פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 23 הוועדה לענייני ביקורת המדינה 26/11/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 160 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שלישי, כ"ה בחשון התשפ"ה (26 בנובמבר 2024), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> תכנון וקידום של התחבורה הציבורית - ביקורת מעקב (2024) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר חברי הכנסת: סימון דוידסון בועז טופורובסקי משתתפים: צחי סעד – מנהל החטיבה הכלכלית, משרד מבקר המדינה מרסלו בז – מנהל אגף, משרד מבקר המדינה אינה ברנזבורג – מנהלת אגף הפעלה ורישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים דוד כנען – מנהל תחום פיקוח ובקרה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים דורון רוזביץ – מבקר החברה והממונה על תלונת הציבור, נת"ע יונתן דקל – סגן מתכננת הוותמ"ל, מינהל התכנון אדם רוס – מנהל אגף תשתיות לאומיות, מינהל התכנון שראל ספייר – ראש מטה נציב שירות המדינה, נציבות שירות המדינה דנה דקו מדנס – ראש מינהל תחבורה ומוניציפלי, מרכז השלטון המקומי דובי שפלר – ראש מועצת אפרת, מועצה מקומית אפרת אור גרינפלד – סגן ראש העיר, עיריית מודיעין-מכבים-רעות ישראל גנון – יו"ר, ארגון נהגי התחבורה הציבורית בישראל לימור פוליאנסקי – רפרנטית תשתיות באגף תקציבים, משרד האוצר אלי מורגנשטרן – מנהל מחלקת רגולציה, אגד חברה לתחבורה גיא ליכט – סמנכ"ל תפעול, דן – חברה לתחבורה ציבורית יעל שכטר-סיטמן – לוביסטית ציבורית, לובי 99 אלה זק – נציגה, מועצת התלמידים והנוער הארצית יואב זילברשטיין – נציג, מועצת התלמידים והנוער הארצית תמר אוחנה ורקנטין – ראש ענף תחבורה, כוח לעובדים גל רייך – נתון לשינוי משתתפים באמצעים מקוונים: סאלח שנאן – מנהל אגף בכיר ביקורת פנים, נציבות שירות המדינה אביב רון – מנהלת אגף תכנון תחבורה ציבורית, חברת נתיבי ישראל רבקה שליסלברג – סמנכ"לית תכנית אב, חברת נתיבי איילון אסף כהנא – ראש אגף תח"צ, חברת נתיבי איילון מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: מוריה אביגד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תכנון וקידום של התחבורה הציבורית - ביקורת מעקב (2024) << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> צהריים טובים לכולם, היום יום שלישי, כ"ה בחשוון התשפ"ה, היום ה-417 למלחמה, 805 חללי צה"ל, 908 אזרחים הרוגים, 76 חללי משטרה ושירות ביטחון כללי, 101 חטופים אזרחי מדינת ישראל עדיין בשבי מפלצות החמאס. אני לא נוהג לגעת בפוליטיקה כשאני מדבר בוועדה שאני יושב בראשה. אנחנו, כולנו, לא עושים מספיק כדי לשחרר אותם. לא מדברים מספיק, לא יוצאים לרחובות מספיק וההיסטוריה תשפוט את כל 120 חברי הכנסת, מי תרם, מי נשאר ומי לא דיבר כדי להביא אותם הביתה. אבן ריחיים על צווארה של החברה הישראלית. ב-6 בינואר עמדתי בבית הזה, באולם נגב אם אינני טועה, ואמרתי שצריך לעצור הכול, לשחרר את כולם הביתה ורק אחר כך לטפל בחמאס. התוצאות – חוזרים בארונות מתים. החברה הישראלית לא תצליח עוד הרבה שנים להירפא מכל הסיפור הזה. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא "תכנון וקידום של התחבורה הציבורית – דוח מבקר המדינה מינואר 2024". זוהי ביקורת מעקב. יעילותו של ענף התחבורה היא תנאי הכרחי למשק מודרני וצומח. מערכות התחבורה הינן מנוף לצמיחה כלכלית וכמובן תורמות לפיתוח עירוני ואזורי. מעבר לכך, רווחת האזרחים נפגעת כאשר ענף התחבורה אינו יעיל וקיים קושי רב לצמצם פערים חברתיים וכלכליים. דוח מעקב זה בדק שוב את תיקון הליקויים שהועלו בעבר בנושא תכנון וקידום של תחבורה ציבורית. אני רוצה להפנות את תשומת לבכם למספר נתונים בולטים מביקורת המעקב: הנזק המשקי המוערך לשנת 2021 הוא 31 מיליארד שקלים. אני מעריך שב-2024 זה הרבה יותר. יש פי 2.1 כלי רכב על הכביש מאז שנת 2000. כמובן שכולנו מרגישים זאת בפקקים, בעומסים. אם פעם היו שעות ממוקדות של עומסים, כיום בכבישים רבים מדי העומסים הם לאורך כל היום. זהו נזק ישיר כתוצאה מתחבורה ציבורית עם מענה חלקי ביותר. לצערי, לא נראה לי שהשרה האחראית מתעניינת בנושא יותר מדי. בשנה של שיא בהרוגים בתאונות הדרכים, שיא של הרוגים וקטסטרופה בדרכים – אני קצת אבקר אותה, בעדינות – היא עסוקה בלבקר בכל מיני מדינות ולתכנן טקסים, מה שאינו בתחום משרדה וזה חבל, ואני לא יורד לרמה האישית. בחרתי בדוח הזה היום מכיוון שהכנסת מקדישה היום את דיוניה לנושא הבטיחות בדרכים ומצב התאונות. גם בוועדה זו דנו במלחמה הקשה בתאונות הדרכים ובכוונתי לדון בכך שוב כשיסתיים הדד-ליין שנתתי לגורמים הרלוונטיים לחזור לוועדה זו עם תשובות. היום אני בוחר לעסוק דווקא בנושא התחבורה הציבורית מכיוון שהתייעלותה, שיפורה ונגישותה ליותר ויותר אנשים בסופו של דבר יורידו את מספר כלי הרכב הפרטיים מהכביש ובכך יצמצמו משמעותית את מספר התאונות. אני מבקש מנציג משרד מבקר המדינה להציג את עיקרי הדוח. בבקשה. << אורח >> צחי סעד: << אורח >> על חשיבות התחבורה הציבורית אין צורך להכביר מילים. הצגת את המספרים של הגידול בנסועה, הגידול בגודש בכבישים והגידול בנזק שנגרם לתוצר המקומי ולמשק בכלל. אני חושב שזה די ברור היום. הדוח הוא דוח מעקב על דוח שפורסם בשנת 2019, דוח מיוחד בנושא משבר התחבורה הציבורית, שהיו בו תשעה פרקים, בין היתר הפרק הזה. באותה תקופה אולי לא כולם הבינו את חשיבות התחבורה הציבורית והקריטיות שלה לשיפור התחבורה ולשיפור השירות לאזרחים בכלל התחומים. אני חושב שהיום, חמש שנים אחרי, כל אחד מבין את חשיבות התחבורה הציבורית, או לפחות אמור להבין, כך לא אכביר על זה מילים. כאמור, הדוח הזה לקח פרק מסוים מתוך הדוח משנת 2019, שהיו בו הרבה מאוד פרקים – גם בנושא הרכבת, גם בנושא האוטובוסים, גם בנושא המטרופולינים השונים, רכבת קלה בירושלים, פרויקטים בחיפה, נתיבי תחבורה ציבורית בתל אביב וכו' – והתמקד בנושא של תכנון וקידום התחבורה הציבורית ברמת המאקרו. זה למעשה היה דוח מעקב שבדק את תיקון הליקויים שהוצבעו בדוח משנת 2019. הדוח פורסם בינואר 2024, באיחור בעקבות המלחמה, אבל נתונים שבו מתייחסים לשנת 2023. מצאנו בשורה התחתונה שמשרד התחבורה פעל לתיקון כמחצית מהליקויים שיש בדוח, 7 מתוך 16 תוקנו במידה רבה ועוד אחד תוקן במידה מלאה, שזה יחסית מצביע על חצי כוס מלאה. בין הליקויים נושאים של קביעת הנחיות ותבחינים חדשים, שיפור בשיתוף הפעולה בין משרד התחבורה לבין לוותמ"ל ועוד מספר נושאים נוספים שציינו בדוח. כאמור, מחצית מהליקויים ולכאורה אפשר להתרשם שחצי הכוס מלאה, אבל צריך לשים לב לחשיבותם ואיכותם של הליקויים. חלק מהליקויים המשמעותיים ביותר בדוח טרם תוקנו, או לפחות עד נכון לרגע זה לא הוסדרו. בהקשר הזה אני אציין את הנושאים הראשיים שהצבענו עליהם בדוח. נושא הסדרת המעמד של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית – למרות החלטת ממשלה משנת 2011, במועד הביקורת זה 12 שנה שלא הסדירו את מעמדה כיחידת סמך וע"י כך נפגעה עצמאות הרשות וגמישותה, ובהתאמה גם המבנה הארגוני של הרשות הארצית, לא אוישו כל המשרות שנקבעו בתקן, בפועל פחת מספר המשרות בתקן והיו קיצוצים ותוכניות עידוד פרישה. אנחנו מצאנו בביקורת המעקב שהתמונה לא השתנתה בהרבה מבחינת כוח האדם שעומד לרשות הרשות. אני מציין שבתקופה האחרונה היו פרסומים על שינויים בתחום הזה ונשמח מאוד להתעדכן, בוודאי אם יש שיפור חיובי בהקשר הזה. נושא חשוב נוסף שלא קודם במשך שנים זה הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות. בדוח המקורי הצבענו על החשיבות של הרשויות האלה, הצורך להקים רשויות תחבורה מטרופוליניות, מבקר המדינה העיר על זה בעבר, וגם הכרה של הגורמים המקצועיים בחשיבות שלהם. היו ניסיונות חוזרים ונשנים להקים אך הם לא צלחו. הצבענו על כך שלרשויות כאלה יש השפעה מכרעת בכל הנוגע לישוב חילוקי דעות בין רשויות מקומיות לקידום ראייה כוללת בעניין מתן פתרונות תחבורתיים ומתן מענה יעיל לצרכים מקומיים ואי ההקמה שלהם פוגעת בקידום מיזמי תחבורה ציבורית במטרופולינים ובשיפור השירות של התחבורה הציבורית. מצאנו שהליקוי הזה תוקן במידה מועטה. נעשו ניסיונות בספטמבר 2022, דובר על הקמת רשויות מרחביות. שמענו גם לאחרונה שיש כוונה לחדש את היוזמה של הקמת רשויות מטרופוליניות, נשמח מאוד להתעדכן האם יש שיפור חיובי בהקשרים האלה, אבל חשוב לציין שזה נושא שלא הוסדר כבר במשך שנים ארוכות והוא קריטי, במיוחד במטרופולין כמו תל אביב, שיש בו מספר גדול של רשויות וכל פרויקט תחבורה ציבורית אמור לעבור במספר רשויות. מספיק ראש רשות אחד שהתחלף לא בזמן ושינה את גישתו, מדיניותו והתייחסותו ופרויקטים נתקעים לאורך שנים. הצבענו על זה בפרוט מלא בדוחות נוספים. נושא אחר זה כוח האדם המקצועי באגף לתכנון תחבורתי. הצבענו על מחסור בכוח אדם באגף הזה שבסופו של דבר מתבטא בפגיעה בייצוג של משרד התחבורה במוסדות התכנון הסטטוטוריים ומצאנו שהליקוי הזה תוקן במידה מועטה. מספר המשרות בתקן ומספר המשרות המאוישות בפועל נשארו כמעט ללא שינוי ועדיין יש מחסור של כוח אדם מקצועי. למעשה יש לו היקף אחריות ותעסוקה גדול מאוד וזה פוגע בעבודתו השוטפת. בסופו של דבר, המשמעות של פגיעה בייצוג משרד התחבורה במוסדות