פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



18
ועדת החוקה, חוק ומשפט
29/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 405
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ג בתמוז התשפ"ד (29 ביולי 2024), שעה 12:15



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3) (חובת דיווח), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת – שמחה רוטמן, שרן מרים השכל, יולי יואל אדלשטיין, מנסור עבאס, יצחק פינדרוס, יונתן מישרקי וגלעד קריב << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
שמחה רוטמן – היו"ר



מוזמנים: 
	מורן בייביץ
	–
	עו"ד, יועמ"ש סיגינט משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	קרן אבירם
	–
	עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש המשרד לביטחון לאומי

	שני לביא
	–
	עו"ד, קמ"ד אח"מ משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	איתי סיגל
	–
	משפחות החטופים

	לי סיגל
	–
	משפחות החטופים

	רינת דקל קינן
	–
	משפחות החטופים

	


	
	

	מוזמנים באמצעים מקוונים:

	חיים ארביב
	–
	מנהל יחידת החקירות והמודיעין, רשות התחרות





ייעוץ משפטי: 
אפרת חקאק

מנהל הוועדה:
איל קופמן

רישום פרלמנטרי:
אורי פנסירר



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3) (חובת דיווח), התשפ"ד–2024, פ/3531/25 כ/1046 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

צוהריים טובים, אנחנו בעניין הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) תיקון מס' 3) (חובת דיווח), התשפ"ד–2024, שלי ושל שרן מרים השכל, יולי אדלשטיין, מנסור עבאס, פינדרוס, מישרקי וקריב.

החוק עבר בקריאה הראשונה, חוזר אלינו להכנה לקריאה השנייה והשלישית. ועיקר החוק הוא כמו שאמרנו, להשיב לחיים את הוראת השעה שהייתה בזמנו של הדיווח על נתוני תקשורת; כמובן עם קצת שינויים שנדון בהם בדיון הזה, כדי להתאים קצת את הדיווח לפורמאטים שאנחנו יותר רגילים אליהם כיום. 

נתחיל בהקראה ונעבור אגב הסעיפים או שאתם רוצים לומר כרגע איזה? בבקשה.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

יש פה בנוסח שבפניכם כמה תיקונים שהמשטרה ביקשה או להבהיר או פשוט לתקן. אלה דברים שדיברנו עליהם בקצרה בהכנה לקריאה ראשונה ואני מציעה שהמשטרה פשוט תסביר למה הם מבקשים את שני התיקונים. 

ולפני שהם מדברים, אגיד עוד משהו שבקריאת הפרוטוקולים של הדיונים בעבר, אגיד שהיושב-ראש לשעבר, חבר הכנסת דודו רותם, שהתעמק מאוד בנושא הזה, הוא היה בנוסף לדיווח שהוא היה מקבל לפי החוק, הוא היה גם מבקש פירוט של הבקשות לעניין נתוני תקשורת שהיו רלוונטיים לבעלי מקצוע, בעיקר בעלי חיסיון עורך דין.  אני אומרת את זה לפרוטוקול, כי זה משהו שאין חובה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא היה בא לידי ביטוי בחוק, אבל בפועל בדיווחים שהוגשו, הוא ביקש את זה.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

הוא ביקש את זה, ותמיד היה דיון ער על הנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בדקתי בהקשרים אחרים, גם את הדיווחים על האזנות סתר, והאמת שראיתי שלאורך השנים גם בנושא האזנות סתר, זה תמיד הטריד את חברי הכנסת ואת יושבי ראש הוועדות מכל הסיעות והמפלגות. האוכלוסיות המיוחדות, נקרא לזה ככה.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

שלגביהם גם יש הסדר מיוחד בחוק עצמו. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בחוק. אז יש בזה היגיון. בואו נשמע אתכם בבקשה. משטרת ישראל? המשרד לביטחון לאומי?

 << אורח >> קרן אבירם: << אורח >>   

קרן אבירם מהלשכה המשפטית של המשרד לביטחון לאומי, השינויים שביקשנו עלו גם בפעם הקודמת, ביקשנו לעשות שינוי בסעיפים קטנים 4 ו-5. רק כדי להבהיר ולחדד, כי בפועל שני הסעיפים האלה מדווחים על ידי רשות חוקרת אחרת שהיא זאת שמקבלת את המידע. ולכן רצינו פשוט להבהיר שהדיווח לגבי הסעיפים האלה, יועברו על ידי השר הממונה על אותה רשות חוקרת. בפועל זה מה שגם נעשה. פשוט אם אנחנו כבר מחזירים את סעיף הדיווח, ומכיוון שעל פניו הסעיפים האלה יכולים להתפרש לשני כיוונים, רק לוודא שהמשטרה היא לא זאת שמעבירה את הדיווח בשם אותה רשות חוקרת אחרת. לכן זה פשוט חידוד.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

את יכולה לפרוטוקול להסביר מה זה בדיוק סעיף 8? מה זה אומר וכולי?

