פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 28 ועדת הבריאות 25/06/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 216 מישיבת ועדת הבריאות יום שלישי, י"ט בסיון התשפ"ד (25 ביוני 2024), שעה 14:35 סדר היום: << נושא >> שירותי בריאות בחברה הבדואית << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר יאסר חוג'יראת – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: ווליד טאהא אימאן ח'טיב יאסין מוזמנים: שר הבריאות אוריאל בוסו איילת גרינבאום אריזון – סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות נדא עליאן – מנהלת תחום צמצום פערים, משרד הבריאות ד"ר נור עבד אלהאדי שחברי – ראש מטה יישום תכנית הבריאות בחברה הערבית, משרד הבריאות גאיה עפר – רפרנטית בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר גלעד שור – מנהל תחום בכיר משאבים ושלטון מקומי, האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית הנגב, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ד"ר פואד אלצאנע – אחראי רפואת ילדים מחוזי, שירותי בריאות כללית דני מושיוב – מנהל מחוז דרום, קופת חולים מאוחדת ד"ר נביל אבו האני – מנהל תחום ניהול סיכונים מחוזי, לאומית שירותי בריאות ד"ר עדית סרגוסטי – אחראית קידום מדיניות, בזכות אברהים אבו ג'עפר – מנכ"ל, ארגון תמר - שירותי חינוך, רווחה ובריאות ד"ר נעים אבו פריחה – יו"ר, אגודת הרופאים הערבים בנגב אחלאם אבו קרן – מנהלת מחלקת בריאות, אג'יק - מכון הנגב ד"ר הדיל סאנע – רופאה, מרכז ווג'וד להגנת זכויות הערבים בנגב דוד שבלב – ראש תחום בריאות, עמותת ינאביע ד"ר מוחמד אבו תילך – אוניברסיטת בן גוריון ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שירותי בריאות בחברה הבדואית << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. אנחנו עסוקים היום בנושא שירותי בריאות בחברה הבדואית, במסגרת יום הנגב שיזם חבר הכנסת וואליד אלהואשלה יחד עם חבר הכנסת יאסר חוג'יראת ואחרים, פה זה המקום גם להודות להם על כך. במסגרת דיון כללי שנערך היום לציון יום הנגב אני אמרתי את המובן מאליו, שלא צריכים לציין יום מיוחד אם הכול בסדר. עצם זה שאנחנו צריכים להניח על השולחן דיון מיוחד או דיונים מיוחדים בוועדות, מוכיח עד כמה הפערים קיימים. ולכן היום הזה מיועד לזה, גם במסגרת בריאות, כמובן שבמסגרת של ועדות נוספות מתקיימים דיונים רבים אחרים, אבל הכול זה פסיפס אחד שבסופו של דבר ייתן או אמור לתת מענה לאותם תושבים. אני מברך בברכת ברוכים הבאים את כבוד שר הבריאות, הרב אוריאל בוסו שגם משתתף בין היתר היום בדיונים שיזמו בנושא יום הנגב ובדיונים אחרים. אני מוכרח לומר שהראייה שלו – שבכך גם כן משפיעה על ראיית משרד הבריאות ואנשי המקצוע במשרד כמדיניות – היא באמת צמצום הפערים. אנחנו מדברים על אוכלוסייה ספציפית כרגע, אבל לצערנו הרב, קיימים פערים נוספים מול אוכלוסיות שונות, בפרט בפריפריה. זה דגל שהוא הרים מכניסתו לתפקיד, עוד כיושב ראש ועדת בריאות ובטח היום כשר ושם על כך את כל הדגש. ההוכחה לכך היא שהוא נמצא איתנו כאן בוועדה, זה לא דבר שהוא טבעי ואני מברך את בואו לכאן. הפערים בתחום הבריאות לא חדשים, אנחנו מדברים על פערי שפה, פערי כוח אדם, תשתיות בריאותיות ובפרט בפרט בפרט בתקופה הזו של המלחמה שהציפה את האתגרים הרבים כל כך, שאני מוכרח לומר ולציין פה שמשרד הבריאות הוכיח את עצמו בהקשרי המלחמה והביטחון והחוסן שהוא ידע לתת לאזרחים בתקופה הזו. אני יכול לציין ולומר שמשרד הבריאות לא מחכה שיציפו בפניו את התחומים הללו, גם אנחנו כאן בוועדה לא מחכים שיבואו אלינו עם בעיות, אנחנו תוך כדי תהליך נמצאים כבר עכשיו בהרבה מאוד דברים ופעולות שאנחנו מבצעים לטובת תושבי הנגב ובפרט החברה הבדואית מתוך הבנה שאת תחושת השייכות, בפרט של הצעירים בחברה הזו, בין היתר היא גם בהטמעתם בתוך מוסדות הרפואה ושאר משרדי הממשלה הקשורים, אם זו תעסוקה וכולי. אנחנו נמצאים באירוע גדול מאוד של בריאות הנפש ואנחנו יודעים שבשביל לתת מענה לבריאות הנפש, אתה צריך לדבר את השפה. בסופו של דבר, מטפל שמדבר עם מטופל שלא מבין מה הוא רוצה ממנו, אז הוא לא עשה שום דבר. אז זה לא לשים וי על שעת טיפול, אלא צריכים לגשר על הפער השפתי ולפעמים זה גם פער תרבותי. ועל כך אנחנו נמצאים כבר עכשיו בתקופה הזו בהרבה מאוד תהליכים שקידמנו לטובת העניין. אני אבקש כמובן, כמובן, כמובן שאנחנו נדבר היום במהלך הדיון הזה ונשמע את הפערים הנוספים הקיימים וננסה כמה שיותר כדי לדחוק ולהביא לתוצאות בעניין. אני אבקש לכבד את שר הבריאות בדבריו ולאחר מכן אנחנו נעבור למצגת של משרד הבריאות ונמשיך את סדר הדוברים. בבקשה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> צוהריים טובים. כפי שאמרת, יושב ראש הוועדה, רק בוועדת הבריאות זה הדיון השני שלי היום, אני מרגיש פה בן בית וטוב שכך. ועדה חשובה ומקצועית, אני מודה לך באמת על הדיון החשוב. כשמדובר ביום שמוזכר בכנסת, במקרה הזה זה יום נגב, לולא דיונים מהותיים ובמקרה הזה, בהמשך כשיפרסו כאן את הנושאים, תבינו כמה הדיון הוא מהותי, אז היום הזה שעל כמה שהם הקימו שדולות, יש לו משמעות. חברי חבר הוועדה, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, מודה לך על כך, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, כמובן הצוות של מרכז המחקר וצוות הוועדה. נמצאת פה גברת איילת גרינבאום שהיא סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות. היא תציג כאן באמת בתוכנית מפורטת מה המשרד עושה ומה עושים. אני רק אומר באמת ככה, בריף מלמעלה. כמובן מרגע שנכנסתי למשרד, אבל לא רק, כולם יודעים שפערים קיימים בהמון תחומים, כמעט בכל תחום שאתה נוגע בו. בנושאים הכלכליים, בנושא החינוך והליבה שלנו זה נושא הבריאות במקרה הזה. אחד מנתוני המחקר של מרכז המחקר של הכנסת בפערי תוחלת חיים בין נגב, פריפריה לבין מרכז של מספר שנים, זה יכול להיות כנתון, אבל לא כערך שאנחנו יכולים להשלים איתו. מרגע שהנתון הזה קיים, כשאתה יודע שאדם שגר בנגב או בדרום או בפריפריה אחרת יחיה איקס שנים פחות, זאת אומרת בן אדם שהולך לגור שם, הוא כביכול בוחר לעצמו כמה שנים פחות לחיות, זה משהו שאתה לא יכול להשלים איתו. אתה כל יום בבוקר צריך להתעורר ולומר, מה אני עשיתי היום בשביל שהפער הזה לא יהיה כנתון וכל שנה אנחנו כמשרד וכממשלה צריכים לעשות סקר חדש ולומר האם הורדנו אפילו באחוזון קטן את המדד הזה, שהוא לא יתקיים. זה קודם כול כנתון, כפתיחה. ולכן צמצום פערים בחברה, מבחינתי בוודאי וכולם יודעים, בן אדם יכול ללכת ולבחור את המגורים שלו. אם לא היה שם מגרש ספורט ליד, עדיין הוא יוכל לגור, ישנם דברים הכי חשובים לו שהוא יבדוק, מה קורה עם החינוך שלי מסביב ומה קורה עם הבריאות. אם אין לי את הדברים הללו, אני יכול ללכת אחורה. בצמצום פערים בנושא הבריאות בנגב ובחברה הערבית, בחברה הבדואית, בכלל, מדובר במשהו שהוא מחייב, הרבה פעולות נעשות במשרד ויעשו כפי שיפורט. רק אציין שההחלטה שקיבלתי שיצאה לפועל אחרי 11 שנה ועברה בהחלטת ממשלה ואנחנו כנראה בחודש הבא כבר נניח אבן פינה להקמת בית חולים נוסף ממשלתי בבאר שבע, זה לא לבאר שבע, אלא זה לנגב. זה הולך לשנות את כל מערכת הבריאות בדרום, היסטורית. א', מבחינת התחרות, שהוחלט שהבעלים של בית החולים הזה יהיו לאומית ומאוחדת, שצריך לפתוח את התחרות. אין לנו מילה רעה אחת לומר על בית חולים סורוקה, כולם יודעים מה בית חולים סורוקה עשה ב-7 באוקטובר שזאת הייתה מראה למה שהם עושים תמיד. עמדו במשהו שאין בית חולים בעולם שיכול לעמוד בו מבחינת הקליטה, הצלת חיים שהם עושים גם היום יום-יום בקליטת פצועים. אבל בסוף, בית חולים, הוא מגיע למקסימום שלו. ובנוסף, ליצור תחרות אמיתית בדרום שאנחנו יודעים שהחלק העיקרי של המבוטחים שמה זה כללית. הייתי צריך לתת והוחלט לאחר שיש שם אסותא ויש סורוקה, הבעלים של בית החולים הם לאומית ומאוחדת בהפעלה של בית החולים שיבא, שפה מדובר בבית חולים מהמובילים בעולם, מהעשירייה של בתי החולים הגדולים. ואז באופן אוטומטי כוח האדם המקצועי שיגיע לשם וישאב כוח אדם, כי אחרי שאתה מקים בית חולים כזה גדול בעלויות של מיליארדים, לאחר מכן, אוקיי, איזה כוח אדם? מי יבוא לשמה כשהוא יכול להיות באזור והוא יהיה בשיבא, באיכילוב, כולם רוצים להיות מסביב. יהיה תמריצים, יהיו רופאים מקצועיים ורופא בסוף, מי כמוכם יודעים, כשהם רואים פה את הרפואה, הוא מסתכל כמה פרוצדורות הוא עושה ואיך אנחנו ממקצעים אותן. לכן אני חושב שאחת ההחלטות החשובות שנעשו בתקופה האחרונה זו הקמת בית החולים וזה כבר לא על הנייר. קבענו יעדים, רק תקציב התכנון עובר את ה-70-60 מיליון ש"ח שנמצא בפעולות כבר. המטרה שלנו שתוך שנה, כרגע להניח אבן פינה, אבל תוך שנה להתחיל לבנות בפועל ואחרי שלב התכנון וההיתרים, זה דרמטי. במהלך ארבע השנים הללו שבית החולים ייבנה כבר ירדו לשטח מאות רופאים של בית החולים שיבא בשיתוף עם מאוחדת ולאומית. מרפאות יוקמו במהלך השנה הקרובה בבאר שבע והסביבה כולל שיתוף עם החברה הבדואית, ואנחנו אומרים את זה בצורה ברורה, ואלו התוכניות שנעשות. יוקמו מרפאות שזה יהיה ככה בהדרגה עד שייפתח בית החולים במלואו. גם שמה זה ייפתח בשלבים, יהיה חלק ראשון, שני, שלישי ובסוף החלק הרביעי. בשונה מבית חולים שבדרך כלל אתה לוקח בתכנון, אתה פותח את המיון ואחר כך אתה גורר, בסוף מיון גורר אחריו מחלקות נוספות. צריך כבר ליד זה את הלב, ליד זה את הצנתורים וכולי. במקרה הזה ייפתחו מחלקות ומבנים מקצועיים ובסוף המיון יהיה, כשכבר בית החולים קלט את כוח האדם שלו ואת החלק הטכני כולל המכשור. אז אנחנו נמצאים שם ואני חושב שזו בשורה אדירה לנגב, שאתה, היושב ראש, בהובלה איתך, בתיאום, אנחנו בימים הללו חותמים על היתר הפעלה של קופות החולים פלוס היתר ניהול של בית החולים שיבא, שזה החשוב. תכף יפורט כאן במצגת מה צמצום הפערים שנעשה בתוכניות, אילו יעדים אנחנו קובעים לעצמנו, מה הפערים שנמצאים. אנחנו יודעים שיש לנו בעיות בסוכרת והשמנה, בריאות הנפש, עישון. הנגב