פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 14 ועדת הכלכלה 25/06/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 409 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, י"ט בסיון התשפ"ד (25 ביוני 2024), שעה 11:08 סדר היום: << נושא >> תשתיות חשמל בחברה הבדואית, ביוזמת ח"כ ואליד אלהואשלה << נושא >> - לציון יום הנגב נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר סימון מושיאשוילי חברי הכנסת: יאסר חוג'יראת מוזמנים: עירית הייטנר שעיו – מנהלת אגף פרסום והסברה, משרד האנרגיה והתשתיות שירה תם – מנהלת החטיבה לשמירה על הקרקע, רשות מקרקעי ישראל תומר פרידמן – עו"ד, יועץ משפטי, אגף שמירה, רשות מקרקעי ישראל שירלי לוי – מנהלת אגף בכיר תכנון וסביבה, רשות החשמל שרלי שריקי – מנהל אגף רשת ירושלים והנגב, חברת החשמל ד"ר יובל קרפלוס – סמנכ"ל תכנון, הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב עבד אלעזיז נסאסרה – עו"ד, ראש מועצת כסייפה איברהים אבו חדאיד – מנהל מחלקת החשמל, עיריית רהט יוסף אברמוביץ – יו"ר, שמסונא ביסאן אל חג'ג – סטודנטית, רהט יומנה אבו קרן – סטודנטית, לקיה מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> תשתיות חשמל בחברה הבדואית ביוזמת ח"כ ואליד אלהואשלה << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. הנושא: תשתיות חשמל בחברה הבדואית, ביוזמת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, לציון יום הנגב. כפי שאתם יודעים, כשיש ציון של יום – אנחנו משתדלים לעשות דיונים של הוועדות בכנסת, ואחד מהם הוא פה. אני מבין שהוא איננו פה כרגע, אז מי שיציג את העניין הוא חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה, דוד, על הכוונה להציג את אחד הנושאים החמים והקשים אצל הבדואים בנגב. כפי שהזכרת, זה יום שהביא ואליד אלהואשלה, בן הנגב. הוא נמצא בדיון אחר. אני עצוב לראות אולם ריק – לפחות נמצאים נציגיהם של משרדי הממשלה. בנגב, מתגוררים יותר מ-400,000 תושבים. מעל 100,000 מהם גרים בכפרים בלתי מוכרים, והחלק האחר גרים בכפרים מוכרים שהוקמו, כמו העיר רהט ועוד שבע מועצות מקומיות. אנחנו רוצים לדבר על הנושא של תשתיות וחשמל. אם אנחנו נדבר על הפזורה, או על הכפרים הבלתי מוכרים – שם בכלל אין תשתיות; אין חשמל ומים, והאנשים חיים בתנאים קשים מאוד. כמובן שהמדינה צריכה לתת את הדין על הסוגייה הזו ולפתור אותה. נושא החשמל הוא בעייתי, כי יש הרבה בתים שנבנו ללא היתרים ואין להם חיבורי חשמל. החוק של החשמל, שהביא ווליד טאהא בממשלה הקודמת, נתן מענה לחלק מהבעיה, כאשר מדובר על שכונות שלמות בתכנון, אבל יש בעיה של בתים שלא מחוברים לחשמל. צריך לטפל בנושא של תשתיות וחיבורי חשמל ביישובים המוכרים והבלתי מוכרים בנגב. חברת החשמל ומשרד האנרגיה צריכים להוביל גם את הנושא של אנרגיה מתחדשת, שדיברנו עליו אתמול, ולתת פתרונות לפחות לחשמל בתוך היישובים הבדואים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה צריך לעשות לדעתך? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני חושב שחברת החשמל ומשרד האנרגיה צריכים לעשות מיפוי לסוגיה שקיימת בנגב ולתת לה פתרונות: למפות איפה אין חשמל – בכל הכפרים הבלתי מוכרים שגרים בהם מעל 100,000 אנשים – ולראות איך נותנים פתרון לחשמל לאותם היישובים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביישובים מוכרים, כמו רהט, יש בעיה של חיבור לחשמל? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ברוב המקומות אין בעיית חשמל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבעיה היא איפה שיש בנייה בלתי חוקית? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הבנייה היא בנייה ישנה, שהייתה בלי היתרים. יש בתים שנבנו לפני 20-30 שנה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביישוב מוסדר או שלא ביישוב מוסדר? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> גם ביישובים מוסדרים. ביישובים מוסדרים – כמעט ואין בעיה עם תשתית החשמל; יש בעיות נקודתיות שצריך לפתור אותן. הבעיה העיקרית היא ביישובים הבלתי מוכרים, שם כמעט ואין תשתיות בכלל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה "יישוב בלתי מוכר"? למשל, כשאני נוסע לבאר שבע ורואה את כל הבנייה – זה יישוב בלתי מוכר? זה לא יישוב; זו פשוט תפיסה של - - - << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אלה יישובים שהם גרים שם הרבה שנים. כמו שיש לך יישוב קהילתי, יישוב חקלאי או מושב חקלאי – זה אותו הדבר; הם יושבים על האדמה שלהם. זה נכון שיש מחלוקת, אבל אלה אנשים שגרים על האדמה שלהם; יש להם את הרפתות שלהם; הם מגדלים בעלי חיים ועושים חקלאות. יש בעיה: צריך להכיר בהם. יש שם בעיה של תשתיות חשמל, ואין חשמל, ויש אפילו בעיות של מים, ואין שם מים. אני ביקרתי ביישובים; לפעמים, בשביל לקבל מים, הם מושכים צינור מיישוב מוכר עד שהוא מגיע אליהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברת החשמל. << אורח >> שרלי שריקי: << אורח >> שלום לכולם. אני מנהל אגף רשת ירושלים ונגב, שרלי שריקי, גר בנגב. אדוני היושב-ראש, ככל שיהיה לבדואים טופס 2 או טופס 4 – אנחנו מחברים מהיום למחר; אין שום עיכוב. השנה, חיברנו בעיר רהט 700 יחידות דיור; בכסיפה חיברנו 30, וגם בערוער ובכל יישוב שתנקוב בו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמו ביישובים היהודיים? << אורח >> שרלי שריקי: << אורח >> אותו הדבר; אין שום הבדל בכלל. מה שאסור לנו לחבר ביישוב היהודי – אנחנו גם לא מחברים ביישוב הבדואי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה קורה לגבי יתר היישובים? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לגבי היישובים הבלתי מוכרים? << אורח >> שרלי שריקי: << אורח >> אין הסדרה בחוק; החוק לא חל עליהם. גם החוק שחוקקו, ככל שהציבור עומד בגזירות שניתנו – טופס, קונסטרוקטור וכל השאר – אנחנו מחברים מהיום למחר, אבל בהיעדר זה – אנחנו לא יכולים לחבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. עוד מישהו רוצה לדבר? מי אתן? << אורח >> יומנה אבו קרן: << אורח >> אנחנו סטודנטיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתן רוצות להגיד משהו? << אורח >> יומנה אבו קרן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באתן רק לראות? << אורח >> ביסאן אל חג'ג: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה אתן לומדות? << אורח >> ביסאן אל חג'ג: << אורח >> רהט. << אורח >> יומנה אבו קרן: << אורח >> לקיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אצלכן – יש חשמל? << אורח >> יומנה אבו קרן: << אורח >> יש חשמל, אבל לא כל כך. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני אתרגם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דברו. הרי, לא באתן סתם, נכון? משהו מפריע לכן? << אורח >> יומנה אבו קרן: << אורח >> כן. (נושאת דברים בשפה הערבית). << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני אתרגם: היא מדברת על הפסקות חשמל בלקיה, שקורות בכל חודשיים-שלושה. פעם, היה מצב שבו ירו על עובדי החשמל והייתה תקלה – לקח להם כמה ימים עד שחברת החשמל תיקנה את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקנות שחוזרות ונשנות, כל הזמן? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. היא מדברת על לקיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה יישוב מוסדר; אין בעיה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת, הטענה היא שלמרות שמדובר ביישוב מוסדר שאתם מחברים – יש הרבה מאוד הפסקות חשמל. מה היא אומרת, מרהט? << אורח >> ביסאן אל חג'ג: << אורח >> כן. (נושאת דברים בשפה הערבית). << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני אתרגם: היא מדברת על שתי סוגיות: א', אפילו בעיר רהט, שהיא עיר מוסדרת, יש הרבה הפסקות חשמל בחורף, כשיש הרבה לחץ חשמל. ב', יש לה קרובי משפחה ביישוב בלתי מוכר שקוראים לו "עווג'אן", בסמוך ללקיה; זו בטח הפעם הראשונה שאתם שומעים את זה. היא אומרת שהיא הייתה שם וראתה איך האנשים סובלים. היום, הם משתמשים באנרגיה סולארית, אבל יש להם בעיה בחורף כי אין הרבה שמש. זה גורם לה להרגיש שיש חוסר צדק בין התושב הערבי לבין תושבים אחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביישוב הלא מוכר? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. והיא ביישוב המוכר – ברהט – יש הפסקות חשמל כשיש עומס כמו בחורף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי אמר להן שיש היום דיון בעניין הזה? << אורח >> ביסאן אל חג'ג: << אורח >> (נושאת דברים בשפה הערבית). << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> (מתרגם לעברית:) זה היה פוסט שוואליד אלהואשלה פרסם על כך שיש דיון לרגל יום הנגב. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> בוקר טוב. אני חושב שזה עניין חשוב מאוד. שתי הגברות כאן נגעו בעניין של החשמל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החשמל זה הנושא של הדיון כולו. << דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. ואני חושב שזה לא רק עניין של חשמל; זה עניין שמחלחל לרוחב הבעיה. אין שום סיבה שילד מבאר שבע, מאופקים או מהפזורה הבדואית לא יקבל את כל מה שהמדינה מציעה לילד בגבעתיים או בתל אביב – אם זה בתחום הבריאות, החינוך או האנרגיה, כמו חשמל. שומה עלינו, כנבחרים, לנסות ולקדם את זה, ולצמצם את הפערים האלה. זה המבחן שלנו, ואני רואה את זה ביום-יום ובכל רגע, לכל תושב ואזרח מדינת ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אברמוביץ', אתה רוצה להגיד משהו? << אורח >> יוסף אברמוביץ: << אורח >> כן. תודה, כבוד היושב-ראש; חברי הכנסת; ד"ר וחברים. אני פה כמחליף של ראאד אבו אל קיעאן, שהוא יושב-ראש משותף בעמותה בדואית-יהודית בשם "שמסונא" שהוקמה על ידי סעיד אלחרומי ז"ל. יש לי חדשות טובות מאוד: יש תוכנית מוכנה, ואם אפשר שזו תהיה אחת ההמלצות שייצאו מפה – היא תביא 10,000 מקומות עבודה בנגב בשביל בדואים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזו תוכנית? << אורח >> יוסף אברמוביץ: << אורח >> סולארי. זה יביא 20 מיליארד שקלים של השקעות מהמגזר הפרטי ו-5,000 מגה-וואט של אנרגיה סולארית שאנחנו צריכים. סעיד אלחרומי נתן לנו את האחריות לגבש את התוכנית, ויש לה כמה דברים. דבר אחד – כמו שדיברנו בדיוק אתמול – היא שצריך אופק ודאות בשביל המשקיעים. אני בניתי את השדה הבדואי הראשון במדינת ישראל, בתראבין, של 13 מגה-וואט, אבל זה לקח לנו תשע שנים; אתם מבינים שזה לא כדאי. בשביל השקעות, אנחנו צריכים שיהיה אופק ודאות, וזה אומר מכסה מיוחדת למיעוטים של 5,000 מגה-וואט – כולל בדואים – עד 2035. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם עמותה. אתם מביאים משקיעים? << אורח >> יוסף אברמוביץ: << אורח >> אנחנו מביאים משקיעים. כבר הבאתי חצי מיליארד דולר של השקעות לארץ ישראל בתחום הסולארי; הקמתי את כל התחום – במיוחד בערבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה התוכנית? להקים סולארי בנגב ביישובים בדואים? << אורח >> יוסף אברמוביץ: << אורח >> כמה דברים. רק כדי שתבינו: אם באמת יהיה אופק ודאות למשקיעים – זה יהיה פתרון גם לסכסוכים על הקרקעות. כשמשפחה מבינה שאם היא עושה פשרה עם המדינה – ויש לנו מסגרת Win-win, שהאוצר ואחרים דווקא מעריכים – זה יהיה תמריץ, אבל הבעיה היא חוסר אמון. אם יש מכסה עד 2035 – זה נותן Market Signal, אופק ודאות, וזה הדבר הראשון בשביל השדות. דבר שני, ארגון מכובד מאוד בשם "Yanabia" רוצה לעשות קואופרטיבים של נשים בחקלאות, אבל זה צריך להיות אגרו-וולטאי; לעשות 500 דונם מעל הגידולים בשדות בלי שינוי ייעוד, בבקשה. אם לא – זה לא יקרה. גם זה יהיה חלק מהמהפכה. בשביל המשקיעים, צריך שתהיה עדיפות חיבור ברשת בשביל הבדואים שעושים פשרות, כי אלה 15 שנה שבהן הקיבוצים והמושבים תפסו את כל הקווים. אנחנו יודעים שיש דרך לעשות את זה, כי השותף שלי, ראאד, הקים את השדה השני באבו קרינאת; אמרו לו שאסור לחבר ומצאנו פתרון טכני לחבר – גם זה 13 מגה-וואט, כי לוקחים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פניתם לרשות החשמל בעניין הזה? << אורח >> יוסף אברמוביץ: << אורח >> כן, אבל רשות המכסה צריכה לשמוע מהממשלה שהיא צריכה לעשות מכסות; הם לא אוהבים מכסות. הם נתנו מכסות למתנחלים, כשהיה הקוד המסוים, אבל כבר יש תקדים לכך. צריך את זה בשביל המשקיעים. הפטור מהיתר בנייה הוא חשוב מאוד גם כן בשביל סולארי. צריך להחליף גנרטורים בבתי ספר מיד, לפני שנת הלימודים – יש 27 בתי ספר על גנרטורים שמרעילים את הילדים, וזה גם יקר מאוד, בגלל הנפט והכול. יש עתירה של אדם, טבע ודין נגד שישה משרדי ממשלה, וזה נגד החוק – חוק אוויר נקי. אנחנו צריכים לראות שיש קיצור תהליכים ויותר ודאות, ויש לנו את התוכנית. יש מרכזי שירות, וכולם צריכים להיות סולאריים – זה בשביל כפרים לא מוכרים. קיבלנו מענק מ-"יד הנדיב" כדי לעשות את ה- - - הסולארי הראשון בכפר לא מוכר, מגן הילדים והלאה. בדיוק כמו שאמרת – רק צריך שיהיה חיבור; Just for Human Dignity ; דברים קטנים. זה לא אומר מה הסטטוס והכול. הגשנו את כל התיקונים ל-1279 בשם סעיד, בזמנו, כשזו הייתה רק החלטת ממשלה וחוק. לצערי, הממשלה לא התייחסה, ועד היום הזה, סעיף 11 הוא הסעיף היחיד שהוא ריק, בעצם. אפשר לקחת – ואני אשמח אם זו תהיה אחת ההמלצות – לקחת את ההמלצות של סעיד והתוכנית ולהביא את זה לתיקון החלטת הממשלה. שוב, זה יביא הרבה פשרות על סכסוך הקרקעות ו-10,000 מקומות עבודה. אנחנו, בעמותת "שמסונא" לא מרוויחים כלום. אני מתנדב במדינת ישראל אף על פי שאני עושה את כל הדברים האלה בדיוק באפריקה ומצליח. זה כמו האפריקה שלנו, ואנחנו נשמח לשתף פעולה בשביל כל התיקונים האלה. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברת החשמל, אתם רוצים להגיב לסטודנטיות? << אורח >> שרלי שריקי: << אורח >> כן. לגבי לקיה, אכן, האירוע מוכר. אחרי כל אירוע ירי כזה – אנחנו מקבלים הנחיות רק מהמשטרה. ככל שהיא מסכימה שניכנס ליישובים – אנחנו נכנסים, ביום או בלילה; אין לנו מגבלות באישור המשטרה לאחר ירי. לגבי תקלות, אכן, אתמול הייתי ברהט, אצל טלאל, ראש המועצה. זה נכון שיש תקלות; אנחנו מטפלים בהן, ויש תהליך עבודה סדור לטיפול בהן, אבל אדוני היושב-ראש צריך להבין – ויסכימו איתי גם הגברות הנכבדות – שגם ביישוב המוסדר – מזמינים חיבור אחד למגרש. במגרש הזה – חיות חמש או שש משפחות שלמות על חיבור אחד. אנחנו לא רואים אותו; מבחינתנו – הוא שקוף, כי הם מזמינים חיבור אחד קטן למשפחה גדולה, ואז העומסים גורמים לתקלות חוזרות ונשנות. אנחנו רודפים אחרי זה ומתקנים, אבל עדיין, גידול האוכלוסייה לא מדביק את חוסר הוודאות שלנו בשטח לגבי מי שצורך חשמל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. עוד מישהו רוצה להגיד משהו? << אורח >> שירלי לוי: << אורח >> אני אשמח להתייחס, אדוני. שירלי לוי, מנהלת אגף בכיר תכנון וסביבה ברשות החשמל. אני אתחבר