התכנון היא שהיבטים תחבורתיים לא מובאים בחשבון בצורה נאותה במסגרת התכנון הסטטוטורי. נושא נוסף הוא הסתמכות על יועצים חיצוניים בעבודת האגף לתכנון תחבורתי, כתוצאה בין היתר מהליקוי הקודם שהזכרתי בנושא כוח האדם המקצועי. שימוש רב בעובדים מקצועיים רבים שאינם אנשי השירות הציבורי והעברת פעילויות ליבה של המשרד לגורמי חוץ מחלישים את גוף הידע המקצועי של משרד התחבורה ופוגעים בסמכות ובאחריות המקצועית של אנשי המשרד בכל הנוגע לתכנון תחבורתי. ברור שיש בעיה בשימוש מוגבר ביועצים כאלה מכיוון שלפעמים תהליכים נמשכים לאורך זמן, יש צורך בהמשכיות בטיפול ולא תמיד היועץ מעורב בתהליך מתחילתו ועד סופו, לפעמים רק בחלק משלביו וכך הטיפול נפגע. גם ישנו ריכוז ידע מקצועי ותלות מאוד מאוד גדולה של המשרד בגורמים האלה. הצבענו על כך בדוח המקורי ומצאנו שהליקוי הזה תוקן במידה מועטה ולמעשה יש שהסתמכות ברמה די דומה למה שהיה קודם לכן. נושא חשוב נוסף הוא תמ"א 42, תוכנית מתאר ארצית לתשתיות תחבורה יבשתיות, שהצבענו על כך שאישור התכנית והכנסתה לתוקף לא הסתיימו. גם בתחום הזה הנושא לא קודם והיא טרם אושרה ונכנסה לתוקף במועד פרסום הדוח הזה. גם לגבי ייצוג משרד התחבורה במוסדות תכנון ארציים, ועדות מחוזיות וועדות מקומיות לתכנון ובנייה עלה שנציגי המשרד לא משתתפים בחלק מהדיונים. כמו שאמרתי, זה פוגע ביכולת להביא את השיקולים התחבורתיים של תחבורה ציבורית בעת אישור תוכניות סטטוטוריות. המשמעות היא שבסופו של דבר נבנות שכונות והיקפים מאוד גדולים של יחידות דיור בשכונות חדשות בלי שניתן דגש מספיק לצרכים של תחבורה ציבורית, בין אם זה הקמת תשתיות נדרשות לתחבורה הציבורית ובין אם זה דרכי גישה וכבישים נאותים שמאפשרים שימוש יעיל ואפקטיבי בתחבורה הציבורית במקומות האלה. כמו שאמרנו, היעדר הייצוג של נציגי משרד התחבורה עלול להוביל להיעדרו של מבט-על בכל הנוגע לנושא תחבורה ציבורית בדיונים השונים במוסדות התכנון והבנייה ולהעדר התייחסות נאותה לתחבורה הציבורית בדיונים בוועדות ובמוסדות התכנון הארציים. זאת אומרת, אנחנו רואים שלצד פעולות שעשה משרד התחבורה לתיקון הליקויים – וברמה המספרית אפילו לא מעט יחסית, לכאורה חצי הכוס מלאה – עדיין חצי הכוס ריקה כשמסתכלים עליה מבחינה איכותנית. יש ליקויים מאוד מאוד משמעותיים ביכולת לקיים תכנון ארצי בנושא התחבורה הציבורית שפוגעים בסופו של דבר ביעילות התחבורה הציבורית ובשירות שמקבלים האזרחים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. ראש מועצת אפרת, בבקשה. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> שלום, תודה על ההזמנה לוועדה. שמי דובי שפלר, ראש מועצת אפרת, חצי שנה בתפקיד. בקדנציה האחרונה, בתור מחזיק תיק התחבורה במועצה, שמנו מטרה לקדם את כל נושא התחבורה הציבורית. אפרת זה ישוב סוציו-אקונומי 7, שממוצע למשפחה זה שתי מכוניות. משמעות הדבר היא שימוש מועט מאוד בתחבורה הציבורית. הצלחנו, ע"י קווים מהירים, סגירת קווים איטיים, שיתוף פעולה מצוין של צתא"ל (צוות תוכנית אב לתחבורה) ירושלים, לממש את החזון שלנו והכפלנו פי 2.5 את מספר המשתמשים תוך שנה, מ-960 נוסעים ביום, מתוך 14,000 תושבי אפרת, ל-2,500. כמובן שגם במקביל גדל מספר האוטובוסים ככל שהנסיעות גדלו. זו דוגמה טובה לרצון של התושבים שיכול לקרות עם משרד התחבורה. יחד עם זה, כשאנחנו באים לבקש בשנה האחרונה קו פנימי בתוך אפרת – בגלל שאפרת ארוכה אבל עם שכונות שרחוקות קילומטר וחצי, עם הרבה עליות, שטח הררי, מהקו הראשי המהיר – שזו בקשה חריגה כי אנחנו עדיין לא 20,000, אנחנו נתקלים בסירוב. יותר מזה, אנחנו מגישים הצעות למשרד התחבורה שמשמעותן הוזלת העלויות של משרד התחבורה והגדלת הרווח. זאת אומרת, מבחינה כלכלית משרד התחבורה מרוויח, וודאי שגם התושבים שלנו ירוויחו מבחינת אמינות האוטובוסים והיכולת שלהם - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הקו הזה יהיה רווחי? << דובר_המשך >> דובי שפלר: << דובר_המשך >> בוודאי. כל מה שלא האמינו – הוכחנו לפני שלוש שנים וחצי, כשפתחנו את הקווים האלה. הכול ריווחי ביותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משרד התחבורה, רשמו לעצמכם ותנו לי תשובה למה לא תלכו לפיילוט. אל תתחייבו, תלכו לפיילוט של חצי שנה. הרי אנחנו מכירים את זה. << דובר_המשך >> דובי שפלר: << דובר_המשך >> הזכיין שמבצע אצלנו, "אלקטרה-אפיקים", שותף יחד אתנו לבקשה. הוא מבין כמה זה יגדיל את הרווח. אנחנו נועיל לתושבים, כולם ירוויחו, משרד התחבורה, הזכיין, כולם ירוויחו, נקל את הדברים. יש לנו באפרת אוכלוסיית קשישים, 1,600 תושבים מעל גיל 65, לעלות במדרגות אוטובוס בין-עירוני זה קשה מאוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יתנו לי הסברים למה לא ילכו לפיילוט של חצי שנה – אני קצת מכיר את זה – ואם זה לא יוכיח את עצמו יבטלו. << דובר_המשך >> דובי שפלר: << דובר_המשך >> הכניסו אותנו לפיילוט של הנגישות הבין-עירונית כבר לפני שנה וחצי, שצריך להזמין את הנסיעה עד 24 שעות מראש ואפשר לעלות עם כיסא גלגלים, אבל זה לא פותר את הבעיה לאוכלוסייה המתבגרת, שלטפס מדרגה של אוטובוס בין-עירוני – היא לא מדרגה תקנית של 20 ס"מ, היא 40 ס"מ כמעט – זה קשה מאוד, כל עלייה וירידה. הסבירו לי את זה התושבים והם צודקים, אין לי מה לעשות עם זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> צריך אוטובוס עירוני בתוך הישוב, נמוך או כזה שיכול להוריד את עצמו בהגיעו לתחנה. << דובר_המשך >> דובי שפלר: << דובר_המשך >> אוטובוס עירוני נמוך פותר את כל בעיות הנגישות. כמובן שזה גם מקצר את זמן הנסיעה כי זו לא דלת אחת צרה אלא אפשר לעלות ולרדת. אני אומר את זה כדוגמה לישוב עם חוסר פוטנציאל לתחבורה ציבורית אבל שמימש את הפוטנציאל בצורה מדהימה. אנחנו באים למשרד התחבורה ואומרים: בואו תעזרו לנו. אני מביא את הדוגמה הזאת בשביל להגיד כמה חשוב לתת את הכוח לרשויות. בתחילת דבריך, צחי, דיברת על כך שראשי רשויות מתחלפים ואולי ראש רשות פחות מעוניין להמשיך את הדברים. יש מספיק ראשי רשויות שמאוד מאוד רוצים את קידום התחבורה הציבורית. תחשוב על זה, חסכנו בין 500 ל-1,000 לאלף מכוניות שיוצאות יום-יום מאפרת לירושלים. את כל זה חסכנו ואנחנו מאמינים שאפשר להמשיך לשפר את זה ולהוריד כמות עצומה של אנשים מהרכב הפרטי לאוטובוס. אני כבר לא מדבר על איכות סביבה וכל הדברים הנוספים. זו הדוגמה הקטנה שלנו באפרת שיכולה להשפיע על כלל הארץ. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתם שותפים לרשויות תחבורה מטרופוליניות? << דובר_המשך >> דובי שפלר: << דובר_המשך >> אין לנו מטרופולין ירושלים, או משהו כזה. צוות תוכנית אב לתחבורה של ירושלים הוא זה שאחראי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני יכול להגיד שאין רשות או עיר שלא מעוניינת להגביר את התחבורה הציבורית. אין דבר כזה. זה חוסך תאונות, זה חוסך פקקים, זה חוסר עשן, זה חוסך פיח, זה חוסך הכל. רק צריך תחבורה ציבורית טובה, עם השקעה של מדינה. << דובר_המשך >> דובי שפלר: << דובר_המשך >> שוב אני אומר, גם בקו המהיר שעשינו לפני שלוש שנים וחצי וגם בקו הפנימי שאנחנו רוצים לעשות משרד התחבורה חסך עלויות ומרוויח הרבה יותר, כך שאנחנו לא מבקשים סובסידיה אפילו, אנחנו רוצים להקטין את התמיכה שלו בשביל להגביר את הנגישות של התושבים ואפילו את הרווח של משרד התחבורה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך על הדברים. אני אתעכב בסיום על איך מועצה מקומית ביוזמתה מגבירה את השימוש בתחבורה הציבורית וזו דוגמה מצוינת למי שרוצה ללמוד. אור גרינפלד, סגן ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, בבקשה. << אורח >> אור גרינפלד: << אורח >> אני אתן דוגמה קצת דומה אבל גם קצת שונה, של עיר שבסופו של דבר יש לה פוטנציאל מאוד מאוד גדול אבל היא לא יכולה לממש אותו כיוון שהיא לא מתקדמת מבחינת תחבורה ציבורית כבר המון המון שנים. כן יש תוספות שירות, אבל למרות ההתפתחות הגדולה שהעיר הזאת עוברת בשנים האחרונות, עם שכונות חדשות, היא מתעכבת. יושבים פה גם נציגי מועצת התלמידים, אנחנו יודעים כמה זה חשוב גם לפקקים, גם לתלמידות והתלמידים שצריכים להגיע לבתי הספר. יש לנו כבר שלוש שכונות שדי מנותקות מתחבורה ציבורית. דיברתם קודם על נושא התכנון והבנייה, זה גם בגלל התכנון עצמו של שכונה חדשה, אבל גם בגלל הצורך הגדול שאנחנו מראים – ויש שיתוף פעולה עם כלל המשרדים ועם המפעיל – זה איפשהו תמיד מתעכב בתוספות השירות. אנחנו כבר לא במצב שאנחנו יכולים להתייעל. אנחנו עשינו גם את התהליך הפנימי ואנחנו יום-יום מנסים כל הזמן לראות איך אנחנו יכולים למצוא פתרונות בתוך הבית מחוץ לקופסה, אבל בסוף אנחנו צריכים את המדינה. זו המהות של הפעילות שלנו כרגע אל מול משרד התחבורה ואל מול התושבים שלנו. זו גם המחויבות שלנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה מדבר אתי על תוספת קווים לשכונות החדשות? << דובר_המשך >> אור גרינפלד: << דובר_המשך >> כן, תוספת שירות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כמה מהשכונות החדשות מאוכלסות, כמה למחר בבוקר מתוך שלוש השכונות? << דובר_המשך >> אור גרינפלד: << דובר_המשך >> יש לנו 108,000 תושבים, שלוש שכונות יחסית