הוא ככלל, שיש לו איזה מאפיין מאוד מאוד דומה כנגב, כי כל מאמץ סוציואקונומי יש לו דברים מאפיינים והחברה הערבית גם בפרט, שאנחנו נמצאים שמה. בחלק מהדברים צריך לומר שזה גם כן במשותף לחברה החרדית, כשמדברים על עישון והשמנה זו רעה חולה של כולנו ואנחנו צריכים לעשות פעולות בשביל לומר מה עשינו בנושא הזה. אני תמיד אומר, אומר את זה גם כן לאוצר לפעמים, מדינת ישראל מוציאה בשנה, לפחות לפי המספרים, בערך 20 מיליארד ש"ח על השמנת יתר, 10 מיליארד שקל באופן ישיר ו-10 מיליארד בעקיפין. אתם יודעים שבסוף אלה נכויות וזה ביטוח לאומי וכריתות. ואנחנו מהמקומות, לצערי, הגבוהים בעולם ממדינות ה-OECD מבחינת כריתות איברים וכולי וכולי, קטיעת איברים. אז אנחנו חייבים לעשות פעולות אמיתיות, אבל זה רק בשיתוף ההנהגה, ההנהגה של החברה בכל המגזרים זה דבר שיכול לעבוד. מה הדברים שנעשו מהשותפים שלנו לכל המהלכים הללו, תכף זה יפורט. מה המנגנונים פלוס החלטות ממשלה שקיימות, שצריכים חלק להשתמש בהן. איך הדברים האלה נעשים, הרי בסופו של דבר משרד הבריאות עובד עם קבלני ביצוע, מבחינתנו, המוציאים לפועל שלנו הן קופות החולים במבחני תמיכה כאלה ואחרים שהן עושות, מבצעות אותם בצורה מצוינת. אבל בהכוונה, גם שם אנחנו נותנים תיעדוף מסוים לקופות חולים שיוציאו תוכניות לביצוע בהחלטות מסוימות. מה המנגנונים שלנו בשביל שהדברים האלו יבוצעו ומה בסוף צריך לצאת כאן בוועדה הזו, אילו דברים אנחנו ממקדים, מה אנחנו מפה יוצאים לדרך. אני חושב שעצם הדיון הזה זו בשורה אמיתית, כפי שאתה ציינת בפתח דבריך. הנגב, הוא נמצא במיקוד לא רק כנגב וגם החברה הערבית, לא רק כחברה ערבית. בסופו של דבר, מדובר בחבל ארץ שמקרין מדרומה, זה לא נגמר בבאר שבע, זה לפני כן וזה משליך עד אילת. ואני, כשביקרתי בדרום ועושים את החשבון כמה זמן לוקח לבן אדם אם הוא מקבל אירוע לבבי להגיע למרכז רפואי, מעבר לכך, 80% מאזרחי מדינת ישראל שיש להם ביטוח שב"ן וכשאנחנו בודקים בכמה אחוזים משתמשים בביטוח שב"ן, הפערים בין מרכז לפריפריה, במקרה הזה נגב, הוא קצה שמיים וארץ. אלה גם פעולות שאני עושה במשרד בשביל להנגיש גם את שירותי השב"ן לתושבי הפריפריה, תושבי הנגב בפרט בשביל שיוכלו לממש את הזכות שמגיעה להם. כי יש מישהו שהוא נמצא באזור המרכז, הוא יקבל בתל אביב, במרכז, מישהו שנמצא באשקלון, באר שבע ובאשדוד והוא צריך להשתמש בשב"ן לרופא מקצועי ויש לו ביטוח שב"ן, יסתכל אחורה על כמה הוא השתמש בו, באחוזים בודדים. ואלה מיליארדים שמשולמים לקופות והם לא מקבלים את זה. כשאנחנו לא מדברים על אחוזים בודדים, מדובר באחוזים שבטח מרכז המחקר כבר מכיר את הנתונים האלו ומציג אותם. אז אלו גם פעולות שאני עושה במשרד במספר רעיונות שאנחנו רוצים לחזק את הרפואה המקצועית בפריפריה. מגיע לילד בפריפריה בדיוק את אותם שירותים. אנחנו נמצאים פה דווקא במקרה הזה, סימבולי, בחדר של הוועדה לזכויות הילד. כשאני מסתכל על התמונות של הילדים, מי שכבר חזר וגם מי שלא חזר, הילדים של משפחת ביבס. ואנחנו כל יום שואלים את עצמנו מה אנחנו עושים בשביל שאלו ישובו, מה חטאו ילדים שנלקחו למקום לא נודע ומה גורלם. אז כל ילד שגר במרכז, שמקבל שירותי חינוך ובריאות ועוד ועוד, ותרבות, צריך להסתכל באותה מראה לילד שגר בפריפריה. הוא לא הלך לשמה כי זרקו אותו, הוא לא הלך לשמה כי אין ברירה, אלא זה חלק ממשהו שמחייב אותנו כמדינה וכציבור ובטח כממשלה, מחויבות ערכית ועל זה אני במשרד שלי יחד עם הצוותים המקצועיים המצוינים שעושים עבודות ממש ברמה היום-יומית. אני מסייר, נמצאת פה גם כן ממחוז צפון ממשרד הבריאות ועוד רופאים שמלווים אותנו בפעולות, גם מתואמות מגזר וגם כן מתואמות פריפריה בכלל. אז תודה רבה לך, היושב ראש על הדיון החשוב הזה. תודה רבה לכם חברי הכנסת על העלאת המודעות בנושא ואני אהיה שותף נאמן ואיך אומרים? פקיד אמיתי לכל פעולה ולכל החלטה שתקבלו, ובהצלחה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. ניכרים היטב המעורבות שלך והידע שלך שמוכיח באמת את השאיפה לצמצום הפערים כפי שהבאת בנקודות שהזכרת קודם. כמו שאמרתי בפתח דבריי, המחויבות שלך לזה היא לא מהיום ואני בטוח במאה אחוז שמסקנות הוועדה שיידונו פה יבואו לידי ביטוי גם כן במסגרת המשרד ודרישות שיעלו במהלך הזמן יקבלו מענה. אני ברשותכם, חברי הכנסת, אאפשר לנציגת משרד הבריאות - - - << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תן לי לדבר לפני המצגת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אולי זה יחסוך לך את השאלות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, אני יודע, אני לא רוצה את המצגת, לפני המצגת. כי אני רוצה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא יכול לסרב ליאסר אף פעם, זו הבעיה שלי. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צוהריים טובים לכולם. קודם כול, אני רוצה להודות כמובן לשר אוריאל בוסו, הוא נענה מיידית כשביקשנו ממנו להגיע ליום הזה, יום הנגב, ולוועדת הבריאות. הוא ישר רשם בלו"ז שלו והגיע, וזה רק מראה את המחויבות שלו כלפי החברה הערבית בכלל וכלפי החברה הערבית בנגב. זה אחד. שנית, אני כמובן מודה ליושב ראש הוועדה, יוני מישרקי, שהוא נענה לכל דבר שאנחנו מבקשים ממנו להביא לדיונים. הוא תמיד אוזן קשבת לכל דבר שאנחנו מביאים כאן, לדיון שנוגע לחברות המוחלשות והחברה הערבית בפרט. ואני רוצה להגיד, הנגב, מישהו אמר – לא אני – הנגב לא צריך יום אחד, צריך 365 ימים לנגב. פערים קיימים בין הפריפריה למרכז והפערים בנגב קיימים כמעט בכל תחום, כל תחום מתחומי החיים הם קיימים וכמובן תחום הבריאות. וברשותכם אני רוצה, כדי שאנחנו לא נתפזר, אנחנו לא נפתור את כל בעיות הבריאות בנגב בישיבה אחת, בוועדה אחת, ואני הייתי רוצה שנתמקד בשני מישורים, בשני נושאים. הבשורה הטובה ששמענו מהשר, שהולכים להקים בית חולים, זו אולי תהיה בשורה טובה לכל הרופאים ולכל הצוותים הרפואיים מהנגב שעדיין לא מוצאים מקומות עבודה ולא מוצאים מקומות להתמחות. אולי זו הזדמנות לבקש מהשר – ועכשיו אני פונה לשר בשם כל רופאי הנגב – אולי זו הזדמנות להכין את הצוותים מבני הנגב, להכין אותם להתמחויות, שיהיו מוכנים לעבוד בתוך בית החולים החדש הזה. זה אחד, יש הרבה רופאים ותכף נשמע, יש כאן את נעים אבו פריחה שהוא נציג הרופאים, אנחנו נשמע מהם, זו סוגיה אחת. סוגיית כל בוגרי חו"ל, גם ברפואה וגם בנושא הסיעוד שעושים להם בעיות לקבל היתר קבוע, הם מקבלים היתר זמני, אחר כך יש להם בעיות לקבל את זה, זו גם סוגייה שצריכים לפתור. וכמובן הנושא השני, בנוסף לכוח אדם, המשאב האנושי שהוא מאוד מאוד חשוב לקידום הבריאות, כי אנשים, בעצם תלך לסורוקה, אתה שומע רק ערבית וחשוב מאוד שאם הצוותים מדברים את השפה, כמובן שאין ספק שזה ייתן יעילות לטיפולים. הסוגייה השלישית זה כל נושא השירות הרפואי. אנחנו עדים בתקופת המלחמה למה שהיה בפזורה, בכל הכפרים הבלתי מוכרים, שהם לא קיבלו שירות רפואי כי לא היו להם חדרים ממוגנים ונאלצו לסגור את המרפאות ואז אנשים לא קיבלו שירות רפואי. אז זו סוגייה שהתחילו לפתור אותה חלקית, אני יודע. זו סוגייה שצריך לשים אותה על השולחן, שירות רפואי לכמעט 100,000 תושבים בדואים מהנגב שהם גרים ביישובים בלתי מוכרים שהשירות הרפואי שהם מקבלים הוא זניח, כמעט בזמן המלחמה גם לא היה קיים. זו סוגייה שצריך גם לפתור אותה. בנוסף, כמובן, אנחנו מדברים על כל הנושאים, הנגב מוביל נגיד בתוחלת החיים שעכשיו דיבר עליה השר בנוסף לתאונות בית שיש, לדריסות שיש, בעיות של מומים מולדים, גנטיקה, דברים שצריך לשפר. אז אלה הרבה נושאים שאפשר לטפל בהם, אבל אם נתמקד על השירות והמשאב האנושי בישיבה הזאת, אולי נצליח להגיע להמלצות בסופו של דבר ליישום. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה, ד"ר יאסר. מי ששומע אותו יודע שהוא יודע על מה הוא מדבר. אז כמו שאמרתי קודם, אנחנו נאפשר עכשיו לגברת איילת גרינבאום להציג את מצגת משרד הבריאות, וכמובן לאחר מכן אנחנו נאפשר לחברי הכנסת ושאר הנוכחים לומר את דברם ולשאול את השאלות שלהם. יאסר, ביקשת ממני באיזה שהוא שלב גם כן לנהל את הישיבה הזו ואתה כחבר בכיר בוועדה, אני אאפשר את זה עוד מעט, אנחנו נשמע את הפרטים של התוכנית ולאחר מכן. בבקשה. << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> (הצגת מצגת) אני אתחיל אולי בכמה מילים ואני אדבר בכלל על המשרד והתוכניות שלנו ואולי אני גם אתייחס למה שדיברת עליו. קודם כול אני אגיד שאני באר שבעית במקור, אני בעצם עזבתי את באר שבע לפני קצת יותר מעשור, לצערי הרב. המשפחה שלי עדיין גרה בלהבים, ככה אני מכירה טוב את הנגב. אני חושבת שאחד מהיתרונות הכי גדולים בתפקיד שלי זה שאני יכולה כל הזמן בעצם לתת מענה לפריפריה בכלל ולנגב בפרט. רק אתמול היינו בוועדה המייעצת שמסייעת לנו בכל תוכנית הרופאים עם בית החולים סורוקה ועם האקדמיה ועם ארגוני חברה אזרחית והרבה מאוד גורמים. אני אגיד שגם בשולחן הזה אני חושבת שאני עובדת עם רובכם או שאתם שותפים שלי במעגלים שונים בגלל באמת הנושאים שאותם אנחנו מקדמים בתוך משרד הבריאות. כשאנחנו מסתכלים על אתגר הפריפריה אנחנו מבינים שיש לנו אתגר מאוד מאוד מורכב ואנחנו נותנים לו מענה במצב הנוכחי במספר מישורים. אז אני אתחיל ככה באיזו שהיא סקירה כללית ואז אני אצלול לחברה הבדואית בפרט. אז הסוגייה שהכי מעסיקה אותנו היא סוגיית כוח האדם, כפי שציינתם. בסופו של דבר, יש לנו אתגר לאומי, וכוח אדם, דיברתם פה על רופאים, אבל יש לנו אתגר לאומי בכלל מקצועות הבריאות ולכן בפריפריה האתגר שלנו הוא יותר גדול. החל מרופאים, אחים ואחיות, מקצועות הבריאות השונים הם באמת אתגרים מאוד גדולים וזאת סוגיה שאנחנו עוסקים בה באופן יום-יומי. יש לנו את תוכנית אילנות שהיא צוערים לרפואה, בעצם סטודנטים שמתחילים ללמוד בבן גוריון ומתחייבים 12 שנה קדימה להישאר אחר כך ולהתמחות בנגב. אנחנו משתדלים לבחור את בני המקום או אנשים שיש להם זיקה משמעותית למקום כדי להבטיח גם את ההישארות שלהם. נתונים שממש נפרסם ביום חמישי, יש את