 << אורח >> קרן אבירם: << אורח >>   

כל סעיף 8 מדבר על העברות מידע שהרשות החוקרת מבקשת. בסעיף א'  היא רשאית לקבל את זה מהמאגר, ובסעיף ב' היא מבקשת את זה מהמשטרה. בגדול, שני הסעיפים האלה זה מידע שאותה רשות צריכה ומבקשת. זה לבקשתה. ולכן מה שאנחנו רצינו לחדד, בפועל הרשויות האחרות שמקבלות את המידע, הם אלה שגם מדווחות לוועדה באופן נפרד. אנחנו רצינו פשוט לחדד שיהיה ברור שלא המשטרה, למרות שהיא זאת שמעבירה את המידע, היא לא זאת שמדווחת.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

נראה לי שעל המהות אין פה מחלוקת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

על המהות אין מחלוקת. אבל שנייה, רק שנבין את הפרוצדורה; בעצם יש סיטואציה, ונניח שאתם רוצים לדעת מידע מסוים אודות אדם פלוני. קודם כל אתם צריכים לפנות בהתאם לכללים פה של החוק, אתם אמורים לפנות ולבקש, ואז אתם מקבלים את זה מהמאגר של הספק.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

- - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שנייה, קודם כל ברגיל. בואו נעבור על סעיף הדיווח באופן מסודר – מספר הבקשות שהוגשו לפי סעיף 3, שזה בעצם בקשות לבית משפט, ומספר הצווים שניתנו. את סעיף 3 אתם לא יודעים, אתם כמשטרת ישראל לא מחזיקים עלי כרגע שום מידע. אתם פונים לבית משפט כדי לקבל עלי מידע מי ספק התקשורת שלי. נכון, זה סעיף 3?

 << אורח >> קרן אבירם: << אורח >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ואז אני מבקש על זה פירוט: המטרה; העבירה; סוג הנתונים ופרק הזמן.

 << אורח >> קרן אבירם: << אורח >>   

צריך לציין שזה לא רק המשטרה, לפי הסעיף זה גם כל נציג רשות של חוקרת אחרת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שנייה, כל רשות חוקרת אחרת זה לפי סעיף אחר. 

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא? זה גם לפי סעיף 3? וגם לפי סעיף 3 – אתם רוצים שמי שידווח יהיה כל רשות אחרת?

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

לעניינים שלהם זה פשיטא. זאת באמת ההתלבטות האם לתקן פה את 4 ו-5. 

 << אורח >> קרן אבירם: << אורח >>   

הסעיף עצמו אומר שכשהמשטרה פונה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל סעיף א' אומר: השר לביטחון פנים, ולעניין רשות חוקרת אחרת, השר הממונה על אותה הרשות, ידווח לוועדת החוקה. זה חל לגבי כולם, למה אתם צריכים להוסיף את זה רק לגבי חלק מהסעיפים?

חברים, הדיון נורא נורא קצר, ויש לנו דיון שמתחיל ב-13:30. אני מציע - - -

 << דובר >> איתי סיגל: << דובר >>   

שלוש דקות. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם אתם רוצים אתן לכם. פשוט אנחנו בדיון קצר מאוד וממוקד. אתם רוצים עכשיו?

 << דובר >> איתי סיגל: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שנייה, אז נסיים את המשפט וניתן לכם. בסדר גמור.

שוב?

 << אורח >> קרן אבירם: << אורח >>   

הסעיף עצמו מתחיל שכל רשות חוקרת אחרת, הסעיף עצמו ברישא שלו קובע שאם המשטרה היא זאת שמקבלת, אם היא אמורה לדווח על הכול, וכל רשות חוקרת אחרת מדווחת גם על כל הסעיפים האחרים. מה שרצינו לחדד בסעיף 4 – לדוגמה, אקח את סעיף 8(ב), 8(ב) אומר שהמשטרה רשאית, על פי בקשה של נציג רשות חוקרת אחרת, להעביר לאותה רשות את המידע. לפי הנוסח של הסעיף, זה יכול להתפרש לשני כיוונים, או שהמשטרה - - - או שהרשות החוקרת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, אגב הגיוני שאתם תבואו ותגידו לי כמה פעמים העברתם לרשות חוקרת אחרת, והם יגידו לי כמה פעמים הם ביקשו. או שאתם שם בלי שיקול דעת.

 << אורח >> קרן אבירם: << אורח >>   

רשאית, לפי הבקשה מעבירים. התיעוד עצמו גם - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני שואל – יכול להיות מצב שרשות חוקרת תעביר לכם 30 בקשות ואתם תאשרו 20? כי אז הגיוני שיהיה דיווח שלכם כמה פעמים העברתם ולהם יהיה דיווח כמה פעמים הם ביקשו.

 << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >>   

לא, זה יהיה תואם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

השאלה אם זה תואם בגלל הפרקטיקה שלכם או בגלל החוק? כי לכאורה בסעיף 8(ב) אתם רשאים בלי צו. הם צריכים לתעד את זה על פיקוח בקרה, והמטרה – המשטרה רשאית על פי בקשה של נציג הרשות החוקרת האחרת להעביר לחוקר ברשות חוקרת אחרת מידע ממאגר נתוני זיהוי נוסף על האמור על בסעיף קטן (א). כלומר יש להם אפשרות לגישה ישירה. אבל לסעיף 8(ב) זה לכאורה בשיקול דעת, זה לא בגישה ישירה. זאת אומרת, בסעיף 8(א) אומר, יש להם גישה ישירה למאגר שלכם. זה לכאורה באמת דבר שהם רק צריכים לדווח, אתם לא רלוונטיים, אתם שם בלי שיקול דעת, אתם אוטומט. 8(ב) על פניו בחוק יש שיקול דעת. נכון להיום אתם כנראה החלטתם שתמיד כשמגישים אתם נותנים או שזה מקרה מאוד נדיר שזה קורה בכלל, כי הם פשוט פונים למורשה גישה שלהם והם לא צריכים אתכם. אבל יכולה להיות סיטואציה שבכל מקרה הם כן יפנו, לא יודע למה, שמה זה שיקול דעת שלכם. הגיוני שאתם תבואו ותגידו, אנחנו העברנו איקס פעמים והם יגידו אנחנו ביקשנו איקס פלוס אחד. זה הגיוני, זה לא 'לא הגיוני' על פי החוק. ולכן על 8(ב) אני אמור לקבל דיווח כפול. 8(א) אני מסכים אתכם שאני אמור לקבל דיווח רק מגורם אחד, וזה על פי הם כמה פעמים הם נכנסו פנימה. אבל 8(ב) הגיוני שיהיה דיווח כפול. זה באמת דיווח כפול. 

