פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 32 ועדת הפנים והגנת הסביבה 25/06/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 227 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, י"ט בסיון התשפ"ד (25 ביוני 2024), שעה 11:40 סדר היום: << נושא >> היעדר תכנון בכפרים, אתגרים והשלכות - במסגרת ציון יום הנגב בכנסת - לבקשתו של חה"כ ואליד אלהואשלה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ארז מלול – מ"מ היו"ר ווליד טאהא יוסף עטאונה חברי הכנסת: ואליד אלהואשלה מוזמנים: יובל תורג'מן – מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב יובל קרפלוס – סמנכ"ל תכנון, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב דניאל סרגי – רפרנט רמ"י, אגף התקציבים, משרד האוצר עפרה כרמון אבן – מתכננת, משרד הרווחה והביטחון החברתי אלונה שמיר – משרד החקלאות ופיתוח הכפר שי קרפ – מנהל מחוז דרום, רשות מקרקעי ישראל דודו קוכמן – מזכ"ל האיחוד החקלאי יאסר טבאש – ראש המועצה המקומית כעביה מוניר זבידאת – ראש המועצה המקומית בסמת טבעון סלאמה אבו עדיסאן – ראש מועצת נווה מדבר עאטף גריפאת – ראש המועצה המקומית זרזיר עבד אלעזיז נסאסרה – ראש המועצה המקומית כסייפה יאסר אלעמור – נציג איגוד העו"ס, מנהל רווחה כסייפה אדיב אבו רביעה – יו"ר ועד יישוב מכחול סלים דנפירי – יו"ר ועד ביר הדאג' אבו חמאד עזרת – יו"ר הוועד, דרג'את בורעאן מוסא – חבר מועצה אזורית אלקסום יעלה רענן – מנכ"לית המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים מעיגל אלהוושלה – רכז שטח, המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב אסנת ברתור – עו"ד, המועצה האזורית של הכפרים הלא מוכרים אמיר בשאראת – מנכ"ל ועד ראשי הרשויות הערביים נועם פרייס – התנועה הרפורמית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה דפנה ספורטה – מחלקת נגב, עמותת 'במקום' סזאר יהודקין – מתכנן ערים, עמותת 'במקום' ליטל פילר – חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה מרואן אבו פריח – מנהל סניף מרכז עדאלה בנגב עביר ג'ובראן – עו"ד, האגודה לזכויות האזרח יעל זיידמן – מתמחה, האגודה לזכויות האזרח סלימאן אלהואשלה – יועץ, שתי"ל משתתפים באמצעים מקוונים: גסאן טריף – ראש ענף הנדסה במיל', פיקוד העורף, צה"ל מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היעדר תכנון בכפרים, אתגרים והשלכות - במסגרת ציון יום הנגב בכנסת - לבקשתו של חה"כ ואליד אלהואשלה << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני פותח את הישיבה בנושא היעדר תכנון בכפרים, אתגרים והשלכות, במסגרת ציון יום הנגב בכנסת, לבקשתו של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. לפני שנכבד את יוזם הדיון לדבר ואת שאר חבריי חברי הכנסת ואת האורחים הנכבדים, אני רואה שבאמת באו הרבה אורחים לנושא החשוב הזה, הנגב זה מעל חצי משטחה של מדינת ישראל, 60%, וכמה אחוזים מונה האוכלוסייה שם? בערך 8%-9% מהאוכלוסייה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אמרת 60% משטח מדינת ישראל, אוכלוסייה 8%-9% והאוכלוסייה הבדואית זה 37%. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הנתונים האלה, לא סתם אני מזכיר אותם, מדינת ישראל צריכה להשקיע הרבה בנגב בכל התחומים, חינוך, רווחה, עסקים. אני יודע כנציג מפלגת הש"ס שיושב ראש התנועה שלי, הרב אריה דרעי, גם כשר הנגב והגליל, גם כשר הפנים, גם כיום בהנחיות שלו השקיע הרבה מאוד בנגב בכל המישורים. לפעמים אני מרגיש ששוכחים את הנגב. כמה שהמדינה משקיעה, עדיין זה לא מספיק, יש הרבה צרכים וחייבים להשקיע יותר בתשתיות, לקרב את הנגב למרכז. זה יעזור לכולם וזה חשוב לכל אזרחי ישראל, כשמשקיעים אנחנו נהנים מזה. אז אני מודה לחבר הכנסת על הדיון החשוב הזה, בכבוד, חבר הכנסת ואליד. אני לא מגביל ח"כים, אבל בגלל שחשוב לשמוע ואנשים טרחו ובאו במיוחד בתקופה הזאת, אז כל אחד יתמצת ויגיד את מה שהוא רוצה וייגע בנקודות שלשמן התכנסנו. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> קודם כל אני רוצה להודות לכולם, ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת ארז מלול, לידידי חבר הכנסת ווליד טאהא וגם חברי יוסף עטאונה, לראשי הרשויות שהגיעו גם מהנגב וגם מהצפון, לארגוני החברה האזרחית, למועצה לכפרים לא מוכרים, לכולם. ידידי היושב ראש, אנחנו נמצאים במצב לא קל בחברה הבדואית בנגב ואני רוצה שכולם יקשיבו. החברה הבדואית אחרי ה-7 באוקטובר ספגה מהלומה קשה, 20 אזרחים בדואים נהרגו כתוצאה מרקטות וגם בנגב המערבי. ציפינו שהמדינה תתייחס אחרת לאוכלוסייה שלנו. אדוני היושב ראש, וגם פקידי הממשלה, תשמעו, כי אתם בסופו של יום, כל שבוע פקידי הממשלה שולחים פקחים דחפורים להרוס אצל הבדואים, כל יום יש הריסות אצל הבדואים. אני לא הגעתי כאן לוועדה ולא יזמתי את הדיון הזה על מנת לדבר רק על ההריסה, אבל זו הסוגיה הבוערת אצלנו, איך יכול להיות שכל יום עולים הדחפורים על הבתים של האזרחים הבדואים? אזרחי המדינה. למי הם שייכים, לאוסטריה? נורבגיה? לא, הם אזרחי המדינה. בכפרים הלא מוכרים 80,000 אזרחים הם תחת מתקפה, ומה אנחנו דורשים? יש לכם את כל האינפורמציה על החברה הבדואית, שאף אחד לא יגיד שהוא לא יודע בדיוק מה המצב בחברה הבדואית, אתם יודעים את האחוזים, יודעים מי גר ברהט, מי בלקייה, יודעים כמה כפרים לא מוכרים יש. בדרך כלל אני מנסה לא לערב פוליטיקה בדיונים האלה, אבל מה שמתנהל בנגב זו מדיניות של שר גזען. מתי ראיתם שר מגיע לנגב להשקיף על הריסות? בן גביר ושר השיכון מגיעים לנגב על מנת להשקיף ולהתגאות איך הורסים לבדואים את הבתים שלהם. רבותיי, זה מצב לא נורמלי, אין שום מדינה בעולם שהורסת לאזרחים שלה, להיפך, היא נותנת להם פתרונות, נותנת לאזרחים שלה משאבים, תוכניות, מגדילה את שטחי השיפוט על מנת שאנשים יחיו בכבוד, אבל מה אנחנו רואים? מה הילדים שלנו רואים כל יום? הם מתעוררים להריסות. אני אלך עוד צעד אחד קדימה. יש משפחות ללא קורת גג עכשיו, משפחות שהיו בוואדי אלחליל, הן עכשיו ללא קורת גג. משפחת אבו עסא, הם יושבים עכשיו באוהלים. אם תשמעו ותקראו בתקשורת שיש מחנות פליטים בנגב, תאמינו להם, יש עכשיו מחנות פליטים. אלזרנוג הוא מחנה פליטים. תיקחו יוזמה, תיכנסו לזרנוג, אין צפיפות כזאת. משפחת אבו הלייל ואל ענאמי ואבו קרינאת, הרסו את הבתים שלהם בהוראה של רשות הבדואים, אבל במקביל איפה הפתרונות? לפני חמש-שש שנים הציעו להם 16 דונם במקום ועכשיו המשפחה גדלה ויש ריבוי טבעי. צריך לתת תשובות. אני בעד שיח ואני רוצה את השותפות הזאת בנגב כי השגשוג בנגב טוב לכולם, אבל זה לא צריך לבוא רק על חשבון החברה הבדואית, אנחנו רוצים פתרונות. יובל תורג'מן נמצא כאן. אהלן, יובל. יובל, אנחנו רוצים פתרונות לאנשים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אנחנו נשמע אותו, אל תדאג. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, אנחנו נשמע אותו. אני גם מדבר אליו ישירות, שישמע אותי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל אתה מדבר רק על ההריסות, אין עוד נקודות לשיפור? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ההריסות זו הסוגיה הבוערת של החברה הבדואית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זו נקודה מאוד רצינית, אנשים בלי קורת גג, אף אחד לא רוצה לדמיין את עצמו במצב כזה, אבל אני רוצה - - - << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ארז, אני לא מצפה ממך להתערב בתוכן הדברים שלי. סוגיית ההריסות משליכה על עוד סוגיות, כמו אי מתן הרשאות לאנשים צעירים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היינו ביחד ברהט בסיור, להזכירך, עם שר הפנים, ראינו גם דברים טובים, אבל גם עוד דברים שטעונים שיפור. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני כמייצג של החברה הבדואית בנגב וכח"כ נבחר לאוכלוסייה שלי, אני רוצה פתרונות. אני לא רוצה שהנציגים כאן יישמו את המדיניות של השר בלי להסתכל על האוכלוסייה. א'-ב' אזרחים, הם צריכים קורת גג. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני דווקא אתחיל מהדברים שלך, הכותרת של הדיון, היעדר תכנון בכפרים הלא מוכרים הערביים והבדואים בנגב. אתה אמרת ששטח הנגב הוא 60% משטח מדינת ישראל, האוכלוסייה שחיה בנגב, ערבית ויהודית, היא בין 8% ל-9%, האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב היא 37%. אם היום מדברים על הריסות בתים, למה הורסים? כי יש היעדר תכנון. כשמדברים על תכנון יש תכנון בנגב שהוא תכנון שונה, יש תכנון לערבים ויש תכנון ליהודים. אני לא מדבר בסיסמאות ולא מדבר בפוליטיקה, אני מדבר על עובדות בשטח. חוק התכנון והבנייה במדינת ישראל חוקק בשנת 1965, הכפרים הבדואים בנגב קיימים, נמצאים, מ-1948, לפני חוק התכנון והבנייה. יש חוק אחר, מ-1982, של פינוי וסילוק, גם זה בא אחרי הבדואים. במרחב הזה, בשטח הזה שהוא 60% משטח מדינת ישראל, אחריות התכנון היא על המדינה, אחריות התכנון של מוסדות המדינה, כשהמדינה באה והסתכלה על הנגב היא ראתה רק את היהודים, היא ראתה בערבים הבדואים בנגב איום על הקיום, על הקרקע, על השטח, בנגב. לכן כל תוכניות התכנון, כל המרחב בנגב, היה מונחה על ידי תפיסה גזענית בתכנון והיא לרכז מקסימום ערבים על מינימום קרקע ולפזר מינימום יהודים על מקסימום קרקע. לכן כשהתחיל התכנון, כשמסתכלים בעיניים גזעניות על אנשים, יש את השקופים בנגב, הבדואים, כשבאים לתכנן את מוסדות התכנון לא רואים אותם, אף אחד לא רואה אותם. רוצים להקים מכרה פוספטים. כולנו יודעים שמכרה פוספטים באדמה, בקרקע, צריך לחצוב מאות מטרים בכדי למצוא את הפוספט. הם מחפשים את הפוספט באדמה, אבל 10,000 אנשים באל-פורעה ואז-זערורה שגרים שם, אף אחד לא רואה אותם. כשבאים לתכנן את היישוב חירן היהודי משאירים את כל המרחב בנגב ומתכננים על אום אל חיראן. רוצים לעקור, להעביר, לבצע טרנספר לאום אל חיראן בכדי להקים את חירן היהודית. זה תכנון מפלה או לא תכנון מפלה? זה תכנון גזעני או לא תכנון גזעני? לכן בואו נקרא לילד בשמו. המקור לסוגיה, לבעיה, וזו לא בעיה של הבדואים, זו בעיה של המדינה בתפיסה שלה, שרואים בנו איום על הקרקע בנגב. אנחנו שונים מכם, אנחנו בתפיסה אזרחית, שוויונית, דמוקרטית, שמגיע גם לערבים - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שנייה, זה נושא מאוד חשוב שעלה בכל הוועדות, גם בוועדת הפנים לאורך השנה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תאמין לי שאני הבנתי. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אי אפשר רק להרוס בנגב, אי אפשר לדבר לאנשים בשפה של בולדוזרים וטרקטורים, לשלוח אותם כל יום. צריך לשבת עם האנשים ולמצוא פתרונות. הפתרונות קיימים בתכנון, אותו תכנון. למה ליהודים בנגב מותר להיות במושב, בקיבוץ, בחווה, ביישוב חקלאי, ביישוב קהילתי וכל סוג של התיישבות מותר ליהודי ולבדואים מותר רק דבר אחד, לרכז אותם בגטאות? כן, לרכז אותם בגטאות, ריכוז שנכשל. א'-ב' של תכנון הוא לשתף את האנשים, בכל העולם. אנחנו לא מחפשים ולא מבקשים משהו ייחודי בתכנון לבדואים, אנחנו מבקשים אותו תכנון שוויוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה חוזר על עצמך, היית כל כך ברור. לא יודע אם מישהו פה לא הבין את מה שאתה אומר ויש עוד הרבה מדברים, אז בבקשה לקצר. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ארז, אתה לא יכול לדבר כך, עם כל הכבוד, כיושב ראש ועדה. הנושא הזה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אני מכבד את האורחים. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מִנהלת הוועדה יושבת כאן, אנחנו מציגים את זה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא תדבר עד סוף הדיון וזהו, ואנשים לא ידברו. לא נשמע את האנשים, את האורחים? ראש מועצת כעבייה, ראש מועצת בסמת טבעון פה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אנחנו נשמע את האנשים, אבל הבעיה, הסוגיה היא - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, אבל לפני זה אני כן רוצה לשאול אותך שאלה. אתה היית בכיסא הזה שנה וחצי, הייתם שותפים לממשלה, מה עשיתם? תתייחס גם לזה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה רבה, היושב ראש. אני רוצה תחילה להודות לחברי חבר הכנסת ואליד אלהואשלה על זה שהוא יזם את היום הזה, יום הנגב, ולהודות גם לכל אלה שהגיעו מהנגב ומהצפון ולכל האורחים בוועדה. אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו כי כולנו מכירים את הבעיה. איך אומרים? הולכים לאבחון, האבחון נעשה, מכירים את הבעיה. אחרי שאנחנו מכירים את הבעיה צריך לדבר על הפתרונות, על הטיפול. אחרי שמאבחנים, מגדירים את הבעיה ומתחילים עם הטיפול. אמרת, היושב ראש, בדברים שלך, שאוכלוסיית הנגב, יהודים וערבים, היא 9% מסך אוכלוסיית המדינה, הנגב הוא 60% משטחה של מדינת ישראל, האוכלוסייה הערבית בנגב היא 37% מסך כל התושבים, יהודים וערבים, בנגב והם גרים, תקשיב, ארז, על 3% מאדמת הנגב. ה-37% התושבים הערבים בדואים גרים על 3% מאדמות הנגב. כשאני בא ואומר שאנחנו מכירים את הבעיה, צריך רק להתחיל את הטיפול, אנחנו מדברים על טיפול בתוך ה-3%. כל הסיפור הזה, כל הסבל שהאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב עוברת היא בתוך ה-3%, זה לא מעבר. זאת אומרת אם מישהו תכנן את זה בעבר לפי תפיסה אידיאולוגית של גאולת האדמה, היום אנחנו לא שם. האוכלוסייה הערבית נמצאת ב-3% משטח הנגב. המדינה צריכה לגשת בתפיסה אחרת, בגישה אחרת, גישה אזרחית, הם צריכים לגשת לבעיות בגישה אזרחית, להכיר ביישובים שעדיין לא הכירו בהם והם בתוך ה-3%, היושב ראש, לתכנן את היישובים שהכירו בהם אבל חיים בתת תשתיות, יישובים מוכרים, לא שהם לא מוכרים, אבל אפס תשתיות, לא כבישים, לא מוסדות, שום דבר לא קיים שם והיישובים מוכרים, כי למה? כי לא ישבו להכין תוכניות, להביא כספים, לחשוב איך עושים את זה. שאלת, היושב ראש, מה עשיתי בפחות משנה וחצי שהיינו בקואליציה. בשנה שהיינו בקואליציה הכרנו בארבעה יישובים בנגב, מה שלא היה קיים זמן רב לפני ולא קיים אחרי, הבאנו עוד שישה יישובים לשולחן הממשלה כדי להכיר בהם ואתם הצלחתם להפיל את הקואליציה ולא אפשרתם לנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> על זה לא רצינו להפיל את הקואליציה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הפלתם גם את זה. זה היה על השולחן להכרה, שישה יישובים ובגלל שהקואליציה נפלה הם לא הוכרו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הרי אתה אומר שגם כשיש הכרה אין כלום, אז הכרה זה סתם סמנטיקה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כדי לא לעשות מהשנה סיפור, שנה לא מספיקה לעשות כלום. אנחנו הכרנו בארבעה יישובים, הבאנו עוד שישה להכרה והקואליציה נפלה, לא הכירו בהם, אבל בשנה אי אפשר היה לתכנן, אי אפשר היה לפתור את כל הבעיות. אני אומר עכשיו, ובאמת אני רוצה לקצר כדי לתת לעוד אנשים ואורחים לדבר, הגישה צריכה להיות גישה אזרחית, סיימנו עם גישה אידיאולוגית. בתוך ה-3% שהערבים חיים בהם צריך לתכנן, צריך להשקיע בתשתיות, צריך להשקיע בבתי הספר. יש אלפי תלמידים, בנגב, שלא מממשים את הזכות להיות בגן, אלפי ילדים. על כן צריך לשנות גישה, לא ללכת לנגב כדי לצלם שר במופע הריסה. שמעתם על כזה דבר באיזה שהיא מדינה בעולם? מפגן הריסה. השר לביזיון לאומי לוקח איתו שר תמים אחד, שר השיכון, וביחד הם משקיפים על מופע הריסה. זה איום ונורא. זה קורה רק אצלנו. צריך לסיים את זה, להתחיל להתייחס לאזרחים הערבים בנגב כחלק מהפסיפס של הנגב, חלק מהאווירה של הנגב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. ה-7 באוקטובר הוכיח לנו שהם חלק. גם חיילים וגם חטופים היו - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> על אחת כמה וכמה אחרי ה-7 באוקטובר, אבל בפועל אנחנו לא רואים את זה, לצערנו הרב, ואנחנו מצפים ממך כחלק מהקואליציה אולי להתחיל ללחוץ גם בכיוון. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה יודע וגם עזרתי לך בכמה בקשות לתכנון עם החוק של החשמל, ניסינו, אני לא קוסם, אבל מה שאני יכול לעזור אני עוזר. ראשון הדוברים ראש מועצת כעביה, יאסר טבאש. << אורח >> יאסר טבאש: << אורח >> שלום לכולם, אני יאסר טבאש, ראש המועצה המקומית כעביה טבאש חג'אג'רה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שזה בצפון. << אורח >> יאסר טבאש: << אורח >> זה בצפון. סליחה על השם הארוך, זה מהווה בעיה בשבילי יותר מאשר לכם, אבל זה מה שיש. ראשית, אני בא יחד עם חבריי ראש המועצה המקומית בסמת טבעון, מוניר זבידאת, הוא יושב לשמאלי פה, ראש הפורום הבדואי בצפון, ויש פה את עאטף גריפאת שהוא ראש המועצה המקומית זרזיר. דבר ראשון אני מבקש לברך את יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת וכל הנוכחים כאן. אני אוכל להיות רק כעדות חיה בהיותי ראש מועצה ממונה או ראש מועצות ממונות לשעבר בנגב. בזמנו תחת הנהגתו של אריה דרעי, אלי סוויסה, נשלחתי בתור איש משרד הפנים ששימש כקצין מחוז בצפון והייתי אחראי על השלטון המקומי בצפון וכך הכרתי את המערך הזה של שלטון מקומי וכל הסוגיות הקשורות בו ואז נשלחתי להיות ראש מועצות ממונות בדרום, הייתי ראש המועצה של ערערה, כסייפה ובאבו בסמה הייתי תקופה קצרה. אני יכול להשמיע לכם את מה שראיתי, מה שנתקלתי, מה שהבנתי שקורה שם. כשהייתי ראש המועצה של ערערה בנגב וביקשתי לגשת למשרד השיכון בזמנו לבקש עזרה, תקציבים וכל מה שקשור לרשות המקומית, היו לנו בעיות של אדמות כמובן, מגרשים לבנייה. כמובן מטבע הדברים, כפי שאני מבין במדינת ישראל, צריך לפנות למינהל מקרקעי ישראל, אבל אמרו לי לא, יש פה מִנהלת בדואים. מה זה? אמרו לי אתה חייב לעשות דרכה. אז מתברר שיש איזה שהוא גוף שהיווה מבחינתי חסם. אני לא בדיוק הבנתי, בהיותי איש צפון שחי את חיי מדינת ישראל מהמרכז ועד הצפון לא הבנתי מה שקורה. בקיצור אני הרגשתי שאני חי במדינה אחרת לחלוטין מאשר המדינה שהייתי גר בה בצפון. כל ההתייחסות, כל ההתנהלות, הייתה שונה לגמרי. אני זוכר בתקופה שלי הגיע ראש הממשלה, בזמנו שרון, כדי לבדוק את מצבם של הבדואים בדרום. כמובן למי פונה? לאנשים שלו במִנהלת הבדואים. לאן לוקחים אותו מִנהלת הבדואים? למקום שהכי פחות יש בעיות, לאנשים שישמיעו לו כמה שיותר דברים נעימים לאוזניו ולאוזניהם כמובן. אני זוכר שלקחו אותו ליישוב שנקרא דריג'את. דריג'את זה היישוב שהיה בזמנו הכי סימפטי עם הכי פחות בעיות ואז - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סביון של הנגב. << אורח >> יאסר טבאש: << אורח >> כן, סביון של הנגב, ואז אני זוכר ששרון חזר הביתה מרוצה, הכול בסדר בנגב. אני אתן עוד דוגמה, בצפון פעם היה הסדר לריכוז הבדואים בצפון, וזה עבר וזה עבר חלק וזה עבר