חדשות, "ציפורים", "נופים" ו"מורשת". "מורשת" היא שכונה באכלוס, עוד שנתיים תממש את הפוטנציאל שלה. אנחנו מחכים למכרז מפעיל חדש. אנחנו גם מבינים את המצב עכשיו, מלחמה והכל, אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים לתת דין וחשבון לתושבות ולתושבים שלנו. שם אין לנו עדיין את הפתרון המלא, יש לנו פתרון מאוד מאוד חלקי. קשה לנו לתת את המענה המיטבי ואפילו הלא מיטבי, המענה החציוני לדבר הזה עד שיהיה לנו מכרז הפעלה חדש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתם תיתנו לי תשובה, משרד התחבורה, עוד הפעם על תוספת אוטובוסים בשכונות החדשות, פיילוט, זכיין, כל מה שקורה בעניין הזה. הוועדה לביקורת המדינה מבקשת תשובות עבור האזרחים תושבי מודיעין-מכבים-רעות. תודה רבה לך. מועצת תלמידים, הכי חשובים, בבקשה. << אורח >> אלה זק: << אורח >> אלה זק, גרה במגידו, נכנסים אלי לקיבוץ שלושה אוטובוסים ציבוריים ביום שהם במרחק הליכה. כל אוטובוס אחר שאני צריכה לקחת הוא במרחק נסיעה, זה יוצא קילומטר-שניים, לפעמים יותר, של הליכה על כביש ראשי סואן מאוד, מסוכן ממש. גם כשאני מגיע לשם אני צריכה לעבור את הכביש כדי להגיע לתחנה. אין רמזור אצלנו – יש בישובים ליד – זה כביש שהוא סכנת חיים. לפני כמה שנים התחילו לשים רמזורים אחרי שהיו כמה פעמים בשבוע תאונות דרכים על בסיס קבוע. בגלל המחסור אצלנו בתחבורה הציבורית, גם כשיש לי תחבורה ציבורית במרחק נסיעה היא לא אמינה, לפעמים היא לא מגיעה. היום הייתי צריכה לקחת אוטובוס לרכבת, הוא איחר ב-40 דקות והגעתי בדרך אחרת בסוף. האוטובוסים מאוד לא אמינים. גם כדי להגיע לתחנה אני צריכה לקחת טרמפ, שזה מה שכולם עושים אצלנו, כל בני הנוער, לוקחים טרמפים, כל יום, כל היום, מבית הספר, מהבית, לבית, וזה מסוכן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין אוטובוסים של המועצה עצמה? << דובר_המשך >> אלה זק: << דובר_המשך >> לבית הספר יש הסעות, כן, אבל גם יש כל מיני פעילויות אחרי בית הספר שצריך להגיע הביתה אחר כך, לפעמים חלקן כן מתקיימות בבית הספר, חלקן בישובים אחרים ואין תחבורה ציבורית, אין איך להגיע אחרי הפעילויות האלה ואנחנו צריכים לקחת טרמפים. כך יצא שלפני שנתיים כמעט נחטפו שתי בנות מבית הספר, במזל, בנס, הן הצליחו לצאת מהאוטו לפני שהיה מאוחר מדי. זה מסוכן מאוד. זו בעיה גדולה אצלנו. כל פעם שיוצאים מהקיבוץ ונכסים לקיבוץ אפשר לראות – לא רק אצלנו, בכל הקיבוצים – בני נוער שמחכים בשער ותופסים טרמפים. אני גם עושה את זה כי אין ברירה אחרת, ההורים שלי עובדים. היום בבוקר הם היו צריכים לקחת אותי לתחנה ואחר כך לבוא להחזיר אותי מהתחנה כי האוטובוס לא הגיע אחרי 20 דקות שחיכיתי וחברת האוטובוסים, "סופרבוס", אמרו לי: כן, אנחנו יודעים, יש עיכוב בקו, הוא יגיע מתישהו. אז הייתי צריכה לחזור הביתה כדי להגיע לקו אחר, ממקום אחר, וגם אליו היו צריכים להסיע אותי. זה לא הגיוני, זה לא לגיטימי שעד שיש קו הוא לא מגיע. אצלי לקיבוץ נכנסים שלושה אוטובוסים ביום, זה כאילו שלא ייכנסו בכלל, זה באותה רמה. מגיעים בשעות לא הגיוניות ולא נוחות לאף אחד. אי אפשר לסמוך על זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש המלצה של הקיבוץ לשעות אחרות? פניתם לגבי שלושת הקווים האלה? הרי אני כרגע לא יכול לפתור את הבעיה, אולי אפשר לפתור את הבעיה בנושא הכניסה, השעות, שיפור הקיים. << דובר_המשך >> אלה זק: << דובר_המשך >> כרגע מנסים אצלנו מהקיבוץ לארגן שאטלים לרכבת כי האוטובוס אצלנו הוא לפי הצרכים של עפולה ויוקנעם ולפי הקיבוצים האחרים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << אורח >> יואב זילברשטיין: << אורח >> צהריים טובים, יואב זילברשטיין, מתל אביב יפו. אני רוצה לדבר היום על שלוש בעיות עיקריות שיש לנו בתחבורה הציבורית. בני הנוער במדינת ישראל מסתמכים על תחבורה ציבורית. אין לנו אלטרנטיבה, אין לנו אפשרות לנסוע ברכב. אופניים וקורקינטים הם מגיל 16 בלבד, צריך לעבור תיאוריה וזה מאוד מסוכן. אני רוצה לדבר על תדירות ואמינות קווי האוטובוסים, זמני הנסיעה בקווים העירוניים וזמינות בסוף השבוע. יש קווים שהתדירות שלהם היא באזור ה-30 דקות. היו לי באופן אישי אין-ספור מקרים שהגיעו שני אוטובוסים באותו הזמן, קווים שלא הגיעו בכלל, שהגיעו בזמן מאוד רחוק ושונה מהזמן שהם היו אמורים להגיע. אני לא יכול לסמוך על זמני ההגעה של הקווים. אם אני מסיים בית ספר ב-14:30, אמור להיות לי אוטובוס ב-14:45, יכול מאוד להיות שהוא יגיע ב-15:15 ואין לי מה לעשות לגבי זה. בנוסף, בקווים העירוניים הנסיעה מאוד ארוכה לפעמים, עוברת בדרכים מפותלות. לבית הספר שלי באוטו זה 15 דקות ובאוטובוס יש לי קו אחד שיש 10 דקות הליכה לתחנה, 30 דקות נסיעה בקו לפחות ועוד 10 דקות לבית הספר. זה 50 דקות. זה הרבה יותר זמן מאוטו. לא הגיוני לי לקחת את האוטובוס. לשתי הבעיות האלה הרשויות המטרופוליניות – שנכנסו לחוק ההסדרים ושהמון פעמים נפלו, במשך שנים רבות – ייתנו מענה מדויק יותר, מותאם יותר. אנחנו מקווים שייתנו את הסמכויות הראויות לרשויות המקומיות כי יש לכך חשיבות מאוד גבוהה לשיפור השירות. הנוער בישראל מחכה בקוצר רוח שהמהלך יעבור בהצלחה כי זה באמת יכול לעשות פה במהפכה בתחבורה הציבורית שלא ראינו המון שנים. הנושא האחרון הוא סוף השבוע. כמו שאמרתי, לבני נוער אין אלטרנטיבה לתחבורה ציבורית, אנחנו צריכים לנוע בסוף השבוע. הרוב המוחלט של בני הנוער בישראל צריך לנסוע בסוף השבוע. ברשויות כמו בתל אביב יפו העירייה מספקת קווים בודדים על חשבון תקציב העירייה, קווים אלו מלאים, יש ביקוש לתחבורה בסוף השבוע והמענה הנוכחי לא מספיק. הנוער צריך תחבורה ציבורית בשבת ובמיוחד ברשויות שאין מענה בכלל, הנוער נותן להשתמש בכלי תחבורה כמו קורקינטים ואופניים חשמליים, שהם מאוד מסוכנים. אין בן נוער בישראל שלא מכיר או לא שמע על מישהו שחווה פציעה חמורה מכלי התחבורה האלו. הנוער וכלל האוכלוסייה בישראל צריכה תחבורה זמינה, יעילה ונגישה לאורך כל השבוע. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את הנושא של תחבורה ציבורית בשבת כנראה אני לא אפתור. כחבר כנסת מן השורה ניסיתי לעשות נסיעות בשבת לנוער מהיציאה מירושלים, בלי לפגוע באף אחד, וכל זמן שבמדינה הזו דת ומדינה מעורבב יחד כנראה שזה לא יקרה. הלוואי שיבוא יום – בתפיסת עולמי – של הפרדת דת ממדינה, אז שני הצדדים יחיו בשלום, אבל אי אפשר לפגוע כרגע באף אחד מהצדדים. אני נורא מתנצל. חברת נתיבי ישראל, בבקשה. << אורח >> אביב רון: << אורח >> אביב רון, מנהלת אגף תכנון תחבורה ציבורית בנתיבי ישראל. מתנצלת שאני בזום ולא יכולתי להגיע. בכל פרויקטי החברה, לא רק בפרויקטים שאני מקדמת בחברה, אנחנו פועלים בשיתוף פעולה מול הרשות לתחבורה ציבורית, מול מינהל תשתיות במשרד התחבורה ומול הרשויות המקומיות, כדי להתאים את התשתית כמה שיותר טוב לתפעול התח"צ ולציבור המשתמשים שבסוף ייהנו מהתחבורה הציבורית. מנקודת מבטנו אנחנו רואים שיפור מאוד משמעותי בקידום התחבורה הציבורית במשרד, אם זה בתוכניות לאומיות סטטוטוריות שקודמו שמאפשרות לנו היום לתכנן ולבצע מתקני תשתית לתחבורה ציבורית שיאפשרו בעתיד גם אוטובוסים חשמליים בכל הרשויות, אם זה הסכמי מאי"ץ שנחתמו עם הרשויות, גם לטובת קידום צירי העדפה וגם מתקני תשתית. אז אנחנו באמת רואים שיפור משמעותי וזה מה שאני יכול לתת מנקודת המבט של החברה שלנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. נת"ע, בבקשה. << אורח >> דורון רוזביץ: << אורח >> שלום, דורון רוזביץ, המבקר הפנימי של נת"ע. אנחנו פועלים כמובן מול הרשויות, מול כל הגורמים הרלוונטיים, לנסות לקדם את הפרויקטים הגדולים שנמצאים תחת החברה, הקו הירוק, הקו הסגול, וכמובן לקדם את כל נושא המטרו, שהוא פרויקט התשתית הגדול ביותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זהו? איפה עומד כל התכנון? מה אתם עושים? חבר הכנסת סימון דוידסון רוצה לשאול אתכם שאלה. בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני קצת מוטרד, אני רוצה לדבר על הקו שכבר קיים, הקו האדום. האם מספר האזרחים שמשתמשים בו הוא לפי הציפיות שלכם? האם המהירות של הנסיעה היא לפי הציפיות שלכם? האם עשיתם סקר אם אנשים מרוצים, לא מרוצים, מה הבעיות ומה צריך לשפר? אני שואל אותך את כל זה כי אני יודע – אני לא גר בבת ים אבל קיבלתי הרבה מאוד פניות ציבור – שאנשים לא משתמשים בקו שעובר בבת ים בגלל שהוא מאוד מאוד איטי, שזה לוקח להם הרבה יותר זמן מאשר לנסוע עם אופניים ושפחות ופחות אנשים משתמשים בו. זה קצת מטריד אותי. המדינה השקיעה כל כך הרבה, קו כזה יפה, באמת ברמה הבין-לאומית הכי גבוהה, ובסוף זה בעוכרנו אם לא ישתמשו בקווים האלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני הייתי מצפה מנציג נת"ע שיבוא לכאן עם תוכנית, עם חזון, עם לוח זמנים. מה קורה? נתת לנו שניים וחצי משפטים. אני יכול לעשות דיון שלם, של ארבע שעות – ואולי אני צריך לעשות את זה – עם מצגות שלכם איפה עומד הקו הסגול, ואיפה עומד הקו הזה ואיפה עומד הקו ההוא. בחייכם, אתם רשות, תבואו אלינו עם איזו בשורה, עם איזה חזון, עם משהו. משפט וחצי – זה לא אישי – שאני לא יכול לעשות איתו כלום, אדוני המבקר. צריך לבוא עם תוכנית לוועדה לביקורת המדינה. לא