פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
09/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 79
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, ג' בתמוז התשפ"ד (09 ביולי 2024), שעה 9:00



סדר היום:
 << נושא >> קריסת ענף המסעדנות בצפון והיעדר מענה ממשלתי << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
טטיאנה מזרסקי
יצחק קרויזר


חברי הכנסת:
ולדימיר בליאק
אלון שוסטר


מוזמנים: 
	אוראל פיין
	–
	רפרנט חקלאות באגף התקציבים, משרד האוצר

	תמר מירסקי
	–
	הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

	יעל אסיף
	–
	רשות המיסים

	ד"ר אורית דגני דיניסמן
	–
	מרצה ויועצת ארגונית ועסקית

	נפתלי מדי
	–
	מנכ"ל בית מנדיס, צפת

	יעל אליה מדי
	–
	מנהלת שיווק בית מנדיס, צפת

	

מוזמנים באמצעים מקוונים:
לילך ספיר
	

–
	

מ"מ מנכ"ל איגוד המסעדות 

	עדי פרץ
	–
	בעלים, קפה מטרלו, עין זיוון 

	אדית פרידמן
	–
	בעלים, מסעדת נחלה, נהריה 

	יקיר ליסיצקי
	–
	מסעדן




מנהל הוועדה:
אמל ביבאר

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, יפית גולן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> קריסת ענף המסעדנות בצפון והיעדר מענה ממשלתי << נושא >> 


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בוקר טוב, אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. הבוקר נעסוק בדיון דחוף על מצב המסעדות שלא קיבלו מענה במלחמה והן נסגרות אחת אחרי השנייה, עם מאות עובדים מפוטרים ללא הצדקה, והיעלמות תשתית עתידית שתתמוך בתיירות במרחב הצפון. 

לא קיבלנו תשובות. ביקרנו בגולן, ראינו את מטרלו נסגר ובאופן טראגי בעין זיוון ביום חמישי, עם ביקור אחרון של מאות אנשים שאוהבים את המקום ואת המסעדה הזאת, אבל בשל אובדן הכנסות והיעדר מענה ממשלתי, שאגב קיבל סיוע בנובמבר-דצמבר ופתאום הפסיקו לו את הסיוע. 

זה כמעט מעשה חלם, כי המלחמה רק החמירה והעמיקה בצפון מאז נובמבר-דצמבר, והגולן הפך להיות מותקף יותר מאז נובמבר-דצמבר, ומשום מה מישהו החליט להפסיק את הסיוע בינואר. אחרי שהוועדה הזאת נלחמה, הכניסו את התיירות ואת הצימרים והמלונות לסיוע גם עכשיו, ואחרי זה דיברו על עסקים תומכי תיירות ואזור מוטה תיירות שיקבל סיוע, ובגלל בירוקרטיה ממשלתית של איזה סעיף שבו מסעדנות מוגדרת בנפרד בחוק, לא מסייעים למסעדות שנסמכות על 90% תיירים. גם מטרלו בגולן, גם אדלינה בנהריה, ואלה רק דוגמאות של מאות מסעדות בקריסה בצפון. 

אבל לפני שנתחיל, אני גם רוצה לציין את ענייני דיומא. אתמול נכחתי בטקס הפרידה מאלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס. היו שם בניגוד לכל מה שחושבים עשרות ראשי רשויות יהודה ושומרון, שבאו להוקיר ולהודות לו באופן אישי. שמעתי אותם מציינים את היותו אלוף פיקוד מצוין לאזרחים ביהודה ושומרון. 

האלוף יהודה פוקס גדל איתי בצבא. עשינו קורס קצינים בנובמבר 1989 ובמאי-יוני 1990 פיקדנו על קורס קצינים בבה"ד 1. הייתי מד"כ, הוא היה הקמב"ץ של הפלוגה, ונפשנו נקשרה אחד בשני. גרנו באותו חדר כמעט שנה. אני יודע ממה עשוי הקצין הזה יהודה פוקס, אני הייתי בבית שלו, של הרב והרבנית פוקס שהעמידו תלמידים בנתיב מאיר ובמחול מר"ץ במבשרת ציון. 

חלק מאלופי צה"ל הקיימים והקודמים היו תלמידיו של הרב פוקס. כל אחיו של יהודה פוקס קצינים בצנחנים ללא יוצא מן הכלל, והוא הצעיר שבהם, על אף שהיה בישיבה חרדית התגייס לצה"ל ופילס את דרכו בנחל ממ"מ עד מח"ט, כולל אסון המסוקים שבו איבד לוחמים רבים. 

גולת הכותרת של תפקידו זה אלוף פיקוד המרכז. מי שיחקור ויבין את עומק השינוי במאבק בטרור בפיקוד מרכז, לא יכול שלא להשתהות בהישגים שלו. כולל חיסול מאות מחבלים, כולל חדירה למקומות שאף אחד לא חדר קודם ביהודה ושומרון. כולל הפעלת כל האמצעים של צה"ל, כולל תחכום, שותפויות גם שב"כ, גם עם משטרה, גם עם מג"ב, גם עם היחידות המסווגות ביותר. 

עוד ידובר על התקופה הזאת בניהולו ביהודה ושומרון. הוא דיבר מדם ליבו על סוגיות באומץ ובביקורת. גם ביקורת עצמית, גם כלפי צה"ל במלחמה והיכולת שלו להגן על האזרחים. גם על העובדה שהוא היה מפקד אוגדת עזה, ואיך הדבר הזה נצרב בו עד יומו האחרון. 

ולכן צריך להקשיב לנאום הזה. וגם אם מישהו חולק על תפיסות, יש מה להוקיר 37 שנות שירות בצה"ל. אני מאחל ליהודה פוקס שיוביל במדינה, גם במגזר הציבורי, גם במגזר העסקי, גם בהתנדבות. קצת ינוח, קצת ישקיע במשפחה, כי הוא שילם את המחיר של 37 שנות שירות צבאי. אבל אנחנו צריכים הרבה מאוד קצינים שילכו בדרכו של יהודה פוקס. בהצלחה ידידי. 

אנחנו חוזרים לעניין המסעדנות. אז אחרי שגילינו את המשבר הקשה הזה, פנינו לאוצר ולמשרד ראש הממשלה, ולא שמענו מישהו שאומר שאנחנו לא צודקים. מה שכן שמענו, זה שיש בירוקרטיה והם לא יודעים איך לעשות את זה. 

רשות המיסים אומרת אני לא יודעת לסייע למסעדנות מכיוון שיש להם סעיף נפרד למסעדנות, והוא לא קיבל הוראה, תקנה שמאפשרת סיוע במלחמה למסעדנות. האוצר אומר אני לא יודע לעשות את זה, זו החלטת ממשלה שצריכה לבוא. משרד ראש הממשלה אומר לנו הבוקר שהוא עובד על זה ושיש סיכוי שהוא יצליח להכניס את המסעדנות למתווה. 

אבל זה לא מספיק, כי כל יום שעובר המסעדות נסגרות. איך נציל את מטרלו? הוא כבר נסגר. איך נציל את אדלינה? איך נציל מאות מסעדות אם ייקח זמן לממשלה? אני קורא לשר האוצר, לשר הכלכלה, מיידית להיכנס לאירוע. לכל הממשלה, להביא החלטת ממשלה מתוקנת שכוללת את ענף המסעדנות ומביאה סיוע גם רטרואקטיבי על החודשים שהם קרסו בהם, על הפער הזה בין ינואר ליולי. 

אני רוצה לשמוע תשובות מהמשרדים ואחרי זה נציגי עסקים וחברי כנסת. תודה ולדימיר בליאק שאתה איתנו, והקו שלך תמיד הוא למען הכלכלה והעסקים. ראיתי את זה איתך גם בקורונה, גם עכשיו, ותודה שאתה פה הבוקר בשעה מוקדמת. 

