פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



59
ועדת הבריאות
03/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 223
מישיבת ועדת הבריאות
יום רביעי, כ"ז בסיון התשפ"ד (03 ביולי 2024), שעה 09:09



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' 37), התשפ"ד-2024 << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
יונתן מישרקי – היו"ר
קטי קטרין שטרית


מוזמנים: 
	אסף עבדה
	–
	מנהל אגף בכיר, רגולציה כלכלית, משרד הבריאות

	רותי אלגוזי
	–
	מנהלת היחידה לתנאי ייצור נאותים בתמרוקים, משרד הבריאות

	לי אור אבינועם
	–
	עו"ד, יועץ מנכ"ל משרד הבריאות

	אור אלדר
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

	אורטל שטיינגרט
	–
	מנהלת מחלקה לתמרוקים, משרד הבריאות

	גל ברנס
	–
	רכז כלכלה ותעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר

	שרה רובין
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	דנה ריבנפלד
	–
	ראש תחום מוצרי צריכה, התאחדות התעשיינים

	שלו בראנץ
	–
	עו"ד, יועץ משפטי, ענף התמרוקים, התאחדות התעשיינים

	צביקה גושן
	–
	מנהל חטיבה ענפית, איגוד לשכות המסחר

	רחל גור
	–
	סמנכ"לית לובי 99

	אורי אלדובי
	–
	מנכ"ל קליר וויו פרטרנרס

	טל קירשהיימר
	–
	שותף, מייסד ורוקח, TruePharm

	עובדיה צוריאל
	–
	מנכ"ל איינשטיין-צור מוצרי קוסמטיקה וטיפוח

	אייל מנצור
	–
	סמנכ"ל איינשטיין-צור מוצרי קוסמטיקה וטיפוח

	ד"ר שרה טל
	–
	מנכ"ל ובעלים של משרד רישום תמרוקים שרה טל

	ד"ר עמיחי תמיר
	–
	יו"ר ארגון הנכים, זכויות נכים




ייעוץ משפטי: 
ענת מימון
יולי קפלן

מנהלת הוועדה:
מיכל דיבנר כרמל

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' 37), התשפ"ד-2024, מ/1760 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות שתעסוק בנושא הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' 37), התשפ"ד-2024, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. 

אני מבקש לפתוח את ישיבת הוועדה עם הידיעה הנוראה שהתפרסמה אתמול על נפילתם של שניים מלוחמינו באירוע של פיצוץ מטען ברצועת עזה. החייל נדב אלחנן נולר בן 30 מירושלים והחייל אייל אבניאון בן 25 מהוד השרון. יהי זכרם ברוך.

אני מבקש לשלוח מכאן תנחומים למשפחות וכפי שאנחנו נוהגים תמיד לפתוח את ישיבות הוועדה בתפילה לשלומם, לרפואתם השלמה של החיילים הפצועים במלחמה הקשה הזו, בכלל לכל הפצועים, וכמובן תפילה לחזרתם הביתה במהרה ובעזרת השם גם בבריאות של כל החטופים והחטופות.

אנחנו נמשיך היום בהקראה מהנקודה בה סיימנו בדיון הקודם. בסוף ההקראה של חקיקה אנחנו נחזור לתיקונים שנדרשו בדיון שעבר וככל שיידרשו תיקונים נוספים שיעלו היום במסגרת הישיבה, נתכנס שוב כדי לתקן גם את השאר.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

בנוסח שבפניכם, עמוד 21, הסעיף אליו הגענו. אני מזכירה שאנחנו בתוך הסעיף שעוסק בהוראות המאומצות שזה סעיף ארוך שכולל את הדרך בה מחילים את ההוראות, את הדרך בה מבצעים שינויים בהוראות. הסעיף האחרון שקראנו דיבר על כך שאם יש הקלה עם עוסק בתמרוקים וזה לא חסם סחר, לא נדרש אישור. נאמר לנו שבוחנים את הסעיף הזה. יש סעיף מקביל גם בהצעת חוק המזון וצריך למצוא איזשהו נוסח שיבהיר מתי ואיזה שינוי באמת לא מצריך את אישור הוועדה. זה משהו שגם נשאר להמשך דיון.

אני עוברת לסעיף קטן (טו).

(טו)	במקרה של סתירה בין ההוראות המאומצות לפי הוראות פקודה זו או לפיה בנושאי האסדרה בהן עוסקות ההוראות המאומצות, יגברו ההוראות המאומצות.

כאן יש הוראה שאומרת שבכל מקרה שמתעוררת סתירה, מה שגובר אלה הן ההוראות המאומצות.

(טז)	(1)	לא ייקבעו עבירות או עונשים בשל ההוראות המאומצות ולא תוטל אחריות פלילית על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות.

(2)	לא ייקבעו הפרות של הוראות מאומצות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי ולא יוטל עצום כספי על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות, אלא אם כן ההפרות מנויות בתוספת רביעית ב'4 ו בהתאם להוראות לפי פרק ח'2.

תוספת רביעית ב'4 מונה את ההוראות מתוך ההוראות המאומצות ורק בשל הוראות אלה אפשר להטיל עיצום כספי לפי סעיף 60ד אליו נגיע בהמשך ובהמשך נגיע גם לתוספת. מה שחשוב שנקבע שעבירות פליליות לא יוטלו על הוראות שמאומצות בדרך שבה עשינו כאן אלא רק עיצומים כספיים ורק לגבי מה שנכלל מפורשות בתוך התוספת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

כמובן שמי שרוצה ומרגיש צורך להעיר יכול להרים את ידו ולבקש את רשות הדיבור כמו בישיבה הקודמת ובשאר הישיבות שאנחנו מקיימים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

	55א12יז	ייצור או שיווק תמרוק בהתאם להוראות המאומצות

			עוסק בתמרוקים ייצר או ישווק תמרוק בהתאם להוראות המאומצות.

	זאת הוראה כללית שמטילה את החובה לפעול לפי ההוראות המאומצות.

עכשיו יש לנו שורה של תיקונים בתוך התקופה עצמה.

סעיף 55א13 לפקודה זה סעיף שעוסק בתמרוק מזיק. אני אקריא את התיקון.

12.	תיקון סעיף 55א13

		בסעיף 55א13 לפקודה, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד1)	סבר המנהל כי קיים חשש כי תמרוק הוא תמרוק מזיק, רשאי הוא להורות לעוסק בתמרוקים לערוך בדיקות מעבדה או בדיקות אחרות בתמרוק, שיניחו את דעתו כי התמרוק אינו מזיק".

סעיף 55א13 מטיל חובות על עוסק בתמרוקים אם נודע לו כי תמרוק שהוא ייצר, שיווק או הוביל, אחסן, הוא תמרוק מזיק. יש כמה חובות. הוא צריך להודיע, הוא צריך לדווח, הוא צריך לפעמים לנקוט בפעולות של ריקול, לתעד את הפעולות שהוא נקט. יש כאן גם את הסמכויות של המנהל להורות לנקוט אמצעים במקרים כאלה.

כאן מבקשים להוסיף סמכות שהמנהל יוכל להורות לעוסק לשלוח את המוצרים לבדיקות מעבדה. אני רוצה לשאול האם הסמכות הזאת לא ממילא קיימת מכוח הסעיף שקיים היום בפקודה.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

הסעיף שקיים היום בפקודה נוגע למצב שבו כבר מדובר בתמרוק מזיק וכאן אנחנו מדברים על סיטואציה בה יש חשש שהתמרוק הוא מזיק ואין עדיין איזושהי הכרעה בנושא הזה. זה נועד לאפשר למנהל להורות על ביצוע בדיקות בתמרוק. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כמובן העלות היא על העוסק.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

הוא אמר גם להמציא לכם את התוצאות של הבדיקות.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

13.	תיקון סעיף 55ב1

	בסעיף 55ב1 לפקודה, בסעיף קטן (א), פסקה (1) – תימחק.

הסעיף הזה הוא סעיף שקובע את הזכות להשיג, לערער על החלטות. אחת ההחלטות עליה אפשר להגיש השגה היא החלטה לעניין מתן רישיון תמרוקים לפי סעיף 55א1א ומכיוון שביטלנו את ההחלטה למתן רישיון תמרוקים מן הסתם מבטלים גם את האפשרות להשיג על ההחלטה הזאת.

14.	תיקון סעיף 55ג1

	סעיף 55ג1 עוסק בייבוא תמרוקים. אני רוצה לעשות סדר. בעצם יש לנו שלושה מסלולים של יבוא תמרוקים. בפקודה היום יש שני מסלולים. סעיף 55ג1 מדבר על הייבוא הכללי של התמרוקים. יש לנו את סימן ג' בסעיף 55א12ד, שם יש יבוא מקביל על בסיס התאמה לתמרוק ייחוס, שזה מסלול שנוסף לפני כמה שנים. עכשיו בהצעה שלנו יש את המסלול השלישי שזה המסלול האירופי. עכשיו יש כמה תיקונים שעושים בסעיף של הייבוא הרגיל של התמרוקים שזה סעיף 55ג1.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

יש גם את הייבוא המקביל הרגיל שאמרנו שהוא נשאר על כנו.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >>  

כן. כשהיא אומרת רישיון תמרוק, כלול בפנים גם הרישיון לייבוא מקביל. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זה נשאר.

בסעיף 55ג1 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "במדינה מוכרת (Free Sale), שניתנה בידי הרשות המוסמכת לכך באותה מדינה" יבוא "שניתנה בידי רשות מוסמכת" ובמקום הסיפה החל במילים "לעניין זה, "מדינה מוכרת"" ועד הסוף יבוא "ואולם, הוראות סעיף זה לא יחולו על יבואן נאות שמייבא תמרוק שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא, ושניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1) לעניין אותו תמרוק".

הדרישה בסעיף המקורי, בסעיף קטן (א) בנוסח של היום בפקודה הייתה שהוא יוכל לייבא אם הוא מביא תעודת Free Sale מרשות מוסמכת במדינה מוכרת ועכשיו למעשה מורידים את הדרישה שתהיה מדינה מוכרת ומאפשרים את זה מכל מדינה. 

אתם רוצים להסביר לנו?

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

כאשר פתחנו את המסלול של נוטיפיקציה, המסלול הבסיסי, השארנו גם את עולם הרישיונות והגבלנו את המסלול הזה שהוא יוכל להיות רק עבור תמרוקים שמשווקים במדינה מוכרת. עכשיו אנחנו בעצם רוצים לפתוח את המסלול הזה לכל התמרוקים המיובאים ולכן אנחנו מורידים את הדרישה שזה יהיה רק למדינה מוכרת ודורשים את הדרישה שה-Free Sale יהיה בכל מקום. 

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

לשכת המסחר. אנחנו ביממה האחרונה העברנו לוועדה מספר מכתבים של ארגונים אירופיים ואמריקאים אחרי שקיימנו התייעצויות איתם. למעשה הדרישה לסרטיפיקט אוף Free Sale לא קיימת לא באירופה ולא בארצות הברית. ההנחה היא שהמוצרים שמגיעים לשווקים שם עברו את כל הבדיקות וקיבלו את כל האישורים ואין צורך בהוכחת שיווק במדינת יעד. הדרישה לסרטיפיקט אוף Free Sale במסלול הנוטיפיקציה למעשה גם מהווה חסם יבוא של ממש. בתקופה שאנחנו נמצאים, בעידן של הרחבת השווקים והסרה של חסמי יבוא, תחשבו על מצב שבו יש מוצר מסוים שמפותח לשוק הישראלי ומיוצר בחוץ לארץ, למשל בארצות הברית, למשל באוסטרליה. במצב כזה אין אפשרות, אין היתכנות להמציא תעודת סרטיפיקט אוף Free Sale. המוצר הוא מצוין, הוא עומד בכל הסטנדרטים, בכל דרישות הרגולציה וסרטיפיקט אוף Free Sale אי אפשר להמציא., במצבים כאלה המוצר הזה, למשל בנושא של פרייבט לייבל, יש חברות שמייבאות מוצרי פרייבט לייבל שמפותחים. מוצר כזה לא יכול להגיע לשוק הישראלי.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אבל לגבי ה-פרייבט לייבל יש סעיף נפרד בהמשך, שם באמת כבר בחקיקה קודמת ויתרו על תעודת שיווק חופשי.

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

אני לא מכיר דבר כזה. אני לא מכיר את האפשרות להביא לישראל מוצר שלא משווק בחוץ לארץ. תחשבו על מצב הפוך, בו האמריקאים יטילו סנקציה מהסוג הזה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

במותג פרטי יש אפשרות ב-(ו)(2). אנחנו גם נגיע לסעיף הזה כי אנחנו תקנים אותו. יש אפשרות כזאת. אתה רוצה שאני אקריא לך את הסעיף?

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

בכלל הדרישה לסרטיפיקט אוף Free Sale היא דרישה שאין בה צורך. אין בה טעם. היא לא קיימת במקומות אחרים. כן, אני אשמח להגיע לסעיף ולהבין איך אפשר להביא פרייבט לייבל אבל ככלל, הדרישה - זה גם עלה בישיבה הקודמת – היא דרישה שאין לה מקום היום בעידן הרגולטורי שאנחנו נמצאים בו והרפורמות אנחנו רוצים ליישם.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני רוצה לחדד. אתה בעצם טוען את זה לגבי שלושת המסלולים. בכל אחד מהם יש דרישה להביא את התעודה הזאת או מסמך חלופי.

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

נכון. אני כרגע מדבר פחות על הרישיונות, זה מסלול שכבר מסיים את חייו, אבל כן, אני מדבר על שני המסלולים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>  

רצית הערה בעניין הזה?

 << אורח >> שרה טל: << אורח >> 

כן, אני יועצת בתחום רישום תמרוקים. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

את מי את מייצגת? אנחנו צריכים את זה לפרוטוקול.

 << אורח >> שרה טל: << אורח >> 

כמה חברות גדולות. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

נרשמת אצלנו?

 << אורח >> שרה טל: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> מיכל דיבנר כרמל: << דובר >>  

השאלה אם את מייצגת כלוביסטית.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אנחנו צריכים לדעת לצורך הדיון, לפי התקנון.

 << אורח >> שרה טל: << אורח >> 

למשל את ג'ונסון. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

שרה, את לא מייצגת את ג'ונסון. הם לקוחות שלך.

 << אורח >> שרה טל: << אורח >> 

סליחה, הבדל גדול. תודה. הבנתי. אני מייצגת את עצמי. לא הבנתי. חשבתי מי הלקוחות שלי.

רציתי לומר בהקשר למה שצביקה אמר ונגיע לזה עת נגיע לסעיף (ו) לגבי פרייבט לייבל. אני חושבת שיש שני סוגים. אולי פרייבט לייבל במובן של להביא בדיוק את אותו מוצר שנמכר בחוץ לארץ תחת שם אחר, זה אנחנו יכולים לעשות, אבל להביא פרייבט לייבל שמיוצר בדיוק לקהל הישראלי, למשל איפור מסוים בגוון קצת שונה, עם זה אנחנו נתקלים. נדבר כאשר נגיע לסעיף.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תגובת משרד הבריאות למה שעלה כאן עכשיו. זה נושא עקרוני שאנחנו רוצים לדעת מה עמדתכם להמשך הדרישה.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אני רוצה שוב לעמוד על הבקשה ולהבין אותה יותר טוב. אתם מבקשים לבטל ל-Free Sale?

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

נכון מאוד.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אנחנו מתנגדים לבטל את הדרישה ל-Free Sale.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה הסיבה?

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

זה חלק מההוכחות שהיבואן נדרש להוכיח שהתמרוק שהוא מביא משווק כדין באירופה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

קבענו להם כמה וכמה כללים, כמה וכמה מסמכים שהם צריכים להביא.

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

זה ברפורמה החדשה. אנחנו עכשיו בפרק שעדיין מתייחס למסלול הישן בנוטיפיקציה. זה נכון, גם למסלול הישן וגם לחדש, יש חלופה. אנחנו חושבים שגם הנושא הזה מיותר שם אבל אם אתה סומך ויש לך יבואן נאות, למה אתה דורש גם סרטיפיקט אוף Free Sale ושהאפריוריטי היא שונית לפני שביצעת אכיפה או היה צורך אמיתי בהצגת התעודה. כרגע אנחנו מדברים על נוטיפיקציה. 

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

אני אחלק את ההתייחסות שלנו לשניים. קודם כל, לגבי יבואן נאות הבקשה שלכם להמציא את המסמך רק ברגע שנגיע לפיקוח, בעינינו היא לא דרישה לגיטימית כי המוצרים האלה יכולים להיות כבר לא בשוק עת נגיע לפיקוח. מי ייתן להם Free Sale אחרי שהגענו? אנחנו נתקלים היום בקושי של המצאת מסמכים. אנחנו לא חושבים מהטיעונים שהם הביאו שזה באמת מהווה חסם. הם דיברו על סדרי גודל של שלושה שבועות, שלושה חודשים, אבל גם כאשר מייבאים תמרוק לא מייבאים אותו מהיום למחר. הם עדיין צריכים לעשות איזשהו ניהול סיכונים ובתוך ניהול הסיכונים הזה להחזיק מסמך שהוא Free Sale או חשבונית, בעינינו ולאור הדרישה שלכם גם בשנת 2021, אנחנו לא חושבים שזו דרישה מכבידה.