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

אגיד שבדיווחים שכן הוגשו בעבר, אף פעם לא הפעילו את הסעיף הזה, כי עדיין לא הותקנו תקנות ולכן אין לנו באמת ניסיון עם הדיווח הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני כן מציע שעל 8(א) אני מסכים שרק הרשות החוקרת האחרת.

 << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >>   

ואז באמת לא צריך לתקן את הסעיף כי זה פשיטא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ואז לא צריך לתקן.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

כי זה פשיטא. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ולגבי 8(ב), כן, אני חושב שצריך דיווח כפול. כי זה הופעל שיקול דעת, גם אם השיקול דעת שלכם - - -

 << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >>   

זה לא שיקול דעת כי זה כתוב בסיפא של הסעיף, שזה על פי צו שמתקבל לפי סעיף 3.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נו, בסדר, אז אומר – אני רוצה לדעת כמה פעמים הרשות החוקרת האחרת קיבלה צו והיא באה אליכם במקום לבוא לתאגיד השידור.

 << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >>   

לחברות התקשורת א'.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למפעיל. למה שהיא תבוא אליכם ולא תלך למפעיל? סתם כדי לחסוך זמן. כי יש לכם כבר את המידע אצלכם במאגר. אני רוצה לדעת כמה פעמים זה חוסך להם זמן לצורך העניין.

 << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >>   

כמה פעמים היו פניות אלינו?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן. כי אני רוצה לדעת. עקרונית הרי המאגר שלכם – אתם לא אמורים שיהיה אצלכם במאגר. אתם אמורים רק המאגר על אלו שביקשתם. באיזו סיטואציה תבוא הרשות החוקרת האחרת, ותביא צו מבית משפט ובמקום לפנות לסלקום או פלאפון, היא תבוא אליכם?

 << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >>   

אבל זה רק על נותני זיהוי. על נתונים שנמצאים במאגר על פי נתוני הזיהוי ואם יש צו שיפוטי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לכאורה מאגר המידע הכי טוב אמור להיות אצל הסלולאר, אצל הספק – למה שהם יפנו אליכם? 

 << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >>   

יכולה להיות סיטואציה כזו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יכול להיות שהם לא רוצים שידעו מי ביקש. אני לא מאמין שצריך. למה שתהיה סיטואציה כזאת? למה הסעיף הזה קיים?

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

יכול להיות שיש שם עלות כלכלית.

 << דובר_המשך >> מורן בייביץ: << דובר_המשך >>   

אז אנחנו אומרים, שידווחו מתי הם פונים למשטרה ומקבלים את הנתונים, שידווחו על זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז הם צריכים לדווח. שוב, אתם רשאים או לא רשאים? למה הביטוי רשאי? היה כתוב "המשטרה תמסור על פי צו". למה יש פה את הביטוי 'רשאי' בחוק? אתם רשאים גם לא למסור? אתם רשאים גם לא לתת?

 << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >>   

אנחנו רשאים גם לא לתת. אם כתוב רשאי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זאת אומרת שיש פה שיקול דעת.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

כשיש צו אתם רשאים לא לתת?

 << אורח >> קרן אבירם: << אורח >>   

גם ב-8(א) זה רשאי. לדעתי פשוט המינוח היה שזה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, 8(א) זה - - -

 << אורח >> קרן אבירם: << אורח >>   

גם רשאי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון. אבל זה רשאים לקבל וזה נעשה בלי שיקול דעת. ב-8(ב) זה עם שיקול דעת.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

אני לא בטוחה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז אם זה בלי שיקול דעת, למה המילה רשאי שם? זה כמו שלמפעיל אין שיקול דעת. בקיצור, כל זמן שהסעיף מנוסח בלשון של שיקול דעת, אני לא מצליח לדעת, אני לא מצליח להבין למה הוא נחקק ככה. אבל הגיוני שאתם תגידו – קיבלנו איקס בקשות ונענו ל-100% מהם. בסדר, אוקיי, מצוין, שאני אדע. ואני אשאל את עצמי כשאני אקבל את הדיווח, למה רשות חוקרת אחרת שקיבלה צו מבית משפט פנתה אליכם ולא פנתה למפעיל? ולמה זה קורה איקס אחוז מהמקרים? בייחוד שאתם מאשרים אוטומטית.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

אגיד שלא חזרתי לכל הפרוטוקולים של החקיקה, אני חושבת שהביטוי 'רשאי' פה הוא 'יש לכם סמכות', לא רשות מעניין שיקול דעת. המאגר הזה כן היה משהו חדשני ורגיש מאוד ולכן המחוקק אמר – יש לכם רשות להעביר את זה.

 << אורח >> קרן אבירם: << אורח >>   

בפועל, כשרואים את הדיווחים של הרשויות האחרות, הם אלה שמדווחות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר, אין בעיה. גם לגבי 8(ב) – אין לי בעיה לתת לכם פטור מ-8, מדיווח על 8(ב) ושהרשויות האחרות ידווחו.