משרד האוצר, איזה בשורות יש לכם לתת לנו על מסעדות? האם אתם מבינים את הבעיה? האם הבעיה אמיתית מבחינתכם? האם מישהו עוסק בפתרון ובאיזו מהירות אפשר להביא את הפתרון? 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

בוקר טוב, אוראל אגף תקציבים. בקצרה, אני אבקש גם למען הדיון לעשות רגע סדר בדברים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה שאמרתי לא היה מסודר? 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

לא, חלילה. פשוט לפרט לכם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

דווקא עשיתי סדר לדעתי, אבל תמשיך. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

הכוונה הייתה באמת לפרט קצת יותר לגבי מסלולי הפיצויים שהיו ניתנים בכל חבלי הארץ השונים. כמו שהיו"ר כבר אמר, אנחנו כרגע פועלים בשלוש רצועות מעטפת עיקריות. הראשונה, היא באמת יישובי קו העימות. להם זכאים כלל העסקים, לא משנה באיזה תחום הם עוסקים, לפיצוי מלא, גם לפיצוי נורמטיבי, מה שנקרא הפיצוי הירוק, וגם המסלול הפרטני שבו למעשה מגיע שמאי ועושה הערכת שווי פרטנית לבית העסק. מה שנקרא, המסלול האדום. 

יש לנו את שני חבלי ארץ, שתי רצועות שבהן אנחנו פועלים, ושם הפיצוי ניתן רק לעסקים העוסקים בתחום התיירות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש איזו הגבלת קילומטראז' למושג הזה 'תחום התיירות'? והאם כשעשיתם תחום תיירות אתם ניסחתם הגדרות מהו תחום תיירות, או שזה נשאר גמיש? 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

תחום התיירות הוא, תקני אותי אם אני טועה ידידתי מרשות המיסים, זה תחום שמוגדר בחוק. קווי המתאר של העסקים שעוסקים בתחום הם ברורים, והמסעדות מוחרגות מההגדרה של מהו עסק העוסק בתיירות, וזו גם מהות הדיון אני חושב. 

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

עו"ד יעל אסיף, רשות המיסים. אני אוסיף בנקודה הזאת, אנחנו הגענו להסכמה עם משרד התיירות, מבחינת התקנות שלנו, ההגדרה מה זה אטרקציה תיירותיות, היא בהתייעצות עם שר התיירות. הגענו להסכמה, וזה גם נכנס בעצם לתקנות הוראת השעה, שההגדרה תהיה לפי סעיף 40 א' לחוק עידוד השקעות הון. שזו הגדרה מאוד רחבה מה זו אטרקציה תיירותיות, וזה כולל כמובן גם צימרים, בתי מלון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז שר התיירות יכול להגדיר מסעדה כאטרקציה תיירותית? 

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

בעניין הזה לא, כי בחוק שלנו יש הגדרה נפרדת לבתי אוכל, ובבתי אוכל נדרשת הפסקת פעילות של שבוע. אי אפשר להגדיר את זה בתוך אטרקציה תיירותית, כי כבר יש לזה הגדרה נפרדת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ולמה לא הכילו את הסיוע הממשלתי על אותה הגדרה נפרדת? מה הייתה הבעיה להוסיף את אותה הגדרה לסל הסיוע? 

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

מבחינתנו בחוק שלנו נדרשת הפסקת פעילות של שבוע. אנחנו גוף מבצע, אם אנחנו נקבל הוראה אנחנו נפעל בהתאם להוראה. מבחינת החוק שלנו, יש לנו הגבלה שנדרשת הפסקת של פעילות של שבוע, ועל פי הוראות פיקוד העורף אין כרגע הוראה כזאת למעט היישובים המפונים. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

לשאלתך, וזה פה אולי פרשנות שלי של הדברים, אבל יש קושי רב לייצר את ההפרדה בין עסק שקהל הלקוחות שלו בהווייתו הוא קהל לקוחות לוקאלי, לבין כל עסק אחר שעונה על אותה הגדרה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

המסעדות האלה 90% מבוססות תיירות. זה לא נכון, גם במונח לוקאלי. מסעדה איכותית לא יכולה להתקיים על בסיס תושבי הצפון, רק התיירות מקיימת אותה. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

אז זה מה שהחוק מגדיר בשורה התחתונה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז תשנו את החוק. וגם לא רק תשנו אותו לעכשיו, תשנו קבוע שלא יהיה את אותו אירוע. פעם זה קורונה, פעם זה מלחמה, מחר אני לא יודע מה. תכניסו את המסעדות לעסק שתומך תיירות בהגדרה בחוק. כל פעם נבוא לדיונים כאלה לתקן? 

אני רוצה ללכת איתכם ברמה פשוטה. יעל הייתה איתי, נכון? היינו במטרלו, ראינו מאות לקוחות. זהו, זה סגור. היום יום שלישי, המקום הזה סגור. אתם מבינים את הלקונה? אתם מבינים שפה דרוש תיקון? אתם מבינים את ההיגיון של הדרישה שנעשה משהו אחר? עוד לפני מה ניתן לעשות. אתם מבינים שיש בעיה בשטח? 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

אנחנו ערים לכך שיש בתי עסק מסוימים שבאמת לא מקבלים את המענה, למרות הקשיים איתם הם מתמודדים כיום. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה אתם עושים למען הדבר הזה? מה התוכנית שלך כאוצר? איזה פעולות נקטת כדי לפתור את זה? 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

שוב, אנחנו באוצר באמת עובדים בצורה יותר רוחבית. אנחנו מסתכלים על חבל הארץ כמקשה אחת, על ענפים בצורה יותר רוחבית, ואנחנו כרגע לא עוסקים בפתרון או במתן מענה ספציפי לבית עסק כזה או אחר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן, אבל עובדה שאנחנו בלחץ הוועדה, גם תיירות לא הייתה בפנים ואחרי זה עסקים תומכי תיירות לא היו בפנים, ואזור מוטה תיירות לא הייתה הגדרה. אלה דברים שאנחנו דאגנו שיהיו. אבל למה אנחנו צריכים בסלאמי כל פעם להכניס משהו? למה אי אפשר שאתם תובילו את הפתרונות? שלא נרדוף אחריכם? 

אגב, אני חושב שהאוצר טועה בדבר אחד. שאם יש תחום שהוא אמור להיות פרואקטיבי ולהבטיח את עתידו, זה כלכלת הצפון. אתה שמעת את זה ממני כבר, הכסף שהוצאתם על מפונים לא יחזור לקופת האוצר. אתם הייתם נדיבים בהשקעה במשפחות שמתפנות בסך הכול. אדם יכול לשכור בית במקום אחר ולהתקיים, לפעמים נתתם לו פיצוי יותר גדול מהמשכורת שלו. 

אז זה צעד אחד של נדיבות, אבל זה כסף שלא יחזור לאוצר. פה הכלכלה הזאת שנעלמת בשקט ומתה בשקט, היא לא תשלם לכם מיסים. אם מטרלו יפעיל 5 מיליון שקל בשנה, אתם תקבלו מיליון שקל, מע"מ ומס הכנסה ודברים אחרים. ולא רק שלא תקבלו את המיליון שקל של הפעילות שלו, אתם תשלמו 40 תלושים של דמי אבטלה למשך חצי שנה או שנה למובטלים. 

אז האוצר אמור לשמור על כלכלת הצפון. לתעדף את ההשקעות במה שכלכלה מקומית מקיימת, שבלעדיה הצפון לא ישתקם. אחד הדברים שהאוצר הכי גאה זה היציאה ממשבר הקורונה, כי שמרנו על עסקים. בקורונה עזרנו למסעדה כזאת. ואז היא חוזרת לפעילות, ופה היא נסגרת. מי יחזיר אותה לפעילות? 