כנס הפריפריה, מראים שמי שבעצם מתגורר בנגב ולומר רפואה בבן גוריון, הסיכוי אחר כך שהוא ימשיך להתמחות בנגב הוא גבוה מ70%. זאת אומרת שכאילו בסופו של דבר מי שבעצם הוא בן המקום, הוא בוחר להמשיך בנגב. נפתחה תוכנית לריפוי בעיסוק באוניברסיטת בן גוריון השנה, זה היה אמור להיות בדצמבר 2023. קלינאות תקשורת, כבר אוניברסיטת בן גוריון הגישה בקשה גם למסלול לקלינאות תקשורת. הכנה להקמת בית החולים בבאר השבע – הסוגיה המרכזית שהיום אנחנו עוסקים בה בטווח הקצר היא סוגיית כוח האדם, איך אנחנו כבר מגדילים באופן משמעותי את מספר הסטודנטים שלומדים אחיות באזור הנגב וכלל מקצועות הבריאות. כי ברור לנו שזה אתגר להקים בית חולים, אבל זה אתגר יותר גדול לדאוג שיהיו בו עובדים ואנחנו רוצים לעשות הכול כדי שלא יקרה מה שקרה באסותא אשדוד, שבעצם הרבה מאוד מהעובדים עברו לעבוד בבית החולים החדש וממש עזבו את קפלן, את ברזילי ואת הקהילה. נושא נוסף הוא העולם של תכנון תשתיות בריאות. לנו היום בתוך משרד הבריאות יש יכולות ממש לשקף על פני מפות GIS את הפריסה הגיאוגרפית של שירותי הבריאות. ואנחנו יכולים ממש לראות איך יש לנו פחות מכונים להתפתחות הילד באזור הנגב ואיך יש לנו פחות שירותים אונקולוגיים באזור הנגב. וכמו שציינתי קודם, העולם של שירות רפואי, יש לנו פחות שירותים רפואיים זמינים וזה אתגר כמובן שלנו לבוא ולתכנן יותר טוב, וכמובן של הקופות שהן אחראיות על אספקת השירותים. אבל היום יש לנו כבר את הכלים להנגיש את המידע הזה ואנחנו עוסקים בהנגשה שלו באופן רציף. הנושא השלישי הוא באמת תוכנית הבריאות לחברה הערבית שאני כבר אצלול אליה וכל הקשר שלנו עם השלטון המקומי. בסופו של דבר, כשאנחנו מדברים על מניעת תחלואה וקידום אורח חיים בריא, 80% מהבריאות היא לא תלויה רק במערכת הבריאות. היא תלויה ברשויות המקומיות והיא תלויה במערכת החינוך והיא תלויה במערכות נוספות שיש להן השפעה יותר משמעותית מאשר לנו יש השפעה על עולם הבריאות. ולכן יש לנו שיתופי פעולה, בין אם זה מתכללות בריאות ותזונאיות בנגב מערבי ובנגב מזרחי, ובין אם זה מינוי של מתאמי בריאות ברשויות המקומיות והרבה מאוד פעילויות ועוד מעט נדבר גם על עולמות החוסן שאני אגע בהם בהמשך. אז כשאנחנו בעצם יוצאים לדרך, אנחנו מבינים שלחברה הערבית בכלל ולחברה הבדואית בפרט צריך לתת מענה ייחודי שייתן מענה לבעיות הספציפיות שלהם. לא הבאתי פה נתונים במצגת כי אני חושבת שכולנו מכירים הרבה מהנתונים ואנחנו כואבים אותם ביחד. ולכן אני רוצה כן לדבר על הפתרונות ועל מה שאנחנו עושים עד עכשיו. אני אגיד שאנחנו עובדים, כמו שציינתי קודם, עם הרבה מאוד שחקנים שנותנים מענה. אנחנו מנסים לחשוב על פתרונות שלא נוסו בעבר ועל פתרונות שהם באמת משנים מציאות ופתרונות אמיצים. התוכנית שלנו מתמקדת בחמישה נושאים מרכזיים. בעולם של סוכרת והשמנה, בריאות האישה, כולל גנטיקה, שנות חיים ראשונות, עישון ומחלות ריאה, ובריאות הנפש. ויש לנו ממש עוגנים שאותם אנחנו מפתחים כדי לתת מענים ייעודיים. יש לנו מחקרים שאנחנו מבצעים, המחקר האחרון שממש הוצג לנו לפני שבועיים ואנחנו נציג אותו לוועדה ונפרסם אותו הוא מחקר שעוסק בהגברת תחרות. איך אנחנו בעצם מגבירים תחרות בין קופות החולים וספציפית בנגב שיש לנו אני חושב את הכי פחות תחרות היום בין הקופות. העולם של כוח אדם, אין אנחנו מנגישים יותר תשתיות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הנושאים האלה שבחרתם להתמקד בהם זה מתוך הבנה שהפערים שקיימים בהם הם הפערים הגדולים והמשמעותיים ביותר? << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> כן, היה צוות בשנת 2019 ו-2020 שממש בחן את כל פערי הבריאות והם היו הפערים הכי משמעותיים. והיום גם התוכנית הלאומית למדדי איכות השיקה תוכנית למדדי פערים וזה ממש חיזק אותנו שאלה הנושאים שבהם צריך להתמקד. היום בעצם המכון הלאומי מפרסם נתונים על מדדי בריאות ברמה שנתית שהם גם דרך אגב הבסיס לתוכניות העבודה שלנו. המדדים האלו גובשו ביחד איתנו ונמדדים בשוטף. היום לחברה הערבית יש בעצם ארבע החלטות ממשלה וארבעה צוותי בריאות שמלווים אותנו ולנו יש צוות משנה שעוסק בחברה הבדואית במסגרת החלטה 1279 וחלק מהשותפים פה בשולחן הם גם בתוך צוות המשנה שלנו. כשבאמת אנחנו עובדים גם עם קופות החולים, גם עם ארגוני החברה האזרחית, גם עם גופי מחקר, שלטון מקומי, אקדמיה, פילנתרופיה, משרדי ממשלה, כמובן עם סורוקה והרבה מאוד גורמים שותפים ואני עכשיו אציג לכם את התוכניות. אני כן אגיד שהחלטת הממשלה בעצם עברה לדעתי לפני שנתיים, אולי קצת יותר, ובשנתיים האלה עשינו דברים, אבל בעיקר עבדנו על פיתוח של מנגנונים וגם דייקנו את התוכנית במלואה. כי בסופו של דבר, אנחנו עובדים בממשלה וחלק מהנושאים שאותם עכשיו אני אציג הם נושאים שלוקח זמן להבין את הצורך, לפתח, לשכנע הרבה מאוד גורמים, להשיג את התקציבים. כל שקל מתוך התוכנית של 1279 עובר שלושה גורמים שמאשרים אותו, אגף הבדואים וצוות ההיגוי שלנו וכמובן משרד האוצר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תוכלי להגיד לנו בבקשה מבחינת ניצול תקציבי של התוכנית באחוזים, כמה נוצל במשך התקופה שעברה? מה שהיה צריך. << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> נוצל לדעתי באזור ה-80%, אני יכולה להתייחס לזה שהתקציבים שלא נוצלו, מה שלא נוצל אלה תקציבים שבדצמבר היינו אמורים לקבל וקוצצו כתוצאה מהמלחמה מעכשיו לעכשיו וביקשנו מהוועדה המתמדת לאפשר לנו לנצל אותם בשלושת השנים הקרובות. אנחנו ערוכים לנצל יותר תקציב בתוך ההחלטה הזאת. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל התקציב שקוצץ אמור להיות, לפחות במה שאמור להיות, 15%, נשאר 85%. מה - - - << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> התקציב שקוצץ בסוף שנה, הוא היה יותר מ-15%, זה היה לצורך העניין קדימה זה 15%, אבל בחודש דצמבר היו תקציבים שפשוט לא הגיעו והיו אמורים להגיע. ואני אומרת שוב, אנחנו רוצים לקבל אותם, לנו יש תוכניות לנצל כל שקל מתוך התוכנית. אני רוצה כן אבל לדבר על מה כבר עשינו, בסדר? אז קודם כול, פורסם מבחן תמיכה למניעת השמנה וסוכרת בחברה הערבית בכלל ובחברה הבדואית. היום אנחנו נמצאים בהערות ציבור שאמורות להסתיים בימים הקרובים למבחן תמיכה שצפוי להגביר משמעותית את השירותים, מבחן תמיכה שעומד על היקף תקציבי של 100 מיליון שקל. 20 מיליון שקל הם בחברה הבדואית, הוא לשלוש שנים, כשכל קופת חולים תצטרך להתמקד ולהגביר שירותים ביישוב אחד לפחות בנגב. וזה השינוי המשמעותי של מבחן התמיכה, במקום לבוא ולדבר על שירותים באופן כללי, אנחנו בעצם עושים איזו שהיא חלוקה של יישובים בין קופות החולים כדי שהן לא יעבדו על אותו יישוב ואת היישוב הספציפי, הן אמורות להגביר בו באופן משמעותי את השירותים ואנחנו מדברים רק על יישובים, לצורך העניין מהחברה הערבית ומהחברה הבדואית. מבחן שהיה מאוד מורכב - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> המבחן הזה יצא? מבחן התמיכה. << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> הוא פורסם כבר להערות ציבור, כן. עכשיו אנחנו ממש, היום או מחר ההערות אמורות להסתיים, הוא כבר עבר סבב הערות בקופות החולים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה בשביל לנטרל את הריכוזיות שיש לקופה אחת באזור? << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> המטרה היא להגביר את השירותים של כלל הקופות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ליצור תחרות, כן, אוקיי. << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> וזה מבחן - - - << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תגידי, זה יכסה את היישובים הבלתי מוכרים בפזורה? << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> בסופו של דבר, כשאנחנו נתעדף יישובים, אנחנו נרצה לתעדף יישובים, דרך אגב, הוא נותן מענה גם ברמה האזורית. לצורך העניין, כן יישוב שהוא יחסית מבוסס שיכול גם לתמוך ביישובים הנוספים. יש לנו פתרונות אחרים ליישובים הבלתי מוכרים וליישובים המרוחקים יותר כמו לדוגמה ניידת טיפות חלב, שיש עכשיו מכרז שנמצא באוויר וסוגיות נוספות ויש פה גם את הנציגים של הקופות שאחר כך הם יוכלו גם להרחיב. יש לנו מבחן תמיכה לחברה אזרחית שמתמקד במניעת תחלואה וקידום אורח חיים בריא. החברה האזרחית בנגב, גם אג'יק וגם ינאביע יושבים פה ויש עוד גופים שעובדים איתנו באופן רציף. זה מבחן תמיכה שיש עליו כל הזמן דיונים עם משרד המשפטים סביב העולם של שוויוניות ואנחנו מאמינים שהוא כן יאושר לנו בשבועות הקרובים ונוכל להוציא גם אותו בהיקף תקציבי של בין מיליון לשניים לחברה הבדואית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לארגונים האזרחיים? << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> נושא נוסף זה באמת הקמת יחידות בריאות בשלטון המקומי. אנחנו מראש רצינו בעצם לצאת למיזם משותף עם ארגון ינאביע ולהקים שלוש יחידות בריאות בחברה הבדואית, הוועדה המתמדת החזירה אותנו אחורה וביקשה שנקים את יחידות הבריאות בתקצוב ישיר לרשויות המקומיות וקיבלנו את העצה שלהם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מתנצל על הבורות, מה זה יחידת בריאות? << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> למשרד הבריאות כבר יש מספר שנים תוכניות שמקודמות בתוך השלטון המקומי שבהן ממונה בעל תפקיד שהוא אחראי בכל מה שקשור למניעת תחלואה, קידום אורח חיים בריא בתוך הרשות עצמה. יש בעצם את תוכנית אפשרי בריא שזאת תוכנית ותיקה, לוקחות בה חלק היום 80 רשויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - בחברה הבדואית, חשוב להגיד. << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> היא לא פועלת כי לחברה הבדואית קשה מבחינת תנאי סף להצטרף לתוכנית ולכן גם בחברה הערבית - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> על איזו תוכנית היא אמרה שהיא לא פועלת? << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> תוכנית אפשרי בריא. זה לא שהיא לא פועלת, זה פשוט קול קורא שיוצא לכל הרשויות, לא כל הרשויות חייבות לגשת לקול הקורא הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גם התקציב שמה דל מאוד, זה עוד נושא, אבל אוקיי. << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> התקציב צפוי לגדול משמעותית ואני אדבר על זה בתוכניות העתידיות. אבל בכל מקרה, הבנו שאפשרי בריא היא לאו דווקא מתאימה לכל הרשויות ולכן אנחנו במהלך של ההקמה של יחידות בריאות בתוך החברה הערבית. אז יש כבר רשויות שהוקמו במסגרת החלטת ממשלה 550 ועכשיו כתוצאה מהבקשה של הוועדה המתמדת, אנחנו מקימים בתור פיילוט ראשוני שלוש יחידות בריאות בתוך החברה הבדואית, זה כבר נמצא בוועדת מכרזים שלנו. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> איפה יהיה? << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> ברהט, בנווה מדבר ובחורה. ואנחנו מאמינים, אני מניחה שבטווח של החודש-חודשיים הקרובים כבר הרשויות יוכלו להוציא מכרזים, דייקנו את הגדרת התפקיד, היא כבר מוכנה ויש לנו ניסיון מצוין מהצפון שיוכלו ללמוד גם מהם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יפה מאוד. << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> ביצענו מספר מחקרים משמעותיים שהם גם בסיס לתהליכי המדיניות שלנו. היה מחקר לבטיחות ילדים, ראיתי את ד"ר הדיל שנמצאת פה עם ד"ר ניהאיה דאוד שביצעו את המחקר עבורנו והיום בעצם זה הבסיס לתוכנית החדשה שהשקנו עם אג'יק ממש לפני מספר שבועות לבטיחות ילדים בחברה הבדואית. העברנו בעצם את התוכנית למשרד הבריאות, יש לנו מיזם משותף עם אג'יק, יש פה פעילות מדהימה שאני מאוד מקווה שתוכלו לשמוע את אג'יק שהם מספרים. אנחנו מאוד מאוד שמחים על התוכנית הזאת ומאמינים שהיא תצליח גם לשפר באופן משמעותי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לוחות הזמנים של הוועדה קצת קשוחים כי ב-16:00 יש מליאה. << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> בסדר, אז אני רצה. אתם יכולים לראות, באמת יש הרבה מאוד עשייה, מיקודים. יש פה קצת תמונות ממה שכבר עשינו. תוכניות נוספות שאנחנו מקדמים, אז כמו שאמרתי, כוח אדם בדגש, ד"ר נעים פנה אלינו ובעצם דיבר באמת על המצוקה של רופאים שלא מצליחים להתקבל להתמחות. יש לנו מבחן תמיכה לבתי החולים וסורוקה, הוא יעדכן על זה. ישיקו תוכנית שתסייע לרופאים, יש לנו שני מלגאים לפסיכולוגיה בחברה הבדואית שבעצם אנחנו מממנים להם את ההתמחות, בחירום גם נתנו מענה מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אולי עוד כמה מילים על נושא הפסיכולוגים והמענה הנפשי בחברה? << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> אני יודעת שהיה לכם דיון לפני כחודש ומשהו, אני חושבת, על מרכז החוסן ועל האפקטיביות שלו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון, נכון, היה פה. << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> אני אגיד שהמשרד בעצם חוץ מזה שיש תקציב מאוד גבוה ואולי דינה תרחיב עליו, של למעלה ממיליארד שקלים עם הרבה מאוד תקציבים לקופות החולים לטובת המענה הזה, לנו יש גם תוכנית שנקראת בריאות גוף ונפש שבה אנחנו בעצם דואגים לחיזוק החוסן הקהילתי. בעצם הרחבה של הפעילות שלנו גם בתוך השלטון במקומי ויחד עם שותפים נוספים לתת כלים לעולמות החוסן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש פערים במטפלים בעולם הזה, נכון? זאת אומרת, שמכירים את השפה. << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> כן, נכון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש איזה שהוא עידוד להכשרה או להעסקה של - - -? << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> קודם כול אני אגיד שהמל"ג ממש בשבוע שעבר אישר את תוכנית המלגות שלו לחברה הערבית, כל מקצועות הבריאות חוץ מלצורך העניין רוקחות ואחיות שיש ייצוג מאוד גבוה, נכנסו לתיעדוף א'. זה אומר שהסטודנטים יוכלו לקבל תקציב מאוד משמעותי של מלגות. גם לנו יש תוכנית של שנת מעבר כדי להזרים כוח אדם איכותי גם לפסיכולוגיה וגם לכלל מקצועות הבריאות. אז אם תרצו לעשות דיון ייעודי על כל המענה שלנו למקצועות בריאות בחברה הערבית, אנחנו נשמח לבוא ולהציג, זה חלק מהתוכנית האסטרטגית של המשרד. טוב, אז באמת יש הרבה מאוד נושאים שכבר קודמו, אני לא רוצה לקחת את הזמן של כולם. ואני אומרת שוב, יש לנו עוד הרבה מאוד מה לעשות, אבל יש לנו שיתופי פעולה, יש מנגנונים שכבר נבנו, יש צוות מטה יישום מדהים בראשה של ד"ר נור עבד אלהאדי שחברי שפשוט הציגה בוועדה אחרת ולכן היא נאלצה לצאת, אבל באמת שמקדמים הרבה מאוד פעילויות. יש לנו את נדא עליאן, מנהלת תחום צמצום פערים הנכנסת, היא ממש התחילה את תפקידה בשבוע שעבר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ברוכה הבאה ובהצלחה. << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> עוסקת הרבה מאוד בנושא הזה ותעסוק הרבה מאוד, היא הגיעה אלינו מהמחלקה לחינוך וקידום בריאות, מכירה מצוין את הנושאים האלה. אז כך שיש לנו הרבה מה לעשות, אבל יש הרבה עשייה ואנחנו מאוד אופטימיים לגבי היכולת שלנו לממש את התוכניות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה לך על הצגת הדברים. יאסר, בוא למקומי, כמובן עכשיו תאפשר לחברי הכנסת לדבר. (היו"ר יאסר חוג'יראת) << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> טוב, אנחנו נמשיך את הדיון. אני מקווה לתת לכולם לדבר, אז אני מבקש ככה לתמצת כמה שאפשר. אנחנו נתחיל מחברי הכנסת, מאימאן, תודה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יעטיכ אל עאפיה, צוהריים טובים לכולם. קודם כול אני באמת מעריכה את הדיון הזה ומקווה שמתוכו יצאו תוכניות ויוזמות בפועל שיוכלו להקל על הילדים, הנשים, הגברים, כל האוכלוסייה, האזרחים הבדואים בדרום ובמיוחד לאור העובדה שישנם תקציבים שנמצאים, רק צריך באמת להקל בבירוקרטיה ולהוציא לפועל את התוכניות ואת התקציבים שיעברו. ואני חושבת שיש צורך וחובה על הוועדה לעקוב אחרי התוכנית הזאת באופן ספציפי ולוודא שהתקציבים אכן יוצאים ממשרדי הממשלה ומגיעים לייעוד שלהם. אני לא רוצה להרחיב על הדברים, כולנו יודעים מה המצב הבריאותי שנמצא בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום ואיך הילדים שלנו לא יכולים לקבל את השירותים הראויים שיכולים להביא תרופה למכה לפני שהיא קורית, במיוחד אם אנחנו מדברים על הגיל הרך שבאמת האבחון הראשון, המוקדם יכול להביא להרבה תוצאות יותר טובות ומצד שני יכול גם לחסוך הרבה משאבים גם אחר כך בדרך. ולכן אני אסתפק בדבר הזה ובאמת בקשתי העיקרית היא שהוועדה תעקוב אחרי תוכנית החומש לחברה הבדואית בדרום ותדאג לביצוע שלה כמו שצריך ולממש אותה בפועל. אני לא רוצה לדבר יותר מדי ורוצה יותר לתת לאנשי השטח באמת שיגידו את הדברים. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה, אימאן. חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה רבה, היושב-ראש. בדרום יש הרבה מרכזי שירות שנותנים שירותים, שירותי חינוך למשל לאוכלוסייה הערבית בדואית באזורים שנקראים כפרים לא מוכרים, כפרים שעד עכשיו לא הכירו בהם. לגבי שירותי בריאות, אין לי נתונים, על כן אני מבקש לדעת את הנתון הזה מאיזה שהוא גורם רשמי, האם יש נתונים לגבי מספרים של אנשים, של אוכלוסייה שנוסעים מרחקים גדולים מאוד כדי לקבל את השירות הבסיסי ביותר? את השירות הרפואי הבסיסי ביותר. אני לא מדבר על ניתוח, אני לא מדבר על בדיקות CT ו-MRI וכל הדברים שבדרך כלל אנשים נוסעים כדי לקבל אותם; אני מדבר על השירות הבסיסי ביותר, כמו לדבר על לימוד בכיתת גן, אני יודע על אלפי ילדים בנגב שלא מקבלים את הזכות הבסיסית שלהם להיות בכיתת גן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 5,000 ילדים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בערך 5,000 ילדים אין להם מסגרת של כיתת גן. כי אין להם, כי אף אחד לא דואג גם שיהיה להם. האם יש למשרד נתונים לגבי אלה שנמצאים ביישובים לא מוכרים אמנם, אבל במסות של תושבים, יש שם מספר לא מבוטל של תושבים, ואין להם את הדבר הבסיסי ביותר הזה שקוראים לו מרפאה מקומית, שנמצא בה רופא שמקבל את האנשים, מאבחן אותם ואחר כך שולח אותם לכל מיני מקומות להמשך טיפול אם צריך. מישהו יודע לתת תשובה לשאלה, האם יש נתונים? << אורח >> ד"ר נעים אבו פריחה: << אורח >> באופן עקרוני, כמעט 100,000 מהאנשים האלה שזה חלק - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ד"ר נעים, תציג את עצמך לפרוטוקול. << אורח >> ד"ר נעים אבו פריחה: << אורח >> ד"ר נעים אבו פריחה, יושב ראש אגודת הרופאים הערבים בנגב. כמעט 100,000 אנשים - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> רציתי שהמשרד יענה. זו שאלת שמופנית למשרד הבריאות, נעים, חביבי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את רוצה, נור? << אורח >> ד"ר נור עבד אלהאדי שחברי: << אורח >> כן, אפשר. אז שלום לכולם, ד"ר נור עבד אלהאדי שחברי, ראש מטה יישום תוכנית הבריאות בחברה הערבית. אני מתנצלת מראש שיצאתי, אבל דיווחנו על יישום החלטת הממשלה 1279 בוועדת נגב גליל. כן, יש את הנתונים האלה, אנחנו עשינו עבודת עומק מאוד משמעותית לגבי איסוף נתונים גם ליישובים מוכרים וגם ליישובים בלתי מוכרים. הנתונים בואו נגיד לא שלמים, אבל ניסינו כמה שיותר לחפש בכל מיני מקורות שקיימים בתוך משרד הבריאות. היום אנחנו יכולים להגיד מה זמינות השירותים של רפואת משפחה, רפואת ילדים, אף אוזן גרון, גניקולוגיה, מה שתבקשו, אנחנו יכולים גם להעביר את הנתונים האלה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז מה הנתונים? << אורח >> ד"ר נור עבד אלהאדי שחברי: << אורח >> יש פערים משמעותיים מאוד מבחינת נגישות וזמינות שירותי הבריאות כך שמדובר גם באזורים - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ואנחנו מדברים על שירות בסיסי. << אורח >> ד"ר נור עבד אלהאדי שחברי: << אורח >> לגמרי, אני מסכימה איתך. ברפואת משפחה, ילדים וכללית יש פערים, אנחנו כן, איילת, אני מניחה שהציגה את כל התוכנית, אבל כן חשוב לי להגיד שכרגע אנחנו יוצאים במהלך פורץ דרך מול קופות החולים בהקשר של הרחבת שירותי הבריאות והגברת הנגישות והזמינות של שירותי הבריאות. שמנו דגש ייחודי על הנגב ועל היישובים של הנגב כך שהמבחן או תוכנית העבודה של קופת חולים במסגרת תוכנית העבודה שהיא תגיש במסגרת המבחן שהולך לצאת בשבועות הקרובים, אנחנו לא נאשר תוכנית עבודה לכל קופות החולים, לא רק לקופת חולים איקס או וואי בלי שתהיה התייחסות ללפחות שלושה יישובים בדואים בנגב. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מן הסתם התושבים האלה שלא מקבלים את השירות הבסיסי משויכים לקופה כל שהיא. << אורח >> ד"ר נור עבד אלהאדי שחברי: << אורח >> לגמרי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז הקופה כל שהיא מעבירה לקופה שלה את הכסף שלהם, אבל למעשה לא נותנת להם את השירות הבסיסי, צריך להגיד את זה. צריך להגיד את זה גם לקופות, ואם יש נתונים לגבי חלוקת הקופות, איזו קופה נהנית מהחתך הגדול ביותר של האנשים האלה שלא מקבלים את השירות. כללית, אז כללית מקבלת את התואר הזה? << אורח >> ד"ר נור עבד אלהאדי שחברי: << אורח >> כללית היא המבטחת הראשית. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז היא המבטחת הראשית שלא נותנת שירות לאזרחים בנגב. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא רק זאת, אני חייבת להגיד עוד משהו בקטע הזה. נכון, האחריות היא גדולה. לא רק הקופות – ויש אחריות גדולה על הקופות, אבל יש גם אחריות על משרד הבריאות. כי למשל מרכזי אם וילד זאת אחריות של משרד הבריאות ולא הקופות ואנחנו יודעים בוודאות שיש לנו שמונה מרכזים בכל היישובים הלא מוכרים, רק שמונה מרכזים ואף אחד גם לא יודע מה בדיוק יש במרכזים האלו. אז תתארו לעצמכם ואנחנו יודעים ומכירים בשטח אילו מרחקים יש שם, ואם בדבר הכי בסיסי של תינוק שנולד, רך, שצריך לקבל את השירות הבסיסי לא מצליח לקבל – אז זה טוב לדבר על הקופות, אבל גם על האחריות של משרד הבריאות. << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> אז כמו שאמרתי, יש לנו מכרז לניידת טיפת חלב. את צודקת, אנחנו צריכים להגביר את הנגישות ואנחנו עובדים על זה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה, תודה. אני אעבור לפי סדר הדוברים. אני מבקש שוב, כל אחד יגיע, כל אחד רשום אצלי, הוא יקבל את התור שלו, לתמצת, אוקיי? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא רצה להתייחס לדברים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בסדר, אנחנו ניתן לו, ברגע שיגיע תורו הוא יתייחס לכל הדברים. אני אתחיל עם ד"ר נעים אבו פריחה, תתחיל, שתי דקות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> גם אני צריך לצאת לעוד ועדה, והייתי רוצה לשמוע דווקא התייחסות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תציג את עצמך. << אורח >> ד"ר פואד אלצאנע: << אורח >> ד"ר פואד אלצאנע, נציג של כללית. אני אתייחס לנקודה שהעלה חבר הכנסת ווליד. נכון, כללית מבטחת כמעט 80% מהאוכלוסייה הערבית בדרום. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שלא נותנת להם את השירותים. << אורח >> ד"ר פואד אלצאנע: << אורח >> זו המסקנה שלך. אני אמשיך את הדברים שלי. אני חושב שהיא לא נותנת חלק מהשירותים לא בגלל שהיא לא רוצה לתת, אלא ישנה סוגיה הרבה יותר מורכבת מאשר משרד הבריאות והשולחן הזה. הקמת מרפאה בכל יישוב מחייבת הרבה אישורים והיתרים שהם לא בסמכות של קופת חולים כללית, כללית היא הקופה הראשונה וכמעט היחידה שפותחת מרפאות ביישובים הלא מוכרים, גם ביישובים מאוד מרוחקים ועם מיעוט קטן של מספר מטופלים שמבחינה כלכלית העניין הזה הוא לא כלכלי. אבל עדיין, בכל מקום שישנו צורך וניתנת האפשרות וההיתרים הנדרשים לקופת חולים כללית, היא מוכנה לפתוח בכל מקום. עובדה, אם אתה תסתכל על יישובים - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה אומר שהיא לא תפתח. אז אני הייתי עושה את זה לאנשים מתוך בית של איזה שהוא תושב. כי לא, אני פוליטיקאי ואני מבין גם את הדברים. אתה אומר שלעולם הם לא הולכים לפתוח כלום, ככה אתה אומר לגבי כללית. << אורח >> ד"ר פואד אלצאנע: << אורח >> לא, לא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ככה אני מבין. << אורח >> ד"ר פואד אלצאנע: << אורח >> אני מכיר את הדרום, אני גדלתי בדרום ואני - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בסדר, לא מתווכח איתך על הכרת הדרום. << אורח >> ד"ר פואד אלצאנע: << אורח >> חבר הכנסת, אני ניהלתי נגב ודרומי שמונה שנים, על כל פינה וכל אבן וכל גרגר חול שנמצא שמה, אני מכיר את השירותים אחד לאחד, מספר הרופאים - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> פואד, לגבי היישובים הלא מוכרים, אתה יודע שהמדינה - - - << אורח >> ד"ר פואד אלצאנע: << אורח >> זאת לא סוגיה שלנו, גם לא של משרד הבריאות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חכה, אני לא אמרתי שהיא סוגיה שלך. אני אמרתי, אם אתה נשען על הסוגיה הזו, אז אתה לעולם לא רוצה לתת שירותים לאנשים. למה? כי בינתיים המדינה לא מכירה ביישובים, אתם צריכים למצוא פטנטים לשרת את האנשים. כפי שידעו למצוא פטנט למרכזי שירות שנותנים שירותים לתלמידים, אתם בכללית שנהנים מ-80% מהכסף של האנשים האלה שלא מקבלים שום שירות, תדאגו למרכזי שירות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - את הקיימים שיפתחו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני מבקש לא לקטוע אותו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מרכזי שירות שנותנים שירותי חינוך בדרך כלל. אבל האנשים האלה צריכים לקבל שירות, לא וואלה, המדינה לא מכירה, אז אנחנו גם לא מכירים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> חבר הכנסת ווליד, הסוגיה ברורה. מה שאני מבקש כאן גם ממשרד הבריאות וגם מהקופות, לרשום את זה בפרוטוקול, צריך לדאוג להקים מרפאות בכל האזורים של הכפרים הבלתי מוכרים. איפה שאין שירות, צריך לדאוג להקים את זה. אתם צריכים למצוא את הדרך יחד עם משרד הבריאות, יחד עם מרכזי השירות, יחד עם רשות הבדואים, לא יודע מה. אבל האנשים, הם צריכים לקבל את הזכות הבסיסית ולקבל טיפול. תודה. אני אעבור עכשיו לד"ר נעים אבו פריחה. << אורח >> ד"ר נעים אבו פריחה: << אורח >> כן, לפני שאני נכנס למה שתכננתי לדבר, אני אענה לך שזה כמעט 100,000 אנשים שבעצם לא מקבלים שירות כמו שצריך. שזה כולל, חלק מהכפרים הוכרו לפני עשר שנים, אבל כמעט ואין תשתיות ויש כפרים שהם ממש, אוקיי? אין בעולם כמעט מצב של מה שיש בכפרים הלא מוכרים, אני מציע שקודם כול יהיה דיון המשך רק על הסוגיה הזאת, על מתן השירותים, להזמין את קופות החולים. יש אפשרויות למצוא פתרונות, לא בהכרח באמת לבנות מרפאה. זו בעיה פוליטית, ברור לכולנו, לא מכירים בהם, אבל יש אפשרויות לשפר. רק בשביל שתבינו על מה מדובר כי אני מכיר את השטח טוב, סתם דוגמה אבו תלול זה כפר שהוכר לפני כמעט עשר שנים. יש שם מרפאה שנסגרה למשל בתקופת המלחמה בגלל היעדר מיגון. אין חשמל שם אז אין ממש רפואות מסוימות, המטופל צריך לנסוע לחורה בשביל לקבל אותן. זה בעולם היום-יום יש לזה, זה עולם אחר מבחינת בריאות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> סעווה למשל, יש בה מרפאה? << אורח >> ד"ר נעים אבו פריחה: << אורח >> סעווה, אני לא יודע. פואד, סעווה יש? << אורח >> ד"ר פואד אלצאנע: << אורח >> סעווה, כן, יש מרפאה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה כבר מוכר. מוכר, מוכר, בלי שום תשתיות, אבל הוא מוכר. << אורח >> ד"ר פואד אלצאנע: << אורח >> המרפאה הוקמה לפני ההכרה ביישוב. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז יפה. הנה, אתה רואה? אתם יודעים לעשות את זה, לפני ההכרה ביישוב. << אורח >> ד"ר פואד אלצאנע: << אורח >> מה שיכולנו להקים - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ד"ר פואד, אני מבקש לא לענות עכשיו, בואו נתקדם כי הסוגייה, כבר הבנו אותה. ד"ר נעים, נתמקד על הסוגייה שדיברת עליה. << אורח >> ד"ר נעים אבו פריחה: << אורח >> כן, אני אתחיל בכללי, הנגב, הוא צריך הרבה יותר ממה שהוא מקבל. אין פה ספק ולדעתי כולם מסכימים, אבל בפועל לא נותנים את זה. הנגב צריך לעבור להיות אזור עדיפות לאומית בעניין של הבריאות. הוא לא יעבור להיות אזור בעדיפות לאומית, אנחנו נישאר עוד 20 שנה באותו מצב. דיברתם על תוחלת חיים שזה 81 שנים לעומת 84, רק שתבינו מה אומר המספר הזה, זה מספר ממוצע. תיקחו את כל הדרום, תשוו אותו עם הממוצע הארצי. תיקחו מישהו מסעווה או מאבו תלול ותשוו אותו למישהו מרעננה, זה שבע ושמונה שנים הפרש ביניהם. תמותת תינוקות זו בעיה שהיא ידועה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שנות אור, לא שנים, שנות אור. << אורח >> ד"ר נעים אבו פריחה: << אורח >> מחלקות כרוניות – איילת הזכירה, אני לא. עכשיו, יש דברים שהם משתנים גם, העולם הוא לא סטטי. מה הולך להשתנות? קודם כול, האוכלוסייה מזדקנת, יש יותר ויותר שיעור של אנשים מעל גיל 65 שהם צריכים יותר שירותי רפואה, הם יותר חולים. מעבר צה"ל לדרום, יש לזה השפעה גדולה מבחינת בריאות. עניין הכפרים הלא מוכרים – שוחחנו וזו בעיה שהיא מאוד מאוד משמעותית. ואנחנו רוצים עכשיו להתמקד באחת הסוגיות, יש הרבה משפיעים על עניין הבריאות, אבל כוח האדם הוא אחד המשפיעים המשמעותיים, בלי כוח אדם אי אפשר לקדם. אז אני אתחיל עם הרופאים. מה ממוצע מספר הרופאים בדרום לאלף נפש? 1.9. לעומת כמה הממוצע הארצי? 