תוך תקופה קצרה וזה מוצלח מאוד, אתם יודעים למה? דבר שלא קרה בדרום, שיתפו את הבדואים בצפון. היה לנו נציג בתוך הוועדה שהתעסקה עם כל מה שקשור לריכוז הבדואים, שמעו אותו, הוא קיבל את התגובה של התושבים, הסביר להם, עזר לוועדה כשצריך מול התושבים ועזר לתושבים מול הוועדה וכך הבדואים היו שותפים לכל החלטה ולכל דבר וזה עבר. אני יודע שבדרום הכינו להם דייסות ומאכלים טעימים, אבל לא לבדואים. מה שקורה היום עם הבדואים, בעיקר בנושא הריסות מבנים, זה בסך הכול תעודת עניות למדינה כמו מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מוניר זבידאת, ראש מועצת בסמת טבעון. << אורח >> מוניר זבידאת: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני קודם כל מברך על היום הזה בנושא הבדואים בדרום שמעלים אותו על שולחן ועדות הכנסת. אני לא רוצה לחזור על רוב הדברים שנאמרו, הם חשובים מאוד, אבל אני חושב שמדינת ישראל צריכה אחרי ה-7 באוקטובר במיוחד לבוא ולהסתכל לאנשים האלה בעיניים ובאמת לתת להם את מה שמגיע להם, לא לתת להם את הנושא של ההריסות. אני הייתי במפגש הזה בוואדי אלחליל, 46 בתים, אנשים שהיו על סף הסדר, הם הגיעו, הם התכוונו - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ולמה לא נסגר ההסדר? << אורח >> מוניר זבידאת: << אורח >> מה שהציג ידידי, יש מדינת ישראל ויש מִנהלת ולא נותנים לאנשים האלה למעשה את כל האפשרויות לעשות את ההסדרים שהם חשובים מאוד. מה שאנחנו בעצם כבדואים צפון ובדואים דרום, גם ערבים במדינת ישראל, אנחנו תומכים בהסדרה של כל הנושא של הבנייה הבלתי חוקית, ומי שאחראי על הנושא הזה היום זה המשרד שאתם מופקדים עליו, זה משרד הפנים. האחריות והסמכות היום בידיים שלכם, זאת אומרת אפשר לקחת החלטה, לקחת את היישובים שלא הוקמו ואת הנושא של המבנים, כל אלה שנמצאים מחוץ לקווים הכחולים, להסדיר את זה בנושא של תוכניות מפורטות וסוף סוף שהאנשים האלה יקבלו את מה שמגיע להם. בסופו של דבר כולנו אזרחים, כולנו רוצים את השוויון ורוצים להיות חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. אני מקווה שהנושא הזה באמת יבוא לסיום. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מעיגל אלהוושלה, מועצת הכפרים הבלתי מוכרים. תציג את עצמך. << אורח >> מעיגל אלהוושלה: << אורח >> שלום לכולם. אני מעיגל אלהוושלה, רכז שטח במועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מטעם מי אתה? לא הבנתי. << אורח >> מעיגל אלהוושלה: << אורח >> מועצת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ככה יש רשמית, סטטוטורית? << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתם במשרד הפנים לא מכירים בנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא מכירים? זה לא סטטוטורי? אני רוצה להבין את ההגדרה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה חשוב מאוד, כי פעם המדינה אמרה על הבדואים שאין עם מי לדבר ואין על מה לדבר. אז הייתה יוזמה של הכפרים הלא מוכרים, הם הקימו ועדים, אנשים התארגנו והכינו תוכניות אלטרנטיביות לתכנון ואז יש עם מי לדבר ויש על מה לדבר. << אורח >> מעיגל אלהוושלה: << אורח >> יש עם מי לדבר ובאמת כואב לי מאוד הסיפור של ההריסות. תארו לעצמכם שמודיעים לבן אדם שהורסים את הבית שלו, את הבית של הילדים שלו. הריסה זה דבר לא קל. במדינת ישראל יש חוק שאומר 50 בתי אב הם בסיס להקמת יישוב, אצלנו יש למשל בוואדי אלנעם כפר לא מוכר שיש בו 13,000 תושבים והוא כפר לא מוכר. זה דבר מאוד מאוד כואב לנו. בשנת 2023 נהרסו מעל 3,000 בתים, ב-2022 נהרסו מעל 2,800 בתים בכפרים הבלתי מוכרים, באים והורסים את הבית בלי שום אלטרנטיבה. אתם לא רואים את האנשים מה הם עושים אחרי שהורסים להם את הבית. לא מביאים, לא עובד סוציאלי, לא אמבולנס, לא שום דבר, הורסים והולכים. ההריסה הזאת הורסת את הדו קיום שהיה בנגב. לא יעלה על הדעת שלי אישית במשפחה שלי תשע פעמים הרסו ובכפר שלי הרסו מעל 25 בתים. זה לא יעלה על הדעת. אנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית. חברים וחברות, אתם לא יודעים מה זה הריסת בית, זה קריעת לב, זה ילדים בוכים, נשים בוכות, זקנים בוכים, לא יעלה על הדעת שימשיכו בדבר הזה. השר בן גביר הגיע עד הנגב, הגיע עד הבית והסתכל על בית שהורסים אותו. בעשר השנים האחרונות נהרסו בנגב 19,000 בתים. זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל ייאמר לזכותו שהפשיעה בירידה בנגב, לא? << דובר >> קריאה: << דובר >> בנגב אין פשיעה. יש אלימות בנגב. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> במעמד הזה לא צריך להיאמר לזכותו כלום. << אורח >> מעיגל אלהוושלה: << אורח >> אם אתה רואה שבא שר ורואה שיש הריסות אז בטוח - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חשוב לי הנתון, ירד הפשע? << אורח >> מעיגל אלהוושלה: << אורח >> תשמע, 19,000 בתים וזה נתון אמיתי. חשוב לי מאוד שאנשים, מקבלי ההחלטות, יבואו ויראו מה קורה בנגב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. באמת דיברת מהלב. סזאר יהודקין, מעמותת 'במקום'. << אורח >> סזאר יהודקין: << אורח >> שלום לכולם. אנחנו עמותה שעוסקת בתכנון מרחבי וזכויות אדם. אני רוצה להמשיך את הדברים של מעיגל, 19,000 בתים נהרסו בעשר השנים האחרונות ובטח יבואו נציגים של רשות הבדואים ויגידו שיש מעל 150,000 יחידות דיור מתוכננות בעשרות תוכניות, אבל כל ה-150,000 יחידות הדיור האלה לא ניתנות למימוש והם יודעים את זה היטב, למה? כי הן לא מתאימות לאוכלוסייה. התוכניות האלה נעשו ללא תיאום מלא עם האוכלוסייה, הן לא נותנות פתרון אמיתי לאנשים כשבאים והורסים. אם ניקח למשל את המקרה של מעיגל בפרט, אני יודע שאתה אדם צנוע, האזור של בקעת באר שבע, מה שנאמר קודם שהייתה הצעה להתחיל להסדיר את האזור הזה, להכיר או לבחון פתרונות, יש כאן באזור הזה קרוב ל-30,000 תושבים ושום דבר לא נעשה. יש מוכנות של התושבים שגרים באזור הזה להתחיל בתהליך של תכנון ובהתארגנות מחדש של המרחב ושום דבר לא נעשה למרות שיש החלטות ממשלה בעניין הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש לך הצעה? אני אוהב אנשים שבאים לא רק לזעוק אלא גם עם רעיונות. אתה בא מבחוץ, אין לך שום אינטרס מקומי או משפחתי, תדבר בקצרה. את הבעיות שמענו טוב, גם חבר הכנסת יוסףך עטאונה הבהיר את זה, לא צריך לחזור. << אורח >> סזאר יהודקין: << אורח >> אז אני אקצר ואגיע לשורה התחתונה. יש מקומות רבים בנגב שצריך למצוא פתרונות ייחודיים, פתרונות שלא נוסו במקומות אחרים. לא צריך לבוא לקהילות מבודדות שמסתדרות בשטח, כמו למשל בבקעת ערד או בהר הנגב, קהילות שיש להן יחידות מסוימת שיכולות להשתלב במרחב, אם זה בחקלאות מסורתית ואם זה בתיירות, ולמצוא תוכניות ייחודיות חדשות. יש מקומות כמו ואדי אלנעם, כמו ביר הדאג', יש פה נציגים, שהתוכניות של המדינה לא ניתנות למימוש, או שהן לא מקובלות או שהן לא מתאימות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אנחנו נשמע את התגובה של המדינה, תודה רבה. << אורח >> סזאר יהודקין: << אורח >> צריך להתחיל לקחת את היישובים האלה ולתכנן אותם מחדש. להסתכל על מה שקורה, כי התוכניות לא מתאימות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לטנגו צריך שניים וצריך רצון טוב משני צדדים. << אורח >> סזאר יהודקין: << אורח >> המדינה לא מוכנה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אי אפשר לרקוד לבד. אתה יכול לתכנן עד מחר ואם אין רצון באמת להסדיר – יש אנשים, לפעמים, לא יודע אם פה, שרוצים לקבע את הבעיה. צריך שלשני הצדדים יהיה רצון טוב, כמו שאמר ידידי ווליד. ברגע שיש שינוי חשיבה משני הצדדים אז יכול לבוא פתרון. עורכת דין נועם פרייס, המרכז הרפורמי לדת ומדינה. מה קשור רפורמים? מה, את רוצה לגייר אותם? << אורח >> נועם פרייס: << אורח >> אני אתעלם מההערה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היא נאמרה בציניות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה לא אהבת, ארז? שהיא רוצה לגייר אותם או בגלל שהיא רפורמית? << אורח >> נועם פרייס: << אורח >> אני עורכת דין במרכז הרפורמי לדת ומדינה, אנחנו שייכים לתנועה הרפורמית, כמו שנאמר כאן. אני רוצה להעלות בקצרה שתי סוגיות כאובות שאנחנו עוסקים בהן בשנים האחרונות בשיתוף עם ארגונים אחרים. סוגיה ראשונה ואקוטית, אני לא חושבת שיחלקו עליי כאן, זה היעדר מיגון מפני ירי טילים ורקטות בכפרים הלא מוכרים ובכפרים שהוכרו אך לא הוסדרו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ניהלתי דיון בנושא, גם בזה אני החלפתי את היושב ראש, והייתה התקדמות עם פתרונות. ווליד, אתה היית בדיון הזה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. << אורח >> נועם פרייס: << אורח >> אם תיתן לי לסיים אני אשמח מאוד דווקא לשמוע. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל זה לא כיסה את הכול, כמובן. << אורח >> נועם פרייס: << אורח >> באופן כללי המדינה לא מקיימת את החובה שמוטלת עליה להגן על האזרחים שלה במקרה הזה. עשרות שנים אנחנו מדברים על ירי מתמשך מכיוון הרצועה, לאחרונה המתקפה האירנית, כשבפועל אין איזה שהוא שינוי מהותי מבחינת המיגון של הכפרים. בעקבות ה-7 באוקטובר והתוצאות הטרגיות, הרג שבעה אזרחים מהכפרים הלא מוכרים, מהם שישה ילדים, אנחנו פנינו ביחד עם 'יוזמות אברהם' ועם מועצת הכפרים ודרשנו מיגון לאלתר, שידאגו לאנשים ובעצם שהמדינה תבצע את החובה המאוד מובנת מאליה והבסיסית הזאת שמשום מה לא מתמלאת. ארגונים נוספים עסקו בנושא ופנו והיו מעורבים ויוזמות אזרחיות ויוזמות פרטיות, גם נרכשו מיגוניות באופן פרטי וראשי עיריות נרתמו לעזור ולמלא את החלל הזה שהמדינה משאירה שם, אבל זה גם לא במידה מספקת וזה גם מן הסתם לא מייתר את החובה של המדינה לבצע את החובה הבסיסית הזאת להגן על האזרחים שלה. ועדות הכנסת נדרשו לעניין הזה והוצגה בפניהם תמונה מאוד מאוד קשה, אני חושבת שחלק גדול מן הסתם מהאנשים שיושבים כאן לקחו חלק בוועדות האלה וכתוצאה מהתמונה המאוד חמורה שהשתקפה מהדברים הוועדות דרשו מהגופים שאחראים על המיגון וההתגוננות לבצע פעולות מאוד קונקרטיות שקשורות להגנה על ילדים, בתי ספר וגם דברים קצת יותר כלליים. הדרישה הייתה תוך שבועיים-שלושה והיו תוכניות למעקב, בפועל, ואני אשמח מאוד אם תאיר את עיניי, עברה חצי שנה ולדעתי אין שינויים מהותיים בשטח. אני לא יודעת אם היה מעקב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כיוון שזה לא הנושא אז לא הזמנו את פיקוד העורף להגיד לנו את התוצאות ומה שקרה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צריך להגיד גם שאנשים שילמו בחייהם בגלל היעדר מיגון. << אורח >> נועם פרייס: << אורח >> נכון, זה לא עניין תיאורטי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לרוב הבעיה לא מצאה פתרון, מעט מאוד מיגוניות הוצבו במקומות מסוימים, אבל הבעיה הכללית קיימת. << אורח >> נועם פרייס: << אורח >> זה גם מה שאני מבינה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> היו יוזמות וולונטריות של אנשים שהביאו מיגוניות שלא קשור למדינה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ווליד, זה לא הנושא עכשיו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל זה חשוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה חשוב, לא אמרתי שזה לא חשוב. << אורח >> נועם פרייס: << אורח >> נושא שני שגם הוא קשור לסוגיה התכנונית, ההשלכות שלו הן פגיעה מאוד קשה בזכות של תושבי הכפרים הלא מוכרים לבחור לכנסת, זכות בסיסית במדינה דמוקרטית. למעשה משנות ה-80 לא מאפשרים לתושבי הכפרים להצביע סמוך למקום המגורים שלהם, הם נדרשים להצביע בכפרים בדואיים מוכרים מאוד מרוחקים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עתרתם לוועדת הבחירות? << אורח >> נועם פרייס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה הייתה התשובה? << אורח >> נועם פרייס: << אורח >> אני כבר אסביר. לעתים עד 65 קילומטרים, אני לא חושבת שיש לזה אח ורע, ממקום המגורים. זה מהווה חסם. אני לא מדברת על אנשים מבוגרים ואנשים עם מוגבלויות, זה מהווה חסם, נראה לי שאין צורך להכביר פה במילים. פנינו בזמנו גם עם 'יוזמות אברהם' ועם מועצת הכפרים לוועדת הבחירות האזורית והארצית, בפועל לא הייתה שם התקדמות. אני רוצה להגיד שני עקרונות קצרים, שאם יילקחו בחשבון, הנושא הזה פתיר. דבר ראשון, נדרש שינוי חקיקה בחוק הבחירות, כרגע הדרישה היא שיהיה מען רשום של התושבים וזה מעמיד איזה שהוא חסם מטבע הדברים. כפי שהחוק והמחוקק ידע להיות רגיש ויצירתי מספיק ולהתאים את עצמו גם לאוכלוסיות אחרות שעומדים בפניהם חסמים בנגישות לקלפיות ונקבעו הסדרים ספציפיים, גם כאן אפשר לעשות את זה. דבר נוסף, יש כפרים בלתי מוכרים שיש בהם מבנים שכן הוכרו, מבנים יבילים לצרכים חיוניים, לבתי ספר ולמרפאות, מרכזי שירות, אפשר למקם בהם קלפיות. ודבר שלישי, בכפרים אחרים שבהם אין מקומות כאלה, לפי מפתח של קרבה לקלפי ולא לפי איזה שהוא משהו - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אלסאלים מהיישוב ביר הדאג'. << אורח >> סלים דנפירי: << אורח >> תודה, אדוני היושב ראש. החבר'ה דיברו על המצוקה של ההריסות. יותר כואב מההריסות זה שמסתכלים וצוחקים עליך כשהורסים, וכששרים באים ומתנכלים לך בחיים. בתור אזרח אחרי ה-7 באוקטובר, כולם ראו וכולם אמרו שהאזרחים הבדואים והאזרחים הערבים, בכלל כולם, ידעו מה זה בדיוק ואיך אנשים מתנהגים כשהמדינה במצב מלחמה. אני מדבר איתך מתוך כעס. החבר שלי יובל תורג'מן, אני מכבד אותו, מהתיישבות הבדואים, אני מכבד אותו ברמה האישית, הוא יגיד לך שהוא עשה לנו גן עדן, הוא תכנן לעשות לבדואים הסדרה, אבל גם מהשרים שעברתי וכל זה אני חושב שלא עשו לנו הסדרה, הם מסדרים אותנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה התפקיד שלך? אתה מייצג מישהו? << אורח >> סלים דנפירי: << אורח >> אני הנציג של ביר הדאג'. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא יושב ראש הוועד שם. << אורח >> סלים דנפירי: << אורח >> 10,000 אנשים שם ויש לנו ראש מועצה אזורית, אבל זה לכל היישובים, לא ליישוב אחד, לכן אני מדבר איתך. אני מכבד את כל החבר'ה שנמצאים כאן, להתייחס קצת בכבוד לאנשים האלה כי לאנשים האלה לא מגיע מה שקורה כאן, כל יום סילוקי יד וצווי הריסה. אני מדבר איתך על 50,000, 100,000, 200,000 יחידות דיור, אנחנו הבדואים מקום המדינה ועד היום, יש לנו מנטליות, יש לנו טבע משלנו. אדוני היושב ראש, אני מקווה שתרשום את כל מה שאני אומר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני שומע הכול. << אורח >> סלים דנפירי: << אורח >> אנחנו לא מחפשים יחידות דיור, כי זה החיים שלנו, זו המנטליות שלנו, אנחנו לא יכולים להיות ביחידות דיור. אנחנו קיבלנו יישוב כפרי חקלאי שיענה על הצרכים, באו המכובדים אמרו, מה פתאום תקבלו יישוב כזה, בחברה היהודית מקבלים במושב חקלאי 70 דונם לבן אדם, לא פרטי, אלא לעבד אותה, לנו נתנו חמישה דונם, מתוכם דונם וחצי לבנייה, וגם הדונם וחצי הזה חילקו לארבעה אנשים, במקום שזה היה למשפחה אחת עכשיו חילקו את זה לארבעה אנשים וגם את זה עכשיו ביטלו. הצעירים שלנו קיבלו מענה, לשלם 80,000 שקל על דונם ולקנות. היום החליפו את גיל הזכאות פעמיים וכל פעם שאנחנו מגיעים להסכמה, הם יגידו לך, ההכנסה גדלה, לא מגיע לבדואים ככה, נעשה תקדים, לא נעשה תקדים, אז חוזרים אחורה. אז מה הפתרון היחידי לבדואים בנגב? זה לתת לו סילוקי יד, להכניס אותו למערכת בית המשפט ואתה יודע מה זה מערכת בית המשפט. החוק הוא כמו הקרש, לא מתעקם ימינה ושמאלה ושם אני לא נמצא. לכן אני מבקש מכל המעוניין להתייחס לבדואים כאנשים שמגיע להם לחיות בכבוד, מגיע להם הסדרה בשיתוף פעולה, להסדיר ולא לסדר אותנו. בינתיים אנחנו גרים על 2.5%, לא כמו שאמר חבר הכנסת, על 3%. אני מודה לך, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. דרך אגב, עו"ד נועם מפיקוד העורף יהיה בזום ויענה על הנקודות שעלו פה, נשמע מה התקדם באמת. << אורח >> אדיב אבו רביעה: << אורח >> בנוסף לכל מה שאמרו החבר'ה, כנראה קל למדינה להרוס מאשר לבנות. למה אני אומר את זה? כי אני גר ביישוב שהוא מוכר, בשכונה שהיא מאושרת, ולקח לי לקבל היתר בנייה שבע שנים כשעברתי נגד כל הוועדות, נגד כל המשרדים הממשלתיים, הלכתי נגד כולם עד שקיבלתי את היתר הבנייה. מי שהיה שותף לתהליך הזה, יושב כאן מנכ"ל הרשות יובל תורג'מן וגם ד"ר יובל קרפלוס, סמנכ"ל תכנון. צריך פשוט מאוד לחשוב איך לקצר את תהליך קבלת היתר הבנייה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל זה לא קשור למגזר. תשאל אזרח ברעננה, לא, ברעננה אולי לא, בחיפה. << אורח >> אדיב אבו רביעה: << אורח >> בחיפה וברעננה, כמו שאתה אומר, אין הריסות שם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה אומר שבגלל שיש הריסות שם צריך לזרז יותר. << אורח >> אדיב אבו רביעה: << אורח >> צריך לזרז קבלת היתרי בנייה במגזר הבדואי. נקודה נוספת, יש לך היום יישוב שכונות שהן גם בתהליכי תכנון מתקדם וחלק מהשכונות אפילו אושרו בוועדה המחוזית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כמה תושבים יש לכם? << אורח >> אדיב אבו רביעה: << אורח >> ביישוב מעל 10,000. רק אתמול קיבלתי פניות מהרבה תושבים, מינהל מקרקעי ישראל מחלק התראות וצווי הריסה בשכונות שהן כבר אושרו וכבר יש תהליכי תכנון מתקדם. זה לא יעלה על הדעת, צריך לעצור את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה בטוח? << אורח >> אדיב אבו רביעה: << אורח >> יש לי התראות ואני יכול אפילו להעביר לך. יש לחשוב איך אפשר להקפיא את כל ההתראות האלה עד שאנחנו מגיעים למצב שאפשר לקבל מתן היתר בנייה בתקופה שהיא הגיונית וקצרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לך. אני רוצה לשמוע את ראש המועצה של כסייפה, עבד אלעזיז נסאסרה. בסיור שהייתי עם שר הפנים ברהט, אז לא היה לנו הרבה זמן ואני זוכר שאתה מכולם קיצרת ואמרת במדויק בשתי דקות את המסר שלך. << אורח >> עבד אלעזיז נסאסרה: << אורח >> אני עכשיו בדקה אני אגיד את מה שצריך. אדוני היושב ראש, תודה רבה באמת על הקומפלימנטים. ברכות על הוועדה. אני פה לנושא אחד ומאוד חשוב, מנכ"ל הרשות נמצא פה, אנחנו בתכנון של שכונות בתוך היישוב, בתוך הקו הכחול. חלק מהשכונות האלה הוא לקו הכחול, אז השכונה מחולקת לשתיים, חלק בתוך הקו הכחול, חלק מחוץ לקו הכחול. מי שבתוך הקו הכחול, אנחנו כאילו מוסמכים לתת לו אישור תושב לצורכי מס, מי שמחוץ לקו הכחול מס הכנסה לא מכיר בו כתושב של היישוב והם מתקשים, מערימים עליהם קשיים על מנת שהם ישלמו מס. זה נושא אחד, חשוב מאוד שכל השכונות האלה יוגדרו כבתוך. נושא שני, יש משאבים ליד היישובים שלנו, דברים שהחריגו אותם מהקו הכחול, כמו מפעלים ושדות סולריים. הגיע הזמן אולי גם לפתוח ועדת גבולות ושניהנה קצת מהארנונה. הם לא משלמים ארנונה לאף אחד וזה נושא שצריך איזה שהיא ועדה גיאוגרפית או ועדה לחלוקת הכנסות, זה המשרד שלכם שצריך לטפל בזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> פנית למשרד הפנים? << אורח >> עבד אלעזיז נסאסרה: << אורח >> פניתי ויש דברים שעל השולחן לחתימות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב שאמרת. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> המגרה מלאה החלטות של ועדות גבולות שלא ממומשות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> פיקוד העורף, נעלה אותו בזום, בקצרה. << אורח >> גסאן טריף: << אורח >> שמעתי כל מה שנאמר, אני אהיה קצר, כי האמת שהדברים האלה גם עלו בוועדה אחרת שהייתי בה לפני חודשיים בערך, אבל מבחינת נתוני מיגון שהוצגו שם, ואני לא מדבר על מיגון תקני כמובן, אבל הוצבו 80 מיגוניות בתחנות הסעה יחד עם המשרד לשוויון חברתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מתי זה קרה? << אורח >> גסאן טריף: << אורח >> הנתונים האלה מאז תחילת המלחמה. היו דברים שבוצעו לפני, אני מדבר על הנתונים האחרונים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 80 מיגוניות על כל ה – כאילו אנחנו מדברים על הישג אדיר, ארז, בחיאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא הישג. << דובר >> קריאה: << דובר >> חבר הכנסת ווליד, זה חול, זה לא מיגוניות. << אורח >> אסנת ברתור: << אורח >> ניסינו לקבל אינפורמציה לגבי המיקום שלהן ולא קיבלנו. שאלנו את פיקוד העורף איפה נמצאות המיגוניות ולא קיבלנו תשובות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל אמרו שהמדינה לא שמה אחד, זה הכול על ידי תורמים. אז הנה, קוראים לתורם הזה פיקוד העורף. << אורח >> גסאן טריף: << אורח >> חברים, 80 המיגוניות זה לא חול, למי שאמר חול, אני מגיע לנתונים של החול. אני מבקש לא לזלזל בזה, זה גם אמצעי מיגון, בסוף אני לא ממגן בתים או את בתי הספר, זה מיגון זמני וידוע שזה כך. אז 80 מיגוניות רגילות, לא חול, 32 מבננים שהם מחול, מי ששאל, האסקו האלה, בוצעו בפזורה ועכשיו ביולי מתבצעים עוד 30, אבל בנוסף ל-30 האלה עוד 50 מיגוניות, לא חול, יוצבו על ידי פיקוד העורף בקרוב במרכזים קהילתיים. זה מיגון זמני. זמני הכוונה לשהייה קצרה, לכן זה נקרא מיגונית או אסקו. כמובן זה תלוי תקציב. חברים, בסוף פיקוד העורף מבצע ואם מגישים בקשות היתר מבצעים תיקון מגני, אבל פיקוד העורף מבצע מה שמבקשים ממנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ודאי, אתם פועלים לפי מה שמבוקש ולפי חוק ולפי תוכנית ואני יודע גם מה אתם עושים בצפון ובמרכז ובאמת יישר כוח. זו הזדמנות להגיד לכם יישר כוח על כל מה שאתם עושים למען אזרחי ישראל. תודה רבה על הנתונים. << אורח >> נועם פרייס: << אורח >> הוא בעצם לא התייחס לדרישות של הוועדה, 80 המיגוניות שדובר עליהם זה עלה בדיון בוועדות שהזכרתי ושם הייתה דרישה להעביר אותן לבתי ספר, השאלה אם זה בוצע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא אמר שלא ממגנים ב - - - << אורח >> נועם פרייס: << אורח >> אז למעשה לא - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. מישהו עוד רוצה לדבר לפני שמנכ"ל הרשות ידבר? << אורח >> אמיר בשאראת: << אורח >> אדוני היושב בראש, גם הסיפור עם המיגוניות, אבל גם הסיפור עם ההריסות, יש פה מגמה ודווקא אחרי ה-7 באוקטובר היא מתעצמת, של להתייחס לאוכלוסייה הבדואית בנגב כאל אויבים, פחות כאל אזרחים. המדיניות שהייתה נהוגה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, וזה גם בהסכמה עם ראשי הרשויות, היא שיש הקפאה של תהליכי הריסה כל עוד יש תוכניות מתוכננות של אנשים שרוצים לגור שם. בא השר בן גביר, מבלי אפילו לקבל הסמכה והסכמה לזה ועוד לפני שעברה הרשות לאכיפה במקרקעין לידי המשרד לביטחון לאומי, או עדיין במשרד האוצר, בלי אישור של הכנסת, יושב עם שוטרים במקום, בא ויורד לשטח, מסתכל על ההריסות, מחייך כשההריסות מתקיימות, כאילו אויבים ולא כאילו אזרחי המדינה. עוד יותר מזה, הממשלה הזאת אחרי ה-7 באוקטובר, במקום להמשיך להשקיע בצמצום הפערים עבור האוכלוסייה הבדואית בנגב, גם בתכנון, גם בבנייה, גם במתחמי תעסוקה ואזורי תעשייה, קיצצה דווקא בתקציבים המגיעים לאוכלוסייה הערבית. כולכם חתמתם בקואליציה ובממשלה על זה שיהיה קיצוץ של 15%, פי שלושה מהקיצוץ הרוחבי בכל משרדי הממשלה, ספציפית לאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל וספציפית בנגב. הרשויות כולן מוחלשות בלי מענקי האיזון התוספתיים הקיימים. תשאל כל ראש רשות, בקושי מצליחים לסגור תקציב לשנת 2024. לצד כל זה אני לא שמעתי שדיברו הרבה על תביעות הבעלות שמאיימות על המשך הפיתוח של היישובים. אני עבדתי ברהט, ברהט יש אזור תעשייה מאוכלס, העירייה רוצה לפתח אותו, בואו נמצא מקומות תעסוקה בעיר, וברשות הבדואים עשרות שנים לא נעשה עם זה כלום. 40 דונם נוספים באזור התעשייה הקיים, שכבר עשר שנים יש הסכם חתום, לא נעשה עם זה כלום. יש פה מגמה ויש פה מדיניות של כמה שיותר להחליש את האוכלוסייה הערבית בנגב, להתייחס אליה כאל אויבים. דיברו על החקלאות. אדוני היושב ראש, יש פה דברים חשובים ולא מתייחסים לכול. בחקלאות לאוכלוסייה הערבית בנגב נותנים רק עונתי, לא מאפשרים להם לפתח אגרו וולטאי על המקומות שהם מעבדים, לעומת האוכלוסייה היהודית שכן נותנים לה כל זמן. ותמיד יש טיעון מוצדק, זה המדיניות, זה מה שיש, אם אין הקצאה של מעל חמש שנים או שבע שנים, או עשר שנים, לא משנה הקריטריון, אנחנו לא נוכל, ולבדואים תמיד נותנים שנה ועוד שנה ועוד שנה כדי למנוע כל אפשרות של פיתוח כלכלי עבור החקלאים וגם עבור היישובים הערביים. זה מגמתי, צריך לטפל בזה. << אורח >> מרואן אבו פריח: << אורח >> רציתי להתייחס לשתי נקודות בקצרה. דבר ראשון, מזה עשרות שנים רשויות המדינה מגדירות את התושבים הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים כפולשים וכך גם מגישה נגדם הליכים משפטיים בבתי משפט. אני אציג, זה הכפרים הבלתי מוכרים, מתוכם נגד עשרה היום פתוחים הליכים משפטיים, יותר מ-5,000 תושבים. המשותף לכל הכפרים הנ"ל שבבתי המשפט רמ"י כרשות מדינה מגדירה אותם כפולשים. הדבר השני, הפתרון בא בהחלטה שרירותית רק אחרי שמגישים את התביעה ופתרון חד צדדי בלי לשתף את התושבים בתכנון ועל גורלם ועל עתידם. דבר שני, בתי המשפט פסקו פעם אחר פעם וגם ועדת גולדברג, שהבדואים אינם פולשים, וכך גם פסק כבוד השופט יעקב דנינו בתחילת יוני בפסק דין בעניין ראס ג'ראבה, שאין הבדואים תושבי ראס ג'ראבה ששוכנים מזרחית לדימונה הם פולשים, גם בפסק דין כבוד השופט אור אדם שנפסק לפני כמה ימים בבית משפט השלום בעניין לאבקיעה, עוד כפר מזרחית לערד, שהם אינם פולשים, הם ברי רשות, המדינה יודעת על התיישבותם וסיפקה להם שירותים והמדינה הסכימה בשתיקה להתיישבותם בכפרים הללו. אמרת משפט מצוין, לטנגו צריך שניים, ואני אתן דוגמה את ראס ג'ראבה. ראס ג'ראבה הוא כפר של 600 איש מזרחית לדימונה, הם מעוניינים בפתרון. המדינה רוצה אך ורק להעביר אותם לכפר שנקרא קאסר אסייר, שהוא מוכר יותר מ-20 שנה וכמעט אין בו תשתיות ולא היתרים ולא חשמל, ולהעביר אותם מפחון לפחון. התושבים אומרים שהם מוכנים להיות תושבים של דימונה, הם עשרות שנים שם, בית המשפט הכיר בהתיישבותם והמדינה גם הכירה בהתיישבותם שם, אבל המדינה אומרת שאין לה סמכות, זאת רמ"י, אין להם סמכות ליישב את הבדואים חוץ מיישובים ששייכים אך ורק לבדואים. לכן לטנגו צריך שניים, אבל יש החלטות שרירותיות ואם צריך לקדם תכנון ועתיד משותף צריך לשבת שניים על השולחן ולא לבוא בהחלטה שרירותית. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. רצית לדבר לפני שיובל מדבר? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון. רבותיי, האוכלוסייה היחידה במדינה שהמדינה מתנהלת מולה באמצעות מתווך היא האוכלוסייה הערבית בדואית בנגב, ומי המתווך? המתווך הוא רשות שמישהו המציא שקוראים לה הרשות להסדרת, אני קורא לה הרשות להגליית הבדואים. תריסר בעלי תפקידים שמקבלים הון תועפות על חשבון האזרח הערבי בדואי בנגב וכיתות של פקחים שמקבלים את הכספים שלהם גם על חשבון האזרח הערבי בדואי בנגב, ולמה צריך את התועבה הזאת? למה צריך להתנהל מול הבדואים באמצעות רשות? אני אשאל שאלה, ארז, למה העיר רהט עוד מעט 100,000 תושבים, צריכה להתנהל באמצעותם? למה העיר רהט לא יכולה לפנות למשרדים ישירות? למשרד השיכון, למשרד להגנת הסביבה, הפנים, כל המשרדים, מי צריך רשות? למה כסייפה, למה ערערה בנגב? שאלת מה עשינו כשהיינו בקואליציה? רצינו להוציא אותם, בהתחלה מהיישובים הגדולים ובכלל לפרק אותם, לא צריך אותם, צריך לשלוח אותם הביתה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> פתרונות ותמונת מצב. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הם חלק מהבעיה, לא מהפתרון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא נשמע. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מכיר את זה, לא צריך לשמוע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, בלי לשמוע אני לא מוכן. עורך דין יובל תורג'מן בבקשה. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> קודם כל אני רוצה לברך על המפגש הזה, בעיניי הוא מאוד חשוב, החשיפה של הנושא והעיסוק של הוועדות בנושא של התיישבות הבדואים בנגב הוא חשוב וזה בהחלט יכול לקדם אותו. אני מוצא בזה ערך רב. השר הממונה עלינו, השר עמיחי שיקלי, שר התפוצות, ביחד עם ועדת שרים בראשות ראש הממשלה כתבו מדיניות, יש מדיניות מאוד מאוד ברורה בשנתיים האחרונות לפיה יש ממשלה שמתעסקת לעומק בנושא הבדואי בנגב. כשאני אומר לעומק זה, מבלי להיכנס לכל אחת מהדוגמאות שהעלו כאן, כמובן יש לי איך להתייחס לזה, אבל זה לא המקום, הממשלה באמצעות הרשות, ולא רק רשות הבדואים אלא כל גופי המדינה השונים, יושב לידי כאן מנהל מחוז דרום ברמ"י, שי קרפ, הוא גם מעורב בתהליך הזה, מינהל התכנון מעורב בתהליך הזה, משרד הפנים שותף, המשרד לביטחון לאומי שותף. הרבה מאוד גופים שותפים למאמץ הלאומי של שינוי - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מרוב עצים לא רואים יער. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא הבנו למה אתם שותפים, מה בשטח? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, ווליד, תן לי לנהל את הדיון. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, למה הם שותפים? מה בשטח? ארז, אני מכיר יישובים מוכרים, בגלל התפקוד שלהם הם לא מקבלים חשמל. יישובים מוכרים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עלו פה בעיקר הנושאים של הסדרת התוכניות, הסדרת היישובים הבלתי מוכרים, איפה זה עומד? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אני אתייחס לזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה נראה לי הליבה. יש עוד הרבה בעיות. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> ברור לי, בעיניי הליבה כרגע היא להבהיר כאן בצורה חד משמעית שיש פה עיסוק ממשלתי עמוק מאוד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מסכים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> המושל הצבאי, תגיד במה העיסוק. איך אתה תורם ליישובים? מה אתה עושה כדי להכיר ביישובים? מה העיסוק? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ווליד, קריאה ראשונה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> באמת, ארז. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תן לשמוע. אני רוצה בשורה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש פה מושל צבאי, שיגיד לנו במה הוא עוסק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה רוצה לקבע את הבעיה, אתה לא רוצה לפתור את הבעיה. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> יש פה אנשים בחדר הזה שמבינים גם בתכנון ולמרות מה שסזאר אמר קודם, רשות הבדואים תכננה בשנים האחרונות מעל 160,000 יחידות דיור בנגב. זו כמות שהיא הרבה הרבה יותר גדולה מהכמות שתוכננה על ידי משרד השיכון או על ידי רמ"י בנגב. << אורח >> אסנת ברתור: << אורח >> אבל סזאר אמר שתגיד את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> התכנון הזה היה בשיתוף? היה מתאים לאוכלוסייה? היה בדו שיח או הנחתה? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> כמובן שכשמדברים על 160,000 יחידות דיור מדובר פה על מאות תוכניות. בכל יישוב מיישובי הנגב היום יש אופק של התיישבות לעוד דור קדימה מבחינת כמות המגרשים והיחידות. חבל שחברי הכנסת הבדואים מהנגב יצאו כי בסוף הם מדברים איתי בשוטף, הם נמצאים כאן, נמצא פה ראש מועצת כספייה, היה פה קודם ראש המועצה של נווה מדבר, סלאמה, יש פה ראשי ועדים, את כולם אני מכיר, גם ממרית, גם מביר הדאג', יושבים פה מוואדי נעם, יש פה אנשים שאני עובד איתם בשוטף. אני לא רוצה לענות על הטענות שבעיניי הן לא נכונות בעליל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> פרקטית, אני רוצה לדעת איפה החסמים, למה זה לא מתקדם, למה אנחנו רואים את הבעיה הזאת? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> יש פה עבודה רבה לפנינו. למרות שתוכננו 160,000 יחידות דיור באמת באמת עדיין יש כ-80,000 אוכלוסייה שחיה מחוץ לקווים כחולים. הבעיה גם בתוך הקווים הכחולים שבחלק מהיישובים, של נווה מדבר ואלקסום בעיקר, יש מה שנקרא פזורה פנימית שעדיין היא לא מוסדרת. אבל נגיד כאן לאנשים המאוד מאוד חשובים שנמצאים פה עכשיו, אמרתם קאסר אסייר. אתמול הייתי בקאסר אסייר ביום העצמה של אנגלית בבית ספר יסודי א' עד ח', בית ספר בנוי ברמה מאוד מאוד גבוהה שנמצא בתוך שטח מפותח עם טיילת, עם מתקני כושר, עם בתים שנבנו בהיתר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לשם לא מזמינים אותי. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אז אני ממש הייתי רוצה להזמין אותך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> השאלה, ארז, למה הוא ולא נציג משרד החינוך? מה הקשר שלו לבית ספר? המושל הצבאי הזה, מה הקשר שלו לבית ספר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם תגיד את זה אני אוציא אותך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> על זה תוציא אותי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, מה זה מושל צבאי? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, הוא מושל צבאי. << אורח >> מעיגל אלהוושלה: << אורח >> זה לא נכון, אני מאלהוושלה שבקאסר אסייר, אין שום בית אחד. לא מאמין. אף אחד שלא יאמין לו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא מדבר על דברים, אנשים רואים בעיניים. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אני מוכן גם לשלוח תמונות. << אורח >> אדיב אבו רביעה: << אורח >> כמה היתרי בנייה בשנה? תכלס. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אני לא מוציא היתרי בנייה. או לחילופין, דיברנו על ביר הדאג', יושב כאן סלים ידידי שהוא ראש הוועד, וסלאמה אל אטרש שהוא ראש המועצה והוא גם במקרה - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> היה ראש המועצה סלאמה, זה לא נכון, עובדתית זה לא נכון. סלאמה אל אטרש סיים. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> סלאמה אבו עדיסאן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, בוא, אני - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתה אומר סלאמה אל אטרש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ווליד. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> רגע, שאלת מה עשינו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני עוזר לו לדייק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני יודע שיש לך רצון טוב ודברי אמת ניכרים, תכלס איפה אתה מצביע על חסמים? אנחנו רוצים לפתור את הבעיה. יש סיכוי בכלל לפתור או שסתם אנחנו טוחנים מים בדיונים? או שאפשר להרים ידיים ולהגיד לא הצלחנו, גמרנו, תחשבו על משהו אחר? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אנחנו חייבים לפתור - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> או שזה המצב, תקבלו אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, זה לא אמרתי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, הוא צריך להגיד ככה, כי זה המצב. זה שהם כל כך הרבה שנים - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ווליד, די. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתה מאיים עליי, ארז? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לי כואב גם כן, אני רוצה לשמוע אותו, לא אותך. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> קודם כל אני חד משמעית אומר כאן, יש כיוון מאוד ברור שהתווה אותו השר הממונה עלינו ותיקפה אותו ועדת שרים בראשות ראש הממשלה לפיה יש ארבעה אזורי מיקוד שאנחנו מתעסקים איתם בעיקר, שזה רהט, כל מרחב מרית ומזרחה, עד מצדה כמעט, אזור ביר הדאג', לא רק היישוב עצמו אלא כל הסובב של ביר הדאג', ואזור ח'ורה עד מרית בחלק המזרחי. אלה מרחבי הסדרה במיקוד. ממשלת ישראל קבעה, כל החסמים שיש שם, כולל גבולות שהעלו כאן, תיקוני גבולות, תשתיות-על, השלמה של תשתיות-על, השלמה של פיתוח, כולל תקציבי פיתוח מלאים וכן הלאה וכן הלאה. ארבעת המרחבים האלה מקבלים מענה בעדיפות מאוד גבוהה. נמצא פה גם אגף התקציבים, אגף התקציבים מכיר ושותף לתוכנית ואנחנו נמצאים היום בעיצומה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> במינהל התכנון יש לכם נציג? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> ברור. מינהל התכנון יושב כאן. מינהל התכנון נמצא איתנו בתהליך בכל תוכניות המיקוד ובתוכניות האחרות גם, הם מקבלים עדיפות במחוז. אני אגיד גם שיש סמנכ"ל תכנון שלנו ברשות, הוא היה לפני כן מנהל התכנון של התוכניות של החברה הבדואית במינהל התכנון והוא יושב גם איתנו כאן בחדר, הוא מכיר היטב את התכנון ואת התוכניות. רוב התוכניות נעשות בשיתוף ציבור, חלק מהן לא. תוכניות שנועדו לקלוט פזורה חיצונית הן לא נעשות כולן בשיתוף ציבור, וההסבר הוא מאוד פשוט. אני אומר כאן לחברים, יש 2,000 מקומות שבהם חיים בדואים במרחב של הנגב, 2,000 מקבצים של אוכלוסייה שגרה בשטח, הרי ברור לכולם שאי אפשר להסדיר 2,000 מקומות כל אחד במקום שלו, אי אפשר. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יובל, אתה מטעה את הוועדה בנתון מאוד מהותי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אתה לא תפריע. בסוף אתה תגיב, אני אתן לך את הזכות << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, לא, הוא מטעה את הוועדה בנתון מאוד מהותי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא מכובד. תכתוב לך את זה ונשמע במה הוא הטעה. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אנחנו באנו לממשלה, לוועדת שרים, והצגנו תוכנית - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ארז, ברשותך, כשמעיגל דיבר ואני אמרתי לך על מה לדבר ועל מי לדבר, יש תוכנית אלטרנטיבית ולדבר על 2,000 מקבצים שצריכים להכיר בהם זה שקר מוחלט, חד משמעית. יש תוכנית אלטרנטיבית להכרה בכפרים הלא מוכרים בנגב לפי חוקי התכנון והבנייה של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה מכיר את התוכנית שהוא מדבר עליה? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אני לא מכיר את התוכנית שהוא מדבר עליה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוא לא רוצה להכיר, היא קיימת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא לא יודע שהיא קיימת. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אני לא מכיר את התוכנית, אני מכיר שיש מושג שנקרא כפרים לא מוכרים, אני מכיר מושג כזה, אני אפילו מכיר חלק מהשמות, לפני בערך חודש נודע לי שוואדי חליל שלא היה ברשימה של הכפרים הלא מוכרים הוא גם כפר לא מוכר. אני לא רוצה להיכנס, אם תרצו, אני מזמין - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כשהוא מדבר על 2,000, אנחנו מדברים על 45, אפילו פחות, אני מוכן להתפשר איתך על 30, לא על 2,000. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 30 בערך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל להטעות את הוועדה ולהגיד 2,000 מקבצים שצריך להכיר בהם, זה לא נכון. יש תוכנית לפי חוקי התכנון והבנייה, עשו אותה מיטב המתכננים. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אני רוצה לסיים. אני רק אגיד שבמקרים שניתנו דוגמאות כאן על כל מיני הריסות שנעשו אלה מקרים שבהם אוכלוסייה חתמה על הסכם למעבר ליישוב קבע, למשל באבו קרינאת, אני לא אכנס לפרטים - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ולמה היא לא עברה בסוף? חזרה בה? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> חזרה בה. אני לא יודע למה לא עברו. המגרשים מפותחים, אפילו נבנה בית ספר בשכונה והאוכלוסייה החליטה שהיא לא רוצה לעבור. צריך להבין בסוף שאנחנו פועלים, ואני מאוד הייתי רוצה לפעול בכל המקרים בשיתוף פעולה מלא, אני מוכן ללכת גם עם מי שתרצו כאן, לבקש להקים יישובים חדשים, אנחנו יכולים ללכת לממשלה, להקים יישובים חדשים, ואנחנו נלך, אבל אם הולכים - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה מסכים שהראייה היא שחייבים למצוא פתרון. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> בוודאי, בוודאי. אנחנו צריכים להציג לממשלה בקרוב - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש לי שאלה, יובל, היישוב אלסייד, יישוב מוכר, תוכל לומר למה אתם לא מקדמים חיבור לחשמל ביישוב מוכר? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> מתי היית בפעם האחרונה באלסייד? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יובל, אנשים מדברים איתי הרבה יותר מאשר מדברים איתך. אל תשים אותי במבחנים. אני שואל אותך שאלה, יש יישובים כמו אלסייד שהם באותה סיטואציה, למה אתה לא מקדם תוכניות לחיבור חשמל? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אני אענה. היישוב אלסייד זה יישוב אחד מתוך חמישה של אלקסום, זו מועצה אזורית שבה יש יישוב שקוראים לו אלסייד. ביישוב אלסייד יש מעל 300 הסדרי הסכמה, מעל 300 אנשים שקיבלו זכויות על המגרשים שלהם ובחלק גדול מאוד מהמקרים גם יש להם בית קבוע בהיתר, מחובר לחשמל. אני מזמין באמת, בוא נעשה סיור באלסייד, זה חד משמעית לא נכון. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כמה בתים ביישוב מחוברים וכל השאר לא. הוא מקשקש. כמה בתים מחוברים וכל השאר לא, בגלל תוואי כבישים, בגלל סיפורי סבתא שיש להם שם. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אני ממש שמח על הדוגמה הזו - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הם לא עושים עבודה, הם רק מקשים על האזרחים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה יודע מה זה מזכיר לי, ווליד, לא יודע, אולי קשה לך - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, קשה לי מעצם קיום הרשות הזו, היא לא צריכה להיות קיימת, היא צריכה ללכת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בגיל שמונה סיפר לי שכן, הוא היה ניצול שואה, להורים של הרשלה לא היה כסף, שנתיים הם לא החליפו לו מכנסיים, פתאום אבא שלו קיבל מענק וקנה לו מכנסיים, אחרי שעה לכלך אותם. אתה מבין? הם בנו לכם - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא הבנתי מה הקשר, הם לא בנו לנו כלום. הם לא צריכים להיות קיימים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> - - - זה לטובה, לקצר הליכים, לגיוס משאבים, הם עשו את זה לטובת העניין. אתה יודע איך זה קשה לעבוד מול משרדי ממשלה לבד? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> למה הקימו אותם בכלל? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לעזור להם. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כדי להטריד את האנשים ולהגלות את האנשים ולהקשות על האנשים. הם לא עושים כלום לטובת האזרחים בנגב. למה הם לא אחראים על האוכלוסייה היהודית בנגב? למה רק הערבית? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רצו לעזור להם. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כי הם מושלים צבאיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא נכון, לא, לא, לא. אני חולק עליך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, זה כמו שלטון המנדט. אנשים לא יכולים להסתדר אז צריכים מושל צבאי, צריכים ממשלת מנדט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אלה אנשים שאין להם רשות מוסדרת, זה גוף - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הם צריכים להתפרק, אף אחד לא צריך אותם ולא את השירותים שלהם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יישוב לא מוכר, בלי ראש מועצה, בלי כלום, מישהו צריך לטפל. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל הם לא מטפלים. הם מתנכלים להם, לא מטפלים בהם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הרעיון היה להקים לעזור לאזרחים הבדואים בפזורה. אם אישית יש לך תלונות תגיש תלונה תלונה, אני מוכן לקיים עוד דיון ולבדוק את התלונות אחרי שהם יבדקו, יביאו תשובות, יבואו ראשי המועצות וידברו שיש להם בעיות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, אל תבוא בטענות לראש מועצה. << אורח >> מעיגל אלהוושלה: << אורח >> אדוני, יש 6,000 ילדים שהם לא רוצים לבנות להם גנים. 6,000 ילדים במדינת ישראל. הם לא מוכנים להקים גנים לילדים האלה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הם לא נמצאים במסגרת בכלל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז אני אומר, תלונות ספציפיות - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> והם לא מעניינים אותם. עשרות קילומטרים ילדים צריכים לנסוע כדי להיות בגן. אנשים לא מצביעים ביישובים שלהם כי הם מתנגדים, כי הם חוששים שמא ההצבעה ביישוב היא מעין הכרה והם מתנגדים. הרשות הזאת צריכה ללכת הביתה, צריכה להתפרק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הבג"צ קבע את זה, מה אתה מדבר? עתרו ליושב ראש ועדת הבחירות. זה לא קשור אליהם, לא כל דבר להאשים אותם. << אורח >> מרואן אבו פריח: << אורח >> שאלה קצרה, כבוד יושב ראש הוועדה, בפסק דין ראס ג'ראבה נכח נציג מטעם רשות הבדואים ואמר משפט ואני מצטט, משפט שכתב השופט יעקב דנינו בפסק הדין: אף אחד לא יזרוק לרחוב עד שהפתרון לא יהיה מוסדר, קודם כל אנחנו לא זורקים אף אחד לרחוב, בין אם יש בינינו הסכמה או חוסר הסכמה, וחשוב לי להגיד, אנחנו דואגים לתושבים ואני רוצה בטובתם ולא לזרוק אף אחד לרחוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני יכול לענות? עם הסדרה. << אורח >> מרואן אבו פריח: << אורח >> אני אסיים את השאלה. כבוד היושב ראש, אני בשטח יותר מעשר שנים מכיר כל כפר, כל מקבץ, כאן נמצא הגוגל של הנגב לידי, זה מר מעיגל אלהוושלה, אם מנכ"ל רשות הבדואים יודע מה שאנחנו יודעים, אדרבא, מצוין, אבל אני שואל שאלה כזאת, הנציג שלכם בבית המשפט המחוזי אמר - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש פה בעיה של חוסר אמון. << אורח >> מרואן אבו פריח: << אורח >> אני ממשיך את השאלה, אני רוצה שהוא יענה עליה, ברשותך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין שיתוף פעולה ואתם לא נותנים את זה וחבל. << אורח >> מרואן אבו פריח: << אורח >> לא, אדוני, לטנגו צריך שניים ואנחנו רק אחד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לטובת האזרחים. << אורח >> מרואן אבו פריח: << אורח >> אני שואל, בוואדי אלחליל נהרסו יותר מ-50 בתים, אל רנאמי ואבו הלייל לרמת רמת בקע נהרסו יותר מ-50 - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ואין הסדרה? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, והתושבים היו מוכנים להסדרה. << אורח >> מרואן אבו פריח: << אורח >> לא הייתה הסדרה. היום התושבים והילדים מתחת לקרני השמש, מתחת לעצים, ומגיעים ועוקרים את העצים. אתם כרגע הרסתם שני כפרים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הם ארגנו מופע לשר לביזיון לאומי, מופע הריסה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יובל, תענה לו. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> המקרים האלו כולם נדונו בבית משפט כולל בית משפט עליון והם נבחנו וקיבלו פסקי דין בהתאם. גופי האכיפה פועלים בהתאם לחוק, הם לא מעל החוק. בית המשפט שקל את הטענה, בית המשפט ראה את החלופה וראה את הפתרונות שניתנו לאוכלוסייה שעומדים כבר מוכנים וזמינים ובית המשפט קבע שאין מניעה לבצע את ההריסה מאחר, עוד פעם אני אומר, שיש פתרון, יש אלטרנטיבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם אתם רוצים, מהוועדים ומהארגונים, לעזור באמת לאזרחים, אם אכפת לכם מהאזרחים ולא לקבע את הבעיה כדי להשיג איזה אינטרס, לעשות הסברה בקרב האזרחים, כן לשתף פעולה, לא לקבל 100% אז 80%. << דובר >> קריאה: << דובר >> הרשות לא משתפת פעולה. << אורח >> אמיר בשאראת: << אורח >> אדוני היושב ראש, זו הנחה שמטילה אשמה על הקורבן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני אומר מה מצופה ממכם לעשות, להגיד כן ולתת אמון ובמקרים ספציפיים יש מחוקק, יש מבקר המדינה, יש בית משפט, אפשר להגיד: תשמעו, לא נתנו כמו שצריך, לא תכננו. יש מינהל תכנון, יש אנשים מאוד רציניים, רוצים לפתור את הבעיה. אף אחד מכל יושבי הבית לא רוצה שהבעיה הזאת תישאר. << אורח >> אמיר בשאראת: << אורח >> אבל זה לא נכון, זו הנחת יסוד לא נכונה. << אורח >> סזאר יהודקין: << אורח >> אף אחד מהם לא רוצה לפתור את הבעיה, כולם הולכים לפי פתרונות מקובעים ולא מוכנים לפתוח את הראש ולחפש פתרונות אחרים. << אורח >> סלימאן אלהואשלה: << אורח >> האמון הוא משני צדדים, איך אפשר לבנות אמון והילדים שלנו היום תחת קרני השמש, כמו שציין עו"ד מרואן. אף אחד שיושב סביב השולחן הזה לא יסכים שהילדים שלו יישארו בשמש, לא משנה מה הנסיבות ולא משנה מי צודק. הילדים של אל רנאמי, אבו הלייל ואבו עסא היום נמצאים תחת השמש, יושבים באוהלים וזה מצוקה, וכל אחד פה צריך לקבל אחריות על הילדים האלה. זה התכלס, זו השורה התחתונה. לא משנה מי צודק, הילדים היום נמצאים ואין להם שום זכויות. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אני חושב שיש הרבה אמת והיגיון במה שנאמר פה, גם טענות כלפי הרשות, כי יש פה בסוף הרבה מאוד אוכלוסייה שחיה בפזורה שעדיין הם חיים בפזורה, תחת קרני השמש, כמו שהוא אומר. << אורח >> מרואן אבו פריח: << אורח >> הם מפוזרים, המדינה פיזרה - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא מדבר על הילדים שזרקת מאבו עסא. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אמרתי גם קודם, יש עבודה רבה לפנינו. הרבה פעמים מתעסקים עם מה שאין, כפרים לא מוכרים, בוא נדבר על הכפרים המוכרים, בוא נדבר איך אנחנו לוקחים יישוב שהוא 20,000 דונם. אדיב קודם דיבר על ההיתר שהוא עשה, נגיד שהיישוב שאדיב גר בו זה יישוב שהקו הכחול שלו הוא 20,000 דונם, זה יותר גדול מרעננה, 20,000 דונם, כמה אנשים חיים בכל מרית, כולל דריג'את? פחות מ-5,000 אנשים. כשאנחנו מדברים על הסיטואציה הזו, שיישוב שהמדינה הכירה בו לאורך השנים, שהתחום שלו הוא מעל 20,000 דונם, בואו נחשוב איך אנחנו מפתחים אותו ואיך אנחנו יוצרים אופטימיזציה בתוך היישוב. או ראש מועצת כסייפה שיושב כאן. כסייפה נמצאת על 14,000 דונם, יש משהו כמו 20% מכסייפה שהיא מבונה, במרקם המבונה הוותיק של היישוב, 80%? לא, אבל חסר מקום בכסייפה. באמת חסר מקום. אפילו עבד שיושב כאן, גם לעבד חסר מקום לעצמו. למה חסר מקום? דיבר על זה קודם חברי פה, על תביעות הבעלות. << אורח >> עבד אלעזיז נסאסרה: << אורח >> יובל, על הנושא של כסייפה אני לא רוצה להיכנס, זה לא דיון בוועדה כזאת, זה ועדה לכל הנגב, אנחנו בכסייפה יש לנו את הבעיות שלנו, אנחנו עתרנו לבית המשפט העליון, יש תיק פתוח בבג"צ, התקיים דיון, הייתם צריכים לתת תשובות, עוד לא קיבלנו את התשובות שצריך לקבל אותן. יש לנו את הבעיות שלנו, אנחנו ממוקדים בבעיות שלנו, אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני חייב לציין, כל הכבוד לך שאתה פועל למען האזרחים בדרכים דמוקרטיות. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> הוא עושה את זה בענק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ומה שבית משפט יחליט זה מה שתעשו. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> שאלת מה הפתרון בסוף. אני כל יום קם בבוקר, ואני אומר את זה כאן, לא אני, הרשות, ויחד עם גופי המדינה האחרים, כל גופי המדינה, הרשות לא עובדת לבד, הרשות עובדת עם כל גופי המדינה, ביחד עם הרשויות המקומיות גם, יד ביד, ויש היום תוכנית חומש של 4 מיליארד שקל. זו תוכנית שיש אותה רק בחברה הבדואית בנגב. ויש היום משהו כמו 8 מיליארד שקל שנמצאים בתוכניות עבודה לפיתוח של היישובים הקיימים, כולל יישובים חדשים. הממשלה הקודמת החליטה על הקמת ארבעה יישובים חדשים, חאשם זאנה, עבדה, רחמה ויישוב בשם מרווה, זה אחד מחמישה יישובים של מבואות ערד. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תל ערד. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> לא משנה, תל ערד. תקראו לזה איך שאתם רוצים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה נקרא לו, איך שאתה רוצה? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אני אומר עוד פעם, אנחנו לא נהסס ובסוף, אני אומר כאן לחברים, זה לא קורה. זה לא קורה לא בגלל הרשות - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ומה עם שישה היישובים שהיו על שולחן הממשלה? אתה בעד שיכירו בהם? זה נמצא במשרד שלך. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אני אומר כאן שהממשלה הנחתה אותי להביא אליה - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, תענה לי על השאלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הנה הוא עונה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא לא עונה. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> הממשלה הנחתה אותי להביא אליה המלצות במסגרת צוות שנקרא צוות 180, הצוות הזה זה צוות בין-משרדי, כולל מינהל תכנון - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל היו המלצות ושמנו את ההחלטה, הצעת מחליטים, על השולחן, אז אתה בעד שיכירו בהם? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> הנחו אותנו להציג המלצות לדרג המדיני - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא לא בעד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מתי יהיו ההמלצות בנושא? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> בחודשים הקרובים, מתוכנן להיות דיון בוועדת שרים בסוף יולי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מסכם את הדיון. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מדבר על הצעת מחליטים. הוא אומר המלצות, יש הצעת מחליטים. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אני באמת ממליץ ומבקש, מאחר שהעלו כאן דוגמאות, אלסייד, ביר הדאג', ואדי נעם, כל המקומות שהעלו כאן אני מציע לבוא לראות את זה בעיניים. אני מזמין אותך לבוא לסיור קצר, לראות את זה בעין. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מציע לך לעבוד כמו שצריך, לאפשר לאנשים להתחבר לחשמל, לעשות תשתיות כבישים, ואל תטיף. עזוב, אתה לא הכי מתאים. << אורח >> סלים דנפירי: << אורח >> אני אומר לך דבר אחד, אתה מדבר על ביר הדאג', אני מכבד אותך ברמה האישית, אבל אתה בכמה החודשים האחרונים מייצג של הממשלה הזאת וזה 200 צווי הריסה וצווי סילוקי יד ואין שום תוכנית. יש לי יישוב מוכר בלתי מוסדר. אתה מדבר על זה ואתה משכת את כל התוכניות. היה לי יישוב כפרי חקלאי, מוכר עם כל התוכניות, אדוני, והרשות ביטלה את זה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני אגב ביקשתי מידע מהממ"מ אודות הרשות האומללה הזו, גם על ההשקעות של הפקידים וגם על התוכניות שלה, יהיה לי מספיק מידע, אתם רק תשתפו פעולה. יש לכם חובה לשתף פעולה עם הממ"מ ולא להעלים דברים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מסכם את הדיון. אני מודה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה שהעלה את הנושא התכנון בפזורה לרגל יום הנגב שצוין במליאה. אני מבקש מהרשות לעדכן את ועדת הפנים כל שלושה-ארבעה חודשים על התקדמות ביישובים, מה עשיתם. העלה פה ווליד, יש אנשים שמקבלים משכורות, יש הכול, אבל צריכים תוצאות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אחרי שלושה חודשים לא יהיה לך שום דבר חדש מהם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ווליד, אל תעצור אותי. אנחנו רוצים לראות תוצאות, המצב לא יכול להימשך ככה, אבל גם אני פונה לראשי הרשויות בפזורה הבדואית בדרום, לשתף פעולה, לעשות מה שאפשר. לא מתאים? כמו שעשית באמת, לבית משפט, יש משרד הפנים, אבל בלי שיתוף פעולה אתם פוגעים רק באזרחים, ולא רק באזרחים, בבנים שלהם והלאה בהמשך, זה שרשור. תודה רבה, אני סוגר את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:06. << סיום >>