 << דובר_המשך >> קרן אבירם: << דובר_המשך >>   

8(א) גם אנחנו לא מדווחים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

8(א) זה לא שלכם, אתם מתעדים אולי, אבל אין לכם - - -

 << דובר_המשך >> קרן אבירם: << דובר_המשך >>   

החידוד שלנו היה להבהרה, כי על פניו זה כאילו גם 8(ב) יכול להשתמע לשני כיוונים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני רק אומר, באמת לא עדיף שאתם תמסרו את המידע? הרי אצלכם זה בלחיצת כפתור מהמאגר שלכם, אתם יודעים כמה פניות קיבלתם מ-X וכמה קיבלתם מ-Y, ותוכלו להנפיק את זה. זה הרבה יותר פשוט, למה להטיל את זה על רשות אחרת?

 << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >>   

כרגע זה לא בלחיצת כפתור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חבל.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

מה סדר גודל של הבקשות האלה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כמה כאלו יש? אתם לא יודעים. כמה היו אז בדיווחים?

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

לא היו, כי עדיין לא היו תקנות.     

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, 8(א).

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

לא בכלל, כל 8, לא היו לנו דיווחים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כל 8 לא היו.

 << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >>   

הרשויות האחרות דיווחו על זה.

 << אורח >> קרן אבירם: << אורח >>   

- - - בודדים אם בכלל היה לפני כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טוב, בסדר, אין לי בעיה.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

כן אגיד שנתייעץ עם הנסחית כדי לוודא שאנחנו באמת לא יוצרים פה הסדר שלילי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אוקיי. לפני שנעבור לנושא. בבקשה, רציתם לדבר.

 << דובר >> איתי סיגל: << דובר >>   

אנחנו אמנם היינו סבלנים, אבל לדוד שלי שנחטף לפני 297 יום, די נגמר הזמן. אנחנו יכולים לראות את זה לפי ההודעה המצערת שקיבלנו שבוע שעבר לגבי אלכס, שנהרגו בזמן שהם היו בשבי החמאס. הודעה מצערת. אותם היה אפשר להציל, אבל זמנם אזל כי חיכינו. ואנחנו מחכים לעסקה יותר טובה, אנחנו לא אוהבים את המילה עסקה. לרוב קוראים לזה מתווה. 

לי קוראים איתי סיגל, דוד ודודה שלי נחטפו בכפר עזה לפני 297 יום. אביבה דודה שלי חזרה ביום ה-51. היא אמנם חזרה, אבל היא עדיין בשבי, והיא לא תוכל לחזור מהשבי עד שהבעל האהוב שלה יחזור, דוד שלי. דוד שלי קית' הוא בן אדם אוהב, מלא בחמלה, שכל חייו עסק בדאגה לאחר, גם תחומי העיסוק שלו היו הדאגה לאחר. למרות שכל שבוע אני בא ואני מדבר על דוד שלי ועל החשיבות להחזיר אותו וכמה שהוא סובל ושהוא אוכל אולי חצי פיתה ביום, ואולי תמר; אני יודע שדווקא היום, הוא היה רוצה שנדבר על משהו אחר. 

ביום שבת לצערנו איבדנו 12 ילדים וילדות ממג'דל שמס, שנרצחו מרקטה בזמן שהם שיחקו כדורגל. אני והמשפחה רוצים להשתתף בצערם של המשפחות, של העדה הדרוזית, של החברים שם ששיחקו איתם כדורגל. אני לא יכול לדמיין את הצלקות שיש להם עכשיו ותהליך הריפוי שהם צריכים לעבור והמשפחה שלהם. אני רוצה להקריא את שמם כדי שנחשוב עליהם ונזכור אותם, בתמונות פה יש רק 11, בעת שהדפסתי את זה אתמול, עדיין לא זיהו את ה-12. אני לא יכול לדמיין למה ומדוע לקח כל כך הרבה זמן, אבל נראה לי שכולנו יכולים לנחש למה. 

שמם: אמיר רביע אבו סאלח; ג'פארה אברהים; חאזם אכרם אבו סאלח; אזל נשאת איוב;  מילאר מעאדד אלשער; נאזם פאח'ר סעב; פיניס אדהם ספדי; נג'י טאהר חלבי; ג'ון וודיע איברהם; אלמא אימאן פכר אלדין; יזן נאיף אבו סאלח; פאג'ר ליית' אבו סאלח. זכרונם לברכה שנשמתם תהיה צרורה בצרור החיים.

אני לא מערב פוליטיקה, אבל אני כן אומר, אני עכשיו בוועדת חוקה, חוק ומשפט, שאני מתנגד לחוק הלאום. כולנו במדינה הזאת אזרחים שווים ולא צריך להיות חוק שמפריד ביני לבין האח או האחות הדרוזית שלי, הצ'רקסי או הנוצרי או המוסלמי. כולנו שווים במדינה הזאת. כולנו אזרחים במדינת ישראל. כך היה וכך תמיד צריך להיות. אנחנו חייבים את זה ל-12 הילדים האלו שנרצחו. חייבים את זה להם. 

חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה תעשה את כל מה שאתה יכול בשביל להחזיר את דוד שלי. 297 יום, יותר מדי זמן. אני לא יכול לדמיין איך אני הייתי אחרי 297 יום, אני בטוח שגם אתה לא יכול לדמיין. תודה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תודה רבה. בבקשה.

 << דובר >> לי סיגל: << דובר >>   

אני אבא של איתי, אח של קית', גיס של אביבה, דוד של הילדים של אביבה וקית'. הילדים של אביבה וקית', הנכדים שלהם מחכים, אנחנו יודעים את מספר הימים, שהוא ישוב. אנחנו כאן באיזושהי שגרה עקומה לגמרי, לא טבעית, לא מקובלת, לא נורמלית, שבוע-שבוע, אתם שומעים אותנו, אני מקווה שאתם מקשיבים. אני לא רואה, לא מסביב לשולחן, לא דרך יושב הראש, לא דרך הקואליציה ולא דרך האופוזיציה, שבאמת לוקחים את הסוגיה הזאת – איך לקרוא לזה סוגיה, זה חיים של אנשים, שחטופים בעזה. אלה שבחיים, חייבים להחזיר אותם בחיים, שיתחילו להשתקם. אלה שלא, ויש הרבה יותר מדי שלא בחיים, שהיה יכול להיות הרבה פחות שהם לא בחיים ויותר שהם כן בחיים, להחזיר את הלא בחיים לקבורה מכובדת במדינה שלהם. לא כולם אפילו ישראלים, מגיע לכולם קבורה מכובדת. 

