פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 28 ועדת החינוך, התרבות והספורט 02/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 237 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, כ"ו בסיון התשפ"ד (02 ביולי 2024), שעה 13:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק מתן עדיפות לחיילים ולמשרתי מילואים בזכאות למעונות סטודנטים (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, של חה"כ ששון ששי גואטה, חה"כ משה פסל << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר חברי הכנסת: משה פסל מוזמנים: ערן יעקב הוליץ – עו"ד, יעוץ משפטי, משרד החינוך מיכל פטאל – רס"ן, עוזרת קמל"ר, משרד הביטחון אילה בן חמו – סרן, ס' רמ"ד חקיקה, משרד הביטחון הדיל יונס – עו"ד, משרד המשפטים עמרי גולן – עו"ד, לשכה משפטית, מל"ג רעות חכמיאן – אגף תקצוב, ות"ת רעות אופיר – מתאמת פעילות, ור"מ דבורה מרגוליס – ראש מנהלת ור"ה אלחנן פלהיימר – יו"ר, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל אפרת זוהר לבקוביץ – מטפלת ריגשית, אימהות בחזית מלכה יפת – אזרחית, אימהות בחזית גיל ורד – נציג, אחים לנשק ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: יהודית גידלי רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק מתן עדיפות לחיילים ולמשרתי מילואים בזכאות למעונות סטודנטים (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, פ/4381/25 << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> צוהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך התרבות והספורט כ"ו בסיוון התשפ"ד, 2 ביולי 2024, בנושא הצעת חוק מתן עדיפות לחיילים משרתי מילואים בזכאות למעונות סטודנטים (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, הצעת חוק של חבר הכנסת ששון גואטה וחבר הכנסת משה פסל. בדיון הקודם אני ביקשתי לקבל מהמוסדות גם את ההיקפים את הנתונים על כמה סטודנטים במילואים שאכן הגישו בעבר או בתקופה האחרונה בקשות למעונות והיה עוד משהו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ביקוש מול היצע וגם על מפונים ביקשנו היה נוהל מיוחד וגם את המועד של הרישום כדי להבין אם פספסנו את המועד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> את מועד הרישום אני רואה שכן שלחו מרביתם ולפי זה גם אנחנו ככה נוכל לקבוע בכמה אחוזים אנחנו רוצים לשריין את הנושא הזה, אנחנו בדיבור עם המציעים ולאור מה שהיה פה בדיון האחרון החלטנו לקבל את המלצת משרד המשפטים והייעוץ המשפטי של הוועדה, להביא את זה כהוראת שעה ולא כהוראת קבע, יחד עם זאת המציעים טוב הם יגידו את זה בעצמם אבל אני מתחבר גם לבקשה שלהם לתת אופציה ארוכה יותר לשר להאריך את הוראת השעה, כשנגיע לסעיף אנחנו נצלול ונוכל לדון בסעיפים. את רוצה לחדד עוד משהו? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רוצה כן לחדד ולעבור על הסעיפים עצמם שדרכם באמת יש פה את ההסדר מולנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מעולה קדימה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הוא עוסק כרגע בשלוש אוכלוסיות: אוכלוסייה של סטודנטים ומועמדים בעצם ששירתו במילואים בתקופה הקובעת כלוחמים לתקופה מסוימת, או ששירתו בסדיר כלוחמים וגם שירות כלוחם לתקופה מסוימת שזה צריך עוד להכניס, או מפונים שגם פה צריך יהיה לראות לאיזה החלטת ממשלה מפנים שקבעה את יישובים שהם היישובים שאנשים שהתגוררו בהם יחשבו. עכשיו לכל אחת מהאוכלוסיות האלה על אף שבאמת בסוף מדובר בהוראת שעה וזה מפחית את הפגיעה באוכלוסיות אחרות כי זה לא משהו קבוע שיישאר לעד, אבל עדיין צריך כמו בכל העדפה שנותנים וכן דיברנו על זה על חלק מהדברים לפחות בישיבה הקודמת, בכל העדפה שנותנים צריך לבחון את הענייניות ואת השוני בקבוצה הספציפית הזו שמצדיק לתת לה העדפה, גם לגבי המפונים וגם לגבי המשרתים, אז לזה אני חושבת שכן יהיה צריך קצת להקדיש בדיון. דבר שני באמת יש פה בעצם שני מסלולים של העדפה, אחד שהיה גם קודם שאומר שבחישוב של הניקוד של הזכאות למעונות יינתן משקל לזה שהמועמד או הסטודנט שמשתייך לאחת מהקבוצות האלה, זאת אומרת יהיה לזה איזשהו ניקוד ואז זה כבר יקדם אותו. והמסלול השני שזה מה שביקשתם להוסיף זה מסלול של ממש שריון מקומות ובעצם כל אחד מהם יכול לתת איזשהו פור בזכאות למעונות. לגבי באמת זה גובש בשיח שהיה פה גם עם המשרדים גם עם המציעים, כרגע מוצא פה שיעור של בין 10% ל-15% שבעצם המוסד קובע בהתחשב גם במאפיינים ואת זה נקרא בסעיף, של האוכלוסייה שלומדת שם של המוסד של המיקום שלו כל זה. אז זהו אז באמת אפשר לקרוא את זה אני חושבת ובכפוף לזה לקיים את הדיון בכל סוגייה וסוגייה בסדר? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בבקשה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו בעצם מתקנים את חוק זכויות הסטודנט אחרי סעיף 19 א' בגלל שהוא הסעיף שעוסק בהתאמות למילואימניקים למרות שפה קצת הרחבנו מעבר אבל זה המקום הכי מתאים, בכללים של זכויות הסטודנט שעוסקים בהתאמות למילואימניקים יש גם התייחסות מסוימת למעונות, ששירות במילואים יחשב כנקודות זכות לעניין זכאות למעונות לכן הנוסח שם. הצעת חוק מתן עדיפות לחיילים ולמשרתי מילואים בזכאות למעונות סטודנטים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 עדיפות בזכאות למעונות סטודנטים חרבות ברזל – (הוראת שעה) 19א1. 1. על אף האמור בהוראות לפי סעיף 10א, לעניין דיור במעונות לשנות הלימודים התשפ"ה והתשפ"ו, מוסד יכיר בשירות סדיר כלוחם או בשירות מילואים של מעל 30 ימים כלוחם, או בכך שהוא פונה מיישוב שלפי החלטת הממשלה היה לפנותו בתקופה הקובעת כפעילות המזכה בנקודות זכות לצורך קביעת זכאותו לקבלת מעונות, והכל מבלי לגרוע מחובת המוסד לשקול את מכלול השיקולים והנסיבות הנוגעים לעניין. כי במסלול הזה לוקחים בחשבון בעצם עוד פרמטרים של מצב כלכלי, של מקום מגורים, מרחק מוגבלויות כל מיני דברים שרלוונטיים. אז בהקשר הזה הערה שכרגע אני רוצה לומר ונשמע אחר כך אם יש עוד, שלגבי שירות סדיר כלוחם בחוק שעבר פה בזמנו על זכויות הסטודנט על הטבות בין היתר ללוחמים, לקחנו את ההגדרה מחוק קליטת חיילים משוחררים שהכניסה גם תקופה, תקופה משמעותית של שירות כלוחם, אז הכוונה פה היא בעצם ללכת באותה מתכונת, כי שם יש הגדרות שמדברות על 70% אני חושבת מהשירות שהוא שירת כלוחם . << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו ניצמד להגדרות האלה של קמל"ר. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני חייב טוב בוא נמשיך אני אעיר את הערותיי בהמשך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רגע א' אני חושבת אולי נשמע אם יש עוד הערות ואז נמשיך. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תראו יש פה כמה וקטורים ואני בשביל לקדם את הצעת החוק, כי בסוף מעניין אותי להביא פרקטיקה ולא רק דיונים אני הסכמתי מה שאומרים להתפשר על כל מיני דברים, אבל אני לא מוכן להתפשר על הכל ביחד אוקיי? אז ככה קודם-כול יש את עניין האחוזים, בעיניי אין מניעה לקבוע גם 25% מכיוון שאם לא משתמשים בזה, אם מילואימניקים ומפונים ישתמשו בזה זכינו, עזרנו למפונים, עזרנו למילואימניקים שהם עוזרים למען המדינה, זכינו כולנו בהצעת החוק הזאת. אם הם לא משתמשים, זאת אומרת השתמשו רק ב-12% ב-5%, בסדר אז כל השאר ילך לשאר הזכאים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מציע שנגיע לסעיף של האחוזים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> רגע אני מוכן לשמוע, זה אחד, שתיים לוחמים זה כמובן האוכלוסייה שלוחמים ולוחמות זה כמובן האוכלוסייה א' הכי נפגעת, כי בעצם אתה יודע מילואימניקים יש כאלה שחזרו הביתה, יש כאלה לוחמים ולוחמות שהיו הרבה זמן בלחימה ולכן להם צריך לעזור לפני, אבל אני לא חושב שחייבים להיצמד לזה, זאת אומרת בעיניי להרחיב את זה למפונים ומילואימניקים באופן כללי ששירתו יותר מאיקס ימים במילואים זאת גם אפשרות בסדר? זה דבר שראוי לשקול אותו ולא רק להיצמד לזה. עכשיו תראו, מלכתחילה אני חושב שההוראה הזאת, אני אומר את זה על השולחן, ההוראה הזאת של לתעדף לוחמים ומילואימניקים צריכה להיות הוראת קבע זה בכלל לא שאלה מבחינתי, נכון שאני רגע נכון ששוב יש בינינו מחלוקת בעניין הזה ואני כמו שאמרתי בסוף אני רוצה להביא תוצאות, אבל אני כבר אומר לכם שבעיניי וצריך לשים את זה על השולחן, למה שלא תהיה העדפה? כן מילואימניקים מגיע להם יותר, זה נכון שפה בחוק אני גם חושב שיש צורך ענייני בסיפור הזה מכיוון שלא היה להם את האפשרות להתארגן על דיור ולא היה, אבל זה לא בושה להגיד שאנחנו רוצים לדאוג למילואימניקים ולמשרתים יותר משאר האוכלוסיות, זה דבר הגיוני זה סביר. אגב יש חקיקה חוק יסוד המילואים שבדרך שבדיוק על זה הוא מדבר, זה לא בחלל ריק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> גם היום אגב בחוק שירות מילואים יש הוראה שמתייחסת באופן כללי להעדפות שאם הן סבירות וענייניות אז אין בזה בעיה להעדיף על רקע שירות מילואים, אבל אני כן רוצה להתייחס ולהגיד שני דברים: אחד ככל שאתה מגדיל את האחוזים ואת הקבוצה שבעצם זה מתקיים בה, אתה בעצם וזה משאב מוגבל, הרי זה לא כמו שאתה עכשיו נותן כסף סיוע לשכר דירה או הטבות אחרות שהן לא גורעות מאחרים, זה שאתה נותן למישהו נגיד להגיש בדיליי כמו שעשינו אז או עוד קורס, אתה לא פוגע זה לא על חשבון החיים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להעיר הערה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רגע עוד לא סיימתי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא בנושא הזה, אין דבר כזה כשאתה נותן כסף למישהו זה תמיד כל המשאבים הם מוגבלים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר אבל זה אחרת, הטבות כספיות לעומת משהו שיש מספר מוגבל של מקומות במעונות, אז ברור שזה יבוא על חשבון אחרים שלפעמים הצורך שלהם הוא יותר ענייני ומובהק דווקא במעונות לעומת הטבות אחרות שאתה יכול לתת, ואם אתה תגיד הלכת על 25% אז יאללה בוא נלך גם על 50% ומי שלא ישתמש לא ישתמש, אבל אז מה זה אומר? שקודם-כול אני נותנת לכל מי ואתה מרחיב את זה גם לכל מי ששירת במילואים בכלל, אז זה אומר שקודם יתפסו את ה-50% מהמקומות במעונות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מילואימניקים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מילואימניקים שיכול להיות שחלקם גרים במרחק סביר וזה ייקח ואין להם מוגבלויות ויש להם כל מיני הצדקות אחרות, ואחרים ההחלטה הזו שאין להם מעונות יכולה להכריע בכלל את הנגישות שלהם להשכלה גבוהה בכלל לדוגמה, לכן כן חשוב גם הנקודה שזה השפיע על היכולת שלהם להתארגן, זה השפיע עליהם מבחינה כלכלית, זה השפיע באופן שהוא רלוונטי לסוגיית המעונות וגם שזה לא יהיה בהיקף כזה שסוגר את הדלת בפני הרבה אוכלוסיות אחרות שיכול להיות שלא יכולים לשרת במילואים לא כי הם לא רוצים, אלא מכל מיני סיבות אחרות שהם בעצמם עם פרופיל כזה או אחר או שזה נערה דתית או מישהו ממגזר כזה או אחר גם מגזר מיעוטים לא יכול לשרת, ולא בטוח שזה בהיקפים האלה זה כבר נהיה לא מידתי אנחנו מנסים לאזן. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני אומר יש כמה וקטורים שלושה עניינים שאנחנו צריכים לשקול פה ואני אומר בסדר, הוראת שעה אוקיי אני מקבל אז צריך להעלות את האחוזים, אתם רוצים לא הוראת שעה אז בוא נרחיב, אני חושב את זה ואני גם חייב להגיד משהו, אני מאוד שמחתי לראות שהאוניברסיטאות באופן כללי ואני לוקח אותך לדיון הקודם לשני מילואימניקים שזה אני חייב להגיד לך ביררתי איתם ובהחלט נתנו להם מקום, ואני שמח לראות כשמגיע מגיע לאוניברסיטאות וישבו פה גם בבצלאל ואמרו - - - << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> לא רק זה, אין מילואים ובדקתי לקראת הדיון הזה גם שלחתי לוועדה, בכל האוניברסיטאות אין מילואימניק שביקש מעונות וסורב אין חיה כזאת בטח לא השנה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> קודם-כול אני שמח לשמוע את זה והנה אמרתי את זה מיוזמתי, אממה יש טענה מסוימת של המילואימניקים שצריך להתייחס אליה ברצינות, שאומרים תראו לא ידענו שזה בתוך הסעיפים בכלל לא הגשנו, חלק לא הגישו כי הם היו בלחימה זה וודאי זה מובן אני מניח שאת מבינה, וחלק לא ידעו שזה בתוך הקריטריונים של האוניברסיטאות, למעשה האוניברסיטאות כן באות לקראת המילואימניקים אבל זה לא פורסם בשום מקום. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> יש לי תשובה אבל בהמשך אם תרצו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הדבר השני שרציתי להגיד זה בהקשר לזה שאמרת, צריך לקבוע כהוראת קבע שכן שמיטיבים נותנים הטבות לאנשים ששרתו במילואים, עכשיו זה דבר נכון וגם מקובל כבר בחקיקה בהרבה הקשרים כמו החוק אבל גם לפני חוק יסוד המילואים כבר יש חוק שירות המילואים, יש הרבה הטבות דרך חוק קליטת חיילים משוחררים ואני חושבת שהחוקים האלה ויש טענה שצריך לשפר את ההטבות, הייתה החלטת ממשלה לאחרונה שנתנה, נכון אגב התקופה הזו אבל בכל זאת גם התקופה הזו היא שיקול משמעותי. השאלה אם בדרך של מקומות במעונות? זאת פה השאלה, כי זה סוג של הטבה שיש לה מטרה מסוימת, היא מוגבלת בהיקפה וצריך לאזן פה מול הדברים האחרים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני מבין את הצורך באיזון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש הטבות רבות ואולי צריך לשפר אותם לאנשים ששרתו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני מבין את הצורך באיזון ואני חייב להגיד לך משהו בעניין הזה, אני מבחינתי המשימה שלי אני לא חושב שהעניין הזה של מעונות סטודנטים הוא אקוטי הוא חשוב, נדרשתי לנושא כי פנו אליי מילואימניקים, אבל אם אנחנו נתקן מאה תיקונים כאלה, אנחנו נהפוך וזו המשימה שלי, נהפוך את משרתי המילואים לבוא נגיד נכיר ביוקרה של הדבר הזה ונכבד אותם בצורה הנכונה והנאותה שמגיעה להם, כמו שהציבור אני תמיד אומר אפשר לראות את ההתנהגות של הציבור, הציבור פשוט הוא רואה חייל רואה מילואימניק הוא ממש יוצא מגדרו בשביל לכבד אותו ולהעניק לו וגם אנחנו כממשלה וכנסת צריכים להתנהל בנושא הזה ככה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בכל הקשר לפי המדדים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני מבין שהמשאב מוגבל, אבל דווקא בגלל שהוא מוגבל מכאן מגיע הצורך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בואו אנחנו ננסה להתקדם, מישהו רוצה להתייחס לסעיף א'? אלחנן. << אורח >> אלחנן פלהיימר: << אורח >> אני מנסה פשוט להבין את ההבדל בין החקיקה הזו לבין החקיקה שקידמנו במושב הקודם, ששם לצורך הדוגמה נתנו והכנסנו את הסטודנטים שמשרתים במילואים וגם לוחמים בתנאי הכניסה לאקדמיה, גם שם הכנסנו אותם לאחוז החריגים ואני לא רואה את ההבדל בין הדבר הזה לבין מעונות פעם נוספת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בגלל שאין הבדל אנחנו מקדמים את זה עכשיו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל זה נכנס פה, לא הבנתי אז מה השאלה. << אורח >> אלחנן פלהיימר: << אורח >> לא, אמרת שצריך למצוא את האיזון וצריך להבין למה צריך לעשות את זה. אז אני אומר אני לא רואה הבדל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> את האיזון כי משה ביקש 50%, אז בסוף קודם-כול אמרתי בדיון הקודם שאני חושב שלא נכון, זרקנו פה מספר בין 10% ל-15%, אגב אני אמרתי ואמרתי את זה גם למשה, כשנקבל את הנתונים מהאקדמיה אנחנו נדע במה מדובר. << אורח >> אלחנן פלהיימר: << אורח >> כבוד היושב-ראש אבל זה לא נכון להתייחס ככה לדברים אני אסביר למה, כי הטענה המרכזית של המילואימניקים זה שהם בכלל לא ניגשו ובגלל זה הם לא ידעו שזה