פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 36 ועדת הפנים והגנת הסביבה 25/06/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 226 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, י"ט בסיון התשפ"ד (25 ביוני 2024), שעה 09:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 158) (השבת עודפי גבייה של ארנונה), התשפ"ד–2024, (פ/3614/25) (/1007), של חה"כ ארז מלול, חה"כ יונתן מישרקי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר ארז מלול מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: יונתן מישרקי מוזמנים: גליה כהן – מינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים אורית מלמד – לשכה משפטית משרד הפנים תמר מירסקי – הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה יעל בלוך – מתמחה, משרד המשפטים מירה סלומון – ראש מינהל, משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי ענת לובזנס – ראש מינהל כלכלה, מרכז השלטון המקומי מארק דכטיאר – יועץ כלכלי, מרכז השלטון האזורי נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים אורי סולד – רכז בקשות, התנועה לחופש המידע שי דיקמן – משפחות החטופים משתתפים באמצעים מקוונים: גל פרויקט – סגן גזבר ומנהל אגף הגבייה, עיריית תל אביב-יפו ייעוץ משפטי: תומר רוזנר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 158) (השבת עודפי גבייה של ארנונה), התשפ"ד–2024, פ/3614/25 כ/1007 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה, על סדר היום הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מספר 158) (השבת עודפי גבייה של ארנונה), התשפ"ד-2024, של חברי הכנסת ארז מלול, יונתן משריקי, (פ/3614/25), (כ/1007). לפני שנפתח את ישיבה נמצאת איתנו שי דיקמן, בת דודה של כרמל גת. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אחות של גיל? << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> אחות של גיל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גיל הוא יקיר הוועדה, אני מתפלל שאני אוכל לפטר את גיל מהתפקיד הזה, שלא יצטרך לבוא לפה יותר. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> כולנו מחכים. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> שאנחנו נבוא אליו. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> קודם כל תודה, חבר הכנסת יעקב אשר, ותודה באמת גם לסיעת דגל התורה שהם תומכים בהצלת חיים ובהשבת חיים הביתה. אם כבר פתחנו בפסים אישיים, ואני לא יודעת, לא מרגיש פה כמו ביום שני, ביום שלישי זה מרגיש אחרת, אז אולי אני אספר לכם בפן האישי. קודם כל אתמול נודע לנו שמוחמד אל-אטרש, חטוף, איננו בין החיים, הוא אבא ל-13 ילדים, הוא היה גשש וקיווינו שיחזור הביתה בחיים. מוכרחים להחזיר את הגוף שלו לקבורה במדינת ישראל. אתמול גם פורסם סרטון החטיפה עם פרטים שעוד לא ראינו לפני, של הרש ואור ואליה נחטפים מהמיגונית והאופן שבו הם נלקחו והפציעה של הרש שמאז אנחנו כבר ראינו סרטון שלו שהתפרסם, ביום ה-200. אני חייבת להגיד, כמשפחה של חטופים וכמשפחה שהיא כבר חברה של ההורים של הרש ושל המשפחה שלו, זה אפילו היה מעודד לראות את הסרטון השני, זאת אומרת לראות אותו בחיים, לראות שהם שם, לראות שיש את מי להחזיר הביתה גם בחיים. אולי במובן הזה אני אשתף אתכם בפער הזה בין פחדים לתקוות בתקופה הזאת. אני הולכת לישון אחרי שאני רואה סרטון כזה ואני הולכת לישון עם החשש, הרש, הוא פצוע, מי מטפל בו שם? מי מטפל בו? בידיים של מי הוא נמצא עם גדם של יד? אני יודעת שעד היום ה-51 נילי מרגלית הייתה שם, אחות, והיא ניהלה את התרופות והיא מצאה שם דבש שהיא מרחה על הפצעים והיא הצליחה בכל זאת למצות את הזיהומים ואנשים החלימו. מעל 200 יום נילי לא שם, לשמחתנו היא שוחררה, אבל בידיים של מי הם? כרמל היא במנהרה או שהיא בדירה? אני מרשה לעצמי לקוות, זאת התקווה שלי, שהיא בדירה. זאת התקווה שלי, שהיא לא לבד, שהיא ביחד עם אנשים. לפעמים אני אומרת שאני מקווה שאולי הלילה לפחות בחושך נותנים לה להסתובב, לנשום קצת אוויר, אולי מחופשת לערבייה, כמו שנתנו לנועה ארגמני. זה כאילו לפעמים לחשוב על מה התקוות שלי. אני מקווה שהיא הצליחה ללמוד ערבית והיא מסתדרת עם השובים שלה. אני מקווה שנותנים לה אוכל ושהיא לא צריכה להתמקח עליו או יותר גרוע, לעשות דברים בשבילו. אני מקווה שהגוף שלה הוא רק לרשות עצמה, שהיא מצליחה לשמור על עצמה, אני מקווה שמגלים אליה אמפתיה, אבל לא מחבבים אותה יותר מדי, אני מקווה שהיא יכולה לצחוק שם. לכרמל יש צחוק מתגלגל, צחוק שהוא עם כל הגוף, עם כל הלב, כל מי ששומע אותה צוחקת חייב להצטרף, אני מקווה שהיא יכולה לצחוק. איתן יהלומי, בן 12, שחזר משם אמר שכל ילד שבכה כיוונו לו רובה לראש, אני מקווה שהיא יכולה לבכות כשהיא צריכה. ועם לופ כזה של מחשבות אני יכולה להגיד לכם שמאוד קשה ללכת לישון ואני משתדלת לחשוב לפני שאני נרדמת על משהו אופטימי, גם במסגרת מה שאפשר, אני לא רוצה לשגות באשליות כי אני צריכה להתמודד למחרת עם המציאות ולקרוא להחזיר אותה. אז אני אומרת, אולי היום היא שמעה רדיו, אולי היא שמעה אותי או בן משפחה אחר או את אחת החברות שלה אומרת מי נשאר בחיים. אנחנו יודעים שכשלקחו את כרמל, הדבר האחרון שהיא ראתה זה את הגופה של אמא שרצחו אותה על המדרכה. אנחנו משתדלים כל פעם להגיד שאבא בחיים וששני האחים שלה בחיים, ושירדן גיסתה חזרה בעסקה לגפן הבת שלה ושהיא תחזיק בתקווה ותדע שאנחנו עובדים על זה שגם היא תחזור בעסקה ושהיא תהיה איתנו. ואולי היא שמעה רדיו, ובדרך כלל זאת הנחמה שלי וגם המוטיבציה שלי מחר לעלות לשידור ולהגיד את אותם הדברים עוד פעם, 263 פעמים, שאולי הפעם היא תשמע. כמו ששלומי ואנדרי ואלמוג שמעו והתעודדו. ופתאום בימים האחרונים אני פחדתי, פחדתי שכרמל ראתה במקרה טלוויזיה, פחדתי שהיא אולי שומעת שהעסקה שתחזיר אותה הביתה, שיש אנשים שמתנגדים לה. וכרמל היא בן אדם שדואג למי שנמצא סביבה ודואג להם קודם, כרמל הייתה בשבי עם עוד שני נערים והיא החזיקה אותם שם והיא תמכה בהם והיא ניהלה איתם יומן והם אומרים שהיא הייתה המלאך השומר שלהם מפני השובים. אנחנו יודעים שכרמל תמיד דואגת לאחרים לפני שהיא דואגת לעצמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בת כמה כרמל? << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> 40. אבל פחדתי שהיא שומעת שיש אנשים שאומרים שצריך לעזוב את החיים שלה, עדיף ויותר חשוב לדאוג לחיים העתידיים במקום להחזיר אותה, לדעת שמשחררים מחבל ולחשוש שהוא אולי בעתיד יחטוף אנשים אחרים, כשהיא עכשיו חטופה. ומה היא חושבת? שאנחנו אומרים שהיא אבודה? שהחיים שלה עכשיו בידיים של מחבל פחות שווים, שוויתרנו עליה? מדינת ישראל ויתרה עליה? שהיא מקריבה את החיים שלה בשביל הביטחון העתידי של מדינת ישראל כשמאחוריה יש מדינה וצבא וממשלה וקשרים בין-לאומיים? מדינה עם ערבות הדדית שבה היא גדלה כדי לדאוג למי שסביבה, למי שהכי זקוק לה, למי שבמצוקה הכי קשה. אני יודעת שאני חוששת לכרמל באופן אישי, שאני נמצאת עם אבא שלה שהיה שם ב-7 באוקטובר, ראה אותה נחטפת חסר אונים ונלחם עליה יום יום עם שני האחים שלה. אני תומכת בעסקה שתחזיר את כולם וברור לי שאני תומכת בה גם אם כרמל לא חוזרת בפעימה הראשונה, כי כל בן אדם שחוזר הביתה, אני לא יכולה להגדיר מה האושר של זה, מה זה היה בשבילנו כשגפן עכשיו קוראת לאמא ואמא באה. ויש 120 משפחות, כל בן אדם שחוזר זה עולם ומלואו, ומדובר בדיני נפשות. אז אני רוצה שנזכור שכל יום שעוד לא לקחנו עסקה זה עוד יום שכרמל שם בידיים של המחבל. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מי אנחנו, מי אנחנו רוצים להיות, מי ראוי שנהיה, על איזה ערכים הקמנו את המדינה הזאת ועל איזה ערכים, אם אנחנו מדברים על העתיד של מדינת ישראל, על החוסן שלה, על הביטחון שלה, אז לאיזה מדינה אנחנו מביאים את הילדים שלנו ומה אנחנו רוצים לספר להם. כי אנחנו נספר להם שה-7 באוקטובר קרה, אבל מה אנחנו עשינו אחריו והאם את 120 האנשים שלנו אנחנו השבנו הביתה ואז שיקמנו את הביטחון של אזרחי מדינת ישראל בארץ שלהם, במדינה שלהם, בבית שלהם. בואו, שנוכל להגיד את זה. ואם למישהו מהיושבים בחדר הזה, שאני יודעת שאתם תומכים, אם יש לכם מה להגיד לי שאני יכולה לעשות, אני מדברת מול העולם ובשבועות האחרונים אני אומרת שמדינת ישראל אמרה כן לעסקה, מדינת ישראל רוצה חיים בבית, רוצה את האנשים שלה בבית, עכשיו תור חמאס. בימים האחרונים אני מבולבלת. אני אשמח אם תוכלו להגיד לי מה אני יכולה לעשות כדי לקדם את העסקה הזאת שתחזיר אותם הביתה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כל תודה רבה. מה שאני יכול להגיד שמה שאת צריכה לעשות, וטוב שאתם עושים את זה, זה פשוט לא להרפות מהעניין. לא להרפות, להגיע לכל מקום שצריך, גם בעולם, גם בארץ, גם כאן בכנסת, גם כאן בוועדות. ואני אומר עוד פעם, אנחנו את דעתנו אמרנו לא אחת ולא שתיים, כל אחד יודע את דעתנו בעניין הזה, ואני חושב שמבחינתכם וגם מבחינתנו זה צריך להישאר כל הזמן באותה עוצמה על השולחן, עם אותו כאב ועם אותה ההתלבטות האנושית, את דיברת על פרוזאיים כאלה שהופכים פה למשהו שהוא הרבה יותר גדול. נתפלל שישועת ה' כהרף עין שיהיו לנו בשורות טובות במהרה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אני גם רוצה להגיד, ציינת, ובאמת לשבח, את דגל התורה שהם עושים למצוות פדיון שבויים שכתוב בשולחן ערוך שאין מצווה יותר גדולה ממנה. אני מטעם ש"ס, אצלנו לא רק מבחוץ, יש נציג בפנים בקבינט המצומצם ואני יודע כמה הוא עושה וכמה רוצים. אתמול ראינו סרטון שלא ישנתי כל הלילה בגלל הסרטון הזה, זה הזכיר לנו על מה אנחנו נלחמים ועם מי אנחנו נלחמים, עם חיות אדם, חיות זה מילה יפה בשבילם, אני לא יודע איך מגיעים לחינוך כזה, ככה להתעלל בבני אדם, בצורה כזאת בזויה ואגרסיבית. ליבי עם הנערים האלה. אבל אני אומר לך, יש מצווה לזכור כל יום את עמלק. יש מצווה, כל יום לזכור את מה שעשה לנו עמלק בדרך מיציאתנו ממצרים. עמלק זה החמאס, כל יום אנחנו זוכרים מה הוא עשה ומה אנחנו צריכים לעשות. אני פונה באמת לעולם, תראו את הסרטון, תפעילו לחץ, את כל מה שאתם יכולים. אנחנו קטנים בעולם, העולם יכול להפעיל לחץ על חמאס, על המדינות שקשורות לחמאס, על האנשים, די, אנחנו רוצים לראות את החטופים בבית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אוסיף משפט, שמה שאתם עושים הוא חשוב, כי אל לנו לנרמל את האירוע, אל לנו להתרגל. בכל נאום שלי במליאה, המשפט הראשון הוא כמה ימים למלחמה וכמה חטופים, בכדי שזה כל הזמן יהיה בתודעה של כולם, לא רק שלנו בישראל אלא גם בעולם, אסור לנו לנרמל את המציאות הזאת. חייבים כל הזמן להשאיר את זה במודעות ובתודעה של מקבלי ההחלטות, של הצבא, של האזרחים, כי מה שאתם חווים, אתם חיים את זה שנייה שנייה, דקה דקה, שעה שעה, יום יום, חודש חודש, ואנחנו צריכים לעצור כל לילה לפני שאנחנו הולכים לישון ולשאול את עצמנו מה עשינו היום למען שחרור החטופים. שזה כל הזמן יהיה בסדר היום הציבורי, כל הזמן, כל הזמן, כל דקה, כל שנייה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> תמשיכי ככה, את מדברת ונכנסת ללב. יש אנשים שבאים, ואני מבין אותם, אני לא דן אף אחד, עם התרסות, את באה עניינית מהלב, קל להבין אותך, קל להתחבר איתך וטוב שאת עושה את זה בארץ ובעולם. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> תודה רבה ותודה לסיעת ש"ס, באמת סיעה תומכת שאפשר לסמוך עליה גם לגבי שחרור החטופים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, תהיו חזקים ושנתבשר במהירות בבשורות טובות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אבל תבטיחי לנו שתזמינו אותנו כשהיא תחזור, אל תשכחי אותנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נחזור לענייני החולין שזה גם עניינים של עזרה לציבור והסתכלות בסופו של דבר על זכויות האזרחים גם. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> ענייני השעה, ענייני היום, ענייני האזרח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אמרנו, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות, אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, הייתה ישיבה לפני קריאה ראשונה, היו כמה נקודות שעלו. אני רוצה לומר שתי מילים לפני שאני אתן לחבר הכנסת מלול יוזם ההצעה להסביר אותה שוב. אין ספק שהצעת החוק הזאת היא נכונה, לא צריך להיות יצירתי מדי בשביל לעשות אותה, אם אדם שילם בעודף ורשות כזו או אחרת, במיוחד רשות מקומית, חייבת לו כסף, היא צריכה לדאוג להחזיר לו את הכסף ובזמן ובצורה הטובה והנכונה והמכבדת. אין ספק שההצעה היא הצעה נכונה. מה שאנחנו צריכים רק לראות ולגשר, לראות איך זה הופך להיות דבר מעשי מבלי לגרום נזקים לרשות המקומית או דברים שיכולים להיווצר תוך כדי ואת זה אנחנו ננסה לדייק היום. חבר הכנסת מלול, בבקשה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אני מציע שהיועץ המשפטי תומר ייכנס ויסביר את כל הניואנסים. רק אני אומר, גם יושב ראש הוועדה, שהוא היה ראש עיר לשעבר, וגם יושב ראש הוועדה לדעתי הכי מצליחה פה בכנסת, גם בהעברת חוקים, תקנות ועוד, אנחנו באים פה לטובת האזרח. ראש העיר נבחר לטובת האזרח, הוא נבחר ציבור, הוא צריך לדאוג לטובת האזרח. גם השלטון המקומי צריך לדאוג לטובת האזרח. הוא מייצג את הרשויות, הוא לא מייצג את הפקיד הפלוני, לזה יש ועד עובדים, ראשי הרשויות שהאזרח נתן להם כוח, הדבר הזה מתקן עוולה של שנים שהכסף של אנשים, שעבדו עליו, שקיבלו אותו, זה שלהם בדין והם לא מקבלים אותו, והרשויות לא עושות כלום כדי שהם יקבלו אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או מקבלים אותו באיחור רב. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אלא אם כן האזרח אקטיבי ומסודר ובא ובודק. הרבה אזרחים הם לא כאלה, אפילו קצת אזרחים, לא משנה, צריכים לדאוג לכל אזרח. לכן הצעת החוק הזאת חייבת לעבור, וכמו שאמרתי, אני מבקש מתומר, לפני זה יש חברת כנסת, אבל שתומר יסביר בדיוק את הצעת החוק, את ההליך ואת הפרוצדורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולאור ההערות והדיוקים שהצוות המשפטי אמר לנו לדייק אותם. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> כי באמת הוא עזר לי, אבל שלב התודות יהיה בסוף. תומר, אתה תעשה את זה הרבה יותר טוב ממני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה נדע בסוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה שוב פעם מתבלבל, יש ישיבות שאני מבקש ממך לנהל אותן, לא במקום שאני נמצא. מטי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב הראש, ותודה רבה לארז על הצעת החוק. אפילו ולו שקל אחד צריך להחזיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משהו שהוא לא שלך לא צריך להיות אצלך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון, לא שלך. למרות שאני תמיד אומרת לבעלי מה ששלך שלי ומה ששלי שלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תגידי לו את זה עד 120. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני כן רוצה לספר על מועצה אזורית יואב שעמדתי בראשה. יש שם גזבר שקוראים לו אורי תמיר, יש שם סגנית גזבר, חגית שירה, ויש שם מחלקת גבייה משובחת. במועצה אזורית יואב לא היינו צריכים את החוק הזה, היינו מוציאים דוח יתרות זכות, היינו מתקשרים באופן יזום טלפונית לתושבים שיש להם יתרות והתושב בוחר את הדרך שהוא רוצה את ההחזר, אם בהעברה בנקאית או בצ'ק או בזיכוי לתשלום העוקב. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> יוזמה שלכם? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, יוזמה שלנו. גם אם מתקבלת איזה שהיא הנחה בדיעבד במהלך השנה אז עושים את הקיזוז, את הזיכוי, להוראת הקבע הבאה ומעדכנים. כך פעלנו במועצה אזורית יואב. גם אם תושב מגיע כי הוא עובר דירה והוא מגיע להסדיר את התשלום, באותו מעמד מחזירים לו, שוב, בדרך שהוא בוחר. למה אני מספרת את זה? כי קודם כל אפשר עם הפנים לתושב. אני הייתי 12 שנים ראש המועצה, בשנה שעזבתי הגענו ל-71% תושבים בהוראות קבע לתשלום ארנונה. 71% מלמד על אמון הציבור והאמינות של הרשות המקומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וזה היה בהדרגה. אבל באמת זה אחוז מאוד מאוד גבוה עם 99% גביית ארנונה. אז אני מאוד מאוד גאה בתודעת השירות של מועצה אזורית יואב. ורק לספר שאפשר, יש רשויות שעושות את זה כי הן חושבות שכך צריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תהיו יואב, מה שנקרא. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> כשחייבים לרשות הרשות עושה את זה הכי טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היועץ המשפטי, תן לנו תקציר קטן של אירועי הימים האחרונים. אחר כך נשמע את עמדת הממשלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אירועי הפרקים הקודמים. הצעת החוק שהוגשה עסקה בהחזר של תשלומי ארנונה כשאדם עוזב את הנכס ומודיע על כך לעירייה והיא ביקשה לחייב את העירייה להשיב תוך 30 יום את התשלומים. התברר שיש כבר הוראה כזו בחוק הקיים, סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות שעניינו חובת רשות מקומית להחזיר כל תשלום חובה ששולם ביתר תוך 30 יום. עלו בדיון מספר הערות, אנחנו תיכף נתייחס לפרטים, אבל לגבי החובה הקיימת בדין היום מתברר, אנחנו בדקנו את זה, שהיו כמה מקרים שהגיעו לבתי משפט, ראשי רשויות מקומיות שלא נהגו כך, וגם ניתנה עמדת יועץ משפטי לממשלה, יצא חוזר של מנכ"ל משרד הפנים. אני אעיר בסוגריים שמשום מה לא מופיע באתר משרד הפנים ולא ברשימת החוזרים של מנכ"ל משרד הפנים למרות שמדובר בחוזר לכל דבר ועניין שבו ניתנו הנחיות של מנכ"ל משרד הפנים לכל הרשויות המקומיות בעקבות ההליכים המשפטיים ובעקבות החוק ובעקבות העמדה של היועץ המשפטי לממשלה שבכל מצב שבו קיימת יתרת זכות חובת הרשות המקומית ליידע באופן אקטיבי את האזרח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רק כשהוא עובר דירה, אלא בכלל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, לא רק כשהוא עובר דירה, אלא בכל מקרה שנוצרת יתרת זכות וגם להחזיר לו אותה לפי החוק תוך 30 יום בדרך שהוא יבחר, וכמובן יש לה את הזכות, שזה הוכר בפסיקה, אם יש לה טענת קיזוז היא יכולה לקזז את זה או, כמו שאמרה חברת הכנסת צרפתי הרכבי, לתת ניכוי של תשלום כנגד תשלום חובה שהוא חייב או זיכוי לחשבון עבור חוב עתידי וכו', זה כאשר מדובר בשוטף. הצעת החוק של חבר הכנסת מלול מתייחסת למצב שבו אדם עוזב את הנכס, שחייב ארנונה והוא מודיע לעירייה שהוא מבקש לסגור חשבון. לאחר הבדיקות וכל הדברים האלה, כשהצגנו אותם לחבר הכנסת מלול, הגענו ביחד למסקנה שאין מקום להבחין בין תשלומי ארנונה לתשלומי חובה אחרים, שכבר היום החוק מחייב להשיב אותם ולכן אנחנו מציעים להעביר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למעט היטל השבחה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להיטל השבחה יש הוראה נפרדת, שם זה לא רשות מקומית, זה ועדה מקומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שם זה גם הרבה יותר מורכב ושם זה לא טייס אוטומטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, שם יש הוראה מפורשת בתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה שלא חל על היטלי השבחה ההסדר שבסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות ולכן זה לא חל על היטל השבחה או מה שמגיע לוועדה המקומית. לכן הגיע חבר הכנסת יחד איתנו למסקנה שנכון שההסדר יחול על כל תשלומי החובה, במקרה שבן אדם עוזב הרשות המקומית צריכה לבדוק אם יש לו יתרות זכות אצלה, זה לאו דווקא בארנונה, יכול להיות באגרת חינוך ובאגרת שמירה ובתשלומים אחרים וכו' ובמצב שבו יש יתרת זכות תחזיר לו את התשלומים. הנפקות שתהיה להצעה היא כזו, היום לפי החוק הקיים במצב שבו מתברר לעירייה שיש יתרת זכות היא צריכה להחזיר אותה לתושב תוך 30 יום עם הפרשי הצמדה, עם זאת, אם האזרח מודיע מיוזמתו שיש חוב כלפיו והיא לא מחזירה לו תוך 30 יום אז מצטרפת לזה גם ריבית ששיעורה הוא לפי מה שנקבע על ידי החשב הכללי, זה משתנה מעת לעת. מה שכרגע מונח בפניכם זו הצעה שאומרת שרואים הודעת עזיבה של האזרח כהודעה שהוא נתן לרשות המקומית ואז אם היא לא תחזיר לו תוך, לפי ההצעה כרגע זה 40 יום כי ניתנים לה עוד עשרה ימים לעשות את הבדיקה בתוך הרשות המקומית, לראות אם יש חובות אחרים וכו', ואז אם תוך 40 יום היא לא תחזיר, אחרי ה-40 יום האלה תיתוסף ריבית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה מוסיפה הצעת החוק על החוק הקיים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שהיום אין "סנקציה" על רשות מקומית שלא מחזירה, רק אם התושב מודיע מתחילה להתווסף ריבית. היום ההצעה הזאת אומרת שאם הודעת על עזיבה רואים את זה גם כהודעה על כך שיש לך זכות ולכן אם היא לא תחזיר לו תוך 40 יום את התשלומים היא תצטרך לשלם על כך ריבית פיגורים. זה השינוי. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לדרבן את העירייה להחזיר, להיות אקטיבי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל אתה אומר שהוא אומר שהוא עוזב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא מצביע על חוב ספציפי שמגיע לו. כי היום לפי החוק הקיים הוא צריך להצביע על חוב שיש כלפיו ורק אז מתחילה הריבית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דוח יתרות זכות זה לחיצת כפתור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעצם מהות החוק פה זה להכניס את הרשויות לתוך איזה שהוא מוד של אדם שעוזב תיכף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צריך לזכור שיש כבר הנחיה של מנכ"ל משרד הפנים בעקבות הפסיקה שהם היו צריכים לעשות את זה, לפנות לאזרחים ולהודיע להם על יתרות זכות, למרבה הצער בהרבה מאוד רשויות זאת המלצה והרבה רשויות מקומיות לא פועלות לפי ההנחיה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה לא נכון, אני מבקשת להתייחס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אתן לך זכות דיבור כמובן. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> מירה, אתמול פרגנו לך בוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם היום נפרגן לה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נאמר שאתם שומעים אותי בוועדה. אני מאוד מקווה, כמו שאמר היושב ראש, שתמשיכו לשמוע אותי גם בוועדה הנוכחית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עלו נקודות שונות בדיונים הקודמים, קשיים שעלולים להיווצר לעיריות להשיב אם הן לא יודעות את הפרטים של המוטב לכן הוספנו פה הוראה שאומרת שאם לעירייה אין את הפרטים של העוזב, את פרטי החשבון או את הדרך שבה אפשר להשיב לו את התשלומים - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הוא לא המציא את זה לעירייה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> - - אין לה והוא לא המציא, אם במקרה כזה בזמן שהוא מודיע שהוא עוזב העירייה מצאה שאין לה פרטים היא צריכה לבקש ממנו את הפרטים ואם הוא לא מוסר לה את הפרטים, אז לא יחול ההסדר של תוספת הריבית. זאת אומרת היא לא צריכה לרדוף אחריו, במקרה כזה לא יחול ההסדר של תוספת ריבית. עדיין היא תצטרך להשיב אבל במסגרת החוק הקיים בלא שינוי בעניין הזה. עלו טענות נוספות שעניינן "טענות הגנה" שיש לעירייה כלפי החוב, אם זה התיישנות, אם זה קיזוז, אם זה דברים אחרים. כל הנושאים האלה אנחנו לא משנים את הדין הקיים, גם היום כשהעירייה צריכה להשיב היא יכולה לטעון טענת קיזוז, זה הוכר בפסיקה שהיא יכולה לקזז את התשלומים. לגבי התיישנות זה נושא קצת יותר מורכב, אבל שוב, אנחנו לא נוגעים בדין הקיים. חובת ההשבה הקיימת ממילא גם היום ואם יש טענות שעומדות לעירייה כנגד חובת ההשבה היא יכולה לטעון אותן, בדיוק כפי שהיא יכולה לטעון אותן היום. אין פה שינוי. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> החוק לא הרע את מצבה של העירייה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הוא משמר את המצב הקיים בהקשר הזה. כך אנחנו רואים את הדברים, אני מניח שנשמע תיכף דעות אחרות. זאת ההצעה, ההצעה כוללת את ההוראה שאמרתי וגם את ההוראה לגבי מצב שבו אין לעירייה את הפרטים, זה בעצם שתי ההוראות שמוצע להוסיף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והנוסח שפרסמנו באתר הוועדה מנוסח על פי הדברים שאמרת עכשיו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נקריא קודם ואחר כך נתחיל סבב. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני מקריא מתוך הנוסח שמוצע לדיון. הצעת חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (תיקון) (השבת עודפי גבייה), התשפ"ד-2024 תיקון סעיף 6 1. בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והצמדה על תשלומי חובה), התש"מ-1980, בסעיף 6, האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא: "(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) מסר בעליו המחזיקו של נכס שהוא חב עליו ארנונה כללית הודעה לרשות המקומית על כך שהוא חדל להיות בעל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה גם מחזיק בנכס מסחרי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ודאי. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כל מי שחייב בנכס. כל מי שיש לו חשבון ארנונה בעירייה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> - - - על כך שהוא חדל להיות בעל או מחזיק כאמור, תשיב העירייה תשלום יתר ששילם אותו אדם בתוך 30 ימים ויראו הודעה שנמסרה כאמור כאילו נמסרה גם הודעה בכתב, כאמור באותו סעיף קטן, בתום עשרה ימים ממועד מסירתה. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם בעת מסירת ההודעה כאמור באותו סעיף קטן ביקשה הרשות המקומית ממוסר ההודעה פרטים בדבר האופן שבו הוא מבקש לקבל תשלום יתר, ככל שהוא קיים, ומוסר ההודעה לא מסר לרשות המקומית פרטים כאמור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. בבקשה, משרד הפנים. << אורח >> אורית מלמד: << אורח >> קודם כל את הקשר להערה של תומר על ההנחיות של המנכ"ל. ההנחיות של המנכ"ל יצאו במכתב ולא בחוזר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה ההבדל בינן לבין חוזר? אפייני בבקשה את ההבדלים המשפטיים בין המכתב הזה שבו נכללות הנחיות רוחביות לכל הרשויות המקומיות, חתום על ידי מנכ"ל משרד הפנים, מופנה לראשי הרשויות ולגזברים, מה ההבדל בינו לבין חוזר? << אורח >> אורית מלמד: << אורח >> אני לא יודעת לענות למה החליטו לעשות את זה בצורה של מכתב ולא חוזר, אבל זה מחייב באותה צורה, כי המנכ"ל הנחה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל כשאני חיפשתי את המכתב הזה באתר משרד הפנים הוא לא נמצא. << אורח >> אורית מלמד: << אורח >> כי זה לא פורסם בפורמט של חוזר, זה פורסם כמכתב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה? זה חוזר לכל דבר ועניין. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> למה יש בעיריית ירושלים 120 מיליון שקל? למה יש בעיריית תל אביב 180 - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מבקש תשובה ממך, אני מבקש שתשאלי את השאלה, כי אני אגיד לך מה החשיבות של זה, יש הרבה דברים שראשי הרשויות והגזברים צריכים לדעת, אבל יש גם אזרחים שצריכים לדעת שאלה הזכויות שלהם ואז זה כמים פנים אל פנים, שני הצדדים יודעים והכול טוב ויפה. הלאה, תעברי לנושא הבא, אלא אם כן ארז רוצה להוסיף. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> הוספתי, למה יש בעיריות 129 מיליון שקל אם יש מכתב? << אורח >> מארק דכטיאר: << אורח >> הסכמי פשרה, תביעות ייצוגיות, זה לא רק זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, זה יכול להיות. << אורח >> אורית מלמד: << אורח >> יש לי כמה הערות. לגבי ההודעה שהבעלים המחזיק צריך למסור, הודעה לרשות המקומית, זאת צריכה להיות הודעה בכתב. צריך להוסיף את המילה 'בכתב', זה מתכתב עם סעיף 325, גם שם ההודעה צריכה להיות בכתב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צודקת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צודקת, התקבל. << אורח >> אורית מלמד: << אורח >> מה שהצעת החוק בנוסח המתוקן קובעת, שהעירייה צריכה להשיב תשלום יתר בתוך 30 ימים כאשר מדובר במצב שבו הבעלים המחזיק הודיע שהוא חדל להיות הבעלים המחזיק. אני מבינה שהתקופה של 30 הימים מתכתבת עם מה שקבוע היום בסעיף 6, שצריכה להיות השבה תוך 30 ימים, אבל זה לא אותו דבר מכיוון שבמצב הקיים היום האדם בעצמו מודיע, הוא מודע לזה שיש תשלום יתר ומגיע לו והעירייה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא נכון, ב-30 ימים לא. תקראי את סעיף 6 רישה, שאומר תשלום יתר, תחזיר העירייה בתוך 30 ימים, נקודה. אם התושב רוצה ריבית הוא צריך להודיע. << אורח >> אורית מלמד: << אורח >> עדיין זה שונה, אנחנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, עדיין זה לא שונה. כשאת שאלת את השאלה חשבתי שזה באמת שונה, כששמעתי את התשובה שסעיף 6 מדבר על החבות של העירייה, בלי קשר למה שהוא הודיע, אם הוא יודע שיש לו זכות או לא יודע שיש לו זכות, אין הבדל. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לגבי החלק הראשון של סעיף 6. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אגב זאת גם הייתה עמדת היועץ המשפטי לממשלה בכל התביעות הייצוגיות שהיו בעניין הזה. גברתי מכירה את העמדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אני הסתדרתי גם בלי זה. << אורח >> אורית מלמד: << אורח >> אין מחלוקת שצריך להשיב, אנחנו לא מדברים על זה, ברור שצריך להחזיר יתרות זכות, אני באה לדבר על התקופה. התקופה הזאת לא מספיקה בעינינו, אנחנו חושבים שצריך להיות שלב ראשון של בדיקה, של בירור. קודם כל אדם שמודיע שהוא עזב את הנכס, פרקטית זה לא מתקיים באותה מחלקה של העירייה. זה נשמע אולי טענה קצת טכנית, אבל בכל זאת יש כאן פרוצדורה שהעירייה צריכה לעשות. בנוסף לזה יכולים להיות כל מיני מקרים מאוד מורכבים, הרשות לא יודעת אם באמת צריך להשיב את הכסף דווקא במקרים כאלה שמישהו עזב, האם זה מגיע לו, זה דירה של שותפים, אולי יש שותף אחר, יש מקרים של פטירה, כל מיני, קודם כל צריך להיות הליך של בירור. לכן אנחנו מציעים לחלק את זה לשתי תקופות, קודם כל העירייה צריכה לעשות את הבירור, תוך תקופה שתיקבע, אנחנו מציעים 30 ימים, ואחר כך להשיב תוך 30 ימים. בינתיים בנוסח כתוב שההשבה צריכה להיות תוך 30 ימים. נכון שנתנו עשרה ימים בסיפה של הסעיף, אבל אלה עשרה ימים לצורך התחולה של הריבית, להתחיל את המרוץ של הריבית. לעמדתנו צריך לחלק את זה לשתי תקופות יותר ברורות בגלל הבירורים האלה שהעירייה צריכה לעשות ולא לקבוע שהוא תשיב תוך 30 ימים, אלא שקודם כל תבדוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה המצב הקיים היום בדין. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> בלי החוק זה היה היום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היום היא צריכה להשיב תוך 30 יום, נקודה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בלי הודעה בכלל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שאף אחד לא מוסר לה הודעה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> כשיש בעיה הגזבר רואה, הוא צריך את השעון וגם החוק לא חל עליו. אם הגזבר מגלה איזה חשש, החוק לא חל עליו. << אורח >> אורית מלמד: << אורח >> בגלל המצבים המורכבים האלה אנחנו חושבים שנכון בכל זאת לחלק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הייתה נקודה אחת שאמרת שאיתה אני מתחבר, שצריך לראות לאן הוא מודיע את ההודעה הזאת. זאת אומרת אני אודיע לאגף החינוך שאני עוזב, זה מחייב את אגף הגבייה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, מה פתאום? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למי ההודעה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למי שהעירייה קובעת. העירייה קובעת למי צריך להודיע כשאתה עוזב נכס לצורך ארנונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, זאת אומרת זה צריך להיות באותה מחלקה ייעודית לעניין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שעוסקת בארנונה, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל אם אתה מדבר על תשלומים נוספים אז זה לא. אני שואל בפרקטיקה, אני בסוף חי את אחרי החקיקה מה קורה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התשובה היא שאתה צריך להודיע למחלקת ארנונה. אתה היום יש לך חוב, אם אתה רוצה להיות פטור מארנונה בעתיד אתה צריך להודיע לעירייה. בפקודת העיריות לא כתוב למי, הכוונה היא, אני מניח, שזה למחלקת ארנונה. זה אותו דבר כשאתה מבקש אישור לטאבו, אתה פונה למחלקת אישורי טאבו ומחלקת אישורי טאבו, כדי שלא תישאר חייב לעירייה דברים אחרים, היא פונה לכל המחלקות בעירייה ומבררת אם יש לך חוב. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> בחמש שניות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא מבררת אם יש לך חוב ורק אם אין לך חוב היא נותנת לך אישור לטאבו. זה המצב היום. << אורח >> אורית מלמד: << אורח >> זה בגדול ההערות. שוב, אנחנו חושבים שכן היה צריך לתת איזה שהוא ביטוי למצבים מורכבים שבעינינו ברור שהעירייה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה מצב מורכב? שהעירייה בקשיים תקציביים? << אורח >> אורית מלמד: << אורח >> בא אדם ומודיע שהוא עזב את הנכס, אז הזכות להשבה היא לא אוטומטית, אולי יש כאן מצב של גירושין, לא בטוח שהוא חייב לקבל את ההחזר, אותו אדם שהודיע. יש מצבים של שותפים, סטודנטים, לא בהכרח אותו סטודנט שעזב הוא זה שאחראי על הארנונה, אולי הייתה ביניהם חלוקה פנימית מי משלם מה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם יכול להיות שהדוד מאמריקה משלם לו את הארנונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל בוא ניתן תשובה לגירושין, שותפות וכו'. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התשובה מאוד פשוטה, מי שרשום בחשבון הארנונה זה מי שצריך להחזיר לו. זה מאוד פשוט. כמו שכאשר יש חייב אז העירייה לא בודקת אם הוא התגרש, אם הוא עכשיו עזב את הדירה, אם יש מישהו אחר שמשלם לו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא משנה מה המצב הקיים היום, גם היום לפי החוק קיים, כשעירייה צריכה להחזיר תשלום יתר, יכולים להיות אותם מקרים בדיוק, של שותפים ושל גירושים. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> החוק לא מרע את המצב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למשל דוגמה שניתנה, והיא דוגמה נכונה, וגם הוכרה בפסיקה, אם לעירייה יש חוב שניתן לקזז מול החוב הזה, למשל יש לו יתרת זכות בארנונה, אבל יש לו חובה באגרת חינוך, אז היא יכולה לעשות את הקיזוז הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קנסות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה גם חוב לעירייה, אני מניח. אני לא בדקתי קנסות ספציפית, אבל אני מניח שמכיוון שזה חוב קצוב לעירייה אפשר לקזז אותו. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לי עשו קיזוזים כמה פעמים עם החינוך, שכחתי לשלם את האגרה הזאת, עברתי דירה, אני אומר להם, הם אמרו לי שהם קיזזו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המצב הזה לא משתנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרדים נוספים לפני שנעבור למרכז השלטון המקומי? לא. מירה, בבקשה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני קודם כל אתחיל מההקדמה שנאמרה. לא היה צריך לחזור ולדרוש, אני אמרתי את זה מפורשות בדיון הקודם שיש הנחיה של משרד הפנים בעקבות הליך משפטי שהתקיים בנושא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההערה הייתה למשרד הפנים ואני - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני יודעת, אני מודעת לכך שהקושי הוא בפרסום ואני גם חושבת שיש בעיה. גם לי היה קשה, הייתי צריכה לנבור במיילים שלי מאותו המועד כדי למצוא את המכתב כיוון שאי אפשר היה למצוא את זה באתר האינטרנט בצורה ברורה. לקושי הזה אני ממש לא סותרת את הדברים שנאמרו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה גם עלול להכשיל רשויות מקומיות, שאנשים יסתמכו על ההנחיה הזאת ויתבעו אותם והם אפילו בעצמם לא יודעות עליה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון. אנחנו בהחלט תומכים בקריאה של הוועדה למשרד הפנים לפרסם את המכתב הזה בחוזר מנכ"ל או בכל דרך אחרת שימצאו לנכון באתר, אין שאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מירה, לכי לבוטום ליין. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, אני כן מבקשת להתייחס כמו שצריך. לעניין המכתב, ההנחיות שניתנו, וגם את זה ציינתי בוועדה בפעם הקודמת, לעדכן את התושבים על האפשרות לפנות בבקשה לרשות המקומית ולבקש השבה של יתרות זכות. הדבר הזה נעשה ברשויות המקומיות בהודעה בסיסית של התשלום דו חודשי, מאחורי התשלום ההודעות לתושב, בין היתר יש שם, אמור להיות שם, אם זה לא נעשה אז צריך שזה ייעשה, אמורה להיות שם הודעה על כך שיש אפשרות לברר קיום של יתרות זכות ואז לפנות. זה לא הודעה לתושב: תדע שיש לך יתרת זכות כזו או אחרת. הצעת החוק שנדונה כעת היא הצעת חוק שמשנה את סדר ה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל מה שכתוב במכתב זה לא מה שכתוב בדף האחורי של ההודעה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, זו הייתה ההנחיה. אנחנו אפילו התווכחנו עם משרד הפנים על גודל הפונט כי גם לזה יש משמעויות ועלויות, ברמה הזו. זו הייתה ההנחיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל בסוף ההנחיה של המנכ"ל באותו מכתב היא הנחיה שאם יש לו יתרת זכות אתם צריכים - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, זה בדיוק מה שרציתי לחדד. ההנחיה מדברת על כך שצריך לעדכן את התושבים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שנקרא? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כן, בבקשה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> סעיף 1 במכתב: במקרה של קיומה של יתרת זכות לנישום ביחס לכלל תשלומי החובה שנקבעו על ידי הרשות המקומית על הרשות להודיע על קיומה של יתרת זכות זו במסגרת התשלום הבאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 'זו', על יתרה זו. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> תמשיך לקרוא. זה גם דווח לבית המשפט, אפשרות להשאיר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה לא ברור במה שהוא הקריא? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מסבירה, האפשרות לעדכן את התושבים באופן כללי על יכולת שתהיה יתרת זכות פוטרת את הצורך לעשות בדיקה על קיומה של יתרת זכות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איפה זה כתוב? נקריא את כל המכתב, זה מכתב מאוד קצר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני אקריא את המכתב: 1. במקרה של קיומה של יתרת זכות לנישום ביחס לכלל תשלומי החובה שנקבעו על ידי הרשות המקומית, על הרשות להודיע על קיומה של יתרת זכות זו במסגרת התשלום הבאה לאחר היווצרות יתרת הזכות הנשלחת לנישום, וזאת ככל שהרשות לא השיבה את היתרה בסמיכות למועד היווצרותה, אם בדרך של השבה בעין ואם בדרך של קיזוז; 2. על ההודעה בדבר קיומה של יתרת זכות להופיע במסגרת דרישת התשלום באופן מודגש ובשונה מהכיתוב הרגיל המופיע בדרישת התשלום; 3. על ההודעה בדבר יתרת הזכות לכלול את אופן ההשבה המתוכנן של היתרה בהתאם לשיקול דעת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ספציפי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם צריכים לכתוב יתרת זכות, לא תברר, תבדוק, תראה. מירה, תקשיבי, מאחר שאני יודע שאת הולכת עם שכל ישר, פה הנוסח הוא נורא ברור וזה מה שהתכוון חבר הכנסת ארז מלול. אני אומר דבר אחד, יש לכם כסף אצלכם? תראו לי את יתרת הזכות. אני מודיע לכם שאני עוזב? הדבר הראשון שתעשו זה לבדוק אם יש לי יתרת זכות, אחר כך תבדקו אם יש לי חובות, למרות שזה תלוי אחד בשני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, בד בבד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו האמירה הצרכנית של החוק הזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הרעיון של פרואקטיביות שיש בהצעת החוק עכשיו שהיא משנה מהוראות סעיף 6 הנוכחי, הוראות סעיף 6 הנוכחי מטילות את הפרואקטיביות, את הסנקציה בגין אי פרואקטיביות של התושב, הרעיון של פרואקטיביות של הרשות המקומית שיש בהצעת החוק הנוכחית מקובלת עלינו, ואולם בדיון הקודם דיברנו על זה בצורה מאוד מפורשת, שיהיה טופס. איך אנחנו יכולים להודיע לתושב בזמן שהוא מוסר לנו הודעה כפי שהוא מוצא לנכון? הוא מוסר את נוסח ההודעה, הוא מחליט איך ההודעה תהיה, איך אנחנו יכולים באותו מועד לעדכן אותו שאנחנו רוצים את פרטי המוטב, את השם של המוטב כדי לבצע לו את הבדיקה ואת ההשבה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, אני חי את זה. אני התחלתי בעירייה כפקיד, אני מכיר את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש שלוש דרכים להודיע לעירייה, בכתב, כפי שהעירה בצדק גב' מלמד, שצריך להודיע בכתב, אני מכיר שלוש דרכים נפוצות, או שהוא בא ומגיש מכתב לעירייה, הוא בא פיזית או שולח מכתב בדואר. במצב הזה העירייה קיבלה כזה מכתב, ברגע שהיא מקבלת את המכתב והיא לא יודעת איך להשיב לו נניח, אין לה את הפרטים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה ברגע שהיא מקבלת את המכתב? הוא שלח בדואר וזה הגיע אחרי שבועיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אחרי שבועיים היא צריכה לשלוח לו מכתב ולהגיד לו: אדוני, אם יש לך יתרת זכות תגיד. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל הבן אדם עזב, לאן היא שולחת? לכתובת הרשומה במרשם האוכלוסין? לכתובת הרשומה בספרי העירייה? לאן היא אמורה לשלוח כזה דבר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אענה לגברתי, סעיף 340 ומשהו לפקודת העיריות קובע בדיוק איך ממציאים מכתבים לתושבים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא בדיוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדיוק בדיוק. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הסעיף מתייחס להודעות מאוד מסוימות לגבי איך שולחים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה את מציעה? את אומרת שאת מסכימה עם הצעת החוק של ארז מלול, היא נהדרת, היא מצוינת והכול, את רק רוצה שתהיה איזה שהיא הגדרה מה זה ההודעה ושההגדרה הזאת גם תכלול שהוא יכתוב שם לאן לשלוח את הצ'ק. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון, שיתאפשר לרשות המקומית לקבוע טופס הודעה שהטופס הזה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהחלט, למה לא? את יכולה לעשות את זה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זאת צריכה להיות ההודעה. זאת אומרת אנחנו רוצים לייצר מצב שיש טופס הודעה שבו הרשות המקומית כותבת מה היא מצפה לראות שההודעה על עזיבה תכלול, היא צריכה לכלול גם את פרטי חשבון הבנק וגם את שם המוטב שלו צריך לשלם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם הוא רוצה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אם הוא מעוניין, אבל שהטופס הזה יהיה ההודעה. ואז ברגע שיש הודעה על עזיבת נכס ואותו אדם גם ממלא את החלק השני של הטופס השבה מתאפשרת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אין לך את הפרטים. אם הוא חתם על הוראת קבע, את מסכימה איתי שהוא לא צריך למלא שום פרטים? כי יש לך את פרטי חשבון הבנק. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני לא מסכימה שהוא לא צריך למלא שום פרטים, כי יכול להיות שהוא רוצה את ההשבה לחוב של השותף שלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מירה, תני לי לנסות לסייע. זה לא את צריכה להגיד את מה שאת צריכה להגיד ונרשם בפרוטוקול. אנחנו לא שם. אני שואל שאלה אחרת. אם אנחנו באים ואומרים, לוח הזמנים שדיברנו עליו הוא במקרה שהוא הודיע בצורה מסודרת עם זה. על השאלה השנייה, אם הוא לא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם הוא לא מודיע לוח הזמנים לא חל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הוא לא מודיע אז לוח הזמנים לא חל, ואם הוא לא שלח את הכתובת החדשה שלו או פרטי הבנק שלו, אז נגיד שאפשר לתת לו, לא 30 יום, אלא פה לעשות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההצעה יותר מרחיבה, היא אומרת להיפך, אם העירייה ביקשה ממנו את הפרטים והוא לא מסר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא לא ביקשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא צריכה לבקש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל זה בדיוק מה שאומרת מירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, היא אמרה שהיא רוצה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תומר, אתה לא שמעת אותה, אני כן שמעתי. היא באה ואומרת בוא נייצר טופס, משהו, אני לא יודע איך אפשר לתרגם את זה בחקיקה, אם צריך בכלל, לייצר משהו שאומר שיש טופס אחד. זה סוג ההודעה הזאת שמחייבת אותנו תוך 30 יום אם מצורף בתוכה פרטי התקשרות כזו או אחרת שצריך לצורך העניין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק אם אתה רוצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אם אני בחרתי לא לרצות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז כל ההסדר הזה לא חל אם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ה-30 יום לא חל על זה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בתפיסתי לפחות שהעירייה לא צריכה לרדוף אחריך. עכשיו אתה עוזב את הדירה וכותבים לך בטופס, שאני חושב שזה בהחלט אפשרי לעשות, שהעירייה תעשה טופס - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל היא לא צריכה לחפש אותו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה מה שאני אומר. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> קופה ציבורית, קופה פרטית, איזונים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אכן אכן. אם העירייה תעשה טופס ותגיד לאזרח שרוצה לעזוב: תדע לך שאנחנו נבדוק אם יש לך יתרות זכות ונשיב לחשבון הזה שאתה תכתוב לנו פה, בדרך שאתה רוצה. אתה רוצה את זה בחשבון הבנק הזה, לכרטיס האשראי ההוא, מה שאתה תגיד. לא מילאת את הדבר הזה, זה מה שסעיף (ג) אומר, היא חייבת עדיין לבדוק את תשלומי החובה ולנקוט בשקידה ראויה כדי להשיב עדיין לפי ה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל לא במסגרת החקיקה הזאת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא במסגרת החקיקה הזאת, בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז מה הבעיה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה מה שאנחנו מבקשים. קודם כל למה אדוני סבור שיש בעיה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד לך למה, כי עוד לא סיימתי את הישיבה אז כנראה שיש בעיה. אני שואל שאלה, מה הנוסח שאת חושבת שיסגור לך את הפינה הזאת? בואו נתחיל להיות פרקטיים, אין לי זמן לישיבות ארוכות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שהרשות המקומית תהיה רשאית לקבוע נוסח הודעה שלפיה תבוצע אליה הפנייה, אחרת כל הודעה באשר היא זה הודעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מקובל, כרגע, עד שנשמע אתכם. עוד משהו, מירה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו מבקשים הוראת תחילה נדחית כדי שנוכל להיערך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נדחית בכמה? תחשבי טוב. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני דווקא אבקש מגל פרויקט שלא יכול היה להגיע, כי הוא עבר קושי בריאותי, הוא נמצא איתנו בזום, אני אבקש ממנו לדבר אם אפשר מעיריית תל אביב, מנהל אגף הגבייה. הוא יידע להגיד כמה זמן דרוש להיערכות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו צריכים לקרוא לאיש הטכני. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני רק רוצה עוד לומר שאני ביררתי עם כמה מחברות הגבייה שקיימות כדי להבין את הקושי התפעולי, הן לא יודעות לענות לי כמה זמן יש להן להיערכות, אבל הם אמרו שאם עיריית תל אביב, עם מערכת מחשוב שהיא בנתה לעצמה, יכולה להיערך אנחנו נצליח לעמוד באותו מועד. הנקודה היא לא שיקול דעת, אלא עניין תפעולי ביצועי. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> שתי הערות קצרות. אחת, כל הטיעונים של מירה חברתי לגבי השבה, הרבה יותר קל לכם כשזה גבייה, לא צריך טופס ואתם תמיד יודעים אם הם גרושים ואם הם סטודנטים. תהפכו את המילה גבייה, תוסיפו מינוס וזה בדיוק אותו דבר. אני לא מבין למה צריך את הטופס הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה זה מפריע לך? << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> מה שכן קונקרטי, אם כבר מייצרים את הטופס הזה, אני מבקש שהתחילה לא תהיה מותנית ביצירה של הטופס הזה ושאנחנו לא נהרוג את החוק דרך הבירוקרטיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, היא תהיה רשאית, היא לא תהיה חייבת לקבוע טופס. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> גם ביקשנו מועד תחילה נדחה, לא ביקשנו שהוא יהיה מותנה ביצירת הטופס. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> שלום, תודה ליושב ראש הוועדה וליועץ המשפטי. ראשית אני רוצה להגיד שהצעת החוק היא נכונה, ראויה, טובה, מצוינת ואנחנו מברכים עליה. לעניין התחולה, היות שאנחנו נדרשים ברשות המקומית, בעיקר ברשויות הגדולות, לשינוי תהליכים, כי ההודעה היא לאו דווקא מתייחסת לארנונה, הצעת החוק גם מתייחסת למכירת נכסים שבה הבדיקה היא קצת יותר מורכבת, התהליכים מורכבים, ולכן בשביל לעשות את זה בצורה ממוכנת ומהירה ואנחנו רוצים לעשות את זה בטאקט אחד ולא באוסף של מכתבים מכל גורם בעירייה, אנחנו חושבים שלפחות ייקח לנו כארבעה עד חמישה חודשים גם לעשות שדרוג של התהליכים, גם לתקן את מערכות המחשוב. לכן אני סבור שזה יהיה די ראוי אם נוכל להחיל את זה בתחילת השנה הבאה או לקראת סוף השנה הנוכחית, זה די סביר, שנוכל גם להתארגן וגם להחיל את זה בצורה מוצלחת לטובת כולם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא רוצה שישה חודשים. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> הוא אמר ארבעה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עכשיו הוא אמר תחילת 2025, זה שישה חודשים. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> נקודת ההנחה שלנו שגם ייתכן שבחודשים הקרובים, יכול להיות שבגלל נסיבות שכולנו מכירים אותן ולא צריך לפרט אותן, אנחנו נהיה גם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גל, קודם כל אני שומע את מה שאתה אומר, אני מייחס חשיבות מאוד לדברים שאתה אומר כי אני יודע שהעסק אצלכם מתנהל בצורה מאוד מאוד מסודרת ואתה לא מחפש פה להרוויח עוד חודשיים. אני אבוא מנקודת מבט שמשתלבת לעניין הזה, אבל מנקודת מבט פרקטית. מה לעשות, יש לי את המחלה הזאת שנקראת פרקטיות. אני חושב, ידידי חבר הכנסת מלול, אני הייתי מאמץ את השישה חודשים, לא בגלל הזמן, אלא תחילת שנה. שהטופס הזה כבר יופיע, איך זה נקרא החוברת שמקבלים בתחילת שנה עם ההישגים של ראש העיר וכמה אתה הולך לשלם על זה והנחות והכול? שם שיופיע גם הדבר הזה, באותיות קידוש לבנה, עם גרפיקה יפה ומסודרת ואז כל חלומות חבר הכנסת החרוץ שלנו ארז מלול שדואג באמת לתושבים וגם הכוונות שלכם, גם של מירה שמייצגת את השלטון המקומי, גם שלך כאחד מהאגף הגדול ביותר בארץ כנראה לגבייה, יתגשמו. לכן אני מקבל את זה ואני רוצה שזה יחול מ-1.1.2025 ובא לציון גואל. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> בהצלחה והרבה בריאות. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << אורח >> מארק דכטיאר: << אורח >> תודה רבה. לי קוראים מארק, אני מנהל אגף כלכלה במרכז שלטון אזורי, אנחנו המשלימים של המרכז. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם המשלימים שלכם. << אורח >> מארק דכטיאר: << אורח >> לא, אנחנו קטנים. קודם כל ההצעה מאוד מבורכת, כל שירות לתושב מבחינתנו הוא מקובל, אבל אני מעלה סוגיה קטנה. דיברתם על כל תשלומי החובה. המועצות האזוריות וגם הרבה רשויות מקומיות זה לא עיריית תל אביב, בלחיצת כפתור לקבל נתונים מאגף החינוך והרווחה לגבי חובות וזה, תוך 30 יום, ולהחזיר את הכסף אם יש שם יתרת זכות, זה קצת, איך אומרים? לחוץ ובעייתי. אני מאמץ את הרעיון של משרד הפנים לגבי שתי תקופות, תקופה של חודש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שהוא אומר בשתי מילים, הוא מייצג את המועצות האזוריות. הוא אומר שאצלם – אני עוד לא מצליח להבין כי בסוף יש לכם גם אגף חינוך אחד, זה לא אגף חינוך מפוזר. << אורח >> מארק דכטיאר: << אורח >> זה לא מערכות מחשוב, זה לא עיריית תל אביב עם מערך המחשוב שבלחיצת כפתור מקבלים את כל היתרות, זה קצת יותר מורכב. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אבל כמה עוברים? אחוז פינאטס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ארז, הוא אומר שארנונה מילא, הוא יכול, אבל - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לא, אבל כמה אנשים עוברים דירה אצלכם במועצה? כמה יש להם קיזוזים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, שמענו. << אורח >> מארק דכטיאר: << אורח >> זה לא רק מועצה אזורית, קח עירייה קטנה, בני עיש. זה לא פשוט להתחיל לאסוף את כל הדברים ואם יש לו יתרות זכות, אני לא יודע, באשפה, בחינוך, בתפעול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה אתם עושים כאשר מבקשים אישור לטאבו להעביר דירה? אתם עושים את הבדיקה הזאת. << אורח >> מארק דכטיאר: << אורח >> אנחנו עושים את הבדיקה אבל אין מגבלה של זמן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמה זמן לוקח לכם? << אורח >> מארק דכטיאר: << אורח >> זה לוקח את הזמן שלו כדי לבדוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמה זמן? << אורח >> מארק דכטיאר: << אורח >> בוא נגיד 30 יום לוקח לבדוק את הדבר הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בדיוק מה שניתן לכם. << אורח >> מארק דכטיאר: << אורח >> אבל צריך גם לבצע החזרה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לבצע החזרה זה ללחוץ על הכפתור. << אורח >> מארק דכטיאר: << אורח >> פה בניגוד יש שותפים, צריך לבדוק את הנושא הזה עם השותפים, לחלק את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, הדברים נשמעו. אני אגיד לך את האמת, אני לא יודע איך לחלק את זה בין רשויות גדולות לרשויות קטנות ולכן אני לא רוצה להיכנס לזה. זו חקיקה, אנחנו לא יכולים להתחיל לעשות הפרדה, רשויות עם מערכות מחשוב גדולות יותר או מערכות מחשוב - - - << אורח >> מארק דכטיאר: << אורח >> תקבע את זה 45 יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד לך מה החשיבות מבחינתי, כן יידעו עובדי הרשות המקומית או המועצה האזורית שיש דבר כזה שנקרא זכויות התושבים שלהם ויעשו מאמץ בעניין הזה. גם במקומות כאלה שזה לא 1,000 איש שעושים את זה בחודש או בחודשיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה לתומר, מאחר שזה שומה שנתית, מתי זה נעשה? זה נעשה בסיום שנת הגבייה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, בזמן שמודיעים על עזיבה. זה המקרה הנפוץ ביותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, הדובר האחרון. << אורח >> אורי סולד: << אורח >> שלום. אני מהתנועה לחופש המידע. אנחנו הוצאנו את המידע המקורי על כמה יתרות היו בכל מיני עיריות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> נעזרתי בכם. << אורח >> אורי סולד: << אורח >> הטופס הזה מייצג העברה של עוד חובה לתושב, כלומר ההצעה המקורית הייתה מבורכת מאוד בכך שהיא הסירה מהתושב חובה לעסוק בבירוקרטיה הנדרשת. כבר עכשיו אם התושב היה במקרה יודע, אם מישהו היה טורח להודיע לו, שיש לו יתרה אז הוא היה צריך לגשת דרך אתרים, או פקס, או טלפון וכל מיני דרכים לא דרכים לבקש את ההחזר. המטרה למיטב הבנתי של הצעת החוק המקורית הייתה להסיר את העול הזה מהתושב ולהעביר אותה לרשות. כמו שהיא יודעת לגבות ממנו חוב גם כשהוא לא יודע עליו, היא יודעת להחזיר לו אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל עדיין יש חובה לאזרח להודיע שהוא עוזב. << אורח >> אורי סולד: << אורח >> אני מודיע, אין בעיה. מה שאנחנו מבקשים רק שזה לא ייצור עוד בירוקרטיה אחרי ההודעה שבה הוא נדרש למלא טפסים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההצעה של מרכז השלטון המקומי וכפי שזה גם יבוא לידי ביטוי בנוסח זה אומר שיש טופס הודעה על עזיבה, אין אפשרות לרשות לבקש ממנו טפסים נוספים וכו'. זה הכול. << אורח >> אורי סולד: << אורח >> זה מקובל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אומר את השינויים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את השינויים ואולי ניתן לכם רשות לדייק את זה מבחינת הנוסח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השינוי האחד הוא בסעיף קטן (ב), שההודעה צריכה להיות בכתב כפי שאכן נכון, וייווסף סעיף קטן חדש שהרשות המקומית תהיה רשאית לקבוע טופס שבאמצעותו יודיעו על עזיבה ולבקש במסגרת אותו טופס - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולפרסמו לציבור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמובן, לקבוע טופס ולפרסמו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> במקום 'תשיב העירייה' צריך להיות 'תשיב הרשות המקומית'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש מעמד לטופס הזה שמגיע בתחילת השנה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כשמדובר בהנחות מארנונה למשל אז יש מעמד סטטוטורי לטפסים שהרשות המקומית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מדבר על הספרון הקטן שמגיע בתחילת שנה. << אורח >> מארק דכטיאר: << אורח >> אפשר לפרסם באתר העירוני של הרשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יפורסם באתר הרשות או על גבי הודעת החיוב הראשונה בכל שנה. או לא ניכנס לזה, מה שאתם רוצים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נגיד שתפרסם אותה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לפרסם באתר כן כדאי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במסגרת הטופס היא תהיה רשאית לבקש את פרטי ההשבה כשאין לה את הפרטים. כשיש לה את הפרטים, אני מדגיש, ההשבה וההסדר יחול. אם לעירייה יש את הפרטים והוא לא מילא את הפרטים עדיין היא תצטרך להשיב לו במסגרת ההסדר הזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו מתנגדים