אני מבקש ממך וכבר אמרתי את זה, תקיימו דיון עם ראש אגף תקציבים, החשב הכללי, עם שר האוצר, עם המנכ"ל, שמירת כלכלת הצפון. מה אנחנו עושים טוב, מה אנחנו עושים לא טוב. יש מענקים עכשיו של שימור עובדים בתעשייה, שהבנתי שביולי הם בעננה. האם זה חודש המענקים האלה שהיו צריכים להתחדש ביולי? 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

למיטב הבנתי ההחלטה טרם התקבלה, אבל לפי דעתי פועלים על מנת שהיא כן תעבור. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל יולי כבר התחיל. אתה מבין? מסכנים האנשים, הם צריכים להיות באי ודאות על חודש שכבר התחיל, האם המדינה תמשיך לסייע? 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

אני מבקש באמת לחזור אליך עם תשובה יותר מקיפה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אוקיי, אם אפשר עד סוף הדיון הזה. חבר הכנסת בליאק, בבקשה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה אדוני היו"ר, אני מודה לך על הדיון החשוב הזה. אני מלווה את אגף המסעדנות בעצם מהיום הראשון שלי בכנסת, עוד בהיותי מרכז הקואליציה בוועדת כספים עם ביטול החל"ת, וחזרת עובדים, וביטול היטל עוברים זרים שהיה באמת מהלך מאוד משמעותי. 

כפי שציינת ובצדק, בתחילת המלחמה לפחות בחודשים אוקטובר-דצמבר, העברנו בוועדת כספים מתווה שהוא נתן מענה הולם לבעיות העסקים, גם באזור הצפון. הבעיה שב-31 בדצמבר זה נגמר. אני גם הייתי בחודשיים האחרונים לא פעם באזור הצפון, בכל מיני אזורים וראיתי את המצב הקשה של העסקים ושל המסעדות. 

התקיימו אצלנו בוועדת כספים מספר דיונים בנושא הזה. יש שם מקומות שתשעה חודשים לא פועלים, או פועלים בקושי. לא עם ה-40% ירידה או 60% ירידה. 80%-100%. גם דיברנו על זה שאין ספק שמסעדות נכללות במעגלים הרחבים של התיירות. אין פה בכלל שום ויכוח, אני חושב שאף אחד לא מטיל בזה ספק. ואם צריך לשנות את החוק, אז צריך לשנות את החוק. 

אני מבטיח שברגע שהתקנות יבואו לדיון בוועדת כספים, תוך שנייה אנחנו נאשר אותה. ולחכות עוד חודש ועוד חודש, כל מי שניהל עסק מבין שלמימד הזמן יש פה משמעות מאוד מאוד גדולה. ולכן אני גם מצפה מרשות המיסים וגם ממשרד האוצר, אם צריך לשנות את החוק אז תביאו את התיקון, אנחנו נאשר אותו. כי אחרת אנחנו נחריב את ענף המסעדנות, לא רק בצפון, בכל הארץ. גם ככה זה ענף שהוא מאוד מאוד מורכב לניהול ובעל סיכונים גבוהים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כל החלוקה הזאת היא לא לגיטימית. מדינה שידעה בקורונה לעזור לעסקים טוב יותר, לא יודעת במלחמה לעזור להם? 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

תבואו עם תיקון, אנחנו נאשר אותו. אדרבא, אם העסק לא נפגע הוא לא יקבל פיצוי, ואם הוא נפגע ברמה של לפחות 40%-80%, אתם חייבים לעזור לו. אנחנו חייבים לעזור לו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מי רוצה להתעסק עם החזרים מממשלה? אם עסק עובד הוא עובד. אם הוא קורס הוא קורס. אם הוא אומר לך אני סוגר, כנראה זה אמיתי. וכל עסק שנפגע במלחמה צריך עזרה, מה זה כל ההגדרות האלה? צריך תקנה שכל עסק שנפגע במלחמה יקבל עזרה, כמו שכל עסק שנפגע מטיל לקבל עזרה, כמו שכל עסק בהפסדים בסיוע עקיף בקול הגבול יקבל עזרה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אבל כאן, ברגע שהסכמנו שענף התיירות נפגע, מסעדות זה חלק אינטגרלי מהענף התיירות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אין תיירות בלי מסעדנות בצפון. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

ואם יש לקונה בחוק, בואו נתקן את זה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מהר אבל. אין זמן, אני הולך לעשות על הנושא הזה דיון עוד שבוע. אני לא סתם הכנסתי דיון פה תוך יומיים, חזרנו רק בחמישי מהגולן. אנחנו רוצים מהירות, הכנסת עובדת מהר, אנחנו רוצים את הממשלה שתעבוד מהר. 

רוצה להגיד משהו? חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

קודם כל שוב תודה על הדיון, והרגישות שלך לנושא של הצפון ביישובים שמפונים ולא מפונים, מסעדות במצב פשוט נוראי. אף אחד לא עצר להם את ההוצאות. מי ששכר מקום, הם עדיין משלמים ארנונה, עדיין מקבלים חשבונות חשמל, והמקדמות ליישובים שמפונים, עכשיו הם מקבלים רק עבור תחילת השנה. 

אם אין הכנסות, מאיזה הון הם יכולים לשלם את החשבונות האלה? ואלה מהיישובים שלא מפונים, בכלל אין להם שום מסלול לקבל פיצוי ותמיכה מהמדינה. אני מאמינה שהמטרה של הדיון הזה באמת לבנות להם את המסלול כדי שהממשלה תתמוך בעסקים האלה, כי אם יסגרו את העסק זה בספק שיוכלו לפתוח אותו שוב. 

אפילו כשהמלחמה תסתיים והכול יירגע, אני לא חושבת שבן אדם שכבר קרס ופשט רגל, ולא עומד בתשלומים, ונשאר בחובות, שהוא יצליח להרים את העסק שוב. וזה גם הכשרת עובדים, וגם הוצאות על אחזקת המקום וכלכלת העסק חייבת הזרמת כספים. אין הכנסות, אין עסקים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה טטיאנה. אנחנו רוצים את לילך ספיר, מ"מ מנכ"ל איגוד המסעדנות בבקשה, בזום. 

 << אורח >> לילך ספיר: << אורח >> 

בוקר טוב. א', אני מודה מאוד על הדיון הדחוף והבהול, ואני רוצה להיות מאוד עניינית. אני רוויית מאבקים בנושא פיצויים ועזרה למסעדנים. אני מאוד ריאלית, אף אחד לא ימציא לנו מסלול. או בוא נגיד ככה, אם יחליטו להמציא מסלול עזרה, עד שהוא יוקם, מה שנקרא זה יהיה הניתוח הצליח והחולה מת. 

הדרך היחידה זה לתקן את הטעות ההיסטורית אגב, ולו זמנית, ולו למסעדות הצפון, אבל זה עדיף מכולם, לתקן את הטעות שבה אנחנו לא נחשבים עסק תיירותי. אני רוצה להגיד על זה שני דברים. אחד, לא רק שאין תיירים אין מסעדות, זה גם עובד ההפך. איפה שאין מסעדות אין תיירים. 

תיירים לא מגיעים למקומות שאין בהם מסעדות, בין אם הם רוב הלקוחות או לא רוב הלקוחות, זה בלתי אפשרי שזה יקרה. עכשיו, אני רוצה לתת דוגמה אחת כדי שתבינו את האבסורד. מסעדה נשענת על 10% רווח. אני יודעת שמה שנקרא אם היה לי שקל על כל מי שמגיע יום חמישי בערב חושב שאנחנו מיליונרים, הייתי באמת מיליונרית, אבל זה לא המצב. 

מסעדה נשענת על 10% רווח בימי שגרה, כשהכול נורמאלי ובסדר. ואני אתן לכם דוגמה אחת לערב רגיל, לא מלחמה, אוקיי? אין מלחמה למעט בשבעה קילומטרים לשיטת קבלת ההחלטות, אבל מה שנקרא חיזבאללה לא תמיד מיישר קו עם ההגדרה הזו. אז אני אתן יום שבו אין מלחמה כרגע באופן אקטיבי. 

הרבה מאוד אנשים לא מגיעים לטייל כרגע בצפון, וגם האוכלוסייה המקומית לא ממש במוד, אבל נניח שהחלטנו לפתוח ויש לנו 50 איש. כמות קטנה מאוד להחזיק מסעדה שהיא בגודל נורמאלי, אם יש לה 50 איש בערב מאוד קשה לשרוד, אבל החלטנו כדי לא לאבד את עצמנו לגמרי לפתוח. יש לנו 50 איש בהזמנות. 

