פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 55 ועדת הכספים 24/12/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 533 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ג בכסלו התשפ"ה (24 בדצמבר 2024), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 (מ/1808) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר אביחי אברהם בוארון ולדימיר בליאק אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי נעמה לזימי סימון מושיאשוילי חנוך דב מלביצקי משה סולומון חוה אתי עטייה חמד עמאר עודד פורר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר אליהו רביבו קטי קטרין שטרית נאור שירי אושר שקלים חברי הכנסת: אלמוג כהן שלי טל מירון לימור סון הר מלך מוזמנים: כפיר בטט – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר אורי גרופל – אנליסט, משרד האוצר רוני גנוד – יועמ"ש אגף כלכלן ראשי, משרד האוצר עמית גולדמן – רפרנט כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר גל ברנס – רכז שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר כפיר בץ – מנהל תחום אגף כלכלן ראשי, משרד האוצר מיכאל אסולין – המשנה לכלכלן הראשי, משרד האוצר ישראל מדן – רפרנט, משרד המשפטים עופר רז דרור – סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים כארים כנעאן – יועץ למנהל רשות המסים שי אהרונוביץ – ראש ראשות המסים רולנד עם שלם – חבר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל אבי נוימן – יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון נתנהל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים ניצן פלדמן – סמנכ"לית אגף יזמות ובנייה, התאחדות בוני הארץ חן מטס – רכזת פרלמנטרית וקשרי ממשל, פורום ארלוזורוב בועז גור – מנהל המחלקה הציבורית, פורום ארלוזורוב שלומי לויה – היועץ המשפטי, איגוד לשכות המסחר ליאת גרבר – פורום מסים, לשכת עורכי הדין יוסי אלישע – יו"ר משותף פורום מסים, לשכת עורכי הדין משה אשר – שדלן, יועץ, נשיאות המגזר העסקי חנה כהן – משפחות החטופים קורין כהן בן יקר – משפחות החטופים חיים היימן – משפחות החטופים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך אדווה מבורך תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 (מ/1808) << נושא >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> צוהריים טובים לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום שלישי, כ"ג בכסלו התשפ"ה – 24 בדצמבר 2024. על סדר היום הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. היום בעזרת השם נתחיל בהצבעות, אבל עוד טרם ההצבעות ניתן את זכות הדיבור לחיים היימן. בקשה. << אורח >> חיים היימן: << אורח >> אני אבא של ענבר היימן. ענבר התנדבה כהלפרית במסיבת הנובה כדי לעזור לחוגגים שלא חשים בטוב. עם מתקפת הטילים ענבר בורחת למטעים שבין בארי לבין אזור המסיבה, היא נסה על חייה. היא מגיעה למטעים מתוך תקווה ששם היא תוכל להינצל. באזור המטעים עובר ציר מרכזי שממנו נכנסים המוני הנוח'בות. הם חושפים אותה, רוצחים אותה באכזריות וחוטפים אותה לעזה. ענבר הייתה אמורה לסיים את השנה הרביעית שלה, היא סטודנטית מוכשרת, מצטיינת, אומנית, חובבת גרפיטי, ידועה בשם פינק. היא הייתה מלאה בנתינה, כל החיים שלה עזרה ונתנה. במשך שלוש שעות כשהיא בורחת היא לא רואה אף אחד שיבוא ויעזור לה, היא חווה הפקרה של מדינת ישראל. אחרי שנה ההפקרה הזאת לא נגמרת, היא עדיין בעזה, היא ועוד 99 חטופים עדיין בעזה. אני שומע על כל מיני עסקאות חלקיות שנרקמות ומבשילות ואני שואל, איך אנחנו עושים כזה דבר? איך אנחנו מגרילים 30 חטופים ומפקירים 70? איך? איך אנחנו מבדילים בין דם לדם? איך זה עובד? איך אנחנו קובעים מי לחיים ומי להפקרה? אנחנו יודעים שמהעסקה הקודמת עברה שנה. אין לחטופים את הזמן לחכות עוד שנה, לא לחיים ולא לחללים. מדינת ישראל השיגה הישגים צבאיים, היא פירקה את ציר הרשע, אם את לבנון, את עזה, את סוריה. ממה אנחנו מורתעים כרגע? לפני שנה, כשחשבנו שענבר עדיין פצועה, קיווינו שענבר מקבלת טיפול בעזה, אבל אחרי 70 יום קיבלנו את הבשורה המרה. בתחילת המלחמה, גם כשידעתי שענבר פצועה, לא העזתי לבקש את מה שאני היום מבקש. למה? כי ידעתי שמדינת ישראל נמצאת בבעיה קיומית, שהיא מותקפת בשבע חזיתות. היום יש לנו הישגים צבאיים, לכן אני שואל, למה אנחנו לא ממנפים את ההישגים הצבאיים האלה בעסקה כוללת שתביא את כל 100 החטופים? איך אנחנו מביאים רק 30? ראש הממשלה מתעסק פה בשאלות מוסריות שאני לא יודע אם הוא יכול להתעסק בהן. מי לחיים ומי להפקרה אלו שאלות לא לבן אנוש, אלו שאלות שניתנות לאלוהים. איך אנחנו קובעים האם גבר בן 20 שרק התחיל את החיים שלו עדיף לצאת על מבוגר בן 80 שחי חיים שלמים, ולהיפך? איך אנחנו קובעים מי יותר הומניטרי אחרי שנה שכולם נמקים בתוך המנהרות? כולם הומניטריים. צריכה להיות פה עסקה אחת. שראש הממשלה לא יחשוב שהוא יביא 30 חטופים ובזה הוא ישתיק את המשפחות. יש 100 חטופים בעזה שאנחנו רוצים בבית. כולם נחטפו ביום אחד וכולם צריכים לחזור הביתה, אין הבדל בין דם לדם. יש נפשות ונשמות בעזה, יש את אחינו ואחיותינו. הבת שלי היא לא רק הבת שלי, היא גם הבת שלך. כשאתה מקבל החלטה תראה לנגד עיניך את ענבר, היא כמו הבת שלך. אמנם ענבר היא הבת הביולוגית שלי, אבל היא הבת של כולם - ככה צריך לראות את זה, ככה צריכים לקבל החלטות. אם זאת תהיה הראייה הם יהיו בבית כמה שיותר מהר. צריך להביא את כולם הביתה, את כל 100 החטופים הביתה, לא 10, לא 20. 100 חטופים צריכים להגיע הביתה. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אני הדודה של ענבר היימן. ענבר הופקרה ב-7 באוקטובר על ידי מדינת ישראל כי מדינת ישראל הייתה אמורה להגן עליה. ענבר נחטפה משטחה הריבוני של מדינת ישראל, ברחה במשך שלוש שעות כשרודפים אחריה שני אזרחים חפים מפשע ולא היה אף אחד שיציל אותה. מדינת ישראל מפקירה היום את ענבר ואת משפחתה פעם שנייה, היא מוסיפה חטא על פשע. היום זו כבר לא הפקרה, זה פשע. מדינת ישראל מבצעת פשע בענבר ובבני משפחתה, אתם יודעים למה? כי היא קוראת לה גופה. ענבר הפכה ממלח הארץ לגופה. בגלל שהיא גופה חושבים שהיא לא צריכה לחזור כל כך מהר, לא יקרה לה כלום אם היא תישאר בעזה, היא לא נושמת, היא לא חיה. ענבר היא לא גופה, היא חלל, והחללים לא מייצרים מודיעין. יש לנו היום כ-50 חללים בעזה, לא גופות, כי גופות זה גופות של מחבלים. אני מבקשת מכם להסתכל על ענבר ועל שאר החללים לא כגופות ולהחזיר אותם הביתה לצד החיים. הם לא מייצרים מודיעין, הם יכולים להיעלם. השובים שלהם, הנאצים, אלה שהרגו אותם וטמנו אותם מתחת למדינה, חוסלו ולקחו את הסוד לגיהינום. נראה לכם שאני אשב בשקט כשהילדה שלי טמונה שם? זה נשמע לכם הגיוני? אני אכנס לעזה, אני אחפור ואוציא אותה משם. אני לא אירגע ולא אשתוק. אין כזה דבר לשים את החללים בסוף העסקה. אתם הפקרתם אותם, אתם גרמתם לרצח שלהם, אתם מחויבים להחזיר את ענבר למשפחה שלה, זו החובה שלכם. אני לא צריכה לבוא לפה פעמיים בשבוע ולהתחנן לקבל אותה. אתם מחויבים להחזיר אותה ואת שאר החיים והחללים. מה, הילדה שלנו נכנסה לעזה לחפש תותים, לקטוף פרחים? אני דורשת שתחזירו את הילדה להורים שלה ולקבר ישראל. אל תסתכלו עליה כגופה, היא לא גופה, היא הילדה שלנו. הילדה שלנו אמורה הייתה עכשיו לציין 28 שנה. היא נשארה בת 27. היא אמנם האחיינית שלי, אבל היא כמו הילדה שלי. אתם יודעים מה אני מאחלת לענבר, לילדה בת 27? אתם לא תאמינו. אני מאחלת לענבר שלנו לחזור כמה שיותר מהר לקבר ישראל. איזו ברכה "יפה", נכון? זה בגללכם, בגלל ההפקרה שלכם. אתם תחזירו אותה כמה שיותר מהר הביתה. << אורח >> קורין כהן בן יקר: << אורח >> אני רוצה לבשר בנימה מאוד עצובה שהחטופה חנה קציר שחזרה מהשבי נפטרה הבוקר מסינדרום שנקרא הלב השבור. אני לא רוצה לחשוב באיזה תנאים פסיכולוגיים החטופים יחזרו אחרי 445 - אני מקווה שהם יחזרו, אתם אמורים להחזיר אותם - עם איזה שברון לב, ואני לא מדברת רק על השבר הגופני. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אתה יודע למה חנה קציר נפטרה? כי היא איבדה את הבן שלה. העונש הכי גרוע להורים זה לשכול ילד ולקבור אותו. תדמיין מה עוברים ההורים של ענבר ששכלו את הבת שלהם ואין להם אפילו קבר לעלות אליו. מכה נוספת שאנחנו צריכים להוסיף למכות מצרים, מכה נוספת שצריך להוסיף לתורה, המכה ה-11, והיא לרצוח ילד בצורה אכזרית ולא לקבל את הגופה שלו לקבר. למר בנימין נתניהו יש אח שנקרא יוני נתניהו, גיבור ישראל, וליוני נתניהו יש קבר שהם עולים אליו. לבת שלנו אין קבר. כאח שכול הוא צריך לדעת מה הוא שכול, הוא צריך לדעת מה הוא כאב השכול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מהרגע שראיתי את הידיעה על פטירתה של חנה אני לא כל כך מצליח להתפנות לנושאים אחרים. בעלה נרצח ב-7 באוקטובר, והבן שלה אלעד נרצח בשבי. הבת שלה כרמית, שהייתה לפני שבוע בוועדת חוקה בדיון על מיצוי הזכויות המשפטיות והכלכליות של החטופים והמשפחות, דיברה על הקושי להתמודד בכל התקופה הזאת. הידיעה הקשה היום מלמדת את כולנו עד כמה הנושא של השבת החטופים הוא דחוף, עד כמה אנחנו צריכים להשקיע את כל המאמצים כדי להחזיר אותם הביתה. << אורח >> קורין כהן בן יקר: << אורח >> חבל שלא כולם חושבים כמוך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מתחילים את הדיון ואת ההצבעות על רווחים לא מחולקים שבהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, התשפ"ה-2025. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעקבות הישיבה שהתקיימה אתמול המשכנו להכניס את התיקונים שנדונו בוועדה. אנחנו מתחילים בסעיף 1(2)(ב)(1). ברישה, במקום "כמשמעותה בסעיף 76" יבוא "למעט הכנסה חייבת שיוחסה לחברת המעטים מהכנסת שותפות שהיא שותפה בה". בעמוד 3 יש את הסעיף שמתייחס לנושא של ה-750,000 שקלים. במהלך הדיון בוועדה דובר על שינוי הסעיף כך שחברת המעטים תהיה פטורה אם יש בה בעל מניות שמחזיק מעל 30% ואם סכום הרווחים הנצברים בכל חברות המעטים של בעל השליטה במניות נמוך מ-750,000 שקלים. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אנחנו רוצים לתת את הכרית של 750,000 לבעל מניות אחד בחברה אחת, שזה הנוסח המקורי, ולהוסיף שבעל מניות פעיל או בעל מניות שמחזיק 30% ומעלה לא ייכנס לתחולת החוק אם כל החברות שהוא מחזיק בהן לא עברו את התקרה של 750,000 רווח צבור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה שסוכם אתמול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש נוסח? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. הוראות פסקה (א1)(1) לא יחולו לגבי חברת מעטים שיש בה מחזיק מהותי אם הוכח לפקיד השומה שאף אחד מבין המחזיקים המהותיים בה אינו מחזיק בעל רווחים רבים. לעניין זה, "מחזיק בעל רווחים רבים" - מחזיק מהותי שבכל החברות שהוא מחזיק מהותי בהן יחדיו סכום הרווחים הנצברים, כהגדרתם בסעיף 77(א), בסוף שנת המס הקודמת לא עלה על 750,000 שקלים חדשים; "מחזיק מהותי" – יחיד תושב ישראל שמחזיק במישרין או בעקיפין לבדו או יחד עם אחר ב-30% לפחות מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר מעטים. << אורח >> משה אשר: << אורח >> הוא מחזיק בחלק מאמצעי השליטה, לא בכל אמצעי השליטה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו עוברים לעמוד 4, לסעיף קטן (א2), שגם שם צריכות להיות המילים "שהיא שותפה בה" והמילים "ששולמה לו על ידי חברת המעטים". האם בהתאם לסעיף קטן (א3) בעל מניות פעיל צריך להיות פעיל בחברה מחלקת הדיבידנד, לא פעיל בחברת המעטים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. בגלל זה יש פה הגדרה ספציפית לבעל מניות פעיל שרלוונטית רק לפסקה הזאת. ההגדרה הכללית תהיה רלוונטית לדברים האחרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מאז שהחוק הגיע לפה נעשו המון שינויים ולא יכול להיות שהשורה העשרונית היא בדיוק אותו דבר בהכנסות המדינה. ביקשנו בהתחלה נתונים שיימסרו, לא נתונים שיגידו לפרוטוקול. אני רוצה לראות תחזית הכנסות של כמה, למה, מאיפה מגיע, איך מגיע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עופר נתן אתמול את הנתונים בעל פה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שהוא נתן אתמול היה על פירוק חברות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תעבירו נתונים לגבי איך אתם מגיעים ל-10 מיליארד שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מאוד מכבד את המעמד שלו לתת תשובה, אבל התשובה שלו הייתה קצת מאולצת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש נתונים בכתב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תדאגו לנתונים בכתב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לכם הערכה כמה חברות ירוצו עד סוף השנה לחלק כדי לא להיכנס בשנה הבאה למסלול של 2% או 6%? לא כזה אכפת מתי ייכנס הכסף, כי כל מה שייכנס ב-2024 הוא על חשבון 2025. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> מה שייכנס ל-2024 לא יגן עליך מפני החקיקה של 2025. החלוקות שיבוצעו בשנת 2024 כדי לחסוך את 2% מס היסף לא יגנו עליך מפני המס של 2025 בסעיף 81. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לכם הערכה כמה תקבלו עכשיו מאלה שינסו להימנע מתשלום מס יסף? << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> זה נכון שלמי שיחלק עד סוף השנה זה לא ייחשב לחשבון של 2025 – הוא יחלק בגלל מס היסף - אבל העודפים שלו ב-2024 יהיו יותר קטנים. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> לגבי הכרית של 750,000 בעסקים קטנים הצעתי חלופה נוספת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה מתייחס לסעיף שהקריא ישי? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> נכון. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כשהעריכו את הכנסות המדינה ממס יסף, שזה לא הדיון פה היום, העריכו שכמיליארד שקלים ייכנסו בהקדמה ל-2025. אין לנו חלוקה של כמה חברות זה. << אורח >> שלומי לויה: << אורח >> דיברנו פה על נשף המסכות, שרוצים למסות את מי שבאמת מתחפש. חברה שיש לה 10 עובדים ופעילות ריאלית, זו חברה שמתחפשת? הם האנשים שמהם אנחנו רוצים לקחת את הכסף? אנחנו מסלילים כאן חברות קטנות וכל הזמן מקצצים להן את הדשא כך שהן לא יוכלו לגדול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מסכים איתך, אבל אני לא פותח על זה דיון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חיפשתי את זה בנוסח ולא מצאתי. << אורח >> שלומי לויה: << אורח >> אנחנו הורגים עסקים קטנים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני קוראת את הנוסח המעודכן של סעיף (ג2) בעמוד 5. ראו חלק מהכנסת חברת מעטים כהכנסתו החייבת של בעל מניות בה לפי סעיף זה, יחולו הוראות אלה: (1) יראו את התשלום ששולם לחברת המעטים כחלק מהכנסת חברת המעטים באותה שנה (בסעיף קטן זה – ההכנסה); (2) יראו כאילו שולמה הכנסה ליחיד על ידי חברת המעטים תמורת שירותים אשר נתן לה וההכנסה תבוא בחשבון בקביעת הכנסתו; (3) יראו את התשלום כאמור בפסקה (2) כהוצאה של חברת המעטים; (4) יראו את רווחי חברת המעטים שחויבו בשיעורי המס של יחיד לפי סעיף זה וחולקו כאילו לא חולקו; (5) בלי לפגוע באמור בפסקאות (2) עד (4), ובלי לפגוע בהוראות חוק החברות, חברה חברת מעטים לחלק סכום לבעל המניות כדיבידנד באותה השנה, יקוזז מס החברות ששולם על ההכנסה לפי חלקו של בעל המניות והמס אשר נוכה במקור בתשלום הדיבידנד מהמס שבעל המניות חייב בו לפי סעיף זה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> זה אמור להיות על אף האמור, לא מבלי לפגוע, כי זה מסלול חלופי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה מתייחס לפסקה (5)? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> כן. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מדובר בדרך אחרת לשלם את המס. כדי להקל על חברות מבחינת תפעולית, הן יוכלו לקבל את ההכנסה ולחלק את זה כדיבידנד. מבעלי המניות יקוזז המס על הדיבידנד ומס החברות מהמס שמיוחס להם באופן אישי. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> יש פה פגיעה בכל מי שחל עליו 62א. 81 מסתכל על העודפים, על הצבור. פה אומרים שכל ההכנסות שנזקפות ליחיד מכוח סעיף 62א לא עוברות דרך העודפים של החברה. במקום שהן יעברו דרך העודפים של החברה ויחשבו כדיבידנד, אם חילקתי דיבידנד, אתה משית את זה ישירות ואז יכול להיות שאני אחטוף 81 יותר קשה כי אני ב-62א. לא יכול להיות שמישהו ב-62א סופג 81 יותר כבד ממי שלא ב-62א. אנחנו יומיים מדברים על זה שאני לוקח את כל הרווחים כדיבידנדים, אבל אתם אומרים לי שזה לא דיבידנדים אלא הכנסה אישית כי זה לא עובר דרך החברה. זה לא נכון, יש לי חברה, זה עובר דרכה. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> יש את החלופה השנייה, שהיא החלופה של הדיבידנדים. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אתה אומר שלא יראו את זה כדיבידנד. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> ב-81 מיעטנו רווחים שמוסו לפי סעיף 62א, לכן לא יכולה להיווצר בעיה ב-81. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> הרווחים מעולם לא עברו דרך העודפים למרות שהם מהחברה. אתה הקפצת אותם לאישי כך שהעודפים שלי כל הזמן יהיו מול כריות אחרות מחברה שזה עבר דרכה. אתה אומר שב-6% דיבידנד כל שנה אני בחוץ, אבל פה למרות שיש לי דיבידנד במהות זה לא נחשב לי כדיבידנד. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו לא מסכימים שזה דיבידנד במהות. במהות זה היה אמור להיות שכר או שירותים של בעל המניות. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> הכוונה בסעיף הזה הייתה לייצר מצב שאנשים יבואו ויגידו שהם מחלקים דיבידנד, מחלקים הכל, מאפסים את החברה. בשביל שלא יהיה לנו כפל יש אפשרות לבוא לחברה ולהגיד שאם היא חילקה עד אותו שיעור רווחיות את כל הרווחיות העודפת שלה לכלל בעלי המניות, לא תהיה לה בעיה עם תחולת הסעיף ובעל המניות יקבל זיכוי לפי המס שהוא חייב בו. אני הייתי מציע שאם חולק דיבידנד זה יפחת מהחלק המיוחס לו לפי סעיף 62א(1). זאת אומרת, אם חולק פחות מ-25%, מה שאומר שנשאר לי רווחיות עודפת מעבר ל-25%, יחול הפרק של 62א(1). אם הוא חילק את הכל והגיע עד 25%, קיבלתם 50% עד הבית. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> כמו בחוזר המקצועי ב-2017. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות מקרה שאתה תשלם פה יותר. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> כל הסיפור פה הוא ביטוח לאומי. אפשר לקבוע שיחול על בעל מניות מהותי ביטוח לאומי עד תקרה ההכנסות. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אם לא היה 81 היינו אדישים, אבל 81 בוחן חלוקות דיבידנדים. פה ביטלת לי את חלוקת הדיבידנד. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> ב-81 אנחנו מפחיתים מהרווחים הצבורים רווחים שמוסו ב-62א, לכן לא יכולה להיות תאונת מס, לא יכול להיות כפל. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אתה מבקש ממני ב-81 לחלק כל שנה 6%. אני פה חילקתי הרבה יותר מ-6% אחוזים וזה לא נחשב לי כחלוקה. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> זה לא חלוקה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אז מה זה? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> זו הכנסה של בעל המניות. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> זה של החברה. ביקשת לצורכי מס שזה יהיה של בעל המניות והכסף עבר לחברה. אם החברה שילמה מס חברות וחילקה את זה כדיבידנד אתה אמור להיות אדיש. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אנחנו כנראה לא מסכימים על המהות. מבחינת הטכניקה אין כפל מס. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הדיון הזה התקיים אתמול. אנחנו לא רוצים רגע לפני ההצבעות לשנות את כל המהות של ההצעה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו לא נשנה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> חברה שיש לה 62א תשלם יותר מ-81 הקלאסי. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה מקטין את בסיס הרווחים לעניין ה-6% ולא נחשב כדיבידנד כי זה תחליף דמי ניהול, תחליף שכר. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אני אצטרך לחלק דיבידנדים, למרות שאתה רעיונית חילקת לי - - << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> לא חילקת דיבידנד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך אתה קורא לזה אם לא דיבידנד? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> דמי עסק/משכורת/ דמי ניהול. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> כשאני מחלק דיבידנד אני מחלק לכולם. גם אם אתה הולך על ה-6% יש לו דיבידנד בסכום נוסף. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> בשביל זה יש את החלופה השנייה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי, מה הכוונה ב"תשלום ששולם לחברת המעטים"? לאיזה תשלום הכוונה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מבחינה קניינית, מבחינה חוזית או הדין האזרחי יש עסקה בין חברת המעטים לבין המשלם שלצורכי מס הכנסה אנחנו סופרים מחדש. התשלום הזה הוא התשלום שבדין האזרחי שולם לחברת המעטים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בפסקה (5) הכנסנו את המילים "על אף האמור". בסעיף קטן (ה), בהגדרה "אמצעי שליטה" זה יהיה אמצעי שליטה המנויים בפסקאות (1) עד (4). בעמוד 6, בהגדרת "בעל שליטה" תיקנו כך שיהיה בעל שליטה כהגדרתו בסעיף 75ב(א)(3) שהוא יחיד או תושב ישראל ולעניין סעיף 62א(א3) שהוא חברה או יחיד תושב ישראל. בהגדרה "חברת מעטים" הכנסנו את המילים "או מפעל מאושר כמשמעותו בסעיף 21 לחוק לעידוד השקעות הון". בהגדרת "תשלומים לחברה קשורה", בעקבות הדיונים שהיו כאן אתמול, בפסקה (2) זה יהיה החברה המשלמת לא הצהירה שהתשלומים לא נועדו להימנעות ממס או להפחתת מס. בעמוד 11 רואים את החזרה למילים "או הכנסה של מפעל מאושר כמשמעותו בסעיף 21 לחוק עידוד השקעות הון". סעיף 81ג(א)(1) מתייחס לנושא של ה-750,000 שקלים. במהלך הדיון בוועדה דובר על כך שאם חברת המעטים הייתה בשליטת יחיד שיש לו חברות אחרות, הסכום יובא בחשבון בחישוב הרווחים העודפים של היחיד פעם אחת. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש לי פה נוסח שמיישם את ההחלטה של אתמול. 750,000 שקלים חדשים; היה יחיד שהוא בעל שליטה בחברת המעטים בעל שליטה בחברות מעטים נוספות, הסכום האמור יחולק במספר חברות המעטים שבשליטתו, ובלבד שאם אחת החברות שבשליטתו הודיעה לפקיד השומה שהיא מוותרת על חלקה בסכום, הסכום יחולק במספר חברות המעטים שבשליטתו שלא ויתרו על חלקן בסכום. לעניין זה – "שליטה" – שליטה, כהגדרתה בסעיף 85א, לבדו או יחד עם אחר, כהגדרתו בסעיף 88. אם יש לי יחיד שהוא בעל שליטה במספר חברות - פה בעל שליטה זה מעל 50% שליטה - אז הסכום, וזה נועד בעיקר לצורך כך שלא יקימו הרבה חברות - - << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> העברנו את הכרית מחברת האם לבעל השליטה היחיד שיכול להחליט איך לחלק את הכרית. אמרנו שחברה צריכה לוותר על החלק שלה בכרית כדי להעביר אותה לחברה אחרת. בעל שליטה יכול להחליט שכל הכרית תינתן לחברת החזקות אחת. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה לא בעל שליטה מחליט. כשחברה צריכה לוותר על הכרית, מן הסתם לבעל השליטה תהיה השפעה אם הדבר הזה יקרה. הם יצטרכו לקבל החלטה ברמת החברה. << אורח >> משה אשר: << אורח >> זה אומר שברגע שחברה יצאה מהתמונה זה מתחלק בין יתר החברות האחרות. זה אמנם הולך לכיוון הזה, אבל זה לא מושלם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם אומרים שאתם מעדיפים את הכלל הברור על פני - -? << אורח >> משה אשר: << אורח >> הכי פשוט שבעל השליטה יחליט באיזו חברה לחלק את ה-750,000 ואז ייתן דיווח לרשות המיסים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את הגדרת "זכות במקרקעין" תיקנו כך שיהיה "למעט בניין שבחישוב ההכנסות הנובעות ממכירתו חלות הוראות סעיף 8א(ג) או קרקע שמיועדת לבניית בניין כאמור". בהגדרת "נכסים מיוחדים", בפסקה (1) זה יהיה נייר ערך כהגדרתו בסעיף 88, לרבות נייר ערך שהוא מלאי עסקי ולמעט נייר ערך שחברת המעטים מחזיקה בו לשם עמידה בדרישות הון עצמי לפי דין. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש לנו נוסח לסיפור הזה שקצת יותר מדייק את הכוונה: לרבות נייר ערך שהוא מלאי עסקי, ולגבי חברת מעטים שנדרשת לשמירת הון עצמי לפי דין - למעט נייר ערך שחברת המעטים מחזיקה בו לשם עמידה בדרישה כאמור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה צריך את זה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה פשוט מבהיר בצורה יותר מדויקת שזה לא איזה משהו ספקולטיבי אלא מדובר בדרישה קיימת שהיא צריכה לעמוד בו. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אם אנחנו מדברים על מצבים שבהם נעשתה הצעה לציבור שלא במסגרת הנפקה אלא במסגרת של איגוח ויש הגבלה על חלוקת דיבידנדים, על הכסף שמיועד להשקעות, אז אין אפשרות לחלק את ה-6% האלה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> זה כרגע רק דרישות של חברות פיננסיות שיש להן דרישות הון. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ב-(5)(ג) הוספנו לגבי חברת מעטים את המילים "שנדרשת לשמירת הון עצמי לפי דין, מזומן או שווי מזומן שחברת המעטים מחזיקה בו לשם עמידה בדרישה כאמור". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה כאמור? בגלל שהמילים "לפי דין" חוזרות על עצמן פעמיים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שיהיה ברור שזה לפי דין. אם אני חוזרת לשתי הפסקאות המשנה למעלה, אז עשינו פיצול בין סעיף קטן (א) ל-(ב). הגדרנו את זה כהסכם למתן ליווי פיננסי, כדי שיהיה ברור שהכוונה היא לפי חוק המכר. אנחנו עוברים לעמוד 22 למטה, שזו הוראה שמתייחסת לאפשרות לחלק 5% בשנת 2025. (ג) על אף האמור בסעיף 81ב(א) לפקודה, כנוסחו בחוק זה, חברת מעטים לא תהיה חייבת בתשלום תוספת למס בשנת 2025 אם סכום הדיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם שחברת המעטים חילקה לבעלי מניותיה בתקופה הקובעת הוא בשיעור של 5% או יותר מסכום הרווחים הנצברים של חברת המעטים בתום שנת המס הקודמת, ובלבד שהמס בשל חלוקת הדיבידנדים שולם בתקופה הקובעת על ידי החברה מחלקת הדיבידנד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> עשינו שני כללי הוראות מעבר לשנת 2025. הכלל הראשון זה הכלל של 20% פלוס 15% - שאת כל מה שיחולק עד נובמבר יהיה אפשר להקדים, והכלל השני זה כלל דומה לסעיף של ה-6% - שמי שיחלק עד חודש נובמבר 5% מתוך הרווחים הצבורים של סוף 2024, במועד הדוח לא יצטרך להשלים את אחוז החלוקה הנוסף. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> המס לא משולם עד תום התקופה הקובעת אלא עד ה-15 לחודש לאחר מכן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> החלוקה צריכה לקרות עד סוף נובמבר, והמס אמור להגיע עד סוף שנה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> זה לא מה שכתוב כרגע. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> התקופה הקובעת היא עד נובמבר. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> את המס אפשר לשלם גם בדצמבר. החלוקה עד סוף התקופה הקובעת, והמס עד סוף השנה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> הדיווח בגין ההכנסה הזאת מתבצע בחודש העוקב. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אין לנו בעיה, נתקן כך שהמס יכול להיות משולם עד סוף דצמבר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף קטן (ב). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נגדיר ב-(ב) שזה לא יהיה רק לגבי סעיף קטן (ב), אלא גם לגבי סעיף קטן (ג). << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> כל עוד אין תקנות ויש מצב של חברה שמחזיקה חברה, איך מתפעלים את זה? אנחנו בעולם שלא ראינו את התקנות, מה שאומר שהסעיף הזה לא בתוקף. אם אני רוצה לבצע את זה ב-1.1, אני אוכל לעשות את זה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אם יש לך חברה שמורכבת רק מיחידים. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> מי שירצה לבצע את זה ב-1.1 או ב-2.1 לא יוכל לבצע טרם הבאת התקנות. יש פה ואקום שלא יכול להיות. הסעיף הזה לא יכול להיכנס לתוקף כל עוד אין תקנות. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> היה פה דיון ארוך על זה שעל ה-6% יוכלו לדעת רק בסוף 2025, רק אחרי שידעו את הכריות, לכן הוא ישולם רק ב-2026. אני מתקשה לראות שמישהו בינואר ירצה לעשות את זה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> מה זה משנה? נתת תקופה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש את הסעיף המקורי בחוק. הוא חל, קיים, אפשר ליישם את החוק באופן מלא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני רוצה לחזור לנושא של התחילה ולהציע לכם לשקול להתנות את הכניסה לתוקף בתקנות. אפשר לעשות דחייה מאוחרת ולקבוע את התחילה של הסעיף הזה ל-1 בפברואר כך שב-31 בינואר תביאו את התקנות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא יפגע בנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> השאלה מתי אתם מתכוונים להביא תקנות ואם אי אפשר לעשות את זה באופן מיידי. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אנחנו מחר מתחילים לעבוד על זה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> לא יהיה מסלול חלופי אם אין תקנות, זו המשמעות. אותה פשרה גדולה שעשו לגבי המגזר העסקי לא עומדת בלי תקנות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> היא עומדת בהרבה מאוד חברות, היא לא עומדת - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא פוטר אתכם מלהביא תקנות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> התקנות הן תקנות חובה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 6 מתייחס להוראות הפירוק מרצון. ביחס לסעיף הזה נטענה טענת נושא חדש. לאחר שהיא הוסרה בוועדת הכנסת אנחנו יכולים לדון מחדש בנושא של הפירוק. מה המנגנון אומר? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> ההוראה של הפירוק נועדה כדי לאפשר לחברות להעביר נכסים - אולי נכסים לא טובים - מהחברה לבעל המניות, ולהימנע מהמס של ה-2% או של ה-6%. בהוראה יש מספר הטבות. הטבה ראשונה זה שהפירוק לא מייצר אירוע מס לפי שווי הנכסים המועברים מהחברה לבעל המניות לפי שווי הנכס אלא לפי העלות שלו. במקביל לחלוקה של הנכסים לבעל המניות צריך לשלם מס על הרווחים הצבורים בגובה עלות הנכסים. הטבה שנייה זו הטבה במס רכישה. לגבי ההטבה במס רכישה קבענו שיחול שיעור מס של חצי אחוז במקום 6%, לפי שווי נכס המקרקעין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ישי, אתם נשארים עם מס רכישה של חצי אחוז? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אפשר מבחינתנו לבטל אותו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זאת אומרת "לבטל"? לעשות פטור ממס? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> כן, שלא יחול חיוב במס רכישה אם עובר נדל"ן מהחברה לבעל המניות. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה בדומה להוראה שהייתה ב-2017. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עד כמה זה היה בשימוש ב-2017, ב-2018? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> היו כמה מאות עסקאות. ההוראה דנה בזמנו על מיסוי של דירות שבעל השליטה משתמש בהן לצורך שימושו האישי. כאן זה לא מעניין מי משתמש. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> ההטבה השלישית באירוע הזה של הפירוק זה שאנחנו לא מבקשים שהחברה תתפרק לפי חוק החברות, אלא שניתן יהיה לחלץ נכסים בתוך החברה לבעל המניות ונראה את זה כמו פירוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נדמה לי שאתם במצוקה לגבי 2025 ולכן אתם שואפים לתת פה הטבות מוגזמות בפירוק כדי איכשהו להגיע לסכום היעד ב-2025. זה יכול להיות או שאני הוזה? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אין פה הטבות מוגזמות, יש פה העתקה של מה שהיה ב-2017. יש לנו אינטרס שהחברות האלו יתפרקו, כי כשחברה כזאת מתפרקת היא אוטומטית במס שולי בשנים הבאות על כל הפעילות שלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרתם שהפירוק יביא חמישה מיליארד שקל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נאמר אתמול שהפירוק אמור להביא חמישה מיליארד שקל. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> שמעתי את הדיון אתמול ואת האמרה על הגבייה של חמישה מיליון שקל. שוק הנדל"ן, ובמיוחד שוק הנדל"ן המניב, חווה לאור עליית שיעור הריבית ירידות שערים של בין 10% ל-15% בשנתיים האחרונות. יש מקומות, באזורי פריפריה לדוגמה, שהירידה בהם היא ממש דרמטית, של מעל 20% במחירים. זה אומר שבנכסים שיושבים בחברות גלום הפסד. בעלי מניות כאלה צריכים לשלם 35% על עלות הנכס בשביל להביא אותו הביתה, לכן לא יהיו פה פירוקים. איזה אינטרס יש לי לקחת את הנכס ולהעביר אלי? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו יושבים פה בשם האינטרס הציבורי. מה האינטרס הציבורי בפירוק? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש פה הטבה לפירוק. אם אתה לא רוצה לפרק אל תפרק. אנחנו באים פה בשביל שיפרקו ויכניסו כסף. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> בשנת 2017 נתנו הטבה במיסוי בשביל לאפשר את העברה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזו עוד הטבה אתה רוצה? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> תבין שצריך לקחת פה הלוואה מהבנק בשביל לשלם את המס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זו ההטבה המקסימאלית שנותנים פה. אני לא יודע לתת עוד הטבות. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> מי יעשה את זה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אל תעשה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אני מדבר על לקוחות שפנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הציבור מרוויח פה? << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> הרציו שעומד מאחורי הרצון לפרק הוא לגרום לאותן חברות מתחזות להיות בעולם של מיסוי יחיד. כל הרציו הוא שאם תפסת אותי על חם עם חברה אתה סוגר את החברה, אתה מעביר הכל לאישי כך שכל ההכנסות הן במס שולי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז למה לתת פטור מלא ממס רכישה? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אתה חייב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא ייתן לך כלום? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> לא יהיה יועץ אחד, וישבתי עם עשרות בימים האחרונים, שייעץ לעשות את הפעולה הזאת. אני אשלם להם את ה-6% כל שנה, אני אתמודד עם סעיף 81 ועם סעיף 62א, אני לא מראש אתן להם את ה-100%. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במה זה שונה באופן מהותי מהדיבידנד המוטב? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> הדיבידנד המוטב, לפי הטענה של האוצר, זה על חשבון העתיד. פה אין עתיד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אין פה עתיד? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> כי מעכשיו והלאה אני מדווח לך על 100% מההכנסה ב-50% מס. העתיד הוא שאתה מקבל 100% מס, זה לא על חשבון רווחים עתידיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שמו פה הטבה שאתם טוענים שהיא לא הטבה. אפשר גם לוותר על ההטבה הזאת. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> זה משליך על החמישה מיליארד. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הוראת שעה 6. (א) הוראות סעיף 93 לפקודה לא יחולו בפירוק מרצון של חברת מעטים כהגדרתה בסעיף.. המוחזקת במלואה על ידי יחידים (בסעיף זה – החברה המתפרקת), שהחל והסתיים בשנת המס 2025, ויחולו הוראות סעיף קטן (ב), בהתקיים כל אלה: << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> פירוק מרצון לא רלוונטי לאם יש הלוואה בחברה ואתם הולכים בסעיפים הבאים להכניס הלוואות. אי אפשר לפרק מרצון עם הלוואה, זה צריך להיות בפירוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה יהיה המילים "לא יחולו בפירוק". << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> רשום שזה יהיה על ידי יחידים בלבד. מה קורה כשחברות מפרקות חברות? הרעיון הוא לפרק עד למעלה. אם אני רוצה לשרשר את זה למעלה, אני רוצה לפרק את כל המבנה ואז לעשות את העברה לפי הסעיף הבא. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אתה יכול לעשות את הפירוק אם יש לך חברה מוחזקת ולהעלות את הנכסים עד רמת היחיד. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אז מיותר העניין של "המוחזקת במלואה על ידי יחידים". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אפשר להוריד את המילים "המוחזקת במלואה על ידי יחידים"? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> נוריד את זה, ובתנאי שזה מגיע עד היחיד. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> יש הוראה בסעיף 71 שמדברת על השרשור. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אפשר לפתור את זה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> בין בפירוק ובין בהעברה. אחרי המילים "בהתקיים כל אלה" צריך להוסיף את המילים "ובלבד שהנכס יגיע לידי יחיד בעל מניות המהותי". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מורידים את המילים "המוחזקת במלואה על ידי יחידים". מה אנחנו מוסיפים? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> לאחר שהנכסים, בהתאם להוראות סעיף זה, הועברו לידיהם של יחידים בעלי המניות המהותיים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה נשמע לי כמו מנגנון מורכב. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אתה יכול להוסיף את זה לפסקה (1). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה לא יכול להכניס את זה כתנאי, כי במצבים שבהם היא מוחזקת במלואה על ידי יחידים - - << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אני לא צריך, אני עמדתי בתנאי. אם עכשיו יש לי חברות שאני רוצה למשוך מלמטה, אני צריך לפרק, להעביר אחר כך בסעיף (ג) ואיכשהו לטפס עד למעלה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה מנגנון שנראה לי מסובך לקבוע בחוק בצורה הזאת. בתקנות מיסוי מקרקעין יש סעיף שמתייחס לפטור ממס רכישה בפירוק. הסעיף שם מתייחס למצב שבו העברת הזכות במקרקעין תיעשה מאיגוד לאיגוד במסגרת תכנית כוללת שבסופה תועבר הזכות ליחיד. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> שם זה שרשור שיכול להיעצר באמצע. פה אתה לא רוצה עצירה, פה את רוצה שזה ייסע עד היחיד. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הנוסח שם אומר: הגישו בעלי הזכויות באיגוד למנהל הצהרה לפיה העברת זכות במקרקעין מאיגוד לאיגוד נעשית במסגרת תכנית כוללת שבסופה תועבר הזכות ליחיד וכי למיטב ידיעתם התקיימו התנאים הקבועים בתקנת משנה (ג) לגבי - - בסעיף 27(ד) יש מנגנון שנקבע שמאפשר את מה שדיברנו עכשיו ואפשר להחיל אותו בשינוים המחויבים או להעתיק אותו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נעתיק אותו. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> זה החל והסתיים. לפי דיני המס, ומכירים את זה היטב, הפירוק הוא ביום התחילה שלו, קרי ביום שיש החלטה לפרק או צו בית משפט לפרק. סיום הפרויקט, לצערי, לא תלוי באף אחד מבעלי החברות האלו, הוא יכול להיות תלוי ברשם החברות, בבית משפט וכדומה. להגביל בסיום זה להכניס אי ודאות. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אתה יכול לא לפרק, אתה יכול רק לחלק את הנכסים. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> פירוק חייב להסתיים, יש העברה במסגרת פירוק. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> החל פירוק בשנת 2025 ושולם עליו מס בגינו. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> פה אין החלטה על פירוק ולהעביר את הנכס עוד שנתיים. כשיש החלטה על פירוק הנכס עובר ביום הפירוק. בסדר? מקובל? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מקובל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אנחנו כותבים שעד תום 2025 משולם מלוא המס בגינו? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> כן. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (1) נכסי החברה או הפעילות נמכרו במכירה בלא תמורה לבעלי המניות בחברה, בהתאם לחלקם היחסי בזכויות בחברה, ולא שונה ייעודם אגב המכירה; << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> מכירה ללא תמורה היא לא אפשרית כשיש לי יתרות זכות וכשיש לי הלוואות על הנכס, לכן הנוסח צריך להיות: הועברו לבעלי המניות בחברה. מספיקה המילה "העברה", לא צריך את המכירה ללא תמורה, זה לא מה שהולך לקרות פה בסעיף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מקובל עליכם? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נכסי החברה או הפעילות הועברו לבעלי המניות בחברה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) החברה ובעלי המניות ביקשו כי יחולו הוראות סעיף זה על הליכי הפירוק; (3) במהלך הליכי הפירוק הועברו לבעלי המניות כל נכסי החברה וסכומי הכסף שנותרו בחברה בהתאם לשיעור זכויותיהם בה. (ב) בחרה החברה בפירוק כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה: (1) העברת סכומי הכסף ונכסי החברה מהחברה המתפרקת לבעלי מניותיה, בהתאם לשיעור זכויותיהם בה, עד גובה הרווחים הראויים לחלוקה, כהגדרתם בסעיף 94ב לפקודה, יחויבו במס בידי בעלי המניות לפי סעיף 2(4) לפקודה, ועל הרווחים הראויים לחלוקה עד המועד הקובע, כהגדרתם בסעיף 94ב(א)(2) לפקודה, יחול מס בשיעור הקבוע בסעיף האמור. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> איך החיוב מתבצע ואיפה מנוכה ההלוואה ויתרת הזכות? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> בהעברת נכס שמנו את זה. בפירוק מלא לא צריך להוסיף את זה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בפירוק מלא לא צריך לקזז את ההלוואות מעלות הנכסים. במצב שבו כל הרווחים האמורים לחלוקה מחולקים ובכל הנכסים הנישום נכנס לנעליים של החברה, כל העלות מתקבלת אצל הנישום ולא צריך לקזז מזה את עלות ההלוואות. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> ברגע שיש לי אפס עודפים ורק הון עצמי, האם הפירוק הזה נעדר כל מס כי זה עד גובה הרווחים האמורים לחלוקה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נכון. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> מה יקרה עם עלות המניות במקרה כזה? << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> העלות עוברת אליך. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אם קניתי חברה ב-100 מיליון שקל עם נכס שהעלות שלו שקל במאזן, כשאני מפרק את החברה הזאת אני בלי עלות. מה קורה עם ה-100 מיליון שקל? האם הוא צריך להיזקף לעלות הנכס, או שאני תובע את ההפסד מהיום הראשון? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> הוספנו הערה שאומרת שלא יינתן הפסד. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אין דבר כזה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> זה או פה או פה. אתה כרגע לא פה ולא פה. אתה חייב להגיד מפורשות שזה עלות הנכס. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אתה לא יכול לבוא לבן אדם שקנה בסכום מסוים של כסף ולהגיד שהכסף שלו התפוגג. אתה צריך לקבל את ההגנה בעלות הנכס או בהפסד. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אם יש עלות מניות אנחנו מסכימים שיהיה לו הפסד, אבל צריך לפזר את עלות המניות על כל הנכסים. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אם זה קורה אולי עדיף ללכת לפירוק מלא. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> מה שאתה אומר לי זה שהחוק הזה לא רלוונטי לכל מי שרכש חברות עם נדל"ן בפנים, זה לא רלוונטי לכל מי שהשקיע הון עצמי בנדל"ן. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני לא חושב שיש חשש בישראל של אלפי חברות עם הפסדים - - << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> במקרה כזה אני מציע שיהיה פירוק רגיל, מלא, עם הנחה במס רכישה, כמו שעשינו בהוראת שעה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אבל אי אפשר, אתה לא תוכל, אנחנו נשלם מס שבח על הנכסים. מה עשית לי? יצרת לי עודפים חדשים שנובעים מעליית ערך הנכסים. הרי קניתי את החברה הזאת או השקעתי בה כשהנכס היה שווה שקל. יש סעיף בחוק מיסוי מקרקעין שצריך פשוט להעתיק אותו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נחזור לזה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) העברת סכומי הכסף ונכסי החברה מהחברה המתפרקת לבעלי מניותיה, בסכום העולה על הסכום שחויב במס לפי פסקה (1), בהתאם לשיעור זכויותיהם בה, לא תחויב במס לפי הפקודה או לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין), ובלבד שהנכס המועבר לא שינה את ייעודו אגב ההעברה, כאמור בסעיפים 85 ו-100 לפקודה ובסעיף 5ב לחוק מיסוי מקרקעין; ואולם, אם המכירה במס שבח לא מתחייבת בשל הוראות פסקה זו, המכירה תהיה פטורה ממס רכישה; לעניין זה, "מס שבח" – ו"מס רכישה" – כשמשמעותם בחוק מיסוי מקרקעין; (3) במכירת נכס שהועבר לבעל המניות אגב הפירוק, יחולו הוראות אלה: (1) לעניין הפקודה ולעניין חוק מיסוי מקרקעין, המחיר המקורי של של נכס שהועבר לבעל המניות ויתרת המחיר המקורי, שווי הרכישה ויום הרכישה, הכל לפי העניין, יהיו כפי שהיו בחברת המעטים אילו לא הועבר הנכס; << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> דיברתי עם יוסי וסיכמנו שמקרים כאלה יובאו לאישור מראש של מנהל רשות המסים - כנראה שמדובר במספר מצומצם של מקרים. אנחנו לא נתקן את החוק, אנחנו נפתור את זה בהחלטת מיסוי כפי שעושים גם היום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה יקרה בהחלטות המיסוי האלה? << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> זו הוראת שעה ל-2025. יש לנו תקופה מוגבלת בזמן לעשות פירוק, לפרק את כל החברה, ובזמן הזה נצטרך לבוא לרשות המסים לקבל אישור? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אנחנו מתחייבים לזמן מענה מאוד מצומצם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא לפתור - -? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> כי יש מקרים מיוחדים שהעלו עכשיו שלא חשבנו עליהם והם מקרים מאוד מורכבים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה אתה לא פותר את זה עכשיו? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> כי הפתרון מורכב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תמשכו את החוק. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> זו הוראת מעבר. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> שווי עלות המניות ניתנת לו כשווי הרכישה של המקרקעין, כמובן לפי חלק יחסי. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> לא רק מקרקעין, כל הנכסים. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> שווי הרכישה העתידי, או העלות העתידית שיקבלו בעסקת רווח הון או בעסקת שבח עתידית, יהיה עלות המניות של החברה בעת הפירוק, לפי החלק היחסי. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> לא רק עלות המניות. עלות המניות תצטרף לעלות הנכסים. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> זה או זה או זה. לא מצרפים, כי שילמתי פרמיה על המניות מעל עלות הנכס בספרים. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אם בזמנו קנית את המניות ואז החברה קנתה את הנדל"ן ואחר כך התפרקה, בוודאי שעלות הנדל"ן ניתנת לך כשאתה מעלה את זה. אין פה גם וגם. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> צודק. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> התקלה קורית כשקניתי חברה במיליון והנכס הוא שקל וברגע שאתה מפרק זה הולך לאיבוד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נחזור לזה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) על אף האמור בפקודה ובחוק מיסוי מקרקעין, בהעברת נכס החברה שאינו מלאי, על רווח ההון הריאלי שעד יום העברה או על השבח הריאלי שעד יום העברה יחול חיוב במס בשיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה, ועל יתרת השבח הריאלי או יתרת רווח ההון הריאלי שמיום העברה ועד ליום המכירה, יחול מס בשיעור הקבוע בסעיף 91 לפקודה או בסעיף 48א לחוק מיסוי מקרקעין, לפי העניין; (3) היה הנכס שהועבר דירת מגורים לא יחולו במכירת הדירה הוראות פרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> בפירוק כתוב העברת נכסים לבעל המניות. צריך שיהיה ברור שבמקרה כזה עוברים נכסים והתחייבויות ולכן צריך להוסיף סעיף שאומר: לא יראו בהעברת ההתחייבויות של האיגוד המתפרק לבעל המניות כתמורה בעד הנכסים בפירוק. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ברישה נגיד שזו העברה ללא תמורה, ונוסיף את הסעיף שאתה מציע עכשיו. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אם אתה אומר שהעברה היא ללא תמורה והעברתי התחייבות, יצאתי מהתמונה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי, איך אתה רוצה לכתוב את זה? לא יראו בהעברת ההתחייבות של התאגיד המתפרק לבעל המניות כתמורה בעד הנכסים בפירוק? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. (ג)בגין הזכות הועבר נכס לידי בעל מניות מהותי בחברת מעטים בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 5(ב) שלא אגב פירוק החברה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בעל המניות המהותי לבחור כי יחולו הוראות אלה: (1) יראו את העברת הנכס כהכנסתו של בעל המניות המהותי לפי סעיף 2(4), וסכום ההכנסה יהיה בגובה יתרת שווי הרכישה בניכוי הפחת או יתרת המחיר המקורי ביום העברה, לפי העניין, ובלבד שלגבי זכות במקרקעין - - << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אנחנו רוצים להוסיף סעיף לגבי עלות המניות אחרי סעיף 6(א)(1). המחיר המקורי או שווי הרכישה של הנכס המועבר יהיה המחיר המקורי של מניות חברת המעטים בידי בעל השליטה, מחולקות באופן יחסי לפי יחס שווי הנכס המועבר מכלל הנכסים המועברים או יתרת המחיר המקורי, או יתרת שווי הרכישה בידי חברת המעטים ביום העברה, לפי הגבוה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אם פורקה חברה ויש שני נכסים, זה עלות הנכסים שעולה כנגד עלות המניות, הגבוה מביניהם. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> לפי חלק יחסי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו בשינויים המחויבים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מחילים רק את (ב)(2)? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. פה התבקשנו להוסיף סעיף לעניין חוק מס ערך מוסף. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> שזה רלוונטי לכל הסעיף, גם ל-(ב) וגם ל-(ג), כן? << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> זה חייב להיות ב-(ד). << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> באירוע של פירוק יכול להיות גם אירוע של מע"מ. ברגע שאני מעביר נכס מהחברה לבעל המניות יש עסקה. יש את סעיף 30(15) לחוק מע"מ שקובע שיעור מע"מ אפס בפירוק של חבר בני אדם והעברת נכסים של חבר בני אדם המתפרק. החלנו את אותו רעיון של שיעור מע"מ אפס גם כאשר הפירוק לא קורה לפי סעיף 93 לפקודה. במקרה שבו יש לי בעל מניות שהוא לא עוסק ומעבירים אליו נכס מהחברה יכולה להיות תאונה במע"מ, לכן גם לגבי מקרה כזה קבענו שיחול שיעור מע"מ אפס. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני מקריא את ההוראה לעניין מע"מ. לעניין חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, על העברת זכות במקרקעין לידי בעל מניות בחברת המעטים לפי סעיפים קטנים (א) או (ג) יחול מס בשיעור אפס, ובלבד שמכירת הזכות על ידי בעל המניות תתחייב במס כאמור באותו חוק, אם בעל המניות איננו חייב במס מסיבה כלשהי ביום התחילה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> זה רק לגבי נכס שנוכו התשומות בגינו. על דירת מגורים שעברה לא היה מע"מ לפני ולא היה מע"מ אחרי. אל תייצר לי מע"מ אחרי. צריך להיות "ובלבד שלא מדובר בנכס שלא נוכה מס התשומות בגין רכישתו או השבחתו בחברה". << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> מתי זה קורה? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> על דירת מגורים שאתה קונה להשכרה אתה לא מנכה תשומות. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> כשהחברה קונה? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> כן. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> יש מע"מ על זה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אין מע"מ על זה. במכירה שלה היא לא חייבת במע"מ, לכן ברגע שאתה קובע שהיחיד ישלם בעתיד אתה משית עליו מע"מ בלי שיש סיבה לזה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אז נכתוב "ובלבד שאם נוכה מס תשומות בשל רכישת הזכות, מכירת הזכות על ידי בעל המניות תתחייב במס כאמור באותו חוק גם אם בעל המניות איננו חייב במס מסיבה כלשהי ביום המכירה". << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> זה רכישה והשבחה, לא רק רכישה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בשל רכישת הזכות והשבחתה. שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה וכן תנאים ותיאומים, לרבות לעניין מחיר מקורי, יום רכישה, קיזוז הפסדים, חישוב העודפים וחישוב רווח ההון. בסעיף זה – "בעל מניות מהותי" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה; "חברת מעטים" – כהגדרתה בסעיף..; "יתרת השבח הריאלי" – ההפרש שבין השבח הריאלי לבין השבח הריאלי עד יום העברה; "יתרת רווח ההון הריאלי" – ההפרש שבין רווח ההון הריאלי לבין רווח ההון הריאלי עד יום העברה; "רווח ההון הריאלי שעד יום העברה" – חלק רווח ההון הריאלי שיחסו לכלל רווח ההון הריאלי הוא כיחס שבין התקופה שמיום הרכישה ועד יום העברה ובין התקופה שמיום הרכישה ועד יום המכירה; "שבח ריאלי עד יום העברה" – החלק מהשבח הריאלי שיחסו לכלל השבח הריאלי הוא כיחס שבין התקופה שמיום הרכישה ועד יום העברה ובין התקופה שמיום הרכישה ועד יום המכירה. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> היום בבוקר קיבלנו אינדיקציה מהמערכת הבנקאית על כך שחברות מעטים רבות מעבירות כספים באמצעות חלוקה של רווחים מחברות האם שלהן והכספים האלה חוזרים חזרה לאותן חברות שחילקו את הדיבידנד באמצעות שטרי הון. להערכתנו מדובר בניצול לרעה של הוראת המעבר של שטרי ההון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא שהם עוברים על החוק. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> לא, הם לא עוברים על החוק. נניח שיש לי חברת מעטים שיש לה רווחים צבורים והיא מוגנת בגלל מגן ההוצאות. אותה חברה יכולה לחלק דיבידנד והרווחים שלה עוברים לחברת האם. חברת האם מחזירה אותם חזרה באמצעות הלוואת בעלים שהיא שטר הון. במקרה כזה חברת האם מייצרת לעצמה מחסנית של כספים שהיא יכולה להשקיע בנכסים רעים עד גובה 50% משווי החברה המוחזקת. אני הסברתי שאת כל ההלוואות בתוך הקבוצה לצדדים קשורים אנחנו רואים כנכס לא טוב, למעט שטר הון שהסכמנו בהוראות מעבר לראות אותו כנכס טוב. ככל הנראה מדובר במהלכים שנועדו להרוויח כרית עתידית שלא רצינו ולא התכוונו לתת אותה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה התופעה שאתם מודעים לה? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> שמענו על מאות מיליונים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איפה שומעים את זה? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> שמעתי את זה ממישהו שמכיר את המערכת הבנקאית והוא מאוד אמין. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה בנק ישראל אומר בעניין? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> בנק ישראל, לפי מה שהבנו, לא יודע להצביע על כך בזמן אמת. ברגע שדבר כזה קורה יש דגל אדום שהמערכת מרימה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היא מרימה לבנק ישראל דגל אדום? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> לא, היא מרימה לבנקים עצמם בהתאם להוראות הפיקוח על הבנקים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למפקח על הבנקים אין את המידע הזה, זה על סמך מה שאתם אומרים לו? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> נכון. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> רואים את התופעה הזאת בשני בנקים כרגע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתם מבקשים עכשיו לחזור מההבנות שהיו פה כי יש תופעה של איזה שהוא תכנון מס שנעשה כיום בהתאם לחוק. אתה מדבר על תופעה של מאות מיליונים, אולי אפילו יותר, ולכן אתם מבקשים לעצור את זה ולחזור לנוסח המקורי שהצעתם. זאת הבקשה שלכם, נכון? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עד כמה הדבר הזה מבוסס? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> עשינו בדיקות לא רשמיות. רואים את התופעה הזאת בבנק או שניים. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אני לא מכיר את התופעה. בוודאי שהחל מ-1 בינואר 2025 כסף יזוז בין החברות בקבוצה. הרי כל המנגנון פה הוא להגיד שלחברה מסוימת בקבוצה יש כריות ומגיע לה הגנה ולחברה שנייה אין כריות ולא מגיע לה הגנה. מה מצפים שיקרה? שהכסף לא יעבור לחברות? המנגנון של החוק הזה ייצור תנועה של כספים כדי לברוח מהכפייה של הדיבידנדים. כל החוק הזה הולך ליצור תנועה של כספים. אני כבר אומר לכם, תצפו לטלפונים מהבנקים בינואר ובפברואר על כך שכספים זזים בין חברות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בינואר נכנס החוק לתוקף ויהיו להם יותר שיניים לטפל בזה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> לא, אין להם שיניים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אין לנו בעיה שכסף יזוז בין חברות, יש לנו בעיה שכסף יזוז בין חברות באופן שיהיה מאוד קל לקחת אותו אחר כך ולכן החרגנו את ההלוואות ואת שטרי ההון והכנסנו אותם ליחסים מיוחדים. בשביל הכסף הספציפי הזה שיועבר בצורה הזאת עשינו את המסלול החלופי אבל ראינו שהוא לא מתאים לפה. ניסינו ללכת לקראת ולכן קבענו הוראה שנכנסת לתוקף בסוף השנה, אבל אנחנו מקבלים אינדיקציות על זה שמנצלים לרעה את זה שזה נכנס לתוקף בסוף השנה. זה אמנם חוקי אבל זה לא מה שהתכוונו לעשות בסעיף. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אם הכסף היה עובר ב-1 בינואר לא הייתה נוצרת בעיה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> דיברנו פה על החשיבות של שטר הון - זו השקעת הונית כמו השקעה במניות, זה מכשיר קיים שפקודת מס הכנסה מכירה בו כהכנסה הונית לכל דבר ועניין. אם אנחנו רוצים עכשיו להחליט שמשנים את כל פקודת מס הכנסה ואומרים שמקום אחד ייחשב השקעה הונית ומקום אחר לא ייחשב השקעה הונית, תרמסו כבר את כל פקודת מס הכנסה, אין שום בעיה בכלל. אם את המיסוי הדו שלבי הרסתם תהרגו בכלל את שטרי ההון. אני מזכיר, שטר הון אצל תושבי חוץ זו דרמה, ככה משקיעים היום בישראל בחברות ריאליות של תושבי חוץ. לא יכול להיות שתרמסו את כלי ההשקעה הזה בדרך של חקיקת מיסוי רווחים כלואים. צריך לאפשר את כל שטרי ההון גם קדימה, לא רק עד עכשיו. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> שטרי ההון מאיינים חלק גדול מההכנסות כאן. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אתה קבעת שזה הוני בפקודת מס הכנסה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> עד אתמול זה היה הוני. בחוק הזה זה הפך להיות הלוואה. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אני מזכיר שיש את המסלול החלופי של ה-6%. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> מספיק עם המסלול החלופי הזה שאין תקנות בשביל ליישם אותו. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> איך אתם מצפים שיעשו מימון בין חברתי? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> הוראת השעה גרועה. מי הסכים עליה? לשכת רואי החשבון לא הסכימה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> בשביל לעשות את הפעולה הזאת לא צריך לעשות שום העברה כספית כי כל הפעולות הן פעולות ראשוניות. אני לא מבין בכלל את האמירה שבאה מהבנקים, כי הבנקים בכלל לא יראו את זה, זה יתבטא בדוחות הכספיים וברישומים הפנימיים של החברה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> קיבלנו התראה על התופעה הזאת בימים האחרונים. יש פה תכנון שעוקף את החוק ולכן אנחנו חוזרים מההסכמה. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> יש פה תכנון בפוטנציה של עשרות מיליארדים. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> לקראת סוף השנה הזאת צפויים להיות הרבה מאוד תכנונים. דיברנו על זה שאין רטרואקטיביות בשביל לאפשר זמן התארגנות. החליטו שאין זמן התארגנות ולכן אנשים פועלים. במקום לפעול במקטע של חצי שנה, שנה, אנשים עושים את כל מה שהם יכולים בשביל להיכנס לחוק הזה ביומיים. עכשיו הם פועלים לא נכון? יהיו הרבה תכנונים שייעשו בשבוע הקרוב אחרי המעבר של החוק הזה. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> יש הבדל בין תכנון כזה לתכנון אחר. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> חברה ריאלית שחילקה מיליארד שקל ומעלה במהלך השנים - - << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> היא יכולה להעמיד את זה כפרמיה מחר בבוקר. זה מה שאתה רוצה? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> גם אתם לא רוצים להגן על חברות שיעשו את המהלך הזה כדי לחמוק מהמס. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אני רוצה להגן על מי שמממן בשטרי הון. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> זה ניצול לרעה של הוראת שעה. אתם חזרתם בכם בחלק מההבנות כשראיתם שיש טעות. היו הבנות שהחוק חל על כל בעלי מניות וחזרתם בכם אחרי שבחנתם את זה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> כל הוראת השעה הזאת לא נותנת שום דבר, אני לא מבין למה אתם מביאים אותה בכלל. כל שטר הון צריך להיות השקעה הונית כמו השקעה בחברה בת. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> זה לא הדיון עכשיו. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> תבחן את כל פקודת מס הכנסה ותגיד ששטר הון זה לא השקעה בהון. איך אתה רוצה שאני אסביר את זה לתושבי חוץ, כארים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הם משקיעים מעודפים. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> מה זה קשור? יש פקודת מס הכנסה אחת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם הם משקיעים לא מעודפים, אז הכסף - - << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אם אתה רוצה למנוע תכנון מס תן את שטר ההון כהשקעה הונית לכל דבר ועניין. אתם פוגעים בהשקעות של זרים שיהיו בארץ. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:45 ונתחדשה בשעה 15:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו חוזרים לישיבה. ישי, תקרא את הנוסח המתוקן. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הוראות סעיף 93 לפקודה לא יחולו בפירוק של חברת מעטים כהגדרתה בסעיף 5(ג) (בסעיף זה – החברה המתפרקת), ויחולו הוראות סעיף קטן (ב), בהתקיים כל אלה: (1) נכסי החברה או הפעילות הועברו לבעלי המניות בחברה, בהתאם לחלקם היחסי בזכויות בחברה, ולא שונה ייעודם אגף המכירה; (2) החבה ובעלי המניות ביקשו כי יחולו הוראות סעיף זה על הליכי הפירוק; (3) במהלך הליכי הפירוק הועברו לבעלי המניות כל נכסי החברה וסכומי הכסף שנותרו בחברה בהתאם לשיעור זכויותיהם בה; (ב) בחברה החברה בפירוק כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה: (1) העברת סכומי הכסף ונכסי החברה מהחברה המתפרקת לבעלי מניותיה, בהתאם לשיעור זכויותיהם בה, עד גובה הרווחים הראויים לחלוקה, כהגדרתם בסעיף 94א לפקודה, יחויבו במס בידי בעלי המניות לפי סעיף 2(4) לפקודה, ועל הרווחים הראויים חלוקה עד המועד הקובע, כהגדרתם בסעיף 94ב(א)(2) לפקודה, יחול מס בשיעור הקבוע בסעיף האמור. (2) העברת סכומי הכסף ונכסי החברה מהחברה המתפרקת לבעלי מניותיה, בסכום העולה על הסכום שחויב במס לפי פסקה (1), בהתאם לשיעור זכויותיהם בה, לא תחויב במס לפי הפקודה או לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין), ובלבד שהנכס המועבר לא שינה את ייעודו אגב העברה, כאמור בסעיפים 85 ו-100 לפקודה ובסעיף 5ב לחוק מיסוי מקרקעין; ואולם, אם המכירה במס שבח לא מתחייבת בשל הוראות פסקה זו, המכירה תהיה פטורה ממס רכישה; לעניין זה, "מס שבח" ו"מס רכישה" – כמשמעותם בחוק מיסוי מקרקעין; (3) לא יראו בהעברת ההתחייבויות של תאגיד מתפרק שעוברות לבעל המניות המתפרק כתמורה בעד הפירוק; (4) במכירת נכס שהועבר לבעל המניות אגף הפירוק, יחולו הוראות אלה: לעניין הפקודה ולעניין חוק מיסוי מקרקעין, המחיר המקורי של נכס שהועבר לבעל המניות ויתרת המחיר המקורי, שווי הרכישה ויום הרכישה, הכל לפי העניין, יהיו לפי אחד מאלה לפי בחירת הנישום, ובלבד שבחירת הנישום תחול לגבי כלל הנכסים; (1) כפי שהיו בחברת המעטים אילו לא הועבר הנכס; (2) המחיר המקורי של מניות חברת המעטים בידי בעל המניות שהוא מוכפל ביחס שבין שווי הנכס המועבר לכלל הנכסים המועברים; (3) על אף האמור בפקודה ובחוק מיסוי מקרקעין, בהעברת נכס החברה שאינו מלאי, על רווח ההון הריאלי שעד יום העברה או על השבח הריאלי שעד יום העברה יחול חיוב במס בשיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה, ועל יתרת השבח הריאלי או יתרת רווח ההון הריאלי שמיום העברה ועד ליום המכירה, יחול מס בשיעור הקבוע בסעיף 91 לפקודה או בסעיף 48א בחוק מיסי מקרקעין, לפי העניין; (4) היה הנכס שהועבר דירת מגורים לא יחול במכירת הדירה הוראות פרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין; (ג)הועבר נכס כהגדרתו בסעיף 103 לפקודה לידי בעל מניות מהותי בחברת מעטים בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 5(ב) שלא אגב פירוק החברה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בעל המניות המהותי לבחור כי יחולו הוראות אלה: (1) יראו את העברת הנכס כהכנסתו של בעל המניות המהותי לפי סעיף (2)(4), וסכום ההכנסה יהיה בגובה יתרת שווי הרכישה או יתרת המחיר המקורי ביום העברה, לפי העניין, ולגבי נכס שנרכש לפני 31 בדצמבר 2023 - בניכוי יתרת ההלוואה ממוסד כספי בלבד שכנגדה נרשם שעבוד על הנכס עד למועד כאמור, ולגבי נכס שנרכש החל מיום 1 בינואר 2024 – בניכוי יתרת ההלוואה ממוסד כספי בלבד, ובלבד שכנגדה נרשם שעבוד על הנכס בסמוך למועד רכישת הנכס כאמור; לעניין זה, "מוסד כספי" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ג-1973. (2) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו בשינויים המחויבים. (ג1) לעניין חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, על העברת סכום במקרקעין לידי בעל מניות בחברת המעטים לפי סעיפים קטנים (1) או (ג), יחול מס בשיעור אפס, ובלבד שאם נוכה מס תשומות בשל רכישת הזכות או השבחתה, מכירת הזכות על ידי בעל המניות יתחייב במס כאמור באותו חוק, גם אם בעל המניות איננו חייב במס מסיבה כלשהי ביום העברה. הדבר היחיד שלא הכנסנו וצריך להכניס זה הסיפור של תקנת מיסוי מקרקעין לפי המנגנון שזה לא העברה ליחיד, שאמרנו שניישם את תקנה 27(ד) לחוק מיסוי מקרקעין. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה מה שהקראתם קודם? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> על השרשור ליחיד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> דיברנו על שטרי ההון, אמרנו שאנחנו לא מורידים שום סעיף, משאירים את הנוסח כמו שהוא. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> זה תכנון מס לא לגיטימי. רשות המסים תגיע לכל המקרים האלה והם ייבחנו גם במישור השומתי וגם במישור הפלילי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אתם לא משנים את החוק? לא הבנתי מה זה המשפט הזה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אם נראה שפעולות שבוצעו בשבועיים האחרונים נעשו בצורה מלאכותית רק בשביל לחמוק מהוראות החוק, נטפל בזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפי איזה סעיף בחוק אדם היה אמור לדעת שאסור לו לעשות פעולה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש הגדרה של עסקה מלאכותית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא פותח את הדיון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מצליח להבין, אחרי שכתבת סעיף בחוק אתה אומר שהסעיף שכתבת בחוק הוא לא רלוונטי? אתם מדברים בסוף על דין פלילי על אזרחים. אזרחים צריכים לדעת איפה הם עומדים בתוך האירוע הזה. אתה מספר פה סיפור, אתה אומר שיש סעיף פטור שמופיע בחוק שלא חל מבחינתכם. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אין פה עניין של סעיף פטור, יש פה עניין של הוראה. אם נגלה שבשבועיים האחרונים בוצעו פעולות שאין בהן טעם מסחרי, לפי סעיף 86 אנחנו יכולים לבוא ולבחון אותן כדי לוודא שאנחנו מגיעים לכולם. אפשר להכניס במסגרת תקנות תיקוני מס שחייבים בדיווח לפי סעיף 131(ז). << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תכניסו תיקון לחוק. הוודאות לאזרחים היא דרמטית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רשות המסים ביקשה להכניס סעיף שלא הסכמנו לו. היא קיבלה את עמדתנו אבל אמרה שאם היא תמצא.. המציאות היא שבמי שפועל על פי חוק אף אחד לא ייגע, זה ברור לחלוטין, שלא יהיה שום ספק. לבוא עכשיו ולשאול למה לא עושים סעיף, כמו שאומר חבר הכנסת פורר - - אני מבין שלא ישבת בכל הדיונים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז מה אם לא ישבתי בכל הדיונים? הם לא רוצים לשנות סעיף בחקיקה אבל מאיימים באיזו שהיא שפה לא מוכרת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו לא חיכינו שאולי תקבלו את דעתנו או לא, אנחנו החלטנו שהסעיף נשאר, שלא משנים סעיף. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> והוא חל הסעיף הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ודאי שהסעיף הזה חל. שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים, אמר את דברו. יש את פקודת מס הכנסה. אם הם נהגו שלא כדין - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש הגדרה של עסקה מלאכותית בפקודה שרשות המסים רשאית לפעול לפי הסעיף הזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני חוזר בי מכל מה שאמרתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו עוברים להסתייגויות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מתחילים מההסתייגויות של סיעת יש עתיד. לפני סעיף 1 יבוא "מטרת החוק לגזול כספי חברות מהפחד שיגדלו מידי יום ויהיו להן השפעות חזקות על כלכלת מדינת ישראל". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ישבנו 100 שעות אם לא יותר בדיונים על החוק הזה. אני חושב שכאופוזיציה הצלחנו לשפר אותו, לטייב אותו ולהגיע לנוסחה הרבה יותר מקובלת ממה שהוא היה מלכתחילה. למה אני עכשיו מתכוון להגיש 1,000 הסתייגויות ולנמק אותן הרי בסוף כן הצלחנו להשפיע? אני חשבתי שהמסלול של הדיבידנד המוטב זה מסלול לא נכון, והוא הוכיח את עצמו כלא נכון גם ב-2009 וגם ב-2017. ככל שאנחנו סבורים שיש רווחים לא מחולקים מיגיעה אישית ואיזה סוג של ניסיון להתחמק, שגם מחיתי כנגד זה, הדרך הנכונה היא לא דרך הדיבידנד המוטב. אני כן חושב שהחוק הזה, עם כל הכבוד לדרג המקצועי של האוצר, הגיע לא מוכן, וראינו את זה במהלך הדיונים. אני חושב שכולם גם יסכימו איתי שמדובר ברפורמה הכי גדולה במערכת המס של מדינת ישראל ב-20 השנים האחרונות ולא נכון להביא את הרפורמה במסגרת חוק ההסדרים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר להביא דוגמה מהעולם החופשי שאין כזאת חקיקה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ממש בימים האחרונים ראינו שיש בעיה עם הגבייה. משרד האוצר הצהיר בתחילת הדרך שהוא מתכוון להביא 10 מיליארד שקל מהחוק הזה, מה שהפך לתכנית הדגל של שר האוצר במסגרת תכנית ההתכנסות בתקציב. ראינו שזה לא מסתדר ב-2015 וברגע האחרון עשו פה שינויים. פתאום התחילו לדבר על זה שפירוק חברות אמור להביא חמישה מיליארד שקל, פתאום הלכו לדרך של מתן הטבות מפליגות. אני לגמרי משוכנע שהחוק הזה לא יביא 10 מיליארד שקל בשנה הבאה ומקווה שהאיומים של משרד האוצר להעלות מע"מ כנגד זה לא יתממשו. למה? כי יש מקורות אחרים. אתם יכולים לקצץ חלק גדול מהכספים הקואליציוניים, לפחות 80% מתוך 5.4 מיליארד שקל, אתם יכולים לסגור משרדים מיותרים, אתם יכולים לקחת את אותם שלושה מיליארד שקלים שפתאום מצאתם לבן גביר לפני שבוע במסגרת הדיונים על התקציב. למה אנחנו מתנגדים? כי החוק הזה הוא חלק מהתמונה הגדולה והרחבה יותר של התקציב לשנת 2025, והתקציב הזה הוא תקציב רע, הוא הרסני. בתקציב הזה אין מנועי צמיחה, בתקציב הזה אין מילה על המאבק ביוקר המחייה. למרות שאנחנו מצליחים פה לנהל דיונים מקצועיים וענייניים ברוח טובה, הקואליציה בוועדת הכספים, בוועדת החוקה ובאותו פורום שתוקף את היועצת המשפטית לממשלה היא אותה קואליציה שהביאה עלינו את אסון ה-7 באוקטובר, את כל הקטסטרופה הכלכלית, הביטחונית והחברתית שאנחנו חווים פה ב-14 החודשים האחרונים, לכן אנחנו נתנגד, לכן אנחנו ננמק, לכן אנחנו ננצל את כל הכלים הפרלמנטריים שיש לנו כדי להתנגד להצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד ההסתייגות, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לפני סעיף 1 יבוא "מטרת החוק להשאיר את האזרחים חלשים ביחס למדינה". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אחרי "בעל שליטה" יבוא "אפקטיבית". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום "חברות" יבוא "תאגידים". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום "מעטים" יבוא "מועטות". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אחרי "בעל שליטה" יבוא "אפקטיבית". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום "חברה" יבוא "תאגיד". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אחרי "חייבת" יבוא "במס". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אחרי "בעל שליטה" יבוא "אפקטיבית". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המטרה של החוק כפי שהצהרתם בתחילת הדרך היא למצוא את העצמאי המתחפש אחרי שמצאתם או לא מצאתם את השכיר המתחפש ב-2017. אנחנו התקדמנו לכיוון העצמאי. אם אתם רוצים למצוא את העצמאי המתחפש, מה הסיבה לא להחריג במסגרת החוק חברות עם 10 עובדים ויותר? אין עצמאי מתחפש במסגרת החברה שמעסיק 10 עובדים או יותר. אני קורא לחברי הקואליציה שבמהלך הדיונים הביעו הסכמה בנושא הזה, בואו נלך ביחד, אנחנו עדיין יכולים להחריג חברות עם 10 עובדים ויותר. ככה נמתן את הפגיעה בעסקים הקטנים. בואו נעשה את זה ביחד, קואליציה ואופוזיציה. זה נכון, זה מידתי, אין פה איזו שהיא קטסטרופה מבחינת הכספים שהאוצר מצפה לקבל, זה הצעד הנכון לעשות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אפשר להגיע לפשרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הצעה טובה. תגיש הסתייגות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסופה יבוא "שאינה חברת משלח יד זרה כהגדרתה בסעיף 75(ב)(1)". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום "ביום כלשהו" יבוא "בשבוע כלשהו רצוף או מצטבר". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הפער בהכנסה הוא קצת יותר מ-750 מיליון, 9.25 מתוך 10 מיליארד ו-4.3 מתוך 5 מיליארד, נכון? מיליארד חסר? << אורח >> כפיר בץ: << אורח >> קצת פחות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חסר מיליארד שקל בתקציב 2025. מה עושים? לא צריך לעדכן את תקציב 2025? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> כפי שאתם אוהבים להגיד הרבה מאוד פעמים - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חוק שנכנס לכנסת - - << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> בדיוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לקחת את זה בחשבון? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> יש הרבה חוקים שמגיעים לוועדות השונות והכנסת לרוב לא מוסיפה כסף לאוצר, היא לרוב גורעת. כשמביאים את כל החוקים לקראת אישור התקציב יחד עם יעד הגירעון ותקרת ההוצאה, החוקים האלה סוכמים את כל מה שקורה בכל הוועדות ועושים בהם את השינויים הנדרשים, בין אם זה בפלטים - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז לגבי המיליארד שקל בטוח יצטרכו לעשות שינויים? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זה פחות ממיליארד שקל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה רק חלק מהחבילה הכוללת שהיו בה פשרות. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אתה מדבר על חוקים אחרים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הבנתי שגם החוק של ביטוח לאומי נפל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש ביטוח לאומי, מס שבח. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> סוכמים את כל הדברים, רואים את הפער בהתייחס למה שתכננו ועושים את ההתאמות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> העלאת מע"מ נוספת נמצאת על השולחן? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> ממה שאני מכיר בוועדה הזאת ובוועדות אחרות אנחנו לא מתקרבים לפערים שקרובים לשווי של אחוז מע"מ. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד ההסתייגות, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום "בעקיפין" יבוא "באמצעות של בן משפחה". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אחרי "חבר בני אדם" יבוא "בלי סימן לעבדות מודרנית". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אחרי "בשנת המס" יבוא "כלשהי". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם מכירים את פרופסור שמחון? אתמול אצל חברי חבר הכנסת מיקי לוי בוועדה לביקורת המדינה הוא הזהיר שבינואר יעמדו אזרחי ישראל בפני צונאמי של עליות מחירים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום "2022" יבוא "2021". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום "שלוש שנים" יבוא "36 חודשים". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין למה אתם לא נותנים למוזיאון לוחמי הגטאות. 8,9 חודשים אנחנו מדברים על זה, על שלושה מיליון שקלים, שזה אפילו לא בקבוק מים בשביל תקציב המדינה. אף אחד לא מטפל בזה. מה הבעיה שלכם? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ומיליון שקל לבית בן-גוריון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם חבר הכנסת קרויזר וגם אני היינו בסיור במוזיאון לוחמי הגטאות. דיברנו עם השר וסרלאוף שהבטיח שבתחילת שנת 2025 הוא יעזור להם ויהיה איתם בקשר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון. אין לו יכולת לעזור להם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו נעזור לו בעניין הזה, את הדרך להבין איך. אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:56 ונתחדשה בשעה 16:01.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום "שבתון" יבוא "על אף האמור בסעיף העיקרי, חברות ענק בינלאומיות דיגיטליות כמו גוגל, מטא". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לאחר המילים "שבתון" יבוא " חוק אי ההתייעלות הכלכלית (מיסוי רווחים לא מחולקים)". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אפשר לקחת בלי לפחד שיפרקו את הקואליציה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לאחר המילים "מיסים רווחים לא מחולקים" יבוא "אם יישארו פה עוד כאלה אחרי המהפכה המשפטית". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לאחר המילים "מיסוי רווחים לא מחולקים" יבוא "ומימון בעזרתם טיסות פנאי לשרים". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >> לאחר המילים "מיסוי רווחים לא מחולקים" יבואו המילים "במקום להעלות את המיסוי על הטייקונים". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין לי כוח לבקש מכם שתשימו מיסים כמו שצריך. המספרים שמתכנסים בהצעת החוק לא מגיעים למה שהאוצר רצה. מאוד לא אהבתי את הנימה המפיוזית, הרגשתי שראש רשות המיסים מאיים עליהם. אם יש תקנות וחוקים למיסוי, לגיטימי לגמרי שהחברה תפעל על פי התקנות, על פי החוק ותמצא את הצורה והדרך שבה היא מקלה את המס שלה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> יש פסק דין של העליון שמדבר על ההבדל בין תכנון מס לעומת - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר שהם זיהו תכנוני מס על פי הצעת החוק. הוא אמר שהבנקים אמרו להם ואיים שהם יגיעו לכל אחד ואחד. מה זה הדבר הזה? לא הבנתי את האירוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >> לפני המילים "הצעת החוק" יבואו המילים "חוק הרס המגזר העסקי". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >> אחרי המילים "הצעת החוק" יבואו המילים "שמנסה לכסות על כשלי הממשלה". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קיבלתי עדכון על כך שעוצמה יהודית שוב תוקעת את הקואליציה, הפעם על חוק ביטוח לאומי. מה יהיה איתכם? אני תוהה אם הם עושים את זה ממניעים אידיאולוגיים או כי באמת אכפת להם - -? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא יושב לידך, תשאל אותו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד ההסתייגות, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >> אחרי המילים "ובלבד שבשנת המס היא אינה אחת מאלה" יבואו המילים "חברה שמעסיקה לכל הפחות 10 עובדים". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד ההסתייגות, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >> לאחר המילים "לעניין חישוב ההכנסה החייבת שקיבל דיבידנד כאמור ורווח ההון ממכירת מניה של חברה שקיבלה דיבידנד" יתווסף "החברה העסיקה בשנת המס 10 עובדים או יותר במשרה מלאה". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו הסתייגות על העובדים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לחזור לגבי מה שאמרתי לגבי העובדים. מטרת החוק הזה מלכתחילה הייתה לתפוס את העצמאי המתחפש, את אותו רופא שיש לו מזכירה, את אותו רואה חשבון שיש לו מנהלת חשבונות, את אותו עורך דין. חברה שמעסיקה 10 עובדים לפחות זה לא עצמאי מתחפש ולכן חברה כזאת צריכה לצאת ממסגרת החוק. אני פונה לאלי, לאתי, לחנוך ולמשה, לכל חברי הקואליציה פה - בואו איתי ביחד, בואו נחליף את החברות האלו. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני מוכן גם ל-15. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >> במקום "בעל מניות מהותי" יבוא "בעל שליטה מוגבל". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >> לאחר המילים "במשך 22 חודשים לפחות מתוך תקופה של שלוש שנים, ובלבד שבתום 22 חודשים" יבואו המילים "הממשלה תחליט לסגור משרדים כדי להשתתף בהתייעלות הכלכלית". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לחזור לנושא של העובדים כי זה משהו שהיה משותף גם לנו וגם לכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >> במקום המילים "באחד מאמצעי השליטה בחבר בני האדם האחר ביום כלשהו בשנת המס" יבואו המילים "באחד מאמצעי השליטה בחבר בני האדם האחר ביום מסוים בשנת המס". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה, בגלל שאנחנו עוסקים פה בענייני דיומא, לעדכן אתכם שנתניהו אמר במשפטו שהיו באתר וואלה הרבה מאוד דברים שליליים, רק אני לא מבין איך אפשר לפרסם משהו שלילי על ביבי כשמדברים על כלבים וחתולים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >> במקום המילים "הכנסה חייבת" יבוא "הכנסה מיועדת לקידום תעסוקה במשק". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >> במקום המילים "בהפחתת סכום השווה למכפלה של 25% בסכום המתקבל מההפרש שבין ההכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית של חברת המעטים" יבואו המילים "בהשלמת סכום השווה לחזקת ההכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית של חברת מעטים בריבוע". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד ההסתייגות, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >> במקום המילים "בעל שליטה" יבוא "בעל שליטה שתפקידו נבדק על ידי רשות בלתי תלויה" << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להתייחס לתחזית ההכנסות שהאוצר הגיש לנו. אני אומר לכם, ואתם יכולים לבדוק אותי בתחילת 2026, שלא יהיו תשעה מיליארד שקל בחוק הזה. אם יהיו שישה מיליארד, זכינו. לא יהיו יותר משישה מיליארד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מאיפה יגיעו שישה מיליארד? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שאלה מצוינת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >> אחרי המילים "בעל שליטה" יבואו המילים "בכפוף לתנאים שהתקבלו בהחלטת הממשלה". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מ"מ היושב ראש ינון אזולאי עשה פה עבודה טובה, הקשיב איפה שהקשיב, שילב את האופוזיציה בחוק – החוק היה צריך להיות פה בדיונים לפחות חצי שנה - רק שלצערי הוא נכנע יותר מידי לאוצר שהיה דורסני בצורה קיצונית ויצא מפה עם כיסים מלאים. אולי בכל זאת יהיה נס חנוכה והממשלה הזאת תיפול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >> במקום המילים "חברת המעטים" יבואו המילים "חברת הבודדים". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >> במקום המילים "יופחת החלק האמור" יבואו המילים "יופחת לאחר אישור רשות המסים". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להודות לדרג המקצועי של משרד האוצר ורשות המסים - לכפיר, לגל, לכארים, לד"ר עופר - שעשה עבודה נהדרת. היה לכם פה קרב לא פשוט מול מפלגת הלשעברים. אני למדתי פה לא מעט על דיני מיסים. באמת כל הכבוד לכם, הבאתם חוק שהוא על הפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד ההסתייגות, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >> במקום המילים "במספר בעלי השליטה בחברת המעטים באותה שנה" יבואו המילים "במספר בעלי השליטה בחברת המעטים". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לנצל את ההסתייגות הזאת כי יש פה יותר מידי תודות. אתם חייבים בעיקר סליחה לציבור כי אתם ממשיכים לשתף פעולה עם מנגנון גביית המיסים השערורייתי שמתעדף גביית מיסים במקום התייעלות ממשלתית וייצור מנגנוני צמיחה במשק הישראלי. לדראון עולם גם הדיון הזה וגם החוק הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >> במקום "הכנסה חייבת" יבואו המילים "עד לתקרה שתיקבע בתקנות כדי למנוע ניצול לרעה של ההטבה". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >> במקום המילים "מאותה הכנסה חייבת" יבואו המילים "מאותה הכנסה חייבת של אותה שנה בלבד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני פונה ליושב ראש הוועדה לחשוף את מה שיושב ראש המפלגה שלי הציע לו. אתה מוכן? Comment by user: << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד ההסתייגות, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >> אחרי "הכנסה" יבוא "למעט הכנסות מפיתוח מערכות התרעה לאזרחים". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >> במקום המילים "בעל שליטה" יבוא "בעל שליטה שמחויב להוכיח ניגוד עניינים". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לחזור לנושא של העובדים. אני יודע שיש גם בקואליציה לא מעט חברי כנסת שמסכימים איתנו על כך שאין בחברה עם יותר מ-10 עובדים שום עצמאי מתחפש. אני קורא לחברי הכנסת לתקן את העיוות הזה, ללכת איתנו ולהחריג את החברות. התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:38 ונתחדשה בשעה 16:43.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> אחרי ההגדרות יבוא "למעט פעילות לשיקום". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> יתווספו המילים "חברה העוסקת בייצוא בהיקף העולה על 25% ממחזורה תהיה פטורה מהוראות סעיף זה". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> במקום המילים "בעל שליטה" יבוא "בעל שליטה שתפקידו מוגדר". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> אחרי המילים "בעל שליטה" יבואו המילים "המבצע ביקורת". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא כל פעם אומרים "חרדים, חרדים, חרדים", אנחנו חרדים למצב המדינה. אתם הבאתם אותנו לעברי פי פחת. זה לא שיש לנו בעיה עם חרדים, זה פשוט שאנחנו חרדים למדינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> לאחר המילים "במישרין או בעקיפין" יבואו המילים "או באמצעות דובר שניתן להכחיש בדיעבד שהוא מועסק אצל בעל שליטה". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> במקום המילים "בעל שליטה בה" יבוא "בעל שליטה בה המחויב לחשוף את כלל עסקאותיו". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו התפרסמה חוות הדעת של הכלכלן הראשי. הכלכלן הראשי מודה כי חוסר היציבות הפוליטי והחברתי נוכח מה שקרה ב-2023 פגע בלמעלה מ-30% מהעסקאות, מההשקעות במדינת ישראל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> אחרי המילים "בעל שליטה בה" יבואו המילים "שכל פעילותו תואמת את עקרונות החוק". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בשנה האחרונה, שים לב היושב ראש, חמש פעמים הורידו את דירוג האשראי של מדינת ישראל. זה מוחק את כל המוניטין שלך, גפני. הקואליציה הזאת מוחקת את כל המוניטין שצברת במשך השנים. תפרוש מהקואליציה הזאת ובואו נלך לבחירות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אחרי שהוא קיבל החלטה שהחקיקה המשפטית לא פוגעת בכלכלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> אחרי המילים "בעל שליטה בה" יבואו המילים "המחויב לפעול בהתאם להוראות השקיפות". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> לאחר המילים "ובלבד שאין לה רווחים נצברים" יבוא "שיכולים להגיע לסכומים מאוד גבוהים שלא משלמים עליהם מיסים". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> בסעיף 1(1), במקום המילים "בעל שליטה" יבוא "בעל שליטה שמחויב להקצות משאבים למטרות ציבוריות". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ולדי, היית בדרך להסתייגות די טובה אבל אז קטעת אותה ברצון שלך שהוא יתפטר. הוא לא יתפטר. חבר הכנסת גפני, אתה צריך להבין מה קרה בשנה וחצי שבה היית יו"ר ועדת הכספים. כמה פעמים הורידו לנו את דירוג האשראי? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חמש פעמים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מרגיש שמדינת ישראל שודדת אותי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> בסעיף 1(1), אחרי המילים "בעל שליטה" יבואו המילים "המחויב לעמוד בהתחייבויות חוזיות". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> בסעיף 1, אחרי המילים "ולמען חבר דירקטוריון בלבד" יבוא "הנאשם בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אזרחי ישראל הולכים ממש להישדד. מי אמר צונאמי? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מר שמחון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מר פרומיל? גפני, אתה זוכר את מר פרומיל שבא לפה ושאל מה זה 300 מיליון? הוא אמר שצונאמי כלכלי הולך לבוא על אזרחי מדינת ישראל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גפני, אתה מכיר אותו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גפני, אתה מחייך? זה מצחיק? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה אתה רוצה שאני אעשה? שאני אבכה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תבכה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין לך שום דבר לעשות בנידון? אולי תשקול להתמודד להיות יו"ר ועדת הכספים ואולי תהיה לך השפעה מסוימת על המצב הפיננסי של אזרחי מדינת ישראל. תשקול את זה אחרי 32 שנים פה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> אחרי "מהכנסות שותפות" יבוא "מהכנסות שותפות בכפוף לדיווח מלא". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> אחרי המילים "בעל שליטה בה" יבואו המילים "אשר תפקידו מוגדר במדויק". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> אחרי המילים "מהכנסות שותפות" יבוא "מהכנסות". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שאת מי שמקבל הכנסה במסגרת החברה מיגיעה אישית צריך למסות עד הבית. אני לא בטוח שהחוק הזה משיג את המטרה הזאת, אני חושב שהוא פוגע בהרבה מאוד עסקים - בעיקר בעסקים הקטנים - לכן אני חוזר לנושא של חברה שמעסיקה לפחות 10 עובדים. חבר הכנסת גפני, גם אתה יודע שהחברה הזאת היא לא עצמאי מתחפש אז למה אתה לא תומך בהסתייגות שלי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> במקום המילים "בעל שליטה בה" יבואו המילים "בעל שליטה בה המחויב בעמידה בתקני דיווח בינלאומיים". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במהלך השנה האחרונה נשרפו בצפון 233,000 דונם, סך הכל 374,000 דונם בכל המדינה. הנזק המוערך הוא כ-100 מיליון שקל. אתה יודע כמה הקציבו בתכנית השיקום? 12 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> במקום "בעל שליטה" יבוא "בעל שליטה שמחויב לנהוג בשקיפות מלאה מול הציבור". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> אחרי המילים "בעל שליטה" יבואו המילים "בכפוף לערכאה עצמאית". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לעדכן את חבר הכנסת גפני שבחוק הזה אין 10 מיליארד שקלים. גם אני יודע את זה וגם אתה יודע את זה. אין תשעה מיליארד, אין שמונה מיליארד, אין שבעה מיליארד וגם אין שישה מיליארד שקלים. כל התקציב הזה הוא פיקציה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, ההסתייגות, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> אחרי המילים "בעל שליטה" יבואו המילים "המחויב לעמוד בתנאים משפטיים". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> אחרי המילים "בעל שליטה" יבואו המילים "שחייב לדווח לרשות". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם מדברים על זה שאנחנו נגד חרדים, אבל בחוק משקאות ממותקים שהיה בקדנציה הקודמת, כשעלתה הסוגיה של יין תירוש, אם להטיל מס על יין תירוש או לא להטיל, אם זה משקה או לא משקה, מי שנלחם כדי להוציא אותו מחוץ לתחולת החוק הייתי אני. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> במקום המילים "בעל שליטה" יבואו "בעל שליטה המחויב לדווח על עסקאות הקשורות אליו". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השר דיכטר עושה כרגע פיליבסטר של 12 דקות במליאת הכנסת כדי שאנחנו נמשיך להצביע פה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין לי בעיה שיפסיק עכשיו. מי בעד ההסתייגות, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> במקום המילים "בעל שליטה" יבוא "בעל שליטה המחויב לדווח על כל הכנסותיו". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מסמך של האוצר חושף שמשפחה חרדית מייצרת למדינה גירעון של יותר מ-10,000 שקל, כפול ממשפחה ערבית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הישיבה ננעלה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:10. << סיום >>