פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושתיים הכנסת 3 20/11/2019 מושב ראשון פרוטוקול מס' 21 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, כ"ב בחשון התש"פ (20 בנובמבר 2019), שעה 9:30 סדר היום: 1. הצעה לסדר היום << נושא >> 2. תשלום הפיצויים לענף המסעדות ואולמות האירועים בעוטף עזה << נושא >> << נושא >> 3. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה עקיף) (תיקון), התש"ף- 2019 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי קרן ברק אחמד טיבי מיקי לוי אורלי לוי אבקסיס מיכאל מלכיאלי אבי ניסנקורן עודד פורר אורית פרקש הכהן חברי הכנסת: איתן גינזבורג מירב כהן אורלי פרומן שלמה קרעי אלון שוסטר יזהר שי מוזמנים: משנה למנהל רשות המיסים, משרד האוצר – מירי סביון עוזר ראשי, מחלקה משפטית, רשות המיסים, משרד האוצר – יוני קליינמן מנהל קרן הפיצויים, משרד האוצר – רמי יצקן מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים, משרד האוצר – אמיר דהן עוזרת ראשית ליועמ"ש רשות המיסים, משרד האוצר – לילי אור מנהלת תחום תכנון ומדיניות, רשות המיסים, משרד האוצר – ורד טננבוים רשות המיסים, משרד האוצר – אפרת אורן עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר – אביעד נימקובסקי עוזר ליועמ"ש ר"מ, משרד האוצר – גיא גולדמן ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים – ליהי קושניר גנוסר יועצת השר ומנהלת תחום רגולציה וחקיקה, משרד התמ"ת – נעמי הימיין רייש יו"ר מחוז הנגב, לשכת יועצי המס – רויטל סיטון בן ארי סמנכ"ל כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר – ישראלה מני מנכ"לית העמותה לקידום התיירות במרחב שקמה – ליאורה סלע דוד עו"ד, נשיא להב – רועי כהן מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים – שי לחוביצר נשיא ארגון בעלי סטומה, האגודה למלחמה בסרטן – מידד גיסין יו"ר ארגון תנו יד לחירש - משה בר עוזרו של משה בר, עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים – דן מיכאל קדרון מנכ"ל מסעדנים חזקים ביחד – תומר מור מסעדן, מסעדנים חזקים ביחד – שמעון אלחרט מנכ"ל איגוד המסעדות – שי ברמן יו"ר התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים – אביב שזירי בעלי מסעדת סושימוטו בשדרות – ניר שוחט שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את אולמות אירועים, להב – יעל אבס גויסקי שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה ), מייצג/ת את התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל – רחל כהן שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה ), מייצג/ת את להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל – ליאור גולדווסר ייעוץ משפטי: שגית אפיק שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: תמר פוליבוי << נושא >> 1. הצעה לסדר היום << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. הצעה לסדר, חבר הכנסת טיבי בבקשה, רק בקצרה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני מוצא לנכון להודות לך על הדברים שאמרת אתמול. הם היו דברים כנים ואמיצים. לא כל חבר בלוק יכול להיות אמיץ. אני רוצה לחזק את דבריך, שבמשך שנים, גם כשהיית חבר ועדת כספים וגם כיושב ראש ועדת כספים, היה שיתוף פעולה פורה בינינו גם כחברי כנסת וגם כסיעות. ההקשבה שלך לצרכים של האחר, לצרכים שלנו, היתה על שולחנך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> טיבי, זה לא הספד, הוא ממשיך... << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תיכף אני אענה גם על זה. דבריך היו כל כך חשובים, כי יש מנהיגים אחרים של סיעות נוספות בבלוק שעדיין שותקים, והם בדרך כלל הולכים ליישובים הערביים כדי לבקש קולות, ואתה אף פעם לא בא ליישובים הערביים כדי לבקש קולות, ולכן האמירה שלך היא אמירה טהורה ונכונה, וטוב עשה הנשיא שהתייחס לדברים שלך. אני בהזדמנות זאת רוצה להודות מקרב לב גם לנשיא המדינה ריבלין על הדברים שלו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> על כל הדברים? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> על הדברים שלו. אני יכול להיות בחילוקי דעות מכובדים עם הנשיא, ואני מוכן לשמוע דברים קשים ממנו, כי הוא אומר אותם בצורה מכובדת, וגם לשמוע דברים קשים ממיקי לוי, כי בדרך כלל יש סגנון של הדברים גם כשיש חילוקי דעות. אנחנו נהיה אצל הנשיא בשעה 11:45, ואנחנו תיאמנו שאחרינו יהיו גפני וליצמן אצל הנשיא... אני יכול להגיד כי זה התפרסם פה ושם – אפרופו, זה לא הספד – שאני גאה שחבר הכנסת גפני הוא יושב ראש ועדת כספים טוב, ואם היה לנו חלק ולו קטן בזה שהוא היום יושב שם, אני גאה עוד יותר על הדבר הזה. תודה, חבר הכנסת גפני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, אני מודה לך. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> אני מצטרף במלוא מובן המילה לדברים שאמר אחמד. אני מבקש ממך, אם תוכל להיות שליח בשמי – כי אני לא אהיה אצל הנשיא היום, אני מכיר את הנשיא שלנו 55 שנה – תגיד לו שאני אוהב אותו ואני מצהיר שהוא הנשיא שלי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם כבר משבחים אותך, אני רוצה גם לשבח אותך. אנחנו חושבים עדיין שנכון שבוועדות הזמניות, בראשות כל ועדה יעמוד מישהו מהמפלגות הגדולות – אגב, לא מהמפלגה שלנו. עדיין אני בהחלט יודע לשתף אתך פעולה ברמה האישית - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - ולנהל את הדברים גם ברמה העניינית כשצריך, עם כל חילוקי הדעות הקשים שיש לנו הרבה פעמים. בהתייחס לדבריו של חבר הכנסת טיבי, כבר ציינת את דבריו של הנשיא. אני חושב שצריך לפחות לעשות צדק ולצטט את כל דבריו של הנשיא, שבאותה נשימה הוא גם הביע זעזוע מהדברים שאומרים אותם חברי כנסת מהרשימה המשותפת – אם זה כלפי החברה הישראלית, אם זה נגד חיילי צה"ל. אני בציטוט אגיד שהוא קרא לזה: קריאות חמורות, מזעזעות ובלתי מתקבלות על הדעת. חשוב להגיד את הדברים האלה פעם אחר פעם, כי אני לא הייתי רוצה לשמוע את הקריאות האלה שאני שומע בשום מקום, לבטח ובטח לא בכנסת ישראל. << נושא >> 2. תשלום הפיצויים לענף המסעדות ואולמות האירועים בעוטף עזה << נושא >> << נושא >> 3. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה עקיף) (תיקון), התש"ף-2019 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים לסעיף בסדר היום – אלה בעצם שני סעיפים שהם סעיף אחד, שעיקרו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה עקיף) (תיקון), התש"ף-2019. הסיפור מתחיל בעובדה שהמסעדנים ובעלי האולמות עד לרגע זה לא נמצאים בתשלום פיצויים. אדם מתפרנס כמסעדן שיש לו מסעדה או שיש לו אולם אירועים ולפתע יש אירוע ביטחוני, פיקוד העורף אומר לא לבצע שם שום עבודה, או אם יש שם אירוע לבטל את האירוע, הוא מפסיד את כספו ולא מקבל פיצוי. מדינה מתוקנת לא יכולה להסכים לדבר הזה. התקיימו דיונים במשך כל התקופה הזאת, נדמה לי ממאי. התקיים דיון עקרוני מול הממשלה, מול רשות המיסים. במשך כל הזמן הזה לא הגענו לפתרון, ואנחנו ביקשנו משגית להכין חוק – אגב, כל הוועדה ללא יוצא מן הכלל, אני גם רוצה לומר שאבי ניסנקורן נתן לי גיבוי. זה לא המקום הראוי, זה לא נכון לחוקק חוק על דבר כזה, כאשר אנחנו יודעים שזה צריך להיות בחקיקת משנה בתקנות, אבל היא הכינה מהר חוק ואנחנו הבאנו את זה אליך, ואתה אמרת שמיד ברגע שאתה אומר, אנחנו נעשה שחרור מחובת הנחה. לא רציתי את זה, אני יותר רציתי את התקנות. קיימתי איתם דיונים, גם שגית ישבה איתם על הפרטים. יום אחד במהלך הימים האחרונים קיבלתי טלפון מערן יעקב, שהוא רוצה לשבת. שאלתי אותו: על מה לשבת? לשבת עוד הפעם לנהל ויכוחים? אז הוא אמר: לא, אני רוצה לסיים את העניין. אני רוצה לשבח גם את מירי סביון וגם את אמיר דהן וגם את גיא גולדמן, איפה הוא? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק כשאתה נוזף בו, הוא יושב קרוב... << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה לשבח אותם, שהם היו אכן עם לב פתוח ונפש חפצה. חייבים את העניין הזה לגמור. צריך לסיים את זה באופן כזה, שלא יכול להיות שהם יישארו מבלי שיהיה פיצוי. אין לזה היגיון, ואני שמח שאנחנו עומדים במציאות הזאת. למה ערן יעקב לא בא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא באילת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היה ראוי שהוא יבוא. זה מאוד חשוב שאתם נמצאים פה, אבל היה ראוי שגם הוא יבוא. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> התיקון שעליו אנחנו מדברים זה תיקון לתקנות הקבע, לא להוראת השעה. זה אומר שזה תיקון, שככל שהוא יעבור, הוא יחול באופן קבוע. התקנות האלה נוגעות לכל יישובי הספר, לא רק לעוטף עזה, אלא גם ליישובי ספר באזורים אחרים בארץ, בצפון למשל. התיקון משנה את הכללים לגבי הפיצוי בגין נזק עקיף שיינתן לבתי אוכל, שבתוכם נכללים מסעדות, בתי קפה וכו' וגם לגבי אולמות שמחה, והוא בא לתת מענה למקרים שבהם יש אובדן רווחים ונזקים ממשיים באירועים שהם יחסית קצרים. אם ניכנס טיפה לפירוט אבל מלמעלה, לגבי בתי אוכל – ששם נכללים מסעדות, בתי קפה וכו' – לגבי נזק שמקורו בחומרי גלם, זאת אומרת אם המסעדה הוציאה חומרי גלם, עמדה להכין מנות מסוימות ואז התחולל איזשהו אירוע שגורם לכך שכל החומרים התקלקלו, הפיצוי יהיה מידי בגין החומרים האלה. אם תהיה לנו הפסקת פעילות של לפחות 24 שעות, יינתן נזק ממשי, שזה אומר נזק גם בגין אובדן רווחים או נזקים אחרים – זה לגבי בתי אוכל. לגבי אולמות אירועים וגם מוסדות תרבות ופנאי, שם ישנם מצבים שגם בהפסקות פעילות של פחות מ-24 שעות בהנחיית פיקוד העורף, צריך לבטל את האירועים בשל איסור התכנסות של מספר גדול של אנשים או שאין אפשרות לכנס את האירוע. לגבי נזק שנגרם עקב ביטול של אירוע או פעילות בשל הגבלה של פיקוד העורף, הנזק הממשי זה אומר כל אובדן הרווחים בגין אותם אירועים שבוטלו; ולגבי נזקים אחרים כמו בתי אוכל אחרי הפסקת פעילות של 24 שעות, כאשר הפיצויים האלה יינתנו לפי המסלולים שקיימים בתקנות הקבע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ממתי זה חל? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תחולה רטרואקטיבית ממאי 2018. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> מאי 2018 זה תחילת האירועים עליהם אנחנו מדברים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >> מה קורה עד ה-24? מה כן מקבלים? לא הבנתי. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לגבי בתי אוכל – שזה מסעדות, בתי קפה ודומיהם – חומרי הגלם שהתקלקלו; ולגבי אולמות שמחה, אם היה מתוכנן אירוע שהתבטל, הנזק הממשי. הנזק הממשי זה כל הנזק הממשי, זה אומר אובדן הרווחים בגין אותו אירוע לצורך העניין למשל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ה-24 שעות זה קריטריון להיכנס לזכאות לפיצויים. מרגע שנכנסת ואתה זכאי לפיצוי, אתה לוקח את הפיצוי איך שאתה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא נכון, גם פחות מ-24 שעות באולמות אירועים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה על החומרים שהתקלקלו, אבל אני מדברת על המחזור. אתה שאלת מה קורה. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> איך מוכיחים נזק של אוכל שהתקלקל? << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> איך מוכיחים נזק של אוכל שהתקלקל ב-2018? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה שזה יהיה מסודר. אמיר, בבקשה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אפילו אמחיש את זה בדוגמה קטנה: הכנתי את כל חומרי הגלם לסושי שלי – היה כאן בחור מהסושי, הכין את כל חומרי הגלם, בשעה 12:00 היו בסך הכול ארבע טילים. אין הנחיות של פיקוד העורף, אבל לקוחות לא הגיעו. על כל חומרי הגלם שהתקלקלו לו, הוא יוכל להגיש לנו תביעה. אנחנו יכולים לבדוק את התביעה לפי יום קודם או ימים קודמים שלו. אנחנו יודעים מה המכירות שלו, אנחנו יודעים מה עלות המכר שלו. הם יוכלו להגיש תביעה על הדבר הזה, גם בלי שום הנחיה שיש. יחד עם זאת, במידה ויש הנחיה של פיקוד העורף לא לפתוח את העסקים, לאחר 24 שעות הוא זכאי להגיש תביעה על אובדן הכנסות, אבל לא רק על ה-24 שעות. זה אומר שהוא נכנס כתנאי סף לתקנות, ואם הוא יוכיח שגם במהלך כל השבוע קדימה או כל החודש קדימה לא באו אליו לקוחות, הוא זכאי, החוק אומר: זמן סביר לסילוק הנזק. זמן סביר זה הזמן שבאמת לקח לך, אז זה לא רק על ה-24 שעות של אותו יום, וזה נותן להם פתרון קדימה. עשינו בדיקה קטנה לגבי האירועים שהיו עד היום. אם היה אירוע בנובמבר עם הפסקת פעילות ב-2018 ובמרץ השנה ובמאי השנה ובנובמבר השנה, כל האירועים האלה עברו גם את ה-24 שעות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת אומרת שאין אירוע שאין לו את ה-24 שעות. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> היה אירוע כזה באוקטובר, שהיתה הנחיה קטנה. על האירוע הזה הם יכלו להגיש תביעה על חומרים שהתקלקלו. לגבי אולמות אירועים, זה קצת שונה, כי לגבי אולמות אירועים יכולה להיות הנחיה בשעה שתיים בצהרים לא לקיים בערב ואין שום הנחיית התגוננות אחרת, אבל אולם האירועים קיבל הנחיה ספציפית לא לקיים אירוע או לקיים אירוע עד 100 איש ואני רוצה להתחתן, אני מעביר את האירוע למקום אחר. על הדבר הזה הוא יקבל את הפיצוי מהרגע הראשון. יחד עם זאת, אם היום נורו טילים והוא רוצה להוכיח שיש לו נזק עתידי, לא באים להזמין, צריך איזו נקודה קטנה שנוכל לקשר את זה שלא הזמינו אצלו, אז הפסקת פעילות של 24 שעות. אותו דבר, בדקנו את כל האירועים שהיו, רצינו לבדוק קצת אחורה. כמו שאמרתי, הם נכנסים לכל המקומות האלה. גם באוקטובר לדוגמה, כשהיתה הנחיה לא לקיים אירועים מעל 300 איש בשטח סגור, אם היה לו אירוע מעל 300 איש, הוא זכאי לקבל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק שתי הערות שלא דיברנו עליהן כשדיברנו על העניין: הערה אחת – כשבעל האולם מעביר את החתונה של הזוג למקום אחר בגלל האירועים הביטחוניים ומבקש פיצוי. יש דברים כאלה, אנשים פנו אלי. אני חושב שצריך למצוא לעניין הזה פתרון, או שאם אנחנו מאשרים את התקנות אז הפיצוי כבר לא קיים, מכיוון שבעל האולם משלם. הערה שנייה – אם אפשר לשלם את מה שאנחנו עשינו עד סוף דצמבר. אתמול היה פה החשב הכללי ואמר שהעבירו כסף לקרן הזאת. אני פשוט מבקש שתשלמו את זה מהר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לגבי אולמות אירועים – קנס מאותו מזמין אירוע. היום כשהתקנות עברו, כבר לא צריך לקחת את הקנס, כי יש לו את הפתרון המלא מקרן הפיצויים. יחד עם זאת, אם במקרה הוא ייקח את הקנס, לנו אין פתרון. הפתרון היחיד זה פשוט להוריד את זה מהפיצוי, הוא לא יקבל את זה, אבל יהיה לו יותר קל לא לדרוש את זה מהמזמין, כי הוא יקבל פיצוי מלא מאתנו כאילו התקיים האירוע. בסופו של דבר, חוק מס רכוש אומר שאפשר להגיש תביעה תוך שלושה חודשים. אנחנו חוזרים רטרואקטיבית למאי 2018. שלושה חודשים עברו. ברגע שהתקנות האלה יעברו, אנחנו נוציא הוראה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני מדבר כללית עכשיו, לא רק על הנושא של המסעדנים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> על השכר – אני גם אתייחס לזה, זה משהו שמירי הסכימה מקודם. קודם כל נוציא הוראות מעבר, שהם יכולים להגיש תביעות גם על 2018 בשלושה חודשים הקרובים, כי עבר הזמן,בגלל שהתקנות האלה רטרואקטיביות מצד אחד. מצד שני, יש כאן את תקנות הוראת שעה, אתה מדבר על השכר. השכר של ה-40 קילומטר – כל העובדים שלא הגיעו לעבודה, כולל כולם בלי קשר לילדים, כי ההנחיה היתה מחמירה של פיקוד העורף לא לפתוח עסקים, כולם זכאים לקבל שכר מהמעסיק, והמעסיק זכאי לתבוע מאתנו. גם יש הסכם קיבוצי שקיים והועבר כאן. לפי התקנות הם צריכים לצבור את הימים עד סוף שנה ולהגיש את התביעה בינואר 2020. קיבלנו החלטה עכשיו עם מירי, שבגלל שהאירוע הזה היה משמעותי לעסקים – זה לא עובד אחד או עובדת אחת שיש לה ילדים מתחת לגיל 14, זה כל העובדים – ניתן להגיש את התביעות כבר באחד בדצמבר, מיד כשייגמר החודש ולא נחכה ל-2020, כי יכול להיות שזה משמעותי לעסקים. אנחנו נוציא את זה בהנחיה. אז אנחנו גם נקדים את זה. גם אם יהיה עוד אירוע קצר בדצמבר, אנחנו נקבל עוד תביעות. אנחנו נעמוד בעומס, אבל העיקר שהעסקים לא ייפגעו. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> הוא שאל עד מתי זה ישולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להגיש בדצמבר, לא שמעת מה שהוא אמר. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> אבל מתי זה ישולם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא מקדים את הכול. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> בסדר, הבנתי, אבל כמה זמן? << דובר >> רויטל סיטון בן ארי: << דובר >> יש כאלה שהגישו ביולי ועוד לא קיבלו כסף. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> יש כאלה שהגישו עדיין לא קיבלו, כמה זמן אתה קוצב? << דובר >> רויטל סיטון בן ארי: << דובר >> אנחנו מקבלים תלונות כל הזמן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא מכיר את התלונות, כי המקטע הראשון של 2018 – כמעט כולו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא מקדים את הכול. << קריאה >> רויטל סיטון בן ארי: << קריאה >> יולי שולם? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עוד פעם, יש כאלה שלא הגישו את כל המסמכים, אז אנחנו דורשים מסמכים. אני יכול להגיד שהממוצע הוא מאוד מהיר, כי התיקים שהיו לא גדולים. אנחנו מתגברים גם את כוח האדם כדי לעשות את זה הרבה יותר מהר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרעי ואחריו עודד פורר, אם אפשר לא באריכות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> קודם כל, אני מברך על מה שהגענו. למעשה, זה משב רוח מרענן שהכנסת סוף סוף קיבלה כוח ולמרות כל ההתנגדויות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה סוף סוף? אני יכול להביא לך כמה דוגמאות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו נמצאים כאן הרבה זמן וכל פעם היועצים המשפטיים, אלה שנמצאים כאן מולנו או אגף התקציבים, מעמידים בפנינו מכשולים, והפעם הזאת אני חושב שהצעת חוק היתה רעיון מצוין. בסופו של דבר הבינו בצד השני שאנחנו רציניים והדבר הזה הוא חשוב. לא יתכן שמסעדנים, בעלי אולמות בעוטף עזה, סבב אחרי סבב צריכים לסבול. טוב שעשינו את זה. ראיתי את הסקירה שהם נתנו עכשיו ואת התקנות, אני חושב שהן מכסות בהחלט ונותנות מענה. דיברנו בזמנו לגבי הערכת פיצוי של חמישה מיליון. הסיפור הזה של החמישה מיליון למעשה נגוז, זה בלתי מוגבל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם יותר, גם פחות - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לפי מה שהם יוכיחו ומה שהם זכאים לו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה אפילו פתרון טוב יותר. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> זה פתרון הרבה יותר טוב, אין limit של הסכום. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בוודאי, והם גם נכנסו באופן קבוע, זאת דרך המלך. גם ענף המסעדות ואולמות האירועים נכנס באופן קבוע, כי זה בתקנות הקבועות, זה לא עניין של תקציב עכשיו. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >> - - - חבר'ה, תעשו מלחמה, יש מאיפה לשלם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. עודד פורר ואחריו אלון שוסטר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ראשית בפתח הדברים, גם להודות לך אדוני היושב ראש וגם לחבר הכנסת ניסנקורן. אני חושב שמי שמכיר את התהליך, יודע כמה זה לא קל לגרום לרשות המיסים ולמשרד האוצר להביא כאלה תקנות, אני גם רוצה להודות לאנשי רשות המיסים שנרתמו לעניין הזה. אדוני היושב ראש, אני חייב להגיד שהחשיבות היא לא רק בתקנות ובפיצוי הכספי, אלא גם בתחושה שהאזרחים מקבלים שהמדינה לא זונחת אותם. תמיד כשאתה קובע גבול, יש מישהו שיצא מן הכלל ועכשיו נשאר לבד. צריך לזכור שיש גם עוד מסעדה בברור חיל של אב שכול, שבתו נהרגה מפגיעה ישירה של רקטה. הוא 200 מטר בתוך הסיפור הזה, ואני ארצה שאנחנו נחשוב את הפתרון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני אתייחס לזה בסוף. אלון שוסטר ואחריו מירב. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >> אני בדרך כלל נוהג להיות במקום מרכזי שמכבד ומעריך את הקשיים ואת המורכבות. אני מבין שיש קרן מוגבלות ושבמקרה הזה הפתרון גם צופה פני איומים נוספים בחזיתות אחרות. אבל אני רוצה לקבוע באופן מפורש, שההצעה שמובאת כאן נותנת פתרון טוב – והוא טוב מאוד – למקטע חשוב, ברור מאליו, של הוצאות ישירות ועקיפות מובנות מאליהן. אין כאן מענה של מדינת ישראל – אני כרגע לא נוגע באיזה רשות אמורה לעסוק בכך – לצבע אדום אחר צבע אדום, רקטה אחר רקטה. אין לזה שום קשר להפסקת פעילות. גם במקרה הזה לקח זמן, שעות, עד שניתנה ההוראה הפורמלית הזאת של מצב התקפה או של מצב מיוחד בעורף, וכך קרו ב-20 השנים האחרונות עשרות ואולי מאות אירועים שפגעו בפעילות של המסעדנים והאחרים. ההצעה שמובאת כאן, שאני מבין שיש עליה קונצנזוס באולם הזה, לא נותנת מענה לפגיעה המתמשכת, לשחיקה הבלתי נגמרת, שיש בה היבטים כספיים. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> אתה צודק, - - - תרופות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >> אני מבין, יש לזה תרופות, בהחלט. נדבר על זה היום בהצעה לסדר-היום. הממשלה צריכה לתמוך באוכלוסייה, בעובדים, בתושבים, ברשויות, כנראה בדרכים נוספות. אין כאן מענה לשחיקה המתמדת הזאת. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> השיניים ששברנו בנושא של תקנות המס, בנושא של הקלות, תאמין לי זה עלה גם לגפני וגם ליושבים כאן בדמים, יחד עם רשות המיסים. זה לא היה פשוט. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >> מיקי, אני מעריך את מה שנעשה בחדר הזה, כנראה זה מה שאפשר למצות. יש עוד מערכות נוספות של המדינה. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> תביא לי רק מישהו שייצר את הכסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מירב כהן ואחרי זה אורלי לוי. << דובר >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר >> טוב, ברור שבזאת לא פתרנו את כל הבעיות של האנשים שגרים בעוטף עזה ובאזורים האלה, אבל ביחס למשימה שהיתה מונחת פה על השולחן, לסייע לבעלי המסעדות ובעלי האולמות, אני חושבת שזו תוצאה מאוד מאוד יפה. אני חייבת לומר ולשתף שניהלתי שיחות מאוד מרגשות עם בעלי מסעדות מהעוטף, שכבר איבדו קצת אמונה והרגישו שהפקירו אותם וששכחו אותם, וההחלטה הזאת מפיחה בהם תקווה, בלי שמץ של ציניות. שוחחתי עם יושב ראש הוועדה, והמתווה גם עבר שיפורים מאוד מאוד משמעותיים, ובסוף הפרטים הקטנים הם משמעותיים והתוצאה היא טובה. אני מאחלת לנו שנצליח לשתף פעולה באותו אופן בעוד כמה וכמה נושאים בוערים לא פחות, ושכל סיעות הבית יעשו מהלך משותף בדיוק כמו במקרה הזה. למדתי. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> ראשית, יישר כוחו ליושב ראש, לוועדה, וכן גם לנציגים של האוצר. יש לי כמה מילים לומר בנוגע לדרך שבה השגנו את התוצאה הזו. זאת קטסטרופה בעיניי, שאותם אזרחים – שיש תמימות דעים על כך שמנהלים חיים לא נורמליים, שאפילו הרציונל שאני מנסה לחפש אותו מעבר לאיזה שהם רגשות נוסטלגיים ומשפחה שנשארת שם – מבחינה כלכלית, מבחינת הורים לילדים, מבחינת החיים עצמם זה לא רציונלי לחיות כל כך הרבה שנים במקום שסופג פעם אחר פעם אחר פעם פגיעה בשגרה של היום יום, באיכות החיים של הילדים, ביכולת לקחת אותם למסגרות חינוך, לטיפול רפואי, לטיפול פסיכולוגי כשהם צריכים, ובטח ובטח כאשר נפגעת היכולת לפרנס את המשפחה בכבוד. מה שראינו פה עכשיו, תסלחו לי על הביטוי, זה כמו קבצנים בפתח. זה בגלל שאנחנו הבאנו למקום הזה. אז ההישג הזה ראוי באמת לברכות ותודות, אבל לא היינו אמורים להגיע לנקודה הזאת. אני זוכרת את התמונות שהם באו ובכו פה כדי לשכנע את אותם נציגים מהאוצר שהטענה שלהם היא טענה אמיתית, שיש להם פגיעה אמיתית בהכנסות, ביכולת העתידית של העסק שלהם לצמוח ולפרוס ובהזמנות של אירועים. מרוב שזה בשגרה לנתק את השגרה בדרום, אנשים מראש מזמינים במקום מרוחק מהאזורים האלה, וזה רק עניין של זמן מתי זה יהפוך לנטל והמקומות בחלקם ייסגרו. בוא ניקח בחשבון את אלה שכבר שילמו את המחיר וסגרו. כשרוצים, אפשר לעשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היום לא תוקפים פה את האוצר. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> תגיד לי, מה מנע מפקידי האוצר להגיע לנחמדות הזו שהם מגלים היום לפני מספר שבועות? למה לתת להם לעלות פעם אחר פעם, לעזוב את העסק שלהם, למלא דלק באוטו, לנסוע מהדרום לירושלים, עלייה לרגל? << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> זה לא הם, זה לא הם. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> למה זה לא הם? << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> כי זה לא הם, מקבלי ההחלטות זה הפוליטיקאים, זה לא הם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא להפריע לאורלי. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> אנחנו הורגים את השליח? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם גילו פה רצון טוב, ואם אתם רוצים, אני אגיד לכם את הסיבות למה זה לא היה עד היום. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> מה את רוצה מהם? << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> כשמדברים על רצון טוב, מדברים על לפנים משורת הדין. לא לא, זו שורת הדין, ושורת הדין זה שמגיע להם ואף אחד לא עושה להם טובה. כשרוצים, מוצאים את הנתיב. אמרו: אנחנו לא יודעים לבדוק, היום הם הראו שהם יודעים לבדוק טוב מאוד ויש להם מדד. אם שגית היועצת המשפטית של הוועדה הכול כך מוכשרת – ועשינו את זה לא פעם – לא היתה בונה להם את החלופה כשהיה שיתוף פעולה בין אופוזיציה לקואליציה פה שמביא את זה בחקיקה מהירה בקונצנזוס של נבחרי הציבור, הם לא היו זזים. את המנגינה הזאת צריך להחליף. אני רוצה לומר לכם משהו, לפוליטיקאים אין תדמית כל כך טובה בציבור. לכם יש תדמית גרועה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה את רוצה מהם עכשיו? היום זה לא היום. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> כי כשאתם רוצים, אתם מגיעים למה שהיה צריך להגיע מלכתחילה. סיפור קטן, כשהיינו ילדים היה תמיד ויכוח בין אבא שלי לאימא שלי, כי כשהיינו באים לבקש מאימא שלי משהו, היא תמיד היתה אומרת לא ואבא תמיד היה אומר כן, לפחות בדברים מסוימים. היא היתה אומרת לו: למה אתה שובר לי את המילה? הוא אמר לה: כשאתה יוצא ממלחמה, צריך לדעת, אם בסוף את אומרת בכל מקרה כן, תצאי טובה מההתחלה. זה ההבדל, אם אתם יודעים שבסוף תצטרכו לתת, תקצרו את הדרך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אורית, בבקשה ואחריה אבי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> קודם כל אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד לך תודה רבה. אני נמצאת בוועדה הזאת עוד מעט חודשים ארוכים והצורה שבה אתה מנהל אותה ומתייחס בסבלנות רבה לעומס אדיר של נושאים שמגיעים אליך ומנצל את התפקיד הזה לדברים בונים וקונסטרוקטיביים ומנתב תמיד לפתרון, היא מאוד מאוד מרשימה. אני רוצה להגיד לך תודה רבה. בעניין הזה אני באופן אישי מרגישה, שברוב הנושאים – כמעט בכל הדברים למשל טיפלתי – הפוליטיקה היא מחוץ לשולחן בחדר הזה, אז תודה רבה לך. יחד עם זאת, אני רוצה להצטרף למה שחברת הכנסת אורלי לוי בדיוק דיברה, היא בדיוק דיברה את רחשי לבי עכשיו. אני יושבת כאן ודיון אחרי דיון אנחנו שומעים את אנשי החינוך המיוחד, אנחנו שומעים את ההורים עושים שביתות דקה לפני שהם צריכים לשלם, כל שנה מחדש מלחמה על סבסוד הצהרונים, אני עושה סיור ביישוב מבוא מודיעין שהממשלה קיבלה החלטה לפצות אותו על שריפה, 65 אנשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו העברנו כסף. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> נכון, והעברנו גם כסף, 65 משפחות יושבות על חשבון ממשלת ישראל שמשלמת שכירות מאות אלפי שקלים בשנה, וכלום, חצי שנה אפילו לחשמל עוד לא חיברו את הבתים הללו. בעיניי הבעיה היא בממשלה. הממשלה אמורה למשול, ממשלה אמורה לקבל החלטה – לא רק לצייץ אותה בטוויטר או להוציא סרטון. שר אמור לרכז את הצוות שלו ולוודא יישום בשטח ולוודא שזה קורה. הרב גפני, מה אנחנו עשינו? אנחנו ביקשנו מאמיר וממירי מרשות המיסים, שיספרו לנו מה קורה עם זה. אז הם הציגו לנו חוות דעת שלהם, שבכלל אין פגיעה במסעדות ובבעלי האולמות בעוטף עזה. עכשיו אמר לי אמיר בהגינותו – כשאנחנו אמרנו לו לגבי חוות הדעת האלה, שגם כלכלן לא יכול להגיד שהשמש לא זורחת בבוקר – ביושר: בדקנו עוד כמה פרמטרים, ואכן ראינו פגיעה. לכן בעיניי יש פה תקלה מסוימת ברמת המשילות של מקבלי ההחלטות. תאמין לי, כשרוצים להעביר דברים, יודעים להעביר דברים. אני מודה לך, אבל אני חושבת שיש בעיה אמיתית בהורדת ההחלטות לשטח ובפיקוח אמיתי על זה שהממשלה שלנו, כשהיא מקבלת החלטות, היא דואגת שהדברים האלה גם יגיעו לציבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אבי ואחריו מיקי לוי. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה להצטרף לברכות להעברת התקנות האלה. אני חושב ששיתוף פעולה של יושב ראש הוועדה ושל כל סיעות הבית מעודד פורר ואורלי לוי וכחול-לבן וכל סיעות הבית, שנרתמו לעשות את השינוי הזה. לצערי, ללא האיום שאנחנו נעביר חקיקה בפטור, לדעתי זה לא היה קורה, ואני אומר את זה לצערי, כי יש תופעה של אדישות מתמשכת. אני לא חושב שזה מחוסר אכפתיות, אבל נוצרה תופעה של אדישות מתמשכת; וכשיש אנשים שסובלים וכשיש מסעדנים או בעלי אולמות שמחה שסובלים בעוטף עזה וזועקים את הזעקה שלהם חודש אחרי חודש אחרי חודש, אי אפשר להגיד שבגלל משפטיזציה לא פותרים בעיה מהותית אמיתית – אי אפשר, ואני שמח מאוד שזה נפתר. אני כן רוצה לברך את רשות המיסים, שברגע שהם נרתמו, הם באמת יצרו פה פתרון שהוא פתרון מאוד מאוד מותאם לאוכלוסייה הרלוונטית ויצרו פתרון מאוד מאוד ראוי ומאוד מאוד נכון, ועל זה אני מאוד מברך שכשכבר נכנסתם לנושא, פתרתם אותו כמו שצריך. אני רוצה רק לנצל את ההזדמנות הזאת להגיד עוד משהו אחד, כי קיבלנו היום את החומר. אנחנו קיבלנו היום את החומר של הממתינים בחסות הנוער - - - << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> מה שביקשתי פעם אחרי פעם שישלחו לנו – סוף סוף. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> וקיבלנו מספרים של 211 ממתינים, שהם לא יכולים לזעוק את הזעקה שלהם. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> קיבלנו והעברנו מיד. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> חלקם גרים ברחוב, חלקם סובלים מאלימות. הם לא יכולים לבוא לפה ולזעוק את הזעקה שלהם. אני אומר פה לוועדה ואני אומר לכל אחד: אני לא ארפה מזה ולא אחכה שבועיים. ממחר אני הולך להתעסק עם זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו אתך. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אני מקווה שכל סיעות הבית יהיו פה. אי אפשר להסכים לאדישות כזאת, כש-211 נערים ונערות בגילאים 13, 14 ו-15 – ואני שמח שאורלי ביקשה את החומר הזה וקיבלנו אותו, וכל מי שרואה את זה, מזדעזע, ואי אפשר לספר סיפורי סבתא. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> זה גורלות. << דובר >> אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> מה שהכי מזעזע אותי שבכותרת כתוב שמשרד העבודה והרווחה, השירותים החברתיים, חוסן חברתי לישראל – זאת הכותרת, והם מקבלים את הרשימה הזאת עם הכותרת "חוסן חברתי לישראל". אותו דבר כמו שאמרנו לגבי המסעדנים, אנחנו צריכים לפתור את זה, זה 211 אנשים. זה מזעזע, ואי אפשר לחכות פה לתכנית ולבינוי ולתירוצים. אם לא, אני אביא הצעת חוק יחד עם אורלי - - << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> אנחנו. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> - - ויחד עם אחרים על הלאמת חסות הנוער, אי אפשר לשחק פה משחקים. תודה. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> אני רוצה לברך את אבי ניסנקורן, שגם בהיותו במצב פוליטי כזה או אחר יודע לשתף פעולה עם כל חברי הכנסת ושהתגייס לנושא הזה של הילדים והנוער בסיכון, כי רק אם נבין ונשים את הנושאים האלה כנושאי ליבה שיש עליהם קונצנזוס, נביא לשינוי. בדרך כלל הנושאים האלה נזנחים הצידה כי הם לא מספיק ביטחוניים, אז צריך לברך גם על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר גמור. מיקי לוי, ואחריו אורלי פרומן. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> קודם כל תודה רבה על ההירתמות שלך. אני מחזיק מכתב שלי אליך וליועצת המשפטית מיוני 2018, שמטפל בכל נושא העסקים הקטנים בכללם, זה לא מהיום, זה כמעט שנה ותשעה חודשים, אבל זה בסדר, לא משנה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מיקי, זה פיצוי ממאי 2018. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> נכון, אז הצוות הזה מטפל בזה זה מכבר, מה שנקרא. אני רוצה להגיד משהו לחברים שלי שיושבים בצד הזה של חברי הכנסת. הם לא האשמים, הם לא קובעי המדיניות. גם אני הייתי בצד השני, אני יודע בדיוק מה הם עושים. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> מה מנע מהם - - -? << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> אל תפריעו לי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תאפשרו לו. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> אני לא הפרעתי לכם. הם לא קובעי המדיניות. אם ראש אגף יקבל הוראה משר האוצר ויגיד להם לפטור ראש ממשלה, הם יפטרו. הם לא קובעי המדיניות, תפסיקו להגיד להם. הם מתרוצצים בשטח, ראיתי אותם מתרוצצים גם בין טילים, ראיתי אותם מתרוצצים למתבנים, ראיתי אותם מתרוצצים לתוך אותו בית חרושת לצבעים שביקש מיליונים ובסוף זה נגמר ב"ככה" מה שהיה מגיע לו. הם לא אשמים, הם עושים את עבודתם נאמנה, תפסיקו להיטפל אליהם. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אורלי פרומן וינון אזולאי אחריה. << דובר >> אורלי פרומן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב ראש, צר לי, אבל קשה לי להצטרף לשמחה ולתודות בפה מלא. אני כמובן שמחה בשביל המסעדנים ובעלי האולמות, אבל אם אני חושבת על התהליך שעברנו פה בכנסת העשרים ואחת, בכנסת העשרים ושתיים, עשרות שעות שישבנו פה – תכמתו את זה כפול מספר האנשים, פעם תדברו גם בכסף, כמה זמן בזבזנו כשההיגיון והשכל הישר שהיום הוצגו פה, בעצם אמרנו אותם בישיבה הראשונה? זה היה ברור שלשם אנחנו רוצים להגיע. אני חושבת שיש פה תהליך דו-כיווני. יש פה גם עניין של משילות, יש פה גם עניין של בירוקרטיה, רוצים להבין מה זאת בירוקרטיה. יש דו-שיח בין שר ובכירי המשרד שלו, אם הולכים, אם לא הולכים, אם מוציאים את המיץ לוועדה, אם מנסים, מלחמת התשה, מי יותש ראשון. מזלנו, אדוני היושב ראש, שלא מתישים אותך וגם לא אותנו וביחד נלחמנו, ואם לא היינו שמים אלטרנטיבה, לא היינו אומרים היום תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את חייבת להתפלל שלא יתישו אותי... << דובר >> אורלי פרומן (כחול לבן): << דובר >> לכן יש פה שילוב של הדברים. יש פה שר, יש פה בכירים במערכת של משרד האוצר ויש פה את הדינאמיקה ביניהם, וכמובן שיקולים פוליטיים. אני מזכירה לכם מה היה פה לפני כמה ישיבות, הבאנו אנשים לבכי, התחננו בפנינו. מה, אנחנו נורמליים? מה, צריכים לבוא הנה אנשים שסופגים כל היום רקטות, החיים שלהם לא חיים, להתחנן בפנינו? זה לא רק המסעדנים ולא רק בעלי האולמות, זה החיים הלא נורמליים בעוטף ישראל. חברים, צריך להתעשת, השכל הישר וההיגיון מביאים לפתרונות טובים. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> תפני לשר האוצר, מה את פונה אליהם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, היא לא פנתה אליהם, היא פנתה כללית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מיקי, אתה שוכח ששר האוצר כבר לפני חודשיים הכריז על פיצוי והוציא קול קורא ומשכו אותו חזרה, אז אל תגידו כלום לשר האוצר. << דובר >> אורלי פרומן (כחול לבן): << דובר >> שלמה, לא נתנו לגיטימציה לקול קורא הזה. לא נתנו לגיטימציה לקול קורא הזה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מי לא נתן לגיטימציה? << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> שמעתי את הקול קורא הזה, שמעתי, זה לא ירד למטה להוראות. אני יכול לתת לך דוגמה של הדבוראים. אתה רואה את המכתבים האלה? במשך שנתיים, לא הם משלמים את זה, הם לא קובעי המדיניות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> - - - זה לא עוזר להם. << דובר >> אורלי פרומן (כחול לבן): << דובר >> אני מבקשת שהתהליך הזה יילקח בחשבון, כי הרי אנחנו נתמודד פה בוועדה עם דברים דומים גם בעוטף עזה וגם במקומות אחרים. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ינון אזולאי ואחריו קרן ברק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה לך אדוני היושב ראש על הדיון ועל כל ההישג. אמיר דהן, אם הבנתי נכון, זה לאו דווקא לעוטף עזה, אלא לכל הארץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביישוב ספר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל ה-40 קילומטר שנמצאים - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, אתה אומר שאם באשדוד שאני בא ממנה ביטלו אירועים באולמות באותו יום, שם לא זכאים לפיצוי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא לא, זה לא התהליך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> התקנות האלה מדברות על שינוי קבוע - - - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול מה כן התהליך, כי אתה אומר שבצפון זה כן נמצא. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא ב-40 קילומטר. לצערי, בצפון היה לפני יומיים ירי לכיוון ירי. אם באותו ירי ביישובי הספר היו חומרים שהתקלקלו, היתה הפסקת פעילות של 24 שעות, הם יכלו להגיש תביעה בדיוק אותו דבר. אלה היישובים שנפגעים הכי הרבה במדינת ישראל. אני מבין, גם אני באר שבעי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה הם עושים לדוגמה? יש להם פתרונות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כרגע התיקון שעשינו הוא תיקון לגבי התקנות הקבועות, פתרון קדימה כי הם סופגים הכי הרבה. לגבי ה-40 קילומטר, הפתרון של שכר קיים היום. כל עובד שלא הגיע לעבודה, המעסיק יהיה זכאי לקבל לגביו שכר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל לא פיצויים על ה- - -? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק שנייה, לפני שאתה ממשיך, אני רוצה להגיד על מה הדיון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני יודע מה הדיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הדיון הוא להכניס את המסעדנים ואת בעלי אולמות האירועים לאותו דבר כמו התיירות, כמו החקלאות וכמו כל האחרים. אנחנו עשינו הוראת שעה של הרחבות, הרחבה של 40 קילומטר, שזה מה שדיברנו קודם עד דצמבר. ברגע שהם נמצאים במסלול הזה, הם במסלול. אתה צודק שזה לא מספיק, אבל זה מעמיד אותם במצב שונה לחלוטין ממה שהיה עד היום. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני חושב שהתודה הכי גדולה מגיעה למסעדנים ולבעלי האולמות, כי הם היו סוגרים את המקומות האלה, לא היה לנו מה לחפש ולגור אפילו במקומות האלה ולא היה לנו איפה לטייל שם. מגיע להם תודה רבה על עצם החוסן והחוזק שהם נותנים לנו וכמובן לכולם תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. קרן ברק ואחריה שי יזהר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אז קודם כל תודה רבה לך היושב ראש, תודה רבה שלא הרפית, תודה רבה שהחתמת אותנו על הצעת חוק שיצרה את המנוע ואת אמצעי הלחץ כדי שהחבר'ה פה בצד השני שיכולים להסתכל עלי ירימו את הכפפה וישנו את התקנות. אני מצטערת, אני שייכת לאגף הזה, שחושב שזה לא קשור לדרג הפוליטי. אני חושבת שהדרג הפוליטי אמר את דברו הרבה הרבה זמן לפני כן ואני חושבת שכל הסיפור שקרה פה זה בגלל שאנחנו ממשלת מעבר, ולצערי הרב ממשלת מעבר בכל המשרדים הפקידות לוקחת את המושכות ומקשה. אולי הציבור ירוויח מזה שיבין שעדיף שלטון של פוליטיקאים מאשר שלטון של פקידים, כי בשלטון של פקידים בסוף הדברים נתקעים הרבה יותר זמן. לא ישכנעו אותי שהדרג הפוליטי לא רצה פיצויים הרבה יותר ממה שקרה והדרג הפקידותי בדק ובדק בציציות. כמו שאורלי אמרה פה, אנחנו התכנסנו פה שוב ושוב ושוב ושוב. זה הזמן שלנו כוועדה. יכולנו לקדם נושאים אחרים במקום כל כך הרבה זמן לבזבז. בסוף יש תוצאה, אבל יכולנו לגמור את זה בדיון הראשון ולא לשבת פה שוב ולהביא את כל המסעדנים וכל תושבי הדרום שוב ושוב ולמשוך עוד קצת ולמשוך עוד קצת. הגענו לתוצאה שרצינו, אבל יכולנו לעשות את זה בהתחלה ולא אחרי כל כך הרבה זמן. חבל על הזמן של כולנו. אני כל כך מקווה, שבשאר הנושאים אנחנו נקדם אותם כבר בדיון הראשון, נקבל החלטות ולא נבזבז על זה זמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק שאני אדע, את נולדת אופטימית? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, אני לא אופטימית בכלל, אבל יש לי סיבה לאופטימיות בגלל - - - << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> כולנו נולדים אופטימיים - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> דרך אגב, אני נולדתי לוחמת ולא אופטימית, אבל האנשים שיושבים פה גורמים לי לתקווה, שאולי אנחנו נצליח בגלל שכולנו חדורי מוטיבציה ויחסית צעירים, לגרום להם לשנות את הדיסקט. הלוואי ונצליח. לגבי נתיבות, לצורך העניין באירועים האחרונים בנתיבות ישבו בתוך המקלטים כמעט יותר מכולם, זאת אומרת שהם חטפו הכי הכי הכי הרבה מכולם באירוע האחרון. מה קורה איתם? אני מבינה שהם לא נכנסים להוראות הקבע, אבל - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אותו דבר, כל ה-40 קילומטר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם בהוראת השעה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כולם מקבלים. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל רק שכר. הבנתי, אז צריך לתקן את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יזהר שי, ואחריו איתן גינזבורג. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> חברת הכנסת ברק, אני מכיר אותך, את גם אופטימית וגם אמיצה, ואופטימיות היא תכונה של אנשים אמיצים, אז תמשיכי להיות אופטימית. אדוני היושב ראש, אני מצטרף לברכות לך כמוביל הוועדה ושל הוועדה כולה, אבל אני רוצה לחזור אחורה ולהסתייג מהגאווה העצמית של כולנו. אין לי ביקורת עליכם. חבר'ה, אתם עשיתם את עבודתכם ואני מכיר אתכם גם מההתרוצצות בשטח והעבודה הנאמנה שלכם עבור המדינה ועבור המשרד שעליו אתם אמונים. אבל בואו נסתכל על עצמנו, זאת תעודת עניות נוראית למדינת ישראל, ואנחנו כנציגיה אם בצד הזה ואם בצד הזה, יושבים פה תושבי עוטף ישראל, שלא בשנה האחרונה סובלים מנטל העמידה בחזית, חברת הכנסת ברק. 10 שנים הם סובלים ממדיניות כושלת של ממשלה, שבראשה עומד פוליטיקאי ושר אוצר לצורך העניין. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> המנדט נמצא אצלכם, מה אתם עושים עם המנדט הזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא לא לא, יש הרבה דוברים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חשוב לציין שהם סובלים כבר 18 שנה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> התלוננתם שפיזרנו את הכנסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלא ייכנסו לזה, לא יהיה לנו זמן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא באתי להגן עליו, אבל הם 18 שנה סובלים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל התחלת טוב, למה לקלקל? << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> אני רק רוצה לציין שלממשלת ישראל והעומד בראשה לוקח ימים, אולי שעות, לאשר עשרות מיליוני דולרים לאויב מהצד השני של הגבול. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לא יוצא מממשלת ישראל, אתה משקר. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> אנחנו צריכים להתכנס פה שוב ושוב, לגרום להם לרדת על הברכיים ולעשות מלחמה פוליטית, פרלמנטרית, חוקתית כדי לתת להם את מה שמגיע להם. אני קורא לעצמנו, אבל בראש ובראשונה לממשלת ישראל, כשתקום מי שיעמוד בראשה, לתת פתרון מערכתי. היום נתנו פתרון נקודתי וכל הכבוד לך גפני. הפתרון צריך להיות מערכתי, כמו שאמר חבר הכנסת שוסטר, בכל תחומי החיים, בכל תחומי הכלכלה והעסקים שנמצאים שם ובכל מקום אחר בפריפריה ובמדינת ישראל. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >> רק לחדד שמדובר על 19 שנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בסדר, עשינו כמה דברים בדרך של השנים האלה. איתן גינזבורג. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני מצטרף לכל הברכות, גם אליך ולכל חברי הכנסת שהיו ופעלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כל חברי הוועדה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כל חברי הוועדה וחברי הכנסת שהם לא חברי ועדה, אבל היו פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, החברים שהיו כאן. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> וגם לרשות המיסים צריך להגיד מילה טובה בסופו של יום על הפעילות. אני רוצה לומר אמירה כללית לכל עובדי הציבור. אני מגיע מרשות מקומית ואני גם נתקלתי ביחסי דרג נבחר ודרג מקצועי, וטוב שהשיקולים הם שיקולים מקצועיים. זה טוב, זה בריא, כך צריך להיות. אך לצד שיקולים מקצועיים, תמיד צריך להוסיף גם שיקולים ציבוריים. זה חלק ממנגנון קבלת ההחלטות שאנחנו צריכים לקבל. אי אפשר לקבל החלטות מקצועיות טהורות, צריך תמיד לחשוב על אותם שיקולים ציבוריים רגישים, בטח אחרי ששומעים את הממונים, את השרים, את חברי הכנסת, את מי שצריך. צריך להקשיב ולראות איך השיקול המקצועי, שיכול להיות טהור והכי נכון לפי הספר, איך הוא יפגוש את התוצאה בקצה. ראינו שפה השיקול המקצועי כנראה פספס, ולכן אני קורא לכל עובדי הציבור וגם לכם, לעתיד לא עכשיו, לשקול גם שיקולים ציבוריים במכלול השיקולים שאתם שוקלים ותעשו את האיזונים הנכונים והמתאימים. עוד אמירה אחת, אדוני היושב ראש, בסוף החודש, ב-31 בדצמבר, מסתיימות התקנות של הוראת השעה שנחקקו לתיירות - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה תיירות? הכול. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> נכון, נכון, הכול מסתיים. - - בנזק עקיף ומתמשך, ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מאשרים את זה וממשיכים את זה, כי כנראה שהצרות לא הסתיימו, חווינו את זה רק שבוע שעבר. תודה רבה אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> מסעדות זה עסק שהוא חלק מחיי הקהילה. יש להן חשיבות ליצירת איזה שהם חיים נורמליים ורגילים בכל מקום, בייחוד באזור כמו האזור הזה. כשאנחנו מדברים על תודות, אני רוצה קודם כל להודות ליזמים האמיצים, שפותחים עסקים במקום שכל כך קשה לפעול בו בצורה עסקית ומנסים לנהל שם חיים ועסקים –שמעון וניר וג'ורג'י שקודם כל יושבים פה וניהלו את המלחמה הזאת, ועוד הרבה אנשים אחרים שעזרו להם, תומר שיושב פה לידי ורועי כהן וכל האנשים שסייעו. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב ראש, שאני מודה לך שהסכמת לבקשתנו וכינסת את הישיבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הישיבות אתה מתכוון. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אילולא ההתערבות שלך והישיבות שלך ושל ועדת הכספים והעבודה המאומצת שנעשתה על ידי הצוות שלך שגית, טמיר וכל הצוות, הדבר הזה לא היה קורה. לגבי כל העניין הזה של פקידות ושל פוליטיקאים שעכשיו עלה פה, מילה אחת בעניין הזה, שמי שהבטיח לאותם אנשים שיושבים פה מאחורה פיצוי – אבל הם צריכים לשבת פה בשולחן – זה לא מנהל רשות המסים ולא אמיר דהן; הבטיח להם את זה שר האוצר וראש הממשלה. הגיע הזמן שפוליטיקאי שמבטיח הבטחות לאנשים כאלה, ידאג גם שהן יקוימו ולא רק יסתתר מאחורי גבה של הפקידות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא לא, אבל זה לא נכון, כי זה קוים והיועצים המשפטיים משכו את זה. אל תיקח את זה למקום הזה, ואיך אתה חושב שאנחנו כאן מצביעים בעד? אל תיקח את זה למקום הזה. אני אסביר לך. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אני רוצה להודות גם לפקידות המקצועית. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> - - - זה משהו אחר וראש הממשלה ושר האוצר, כי הם קיימו את ההבטחה שלהם והיועץ המשפטי של משרד האוצר לא הסכים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא לא לא. חבר הכנסת אזולאי, אני אגיב לעניין הזה. אני מבקש, תאפשר לו לומר. אנחנו דיברנו על זה כמה פעמים, בבקשה. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אני ברשותך רוצה להודות גם לערן יעקב, גם למירי סביון, גם לאמיר דהן, שפעלו פה באיזושהי מציאות שנכפתה עליהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גיא גולדמן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה גם ליועצים המשפטיים שלהם. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> וליועצים המשפטיים בהחלט, שמצאו את שביל הזהב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הם חסמו אותנו לפני חודשיים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> תודה לנו בקיצור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שי, אני מבקש לעשות צדק. אני הייתי אצל שר האוצר. אני הייתי אצל שר לאחר שגם אתם דיברתם נגדו, כשהוא וראש הממשלה ושר הפנים אמרו - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה שר האוצר לא בא אלינו אף פעם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלא נחטא לאמת, אני לא הולך לעשות פרופגנדה, אני הייתי אצלו, ובגללכם ביקשתי לפתור את הבעיה הזאת. הוא אמר שהוא בבעיה, יש שם את היועצים המשפטיים, בעיקר היועץ המשפטי של משרד האוצר שאמר שאי אפשר להעביר את הכסף הזה בגלל שהיו שלושה מיליון שקל, שאתה יודע שהיו אמורים להעביר. היו שלושה מיליון שקלים שהיו אמורים להעביר. אגב, זה היה אמור לעבור דרך משרד הנגב והגליל, כשאריה דרעי שר הנגב והגליל הסכים וזה היה אמור לקרות. הוא אמר: אבל אני לא יכול לעשות כלום והם באים אלי בטענה צודקת, אני וראש הממשלה ושר הפנים אומרים שאנחנו מעבירים את הכסף ולא מעבירים. וזה הדליק לי את העניין. דיברתי עם היועצת המשפטית שלנו שגית ואז עשינו את החשבון, שאם זה מה שאומרים היועצים המשפטים, אנחנו הולכים לחקיקה. אז כל חברי הוועדה חתמו על חוק, ובסופו של דבר רשות המיסים – ואני משבח אותם על העניין הזה – עשו תקנות כדי לא לעבור את התהליך הארוך, שלא היתה לנו ברירה והיינו עוברים. הביאו את התקנות ושר האוצר חתם על התקנות מיד. סיכמנו את זה לפני מספר מצומצם של ימים ויש לנו את התקנות חתומות על ידי שר האוצר לאישור. רק שנהיה צמודים לאמת, יש לי הרבה טענות על המשרדים, אני לא חוסך במילים בעניין הזה, אבל במקרה הזה אני ממש משבח אותם. אני מכיר את עבודת הממשלה. כל אלה, חברי הכנסת החדשים שהם יותר מוכשרים ממני והם רציניים, הם ילמדו לאט-לאט שכאשר מביאים תקנות מהסוג הזה תוך שלושה ימים, זה ימות המשיח. כשהם יבואו עם דברים אחרים, אתה תראה מה שיקרה. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך על הנחישות ועל הדרך שהובלת עם כל חברי הכנסת ועם כל סיעות הבית את הפתרון, שהיה צריך כבר להיות מלפני שנה וחצי. אבל אני רוצה להגיד שהדרך גם השאירה משקעים ופתחה שוב פצעים. כמו שאמרתי לאורך כל הדרך, אם אין נזק, לא תצטרכו לשלם, אז מה זה כל הבלבול הזה שהיה כאן לגבי התקנות האם יחולו או לא יחולו? הרי הם באים לנו עם מספרים ואומרים, שאין נזק, אז מה היתה הבעיה אדוני היושב ראש לקבוע כבר מלפני שנה וחצי, שאותם בעלי מסעדות ובעלי אולמות יצטרכו להציג את המספרים שלהם ולקבל פיצוי? המציאות הזאת פתחה שוב פצעים של חוסר אמון, וצריך להגיד את זה כאן בשולחן ואני אומר את זה כל הזמן. אדוני, אתה יכול היום לקבוע שכאן תקום האמנה, שיש בין כל אזרח שמנהל עסק, משלם ביטוח לאומי, משלם מס הכנסה, משלם ארנונה, משלם מס שילוט, שאם הוא לא יכול לנהל את העסק שלו כתוצאה מאירועים שלא קשורים אליו, המדינה תיקח אחריות על זה. היא תיקח אחריות על הנזק ותגיד לו שהיא תיכנס ותעזור לו, כי אחרת אזרח מרגיש מופקר. אם אין נזק, לא צריך לשלם – זאת המשוואה שצריכה להיות, אם אין נזק לא משלמים. אדוני היושב ראש, ביטאה את זה יפה חברת הכנסת אורלי לוי, אנחנו מרגישים כל פעם כמו עניים בפתח. אותו אזרח שאתה בא לבקש ממנו ב-15 לחודש את המע"מ ואת מס ההכנסה, לא מעניין אותך מה קורה לו בעסק ואם קרה לו משהו, אתה מבקש ממנו את זה. אם אתה בצורה כזאת או אחרת אחראי על כך שיש לו נזק ממשהו שלא קשור אליו, למה אתה לא בא ומסייע לו? למה אתה לא בא ואומר לו: שמע, אני כאן נותן לך רשת ביטחון? אני אומר לך את זה מדם לבי, כי אנחנו רואים מי נמצא פה והלך אתי כל הדרך. היינו צריכים לעלות לתקשורת והיינו צריכים לערב פה אנשים כדי להגיע למציאות הזאת, וזה לא כך במדינה מתוקנת. מדינה מתוקנת לוקחת אחריות על