אפשרי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז ניקח אחוזי פער כלפי מעלה בסדר, אבל בסוף אני כן רוצה לדעת על מה אנחנו מדברים, לזרוק סתם מספרים בתוך חקיקה ראשית ולהגיד 70% ניתן לאנשי מילואים, זה גם לא נכון וזה גם לא מקצועי ולכן אני אומר בוא נשמע, נקבל את הנתונים מהמוסדות, אם המוסדות יגידו תשמעו פנו אלינו 5% אז אנחנו נגיד אוקי אתם יודעים מה? אנחנו מעלים 5% למעלה, 10% יהיה 15%, קיבלנו פניות 15% מכלל הפניות היו פניות של אנשי מילואים אז נעלה את זה ל-20%, אבל בוא נדבר על דברים קונקרטיים סתם לזרוק מספרים אני חושב שזה לא מקצועי ולא נכון. << אורח >> אלחנן פלהיימר: << אורח >> אני חושב שפשוט אפשר לייצר את ההשוואה שיש היום בתנאי הכניסה לאוניברסיטאות, לייצר את אותה השוואה גם במעונות וזה הפתרון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני ממשיכה את מה שאתה אומר ומחזקת את דבריך, כי בחקיקה שם השארנו את שיקול הדעת למוסדות, לא קבענו להם מה היקף תנאי הקבלה, אמרנו הם יודעים - - - << אורח >> אלחנן פלהיימר: << אורח >> אבל הם חייבים להראות לנו נתונים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר נכון, הם יודעים בתוך העולם שלהם לפי מספר המקומות בכל חוג והצורך בעמידה בתנאי סף ומבחינה מקצועית, כל מיני שיקולים איפה הם יכולים לתת את ההקלות יותר איפה פחות והם יצטרכו לדווח על זה. << אורח >> אלחנן פלהיימר: << אורח >> לא אבל השיח שהיה אז בחקיקה הקודמת ואני מקווה לימים שלא נצטרך לתקן גם את זה, אנחנו כן רצינו להכניס רף מינימום, המוסדות האקדמיים אמרו שאין צורך ואנחנו בעצם יצרנו מנגנון שהם יהיו מחויבים בכל שנה, רק שנה הבאה אנחנו נדע לדווח על מתוך האחוז שקיים כמה נתנו, אם אנחנו נראה שבאמת לא מדובר בכמות מספקת אז אנחנו כן נייצר רף מינימום, אז אני חושב שגם פה פשוט אפשר לייצר את ההשוואה ולעשות אותו דבר אחד לאחד, זה הפתרון הכי טוב. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני מתנגד אבל לזה שזה יהיה משהו ערטילאי שזה, שאולי, בשקלול, בנקודות, בלי קביעה של אחוז ספציפי מסוים שבו מילואימניק - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> על זה כבר דיברנו, לכן אני אומר בוא לא ניצמד - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה יכול לקרות? יכול לקרות שמילואימניק יגיד הנה מגיע לי, תשמע בשקלול של הנקודות נכון שאתה מילואימניק אבל אנחנו נותנים בזה חצי נקודה בזה אנחנו נותנים יותר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתה כן יכול להגיד שאתה מחייב אותם לקבוע שיעור שהם מקצים, עכשיו לא יהיה נעים להקצות 1% נכון? זה ברור שהם לא יעשו, זאת אומרת זה צריך להיות סביר ושהם צריכים לדווח על זה, אבל עדיין אתה משאיר להם את שיקול הדעת להחליט מה הוא האחוז לפי כל השיקולים ואתה לא קובע להם משהו פיקס שבאמת אולי לא מתאים לכולם מכל מיני סיבות ענייניות. << אורח >> אלחנן פלהיימר: << אורח >> זה חייב להיות טווח כמו שאנחנו מדברים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לא חייב, זה יכול זאת אחת האופציות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כשנגיע לסעיף של האחוזים. דבורה את רוצה להתייחס לסעיף א'? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> כרגע לא, אנחנו מברכים על הנכונות להפוך את זה להוראת שעה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אפשר להיצמד להגדרות הקמל"ר? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> בוודאי מל"ג תכף גם יגידו וגם מה שנקבע במל"ג מין הסתם המוסדות כפופים לזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עמרי בבקשה. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> עמרי גולן מהלשכה המשפטית של המל"ג, אין לנו מניעה לנוסח של הסעיף המקובל סעיף א' כן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד המשפטים. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> שלום הדיל יונס ממשרד המשפטים, בשורה התחתונה גם אנחנו חושבים שאין מניעה לקדם את ההסדר כל עוד הוא בעצם משמר את האיזונים הקיימים לפי ההצעה המונחת היום, אנחנו עדיין חושבים אבל שיש מקום לבסס את התשתית העובדתית גם לגבי ההקצאה של שיעור לאוכלוסיות האלה וגם לגבי המפונים, משום שלא ברור אם באמת קיימת מורכבות יותר מוגברת למי שמבקש להגיש בקשה למעונות או לחפש דירה, כשהוא לא עושה את זה ממקום המגורים הקבוע שלו, אז גם את זה צריך לבסס. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה לא הצלחתי להבין מה את אומרת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> למה בעצם מישהו שפונה, הרי נגיד הוא פונה והוא מקבל איזשהו סכום כדי לגור במקום אחר, אז למה יש לו קושי יותר מאדם אחר, למה הוא חייב דווקא להיות במעונות? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה נראה לי מובן מאליו הוא פונה מביתו, ברור שהוא לא נמצא במשכן הקבוע שלו ולכן - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רגע לוקחת את שני הצדדים, יש את הצד שאתה אומר הוא לא היה - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> רגע מעונות סטודנטים זה בתשלום זה לא בחינם. << אורח >> אפרת זוהר לבקוביץ: << אורח >> נכון אבל זה מסובסד יותר לסטודנטים זה עדיף לגור במעונות מאשר לשכור לעצמם. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> ברור אבל לא חושב שצריך להסביר למה מפונה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני שמח רק תגידי לנו לפרוטוקול מי את ומה תפקידך. << אורח >> אפרת זוהר לבקוביץ: << אורח >> אני אפרת ואני מטעם אימהות בחזית שאנחנו תמכנו בהצעת החוק הזו, סטודנטים באופן טבעי יעדיפו לקבל זכאות למעונות שהיא כוללת איזושהי מעטפת וסל הרבה יותר רחב מאשר לשכור דירה עם כל ההוצאות הגבוהות שכרוכות בזה, לכן גם אם זה מפונים לצורך העניין שהם גם משרתים במילואים הרבה מהם או בסדיר והם משתחררים והם זקוקים לגמרי דווקא בעת הזו לתת פה את ההעדפה המתקנת הזאת בהצעה הזאת, זה ממש ממש זו חובה מוסרית שלנו כחברה לתת את זה, אני לא אומרת עכשיו לכל החיים - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא זה שני שנתונים מדובר. << אורח >> אפרת זוהר לבקוביץ: << אורח >> אבל דווקא עכשיו כרגע לדבר הזה זה ממש ממש קריטי בעיניי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זהו על זה אני חושבת הרצון קצת לבסס את זה, זאת אומרת גם נגיד כמה זמן בן אדם היה מפונה מביתו אולי זאת שאלה רלוונטית. << אורח >> אפרת זוהר לבקוביץ: << אורח >> יש כאלה שעדיין. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון בוודאי, את אומרת מפונים שחלקם הגדול גם משרתים אז זה לא בהכרח, עכשיו ככל שאני מגדילה את הקבוצה שהיא נכנסת לתוך הזכאות המיוחדת אני מקטינה נגיד מאחרים ממשרתי מילואים ומשרתי סדיר, זאת אומרת אני בעצם נותנת ליותר אנשים. עכשיו יכול להיות שמוצדק, כי הרבה מאלה שפונו גם לא עבדו, נכנסו לכל מיני מצוקות כלכליות משפחתיות אישיות אחרות והמדינה נכון שהיא תיתן להם את ההטבה הזו אם הם רוצים להשתלב עכשיו בהשכלה גבוהה, לפחות את ההקלה הזו שפה יהיה להם שכר מסובסד ונגישות יותר גבוהה וזה ייתן להם איזה דחיפה כי אנחנו רוצים לעזור להם להשתלב חזרה. יכול להיות שזה מוצדק, אבל אני רק אומרת זה באמת סוגייה שהיא לא מובנת מאליה, צריכים לראות מה ההצדקה לגבי מפונים, אולי תקופה מסוימת שהם היו מפונים שהיא סמוכה, בכל מקרה זה יהיה סמוך כי אנחנו בהוראת שעה ביחס לאותן - - בוא נגיד אם מישהו היה מפונה לא יודעת אם היה דבר כזה חודשיים שלושה ועכשיו מדברים על תשפ"ו, מאז הוא כבר חזר מזמן לביתו פחות אולי רלוונטי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז הוא יצטרך להוכיח שהוא היה מפונה באותה שנה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שהוא היה מפונה בחודשים שהיו סמוכים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שקדמו או שהוא ממשיך. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> או שהוא עכשיו מפונה, יש בלי סוף מפונים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר עכשיו מפונה זה לשנה הזו, אנחנו עושים עכשיו הוראת שעה עד תשפ"ו, הוא מפונה עכשיו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא יודעים, אנחנו במצב שאנחנו לא יודעים כמה זמן עוד יישארו מפונים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אין בעיה, אבל אנחנו צריכים להגדיר בחקיקה מי שלא יהיה מפונים בתשפ"ו הוא מפונה עכשיו הוא יהיה זכאי לא יהיה זכאי? איך יהיה זכאי? הוא יהיה מפנה לצורך העניין בתחילת תשפ"ה אבל במרץ לקראת תשפ"ו הוא כבר חוזר לביתו, הוא זכאי לא זכאי? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זאת אומרת אתה יכול להגיד שנגיד אם הוא היה עדיין מפונה בשלושה חודשים שקדמו לתחילת שנת הלימודים, אפשר להגדיר את זה בכל מיני דרכים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר צריכים לחדד את זה. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> צריך גם לחשוב אולי על סוגיית המרחק, מפונה מהצפון סטודנט שנרשם ללמוד בבאר שבע, הוא מפונה מהצפון זאת אומרת גם אין לו אזור להיות בו וגם הוא עכשיו לומד בקצה אחר של המדינה, למותר לציין שהוא צריך שהוא יהיה - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> רגע, בשיקולים האלה אני אנחנו כמחוקקים אנחנו לא רואים צורך להתערב לכם בזה, אנחנו רק רוצים לוודא שמטפלים במפונים ובמילואימניקים, אם בחרת להעדיף מפונה אחר על חשבון אני לא יכול להיכנס זו זכותך. << אורח >> אפרת זוהר לבקוביץ: << אורח >> זה מאוד חשוב שיישמר החופש לדבר הזה, שוב המוסדות באים בכוונה טובה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אין חולק על זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בהחלט אין בכוונתי להתערב לך במה את בדיוק, אבל מה שחשוב לי לוודא שההעדפה הזאת לא תישאר ערטילאית ובאיזה שקלול נקודות וזה אלא באמת ייתנו למפונים ולמילואימניקים, איך את רוצה לתעדף את זה פחות משנה לי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב אני רוצה להתקדם, רק עוד מישהו רוצה להתייחס? יש אמירה של מישהו משרד הממשלה משרד הביטחון נכון? לא ות"ת, ות"ת אין התנגדות? אוקיי משרד הביטחון הם בזום. איילה בן חמו בבקשה. << אורח >> אילה בן חמו: << אורח >> שלום כבוד היו"ר, כמובן מבחינת הצעת החוק היה לנו הערות נוספות מבחינת הנוסח, כלומר גם אנחנו בעד בהקשר של דברים שדיברנו פעם שעברה בנושא של הפצועים ומעבר לזה אין הערות נוספות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי. אם אפשר להעלות רק את סגן אלוף במילואים יוסרי זין אלדין יועץ קמל"ר אני רוצה לשמוע את העמדה שלו. לא נמצא בזום? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רק אגיד על הפצועים שזה עלה גם אז והובהר לנו, שאם מישהו נפצע זה לא שהוא יפסיק להיחשב במילואים, זאת אומרת לא תהיה בעיה עם ה-30 יום ולכן לא ציינו את זה במפורש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אולי צריך כן לציין? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לוודא את זה איתם באמת עם קצין מילואים ראשי או הפרקליטות הצבאית מי שצריך, אבל בסוף לא ציינו את זה כי הבנו שאין עם זה בעיה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. תנסו להשיג או את הקמל"ר או את היועץ שלו כדי שאנחנו נהיה סגורים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נמשיך בינתיים עם ב' (2) מבלי לגרוע מן האמור בסעיף קטן (א), מוס יקצה מקומות דיור במעונות סטודנטים בשיעור של עשרה עד חמישה עשר אחוזים מסך מקומות הדיור במעונות סטודנטים של המוסד, למי שמתקיים בו אחד מאלה: (1) שירת בתקופה הקובעת בשירות סדיר כלוחם; ופה שוב נפנה להגדרה לפי חוק קליטת חיילים משוחררים של חייל משוחרר זכאי שהוא לוחם עם התקופות שיש שם. (2) שירת בתקופה הקובעת בשירות מילואים כלוחם 30 ימים לפחות; (3) התגורר ביישוב שפונה לפי החלטת הממשלה בתקופה הקובעת; ופה אולי באמת מוצע להוסיף שהוא היה מפונה עד - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שהוא מפונה בזמן הבקשה, הרי אנחנו לא יודעים עד מתי הוא יהיה מפונה, יכול להיות שבזמן הבקשה הוא מפונה וחודש אחרי כניסה ללימודים הוא כבר לא מפונה אז מה תזרוק אותו מהמעון? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מפונה בזמן הגשת הבקשה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בזמן הגשת הבקשה, שאני מניחה גם נפתח איזשהו מועד להגשת הבקשות, זאת אומרת זה לא שאפשר להגיש את זה בכל זמן מהיום לעוד שנתיים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תיכף נשמע גם מהמוסדות מתי התאריכים או ממל"ג תאריכי הבקשה וניצמד לזה, זה תאריך קבוע עמרי או דבורה? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> בכל מוסד נקבע תאריך אבל כמובן הדברים דינמיים, בוא נניח שמישהו חתם חוזה והתחייב שהוא נכנס למעונות וחודש לפני קרה לו לא יודעת מה וויתר על המעונות אז הדברים דינמיים, אבל כמובן ברור שיש תאריכים מפורסמים באתרי המוסדות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל התאריכים הם קבועים כל שנה ושנה? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> השנה שום דבר לא קבוע, שנת הלימודים התחילו באיחור ומסתיימת באיחור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה נגזר ממועד תחילת שנת הלימודים? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> בוודאי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה בערך משהו כמו חצי שנה סדר גודל לפני תחילת הלימודים? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> משהו כזה, אנחנו עכשיו בתקופה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו יכולים לרשום חצי שנה לפני תחילת הסמסטר הראשון של אותה שנה? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> התקופה של הגשת הבקשות זה עכשיו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, אבל אם נכתוב בחוק במועד הגשת הבקשה, זה שונה בין מוסד למוסד וזה גם משהו עמום זה לא מוצלח לחקיקה, עדיף ללכת על מועד תחילת שנת הלימודים שזה לכל המוסדות, אם זה זז אז זה זז לכולם ומזה גם נגזרים המועדים של הגשת הבקשות, פשוט חצי שנה לפני תחילת שנת הלימודים שהוא היה עדיין מפונה. אוקיי אז זה ב' אם יש הערות לעניין הזה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרדי הממשלה בסדר? משרד המשפטים מל"ג? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> רק לחדד, 30 יום זה התנאי להיכנס לקטגוריה של מילואימניק? כי כבר בחקיקות שרצו פה וזה דיברנו על 30, 60, 90. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 30 כמינימום. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> למפונים או למילואים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנשי מילואים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אנשי מילואים, ללוחמים. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> לוחם פלוס 30 יום? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לוחם 30 יום לפחות. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> או, או, או גם וגם? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> גם וגם, לוחם ו-30 יום. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שירות סדיר כלוחם ויש הגדרות לחייל משוחרר זכאי על תקופת השירות כלוחם, לגבי מילואימניק 30 יום. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא אנחנו מתייחסים בחוק ללוחמים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן אבל הוא צריך להיות לוחם - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל הוא היה במילואים 30 יום לפחות. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> 30 יום בתקופה גם בחצי שנה שלפני? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא לא לא קשור, 30 יום בתקופה הקובעת שזה מהשבעה באוקטובר עד סוף פעולות הלחימה, רובם שירתו הרבה הרבה יותר מזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תיכף כדי לחדד את זה אני רוצה - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> 100% מהלוחמים המילואימניקים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר כדי לחדד את זה אני ארצה לשמוע את דעתו של הקמל"ר בנושא בסדר? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הערות על ב' לא היו? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא. אני שאלתי אמרו שלא. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> להמשיך? טוב. (3) בקביעת שיעור המקומות כאמור בסעיף קטן (ב) יתחשב המוסד במאפייני המוסד ובכלל זה במספר מקומות הדיור במעונות, במאפייני אוכלוסיית הסטודנטים במוסד ובאפשרויות הדיור האחרות באזור המוסד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקי אז כאן דבורה יש לנו נתונים? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> סליחה מתנצלת לא הייתי בקשב, מה הייתה השאלה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נתונים של מה האחוזים? מה הבקשות שהיו מה הצרכים? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> שלחתי נייר מפורט לוועדה באופן עקרוני בכל המוסדות, כמובן כל המילואימניקים נשקלו פנו וקיבלו מענה, יותר מזה מילואימניקים לא נדרשו עוד לפני שהמדינה נכנסה לאירוע, לא נדרשו לשלם על המעונות האלה כרגע, גם מילואימניקים הם פטורים מתשלום מעונות בכל המוסדות או ממש בכמעט בקריטריונים גורפים מאוד, אולי לא במאה אחוז אבל ממש בקריטריונים גורפים מאוד, תרומות ייעודיות נאספו לדבר הזה, זה מעבר למה שתקציב המדינה מאפשר ונותן וזו בגדול הגישה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני צריך את העזרה שלך דבורה לא סתם אני אומר את זה ומל"ג, בסוף תראו אני לא רוצה לקבוע סתם מספר אחוזים שהוא לא משקף את המציאות, עכשיו יחד עם זאת אני אומר אין מה לפחד, הרי בסוף אם אני קובע 20% או 15% ובסוף ניגשו רק 10% אז 10% האחרים ודאי שאתם תוכלו להשתמש במשהו אחר זה ברור לכולם, אני מנסה להיצמד כמה שיותר לשקף את המציאות בשטח. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> אני רוצה להעיר פה על איזשהו קושי, כמובן שהרצון הוא לתת לכולם אבל בדיוק כמו שאמרנו, אם זה 100% מהמילואימניקים הלוחמים שעשו 30 יום והם גם זכאים למעונות, אנחנו מדברים פה על מאות ואלפי אנשים, בסופו של דבר המקום באוניברסיטאות וגם במכללות אני מבינה ש-ור"מ גם בזום, המקום הוא מצומצם וכן יהיה צריך לקבל איזושהי החלטה מי מקבל, אז דור ראשון להשכלה גבוהה, פריפריה, אני מדברת רק על נושאים שעלו פה בוועדת החינוך של הכנסת בשנה האחרונה, אז מעונות דור ראשון להשכלה גבוהה, פריפריה, חרדים, דרוזיות - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זו כבר תהיה החלטה שלכם, אנחנו כרגע בהצעת החוק רק רוצים לשריין מספר מקומות שאכן יהיו מיועדים לאנשי המילואים, לוחמים ומפונים, מתוך זה אחרי זה ההעדפה שלכם למי, איזה איש מילואים יש לו משהו נוסף - - - << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> כלל האצבע הוא להיצמד לכללים שקבע ממילא מל"ג שמדברת על 10% סביב ה-10% של תיעדוף, שוב אוניברסיטה שיש לה יותר מעונות ויכולה לתת יותר תעשה את זה בשמחה, יש אוניברסיטאות שהיכולות שלהם מוגבלות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אם אנחנו מדברים גם על מפונים שזו אוכלוסייה נרחבת וגם על מילואימניקים לפחות זה המינימום זה 20% מינימום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני יכול לקבל מספרים? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> 10% לא היה רלוונטי לעניין מעונות אולי רלוונטי לעניין תנאי קבלה, כלומר וגם זה לא נכנס לתוך החוק אז אני לא יודע אם המספר הזה משקף, אולי כדאי לרדת לנתונים שקיבלנו ולהגיד - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז למי יש את הנתונים? << אורח >> רעות חכמיאן: << אורח >> ור"ה ו-ור"מ ריכזו את הנתונים והעבירו לנו, אנחנו קצת בחנו, אני רעות מ-ות"ת ועברנו קצת על הנתונים, אני רואה שמסך כל אנשי המילואים שנמצאים באוניברסיטאות זה נע בין 2% ל-15% בערך אנשי מילואים שנמצאים היום במעונות, אני אגיד שכמו שדבורה אמרה כולם נענו בחיוב, אז אני אצטרף לדבורה, אין כאלה שלא נענו אז נראה שטווח האחוזים הוא די בסדר, הוא נע בין 2% עוד פעם ל-15%. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כולל המפונים? << אורח >> רעות חכמיאן: << אורח >> לא מילואים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז לכן הדרישה של חבר הכנסת פסל יכולה להיות במקומה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לגבי מפונים יש לכם נתונים? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> יש לנו קושי עם המניין של המפונים, הרי האירוע התחיל בשבעה באוקטובר, שנת הלימודים הבקשה לתשפ"ד הוגשה ב-2023 חצי שנה או שלושה חודשים קודם, אז הנתונים לגבי המפונים זה לא - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מעולה, ועכשיו שאני שואל אותך כמו שהתנהלתם בסדר עם המילואימניקים ובאמת נתתם להם ובאמת אין בקשות וכמו שבדקתי גם את שני המילואימניקים האלה והם קיבלו, עכשיו אני שואל אותך לגבי המפונים, אני בטוח שאתם רוצים להתכוונן באותו כיוון לתת גם להם מענה. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> מין הסתם זה בדיוק הקושי, אנחנו צריכים את מרווח הפעולה הזה שחס וחלילה בתוך שנת לימודים קורה אירוע כמו שקרה עכשיו בשבעה באוקטובר וצריך עכשיו לתת מענה לסטודנטים שאין להם בית מאיזושהי סיבה וצריכים עכשיו לקבל עוד מעונות. בצורה שבה אתם קובעים את זה כרגע לא יהיה אף מיטה פנויה בשום מקום, אפשר לטפל במפונים כשזה בתוך אירוע של שנה אחרי שכבר כל הבקשות הוגשו והמעונות מולאו כשיש איזשהו מרווח של תמרון שאתם כרגע לא - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> רגע אנחנו לא מדברים על תסריטים שיכולים להיות שיכול להיות שיהיה, אנחנו כרגע במצב מלחמה יש מילואימניקים ויש מפונים, אין אוכלוסיות אחרות שאנחנו כרגע לא יכולים, אם יהיה נדרש לזה פה, אני מבטיח לך שאני גם אגיש הצעת חוק לאוכלוסייה אחרות שנלחצו מאוד כרגע מאיזשהו מקרה שיקרה. כרגע אנחנו במצב מלחמה, אני ראיתי לנכון וגם בעצת היועצת המשפטית זה המפונים והמילואימניקים, אני לא רואה כרגע להתייחס ולכן אני שואל, כמו שהתייחסתם בחיוב לעניין הזה של המילואימניקים ובדקנו ובאמת עשיתם את זה, אז אם זה 15% לפי הנתונים מילואימניקים אז בוא ניצמד לזה, אבל אני שואל אין נתונים כרגע על המפונים נכון? כמה אחוז מפונים בגלל השנה, אני חושב שבוא נגיד לפחות 20% לשתי האוכלוסיות האלה ביחד זה נשמע לי מינימום, אם 15% זה מילואימניקים לפחות 20% לשניהם ביחד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל אצל ור"מ היו גם יותר נתונים על מפונים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוא נשמע את ור"מ, נמצאת איתנו בזום רעות נכון? רעות אופיר. << אורח >> רעות אופיר: << אורח >> שלום, כן לא ידענו על מפונים, האמת שרציתי להגיד שגם אצלנו באמת קיבלו מענה כל חיילי המילואים שהגישו, אבל שוב בגלל שזה תקופה מאוד דינמית אז באמת חלק מההרשמות לא נסגרו וגם המועדים, אנחנו 24 מכללות אז יש דיפרנציאציה מאוד גבוהה בין המוסדות, זה נע בין יוני יולי הרבה אמרו לקראת סוף ספטמבר מפרסמים , זאת אומרת יש עוד זמן להגיש אז זה גם משתנה, זאת אומרת גם האקסל המפורט שהעברתי לוועדה משקף מצב קיים עכשיו חלק גם לא החזירו תשובות. לגבי מה שאמר חבר הכנסת על אוכלוסיות נוספות שיצטרכו אולי עזרה, בחודשים האחרונים אנחנו נמצאים בהרבה דיונים בוועדות שונות גם בוועדת הבריאות וגם בוועדה למעמד האישה אז יש גם ככה: יש גם נשים של משרתי קבע, גם נשים של מילואימניקים או בני משפחה של משפחות שכולות, יש שורדי נובה שגם עליהם היה דיון ועל הצרכים שלהם. שוב אני לא רוצה עכשיו להרחיב את החוק אני רק אומרת שהצרכים הם רבים, שוב אין לנו התנגדות לחוק וכולם תמכו ואני גם העברתי את הצעת החוק הזאת כהוראת שעה לכל המנכ"לים של המכללות לבקש התייחסות ולא קיבלתי כולם תמכו בזה, אז מבחינתנו אנחנו בסדר. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> רעות אני שמח שאתם אין לכם התנגדות, אנחנו דנים כרגע במספר האחוזים האם יש לך משהו בנושא הזה להוסיף לנו? << אורח >> רעות אופיר: << אורח >> אני יכולה להעביר לך את האקסל שתראה אותו מפורט אני לא יכולה לכמת את זה, זה ממש משתנה, חלק אמרו שעדיין מגישים את הבקשה אז רשום חלק קיבלו 30 חיילי מילואים, עכשיו יכול להיות שיגישו עוד חודש ישתחררו מהצבא ויגישו פתאום זה יקפוץ בעוד 20% או 30% מבחינת אחוזים זה יכול לקפוץ, כרגע למצב נתון אני יכולה להעביר לך את הנותנים זה בוועדה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני גם רוצה להגיד שוב שהמילואימניקים, אם את אומרת שזה המצב היום בין 2% ל-15% זה עוד במצב - - - << אורח >> רעות אופיר: << אורח >> אני לא עשיתי את הכימות באחוזים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני מדבר לרעות השנייה. סביר להניח שברגע שהצעת החוק תעבור או שאנשים, את יודעת מילואימניקים ידעו שהם יכולים לוחמים ידעו שהם יכולים מן הסתם יהיה גם עלייה במספר, לכן אני אומר אני שוב חוזר לזה שנראה לי שהמספר הזה וגם להשאיר את המרווח והטווח למל"ג, אני חושב ש-20% זה נראה לי משהו שנכון להתכנס אליו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> התייחסות משרד המשפטים לנושא של האחוזים. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> שוב השאלה באמת של איזונים, הקביעה הקצאה ושריון מקומות זה לא עניין מובן מאליו, הדוגמה היחידה שמוכרת לנו זה הקצאה של קרקעות על ידי מועצת מקרקעי ישראל, אני לא חדה על האחוז אז אני לא אטעה את הוועדה, אבל שם גם לאוכלוסייה מאוד מאוד ספציפית של נכי צה"ל. לכן כל עכשיו פריצה של האיזון שקיים הוא קצת מרחיק אותנו מעולמות של אי מניעה משפטית ויעורר יותר קושי, אבל לכן אנחנו אמרנו צריך ביסוס עובדתי של מה הצורך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי אז בוא נחזור לביסוס, רעות ות"ת. << אורח >> רעות חכמיאן: << אורח >> אני חוזרת לאותם נתונים, בעיקרון מה שקיבלנו זה הנתונים מ-ור"ה ו- ור"מ, ב-ור"מ פחות היה לי נתונים כדי לעבד אותם, מה שקיבלנו מ-ור"ה אומר שהטווח הוא באמת בין 2% ל-15%. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שזה רק אנשי המילואים? << אורח >> רעות חכמיאן: << אורח >> כן. אני רק אדגיש שרוב המיטות של המעונות זה באוניברסיטאות, אז זה טווח שהוא מאוד בסדר לדעתי. << אורח >> אפרת זוהר לבקוביץ: << אורח >> אני יכולה להגיד משהו? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן בשמחה. << אורח >> אפרת זוהר לבקוביץ: << אורח >> בתור אמא לחייל מילואים שהיה חצי שנה במילואים, יש המון המון מילואימניקים שהם בכלל שהם עדיין לא סיימו את השירות מילואים שלהם וקיבלו עוד צווים כבר לקיץ ולתחילת שנה הבאה, שהם בכלל בסוג של דילמה אם הם יתחילו ללמוד בכלל שנה הבאה הם בכלל לא יודעים את זה. הבן שלי נרשם לאוניברסיטה והוא לא יודע אם הוא ייגש לשנת הלימודים הבאה, אני יודעת על המון המון חיילי מילואים שהם בסיטואציה הזאת שהם לא יודעים יהיה בצפון משהו לא יהיה? שווה לנו לא שווה לנו? זה איזשהו רצון למספרים ולאחוזים שבעצם בגלל המציאות הדינמית אנחנו בכלל לא יודעים מה יהיה שם ולדעתי עדיף לקחת איזשהו מקדם ביטחון קדימה בידיעה שבכלל לא בטוח ולא ברור שיהיה לזה שימוש, אבל כן שיהיה למי שרוצה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בבקשה אדוני. << אורח >> גיל ורד: << אורח >> שלום שמי גיל ורד ואני מארגון אחים לנשק. קודם-כול אני חייב להסיר את הכובע ולהודות על הדיון הזה גם לחברי הכנסת שהעלו את ההצעה מגיע לכם שאפו, אבל אני נמצא כאן ואני רוצה לייצג כאן וזה המילואימניקים, אם אנחנו מדברים בהצעת החוק הזאת על מילואימניקים שכבר נרשמו למוסדות ועכשיו זכאים או לא זכאים למעונות וזה נושא הדיון. אני הייתי מאוד מבקש אם אפשר להרחיב ואני ממשיך את מה שאמרה הגברת, יש הרבה מאוד חיילי מילואים וסדירים שלא הצליחו להירשם לשנת הלימודים הבאה, תראו הרשמה לשנת לימודים זה תהליך בירוקרטי שצריך למלא אותו, צריך לעבור האוניברסיטאות והמכללות חלקן דורשים מבחנים פסיכומטריים שצריך לעבור, אני פשוט רוצה כאחים לנשק לבקש אם אפשר לקבל 5%, אני עוד פעם אני נזהר פה באחוזים זה נושא מאוד רגיש, לקבל את האנשים האלה בצורה מיידית על תנאי ולהוסיף את זה לדיון. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> איזה אנשים? << אורח >> גיל ורד: << אורח >> אנשים שרוצים להירשם לאוניברסיטה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל העברנו על זה חקיקה. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> יש מתווה קבלה עם הקלות אנחנו כבר שם. << אורח >> גיל ורד: << אורח >> רגע אני מבקש לא לכעוס. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> רגע קודם-כול אף אחד לא כועס, לא רק שלא כועס אנחנו מודים למילואימניקים ואנחנו מבינים שכל הדיון הזה בכלל שמתקיים פה עכשיו במזגן זה בזכות אנשים שלוחמים ונותנים לנו את היכולת בכלל לקיים דיון שכזה, אבל אני מנסה להבין בפרקטיקה מה אתה מבקש ואולי זה לא קשור להצעת החוק הזו. << אורח >> גיל ורד: << אורח >> יכול להיות בשביל זה אני נזהר, אתם מאוד טכניים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה טכני אבל הערה חשובה היא לא קשורה להצעת החוק הזו, אני כן רוצה לומר שהיו דיונים רבים פה בוועדה ובאמת כאן המקום להודות גם ל-ור"ה וגם ל-ור"מ, ות"ת, מל"ג באמת על הנושא הזה של הכניסה לאקדמיה, העברנו גם הצעת חוק ממשלתית על הנושא הזה שבהוראת קבע לא בהוראת שעה יהיה העדפה ללוחמים או משרתי המילואים כהוראת שעה סליחה של כניסה לאקדמיה, הצעת החוק הזו עברה בקריאה שנייה ושלישית, אם יש בעיה טכנית אדרבא תהיו איתי בקשר או עם דבורה ואנחנו נטפל בכל פנייה בנושא הזה. אני מציע שנתקדם, אני לא רוצה לקחת החלטה עדיין על הנושא של האחוזים אבל אני כן נוטה ללכת על סיפור באמת של 20%, אם אנחנו מדברים על בין 2% ל-15% ללא המפונים ואנחנו מדברים פה כנראה שכמות מפונים לא מעוטה אני חושב ש-20% זה ראוי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל אדוני היושב-ראש, אני חושב שבוא ניקח החלטה חבל על הבירוקרטיות והדברים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר אני רוצה להמשיך בהצעת החוק, אני כן נוטה ללכת על 20% אבל בוא נתקדם, ואחרי זה אני גם רוצה שאנחנו נדון באפשרות שניצמד כפי שהיה בהצעת החוק של כניסה לאקדמיה, הצעת החוק הממשלתית שבעצם נתנו בתנאי הקבלה איזשהו רף עם דיווח בסוף פעם בשנה מה נעשה, זה משהו שכן אני רוצה לשקול בהמשך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הכוונה היא לאיזשהו? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 15% עד 20% נגיד להעלות את זה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי ואני כן מזכירה גם שיש פה שני מסלולים של תיעדוף, אחד שהוא בהקצאה אבל גם במסלול השני מקבלים נקודות, אז זה בעצם מעלה אותם בניקוד לעומת אחרים זה גם משמעותי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני לא אומר שזה לא משמעותי זה פשוט לא מדיד, אי אפשר למדוד את זה, זה מין אמירה כללית, זה גם חשוב להגיד באמירה כללית שאנחנו מעריכים את הלוחמים המילואימניקים המפונים, אבל אין לזה ביטוי בשטח במסלול השני, או שיש לזה אבל אנחנו לא יודעים למדוד את זה. << אורח >> רעות חכמיאן: << אורח >> אני רק אגיד האחוזים שאמרתי זה בהתבסס על הנתונים רק של כלל האוניברסיטאות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן כן ברור, ברור לכולנו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני ממשיכה לד'. (4) שר החינוך בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכסת רשאי בצו להאריך בשישה חודשים נוספים את התקופה הקבועה בהגדרה "התקופה הקובעת" זה לעניין בעצם התקופה שאנשים שרתו שהיא רלוונטית פה. אם מצא שהדבר נדרש עקב הימשכותן של פעולות האיבה או פעולות המלחמה. אני אגיד שזה משהו שבעצם שאוב מחוקים דומים שנחקקו בהקשר של חרבות ברזל ונקבעה בהם תקופה קובעת עם אפשרות הארכה של חצי שנה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> פה אני מבקש שבגלל שהלכנו על הוראת שעה ולא על משהו קבוע, אני מבקש שלשר תהיה אפשרות להגיש באישור ועדת החינוך כמובן באישור היושב-ראש וחברי הכנסת כאן, אפשרות להאריך לשתי תקופות כי אנחנו באמת לא יודעים מתי המצב שאנחנו נמצאים בו יסתיים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> חצי שנה ועוד חצי שנה? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> חצי שנה ואם תידרש עוד חצי שנה באישור הוועדה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חושב שהחצי שנה הנוספים הם חשובים, כי בסוף אנחנו הולכים פה על קבלה לשנת לימוד, זה אומר שאם הוא נופל בספטמבר אם לא נאריך לו אז לא יהיה לנו את השנה הנוספת, עמרי זה בסדר? כן אוקי, משרד המשפטים זה בסדר? אוקי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עכשיו יש פה הגדרות. (5) בסעיף זה – "החלטת הממשלה – אנחנו נבדוק מה ההחלטה הכי מעודכנת לצורך העניין שמגדירה את היישובים שפונו. "ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023. " שירות סדיר" – כהגדרתם בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד 1994; "פעולות האיבה או פעולות המלחמה" – פעולות האיבה או פעולות המלחמה שאירעו בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023 עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות לפי המאוחר; "הפעולות הצבאיות המשמעותיות" – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והודיע לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד, 8 באוקטובר 2023; בעצם הרבה מההוראות כאן הן לצורך ההגדרה של התקופה הקובעת. "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023 ועד תום שלושה חודשים מיום תחילתו של החוק זה או עד תום תקופת ההארכה לפי סעיף קטן (ב). << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוא נסגור רק את הסוגייה האחרונה של האחוזים, אני רוצה לעשות סבב הוא הגיע כבר? << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> עוזרת הקמל"ר נמצאת בזום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בואו תעלו אותה. שלום מיכל. אני צריך את ההתייחסות שלך גם לסעיף 19א1 (א) וגם לסעיף ב'(2), אני לא יודע אם הצעת החוק מונחת בפנייך. ההגדרה של לוחם הוא מי ששירת במילואים של מעל 30 ימים כלוחם ששירת סטודנט או מועמד בתקופה הקובעת כפעילות המזכה בנקודות זכות לצורך קביעת זכאותו לקבלת מעונות, האם זה משהו שבמקובל עליכם? להיצמד להגדרה - - -. << אורח >> מיכל פטאל: << אורח >> כן כן מקובל, אנחנו גם עברנו אתמול על הנוסח יחד עם קמל"ר, אנחנו רק ביקשנו להוסיף פה את ההערה שגם אמרנו בדיון הקודם לגבי הפצועים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה ההערה? << אורח >> מיכל פטאל: << אורח >> שלא ראינו אותה בנוסח. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זהו, כי אז כשהעלינו את זה הבנו שהוא ימשיך להיחשב כמשרת מילואים גם עד סוף התקופה שהוא היה אמור לשרת בה, לכן לא צריך לכתוב את זה במפורש ולא כתבנו את זה במפורש בהסדר הקודם, הניחו את דעתנו, העלינו את זה כסוגייה לדיון והונחה דעתנו שלא צריך את זה, אז אם אתם אומרים אחרת אז נתקן אבל אפשר גם לכרגע לבדוק את זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הכוונה היא שבעצם כל פצוע או פצועה הם גם ככה בתוך ההגדרות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, לא מקצרים לו את התקופה בגלל זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתם חושבים שזה צריך להיות בנוסח? << אורח >> מיכל פטאל: << אורח >> אנחנו חושבים שכן, גם בדקנו את זה אתמול וביקשנו מהיועמ"ש להוסיף את זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זאת אומרת 30 יום אלא אם כן התקופה קצרה יותר בשל פציעה? << אורח >> מיכל פטאל: << אורח >> נכון. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני רק רוצה להגיד תחשבו שוב, אם זה לא באמת מהותי וזה לא מוסיף באמת אותם כי הם גם ככה בחוק חבל על הזמן, אנחנו רוצים להתקדם שההצעה הזאת באמת תביא, זאת אומרת כל תיקון פה זה, אם זה לא תיקון שהוא לצורך משהו מהותי, זאת אומרת לדעתי אין פצוע שלא ייפול פה בהגדרות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משה זה לא מעכב, רק חשוב לנו להיצמד לבקשת הקמל"ר הוא מכיר את אנשי המילואים יותר טוב מכולנו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם הם אומרים שזה לא מסודר לפי הנוסח הזה אז חשוב שלא - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עכשיו לגבי תקופת השירות, להיצמד להגדרות שלכם? << אורח >> מיכל פטאל: << אורח >> כן, מה שרשום בנוסח זה לפחות 30 ימים עברנו על זה אתמול. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מקובל עליכם? << אורח >> מיכל פטאל: << אורח >> מקובל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקי בסדר. תודה מיכל. כמובן לקריאה שנייה ושלישית אנחנו נחדד את הדברים שוב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אולי כן להציע עוד דבר אחד כי מ-ור"מ כן דיברו על זה שהם נתנו תיעדוף למפונים, אני לא יודעת אם מ-ור"ה גם אם באוניברסיטאות גם נתנו תיעדוף למרות שזה לא מספרית מופיע, אבל שבפועל נתנו וכן לשמוע על הקשיים שהם נתקלו בהם של האוכלוסיות האלה שהם מבקשות את התיעדוף הזה, כי לא מספיק נגענו בזה. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> השאלה היא על מילואימניקים או על האוכלוסיות האחרות? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> על מפונים דיברנו על מפונים גם. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> מפונים, שוב יש קושי פה אנחנו בתוך זה האירוע קרה כבר אחרי שהמעונות נסגרו, למיטב ידיעתי אני שוב אני אבדוק את זה שוב אבל לחדד, אחד אם אדם לא מודיע שהוא מפונה האוניברסיטה לא רשאית לדרוש ממנו את המידע הזה, הוא לא מקבל את זה באופן אוטומטי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עכשיו כשהוא ידע שזה נותן לו עדיפות אז אני מניחה שהוא יציין את זה ויציין את התקופה. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> יכול להיות זה אחד, שתיים למיטב בשביל זה יש ועדות חריגים, הדברים האלה מנוהלים על ידי בני אדם עבור בני אדם אם יש מקרה חריג של מפונה שלא זכאי אבל נהיה זכאי כי הוא מפונה, אז אני מניחה שאם זה חריג ויש מקום הוא יקבל אין שאלה בכלל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תראו אני מציע ככה: בואו ניצמד לבקשת המציעים כ-20% ואני רושם את זה שאנחנו צריכים לחדד את הנקודה הזאת לקריאה שנייה ושלישית, לנסות להביא נתונים יותר מדויקים כי אני שוב, אני רוצה להיצמד למציאות. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> 20% לשתי האוכלוסיות מפונים ומילואימניקים ביחד? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן כן ברור אני מדבר על אנשי מילואים ומפונים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> רק בוא נחדד, לא יפחת מ- שלא יקרה מצב שאני לא יודע מה, מה הכוונה שלי? שלא יקרה מצב שפתאום אנחנו פוגעים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם יש לו עודף מיטות ברור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כרגע זה פיקס בשיעור של 20% זה הקצאה, ברור שאם יש לו מקומות הוא יכול לתת. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בשיקול דעת האוניברסיטה לתת לעוד מפונים לעוד מילואימניקים רק מחדד זה הכל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ברור כל עוד יש לאוניברסיטה מיטות נוספות לצערי משהו שלא קיים היום, אנחנו מכירים את החוסר במיטות במעונות, אבל אכן אם יש אוניברסיטה מסוימת או מכללה שיש לה מיטות פנויות והיא רוצה להקצות, אז זה ברור אנחנו לא נמנע ממנה. את רוצה לחדד עוד משהו תמי? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש נקודה אחת שנבדוק אותה, יכול להיות שלא נכניס אותה בנוסח לעכשיו אבל היא פשוט עולה בדעתי, שאם יש מכללות או אוניברסיטאות שכבר סגרו את נושא המעונות לתשפ"ה, כבר הודיעו לאנשים שיש להם מקומות אז אנחנו לא נבטל את מה שכבר הוחלט. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אפשר להוסיף סעיף שלא לא יפנו אף סטודנט שכבר הודיעו לו - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא תבוטל זכאות של מי שכבר קיבל. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> שכבר ניתנה לפני תחולת החוק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מקובל. משרד המשפטים? בסדר אפשר להכניס את זה בתחולת החוק? כמובן אנחנו רק בקריאה ראשונה אבל נחדד את זה, עמרי? רעות? ערן לא דיברת היום. טוב עוד מישהו רוצה להתייחס? דבורה? רעות מ-ור"מ, רעות אופיר בזום אם את היא צריכה משהו אז תעשי איזשהו סימן בזום שנדע. << אורח >> רעות אופיר: << אורח >> רציתי רק לשאול ביקשת נתונים לחדד לגבי המפונים, מה אתם רוצים לדעת כמה יש היום? כי היום כבר חלק מהמכללות קיבלו רוב המכללות מפונים היה להם עדיפות, אבל מה אתם רוצים להתמקד? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תראו בסוף אנחנו הולכים פה על מספר של הקצאה באחוזים בחקיקה ראשית ולאור זאת אני רוצה לנסות להיצמד כמה שיותר למציאות בשטח בסדר? לכן כמה שאני אקבל נתונים יותר מדויקים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> האם היה לכם נוהל בהקשר הזה? בדקתם פרמטרים של קושי כלכלי של תקופת הפינוי של אזור מגורים? איך עשיתם את זה? << אורח >> רעות אופיר: << אורח >> תראי, אני רוצה להגיד לך משהו בתור מפונה הייתי מפונה חמישה חודשים, אמנם אני כבר אחרי הלימודים האקדמיים שלי, אבל אנשים שגרים במלון או בדירה יותר קטנה, הצורך שלהם לפרטיות במיוחד בתקופה כזאת אינטנסיבית הוא גובר, זאת אומרת הם יצאו מהחדר שלהם מהפרטיות שלהם מהבית שלהם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתה לא יכול ללמוד שם זה בוודאי. << אורח >> רעות אופיר: << אורח >> אז לא הצורך הוא אומר אין יותר פרמטרים כמו זה שאם הוא גר במלון בחדר או שניים עם משפחה והאחים שלו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אנחנו מבקשים כשאנחנו מדברים על נתונים אנחנו מבקשים לדעת האם היו בקשות של מפונים שהגיעו וכמה, זה למעשה מה שאנחנו רוצים לדעת. << אורח >> רעות אופיר: << אורח >> אני לא בטוחה שזה, אוקיי אם זה סומן אני אבדוק את זה, אני לא בטוחה - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> עכשיו אנחנו חייבים להתחשב בזה אני אומר שוב גם בעניין הזה, אם המפונים ואם המילואימניקים לא ידעו שמגיע להם מתוקף זה שהם מפונים ומילואימניקים, אז כמובן שהעניין הזה של הבקשות ומה קיים היום בשטח. << אורח >> רעות אופיר: << אורח >> בוא חבר הכנסת, היה כל כך הרבה הסברה והודעות ועדכונים והקשבה מצד המוסדות, ידעו ועדכנו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני ציינתי את זה בתחילת הדיון שהאוניברסיטאות והמכללות נהגו באופן מעולה. << אורח >> רעות אופיר: << אורח >> לא לא אני אומרת רק שיודעים ואנחנו ממשיכים לפרסם את זה כל הזמן, זה הרי אינטרס שיאוכלסו המעונות, אף אחד פה - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> רגע מה זאת אומרת? המכללות היום מפרסמות? הן קוראות למפונים ואומרות להם שמגיע להם מעונות סטודנטים? << אורח >> רעות אופיר: << אורח >> אני יכולה לבדוק את זה, אני לא יודעת אם הם פונים אחד אחד אני בטוחה שיש פרסום באתרים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> ברור שלא אחד אחד. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> שוב חבר כנסת פסל, סטודנט שמבקש להירשם ללימודים, אנחנו מדברים באוכלוסייה אינטליגנטית רהוטה ומאוד מאוד מחוברת גם - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בטוח, אבל בדיון הקודם ישבה פה אימא של לוחם שהוא לומד בעברית והיא אומרת תשמע, זה בכלל לא קריטריון שמופיע בפרסומים של האתר אז איך הוא לא יודע שמגיע לו, אז שוב בסדר אם יש פניות בקיצור נשמח לדעת עליהם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב אני רק רוצה לפני שאני עובר להצבעות, משרד המשפטים יש הצעה פה גם של היועצת המשפטית על הנושא של הדיווח, האם להכניס את זה עכשיו, זה עלה בדיון הקודם גם כן וגם עכשיו, חובת דיווח על מה שנעשה למל"ג. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כמו עשינו בזמנו לוועדה, המוסדות למל"ג ומל"ג לוועדה לדעתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בדיוק אחת לשנה, אתם מעדיפים להמתין עם זה לקריאה שנייה ושלישית? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> תראו זה מתחיל להיכנס בכל מיני חוקים העניין של הדיווח, זה כבר מתחיל להיות לדעתי קצת מסורבל, לכל חוק היום שמחוקקים יש הוראת דיווח של המוסדות למל"ג ומהמל"ג לוועדה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תראה כבוד היושב-ראש אני לא מתעקש על הדיווח הזה אני אגיד גם למה, אם תהיה בעיה מפונים יפנו אלינו מילואימניקים יפנו אלינו ואנחנו נדע שיש בעיה, אני לא רואה מקום להעמיס עליהם חובת דיווח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, משרד המשפטים? << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> שוב מה בעצם מבקשים להשיג מהדיווח הזה? אם יש חוק אז צריך לסמוך על המוסדות שהם יודעים ליישם את החקיקה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא בואי, יש מקרים שחקיקה לא מיושמת זה לא דבר - - אני רק אומר אנחנו נדע על זה כנראה בסדר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי אני מציע שנשאיר את הדיון הזה גם על הדיווח לקריאה שנייה ושלישית. ברשותכם אני אעבור להצבעה להצעת חוק מתן עדיפות לחיילים ולמשרתי מילואים בזכאות למעונות סטודנטים (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, שמספרה 4381/25 של חבר הכנסת ששון ששי גואטה וחבר הכנסת משה פסל כנוסח הוועדה לקריאה ראשונה, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההצעה אושרה << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני קובע שהצעת החוק עברה לקריאה ראשונה ותעבור כמובן לנוסחים ואחרי זה למליאת הכנסת. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להודות גם לך אדוני היושב-ראש, גם לייעוץ המשפטי, גם לאוניברסיטאות, גם למכללות תודה רבה לכולכם בעזרת השם נעשה ונצליח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ברשותכם אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:32. << סיום >>