לגבי הדרישה באופן כללי, למה אנחנו מתעקשים שמוצרים שהם מיובאים לא יהיו מוצרים ייחודים למדינת ישראל. המפעלים הם לא מפעלים שקיימים בישראל, יכולות הפיקוח שלנו מן הסתם לא זהות למפעלים שקיימים בישראל, ולכן באופן כללי הגישה של משרד הבריאות, לא רק בעולמות של תמרוקים, שלא יהיה ייצור מיוחד למדינת ישראל. לכן אנחנו כן ממשיכים לדרוש שתהיה תעודת Free Sale או חשבונית. הדרישה הזאת קיימת לאורך 40 שנים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

במסלול הזה לא כתוב "או חשבונית".

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

כתוב.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

ג1?

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

כן. החשבונית, זה הסדר שקיים כבר משנת 2021, זה הסדר שלמעשה העתקנו אותו ליבואן הנאות על פי דרישה ועל פי הסכמות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

"או חשבונית" לא פותר לכם את הבעיה?

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

כמו שאמרנו בפעם הקודמת. הדבר הזה עלול להציב קשיים מסחריים. 

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

אמרנו שאנחנו לא רוצים לדעת לא כמויות.

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

אנחנו נציג מסמך מושחר. זה ירצה אתכם?

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

קודם כל, ה-Free Sale לא מוגש אלינו ולא עולה לאתר שלנו. הוא מוחזק אצלם לצורכי פיקוח. שוב, אם אתם אומרים שלוקח לכם זמן להשיג את המסמך הזה, אני גם לא מבינה איך ההצעה שלכם, שכאשר אני אבוא לפיקוח, אני אדרוש מכם את ה-Free Sale ואתם תאמרו לי שעכשיו תחכי שלושה חודשים עד שנשיג את המסמך.

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

הפיקוח לא מתבסס על הצגת התעודה. יש עוד אלמנטים שייבדקו והם ייבדקו. ה-Free Sale, ברגע שיועבר ליבואן, יימסר גם לכם אבל זה קצת עומד בסתירה לרוח הרפורמה. או שסומכים על היבואן או לא. או שהוא מצהיר הצהרת אמת או לא. אם הוא יבואן נאות, חזקה עליו שהוא מצהיר הצהרת אמת.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

יש צורך בהסדרה. זו כבר שאלה רחבה יותר.

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

העניין הזה של סרטיפיקט אוף Free Sale מקובל רק בישראל. זה לא מקובל באירופה ולא במדינות המערב. יש כאן נושא שכדאי לשקול אותו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אולי נכון להפריד בין שני סוגי היבואנים, בין יבואן נאות לבין יבואן במסלול השני עליו אנחנו סומכים כי יש לו מכלול של מסמכים שהוא מביא ואתה בונה לו איזשהו מעמד.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

אני חושבת שהדרישה שלהם בכלל לא נובעת מעניין של לסמוך או לא לסמוך. יש כאן דרישה עקרונית שהם רוצים לייבא תמרוקים לישראל שמיוצרים אך ורק במדינת ישראל. זאת מהות הדרישה. בואו נדייק אותה. לזה אנחנו כמשרד הבריאות לא מסכימים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אולי אפשר לכתוב איזושהי החרגה באחד הסעיפים ולומר שלא ייבא מוצר שמיוצר אך ורק עבור ישראל.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

זה מה שהם לא רוצים.

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

מה רע במוצר שמיוצר לשוק הישראלי אם הוא עומד בכל הדרישות ויש לו תיק מוצר? למה הוא פסול?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

שאלה טובה.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

ברגע שהמפעל לא קיים בישראל, יכולות הפיקוח שלנו מצומצמות. אני חייב לומר שהטענה שפתאום יש המון מוצרים שרוצים להיות מיוצרים רק בישראל - - -

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

יש כאן עכשיו הזדמנות לשנות דברים. אנחנו כאן כדי לשנות. אנחנו דנים עכשיו בשינויים בפקודה.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

אנחנו רוצים להמשיך לשמור על בריאות הציבור. אנחנו חושבים שללא ספק יש צורך שהתמרוק הזה כן יהיה משווק במדינה אחרת לפני שהיא מגיע למדינת ישראל.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

אבל תיק המוצר לכשעצמו לא מהווה לך בטיחות למוצר?

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

גם כשיש לי תיק מוצר ואין לי את המפעל בישראל, היכולות שלי הן פחותות ביחס למפעל בישראל. לכן זו שכבת הגנה נוספת שאנחנו מבקשים לצורך שמירה על בריאות הציבור.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה חושב על העניין הזה משרד האוצר? למרות ששמעתי שאלה אלמנטים של בריאות הציבור, אבל מה תפיסת העולם שכם?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

אנחנו בהצעת חוק ממשלתית ועמדת משרד הבריאות היא הרלוונטית.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

גם אתמול אמרת את זה?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

אתמול אלה היו שינויים שנעשו בחוק. כאן אנחנו עם החוק. 

 << אורח >> אסף עבדה: << אורח >> 

מנהל אגף רגולציה כלכלית, משרד הבריאות. העלינו גם בדיון הקודם שכל האירוע הוא אירוע של ניהול סיכונים שלנו, של משרד הבריאות, והשיקולים שלנו במסגרת זה שאנחנו פותחים את השוק בכזאת רמה הם שכרגע למוצרים הספציפיים האלה אנחנו לא יודעים לתת מענה או לא נכון בעינינו לתת מענה ואנחנו רוצים מוצרים שכבר נמכרים במקום אחר. אני חושב שזה איזשהו שיקול דעת לגיטימי של המשרד שיכול לומר שזה סיכון שאנחנו כרגע לא מוכנים לפתוח אותו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אתם לא רואים הבדל בין שני סוגי היבואנים?

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

לא. 

 << אורח >> אסף עבדה: << אורח >> 

יבואן אחד הוא יבוא שעוד לא התחיל לפעול. בוא נרוץ איתו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני חושב שאולי תספק את לשכות המסחר אמירה עקרונית שלכם שאתם תהיו מוכנים לבחון לאחר כניסת המסלול של היבואן במסלול האירופי, שתוכלו לבחון בהמשך את הסרת הדרישה הזאת.

 << אורח >> אסף עבדה: << אורח >> 

אני חושב שככלל אחרי כמה שנים נוכל לדעת טוב יותר איך אנחנו מתייחסים למוצר הזה. 

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, זה נכון באופן כללי. יש מסלול יבוא חדש שנפתח במדינת ישראל, השוק צריך ללמוד אותו, הרגולטור צריך ללמוד אותו, יתכנו שינויים בעתיד שהם יהיו רלוונטיים. יתכן שנפתח בעתיד ויתכן שנלמד על השוק דברים שלא ידענו ונעשה שינויים שגם יתכן יהיו לחומרה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

טל, אני רוצה דווקא לשאול אותך. זה חסם שאתה רואה בו חסם משמעותי?

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

במקרה הספציפי שלנו זה לא חסם משמעותי. אנחנו יכולים להחזיק חשבונית מושחרת אצלנו כחלק והיא מוכנה לביקורת. אנחנו לא עוסקים ב-פרייבט לייבל.

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

ב-פרייבט לייבל זה בעייתי.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

כן. 

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

כלומר, אפשר יהיה לוותר על Free Sale אם ייתנו לנו איזשהו עניין לעשות עוד איזשהו בדיקה שתשמור על בריאות הציבור.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

אולי כדאי להקריא את סעיף ו(1).

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כן. נקריא את הסעיף שאמור לתת מענה ואני לא מצליחה להבין למה זה לא עובד. תסבירו לנו מה הכשל שם. אני מקריאה מתוך פקודת הרוקחים, סעיף ו(2) בתוך סעיף 55ג1:

"על אף האמור בסעיף קטן (א) – שזה הסעיף שדורש את תעודת השיווק החופשי ואת התנאים האלה – יבואן המייבא תמרוק שיוצר בעבורו תחת שמו או סימנו המסחרי, רשאי לייבא תמרוק אף אם אין לו תעודת שיווק חופשי אם יש לו הצהרה חתומה בידי יצרן התמרוק ובידי רשות מוסמכת שהמנהל הכיר בה כאמור בסעיף קטן (א) – זה תיקון שאנחנו מכניסים עכשיו – שלפיה התמרוק מיוצר באותו הרכב, איכות ותנאים הנדרשים לפי התקן המנוי בתוספת רביעית א' ובתקנים או הנחיות מקצועיים בינלאומיים אחרים שהמנהל מצא שהם שווי ערך לפחות לתקן האמור ופרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות והוא משווק תחת שם או סימן מסחרי אחר".

כלומר, ככל שאתם מביאים הצהרה של היצרן שזה עומד בתקן ומותאם למוצר אחר, אתם בעצם יכולים לייבא את זה גם בלי תעודת שיווק חופשי ואז זה יכול להיות פרייבט לייבל.

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

זה לא פותר את הבעיה של פרייבט לייבל בסיטואציה שאני תיארתי. הוא פשוט בתחפושת אחרת. אני מדבר על מוצר שלא נמכר בשווקים אחרים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

שלא קיים בשווקים אחרים?

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

שפותח לשוק הישראלי ולשוק הישראלי בלבד. זה לא עונה על הצורך.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

נכון. כאן יש דרישה שזה כבר קיים בשוק תחת שם מסחרי אחר. 

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

נכון. זאת לא הסיטואציה שאני תיארתי. לסיטואציה הזאת אין מענה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

איזה סוגי מוצרים מובאים במסלול כזה?

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

זה יכול להיות כל דבר. סבון נוזלי, שמפו, כל דבר.

 << אורח >> אסף עבדה: << אורח >>  

מה אמרת בקשר לרשות המוסמכת?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

בעבר הייתה דרישה שזה יהיה רשות מוסמכת במדינה מוכרת ועכשיו זו רשות מוסמכת, כל רשות מוסמכת בכל מדינה. תהיה רשימה שהמנהל יכיר מה הרשות המוסמכת שיכולה לתת הכרה.

 << אורח >> אסף עבדה: << אורח >> 

אם כן, זה לא רק אישור יצרן אלא הוספת עוד גורם.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

זה הופיע כבר בתיקון הקודם.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כן, אבל זה בעצם נכון. זאת הצהרה של היצרן ושל - - -

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

נכון. השינוי כאן הוא שהרשות המוסמכת הזאת לא צריכה להיות במדינה מוכרת. זה יכול להיות גם מהרשות המוסמכת בסין לצורך העניין. 

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >>  

כן, אבל לפי קריטריונים שאת קובעת, מי יהיו אלה? לא כל אחד.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

נכון. אבל יש את לשכות המסחר ברשימה הזאת. הרשימה הזאת היא מאוד מאוד פתוחה והיא לא מוגבלת רק לרשות רגולטורית. אלה בעצם הרשויות שאתה מכיר כבר מהיום.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

רק ברישיון. נכון, היום את הפרייבט לייבל מביאים ברישיון.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

ברישיון וגם עם הצהרה דומה. סעיף (ו)(1), הלקונה שהייתה בו – לא יודעת אם לקונה אבל זאת הייתה הדרישה – שאם לדוגמה מוצר מיוצר בסין, הוא נדרש לרשות מוסמכת באיטליה לצורך העניין, ובאו הפרייבט לייבל ליבואנים ואמרו למה שרשות מוסמכת באיטליה תחתום לי על מוצר של סין. זה באמת מתוקן עכשיו ואפשר להביא גם מרשות מוסמכת בסין לצורך העניין. 

אני כן חושבת שיש כאן איזשהו בלבול לגבי היבואן הנאות ולגבי המסלול הכללי. אני חושבת שהמסלול הכללי הוא עיקר הדרישה כרגע. אנחנו נסביר את זה שוב. אנחנו מדינה קטנה, אנחנו חוששים ממוצרים שייוצרו במיוחד למדינת ישראל, לנו אין יכולת אכיפה לצורך העניין במפעל בסין, אני לא יכולה להיכנס, אני לא יכולה לדעת בכלל אם יש את המפעל הזה בסין. צריך לומר שיש דרישה שהייתה קיימת היום ברישיונות שכבר ירדה והיא דרישה משמעותית. אנחנו כבר לא מבקשים GMP חתום על ידי רשות מוסמכת. זאת דרישה מאוד משמעותית שהיום היוותה עבורנו איזושהי הבנה שאכן יש מפעל כזה. נכון, יהיה תיק תמרוק ולכן אנחנו גם מבקשים את ההגנה הנוספת הזאת שבאמת התמרוק לא מיוצר ייחודית למדינת ישראל והוא כן משווק וחשוף לאכיפה של המדינות האחרות.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

בעצם אין דרך להביא מוצר שמיוצר רק ייעודית למדינת ישראל.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

התאחדות התעשיינים. אני מחזיר אותנו אגב הדיון הזה לדיון הקודם, ברשותך אדוני. בדיון הקודם אנחנו אמרנו שאין לנו בעיה שמוצרים מסין ייובאו במסלול הרגיל כי יש פיקוח וכולי. אבל במסלול המקל מאוד, אם יש מפעל שמייצר בסין בעיקר לישראל ותמרוק אחד שווק בקפריסין פעם אחת, מיד פותחים את הדלת ועכשיו נציגי משרד הבריאות אומרים בדיוק מה שאמרנו בדיון הקודם, שאין יכולת לפקח על מפעל בסין או בהודו או באפריקה. כלומר, המסלול הזה, הקל מאוד עם הרבה פחות פיקוח, מספיק שתמרוק אחד.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

נכון, כי סומכים על הפלטפורמה האירופאית.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

כן. אבל שוב, אם אני למשל יצרן שמפחד לשווק באירופה, יש לי רק תמרוק אחד ובלי הרבה סיכון, עם חשיפה ממש נמוכה וזהו, ישראל בטוחה עבורי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

עבור אותו תמרוק.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

אדוני, בקבוקון אחד. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זה עוד לא אומר שהוא עבר את הרגולציה האירופית. 

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

כאשר יש יבואנים ישראלים - ואני לא מתעסק בייבוא ולכן לכאורה מה הבעיה שלי, לא להתחרות איתם - אתן לך דוגמה של תמרוקים שמחליפים את הג'לטין מחזיר לג'לטין מדגים כדי שיהיה אפשר לשווק בארץ. זה אי אפשר יהיה להביא אבל מוצרים שמיוצרים באפריקה, אם יש הוכחה שבקבוקון אחר נמכר בקפריסין, יהיה אפשר להביא בלי כל הפיקוח של המסלול הכללי.

צריך לדבר בקול אחד. אם אי אפשר לפקח על מפעלים שהם לא במדינות מערביות ואנחנו מסכימים, שיהיה במסלול הכללי. מנגד, אם אפשר, תנו ליבואנים – ושוב, אדוני, אני לא מייצג כאן יבואנים – לייבא גם במסלול, אבל אי אפשר שהחוק ידבר בשני קולות. 

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

אני חושבת שזה בדיוק העניין של ניהול סיכונים. אם אנחנו ניקח את איגוד לשכות המסחר, הם דורשים את זה, התאחדות התעשיינים דורשת את זה ומשרד הבריאות הגיע לאיזשהו ניהול סיכונים של אמצע. זה בדיוק העניין. אנחנו לא יכולים לרצות גם את איגוד לשכות המסחר וגם את התאחדות התעשיינים. בעיני רוחנו זה הציבור שלנו ולכן הגענו לאיזשהו אמצע ולכן אנחנו באמת מבקשים לשמור על הדרישה הזאת לצורך שמירה על בריאות הציבור. אני לא יכולה למנוע עכשיו יבוא של מוצרים כי אין לי אכיפה בחוץ לארץ. אנחנו רוצים יבוא במדינת ישראל.

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

בואו נבחן מה קורה במזון כשמייצרים מזון כשר. מה שונה דין מזון מדין תמרוקים? במזון אפשר לעשות את זה ולמה לא בתמרוקים?

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

הטענה שלכם מתעלמת מהדרישות המהותיות על השיווק ועל כל סל התחייבויות של הספק כלפי היבואן שהמוצר הזה משווק כדין באירופה. אפשר לטעון טענה אבל צריך לבסס אותה על כל המכלול.

אני מציע היושב-ראש, כיוון שיש כאן ניואנס שאנחנו רוצים בכל זאת לבדוק אותו, נתקדם הלאה ונחזיר תשובה אפילו במשך הדיון.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בסדר גמור.

 << אורח >> שרה טל: << אורח >> 

אני מבקשת לחדד. האם צריכים Free Sale בשביל המוצר המקורי?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לא. זה בדיוק העניין. זה מתגבר על העניין שצריך Free Sale.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

אבל צריך חתימה של רשות מוסמכת. את לא צריכה עליו Free Sale. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

זאת לא רק הצהרה אלא זאת גם רשות מוסמכת.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

חתימה של רשות מוסמכת. אני חייבת לציין שזה משהו שהיום אתם כן מגישים. לגבי הדרישה של המזון, אנחנו נבדוק את זה. למיטב ידיעתנו גם שם נדרש Free Sale.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

חשבונית.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

הם הציעו חלופות. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

יש הרבה מסלולים. Free Sale לא נדרש.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אנחנו בעמוד 22, סעיף 14, פסקה (2).