לאמור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם יכולים להתנגד, יש לכם את הפרטים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הסברנו כבר שגם כאשר מדובר בהוראות קבע עדיין ההשבה היא לא בהכרח להוראת הקבע. אנחנו מתנגדים לאמירה. אם אנחנו מכינים טופס ומבקשים לקבל הבהרה לאן צריך להשיב אנחנו מצפים מהאדם שמודיע על הפסקת החזקה בנכס או מכירתו לעדכן לאן הוא רוצה. הוא יכול למלא X על: אני מבקש להשיב להוראת הקבע. אנחנו רוצים לדעת לאן הוא רוצה להשיב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם יודעים בדיוק מאיפה לגבות. << אורח >> מארק דכטיאר: << אורח >> סליחה, בהוראת קבע באשראי למי אתה מחזיר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכרטיס האשראי. << אורח >> מארק דכטיאר: << אורח >> כרטיס אשראי חוץ בנקאי, למי אתה מחזיר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכרטיס האשראי. << אורח >> מארק דכטיאר: << אורח >> אתה לא יכול להחזיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל שאלה, אם אנחנו אומרים שאנחנו מייצרים טופס, ארז, ובטופס הזה בן אדם צריך לומר שהוא עוזב את הדירה ונא להעביר את היתרות, ככל שקיימות, לזה וזה או זה. למה להשאיר את זה ב - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אתה אומר ממילא הוא חייב להודיע על עזיבה אז על הדרך הוא גם כותב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. אני אגיד לך גם למה, כי בסוף מה יקרה? אתה אומר אם אתם יודעים אז תשלחו, הם ישלחו ואחר כך הוא יכתוב רגע, רציתי לעדכן אתכם שאני - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון, למה לעשות את זה? הוא גם ככה מודיע על הטופס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אומר. יש מקרים שבהם אנשים לא יבינו את הדבר הזה והרשות המקומית "תנצל" את העובדה שהוא לא מילא את הפרטים, למרות שהיא יודעת בדיוק את הפרטים היא תגיד: הוא לא מילא את הפרטים אז זה לא מעניין אותי. אבל אם היה לו חוב היא לא הייתה שואלת אותו מאיפה אתה רוצה שנגבה את החוב? מאיזה מקום אתה רוצה שנגבה את החוב? באיזה מקום נטיל את העיקול? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זו שאלה של איזון בין קופה ציבורית לאדם פרטי. לא יכול להיות המצב הזה שאדם לא מבין למלא טופס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כל יש מצב כזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז יעזרו לו למלא את הטופס. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מי יעזור לו? ההורים שלי לא יודעים למלא את הטופס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל אותך שאלה אחרת, אם אנחנו כותבים את זה בצורה כזו, אם האדם כתב את הכתובת שלו היא תשלח לו את זה לפי הדרישה שלו ובמידה שהוא לא כתב, לפי מה שיש בידה. זה מכסה אתכם גם מהחשש שלכם שתעבירו את זה למישהו שלא צריך או כן צריך כי זו כבר בעיה שלו. אם הוא יבוא לתבוע אתכם תגידו לו: אדוני, יכולת למלא בצורה מסודרת, לא מילאת, נתנו לפי מה שיש בידינו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם כך, לפי ההצעה של אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפי הצעה של אדוני, כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש הסתייגויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש בקשות רשות דיבור. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אם אפשר בכל זאת לתת לגל שוב לדבר, להשיב גם על הנקודה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, גל פרויקט, נשמע אותו. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> בהתייחס לדיון שדיברתם כרגע אני רוצה להעיר, מדובר בכסף וכאשר פונים אלינו ורוב הפניות הן פניות אינטרנטיות, מיעוט הפניות זה שאנשים באים בכלל לרשות המקומית ונותנים מכתב. יש בפניות אינטרנטיות קושי רב כי אתה לא מזהה את הפונה ולהוסיף לכך את העובדה שהרשויות המקומיות לא מנהלות חשבונות בנק של אנשים ואנחנו כן רוצים להחזיר למי שצריך ויש לנו ניסיון רע בנושא הזה מפרקטיקה של מאות אלפי החזרים. כאשר בן אדם מגיש בקשה לעזיבה לנכס, באותו מועד של הגשת הבקשה, כמו שהוא כותב שהוא עוזב אנחנו נכניס לו את אותם פרטים, האם אתה מעוניין לקבל החזר כספי? נא רשום לנו האם זה בצ'ק בנקאי, לאיזה כתובת אתה מעוניין שנשלח לך, אם זה לחשבון הבנק מה חשבון הבנק. אחרת נגיע למצב שבהיקפים של השלטון המקומי אנחנו נקבל עשרות אלפי פניות שהחזרנו לא למי שהוא רצה, אני לא אמרתי לכם להחזיר לשם, אני לא הבנתי. זה די טריוויאלי שבן אדם מגיע לו כסף ואומרים לו שרוצים להחזיר לו כסף תן לנו את חשבון הבנק שאתה מעוניין, כי אחר כך הוא גם לא צריך לבוא לתבוע את הרשות רק בגלל - - - ועוד עניין שאני רוצה להגיד, במערכת הבנקאית היום כשאתה מעביר כסף לחשבון, ולצערי אנחנו חווינו את זה בעירייה, כשאתה מבקש את הכסף בחזרה מהבנק הבנק אומר לך שרק מי שקיבל את הכסף, גם אם הוא לא הבן אדם הנכון, צריך לאשר להחזיר לך את הכסף ואם אתה לא מעוניין לך תתבע אותו. לכן אומרים לבן אדם: אנחנו רוצים להחזיר לך, כתוב לאיזה חשבון אתה רוצה. לכן אני חושב שהבקשה של מירה היא לא בשביל להתחמק או לא להחזיר, להיפך, בשביל להחזיר למי שצריך לאיפה שהוא רוצה ולמנוע תקלות ואחרי זה דין ודברים, זה לא מה שהתכוונתי, החשבון שיש לך לא נכון. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אתם רוצים לברך ואתם יוצאים מקללים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אשאל את אדוני מה אדוני עושה כשיש לו יתרת חובה, האם הוא שואל את האזרח: מאיפה תרצה שנגבה ממך את החוב? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> איפה נעשה עיקול. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> כאשר לבן אדם יש יתרת חוב, לצורך העניין אני פונה אליו ומבקש ממנו לשלם. אני לא פונה לבנק. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> במידה שהוא לא שילם אתה שואל אותו מאיזה חשבון? << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אני לא שואל אותו מאיזה חשבון כי הבן אשם משלם לי, או בכרטיס אשראי או בהוראת קבע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יפה, אז לאותו מקום תחזיר את הכסף. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל באותו אופן שהוא מילא את הפרטים שלו כדי שתהיה לו הוראת קבע הוא יכול למלא בטופס שהוא רוצה את הפרטים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא יכול אבל הוא לא צריך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל הוא כן צריך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אתם יודעים את הפרטים הוא לא צריך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הוא כן צריך כי אנחנו לא יכולים לדעת לאן הוא רוצה את ההשבה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לאותו מקום שהוא שילם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני לא מבינה מה קשה. הקושי זה עוד חמש דקות של מילוי פרטים? הקושי זה לסמן X אני רוצה לפי פרטי הוראת הקבע שמסרתי לכם? מה הקושי? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> מירה, ואם הוא יכתוב שם חשבון ברשות הפלסטינית או בארה"ב? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הקושי הוא שאנחנו לא רוצים להטיל על האזרחים נטל. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל אתה לא מטיל עליו נטל, אתה אומר לו תמסור הודעה ותגיד לאן אתה רוצה את יתרות הזכות שלך ככל שהן קיימות. איזה נטל אתה מטיל עליו, לסמן X עם עט? נו באמת. באיזון שבין הקופה הציבורית לבין האדם הפרטי, בבעיות שיכולות להיות - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אבל זה לא שיקול דעת של האזרח. ואם האזרח יכתוב לרשות הפלסטינית? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שיכתוב. אחריות שלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ארז, זה לא ועדת חוקה פה. דקה, אני שואל שאלה. ואם באותו מכתב שאנחנו מייצרים, גל ומירה, אני שואל אתכם ביחד, אתם כותבים בצורה ברורה, נבקש למלא את זה ואם לא אנחנו נשלח לאן שיש לעירייה את הפרטים וזה על אחריותך. זאת אומרת אתה אומר לבן אדם שאם לא יעשה זאת אל תבוא אליי בטענות ואל תחפש אותי אחר כך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בתאגידים אנחנו בבעיה, לפחות בתאגידים. זה לא רק לגבי תאגידים, גם בפרטיים יש בעיה עם זה, אבל בפרטיים המחוקק עושה את האיזונים שלו. לתשומת ליבכם, על אחריותך אנחנו שולחים לאן שאנחנו מכירים, יש קושי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הבעיה? לא הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, פנית אליו שהוא יכתוב לך, אם הוא לא עשה את זה אז את עושה לפי המידע שיש לכם, זה הכול. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> זה שיקול הדעת של הגזבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם לא תשלמו פה פעמיים, הוא גם לא יכול לתבוע אתכם כי עבדתם בידיים נקיות. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אנחנו מאוד רוצים להחזיר את הכסף לאותו אחד שצריכים להחזיר לו. אנחנו לא רוצים להתקשר איתו ולהגיד לו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל תענה לי נקודתית להצעה שהצעתי. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> ואני גם לא רוצה להגיד לו שזה על אחריותו ובטעות להעביר את הכסף למישהו אחר ולהגיד לו: יש לך בעיה, אכלת אותה. אנחנו לא רוצים. מה תועלת תצמח אם אני אעביר למישהו לא נכון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא תצמח תועלת, אבל אני אגיד לך מה החשש שלנו, וזה אנחנו לא רוצים, שאם בן אדם לא יכתוב, לא יודע מאיזה סיבה, אז כאילו הרשות ברגע זה פטורה מלחפש את העניין. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אני אתן לך פתרון, כבוד היושב ראש. אנחנו אומרים שכאשר בן אדם יגיש בקשה לחדילה מנכס נשאל אותו ככל שיש יתרת זכות לאיפה הוא מעוניין להעביר את הכסף ונרשום לו למטה, אנחנו יכולים גם לרשום, ככל שלא תרשום לנו את הפרטים כאמור אנחנו לצורך העניין נפנה אליו עוד פעם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה אני לא רוצה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ואני גם לא חושבת שזה נכון לרדוף אחרי בן אדם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להחזיר לפי מה שיש, ואם אין אז הם לא חייבים בכלל. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> מר פרויקט, התחלת טוב, בוא תמשיך את הפרויקט עד הסוף. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אנחנו לא מנהלים חשבונות של בנק של אנשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל יש לך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, עושים שאילתה כדי לעשות ומשלמים על זה גם כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תגידו שזה הסיפור. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה לא כזה חד חד ערכי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל אם אין לכם, זו הטעות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אין הם לא חייבים לחפש אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש לכם את פרטי ההתקשרות או פרטי הבנק בגלל עסקה קודמת שהוא עשה עם העירייה, אז אתם אוטומטית, כמו ששלחתם לו – אם אותו בן אדם עוזב היום, לפני חודשיים הוא קיבל מכתב ממחלקת הגבייה שחייבתם אותו על עוד משהו שהוא צריך לשלם והכול בסדר, אתם ידעתם איפה לחייב את זה. יש לכם חשבון בנק, יש לכם כתובת שלו, אתם משתמשים במה שיש לכם. אל תלך לחפש את הכתובת שלו במרשם התושבים. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> כבוד היושב ראש, אני אתן לך דוגמה. יכול להיות שיש פלוני אלמוני שלפני חודש בא לשלם ארנונה ונתן צ'ק של לקוח צד ג' שנתן לו. הביא צ'ק לא שלו לעירייה ושילם ארנונה. לכאורה יש לו עכשיו חשבון בנק שבכלל לא שייך לו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה לא נקרא חשבון בנק. אני מסביר לך, אם יש משהו שאצלכם הוא מופיע באופן רשמי על דבר שלו כבעל חשבון, הוראת קבע, פרטי מגורים וכו', לפי זה אתם עובדים. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אם זה הוראת קבע, אבל בהוראת קבע יש לנו בעיה כי אם יש שלושה שותפים ולשותף אחד - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אז אתה לא מחויב לשלם עד שבית משפט יקבע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הוא מחויב לשלם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא מחויב לשלם למי שהוא בעל החשבון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איפה שחייבו לשם יחזירו. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> יכול להיות שיש שלושה שותפים ולאחד מהם יש הוראת קבע ועכשיו הם הודיעו על עזיבה, אחד מהם או יותר הודיע על עזיבה, אז אנחנו מחזירים לכל אחד בהתאם לחלקו היחסי, מחזירים את היתרה לחלק לשלוש. לא יכול להיות מצב שאני אחזיר רק לזה שיש לו את הוראת הקבע, הוא לא זכאי לכל הכסף. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> על שם מי החיוב, על שם שלושה או אחד? << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> שלושה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אז אתם חייבים לשלושה. אבל אם שלושה שותפים והחיוב רק על שם אחד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הוא מסביר ששניים נשארים. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אז השניים חייבים לעדכן את הבנק. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הנקודה היא לא החסינות שיש לי כלפי המבקש, הבעיה זה החשיפה שיש לי כלפי האחרים שעשויים להיות זכאים לסכום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מר פרויקט, אין שום בעיה, כפי שבחבות יש חבות יחד ולחוד, וכאשר אותו אדם עזב - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל גם הזכאות היא לא ביחד ולחוד, זה לא עובד ככה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהחלט כן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, זה לא נכון. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אתם מפתחים את זה סתם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה לא נכון. כאשר אני משלמת את יתרת הזכות ואני חושפת את עצמי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את לא חושפת את עצמך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שוב, הוועדה עכשיו יצרה לי איזה שהיא הגנה מול מי שהודיע על עזיבה. כן, היא יצרה לי סוג של הגנה כי היא אמרה: אם אתה לא מילאת ויש לי את הפרטים אני מחזירה לפי הפרטים ובזה יש לי הגנה. הוועדה לא מייצרת לי הגנה מול מי שבאמת זכאי לכסף, כי אותו אדם לא עדכן שהוא רוצה יתרת זכות, הוא לא מילא בפרטי הטופס שלו את הפרטים שאליהם אני צריכה להשיב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הוא היה מודיע לך את הפרטים שלו ולא מדבר איתך על השותפים, מה היית עושה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז יש לי הגנה כי הוא זה שביקש באופן אקטיבי, יש לי הודעת צד ג' נגדו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא ביקש. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בהחלט כן, זו המשמעות של מילוי הטופס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ממש לא. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זו משמעות מילוי הטופס, למלא את הפרטים של הזכות שלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חוזר להצעה שלי ובזה אני רוצה לסכם - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני גם לא מבינה מה הנזק שייגרם לאדם אם הוא ימלא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא נזק, אנחנו מתקנים פה דבר שהוא זכות של אזרח ואני לא רוצה להשאיר את זה למצב שבו אם האזרח לא כתב את מה שהוא כתב אז גם אין לו זכות גם כן. זכות יש לו, אבל מה? אתם תפעלו על פי מה שאתם תהיו חייבים. אם אתם באתם בידיים נקיות אין לכם גם בעיה פה. תאמיני לי, בעידן של היום יש הרבה יותר מידע מאשר פעם ואתם לא חייבים מה שאין לכם. אני חושב שהצעת החוק די מכסה את כל הנקודות הללו ולכן אני - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק בנוסף לשתי הנקודות שציינתי קודם, הנושא של התחילה, ב-1.1.2025. זה הדבר השלישי שיתוקן. אלה התיקונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסתייגויות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה שאני אנמק? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא חושב שאת צריכה לעשות הסתייגויות בחוק שאת בעד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לי מנהלים מלמעלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, גם לי יש מנהלת מלמעלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר בלי הנמקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר בלי הנמקה, היום אני מוותר לך על הנמקה. כמה יש לך? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שתיים. בשם הסיעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי בעד ההסתייגויות של סיעת יש עתיד? ירים את ידו. מי נגד? הצבעה לא אושר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההסתייגויות הוסרו. נעבור להצעת החוק, אני קורא את זה לפי הנוסח החדש. הצעת חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (תיקון) (השבת עודפי גבייה), התשפ"ד-2024. מי בעד לפי הנוסח ובשינויים שנאמרו כאן בוועדה? ירים את ידו. שלושה בעד. אין מתנגדים, אין נמנעים. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני קובע שהצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ארז, הצעת החוק הראשונה שעוברת לשנייה ושלישית. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אני יכול לדבר? בא לי לבכות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כל אני מדבר. אני באמת רוצה לומר ואני אומר את זה לא מהשפה ולחוץ ולא משום שיקולים לא פוליטיים אלא באמת אחד מחברי הכנסת הנמרצים בוועדות, במיוחד בוועדת הבית שלו שהיא ועדת הפנים, עם הסתכלות לגבי טובת האזרח, גם הסתכלות לטובת המערכת, כי בכל מקום יש בסוף גם מערכת והמערכת גם צריכה לא להיפגע מהעניין הזה. אני משבח את החריצות של ארז, את אופיו הטוב, מזגו הנוח וחוץ מזה שהוא לוקח את הניהול של הוועדה באמצע הוועדה, אבל זה בסדר. מזל טוב על החוק הראשון לקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב ראש, באמת יש לי זכות להעביר הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית ואצלך בוועדה זכות הרבה יותר גדולה, כפולה ומכופלת. שלמה המלך, החכם מכל אדם, אמר מכל מלמדיי השכלתי ואיזהו חכם? הלומד מכל אדם, החוכמה שלמדתי מהיושב ראש, גם בפרקטיקה וגם בתוכן, בכל הנושאים שבחיים לא התעסקתי בהם, וזה היה מהיר, והאמון שהוא נותן בי, זה עזר לי לקדם, לא רק פה, בעוד הרבה מקומות. יישר כוח, באמת אני מודה לך, אנחנו יודעים לעבוד בשיתוף פעולה מלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> ויש עוד בן אדם יקר, תומר הגדול. היה זמין, היה נעים, נלחם, ראה כמה זה חשוב לי והוא עזר בכל מיני דברים, לא רק בחוקים שלי. אני נעזר בו בתכנון ובנייה, הוא תמיד זמין ומקצועי ועם ישרות אמיתית. אני מודה לבורא עולם שהכרתי אותך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וכל הצוות המשפטי כמובן. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:20. << סיום >>