אנחנו מגיעים בבוקר, יש לנו צוות, אנחנו מכינים את האוכל, מתחילים בהכנות בהכול – ובצוהריים זז לו כטב"מ לעבר האזור. סביר מאוד להניח שמתוך ה-50 איש האלה, יישארו מעט מאוד אנשים. עכשיו אני רוצה להסביר למה אנחנו לא חנות בגדים, ויש לי הרבה כבוד לחנויות בגדים. 

את חומרי הגלם שקנינו, אי אפשר להחזיר למדף כמו חולצה ולהגיש אותם יומיים-שלושה אחר כך. אפילו לא שבוע אחר כך. חומרי הגלם שהתחלנו לעבוד עליהם ולעבד אותם, ילכו ישר לפח אם אף אחד לא צרך אותם היום או מחר. 

כדי שיהיה לנו עובדים לתת את השירות הזה, אנחנו צריכים להתחייב, זו התחייבות הדדית. אם התחייבו להעסיק היום עובדים, אני כבר לא מדברת על הריהוט של העניין, העובדים האלה יקבלו תשלום. אנחנו נתייחס לעובדים האלה כבני אדם, אנחנו מצפים שהממשלה גם תתייחס אלינו כבני אדם. העובדים האלה צריכים לאכול, אנחנו התחייבנו להעסיק אותם היום ולתת להם עבודה. זה לא בעיה שלהם שחיזבאללה החליט להזיז את הכטב"מ עשרה קילומטר ימינה. אז אנחנו נשלם להם. 

אתם יודעים כמה לקוחות צריך בשביל להיות Break even על זה שתיכננו, כלום, מעט, 50 איש להיום, ולא יגיעו ה-50 איש כי קרה מה שקרה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אם אפשר משפטי סיום ואת ההמלצה המעשית שלך. 

 << אורח >> לילך ספיר: << אורח >> 

כן, בהחלט. אני אומרת נדרשים 500 לקוחות כי הרווחיות שלהם היא 10%, כדי להיותBreak even על יום אחד כזה ש-50 לקוחות ביטלו כי קרה מה שקרה. אין לנו יכולת לשרוד. ברגיל, בטבעי זה קשה. אבל אנחנו ענף שמחזיק מעמד. 

אני רוצה לציין רק עוד דבר אחד, את ההלוואות של הקורונה שכולנו לקחנו כדי לשרוד בפעם הקודמת, אנחנו עדיין משלמים אותן. אנחנו עוד נשלם אותן שנתיים-שלוש. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה רבה לילך. נפתלי מדי ויעלי מדי. 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

אני רוצה לספר לכם שלי היה בית קפה אחד הקסומים בגולן במשך תשע שנים, ובקורונה סגרתי אותו. למרות שהמדינה עזרה, לא הצלחתי להתאושש ובית הקפה נסגר. היום אני מסייעת ומלווה את העסק של בעלי, מסעדה שנמצאת בצפת. מסעדה שכל כולה מספקת ארוחות לתיירים מקומיים ותיירים חיצוניים. זה משהו שאפשר להוכיח אותו על ידי סליקות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ממש, הוא מדיד. הוא לא על שמועות. 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

אני נמצאת פה כבר פעם שלישית בוועדות, גם בוועדה שלך כבוד היו"ר וגם בוועדת הכספים. אני שומעת פה חברי כנסת שיודעים וברור להם שמסעדה זה עסק תיירותי. מצד שני אני רואה פה פקידים ממשרד האוצר, פעם שנייה שאני שומעת, הם לא מבינים בתיירות, אני מצטערת. 

קניתי פה קפה עכשיו במזנון הכנסת, זה לא תיירות. אבל מסעדות בגליל ובגולן זה תיירות לגמרי, וחייבים להבין את זה. ואני מרגישה פעם אחרי פעם שאתם פשוט לא מבינים את זה. אנחנו באים לכאן מהצפון וזועקים מדם ליבנו, העסקים שלנו קורסים. הם לא בנויים על מקומיים, זו תיירות. 

בואו לגולן, אנחנו גרים בגולן ועובדים בצפת. הגולן שומם, בתי הקפה שוממים, צפת שוממת. המסעדה שלנו זו מסעדה תיירותית. בימי חמישי יש אצלנו צ'ולנט ואוכל מסורתי. תושבי צפת לא באים לראות את זה ולאכול את זה, זה רק תיירים. 

המסעדה היא מסעדה יוקרתית שמביאה אליה תיירים מהעולם והארץ. הם לא מגיעים. אין תיירות. ואני מרגישה שאתם אטומים, אתם לא מבינים את זה. זה לא בית קפה בכנסת שמגיעים אליו כל המבקרים של הכנסת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

איזה סיוע קיבלתם מאז תחילת המלחמה למסעדה בצפת? 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

בחודשיים הראשונים, אני לא יודעת מספרים מדויקים, עד דצמבר ומאז אין כלום. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מאז אין מלחמה, מאז הכול טוב במדינה. בינואר המדינה חזרה לשגרה ואין לכם סיבה לקבל. 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

אני מרגישה שאתה מבין אותנו ומזדהה איתנו, אבל לא קורה כלום, אתם לא עושים כלום. אבל אנחנו כבר פעם אחרי פעם מגיעים לכאן ואתם רוצים להביא ורוצים לשנות חוקים ולא קורה כלום בינתיים. עכשיו, אתם מקבלים משכורת כל חודש, ויושב פה בעל עסק שכבר תשעה חודשים אין לו הכנסות. 

נגמרו לו כל החסכונות, הוא לקח את כל ההלוואות האפשריות. יושב אדון שר האוצר ומציע הלוואות לעסקים. תגידו לי אתם, עסק צריך הלוואות עכשיו? להסתבך עוד יותר? זה מה שאני עשיתי בקורונה, לקחתי הלוואות כדי להסתדר וסיבכתי את עצמי יותר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה היקף הפעילות באחוזים שירדה המסעדה בחודשים האלה? 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

היקף הפעילות 90% מההכנסות שלנו במסעדה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא, שאלתי בפעילות הכלכלית של מסעדה שיש לה מחזור חודשי, כמה אחוז בערך? 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

65%. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אי אפשר להחזיק עסק שיורד ב-65%. 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

היו לנו 120 עובדים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

וואו. 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

היום יש 40 עובדים שכל חודש בקושי משלמים להם משכורות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

על כל אחד כזה שהלך הביתה המדינה משלמת לו דמי אבטלה. 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

דרך אגב, גם ענייני האבטלה, זה לא 100% שכר. זה 60%-70%. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ברור שזה לא 100%. אבל אם המדינה הייתה נותנת לעסק מענקים, הוא לא היה צריך לקבל אבטלה. 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

אדוני אבל זה התפקיד שלכם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה מה שאנחנו עושים יעלי. 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

אבל זה לא קורה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל תגידי, עדיף לך שלא היה מישהו שייזום דיון על מסעדנות? אז את צועקת על הארבעה חבר'ה שבאו ב-09:00 בבוקר לדיון? 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

אבל אני רוצה שיהיה מעשים, לא רק דיונים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תצעקי על 116 ח"כים שלא באו להיות איתך. 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

אתה תצעק עליהם. אתה תעשה את זה. אני בחרתי בך. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל את צועקת עלינו. אנחנו איתך.

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

אבל זה לא עוזר לי, איך זה עוזר לי בדיוק? 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז מה את רוצה שנעשה? 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

שתעשו. זה מה שאני רוצה שתעשו, שתדפקו על השולחנות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

את יודעת את ההבדל בין כנסת לממשלה. את מכירה את ההבדל. התקציב אצלם, אנחנו רק לא נוותר להם. עכשיו, אני מבין את דם ליבך, אבל בואי. אנחנו עובדים בשבילך יום ולילה. הייתי יום חמישי בגולן ושבוע הבא אני אעבוד. 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

אבל זה לא עוזר לנו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז לא לרדת עלינו, לרדת על מי שצריך, לא על מי שעובד בשבילך. 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

זה ממש לא הכיוון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו עובדים בשבילכם, ואנחנו נביא את התוצאה הזאת עם כל הכבוד. 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

זה מה שאני רוצה, זה ממש לא הכיוון לרדת עליכם. אני מאוד מעריכה את העשייה שלכם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז מצוין. יש גבול גם לאן מכוונים אש. האוצר צריך לתקן את התקנה של מסעדנות, זה בידיו ובסמכותו. 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

אבל לי אין תקשורת עם האוצר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז באת להשמיע את קולך. 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הוועדה הזאת אפשרה לך להשמיע את קולך. 

 << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> 

אני שמחה שהיא עשתה את זה, אבל אני רוצה שיקרה משהו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מצוין. אנחנו לא נרפה מהנושא הזה. תודה רבה. 

בזום איתנו עדי פרץ, קפה מטרלו עין זיוון. מה קורה? אתה יותר מידי אופטימי ביחס לאדם שסגר את העסק שלו ביום ראשון. 

 << אורח >> עדי פרץ: << אורח >> 

אני מאוד לא אופטימי לצערי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז תספר לנו מה קורה כרגע. 

 << אורח >> עדי פרץ: << אורח >> 

את כל מה שהיה לי אמרתי לך כבר, אני רוצה להעביר לכל הסובבים שאני אומנם סגרתי את העסק ואני יכול להסתדר. אני רוצה להעביר את כל המסביב הזה. מטרלו זו נקודת ציון של עשרות אלפי מטיילים שמגיעים בשנה לרמת הגולן. 

אפשר להוכיח את זה בקלות. לצערי בכל שנות הפעילות אף פעם זה לא היה מקום של מקומיים. אני יודע ומוכח לי על ידי אנשים שהם יוצאים בחמש ושש בבוקר מאזור המרכז כדי להגיע לאכול, אבל הבעיה היא לא רק מטרלו. הבעיה היא כמו שאמרת ה-40 עובדים האלה שהולכים הביתה, והבעיה היא הספקים שנמצאים ברדיוס של חצי שעה נסיעה ממני, ואני משלם להם בכל חודש בסביבות ה-150-200 אלף שקל, ורובם הם חקלאים קטנים ועסקים קטנים שגם ייפגעו מהסגירה הזאת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתה יכול לתת דוגמאות לספקים בגולן והיקף הקנייה שלך מהם, ואיך הם הולכים להיפגע כמעגל שני מהסגירה שלך? 

 << אורח >> עדי פרץ: << אורח >> 

בטח. לצורך העניין ספק חלבים שלי שנמצא בחצור הגלילית, ואני משלם לו בין 50-70 אלף שקל כל חודש. אם זה עכשיו בכל תקופת המלחמה הספקים הקטנים שמגדלים עבורי ירקות, שכבר חודש וחצי לא קניתי מהם. 

אם זה עידו מחאן הדובדבן שבגולן שיש לו גם לינה בשטח וגם קטיף עצמי. הוא מתקשר אליי בבוקר ואומר לי אני קטפתי עכשיו את כל ה-8 קילו אוסנה שעוד נשאר לי על השיחים, כמה אתה רוצה? ואני אומר לו הכול, כי אני רוצה להמשיך לגלגל את כל מי שמסביבי. ואני לא השתמשתי בהכול, אני גם זורק. אבל אנחנו לא יכולים גם בתור עמודי תווך לזנוח את כל מי שמסביבנו. והפגיעה הזאת היא פגיעה קשה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה הסיוע שקיבלת בנובמבר-דצמבר ואיך זה עזר לך לקיים את העסק? 

 << אורח >> עדי פרץ: << אורח >> 

זה עזר לי מאוד, קיבלתי בעצם את מה שהפסדתי על פי כל ההערכות באוקטובר-דצמבר, ומאז כמובן לא קיבלתי כלום, ומן הסתיים זה עזר לי להתקיים. זה עזר לי להמשיך להעסיק פה עובדים. בכל התקופה הזאת פתחנו רק בשביל חיילים שהוצבו פה באזור, וזה היה איזושהי נקודת אור גם בשבילם, שזה משהו שאני ממש חושב שהוא חשוב. 

ולראות את הפרצופים שלהם עכשיו מגיעים הנה והם רואים שסגור, זה גם איזושהי מכה. מינואר שבעצם לא קיבלנו כלום, המצב הלך ודעך ואני החלטתי לעצור כי אני לא יכול לספוג יותר הפסדים. מן הסתם שעוד הלוואות לא יעזרו. אני שיפצתי פה את המקום לפני שנה וחצי בחצי מיליון שקל, ואני עדיין סוחב את זה איתי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז עדי, אנחנו בקשר ישיר. אנחנו רואים בכך קייס סטדי, אנחנו רוצים שאתה תפתח מחדש בגולן ותמשיך לשגשג, אבל הכאב שלך הוא כאב של מאות מסעדות שהן בסכנה, ואנחנו לא נרפה עד שנביא פתרון בעזרת השם. 

 << אורח >> עדי פרץ: << אורח >> 

מאוד חשוב לי שוב להגיד, הבעיה לא מטרלו. הבעיה היא בעיה כללית. מטרלו זה היה מקום ענק שדורש הרבה עובדים, אבל יש פה אנשים שיושבים לבד בעסק שלהם ונובלים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ברור, תודה. אדית פרידמן, מסעדת נחלה, נהריה. בזום. 

 << אורח >> אדית פרידמן: << אורח >> 

היי, בוקר טוב. האמת היא שאני מרגישה שנאמר כבר הכול ואני מאוד מודה על ההתכנסות הזאת שאנחנו עושים, ואני רואה שזה בוער בנפשך ויש הבנה עמוקה. אני רק אסכם ואומר שאנחנו מבינים שאין תיירות, אנחנו מבינים שגם הלקוחות המקומיים מתקשים לצאת. 

אני יכולה לתת דוגמה. אני גרה בשבי ציון, העסק נמצא בנהריה. לפני יומיים קיבלנו פה – בשבי ציון – וואטסאפ שהילדים יישארו מסוגרים בתוך המסגרות, אין בריכות. ברגע שהורים מקבלים וואטסאפים כאלה ויש איזושהי הרגשה של מתכוננים למשהו, אז אף אחד מראש לא יוצא למסעדה בחוץ. 

המסעדה שלי היא מאוד גדולה, היא יודעת להכיל בשוטף 200 איש. יש גם את החלק בפנים כמו שאתם רואים, יש גם גינה גדולה בחוץ. הגינה הזאת בעצם, היו לי חמישה ילדים מתחילת החופש הגדול, כשהגינה הזאת בשוטף שלה מכילה בערך עשרות ילדים שרצים פה על הדשא וההורים יכולים לשבת פה מאחוריי בשולחנות בכיף. 

זה המצב בצפון, אנחנו יודעים. נשאר לפתור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אדית, כרגע אתם סגורים? פעילים? מה את עושה בינתיים? 

 << אורח >> אדית פרידמן: << אורח >> 

אנחנו היינו סגורים חצי שנה אחרי שהגענו למצב קטטוני כי מישהו החליט בינואר שהמלחמה נגמרה. אנחנו חזרנו לעבוד למרות שלפי הוראות פיקוד העורף העבודה שלנו מאוד בעייתית מכמה בחינות, גם המבנה שלי וגם אני יכולה להכיל רק עד 30 איש. זאת אומרת, גם אירועים משפחתיים שהייתי עושה זה בעייתי. אז אני הייתי סגורה חצי שנה ועכשיו פתחתי. כל העובדים שהיו לי כמובן עזבו אותי. הכשרתי עובדים מחדש, וכל מה שצריך זה לראות אותנו ולהבין שחשוב להבין שמסעדות בצפון הם תיירות. אפשר לפתור את זה מבחינה חוקית. 

אני רק רוצה להגיד, באפריל 2023 בפסח חיזבאללה ירה פה טילים באמצע פסח, עוד פעם כשאנחנו בשיא שלנו קיבלנו טילים לנהריה כשהוא עשה את הניסוי כלים שלו, וזהו. באותו רגע נגמר לי פסח. וגם אז הצימרים מסביב קיבלו פיצויים ואנחנו בעלי העסקים לא קיבלנו. 