(2) סעיף קטן (א1) – בטל.
 
אנחנו מבטלים את סעיף קטן (א1) בסעיף 55ג1 לפקודה. זה סעיף שאפשר לקבוע מדינות נוספות שניתן לייבא מהן אבל עכשיו בגלל שמחקנו את הדרישה שזאת תהיה מדינה מוכרת, ממילא מתייתר הסעיף הזה.

(3) בסעיף קטן (ג) -

(1) אחרי "שניתנה לו תעודת שיווק חופשי" יבוא " בתקופה של עד 21 ימים מיום הייבוא של התמרוק לישראל".

(2) בפסקה (3), הסיפה החל במילים "וכן תעודה שניתנה בידי הרשות" ועד הסוף -תימחק.

(3) פסקה (4) -תימחק.

סעיף קטן (ג) זה סעיף שדיבר על השקה. בזמנו עת חוקקנו את הסעיף, ביקשו אפשרות להביא יבוא גם לפני שיש תעודת שיווק חופשי בגלל שטענו שלפעמים אלה עניינים של השקה ואין אפשרות להמתין לתעודה, ונתנו להם איזשהו מסלול שמאפשר לייבא ולהמציא בדיעבד אחר כך את התעודה. תאם מבקשים להגביל את זה שתוך 21 ימים.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

זה היה כבר מוגבל. אנחנו עושים כאן איזשהו שינוי טכני כי מבנית משפטית 21 ימים היה כתנאי וזה היה קצת מוזר. שינינו רק את המיקום של הדרישה. בנוסף לזה אנחנו כבר לא מבקשים שהתעודה תומצא לנו אלא אותו יבואן שעושה שימוש בסעיף הזה יצהיר לי על כך במעמד הודעת השיווק, ואני אגיע לשם ואערוך ביקורת וככל שאני אמצא צורך, אני אבקש לראות לאחר 21 ימים את התעודה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כלומר, הוא לא צריך לצרף את זה להודעה על שיווק כמו שהוא היה צריך לצרף.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

(4) בסעיף קטן (ד), אחרי "בטרם ניתנה" יבוא "לעוסק" ובמקום "כאמור בסעיף קטן (ג), יבדוק המנהל את הבקשה ורשאי הוא" יבוא "רשאי המנהל".

סעיף קטן (ד) הוא סעיף שמאפשר למנהל לעצור שיווק כזה של מוצר בהשקה אם יש איזשהו חשש לבריאות הציבור. כאן למעשה אתם מבקשים להוריד את הסמכות לבדוק את הבקשה.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

כי בעצם אין כאן בקשה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

(5) במקום סעיף קטן (ה) יבוא:

"(ה)	 המנהל רשאי להורות לעוסק בתמרוקים שייבא תמרוק לפי הוראות סעיף קטן (ג) למסור לו את תעודת השיווק החופשי בתוך תקופה שקבע. לא נמסרה תעודת השיווק החופשי בתוך התקופה האמורה, רשאי המנהל להורות על עצירת השיווק של התמרוק וכן רשאי הוא להורות כי עוסק בתמרוקים ששיווק תמרוק לפי סעיף קטן (ג) בלי שמסר לו תעודת שיווק חופשי לפי סעיף קטן זה, לא יוכל לשווק תמרוק לפי הוראות סעיף קטן (ג) במשך שלוש שנים".

אתם מחליפים את הסעיף הקיים, נכון?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

נכון. זה גם אחד התיקונים הטכניים שעשינו. כאן אנחנו הפכנו שוב את ברירת המחדל שלא נדרש להגיש לנו את התעודה, ואנחנו פשוט יכולים לגשת ולבקש את התעודה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אגב, זה המודל שהם מבקשים שיהיה במסלול הרגיל.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

 זה לא שייך אם יש לי חלופה של חשבונית או תעודת משלוח. אני לא חייב Free Sale.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

גם לזה יש חלופה, במסלול הזה. נכון? בתעודת שיווק חופשי הוא יכול להביא חשבונית או תעודת משלוח במקום?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

כן. זה על אף האמור בסעיף קטן (א).

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

האיסור לייבא במסלול הזה של ההשקה הוא במשך שלוש שנים או עד שלוש שנים?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

עד שלוש שנים. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

(6) בסעיף קטן (ו1), בפסקה (1), במקום "במדינה ממדינות האיחוד האירופי" יבוא "במדינת ההסתמכות".

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

דיברנו על זה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כן, אבל גם אם אין תעודת שיווק חופשי, זאת החשבונית או ההצהרה. החשבונית למכירה לקמעונאי צריכה להיות למישהו במדינת הסתמכות ולא במדינה מוכרת., בהתאם לשינוי שגם עשינו.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זה בעצם הסעיף שקובע את החלופות. במקום תעודת שיווק חופשי, אפשר להביא או חשבונית או תעודת משלוח ובנוסף הצהרה של היבואן. כאן הם אומרים שהחשבונית צריכה להיות לגבי מכירה במדינת הסתמכות ולא במדינה מוכרת.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

לא מדינה מהאיחוד האירופי.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לא. מדינת הסתמכות זה האיחוד האירופי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>  

פלוס כל מיני מדינות נוספות שנראה בתוספת.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >>  

בסעיף המקורי היה כתוב האיחוד האירופי ועכשיו אנחנו מרחיבים את זה גם לבריטניה.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

כשאני רוכש מספק שני או שלישי, איזה חשבונית אני אמור להחזיק? מהספק הקודם?

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

אתה שואל כהוכחת שיווק?

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

לא הגבלנו את זה. אתה מדבר על שרשרת אספקה.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

אתה לא מחויב במסלול יבואן נאות על שרשרת אספקה עבורנו. אם אתה רוצה להחזיק את זה כחלק מניהול הסיכונים שלך, בסדר.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

כלומר, בביקורת מספיק שאני מציג את הקודמת, ממי רכש הספק שלי.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

אני רוצה הוכחה שהתמרוק הזה משווק במדינת הסתמכות. זאת המהות של הדרישה.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

זאת אומרת, זה לא משנה באיזה שלב בשרשרת?

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

שזה אותו תמרוק.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זאת הקלה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אנחנו עוברים לסעיף 15, תיקון סעיף 60.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>  

לפני, קראת את סעיף (7)?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

נכון. סליחה.

(7) בסעיף קטן (ו2), במקום "ובידי הרשות המוסמכת לכך במדינה מוכרת" יבוא "ובידי רשות מוסמכת שהמנהל הכיר בה כאמור בסעיף קטן (א)" ובמקום "ומשווק במדינה מוכרת" יבוא "ומשווק".
 
זה לגבי הצהרה על המותג הפרטי וכאן עשינו את התיקונים. את הסעיף הזה כבר קראנו. גם הרשות המוסמכת זה מה שיופיע ברשימות שהמנהל יכיר בהן וגם זה לא צריך להיות משווק במדינה מוכרת אלא פשוט ישווק כדין.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

הם אמרו שהם ייתנו תשובה בהמשך.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כן, גם לגבי המותג הפרטי.

15.	תיקון סעיף 60

	זה הסעיף שעוסק בהוראות עונשין.

(1) בסעיף קטן (א), בפסקה (6א), המילים "או בעל רישיון תמרוקים" והמילים "לקבלת רישיון תמרוקים או לחידושו" – יימחקו.

אנחנו מתאימים את העבירה לשינוי שעשינו לגבי זה שביטלנו את הרישיון של התמרוקים וכבר לא צריך להגיש בקשה. לכן אנחנו עושים התאמה.

(2) בסעיף קטן (ב) -

(1) פסקה (26א) – תימחק.

זאת עבירה שקובעת לגבי בעל רישיון שפעל בניגוד לתנאי הרישיון, וזה כבר לא רלוונטי.

(2) אחרי פסקה (26ד2) יבוא:

"(26ד3)	יבואן נאות שייבא תמרוק שמסר לגבי הודעה לפי סעיף 55א12יא, ושניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1) והתמרוק הוא תמרוק ייעודי, בניגוד להוראות סעיף 55א12יב(4).

	כאן מוסיפים עבירה על יבואן שמביא במסלול האירופי תמרוק שאסור להביא במסלול האירופי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

דיברנו על הנושא של אישור הקליטה?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לא. את זה הוספנו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה זה?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

אנחנו נקריא את זה אחר כך. בעקרון לאחר שמוגשת ההודעה בדבר שיווק של התמרוק במסלול האירופי, הנציג האחראי יקבל אישור אוטומטי שמשמש אותו גם במכס.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בצורה מקוונת?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בסדר. נדבר על זה עת נגיע לסעיף.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

(26ד4)	יבואן נאות שייבא תמרוק שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא ושניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1) בלי שיש לו תעודה תקפה כאמור בסעיף 55א12יב(5) בניגוד להוראות הסעיף האמור".

זאת עבירה פלילית על יבוא במסלול האירופי בלי שיש תעודת שיווק חופשי או אחת החלופות האחרות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה זה תעודה תקפה?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

תעודת השיווק החופשי. בעצם החלופות, החשבוניות וכדומה, מגולמות בתוך זה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אם כן, מסמכים. לא תעודה.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

זה לשון הסעיף. בעצם הנורמה. שם, בסעיף 55ג1 אני נותנת חלופה אחרת. בהתקיימות החלופה לא נעברה עבירה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

סעיף 60ד זה הסעיף של האכיפה המינהלית והעיצומים הכספיים.

16.	תיקון סעיף 60ד

	בסעיף 60ד לפקודה –

(1) בסעיף קטין (ג1) -

(1) בפסקה (1), המילים "או בעל רישיון תמרוקים" והמילים "או לקבלת רישיון תמרוקים או לחידושו" – יימחקו."

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

כמו שדיברנו קודם.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

בדיוק. זאת התאמה.

(2) בסופו יבוא:

"(13)	יבואן נאות שייבא תמרוק שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא ושניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1) והתמרוק הוא תמרוק ייעודי, בניגוד להוראות סעיף 55א12יב(4)".

זאת הפרה מינהלית. העיצום הכספי בחלק הזה הוא 20,000 ליחיד ו-50,000 לתאגיד.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

הסכומים נשארו אותם סכומים?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >>  

הסכומים קבועים היום בפקודה. יש כמה מדרגים. את העבירה הזאת הוספנו למדרג.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אם לא שינינו, לא נפתח את זה לדיון. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זאת עבירה חדשה שהוספנו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

העבירה כן, אבל הסכומים לא השתנו.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

יש כמה סכומים והם בחרו לשים את זה במדרג הזה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אם אין שאלות, בסדר.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

(2) בסעיף קטן (ג2) –

(1) בפסקה (1), במקום "בלי שיש בידו רישיון תמרוקים תקף או ביגוד להוראות לפי פקודה זו או לתנאי הרישיון" יבוא "ואינו רשום במרשם העוסקים בתמרוקים".

(2) אחרי פסקה (4) יבוא:

"(4א)	יבואן נאות שייבא תמרוק שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא ושניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1) בלי שיש לו הסכם בכתב עם יצרן התמרוק או עם הספק, לפי העניין, שממנו רכש את התמרוק, הכולל את הפרטים המנויים בפסקאות משנה (א) ו-(ב) שבפסקה (2) בסעיף 55א12יב(5) בניגוד להוראות סעיף 55א12יב2.

כאן מוסיפים הפרה לגבי מי שייבא בלי שיש לו הסכם בכתב עם הספק. כאן העיצום הוא 30,000 ליחיד ו-75,000 לתאגיד.

(4ב)		יבואן נאות שייבא תמרוק שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא ושניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55412יג(א1) בלי שיש לו תעודה תקפה כאמור בסעיף 55א12יב(5) בניגוד להוראות הסעיף האמור".

כאן זאת הפרה מינהלית של מי שלא החזיק את התעודה שהוא נדרש להחזיק או את החלופות שלה.

(3) בסעיף קטן (ה), בסופו יבוא:

סעיף קטן (ה) זה סעיף של עיצום כספי של 150,000 ליחיד ו-300,000 לתאגיד.

"(6)	יבואן נאות שייבא תמרוק שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא ושניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1) בלי שיש לו תוכנית בקרת איכות ובטיחות לסוג התמרוק האמור, בניגוד להוראות סעיף 55א12יד.

הסעיף קובע שצריך להחזיק תוכנית והיא צריכה להיראות לפי אמות מידה.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

	נכון.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

ההפרה היא על החזקת התוכנית?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

ההפרה כאן תהיה על קיומה של התוכנית ולא בהכרח על יישומה. יש כאן תיקון קטן שאנחנו עדיין בשיח עם המחלקה הפלילית במשרד המשפטים שלא אישרה את הנוסח המדויק. אנחנו ממקדים כאן שההפרה היא סעיף 55א12יד(א) שזאת החזקת התוכנית. אני מאמינה שבדיון הבא נקריא תיקון שלנו לאותו סעיף שמסביר מה בדיוק צריכה לכלול התוכנית ומה הם הפרטים של התוכנית כך שיהיה ברור שהתוכנית צריכה לכלול פרטים כאלה וכאלה ומי שאין לו את אותם פרטים או אין לו את התוכנית הזאת, אז הוא עובר עבירה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אבל התוכנית מותאמת למוצר, לא?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

נכון אבל יש רכיבים שצריכים להיות. לדוגמה סקר סיכונים – זה צריך להיות סקר סיכונים לפי כל סוג תמרוק ובמידה ואין לך סקר סיכונים, התוכנית לא שלמה.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

רציתי להבהיר. יש הבדל בין חטא ראשון לשור מועד. אולי לעשות איזשהו מדרג אם קורה בפעם הראשונה כי כל זה הוא דבר חדש

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

התראות.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

יש לנו מנגנון של התראות.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

כבר קיים בחקיקה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מתי הוא מגיע לשלם העיצום?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

נותנים קודם כל הודעה לפני חיוב.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זה כבר קיים היום?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

יש כבר עיצומים.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

אבל לא היה מסלול של יבואן נאות.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

יש לנו פרק שלם שעוסק בעיצומים כספיים וגם מדבר על התראה מינהלית. האופן שבו אנחנו משתמשים בסעיפים האלה, אם אנחנו מטילים עיצום או התראה, זה מסוג הדברים שנקבעים בנהלי אכיפה שעדיין לא קיימים והם בתהליכי עבודה.

 << אורח >> שרה טל: << אורח >> 

גם בנוהל של היום יש עיצומים ואנחנו ערים לזה ויודעים שבאמת בעבירה ראשונה יש עיצום מסוים - - -

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זה עלה בדיון הקודם, אם מטילים הפרה על אחת או על כמה הפרות.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

זה משהו שצריך לבוא לידי ביטוי בנוהל אכיפה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

עד עכשיו לא עשיתם נוהל אכיפה? אם כן, איך אתם מטילים עיצומים כספיים?

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

נכון להיום אנחנו לא מטילים עיצומים כספיים. נכון להיום אנחנו עושים רגולציה משמעותית מאוד בכניסה וזה ה-טרייד אוף.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אבל יש כאלה שהם לא במסלול רגולציה בכניסה. יש כבר כאלה שמייבאים או מייצרים.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

כולם עוברים דרך משרד הבריאות בדרך כזו או אחרת. נכון להיום עוד לא עשינו עיצומים. לגבי השאלה, זה משהו שיצטרך לבוא לידי ביטוי בנוהל העיצומים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אבל מה הכוונה? 

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אני מניח שזה קשור בסוג ההפרה. אנחנו ניתן על זה את הדעת. אם ההפרה היא טכנית והיא נעשתה על פני 100 תיקים, זה משהו אחד. אם ההפרה היא מהותית והיא נעשתה על פני 100 תיקים, זה משהו אחר.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

מה הצפי לנהלים? אתם מתכננים שעד שזה ייכנס לתוקף יהיה נוהל אכיפה?

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

בוודאי. עד שזה ייכנס לתוקף יהיה נוהל אכיפה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

	הפרה נוספת. אנחנו קוראים את פסקה (7) שגם היא בתוך סעיף קטן (ה) שהסכום ליחיד הוא 150,000 ולתאגיד 300,000.

(7)	מי שייצר או שיווק תמרוק שלא בהתאם להוראה מההוראות המאומצות, כמפורט בתוספת רביעית ב'4, החלה לגביו, בניגוד להוראות סעיף 55א12טז".

כאן זאת הפרה על מי שפועל בניגוד להוראות המאומצות אבל רף ההוראות מפורטות בתוספת שנגיע אליה.

17.	הוספת סעיף 60ד1

	אחרי סעיף 60ד לפקודה יבוא:

	"60ד1	סייגים להטלת עיצום כספי

על אף האמור בסעיף 60ד(ה)(7), הממונה לא יטיל עיצום כספי על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות, כאמור באותו סעיף, אם התברר כי תרגומה של ההוראה לעברית כאמור בסעיף 55א12טז(ז) אינו תואם את הנוסח המחייב של ההוראה בשפה האנגלית וכי הוא פעל בהתאם לנוסח ההוראה בתרגומה לעברית כפי שהועמדה לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות במועד ביצוע ההפרה".