3.2. אז אנחנו נתחיל עם הנתון הכי בסיסי, אם לא נצליח להעלות את מספר הרופאים, התקנים של הרופאים שם, אז אנחנו בבעיה. הנושא הנוסף, או נקודה, גורם נוסף, במדינת ישראל 50% כמעט מהרופאים הם מעל גיל 55. זאת אומרת, הם צפויים לצאת לפנסיה בעשור הקרוב. כן, נכון, משרד הבריאות נערך לזה ויש הרבה תוכניות. והנושא השלישי זה עניין המחשבה מה קורה עם הרופאים, מאיפה מביאים רופאים או שהאם רופאים מהמרכז יגיעו. התשובה היא לא, אנחנו כבר מכירים את זה בשני העשורים האחרונים כולל עניין של בעצם פתיחת בית חולים. אוקיי, יש מנהלי מחלקות שמגיעים, עשר שנים, 20 שנה, מסיימים את התפקיד וחוזרים למרכז. היו גם מענקים, היו הרבה ניסיונות, אני לא הייתי בונה על זה להביא רופאים ממקום אחר לדרום, יש כשל שוק ניכר ומשמעותי. בואו נגיד בחמש שנים יש הרבה רופאים בדואים שמסיימים ללמוד, אנחנו מדברים כמעט על 100 רופאים כל שנה שבעצם יש קושי רב. קודם כול יש קושי בחזרתם והסתגלות והשפה ומיומנות ומקצועיות, יש, אני לא אכחיש את זה, זה משהו שהוא קיים, ואיפה שהם למדו. לכן יש את רפורמת יציב, תוך שנים חלק מבתי הספר כבר לא יהיו מוכרים ואז מקווה שתשתפר האיכות. אבל כשל השוק, הוא אומר מצד אחד מספר התקנים, רופאים לאלף נפש נמוך, מצד שני יש רופאים שלא מתקבלים להתמחות ותוצאות בריאות מאוד גרועות. יש לנו פה בעצם כמה גורמים שאנחנו צריכים לטפל בהם בשביל שנגיע ליעד שלנו שזה שיפור תוצאות הבריאות, וזה הכשל שנמצא ולא מצליחים לטפל בזה. אני כן רוצה להודות למשרד הבריאות. משרד הבריאות והפקידים ואיילת והמנכ"ל ונור, הם באמת עושים עבודה מצוינת ואני חושב שיש דיבור ושפה משותפת בשנים האחרונות עם הצוות, הרבה יותר טוב ונעשים דברים. אבל עדיין, לדעתי, כאשר אני קורא את המפה ומה שקורה ובית חולים נוסף, זה הרבה פחות ממה שצריך ופה צריך ללחוץ באמת שיהיו הרבה תקציבים. אז מה נדרש? בקצרה. אם לא יהיו הרבה יותר תקנים, אנחנו נישאר באותו מצב. אם אנחנו עוד עשר שנים נישאר עם אותו פער בתקנים של רופאים, אחיות לא אמרתי את הפער, מספר המיטות לאלף נפש הכי נמוך בארץ זה בדרום. אם אנחנו נישאר עם הנתונים האלה עוד עשר שנים, הרי לא נצליח לגשר על הפער, להפך, הפער ילך ויגדל. אנשים ממתינים חודשים לייעוץ רופא גסטרו, שנים לפעמים לחלק מהניתוחים, זה המצב. וכאשר אנחנו מדברים על אוכלוסייה שהיא מראש מוחלשת, אוכלוסייה שקשה לה מאוד, אין לה מודעות לבריאות, אז התוצאות יותר גרועות. אז תקנים זה דבר אחד. יש לנו בעיה עם הקבלה להתמחות, התחרות היא מאוד קשה, לפעמים זה 50-40 אנשים על תקן אחד. אז הרופא הבדואי שסיים בחו"ל, איך הוא יכול להתחרות? יותר מזה, יש טובים שלא מצליחים להתקבל ובאים ואומרים, למה לא התקבלתי? תנו לי את הסיבה למה לא התקבלתי להתמחות? מה הקריטריונים לקבלה להתמחות? מישהו יכול לדעת? אף אחד לא יכול לדעת. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> המנגנון שלו, אף אחד לא יודע איך הוא עובד. << אורח >> ד"ר נעים אבו פריחה: << אורח >> אין, לא קיים. זה מנהל מחלקה, הוא צריך לקבל. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ג'ובים, ג'ובים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לסכם. << אורח >> ד"ר נעים אבו פריחה: << אורח >> את הדברים העיקריים, אני מסכם. אלה הדרישות שאני חושב. קבלה להתמחות, צריך שתהיה סטנדרטיזציה, צריך שיהיו קריטריונים. לא פלוני, לא המנהל הזה יחליט, - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון, אחיד לכולם. << אורח >> ד"ר נעים אבו פריחה: << אורח >> - - ומי שעומד בקריטריונים, הוא יתקבל. תוכניות ההתערבויות שעכשיו קיימות, כולל קורס הכנה להתמחות, כולל שבסורוקה או בשם סורוקה כן יהיה קורס כזה. הצוות ואיילת, באמת כל הכבוד, קידמו את הנושא משמעותית, אבל צריכים הרבה יותר. אם בסופו של קורס כזה יהיו לנו 30 מתמחים שיתקבלו והצורך הוא הרבה יותר, אז לא נוכל בעצם לצמצם את הפער. יש לנו בעיה קשה עם ההיתר הזמני לצוות סיעוד וכן, לזה צריך עוד דיון מיוחד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו נעשה אולי דיון מיוחד על כל מקצועות הבריאות, הרפואה. << אורח >> ד"ר נעים אבו פריחה: << אורח >> כן, זה משהו שתוקע את האנשים. הדבר החמישי, האחרון, זו גזענות במערכת הבריאות כולל בעניין של הקבלה להתמחות לקידום. זה משהו שבשטח אין שבוע שאין לי שיחה עם מישהו שמדבר איתי על הנושא הזה, אוקיי? ואני חושב, אנחנו במצב, אין ספק שאחרי המלחמה וזה הכול התגבר והרבה יותר משמעותי ודברים כאלה אפשר לבדוק ואני כן פונה למשרד הבריאות לבדוק את האופציה הזאת. אני מציע שצריך מעקב ביקורת על זה, איך בתי החולים, קופות החולים קולטים אנשים. אם בית חולים למשל חצי שנה לא קולט אף ערבי בתחום מסוים, אז יש בעיה. ואת זה אפשר לבדוק וחלק מהתלונות מגיעות שכן יש בעיה כזאת, זה משהו חדש, לא שוחחנו, לא דיברנו עליו עד עכשיו, אבל אני חושב שצריכים להתחיל להעלות את זה. לפחות ממקום אחד חוץ מהשטח שאנחנו מרגישים, אני יודע שיש בעיה עם המספרים ואני חושב שצריכים להתחיל לקדם גם פעולות בכיוון הזה. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה. אנחנו נעבור לדני מושיוב, קופת חולים מאוחדת. << אורח >> דני מושיוב: << אורח >> שלום, אני שמח על הדיון החשוב הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא לחזור על דברים שנאמרו ולהיות חד וקצר. << אורח >> דני מושיוב: << אורח >> בסדר גמור. א', אני חושב שהנושא של הבשורה של בית החולים בנגב וקופת חולים מאוחדת ולאומית בשיתוף שיבא יעשו בשורה מאוד מאוד משמעותית. בשביל לפתור את הבעיה של המענה הרפואי בנגב וזה עלה כאן, חבר הכנסת, תחרות. תחרות היא מאפשרת לקופות הקטנות וצריך במבחני התמיכה לתת לקופות הקטנות אפשרות, מה שנקרא פקטור מתקן כדי שאנחנו נוכל לפתוח יותר ויותר מרפאות. אנחנו פותחים מרפאות ביישובים לא מוכרים, אנחנו עושים הרבה מאוד דברים בנושא הזה ואם יהיה לזה מבחן תמיכה, אנחנו נשמח. זה דבר ראשון. דבר שני, לגבי קידום רופאים שאין להם התמחות, אני רוצה לבשר לכם, במאוחדת יש תוכנית כזאת, קוראים לה פרחי רפואה. אנחנו זיהינו את הרופאים שהם רופאים שלמדו במדינות במזרח אירופה, בחו"ל, מביאים אותם והם נכנסים אצלנו לתוכנית שנתית כזאת ובסיומה הם יכנסו למחלקה לרפואת משפחה אצלנו ויקבלו התמחות. אז יש דבר כזה וחבל שזה רק עם סורוקה. תנו את זה לקופות החולים, אני בטוח, קופות החולים, יש להן מחלקות, אנחנו נוכל לקדם את זה. גם מבחני התמיכה הם מבחני תמיכה רק לשכירים. בחברה הבדואית מרבית הרפואה היא רפואה של עצמאים, אז כדאי בנושא הזה לתת מענה לרפואה עצמאית. קידום בריאות - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא הבנתי, מה זה אומר? << אורח >> דני מושיוב: << אורח >> מבחני התמיכה שהיום ניתנים, הם ניתנים לשכירים. שכירים זה אוטומטית אומר כללית, כי בכללית מרבית הרופאים הם שכירים. אצלנו הרופאים הם רופאים עצמאים. << אורח >> ד"ר פואד אלצאנע: << אורח >> גם בכללית יש עצמאים. << אורח >> דני מושיוב: << אורח >> יש, אבל הרוב המכריע - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> היא חוסכת כסף לקופות. << אורח >> דני מושיוב: << אורח >> אנחנו עוסקים הרבה בנושא של הקידום של הרפואה בחברה הבדואית. פתחנו ברהט מרכז התפתחות הילד שכולו מבוסס על מטפלים מהחברה הבדואית, כולם מדברים בשפה וזה בעינינו הפתרון. התחלנו עכשיו עם רופאים, אני חושב שצריך לעשות את זה גם למקצועות בריאות אחרים, לעשות קורסים כאלה ולתת להם אפשרות והכרה. הם למדו במדינות שהן לא מוכרות בארץ ולתת להם הכרה על מנת שהם יוכלו לטפל בחברה הבדואית. זהו, עד כאן, תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה. אנחנו נעבור לד"ר נביל אבו האני, קופת חולים לאומית. << אורח >> ד"ר נביל אבו האני: << אורח >> שלום לכולם. אני רק אוסיף כמה דברים בהמשך לדברים שאמר ד"ר נעים אבו פריחה ובהמשך למה שאמר ד"ר פואד. גם כשאנחנו מכינים או מקימים מרפאות ראשוניות בפזורה, למשל, אני אתן דוגמה, באל-עַ׳רָּה יש לנו מרפאה שם של קופת חולים לאומית, אחרי חודשים שחיפשנו רפואת נשים ועד שמצאנו, היא בכלל לא יכולה להגיע פיזית לסניף, רק עם רכב ארבע על ארבע היא יכולה להיכנס לשם, לחורה בקושי היא נכנסה, אז לאל-עַ׳רָּה היא לא תגיע. אלה חלק מהחסמים הפיזיים שנמצאים מולנו כקופה. עכשיו, בקשר לניידות, הוזכר פה שניידות של טיפות חלב, אני לא יודע אם יש דבר כזה דרך משרד הבריאות להקים ניידות גם לרפואת נשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה קופת החולים צריכה. << אורח >> ד"ר נביל אבו האני: << אורח >> אבל זה קשה, רפואת נשים, רפואה ראשונית אפילו וגם שיניים. ואיך אני אשכנע אישה לעשות ממוגרפיה בכפר לא מוכר כשבכלל להגיע מהכפר עד לכביש הראשי ולהגיע לדימונה – לנשים מנבטים למשל או מקצר א-סר – שתגיע לממוגרפיה, היא לא תעשה את זה כי פיזית זה ארבע שעות נסיעה הלוך וחזור שתעשה את הממוגרפיה. עכשיו, יש לנו חולים בכפרים הלא מוכרים, למשל נבטים וקצר א-סר שרפואה מקצועית מקבלים בדימונה, ופזורת ערד מקבלים בערד. אז יש פה גם, צריכים לעבוד על עניין הרפואה המקצועית השניונית בכפרים הלא מוכרים. ועוד דבר שהזכיר ד"ר נעים פה, האמת האחוז בפריפריה הוא יותר גרוע ממה שהזכרת, כי בפריפריה יש גם תת פריפריה. כי אם אנחנו ניקח את המומחים לרפואת המשפחה למשל ברהט שהיא 83,000 תושבים, יש לנו כ-15 מומחים לרפואת המשפחה, אנחנו לא מדברים על רופאים כלליים, אלא מומחים לרפואת המשפחה, זה מומחה ל-8,000 תושב שזו קטסטרופה, ועוד יותר גרוע בכפרים הלא מוכרים. ודבר אחרון שחייבים להזכיר פה וגם דיברנו על זה הרבה שנים קודם ושום דבר לא התקדם בנושא, אנחנו יודעים שהתחלואה והתמותה במגזר הבדואי היא הגרועה ביותר בארץ. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מהגבוהות. << אורח >> ד"ר נביל אבו האני: << אורח >> מהגבוהות. למשל, סתם דוגמה, דום לב שמרבית המקרים קורים בין 3:00 עד 5:00, אין לנו מוקד מיון קדמי ברהט שישרת את האוכלוסייה, לא רק 83,000, גם הפזורה מסביב בשעות האלו. דיברו על זה רבות שיתמכו ברשות ובעירייה שיקימו משהו שמשותף בין הקופות, שום דבר לא התקדם. דבר אחרון, מישהו שיש לו התקף לב נגיד בכפר אֻם נמילה, משפחת א-זיאדנה צפונית לרהט – עד שתגיע אליו ניידת טיפול נמרץ או שהוא יגיע, להפך, אין סיכוי שהוא ישרוד. זהו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, נכון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> טוב, תודה. אנחנו נעבור לאחלאם מאג'יק. << אורח >> אחלאם אבו קרן: << אורח >> שלום לכולם, ואני אדבר על המחסור בכוח אדם במקצועות הבריאות, כל הנושא הזה של התפתחות הילד. לפי הדו"ח של משרד ראש הממשלה, יש מחסור מאוד חמור באוכלוסייה הכללית ועוד המחסור יותר חמור באוכלוסייה הבדואית, זה פי שמונה מהאוכלוסייה הכללית. והמחסור הזה מונע מילדים שנדרשים וזקוקים לטיפולים הרפואיים לקבל את הזכויות שלהם בטיפול בסיסי ואבחון ואפילו התורים כל כך ארוכים שעד שנה הילד מגיע לאבחון וטיפול והחסמים שאנחנו מכירים הם מאוד גדולים. אז החסם של השתלבות באקדמיה במקצועות הבריאות הוא חסם שמאוד מאוד חשוב שנפתור אותו. החסם השני זה שאין אנשי מקצוע שיהוו מודלינג לצעירים ואנחנו פה באג'יק מקיימים מזה שלוש שנים תוכנית שהיא מכווינה צעירים וצעירות בדואים ללמוד את מקצועות הבריאות השונים. בשנה הזאת הם לומדים ממש את כל המקצועות שיכולים להגדיל את הסיכויים שלהם לקבלה לאוניברסיטאות למקצועות האלו וחושפים אותם למקצועות האלו. ומפה אנחנו קוראים לכם ממש לאמץ את התוכנית הזאת ואחוזי ההצלחה של השתלבות באקדמיה של הצעירים האלו שהיו בשנת המעבר אצלנו הם גדולים מאוד, מגיעים ל-90%. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה. זה לתשומת לבן של איילת ונור, לענות בקצרה. << אורח >> ד"ר נור עבד אלהאדי שחברי: << אורח >> אנחנו מאמצים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי, בסדר גמור. אז אתם מאמצים את הנושא הזה של - - -. << אורח >> ד"ר נור עבד אלהאדי שחברי: << אורח >> כבר טבלת התפוקות של המיזם בהתייחסות של היחידה המקצועית ואנחנו מקדמים את ההתקשרות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי, תודה לך. נעבור לד"ר מוחמד אבו תילך. << אורח >> ד"ר מוחמד אבו תילך: << אורח >> ד"ר מוחמד אבו תילך, אני חוקר באוניברסיטת בן גוריון ואני מנהל את המרכז לחקר וקידום בריאות האוכלוסייה הבדואית. זה מרכז שהקמנו לפני שנה וחצי בשירותי בריאות כללית פלוס אוניברסיטת בן גוריון פלוס החברה האזרחית שזה כולל אנשים מאג'יק, מינאביע. המרכז קיים והוא עובד עכשיו על בסיס נתונים, בעצם שזה הבסיס שלנו בהתחלה ואנחנו נמשיך בהחלט למחקר יישומי. עכשיו, אני לא רוצה להרחיב על המרכז, איילת מודעת למרכז ואני מאוד אשמח באמת אם יתנו לנו את הבמה בשביל לקדם את המרכז ולקבל גם תקציב, גם נור בעניינים מבחינת המרכז. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> דווקא לא מבקשים תקציבים, שיתופי פעולה. אז איילת ונור אולי יקבעו איתם ישיבה לקדם את הנושא הזה של המרכז הזה. אנחנו לא מדברים על כסף, אבל זה חשוב, איילת, נור, לשבת איתם ולראות איך אפשר בעזרתם לקדם את הנושא הזה של חקר בריאות האוכלוסייה הערבית בנגב. << אורח >> ד"ר מוחמד אבו תילך: << אורח >> אני אשמח מאוד, כן. עכשיו, רק בנקודה אחת, בתוך עמי אני חי, חברים. ב-2002 היו פרסומים מדעיים, כן? אני לא אעשה לכם סקירת ספרות, אבל היה לנו אפס השמנה ביישובים לא מוכרים לעומת מעט מאוד השמנה ביישובים מוכרים. היום אנחנו באחוזים מאוד גבוהים, 40% ובנשים הרבה יותר. בשנות ה-70 ושוב, אני לא אלאה אתכם, לא היו לנו מחלות לב. אבל הרגע, היום, בטיפול נמרץ לב יותר מ60% מהמטופלים הם מהאוכלוסייה הבדואית. אם יבנו כאן עוד חמישה בתי חולים, זה לא יפתור לנו את הבעיה. אבל אם אנחנו ניכנס לתוך היישובים, נעשה את המחקר היישומי, נבין את הבעיות ונתחיל תוכניות התערבות לא קופי פייסט כמו שכל הקופות עושות כאן, אלא בעצם תוכניות התערבות שמובנות לקהילה, שיודעות לדבר עם הקהילה וגם לדעת איך להעריך את ההתערבויות האלה. איילת, לא מדדי איכות, לא מה שעושים בקופות החולים. << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> יחידות הבריאות שלנו, זה התפקיד שלהן. אלו שסיפרתי שאנחנו מקיימים בתוך רשויות. << אורח >> ד"ר מוחמד אבו תילך: << אורח >> אז אני מאוד רוצה שמשרד הבריאות יהיה הגוף המבקר וזה התפקיד שלו כאן לגבי מדדי איכות ובכל מה שנעשה בקופות החולים בתוך האוכלוסייה שלנו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה. תסכם, משפט אחרון. << אורח >> ד"ר מוחמד אבו תילך: << אורח >> כן. שוב, אני רואה במשרד הבריאות הרגולטור החשוב כאן ולא להשאיר את הנגב לספקי שירות. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי. נעבור לאברהים אבו ג'עפר, מנכ"ל ארגון תמר. << אורח >> אברהים אבו ג'עפר: << אורח >> אברהים אבו ג'עפר, מנכל ארגון תמר, אנחנו ארגון שעוסק בהנגשת מענים פסיכוסוציאליים בתוך החברה הבדואית. ואני אגיד שתמיד הנושא של בריאות הנפש נשאר בשוליים ובצד בסוף בסוף כשמדברים על בריאות הנפש. כי יש תפיסה שזה פחות חשוב או פחות רלוונטי, אבל אנחנו רואים לאורך השנים שזה הפך להיות משהו מאוד בסיסי וצריכים אותו. ואם מדברים על חוסר הנגשה של שירותים רפואיים באופן כללי, אז הנושא של בריאות הנפש הוא בכלל לא מונגש בתוך החברה והצעדים שנעשים במשרד הבריאות הם מבורכים, אבל השאלה עד כמה הם מונגשים ומותאמים ומספיק מגיעים לתוך האוכלוסייה שאנחנו צריכים להגיע אליה. יש פתרונות, צריך רק לדעת איך להתאים את הפתרונות וגם להביא אותם לתוך החברה ולהגיע לאוכלוסיות הקצה שמתקשות להגיע אליה לצורך בסיסי, להצלת חיים. תחשבו על משפחה בדואית שצריכה לנסוע פעם בשבוע בשביל לקחת את הילד או את הילדה לטיפול נפשי, עד כמה שזה קשה ועד כמה שזה מורכב. נקודה נוספת, גם הפתרון שמציע משרד הבריאות במסגרת של מרכז החוסן, העבודה שלהם היא עבודה מבורכת ונותנת את התוצאות שלה, אבל היא לא מספיקה וגם אי אפשר למסגר את בריאות הנפש תחת הכותרת של חוסן וטראומה. בריאות הנפש היא הרבה יותר רחבה וצריכה את המענה בהיקף הרבה יותר רחב. ונגיד שהחברה האזרחית ב-7 באוקטובר הוכיחה את עצמה שהיא יכולה לתת את המענה באופן המיידי. זה היה בשעות הראשונות, במענה המיידי שהיא הצליחה לתת ולאפשר את הפתרונות. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי, תודה, תודה, אברהים. אנחנו נעבור לד"ר הדיל סאנע. << אורח >> ד"ר הדיל סאנע: << אורח >> תודה רבה, אני גם אהיה ממוקדת. אני רוצה דווקא לחזור לעניין של נגישות לשירותי בריאות כי זה הכול בסופו של דבר - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הדיל, מה הגדרת תפקידך? << אורח >> ד"ר הדיל סאנע: << אורח >> סליחה, אני ד"ר הדיל סאנע, אני רופאה בכללית וגם בוועד המנהל של אגודת הרופאים בנגב. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ואת עכשיו באיזה כובע? << אורח >> ד"ר הדיל סאנע: << אורח >> אגודת הרופאים הערבים בנגב ופעילה חברתית, יש לי הרבה כובעים בדרום. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי, בסדר. << אורח >> ד"ר הדיל סאנע: << אורח >> כשאתה חי בדרום וחי עם האנשים והנשים אתה לא יכול לבחור בכובע אחד. אני תושבת הדרום ואישה בדואית מעל הכול. אז גם את זה אני רוצה להביא, את הקול באמת של הנשים הבדואיות בדרום. ונחזור לעניין הזה של הנגשת שירותי בריאות, חבל שחבר הכנסת ווליד יצא כי הוא באמת שאל על הנתונים. ביישובים הלא מוכרים אנחנו מדברים על 120,000 תושבים, אין נתונים מדויקים, אבל זה בערך המספר. כיום יש גם חמש מרפאות שנמצאות ביישובים הבלתי מוכרים. חמש המרפאות האלה עובדות לרוב עם גנרטור, בלי הנגשה גם של תחבורה ציבורית, וגם בלי בית מרקחת. זאת אומרת, יש מבנים, יש שירותים שכן נותנים בחלק מהיישובים הבלתי מוכרים. מתוך ה-120,000 אנחנו מדברים על חמש מרפאות, רק כדי להבין עד כמה זה באמת לוקה בחסר, אבל גם המבנים והשירותים הקיימים הם לא מספיק טובים ומותאמים. יש מחקר שהיה בבן גוריון שדיבר על זה, ששעות הפעילות הן לא מותאמות ולא טובות לנשים כי אין תחבורה ציבורית ואין מי שיביא אותן ובמהלך היום הגברים לא נמצאים. אז השירות קיים, אבל הוא לא מונגש לנשים וזה משהו שצריך גם לשים אותו על השולחן. בנוסף, כמו שאמרתי, השירות הוא קיים, איך מטייבים אותו? צריך שתהיה שם גם תשתית של חשמל, גם תחבורה ציבורית שמגיעה לשם, אבל גם בתי מרקחת. זאת נקודה אחת. הנקודה השנייה, עלו פה הרבה פתרונות שמדברים על מרפאה ניידת. אני לא אגיד באמת מה דעתי על הנושא הזה, אבל לדעתי זה לא מתאים לדבר בשפה הזאת. לא יכול להיות שבבאר שבע אנחנו מדברים על מעצמת סייבר ו-20 דקות משם אנחנו מדברים בשפה של מענה שירות בריאות של עולם שלישי, של סומליה. סליחה שאני אומרת את זה אבל כן, של מענה פלסטר, של ניידת. לא צריכה להיות ניידת, צריך להיות מבנה שירות. הרבה פעמים אומרים לי, את רופאה, אל תתעסקי בפוליטיקה, תתעסקי בבריאות, ואני הרבה יותר מאשמח. בגלל זה אני אומרת, צריך להוציא את השיקול הפוליטי מהשיקול של הבריאות. השיקול של להקים מבנה שירות, לתת שירות בכל היישובים הבלתי מוכרים, ושירותים טובים, מותאמים, בשעות שהן טובות וצריך לצאת מהפוליטיקה. ולא קשור להכרה ולא מוכר, בן האדם עצמו הוא מוכר. ונקודה אחרונה, סליחה, אני רוצה רק להגיד את זה כי זו נקודה חשובה – טיפות חלב. אמרו ואני אחזור על זה כי זו עדיין נקודה כואבת. לא יכול להיות שאין נקודות של טיפות חלב ביישובים הבלתי מוכרים. אימא אחרי עשרה ימים שהשתחררה מבית החולים עם פג בין הידיים לא צריכה להיות מטורטרת בין טיפות חלב בבאר שבע לתל שבע וכולי ולהגיד לה שהיא צריכה להילחם על זה שהילד שלה יתחסן. אז טיפות חלב צריכות להיות מונגשות וזה תחת הכובע של משרד הבריאות. הפתרון של ניידת זה איזה שהוא משהו זמני, אבל צריך להיות פתרון שהוא יותר קבוע. תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה. אנחנו נעבור לד"ר עדית, ארגון בזכות. << אורח >> ד"ר עדית סרגוסטי: << אורח >> כן, בניגוד לרוב הדוקטורים האחרים, אני לא רופאה. אני רוצה להמשיך את הדברים של אברהים על בריאות הנפש ולהתייחס למחסור בכוח