האזרחים שלה, היא לוקחת אחריות על בעלי העסקים שמנהלים את המשק. בלי אותם עסקים, לא נוכל לנהל מפה שום דבר. מס ההכנסה שלהם מגיע לכל דבר ואחד מכאן. אדוני היושב ראש, ה-31 בדצמבר ממש בפתח. יש לנו הזדמנות לתקן גם את הנזקים העקיפים פה שציין חבר הכנסת ינון אזולאי. יש הזדמנות לקבוע כאן אמנה כתובה, שבה מדינה לוקחת אחריות על בעלי העסקים ועל העצמאים במדינת ישראל והיא קובעת שאם יש נזק שלא קשור אליהם, היא לוקחת אחריות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, נעמי ממשרד הכלכלה. אם אפשר בקצרה, אנחנו צריכים להתכנס לסיום. << אורח >> נעמי הימיין רייש: << אורח >> אני רוצה קודם כל לברך על המתווה שהוא מצוין ולעדכן – ואשמח שגם תעדכנו הלאה – שאנחנו הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מסייעים לעסקים להגיש תביעות על פיצויים. יש לנו אנשי מקצוע שמסייעים במילוי הטפסים באופן מסובסד, אנחנו מסבסדים - - - << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> למשרד הכלכלה יש תכנית לגבי אותם עסקים בנתיבות שיצאו החוצה? הרי אנחנו עושים פה הרבה רעש, זה הישג גדול, אבל זה בסביבות ה-50-40 בעלי עסקים שפתרנו להם היום את הבעיה. יש כל כך הרבה בעלי עסקים במסעדנות שנפגעו קשות מאוד מהאירועים האחרונים והם לא נמצאים במתווה הזה. האם משרד הכלכלה הכין איזושהי טיוטה, כדי שאנחנו ועדת הכספים נוכל לקחת ולראות את אלה שבאמת נפגעו ולא נכנסו לתווך המתווה הזה? האם יש לכם איזה שהן תכניות לגביהם? זאת העבודה שלכם. << אורח >> נעמי הימיין רייש: << אורח >> אנחנו פועלים לסיוע לעסקים שנקלעים גם בעוטף הקרוב וגם ברחוק. אנחנו מטפלים בהיבטים העסקיים של העסק, אנחנו לא פועלים בתחום הפיצויים, זה לא ביכולתנו ולא בכוחנו. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> אבל בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים אתם צריכים להסתכל על יכולת העמידה של אותם עסקים קטנים ובינוניים, כשהם תחת אירועים במצב חירום, שהם לא יכולים לפתור, בדיוק כמו האירועים שקרו פה עכשיו. << אורח >> נעמי הימיין רייש: << אורח >> יש לנו פעילות ענפה בתחום הזה. יש לנו תכנית חירום שהכנו עבור העסקים, היערכות לחירום, קורסים להיערכות לחירום. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> בואי אני אתן לך הצעה. קחו את הרעיון שעשינו פה עם שגית, תציעו אתם במשרד הכלכלה, בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, איך אנחנו מטפלים באלה שנפלטו מתוך המתווה הזה, לכל אותם מסעדנים, לבעלי אולמות אירועים שסגרו להם את העסקים בשבועות האחרונים. שיתחילו, מה קורה בנתיבות? מה קורה עם כל השאר? דרך אגב, זה בדיוק אותם סיפורים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעמי, היה פה בדיון הקודם – אני לא יודע אם הוא נמצא פה – מסעדן מברור חיל, הוא נמצא? << אורח >> אביב שזירי: << אורח >> זה אולם אירועים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אולם אירועים בברור חיל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני מדבר על משהו אחר, אני מדבר על נתן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נתן לא כאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש מצב, שזה ברור לנו לחלוטין שאין הבדל בין ברור חיל לבין אלה שנמצאים בתוך השבעה קילומטר. אנחנו יודעים ואני גם אבקש מרשות המיסים, שתבדוק האם נכונה הטענה הזאת שזה לא בדיוק 7.2, יש שם טעות, זה בתוך ה-7. אם זה בתוך ה-7, זה בתוך ה-7, זה בסדר, אבל אם זה לא בתוך ה-7 והמציאות תהיה ש-7 קילומטר יחסמו אותם, אני רוצה לבקש ממך שתמצאו אתם פיצוי לאותן מסעדות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא פיצוי, מענק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לאותם אולמות אירועים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת מסעדה אחת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מסעדה אחת. כן, מענק. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מסעדה אחת ואולם אירועים אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל אותך, אני לא בטוח שאת יכולה לענות לי עכשיו. << אורח >> נעמי הימיין רייש: << אורח >> אני לא יכולה לענות עכשיו, אני יכולה לבדוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה של כולנו – אם מישהו מהחברים חושב אחרת, שיגיד את זה עכשיו. אם לא, אנחנו כולם, כל החברים מכל המפלגות, סבורים שצריך למצוא מענק לאותם מקרים בודדים, שהם יוצאים בכמה מטר מהשבעה קילומטר. אני מבקש ממך תשובה תוך שלושה ימים. << דובר_המשך >> אביב שזירי: << דובר_המשך >> שמי אביב, יש לי אולם אירועים ליד ברור חיל. האולם שלי לא נמצא בקיבוץ ברור חיל, הוא נמצא באזור תעשייה בכביש 232. האולם נמצא ב-6.7 קילומטר. אני זכאי לפיצוי, אבל התקנות מדברות על יישובי ספר בתוך שבעת הקילומטר, הן לא מדברות על מסעדות ואולמות בשבעה קילומטר שאינם נמצאים ביישובי ספר. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> באמת? << אורח >> אביב שזירי: << אורח >> בוודאי, אני רוצה להשוות אותנו לדבוראים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנו. אמיר, מה עושים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ממה שאנחנו יודעים במקרה שלו, הוא נמצא בשטח מוניציפלי ומשלם ארנונה לברור חיל. << אורח >> אביב שזירי: << אורח >> לא נכון, לא נכון, טעות. זה לא נכון, אני משלם ארנונה למועצה אזורית שער הנגב, נמצא ב-6.7 קילומטר. אני קיבלתי מסלול אדום בצוק איתן, עמוד ענן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הבנו, אנחנו אתך. << אורח >> אביב שזירי: << אורח >> אבל למה להגיד דברים לא נכונים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אבדוק את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שב אתו, אמיר. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> לא לא, יש לי הצעה, אדוני היושב ראש. או יישובי הספר או שבעה קילומטר, המרחיב מביניהם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אי אפשר, זה בתקנות קבע. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תקנות קבע - - - את תפגעי בצפון בסופו של דבר. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> אתה אמרת שאתה יכול להכניס - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה בתקנות הוראת שעה מה שאת אומרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר, אני מבקש ממך תשב אתו. אני מבקש ממך ללכת לקולא, אחרת אנחנו נתחיל להתעצבן ונגיד שאתם לא גמישים בעניין ואז נגיד לשגית לחוקק חוק שגם הוא בפנים ואנחנו לא רוצים. שב אתו, לפי דעתי זה בר פתרון. אם זה לא בר פתרון, תגיד לנו. << אורח >> אביב שזירי: << אורח >> אני לא רוצה החרגה, כמו הדבוראים, שבעה קילומטר. כוורת דבורים לא נמצאת ביישוב כלשהו, זה נמצא בתוך השבעה קילומטר. במה חטאתי שאני בשבעה קילומטר ואני לא נמצא בתוך ישוב? אני לא מבין מה קורה פה. מה, הטילים עוקפים אותי בגלל שאני לא ביישוב ועוברים מעלי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ניר שוחט ותומר מור, בקצרה כדי שנספיק להצביע. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אני מנכ"ל מסעדנים חזקים ביחד. אנחנו עמותה של מסעדנים שקמה מתוך מצוקה של רגולציה של חוקים, של הרבה מאוד דברים, אבל הסיסמה שלנו זה שכוחנו באחדותנו. אנחנו לא סוציאליסטיים, אבל אנחנו בסופו של דבר מאמינים בכוח של הביחד. אני חייב להגיד תודה רבה לכל העושים במלאכה, לחברי הכנסת ולך יושב ראש הוועדה גפני וגם לצוות המקצועי בראשותו של ערן יעקב. אנחנו מבינים ומוקירים ומודים. זה מבחינתנו לא זמן לתלונות, זה זמן לברכות, אבל חשוב להגיד שאני חושב שהאחדות שאתם הצלחתם להפגין פה – ומעניין שזה הגיע מהתחום של המסעדנות, אבל אם אנחנו הצלחנו - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היה גם בדברים אחרים, אבל גם במסעדנות. << אורח >> תומר מור: << אורח >> - - להגיע לכזאת אחדות בקרב חברי הכנסת, אנחנו מאוד גאים בזה. זה רק מראה ובא להציף ולהגיד: חברים, תחום המסעדנות הוא תחום של תיירות, הוא תחום רחב, הוא נוגע בנפש היהודית העמוקה של משפחה שיושבת סביב השולחן ואוכלת יחד, זה קולינריה, זה טבוע בנו כל כך עמוק וזה כבר מזמן לא מותרות, זה חלק מהיום יום. אנחנו חלק אינטגרלי מהתעשייה, מהכלכלה, ואנחנו גאים להיות כך. אנחנו באמת חושבים שבישראל מדברים על הסייבר ועל גאוות גדולות אחרות. הקולינריה בישראל מייצגת אותנו בעולם בצורה כל כך גדולה, כל כך מפוארת, וחשוב להכיר ולהגיד שאנחנו רק רוצים למסד, לגדול, לשפר, להמשיך להעסיק, להמשיך להניע כלכלה כמה שיותר, ואנחנו מאוד מודים לכם על התוצאה של היום, למרות שהגיעה בקושי רב. אנחנו כן מבינים שבלי מחאה ובלי הרבה מאוד מאמץ, זה לא היה מגיע, אבל אנחנו מבקשים פה בוועדה הזאת ובפורום הרחב הזה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עם