אני מזכירה שהוראות האיחוד האירופי, אמורים לתת את התרגום שלהן באתר של משרד הבריאות. יש כאן הוראה שקובעת שמה שגובר זה הנוסח המקורי אבל כאן נותנים הגנה ואומרים שאם אדם הסתמך על התרגום, אי אפשר יהיה להטיל עליו עיצום כספי אם הוא יראה שיש פער בין התרגום וזה מה שיצר את ההפרה שלו.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

יש הוראה דומה גם בחוק המזון לגבי ההוראות המאומצות?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

זה קיים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

סעיף 61 הוא הסעיף שמדבר על הדרך לשינוי התוספות ויש גם כמה תוספות שאנחנו מוסיפים עכשיו כך שאנחנו מתקנים את הסעיף בהתאם.

18.	תיקון סעיף 61

	בסעיף 61 לפקודה –

(1) אחרי פסקה (3א) יבוא:

"(3א)	לשנות את התוספת רביעית ב'4".
		
לבקשת ובעקבות הערות שעלו כאן, ההגדרה של תמרוק ייעוד, כלומר, זה לתינוקות, לנשים בהריון, כל הקטגוריות האלה, העברנו אותה לתוספת כדי שאפשר יהיה לשנות את התוספת בצו. לכן כאן אנחנו מוסיפים בסעיף 61 את התוספת הזאת שנציג אותה בהמשך אבל כעקרון אפשר יהיה לשנות אותה בצו באישור ועדת הבריאות של הכנסת וכך לגרוע או להוסיף מוצרים שייחשבו תמרוק ייעוד לעניין המסלול של היבואן הנאות.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >>  

מתוך חוסר הבנה וניסיון, התוספת נקבעת בחוק עכשיו? 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כן. אנחנו עוד מעט נקריא אותה. 

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

באיזו צורה אפשר אחר כך לשנות אותה?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

בצו, באישור ועדת הבריאות.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

שר הבריאות מכין צו.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

לא צריך חקיקה ראשית? אני לא משפטן. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זו בדיוק הייתה ההערה. אם למשל ירצו לגרוע את המוצרים לנשים בהריון, צריך יהיה לעבור שלוש קריאות בכנסת כדי לשנות את זה. לכן העברנו את זה לתוספת, כדי שההליך יהיה יותר פשוט ואז די בצו של שר הבריאות שמגיע לאישור הוועדה, מצביעים עליו ואז משנים את התוספת בלי הליך חקיקה במליאה. זאת לא חקיקה ראשית

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

וכרגע התוספת נקבעת.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כן, עוד מעט נגיע אליה ונקריא אותה.

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

צריך להוסיף כאן ועדת חריגים, אם מוסיפים חריגים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זה רק הסעיף שמדבר על השינוי של התוספת בצו. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

אם השר רוצה לשנות את התוספת, להוסיף מוצרים לתוספת, זאת אומרת להחריג אותם מהרפורמה, זה צריך להיות בהמלצת ועדת הבריאות.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

בסדר מבחינתכם?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני רושמת. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

רק להוסיף. אם הוא רוצה לגרוע, בשמחה רבה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני אסביר. יש לנו תוספת שאנחנו עוד מעט נקריא של המוצרים אותם אי אפשר להביא במסלול המקל של יבואן נאות. העברנו את זה לתוספת כדי שניתן יהיה לתקן בקלות. משרד האוצר אומר שאם ירצו להוסיף מוצרים שאי אפשר להביא במסלול הזה, כלומר, להחמיר ולהקשות, צריך יהיה גם אישור של ועדת חריגים וגם אישור של ועדת הבריאות של הכנסת. 

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

זאת אומרת, להקל – לא, להחמיר – כן.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

להקל זה רק ועדת הבריאות. להחמיר זאת גם ועדת הבריאות וגם ועדת חריגים.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

אדוני, אני מתנצל, הייתי מחוץ לחדר. בנוגע לסעיף 60ד(1) שהוקרא קודם, לגבי הנוסח בעברית. משהו חשוב שחייבים להוסיף לפקודה, ואני מבין שכך זה בחוק המזון, אם יצרן או יבואן יסתמכו על התרגום בעברית, זאת לא תהיה עוולה אזרחית. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני לא יודעת.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

אני הבנתי שכרגע זה מצוי בשיח. ככל שזה יאומץ בחוק המזון, אנחנו נוסיף את זה כאן.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

גם אני יודעת שכרגע זה עדיין לא הוכרע.

(2) בפסקה (3ב), במקום "שבתוספת רביעית ב'" יבוא "שבחלק א' לתוספת רביעית ב' או לעדכן את רשימת מדינות ההסתמכות שבחלק ב' לתוספת האמורה".

תוספת רביעית ב' קבעה את המדינות המוכרות ועכשיו אנחנו מחלקים אותה לשני חלקים כאשר חלק א' קובע את המדינות המוכרות וחלק ב' קובע את מדינות ההסתמכות.

(3) בפסקה (4), במקום "את תוספת רביעית ג' ואת תוספת רביעית ד"" יבוא "את תוספת רביעית ב'4, תוספת רביעית ג' ואת תוספת רביעית ד'".

זאת הצהרה שהוא צריך לחתום עליה. גם את התוספת הזאת יהיה אפשר לשנות אבל זה יהיה בהסכמת שר המשפטים.

19.	תיקון סעיף 66

	בסעיף 66 לפקודה, סעיף קטן (א1) – בטל.

סעיף 66 זה סעיף שקובע את האגרות על בקשה לרישיון ואנחנו מבטלים אותו עכשיו, את סעיף קטן (א1).

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

הוא לא רלוונטי.

יש למישהו כאן הערות? הכול בסדר? אפשר להמשיך. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

כל הכבוד למשרד הבריאות.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

האגרות יהיו בתשלום?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אתם רוצים להסביר מה יהיה באגרות ומה לא? מה נשאר מהאגרות, מסעיף 66?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

זה פשוט מאוד. אין אגרות. 

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

תודה למשרד האוצר.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

הוספת תוספת רביעית (א)(1א) -

אחרי תוספת רביעית (א) יבוא –

זאת הגדרה של תמרוק ייעוד. אחר כך נקריא את ההגדרה עצמה אבל כרגע התוספת קובעת –

תמרוק שייעודו העיקרי – אני מזכירה שזו גם הערה שעלתה בישיבה, איך יודעים אם הייעוד הוא לתינוקות, לנשים, ביקשתם שזה יהיה הייעוד העיקרי שלו – לפי תווית השימוש שלו הוא לשימוש בעבור אחד מאלה:

(1) תינוקות או ילדים עד גיל 12.

(2)  נשים בהיריון או נשים מניקות.

(3) הגנה על העור מפני קרינת השמש.

(4) החלקת שיער.

אלה מוצרים שאי אפשר יהיה להביא במסלול המקוצר, המקל, איך שאתם רוצים לקרוא לו, של היבואן הנאות. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה זה תמרוק ייעודי?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זאת הגדרה שהוספנו לגבי התמרוקים האלה. כך יקראו לזה כאשר נשתמש בפקודה, נגיד שאפשר לייבא בתנאי שזה לא תמרוק ייעודי שזה כולל את ארבעת אלה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני חושב שכבר דיברנו על זה.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

אני רוצה להדגיש ולהוסיף. יש כאן אירוע שהוא אמנם גם ניהול סיכונים של משרד הבריאות שעושה כברת דרך מדהימה אבל הוא גם אירוע כלכלי והוא אירוע כלכלי מהותי. אני חושב שהוא גם סוג של ניהול סיכונים. אנחנו הכנו כמה דוגמאות קצרצרות להפרשים העצומים בתחום הזה של תינוקות. להבדיל מהפה שכן עשיתם את המהלך הזה, יש כאן מוצרים שהם מאוד מאוד פשוטים גם מבחינת ניהול סיכונים.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אם יש לך דוגמאות קצרות מעולם המחירים, זה לא הטיעון.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

הוא גם מעולם המחירים וגם לתת לחברי הוועדה - - -

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אני לא מנהל את הוועדה. אני מדגיש שזה לא הטיעון. הטיעון הוא לא המחיר הכלכלי או גודל הקטגוריה. הטיעון בגינו הוחרגו המוצרים האלה, הוא טיעון מעולם בריאות הציבור.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

אני מבין את זה אבל אני אומר שמעולם בריאות הציבור אתם לקחתם קטגוריה שמבחינת בריאות הציבור לקחתם צעד נועז וחשוב של בריאות חלל הפה שהוא חלל שסופג עוד הרבה יותר מהעור ומהותי לבריאות תקינה בצורה מדהימה. אני חושב שבתחום התינוקות אנחנו נשמח אם הוועדה ואתם תשקלו ללכת רבע צעד נוסף. טלק לתינוק ג'ונסון אנד ג'ונסון 200 גרם, כל גורם מכיר, לא מוצר בחשיפה סיכונית מאוד גבוהה, 9.5 שקלים באוסטרליה, 38 שקלים במכירה בסופר פארם. הפרש מדהים. אותו דבר קרם לתפרחת עור שכל הורה מכיר. 32 שקלים באוסטרליה, 69 שקלים במבצע בסופר פארם. בשמש ההבדלים הם עוד יותר דרמטיים. בשמש אנחנו מדברים גם על עניין של ניהול סיכון. אנשים לא שמים מספיק קרם הגנה כי זה יקר. אנחנו מדברים על מוצרים שנמכרים באירופה. אנחנו לא מדברים על מוצרים שלא נמכרים באירופה ונמכרים כבר בישראל. ניהול הסיכון כאן, האם אנחנו מביאים את אותו מוצר ולא אם אנחנו מביאים מוצר שמשרד הבריאות לא אישר בעבר להביא.

אני חושב שיש מקום לשקול שנית את נושא התינוקות ואת נושא ההגנה מהשמש.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אתה יכול להביא את זה היום בייבוא מקביל.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

רק אם יש כאן בארץ.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

אבל יבוא מקביל הוא הרבה יותר יקר והרבה יותר איטי מיבואן נאות. אם יבואן נאות יכול להביא מי שטיפת פה, אנחנו מפצירים במשרד הבריאות שהוא יוכל להביא גם טלק ג'ונסון אנד ג'ונסון. 

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

זו טענה ותיקה ולכן כבר התייחסנו אליה מספר פעמים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תנו לפרוטוקול תשובה בצורה עניינית. אני לא אלך על הראש של עמדת משרד הבריאות בהקשר הזה. מי שמכריע על בריאות הציבור, זה משרד הבריאות. לקחת את הסיכון הזה כשהמשרד אומר לך במפורש שזה סיכון לא מספיק מחושב או גדול עלינו בשלב הזה, אני ודאי אצמד למשרד. העברנו את הנושא הזה לתוספת כדי שיהיה קל יותר לשנות בהמשך. אני מזכיר לך שבהתחלה הרשימה הייתה בתוך החקיקה אבל העברנו לתוספת כדי שיהיה להם מנדט לשנות ולהקל כמה שיותר ואנחנו ניתן להם ברגע שהם יאמרו שהם ערוכים לכך.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אני לא חושב שצריך להוסיף על מה שאמרת.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

גם נוח שהיום הוא קיים בייבוא מקביל.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

עדיין. הוא דיבר על מחירים. בסוף אנחנו רוצים להקל על אזרחי מדינת ישראל.


 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

כל המטרה של הרפורמה היא נושא המחירים.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >>  

אני חושבת שהוא ניסה לומר שיש היום אפשרות להביא את המוצרים האלה בייבוא מקביל באמצעות רישיון.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זה לא פותר את הנושא עליו טל דיבר של המחיר. המחירים לא ירדו. 

 << אורח >> אייל מנצור: << אורח >> 

זאת לא הסיבה שהם לא ירדו. זה לא קשור. יבוא מקביל אמור להוזיל את המחיר ואם הוא לא הוזיל – למרות שהוא כן הוזיל מכוח הנסיבות שאני יודע במציאות – זה לא בגלל שבדרך הזאת הוא יוזיל ובדרך הזאת הוא לא יוזיל. יבוא מקביל מוזיל. חד משמעית.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אתה למעשה אומר שזה כן הוזל. אתה אומר שמישהו כאן קוטף את הרווח על חשבון הצרכן.

 << אורח >> אייל מנצור: << אורח >> 

חד משמעית.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

יש כאן שני דברים כלכליים מאוד פשוטים. ברגע שאתה עושה יבוא מקביל, אתה מתמקד ב-בסט סלרס. יבואנים כמו איינשטיין עושים את זה מדהים והם מביאים את הליסטרין, ליטר כחול, בצורה הכי זולה והכי מהירה. אבל יש רשתות שיווק שמפחדות או חוששות לקנות את זה כי הן מפחדות שלא יהיה להן על המדף את כל ה-22 מוצרים הנוספים ואז הן חוסמות את היבואן המקביל. ברגע שאתה עושה יבוא נאות, יש לך גישה גם לשלושה מוצרים ואז זו פתיחת שוק הרבה יותר משמעותית. 

אני מאוד מכבד את עמדת משרד הבריאות ולכן פניתי אל שניכם. אני לא מחפש מעל הראש אלא אני מחפש אפשרות נוספת לדיון בנושא הזה. בריאות הפה לעומת עור התינוק, לא שאני מזלזל, זאת דוגמה טובה לכך שלדעתי אפשר לעשות את הצעד הזה כבר עכשיו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני לא יודע אם כבר עכשיו. אם המשרד אומר שהוא לא יכול לעשות את זה כבר עכשיו ולקחת את הסיכון הזה על עצמו, אני כן נצמד לזה כי אמרתי לך שהאחריות על בריאות הציבור היא בידי משרד הבריאות. אבל המנגנונים שאפשרנו להם בחקיקה הזאת, מנגנון שאפשר יהיה להקל באופן יחסי קל ומהיר בלי שהם יצטרכו לעבור עוד פעם חקיקה מחדש אלא מביאים לכאן לדיון ומאפשרים. כמובן שהם צריכים לוודא שהמערכות של הבקרות והבטיחות שיש לאותו יבואן הן מערכות כאלה שיבטיחו מוצר שלא יגרום נזק. כמובן שאנחנו בעד הפחתת מחירים וזה הבסיס בגללו אנחנו דנים בקצב כל כך אינטנסיבי בחקיקה הזאת.

כמובן אנחנו נעקוב אחרי יישום החקיקה ואחרי מצב היבואנים. ככל שנבין שהמערכת מה שנקרא נותנת תפוקה רצינית, אנחנו אפילו אולי נדרוש מהמשרד להקל כמה שיותר. בסוף אנחנו נמצאים כדי לטפל ביוקר המחיה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

20.	תיקון תוספת רביעית ב'

בתוספת רביעית ב' לפקודה –

(1) בכותרת, במקום "(סעיף 55ג1(א))" יבוא "(סעיף 55א)".

(2) האמור בה ייקרא "חלק א': מדינה מוכרת", ובו, אחרי פסקה (4) יבוא:

"(4א)	בריטניה".

(3) בסופה יבוא:

"חלק ב': מדינת הסתמכות

(1) מדינה החברה באיחוד האירופי.

(2) בריטניה.

(3) שוויץ".

התוספת הרביעית ב' היא התוספת שקובעת את המדינות המוכרות היום. אנחנו מוסיפים לה את בריטניה כי היא יצאה מהאיחוד האירופי ואנחנו קובעים את מדינות ההסתמכות בחלק ב' לתוספת שזאת מדינה באיחוד האירופי, בריטניה ושוויץ. ארצות הברית היא מדינה מוכרת. היא לא מדינת הסתמכות.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

הערה שכבר הערתי אבל אני אדגיש אותה שוב. אני כן אתחיל מהסנטימנט. יש כאן חברה רב-לאומית אוסטרלית – ואני לא מסתיר שאני מייצג אותה, זה שקוף לחלוטין – שרוצה לביא רשת דיסקאונט אמיתית לישראל. חברה עם יושב-ראש יהודי שבימים שאף אחד לא מסתכן לפתוח רשתות שיווק בישראל, הוא רוצה להביא רשת שיווק לישראל. זה ברמת הסנטימנט.

ברמת הרגולציה. הסטנדרטים ההסדרתיים של אוסטרליה נצמדים ככל האפשר - משרד הבריאות מכיר את זה – לסטנדרטים האירופאיים. זאת לא ארצות הברית, גם לא שוויץ, אבל הם קרובים ל-EU הרבה יותר מישראל. כדי שנוכל להגיע לישראל בכמות יפה של מוצרים, אנחנו צריכים שאוסטרליה תהיה מדינת הסתמכות כי אחרת אנחנו לא יכולים לבצע כאן מהלך זול ויעיל. 

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

נראה לי שחזרנו על זה בדיון הקודם ואמרנו שאין מניעה לייבא מספק במדינה מוכרת.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

שמשווק באירופה.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

באוסטרליה ובתנאי שהתמרוק משווק במדינת הסתמכות.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

אני רוצה להביא את רובו ככולו של המגוון של כמיסטרי האוס אוסטרליה לישראל.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

הטיעונים שהיו יפים לדיון הקודם יפים גם לכאן. היום אתה יכול להביא לישראל מה שאתה משווק לצורך העניין בסניף באירלנד. לגבי מדינת הסתמכות, אני שוב אומר שזו מסגרת ניהול סיכונים של משרד הבריאות כרגולטור.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה אתם טוענים?