עשיתי את הדיון הזה כדי לסמן "וי". אני עושה את הדיון של הוועדה לביקורת המדינה פעם שנייה כדי למצוא מזור לאזרחי מדינת ישראל. אנחנו, הכנסת, הרשויות, המשרדים, כולנו נושאים באחריות על-כך שאזרחי מדינת ישראל לא מקבלים את השירות ממדינת ישראל. לא יעזור. לכן המשפט ורבע שאמרת לא ממלא לי את העו"ש, בלשון המעטה, וזה לא ברמה האישית. אם אתה לא מוכן, אני אקדיש לנת"ע שעה וחצי, תבואו לכאן עם מצגת, תראו לוועדה לביקורת המדינה איפה התוכניות עומדות, מה מצב התקציבים, מה החזון שלכם, מה ההתפתחות העתידית. אנחנו מדברים על ההתפתחות של תחבורה ציבורית במדינת ישראל, אני לא יכול להסתפק במשפט ורבע שלך. זה לא עובר. אם תגיד לי שאתה לא מוכן – אני לא כועס עליך, אבל לא מוכן את הסגנון הזה אצלי בוועדה. יש לי יעדים, יש לי מדדים, ניהלתי כמה דברים בחיים שלי. זה לא עובד. תביאו לנו חזון, תביאו לנו תוכנית, תביאו לנו תקציב, תביאו לנו לו"ז, תביאו משהו. אתה לא יכול לבוא לכאן, לעשות איזה "וי" ולהופיע. אם אתה לא יכול, אין בידך את הנתונים ואין בידך מצגת, אני מבטיח לך, אני עובד קשה, אני אעבוד עוד שעתיים ואנחנו נשמע את נת"ע בנפרד. זה מאוד מאוד חשוב. אני לא אומר את זה במטרה "להיכנס" בך ברמה האישית, אני מתנצל, אבל אם אתה אומר: עזוב, לא ידעתי מה, אנחנו הולכים להכין מצגת, אנחנו נבוא עם כל הדברים שביקשת, לוח זמנים, תקציב, חזון, התפתחות, המצב העכשווי – מה שאמרתי עכשיו זה על קצה המזלג, אתם יכולים עוד לפתח את זה, וכך גם את מה שאמר חבר הכנסת סימון. זה לא עובד, חברים, זו הוועדה לביקורת המדינה, זה לא בכדי לעשות "וי" וגמרנו. אני מוכן להגיד: עזוב, לא קרה כלום, אני אקדיש לך דיון מיוחד כי אתה מאוד מאוד חשוב במערכת הזו וראוי שהמנכ"ל יבוא הנה. ראוי שהמנכ"ל יבוא הנה. אז אם אתה אומר: עזוב, אין לי את מה שביקשת, אני עוזב בצד, אז תגיד באומץ. << אורח >> דורון רוזביץ: << אורח >> מקבל את מה שאתה אומר. מבחינתי אני חושב שנכון יהיה שהמנכ"ל יבוא ויציג את הפעילות של חברת נת"ע על כל גווניה וביצועיה. אני לא באתי מוכן ברמה הזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני מאוד מעריך את האומץ להגיד את זה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אפשר ששאלתי תירשם בפרוטוקול כדי שיתנו תשובה לפחות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוודאי, הכול רשום. לא זאת ועוד, אנחנו נודיע לכם מתי הדיון עם נת"ע. נקדיש לו שעה וחצי. אני מבקש שיבואו עם מצגת מסודרת, עם נתונים, עם חזון, עם תכנון, עם תקציב, עם כל מה שהוועדה הזו אמורה לבוא ולפקח. זו הוועדה לביקורת המדינה, היא מפקחת על הרשות המבצעת. << אורח >> דורון רוזביץ: << אורח >> אני מקבל את מה שאמרת, יש אבל תשובות למה שחבר הכנסת סימון אמר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוועדה תשמח לשמוע בצורה מסודרת. << דובר_המשך >> דורון רוזביץ: << דובר_המשך >> אני חושב שעדיף שזה יהיה בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יבוא המנכ"ל. תודיע לו שהוועדה מבקשת שהוא יבוא. אני מנומס אבל אני אגיד לכל הנוכחים, זו הוועדה היחידה בכנסת ישראל שיש לה את האפשרות ואת היכולת להוציא צו הבאה. אני לא רומז אבל - - - << דובר_המשך >> דורון רוזביץ: << דובר_המשך >> אין צורך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כבר עשיתי את זה פעמיים ואני לא רוצה לעשות את זה שוב. תודה רבה לך. אנחנו נקיים דיון רק על נת"ע, שעה עד שעה וחצי נקדיש לכם. אנחנו רשמנו, חבר הכנסת, את שאלתך. אתה גם רשמת שצריך לחזור לחבר הכנסת סימון? << אורח >> דורון רוזביץ: << אורח >> רשמתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נהדר. אני מבקש גם משאר חברי הכנסת, בועז, אם אתם רוצים להעביר שאלות לוועדה לנת"ע, אנחנו נצרף את זה לזימון הדיון. משרד מבקר המדינה מתבקש לבוא ולתת סקירה אך ורק על נת"ע, לא את כל החבילה. אם אין לכם אז אל תבואו. << אורח >> צחי סעד: << אורח >> יש לנו דוח שפורסם לאחרונה ואפשר לקיים עליו דיון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מצוין, תביא, אנחנו נעשה ברצון רב. נת"ע היא בעלת משקל באמת רב בפאזל הזה של התחבורה הציבורית, זה מאוד מאוד חשוב, זה העתיד. מנהל התכנון, בבקשה. << אורח >> יונתן דקל: << אורח >> תודה, אדוני יושב הראש. יונתן דקל, סגן מתכננת הוותמ"ל במנהל התכנון, אני שמח להיות פה. גם הנושא של תחבורה ציבורית בוער בי. אני גר במודיעין, מגיע לפה ברכבת כל יום – אגב, חסרה תדירות רכבת אבל לא נפתח את זה פה – ומגיע לפה עם האופניים, כך זה צריך להיות ואני חושב שלשם זה מתקדם. אבל לא באנו לדבר עליי, באנו לדבר על הוותמ"ל ועל מנהל התכנון. כל העולם של תכנון מוטה תחבורה ציבורית הוא אבן יסוד אצלנו בעקרונות התכנון. כל תוכנית נוגעת בהמון שימושים, אני לא אגע בהם בפירוט אבל אני כן אומר שיש עקרונות של ראייה מרחבית, בחינה עמוקה של רשת ההליכה, קישור לתחבורה ציבורית, עירוב שימושים שמייצר גיוון לשכונה, צפיפות, ייעול קרקע, עידוד רכיבה. אלה דברים שהם עקרונות של כל מוסדות התכנון ובפרט גם הוותמ"ל, שזה מוסד שמקדם שכונות למגורים. באופן פרטני, השקענו עשרות שעות עם הצוות של מבקר המדינה, עם מרסלו וצוותו. היה לנו מאתגר. קיבלנו חוות דעת לא חיוביות מטעם משרד התחבורה והשקענו המון כדי לפרוט אותן לקרקע כי אנחנו מאמינים שהקשר שלנו עם משרד התחבורה הוא יסודי ומשמעותי. אפשר לראות ביטוי לכך בדוח. הסוגיות שנוגעות לוותמ"ל מקבלות אור שיחסית משקף את אופי העבודה שלנו. משרד התחבורה, חשוב לי לומר, הוא שותף פעיל בעבודת הוותמ"ל, לא רק בתוצאות אלא גם בכל תהליך הדרך, בין אם זה בהכרזה של תוכנית, התנעה, תהליך של שולחן עגול, דיון להפקדה, התנגדויות, שיח שוטף לאורך כל הדרך, לא רק שיח אלא גם הקשבה לבעיות וניסיון לפתור. אנחנו יודעים שכשלמשרד התחבורה יש קושי אז יהיה קושי לפתח, ולכן אנחנו מנסים לצמצם מחלוקות ולהגיע לפתרונות לאורך תהליך התכנון בשלב מוקדם שלו. אנחנו בקשר בתוך משרד התחבורה גם עם אגף תכנון תחבורה וגם עם הרשות הארצית לתחבורה, קשר פעיל, וגם מתייחסים לעבודה איתם במימוש של תוכניות בפועל. אנחנו המוסד היחיד שגם בודק מה קורה אחרי שתוכנית אושרה אצלנו ומה האתגרים שם. יש הרבה דברים שעלו בדוח, הכנסנו המון דוגמאות לתוכניות בקריית גת, הרצליה, חדרה, סכנין, יש המון. אנחנו יודעים לנפק עוד דוגמאות בהמשך כי אנחנו חיים את העולם הזה של התחבורה. אנחנו כן מרגישים את האתגר אבל אין יום שאנחנו לא מתעסקים בו בתכלס. יש משקל כבד לעמדת משרד התחבורה גם בעבודה השוטפת וגם בדיונים, דברים שעלו בדוח שאנחנו הצגנו. אלה הדברים באופן כללי. << אורח >> מרסלו בז: << אורח >> חשוב לציין שהיה שיפור משמעותי ביחס לדוח המקורי, ב-2019, בהתנהלות והקשר של הוותמ"ל עם משרד התחבורה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוועדה שמחה לשמוע את זה. נתיבי איילון, בבקשה. << אורח >> אסף כהנא: << אורח >> שלום לכולם, אסף כהנא, ראש אגף תחבורה ציבורית בחברת נתיבי איילון. אנחנו בחברה מאוד אוריינטים לטובת קידום התחבורה הציבורית. יש לנו פרויקטים של הקמת מסופים וגם של צירי העדפה, כי בסופו של דבר תחבורה ציבורית טובה, במיוחד בעולם של האוטובוסים, צריכה את התשתיות. בשלוש השנים האחרונות אנחנו מקדמים במסגרת הוות"ל 15 תוכניות של מסופים, 50 מתקנים, ממעלות בצפון, דרך גוש דן ועד באר-שבע, שיאפשרו הוספה של אלפי אוטובוסים חדשים שיוכלו להפוך את תוספות השירות שכולם מדברים עליהן ליותר ישימות. חלק מאותם מסופים גם מאפשרים שילוב עם אמצעי תחבורה נוספים. למשל, מתח"ם אם המושבות, שאנחנו עכשיו נמצאים כבר בקידום זמינות שלו ובשילוביות עם הקו האדום של הרכבת הקלה. יש לנו את הפרויקטים של BRT, של הקו החום והקו הכחול, שגם שם אנחנו מקימים מתח"מים נוספים וחדשים. חשוב להגיד שזה לא רק כתוכנית, בוות"ל כבר אושרו ארבע תוכניות, ות"ל 120, ות"ל 121, ות"ל 130 וות"ל 135. כלומר, רק בשנה וחצי האחרונות אושרו ארבע תוכנית בסדר גודל של 20 מסופים חדשים, כולל במקומות שזו מהפכה מאוד גדולה לעשות בהם מסופים, למשל בני ברק, אחת הערים שצורכת הכי הרבה תחבורה ציבורית בארץ. הצלחנו לאשר שם מסוף של 20 דונם שיכול להוסיף הרבה מאוד אוטובוסים, גם קווי שירות בין-עירוניים, גם קווי שירות עירוניים, גם שיפור של הממשק עם האמצעים הנוספים שיש שם. הפרויקטים האלה כבר נמצאים בשלבים שונים, גם של התכנון וגם של קידום הזמינות ואף ביצוע. עכשיו אנחנו כבר בגל השני של תכנון מסופים חדשים, בעכו, בחיפה, בנתניה, בכל רחבי הארץ. צריך לזכור שאותם מסופים ואותם חניונים לאוטובוסים – בסופו של דבר כולם מבקשים תוספות שירות, כולם מבקשים קווים חדשים, אבל התשתית הזאת היא זו שבעצם תאפשר את זה. האוטובוסים צריכים מקום לעמוד בסוף היום, במשך היום צריכים מקום שהנהגים יוכלו לנוח בו בין הנסיעות, כוללים מבני מנוחה. המתקנים האלה מאפשרים לחשמל את האוטובוסים. אותם מסופים ומתקנים הם אלה שמאפשרים את התוספות שכבר היום נותנים ואלה שיינתנו בשנים הקרובות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אגד, בבקשה. << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> אני קודם כל שמח על קיום הישיבה הזו. אני חושב שאנחנו רואים