הסבירה את זה מקודם, שכשאני סוגרת פתאום את העסק שלי, כל הפרודוקטים, כל העובדים, כל ההוצאות הקבועות שלי גורמות לי להפסדים ענקיים. אז כל מה שצריך לעשות זה להבין שתיירות אפשר לראות את זה בסליקת כרטיסי אשראי, זה אנחנו, ולקחת בחשבון שגם בימים כאלה שכן בחרנו לפתוח, ההפסדים שלי הם גדולים מהרווחים שלי. 

אני בהתחלה הייתי סגורה כי רציתי לצמצם הפסדים, ועכשיו אני פשוט פתוחה כי אין לי ברירות. אז אפשר לעזור לנו בארנונה, אפשר להכניס אותנו למתווה תיירות, והדרך הכי פשוטה אפשר לעשות לנו מסלול הוצאות מזכות שלוקח בחשבון את ההוצאות הקבועות הגבוהות שיש למסעדה. זהו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

טוב, תודה אדית. 

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

אני רק אציין במילה, שהעסק הספציפי הזה נמצא בקו העימות והוא מטופל, והגברת הנחמדה שעכשיו דיברה מטופלת על ידינו והוא זכאי למסלולי פיצוי. בקו העימות שיש מסלולים שתקפים גם היום. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אדית, אומרים שאת בקו העימות ואת יכולה לקבל סיוע כבר. 

 << אורח >> אדית פרידמן: << אורח >> 

נכון, זה מה שאני בדיוק אומרת. קודם כל אחרי המפגש הקודם בכנסת אני באמת קיבלתי סיוע על ינואר-פברואר. ביולי נכנס לנו הכסף סוף סוף על ינואר-פברואר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה עם מרץ, אפריל, מאי, יוני? 

 << אורח >> אדית פרידמן: << אורח >> 

אנחנו לא יודעים. 

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

קודם כל אנחנו היינו בכנס בכברי ששם פגשתי אותך, נכון? וגם בכנס נוסף ואנחנו בקשר איתך ומטפלים בכל מה שאת מגישה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל באופן עקרוני, היא יכולה להגיש ולקבל?

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

גם מרץ אפריל, מאי ויוני. כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז תגישי. 

 << אורח >> אדית פרידמן: << אורח >> 

אם אני מגישה, אני מגישה מסלול מחזורים. מסלול מחזורים לצורך העניין, יותר משליש, כמעט חצי מהסכום שאנחנו מקבלים לפי מסלול מחזורים הולך לטובת הארנונה, מה שלא מאפשר ליתר ההוצאות הקבועות. בשביל זה אני אומרת, שכשיש מתווה צריך לראות שהוא מתווה שהולם את התחום הזה שנקרא מסעדנות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז יעל, צריך להבין את ההערה שלה יותר ספציפית. אגב, היא דוגמה למישהי שפגשה אותנו בלוחמי הגטאות, ומתחיל המענה עבורה אבל הוא לא שלם. ולצערי שפר גורלה שהיא נקראת קו עימות, אבל צפת לא קו עימות אבל היא קורסת כלכלית. 

וגם הגולן באופן מודע, הנהגת הגולן לא פינתה את הבתים למרות שהם על הגבול. אז הם צריכים להיענש? גם נהריה לא פינתה את עצמה, אז היא צריכה להיענש? זה שאנשים נאחזים ולא מפנים, צריך לקבל תמריץ להישאר בבית, לא לעודד פינויים. אז אדית, נמשיך ללוות אותך גם ברמה הפרטנית, ותודה שאת גם קול להמון מסעדות במובן העקרוני ופועלת למענם. 

אורית דיניסמן, שליוותה הרבה עסקים בצפון. אני לא יודע איך להגדיר אותך, מנכ"לית גליל עליון לשעבר. 

 << אורח >> ד"ר אורית דגני דיניסמן: << אורח >> 

תודה על הדיון ועל זה שאתה עם היד על הדופק כל הזמן, מעלה צרכים אמיתיים מתוך השטח וגם מבקר בשטח. באמת הענף קורס, ואני רואה את זה גם כלקוחה שמסתובבת, משתדלת להגיע לכל בתי העסק ובתי הקפה ששורדים עכשיו גם באזורים המפונים וגם באזורים הלא מפונים. 

אני רוצה להרחיב קצת את המושג למסעדנות, חשוב לי שתקשיבו רשות המיסים כי זה אליכם. חשוב להרחיב טיפה את המושג 'מסעדנות', כי אנחנו לא מדברים רק על מסעדה במושג הרחב, אלא אנחנו מדברים גם על בתי קפה, אנחנו מדברים על בתי עסק שנותנים עסק מזון. 

למשל, אתמול ביקרתי בחוות תבלינים בחולתה, שגם היא בקושי שורדת והיא מוגדרת כבית אוכל, היא לא מוגדרת כעסק תיירותי ולכן היא גם לא זכאית. היא גם לא באזור שמוגדר במתווה הפיצויים, נפלה בין כל הכיסאות ובקושי שורדת. היה שם שלום עליכם, שזאת מאפיה ובית קפה שנסגר כבר במהלך המלחמה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה עצוב. אוראל, הדוחות האלה של סגירה זה אובדן הכנסות למדינה. לא יהיו הכנסות, לא תהיה פעילות כלכלית בצפון. חייבים להתעורר, אין זמן. 

 << אורח >> ד"ר אורית דגני דיניסמן: << אורח >> 

אז זהו, אז אני רוצה להגיד גם שהחוק מתייחס למסעדות כמו לתל אביב, ובאזור שלנו עוד לפני המלחמה, עוד בלי קשר למלחמה עסקים בקושי שרדו בגלל תנועה, מיעוט אוכלוסייה מקומית ובאמת נשענה על תיירות נכנסת, גם מישראל וגם מחו"ל. 

ובאמת אנחנו ראינו בתקופות של אוף סיזן קושי מאוד גדול, בעיקר בעקבות גם עליית מחירים, הזכירו את הקורונה, גם היה להם קשה להתאושש. ולכן אני רוצה להתייחס לשלושה מעגלים. קודם כל, הזכירו פה באמת אזורים שהם מחוץ למעגל הפינוי, אבל גם העסקים שבתוך מעגל הפינוי, שכרגע מקבלים פיצויים, זה פיצויים בשביל לשרוד את היום-יום, בעיקר לבעלי העסקים, לא לעסק עצמו. 

תבינו, זה נותן אוויר וחמצן לשרוד את החודש, בסדר? לא להיכנס לחובות מאוד מאוד גדולים, אבל העסק צריך שיקום. הסכום הזה מכסה את ההוצאות השוטפות, הוא לא לפיתוח ולא להחזיר את העסק ליום שאחרי, וצריך לקחת את זה בחשבון ברמה של תקציבי שיקום. עוד פעם אני מתחברת, לא הלוואות. אנשים לא יכולים לשאת עוד הלוואות, הם צריכים מענקי עידוד. 

באזורים הטיפה יותר מרוחקים, הם באמת גם לא נכנסים תחת הפיצויים, הוזכר פה. ואי אפשר להיעזר רק באוכלוסייה המקומית שמנסה מאוד לפרגן, אבל כפי שנאמר קשה לה בעצמה לצאת בתקופה המאוד מורכבת הזאת. 

אני מציעה שלושה דברים. אחד, קודם כל באמת להרחיב את המושגים בתוך עסקי תיירות גם את בתי הקפה, מסעדות ועסקי מזון. הדבר הנוסף, זה לתת באמת אפשרות לתת הנחות לארנונה ולשפות את הרשויות. יש דיון שהולך להיות יותר מאוחר על הנושא של ארנונה לעסקים, כפי שהוזכר זה מאוד כבד עליהם. 

מענקים, ייעוץ והכוונה עסקית, מעטפת שיווקית, ארגון קבוצות ורכש ציבורי, הזכרתי את זה בדיונים קודמים. כל זה יכול לעזור לעסקים גם ביום שאחרי. עכשיו חמצן, בהמשך צריך תוכנית שיקום והשקעה לשלוש שנים קדימה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה. יקיר ליסיצקי, בעל מסעדה, בזום. 