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

קודם כל שהמערכת הרגולטורית לא זהה. יש הבדלים מהותיים בין האסדרה האוסטרלית בעולם התמרוקים לבין האסדרה האירופית.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בדקתם את כל זה?

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

זאת עובדה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

הוא אומר לך שזה קרוב מאוד לאירופה.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

הוא אומר שזה קרוב מאוד.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני שואל אם נעשתה בדיקה.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

 הטענה בפעמים הקודמות הייתה שאוסטרליה אימצה את הרגולציה האירופית וזה לא נכון. היא לא אימצה אותה. אנחנו כבר בשנת 2021 יישרנו קו עם הרגולציה האירופית. כמו שאתה לא דורש מהאיחוד האירופי להכיר ברגולציה האירופית כי זה בעצם מה שאתה מבקש מאיתנו, אתה אומר לי שאתה חושב שאוסטרליה מספיק טובה ותכירי בה.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

אני לא דורש. אני מבקש. 

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

אתה לא מבקש את זה מהאיחוד האירופי.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

לאיחוד האירופי אתה מוכר ואתה מתיישר לפי הרגולציה האירופית. גם כאן. אנחנו אימצנו את הרגולציה האירופית, אני חושבת שזאת רגולציה מאוד מכובדת, השיווק הוא מאוד מאוד נרחב באיחוד האירופי וכל מוצר שאתה משווק באירלנד, אתה תוכל להביא באופן חופשי למדינת ישראל, למעט המוחרגים כמובן. אני חושבת שזאת בשורה מאוד מאוד גדולה עבורכם.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

זו בשורה סבירה. זו בשורה מצוינת אבל בעולמות הדיסקאונט, כמה שזה יותר פשוט, זה יותר אפשרי. אם אנחנו לא מקבלים לא את זה ולא את זה, לא בטוח שנהיה מסוגלים לבצע מהלך אמיתי.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

הכי פשוט אם לא הייתה אסדרה אבל אנחנו עדיין כאן בשביל בריאות הציבור.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

הכנסתם את שוויץ, הכנסתם את אנגליה.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

הכנסנו את שוויץ שאימצה את הרגולציה האירופית. הכנסנו את בריטניה כי היא יצאה מתוך האיחוד האירופי והיא אימצה לתוכה את הרגולציה האירופית. יש כאן מחשבה. אנחנו לא סתם אימצנו את בריטניה ושוויץ.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

לא טענתי שסתם.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

אוסטרליה לא תואמת את הרגולציה האירופית. כמו שאתה לא דורש את זה מאירלנד, אל תדרוש את זה מאתנו, בטח לא בשלב הזה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

למעשה התשובה היא תשובה שלילית.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

 יהיה ניתן לבחון את הבקשה הזאת במעלה הדרך?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

נכון. בדיוק. רשימת המדינות מצויה בתוספת ויש לנו סמכות להוסיף מדינות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

במה הוא צריך לעשות? אולי טל יעשה את העבודה במקום המשרד ותציג בפניהם את הקרבה לאירופה.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

אני צריך לקפוץ לאוסטרליה לשכנע את הממשל האוסטרלי להשלים את המהלך של אימוץ הדירקטיבה האירופאית ולחזור עד שנסיים את הליך החקיקה.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אנחנו נמתין בציפייה.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

אחרי דיונים עם האדם האחראי של הרשת – אני לא מומחה לרגולציה אירופית ואתם מומחים יותר – לטענתו הם קרובים מאוד. נעשה את הדיון הזה במסגרת התיקון ונקווה שנציג טיעונים ונשכנע במסגרת התיקון.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

עם מי עובדת אוסטרליה? איזו רגולציה?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה שעובד עם אירופה, אין לו בעיה להביא. המוצרים שמשווקים באירופה, אין בעיה להביא. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

הם לא משווקים באירופה?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

חלק הם משווקים. אולי אפילו את הרוב. הוא רוצה להביא את המותג כמותג.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

מה שמשווק נניח באירופה, משווק כאן?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כן.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אם כן, על איזה מוצרים אתה מדבר?

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >> 

שמשווקים באוסטרליה? בעיקר סאן סקרינס. הגנה מהשמש שממילא אין. שוב, יש מגוון עצום. אלה סניפים שהם בגודל של איקאה עם כמות עצומה של מוצרי טיפוח, שמפו וכולי. כמות עצומה שפתוחה באוסטרליה ולא פתוחה בישראל והם עומדים בסטנדרטים מחמירים מאוד. זו בשורה הרבה יותר גדולה. אני לא אומר שאין בשורה, אבל זו בשורה הרבה יותר גדולה. לא מביאים מוצרים מסין, אלא מביאים מאוסטרליה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה. נראה לי שמיצינו את הדיון.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

הרפורמה הבאה תהיה מה שטוב לאוסטרליה, טוב לישראל. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

יופי של רעיון. 

 << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >> 

אני חושב שצריך לשאול מה הרגולציה באוסטרליה.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אפשר לשאול מי אדוני?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

פעיל, אחד מהגדולים.

 << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >> 

יושב-ראש ארגון הנכים, זכויות נכים, ואני גם דוקטור לפרמקולוגיה. אני רק מנחש, אני לא יודע בוודאות אבל זה שווה בדיקה, שיכול להיות שבאוסטרליה, שזו מדינה אנגלו-סקסית מאוד גדולה, הם לא עושים הכול באופן עצמאי אלא הם מסתמכים על ה-FDA ואם זה המצב, כדאי שגם אנחנו נרחיב את ההכרה ונאפשר יבוא כאילו זאת הייתה אירופה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זו הבדיקה שאתם צריכים לעשות. תעשה את הבדיקה הזאת.

 << אורח >> טל קירשהיימר: << אורח >>  

בסדר. נעשה. נציג את המסמכים בדיונים מול משרד הבריאות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בסדר גמור. מיצינו את הנקודה. תודה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אנחנו בסעיף 21.

21.	תיקון תוספת רביעית ב'1

	בתוספת רביעית ב'1 לפקודה, אחרי הכותרת יבוא "(סעיף 55א12ה)".

זה רק תיקון. אני מזכירה שהתוספת הזאת היא התוספת של המוצרים שאפשר להביא, קטגוריית של מוצרים שאפשר להביא בייבוא המקביל על בסיס התאמה. בדיון הקודם כן ביקשו אפשרות להרחיב את המוצרים שם לדברים שנושקים גם למוצרים שכבר נמצאים. האם כבר יש לכם תשובה או בהמשך?

בדיון הקודם עלתה בקשה להרחיב את רשימת המוצרים שאפשר יהיה להביא במסלול של הייבוא המקביל, על בסיס התאמה. לדוגמה, דובר על מסכות שיער.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

היות וממילא ניתן לעשות את זה בצו, אנחנו בודקים את זה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

השאלה אם זה נבחן ויש לכם תשובה.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

לא. אנחנו עוד בוחנים את ההרחבה. אני רק אומר שאנחנו יכולים לעשות את זה שלא במסגרת התיקון הזה.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

בדיון הקודם שאלנו על מוצרי משחות שיניים שמוכרים באמ"ר בארץ ובחוץ לארץ הם לא מוכרים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

נכון. זה רשום. גם על זה הם צריכים להחזיר תשובה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אנחנו נסיים את ההקראה ונחזור להמלצות לתיקונים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

את תוספת רביעית ב'2 קראנו כשהיינו בסעיף 5512יג. זאת ההצהרה של היבואן הנאות שצריך לצרף להודעה של השיווק של המוצר שהוא מביא. אין צורך לקרוא את זה שוב.

אני עוברת לתוספת רביעית ב'3. זו התוספת החדשה שאנחנו מוסיפים לגבי ההוראות המאומצות מהאיחוד האירופי. 

תוספת רביעית ב'3

(סעיף 55א12טז(א))

הוראות האיחוד האירופי המאומצות בישראל

טור (1)	- 
תקנות האיחוד האירופי EC מספר 1223/2009 מיום 30.11.2009 לעניין תמרוקים. סעיפים 2(b), 2(c), (l)2, (k), 2(m)2, (n)2, 14 ו-17 וכן נספחים (ll) עד (vl).

אלה ההוראות היחידות שכרגע מאומצות. כשדיברנו על הסעיף הסברנו שמדובר על חומרים אסורים ומוגבלים. 

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >>  

אני רואה שבסעיפי ה-2 צריך לתקן. אני אסביר במה מדובר. סעיף 2 ברגולציה אלה סעיפים של הגדרות. יש כל מיני הגדרות שחוזרות על עצמן בנספחים. אנחנו מאמצים גם את ההגדרות האלה. 

סעיף 14 הוא ההוראה הנורמטיבית ברגולציה באיחוד האירופי שנוגעת לשימוש בחומרים בתמרוקים, איסור על שימוש בחומרים אסורים, איסור על שימוש בניגוד לתנאים שנקבעו לגבי חומרים מוגבלים, הגבלות ותנאים לגבי חומרי צבע, מסנני קרינה וחומרים משמרים.

נספחים 2 עד 6, אלה הנספחים שמציינים ממש את החומרים ואת התנאים לשימוש בהם.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

בתוספת הזאת יש למעשה טור 2 שם יש לנו חלקים א', ב' ו-ג'.

חלק א' מדבר על החרגות, תנאים להחלה ושינויים ותחולת החקיקה הישראלית.

חלק ב' מדבר על החרגות בעניינים שלגביהם לא תחול החקיקה הישראלית או שלא קיימת אסדרה בחקיקה כאמור.

חלק ג' מדבר על תנאים, שינוים והרחבות בעניינים שלגביהם יחולו הוראות האיחוד האירופי. 

כרגע עוד אין לנו את ההתאמות האלה אבל במידת הצורך אפשר יהיה לשנות את זה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אותו מבנה גם במזון.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

תוספת רביעית ב'4

(סעיף 55א12טז(טז)(2))

הוראות מאומצות שניתן להטיל בשל הפרתן עיצום כספי

אלה ההוראות המאומצות שאפשר להטיל עליהן עיצום כספי. כמו שאמרנו, לא על כל ההוראות המאומצות אפשר להטיל עיצום כספי אלא רק על מה שמאומץ באופן מפורש כאן בתוספת.

חלק א': הגדרות

בתוספת זו –

"יבואן" – למעט יבואI המייבא תמרוק לפי סעיף 55א12ד או 55א12ה.

"תקנה 1223/2009" – תקנת האיחוד האירופי (EC) מספר 1223/2009 מיום 30 בנובמבר 2009 לעניין תמרוקים.

(היו"ר קטי קטרין שטרית)

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

מילה לגבי ההגדרה של יבואן. אנחנו מחריגים מההגדרה של יבואן רק לגבי האפשרות להטיל עיצום כספי, יבואן שמייבא תמרוק בייבוא מקביל במסלול ההתאמה. אין הכוונה שהוא רשאי לייבא תמרוק שמכיל חומר אסור או משהו כזה אלא רק בשל ההבנה שהוא מייבא תמרוק בלי יכולת להגיע לתיק התמרוק שלו מכיוון שגם אין לו איזשהו – לפחות לא לפי דרישה – הסכם עם ספק שמבטיח שהתמרוק משווק כדין באיחוד האירופי. אנחנו לא נטיל עליו עיצום כספי אבל עדיין יש עליו איסור לשווק מוצר עם חומר אסור.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

עם ההחרגה הזאת יש בעיה משפטית. זה נכון שעיצום כספי נועד ברגיל על הפרות טכניות שלא צריך להוכיח בהן שום דבר, חוץ מההפרה אבל זה לא מונע מאף רשות מינהלית להטיל עיצום כספי גם כשיש ראיות מינהליות למודעות. אם יש יבואן מקביל והצטברו ראיות אצל המשרד שיש לו מודעות לכך שהתמרוק הזה יובא שלא כדין, אין שום בעיה להטיל עליו עיצום. המסלול המקביל בכתב האישום הוא מאוד מאוד מורכב. האמינו לי, אני סניגור וזה לא כיף לנהל כתבי אישום שמצריכים ראיות מדעיות ואין שום סיבה להחריג. אם משרד הבריאות לוקח על עצמו לא להטיל עיצומים בנוהל הפנימי שלו על יבואנים מקבילים כי א', ב' ו-ג', שלא יעשה את זה, שיעשה את זה, שיעשה את זה בנוהל. אין שום סיבה להפלות בחוק בין יצרנים ליבואנים מקבילים. רק נחשוב על המצב הקיצוני שיכול לקרות שבו יש ראיות ברורות למודעות. אם יש ראיות ברורות למודעות, למה להגביל את הסמכות?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

מכיוון שאם יש מודעות, אותו יבואן מודע לכך שהתמרוק שלו מזיק או עלול להזיק. יש הגדרה בסעיף 55א13(א) שמסבירה מה זה תמרוק מזיק, כולל תמרוק שלא קוימה לגביו חובה לפי הפקודה. במצב כזה חלה חובה על אותו יבואן, על כל עוסק בתמרוקים שיודע את זה, למנוע את השימוש באותו תמרוק. אדם שלא עושה את זה, הוא לא רק עובר עבירה בגינה ניתן להטיל עיצום כספי אלא הוא גם זו עבירה פלילית. במצב כזה תהיה לי אפשרות להטיל עיצום כספי על אותו יבואן.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

יכול להיות שהוא לא יודע ואני אגש אליו ואיידע אותו ואומר לו שאני יודעת שבתמרוק הזה יש חומר שאסור להשתמש בו. אותו יבואן יידרש לנקוט באמצעים כדי למנוע את השימוש באותו תמרוק.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

מה ההבדל בינו לבין היבואן? 

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

היבואנים האחרים, יש להם סבירות יותר גדולה לדעת את ההרכב של התמרוק לעומת יבואן מקביל שיש סבירות הרבה יותר נמוכה. אנחנו חושבים שזה יהיה סביר יותר שרק במידה ובאמת אותו יבואן יודע ומודע לכך, אז אנחנו נטיל עליו עיצום כספי. אני חושבת שאין צורך להסדיר את זה בנהלים כשזה כבר קיים בהוראה ובעבירה אחרת.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

הבעיה היא שעיצומים כספיים משפיעים על המפר פעם אחת ומשפיעים על 10 אחרים שמורתעים מלבצע את ההפרות 10 פעמים או 100 פעמים. זה כמו נושאת מטוסים שהיא קיימת כדי שהיא לא תצטרך לפעול. אם מחריגים בחוק – ואני אומר כסניגור שמייצג בעיצומים כספיים ואני יודע מה אני הייתי טוען אם הייתי סניגור של יבואן מקביל – הייתי אומר שיש כאן החרגה חוקית של המחוקק, של חקיקה ראשית, שאתה לא יכול להפעיל את הסמכות שלך, אז אתה לא יכול להפעיל גם עניין של מודעות. אין שום סיבה. אם משרד הבריאות לא חושב שצריך להטיל עיצום במקרה הזה, שלא יטיל עיצום אבל למה להחריג בחוק את סמכותו לעשות כן? זה לגמרי מוריד את ההרתעה מיבואנים מקבילים.

 << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>  

יש בזה הגיון.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

עשינו את זה גם בתקנות. הכוונה שלנו היא לא לאכוף יבואנים מקבלים ולכן אין לי מניעה עקרונית למחוק את ההגדרה הזאת אבל אנחנו נצטרך להתייעץ. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

נבדוק גם את זה.

 << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>  

זה לא אומר שזה בסדר.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

ברור. לכן אני גם הסברתי ואמרתי שאנחנו ממש לא מכשירים את הדבר הזה. 

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

אני חושב כיבואן מקביל שצריך לשמור על הייבוא המקביל ועל ההחרגות ככל שאפשר ולא להקשות כמו שדורש כאן עורך הדין.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

המשרד יבחן את זה. 

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >> 

חלק ב': הפרות של הוראות מאומצות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי

טור א' – ההפרה						טור ב' – הגורם המפר

(1) מייצר או מייבא תמרוק המכיל חומר אסור	יצרן או יבואן
המנוי בנספח 2 לתקנה 1223/2009 בניגוד
להוראות סעיף 14 לתקנה האמורה כפי
שאומצה בתוספת רביעית ב'3.

(2) מייצר או מייבא תמרוק המכיל חומר מוגבל	יצרן או יבואן
שלא עומד בתנאים המפורטים בנספח 3
לתקנה 1223/2009 בניגוד להוראות סעיף 14
לתקנה האמורה כפי שאומצה בתוספת
רביעית ב'3.

(3) מייצר או מייבא תמרוק המכיל חומר צבע שלא	יצרן או יבואן
מנוי ברשימת חומרי הצבע המותרים לשימוש
בנספח 4 לתקנה 1223/2009 או שלא עומד
בתנאים המפורטים באותו נספח בניגוד
להוראות סעיף 14 לתקנה האמורה כפי שאומצה
בתוספת רביעית ב'3.

(4) מייצר או מייבא תמרוק המכיל חומר משמר	יצרן או יבואן
שלא מנוי ברשימת החומרים המשמרים
המותרים לשימוש בנספח 5 לתקנה
1223/2009 או שלא עומד בתנאים המפורטים
באותו נספח בניגוד להוראות סעיף 14 לתקנה
האמורה כפי שאומצה בתוספת רביעית ב'3.

