פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת הכלכלה 16/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 441 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, י' בתמוז התשפ"ד (16 ביולי 2024), שעה 12:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון - עידוד עסקים קטנים ובינוניים בשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד-2024, של ח"כ משה פסל << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אליהו ברוכי – היו"ר משה פסל אלון שוסטר מוזמנים: אורי שאשא – סגן בכיר לחשכ"ל, משרד האוצר עמית גולדמן – רפרנט כלכלה ותעשייה באג"ת, משרד האוצר סא"ל יוסרי זין אלדין – יועץ קמל''ר לענייני חקיקה כנסת וממשל, משרד הביטחון נעמה רוט – עו"ד, משרד המשפטים רחל עזריה – חברת כנסת לשעבר, עוגן משפחות המילואים יוסף חיים דיאמנט – עוזר מחקר, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים אופיר טל – חבר, העמותה למען משרתי המילואים אופיר כהן – יו"ר, העמותה למען משרתי המילואים ליאור גור – צוות כנסת וממשלה בפורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות החדשה יובל בן ארי – רכז קשרי ממשל ועמותות, מנהיגות אזרחית - ארגון הגג של המגזר השלישי יהודה אלבק – חבר תנועת הביטחוניסטים רועי מחפוד – פורום הלוחמים ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: הילה מליחי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון - עידוד עסקים קטנים ובינוניים בשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד-2024, פ/4422/25 << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> צהריים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. היום ה-16 ביולי 2024, י' בתמוז. חוק של חבר הכנסת משה פסל, חוק חובת המכרזים (תיקון - עידוד עסקים קטנים ובינוניים בשליטת משרתי מילואים). כן, משה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תודה, היושב-ראש. העיקרון פשוט, מאוד פשוט. האוכלוסייה שהכי נפגעת במלחמה הזאת – יש מילואימניקים, יש לוחמים שהם בחזית, ויש את בעלי העסקים שהם מילואימניקים. אני מכיר לא אחד, לא שניים ולא שלושה, אלא מקרים רבים, וזו האוכלוסייה שהכי נפגעת. אנשים יצאו, השאירו את העסק שלהם בצד ויצאו להגן על עם ישראל ומדינת ישראל. העיקרון צריך להיות שאנחנו עושים הכול בשביל להקל על האנשים האלה לשקם את העסק. זה העיקרון שעומד בבסיס ההצעה. אני מניח שיהיו התנגדויות כאלה ואחרות, אבל אני רוצה להגיד, מבחינתי העיקרון הוא מה שחשוב. איך נעשה את זה – אותי מה שמעניין זה האנשים. לא מעניין אותי עכשיו שעסקים של מיליארדים יקבלו עדיפות, אותי מעניין האדם הפשוט שיש לו עסק, נקבע פה עד כמה, והוא יקבל תעדוף גם במשרדי ממשלה, גם ברשויות מקומיות. ואני לא אפתיע אותך, אדוני היושב-ראש, אני אגיד לך שהשוק הפרטי והאזרחי כבר עושה את זה בפועל. אני מניח שכולכם רואים בפייסבוק בלי סוף אנשים שמשתפים מילואימניקים בעלי עסקים, והציבור הולך וקונה אצלם, והציבור מתגמל אותם. כל מה שאנחנו רוצים בהצעת החוק הזאת, שלא רק הציבור, אלא גם העיריות, משרדי הממשלה, הגופים השונים, יתעדפו את אותם בעלי עסקים מילואימניקים. אני חושב שאין דבר ראוי מזה. זהו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> צודק לחלוטין. הצעת חוק חשובה מאוד. במקום שאנחנו נהיה מורי הדרך בנושא הזה, אנחנו עכשיו נגררים, וזה חשוב מאוד, אבל טוב מאוחר מלא כלום. רחל עזריה, בבקשה. << דובר >> רחל עזריה: << דובר >> שלום, אני חברת כנסת לשעבר רחל עזריה, מנהלת העוגן למשפחות המילואים. היה לי מאוד חשוב לבוא לחזק אותך בהצעת החוק, חבר הכנסת פסל. עוגן משפחות המילואים הוא מיזם התנדבותי שמסייע למשפחות המילואים באתגרי היומיום. אנחנו עובדים היום עם למעלה מ-15,000 משפחות מילואים ב-250 יישובים ברחבי הארץ, עם למעלה מ-10,000 מתנדבות ומתנדבים. ואנחנו רואים מהמשפחות ששני האתגרים המרכזיים שגורמים לאנשים להתלבט אם לחזור למילואים או להמשיך לעשות את המילואים שכל כך נחוצים לנו, אחד זה הקושי המשפחתי. קודם כל הילדים, הקשיים בזוגיות, כל התפעול של היומיום שהוא מאוד מאתגר – בזה אנחנו עובדים מאוד קשה כדי לתת את המענה. אנחנו עובדים מאוד צמוד עם הצבא עכשיו. הדבר השני הוא הנושא של העסקים, של הפרנסה. אנשים מפוטרים, עסקים שקורסים. לכן אני ממש רוצה לברך על זה. זה נכון, הכנסת הייתה אמורה להוביל, אבל טוב שהכנסת פה ויישר כוח על הצעת החוק הזו. אני כן רוצה לומר מילה, שאני מבינה שהיו דיונים ושזה מאתגר מבחינת אגף תקציבים וכולי. אני חושבת שהעניין של בני או בנות זוג של מילואימניקים עצמאיים זה מגה-אירוע. מדובר במשפחה שבה אחד מבני הזוג לא נמצא, והיכולת לתחזק עסק, בטח עצמאיים, זה מאוד מאוד מאתגר. במקביל, עכשיו יש דיון בוועדה לקידום מעמד האישה, דיון שיזמה שדולת הנשים, עם 'הקו של אליס', שעוסקים בנושא הזה של מענים משפטיים לכל מיני אתגרים בשוק העבודה. אני אגיד שאנחנו עובדים איתם באופן מאוד צמוד, והקשיים הם מאוד גדולים. אני לא רוצה לעכב את ההתקדמות של הצעת החוק, כי את זה לא עושים, אבל אני חושבת שחשוב מאוד במקביל לדבר ולחשוב איך אנחנו מטפלים בנושא הזה של בני ובנות הזוג, כי בסוף זה אותו תא משפחתי, ואם העסק של האישה קורס – אנחנו שומעים את זה המון מהמשפחה, שאומרים: אמרתי לו זה או אני או המילואים. אנחנו לא יכולים להגיע למצבים כאלה, ואני ממש מעודדת לשקול את העניין הזה ולחשוב איך פותרים את העניין הזה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה שהגעת, אני בטוח שיהיה לך מה לתרום לנו פה. עורך הדין אופיר טל. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים. אנחנו מברכים על החוק. זה חוק חשוב. אני שמח מאוד שהוא ממוקד, וקיוויתי שכך יהיה קל להעביר אותו, כי הוא לא אמור לעורר בעיות. יש לנו כמה הערות שהן מעבר לזה. אחת, בראיה ההיסטורית של סעיף 20 לחוק שירות המילואים. סעיף 20 לחוק שירות המילואים זה הסעיף שמאפשר העדפה מותרת לחיילי המילואים, והוא קובע במפורש – אני אקריא את המילים: פעולה או הוראה כאמור שמתגמלת חיילי מילואים ומביעה הוקרה כלפיהם. פעולה או הוראה כאמור שהיא סבירה ומידתית לא תיחשב אפליה אסורה. הסעיף הזה נחקק לאחר מאבקים קשים. פורום מג"דים ומח"טים במילואים אז היה מעורב בזה. שר המשפטים לשעבר, משה שחל, עזר בניסוח. הסעיף הזה עבר בהסכמת משרד המשפטים מאחר שהייתה כבר אז הבנה שצריך לתעדף משרתי מילואים. אני לא רואה שום סיבה בעולם שאנחנו נעכב את החוק הזה, במיוחד על רקע ההוראה של סעיף 20. סעיף 20 נחקק לפני ה-7 באוקטובר. אחרי ה-7 באוקטובר אני בכלל לא מבין איזו טענה ואיזו מילה אפשר להגיד פה על העדפה, בעיניי היא ההעדפה המינימלית ביותר שיש. זה לגבי הצעת החוק הזאת, שהיא ממוקדת, טובה, ואנחנו מברכים עליה. אנחנו ישבנו בוועדות שונות, גם עם קצין מילואים ראשי, וגם העלינו בעצמנו דברים שונים שקשורים להעדפה של עסקים של משרתי מילואים, וגם של עסקים שמעסיקים משרתי מילואים בצורה שהיא הרבה מעל הממוצע. הצענו כל מיני נוסחאות – אני לא רוצה להיכנס לזה כי זה נושא מורכב שדורש דיונים מעבר, ואני גם לא רוצה לעכב את החוק בגלל זה, כמובן. זה דורש דיונים מעבר לאמירות שאפשר להגיד כרגע. דיברנו על 8% של משרתי מילואים שעובדים באותו עסק, מתוך כל מיני חישובים שנעשו, אולי צריך לשנות את זה. אם מסתכלים על חוק חובת מכרזים, יש שורה של נושאים שבהם יש העדפות: העדפות לעסקים בשליטת נשים, העדפות לעסקים לתוצרת הארץ, העדפות לתוצרת מאזורי עדיפות לאומית. את הדברים האלה אפשר להחיל גם על עסקים שהם בשליטת משרתי מילואים, ושל מעסיקים של משרתי מילואים בצורה יוצאת דופן. ההעדפות האלה צריכות להיות כאלה – משרדי הממשלה צריכים לעשות עבודת מטה לבדוק איך כמו שמגבירים את ההתקשרות גם עסקים בינוניים וקטנים, גם את ההתקשרות עם עסקים שהם בשליטת מילואימניקים, ומעסיקים מילואימניקים. נושא נוסף שבחנו אותו ואנחנו חושבים שיש מקום לשקול אותו הוא מבחני תמיכה. במבחני התמיכה של המדינה אנחנו רואים הרבה פעמים בהרבה מבחנים העדפה לדירקטוריונים או לוועד מנהל שבו נמצא אחוז מסוים של נשים. זו לא העדפה, אני מתקן, זו תוספת ניקוד. תוספת הניקוד הזו לדירקטוריונים או ועד מנהל שבהם יושבים משרתי מילואים, או עמותות למען משרתי מילואים – אני מחריג אותנו, אנחנו לא מקבלים שום תמיכה, ולא מבקשים לקבל שום תמיכה – שיושבים בהם משרתי מילואים. אלו דברים שצריך לשקול אותם, להכניס אותם לתוך מבחני התמיכה. זה לא דורש חקיקה ראשית, אפשר לעשות את זה במסגרת - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מניסיוני, מה שלא נעשה לבד עד היום, אם לא תהיה חקיקה ראשית שלפחות תאתגר, אז אנחנו לא נגיע לתוצאות. אבל נתת לי רעיון, ואנחנו בהחלט נגיש גם - - - << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אנחנו הגשנו נייר עמדה. הגשנו נייר עמדה לוועדה, זה נמצא באתר, עד כמה שאני יודע. אני אשמח לשבת ולתת רעיונות. אני חייב להגיד, עשינו נוסחים של תיקונים להצעות חוק, שהם מסודרים וכבר אפשר לקחת אותם קדימה. אני מנצל את הבמה פה כדי לנסות להרחיב את היריעה מעבר להצעה החשובה הזאת. תודה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אולי אני אשתכנע אחרת, אבל מה שאני חושב, שזו יכולה להיות הצעת חוק נוספת, העניין הזה של הייצוג - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוספת ניקוד. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כן, כן, תוספת ניקוד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חשוב מאוד. ושוב, תודה שהגעת. רועי מחפוד, פורום הלוחמים. << אורח >> רועי מחפוד: << אורח >> רועי מחפוד, פורום הלוחמים המשוחררים. אני מנהל שותף בפורום. כרגע אני מילואימניק. אני אומנם לא בעל עסק, אבל אני חלק מהנהלת הפורום, ולכן באתי לדבר ולהציג את הפורום. כרגע באתי מהצפון, מגבול לבנון. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> קודם כל, תודה רבה רבה לך על כל מה שאתה עושה עבורנו, ומאפשר בכלל את קיום הדיונים האלה פה. העובדה שאנחנו יכולים לשבת פה בבטחה היא כי יש אנשים - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בזכותו ועוד כמה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. << אורח >> רועי מחפוד: << אורח >> למען עם ישראל. קודם כל, אנחנו רוצים לברך כפורום, גם מטעם ארגוני המילואים, מטעם מטה המילואים, את הצעת החוק הזו – היא מבורכת, היא חשובה מאוד. אנשים בצוות שלי, בפלוגה שלי, אנשים שאני מכיר, מילואימניקים, בעלי עסקים, רואים בכך ברכה ועזרה מאוד גדולה. רציתי לדבר על שתי נקודות שאני לא סגור בדיוק מה הן אומרות, זה תחום אפור לדעתי. קודם כל, בדף הראשון, תחת ההגדרה של משרת מילואים פעיל כתוב: חייל המילואים כהגדרתו – כי שירת שירות מילואים במשך לפחות 20 יום בשנה החולפת. למה הכוונה שנה חולפת, זו שנה קלנדרית, או מתחילת שנה לועזית או עברית? זה משהו שלא ברור לי. בנוגע ללפחות 20 יום בשנה החולפת – אני חושב שבהגדרה הזאת יש בעיתיות, אני אסביר למה. גם בחוק ממדים ללימודים שהיה בזמנו שמנו לב שיש מצב – עכשיו אנחנו בלחימה, אז אנשים משרתים 120 ימי מילואים בשנה. אבל יש שנים כשאנחנו לא נמצאים בלחימה, לדוגמה, אני, אני משרת ארבעה ימים בשנה אימון, ואני לא נכלל בהגדרה של הדבר הזה. שוב, אני לא בעל עסק, אני מדבר כחבר מהצוות שלי. אני משרת מילואים פעיל, אבל אין לי 20 ימי מילואים בשנה, בשנה שהיא לא שנת מלחמה. זה משהו שצריך להתייחס אליו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אפשר לענות לו? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני חושב שבתוך הצעת החוק, כשנגיע לסעיף הזה, נעלה את השאלות האלה והייעוץ המשפטי ייתן תשובות. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> לא להכול, זו מדיניות. לפחות למועד יש לנו הצעה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שוב, תודה על השירות ותודה שהגעת לפה. חשוב מאוד. ליאור גור. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> ליאור גור, פורום העצמאיים והפרילנסרים מבית ההסתדרות. גם אנחנו כמובן מצטרפים לתודות ולתמיכה בהצעת החוק החשובה הזאת של חבר הכנסת פסל. אנחנו רוצים להעיר את תשומת לב הוועדה וחבר הכנסת לשני ציבורים בתוך הציבור הגדול של משרתי מילואים שהם בעלי עסקים קטנים, כאלה שגרים ביישובים שפונו, זה ציבור אחד, והפגיעה בהם יכולה להיות - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> יש חוק דומה לעוטף, תעדוף. זה קיים כבר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> עסקים מהעוטף. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> יכול להיות. ציבור שני שאני כמעט בטוח שלא מעוגן בשום חוק שהוא הוא ציבור של בעלי עסקים שלא מעסיקים עובדים. זאת אומרת שהם העסק, וכשהם יוצאים לשירות מילואים אין מי שיתפעל את העסק, אין מי שיחזיק את העסק. שוב, הפגיעה בהם עלולה להיות גדולה הרבה יותר. אז אם במסגרת החוק אפשר לתעדף את שני הציבורים האלה, זה יהיה נהדר. אנחנו גם כן מצטרפים לקריאה – אולי לא במסגרת החוק הזה, אבל באופן כללי, לקחת בחשבון את בנות הזוג או בני הזוג של משרתי המילואים, זה דבר אחד. זהו, תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. נעבור לדובר הבא, יהודה אלבק, בבקשה. הביטחוניסטים. << אורח >> יהודה אלבק: << אורח >> אנחנו גם מברכים על ההצעה הזאת. נאמרו פה דברים חשובים מאוד, אז אני פטור מלחזור עליהם. מה שאמר פורום המילואים על האפליה ומה שנאמר על ידי המשוחררים על זה ש-20 יום מוריד הרבה מאוד חיילים, כולל כאלה שעושים תפקידי מפתח. לאור זה, מכיוון שיש בהצעה הזאת מוקש קטן – ויהיה מי שיאתגר אותה – אני רוצה לבקש מכם להוסיף בדברי ההסבר לחוק שהמטרה של החוק היא לא לפצות חיילי מילואים שיכול להיות שנפגעו בגלל השירות הממושך שלהם, אלא להגיד במפורש: המטרה של החוק היא לחזק ולהעדיף את חיילי המילואים שהחיים שלנו תלויים בהם. זה לא כדי לפצות אותם או כדי לשפות אותם כי הם עשו מילואים והפסידו מכרז. אנחנו רוצים לחזק את האוכלוסייה הזאת, שיהיה לה יותר טוב. לכתוב את זה בדברי ההסבר בצורה מפורשת, שאף אחד לא יאתגר את זה ויגיד שהוא בעצם לא נפגע. תודה רבה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני מגיב. דברי ההסבר נעשו ככה משום שאני מה-7 באוקטובר הגשתי כמה וכמה הצעות, שכולן עוסקות במילואימניקים, לוחמים, זה בעיקר מה שאני עושה. ולצערי הרב, עלו כל מיני טענות – למשל היום אני מעביר בקריאה ראשונה שריון מעונות סטודנטים ללוחמים. עולות כל מיני טענות על אפליה של אוכלוסיות אחרות, שאתה מעדיף מילואימניקים ולוחמים, אז אוכלוסיות אחרות נפגעות. אני אומר את זה חד משמעית – ודאי שצריך לתעדף מילואימניקים ולתעדף לוחמים על פני אוכלוסיות אחרות, אבל אני פרקטי, אני רוצה להביא תוצאות. לפעמים, בשביל להעביר את הצעת החוק יותר בקלות – וזו גם אמת, שיש פגיעה אמיתית במי שעזב ב-7 באוקטובר