למה ששרלי אמר: מבחינתנו, כמובן שדרך המלך היא שיהיו חיבורי חשמל כמו שצריך. אלה פתרונות שאנחנו תומכים בהם מאוד מנקודת המבט של משק החשמל – בין אם זה בהיבטים בטיחותיים או בהיבטים תפעוליים, כמו ציוד שנשרף ברמה הרבה יותר גבוהה ונזקים שנגרמים לכל המשק, וזה ברור. עכשיו, יש תוכנית פיתוח לרשת החלוקה, שאחד מהיעדים שלה זה שיפור אמינות ההספקה. אני מניחה שאמורים לשפר את המדדים, בין היתר, גם ביישובים של המגזר הבדואי וגם ביישובים של מגזרים אחרים. לגבי ההצעה של חברי פה ממול – אתה מכיר את זה מדיונים אחרים שמתקיימים על השולחן הזה בתדירות גבוהה מאוד – משק החשמל התחיל בעולם של מכסות. מבחינתנו, המושג הזה עבר מן העולם, ואנחנו הולכים להסדרות פתוחות – בוודאי כשמדברים על מתקנים במתח עליון – כש-5,000 מגה-וואט זה מתקן בהיקף עצום; אין בישראל מתקן בהיקפים האלה. השוק הוא פתוח לכולם; אין לנו הבטחה כזו למגזר מסוים או לטובת אזור מסוים בארץ. השוק הוא פתוח, ומצליח למשוך השקעות במיליארדי שקלים בשנה, כי יש רמת אמון גבוהה מאוד וודאות ארוכת-טווח בהיבטים האלה; כולם יכולים להשתלב בו והדלת פתוחה – רק צריך לבוא ולהצטרף. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> במקרה של הנגב, אנחנו לא מדברים על אנשים שיש להם חשמל מסודר שמשתמשים באנרגיה סולארית בשביל למכור ולהרוויח כסף. כאן, זה לא פרויקט שמטרתו להרוויח כסף, אלא לתת שירות לאותם האנשים שאין להם חשמל. על הדרך, יש את החשמל הסולארי, וגם חברת החשמל יכולה להרוויח מזה. לכן, לדעתי, רשות החשמל צריכה לתעדף מקרים כאלה על פני מקרים שרוצים להרוויח בהם כסף. << אורח >> יוסף אברמוביץ: << אורח >> נכון, וגם תיקון אחד: זה נכון שיש שוק פתוח, אבל Its not a level playing field. מה שקורה זה שקיבוץ, מושב או אזור תעשייתי יכול לפתוח מגירה, להוציא זכאות לקרקע ולצאת לדרך. יש מגבלות היסטוריות – אני לא אומר מי אשם; זה לא פוליטי וכו' – אבל אפילו משפחה שעשתה פשרה לפני 20 שנה וחושבת שהכול רשום בטאבו – טועה. לכן, אם זה מוסיף עוד 3-4 שנים –לא כדאי עבור שום משקיע, יזם או משפחה להיכנס לזה. ניסינו ללכת בדרך שאת מציעה כבר 15 שנה, ו-Its not a level playing field. צריך לשמור בצד מכסה מיוחדת – כמו ששמרו למתנחלים בהתחלה - - - << אורח >> שירלי לוי: << אורח >> הרעיון כבר לא קיים גם עבורם. << אורח >> יוסף אברמוביץ: << אורח >> שם – יש להם כוח פוליטי; המכסה הייתה בסדר ולא הייתה להם בעיה לזכאות של קרקע בממשלות האלה. הבדואים לא יכולים להתחרות בשוק הפתוח – צריך לשים בצד מכסה מיוחדת, כי אז – המשקיעים לא יבואו וגם הבדואים לא יעשו את הפשרות, כי אין להם אמון במדינה בגלל כל הדברים שכולם מכירים. בלי מכסה מיוחדת – אני לא ממליץ לשום משקיע להיכנס לתחום. זה מסוכן מדי. אנחנו למדנו על בשרנו במשך 15 שנה, וזו ההמלצה של הקהילה הבדואית. תתחילו עם פיילוט – תעשו מכסה ל-1,000 מגה-וואט. אני מבטיח לכם שזה יהיה המפתח להביא את מקומות העבודה, את האופק, הוודאות ואת השדות. אני יודע שאתם בעד, עקרונית, אבל צריך לתת הזדמנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברת החשמל, אני מבין שיש בעיה של חיבורי חשמל בגלל הבנייה הבלתי חוקית, ושהם משתמשים בחשמל סולארי. למה לא דואגים לאגירה במקומות הלא מוסדרים, כך שהם יוכלו להשתמש בה בתקופה שבה אין להם שמש? << אורח >> שרלי שריקי: << אורח >> ככל שיש הסדרה של אגירה Stand-alone או אגירה אחרת – הם ייכנסו. אין הקצאה מיוחדת למישהו עבור אגירה. יש הגרלה – הייתה הגרלה שהסתיימה עכשיו, אגב – ויש מכסות. ככל שנכנסים למכסות ומתקינים – אנחנו הגוף המבצע. << אורח >> שירלי לוי: << אורח >> הבעיה של הסולארי ושל האגירה היא אותה הבעיה בדיוק כמו זו של חיבורי החשמל. כדי לשים מתקן סולארי על הגג – אתה צריך שהמבנה יוקם כדין לפי חוק התכנון והבנייה. חלק מהתנאים לפטור מהיתר למתקן סולארי או לאגירה על הגג הוא זה שהמבנה הוקם כדין. - - - לחיבור הצרכני הוא נכון גם לגבי הסולארי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מישהו מהנוכחים רוצה להגיד משהו? כן. << אורח >> יובל קרפלוס: << אורח >> כבוד היושב-ראש, שמי יובל, סמנכ"ל התכנון ברשות הבדואים – הרשות שפועלת לפיתוח וגם להסדרה של התיישבות הבדואים בנגב. גם אנחנו מוטרדים מאוד מהנושא של התשתיות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם חברת החשמל וגם עם חברת "נגה" – חברת המערכת שמעבירה את הקווים שמספקים חשמל. עכשיו היה איתם דיון על הקו לדימונה ולערד, ועל כל האתגרים של העברת החשמל לנגב, כולל הוצאה מהנגב צפונה על קו 400. בסופו של דבר, ההסדרה התכנונית היא הבסיס. איפה שאין הסדרה תכנונית – אי-אפשר להביא תשתיות. חשמל הוא לא רק חשמל; חברת החשמל לא מבצעת חיבורים אם אין דרך. רק בשנה שעברה, רשות הבדואים הוציאה, בתקציב, כ-8 מיליון שקלים לביצוע דרך גישה לבית ספר "תל-ערד", כדי שיהיה אפשר גם לחבר אותו, וסכום גדול מאוד למכרז שירותים זמני, מתוך הבנה שהדברים האלה צריכים לקרות; בתי הספר ומרכזי השירותים צריכים להיות עם חשמל, מים ותשתיות נאותות. אנחנו פועלים לשדות סולאריים, יחד עם משרד האנרגיה, כחלק מתהליכים של הסדרה קניינית של קרקעות והסדרה של התיישבות בנגב. זה יאפשר למדינה, ולנו, לעמוד במכסת ההתייעלות האנרגטית, וזה יאפשר לקדם תהליכי הסדרה. אנחנו מושקעים מאוד בנושא האנרגטי, אבל בסופו של דבר, כשאנשים גרים ביישובים – היישובים קונים תשתיות. כשהמדינה מכירה ביישוב, או מחליטה שהוא קם – רשות הבדואים נכנסת לעבודה. רק עכשיו סיימתי ישיבה על רחמה, יישוב חדש, לגבי התשתיות ומרכז השירותים; אותו הדבר לגבי עבדה, ח'שם זנה, ואדי אל-נעם והרבה מאוד יישובים, שאנחנו עובדים, כרגע, כדי להביא להם תשתיות, כבישי גישה וגם חשמל. בסוף, הכול חוסה תחת איזו שהיא מערכת של דינים: חוק התכנון והבנייה, החלטה של המדינה על הקמת יישוב, ולאחר מכן – העברת תשתיות. << אורח >> יוסף אברמוביץ: << אורח >> יש לי הצעה, כבוד היושב-ראש. בנוסף לתיקון 1279, אנחנו נשמח להזמין את כל חברי הוועדה לסיור סולארי, כדי להראות פתרונות בשטח. לא נגיד: "זה לא פועל; זו הבעיה", אלא דווקא נראה מה יכול להצליח. יש לנו קבלות בשטח, וכל פיילוט מוכיח מה יכולה להיות המדיניות. אנחנו נשמח מאוד לעשות סיור לחברי הכנסת, ותראו בעיניכם מה הפתרונות ומה אפשר לעשות – ואפשר לעשות הרבה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש לי פנייה לסמנכ"ל של רשות הבדואים. כמה מרכזי שירות יש בכפרים בלתי מוכרים, ולכמה מתוכם יש חשמל? << אורח >> יובל קרפלוס: << אורח >> כרגע, יש 24 מרכזי שירותים מאושרים. מתוכם – 19 ממומשים. לא כל מרכזי השירות הקיימים הם מאושרים. קמו מרכזי שירות – למשל, - - - א' ו-ב' – אבל הם לא קמו עם היתר, ואי-אפשר להסדיר אותם כי הם בתחום מגבלות נאות חובב. בתוך אלה, היום, אנחנו מבצעים הסדרה של דרכי גישה ותשתיות חשמל – בתוך תוכנית החומש, אגב. בסופו של דבר, תראה את מרכז השירותים של ח'שם זנה שהוקם – יש כביש והכול, ואפילו חשמל שמגיע עד לשם, אבל אין מי שיחתום על המונה. אם אין מי שיחתום על המונה בבית הספר – ורשות הגנים לא יכולה לחתום על מונה; בסוף מישהו צריך לחתום על המונה הזה ולשלם כל חודש – לא יהיה - - - << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> למי מרכז השירות שייך? מי מפעיל אותו? אלה אתם. << אורח >> יובל קרפלוס: << אורח >> לא. הוא מופעל על ידי המועצות האזוריות נווה מדבר ואל-קסום. הן הגוף שמספק את ההפעלה של מרכזי השירותים. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתה אומר שיש 24 שיאושרו או מאושרים. << אורח >> יובל קרפלוס: << אורח >> הם מאושרים כיום. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לפרוטוקול, מתי ל-24 מרכזי השירות יהיה חיבורי חשמל? << אורח >> יובל קרפלוס: << אורח >> זו לא מילה שאני יכול לתת לוועדה כאן. אנחנו נבדוק ונוכל להחזיר לכם תשובה. << אורח >> יוסף אברמוביץ: << אורח >> בכמה מרכזי שירות מופעלים על ידי גנרטורים – שאלה המיסים שלנו? << אורח >> יובל קרפלוס: << אורח >> מרכז שירות שפועל ללא היתר – לא יוכל לקבל חיבור חשמל. << אורח >> יוסף אברמוביץ: << אורח >> אתם מביאים גנרטורים בלי להביא סולארי עם מצברים. זה מגוחך. אתם משתמשים בפתרון מזהם, מסוכן, יקר מאוד ואפילו נגד החוק. << אורח >> יובל קרפלוס: << אורח >> מי זה "אתם"? << אורח >> יוסף אברמוביץ: << אורח >> המדינה. יש פתרון זול, נקי, יעיל ומיידי. אני מקווה שאחת ההמלצות תהיה להפסיק עם הגנרטורים בשביל מרכזי השירות; יש פתרון יותר טוב. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ברשותך, כבוד היושב-ראש, הצטרף אלינו ראש המועצה של כסייפה שרוצה להוסיף משהו. << אורח >> עבד אלעזיז נסאסרה: << אורח >> בוקר טוב. יש לי שתי נקודות חשובות מאוד. נקודה אחת היא לגבי יישובי הקבע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יישוב קבע? << אורח >> עבד אלעזיז נסאסרה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה תושבים אתם? << אורח >> עבד אלעזיז נסאסרה: << אורח >> 24,000-25,000, ואנחנו נותנים שירות לעוד 20,000 בפזורה ו-25,000 מחוץ לקו הכחול, ביישובים הבלתי מוכרים. יש שכונות בתכנון מפורט, במקום, עם מספר השכונות ביישוב. ברוב השכונות יש בנייה מסודרת; חלק גדול מהבתים הם בתי קבע מסודרים, עם גגות. לצערנו הרב, העמוד עובר ליד הבתים האלה, וכל הבתים האלה טרם חוברו, או שאי-אפשר לחבר אותם לחשמל. כמו כן, בחלק מהשכונות יש גנים. אנחנו, כמועצה, הבאנו פתרונות זמניים. בחלק שמנו סולארי, ובחלק – משכנו כבל חשמל מתוך היישוב אל הגנים האלה. על כן, אני מבקש – זה דבר שאנחנו מטפלים בו ארוכות מול המחוז ומול מנכ"ל חברת החשמל – אני חושב שהגיע הזמן לחבר את האנשים האלה לחשמל. יש אנשים חולים; יש נכים; יש אנשים שמחוברים למכונת הנשמה. לא יכול להיות שכל אחד צריך לחשוב על פתרון להבאת חשמל לבית – סולארי, שבגללו נתקעים בחורף לפעמים, או משיכת כבל בתוך היישוב, באופן חוקי או לא חוקי, לבית בשכונה שמתוכננת ומפורטת. אני חושב שאפשר להציב את העמוד ומונים. אנשים מוכנים לשלם ולחתום, ואפילו בכפוף לאישור מהנדס חשמל, שיאשר לכל בית שניתן לחבר אותו לחשמל. היום, חשמל זה כמעט כמו טלפון, שאפשר - - - << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה כמו מים; לא כמו סלולרי. << אורח >> עבד אלעזיז נסאסרה: << אורח >> הגיע הזמן להביא עמוד ומונים ולחבר את האנשים האלה לחשמל. אלה שכונות שלמות שיש בהן אנשים בלי תשתית חשמל, לצערנו הרב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא יכול לעזור לך. צריך תיקון של החוק. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש את החוק של החשמל שאושר בממשלה. הוא עונה על זה. כשיש שכונות בתכנון – חברת החשמל צריכה לחבר אותן. זה החוק. << אורח >> שרלי שריקי: << אורח >> אמרתי את זה בהתחלה: ככל שהציבור יעמוד בדרישות הבירוקרטיה שמופיעה בחוק – צריך קונסטרוקציות, טופס כזה או טופס אחר – אנחנו מחברים. חיברנו לא מעט בתים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חיברתם לפי החוק החדש? << אורח >> שרלי שריקי: << אורח >> כן. << אורח >> עבד אלעזיז נסאסרה: << אורח >> אנחנו בדקנו את זה, ואומרים: "זה חל; זה לא חל". אני לא יודע אם זה חל עלינו. אומרים שזה לא חל על השכונות האלה. אם יש לך משהו – תעביר לנו. אנשים מוכנים להכול – בכפוף למהנדס, קונסטרוקטור, מהנדס חשמל או בודק חשמל – כדי שהכול יהיה חוקי ומסודר מבחינה בטיחותית בתוך כל בית ובית. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מציע הצעה צנועה. אתה מנהל מחוז, נכון? שבו איתו, תקבעו פגישה - - << אורח >> עבד אלעזיז נסאסרה: << אורח >> קבענו. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> - - הוא יארח אותך באירוח טוב ותפתרו את הבעיה הזו. << אורח >> שרלי שריקי: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הוא יכול. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא יכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה להגיד משהו לפני שאני מסיים? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> קודם כול, תודה על הדיון. זה דיון חשוב מאוד. הסוגייה הזו של הנגב היא סוגייה שצריך לטפל בה; לא רק בעניין של תשתיות וחשמל – יש הרבה סוגיות והסדרה של הרבה יישובים. אני סיירתי בהרבה יישובים בנגב – גם ביישובים מוכרים – ואם אתה מסייר ביישובים מוכרים – אתה חושב שאתה נמצא ביישוב בלתי מוכר: אין תשתיות; אין רחובות; אין חשמל. הייתי ביישוב אבו-תלול, שהוא יישוב מוכר. לכן, הרשות צריכה ללחוץ על הגז ולהתחיל לעבוד. יש תקציבים. את הכסף שיש – צריך לנצל לפיתוח היישובים בנגב. הנגב הוא מקום טוב מאוד, וצריך לתת לאנשים את מה שמגיע להם. יש שם אנשים טובים, וצריך לשרת ולפתח את הנגב. אני מקווה להכיר בעוד יישובים בנגב, ושכל היישובים הבלתי מוכרים – יהיו כולם מוכרים יום אחד. תודה רבה. << אורח >> איברהים אבו חדאיד: << אורח >> ברשותך, אם אפשר להתייחס, אדוני היושב-ראש. אני איברהים, נציג עיריית רהט, מנהל מחלקת חשמל. קודם כול, אני מברך על הדיון הזה. זה דיון חשוב – במיוחד לחברה הערבית, והבדואית בפרט. אני רוצה לדבר על התקלות שקיימות ברהט מזה תקופה ארוכה. המצב של התשתיות הוא קשה מאוד. בחברת החשמל וברשות החשמל – כולם מתייחסים לפי הזמנת חיבורים והיתרי בנייה, וזה חסם משמעותי מאוד, שמפריע ופוגע באספקת החשמל לתושבים. בשבועיים האחרונים, יש לנו הפסקות שנמשכות הרבה זמן. אני עובד יחד עם חברת החשמל, ואנחנו מנסים למצוא פתרונות. זה קשה מאוד, כי לנו, כעירייה, יש תוכנית צפיפות שהגשנו, שלפיה יש לנו שש יחידות דיור על כל מגרש. מה שחוסם אותנו זה שאין לאנשים היתרים – היתר טופס 4. כולכם יודעים את התקלה של התכנון והבנייה, אבל לקשור את החיבור בטופס 4 – פוגע קשות. זה מפריע לתשתיות של חברת החשמל, שלא יכולה לקחת בחשבון את יחידות הדיור לפי כל מגרש, בגלל שהם מתעסקים לפי גודל החיבור שכל אחד מגיש, והם לא יכולים לקחת בחשבון את הצריכה הלא מוכרת. התשתיות הקיימות כרגע הן רק עבור החיבורים הקיימים. הם לא יכולים לקחת בחשבון את כל יחידות הדיור והצריכה, וזה גורם להפסקת חשמל. מדברים על "עלטה" – ואנחנו כבר מתורגלים בתקופה האחרונה. אנשים נמצאים ללא חשמל שש-שבע שעות, ולפעמים זה יכול להגיע עד ל-12 שעות. אני, יחד עם שרלי, שהוא מנהל המחוז, ומנכ"ל חברת החשמל, עושים הרבה עבודה ומנסים למצוא פתרונות, אבל אנחנו חייבים אתכם בחלק הזה. איך נמצא פתרונות על מנת למנוע הפסקות חשמל? גם אני, בתור רשות, רוצה להתחבר ליעדים של משרד האנרגיה ל-2030, וקשה לנו. גם אני רוצה להתקין את הסולארי, אבל יש לנו הרבה מגבלות, ואנחנו צריכים אתכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. בישיבה הזו – למדנו את הבעיות. אנחנו עדיין מחכים לפתרונות. << אורח >> יוסף אברמוביץ: << אורח >> שלחנו לכם עכשיו המלצה לתיקון עם הפתרונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל אתה עדיין לא פותר את הבעיה המרכזית של ההיתרים. תודה רבה, הישיבה הסתיימה. הישיבה ננעלה בשעה 11:48.