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 

תודה רבה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק על זה שהוא מלווה אותנו כל התקופה, תודה רבה לך אדוני היו"ר על הקיום של הוואקום המטורף הזה שנוצר. הצפון מדבר. פשוט הפך מירוק למדבר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

איפה המסעדה שלך, יקיר? 

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 

לי יש שלוש מסעדות בכלל בתל אביב. אני בוועד מנהל איגוד המסעדות, ואני הייתי בצפון לאחרונה, ואני רוצה לדבר על הפתרונות כי הצורך הוא ברור. אני פונה בין היתר אלייך יעל, רשות המיסים, אם אחרי תשעה קילומטר אין גיבוי, אין תושבים, אין תיירות פנים ואין תיירות חוץ, אז אין מסעדה. מה עושה מסעדה בקילומטר 12? 15? 17? 20? אין תנאים לעידוד בכלל של המשכיות עסקית. 

אנחנו מבקשים בצורה מאוד מאוד ברורה, 100 קילומטר, 9 ומטר שזה פרדוקס ומגוחך בפני עצמו, עד 1.40 קילומטר לכל הפחות, תוכנית סיוע שניתנה במודל כלל ארצי כפי שנעשה בדרום, ויפה שעה אחת קודם. עסקים הם לא קורסים, הם כבר קרסו כולם כי אין להם תנאי שוק לקיים פעילות עסקית. 

עכשיו, אתם רשות המיסים רואים את הכול בדיליי של דוחות מע"מ, בדיליי של דיווח לרשויות. אני לא מבין מה אתם עושים. איך אתה יכול להעז להגיד, מאיפה התושייה והנועזות משרד האוצר, להגיד פה בדיון שאתה לא מתייחס לאיזה מקרה ספציפי? של איזו מסעדה ספציפית? איזה ספציפי? אתה לקחת את עצמך והיית בצפון? 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

האמת לדעתי הוא היה, אבל זה לא עזר לנו. 

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 

מהמם, אז אני אשמח להתלוות אליו ולהראות לו אנדרטאות של מסעדות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא יהיה לך איפה לאכול בסובב כינרת, כי כפר נחום גם נסגר. אריה מסכן, יש לו עסק לנוצרים, מאכיל אותם 500 מנות ביום. אין נוצרים, אין אוניות. הוא במעגן בכפר נחום. כל הממשלה משתגעת על חוקים לא רלוונטיים למלחמה, והיא לא משתגעת על הדבר הזה. זה מה שמשגע אותנו. 

יקיר אתה יודע שאני הייתי אצלך ביפו פעם? עם נגה ניר נאמן, צילמנו שם משהו למען מסעדות. לא יודע אם אתה היית שם בבוקר הזה. 

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 

הייתי והתראיינתי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

היית במשרד שלך שם. תראה שאני זוכר. 

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 

נכון, אגב המסעדה שלי ביפו עדיין סגורה מתחילת המלחמה. בכלל, ערים מעורבות זה עוד נושא. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רגיש, כן. אנחנו רוצים להתחיל לסכם. תמר מירסקי, סוכנות לעסקים קטנים, בבקשה. 

 << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> 

אני חושבת שהצורך הוא ברור. אנחנו הוצאנו נתונים אתמול לגבי 14 קילומטר מהגבול, חילקנו את זה לפי ענפים, ורואים בפירוש שהענף של המסעדות נפגע יותר מענפים אחרים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הוצאתם איזו חוות דעת של משרד הכלכלה לאוצר על הצורך בתיקון הזה? 

 << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> 

פנו אליי לפני כמה ימים מהמסעדות עוד לפני שהדיון הזה נקבע, התחלנו להוציא. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תוציאו המלצה למשרד הכלכלה שיש קריסה בענף הזה. אז זה מאוד חשוב, הכסף לא אצלכם אבל אתם קולם של העסקים הקטנים והבינוניים. רק תשמיעו אותו בנחישות. חבר הכנסת יצחק קרויזר. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

קודם כל סליחה פה על התיזוז בין הוועדות. תודה רבה לך על הדיון. אני חושב שמי שלא היה ולא הספיק לצערנו להיות בבית הקפה אצלכם – הפסיד, ואתה הרווחת את המותג הנוסף שעזב את הגולן, את מטרלו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אגב, אני בכלל בדיאטה. אני חולם על היום שהעסק הזה יהיה פתוח שאני אוכל לאכול קרואסון. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אין מצב שנכנסת למטרלו ולא אכלת קרואסון. אין מצב. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא אכלתי, אתה לא מאמין? 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

לא מאמין לך. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה היה נראה מטורף. הנה, יעל הייתה איתי. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

כן? הוא לא אכל? 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא, היה רעב מצידי. אבל הוא הגיש לנו בנדיבות. אומרים שזה אחד הקרואסונים הכי טובים במדינה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

בגולן יש מסעדות נהדרות, לא רק אנשים נהדרים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בעולם מישהו אמר פה? וואו. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

כן, לא פחות. אבל אני חושב שעכשיו ברצינות, שמענו ואנחנו שומעים את העסקים ואתה מחובר לגולן ומעלה את הוועדה לא מעט צפונה, וגם מקיים המון דיונים בנושא של הצפון והגולן. ואנחנו חייבים לקדם את החקיקה הזו של מתווה הפיצויים לכלל העסקים בצפון. 

דיברנו על טווח 30 קילומטר, שזה הטווח כרגע שאנחנו חוטפים מחיזבאללה בצפון. את כלל העסקים להכניס ולהפסיק להתעסק במסלולים האדומים והירוקים וההחזרים כלפי מסעדה, או חקלאי, או תיירן, או בעל עסק להפעלות. אנחנו צריכים להכניס את כלל העסקים למתווה הזה, ושכל בעל עסק יציג למדינת ישראל, לאוצר, לרשות המיסים, את הפגיעה. אפשר להתווכח על כמה אחוז אנחנו ניתן, 40% או 50%, או חד פגיעה או חד נזק. 

אבל אנחנו חייבים לקדם את החקיקה הזו, כי באמת העסקים קורסים ואני אמרתי את זה גם אחרי השריפות הקשות שהיו ביום חמישי ושישי בגולן. הירוק עוד יחזור, אבל העסקים לא. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה חבר הכנסת קרויזר. אוצר ורשות המיסים, אתם רוצים להוסיף משהו? מה בכוונתכם לעשות? 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

רק לשאלתך שהפנית אליי בתחילת הדיון לגבי המענק עידוד לעובדים בתעשייה, אז הדברים כרגע נמצאים בבחינה. כיום למיטב הבנתי אמורה להתקיים ישיבה בוועדת כספים בנושא. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תכף יש שם ישיבה. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

ב-10:00. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל למה ועדת כספים? למה ועדות הכנסת צריכות לייצר מדיניות? וגם מה השתנה? מה זו המילה 'בחינה'? 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

בחינה לגבי הערכה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מצב החיזבאללה השתפר? מצב הטילים? מצב השקט בצפון? מה יש לבחון פה? איזה פרמטר השתנה, למעט החמרה של המציאות? אז מה יש לבחון? המילה הזאת היא כבר לבד מדאיגה. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

זו התשובה שכרגע אני יכול לתת לך. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

למדת פכ"מ אוראל? 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה למדת? 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

כלכלה וחשבונאות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז בדרך כלל יש לוגיקה בכלכלה. יש הגיון. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

אני מהבודדים שלא למדו פכ"מ. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז איזה פרמטר השתנה שמצדיק בחינה ולא המשכיות? 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

שאלתך הייתה היכן הדברים עומדים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז זה בבחינה. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

זו התשובה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תשובה לא טובה. צריך לפתור את זה מהר. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אבל כנה. תן ציון גם לכנות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הוא אחלה, אוראל הוא אחלה. כאדם הוא אחלה וגם כאיש מקצוע הוא אחלה. הוא נושא על גבו את מדינת ישראל, אבל אני מצפה מאנשי מקצוע לא לוותר. לעשות ברדק איפה שהם נמצאים עד שתבוא תוצאה. 