קית' מגיע לכנסת איתנו שבוע-שבוע. אנחנו הלב השבור שלו, אנחנו הבטן הריקה שלו, אנחנו הצימאון האינסופי שלו. השקט רועם. אני לא מדבר. השקט רועם. אנחנו שומעים בשורות טובות. למדנו, לפחות עשרה חודשים, בשורות טובות זה לא משהו שבא לבד בכוחות עצמן. צריכים לפעול למען בשורות טובות. צריכים לפעול, לסגור את המעגל הזה, המתווה הזה שעל השולחן. כן, צריכים להפסיק את המלחמה. צריכים הפסקת אש כדי לאפשר חטופים חוזרים, מדינה עם קצת שקט, מפונים – קצת להרגיש שיש חזון, יש עתיד, שמגיע לכולנו. כן, צריכים לעשות את זה אתמול. לא עשינו את זה אתמול, כנראה לא היום, אז נעשה את זה מחר. נבקש מכל נבחרי הציבור, מנבחרי ציבור חברי הכנסת, ואתם לא חברי כנסת פשוטים, אתם נבחרי ציבור חשובים עם קול חזק, עם השפעה חזקה, עם סדרי יום חשובים מאוד. אני לא אומר שלא. אבל סעיף ראשון בסדר יום, להחזיר את אח שלי ועוד 114 חטופים. תודה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תודה רבה. אנחנו נשוב לנושא, אתם רוצים דקה להפסקה?

 << דובר >> רינת דקל קינן: << דובר >>   

אפשר משהו להגיד בעניין?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר.

 << דובר >> רינת דקל קינן: << דובר >>   

סליחה. האמת אנחנו אנשים מנומסים מאוד, אבל הצעקה שלנו היא אי-שם בנבכי הלב שלנו. אני רינת, דודה של שגיא דקל חן, שחי וחטוף בעזה. הם מתים, הם מתים שם למרות שנאמר אולי אחרת על ידי ראש הממשלה שלנו, מר ביבי נתניהו, אבל אנחנו יודעים שהם מתים שם ואני רוצה להקריא את השמות של אלה שנהרגו שם בעודם חטופים, נרצחו.

נועה מרציאנו; יותם חיים, אלון שמריז; סאמר טאללקה; אלעד קציר; גיא אילוז; סהר ברוך; איתי סבירסקי; יוסי שרעבי; יורם מצגר; עמירם קופר; חיים פרי; נדב פופלוול; יגב בוכשטב; אלכס דנציג. את כולם אפשר היה להציל. הדם שלהם על ידיה של מדינת ישראל. כמה עוד אנשים נספיד בדרך הזו עד שיחזרו כולם הביתה. אנחנו מחכים להם. בבקשה – הצילו.  

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תודה רבה. נצא להפסקה.


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:38 ונתחדשה בשעה 12:44.) << הפסקה >>   


 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר, אז ההבהרה הזאת לגבי 8(א) ו-(ב) הבנתי. מה עוד?

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

כרגע יצאה לכם עוד בקשה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הייתה לך עוד בקשה?

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

הייתה לך עוד בקשה, ביקשתם למחוק את (1)(ה).

 << אורח >> קרן אבירם: << אורח >>   

רק אחדד בהמשך למה שאמרנו מקודם, גם מבחינת הרציונל לגבי 8(ב) בעיקר, שרשויות אחרות מבקשות את הבקשות מהמשטרה, יותר נכון וגם ככה הם עשו כל הרשויות האחרות, שהם מדווחות, מאשר שהמשטרה תתחיל לדווח: קיבלתי מרשות המיסים ככה וככה, קיבלתי מרשות ניירות ערך ככה וככה. כל רשות שמדווחת, שמבקשת לפי האינטרסים שלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה ברור, זה הובן.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

הוא השתכנע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה גם החוק אומר. זה לא השתכנעתי, החוק אמר את זה קודם. השתכנעתי מתבונתו של המחוקק הקודם. הייתה לך עוד בקשה?

 << אורח >> קרן אבירם: << אורח >>   

כן. לגבי סעיף (א)(1)(ה) – מספר הפעמים שבהם דן בית המשפט, בהם הוא דן בלי מסמכים. בדרך כלל הנתונים לא מצויים אצל המשטרה כמה פעמים, בית המשפט דן בלי מסמכים, זה יותר נתונים אולי של הנהלת בית המשפט יותר נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, זה לא. זה אמור להיות לכם. אגיד לך למה, כי בסופו של דבר אתם מבקשים את הצו, ואתם באים ואומרים: אנחנו מבקשים צו בנוהל דחוף, לבקשות דחופות שאנחנו הגשנו ובלי שהבאנו מסמכים. אתם הגורם מבקש הבקשה הזאת, ואתם יודעים לבוא ולהגיד, הגשנו בקשה לפי סעיף (ו)(2). וזה הדיווח, הדיווח הוא לא על השאלה כמה פעמים בית המשפט דן. האמת היא שאפשר לחדד, לא אכפת לי כל כך כמה בית המשפט דן, אני יכול לשאול אתכם כמה פעמים הוגשה בקשה דחופה לפי סעיף (ו)(2) ובכמה מקרים ניתן הצו, בסדר? ולא יהיה כתוב כמה פעמים בית משפט דן. אבל זו הכוונה, הכוונה פה היא בסופו של דבר, אתם הגורם המבקש של זה, אף אחד אחר לא מבקש את זה.

 << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >>   

או כל רשות אחרת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

או כל רשות, כמובן על מה שהיא הגישה לפי 3, זה נכון.

 << אורח >> קרן אבירם: << אורח >>   

אם יש לה, אני לא יודעת אם היו דיווחים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם לא, אז לא. אז התשובה תהיה אפס. אין בעיה.

 << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >>   

כשאנחנו מגיעים לבית משפט אנחנו מגיעים על כל המסמכים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למעט מקרים שבהם אתם מגיעים בבקשה דחופה בלי מסמכים. יכול להיות שאתם לא עושים שימוש בסעיף הזה, מצוין. אז תדווחו: לא עשינו שימוש בסעיף הזה. 

 << דובר_המשך >> מורן בייביץ: << דובר_המשך >>   

אוקיי. אין לנו נתונים כאלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מצוין. זה אומר שכמכלול האירועים - - - אגב, זה יכול להיות מצוין, זה יכול להיות לא מצוין, אני סתם אומר מצוין, אני רוצה להניח שמצוין. זה יכול להיות לא מצוין כי זה אומר שאתם מושכים מידע מבנקים ואז אתם לא באים לבית משפט כשאתם צריכים אותו. אבל אני רוצה להניח שלא זה המצב.

סעיף 3(ו)(2) נועד למקרים מסוימים. את אומרת שברוך ה', הקבוצה שעליה הוא חל היא קבוצה ריקה, ואתם בדרך כלל לא משתמשים בו. מצוין. אני צריך לדעת. ואם יום אחד יקום ראש אח"מ שרוצה לעשות שימוש בדברים האלו, אז אם יהיה דיווח אני אדע. אבל זה דיווח אצלכם, זה לא דיווח לבית משפט. אם אתם רוצים לשנות את הניסוח, יהיה כתוב – מספר הפעמים - - -

 << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >>   

לא, זה הניסוח, זה מספר הפעמים שדן בית משפט - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז אפשר יהיה לבוא ולהגיד, מספר הבקשות שהוגשו לדיון לפי 3(ו)(2) ומספר הפעמים שניתנו במסגרת זאת - - -

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

נראה לי שאפשר להסתפק גם במספר הבקשות. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, כי אם הגשתם את זה ארבע פעמים וכולם נדחו. או הגשתם את זה ארבע פעמים וכולם התקבלו. זה חשוב לי. אני חושב שכן שייך להגיד כמה פעמים התבקש, וכמה פעמים התקבל לפי 3(ו)(2). 

עוד משהו? אנחנו רוצים להכניס, מה שנקרא, אוכלוסיות מיוחדות לדיווח?

 << אורח >> קרן אבירם: << אורח >>   

עד עכשיו זה היה לפי מה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל עכשיו אנחנו כבר למדנו לקח.

 << דובר_המשך >> קרן אבירם: << דובר_המשך >>   

גם בפעמים הקודמות שזה דווח, זה לא דווח כל פעם. הסתכלתי בדיווח האחרון שזה כן היה, לפניו זה לא היה. לכן אנחנו מניחים שזה היה לפי בקשה של היו"ר בכל פעם. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מבין, אבל אם זה משהו שכשזה היה, זה התבקש. ואני אומר שוב, הסתכלתי גם רוחבית וראיתי שתמיד זה מעניין את יושבי הראש ואת חברי הוועדה שמגיעים. אז עדיף שבמקום שיתקיימו כל פעם שני דיונים בדיווח – העברתם דיווח, אוקיי, העברתם דיווח על פי החוק, בוא נקבע דיון, תעבירו לפני הדיון בקשות על כך וכך וכולי.

 << אורח >> קרן אבירם: << אורח >>   

אגיד משהו מבחינה טכנית – למשטרה יש יכולת להוציא את הדיווחים כרגע שהתבקשו מבחינה טכנולוגית. הדיווח הנוסף הזה שהיה מבוקש כנראה באופן פרטני ולא נכנס לדיווח, אם מכניסים אותו לדיווח, זה גם מצריך איזשהו פיתוח טכנולוגי עכשיו מסוים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה פיתוח טכנולוגי שקיים לכם כי אתם הוצאתם את הנתונים האלה. זה לא - - - איפה הפרוצדורה המיוחדת לאנשים האלו? 

 << אורח >> שני לביא: << אורח >>   

קודם כל צריך לזכור שהרציונל בבעלי חיסיון זה יותר נוגע לתוכן. בחוק נתוני תקשורת אנחנו פחות מבצעים פגיעה בבעלי החיסיון. וכפי שאמרה קרן, נושא הפיתוח נצטרך להקצות לזה מן הסתם משאבים כדי לפתח דבר כזה שנצטרך לדווח על זה כל פעם.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הנה, בסעיף 3(ב): היה מנוי שלגביו הוגשה בעל מקצוע, לפי 3(ב), לא התיר בית משפט קבלת נתוני תקשורת כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן שוכנע בהסתמך על פירוט ברור לכך במסגרת הבקשה, שיש יסוד לחשד שבעל המקצוע מעורב בעבירה שבקשר אליה הוגשה הבקשה. זאת אומרת שיש לכם רובריקה בחוק לפי 3(ב). 