אדם שיש בתחום הזה של בריאות הנפש. כשאנחנו מדברים על בריאות הנפש, שפה והכרה של תרבות זה תנאי בסיסי כדי שניתן יהיה לתת טיפול. יש מחסור אדיר בכל הארץ. במטפלים דוברי ערבית בתחום הזה של בריאות הנפש. פעם אחרונה שבדקתי ואני אשמח לשמוע אם יש שינוי בעניין, בערך 1.5% מהפסיכולוגים הקליניים בישראל הם ערבים כשאנחנו מדברים על מעל 20% מהאוכלוסייה, כלומר הפער הוא אדיר. וכל פער שקיים בחברה הערבית, בנגב הוא עוד הרבה הרבה יותר גדול ודרמטי. אני יודעת שלאורך שנים היה דיבור עם משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה לעשות כל מיני תוכניות איך לשפר את המצב. איילת הזכירה שתי מלגות למתמחים, זו באמת באמת טיפה באוקיינוס, אז אני אשמח לדעת האם יש למשרד הבריאות תוכנית קונקרטית איך להגדיל את כוח האדם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> האם יש לכם נתונים מה החוסר, כאילו כמה צריך? לגבי פסיכולוגיה. << אורח >> ד"ר עדית סרגוסטי: << אורח >> אני אשמח לדעת, השאלה צריכה להיות מופנית למשרד הבריאות. אבל אני אומרת, אם בארץ יש 1.5% מהפסיכולוגים הקליניים על 20% מהאוכלוסייה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה הצורך ומה הפער? << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> לא, קודם כול, תראו, בסוף האתגר של כוח אדם הוא אתגר מאוד משמעותי ואין לו פתרונות קצרי טווח, צריך להבין את זה, בסדר? ואנחנו עובדים החל מהזרם לדאוג שיהיו הרבה יותר סטודנטים מהחברה הערבית והחברה הבדואית, שבכלל יתחילו ללמוד את מקצועות הבריאות ופסיכולוגיה. ספציפית בעולם של הפסיכולוגיה הקלינית יש מחסור, אבל יש מקצועות בפסיכולוגיה שיש פחות מחסור, גם בדוברי ערבית, לדוגמה פסיכולוגים חינוכיים. << אורח >> ד"ר עדית סרגוסטי: << אורח >> וגם שם יש פערים. לפי המסמך של מרכז המחקר והמידע רק 50% מהתקנים של הפסיכולוגים החינוכיים הוא ישים, אז גם שם יש מחסור. << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> נכון. כן, אני לא מתווכחת, אני פשוט אומר שאין שום דבר קצר מועד כמעט שנוכל לעשות, אבל כן יש לנו תוכניות מסודרות, גם המלגות למתמחים. דרך אגב, אם לצורך העניין היו יותר אנשים מהחברה הבדואית שהיו רוצים לקבל את המלגה שלנו, היינו בשמחה נותנים אותה, פשוט לא היה ביקוש. << אורח >> ד"ר עדית סרגוסטי: << אורח >> בסדר, אבל צריך למצוא - - - << אורח >> איילת גרינבאום אריזון: << אורח >> תקשיבי, זה לא על קצה המזלג. אם אתם רוצים לבוא לפה בצורה מסודרת, יש לנו תוכניות מסודרות לעולם תכנון כוח אדם מקצה לקצה, בסדר? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו נעשה אולי דיון על הנושא של מקצועות הבריאות, זה נושא חשוב, נדבר על זה אחר כך. גלעד שור, אתה רוצה להגיד משהו? << אורח >> גלעד שור: << אורח >> רק אגיד מילה קצרה, ברשותך. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> שם ותפקיד. << אורח >> גלעד שור: << אורח >> גלעד שור מהאגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב, אנחנו מחזיקים את תוכנית החומש של החברה הבדואית, 1279, היא דוברה פה בקצרה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מהרשות? << אורח >> גלעד שור: << אורח >> יש את הרשות שעושה הסדרה וקרקע, והאגף עושה תכלול, קצת מקביל. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> למי שייכים? איזה משרד? << אורח >> גלעד שור: << אורח >> משתנה לפי העונה, עכשיו אנחנו במשרד התפוצות. אני בדרך משוויון חברתי לתפוצות, זה נושא כאוב קצת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי. יש לך שתי דקות. << אורח >> גלעד שור: << אורח >> אז ממש רק בקצרה כי דובר פה הרבה על ההנגשה של שירותים ונקודות. עכשיו, אני מודה שמי שמטפל בבריאות בצוות שלנו, הוא לא פה, הוא גם בעצמו לקוח של המערכת. אז אני אחראי בעיקר על שלטון מקומי ועל דברים כאלו, אבל ממה שאני מבין, מרכזי השירותים נשענים על תמ"מ 14/40, זאת אומרת שזאת תוכנית המתאר שמאפשרת להקים, מישהו פה אמר לי שזה בעיקר בתי ספר. תוכנית המתאר מאפשרת להקים שם, באותן נקודות שאושרו, אם היה פה חבר כנסת היה אומר לי למה לא מאשרים עוד, הוא אמר את זה שמה, באותן נקודות אפשר לעשות חינוך וזה הדבר הראשון שמקימים. גני ילדים, אחר כך בית ספר, ואפשר לעשות שם גם בריאות ודת, זאת אומרת, אפשר להקים מסגד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל יש בעיות אחרות שם, כן. << אורח >> גלעד שור: << אורח >> ברור, תמיד יש עוד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתה יודע מה? לא מחברים אותם לחשמל, אתה יודע למה? כי לא מוצאים על מי לרשום את המונה. << אורח >> גלעד שור: << אורח >> בבית הספר אין בעיה כזאת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא, במרכזי שירות, אני מדבר על מרכזי שירות. זאת סוגיה מאוד קשה, במרכזי שירות כן יש - - - << אורח >> גלעד שור: << אורח >> אתה צודק, יש המון בעיות שכרוכות בזה, אבל אני לא חושב שיש בעיה לפתוח מרפאה באחד ממרכזי השירות האלה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל מרכזי השירות, צריכים להקים אותם כמו שצריך. יש 24 מרכזי שירות שמוכרים ומאושרים, אבל לצערנו, הרשות, היא לא רוצה לקחת אחריות על לחבר אותם לחשמל וכולי וכולי בשביל - - - << אורח >> גלעד שור: << אורח >> חלק מהם מחוברים, אני חושב שרובם מחוברים. ועדיין אני אומר ומישהו אמר פה, יש מרפאות בחלקם, אני חושב שלכל הנקודות, גם טיפת חלב. אני חושב שבחומש הקודם אישרנו לתקצב מרכזי טיפת חלב, בסוף הכסף חזר לאוצר, אבל - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לדעתי זו סוגיה של משרד הבריאות. << אורח >> גלעד שור: << אורח >> אם רוצים, אפשר להקים במרכזי השירות גם טיפות חלב, גם מרפאות. מרפאות זה תלוי בקופות, אבל אפשר למצוא שם. ואם צריך להביא לשם מבנה יביל או מה שצריך, אני חושב שאם אפשר להוציא מפה איזו משימה, אפשר לחשוב רגע איך אפשר להתגבר על הפער הזה. לחבר את החשמל למקום שאין חשמל בכלל, אני לא אביא לשם את התשתית כרגע, צריך לראות איך עושים את התהליכים, זה באמת יותר מורכב, אבל לראות איך אנחנו מחברים עוד שירותים במקומות שכבר קיימים, אני חושב שזה אפשרי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בסדר גמור, תודה. אנחנו נעבור לגאיה עפר ממשרד הכסף, אגף התקציב. התייחסות למה שאמר כאן לגבי התקציבים, 550. << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> שלום לכולם. ובכן, באמת אנחנו עובדים בצמוד עם משרד הבריאות על היישום של תקציבים של החברה הבדואית בתוך התוכנית של המגזר הערבי. בעצם כבר ב-2023-2022 חלק משמעותי מהתקציבים נוצלו ואנחנו עכשיו עובדים במלוא המרץ כדי באמת לייצר את המקסימום ולממש בשלוש השנים שנותרו בעצם, 2024 עד 2026 את התקציבים שנשארו, מדובר בכמה עשרות מיליוני שקלים לשלוש השנים האלה. מבחן התמיכה לקופות החולים – שהוא בעצם עיקר העיבוי של השירותים בקהילה – יצא להערות ציבור ואנחנו כן מאמינים שכבר השנה יוכלו לממש אותו ובעצם בשלוש השנים הבאות ונראה את השינוי ואת שיפור השירותים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה. מה שרציתי להגיד, בתחילת המלחמה כשפינו את האנשים לאזור ים המלח ולמלונות, היה מודל, המודל הזה שכולם קיבלו שירותים, לא משנה איזו קופה הייתה שם. נגיד כללית פתחה נקודה במלון ספציפי, נתנה שירות לכולם, גם ללאומית וגם למאוחדת. אולי זה מודל שצריך ליישם אותו ביישובים הבלתי מוכרים. זאת אומרת, להקים קופה, לא משנה מי יהיה שם, אבל היא תיתן שירות לכולם וככה אולי למנוע, כאילו, לא תהיה תחרות, כל אחד, מי שרוצה בעצם יכול לגייס את האנשים שלו, אבל תהיה מרפאה באזור איקס, תיתן שירות לכולם ואחר כך תהיה התחשבנות ביניהם. אולי זה רעיון שצריך איך שהוא - - - << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> שקיים? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה היה קיים. << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> - - - לכולם, זה לא פרטי? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כן, כן, זה היה קיים אחרי המלחמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה היה בתקופת המלחמה, זה מאוד מורכב. << אורח >> ד"ר פואד אלצאנע: << אורח >> יש בעיה עם מאגרי נתונים. אם לא מחוברים מאגרי נתונים של - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כן, אבל זה קיים. כן, זה משהו, זה רעיון. << אורח >> ד"ר הדיל סאנע: << אורח >> גם תחרות זה משהו בריא. זאת אומרת, האפשרות שתהיה תחרות של הקופות זה משהו שהוא לא רע. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תחרות זה טוב, אבל מה שחשוב לנו במוקד זה האדם והאדם שצריך לקבל את השירות, זה מה שחשוב. קודם כול ניתן את השירות, אחר כך לראות איך לעשות את התחרות. אבל בואו, יש אנשים, 120,000 תושבים, תעזוב את השירות ביישובי הקבע, אבל 120,000 התושבים, הם לא מקבלים שירות רפואי כמו שצריך. טוב, את האמת, צריך עוד הרבה שעות לדון על זה, אנחנו לא יכולים למצות את הדיון על הבריאות בנגב בשעה-שעה וחצי. אני מודע לכל המשתתפים, אנחנו נעשה ישיבת המשך ומה שהבטחנו כאן לגבי כל הנושא של מקצועות הבריאות, אנחנו כן נעשה ישיבה בנוכחות הנציבות של אגף המקצועות הרפואיים של המשרד. אני אקרא לכם את הסיכום. הוועדה מודה ליוזמי הדיון ולמשתתפי הדיון. הוועדה מברכת את שר הבריאות ומשרד הבריאות על ההחלטה להקים בית חולים נוסף בנגב. הוועדה מבקשת לקבל ממשרד הבריאות ומשרד האוצר דיווח על מימוש תוכניות החומש לחברה הבדואית ולחברה הבדואית בנגב. הוועדה מבקשת לקבל את התייחסות משרד הבריאות לצורך בהוספת מרפאות ביישובים הלא מוכרים ואיך בכוונת המשרד למצוא פתרון עבור האוכלוסייה המתגוררת בהם. הוועדה תקיים ישיבת ועדה שתיוחד לחיזוק כוח האדם במקצועות הבריאות, הרפואה והאחיות בפריפריה. תודה לכם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:58. << סיום >>