שוסטר, אתה רוצה להגיד משהו? אנחנו מסיימים. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

הדבר היחיד שאני רוצה להגיד גם פה, מדיניות כוללת. לא בחינה אם המצב מספיק חמור, אלא ברור מה צריך לעשות. צריך לשפות את כל מי שנפגע פגיעה ישירה כתוצאה מהמלחמה. אנחנו יודעים שלמעט הרצועה המאוד קרובה, לא יהיה 100%, אין 100%. 

אבל אין מקום כלכלי ומוסרי להתעלם מפגיעות מסוגים שונים, מסעדנות זה אחד, שנגרמה כתוצאה ישירה מהמלחמה. ולאחר מכן, זה בטווח המיידי הקצר, תוכנית כוללת שתיקח בחשבון שאנחנו רק מתחילים את האתגר בצפון. במקרה הטוב זה יהיה שנים של שיקום. אמון, דמוגרפיה, כלכלה, ויפה שעה אחת קודם. יש פה לבחון איך נבצע את שתי המשימות האלו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תגידו, אוצר, רשות המיסים, הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, יש נתונים כמותיים של מעקב על עסקים, מסעדות בקריסה וכאלה שנסגרו בתשעת החודשים האחרונים? אתם מחזיקים איזה בסיס נתונים? 

 << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> 

לגבי סגירה של עסקים זה לא משהו שרואים את זה אונליין. אפשר לראות את זה אחרי שנתיים-שלוש כי בעצם עד שסוגרים את התיק במס הכנסה וכו', כל התהליך של הסגירה, אז הנתונים מגיעים אחרי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה כן יש לכם לדעת עכשיו על המצב? 

 << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> 

יש לנו מחזורים של מע"מ, שזה הכי קרוב למציאות, ושם רואים בפירוש שענף המסעדות נפגע ב-14 קילומטרים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש מספרים כמה מסעדות? מה ההיקף? 

 << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> 

יש מספרים, כן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אפשר להגיד אותם קצת? 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

רק לסייג, שהמספרים שכרגע היא תציג לכם אלה מספרים, תקני אותי אם אני טועה, לגבי קילומטרים 0-14, שמ-0-9 ניתן מענה. 

 << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל בגולן 0-9 קיבל מענה? לא. עין זיוון לא קיבל. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

לעסקי התיירות הכוונה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל אנחנו במסעדנות, איך אתה חזרת לתיירות? אתה מסתלבט עלינו? כל הדיון פה זה שמסעדות לא נכנסו. אתה מגרד לי את האוזן הלא נכונה. 

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

0-9 מלבנון מקבל מענה מלא, לא רק במסעדנות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

והגולן? העם עם הגולן; הגולן מה איתו? 

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

גם אנחנו עם הגולן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

והוא חוטף טילים ופגזים. הוא היה בוער יום חמישי, ראית שלא הלכנו לקצרין בגלל שריפות. הגולן זה שלום עם הגולן, כאילו הכול טוב שם. מצב לא טוב שם. אבל אוראל מה אתה מתקן אותה? אתה אפילו כאילו רק מחמיר את המצב. תיירות אמרת 0-9, מסעדנות יש? 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

אז אני מתקן, בגולן, שוב, תיירון כבר נאמר. 0-9 מגבול לבנון מקבלים מענה. הנתונים שכרגע הציגו לך הם תקפים לגבי 0-14, לכן להחיל אותם על כלל חבל הארץ, זה פשוט יציג לך תמונה שהיא קצת מוטית. זה הכול. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אם רוצים כוכבית, אז גם יש מעבר ל-14 פגיעה בתיירות. זה ברור. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן, את זה לא אמרת. התיירות לא עוצרת ב-14 קילומטר. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

דיברנו על זה, תכף נדבר על זה גם בכספים, אבל המתווה הוא חייב להיות. הכתובת היא בשר, אבל אני אומר בסוף המתווה צריך להיות כוללני לכלל בתי העסק, כי הגולן הוא איזושהי דוגמה קטנה למה שקורה, כי בסוף כולם נשענים אחד על השני. בית הקפה קונה את הלחם מבעל עסק בגולן, והוא קונה את הירקות מעסק מהגולן, והמשלוחן הוא מהגולן. 

זאת אומרת, האירוע הזה הוא הרבה יותר נרחב, ולכן כשאנחנו כל פעם מכוונים לתיירות, או לחקלאות, או לבתי מלון, אנחנו פה חוטאים לעצם האירוע, בטח כשאנחנו יודעים שבצפון אנחנו לא יודעים לקראת מה אנחנו עוד הולכים, ותשעה חודשים זה מפרק אותם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה לא אירוע קצר. קשה לשמור על עסק. עסק יכול להתגלגל חודש-חודשיים. שנה בלי פעילות זה מוות. תני לנו נתונים, וההערת כוכבית זה ש-14-30 יש גם נפגעים ולא קיבלנו את הנתונים, כי התיירות נפגעת גם דרומה. 

 << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> 

הנתונים שכרגע יש לפניי, ויש לנו עוד נתונים אבל הם לא כרגע לפניי, ככה בשביל לסבר את האוזן, הענף של שירותי האירוח והאוכל נפגע ב-30%, לעומת נניח מסחר שנפגע ב-5%. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

היקף הפגיעה. 

 << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> 

היקף הפגיעה במחזורים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

עומק הפגיעה, כן. 30% מהעסקים של מסעדנות נפגעו ב-30% ב-14 קילומטר ואין לך את הנתונים דרומה? 

 << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> 

דרומה לא. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל תביאי לנו לשבוע הבא, כי גם שם יש בעיה. 

 << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> 

בסדר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זהו, אנחנו מסכמים את הדיון. הוועדה קוראת לשר האוצר, לשר הכלכלה ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה, לתקן באופן מיידי את הגדרות סל הסיוע לתושבי הצפון באופן שיכלול את המסעדנות, בכל הטווחים שבהם מסעדנות נפגעה. 

הוועדה קוראת לרשות המיסים, לרשות לעסקים קטנים ולמשרד הכלכלה, לזעוק את זעקתם ולהציע שינויים בנוסח. גם משרד התיירות שיש לו סמכויות במה נחשב תיירות, חייב לשנות לצמיתות את ההגדרות שלו כך שמסעדנות תיחשב תיירות ולא נפגוש את הבעיה הזאת כל פעם מחדש. 

הוועדה תקיים דיון מעקב בעוד שבוע. אם פתרתם את זה, נגיד לכם כל הכבוד, ואם לא אנחנו לא נרפה עד שיהיה פתרון למסעדנות בצפון. 

בהערת אגב, יש פה היעדר חשיבה כלכלית של האוצר. הוא היה צריך להיות המנהיג של שמירת הכלכלה בצפון. הוא היה נדיב בלפנות אנשים ולתת להם כסף, והכסף הזה הלך לטמיון, לא יחזור לקופת המדינה. אבל עסק מתפקד משלם למדינה ועסק שיישמר ישלם ויחזיר. ויש גם עלות אלטרנטיבית של קריסת העסקים בצפון. אלפי אנשים שהולכים לביטוח לאומי ולדמי אבטלה, אז אולי האוצר לא מרגיש שדמי האבטלה זו קופת המדינה, כי זה לא בא מסעיפים של תקציב המדינה, אלא ביטוח לאומי. אבל זה חוסר אחריות. 

יהיה גם קשה לשקם את הצפון בלי שהעסקים האלה יתקיימו. אחד הדברים שהמדינה הייתה גאה בהם זו החזרה ממשבר הקורונה לפעילות כלכלית מלאה. גם להעסקה בהיקף גבוה, וגם לעסקים שחזרו לתפקד. היא לא תוכל להיות גאה במסעדות הללו שנסגרו במשמרת של שר האוצר, ושר הכלכלה, וראש הממשלה, ושר התיירות. 

כל האנשים האלה צריכים להתעורר על עצמם והשבוע להביא פתרון למסעדנות. אנחנו לא נרפה מהדבר הזה עד שיהיה פתרון. אני נועל את הישיבה, תודה רבה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:06. << סיום >>