את רוב הדברים עין בעין. אני חושב שנקודה אחת מרכזית שנמצאת בדוח ולא כל כך עלתה בדיון פה זה הסיפור של נתיבי תחבורה ציבורית. אם רוצים לשפר בצורה הכי דרמטית את שירות התחבורה הציבורית לאזרחים בעתיד הנראה לעין זה כנראה ע"י תוספת של נת"צים, כמה שיותר. רק לסבר את האוזן, יש בפרסום משרד התחבורה כ-3,500 פרויקטי נת"צ מתוכננים בישראל ו-120 פרויקטי נת"צ בביצוע. זאת אומרת, יש מלאי עצום, יש תקציב – מוזכר גם בדוח שיש תקציב של כמה מיליארדים עבור ביצוע הנת"צים האלה – אבל בפועל זה לא קורה. כל זירוז של אחוז במהירות הנסיעה של האוטובוסים - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תרשמו לעצמכם שהוועדה מבקשת לדעת כמה נת"צים יצאו לפועל בשנתיים האחרונות. לפני שנתיים אני יודע שהשר סמוטריץ', לפני הממשלה הקודמת, עשה מאמצים רבים כדי להגביר את השימוש בנתיבי תחבורה ציבורית. הוא אפילו הלך באומץ רחוק ומשהו לא טוב קרה באמצע, בשנתיים האחרונות. תגידו לי כמה נת"צים חדשים יצאו לפועל בשנתיים האחרונות. << דובר_המשך >> אלי מורגנשטרן: << דובר_המשך >> אני רק אשלים שהמשמעות של תוספת של נת"צ היא גם בעלת משמעות מידית, שהאוטובוס נוסע יותר מהר, זה נותן עדיפות למי שנוסע בתחבורה ציבורית לעומת מי שנוסע ברכב הפרטי כי האוטובוס נוסע כשכולם עומדים, אבל יש גם משמעות בגידול מאוד משמעותי בהיקף השירות שאפשר לספק לציבור, כי כל אחוז שנשפר במהירות המסחרית, במהירות הנסיעה של האוטובוסים, יפנה לנו אוטובוס ויפנה לנו נהג בשביל להוסיף עוד תוספות שירות, אז זה משמעותי מאוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> צודק. דן, בבקשה. << אורח >> גיא ליכט: << אורח >> צהריים טובים לכולם, גיא ליכט, סמנכ"ל התפעול של דן. אני רוצה באמת לחזק כמה נקודות. דובר פה על נת"צים אבל דובר גם על נתיבי העדפה. אנחנו מתרכזים במטרופולין תל אביב והדבר שהכי התחברתי אליו זה לדברים של יואב, שלוקח הרבה מאוד זמן לנסוע בתווך העירוני. כשאנחנו מדברים על גוש דן, שעם כל עבודות התשתית על כל הקווים למיניהם, סגירת צירים, סגירת נתיבים וכל האירועים שאנחנו חווים – אני לא רוצה להשתמש במילה "כאוס", אנחנו קוראים לזה "כאוס מנוהל" ובאמת עושים מאמצים אדירים לתת את השירות הטוב ביותר כדי שאני אוכל להיות שקט באופן אישי בתור מי שאמון על האזור ושבני הנוער יוכלו לקבל את השירות שהם צריכים. יש תוכניות מדהימות במשרד התחבורה. אנחנו עכשיו בדיוק עמלים יחד עם משרד התחבורה ונתיבי איילון על תוכנית הרשת האסטרטגית. הדרך היחידה שזה באמת יקרה ונוכל באמת להמשיך לקדם את המהפכה ואת התחבורה זה עולמות התשתיות, הנת"צים ונתיבי העדפה. בלי זה לא נוכל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה ההבדל בין נתיבי העדפה לנתיב תחבורה ציבורית? << דובר_המשך >> גיא ליכט: << דובר_המשך >> נתיבי העדפה זה תכנון רמזורים בצורה כזאת שאוטובוסים יוכלו לקבל העדפה בפניות ברמזורים שיודעים לנתח את צווארי הבקבוק ואת היעילות המקסימלית מבחינת התחבורה. דבר אחרון זה נושא הנהגים. תשתיות כוללות גם נקודות קצה ותחנות לנהגים. בסוף אנחנו מתכננים ומדברים אבל מי שפוגש את הילדים המדהימים האלה והוא באמת נותן שירות זה אותו נהג. אז חשוב שתהיה התשתית המתאימה, אני חושב שכולנו נרוויח מזה ובאמת אז אפשר יהיה לדבר על מהפכת תחבורה ציבורית בישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כמה נהגים חסרים? << אורח >> ישראל גנון: << אורח >> מעל 5,000. << דובר_המשך >> גיא ליכט: << דובר_המשך >> דן עשתה מאמצים אדירים בהיבט הזה וכרגע צמצמנו משמעותית את הפער כדי לעמוד בתוכנית הרשת האסטרטגית המדהימה שיש, בטח בגוש דן. אנחנו נצטרך להמשיך בקצב. מעבר למאמצים הגדולים שאנחנו עושים נצטרך כמובן תמיכה של המדינה בנושא הזה. << אורח >> אור גרינפלד: << אורח >> אנחנו יכולים להמשיך לקדם – ויש באמת תוכניות מצוינות של קידום תחבורה ציבורית ותשתיות – אבל מה שדובר פה על הנהגים, ומה שגם אני ובני הנוער דיברנו עליו, הוא שבסופו של דבר אם לא יהיה שירות טוב, כל הדברים האלה יכולים להתהפך גם על הרשויות; כי אם יש לנו נת"צים אבל אין לנו אוטובוסים, ואין לנו נהגים, ויש לנו תקן חניה נמוך, ויש לנו מדרכות רחבות ואין לנו תחבורה ציבורית טובה, בסוף התושבים ימשיכו להשתמש במכוניות, ימשיכו לייצר פקקים, ימשיך להיות תסכול. זה צריך להיות לנו בראש בכל דיון בנושא הזה. זה מאזניים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה אחד הדברים הכי גדולים של משרד התחבורה, של שר התחבורה. שר התחבורה צריך להתעסק עם זה קודם כל, תשתיות ותחבורה ציבורית, השאר אחר כך. << דובר_המשך >> אור גרינפלד: << דובר_המשך >> אני מסכים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה, לפי תפיסת עולמי, סדר העדיפויות ששר תחבורה צריך לעשות אם הוא רוצה לקדם משהו במדינת ישראל. << אורח >> גיא ליכט: << אורח >> הדגישו פה בתחילת הדיון את החשיבות של הרשויות המטרופוליניות. אנחנו מסתכלים על זה בצורך לתכלל את כל תוכניות וצירי הנסיעה. אם יש קווים ארוכים, בעיקר בגוש דן, שעוברים במספר רשויות מטרופוליניות – כדי לתת את רציפות השירות בקו אנחנו צריכים להתעסק במקרה שלנו עם שבעה רשויות מקומיות, ולפעמים גם יותר. הנושא הזה מאוד מאוד מורכב. יש שיתוף פעולה, דרך אגב, מצוין עם חלק גדול מהרשויות, אבל כדי לתכלל את זה וכדי להוציא לפועל את התוכנית דה-פקטו לאחר שהיא תעבור את שלב הנייר, אנחנו מאוד מאמינים בדבר הזה, בגורם מתכלל בין כלל הרשויות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה לך. נציבות שירות המדינה, בבקשה. << אורח >> שראל ספייר: << אורח >> שראל ספייר, ראש מטה נציב שירות המדינה. נציבות שירות המדינה מייחסת חשיבות רבה לנושא של התחבורה הציבורית בישראל. הזכיר נציג משרד המבקר את נושא יחידת הסמך, זה דבר שלא קורה כל יום בנציבות שירות המדינה, שמאשרים יחידת סמך חדשה, משרד ממשלתי בפני עצמו. בשבוע שעבר, אני שמח לבשר, נציב שירות המדינה חתם על האישור ליחידת סמך חדשה, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית. ארבעה נימוקים עיקריים לאישור הזה: הצורך של התאמת המבנה הארגוני לאתגרים הולכים וגוברים של התחבורה הציבורית, היקף תקציב משמעותי מאוד שגדל לאורך השנים, כ-17 מיליארד ש"ח בשנה הנוכחית, הצורך בגמישות ניהולית ותפעולית מוגברת וחשיבות של שיפור השירות לציבור והיעילות של תהליכי עבודה. האישור הזה כולל אישור הקמה של שבע יחידות מטה חדשות: יחידת טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, בעצם מנמ"ר ליחידה הזאת, לשכה משפטית, יחידת תקציבים, יחידת חשיבות, יחידת מנהל והון אנושי, יחידת תכנון מדיניות ואסטרטגיה, יחידת דוברות והסברה. שאר היחידות יפעלו תחת משרד התחבורה. כמובן שהנציבות עובדת יד ביד עם משרד התחבורה בהקמת המהלך הזה. מרגע שהתקבלה הבקשה ממשרד התחבורה, מהמנכ"ל הנוכחי, הנציבות נרתמה ושותפה, יחד עם משרד האוצר, שלהבנתנו אישר את המבנה החדש. אנחנו מקווים שזה יועיל מאוד לשיפור של התחבורה הציבורית בישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מברך על-כך, בהחלט התקדמות. לובי 99, בבקשה. << אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >> תודה על הדיון החשוב. שבוע שעבר בוצע תיקון לעוול של יותר מעשור והרשות לתחבורה ציבורית תוסב ליחידת סמך, כמו שהיא הייתה אמורה להיות בכלל ביום ההקמה שלה. אנחנו היינו בקשר עם הנציבות, אגף תקציבים ומשרד התחבורה וכל הכבוד לכל העוסקים. אנחנו בטוחים שזה יכול לשפר את התחבורה הציבורית כי לרשות יהיו יותר סמכויות, יותר עצמאות והיא תוכל להוביל מהלכים לטובת התחבורה הציבורית. אבל, הדבר החשוב ביותר שעל הפרק – וזה מחדל גמור שזה לא קודם עד עכשיו – זה הקמת הרשויות המטרופוליניות, כי אני חושבת שאין עוררין בכלל שזה הפתרון האופטימלי לבעיה הקשה של הפקקים וכמובן להשלכות הכלכליות הכבדות שיש על המשק ולציבור. אנחנו מחזיקים אצבעות שזה יעבור בחוק ההסדרים, אנחנו כמובן גם מלווים את החקיקה הזאת, בלובי 99, אבל במידה וזה לא יעבור אנחנו מבקשים שכל משרדי הממשלה וכל חברי הכנסת יתאגדו ויפעלו כדי להעביר את הרפורמה הזו בהקדם בוועדת הכלכלה, כי עד שכבר משרדי הממשלה מסכימים ביניהם אי אפשר לתת לזה להתפספס. אנחנו מייצגים את הציבור, אנחנו שומעים את הציבור ואני אומרת לכם, הציבור משווע לתחבורה ציבורית טובה, יעילה וזמינה, ובכלל למערך תחבורה יעיל. אנחנו צריכים את זה. אז אנחנו מבקשים שזה יהיה הדגש וזה מה שיקודם כי לדעתנו זה הדבר שיכול לשפר משמעותית. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מאוד מקווה שהנושא הזה יעבור בחוק ההסדרים. אם לא, נצטרך להתכנס לראות מה לעשות. אולי יחד עם ועדת הכלכלה, אני לא יודע. כרגע אין לי תרופות. << דובר_המשך >> יעל שכטר-סיטמן: << דובר_המשך >> בהחלט. זה כל הזמן נופל, אני חושבת שאין תמימות דעים גדולה מזו. כולם מסכימים שזה הפתרון האופטימלי, זה חייב להתקדם לשם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מסכים. נעקוב אחרי הנושא הזה. תשמשי בבקשה לוועדה יועצת בנושא, תזכירי לנו. << דובר_המשך >> יעל שכטר-סיטמן: << דובר_המשך >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גב' אוחנה, ארגון כוח לעובדים, בבקשה. << אורח >> תמר אוחנה ורקנטין: << אורח >> שלום, תמר מארגון כוח לעובדים, אני ראש אגף תחבורה ואנחנו מייצגים את איגוד ועדי התחבורה, כ-5,000 נהגים בחברות סופרבוס, דן בדרום, אלקטרה-אפיקים תחבורה ועוד. נגעו פה בנושא של נהגים אז אני אדייק כמה דברים. בדוח של מבקר המדינה מדובר על שיפור השירות ובעצם המלחמה קצת מסתירה את המחסור בנהגים כי אין תיירות ואין היסעים אז יש עודף נהגים בתקופה משברית, ראינו את זה גם בקורונה, המציאות היא שחסרים אלפי נהגים. מבחינת פתרונות – מדברים על שיפור השירות, המשרד והרשות אכן מקדמים פתרונות מסוימים, חסר תיקון של תקנה 168, שמייצרת עומס אדיר על הנהגים, תשתיות, מה שכבר דובר פה. אני רוצה לגעת גם בסיפור של ותק הנהגים. כיום המשרד מכשיר נהגים חדשים אבל מאוד מתקשה לשמר נהגים קיימים. מדברים על אנשים עם ניסיון, פחות תאונות דרכים, כולנו מבינים את המשמעות של נהגים ותיקים עם ניסיון. רק עוד חודש יש מכרז חדש באגד תעבורה, עבדו הרבה שנים במבשרת ציון וגבעת זאב, עוד חודש נגמר שם המכרז, החברה החדשה המפעילה דרך אגד לא רוצה לקלוט את הנהגים הקיימים, שלא ימצאו עבודה כי יש עודף נהגים, פשוט כי הם באים עם ותק – הם אמרו את זה – כי המכרזים היום גוררים את הוותק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עוד יומיים וחצי המלחמה תיגמר, אני מקווה, ואז עוד הפעם ניקלע לחוסר. << דובר_המשך >> תמר אוחנה ורקנטין: << דובר_המשך >> אנחנו גם מקווים אבל הנהגים האלה כבר לא ייקלטו ונמצא כ-100 ומשהו נהגים ללא עבודה. גם אם הם ימצאו במקומות אחרים, את הוותק הם לא יכירו, וזה נהגים שעושים את הקווים האלה עשר שנים. הם לא יעשו את זה. החברה הזאת כבר קמה וקלטה נהגים פשוט כי יש להם ותק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> למה זה לא נכלל במכרז, משרד התחבורה? << דובר_המשך >> תמר אוחנה ורקנטין: << דובר_המשך >> המכרז גורר ותק. נפגשנו עם דודי יוסף רק לפני שבוע, הוא אמר שהוא צריך לבדוק את זה משפטית, אני אשמח אם זה גם יהיה פה בפרוטוקול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש שתרשמו את זה ותתייחסו. << דובר_המשך >> תמר אוחנה ורקנטין: << דובר_המשך >> זה הדבר המרכזי. אני כן רוצה לציין את סיפור הקבלנים שהמשרד אכן נלחם בו, שלא יהיו קבלנים כי אנחנו רוצים שתהיה בקרה. מה שהוא לא נלחם, שהיום חברות כן יכולות להשיג קבלן רק עבור הנהגים, כלומר האוטובוסים הם של החברות, שזה מה שאכפת למשרד למעקב וזה חשוב, אבל הקבלנים מעסיקים בשחור. אמרו לנו שזה עניין של רשות המסים - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את זה לא הבנתי, תסבירי. << דובר_המשך >> תמר אוחנה ורקנטין: << דובר_המשך >> לחברה, סתם לדוגמה סופרבוס, יש את האוטובוסים שלה, יש את הנהגים שלה. היא יכולה להביא בפיקים של סוף השבוע – כי יש פיקים מאוד גדולים, נגיד חמישי וראשון – קבלן שמשתמש באוטובוסים הפרטיים שלו לתגבר. זה בסדר, זה קורה ועל זה יש הסכמה. מה הבעיה? שגם באמצע השבוע יש קבלנים שמשתמשים באוטובוסים של סופרבוס ואז למשרד יש מעקב שהם אכן עוצרים בכל תחנה וכו', אבל ההעסקה נעשית בצורה קבלנית. כלומר, לא דרך ההסכם הקיבוצי, לא דרך חברת סופרבוס, אלא קבלן משנה, ויש לי דוגמאות – שלחתי גם למשרד – שהעסקה נעשית בשחור. כלומר, משלמים להם פר יום במזומן. אנחנו מבינים שיש לזה בעיה אמיתית - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מכיוון שהייתי גם סגן שר האוצר והייתי אחראי על רשות המסים אני קופץ, ומכיוון שמסתובבים 100 מיליארד שקל במדינה הזו שחור אני קופץ. << דובר_המשך >> תמר אוחנה ורקנטין: << דובר_המשך >> זה קורה באלקטרה-אפיקים. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> זו סוגיה שהמפעיל עושה את ההתקשרות. ההתקשרות של המדינה היא עם חברות ההפעלה, עם האוטובוסים, אז אני אפילו לא יכולה להתייחס לדבר הזה. כמו שיושב-הראש אמר, ממש פלילי. << דובר_המשך >> תמר אוחנה ורקנטין: << דובר_המשך >> אני יודעת. אנחנו העלינו את זה מספר פעמים, המשרד אמר לנו שזה עניין לרשות המסים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את צריכה לגלות אחריות, זה דבר מאוד מאוד - - - << דובר_המשך >> תמר אוחנה ורקנטין: << דובר_המשך >> יש לי את הנתונים, לא הייתי אומרת את זה סתם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את לא הבעייתית. זה לא יעבור בשלום כי הייתי סגן שר האוצר, אנחנו נקשר אותך לרשות המסים. זה לא יעבור בשלום. זה לא עובד כך. אי אפשר כך להתקיים. זה כסף של הילדים שלנו. צריך לשלם מס על כל הכנסה, מה לעשות? אני גם. << דובר_המשך >> תמר אוחנה ורקנטין: << דובר_המשך >> נשמח שתיקח את הנושא הזה ברצינות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אצטרך לקיים איתך איזושהי שיחה, זה לא עובר כך. << דובר_המשך >> תמר אוחנה ורקנטין: << דובר_המשך >> אני אתקשר עם הוועדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נקשר אותך עם מי שצריך. הייתי סגן שר אוצר, הסיפור של חשבוניות מזויפות הקריס את התקציב של המדינה, עד שעשינו בסוף איזושהי הצרחה, שאפשר לבדוק מיד מי הנותן ומי המקבל. גם זה קרס כי לקח שלושה חודשים, ועכשיו הולכים על המודל הפרואני ואולי זה יעזור, אבל זה יעזור רק בסכומים הגבוהים יותר. הסכומים הקטנים ימשיכו להיות בשחור. המודל הפרואני, אדוני הסמנכ"ל מדן, אומר שמעל 20,000 או 25,000 שקלים אתה צריך להיכנס לאינטרנט, לקבל מספר מרשות המסים, רק אז להוציא קבלה ואז יש שליטה על הכסף שישולם עליו מע"מ ותשלום מס. מתחת לזה עדיין יהיה שחור. זה שחור שהמדינה זקוקה לו. זה בסביבות 100 מיליארד שקל כסף שחור. זה טירוף. זה מקריס כלכלה. אם יגידו 120, גם צודקים, ואם יגידו 80, גם צודקים, אף אחד לא יודע. זה לא יעבור בשלום, מה שאמרת, זה מטריד אותי כמדינה. גל רייך, בבקשה. << אורח >> גל רייך: << אורח >> גל רייך, ארגון "נתון לשינוי". אני אשמח לדבר פה על הקשר שבין תחבורה ציבורית לתאונות דרכים. אנחנו בשנה הכי גרועה מזה 20 שנה – נושא שגם נדון בוועדה הזאת, ואגב, כדאי שנעשה דיון המשך – וכל מילה רלוונטית גם לדיון הזה וגם לדיון שייעשה. מה שברור הוא שכל רכב שאנחנו מורידים מהכביש זה מבורך, ואיך עושים את זה? בעזרת תחבורה ציבורית, בגלל שאנשים עדיין צריכים להגיע ממקום למקום. אנחנו עשינו איזושהי בדיקה מאוד מאוד מעמיקה שמתייחסת גם לקבוצת גיל, גם לניסיון בנהיגה וגם לגברים ונשים. זה הראה שבדיוק בקבוצת הגיל שיכולה לנסוע בתחבורה ציבורית – זאת אומרת, בין 15 ל-25 – שם יש הכי הרבה הרוגים ופצועים קשה בתאונות דרכים. זה משהו שאנחנו יודעים שעולה 17 מיליארד שקל בשנה למדינה, ההרוגים והפצועים האלה. זאת אומרת שכל שקל שאנחנו מעבירים לתחבורה הציבורית עוזר גם במאבק למען הבטיחות בדרכים. אז כשאנחנו שומעים שיש איזושהי התייקרות בעלות של התחבורה הציבורית, זה ממש הפוך ממה שצריך לעשות. אילן גילאון, עליו השלום, פעם אמר: אני הייתי מוכן לשלם לאנשים שיעלו על אוטובוסים, אבל אני לא סומך על חברות כוח האדם שלא ינפיקו אנשים, שזאת תהיה העבודה שלהם. הוא אמר את זה בהומור אבל יש משהו מאוד מאוד נכון בזה. זה ממש משתלם למשק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כשאילן היה נואם, אם הייתי שותה קפה הייתי עוזב את הקפה ורץ פנימה לשמוע מה הוא אומר. << דובר_המשך >> גל רייך: << דובר_המשך >> כולנו מתגעגעים. יש נושא בתחבורה ציבורית שדורש היום טיפול וזה קשישים שעולים לאוטובוס ונופלים ונפגעים. זה גם סוג של תאונת דרכים. זה במקרה קרה גם לסבא שלי אבל שמעתי על זה גם לפני וגם אחרי, וזה משהו שהוא בשליטת חברות האוטובוסים לתדרך את הנהגים. היום נהג יכול לראות כל נקודה באוטובוס והוא צריך לוודא שלפחות אנשים מבוגרים – לפעמים זה גזר דין מוות בשבילם כי הם חוטפים פציעה, שוברים איזה עצם ותוך כמה חודשים מתים מזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> החברים מאגד ודן, ההארה הזאת, עם א' – היא אפילו לא הערה – כל כך נכונה. צריך בתדרוך של הנהגים להכניס את זה. נהג יכול אפילו בכריזה לומר: עלה אדם מבוגר, אם אפשר לתת לו לשבת. זה גם יהיה יפה, זה גם יהיה חינוכי וזה גם מאיר פנים. הערה נכונה. הנהגים בסדר, הם תחת לוח זמנים, רוצים לרוץ, אני מבין, אחר כך אומרים שהוא מאחר ב-40 דקות, אבל אפשר להגיד כשעולה אדם מבוגר, עד שהוא מתקף את הכרטיס, שמישהו יפנה לו מקום. אנחנו לא בדיוק מחונכים לעניין הזה היום לצערי. זה היה צריך לעבור למערכת החינוך, לבתי הספר. רעיון, דבר אולי עם מערכת החינוך. אבל אתם יכולים לעשות זה במידי, מנהלי התחבורה הציבורית. ואתם, במועצת התלמידים, אפשר לבוא ולהגיד: חברים, עולה אדם מבוגר לאוטובוס, נא לקום ולתת לו לשבת. << אורח >> אלה זק: << אורח >> זה לגמרי רעיון לקמפיין רשת ממש טוב, נעביר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משרד התחבורה, תרשמו את זה. במסגרת הנושאים שאתם מעלים בטלוויזיה אפשר להכניס גם את זה. זה פעם היה, כשהייתי ילד. << אורח >> גל רייך: << אורח >> "והדרת פני זקן", היה כתוב בכל אוטובוס, ו"מפני שיבה תקום" גם. << אורח >> אלה זק: << אורח >> דרך אגב, זה משהו שלקראת שבוע אהבת חינם אנחנו באמת מקדמים. בשבוע של חנוכה אנחנו