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

זה אגב נושא שמעסיק את הפרקליטות ממה שהבנתי בהנחיות הפרקליט. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני חושב שלהוסיף את הדיווח הזה זה לא דורש מכם מורכבות מיוחדת, כי כשאתם מגישים את הבקשה, אתם צריכים לפרט את זה בהגשת הבקשה.

 << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >>   

בהגשת הבקשה אנחנו באמת צריכים לפרט את זה, אבל זה כן ייצור עכשיו הקצאת משאבים כי אין לנו כרגע אפשרות מיחשובית. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל זה מה שעשיתם בעבר. הוצאתם את זה כל פעם.

 << דובר_המשך >> מורן בייביץ: << דובר_המשך >>   

לדעתי זה היה רק בדיווח האחרון. אני לא ראיתי את זה בדיווחים הקודמים.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

אני ראיתי את זה פעמיים.

 << אורח >> קרן אבירם: << אורח >>   

מטעם המשטרה או מרשות אחרת?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יכול להיות של המשטרה, יכול להיות של רשות אחרת. אני מציע כך: אכניס כרגע את זה בהסתייגות. עד שזה יעלה במליאה, אני רוצה מכם תשובה. אתן לכם לברר. אני לא רוצה להפתיע אתכם. אני מכניס כרגע את התוספת של דיווח גם לפי 3(ב) לפי בעלי מקצוע כפרי דיווח. אגיש על זה הסתייגות, אני רוצה לשמוע מכם תשובה. אם זה בלתי אפשרי, אז בלתי אפשרי. אני אשמע מכם, אני סומך על זה שכשאתם אומרים שמשהו בלתי אפשרי אז הוא בלתי אפשרי, ואני סומך על זה שאתם לא אומרים לי את זה סתם. אקבל מכם תשובות. בינתיים אכניס את זה כהסתייגות מטעמי. ואם זה יהיה מוסכם אני אעלה את זה במליאה ונכניס את זה כבר ישר לחוק במקום לעכב את החוק ולעשות עוד דיון.

אכניס את זה כהסתייגות מטעמי, אדחה אותה לטובת המליאה. צריך לקבוע פה מה ברירת המחדל – אני לא אקבע, תענו לי מהר, בסדר? מקסימום.

 << אורח >> קרן אבירם: << אורח >>   

זה אמור לעלות ביום שני למליאה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש סיכוי. לא. זה יונח ביום שני, זה לא יוצבע ביום שני, כי אני לא אבקש לזה פטור מחובת הנחה, זה לא דחוף. אני מתאר לעצמי שבאחד המליאות שלאחר מכן. זה לא מאוד דחוף, אבל זה כן יונח ביום שני בעזרת ה'. אני לא רוצה לעכב את ההנחה כי אם אעשה רביזיה זה מעכב את ההנחה. ואני כן מבקש שעד יום שני תתנו לי תשובה.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

אבהיר כמובן שזה לא רק חובה למשטרה, זו חובה על כל הרשויות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חובה על כולם.

 << אורח >> קרן אבירם: << אורח >>   

אולי כדאי לשמוע אותם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר, אם הם פה – שידברו, אם הם לא פה – בעיה שלהם.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

רשות התחרות בזום. בדיון האחרון הם רצו להגיד משהו על החוק הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז תעלו את רשות התחרות.

 << דובר >> איל קופמן: << דובר >>   

אם הוא רוצה, אם הוא לא, אנחנו לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שלום לרשות התחרות.

 << אורח >> חיים ארביב: << אורח >>   

לעניין של הדיווח אין לנו התנגדות. כל מה שיחול על המשטרה, יחול עלינו. כמובן בכל מה שנוגע לדיווח, מה שהמשטרה תקבל על עצמה, אנחנו נעשה. ההערה שלי בכלל הייתה הערה אחרת, ואני חושב שאולי אני אפנה אליה אולי דרך משרד המשפטים, אבל יש סעיף בחוק הזה שלא מקוים ולנו זה די מפריע – קביעת התשלום לספקי השירות. ספקי השירות זכאים לקבל תשלום על פי הוצאות שייקבע על ידי השרים. השרים משנת 2007 לא קבעו מהן ההוצאות הסבירות שהם חייבים לקבל. אנחנו שומעים כסף לפי מחירונים שהם קובעים על דעת עצמם. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טוב, אז מצוין שעכשיו יש לנו חובות דיווח ואז יהיה לנו ישיבות מעקב אחת לכמה לזמן למה השרים עדיין לא עשו את זה. עכשיו אנחנו בישיבת חקיקה, אבל בישיבות הפיקוח אנחנו בהחלט נשאל את הדברים. באיזה שרים  מדובר?

 << דובר_המשך >> חיים ארביב: << דובר_המשך >>   

שר התקשורת, השר לביטחון פנים ולדעתי משפטים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז חלק א', חלק מהדיווח זה עלות החזר ההוצאות. אז ככה נדע כמה זה עולה לנו. איפה כתוב החזר הוצאות? שר התקשורת לאחר התייעצות עם השר לביטחון פנים ושר האוצר. זה לא שר המשפטים.

זה נקבע ב-2007 או שזה לא נקבע ב-2007?

 << דובר_המשך >> חיים ארביב: << דובר_המשך >>   

זה היה בחוק המקורי, ומעולם לא נקבע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מעולם לא נקבע – תענוג.

 << אורח >> חיים ארביב: << אורח >>   

מעולם לא נקבעו החזרים מה הם הוצאות סבירות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מציע שנוציא מכתב מהוועדה לשר התקשורת, לשר לביטחון פנים, לשר האוצר ולשר המשפטים בהעתק כי הוא הממונה על ביצוע החוק. מבחינת הנוהל, אנחנו צריכים לשר המשפטים כי הוא הממונה שישאל את שר התקשורת למה הוא לא עושה את זה או שהפוך?