את העסק שלו והלך להילחם למען מדינת ישראל. הכנסתי את זה גם לדברי ההסבר כדי לעזור להצעת החוק לעבור יותר בקלות. בשביל הפרוטוקול, אני חושב שגם מי שלא נפגע כלכלית, והוא משרת מילואים ולוחם, צריך לתעדף אותו. אבל אי אפשר להתעלם מזה שיש פגיעה ממשית. אני אומר לך, אני רואה, מדבר עם בעלי העסקים המילואימניקים. הפגיעה היא אפילו פגיעה ניכרת יותר מהשכירים, שם הפגיעה היא הכי קשה, כי בן אדם עזב את העסק שלו בלי להודיע, בלי כלום. זו פגיעה משמעותית. << אורח >> יהודה אלבק: << אורח >> אתה צודק, זו פגיעה משמעותית, אז העדפה במקרה שהגיע לציון זהה וכולי היא תיקון קטן מאוד לנזק שנגרם למילואימניקים. להוסיף להם 20 נקודות או כמה שצריך, זה אולי תיקון אמיתי. אנחנו מתנצלים ומסבירים – אנחנו צריכים להגיד בפה מלא, אפילו שזה קשה, אנחנו צריכים פה אפליה מחזקת, בדיוק כמו אוכלוסיות אחרות שאנחנו צריכים לחזק, ולא להתנצל. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מסכים איתך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> למה שנכתב בדברי ההסבר אין משמעות כל כך בתוכן של החוק. אם אתה פה ויש לך הערות לסעיפים של החוק, בשביל זה אתה פה ובשביל זה אנחנו פה – ביחד לייעל ולתעל את ההצעה החשובה של חבר הכנסת פסל למקסימום, כמו שאמרת, לא רק מי שנפגע. << אורח >> יהודה אלבק: << אורח >> סליחה, אדוני, שאני מתנצח, בסוף זה הולך לבית המשפט, ובית המשפט מסתכל אחורה, גם על הדיון שהיה וגם על דברי ההסבר כדי להבין עד הסוף למה התכוון המחוקק, או לחילופין, לחפש סדק - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אז אמרנו בצורה ברורה שאנחנו מצטרפים למה שאמרת. אנחנו לא מתנצחים. אנחנו רוצים להוקיר את הציבור הזה, גם אם אין פגיעות. בסדר? << אורח >> יהודה אלבק: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> שלום. אופיר כהן, יושב-ראש העמותה למען משרתי המילואים. קודם דיבר אופיר טל, חברי. אני רוצה להתייחס למה שיהודה אמר, כי יש לנו הרבה ניסיון עם הדבר הזה. אנחנו חוקקנו את חוק המילואים ב-2008, ושם הכנסנו סעיף שמדבר על העדפה מתקנת. אבל יש לנו ניסיון עם חוקים אחרים שניסינו במשך השנים – שגם בדברי ההסבר וגם בחוק עצמו דיברו על העדפה, והם נפסלו על בסיס שוויוני. ולכן צריך להיזהר מאוד מהדבר הזה כדי שלא נגיע למצב שיפסלו את החוק המצוין הזה בגלל שהוא פוגע בשוויון, כי יש אוכלוסיות שלא יכולות להיכנס אליו, כמו ערבים וכן הלאה. ולכן צריך להיזהר מאוד מהסיטואציה הזאת, להשאיר את זה על הסעיף הרלוונטי בחוק המילואים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש פה מישהו מהאוצר? אנחנו רוצים לשמוע מה עמדתכם, בעיקר לגבי מה שהעירו כבר לגבי 20 יום מילואים, הנקודה הזאת. מה עמדתכם? בבקשה. << אורח >> אורי שאשא: << אורח >> אורי מהחשב הכללי. אני חייב להגיד כאוצר, היה לנו קשה לבלוע את העניין. תעדוף מילואימניקים הוא כמובן דבר חשוב מאוד, אנחנו עושים את זה בהרבה מאוד דברים. פלטפורמה שאנחנו לא אוהבים לעשות בה העדפות היא פלטפורמה של מכרזים ממשלתיים, כי כולנו מכירים ויודעים את זה, אירוע של מכרזים ממשלתיים הוא גם ככה אירוע בירוקרטי מורכב ומסובך, ודרכו לייצר עוד כל מיני העדפות – אנחנו חושבים שיש דרכים יותר טובות לעשות את זה. אבל בכל זאת הסכמנו בהצעה הממשלתית לזרום עם נוסח ההצעה שהונח על שולחן ועדת השרים, ולכן מבחינתנו כרגע הנוסח הוא נוסח שצריך להתקדם איתו, בלי הרחבות לעוד אוכלוסיות ולבנות זוג, כי זה משנה לנו את האיזון שניסינו למצוא ביכולת לעכל את האירוע הזה. אם עכשיו אתה מכניס העדפות דרך חובת מכרזים לדברים כאלה ואחרים – יש עוד הרבה שיקולים ערכיים כאלה ואחרים שאפשר לחשוב עליהם, מבלי לשים בצד את הערכיות החשובה של המילואים, לא צריך להגיד – אנחנו פשוט לא נצליח לעשות מכרזים במדינה. וזה האיזון שאנחנו מנסים למצוא, ולכן אמרנו את הדבר הזה אנחנו יודעים לבלוע, ולא מעבר. זה בגדול ההתייחסות שלנו למכלול. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ולגבי ההערה הזו שהעירו פה על הדרישה ל-20 יום מילואים? << אורח >> אורי שאשא: << אורח >> סליחה, אני מתנצל, אולי לא הייתי קשוב. מה ההצעה הייתה, להגדיל את ה-20 יום? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הייתה טענה שלפעמים יש שירות של 140 בשנה אחת, ובשנה אחר כך אין כמעט. << אורח >> אורי שאשא: << אורח >> אם אתם שואלים אותי אינטואיטיבית, אני חושב שנכון לדבר על שלוש שנים אחרונות. יש בזה היגיון. יש היגיון. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> יש מנגנון שקיים היום שמדבר על משרת מילואים פעיל שקבע הצבא, שמדבר על 20 ימי מילואים בשלוש שנים, כי הוא מתאים גם לכמות התעסוקות המבצעיות וגם לכמות האימונים. אז אם תהיה התאמה בין משרת מילואים פעיל לבין ההטבה הזו בחוק, זה יהיה מצוין ויהיה קל לנתח את זה מכיוון שהצבא יודע להביא את הנתון הזה בצורה מדויקת. << אורח >> רועי מחפוד: << אורח >> אני מסכים איתך. << אורח >> אורי שאשא: << אורח >> רגע, ההצעה שלך אומרת 20 יום בשלוש השנים האחרונות? לא, זה מעט. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ממוצע אולי. << אורח >> רועי מחפוד: << אורח >> זה לא מעט. זה לא מעט. << אורח >> יהודה אלבק: << אורח >> במודל המילואים שהיה, חייל לוחם – שאלו רוב האנשים שלנו – עושה ארבעה-חמישה ימי אימון בשנה במשך שנתיים, ויש לו שנה אחת שבה הוא עושה 25 ימי תעסוקה. וגם אז – פעם אשתו בחודש התשיעי, פעם משהו אחר, והוא עדיין לוחם שייקרא לעשות חמישה חודשים לחימה בעזה. 20 יום במשך שלוש שנים זה מה שאנחנו מצפים מלוחם במערך הכי קדמי שלנו. זה מה שעושים האנשים. << אורח >> רועי מחפוד: << אורח >> אני אתן לכם דוגמה עליי. אני עכשיו משרת בחטיבה 300 במילואים, בגדס"ר. אני השתחררתי בנובמבר 2018. עד 2021 היו לי פחות מ-20 ימי מילואים, והגעתי לכל אימון שקראו לי. פחות מ-20 ימי מילואים בשלוש שנים. היה לי חמישה ימים בשנה, חמישה ימים בשנה, חמישה ימים בשנה, בסך הכול 15 ימים בשלוש שנים, ואני עכשיו במילואים, והייתי ב-7 באוקטובר במילואים, והנה, אני משרת פעיל במילואים, אני לא עונה להגדרה הזו. << אורח >> אורי שאשא: << אורח >> אני חושב שאפשר להסתכל על ממוצע, אני רק לא בטוח שהממוצע אחורה הוא ארבעה ימים בשנה, נראה לי שזה מוזיל את הרעיון - - - << אורח >> רועי מחפוד: << אורח >> לא ממוצע. << אורח >> אורי שאשא: << אורח >> זה מה שאתה אמרת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> היועצת המשפטית, ורד, אמרה משהו נכון. הנושא הזה עלה, אבל לא יוכרע עכשיו. << אורח >> יהודה אלבק: << אורח >> אחר כך יש שנה של תעסוקה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יהודה, בבקשה. הנושא עלה, הצפנו אותו. הוא לא יוכרע עכשיו. אחרי הקריאה הראשונה, לקראת השנייה והשלישית, נעלה את זה שוב לדיון מסודר וננסה להגיע - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אורי, יש לי בכל זאת שאלה. אתה יודע להגיד היום באופן דומה, עסקים של העוטף למשל, אתה יודע להגיד מה החוק שם? זאת אומרת, מה העדיפות שם לבעלי עסקים במכרזים? << אורח >> אורי שאשא: << אורח >> יש תקנות, אני צריך להסתכל עליהן. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כמה הניקוד? << אורח >> אורי שאשא: << אורח >> יש שם העדפה אחרת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת פסל, בוא נתקדם עם הקריאה. לקראת השנייה והשלישית הנושא הזה יעלה שוב וננסה להגיע להסכמה פה. << אורח >> יובל בן ארי: << אורח >> שלום אדוני היו"ר. שמי יובל, אני ממנהיגות אזרחית, ארגון הגג של המגזר השלישי. אני כמובן מצטרף לרצון ולצורך לחזק את חיילי המילואים. באתי לפה להעלות שתי שאלות לוועדה. שאלה אחת טכנית. אני מסתכל כמובן על הנושא של רכש חברתי, כי אנחנו מסתכלים על השירותים החברתיים ועל המוטבים. אני כביכול מייצג את העמותות, אבל ההסתכלות שלנו היא תמיד על המוטבים. בהתייחס לעובדה שחוק חובת המכרזים ומכרזים זה דבר מאוד מאוד מורכב, נשאלת השאלה, כשמתערבים במכרז, מכרז של רכש חברתי: חינוך, רווחה, בריאות, האם חקיקה שמעניקה יתרון לבעל שליטה שהוא משרת מילואים על פני מלכ"ר, היא לטובת ציבור המוטבים? העברתי את זה בפורום של היועצים המשפטיים שאנחנו מובילים, והייתה התייעצות, ולא היה כל כך ברור. אחד מהיועצים גם היה חלק מהחקיקה של סעיף 2ב לחוק הזה של עידוד נשים. ועלתה שאלה גם אז, בזמנו, אם זה בכלל רלוונטי, אם קורה מקרה של שוויון מדויק במכרזים בין עמותה לבין חברה עסקית, ואיפה הדבר הזה מסתכל על המוטבים? יהודה העלה פה הצעה לתת ניקוד יתר לחברה ישראלית – ואנחנו יודעים שמלכ"ר, אני לא רוצה להגיד תמיד, אבל ברוב הפעמים, כמעט בכולם, מלכ"ר ייתן שירות יותר טוב למוטבים. פנימייה שמנוהלת על ידי חברה פרטית לעומת פנימייה שמנהלת עמותה, אם ניתן עדיפות מאיזושהי סיבה ספציפית, כי בעל השליטה בחברה - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי, היום יש עדיפות למלכ"רים על פני חברות עסקיות? << אורח >> יובל בן ארי: << אורח >> אין עדיפות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> נו, אז מה הבעיה? אנחנו לא ספציפית כלפי מלכ"רית, אנחנו אומרים שעסקים שהם בשליטה של מעל 50% של משרת מילואים יתועדפו באופן כללי, לא על פני מלכ"רים. אם היום הם לא מועדפים על פני מלכ"רים - - - << אורח >> יובל בן ארי: << אורח >> מכרז זה מכרז. במכרז יכולה להתמודד גם חברה עסקית וגם מלכ"ר. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בוודאי. אבל גם היום זה המצב, שחברה עסקית יכולה להתמודד עם מלכ"ר. כשמתעדפים תמיד יש פגיעה במישהו. בכולם. כשאנחנו מתעדפים מילואימניק, ודאי שאנחנו באיזשהו מקום – זו המשמעות של תעדוף. אי אפשר לא לפגוע. אבל אנחנו פה בשביל להבין שזה באופן סביר. הרי אנחנו לא אומרים שאם מילואימניק מגיש הצעה שהיא 200% יותר – אנחנו לא אומרים את זה, אנחנו אומרים הצעה זהה. אנחנו פה בשביל לעשות את האיזונים האלה. אנחנו לא אומרים שבהכרח מחייבים כל משרד ממשלתי להזמין רק ממילואימניקים. יכולנו להגיש הצעת חוק כזו, לא הגשנו אותה. בסוף כשמתעדפים מישהו, תמיד מישהו – המשאבים, הכסף, מוגבלים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> משה, אני רוצה להבין. הרי בסוף התעדוף הוא בניקוד. הכוונה היא בניקוד, כי אם זה רק מחיר, אז אין משחק; או שנותנים 5% או אחוזים מסוימים, נכון? אז הכוונה היא בשקלול. זה לא מופיע בצורה מדויקת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן, כן, זה בניקוד. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> בשקלול התוצאות. תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משוקללת זהה. זהה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זו הצעת החוק של חבר הכנסת פסל, אכן אומר שאנחנו רוצים לתעדף את הציבור הזה. מה שאתה אומר זה נכון, לפעמים זה יבוא במידה מסוימת על חשבון המוטבים. בסוף לא אמרו לתעדף אותם על פני כל ההצעות האחרות, אלא לשקלל אותם בשקלול הכללי, להרים אותם קצת יותר למעלה. בפערים זה לא משמעותי כל כך, אבל זה כן נותן תעדוף לציבור הזה, ואנחנו שם. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> יש היום תעדוף תואם לעסק בשליטת אישה. אותו דבר בדיוק. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נכון. נכון. נכון. הכול בסדר. נכון. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> אם שם זה לא, בטח למילואימניקים זה כן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נכון, כחברה יש לנו תעדופים שונים ואנחנו רוצים לתעדף אותם. לא אמרנו לתת להם עכשיו פער של 15 או 30 נקודות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אגב, אני חושב שזה היה נכון. אני פרקטי, אני אומר לכם את האמת. זה היה נכון, ואני אומר לך גם שכל הציבור במדינת ישראל, 90% מהציבור, בלי לבדוק אני אומר לך, היה מוכן שגם אם זה 10% יותר, יעדיפו עסקים של מילואימניקים. אני רוצה להגיע לתוצאות, אז הלכתי פה על המינימום של המינימום של המינימום. עכשיו לטעון - - - << אורח >> יובל בן ארי: << אורח >> אני שם את השאלה על השולחן פשוט. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הטענה נשמעה, שמענו, ואנחנו שם. לטענה הזאת יש בסיס, אבל אנחנו שם, אנחנו רוצים לתעדף את הציבור הזה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ברשותך, אני רוצה לחדד. מה שכתוב פה שאם יהיו שתי הצעות עם תוצאה זהה – זה כמעט לא קורה. זאת אומרת, עלול להיווצר מצב שהשני יהיה מילואימניק בהפרש אפילו קטן, זה לא ילך. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז מה אתה מציע? נשמח לשמוע. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שצריך לדבר במונחים של אחוזים מסוימים או של ניקוד עודף מלכתחילה בשקלול. משהו כזה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני מסכים איתך, אפשר. אפשר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תהיה פה בניסוחים, בהקראה. נשמח לשמוע כל הערה. נמצאים פה גם גורמי המקצוע, וגם גורמים אזרחיים טובים מתנדבים, ואנחנו פה ביחד ננסה להגיע לתוצאה המקסימלית. קצין מילואים ראשי. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> יוסרי זין אלדין, אני עוזר קצין המילואים הראשי. קודם כל, אני מברך, אדוני היושב-ראש, וגם חבר הכנסת פסל, על היוזמה. אני חושב שיש פה הסכמה כמעט פה אחד לגבי החוק והחשיבות שלו. כמובן שאנחנו תומכים בכל יוזמה שתסייע ותטיב עם חיילי המילואים. אני אוסיף גם שבדיוק מהעניין הזה קידמנו במסגרת החלטת ממשלה מס' 1226 מה-7 בינואר בסעיף 10 את רכש הטובין, שתהיה איזושהי עדיפות. אני חושב שאז הממשלה הטילה על משרד האוצר להקים ועדה שתבחן את העניין הזה. אם זה יבוא במסגרת הצעת חוק, כמובן שזה שונה וגם הנפח של הדבר הזה הוא שונה. באופן כללי, אני לא חושב שצריך לחשוש מהעדפה מתקנת לאוכלוסיית משרתי המילואים, כי עצם השירות טומן בחובו את - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> את הפגיעה גם. זה לא בחלל ריק, יש פגיעה. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> - - את הפגיעה ואת זה שזה לא שוויוני בכלל אל מול כל אוכלוסייה אחרת. אז אי השוויון – זה בעניין הזה. אני גם אתחבר אל מה שאדון יהודה אמר, שאולי צריך לתת את הניקוד, וגם מה שחבר הכנסת שוסטר ציין. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אולי כדאי לתת את החלטת הממשלה שם, ולעשות איזו הלימה בין ההחלטה לחוק. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> אדוני, זה סעיף 10 להחלטת ממשלה מס' 1226 מה-7 בינואר 2024. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> שמדברת על טובין באופן כללי? << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> היא אומרת: מתוך הכרה בחשיבות מערך המילואים ורצון להטיב עם משרתי המילואים – א', להקים צוות אשר יבחן מתן עדיפות ברכש טובין ושירותים לעסקים בבעלות משרתי המילואים, או עסקים שמועסקים בהם משרתי מילואים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> משהו התקדם עם ההחלטה הזאת? << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> זה חונה באוצר. בשיח האחרון שהיה - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אנחנו נקדם את החנייה, מהחנייה לנסיעה. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> בשיח האחרון שהיה עם מנכ"ל האוצר הבנתי שיש ועדה כזו שקמה, אבל אני לא יודע לציין או להגיד לאן זה - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אתה יודע להגיד לנו איפה זה עומד? << אורח >> אורי שאשא: << אורח >> שאני אבין, זה חלק מהתוצרים, לא? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אנחנו שואלים אתכם, עשיתם עבודה בהתאם להחלטת הממשלה? אתה יודע להגיד מה נעשה? << אורח >> אורי שאשא: << אורח >> אני לא יודע, אני לא חלק מהוועדה. יכול להיות שכן. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> אני יודע שהיו קשיים, משפטיים בעיקר. אני לא רוצה להיכנס לזה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני חייב להגיד לך משהו. אם בדיון הבא תבוא ותגיד עשינו עבודה, היום בפועל זה מבוצע, אני מושך את הצעת החוק, אין לי עניין בחוק. יש לי עניין לתעדף את המילואימניקים. אם תגיד לי שעשיתם עבודה והחלטת הממשלה מבוצעת וכולם עובדים לפיה, מעולה. << אורח >> אורי שאשא: << אורח >> נבדוק. אני שואל אם יש צורך בהצגת התוצרים אם יש את ההצעה הזאת שלך על מוכן. אם אנחנו יודעים לאשר את ההצעה הזו, אז מה – למה צריך לחזור לעבודת - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אנחנו רוצים לדעת מה עשיתם בעקבות החלטת הממשלה הזאת, ולראות מה העבודה. יכול להיות שתגידו לנו שאתם מתעדפים יותר. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> זה לא קשור להצעת החוק הזו, אבל אני רק אציין שסעיף קטן (ב) של אותו סעיף בהחלטת הממשלה מדבר על הקמת צוות דומה שיבחן העדפה במכרזי כוח אדם שיובא על ידי נציבות שירות המדינה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בהחלט, גם בנציבות שירות המדינה אנחנו נפעל בנושא. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> אדוני, הסעיף הזה גם נמצא. הדבר האחרון שאני אציין, שאפשר ללכת להגדרה שכבר מסוכמת 20 יום בשלוש שנים. זאת אומרת, יש הגדרה של מיהו משרת מילואים פעיל שמוגדרת כבר ונמצאת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> איפה היא מוגדרת? << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> לדעתי בתוך החלטת ממשלה, זאת ההגדרה. היא מתוקפת מכוח החלטת ממשלה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אפשר לאמץ אותה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר, לקראת שנייה-שלישית, אנחנו ננסה להיכנס לאיזשהו סיכום בנושא הזה. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> גם המתכונת של השירות כנראה תשתנה, של אופי השירות, של כמה תעסוקות יעשה כל איש מילואים בשנה, וכמה ימים, כנראה שגם זה הולך לשינוי. אז ההגדרה אם זה 20 יום או 30 יום, כנראה שכבר תכלול את מה שאנחנו מכוונים אליו. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה גם לך. אנחנו נעבור להקראה. ורד, בבקשה. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אני אסביר. הנוסח שאנחנו פרסמנו הוא נוסח שמסוכם גם על הייעוץ המשפטי של הכנסת וגם על משרדי הממשלה, דהיינו האוצר והמשפטים. נכון, יש מנגנון דומה שהוא המנגנון שהוחל גם פה, המנגנון של הנשים. אנחנו השתדלנו להיצמד אליו כדי לא לייצר אנומליות נוספות. ככל שיש דברים שכרגע לא מלובנים, אנחנו יכולים להכניס אותם לדברי ההסבר ולדון בהם לקראת ההכנה לקריאה שנייה-שלישית. כרגע אנחנו בקריאה ראשונה, הדברים עוד לא חלוטים, אפשר לשנות, וזה נכון גם לעניין ההצעה להגדרה של מיהו איש מילואים וכמה ימים הוא צריך לשרת וממתי. אם משרד המשפטים והאוצר יגידו עכשיו שזה מקובל עליהם כבר כרגע לשנות – אם לא, כדי שנוכל להתקדם - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין מקום שכבר עכשיו הנושא של השקלול ייכנס פנימה? << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> זה לספם של משרדי הממשלה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני מציע שנתחיל בהקראה לקריאה ראשונה, ולקראת שנייה ושלישית נערוך פה - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יהיה אפשרי לעשות את השינוי אחר כך? << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> בהחלט. בהחלט. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> גם בשקלול של הניקוד. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אין בעיה. אנחנו נכניס את זה כסעיף בדברי ההסבר למנוע טענות של נושא חדש, למרות שהדבר הזה כבר כתוב. אני רק אסביר, כל מה שכתוב באדום, בעקוב אחר שינויים, אלו דברים שאנחנו הוספנו כדי להתאים את זה למודל הקיים. כן חשוב לי להגיד – וזה נאמר גם על ידי נציג האוצר, הרפרנט שכרגע לא נמצא פה – שחשוב מאוד שאופן הבקשה יהיה פשוט, חד משמעי, כמה שפחות נייר. שלא נערים עוד בירוקרטיה גם על הדבר הזה. יכול להיות שאנחנו נרצה לבחון את אופן הוכחת שליטה ומילואים כדי לעשות את התהליך הזה יותר פשוט. כבר אני אומרת שיש דברים שקיימים במודל של הנשים שהחלטנו לא להכניס במודל הזה כדי להקל. אני מקריאה. "הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים קטנים ובינוניים בשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד–2024" – הוספת סעיף 2ד 1. בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, אחרי סעיף 2ג יבוא: "עידוד משרתי מילואים בעסקים – 2ד. (א) בסעיף זה – "אישור" – אישור של רואה חשבון כי בעסק מסוים משרת מילואים פעיל מחזיק בשליטה; "אמצעי שליטה" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981; "מחזיק בשליטה" – משרת מילואים פעיל שהוא נושא משרה בעסק אשר מחזיק, לבד או יחד עם משרדתי מילואים פעילים אחרים, במישרין או בעקיפין, בלמעלה מ-50% מכל סוג של אמצעי השליטה בעסק; "משרת מילואים פעיל" – חייל מילואים כהגדרתו בסעיף 2(א) לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, אשר בידו אישור המעיד כי שירת שירות מילואים במשך לפחות 20 יום בשנה החולפת טרם המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז; "עסק גדול" – עוסק מורשה או מוסד כספי, כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, המעסיק יותר מ-100 עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים; "עסק בשליטת משרת מילואים פעיל" – עסק אשר משרת מילואים פעיל מחזיק בשליטה בו; "תצהיר" – תצהיר של מחזיק בשליטה – (1) שהוא משרת בשירות מילואים פעיל בעת הגשת הבקשה; (2) שהעסק הוא בשליטת משרת מילואים פעיל; (3) שההצעה אינה של חברת בת של עסק גדול; (ב) פורסם מכרז לפי הוראות חוק זה, ולאחר שקלול התוצאות, קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של עסק זעיר, עסק קטן או עסק בינוני בשליטת משרת מילואים פעיל, תיבחר ההצעה האמורה כזוכה במכרז כאמור, ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר"". << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> רק שאלה. 50% – רוב השותפויות הם 50%-50%, וכאן זה למעלה מ-50%. היינו רוצים שגם אם זה 50% זה יהיה - - - << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אין בעיה. אין בעיה, זה הנוסח שקיים כרגע בנשים. זה לספו של האוצר. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כרגע, לפני הנוסח זה אומר שאם הוא 50% ולא 51%, הוא לא יוכל להגיש? << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> למעלה מ-50% מכל סוג. זאת אומרת שהוא לא יהיה מחזיק שליטה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז אנחנו נתקן את זה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> צריך לתקן את זה בקריאות הבאות. אנחנו נצביע לקריאה ראשונה. מי בעד? הצבעה בעד קבלת התיקון – פה אחד התיקון המוצע התקבל פה אחד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. פה אחד. מי נגד? אין נגד. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> ההצעה היא תקציבית? << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> האם היא כרוכה בעלות? << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> היא כרוכה בעלות? אמרו לי שלא. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יכול להיות מצב שבו אם העדיפות היא באחוזים של ההצעה היותר גבוהה, יכול להיות שיש פה איזשהו - - - << אורח >> אורי שאשא: << אורח >> ולכן נרצה לקיים על זה שיח, כי זה משנה את האיזונים שדיברנו עליהם. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אם כך, לגבי הגדרת משרת מילואים, הגדרת השליטה, כלומר, אחוזי השליטה, והסיפור של שקלול הנקודות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אלו שני דברים שונים – זה גם שקלול וגם אפשרות לעדיפות בהצעה, 5%. << אורח >> רועי מחפוד: << אורח >> יש לי שאלה. נציג האוצר מדבר פה על איזונים. אפשר מספרים? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בדיונים לקריאה השנייה והשלישית נגיע עם ניירות, נבקש גם מהאוצר להגיע עם ניירות מסודרים כדי לבחון את הדברים האלה בצורה מסודרת. << אורח >> אורי שאשא: << אורח >> בסדר. כעיקרון, אם אנחנו רוצים לשנות את המהות שלנו – המהות אומרת העדפה כספית, זו המשמעות של 5%, 10%, כל מספר יכול להיות פה – האמירה שלנו בהקשר הזה היא שצריך לחזור לדיון בממשלה, לוועדת השרים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר. נקיים פה שיח משותף, נשתדל לא לריב. תודה רבה. תודה גם לגופים האזרחיים שבאתם, זה חשוב לנו מאוד. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:20. << סיום >>