חיים כהן? << אורח >> שי ברמן: << אורח >> הוא מסר לך דרישת שלום. הוא אמר לי שאין לו מילים להודות לך בזה שנרתמת לעניין הזה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> - - - אני רוצה להוסיף תודה רבה, כל הכבוד, יישר כוח וחשוב שגם ניר יסכם בכמה מילים. << אורח >> ניר שוחט: << אורח >> בשם כל החברים שלי אני רוצה קודם כל להודות לכל אחד ואחת מהיושבים פה בחדר במעגל הפנימי והחיצוני, כי באמת שכל אחד ואחת מכם הושיט יד או הקשיב, ובראשם אתה משה גפני, ששמעתי מלפנים ומאחור כמה נלחמת עבורנו. אני רוצה שתדעו כל אחד ואחת מכם, שמה שעשיתם פה היום זה לא רק מתן מזור לבעיות הכלכליות שלנו; זה לא רק חיזוק האיתנות והחוסן הכלכלי שלנו, הביטחון הכלכלי שלנו; זה הרבה יותר מזה, מכיוון שהמחנה המשותף הרחב ביותר לכל מסעדני העוטף זה שכולנו תושבי העוטף. חלקנו דתיים, חלקנו חילוניים, חלקנו מצביעי שמאל, חלקנו מצביעי ימין, ש"ס וכו'. יש בינינו הרבה הבדלים, אבל כולנו נושאים את הדגל של הישראלי הגאה. בשנתיים האחרונות בתוך הDNA הזה של תושב העוטף, הישראלי הגאה, נכנס איזשהו חיידק, סרטן, טרור שבעצם סדק את זה, מכיוון שזאת לא הרקטה שהכריעה אותנו, אלא ההבנה שיש אטימות והפקרות כלפינו. ואיך אפשר להיות ישראלי גאה, כשאתה יודע שהמדינה שלך מפקירה אותך? והיום תיקנתם את המחלה הזאת והחזרתם לנו את הגאווה להיות ישראלים גאים ולהמשיך לפעול ולפרוח. אנחנו מאוד מאוד מאוד מודים ומעריכים, וגם מכיוון שכולנו תושבי העוטף רוצים להודות לכם ולנצל את ההזדמנות ולהגיד לכם: אם באמת אנחנו בדרך לבחירות שלישיות, הפעם שזה לא יהיה בנושא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הו, אני כל הזמן מתאפק להגיד שלא – טוב, לא חשוב. << אורח >> ניר שוחט: << אורח >> - - אז נכון שהפעם והיום הצלחתם לפתור לנו את הביטחון הכלכלי, אבל אנחנו צריכים שתמשיכו לפעול כדי להביא תכנית שתביא לפתרון של ממש. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. שמעון אלחרט. << אורח >> שמעון אלחרט: << אורח >> שלום לכולם, אני נואם פחות דרמטי. קודם כל, אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה, לרב ולחבר הכנסת גפני. אני רוצה להודות לך על זה שבאמת הרמת את הכפפה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלא התרגשתי מהאס-אם-אסים שלך. << אורח >> שמעון אלחרט: << אורח >> זה גם כן. אל תשפטו אותי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה רואה, לא שופטים. << אורח >> שמעון אלחרט: << אורח >> אם מישהו נפגע במהלך כל הדרך, אני מתנצל. אני רוצה להודות לכל הנבחרים. אני חושב שעשיתם פה משהו שאולי אף אחד פה לא שם לב, אבל היום לחבר כנסת יש סטיגמה שהיא לא בשמיים, ואני חושב שאתם עושים חלק מלהחזיר את אמון הציבור בכם. אני חושב שעשיתם פה מהלך מצוין. אני רוצה גם להודות לאנשי רשות המסים. אני מתנצל בפניכם על הצעקות ועל האס-אם-אסים ועל ההטרדות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה היינו עושים בלי זה? << אורח >> שמעון אלחרט: << אורח >> אני חושב שזה נתן איזשהו פוש. אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שיושבים פה, לכולם באמת תודה רבה לכם. בקשה אחרונה, אל תשכחו את נתן ואל תעכבו אותנו עם הבירוקרטיה אחרי שאישרתם את הכול, בוא נזרז את הכול. << אורח >> ניר שוחט: << אורח >> תודה רבה לשגית היועצת המשפטית. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> אני רק רוצה להזכיר שני דברים מעבר לברכות: אחד – שצריך להאריך את התוקף של התקנות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> את מדברת על הוראת השעה. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> את הוראת השעה. דבר שני – מה שקרה פה עכשיו בחודשים האחרונים אומר שצריך להתחיל לעשות תקנות קבע. אי אפשר לעבור כל מבצע את הסיוט הזה מחדש, אי אפשר. הפעם עברנו את זה עם המסעדות ועם אולמות האירועים. אני יכולה להגיד לך, שאנחנו כרגע עובדים על תקנות קבע מתוך מטרה להגיש אותן לוועדה כהמלצה. אני חושבת שזאת צריכה להיות המשימה של הוועדה, כי אי אפשר לעבור את זה כל פעם. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה להגיד לך משהו בעניין הזה, תקנות הן תקנות, יש להן תחולה. חוק הוא forever, אלא אם כן מבטלים אותו. תאמיני לי, הוועדה הזאת יודעת לשחזר ולהאריך תקנות וזה לא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסכים אתך, צריך לקיים דיון, אבל זה בוועדה קבועה. אני מקווה שלא יהיו אירועים כאלה. לילי, תקריאי את התקנות. << דובר >> לילי אור: << דובר >> "תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (תיקון), התש"ף-2019 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 1 1. בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973, בהגדרה "שווי של נזק עקיף". (1) בפסקה (2), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא: "(ד) באולם שמחות, בגן אירועים או במוסד תרבות ופנאי – (1) לגבי נזק שנגרם עקב ביטול של אירוע או פעילות בחצרם בשל הגבלה שהטיל פיקוד העורף – הנזק הממשי בשל הביטול; (2) לגבי נזק אחר – הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ-24 שעות; לעניין פסקה זו, "מוסד תרבות ופנאי" – עסק בעל רישיון של עינוג ציבורי כהגדרתו בסעיף 3(ב) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968; (ה) בבתי אוכל – (א) לגבי נזק שמקורו בחומרי גלם שנתקלקלו – הנזק הממשי; (ב) לגבי נזק אחר – הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ-24 שעות. לעניין פסקה זו, "בתי אוכל" – כמשמעותם בסעיפים 4.2א, 4.2ב, 4.6ה ו-4.8 לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013"; (2) בפסקה (5), בסופה יבוא: "הפסקת פעילות" – הפסקת פעילות מלאה שנגרמה עקב הגבלה שהטיל פיקוד העורף". תחילה ותחולה 2. תחילתן של תקנות אלה ביום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018) (להלן יום התחילה), והן יחולו לגבי נזק עקיף שנגרם מיום התחילה ואילך". << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לאו דווקא עקיף כאן, נכון? זה העקיף והישיר שהזכרנו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הישיר לא צריך תקנות, יש זכאות לישיר בכל מקרה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, הישיר הזה של חומרי הגלם שהתקלקלו ושל אירועים שטופלו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה לא ישיר, זה עדיין נזק עקיף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, אנחנו אמורים לעבור להצבעה. לפני ההצבעה, אני מבקש להודות לערן יעקב מרשות המסים. צריך לזכור שכאשר עושים דברים טובים, צריך גם לשבח, שיהיה גם אתגר לאנשים, שכאשר יש בעיות, צריך להתמודד עם זה. אם לא נגיד להם תודה רבה, אני חושב שאסור לעשות את זה, זה לא מוסרי, לא ציבורי, אבל גם לא פרקטי. הם עשו פה מעל ומעבר, ומי שמכיר איך עובדת הממשלה ועד שמגיעים לחתימות ועד שצריך לנסח ועם היועץ המשפטי - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> הרב גפני, אני מכירה איך עובדת ממשלה, שנה וחצי לטפל בעניין הזה? יכלו לעשות את השלושה ימים האלה לפני שנה. תודה רבה, עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, אבל בואו לא נפריז באפקטיביות של התפקוד פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז, הכול בסדר, בשנה וחצי האלה עשינו עוד כמה תקנות שלא היו לפני זה ועשינו את הוראת השעה והארכנו את זה עד סוף דצמבר, כשבכלל רצו לעשות את זה באוגוסט ולא היינו נמצאים עכשיו באירוע הזה. זה נכון, העבודה פה היא קשה וסיזיפית, היא לא פשוטה. אני אומר לכם, אני ישבתי עם שר האוצר, דיברתי עם ראש הממשלה ודיברתי עם שר הפנים. הם רצו שהדבר הזה יקרה, הם רצו. לא התמודדו עם היועצים המשפטיים או שלא יכלו לעשות את זה. אנחנו כן יכולים, לנו יש יותר כוח בחלק הזה, בגלל שאנחנו גם מחוקקים. אני מודה לשגית היועצת המשפטית, היא באמת עשתה פה עבודה יוצאת מן הכלל. אבל בראש ובראשונה אני מודה לכם, המסעדנים ובעלי האולמות שנמצאים גם בעוטף וגם באזור כולו. אנחנו סבורים שזה שאתם שם ושאתם לא זזים מהמקום ואתם בסוף גם תולים תקוות שאנחנו נהיה בני אדם, מגיעות לכם כל התודות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> תודה לך הרב גפני. (מחיאות כפיים.) << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פה לא מוחאים כפיים. תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (תיקון), התש"ף-2019. מי בעד אישור התקנות? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – פה אחד תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (תיקון), התש"ף-2019, נתקבלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התקנות אושרו פה אחד. אני מברך אתכם, תודה רבה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:50. << סיום >>