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

נראה לי שר התקשורת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז להוציא מכתב לשר התקשורת ונגיד מדוע לא נקבעו החזר הוצאות לפי סעיף 10 לחוק נתוני תקשורת. 

אתה יודע להגיד לי בערך כמה משלמים כרגע? חוץ מזה, מאחר ומדובר בסופו של דבר בשירות מונופול, אתה יכול לטפל בזה בכובעך האחר, לא? תגיד להם שהם גובים מחיר מונופוליסטי. תפנה גם לרשות התחרות למה הם לא מפקחים על המונופול שבעניין.

 << אורח >> חיים ארביב: << אורח >>   

אדוני, הנושא עלה כבר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן? ניסיתם? ניסיתם ולא הלך.

 << דובר_המשך >> חיים ארביב: << דובר_המשך >>   

חשבתי - - - בשנת 2007. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר. אבל כמה זה עולה? אתה יודע להגיד?

 << דובר_המשך >> חיים ארביב: << דובר_המשך >>   

יש מחירונים והמחירונים האלה השתנו לאורך השנים. והיו מקרים שהם דרשו עשרות אלפי שקלים על פעולות בודדות. ואחרי משא ומתן שלדעתי לא אמור להתקיים, הסכומים הופחתו בעשרות רבות של אחוזים. למשטרה יש סידור משלה, לרשויות האחרות אין סידור, ואנחנו בסופו של דבר - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה, הם גובים מהמשטרה סכום אחד ומכם סכום אחר?

 << דובר_המשך >> חיים ארביב: << דובר_המשך >>   

המשטרה משלמת סכום קבוע ואנחנו למעשה רוכבים על אותם אנשים שהמשטרה ממילא מממנת ומשלמים בנפרד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר. נבדוק את זה באחת מישיבות המעקב. אבל אני אומר שאת המכתב נוציא. בסדר גמור. יש לנו עוד משהו?

 << דובר_המשך >> חיים ארביב: << דובר_המשך >>   

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טוב. נקריא.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   


	הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3)
(חובת דיווח), התשפ"ד– 2024 


	תיקון סעיף 14
	1.
	בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח– 2007 1 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 14 –

	
	
	(1)
	בכותרת השוליים, המילים "הוראת שעה" – יימחקו;

	
	
	(2)
	בסעיף קטן (א) – עכשיו אני משנה את מה שיש לכם – במקום פסקת משנה (1)(ה) יבוא: מספר הבקשות שהוגשו לפי סעיף 3(ו)(2) ומספר הצווים שהתקבלו – לפי אותו סעיף.



 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למרות שמספר הבקשות ומספר הצווים זה כבר כלול בתוך סעיף 1, לא צריך לכתוב את זה פעמיים. זה נוסח.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

כן, אנחנו נחדד את הנוסח. נכתוב גם מספר הבקשות ומספר הצווים לפי אותו סעיף. 

	
	
	(ב) במקום פסקאות (4) ו-(5) יבוא:

	
	
	"(4) מספר העברות המידע לרשות חוקרת אחרת לפי סעיף 8(א) ומספר הבקשות לקבלת מידע שהגישה רשות חוקרת אחרת לפי סעיף 8(ב); דיווח לפי פסקה זו יועבר על ידי השר הממונה על אותה רשות;"




 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא רק על ידי השר הממונה על אותה רשות. 

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

שוב, נחדד עם הנוסחית לראות איפה הכי טוב להגיד את זה. המהות מוסכמת על כולם פה עכשיו. 

	
	
	(3) "סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) בטלים."



שזה בעצם מה שקבע את הסעיף דיווח כהוראת שעה, אז עכשיו זה יהיה סעיף קבוע, הוראה קבועה.



	תחילה
	2.
	דיווח ראשון לפי סעיף 14 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, יימסר לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת עד ליום א' באדר התשפ"ה (1 במרץ 2025), לעניין יישומו של החוק העיקרי בשנת 2024.



זה זמן הסתגלות.

יש לנו בקשות רשות דיבור של חד"ש-תע"ל; ישראל ביתנו; המחנה הממלכתי והעבודה. ויש לנו הסתייגויות של יש עתיד ויש לנו הסתייגות עכשיו של היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

את ההסתייגות של היושב-ראש ושאר ההסתייגויות נצביע עליהם כמכלול?

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

אפשרי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר גמור. אני פה, אז אני כן צריך לנמק את ההסתייגות שלי, נכון? נימקתי את ההסתייגות שלי קודם, הסברתי למה אני מבקש אותה. אני מבקש שתתנו מענה, שאני מקווה שהיא תקבל מה שנקרא. אני מניח שזה לא מורכב מדי כי זה באמת רובריקה לבקשה, זה נוסח אחר של בקשה, זה כללים אחרים. אני מניח שאתם יודעים לעשות את זה. וזה שאני לא מבקש סיווג לפי סוג בעל המקצוע זה כי אני מאוד נחמד, אלא סתם בעלי מקצוע כמכלול. 



מי בעד ההסתייגויות ירים את ידו? מי נגד ההסתייגויות?


הצבעה

לא אושר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין. ההסתייגויות נדחו ויובאו למליאה. נשאר לנו להצביע על הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3) (חובת דיווח), לקריאה השנייה והשלישית, בכפוף לתיקוני הנוסח בנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? 

הצבעה

אושר.


 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3) (חובת דיווח), אושרה לקריאה השנייה והשלישית פה אחד, ותונח על שולחן המליאה בהקדם.

אני רוצה להודות לכל הנוכחים, ולכל הנוכחים בזום, תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:01. << סיום >>