(5) מייצר או מייבא תמרוק המכיל מסנן קרינה	יצרן או יבואן
שלא מנוי ברשימת חומרי מסנני הקרינה
המותרים לשימוש בנספח 6 לתקנה
1223/2009 או שלא עומד בתנאים המפורטים
באותו נספח בניגוד להוראות סעיף 14 לתקנה
האמורה כפי שאומצה בתוספת רביעית ב'3.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

יש לנו את ההפרות לפי המבנה שיש לנו בתוספת לתקנות שאלה החומרים האסורים, חומרים מוגבלים, הגבלה על חומרי צבע, על חומרים משמרים ועל מסנני קרינה. כאן מאמצים ולכן רק על ההפרות האלה אפשר יהיה להטיל על העיצומים הכספיים.

הלאה.

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >> 

23.	תיקון תוספת רביעית ג'

(1) בתוספת רביעית ג' לפקודה, בחלק א', פרטים (1) עד (5) – יימחקו.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אלה הפרטים של הפרות. קודם כל, תוספת רביעית ג' היא תוספת שמדברת על הפרות לפי תקנות. התקנות שמאומצות באופן מפורש בתוספת כאשר בגינן אפשר להטיל את העיצומים הכספיים. אנחנו מוחקים את הפרטים שכבר לא רלוונטיים בגלל השינויים שעשינו לגבי בעל רישיון.

(היו"ר יונתן מישרקי)

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >> 

(2) בפרט 6 אחרי תמרוק "ביבוא מקביל" יבוא "ולמעט יבואן נאות שייבא תמרוק במסלול האירופי שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא וניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1)".

(3) בפרט 7 אחרי "תמרוק בייבוא מקביל" יבוא "ולמעט יבואן נאות שייבא תמרוק במסלול האירופי שמסר לגביו הודעה על פי סעיף 55א12יא וניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1).

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

פרקים 6 ו-7 בתוספת מדברים על הפרות של הוראות הסימון שנמצאות בתקנות. בקשה שעלתה בדיון הקודם היא לקבוע הוראה מפורשת שמי שמייבא במסלול של יבואן נאות במסלול האירופי בעצם צריך להעתיק את הסימון שיש על האריזה ואז הוא עומד בהוראות הסימון. לכן החרגנו את אותו יבואן נאות מההפרות של תקנות הסימון כאן בעיצומים. בהמשך נקריא את הסעיף שמטיל את החובה לסמן כמו במוצר האירופי.

<< דובר >> יולי קפלן: << דובר >>  

תיקון תוספת רביעית ד' –

24.	בתוספת רביעית ד' לפקודה:

(1) (א) בפרט 2 אחרי "היצרן היבואן" יבוא "למעט יבואן נאות שייבא תמרוק במסלול האירופי שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא וניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1).

(ב) בפרט שלוש אחרי "תמרוק בייבוא מקביל כהגדרתו בסעיף 55א12ד(א) לפקודה, יבוא "ולמעט יבואן נאות שייבא תמרוק במסלול האירופי שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא וניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1).

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

גם כאן אלה הפרות שקשורות לסימון ואנחנו מחריגים את היבואן הנאות, כמו שהסברתי קודם.

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >>  

(2) בחלק ג, פרטים (8) עד (12) – יימחקו.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

הפרטים האלה, עד היום, כמו שאמרנו, כל הנושא של חומרים מסוכנים, מוגבלים ואסורים שהיום אימצנו במפורש בהוראות המאומצות, זה היה מעוגן בתקנות. בתוספת הרביעית ד' קבענו איזה תקנות יהיו מופללות ואלה בעצם התקנות שגם בגינן היה אפשר להטיל את העיצום. מכיוון שעכשיו זה כבר מעוגן בחקיקה וקבענו את הדרך להטיל עיצום כספי לפי התוספת הקודמת, אפשר למחוק את הפרטים האלה. במקביל גם צריך להביא תיקון תקנות שהמשרד יצטרך להביא לאישור הוועדה.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

נכון. משהוספנו את סעיף הסימון, אני מניחה שזה יהיה אפילו יותר מהר כי את החלק המסובך סיימנו. 

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >> 

25.	ביטול תוספת רביעית ה'.

	תוספת רביעית ה' לפקודה – בטלה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

תוספת רביעית ה' זאת התוספת שקבעה את האגרה שהייתה על רישיון תמרוקים כללי ומוחקים אותה כי ביטלו את האגרה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

על כך שמענו תודות.

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >> 

26.	תיקון חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022

	בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022, התשפ"ב-2021, בסעיף 105 –

(1) בסעיף קטן (ה) -

(1) בפסקה (1), במקום "תקנות לפי סעיפים 55ג1(א1) ו-(ז) לפקודת הרוקחים, כנוסחם בחוק זה, הקובעות את התנאים ליבוא ולשיווק תמרוק אף אם אין ליבואן תעודת שיווק חופשי ואת התנאים לייבוא מקביל", יבוא "תקנות לפי סעיף 55ג1(ז) לפקודת הרוקחים, כנוסחן בחוק זה, הקובעות את התנאים לייבוא מקביל של תמרוק רגיש ושל תמרוק שאינו מנוי בתוספת רביעית ב'1" ובמקום "הסעיפים האמורים" יבוא "הסעיף האמור".

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

חוק התוכנית הכלכלית משנת 2021, זו הרפורמה הקודמת שעשינו לגבי הייבוא המקביל. סעיף 105 הוא הסעיף קבע את הוראות המעבר ויום התחיל. שם סעיף קטן (ה) דיבר על זה שצו הפיקוח על תמרוקים, שזה צו שעדיין לא בוטל אבל מכוחו גם מוציאים רישיונות לתמרוקים, קבעו שהוא יעמוד בתוקפו לתקופה של ארבע שנים מיום התחילה וכל עוד לא נכנסו לתוקף תקנות – וכאן אנחנו רק מתקנים – כבר לא צריך את העניין של המדינות שאינן מוכרות שניתן לייבא מהן כי כבר תיקנו את זה כאן וביטלנו את הדרישה הזאת. לכן רק התקנות לפי התנאים לייבוא מקביל שכל עוד הם לא יותקנו, הצו יעמוד בתוקף.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >>  

כלומר, יבוא מקביל יישאר על כנו, גם אחרי ארבע שנים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כן. כל עוד התקנות לא יותקנו.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

אחרי ארבע שנים, לפחות ארבע שנים, אנחנו צריכים להביא תקנות שמסדירות בשים לב לכללים שנהוגים ערב יום התחילה לגבי יבוא מקביל. כרגע זה ללא שינוי.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

התקנות אמורות להחליף את הצו שאמור להיות מבוטל.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

נכון. 

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

את הצו. לא את הייבוא המקביל.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

את הצו. התנאים שיהיו בתקנות, נדון בהם.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

כתבנו כבר אז שהתנאים יהיו בהתאם לכללים היום.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

התקנות אמורות לשקף את הכללים הקיימים.

 << אורח >> דנה ריבנפלד: << אורח >> 

התאחדות התעשיינים. אנחנו חוזרים ומבקשים שלא תהיה אפליה של היצרנים בכל מה שקשור לאפשרות להגיש בקשות לרישיונות כפי שאושר בחוק ההסדרים בשנה שעברה, אז ניתנו לתעשייה לפחות ארבע שנים הסתגלות, מעבר לשיטת הנוטיפיקציה. 

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

אני אוסיף על הדברים. זאת דוגמה ראשונה שאני רואה שהמחוקק נתן תקופת היערכות בחוק ומתבקש כאן ביטול של תקופת ההיערכות שכבר ניתנה. זאת זכות מוקנית בכל הגדרה משפטית. אנחנו לא חושבים שהסעיף הזה יכול לעבור מבחן שיפוטי אחרי שבחוק ההסדרים נתנו לנו תקופת הסתגלות וזו תקופת הסתגלות שהיא קריטית ליצרנים, ואני אתן לאדוני שתי דוגמאות.

יצרן קטן שיש לו מגוון גדול של תמרוקים שהוא צבר בעבודה קשה אחד אחרי השני, שמאוד מאוד יהיה לו קשה להצטייד בנציג אחראי, בתיק תמרוק, בנתונים על חומרי גלם וכיוצא באלה, והוא רוצה לנצל את הרפורמה כדי לחדש את מלאי התמרוקים שלו. כל אלה דוגמאות אמיתיות של יצרנים אמיתיים. אותו יצרן זקוק כמו אוויר לנשימה לארבע שנים שכבר הובטחו לו בחקיקה הקודמת ואין שום סיבה לבטל אותן. גם יצרנים גדולים שיש להם מגוון עצום של מוצרים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אתה מדבר על מוצרים שכבר אושרו במסלול הרישיונות?

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

שכבר אושרו במסלול הרישיונות.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

מי שיש לו כבר אישור.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מי שיש לו רישיון על מוצר מסוים, זה לא מבטל לו.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

לא מבוטל.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

לא רק זה אדוני. זה היה בנוסח הראשון ומאז זה תוקן.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

בנוסח הראשון זה פשוט לא הובן.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

אבל גם עכשיו כאשר יש רישיון של מוצר קיים שעומד לפקוע, התקופה הזאת שאני יכול על בסיס הרישיון הקודם שלי להמשיך להגיש, להמשיך לפתח ולהיערך ליישום הרפורמה עם כל החובות החדשים של הרפורמה שהם יותר קלים מהרישיון אבל כל מה שעשיתי לרישיון כבר עשיתי, ארבע שנים זה מה שמחוקק סבר בפעם הקודמת שזה רלוונטי ואין שום סיבה לקחת את זה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אתה מדבר על מוצר עם רישיון קיים שעומד לפקוע?

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

שעומד לפקוע או פקע. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני חושב שצריך להבחין בין שני הדברים. 

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

גם יצרן שכל המערכת שלו בנויה לפי הצו הקודם ועכשיו יש לו תמרוק חדש וכל המערכת שלו וכל מערכות המידע, הנתונים שהוא אסף, ה-סטייט אוף מיינד, נושאי משרה רלוונטיים, כן נציג אחראי, לא נציג אחראי, הכול בנוי לפי ההסדרה הקודמת והמחוקק הקודם נתן לו ארבע שנים. מעבר לכך שאי אפשר להצדיק מתן ארבע שנים ליבואנים ולא ליצרנים, שזאת אפליה ברורה שלא יכולה לעבור את השולחן של מכובדיי כאן, אלא שזאת ההגדרה הבסיסית ביותר לזכות מוקנית שהוקנתה בחוק וכעת משנים אותה בלי שום סיבה.

אנחנו מבקשים להשאיר את הסעיף הקודם בחוק ההסדרים הקודם על כנו ולאפשר ליצרנים גם להסתגל באופן הדרגתי לחובות המגוונים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני רק רוצה לדייק את המועדים. הרפורמה הקודמת נכנסה לפני שנה לתוקף. כלומר, היו אמורות להיוותר להם עוד שלוש שנים?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

היא נכנסה בינואר 2023.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

נכנסה בינואר 2023, עד?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

עד ה-31 בדצמבר 2026.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כרגע לפי ההוראות שאנחנו מעט נגיע אליהן, אנחנו בעצם מתחילת 2025. 1 בינואר 2025. זה הפער במועדים. 

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

אני אדגיש לאדוני, ינואר 2027 זה המינימום.

 << אורח >> דנה ריבנפלד: << אורח >> 

אני רוצה לציין סיבה נוספת. מעבר להתארגנות יש מגמה של מעבר לנוטיפיקציה מצד היצרנים. ראינו את זה בסקר והראינו למשרד הבריאות את התוצאות שלו. זה סקר שעשינו בקרב החברים שלנו. מה שעלה זה שהחסמים הם מימוניים. כלומר, יש עלויות גבוהות לתהליך הזה. זה לא שאין כוונה לעבור אלא זה תהליך שקורה.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אתם יכולים להסביר?

 << אורח >> דנה ריבנפלד: << אורח >> 

יש הוצאות של בניית תיק תמרוק. לבנות תיק תמרוק שמורכב גם מבדיקות מעבדה ו-ספטי אסייסמנט, זה בסביבות 2,000 דולר למוצר. לכל חברה יש מגוון של מוצרים, עשרות מוצרים, יש חברות עם מאות מוצרים והן לא יכולות בפעימה אחת, תוך חצי שנה-שנה, להתארגן לדבר הזה. זה משהו שהן עושות בהדרגה. 

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

שרה, כמה עולה לכם להגיש לרישיון על ייעוץ מקצועי?

 << אורח >> שרה טל: << אורח >>  

3,000 שקלים. חצי הולך לאגרה, וחצי ל- - -

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >>  

פטרנו מאגרה.

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

בהיבט של היבואנים יש כאן את העניין של תוויות שלא ניתן למעשה להשתמש בתוויות של רישיונות במסלול הנוטיפיקציה. גם זו אחת הסיבות שאנחנו ביקשנו להאריך את מועד תום מסלול הרישיונות.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

רציתי לדעת אם בוטל כל נושא האגרות, העלות שלהן, למה במזון זה עדיין נשאר?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

 לא ראיתי אותך בדיונים על המזון. אתה מייבא מזון?

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

קצת.

 << אורח >> שרה טל: << אורח >>  

רק לסבר את האוזן בעניין העלויות, מה שרותי שאלה: עולה ליבואן כ-3,000 שקלים לשלם לצד ג' שעושה לו את הרישיונות ועוד האגרה של משרד הבריאות בשיטה הקודמת. זה בערך מה שעולה לו גם בשיטה של נוטיפיקציה שהייתה השנה, כי אין לו אגרה אבל הוא משלם יותר צד ג'.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

זאת אומרת שהעלויות זהות למעשה?

 << דובר_המשך >> שרה טל: << דובר_המשך >>  

פחות או יותר זהות, כי במקום האגרה שלכם משלם הכול לצד ג' על כל המסמכים. ומה שנאמר פה – ליצרנים תוספת של בדיקות, לדוגמה מיקרוביולוגיה, ועוד, וזה עולה למעבדות בסביבות 3,000-4,000 שקלים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני מבקש לצאת לכמה דקות הפסקה, ומקווה שבזמן הזה נספיק לדבר בינינו.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:42 ונתחדשה בשעה 10:50.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני מחדש את הדיון. לעניין הרישיונות. ליאור, מה אתם חושבים לעניין הרישיונות?

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אני רוצה לחזור ולהדגיש שהמעבר כאן של הרגולטור הוא הוא מעבר חד ולכן אנחנו מבקשים להשאיר את משטר הרישיונות כי אנחנו חושבים שבמהות הוא נכון. בכל זאת, לאור האופן שהיצרנים עובדים, אנחנו מוכנים להאריך את תוקף האישורים הקיים, הארכה מינהלית של שנתיים. אנחנו סבורים שזה יגשר על הפער של הביטול.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני מבקש מכם ארבע שנים. הדרישה שלהם והמוכנות שלהם כפי שהם הציגו נדרשת. בואו נשאיר את זה לארבע שנים כך שיהיה להם מספיק זמן התארגנות כדי להכניס לתוקף. אני מבקש מכם להסכים לכך. אין לי בעיה שזה במסלול של הארכה מינהלית. 

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

אדוני, אנחנו מדברים על תקופה שבה גם יהיה אפשר להגיש בקשות חדשות.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

ההגשה של הבקשות החדשות צריכה להיעצר על מנת לאפשר לנו להיערך למסלול החדש.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אתה מדבר על משטר רישיונות.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

שני הדברים עובדים ביחד. תוקף האישורים הקיים יוארך לבקשתך בארבע שנים. אנחנו מסכימים לכך. הארכה מינהלית. כלומר, לא יהיה צורך לחדש אלא עד התאריך הדחוי.

לגבי המועד האחרון שבו יוכלו להגיש רישיונות, היות והחוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025, כולנו רוצים את זה, אנחנו חייבים תקופת היערכות. יש מלאי של רישיונות שאנחנו צריכים לטפל בהם ולכן צריך להפסיק את הגשת הבקשות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מתי אתם מציעים להאריך?

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אנחנו מבקשים להפסיק אותו ב-1 באוגוסט. אנחנו מודעים לזה שזה תאריך קרוב.

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

יש מסלולים שכבר השקיעו בהם כסף. 

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אני אומר גם בהקשר הזה. אנחנו נצא להדרכות מאוד ממוקדות על איך מגישים תיק נוטיפיקציה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תן להם עוד קצת זמן. לפחות מי שכבר התחיל בהכנות תיקים במסלול הרישיונות.

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

יש שהתחילו ויש שמתכננים. צפי התחזיות של חברות.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אנחנו מבינם הכול וגם דיברנו על זה בשיחות בינינו. אנחנו מבינים את העקרון. הטענה שלכם מובנת. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תנו עוד כמה חודשים. אולי לפחות עד סוף שנה להגשת רישיונות חדשים.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

זה עלול להשפיע על מועד הכניסה לתוקף של החוק ואנחנו לא רוצים את זה. צריך לסבר את האוזן גם על המלאי שקיים שאנחנו חייבים לטפל בו כי הוא קיים. אנחנו עומדים בפני תקופות מאתגרות בהיבטים של כוח אדם. 