משיקים את שבוע אהבת חינם. יש לנו ממש פרויקט על "והדרת פני זקן", אנחנו נכניס את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה לכם ותודה לך. אם יצא משהו טוב מהוועדה היום זה הנושא הזה. << דובר_המשך >> גל רייך: << דובר_המשך >> זה באמת מחמם את הלב לראות כמה ברצינות לקחת את זה. אני רוצה לדבר גם על העניין של האופנועים, אנחנו רואים את כמות האנשים שעוברים להשתמש באופנועים בגלל הפקקים, בגלל הגודש, בגלל כל הדברים האלה. רק כדי לסבר את האוזן, לפי הניתוח שלנו, בין 2013 ל-2022 4% מהרכבים על הכביש הם אופנועים, אבל כמות ההרוגים והפצועים קשה היא 24%. יחס לא פרופורציונלי. זה ממש קהל יעד שצריך לגרום לו לזנוח את האופנועים ולעבור לתחבורה הציבורית ע"י זה שנשפר אותה. דבר אחרון. בהמשך לדיון שהיה פה על דוח המבקר בנושא תאונות הדרכים, היום שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, לפחות בנושא של תאונות דרכים, לצערי מתנערת, לא ממלאת את תפקידה להגיע לכנסת ולתת דין וחשבון כמו שהיא חייבת על-פי חוק. דווקא לוועדה הזאת יש את האמצעים לחייב אותה לעשות את זה. אני יודע שזה לא פשוט אבל אני יודע שזה מה שצריך לעשות כי אחרת, אם אין מי שייתן את הדין וחשבון הזה ואחראי על הנושא הזה בשנה הכי גרועה מזה 20 שנה, אז מה נעשה? לאן נפנה? הקימו עכשיו ועדת שרים בראשות ראש הממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רוצה שאגיד לך משהו כפוליטיקאי, משהו נגדי? בוא נסמוך על בעלי המקצוע, עדיף. << דובר_המשך >> גל רייך: << דובר_המשך >> בעלי המקצוע, שהרבה מהם נהדרים ואנחנו מכירים אותם, צריכים בסוף תקציבים, צריכים רוח גבית, צריכים תיאום, צריכים הרבה מאוד דברים שלא נותנים להם. אין מה לעשות. לדעתי צו להביא אותה בכוח לכאן זה דבר שהוא נדרש. אני מאוד אשמח שנתחיל את התהליך הזה. אני מוכן אישית להירתם להתקשר לחברי הכנסת בוועדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה לך. אני לא מבטיח שאני אקיים את זה. השלטון המקומי, בבקשה. << אורח >> דנה דקו מדנס: << אורח >> צהריים טובים, דנה דקו מדנס, ראש מינהל תחבורה ומוניציפלי במרכז שלטון מקומי. גם ראשי הרשויות וגם אנחנו נמצאים בקשר עם משרד התחבורה, הרבה מאוד פניות בנושא תוספות שירות, כפי שהעלה כאן אור, סגן ראש עיריית מודיעין. אנחנו עומדים בקשר צמוד עם משרד האוצר בנושא הרשויות המטרופוליניות. אנחנו בעד, אנחנו עוזרים לקדם. יש עוד צורך לטייב את ההצעה, יש שם הרבה דברים שעוד צריך לעבוד עליהם, אבל כולם מסכימים שזה החזון ולשם נלך. דבר אחרון. רשויות רבות מינו בשנים האחרונות מיוזמתן ממונה לתחבורה ציבורית, גורם שמרכז את הפניות של התושבים, עושה איזשהו איתור צרכים, מבין איפה הבעיות, עובד באופן מסודר מול המפעיל המקומי. זה משהו שאנחנו רואים שהוא משפר משמעותית את השירות ואנחנו פועלים כמובן בהתאם ליכולות התקציביות של הרשויות לאייש עוד ועוד תקנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה לך. משרד האוצר, בבקשה. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> שלום, לימור פוליאנסקי, אגף תקציבים, משרד האוצר. משרד האוצר מקדם עכשיו את הרשויות המטרופוליניות בגוש דן ובירושלים, גם עם נציבות שירות המדינה, גם עם המרכז לשלטון מקומי - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה יחסית צריך להיות קל, שר האוצר, שהיה שר התחבורה, אמור להיות שקוף ו"מיינדד" לתוכניות הקודמות שלו לביצוע. << דובר_המשך >> לימור פוליאנסקי: << דובר_המשך >> אנחנו מקדמים את זה ומקווים מאוד שזה יעבור עכשיו. מעבר לכך, כפי שגם ניתן לראות בתקציבים של התשתיות, משרד האוצר שם את נושא התחבורה ובפרט התחבורה הציבורית על יהבו ונקרא לדגל, משקיע, כפי שגם נכתב בדוח, מעל 300 מיליארד שקלים בתוכניות פיתוח שונות. ברכבת ישראל אנחנו מדברים על תוכנית פיתוח של 46 מיליארד, עוד פרויקטים מתוכנית הפיתוח הקודמת שמתקיימים בהיקף של כ-15 מיליארד. מערכת המטרו שעתידה לקום – 150 מיליארד, רכבות קלות, הקו האדום שכבר פועל והקו הירוק והסגול – 30 מיליארד. אנחנו מדברים גם על קווי הרכבת הקלה בירושלים, גם בסכומים האלה. כפי שצוין פה, גם קווי BRT, נתיבי תחבורה ציבורית וכן הלאה. כך שמבחינתנו זה נושא מאוד חשוב ומאוד משמעותי ובהתאם גם התקציב המוקצה לנושא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה יחסוך לנו כסף והוצאות בעתיד, אין פה בכלל ויכוח, לא צריך להיות כלכלן כדי להבין את זה. תודה רבה. משרד התחבורה, בבקשה. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> שלום, שמי אינה ברנזבורג, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, ונמצא איתי גם דוד כנען מהרשות. תודה לכם על כל ההתייחסויות. אנחנו מכירים, עובדים בשוטף, מי מכם שאני מכירה באופן אישי ומי שלא אז דרך הפניות. תודה על קיום הוועדה הזאת. אין שום ויכוח לגבי כל הדברים שנאמרו פה, לגבי החשיבות של תחבורה ציבורית, דוח מבקר המדינה וכל הדברים, שכבר חלק יישמנו וחלק עוד לא. יחידת סמך באמת הוקמה, וזו בשורה מדהימה, שנים שרצינו לעשות את זה. כבר יש צוות שעובד על המבנה הארגוני ואני מניחה שתוך כדי מעקב תוכלו לדעת את הפרטים. לגבי רשויות מטרופוליניות, אפשר לעדכן שאתמול הייתה ועדת שרים וזה אושר מטעמם. השלב הבא הוא להעביר את זה בחוק ההסדרים, כך שאנחנו בכיוון חיובי וטוב. מתנהל עכשיו שיח עם הרשויות לגבי מי יהיה בתוך הרשויות המטרופוליניות ואיך, וכמובן שאנחנו הולכים קודם כל לפי העקרונות המקצועיים, על רצף טריטוריאלי וכל הדברים שכולכם מכירים. אני רוצה להתייחס לכל הסוגיות שעלו פה, אני אנסה לרכז מפאת קוצר הזמן אבל כמובן שאפשר לפרוט כמה שיותר. בסוף כשאנחנו מסתכלים על כל הדבר הזה, אתם רואים שלגודש בכבישים יש את כל סיבותיו שלו, זה גם בגלל עבודות, רק"לים וקווים כחולים וירוקים וכן הלאה, שאנחנו מפתחים והם כבר בעשייה. זו סוגיה מספר אחת. הייתה לנו שנה ללא תקציב ואפשר כבר להגיד שממש לפני כמה ימים, כשבוע, אושר תקציב תוספתי של 250 מיליון – זו בשורה אדירה – שיוקצו לכל הארץ. בסוף המטרה היא לשפר כמה שיותר את התחבורה הציבורית, ואני אגיד את זה יותר עמוק, אפילו ברמת נגישות, אם כל התחבורה הציבורית תהיה נגישה דווקא לאוכלוסיות יותר מוחלשות ויותר נזקקות, כולנו נרוויח מהדבר הזה. בסוף אנחנו צריכים להתמודד עם "איקס" משאבים ויש רצון לבוא ולגשר על הפער, לכן אנחנו עושים את זה בשלביות שאני אתאר כרגע. צריך להתייחס גם לתשתיות. בסוגיה הזו אנחנו חייבים את הרשויות המקומיות איתנו כי שם נוצר המתח. מי שבסוף צועק נורא חזק זה בדרך כלל בעלי הרכב הפרטי אבל מי שהכי צריך את זה הכי פחות צועק. בסוף אנחנו רוצים לייצר תחבורה ציבורית מעולה, עם נת"צים ושתהיה עדיפות. במקרה שמעתי באוטובוס שנסע בנת"צ, נר"ת, בן-אדם שנוסע בדרך כלל ברכב פרטי מדבר עם חבר שלו בטלפון ואומר לו: אל תשאל, השארתי את הרכב בשפירים ואני נוסע בקו הזה, אתה לא מבין, אני מגיע הרבה יותר מהר, תוך חצי שעה. אלה דברים שקורים שאנחנו לא שומעים עליהם. זו המטרה שלנו, לתת את השירות הזה. אז יש את המתח המסוים הזה אבל עדיין אנחנו עושים פה דברים מסוימים. העומסים בשירות זו עדיפות מספר אחת. הדבר השני זה שכונות חדשות. יש עדיין מצבים שזה קורה, שבונים שכונות ואנחנו קצת מאחרים, אבל עם כל העשייה בשנה-שנתיים האחרונות – וגם לשכונות שציינת יש קווים – הבקשה היא תדירות, ואתה צודק, צריך להיות רף ויש לנו את ההנחיות שלנו לייצור רף של תדירות. זה גם ביצה ותרנגולת, חייבים להגיד את זה. אם אני לא אתן שירות תחבורה ציבורית מעולה, איך יבואו נוסעים? אבל אין נוסעים אז אני לא יכולה לפי כל מיני קריטריונים לתעדף. עדיין אנחנו באים ואומרים: אנחנו נותנים את היד הראשונה, את הצעד הראשון, כדי לשפר את התחבורה, אבל צריך לקחת את בחשבון שגם רכש אוטובוסים לוקח שנה מיום האישור ועד שזה מגיע. אתם מודעים לכל הדברים. אני אומרת את זה לא בשביל לבוא ולהתנצל אלא כי אנחנו שותפים יחד. אני לא יכולה לייצר כרשות לתחבורה ציבורית, תחבורה ציבורית מעולה בלי שלטון מקומי, בלי מפעילים, בלי יועצים וכן הלאה, כי אי אפשר לעשות את זה. את הדברים האלה חשוב לדעת. אנחנו כן מתייחסים לשכונות החדשות - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השלטון המקומי, סגן ראש העיר, היא לא תמיד אמורה להיות מודעת להתפתחות ולבנייה של שכונות חדשות. אני לא יודע איך זה עובד, יכול להיות שהשלטון המקומי צריך ליזום שולחן עגול יחד עם משרד התחבורה כדי לצפות פני עתיד. שנה אוטובוסים זה במקרה הטוב, זה יותר, הרבה יותר, במיוחד במצב הקיים, של שתי מלחמות בשתי נקודות קריטיות בעולם, בחות'ים ובהגעה של אוטובוסים עם מוניות וההזמנה שלהם במקור. זה סיפור לא פשוט. יכול להיות שאתם צריכים ליזום איזשהו שולחן עגול, אני לא יכול לפתור את כל הבעיות. << דובר_המשך >> אינה ברנזבורג: << דובר_המשך >> יש נהלים. אם צריך עוד - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם יש משהו דחוף, כמו שסגן ראש העיר מודיעין אמר, שזו העיר, אם אני לא טועה, הכי מתפתחת במדינת ישראל, מתפתחת בצעדים מטורפים – ואנחנו מברכים על-כך, הלוואי בכל מקום – אז תנסו לעשות את זה. אם אתם רוצים את הסיוע שלי לקבוע, בבקשה, למרות שיש לכם מספיק כוח. << אורח >> אור גרינפלד: << אורח >> יש את שיתוף הפעולה, זה נגרר. זה נגרר גם בגלל המלחמה, זה נגרר גם כי זו המציאות - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז הינה, זה הזמן. << דובר_המשך >> אור גרינפלד: << דובר_המשך >> הלכנו לבג"ץ על הדבר הזה, קיבלנו איזשהו פתרון שאני לא קורא לו פתרון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עזבו בג"ץ, שבו ותדברו. << דובר_המשך >> אור גרינפלד: << דובר_המשך >> יושבים ומדברים ונמשיך לשבת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם תצטרכו את התערבות הוועדה אני אזמין אתכם עוד פעם. << דובר_המשך >> אור גרינפלד: << דובר_המשך >> מצוין. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> בסוף יהיה פתרון יותר טוב אבל כן, צודק. במתח שיש לנו במתן שירות – כשמדברים על פיילוטים שהיו פה – בסוף תחבורה ציבורית יותר "קל", במירכאות, להביא כשיש מסה של אנשים, ולשירות הכפרי יותר, המפוזר, זה קצת יותר, אני לא אגיד קשוח. זה משהו שהוא גם בצורת הבנייה שלנו, של הישובים שמנותקים מהכבישים הראשיים. אבל עדיין זו ההגדרה שלנו של לתת שירות, אנחנו צריכים לתת את זה. עושים פיילוטים בעמק חפר, אילות ורמת הגולן, בודקים ומנטרים את הנוסעים. ספציפית אני אתייחס לפיילוט מסוים של quicker, אנחנו כבר קרוב לשנה וחצי עם הפיילוט, כל כחצי שנה אנחנו מעדכנים את המדדים והיעדים כדי לראות ובסוף אנחנו רואים שהנוסעים מצביעים ברגליים, כך אני קוראת לזה. זה פיילוט שהוא לפי קריאה והכי גמיש שיש, כי היא עולה המון המון מתוך הרשויות – שלטון מקומי, אתם בטח מכירים את זה אבל אני רוצה לציין את זה פה לכולם – בסופו של דבר הנוסעים מבטלים את הנסיעות בהזמנה בעצמם ומבקשים משהו שהוא קבוע. יש לנו גם את משגב, שפועל רק לפי קריאה, וגם שם הפכנו את המודל למשהו חלקי. נכון שתהליכים לוקחים פה הרבה זמן והכל טוב, אנחנו עובדים פה, ומבקר המדינה נותן את כל הדחיפה הזאת של לייעל את התהליכים, אבל פה אנחנו באמת עושים את זה ואני לא בטוחה שזה הפתרון. אני מאוד האמנתי באופן אישי בסוגיה הזאת של שירות שהוא זמין וכן הלאה, כמו "באבל" שהיה לנו ועוד, נהניתי בעצמי להשתמש בשירות, אבל זה לא מוכיח את עצמו. לכן אנחנו צריכים להתעקש, להיכנס עוד יותר לתוך הסוגיה הזאת ולראות איך מוצאים את הפתרון הנכון, כי מה שעובד בארצות הברית, לא בטוח עובד פה, אפילו מה שעובד במודיעין לא בטוח שרלוונטי לטבריה. כנראה שלא. אז הסוגיות האלה חוזרות לשיתוף הפעולה בין כולנו. לגבי הבין-עירוני, קצת כואב לי שלא יודעים יותר מדי, הבין-עירוני מונגש, זה פיילוט שהתחיל לפני שנה, יצאנו בקמפיין מאוד רחב לפני יומיים בדיוק, האוטובוסים הבין-עירוניים מונגשים, הם פועלים בין יעד ומוצא שאין בהם תחנת רכבת כדי להשלים את התמונה. האוטובוסים האלה גם מאפשרים את המדרגות, המדרגות יותר מונמכות, אפשר לעלות גם קשישים. זה משהו שאנחנו רוצים להרחיב. זה יצא לדרך וזה רץ. לגבי הסוגיה של תלמידים – אתם העתיד, אין טיפת ספק בכל הדברים שאמרתם פה, לא סתם פתחתי עם העניין של המשאבים. בסוגיה של קווי תלמידים, יש עדיין שנשארו בתוך רשת התחבורה הציבורית, כל מיני קווים שהם ייעודיים. בסוף קו תלמידים מבחינה של משאב, יש בו שיא בוקר, אתה לוקח נהג ואוטובוס ומקצה אותו ספציפית עבור משימה מסוימת – חשובה וראויה, לא אמרתי פה שום דבר – אבל הסיבה שזה לא מתרחב היא שמשרד החינוך משלם לעיריות תקציב להסעת תלמידים. לא סתם נשאל פה לגבי הסוגיה של אוטובוסים צהובים כי זה באמת הפתרון. לעמק יזרעאל יש פתרון, עמק הירדן מפעילים את זה גם אחה"צ בשביל התלמידים, גם לחוגים ודברים כאלה. יש כל מיני פתרונות. אני לא אומרת שלא צריך לעשות תח"צ, אבל זה המצב כרגע של שירות ייעודי לתלמידים. זה שירות היסעים שמגיע מהמועצות, מהעיריות, מרשויות מקומיות. יש מקומות, למשל עפולה, מההיכרות שלי אישית, שמפעילים בשירות התחבורה הציבורית הקיימת, תגברנו אותה כדי שתיתן מענה גם לתלמידים. יש כאלה פתרונות אבל כרגע זו הסיטואציה. גם מבחינת ענייני בטיחות, יש לנו יועץ משפטי שעבר על הדבר הזה, תלמידים עד כיתות מסוימות, יסודי וכן הלאה, חגורות, לא נכנס לנושא, אבל תדעו שיש פה כל מיני כיוונים שזו החשיבה שלהם. לגבי האמינות – זה קשה וזה כואב אבל אני רוצה להדגיש פה כמה דברים. יש פה כמה תהליכים שאנחנו מובילים כדי לשפר את הדבר הזה. גודש בכבישים, ברור שזה ייקח את הזמן שלו. נתחיל מפיילוט שאנחנו עושים עם חברת דן למודל של תעדוף הקנסות שאנחנו נותנים למפעילי לתחבורה ציבורית, אם זה איחורים, תדירויות, אי הגעה וכן הלאה, משהו שמתעדף יותר את השירות לנוסעים. אני חושבת שהתוצאות בינתיים מדהימות והמטרה היא להחיל אותם על כלל החברות. הדברים הם בהתנעה וזה לוקח כמובן זמן. אני כן קוראת לכם להתלונן ברגע שקורה משהו לא תקין. זה אולי נראה מאוד ביורוקרטי אבל יש פניות הציבור באתר, אפשר להעלות שם את התלונה, זה מאפשר לנו גם להכפיל את הקנס. << אורח >> אלה זק: << אורח >> אל תדאגי. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> אני לגמרי לא דואגת, אני רואה אותם, אני עוברת עליהם כי זה בעצם השירות ללקוחות. זה סופר חשוב, אבל המטרה היא גם לא לקנוס. יש פה מפעילים שרוצים להפעיל את השירות – יושבים פה אגד ודן ויש עוד הרבה חברות – זה הכלי, זו שיטת העבודה, כללי המשחק, אז גם בזה אנחנו משפרים. יש גם שיטת מכרזים, שאנחנו מוסיפים שם כל מיני סוגיות ואנחנו לקראת הסדרה ענפית עם המפעילים, וזה נותן יותר דגש לנושא עצמו. עוד סוגיה לגבי בני הנוער זה קווי לילה, שירות שהוא נטו ייעודי עבור בני נוער, שגם מותאם ללוח החופשות. כל פעם כשיוצא חוזר ממשרד החינוך על החופשות, כך פועלים קווי הלילה. תשתמשו בדבר הזה, זה באמת נועד - - - << אורח >> אלה זק: << אורח >> לי נגמרים האוטובוסים בשמונה בערב, אני לא יודעת לילה, לא לילה. << דובר_המשך >> אינה ברנזבורג: << דובר_המשך >> את צודקת. יש קו מעפולה, נדבר על זה אחרי זה, שעובר גם דרך מגידו. אם יש משהו שפספסתי אנחנו נעביר את התייחסויות. נת"צים זו באמת סוגיה קשה אבל ביחד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תשבי בבקשה עם ראש מועצת אפרת. הוא אומר שהקו כלכלי, אני לא יודע, אין לי את הכלים. << דובר_המשך >> אינה ברנזבורג: << דובר_המשך >> השירות הבין-עירוני זו הסוגיה של המשאבים, הלוואי והייתי יכולה להפעיל על הכל, אני בעצמי בת מושב, מהתענכים, מכירה את הדברים. אצלכם, השירות הבין-עירוני זה הפתרונות שאנחנו מוצאים בין לבין, אוטובוסים שעוברים בישוב לאורך הכביש הראשי, אפשר להגיע משם ויש כמה קווים. כמובן שאפשר לשפר יותר ויותר, יש לנו תוכנית שעובדים עליה. דיברתי עם הממונה המחוזית שתשבו, תעלו את מה שצריך לשפר, נכניס את זה עכשיו עם תוספות השירות ונתקדם, אבל אם צריך בשמחה אני אשב איתך עוד רגע אחרי הדיון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא סיפק אותך, אני יודע. תשבו יחד, בבקשה. אם גם היזם אומר שזה יכול להיות כלכלי ואין מעורבות של משרד התחבורה אלא רק לתת את האישור, עשו את זה לטובת התושבים. שבו בבקשה יחד, אני ארצה מאוד לשמוע שזה נפתר. דוגמה נהדרת של מועצת אפרת – ראש המועצה יושב פה – שפעלה להעלאת המודעות לשימוש בתחבורה ציבורית, ישר כוח. השלטון המקומי, אפשר לקחת את הדוגמה הזאת ולפעול גם בדרכים שלכם. לא הכול מדינה. לא הכול מדינה. לפעמים הרשות יותר חזקה מהמדינה. אתם יודעים מה? הרשות יותר חזקה מהמדינה. << אורח >> תמר אוחנה ורקנטין: << אורח >> גם ח"ח, פשוט כי דובי הזמין אותי לישיבה שלהם עם ועד הנהגים ועשינו את סגירות המעגל האלה ביחד, נהגים, חברה, מועצה, וזה באמת עובד נפלא כשזה עובד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אומר לכל הנוכחים כאן שהיינו נחמדים בישיבה הזו. היה שקט, אחד שמע את השני ואולי חלק מכם רשמו, אבל אתם תלכו הביתה ותשלימו תכנונים, תשלימו ביצוע, תשלימו לו"ז ובעוד כחצי שנה עד שמונה חודשים אני עושה ישיבת מעקב כדי לראות תוצרים, לא תכנונים, תוצרים, של מה שנעשה מעכשיו והלאה כי זה חשוב לנו מאוד. הוועדה מצופה שתגיעו עם תשובות. מדינה, משרד התחבורה, הקמת הרשות. זה נותן תקווה שהיא סוגרת פינות ומעגלים מסוימים. אם משהו יצא פה טוב זה לנסות ולחדש את "והדרת פני זקן", שישולב בתוך הפרסומים של משרד התחבורה. חברות התחבורה הגדולות, אגד ודן, הנוער עצמו שיכול להעלות את המודעות הזו, מאוד מאוד חשוב, אני מברך על העניין הזה. נת"ע, הייתי נחמד איתך אישית, אתם תגיעו לדיון שייקבע עם תשובות הולמות, תוכניות, לו"ז, תקציב, יעדים ומדדים, כך אני עובד. << אורח >> דורון רוזביץ: << אורח >> כבר תיאמתי את זה עם ראש המטה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מעלה את זה כדי שזה יירשם בפרוטוקול. כל חיי חינכו אותי ליעדים ומדדים. אם יש יעד בלי מדד לא עשינו כלום. אי אפשר לבדוק את עצמנו. אני רוצה להודות לכל מי שנכח כאן. אני חושב שזה היה מאוד פורה אבל לא תם ולא נשלם, רק תחילת הדרך, לפחות מבחינתי. אנחנו נקיים דיון מעקב בעוד בין שישה לשמונה חודשים, בתקווה שבפעם הבאה יוכלו לבוא ולהציג תוצרים, כל אחד בתחומו הוא. תודה רבה שבאתם, אני מאוד מעריך ומודה לכם. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:35. << סיום >>