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

הם צריכים להבין את פער ההבנה בינינו. אנחנו הבנו שמסלול הרישיונות הסתיים ב-31 בדצמבר 2024 וביקשנו שנה נוספת עד ינואר 2026. עכשיו אתה מספר לנו על אוגוסט.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

יכול להיות שהבנתם כך אבל זה לא מה שאמרנו. 

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

זה מאוד משמעותי וקריטי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תעשיינים שהשקיעו כסף והשקיעו משאבים כדי לבנות תיק במסלול הרישיונות, כאן אתה פוגע בהם.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

ה-טרייד אוף לתאריך האחרון שבו אפשר להגיש בקשות יכול להיות דחייה של כניסת החוק לתוקף ואנחנו לא רוצים את זה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

עוד טיפה מרווח של זמן.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אני יכול להציע עוד חודש ריאלית. אני יכול לומר 1 באוקטובר אבל זה לא ריאלי מכיוון שגם כך יש חגים ויש גם חופשות קיץ. אני יכול לומר 1 בספטמבר, אני אומר את זה על דעת עצמי, ואני מוכן שזה יחייב את המשרד, אבל מעבר לזה תהיה השפעה על כניסת החוק לתוקף ואנחנו לא רוצים את זה. אני חושב שההגדרות של הארכת התוקף המינהלי הוא פתרון טוב שייתן מענה לרוב התיקים שאמורים להתחדש ונוסף, מי שאיננו בקיא בהודעות הגשת בקשות באמצעות נוטיפיקציה, אנחנו נדאג לתת את כל המידע, להנגיש את כל המידע ולבצע הדרכות על ידי מחלקת תמרוקים או כל מי שדורש את זה.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

אדוני, יש כאן כשל ערכי ומשפטי עמוק. המחוקק נתן לנו עד ינואר 2027. התעשייה בישראל כולה התארגנה והסתמכה כדין על ינואר 2027. אני מודיע לאדוני עם כל הכבוד לדיונים שמתקיימים כאן שאין שום סיכוי שזה יעבור מבחן שיפוטי. עכשיו בא משרד הבריאות ואומר שכדי להקל על יבואנים – ואנחנו קיבלנו בשמחה את הרפורמה, תמכנו בה, מקדמים את התחרות, לא עוצרים אותה, שום הוראה מגינה - אבל כדי לקדם עכשיו יבוא הולכים לקחת מהתעשייה זכות שניתנה לה בחוק. אני לא יודע אם חבריי מבינים מה זאת זכות מוקנית. הדיון כאן לא צריך להיות עוד חודש, עוד חודשיים, יש חוק והוא קבע את ינואר 2027, אין שום סיבה לחרוג ממנו. אדוני, מעבר לעניין של האפליה הברורה - כי אחרי חודש או חודשיים יבואנים אחרים ימשיכו להגיש בקשות כי הצו בעניינים יחול – אי אפשר להשלים איתה. זה לא יכול לעבור את שולחנו של אדוני.

החוק הקודם כבר קבע. המחוקק אמר את דברו – 1 בינואר 2027 ועכשיו בא משרד הבריאות ואומר כדי שאני אקל עם סקטור אחר, תעשייה שלמה שכבר הסתמכה וכבר בנתה על תוכניות, אדוני, זה לא אדם פרטי שאומר שבוטל לו רישום הבן שלו לגן, הוא ירשום לגן אחר. לא. אלה תוכניות רב-שנתיות עם תקציבים, עם היערכות, עם תוכנית אסטרטגית, אם תוכנית יועצים. אנחנו מבקשים להשאיר את זה עד ינואר 2027.

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

השינוי הזה מציב קושי גם בפני היבואנים ולא רק בפני התעשייה המקומית. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

למה? עכשיו הוא דיבר על אפליה. הוא אמר שהאפליה היא לטובתכם.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >>  

מייצגים כאן עוד שני צדדים אחרים. אפשר לדבר על תכליות החוק אבל זאת לא תכלית החוק לבדה, להקל על סקטור אחד. בכל מקרה, גם כשאתם טוענים שיש כאן פגיעה מאוד מאוד משמעותית במי שיש לו תוכנית עסקית קדימה, אולי מתבקש שתוכיחו את זה. תאמרו איפה בדיוק זה פוגע.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

אני לא צריך להוכיח - - -

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אני למדתי בבית הספר למשפטים שחוק יכול לתקן חוק.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>  

סליחה, אנחנו לא בבית משפט.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

באמת אין צורך לטעון את הטענה הזאת. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

העקרון ברור וזה בסדר. אנחנו לא בדיון משפטי. אם אתם רוצים לעתור, כמובן הזכות היא שלכם והכול בסדר. אני רק אומר שאנחנו צריכים להיות ריאליים בקידום החקיקה. אם אנחנו מעקרים מתוכן את החקיקה, לא עשינו שום דבר. אני כן חושב שאתם, התעשיינים, תעשו עבודה מול משרד הבריאות ותוכיחו להם את התהליכים הקיימים. זה לא חייב להיות ברמת מיקרו אלא אפילו ברמת מקרו לגבי זמן תהליך, מה ידוע לכם על התהליכים הקיימים ואפילו בגדול. אני מבקש ממשרד הבריאות לבחון את הדברים.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אם מותר לי להוסיף. האם יש מניעה אמיתית לעבור למסלול נוטיפיקציה?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני לא מאמין שנסיים היום ונגיע להצבעות.

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

אחד הדברים הקריטיים הוא לפרסם נוהל אכיפה. אנחנו באמת לא יודעים מה נדרש מאיתנו. אם אתם רוצים שנעבור למסלול הנוטיפיקציה באופן מלא, אנחנו כרגע לא יודעים. 

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

אני לא מבינה את הקשר. החוק מפורט.

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

אנחנו לא יודעים מה נדרש מאיתנו לגבי הכנה של תיק.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

מסלול נוטיפיקציה הוא מסלול קיים וחלק משמעותי מכם עובדים לפיו.

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

אנחנו יודעים שכרגע הוא מציב קשיים בפני יבואנים ועדיין אין מעבר מלא ואפילו לא קרוב לזה.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

באמת שאין שום קשר בין הדברים.

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

בוודאי שיש.

 << אורח >> דנה ריבנפלד: << אורח >> 

שמענו גם את מה שמשרד הבריאות אומר לגבי ההיערכות שלכם והיכולת לטפל ברישיונות ולאשר אותם אבל קחו בחשבון שעם הזמן ילכו ויפחתו הבקשות כי יש תהליך של מעבר לנוטיפיקציה. זה לא שנישאר עם אותה כמות כפי שקיימת היום.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אנחנו מאוד מאוד מבינים איך השוק עובד וגם את האפשרות שיכול להיות שמעתה ועד אשר אי אפשר יהיה להגיש רשימות יהיה מרוץ להגיש רשימות. גם את זה אנחנו מבינים וגם מזה אנחנו רוצים להימנע. לכן כאשר אנחנו אומרים שיש תאריך אחרון להגשה, אנחנו לוקחים בחשבון את כל הדברים כולל את היכולת שלנו לבחון אותם עד למועד כניסת החוק לתוקף.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

אני לא מבין איך יכול להיות תאריך אחרון להגשה אם החוק נכנס לתוקף בינואר 2025. 

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

קוראים לזה הוראות מעבר.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

מן הסתם אתם רוצים שהחוק ייכנס לתוקף במושב הבא של הכנסת. אם כן, הוא לא ייכנס לתוקף באוגוסט. איך אתם רוצים להפסיק באוגוסט?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

החוק ייכנס לתוקף ב-1 בינואר והוראות המעבר יקבעו הוראות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

רבותיי, כך עובד מנגנון חקיקה. זה לא משהו חדש. זה בסדר. אני לא קובע את זה כתאריך סופי. אני מבקש מכם לעשות עבודה ולהציג בפני משרד הבריאות ולבוא לכאן לקראת הדיון בא מסודרים בעניין הזה.

אני רוצה להתקדם.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

חשוב לי להסביר את התכלית שעמדה מאחורי הוראות המעבר בחוק הקודם. הוראות המעבר בחוק הקודם נתנו אפשרות להמשיך לקבל רישיונות לכל אלה שהתכלית הייתה לא לפגוע בכל היבואנים שלא יוכלו לייבא לפי הוראות פקודת הרוקחים. הכוונה היא לייבוא מקביל והכוונה היא למותגים פרטיים שבזמנו סעיף 55ג1 בנוסח ההוא לא אפשר להם לייבא את התמרוקים שלהם. לכן אנחנו קבענו את הוראת המעבר הזאת. לא בשביל להמשיך את עולם הרישיונות סתם כך אלא הייתה לזה תכלית מסוימת שכרגע אנחנו חושבים שהיא כבר מיצתה את עצמה. אנחנו נותנים פתרונות למותג הפרטי והיבוא המקביל יוכלו להמשיך לקבל רישיונות. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בסדר. נמשיך הלאה. אם כן, תנסו לנהל שיח עד הדיון הבא ונקבל הכרעה בעניין.

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >> 

(2) בפסקה (2), במקום "הסעיפים האמורים בפסקה (1) בענייניים האמורים" יבוא "הסעיף האמור בפסקה (1) בעניין האמור".

(3) במקום פסקה (3) יבוא:

"(3)	בתקופת תוקפו של צו הפיקוח על תמרוקים ועד יום י"א באלול התשפ"ז (1 בספטמבר 2026) יהיה המנהל רשאי לתת רישיון תמרוקים לפי צו הפיקוח ולפי תנאיו לתמרוק המיובא בייבוא מקביל בלבד, אף בלי שמבקש הרישיון עמד בהוראות לפי סעיפים 55א4 עד 55א12, 55ב(א), 55ב(ב)(1) ו-(3) עד (5), 55ג1 ו-55ז1 לפקודת הרוקחים כנוסחם בחוק זה, והוראות סעיפים אלה לא יחולו על מבקש הרישיון. חלף המועד האמור, יהיה המנהל רשאי לתת רישיון תמרוקים לפי צו הפיקוח ולפי תנאיו לתמרוק רגיש או לתמרוק שאינו מנוי בתוספת רביעית ב'1, המיובא בייבוא מקביל בלבד, אף בלי שמבקש הרישיון עמד בהוראות האמורות, והוראות אלה לא יחולו עליו".

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אתם יכולים להסביר? עד כמה שאני מבינה בנוסח שהיה בחוק ההסדרים רצינו לאפשר לפי הצו לתת רישיונות כל עוד הצו עומד בתוקפו. עכשיו אתם מגבילים את זה עד 2026.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

עד 2026 יהיה אפשר לתת לכל סוג של יבוא מקביל ולאחר מכן, החל מ-1 באוקטובר 2026, אנחנו ניתן רישיונות רק למי שלא יכול לייבא בייבוא מקביל לפי המסלול שבפקודה.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

חשוב שהייבוא המקביל יישאר כל הזמן באותם תנאים כפי שקיימים כיום. בלי סייגים.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

אני אסביר. יש לנו את מסלול ההתאמה בפקודה שמאפשר לייבא בלי רישיון. זה יישאר כפי שהוא.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

את מדברת על נוטיפיקציה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

לא.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

לא. אישור.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

יהיה לך תמרוק ייחוס.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

מכון התקנים. יש בו מספר מוצרים דל מאוד.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

נכון.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

נכון. אחרי תקופה זו, כל המוצרים שאפשר לייבא במסלול הזה, יהיה צריך לייבא במסלול הזה וכל מה שלא ניתן לייבא באותו מסלול, ימשיך מסלול הרישיונות. כלומר, נניח משחת שיניים שהיום אי אפשר לייבא אותה במסלול ההתאמה, ב-2 בספטמבר 2026 אתה תוכל להמשיך לייבא את זה ברישיון.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

משחת שיניים בשנת 2027, איך אני אייבא אותה?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

ברישיון. 

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

מה זה רישיון?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

מה שברשימה תהיה חייב לייבא במסלול התאמה.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

לצורך העניין שמפו שהוא לא תמרוק רגיש, אחרי 2026 תצטרך לייבא במסלול ההתאמה.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

אבל אם אני לא רוצה התאמה? אני רוצה להמשיך לייבא את זה כמו שאני מייבא היום?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

אחרי ה-1 בספטמבר 2026 תצטרך לייבא את זה במסלול ההתאמה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לא יהיו יותר רישיונות למוצרים שאפשר יהיה להביא.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

צריך להחריג ושייבוא מקביל יישאר על כנו. 

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

יש לך אופציה של יבואן נאות.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

כן, אבל הייבוא המקביל הוא הרבה יותר קל. אני לא תלוי במכון התקנים. תשאירו גם את האופציה הזאת. 

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

אבל יש לך מסלול חלופי אחר. המטרה היא לצמצם את עולם הרישיונות וכל מי שיכול לבוא במסלול אחר, לא מנוע מלבוא במסלול אחר, הוא ישתמש וזה יהיה המסלול העיקרי שלו. אם אין לך אפשרות לבוא במסלול אחר כי יש שם החרגות במסלול הזה, אז תהיה לך אפשרות לבוא ברישיון.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

בדיונים הקודמים הבטחתם לשמור את הייבוא המקביל כאופציה חלופית תמידית. לא הבטחתם לשנות אותה.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

אף פעם לא הבטחנו תמידית. אני אף פעם לא יכולה להבטיח תמידי.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אמרנו שלא נבטל אותו וכי יש חלופה סבירה שאתה יכול להיכנס בה.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

היא לא סבירה. אני חייב להיות יבואן נאות. כאן אני לא חייב להיות יבואן נאות.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >>  

לא. אתה לא צריך להיות יבואן נאות בשביל המסלול ההתאמה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

חייב להיות שיש יבוא אחר של אותו מוצר. הוא צריך להוכיח התאמה למוצר שמיובא לכאן במסלול הרגיל.

 << דובר_המשך >> אור אלדר: << דובר_המשך >>  

זה מה שהוא עושה היום.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני לא יודעת מה הוא עושה היום.

 << דובר_המשך >> אור אלדר: << דובר_המשך >>  

זה מסלול שפשוט במקום לקבל אישור ממשרד הבריאות, אתה מקבל אישור ממכון התקנים.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

בהמשך להערות הקודמות. אני לא מבין למה בסעיף הזה אי אפשר להגיד שעד ה-1 בספטמבר יהיה לכולם. אם יש כבר מערך ויש כבר נהלים, אין שום סיבה לתת ליבואנים זמן הסתגלות, שאנחנו מסכימים שצריך לתת להם, ולא לנו. שיהיה עד ה-1 בספטמבר ולהוריד את המילים "לתמרוק המיובא בייבוא מקביל בלבד" ויהיה אפשר כל תמרוק. אני באמת לא מבין איך משרד הבריאות מבקש להגן על אפליה ברורה.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אם צריך, אני יכול לחזור על אותם דברים שאמרתי קודם לכן.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

לא נתת קודם שום בשורה. למה אי אפשר שה-1 בספטמבר 2026 יהיה לכולם?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

אתה שואל למה אי אפשר יבוא מקביל לכל תעשיין או למה אי אפשר לכולם? יבוא מקביל אין את הידע של התעשייה. אין תיק תמרוק, אין הערכת בטיחות. הוא לא יודע להגיש נוטיפיקציה.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

אין לו מסלול אחר.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

מה ישתנה בספטמבר 2026?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

זה לא ישתנה. לכן מאריכים לו.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

אבל אחרי ספטמבר 2026 הוא לא יוכל לקבל רישיון. מה ישתנה בספטמבר 2026? הוא ייערך לזה אבל מה ישתנה?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

כל המוצרים שמוחרגים ממסלול יבוא מקביל, לא ישתנה כלום.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

זה בדיוק העניין. עזוב מה שמוחרג מהייבוא המקביל. מה ישתנה ב-2026 לגבי המוצרים שלא מוחרגים? הוא ילמד איך לעשות את הדברים שהוא צריך לעשות. הוא יסתגל. זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים שבסעיף הזה תוסר התיבה לפי תמרוק המיובא בייבוא מקביל בלבד ויהיה לכולם.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

זה פרומיל מסך הרשימות שמטופלות במחלקה. 

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

זאת לא סיבה הגיונית לאפליה.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

יכול להיות. בייבוא המקביל אנחנו מדברים על בערך 88 רשימות בשנה. לכן אישרנו את ההארכה שאתה מבקש, להשוות אותם למי שיש לו - - -

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

יש הבדל מהותי?

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

זה עניין של משאבים. זה לא הגיוני.

 << דובר_המשך >> אור אלדר: << דובר_המשך >>  

המסלול של יבוא מקביל בהתאמה הוא מסלול חדש שנכנס לתוקף רק ב-2023. זה מסלול שהוא בעצמו רק בחיתוליו.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

גם הנוטיפיקציות. מסלול חדש שנכנס לתוקף ב-2023. אין שום הבדל. 

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

יש הבדל.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

אתם יכולים לבחור אותה מידה רק יבואנים שהשם שלהם מתחיל ב-א'. משרד הבריאות בא בפני הוועדה הנכבדת ואומר שאין לו כוח לעשות את זה, אני נותן להם ולא להם. אין שום סיבה להפלות.

 << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> 

יש גם חברות שלא עוסקות בייבוא מקביל, חברות רב לאומיות שמתכננות השקות ומתכננות להביא מוצרים ברישיון.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אני לא רוצה להשיב באותה מטבע כי זה באמת שיח שבעיניי הוא מיותר. החוק כמו שהוא מאזן ובכל מקרה ייגרע ממישהו משהו. תכליות החוק הזה הן תכליות, גם בעולמות פתיחת שווקים, גם בעולמות הרגולציה הטובה יותר שמשרד הבריאות רוצה להחיל על השוק וכלפי עצמו. טענת המשאבים היא טענה. אני לא מסכים עם זה שהיא לא טענה טובה, היא טענה עומדת כי זו המציאות. אפשר להגיד שאני עושה שישה מסלולי יבוא לישראל, האם זה תואם את המציאות ואת היכולות של המשרד? לא. לכן החוק הזה מאוזן בין הביטוי של המסלול הראשי לבין הארכה של מסלולים מקבילים וקיימת היכולת של מי שעוסק כיום בין היתר בייבוא מקביל להיכנס במסלול שנפתח ובין הסלול הקיים שנשאר. לכן אם יש פגיעה, זאת פגיעה מאוד מאוד מינימלית. 

 << אורח >> דנה ריבנפלד: << אורח >> 

זאת מכת מוות למפעלים שלא יכולים לעבור בתקופה הזאת לנוטיפיקציה. למה לפגוע? אתם שמים את הפגיעה דווקא על התעשייה הישראלית.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

מה זה מכת מוות? 

 << אורח >> דנה ריבנפלד: << אורח >> 

מפעל שיש לו מוצרים והוא לא יכול לשווק אותם.

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

ליצרנים קיימים מאריכים. זה רק לחדשים. 

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

הוא מייצא לאירופה?

 << אורח >> דנה ריבנפלד: << אורח >> 

לאו דווקא. הוא מייצר בארץ. הוא יצרן ישראלי.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

אתם מייצרים כאן איזשהו סימן שאלה ענק שהוא לא מחויב. יש לכם את המידע על המוצרים שלכם. תבואו עם נתונים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

דיברנו על כך קודם ואני ביקשתי שתיעשה עבודה מקצועית על-ידכם. תציגו אותה או כאן או למשרד בטרם הדיון הבא כדי שנוכל לקבל החלטה מושכלת. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

כאשר הבאנו את הרפורמה הזו המטרה הייתה להביא יבוא ולהוזיל את המחירים. אני שומעת הרבה יבואנים, הם מגיעים אלי, מדברים איתי ואומרים שזה מבורך, הרפורמה מצוינת, אנחנו רוצים להתחיל את התהליך, אנחנו לא מבינים את הפרוצדורה, אנחנו לא יודעים איך מגישים את הבקשות, מה עושים. עם כל הכבוד, אנחנו כאילו מתקדמים עם החוק אבל אנחנו צריכים גם כתובות כדי שנוכל להקל עליהם. אני רואה שאנחנו עוסקים הרבה עם התאחדות התעשיינים וזה בסדר ואני רואה נציג אחד של היבואנים, אם אני לא טועה. יש הרבה יבואנים שלא יודעים מה התהליך ומה הפרוצדורה. הם מאוד מברכים על הרפורמה אבל מצד שני הם לא יודעים איזה תהליך ומהי הפרוצדורה כדי להתחיל את הבקשות ולהגיש אותן, כאשר גם זה תהליך ארוך. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בדיון הקודם המשרד הציג כאן וגם פורסמו אמות מידה ליבואן במסלול הנאות. כפי שאני מבין, זה כמובן יוצג כאן גם בדיון הבא ויפורסם על ידי המשרד בצורה מסודרת ויאמר מה בדיוק המסלול, למה הוא מחויב, מה הן הנקודות בלעדיהן הוא לא יוכל להביא, מה הוא חייב לעשות כדי שתהיה לו תוכנית בקרה מסודרת. המשרד כמובן הנגיש את המידע הזה וזה חלק מההתחייבויות שלו כאן במהלך כל הדיונים.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, אני פשוט רוצה לחדד. המטרה היא להוזיל מחירים. המטרה היא להביא את כל הדרכים האפשריות, כל דרך יצירתית כדי להוזיל את המחירים כי המחירים הם פשוט בשמיים. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זאת המטרה.

 << אורח >> אייל מנצור: << אורח >> 

	צור דיבר על הנושא של אחרי ספטמבר 2026. רציתי לראות אם אני מבין נכון. יבוא מקביל יישאר למוצרים אחרי 2026? לדוגמה, משחת שיניים שלא נמצאת במסלול של מכון תקנים.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

כן. 

 << אורח >> אייל מנצור: << אורח >> 

יישאר יבוא מקביל.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

ברישיון. כן. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זה הסיכום. תנסו לעמוד בו ולהציג בפנינו ובפני המשרד את הנתונים כמו שצריך. 

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

אני מאוד מכבד את עמדתו של אדוני. אני רק אציין למען הפרוטוקול – כי אני לא יודע לאן הפרוטוקול יתגלגל – שכאשר יש אפליה, מי שצריך להצדיק אותה זה מי שמפלה ולא מי שמופלה. כלומר, אנחנו כאן לא סתם נלחמים. אם משרד הבריאות צופה שיהיה שצף של בקשות לרישיון, כנראה שאלה אנשים רציונליים שמעדיפים בינתיים את הרישיונות על פני הנוטיפיקציה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני לא יודע אם זה נובע מתוך תחושה רציונלית או מתוך עניין של הרגל ותפיסת עולם ישנה. אני גם לא אומר שזה בהכרח. אני רק אומר שתמיד כשאתה מוביל רפורמה, אתה לוקח בחשבון שאנשים צריכים להתרגל למציאות חדשה וזה בסדר. לכן אני אומר שאם ההתרגלות הזאת והתהליך של ההסתגלות לרפורמה היא באמת משהו שיתקע את התעשיינים בצורה כזאת שהם לא יודעים לעבור למסלולים הנוספים או שיש להם קשיים או שהם נמצאים וכבר השקיעו משאבים - תוכיחו את זה למשרד.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

אין בעיה אדוני אבל לא נוכל להשלים עם סעיף שמתייחס באיפה ואיפה ליבואנים וליצרנים, בעיקר שאנחנו כתף אל כתף וקידמנו בברכה רפורמה שבעיקרה היא לייבוא.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני מסכים. לא כל כך הייתה לכם ברירה כי זה מה שאנחנו רוצים להוביל אבל בגדול אני אומר שאני שומע אתכם, שומע אפילו בקשב רב, ואני גם רוצה לעזור ולסייע כדי שתהיה התאמה. אני רק מבקש שתיעשה עבודה אמיתית כדי שנבין בדיוק היכן אנחנו נמצאים. 

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

אנחנו ננסה להגיע לתאריך, לאיזשהו תאריך, אבל שהוא יחול שווה לכולם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בסדר. לעת עתה מיצינו את הנקודה הזאת.

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >> 

(2) בסעיף קטן (ו), במקום "לפי סעיף 55ג(א1) ו-(ז)" יבוא "לפי סעיף 55ג1(ז)" ובמקום "הקובעות את התנאים לייבוא ושיווק תמרוק אף אם אין לו תעודת שיווק חופשי ואת התנאים לייבוא מקביל" יבוא "הקובעות את התנאים לייבוא מקביל של תמרוק רגיש ושל תמרוק שאינו מנוי בתוספת רביעית ב'1".

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זה הסעיף של התקנות הראשונות. גם כאן אנחנו משאירים את זה רק לעניין הייבוא המקביל.

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >> 

27.	תחילה

תחילתם של הסעיפים המפורטים להלן ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) (בחוק זה – יום התחילה):

(1) ההגדרות "ההוראות המאומצות" "יבואן נאות", "יבוא תמרוק במסלול האירופי". "מדינה מוכרת" ו"מדינת הסתמכות" כנוסחן בסעיף 1(1) ו-(2) לחוק זה.

(2) סעיף 55א5 לפקודה כנוסחו בסעיף 6(2) ו-(3) לחוק זה.

(3) סעיפים 55א10, 55א11, 55א12ג, 55א12ה לפקודה כנוסחם בסעיפים 7 עד 10 לחוק זה.

(4) סימנים ג'1 עד ג'3 לפרק ז'1 לפקודה כנוסחם בסעיף 11 לחוק זה.

(5) סעיף 55ג1 לפקודה כנוסחו בסעיף 14(1) לחוק זה.

(6) סעיף 60 לפקודה כנוסחו בסעיף 15(2)(ב) לחוק זה.

(7) סעיף 60ד לפקודה כנוסחו בסעיף 16(1)(ב), (2)(ב) ו-(3) לחוק זה.

(8) סעיף 60ד1 לפקודה כנוסחו בסעיף 17 לחוק זה.

(9) סעיף 61 לפקודה כנוסחו בסעיף 18 לחוק זה.

(10) תוספת רביעית ב' לפקודה כנוסחה בסעיף 20(1) ו-(3) לחוק זה.

(11) תוספת רביעית ב'1 לפקודה כנוסחה בסעיף 21 לחוק זה.

(12) תוספת רביעית ב'2, תוספת רביעית ב'3 ותוספת רביעית ב'4 לפקודה כנוסחן בסעיף 22 לחוק זה.

(13) תוספת רביעית ג' לפקודה כנוסחה בסעיף 23 לחוק זה.

(14) תוספת רביעית ד' לפקודה כנוסחה בסעיף 24 לחוק ה.

(15) תוספת רביעית ה' לפקודה כנוסחה בסעיף 25 לחוק זה.

(16) סעיף 105 לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022) התשפ"ב-2021, כנוסחו בסעיף 26(1)(ג) ו-(2) לחוק זה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

הוראת התחילה הכללית אומרת שב-1 בינואר 2025 ייכנסו לתוקף כל הסעיפים שעוסקים ביבואן הנאות, בייבוא האירופי, הוראות עונשיות, העיצומים. למעשה מה לא ייכנס במועד הזה?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

מה שייכנס באופן מיידי זה הנושא של רישיונות תמרוק כללי, כלומר, האפשרות להירשם במרשם העוסקים רק על בסיס הצהרה וההקלות שעשינו בייבוא המקביל במסלול התאמה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זה ייכנס מיידי והשאר ייכנס ב-1 בינואר 2025.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >>  

מה זה מיידי? איזה נושא שייכנס מיידי?

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >>  

הרישום במרשם יהיה רק על בסיס הצהרה עצמית ולא על בסיס רישיון תמרוקים כללי. עשינו הרחבות במסלול התאמה, מסלול מכון התקנים כפי שאתה קורא לו, וההרחבות האלה גם ייכנסו באופן מיידי.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

מיידי זה היום? מחר? 

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

במועד הפרסום ברשומות. 

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >> 

28.	הוראת שעה

בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום התחילה, יקראו את סעיף 55ג1(א) לפקודה כך שבמקום "במדינה מוכרת (תעודת Free Sale) שניתנה בידי הרשות המוסמכת לכך באותה מדינה" יבוא "שניתנה בידי רשות מוסמכת".

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה יש לכם להגיד?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

היה סעיף אחד ששכחתי לומר שגם הוא ייכנס לתוקף והוא האפשרות לייבא בנוטיפיקציה מכל מדינה, ה-Free Sale עליו דיברנו ולא רק ממדינה מוכרת. מכיוון שהתיקון בסעיף כולל שני מרכיבים שאחד מהם ייכנס לתוקף ב-1 בינואר, כתבנו הוראת שעה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אתם עוד לא מגובשים לגבי הבקשה של ה-Free Sale, נכון? 

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

לצערי עוד לא. עד הדיון הבא, אז נחזיר תשובה.

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >> 

29.	הוראת מעבר

(1) בסעיף זה -

"חוק התוכנית הכלכלית" – חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021, כנוסחו בסעיף 26 לחוק זה.

"צו הפיקוח" – כהגדרתו בסעיף 55א לפקודה.

(2) עוסק בתמרוקים שערב פרסומו של חוק זה היה אחד מאלה, רישומו במרשם יעמוד בתוקף עד תום תקופת תוקף הרישיון האמור או עד 21 ימים מיום התחילה, לפי המאוחר, ויחולו לגביו הוראות סעיפים 55א2 ו-55א3 לפקודה כנוסחם ערב תחילתו של חוק זה:

(1) בעל רישיון תמרוקים לפי סעיף 55א1א לפקודה.

(2) בעל רישיון תמרוקים כללי לפי צו הפיקוח.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני רוצה לעצור כאן לרגע. הסעיף הזה עוסק בהוראת מעבר לגבי רישיון עיסוק, נכון? לא רישיון לתמרוקים. 

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

כן. רישיון לעיסוק.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

עיסוק בתמרוקים. אתם אומרים שהוא יעמוד בתוקפו, מי שכבר היה לו רישיון ערב פרסומו של החוק, עד תום תקופת הרישיון או 21 ימים מיום התחילה שזה 1 בינואר 2025, לפי המאוחר.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

כן. במהלך 21 הימים האלה אותו עוסק יידרש להצהיר.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זה נכנס לתוקף בפרסום. אם הוא רוצה להצהיר לפני ה-1 בינואר?

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >> 

הוא יכול.

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >> 

(3) רישיון שניתן לגבי תמרוק לפי צו הפיקוח ערב יום התחילה, יעמוד בתוקפו עד תום המועד הנקוב בו, או עד שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר. על אף האמור -

(1) לגבי רישיון שניתן לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023), יחולו הוראות סעיף 105(ג) לחוק התוכנית הכלכלית.

(2) לגבי רישיון תמרוק המיובא ביבוא מקביל בלבד לפי צו הפיקוח ולפי תנאיו, בהתאם לסעיף 105(ה)(3) לחוק התוכנית הכלכלית, ימשיכו לחול הוראות הסעיף האמור.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כאן מדברים על הרישיונות של התמרוקים ואומרים שמה שניתן לפני יום התחילה ימשיך לעמוד בתוקף עד תום המועד של הרישיון או עד שישה חודשים מיום התחילה לפי המאוחר. אומרים שברישיונות שניתנו לפני 1 בינואר 2023, יחול עליהם 105(ג) לחוק התוכנית הכלכלית.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

בחוק התוכנית הכלכלית קבענו שמי שהיה לו רישיון ערב יום התחילה, יראו בו כאילו הוא עומד בהוראות הפקודה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לעניין נציג אחראי.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

לעניין הכול והוא לא נדרש לבצע פעולה נוספת. אנחנו כמובן לא משנים את ההוראה הזאת.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לגבי היבוא המקביל, ימשיך לחול ההוראות של 105(ה)(3), שזה לפי צו הפיקוח?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >> 

נכון. מכיוון שהם עדיין יכולים להגיש בקשות לרישיון, הם לא מקבלים את האקסטרה זמן הזה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

שינינו את זה לארבע שנים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

כן. מנסים.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

רק להבהיר. התיבה "או עד שישה חודשים מיום התחילה" תשונה לארבע שנים מיום התחילה.

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

להצעת הוועדה אנחנו נאריך את זה לארבע שנים. תוקף הרישיון יוארך לארבע שנים.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

לארבע שנים, כמו שביקשנו. כמובן לפי המאוחר.

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

יש סעיפים חדשים שלא הקראנו. את כל הסימון וכולי.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לא. אלה תיקונים שאנחנו צריכים לחזור עליהם ונעשה את זה באופן מסודר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני חותר לכך שבדיון הבא נגיע עם תשובות לשאלות שעלו כאן היום ויעלו גם הנושאים שלא נפתרו בדיון הקודם. 

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

הם גם חייבים לנו תשובות. לא חייבים אבל אמרו שייתנו לנו תשובות בדיון הזה על שאלות שהעלינו קודם לכן.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

נכון. הכול רשום.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

הכול רשום. אני עכשיו על חשבון מליאה וצריך לסיים את הדיון. אני אומר שהיום ביקשתי להמשיך הקראה מהנקודה בה הפסקנו כאשר אני יודע שיש לנו תיקונים ושאלות שעוד לא ענינו עליהם. בשבוע הבא - אני מקווה שנעשה את זה ביום ראשון, אני עוד מעט אסגור את לוחות הזמנים לגבי שבוע הבא - אנחנו חותרים לחזור על אותם סעיפים שצריך לתקן, לקבל תשובות על נושא ה-Free Sale ומה שדיברנו היום עם התעשיינים לגבי תקופת הגשת הבקשות לרישיון.

 << אורח >> עובדיה צוריאל: << אורח >> 

וגם שאלות מהפעם הקודמת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

גם שאלות מהפעם הקודמת. לאחר מכן, אם אנחנו באמת נצליח ליישר קו סביב הסוגיות הללו, אני מתכוון אולי להצביע. כנראה שזה יהיה ביום ראשון אבל בהמשך היום יפורסם לוח הזמנים. אם כך, עד כאן להיום. 

אני כמובן מודה לכולם.

 << אורח >> אייל מנצור: << אורח >> 

הערה קטנה אחרונה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

לגבי הנושא של מה שטוב לאירופה טוב לישראל. יש מוצרים שצור דיבר עליהם, כמו משחות פרדונטקס וכולי, והם אמרו שאפשר לייבא. היו כאן חבר'ה ממשרד הבריאות ואני לא יודע איך. 

 << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> 

נענה על זה בשבוע הבא.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

נשאיר את זה לדיון הבא. עד כאן להיום. תודה רבה לכולם.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:24. << סיום >>