פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 44 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 02/12/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 102 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שני, א' בכסלו התשפ"ה (02 בדצמבר 2024), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> הצגת תכניות הממשלה להעצמת ולפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בגליל, בכרמל ובגולן << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר ששון ששי גואטה טטיאנה מזרסקי חברי הכנסת: חמד עמאר מוזמנים: האשם חוסין – מנהל, הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, משרד ראש הממשלה גיא דייגי – יועץ, מינהל התכנון, משרד הפנים מיכל מחמלי – מנהלת תחום תקציבים, משרד הפנים דוריה גנות – אגף תקציבים, משרד האוצר חוסיין סעד – מנהל תחום תכנון כלכלי, משרד החקלאות וביטחון המזון אמין אבו חייה – מנהל אגף מיעוטים, משרד הבינוי והשיכון חסן אבו ריש – מנהל נפת צפת, מחוז חיפה והצפון, משרד הרווחה והביטחון החברתי סגן אלוף ד"ר מנצור מועדי – מנהל המחלקה לענייני דרוזים וצ'רקסים, משרד הביטחון אייל הנס – ראש אגף חינוך משלים, משרד הביטחון זאהר קבלאן – מנהל אגף מרכז ודרום, נתיבי איילון, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עידן פלדמן – עוזר מחקר, אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה והתעשייה שלמה כץ – פרויקטור לתוכניות לאומיות, המשרד להגנת הסביבה יאסר גَדבאן – ראש המועצה המקומית כסרא-סמיע, ויו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות סיף משלב – ראש המועצה המקומית אבו סנאן נזיה דבור – ראש המועצה המקומית בית ג'ן אנוואר עאמר – ראש המועצה המקומית חורפיש חוסאם כבישי – ראש המועצה המקומית ג'וליס סלמאן מולא – ראש המועצה המקומית ירכא והיב סייף – ראש המועצה המקומית יאנוח-ג'ת אייל בדר – מועצת התלמידים והנוער הארצית אלעד זאקי – מזכ"ל, מועצת התלמידים והנוער הארצית גילת פיש – דודתו של שגיא דקל חן החטוף בעזה, נציגת משפחות החטופים גליה חושן – אם שכולה, נציגת פורום הגבורה ופורום אימהות הלוחמים מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> הצגת תכניות הממשלה להעצמת ולפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בגליל, בכרמל ובגולן << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוקר טוב לכולם. אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. השבוע התחייבנו לבצע מעקב אחר החלטות ממשלה שנועדו לחזק את היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בגליל, בכרמל ובגולן. קיבלנו החלטה לא לוותר בנושא הזה ולתת זמן לממשלה לדווח על שיפור באיכות הביצוע, וגם להציג לנו את התוכניות לעתיד; לראות ביצוע מלא רגע לפני סוף שנת תקציב, ולצידו כוונות לעתיד, ולא רק כוונות, כי תקציב 2025 כבר מעוצב בממשלה. לפני הכול, אנחנו לא שוכחים, גם היום, את החטופים שעוד לא שבו הביתה. לקחתי על עצמי לזכור ולהזכיר לכולנו את כלל החטופים בכל יום בכנסת – אדם אחד או אישה אחת שלא שבו הביתה – וללבוש את החולצה שלהם, באישור המשפחות, על מנת שנזכור ונראה אותם מול העיניים, ולא נעבור לסדר-היום מבלי שהתייחסנו לנושא הזה, ועל מנת שהם יהיו על ליבנו תמיד. הלוואי, וכולי תקווה, שלא נצטרך חולצות, צמידים או סיכות, ושכל ה-101 ישובו הביתה. היום, אני לובש את החולצה של סמל עוז דניאל. הוא בנם של מירב ואמיר, ואחיה התאום של הדר. היה לוחם בגדוד 77 בחטיבה 7, בן 19 במותו. עוז נחטף מהטנק שלו על ידי מחבלי חמאס ב-07 באוקטובר 2023, יחד עם חבריו ללחימה נמרוד כהן ועומר נאוטרה, שעדיין חטופים בעזה, ושקד דהן ז"ל, שגופתו גם היא מוחזקת בעזה. לאחר 141 ימים של חוסר ודאות, הוא הוכרז כחלל צה"ל על סמך ממצאים שאותרו כשגופתו עדיין מוחזקת ברצועה. הרב הצבאי קבע את מותו גם בהיעדר הגופה. עוז היה צעיר מלא חיים ואהוב, שהיה מוקף תמיד בחברים רבים. הוא היה נגן גיטרה מחונן שחלם להיות מוזיקאי. הוא אהב במיוחד את להקת Guns N' Roses. הוא היה בעל חוש הומור מיוחד וחיוך ענק, שהדביק את כל סביבתו, והאמין שלמוזיקה יש את הכוח לשנות את העולם. חבריו מספרים שהיה בלתי אפשרי להתעלם מהאדם הערכי שהיה, ומיכולתו לכבד את האדם באשר הוא, בכל מצב, כפי שהעידה אימו. בזמן שהיה חטוף, נאבקה משפחתו, יחד עם משפחות החיילים החטופים האחרים, להשבתו. בעצרת למען החטופים בכפר סבא, אמרה אימו מירב בכאב: "הדבר היחיד שאני יודעת בוודאות על עוז זה שהוא חטוף. אין לנו כל אות חיים לגביו. חוסר הוודאות הוא מוחלט. איני יודעת איך הבן שלי מרגיש; האם הוא אוכל? האם הוא שותה? איך מתייחסים אליו? האם יש לו בגדים חמים בימים קרים אלה?". זה התייחס לחורף שעבר. בהלווייתו, אחותו התאומה הדר נפרדה ממנו במילים קורעות לב: "החלומות שלנו כבר לא יהפכו למציאות. איך אחגוג את יום ההולדת שלנו עכשיו?", ואימו סיפרה על חלומה האחרון: "ראיתי אותך, עוזי שלי. זיהיתי אותך ישר בתוך ההמון. רצתי אליך וחיבקתי אותך חזק. היית כל כך יפה, ילד שלי, מסופר, מקולח וגאה. לבשת מדי צה"ל, בדיוק כמו בפעם האחרונה שנתתי לך חיבוק כשחזרת לצבא. היית יפה וטהור, ילד שלי". חוסר הוודאות אותו תיארה מירב בכפר סבא משותף למשפחות רבות מבין 101 החטופים שעדיין בעזה, שגורלם לא ידוע. סיפורו של עוז הוא סיפורו של נער צעיר, מוכשר ומלא תקווה, שחייו נגדעו באכזריות בעודו ממלא את חובתו בהגנה על המולדת. זכרו וסיפור גבורתו ייחרטו לעד בלב כולנו. בעזה מוחזקים, כבר 423 ימים, 101 חטופים, חטופות, ילד ותינוק. צריך שכולנו נפעל כדי להחזיר אותם הביתה עכשיו. מישהו מנציגי המשפחות רוצה לומר משהו? בבקשה. << אורח >> גילת פיש: << אורח >> שלום ובוקר טוב. תודה על דבריך. אני גילת. אני דודה של שגיא דקל חן שנחטף מניר עוז ועדיין חטוף בעזה. לפני שלושה שבועות, יצא דוח הבריאות המעודכן של המטה – דוח הבריאות של 400 ימים. המטה מוציא דוח מעודכן על מצבם של החטופים בכל 100 ימים. זה לא דוח שבדק את החטופים, כמובן – אנחנו לא יכולים לבדוק אותם; אנחנו לא יודעים איפה הם ומה מצבם האמיתי, אבל רופאים מסיקים זאת על סמך חלק מהשבים – כאלה שחזרו בשקיות וכאלה שבדקו את מצבם הגופני ועוד פרמטרים נוספים. אני רוצה להקריא חלק מתוך הדוח הזה. זה הפרק שנקרא "סיכונים בריאותיים ייחודיים לחורף: מכת מוות לחטופים". "לקראת החורף השני בשבי, החטופים מתמודדים עם סדרה חסרת תקדים של אתגרים מסכני חיים. בניגוד לחורף הקודם, שבו לחטופים עדיין היו עתודות פיזיות מינימליות להסתמך עליהן, החורף הנוכחי מוצא אותם במצב מסוכן עוד יותר. "במהלך 400 הימים האחרונים, שכבת שומן גופם, רקמת השריר של החטופים – התדללה, כולל ירידה במסת שריר הלב לרמות מסוכנות, והותירה אותם ללא יכולת לייצר או לשמור על חום גוף ביעילות. התדרדרות פיזית חמורה זו, בשילוב עם תת-תזונה קיימת, מציבה אותם בסיכון גבוה לפציעות הקשורות לקור, כגון כוויות קור והיפותרמיה. "ישנן ראיות לכך שחטופים שנרצחו או ששרדו איבדו שליש ממשקל גופם, ועל פי הערכות מומחים, חלק מהחטופים איבדו עד 50% ממשקל גופם עקב רעב ממושך. מדובר במצב מסכן חיים, הפוגע קשות במערכות הגוף. הוויטמינים והמינרלים החיוניים שלהם מתרוקנים, מה שמגדיל את הסבירות להפרעות קצב לב ואירועי לב פתאומיים. "עם מערכת חיסונית מוחלשת ממילא, החטופים רגישים הרבה יותר לזיהומי חורף ולמחלות ויראליות. החורף הנוכחי מהווה סיכון משמעותי להישרדותם, ומחמיר את תנאי מסכני החיים מהם סבלו לאורך כל תקופת השבי". אני קראתי את הדוח הזה. אני חייבת להתוודות: קשה לי לקרוא אותו. זה דוח קשה מאוד, במיוחד למשפחות. זה דוח שהוריד אותנו נמוך מאוד, ובעקבות הסרטון האחרון עם עידן, שראיתי אותו שוב פעם, רגע לפני שהלכתי לישון – התעוררתי בחמש לפנות בוקר מחלום בלהות. בחלום הבלהות הזה, אני נמצאת במקום חשוך, אני לא רואה אף אחד, ובידיים שלי יש מכונת החייאה. אתם מכירים את המכונות האלה מהסרטים, ששמים - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> דפיברילטור. << אורח >> גילת פיש: << אורח >> זה לא דפיברילטור – זה מה שיש בבתי חולים. כשאת שמה דפיברילטור – הוא עושה את העבודה בעצמו. זו מכונה שאני מחזיקה בה שתי כפות שמצמידים לחזה של בן אדם, אומרים לכולם "Clear", או "התרחקו", ומחיים. בחלום, אני עוברת בחושך אדם-אדם עם המכונה הזו, ומנסה להחיות אותם. זה החלום שממנו התעוררתי, ואין לי מושג אם הצלחתי להחיות אותם. אני רק יודעת שאני הולכת שם בחושך, ניגשת אחד-אחד ומנסה להחיות אותם. עד מתי הם יישארו שם? אני באמת שואלת. היינו חייבים להחזיר אותם כבר אתמול; היינו צריכים להחזיר אותם לפני שנה. הם לא יחזיקו מעמד. כולנו יודעים את זה. אנחנו קוראים את הדוח ויודעים שזה לא סתם. לא סתם מצלמים חבר'ה צעירים בגופם, חזקים. לא סתם הם מופיעים בסרטונים האלה. כל האחרים – מה איתם? תעשו את כל מה שאתם יכולים; תחשבו עליהם בכל יום, בכל בוקר כשאתם קמים. אל תשכחו שאתם שם; אל תעברו לסדר-היום; הם עדיין שם. לא לעבור לסדר-היום. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, גילת. אנחנו תמיד אומרים, ואני חוזר על זה, שהמחדל, האסון והכשל – אחד הגדולים שהיו למדינת ישראל – לא יכול לחזור לקיים חיים נורמליים בישראל בלי שהחטופים בבית. העננה הזו, המועקה הזו, האסון הזה והכאב של המשפחות – ירחפו מעל ראשנו בכל יום, בכל דקה. לכן, זה גם האינטרס הלאומי שלנו לעשות את כל מה שאנחנו יכולים כדי להשיב את החטופים הביתה במהרה. תודה, גילת. גליה חושן, אמא שכולה, בבקשה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> שלום, בוקר טוב, תודה. שמי גליה חושן. אני אמא של הדר חושן. הדר הייתה במסיבה בנובה. היא נסעה ונעצרה במיגונית בכניסה לרעים; היא חשבה שזה הדבר הכי בטוח לעשות, ושם – היא נרצחה עם החברה שלה. אני גם אמא ללוחמים – הבן שלי נלחם בעזה, ובן אחד בצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאיפה אתם, גליה? << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אני מפתח תקווה. אני לא נמצאת פה עכשיו רק כדי לדבר על הבת שלי, אבל תדעו שהאור כבה לנו. אני פה גם בשם כמה ארגונים – גם אימהות הלוחמים וגם פורום הגבורה. אני באה להגיד שאנחנו לא אוהבים מלחמה לשם מלחמה; אנחנו דורשים ניצחון אמיתי. ניצחון אמיתי אומר שיהיה לנו פה ביטחון לאורך שנים, ושלא נדע עוד סבבים בעוד שנתיים, שלוש או חמש. ניצחון אמיתי אומר שלא אנחנו נגדיר אותו כניצחון, אלא שהאויבים שלנו יגדירו אותו כניצחון. ניצחון אמיתי אומר להחזיר את החטופים, אבל לא לוותר – לא לוותר על שטחים שהחיילים כבר נפלו עליהם; להחזיק בשטחים. לא לוותר על הריבונות שלנו. לא לוותר על האזרחים שצריכים לחזור לצפון, למקומות שבהם הם גרים, בבטחה, כשהם לא צריכים יותר להתמגן ולפחד מרקטות. עם כל זאת, יש לנו צבא שמגן עלינו, על האזרחים. באותו יום מר ונמהר – הצבא לא הגן. הוא יצא להילחם כדי לחפות על החרפה – על הבושה על מה שעשו לנו – כדי להשמיד את הרוע וכדי לנצח. זה התפקיד של הצבא – לשמור על האזרחים, אבל התפקיד של הדרג המדיני והצבאי הוא גם לשמור על החיילים; לא לסכן אותם לחינם; לעשות את הכול כדי שהם לא ייכנסו למקומות שמובן מאליו שיש בהם חומרי חבלה או כל מיני מלכודות מוות; לשמור על החיילים כדי שלא ייהרגו לחינם. יש לנו אמצעים. לא יכול להיות שחיילים נכנסים לשטח, עוד פעם ועוד פעם. אני לא מבינה; אני גם לא יודעת איך מרגיש אותו מפקד. אני לא יודעת מי החליט – אני מבינה שהרמטכ"ל הוא ראש הצבא, ושהוא מחליט איזה סגנון לחימה יהיה, אבל הפשיטות האלה, שבהן חיילים חוזרים עוד פעם ועוד פעם לאותם המקומות, ונופלים באותם מטרים מרובעים – לא יכולות להיות. והכול עובר בשקט. זה לא נקרא "לשמור על חיי החיילים שלנו" – זה נקרא "לסכן אותם". מי שמחליט את הסגנון הזה – הדם של החיילים הוא על הידיים שלו. אם הוא החליט שהם צריכים להיכנס לשם שוב ולצאת, שוב ושוב, בכל פעם שנופל עוד חייל – זה על הידיים של מקבל ההחלטה הזו. צריך להפסיק עם זה. החיילים שלנו קודמים; האזרחים שלנו קודמים. כשחייל נהרג – זה עולם ומלואו. אני לא מאחלת לאף אחד להרגיש מה זה שילד נהרג. איזה חור שחור נפער; איך המשפחה מתפרקת ומתרסקת. שמי ששולח את החיילים לשם יחשוב פעמיים, או 10, האם החייל שייהרג שווה את הסבב, את הפשיטה, את הנסיגה. אני שומעת, הרבה פעמים, את המשפט: "טוב, אם נעשה – נחזור לשם". מה זה המילים "נחזור לשם"? מה מסתתר מאחורי המילים "נחזור לשם"? "נחזור לשם" אומר שיהיו עוד חיילים הרוגים ועוד פצועים. איך אפשר להגיד את זה בכזו קלות ראש? נכון שזה התפקיד שלהם, אבל עדיין – להכניס אותם למלכודות? על מה ולמה? אם צריכים להישאר בשטח – נישאר בשטח. אני לא מדברת על התיישבות או לא התיישבות; היום, מבחינה ביטחונית, צבאית – ניצחון אומר החזקת שטח; לקיחת שטח. כך גם הם רואים את זה. חייבים לגדוע את הרוע, עד האחרון שבהם. אני רוצה להגיד משהו שקשור לשם של הוועדה – "הוועדה לפיתוח הנגב והגליל", נכון? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> הילדים שלי הם לוחמים. יש אלפי לוחמים שיוצאים מהצבא אחרי שהם נתנו את מיטב כוחם, מרצם ורצונם להילחם ולעשות למען העם והמדינה. הגיע הזמן שהמדינה באמת תעשה למענם, ולא תיתן להם איזו מלגה פה, מלגה שם, לימודים או משהו כזה. זה לא מספיק. אני חושבת שהחיילים הקרביים – כל אלה שהיו, שנלחמים, שנלחמו, שנפצעו – צריכים לקבל דונם או חצי דונם בנגב או בגליל בחינם. כך תיישבו את הנגב והגליל. יש לי זוג צעיר במשפחה שכבר שנים מחפש יישוב חדש בנגב. הם פנו לכל מיני גורמים, ואומרים להם: "לא, אין שום תוכניות להקים יישוב בנגב בעתיד הקרוב". מה התלונות על כך שאין מספיק יהודים בנגב? איפה ההיגיון פה? מתלוננים על כך שאין מספיק יהודים בגליל. אני בטוחה שאלפי חיילים יסכימו לקבל שטח ולבנות את חייהם שם, בנגב או בגליל. מגיע להם, ומגיע גם למדינה שלנו. אני חושבת שזה יכול להיות פתרון. אני יודעת שיש מגזרים שמקבלים בחינם. למה חייל שיוצא ורוצה לקנות שטח – צריך מיליון וחצי שקלים? מאיפה? הוא צריך לקבל מתנה. למה אלה שלא תורמים למדינה – החיים שלהם יותר קלים? בבקשה, תקימו יישובים; הרבה מאוד צעירים רוצים. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, גליה. אני רוצה להתייחס לדברים, לגבי ההעדפה והזמינות של מגרשים מוזלים לחיילים ואנשי קבע. זה ביזיון, כי המדינה לא רק שלא עושה את זה, אלא שעכשיו היא פרסמה מכרז בקיבוץ האון, ומכרה מגרשים שהיא אמרה שהם בעדיפות לאנשי מילואים, בעלות של 4.6 מיליון, 3 מיליון, 2 מיליון או מיליון וחצי שקלים רק למגרש, בלי פיתוח ובלי היטלים. זאת אומרת, המינימום אותו החייל שהגיש שם – לוחם בגולני שאין לו כלום בכיס, ויעבוד בשכר לא גבוה כי הוא לא בוגר 8200 – צריך לקנות מגרש בקיבוץ האון במינימום של 2 מיליון שקלים, כולל פיתוח. אנחנו התרענו על הדבר הזה, ואפילו היה בג"ץ, אבל המדינה לא שינתה את הכללים. אם תבדקי, בצפון, כמה מגרשים צמודי קרקע במגזר הכפרי שווקו השנה לחיילים – תקבלי כמה עשרות. המדינה לא רק שלא מקשיבה למה שאת אומרת, אלא פועלת נגד הכללים. כראש עיר, אני הצלחתי למכור מגרשים ב-200,000-300,000 שקלים – חצי דונם ורבע דונם ב-100,000 שקלים. הצלחתי לתת לאנשים לבנות בית צמוד קרקע במיליון שקלים. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> זה לא רק שיהיה לו בית צמוד קרקע; הוא יישב את הארץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הם לא רוצים. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> מה אפשר לעשות? אני מוכנה לפעול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי שלא רוצה את זה, בעיקר, ובולם את זה, זו רשות מקרקעי ישראל. ראש הממשלה הודיע שהוא ייתן מגרשים, אבל אין לזה כיסוי; זה סתם. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אבל עדיין, אם תבואי למועצה אזורית מעלה יוסף – אפשר למצוא שם מגרשים של חצי דונם ב-300,000 שקלים, כולל תשתיות. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה בקו העימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה מגרשים זמינים עכשיו לחיילים? אני יודע שאין; כל ההרחבות הכפריות תקועות. בקושי כמה עשרות מגרשים בכל הצפון. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אנחנו יוצאים עכשיו להרחבה ביישוב גרנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יוצאים, אבל זה ייקח עוד שנה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> יצאנו, אבל אנחנו מחכים לפקיד היערות וכל מיני דברים כאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה יעלה המגרש? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> יעלה שם 300,000-350,000 שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והפיתוח? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> כולל פיתוח. אפס על המגרש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה מגרשים יש? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני מאמין שיש איזה 90 בנגלה השנייה. אני יכול לבדוק לך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עם ה-90 האלה – אנחנו רוצים לפתור? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אתה צודק ב-100%. המינהל תוקע את הכול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא הדיון היום. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בשביל לשחרר את כל הנושא – צריך לפרק את מינהל מקרקעי ישראל. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני עומד מאחורי כל מה שאתה אומר. כל מה שאמרת זה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המדינה עוד לא החליטה שהיא רוצה לעשות את מה שאת אומרת. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> תסביר לי למה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עכשיו אנחנו לא עושים דיון, נגמר. אני רק רוצה להגיד לך עוד משהו לגבי הדברים שאמרת קודם: עדיף לא לשקר לציבור. עדיף לא להשתמש במילים "ניצחון מוחלט" אם אתה יוצא באמצע העבודה מלבנון; בלבנון כבר לא יהיה ניצחון מוחלט. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את החמאסניקים – רוב הכוח הצבאי שלהם – חיסלנו, אבל אנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים לעשות שם. אם הממשלה רוצה לעשות ממשל צבאי והתנחלויות – שתעשה, אבל היא לא עושה את זה ולא את זה. היא משאירה צבא מבולבל שלא יודע מה הדרג המדיני רוצה לעשות. אפשר להגיד סיסמאות, אבל מעשים. עשינו הפסקת אש בלבנון בלי הניצחון המוחלט, ואת עזה – כבשנו עד המטר האחרון ואף אחד לא יודע מה הם רוצים לעשות שם. הם לא יודעים מה הם רוצים, ומי שמשלם את המחיר על הבלבול הזה שיש בעזה הם אנשי המילואים והחיילים שלנו. זו לא מטרת הדיון, אבל זו הייתה התייחסות לדברים שלך. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו עוברים לבקרה ומעקב על החלטות הממשלה שנועדו לחזק את העדה הדרוזית והצ'רקסית. יש ארבע החלטות. אנחנו נשמע סקירה כללית של 10 דקות מנציג משרד ראש הממשלה; אחרי זה, נציגי משרדים יתייחסו לסוגיות שיעלו ודברים תקועים; ובין לבין תהיה התייחסות של ח"כים וראשי הרשויות שאיתנו. עיקר הדבר זה תשובות של המשרדים לשאלות ששאלנו לגבי אחוז ביצוע וניצול תקציבי: האם כסף הולך לפח בסוף שנה? האם הוא נגרר שנה קדימה? מה קורה ב-2025? נתחיל עם סקירה של משרד ראש הממשלה. האשם חוסין, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי למגזר הדרוזי והצ'רקסי, בבקשה. << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> בוקר טוב. תודה על ההזמנה. האמת היא שקצת קשה לחזור לשגרה אחרי הדברים ששמענו, אבל אין ברירה. כרגע, הרשות במשרד ראש הממשלה מטפלת בארבע החלטות שהן בתוקף: 716 ו-717 משנת 2021, ו-1974 ו-1975 מיולי האחרון. עכשיו, אנחנו גם מגבשים החלטת חומש חדשה מ-2025 עד ל-2029. לגבי החלטה 716 מנובמבר 2021, הכנו מצגת. (הצגת מצגת) אלה ארבע ההחלטות שאנחנו עובדים עליהן. אני מסתכל בצורה רחבה מאוד על החלטה 716. אספנו את המידע הזה גם לפי בקשת הוועדה לפני כמה חודשים, וגם כי זו העבודה שלנו. אחוז הביצוע עומד היום על מעל 95% - על 96%. רוב המשרדים – בעיקר המשרדים הגדולים – עומדים ביעדי התוכנית. אנחנו רואים את משרד הפנים, את משרד השיקום ואת משרד החינוך. רוב הכסף הגיע לרשויות, והתקציבים הגיעו כהרשאות להתחייב. לכן, יש פער בין מה שאנחנו מעבירים לבין שלב המימוש על ידי הרשויות, שלוקח, לפעמים, עד שלוש שנים או קצת יותר. בהחלטת רמת הגולן, אנחנו רואים ביצוע גבוה מאוד יחסית. כאן, במשרדים הגדולים, אנחנו רואים שזה כמעט 90%. אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי המשרדים, ואחרי המשרדים שיש בהם תת-ביצוע. ביולי האחרון, התקבלו שתי החלטות חדשות ל-2024 בעקבות הסיכום בין ראשי הרשויות לבין משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. סוכם שתהיה החלטה חד-שנתית, או חצי-שנתית, יותר נכון, עד לסוף 2024, שבה נמשיך את הפרויקטים ונמנע פיטורי עובדים. לכן, התקבלה החלטה 1974 לרמת הגולן ו-1975 לגליל ולכרמל – שתיהן בערך 450 מיליון שקלים – כדי לאפשר לנו לסיים את השנה לאחר שנת המלחמה, שהיה בה עיכוב מסוים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ההחלטות של 1974 ו-1975 היו תוספתיות, או שהיה אישור להשתמש בכסף הקודם? << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> רוב הכסף היה תוספתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ב-2025, האם עיגנו בהצעה התקציבית לממשלה את ההשקעה העתידית בעדה הדרוזית והצ'רקסית? << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> כן, אני אגיע לזה עוד שנייה. אני רק אגיד, לגבי 1974 ו-1975, שאנחנו עדיין בשלב של להעביר את הכסף ממשרד האוצר למשרדי הממשלה. חלק מהכסף כבר נמצא ברשויות, כמו השוטף, וכל השאר נמצא במשרדי הממשלה או בפנייה התקציבית כאן, בכנסת, שתאושר בשבוע-שבועיים הקרובים. אני אעבור עכשיו למה שאנחנו מתכננים ל-2025-2029. לפני שניגשנו לעבודה על 2025-2029, עשינו סקר ומחקר מעמיק מאוד, יחד עם חברת ייעוץ בין-לאומית למגזר הדרוזי. אחת השאלות ששאלנו שם הייתה: מה הסוגיות הבוערות ביותר היום עבור החברה הדרוזית בישראל? כמו שאתם רואים, התכנון והבנייה מוביל; אחר כך חינוך והשכלה; ואחר כך הפשיעה והפרנסה או התעסוקה. אלה הדברים שגם מכוונים אותנו כשאנחנו מכינים את התוכנית של 2025-2029 מול משרדי הממשלה כרגע. עיקרי התוכנית החדשה סוכמו לפני שבוע אצל שר האוצר, וחלק מראשי הרשויות היו שם. סוכם שאנחנו נקבל תקציב תוספתי של בערך 2.7 מיליארד שקליO לשנים הבאות, ובנוסף לזה, כמובן, את התקציב המשרדי. אנחנו עובדים כרגע; עוד אין טיוטה וחלוקה, ולכן אני לא יכול להתייחס לזה, אבל אחד ההישגים הגדולים שהולכים להיות בהחלטה החדשה היא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם עובדים על הפרטים? << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי זה יוצג לוועדת הכספים כתקציב מדינה, ולכנסת? << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> אנחנו נביא את זה לאישור הממשלה עד ל-22 בדצמבר. הכסף כבר משוריין. אחד ההישגים הגדולים שיהיו בתוכנית החדשה - - - << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> מה שדיברת עליו זו השנה הקודמת? כלומר, על תוכנית שהיא בביצוע? << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> מ-2021 עד 2024. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> כשראיתי 05 במינהל התכנון – מה זה אומר? זה חצי מיליון שקלים? << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> כן. זה ברמת הצורך. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> חצי מיליון שקלים מ-2021 עד - - - << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> << דובר >> הא זה היה הצורך שלהם. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> זה הצורך? חצי מיליון שקלים? אתה מכיר את הצורך של - - - << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> זה הצורך שלהם. זה מה שביקשו ממני, ואז אישרנו חצי מיליון שקלים. אין בעיה עם זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גואטה, אתה יודע כמה אני אוהב אותך, אבל אתה מפר לי את הכללים. אני רוצה שהוא יסיים לסקור. גם לי יש הרבה מאוד שאלות, ואני מתאפק. עוד מעט – אנחנו ניתן. כן. << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> אם אתה רוצה – אני אתייחס לזה. צריך להבחין בין תכנון מפורט, שזה הרבה מאוד כסף, לבין עדכון תוכניות המתאר, שזה מעט מאוד כסף. אלה שני דברים שונים. כמו שאני אומר, אחד ההישגים הגדולים הוא שקיבלנו את אישור שר הפנים, ונעשתה עבודת מטה מקיפה מאוד בחודשים האחרונים, במשרד ראש הממשלה, על צורכי התכנון העתידיים במגזר הדרוזי. אחד הדברים שסוכמו שם, לאחר 10 שנים שבהן אנחנו דורשים את זה, הוא להקים ועדת תכנון מחוזית ליישובים הדרוזיים בגליל, בכרמל וברמת הגולן, שתתוקצב בערך ב-200 מיליון שקלים. היא תהיה ייעודית ליישובים האלה בלבד, ותביא לפתרון בעיית הדיור, כולל המשך סובסידיה לפנייה חדשה לחיילים משוחררים וזוגות צעירים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יהיו לה סמכויות במרחב גדול? << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> כן. היא נקראת "ועדה משותפת" כי היא חוצה מחוזות – גם מחוז חיפה וגם מחוז הצפון. היא תהיה מתוקצבת על ידינו, כולל כל מה שצריך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה הוחלט והוסכם? << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> כן. זה הוסכם והוחלט. ב-13 באוקטובר, זה הוצג לראשי הרשויות בישיבה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא רוצה "הובטח". אתה אמרת "הוחלט". יש הבדל בין "הובטח" ל-"הוחלט". << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> הוחלט. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> באיזו מסגרת זה הוחלט? << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> במסגרת החלטת הממשלה, יש סעיף ייעודי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ב-20 בדצמבר, עוד 20 יום, אנחנו נראה סעיף תקציבי כזה של 200 מיליון שקלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 200 מיליון? << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לתכנון ובנייה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כולל את זה שיעברו ערבויות לתכנון? << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> לא. זה כסף שמיועד לתכנון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לתוכניות מתאר, לתב"עות וכן הלאה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הכול תוספתי, נכון? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> כמה מיליונים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 200 מיליון שקלים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> 200 מיליון זה סכום; לא חצי מיליון שקלים שהרשות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גואטה, יש פה מיליארדים אם אתה סופר את הכול. << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> יש לך תכנון מפורט, שעולה הרבה מאוד כסף, וגם בשתי התוכניות הקודמות היו מאות מיליונים, ויש תכנון מתארי, שעולה מעט מאוד כסף כי צריך רק לעדכן תוכניות מתאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> האשם, יש לו"ז לוועדה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, עוד לא. קודם כול, אני רוצה לשבח אותך, באופן אישי, כי אתה הקשבת לדרישות שלנו ובאת מוכן עם דיווח תמציתי ומדויק, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. לא רק זה, יש פה גם החלטות ממשלה שמציגות 100% ביצוע, וגם הממוצע הכללי של האחרות הוא מעל 80%-90%. אנחנו רוצים לשבח גם על זה. גם דחפנו פה חלק מהמשרדים לזוז קדימה ולהשלים ביצוע, לפני חודשיים, ואני מקווה שגם זה קידם, אבל אני רואה כמה משרדים שנמצאים בתת-ביצוע באופן עקבי. למשל, משרד המדע – בטח יש לו כסף קטן, אבל הוא מופיע ב-30% ביצוע באחד הסעיפים. יש פה נציג של משרד המדע? << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> הם טענו שהם לא יכלו לעשות את הפעילות שהם היו צריכים לעשות בגלל המלחמה, ולכן - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מסיטים את הכסף. << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> נכון. הם לא הסיטו; הם שמרו את זה לשנה הזו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה האנשים אשמים? לא היו צריכים ללמוד מדעים? לא היו צריכים ללמוד בזום? משרדים אחרים עשו הסבה של כסף. מה עם רווחה? אני רואה שיש רק 73% ביצוע. << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> זה ברמת הגולן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? << אורח >> חסן אבו ריש: << אורח >> אני אתייחס. בוקר טוב לכולם. שמי חסן אבו ריש. אני מנהל נפת צפת במשרד הרווחה. יש ארבעה יישובים. בשלושת היישובים מסעדה, בוקעתא ועין קנייא – הניצול הוא 100%. במג'דל שמס הניצול הוא מועט מאוד, בגלל שאין מבנים ואין לנו כוח אדם, כי יש לנו מצוקה של עובדים סוציאליים בכל רחבי הארץ, כפי שידוע לכולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם בודקים תוכנית להציע יותר למישהו כדי לבוא למג'דל שמס? << אורח >> חסן אבו ריש: << אורח >> לא. אין לנו תוכניות. אין לנו תמריצים במשרד הרווחה. אני מדגיש, עוד פעם, שהבעיה במג'דל שמס היא מבנים – אין מבנים במג'דל שמס שיכולים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה שלא תסב חלק מהכסף למבנים? << אורח >> חסן אבו ריש: << אורח >> אין לנו אפשרות. תנו לנו אפשרות כזו ונעשה את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי הם יכולים להסב, לא? << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> יש להם כסף לבינוי והם עוד לא ניצלו אותו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אז אולי לנתב את המבנים הקיימים של המוסדות הציבוריים לפי שעות פעילות, אבל לקיים שם פעילות מגוונת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא מכיר תוכנית שאי-אפשר לבצע. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> המועצה לא מימשה את הכסף לבנייה? כלומר, לא הגישה את הקולות הקוראים וכדומה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מג'דל שמס לא ביצעה עבודות? << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> אני אדגיש עוד פעם: יש לנו תוכניות ותקציב לתוכניות. הבעיה הייתה שברגע שיש מבנים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלושה יישובים ביצעו באופן מלא - - - << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> נכון, ורק מג'דל שמס לא ניצלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז יורד פה אחוז הביצוע. יש פה את ראש העיר של מג'דל שמס? בסדר. כלכלה – 65%. למה? << אורח >> עידן פלדמן: << אורח >> שלום. עידן פלדמן, עוזר מחקר באגף אסטרטגיה, משרד הכלכלה. כחלק מהחלטה 717, סוכם על הרחבת אזור תעשייה בבוקעתא, ולא היה צורך בחלק מהתקציב שהוצע לזה. לכן, לא היה שימוש בכל התקציב - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא להסב אותו? הרי, היה לכם את תיקון 716 ו-717, כשפה יש תת-ביצוע, שמגובים אחרי זה ב-1974 ו-1975. המשרדים יכולים היו להציע להסיט או לשנות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מצליח להבין מה זה "לא היה צורך". איך דבר כזה לא - - - << אורח >> עידן פלדמן: << אורח >> נכון, אבל אנחנו בנינו כמה מסלולים בשביל פיתוח הצפון כחלק מהחלטת הממשלה. הוקצה חלק לתכנון, בחלק שקשור לאזור תעשייה באזור בוקעתא, והוא לא הגיע לבשלות. כשלא היה צורך מהשטח בכל השימוש התקציבי, ידענו שתהיה החלטת ממשלה נוספת להרחיב את זה, אז השארנו את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע איך זה נראה כשהאוצר רואה שמשרד לא מנצל; שאומר "בעתיד יתנו לי עוד פעם את הכסף" – לא תמיד יתנו לך את הכסף אם אתה לא מבצע. כולם קיבלו עוד כסף על מה שהם כבר ביצעו, כי רוב הכסף של 1974 ו-1975 הוא תוספתי למשרדים. איך משרד יכול, מוסרית, לקבל כסף לאוכלוסיות שכל-כך זקוקות לו, לא לבצע אותו, לא להדליק נורה אדומה ולא להסב אותו, כשיש לו החלטת ממשלה שתעזור לו לתקן את הדרך ולבחור את הפרויקט שצריך? אם לא צריך תכנון אזור תעשייה – להקים משהו עם עסקים קטנים, לתת קרנות וסיוע לעסקים וכו'. יש לכם הרבה מאוד כלים. << אורח >> עידן פלדמן: << אורח >> היו מסלולים לעסקים קטנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, אבל אתה יכול לתגבר ולהוסיף. אתה יכול לעזור לאותם יישובים ולא להחזיר כסף לאוצר. זה לא טוב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> דווקא עכשיו – צריכים את הכסף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הגנת הסביבה – 50% ביצוע. למה? << אורח >> שלמה כץ: << אורח >> התקציב מחולק לשתיים: תקציב קרן הניקיון, שזה תקציב שלנו, ותקציב אוצרי. התקציב האוצרי לא הגיע אלינו, למרות שהגשנו בקשות לאוצר כמה פעמים. התקציב של קרן הניקיון בוצע באופן מלא. יש גם בעיה: הניצול של התקציבים שלנו הוא לא ניצול שנתי; הוא פרויקט לחמש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לנו בעיה. אנחנו יודעים מה זה ניצול וביצוע. אם יש התחייבות כספית מול הרשות, ומקימים את הפרויקט בתוך שנתיים-שלוש – זה ביצוע, מבחינתי. לא קיבלת 50% מהאוצר? << אורח >> שלמה כץ: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מכיר את זה, האשם? << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> זו הפעם הראשונה שאני שומע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האשם הוא המנהל של התוכניות האלה. מישהו במשרד הדליק לו נורה אדומה – "האוצר לא נותן לי 50% מהכסף"? << אורח >> שלמה כץ: << אורח >> כבר הדלקנו נורה אדומה בפעם הקודמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למי? הוא מנהל התוכניות. מי בא ואמר לו: "האשם, לא נותנים לי כסף מהאוצר, למרות שכתוב בהחלטת ממשלה"? << אורח >> שלמה כץ: << אורח >> אוקיי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה היה צריך לעבור מהאוצר? << אורח >> שלמה כץ: << אורח >> לכל 550 – צריך היה לעבור 250 מיליון שקלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 250 מיליון למה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם משרד דל תקציבים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מתבלבל. לא היו 250 מיליון שקלים שצריכים לעבור מהאוצר. << אורח >> שלמה כץ: << אורח >> לכלל החברה הערבית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא מדבר איתך על תוכנית 716. אתה צריך להתייחס ל-716, ולא לתוכנית הכללית של המגזר הערבי. תתייחס ל-716. << אורח >> שלמה כץ: << אורח >> ה-716 ממומן בעיקר מקרן הניקיון, ושם – היה ביצוע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא מה שממומן מקרן הניקיון. היה כסף ממשרד האוצר. כמה כסף זה היה? << אורח >> שלמה כץ: << אורח >> אני לא זוכר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה "לא זוכר"? איך אתה מגיע לוועדה כשאתה לא זוכר? << אורח >> שלמה כץ: << אורח >> אני לא זוכר. אני לא יודע בדיוק כמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נותנים לכם חודשיים להתכונן, ואומרים לכם על אילו החלטות ממשלה יהיה דיון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש תוכנית ייעודית למגזר הדרוזי – 716. יש מספרים. צריך לראות את המספרים, לבדוק כמה עבר ממשרד האוצר, כמה לא עבר, כמה המשרד שלך תקצב או כמה המשרד שלך לא תקצב, ולעדכן אותנו. פשוט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הכסף הזה הלך לפח, האשם? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> האשם, איך אתה לא יודע מה קורה? << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> אנחנו קיבלנו דיווחים כל הזמן. כל מספר כאן מגובה. הדיווח הוא שהכסף כן עבר, אבל צריך לבדוק את זה שוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדוח שלך כתוב 50%. << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> זה מה שבוצע. כל הכסף כן עבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם כסף עבר – זה ביצוע. אל תבלבלו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל הכסף של התוכנית ממשרד האוצר– עבר. אני העברתי אותו כשהייתי שם. לכן, אני לא מצליח להבין - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עבר למי? הוא עבר לרשות או לגוף? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא עבר למשרד, אז הם ביצעו את התוספתי ולא שמו את המשרדי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המשרד לא ביצע, אז לא קרה כלום. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בדיוק מה שקרה – המשרדי לא בוצע, והתוספתי בוצע. << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, הכסף כן עבר למשרד, לפי הדיווח. זה מה שקיבלנו מכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב. לא פירטת התייחסות לעדה הצ'רקסית. אתה אמון גם על זה. כשאתה אומר "דרוזים" – אתה מתכוון גם לצ'רקסים? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה ביחד. כן. << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> כן. אם אתה מסתכל – אפילו השם שלנו הוא "הרשות לפיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים". << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ביחד, כן, אבל ההחלטות הן ביחד? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר גמור. ח"כים שרוצים לדבר – זו ההזדמנות שלכם. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> אפשר שנייה לפני? משרד השיכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו ניתן לעוד משרדים. רק התחלנו. אתה לא מאלה שלא ביצעו, אז לא נפלנו עליך. יאסר מהפורום, קודם כול, ואז חברי כנסת. << אורח >> יאסר גَדבאן: << אורח >> תודה רבה. קודם כול, אני רוצה להודות לך על הישיבה הזו, בשמי ובשם ראשי הרשויות, יושב-ראש הוועדה, חברנו ביטון. אני רוצה להודות לחבריי, ראשי הרשויות, שנמצאים כאן יחד איתי – ירכא, יאנוח-ג'ת, חורפיש, בית ג'ן, ג'וליס, והאחרים שלא הצליחו להגיע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> התעללנו בהם ב-09:00, אבל גם אני באתי מירוחם. אתם לא מיוחדים כל כך. << אורח >> יאסר גَדבאן: << אורח >> המזל הוא שבעקבות היותך יושב-ראש הוועדה, וגם בעקבות תפקידיך הקודמים, במשרד הביטחון וכראש עיריית ירוחם, אתה מבין ויודע את הכאב של הרשויות המקומיות. מנהל הרשות הציג את הביצוע ואת האחוזים, אבל אני רוצה להגיד לכם: יש אכזבה גדולה, מבחינתנו, כראשי רשויות. לפני שאצלול פנימה, אתמול הייתה הודעה שלפיה הולכים להקים עיר דרוזית באיו"ש. אני לא יודע מי יושבים בשולחן העגול, מי תכנן את זה ומי חשב על זה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה היה בתיאום עם פורום ראשי הרשויות. << אורח >> יאסר גَדבאן: << אורח >> בוא נהיה רציניים. חבר'ה, במקום שיחשבו להקים עיר דרוזית באיו"ש – שיעשו קצת תיקון בחוק הלאום; שיבטלו את חוק קמיניץ; שיבטלו את הקנסות ואת צווי ההריסה; שיחברו את הבתים לחשמל; שיעבירו את התקציבים של משרדי הממשלה. אני רוצה להגיד לך, כבוד יושב-הראש: יש כאן לחץ מהרשויות, ומהרבה מקומות כאלה ואחרים. כשאני מדבר על משרדי הממשלה, ב-716 וב-1975 – יש כאן נציג של משרד הפנים? עד היום, לא קיבלנו מבני דת. מתוך 44 מיליון שקלים – 8 מיליון עברו לנבי שועייב, ולא ראינו שקל אחד מתוך 36 מיליון השקלים הנותרים מההחלטה הזו עד היום, היושב-ראש, מה-28 בנובמבר 2021. הכסף במשרד. הכסף לא עבר לרשויות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הכסף הועבר בוועדת הכספים, והובטח לי, על ידי משרד הפנים, שהוא יועבר אליכם עד סוף דצמבר – 36 מיליון שקלים. << אורח >> יאסר גَדבאן: << אורח >> בלי תקן ובלי בטיח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה זה תקוע? << אורח >> יאסר גَדבאן: << אורח >> למה זה תקוע? תשאל את משרד הפנים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הכסף עבר בוועדת הכספים מזמן. << אורח >> יאסר גَדבאן: << אורח >> הכסף עבר למשרד, והוא נמצא במשרד. הדברים רצים בין החשב לבין לא משנה איפה. הכסף של 716 – לא הגיע לרשויות המקומיות. עם כל הכבוד לכולם, כשכאן ראינו 100% ו-100% – יש דברים שלא ראינו אותם. אני גאה בראשי הרשויות על הביצוע, על הניצול ועל כל מה שאתם עושים. אני גאה בהם אחד-אחד. אני רוצה להגיד לכם: משרד החינוך, רווחה חינוכית – יושבת כאן נציגת משרד החינוך – הכסף ב-716 חזר לאוצר. אומרים "לא ניצלו". זה לא שלא ניצלנו; משרד החינוך לא דאג שההרשאות יגיעו לרשויות המקומיות. אחרי זה – באים אלינו בטענות. משרד הבינוי והשיכון – בהחלטה 1975, שריינו כסף. כאן, דיברו על סבסוד למגרשים. עד היום, 2024, לא שווק מגרש אחד בעדה הדרוזית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במשך כמה זמן? << אורח >> יאסר גَדבאן: << אורח >> שנה, מה-01 בינואר 2024 ועד היום. בושה. זו תעודת עניות. העדה עשתה, והיא תמשיך לעשות ולתרום; אנחנו לא עושים טובות ואף אחד לא עושים לנו טובות. אנחנו נאבקים להשיג תקציבים ותוכניות, אבל המשרדים מתעללים בנו, היושב-ראש. אני אומר לכם: לא צריך לרוץ אחרי משרדי ממשלה. משרדי הממשלה קיבלו את התקציב? תעמידו את התקציב לרשויות. לא נתחנן אליכם. יושבים כאן ראשי רשויות, שאומרים לי: "מה קורה?". אנחנו משריינים למשרד הבינוי והשיכון כסף תוספתי, ומשרד הבינוי והשיכון לא מביא לי שקל אחד; הכול תוספתי. ובסוף – לא משווקים מגרש אחד? מה זו הבושה הזו? והרשימה ארוכה. בני מקום? לקח כמעט שלושה חודשים לתקן ולקדם בני מקום. מה זו ההתעללות הזו? הייתה הוראת שעה שטענה: "השיווק לבני המקום; לא לעבריינים ולא לפושעים". רוצים להביא לנו אנשים זרים שישתלטו לנו על היישובים; שיהיה לנו עוד רצח ועוד רצח מאלה שבאים מבחוץ. ריבונו של עולם, אתם לא רואים את השטח? אתם לא מרגישים? להקים עיר דרוזית באיו"ש? היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך: הגנת הסביבה – לא רק ב-716, כש-50% מהכסף לא עבר. 1975 – 25 מיליון שקלים. הקרן לניקיון. מה-07 ביולי 2024 ועד היום – לא ראינו שקל אחד. מתי תביאו את זה? ב-01 בינואר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יאסר, חכה רגע. אני מבקש שיצא מכתב מהוועדה אל השרים של המשרדים שיורדים מ-80% ביצוע, על פי הדיווח שקיבלנו ממשרד רוה"מ. מי שמעל 80% – זה סביר. האשם יצליב את המידע ויבדוק טוב-טוב את הטבלה שיש לנו לפי משרדים. כל המשרדים שירדו מביצוע של 80% – יצטרכו לכתוב לוועדה איך זה קרה ומה בכוונתם לעשות כדי לתקן את הדברים, ולהשיב לוועדה בכתב בתוך שבועיים מיום קבלת המכתב. הנציגים פה, אז כבר תעבדו על התשובה הזו. אתם תקבלו מאיתנו מכתב. יאסר, משפטי סיום, ידידי. << אורח >> יאסר גَדבאן: << אורח >> המשרד להגנת הסביבה, בהחלטה 1975 – 25 מיליון שקלים. הם נאבקו לגייס את 25 מיליון השקלים מקרן הניקיון – 5 מיליון שקלים לטובת רמת הגולן ו-20 מיליון שקלים לגליל ולכרמל. עד היום, לא ראינו שקל אחד. ועדת התמיכות, פרוטוקול, והכסף? אני לא יודע מתי זה יגיע אלינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תדע לך, אני גיליתי את הקרן הזו כראש עיר. זו קרן סודית שיש בה מאות מיליונים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אעדכן אותך: יש לה כמה מיליארדים, והם לא יכולים להעביר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ירוחם לא קיבלה כלום, עד 2013-2014, כשהבנתי שיש דבר כזה. אפשר לקבל מזה הרבה כסף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא אחתוך אותו. שריינו את קרן הניקיון לטובת תקציב 2024. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חמד, אתה הבא בתור. אל תתעסקו עם חמד עמאר כי הוא היה שר במשרד האוצר. הוא יודע את סעיפי התקציב. יאסר, משפט סיום. << אורח >> יאסר גَדבאן: << אורח >> גואטה, ראיתי את חבר הכנסת אביחי בוארון, שדיבר אתמול על העיר הדרוזית בישראל היום. שיבוא לכאן; שידבר איתנו כאן; שיסתכל לנו בעיניים ויגיד לנו מה הם חושבים. אני צריך להגיד מילה טובה להאשם על כל מה שהוא עושה ברשות – הוא באמת משתדל ומנסה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הלוואי והיו לנו פקידים בממשלה כמו האיש הזה. << אורח >> יאסר גَדבאן: << אורח >> הוא עושה עבודה נאמנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש בו אהבה ומעשיות, ואלה שני דברים שצריך במדינה הזו. << אורח >> יאסר גَדבאן: << אורח >> אני רוצה להגיד לך משפט אחרון: הבירוקרטיה ותנאי הסף שמשרדי הממשלה מכניסים לנו בתוכניות – מכוונים לא לאפשר לנו לממש את התוכנית. רדו לשטח; תבינו את השטח. עם כל הכבוד לכולכם, אני רציתי לראות כאן את הבכירים של המשרדים שיתנו את התשובות, ואני לא מזלזל באף אחד כאן. מגיעה מילה טובה לחמד עמאר. חבר הכנסת חמד עמאר עשה את תוכנית 716 – התוכנית הכי טובה שהייתה עד היום, ואנחנו מרגישים את זה עד היום. אני מודה גם לך, גבירתי, חברת הכנסת מיש עתיד. כנראה שזה מה שקרוב. סלחו לי שאני מדבר בצורה הזו, אבל תדע לך – הרחוב רותח; הרחוב חם. העדה תרמה, תורמת ותמשיך לתרום, אבל אל תזלזלו בנו. עד כאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. חמד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוקר טוב לכולם. קודם כול, אני רוצה להודות ליושב-ראש על קיום הדיון החשוב הזה, ולהודות לראשי הרשויות ולמשרדי הממשלה שהגיעו לכאן. זה לא מובן מאליו להגיע מהצפון – מחורפיש, מבית ג'ן, מיאנוח, מכסרא-סמיע ומכל היישובים – ולהיות פה ב-09:00. זה לא קל. זו נסיעה בלתי רגילה לכאן, כי כביש 6 פקוק – אתמול לקח לי ארבע שעות ושש דקות להגיע לכנסת. כל הכבוד לכם שהגעתם. ב-2019 הסתיימה התוכנית, ואז לא הכינו תוכנית לעדה הדרוזית – לא ב-2020 ולא ב-2021, עד שנכנסנו לממשלה. << אורח >> האשם חוסין: << אורח >> ב-2020 – הייתה תוכנית חד-שנתית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו לא תוכנית; זה כסף קטן. אני מדבר על תוכנית שהמועצה יכולה לבנות עליה; שיש לה אופק; שיש לה עתיד; שאתה יכול לקבל תקציב. אני לא מאמין בכל החד-שנתי הזה – גם של 2024. אני מאמין בתוכנית לטווח ארוך. נכנסנו לממשלה ב-2021, ובסוף נובמבר – הכנו תוכנית לשנתיים, של קרוב ל-3 מיליארד שקלים. המשרדים היו אמורים להעביר 1.5 מיליארד שקלים, ובסוף הם העבירו רק מיליארד שקלים. משרד האוצר העביר 1.5 מיליארד שקלים ועמד בכל התקציב שהוא היה אמור להעביר - הוא העביר את כל הכסף לפני שאני יצאתי מהמשרד. אני רואה את הביצוע עכשיו, ואם להגיד לכם את האמת – לא ציפיתי שיהיה ביצוע כזה. זה ביצוע בלתי רגיל. לראות את משרד השיכון מבצע תקציב - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לטובה, אבל יש לי פה ספק, כי במשרד הפנים היה כתוב לי 100%. זאת אומרת, האוצר נתן והם קיבלו, אבל אם הרשויות לא קיבלו – זה לא ביצוע. צריך לשנות שם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> א', אני לא מאשים אף אחד. אני מאשים את האחראים על התוכנית על כך שהם אפשרו דבר כזה. ב', הייתי הולך ויושב מול משרד הפנים עד שהייתי מקבל את הכסף. בשבוע שעבר היה דיון בוועדת הכספים והיו העברות כספיות; שאלתי מה עם 36 מיליון השקלים, ואמרו לי: "עבר ממשרד האוצר מזמן, ואמור לעבור לרשויות עד סוף דצמבר". אני לא יודע אם משרד הפנים יעמוד בזה; הכסף חונה אצלו, והוא פשוט צריך לבוא ולהעביר אותו – חלק צריך ללכת לקבר יתרו, חלק למועצה הדתית וחלק לרשויות המקומיות הדרוזיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מיכל מחמלי ממשרד הפנים, בשנה הזו, במלחמה, דווקא ראינו יכולת ביצוע והעברת כסף יעילה ומהירה מאוד של המשרד לרשויות, וניצול מלא של הכסף. את צריכה להסביר את התקלה הזו, של מבני הדת, ואסור שזה יהרוס את הסטטיסטיקה ואת השם הטוב של משרד הפנים בביצוע כספי השנה. בבקשה. << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> נכון. כמו שנאמר, המשרד פועל להעביר הקצאות לרשויות. הכסף נמצא אצלנו – קיבלנו אותו מהאוצר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי קיבלתם אותו מהאוצר? << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> אם אני לא טועה – באזור אוקטובר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפני אוקטובר. אני מתקן אותך – קיבלת אותו בספטמבר. << דובר >> קריאה: << דובר >> למה רק עכשיו ביקשו אותו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הסיבה שזה אושר רק באוקטובר? את יודעת? << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> פנייה. << אורח >> סלמאן מולא: << אורח >> אני מקים בית תפילה בירכא על ידי קיבוץ תרומות, ויש לי כסף במשרד הדתות שלא קיבלתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין בית כנסת בישראל שלא בנו אותו עם תורמים - - << דובר_המשך >> סלמאן מולא: << דובר_המשך >> 20 מיליון שקלים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - אבל שיהיה חצי או שני שליש מהמדינה, ושתורם ישביח אותו. << דובר_המשך >> סלמאן מולא: << דובר_המשך >> נכון. אני לא יודע איפה נמצא הכסף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי הכסף יועבר לרשויות? << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> אנחנו פועלים כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר – במהלך דצמבר. נעשה את כל המאמצים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תדווחי לוועדה שבוצע, במכתב, בתוך שלושה שבועות. אני מחכה למכתב, מיכל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הובטח בוועדת הכספים, על ידי משרד הפנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא נצטרך לשיר לך את השיר של זוהר "התגעגעתי למיכל". תביאי לנו את הכסף בעוד שלושה שבועות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני יכול לדבר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, גואטה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> קודם כול, אני רוצה לציין את הישיבה. האשם, כל הכבוד על המפרט המסודר שהבאת לנו – על כך שאנחנו באים ורואים מה כל משרד עשה. החברים לידי שיבחו אותך. אדוני היושב-ראש, מיכאל, אני רוצה שכולם יעשו לי כמו שהאשם עשה בכל הנגב והגליל, על כל הרשויות, כדי שאני אדע בדיוק מה אני צריך. זו פעם ראשונה שאני רואה דבר כזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריכים האשם והחלטה טובה; אין לנו לא האשם ולא החלטה טובה. על הצפון – הממשלה מגמגמת; לדרום – היא נתנה הרבה כסף, אבל היא לוקחת אותו בחזרה. החוכמה היא לנסח החלטה שאפשר לבצע. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> על זה באתי לדבר איתך. אחת הבעיות שלי בכל התוכניות הגרנדיוזיות והסכומים – 500 מיליון, 800 מיליון, מיליארד שקלים – היא שבסוף, מגיע מצב שבו ראשי הרשויות לא מצליחים לנצל 20% מהם. למה? בגלל כל מיני חסמים שבעיקר האוצר עושה – כי האוצר עומד מאחורי כל המזימות הזדוניות האלה, כמו שאני מכיר אותו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> דווקא ב-716 האוצר היה עם כולם. העברנו את כל הכסף בזמן. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אתה כבר לא שר באוצר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע שהאוצר דופק אותם היום, אבל ב-716, האוצר העביר את כל הכסף לפני הזמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גואטה, אתה יודע שבזמן שאתה מדבר על האוצר – נציגת האוצר מתאפקת? אני רק עוקב אחרי הבעות הפנים שלה. הלוואי שבכל החלטת ממשלה – תמונת הביצוע תיראה כמו התוכניות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני איתך, אבל אני רוצה שבתוך התוכנית הגדולה – אני ראיתי אתכם יושבים על המדרגות של האוצר כשהגעתי, במקרה, וראיתי כמה אתם מתאמצים – נוודא שהם לא מכניסים לנו כל מיני עזים וחסמים כדי שלא נוכל לקבל את הכסף בסוף; ושלא יבוא לי ההוא, במינהל, שיגיד לי: "בוא נביא חבר'ה מבחוץ שיגורו בתוך היישובים". לא. שהם ירדו למטה כדי להבין מה האופי של המקום. כמו שבטמרה לא יבוא לגור דרוזי – כך גם המוסלמי לא יכול לגור בכסרא, כי זה האופי של המקום, וזה בסדר גמור. מה שאני רוצה, האשם, במיוחד בתור אחד שחי איתם – שירתתי ב-244 ואני חי איתם בכל הדברים – אחד הדברים שהכי חשובים לי הוא שכונות החיילים. אני רוצה להתעסק בנושא של ההרחבות בכל דרך, להשקיע כסף בתכנון ולהתחיל להריץ את זה. הוועדה שאתם פותחים היא דבר טוב מאוד ומבורך, למרות שלנו יש ועדה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גואטה, אתה מתחיל מאפס, כי יאסר אומר שבמשך שנה – לא שיווקו מגרש אחד. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> זה גרוע. זה מה שאני אומר. אני בא לחזק את יאסר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המילה "גרוע" היא מחמאה; זה בושה וביזיון. יש פער בין המילים הגבוהות "חיילים", "לוחמים", "הדרוזים", "גורל", "ברית גורל" – לבין כך שעברה שנה ואין מגרש אחד. כולם ישנו טוב בלילה? עוד מעט מתחילה שנה; בואו נראה אלף מגרשים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה צודק. משרד השיכון והפנים, קודם כול לדאוג. מבחינתי, הכול בסדר – עובדים, חינוך, בריאות, הכול. בנושא של חיילים משוחררים, נושא ההרחבות הוא הנושא העיקרי. צריך לצאת לתכנון גדול מאוד ולפרק את כל החסמים. אם אתה רואה חסמים – תתקשר למיכאל ותיכנס לוועדה, יבואו הנציגים ונדע לריב איתם. בוא נעבוד ביחד, בשיתוף פעולה עם הוועדה, כדי לשחרר את החסמים ולהתקדם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. אנחנו עושים פינג פונג: נציג ממשלה, ראש רשות. משרד השיכון, תציג את עצמך. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> אני אמין, מנהל אגף מיעוטים במשרד השיכון. אני רוצה להתייחס לשלושה נושאים מרכזיים, כבוד היושב-ראש: א', בהיבט הניצול התקציבי, אנחנו עומדים, לאורך כל השנים, בניצול 100% – תוספתי או לא תוספתי; אחר כך, אני אסביר ליאסר מה ההבדל, ולמה דווקא תוספתי עובד יותר טוב, ואיך משרד השיכון עובד - - -. << אורח >> יאסר גَדבאן: << אורח >> אל תסביר לי. תגיד לי כמה אתה מביא לי. אני לא רוצה טובות. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> אני אסביר לך חד-משמעית. << אורח >> יאסר גَדבאן: << אורח >> אתה תביא לי. שקט תמורת שקט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נשמור על תרבות דיון, אבל גם אני מסתייג מהסברים. אני אגיד לך למה – אני אסביר לך את מה שאתה רוצה להסביר לנו: הדרוזים לא צריכים לחיות רק על החלטות ממשלה. בבסיס התקציב של משרד השיכון צריך להיות כסף ליישובים הדרוזיים, ואם מישהו אומר להם: "עד שלא תביאו החלטת ממשלה בשבילכם – אין לכם כלום אצלנו" – לא טוב בהחלט. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> כבוד היושב-ראש, משרד השיכון שם הרבה מאוד כסף בשיווקים ובפיתוח תשתיות בשכונות חדשות. זה לא קשור להחלטות הממשלה. אנחנו עובדים כמשק סגור, ומשרד האוצר מכיר את זה היטב. כל מה שאנחנו מביאים לפיתוח דרך הוות"פ – כל השכונות החדשות – לא קשור להחלטת הממשלה; משרד השיכון שם מאות מיליונים. אתם לא סופרים אותם כי אתם לא רואים אותם, בתכל'ס, אבל בפועל – זה קורה, ואנחנו מפתחים את כל השכונות. שכונת חיילים משוחררים בבית ג'ן עלתה למשרד השיכון 110 מיליון שקלים על פיתוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברוך השם. טוב מאוד. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> כלומר, יש פה הרבה מאוד כסף, הרבה מעבר לשקל מול שקל שקורה. << דובר >> קריאה: << דובר >> כמה שיווקו השנה? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> אני מגיע לנקודה השנייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תן לנו תשובה ספציפית: איך זה שהשנה לא היו שיווקים? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> זה בדיוק הנושא. אנחנו ישבנו לא פעם אחת; גם יאסר הגיע לשר פעמיים, יחד עם השייח' מוואפק טריף ועם חבר הכנסת חמד עמאר; יש שאילתה של חבר הכנסת חמד עמאר. משרד השיכון רצה לשווק לפני שנה; הבעיה היא לא במשרד השיכון, אלא בהחלטת מועצת רמ"י. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עצור. מי זה יושב-ראש מועצת רמ"י? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> שר הבינוי והשיכון. הוא תומך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק רציתי לוודא. אין לו רוב במועצה בהצבעות? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> אין לו רוב במועצה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? זה לעומתי? האופוזיציה השתלטה על המועצה? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> כנראה שכן. פנינו גם ליוסי שלי, שהוא חבר מועצה, שימנה את האשם חוסין כנציג מטעמו במועצה עצמה ונוכל להביא רוב. אנחנו, כמשרד השיכון, מכניסים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אשכרה הבאתם להצבעה ולא היה רוב, או לא הבאתם בכלל? << אורח >> יאסר גَדבאן: << אורח >> לא הגיע להצבעה. הישיבה אפילו לא התכנסה. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> הביא. הגיע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חייב ללכת לוועדת הכספים. אני רק אסביר על הנושא. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> אני רק רוצה לענות לגבי הישיבות: הייתה ישיבה בתחילת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא שמעתי שום נאום של שר השיכון או של המנכ"ל בגנות רשות מקרקעי ישראל השנה. גם ראיתי אותם עושים הרבה מאוד סיורים ביחד, והכול טוב שם. לא שמעתי שיש בעיה או טענה של שר השיכון על רשות מקרקעי ישראל. זה סודי, כנראה. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> בנקודה הזו, שר השיכון עושה את הכול כדי להביא את זה למועצה הקרובה. הדיון נקבע ל-30 בספטמבר, נדחה בגלל המצב המלחמתי שהיה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מגרש אחד לא שווק בשנה האחרונה. אמין, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אבו חייה, כשרוצים להעביר החלטה – השר יודע להעביר את ההחלטה, ואם ינקי רוצה להעביר את ההחלטה – הוא יודע להעביר את ההחלטה. אל תהיה כזה מנומס, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אומר את מה שאתה אומר, אבל במנגינה שקטה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני ראיתי שאתה יודע מה אתה אומר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבו חייה, שנייה. אני חייב ללכת לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוא ניקח את זה הפוך, ונעשה מזה כותרת עיתונאית: נציג משרד השיכון אומר, בוועדה בכנסת, שמי שאשמה בעובדה שאין מגרש אחד ללוחמים דרוזים במשך שנה שלמה זו רשות מקרקעי ישראל. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> מועצת רמ"י. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו עמדת שר השיכון, שאשם בכשל לשווק מגרשים ללוחמים – "זו רשות מקרקעי ישראל". זה מה שאתה אמרת לנו פה. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> אני אחדד את זה נכון, כדי שבאמת תוכל לצטט אותי: משרד הבינוי והשיכון רוצה לשווק כל הזמן, ובטח אני, כדרוזי שגר בבית ג'ן, רוצה לגמור את השכונה ולשווק בכל היישובים. אנחנו עשינו מאמצים גדולים לשווק. החלטת מועצת רמ"י היום לא מאפשרת 100%. בסיכום ראשי הרשויות – כל מי שיושבים מולי – כולם התנגדו לשיווק אם לא יהיה 100%. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> ברור. אם לא יהיה 100% - - - << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> אנחנו בעד 100%, כמשרד הבינוי והשיכון. זה כרוך בהחלטת מועצת רמ"י. זה הציטוט שמדבר בשמי. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני נותן פה מילה עכשיו: אני דואג לרוב במועצת המינהל. תביאו את ההחלטה, ואני דואג שיהיה רוב להעביר את ההחלטה הזו. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> אני אביא את המועצה לדיון, יחד איתך, ונביא 100%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה פה עצירה, ואני רוצה שקט מכולם. בזמן שאנחנו מדברים, אני הזכרתי את עוז דניאל, שהיה לוחם שריון בטנק, אבל לצדו – הזכרתי את הלוחמים בטנק שהיו איתו. היום הודיעו שהקצין החטוף, סרן עומר נאוטרה, הוא הרוג. ממש עכשיו, בשעה 10:00. הקצין החטוף סרן עומר נאוטרה, שנחטף בחיים לרצועת עזה, נרצח, וגופתו מוחזקת בעזה. נאוטרה, אזרח אמריקאי בן 22, שגם יצא לקצינים, התנדב לצה"ל כחייל בודד במסגרת גרעין צבר, ושירת כמפקד הטנק של עוז. הוא תועד בסרטון של חמאס כשנחטף בחיים לעזה, לאחר שחטף חמישה טילי נ"ט. עומר שירת עם עוז דניאל ז"ל בטנק והיה חברו הטוב. היום הזכרנו אותו, והגיעה הבשורה המרה. אנחנו משתתפים בצער של משפחת נאוטרה. חלקם בטח בארצות הברית. עומר הוא חלק מאלפי צעירים ישראלים ואמריקאים שבאו להיות איתנו במלחמה – עזבו משפחות, באו לארץ ולחמו איתנו. בואו נחזור לדברים שלנו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק משפט אחד. קודם כול, אני משתתף בצערן של כל המשפחות ומייחל לחזרת כל החטופים. מה שקורה עכשיו ברמ"י, במשרד השיכון, הוא דבר בלתי נתפס. כשאנחנו החלטנו על דליה-עוספיא, לא היה 100% בני מקום, אבל כשהשר רצה ומשרד האוצר רצה – עשינו את זה, ועשינו את זה בהחלטה של השרים. לכן, אם השר רוצה – הוא יכול לעשות את זה, ובקלות. אני אומר לך. אני הגשתי שאילתה לשר בנושא ביום רביעי. הוא אמור לענות לי על השאילתה ולהגיד לי תאריך – ממה שהבנתי מהמשרד שלו – שבו מועצת רמ"י תביא את ההחלטה לדירקטוריון של רמ"י. אני מקווה שיעבירו את זה כמה שיותר מהר ויקבלו - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מקווה שהשנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - את החלקות שהם רצו. כשהעברנו 494 מיליון שקלים למשרד השיכון – כל הכסף הזה היה תוספתי. נכון או לא, אבו חייה? כל הכסף הזה נוצל למען חיילים משוחררים וכל מיני דברים שמשרד השיכון עושה ביישובים הדרוזיים. יאסר צדק – משרד השיכון לא שם שקל אחד, ואף פעם לא שם שקל אחד, בכל החלטות הממשלה לנושא של העדה הדרוזית. האשם התייחס לתוכנית החדשה במשרד השיכון, ודיבר על סכומים של תוספתי שיהיו מעל 2 מיליארד שקלים. אני מקווה שמשרד האוצר יעמוד בזה ושתאושר תוכנית, אבל לא לשכוח את המשרדי. אנחנו לא רוצים שנביא את התוספתי ושיקרה מה שקרה במשרד של איכות הסביבה – שינצלו את התוספתי ולא ישימו משרדי, ואז יהיה ניצול של 50%. לכן, צריך לוודא שיהיה שקל משרדי מול כל שקל תוספתי, וכך אנחנו יכולים להגיע לתוכנית של 5 מיליארד שקלים בחמש שנים. אני רוצה יותר, אבל זה מה שיש. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. עכשיו, אנחנו עוברים לסיף משלב. << אורח >> סיף משלב: << אורח >> סיף משלב, ראש מועצת אבו סנאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה פירוש השם "סיף"? << אורח >> סיף משלב: << אורח >> חרב. שלום לכולם. אני מברך על הוועדה ועל הישיבה הזו, שהיא חשובה מאוד. יש לנו הרבה בעיות, במיוחד בשיווק של המגרשים של החיילים. אתם מדברים על שנה, שנה וחצי ושנתיים; אנחנו חיים 20 שנה באבו סנאן וחייל לא קיבל מגרש אחד. זו לא שנה, לא שנתיים ולא 10, אלא 20 שנה; מ-2004 ועד היום. המגרש האחרון ששווק באבו סנאן היה ב-2004, כך שהבעיה היא קשה מאוד. אנחנו מסתדרים בקושי עם הקרקעות שיש לנו – אם זה מינהל או אם זה פרטי – שבקושי מספיקות לתושבים שלנו. עכשיו, נפתח פה גם אופציה לדברים אחרים? זה לא רק בגלל שאנחנו רגילים, ושזה המנהג שלנו שכל תושב דרוזי ימשיך לגור באותו יישוב, אלא שזה בקושי יספיק, עתידית, מבחינת גודל הקרקעות שיש. מכל הבחינות, אי-אפשר אלא לחזור לאותו מתכון שהיה – ששכונת חיילים תשווק לחיילים דרוזים בכל יישוב. זה הפתרון היחידי גם מבחינה מקצועית, ולא רק מבחינת ההרכב של העדה והייחודיות שלה; זה השיקול שצריך להיות מכל הבחינות. אנחנו תקועים עם זה הרבה שנים. זה לא מתקדם. יש עוד נקודה: אם אתה מסתכל גם בתוכניות החומש וגם בכל מה שהיה בעבר – הניצול אף פעם לא היה 100%, ויש הרבה סיבות לכך. באופן שבו בונים את תוכנית החומש, את התנאים או הדרישות – יש הרבה דרישות שתוקעות את הרשות, שלא יכולה לנצל את כל התקציב המיועד לה, או המיועד למגזר. פה, צריך לשנות הרבה דברים, גם מבחינת ה-Matching. הרבה פעמים, רשות לא יכולה להשתתף בזה, ואז היא לפעמים מוותרת על הקול הקורא, על התקציב המיועד או על ההרשאה בגלל שהיא לא יכולה לעמוד בשאר התנאים, שהם תנאים קשים מאוד. כמו שאתה יודע, המצב של הרשויות בזמן הטוב – היה לא טוב, אז בזמן מלחמה ובזמנים האלה – הרבה יותר קשה; במיוחד לראשי רשויות חדשים שנכנסים, רוצים לקדם ולעבוד, ונתקעים עם אלף ואחת סיבות ודברים שהם לא הגיוניים. לא הגיוני שלרשות יש הרבה דברים שהיא לא יכולה לעמוד בהם. לכן, חשוב להתייחס לדברים שמייעדים – תוכנית חומש או תקציב – כדי שיהיו ניתנים למימוש, ואפשר יהיה להשתמש בהם במלואם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מעשי, לביצוע. << אורח >> סיף משלב: << אורח >> בדיוק, מעשי לביצוע. עד עכשיו, אני לא חושב שהתקציב התממש ב-100%, אלא ב-50% או אפילו ב-30%, בגלל הרבה בעיות ומגבלות שהרשות לא יכולה לעמוד בהן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם, ביישובים שלכם, משהו שנקרא "מיצוי קולות קוראים"? עובד צעיר של העתידים שהולך ועושה את כל הקולות קוראים? << אורח >> סיף משלב: << אורח >> בטח, יש בכל רשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הדבר הזה הוא חשוב מאוד. אני הבאתי הרבה כסף; הפצצתי את הממשלה בקולות קוראים. << אורח >> סיף משלב: << אורח >> כן, אבל קשה מאוד לעמוד בדרישה של הקולות הקוראים. זה לא פשוט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר. נלחמים. זה קרב, אבל אם לא הכנסת את הפתק לכותל – אלוהים לא יכול לעזור לך. קודם תכניס את הפתק. בן אדם מתפלל לאלוהים שהוא רוצה לזכות בלוטו; הוא בוכה במשך שנים. אומר לו אלוהים: "אבל לא מילאת טופס". << אורח >> סיף משלב: << אורח >> מי שרוצה לזכות – צריך למלא את הטופס. אם הוא לא ממלא – הוא לא זוכה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אומר לכם ששווה לכם לשים אדם אצלכם - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> לא רק אחד; יש שניים, אפילו. << אורח >> סיף משלב: << אורח >> יש לנו, בכל רשות, אבל הוא לא יכול לשנות את הנתונים בשביל הקול קורא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתה בא למשרד ודופק על השולחן. << אורח >> סיף משלב: << אורח >> נראה עד כמה זה יעבוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב. אני רוצה לשמוע את נציגת האוצר, לא בדקדוקי עניות של סעיפי תקציב. בתפיסה אסטרטגית של האוצר כלפי העדה הדרוזית והצ'רקסית, מול האתגרים במחקר הבין-לאומי הזה של החברה – איך אתם רואים את המחויבות שלכם לאוכלוסייה הזו לשנים הקרובות, ואת המאמצים האסטרטגיים שאתם רוצים לבצע שם? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> דוריה גנות, אגף התקציבים. אני חייב להגיד שהשאלה קצת מוזרה לי, למען האמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה מוזרה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אנחנו בונים את המדיניות, מתקצבים את הצרכים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עד שיש לך הזדמנות לדבר על אסטרטגיה ומבט מאקרו ארוך טווח – את לא רוצה לדבר על זה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> מרגיש לי שיש פה גורמים אחרים שדווקא יודעים לצייר תמונה יותר יפה ממני לגבי הצרכים של האוכלוסייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האוצר נעתר לצורך הזה, אז הוא מסתכל על זה כאיזה זום של אוכלוסייה ואומר: "אני צריך לעשות שם משהו". << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני חושבת שדווקא מההחלטות שהיו בשנים האחרונות, כולל ההחלטה המתגבשת לשנים הבאות, אפשר לראות שהאוצר בהחלט מחויב לנושא. גם השר יושב לא מעט עם ראשי הרשויות, ממה שמוכר לי. בסוף, הכסף מוקצה, ומבוצע, ככל שהמשרדים יודעים לבצע אותו, למגוון תחומי חיים – בין אם זה תחומי החינוך, ובוודאי בתחומי הדיור. זאת אומרת, אנחנו ממש יד ביד פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם דחפתם להיבט של הוועדה העצמאית לתכנון והפתרונות התכנוניים, שהם חסם גדול בחלק מהמאמץ הזה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני מודה שאני, אישית, לא מכירה את הנושא הזה ספציפית. אני יכולה לברר. באופן כללי, אנחנו, כמשרד האוצר – אני חושבת שזה לא סוד – עוסקים הרבה מאוד בפתרון חסמים, בטח בעולמות התכנון - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם יכולים להיות רגועים שתופעל תוכנית כזו חמש שנים קדימה ותתוקצב, ושתהיה ראיה ארוכת טווח, כפי שראוי לדבר הזה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> בוודאי. כרגע, אחרי שהגיעו להסכמות ממש לא מזמן, אנחנו בשלבים מקצועיים של נוסח, חלוקת המסגרת וכו' בין המשרדים השונים, ביחד עם כל השותפים פה, על השולחן. בוודאי, הגענו להסכמות ואנחנו נקדם אותן לכדי החלטת ממשלה וביצוע בהמשך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, דוריה. נזיה דבור. << אורח >> יאסר גَדבאן: << אורח >> רק משפט אחד לאוצר: אני רוצה להודות לשר על ההסכמות שהיו בחומש החדש 2025-2029, אבל צריך לזכור – חומש בלי שוטף הוא לא ריאלי ולא טוב. למה אני אומר את זה? כדי שתזכרי את זה טוב-טוב. אני רוצה להגיד לך, יושב-ראש הוועדה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא אומר שיש משרדים שיודעים שהכסף התוספתי לדרוזים יבוא, אז בבסיס התקציב שלהם – הם לא מספיק הגונים מול - - - << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני חושבת שהוא מדבר על השוטף לרשויות. << אורח >> יאסר גَדבאן: << אורח >> אני מדבר על השוטף. אני אומר לכם כאן: אנחנו לא יכולים לשרוד בלי השוטף. מתי אנחנו יכולים לוותר על השוטף? כשהארנונה של כל מחנות צה"ל וכל משרדי הממשלה בתחומים שלנו – תעבור אלינו. לא יעלה על הדעת שמחווה אלון יושב במע'אר ושההכנסות שלו הולכות למרום הגליל; לא יכול להיות שהארנונה בבונקר של ג'וליס הולכת לטובת משגב; לא יכול להיות שהיב"א יושבת בבית ג'ן והארנונה הולכת למרום הגליל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא עשיתם בג"ץ על זה? << אורח >> יאסר גَדבאן: << אורח >> על כל דבר צריך מאבקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על כל דבר. מספר לך אחד שבמשך חמש שנים נלחם להביא את עיר הבה"דים לירוחם. זו הייתה מלחמה עם שמוליק ריפמן, עליו השלום. זה היה מאבק ציבורי, ובסוף עשינו פרשה. << אורח >> יאסר גَדבאן: << אורח >> היושב-ראש, בפקיעין, ההכנסות מהאדמות ומהעסקים של אנשי פקיעין נכנסות למעלה יוסף. איפה ההיגיון? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. ויתרתי לכם על חלק, ובהרחבה של חורפיש – נתנו את המגרש ונתנו להרחבה גם - - - << אורח >> יאסר גَדבאן: << אורח >> בלי שוטף – אי-אפשר לחיות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לחזק את מה שהוא אומר. החוסן הרשותי במגזר הדרוזי, במועצות הדרוזיות, הוא על הפנים. האוצר צריך להבין את זה, כי האוצר עומד מאחורי הכול. כולם נחמדים, ולכולם פה יש כוונות טובות ורצון לעזור, אבל בסוף, האוצר הוא זה שעושה את החסמים ואת הטריקים כדי לא לשחרר את הכסף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה להפוך את האמירה של יאסר לאמירה אסטרטגית. יש בערך 260 רשויות בישראל – 20 עשירות מאוד, 40 פרווה ואיזה 200 מקבלות מענקי איזון. מי שמקבל מענק איזון – זה אומר שאין לו עושר מוניציפלי. עושר מוניציפלי נובע מארנונה של עסקים, משרדי ממשלה ובסיסים. מי שאין לו פעילות כזו – הוא בתחתית ההכנסות. גם אם הוא גובה מ-80%-90% מהתושבים – הוא לא יכול לעשות חינוך טוב, כי העושר המוניציפלי הוא מהארנונה שאיננה למגורים; היא זו שמביאה את היציבות. אף אחד פה לא יהיה עשיר. כשהוא אומר: "אני רוצה שתשימו לב לשוטף" – אני הייתי מתרגם את זה ללראות מול העיניים מגמה קבועה של התחזקות כלכלית של אותה הרשות. איך היא מתחזקת? א', היא ממצה את כל מה שמגיע לה מהמדינה. לא זורקים עליה הוצאות חינוך ורווחה, והיא מוציאה יותר ממה שהיא רצתה. יש דיפרנציאליות ברווחה וחינוך – בחינוך יש, לא מספיק, אבל ברווחה עוד לא עשו דיפרנציאליות מול הרשויות. רשות שנתמכת במענקי איזון – לא צריכה להשתתף ב-25%, אלא ב-10%, ואחרים – שישתתפו ב-40%. החוסן הכלכלי בתוכנית החומש הזו – אני אומר את זה גם להאשם – חייב להיות זרקור והקצאה לצמיחה ויציבות כלכלית – הגדלת הכנסות; מיצוי הארנונה; הסכמי גבולות, בהסכמה או במאבקים – שהממשלה תקים ועדת גבולות. לא חייב מלחמה – יושבים ומתפשרים, כמו שסיפר גואטה. בסוף, אני נלחמתי על עיר הבה"דים ועל עוד בסיסים שצמודים אליי – 906, 450, 17 – זה הכול ירוחם, וכל הכסף הלך לרמת נגב. נלחמתי במשך חמש שנים, ובג"צים, אבל בסוף עשינו פשרה: עיר הבה"דים – 100% ירוחם, ומהבסיסים האחרים עוד קצת. זה לא הציל אותנו, אבל זה שיפר אותנו. אנחנו צריכים לראות שבשנים האלה, של התוכנית הדרוזית, גם הפרמטר של חוסן מוניציפלי משתפר – ההלוואות קטנות; הגירעונות קטנים; וכמות ההכנסות מעסקים ומארנונה שאיננה למגורים, כמו בסיסי צבא, בהסכמות ובחלוקת הכנסות, גדלה. צריך להראות את השיפור הזה, כי אם לרשות אין איזון תקציבי ויציבות פיננסית – היא גם לא תביא את הכסף הזה; היא לא מתפקדת. אני לא יודע אם יש זרקור על זה, וזה מחייב חשיבה, גם לך, באוצר. עשיתי תוכנית הבראה לירוחם על פני חמש שנים, כי לא רציתי לשקר – לא יכולנו לפני זה, עד שאני לא מביא את עיר הבה"דים – ואז הבאנו החלטת ממשלה על ירוחם. בלי חוסן מוניציפלי – אין עתיד לרשויות; גם אם ישפכו עליהן חינוך ורווחה – הכול חולף. << אורח >> חוסאם כבישי: << אורח >> חוסאם, ראש מועצת ג'וליס. לשאלתך, אין תוכנית אסטרטגית באף משרד. מסתכלים עלינו מהיום להרגע; אין הסתכלות ארוכת טווח בשום תוכנית – לא באוצר, לא בשיכון, בשום במקום. רוב העיסוק שלנו הוא בכיבוי שריפות. מה שאמר יאסר, יושב-ראש הפורום, לגבי השרידות, זה אכן מה שאנחנו עושים. אנחנו לא מסתכלים קדימה; אנחנו מנסים לכבות שריפות שנדלקו עוד לפני שהגענו לתפקיד, ומשרדי הממשלה לא כזה עוזרים לנו בזה. דיברת על חוסן כלכלי. אני ביישוב שיש לו גירעון של יותר מ-30% – זה מה שקיבלתי ואני מנסה להשתפר. אני רוצה להיכנס לתוכנית הבראה, אבל אין תקציב – אין כסף בממשלה, באוצר, במשרד הפנים. אומרים לי: "תסתדר". אני רוצה להסתדר. יש לי עומס הלוואות גדולות, ואם אני רוצה להתפתח, אומרים לי: "קח הלוואת פיתוח". איך אני יכול להתפתח במועצה שלי כשאין לי מאיפה להחזיר? אז אנחנו נשארים ב-Stady State, לא עושים כלום, שורדים את התקופה שלנו ומתגלגלים לבחירות הבאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין תקציב לתוכניות הבראה? << אורח >> חוסאם כבישי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דוריה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני לא יודעת להתייחס למקרה הפרטני. עקרונית, ודאי שיש; משרד הפנים עושה תוכניות הבראה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מיכל, הוא רוצה להיכנס לתוכנית הבראה מיוזמתו. אין לו גיבוי - - - << אורח >> חוסאם כבישי: << אורח >> לא רק אני. יש עוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדרך כלל, תוכנית הבראה היא 50% במענקים ו-50% בהבראות, והתחייבות לפעולות של הרשות – צמצום וכו'. למה הוא לא יכול להיות בתוכנית הבראה? << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> יש כמה רשויות שנבחנות עכשיו. כמו שנאמר, התקציב הוא מצומצם וצריך לעשות איזה שהוא תיעדוף – מי נכנסת ומי לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו מבקשים ממך, ואנחנו גם נוציא מכתב לשר ולמנכ"ל, שלצד התוכניות הללו, שמחזקות תחומים שונים בעדה הדרוזית והצ'רקסית – תהיה תוכנית עבודה של משרד הפנים לפיתוח חוסן כלכלי מוניציפלי של הרשויות שנכללות בתוכניות האלה. מי שצריך תוכנית הבראה – תוכנית הבראה; מי שצריך ועדת גבולות – ועדת גבולות; מי שצריך תוכנית צמיחה – יש לכם גם תוכניות כאלה. כל רשות כזו חייבת. זה לא דבר שאפשר לעשות מהר, אבל בעוד חודשיים-שלושה, הוועדה תקרא לך להציג את התוכנית לביסוס הכלכלי של כל אחד מהיישובים האלה – שיש לו Capacity ויכולת תפקודית לממש את ההזדמנויות שהממשלה מעמידה לו. אם השוטף שלו על הפנים – כל החלטות הממשלה האלה לא יבוצעו. אני רוצה שתהיה תוכנית כזו, וחייבים שתהיה תוכנית כזו. << אורח >> חוסאם כבישי: << אורח >> ביחד איתנו, בבקשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אי-אפשר בלעדיך. תוכנית הבראה לא נחתמת בלי ראש רשות. << אורח >> חוסאם כבישי: << אורח >> לא רק תוכנית הבראה, ברשותך; גם התוכנית האסטרטגית. ביסוס הכלכלה ומינוף כלכלי זה משהו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לי בעיה. אני אבקש משר הפנים לכנס אתכם לסיעור מוחות. אנחנו ביצענו את זה בפועל. תאמין לי. לא האמינו שאני אגיע לאיזון תקציבי; היה לי רבע מהתקציב גרעוני, עוד חצי מהתקציב עומס מלוות, ועוד רבע מהתקציב – גרעון נצבר. כלומר, פשיטת רגל, וזה אחרי ועדה קרואה. << אורח >> חוסאם כבישי: << אורח >> היעד של כל אחד מראשי הרשויות, החדשים והישנים, זה שנהיה עצמאיים כלכלית. אנחנו לא רוצים לקבץ נדבות ולרדוף אחרי הממשלה וראשי המשרדים בכל שנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא משתמש בסיסמה הזו, כי אתה רחוק מעצמאות כלכלית. << אורח >> חוסאם כבישי: << אורח >> אנחנו רוצים להיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם התקציב שלך היה בנוי מ-60%-70% של ארנונה – היית עצמאי, אבל אני מנחש שההכנסות שלך מארנונה הן 15%-20% במקרה הטוב, וזו לא עצמאות כלכלית. << אורח >> חוסאם כבישי: << אורח >> נכון. אנחנו שואפים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד ארוכה הדרך אל העושר, אבל בינתיים – אפשר לצמוח ולהיות יציב עם המעט שיש, ולא לייצר חובות וגירעונות בכל שנה. אז, אתה פוגע באיתנות הכלכלית של הרשות. נזיה דבור. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> אני אדם שלא מאמין בוועדות, אבל ממה שאני שומע, היושב-ראש, מההנחיות ומההכוונות שאתה נותן – אני מוריד את הכובע בפניך. אני מקווה שזה יתבצע ויצא לפועל, ושזו לא עוד ועדה שמכנסים אותה, מביאים אותנו אליה מהצפון וגורמים לנו לעזוב את היישובים שלנו, ועוד במצבים האלה. היום יותר רגוע, בגלל שיש הפסקת אש. יש שני דברים שאני רוצה להוסיף לדברים של החברים שלי ולחדד אותם: הראשון הוא שכל עוד אין לנו, כראשי רשויות ורשויות, תקציב משרדי שטבוע בתקציב הממשלה – אנחנו נמשיך להתחנן למשרד ראש הממשלה. אני אומר להאשם כל הכבוד על העבודה, אבל זה לא מספיק שאנחנו מציגים מצגות. זה שמשרדי הממשלה לא מעבירים את הכסף – זו הבעיה האמיתית והרצינית ביותר. זה שיש כסף במשרדים ואנחנו לא מקבלים אותו – זו תעודת עניות בשביל הממשלה ובשביל המשרדים. הדבר השני שאני רוצה להגיד הוא שיש כסף במשרד האוצר. אנחנו נלחמים. כיושב-ראש רשות חדש שנכנס – אני שומע רק הבטחות על 10 מיליון שקלים לכל ראשי הרשויות; נלחמנו במשרד האוצר בשביל לקבל 120 מיליון שקלים ל-14 רשויות לשוטף. בבית ג'ן יש 13,000 תושבים, והשוטף הוא 9 ומשהו מיליון שקלים. פינוי אשפה, אצלי ביישוב, עולה 6.2 מיליון שקלים. איך אני אתן שירות לתושבים? זה משהו מצמרר. בכל פעם שאני מזכיר כמה אנחנו משלמים על פינוי אשפה, וכמה שוטף אני מקבל ממשרד האוצר – זה מזעזע. אי-אפשר. ראשי רשויות במגזר הלא דרוזי שומעים את הדבר הזה ושואלים: "איך אתה חי? איך אתה שורד?". אנחנו שורדים מגירעון לגירעון. נכנסתי למועצה עם גירעון של 24 מיליון שקלים, ואין משרד, היום, שבא לקראת ראשי הרשויות ואומר: "יש לי כסף. קחו". אין. יש להם כסף – והם מערימים עלינו חסמים מפה ועד להודעה חדשה. "תעמדו בתנאי הזה" – אנחנו עומדים בתנאי הזה, והם מחזירים לנו: "לא, יש עוד תנאי שאתם צריכים לעמוד בו" – או Matching או "אתם לא עומדים בקריטריונים". מיליון ואחד חסמים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאיפה תביא Matching? << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> מאיפה? בבית ג'ן אין אזור תעסוקה או אזור תעשייה. אין כלום. נכון, יש 86% גבייה, בגלל שכל בית ג'ן משרתי ביטחון והם שמים הוראות קבע; זה מה שטוב אצלנו, אבל כמה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ארנונה של מגורים לא תציל אותך. היא גרעונית. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> בחיים לא. דיברת על מענקי איזון, אדוני היושב-ראש. אין לנו מענקי איזון. עכשיו, מנסים לקצץ גם במענקי האיזון ליישובים, ולקחת מהם 20%. זה ידוע, בכל המדינה, שזה בגלל חוסר בתקציב, אבל תקציב להתיישבויות – שאומרים שאנחנו נתיישב ונקים עיר דרוזית באיו"ש – - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז יהיו לך מענקים. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> - - שם – יש הרבה מאוד כסף. לשם – זורמים הרבה מאוד כספים, להקמת יישובים, לתשתיות ולדרכים. ליישובים הדרוזיים – לא זורמת אגורה, ונלחמים על 10 מיליון שקלים שנתיים. ב-2024 – עוד לא קיבלנו כלום; מהשוטף – קיבלנו. מתחילים להזרים, אבל נגמרה השנה. איך אתם, במשרדי הממשלה, רוצים שאנחנו נוכל לתת את השירות הבסיסי? חצי מבית ג'ן – 3,000 בתי אב – לא מחוברים למערכת הביוב. איך בן אדם יכול לחיות כך? 500 תושבים בבית ג'ן לא בנו בנייה לא חוקית – הם בנו בגלל שלא הרחיבו את תוכניות המתאר. בן אדם חוזר מהצבא ומקבל זימונים לבתי משפט וקנס של 300,000-500,000 שקלים על בנייה באדמה הפרטית שלו. בגלל שאנחנו נמצאים בשמורת הטבע הכי יפה במדינה – לא מרחיבים גבולות; לא נותנים תוכניות מתאר; יש סחבת מפה ועד להודעה חדשה. עכשיו, יש תוכנית לפיתוח הצפון בעקבות המלחמה, שמוביל אותה צ'ני ממשרד ראש הממשלה. הסתכלו על ה-12 מיליארד שאושרו. כמה מהם ילכו ליישובים הדרוזיים שלא פונו? למה הם לא פונו? כי אנחנו לא מתפנים מהאדמה שלנו. אנחנו לא מתפנים מהבתים שלנו – יקרה מה שיקרה. נמשיך להילחם, נמשיך להחזיק באדמות שלנו ולא נתפנה, אבל בגלל שלא התפננו – אנחנו לא מקבלים כסף. אנחנו מקבלים נדבות מפה ומשם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה אפילו לא ברמה האישית. הרי, המדינה חסכה את ההוצאה הזו. היא הייתה יכולה לתת מענקים לרשות על התקופה הזו; משהו חד-פעמי. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> כן. למשרדים יש תקציב. משפט אחד לסיום: אני מאמין ביכולות שלך, וגם במה שאמר חבר הכנסת גואטה וגבירתי, חברת הכנסת שכן תקדמו, ושזו לא תהיה עוד ועדה שמסמנת "וי" – "התכנסנו", ולא רואים תקציב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו על זה. אל תדאג. לא מוותרים. אנחנו ועדה קטנה בכנסת, אבל אנחנו לא מוותרים לאף אחד. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> מצוין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. היא נאמנה גדולה של הוועדה ושלכם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ושל אזור הגליל. אני גרה בגליל בעצמי, בכרמיאל, אז הגורל של הגליל ותושבי הגליל הוא הגורל שלי. אני רוצה לחזור להחלטה 717, לסעיף של הרווחה – שהניצול הוא 73% בלבד. אני רוצה להזכיר לכם את המקרה של מג'דל שמס. מה ששמענו מנציג של המשרד הוא שהסיבה שהתוכנית לא בוצעה היא כי אין מבנים. איפה התוכנית לבנייה? אתם חושבים שאין? יש תוכנית בנייה, ויש תוכנית בנייה שאושרה להקמת בניין רב-תכליתי בתחום הרווחה, כשמתוכנן לשים שם גם מועדון לקשישים, גם מעון יום לילדים וגם מרכז עוצמה שיש בהרבה יישובים בפריפריה, לחיזוק - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה הוא לא הוקם? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כי משרד הרווחה לא הפך את ההחלטה להרשאה תקציבית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה הוא לא הפך את זה? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול – למה זה כך? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה הם לא קיבלו הרשאה תקציבית? << אורח >> חסן אבו ריש: << אורח >> מה שאני יודע מהחלטת הממשלה 716 זה 6 מיליון לרמת הגולן ושחולקו כל התקציבים. נדמה לי שמג'דל שמס קיבלה את התקציב הכי גדול, שזה בערך 3 מיליון שקלים ומשהו. המבנה שאת מדברת עליו צריך 11 מיליון שקלים – אני דיברתי גם עם ראש הרשות – ולכן הוא מגייס את שאר הכספים. נכון לרגע זה, הבנתי שכבר אישרו את התוכניות ומתחילים לבנות. מה שדיברתי עליו לפני כן זה שאין מבנה פיזי עד עכשיו, ולכן אנחנו לא מצליחים להפעיל את התוכניות שלנו במבנים הפיזיים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אם הייתם מעבירים את החלק שלכם – הוא היה משלים דברים אחרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני גם אומר לך שצריך חשיבה יצירתית. אם אני אלך לשם, אני אמצא בית ספר שלא עובד כל היום, ויש בניינים ריקים – בית הספר עובד עד 13:00. << אורח >> חסן אבו ריש: << אורח >> אם משרד החינוך מאשר לנו – אנחנו נפעיל את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תלך לראש הרשות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תעשו משהו. אל תשאירו אותו לבד – במיוחד עכשיו, בתקופה הקשה, כשהם עברו מכה כזו קשה. הרבה משפחות עברו כי אין כמעט משפחה שלא איבדה את הילד, או שהילד נפצע. כולם פצועים שם. צריך להשקיע עכשיו במג'דל שמס, במיוחד בתחום הרווחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם הרשות המקומית אחראית לאירוע הזה; זה לא רק המשרד. האחריות פה היא משותפת. אנחנו קצרים בזמן. טטיאנה, סיימת? חבר'ה, יש עוד שלושה ראשי רשויות ועוד כמה משרדי ממשלה, ויש לי רבע שעה. תרחמו עליי; כל אחד – דקה ולעניין. מה שכבר נאמר – לא להגיד. אנוואר עאמר. << אורח >> אנוואר עאמר: << אורח >> בוקר טוב לכולם. כבוד יושב-ראש הוועדה, אתה מופיע תמיד בוועדות ומעורב בכל החיים שלנו. אנחנו אחרי מלחמה, ואתם צריכים להבין שהעדה הדרוזית נתנה במאמץ המלחמתי מעל ומעבר. אני מתפלא שאנשים מגיעים לפה ממשרדי ממשלה והם לא עשו עבודות בית; הם לא למדו את השאלות שנשאלות ולא נותנים תשובות חותכות לכל מה שאנחנו מדברים עליו. מן הראוי ומן הכבוד לקבל תשובות חותכות, ולא לבוא ולחזור ואחר כך לבוא. המצב בכפרים, כרגע, הוא בלתי נסבל. אני מייצג את חורפיש. אנחנו כבר שנה וחודש במלחמה, ואנחנו יישוב שלא התפנה מ-0 עד 5; שתושביו לא קיבלו שום התייחסות כלכלית, לא מהממשלה ולא מהמדינה. הדבר פגע פגיעה קשה בתוך החברה. אנחנו לא קיבלנו כמו המפונים – לא קיבלנו סיוע. יש לנו בעיה בתוך המרקם החברתי, בין האנשים – המבוגרים, הזקנים, הילדים. מערכות החינוך כבר לא פעלו יותר משלושה-ארבעה חודשים, ואנחנו בבעיה ובמצוקה רצינית. אני אעלה גם את הדברים האלה בוועדה שמתעסקת בעניין של שיקום הצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד, אם מישהו מהיישוב שלך החליט להתפנות – תקבל? << אורח >> אנוואר עאמר: << אורח >> יש כאלה. לא תקבל. אבל יש יישובים שבהם אנשים שהתפנו, חזרו וגרו שם – ומקבלים את הסיוע. עכשיו, אני עושה בג"ץ בשביל הסיפור הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת, אתה בטווח הראוי, ולא הוכרזת כיישוב מפונה כי ידעו שלא תתפנה? << אורח >> אנוואר עאמר: << אורח >> הם באו, ביקשו שאנחנו נתפנה, ואמרנו: "אנחנו לא מתפנים". << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם היית אומר: "מי שרוצה – שיתפנה"? << אורח >> אנוואר עאמר: << אורח >> בגלל שהייתה החלטה כוללת בתוך המועצה שלא מתפנים, גם אלה שהתפנו – לא קיבלו סיוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם ביקשו סיוע? << אורח >> אנוואר עאמר: << אורח >> כן. אני פניתי למוסדות. בזמן מלחמה – אנחנו לא מתבכיינים; אחרי המלחמה – אנחנו יושבים ועושים חשבון סופי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש לך תיעוד כתוב של הפניות האלה? << אורח >> אנוואר עאמר: << אורח >> בטח. עכשיו היו אצלי גם ממשרד מבקר המדינה, והעלינו את הסוגיה הזו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב על רעיון יצירתי. אותם עשרות אלפי שלא התפנו – חסכו מאות מיליונים למדינה. מספיק שהיו אומרים לכל יישוב: "קח קרן סיוע של 30 מיליון שקלים למשפחות ולצרכים של המלחמה" – הייתה לך קרן, ואיתה היית עוזר, ורווחה. למה לא לעשות את זה? זו הפשרה של הבג"ץ. << אורח >> אנוואר עאמר: << אורח >> אני הולך לבג"ץ; העליתי את זה בפני שר האוצר לפני שבוע, וקיבלתי התייחסות ראויה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מגיע לכם מענק של התמודדות עם המלחמה; לא את מעט הכסף שהיה למשרד הפנים לתת. כמה עשרות מיליונים לכל יישוב שלא התפנה, כדי שיפתור בעיות. << אורח >> אנוואר עאמר: << אורח >> נכון. אנחנו מתעסקים פה בדברים הגדולים, אבל בואו נפתור את הדברים הקטנים. אני רוצה להגיד לך משפט אחד: הדברים הקטנים שאני מדבר עליהם הם ברמה של פארק משחקים לילדים, שאין; אני מדבר על מגרש כדורגל שאין; אולם כדורסל – אין; בריכת שחייה – אין; מגרש סחבק – אין; אין, אין, אין. חבר'ה, אתם יודעים מה מייצרים בחורפיש? רק חיילים וקצינים. מני הוא נציג של משרד הביטחון, שבא ונתן לי תעודת הוקרה על כך שאחוז הגיוס הכי גדול בארץ הוא בחורפיש. גויסו אצלי 268 חיילים, ו-59 מהם קצינים – 14 ב-8200. כולכם, עם כל החברה היהודית, שחייתי בה עשרות שנים, צריכים לשים אותנו במקום יותר טוב. לא יכול להיות שאנחנו ממשיכים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הבעיה להקים פארק ב-2 מיליון שקלים? יש תב"רים לפיתוח. << אורח >> אנוואר עאמר: << אורח >> אני אסביר לך. כדי להקים מגרש כדורגל – אתה צריך 13 מיליון שקלים. מאיפה יש לי תב"ר של 13 מיליון שקלים? אם אני לא עושה איגום משאבים מהמשרד הזה, מהמשרד הזה ומהמשרד הזה – והורגים אותי בשביל להשיג את ה-13 מיליון - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> נכון. לרשות קטנה – אין הכנסות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנוואר, משפט סיום. << אורח >> אנוואר עאמר: << אורח >> משפט סיום: שכל אחד יסתכל במראה 10 פעמים בכל יום. היינו אצל שר האוצר בשבוע שעבר, ונהניתי מהישיבה אצלו; הוא נתן אוזן קשבת לכל הבעיות שלנו. אתם, כל אלה שיושבים פה – אתה, ממשרד איכות הסביבה, ממשרד השיכון וממשרד התחבורה, שקיבלתי התייחסות יפה גם מהם – צריכים לעשות חשבון נפש. כשאתם נותנים את השקל הזה למישהו דרוזי – זה מישהו שהוא מלח הארץ. אתם צריכים להבין שזה הולך להיות המפקד של הבן שלך בעתיד, ואם הוא לא יתחנך בחינוך הכי נכון והכי טוב – אתם לא תקבלו קצינים טובים ולא טייסים טובים. אנחנו בסך הכול הלוחמים הכי חי"רניקים בעולם, ולא צריך לדבר איתכם על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, אנוואר. סלמאן מולא, ראש המועצה המקומית ירכא. << אורח >> סלמאן מולא: << אורח >> בוקר טוב לכולם. אני מברך את הוועדה ואת יושב-ראש הפורום, שמוביל את הפורום הזה בצורה מכובדת ביותר; את האשם; את חבר הכנסת חמד עמאר; וחבריי, ראשי הרשויות. אני גר בכפר ירכא, עם 18,000 תושבים, שהוא גם כפר מסחרי. במלחמת חרבות ברזל – רק שלשום חזרנו לשגרה – הוא חטף יותר מכל יישוב אחר. למרות שאנחנו לא בקו עימות – יש שם מרכז אסטרטגי לתחמושת שכיוונו אליו, והנפילות היו אצלנו. אני רוצה לדבר על כמה נקודות: א', היום, אנחנו נמצאים ב-2024, אבל מבחינת תשתיות וחיבורי חשמל לא חוקיים – אני מרגיש ב-1924. אנחנו מדברים על אלפי בתים שלא מחוברים לחשמל; על אלפי בתים שהם ללא היתרים, למרות שהם בנויים על שטח פרטי. הבעיה שלנו, היום, מול ועדות הבנייה וההריסה, היא שבאמת לא מנסים ולא מתאמצים. מדברים פה על בירוקרטיה; אני בתכנון של 18 מתחמים מאז 2013-2014, והושקעו במועצה המקומית 9 מיליון שקלים. באים ועושים את אבני הדרך בתכנון ובבנייה – את הראשון והשני – עושים את המדידה, מקבלים את ה-10% ועוד 10%, וזהו. אין פיקוח של הוועדה ולא של המשרדים. אני אומר: חבל על הכסף. למה? כי אנשים לא רוצים. היום, אני בקושי מחזיק את התושבים שלא לפרוש לאדמות מינהל. אנחנו יישוב שומר חוק, ואנחנו רוצים לשמור על החוק, אבל לא השאירו לנו ברירה אחת אלא להתחיל לנהוג בצורה לא מכובדת. אני לא מרשה את זה, אבל היום, אין לנו אופק; אנחנו מתוסכלים. יש לי 450 צעירים שרוצים להתחתן ולבנות בית, והם לא יכולים לבנות בית. ב-10 השנים האחרונות, בירכא, יש לנו שכונה של 150 בתים. אני מדבר איתך על אלפי צעירים שאין להם איפה לבנות, ואם הם הולכים לבנות על האדמה הפרטית שלהם – אין היתר, בגלל כל החסמים ששמים לנו בדרך. מישהו פה, ממשרד השיכון, צריך לעשות חשבון נפש על כל הסיפור הזה, ובכלל בממשלת ישראל. כאן, אני מדבר על הוועדה המחוזית. יש וועדה מחוזית לנו, הדרוזים. אני מבקש שנדע מה הלו"ז להקמת הוועדה, מה התקציב שלה ומה הסמכויות שלה. כמו שאמרו על הוועדות שמקימים כאן, אם לא תהיה ועדה עם לו"ז מסודר שמראה מתי היא מתחילה לעבוד – לא תהיה ועדה. כולנו מכירים את זה. לסיום, אני אדבר גם על הסדרת הבנייה הלא חוקית. נבנו פה 1,500 בתים שהם על האדמות הפרטיות. כשאתה נכנס לירכא ומסתכל על החשמל – אני אומר לך: האסון יבוא. עכשיו, בחורף האחרון, העמודים התמוטטו מהעומס של הכבלים. ביקשנו לבוא ולעשות הסדרה – אפשר לעשות הכול. פעם העליתי את זה בהומור מול ראש הממשלה, אצל שייח' מוואפק. אמרתי לו: "אצלנו – הוועדות הורגות אותנו עם הסיפור של ההסדרה". הוא אומר: "אצלנו, בהתנחלויות, לא מחילים את החוק הישראלי, בשביל לא להגיע לוועדות התכנון והבנייה". אני לא רוצה להגיע למצב הזה. שמישהו כאן יקח את הנושא הזה על הכתפיים שלו. תודה לכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, סלמאן. והיב סייף, ראש המועצה המקומית יאנוח-ג'ת. << אורח >> והיב סייף: << אורח >> בוקר טוב לכולם. אני לא רוצה להרבות במילים, היות וגם סלמאן וגם אנוואר שתו את רבע השעה, אבל אני חייב לגעת בשתי נקודות: א', לגבי השוטף, דיברנו על זה הרבה – השוטף, למעשה, הוא תעודת הביטוח כדי שנוכל לנצל את הכסף – גם המשרדי וגם התוספתי שנותנים, כי רק משם אפשר לקחת את ההשתתפות שלנו ואת ה-Matching. אם לא יהיה לנו את זה, בסופו של דבר, זה חסם, ולא ננצל תקציבים. כאשר הקרן לצמצום פערים צריכה לבוא ולתמוך ברשויות החלשות – עושים בה בדיוק ההיפך; לכל רשות חלשה – מקצצים 50%, בגלל שהיא לא יכולה לעמוד ביעדים שלה, גם מבחינת גירעון וגם מבחינת מצב סוציו-אקונומי, וכל מה שכרוך בכך. אני חייב לספר סיפור אישי. ב-2008, הייתי ראש רשות, ועשיתי הסדר עם מטה אשר על תיקון גבולות – חלקות אדמה של תושבים מיאנוח-ג'ת שהיו בתוך שטח השיפוט שלהם, וההיפך הנכון. אני ואבי קרמפה תמנו על הסכם, בזמנו – לקחנו את זה ממשרד הפנים, משר הפנים בממשלת ישראל, אלי ישי, שאמר: "שיחתכו לי את היד, ואני לא אחתום להעברת אדמות מיהודים לערבים". לצערי הרב, עכשיו חזרתי להיות ראש רשות, ואני לא רואה שינוי בגישה מבחינת המשרדים. אומנם אין אמירה כזו, אבל החסמים והאטימות במשרדים לא השתנתה, לצערי הרב. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה גם על החדות והתמצית של הדברים, אבל אסור להתייאש. בגלל הקשיים היום-יומיים – והייתי ראש רשות ענייה, עם גירעונות והלוואות – לא התעסקנו בגבולות והכנסות במשך 70 שנה, ונאבקתי במשך חמש שנים. אסור לעצור; צריך להיכנס לזה, ועדיף בהסכמה, אם אפשר. בסוף, הגעתי להסכמה עם ריפמן, עליו השלום, אבל לפני זה – נלחמתי, עד ששמו לב שאנחנו לא מוותרים. יש פה מקרים שזועקים לשמיים – בסיס בתוך יישוב ולא נהנים קצת מהפירות של הבסיס הזה? אייל בדר, מועצת התלמידים המחוזית, בבקשה. << אורח >> אייל בדר: << אורח >> שלום רב, אדוני היושב-ראש; חברות מוסדות; ומכובדיי כולם. אני אייל בדר ממע'אר, סגן יושבת-ראש מועצת נוער התלמידים המחוזית, מחוז צפון, ומייצג את מועצת התלמידים והנוער הארצית. אני רוצה להתייחס לנושא הזה כבן העדה הדרוזית. העדה הדרוזית נותנת למדינה מאז ומתמיד. אנחנו משרתים בצבא, ועושים את כל מה שצריך ואת כל מה שלא צריך. אנחנו אוהבים את המדינה שלנו. אנחנו עושים את הכול כדי לשמור על מדינת ישראל, ולא מזמן, מח"ט השריון, אחסאן דקסה, נהרג בעזה. כמו שאתם יודעים, רוב בני העדה הדרוזית גרים בצפון, בגליל ובגולן. בגלל הריחוק שלנו מהמרכז – נוצרו פערים משמעותיים שלא ניתן לצמצם ללא תמיכה מגוף חיצוני. אני מבקש שנתחיל לחשוב על תוכניות שיצמצמו את הפערים שנוצרו לנו בין הפריפריה והמרכז. אני גם רוצה לדבר על משפט שאני אוהב, ושאני חושב שכולם צריכים להכיר: "מסע ה-1,000 מייל מתחיל בצעד". אני מקווה שנצעד את הצעד הראשון הזה פה, היום. בבקשה, בואו נצא לדרך משותפת; דרך של הגשמת חלומות ושל שינוי מציאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, אייל. אני כבר רואה קצין מול העיניים שלי. << אורח >> אלעד זאקי: << אורח >> סליחה, אפשר להתייחס? גם אני ממועצת התלמידים והנוער. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא יכול. אני בסוף. תודה לך. אני רואה קצין, אבל אני תמיד אומר: אל תשכח מאיפה באת. תמיד תישאר נאמן לעדה ולעיר שלך, ותחזור לפעול בה ולחזק אותה. << אורח >> אייל בדר: << אורח >> אל תדאג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לי פה נציגי משרד הממשלה שלא קיבלו זכות דיבור, ואני צריך לסיים. א', אני מבקש את סליחתכם. ב', בוועדה הבאה ניתן למי שלא הספקנו לשמוע אותו. ג', אם מישהו מנציגי הממשלה רוצה לדבר, ויכול להגיד את זה בדקה – קדימה. << אורח >> מנצור מועדי: << אורח >> אפשר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משרד הביטחון, בבקשה. << אורח >> מנצור מועדי: << אורח >> סגן אלוף וד"ר מועדי מנצור מהאגף הביטחוני-חברתי, משרד הביטחון. א', מבחינת הפרוטוקול, אנחנו עומדים בכל ההתחייבויות – האגף הביטחוני-חברתי ואגף חימ"ש – מבחינת תקציבים לתוכניות הכנה לצה"ל; גם בית המורשת של הלוחם הדרוזי לשלוש שנים קדימה. פה, אני רוצה להגיד שהופתעתי לראות תורם מארצות הברית בונה את הבית ללוחם הדרוזי, ולא מדינת ישראל. זו ההזדמנות להגיד תודה לסבן. מהחוויה האישית שלי – אני 13 שנה באגף הביטחוני-חברתי; אתה מכיר את האגף וגם עמדת בראשו, כשהיית שר שם – המלש"בים שואלים שאלות: "מה תיתן לי המדינה? למה שאני אלך לצבא, לגולני ולצנחנים? מה תיתן לי בקצה?". אנחנו נותנים להם תשובות, אבל בפועל – אני מרגיש שאני עובד עליהם. אם הממשלה תמשיך להתייחס כך למשוחררים, ולא לתת מקום מגורים – אין לי ברירה אלא לשים את המפתחות וללכת הביתה. אני חושב שהוועדה הזו הייתה צריכה להתכנס בצפון, כדי שנציגי האוצר והתכנון יכירו את הצפון. אני לא יודע אם הם יודעים איפה בית ג'ן וירכא בכלל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נעשה ועדה בצפון. << אורח >> מנצור מועדי: << אורח >> אני גם חושב שהכפר חורפיש לא צריך לשלם עבור חוסן העמידה שלו, שהוא הוכיח – שזו ההגנה על הצפון. דבר אחרון, חשוב מאוד: אם מבטיחים – צריכים לקיים. בכל מה שקשור בעמידה באחוזים לגיוס – העדה עדיין מובילה באחוזים הכי גבוהים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, מועדי. אני צריך לסכם. << אורח >> אלעד זאקי: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, אפשר מילה-שתיים? אני לוקח פחות מחצי דקה. חשוב לי לציין את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוא נראה אותך. קדימה. << אורח >> אלעד זאקי: << אורח >> אני אלעד זאקי, מזכ"ל מועצת התלמידים והנוער הארצית. כולם פה באו לוועדה של הצגת תוכנית הממשלה לפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בגליל, בכרמל ובגולן. הם פועלים לשיקום היישובים, אבל מה עם הנוער? הנוער הוא דור העתיד, ואם לא תשקמו אותו – לא תוכלו לשקם את היישובים. "לשקם" היא מילה בזמן עתיד, ורק שיקום של דור העתיד יוכל לתת לנו לשקם את היישובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רק רוצה להגיד לך שהנוער הדרוזי לא צריך שאף אחד ישקם אותו. זה נוער מנהיג; זה נוער שהוכיח עמידות וערכים, ואנחנו צריכים רק להקשיב לו ולתת לו הזדמנויות, ולא להפריע לו. << אורח >> אלעד זאקי: << אורח >> גם לתת הזדמנויות זה חלק מהשיקום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תקשיב לי, אדון צעיר, המילה "שיקום" לא רלוונטית פה. יש פה מנהיגות; יש פה צעירים שיודעים ללמוד, יודעים להשכיל ויודעים לשרת את צה"ל, ואנחנו צריכים לא לפגוע בשוויון הזכויות שלהם ובשוויון ההזדמנויות שלהם, וכשהם חוזרים הביתה – שהם יוכלו לקנות ולבנות בית. הם רחוקים מהדבר הזה. אני אוהב את זה שבאתם, ואנחנו תמיד ניתן לנוער להגיד את דברו, אבל הזמן נגמר. אני רוצה לסכם בשנייה. הוועדה תמשיך להיות נחושה לוודא שכל החלטות הממשלה לעדה הדרוזית והצ'רקסית – אותן ארבע החלטות – ימומשו במלואן. הוועדה כן אומרת מילה טובה למשרד ראש הממשלה על ריכוז הנושא ועל אחוז ביצוע כללי מעולה, תוך שימת לב לכך שיש משרדים שעדיין לא ביצעו את מה שהם צריכים – הגנת הסביבה, מדע, פנים, דת - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> כלכלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חייבים לקחת את ההערות לגבי כל הדברים האלה, ובשבועיים האלה – לבדוק ולהטיל את כובד משקלכם; להפוך את זה מ-"טוב מאוד" – זה הציון שלכם היום – ל-"מצוין". אתם צריכים לעשות את העבודה הזו. הוועדה תתכנס בינואר, לאחר שהממשלה תאשר את התקצוב לתוכנית החומש לעדה הדרוזית והצ'רקסית, לחשיפה של התוכנית והיכרות עמה. הוועדה גם תקיים סיור ברשויות דרוזיות. אני מתנצל – אני הולך למקומות שבהם לא הייתי אף פעם. אני אבוא גם לחורפיש – הייתי בחורפיש אצל מופיד, אבל עוד לא הייתי אצלך, אישית. אנחנו נקיים סיור ודיון ועדה שם – אחד מדיוני הוועדה בנושא החלטות הממשלה הללו. אנחנו קוראים למשרד הפנים ולמשרד האוצר לדון ולעצב תוכנית חמש-שנתית מקבילה, תפורה פרטנית לכל רשות שמופיעה בהחלטות הממשלה של 1974, 1975 והקודמות – תוכנית לביסוס האיתנות של הכלכלה המוניציפלית בטווח הארוך, בין אם זו תוכנית הבראה, תוכנית צמיחה, מנועי פיתוח כלכליים, דברים ייחודיים של תיירות או דברים מדהימים אחרים. למשל, הפעילות העסקית בירכא היא לא נתפסת, ביחס לגודל האוכלוסייה, ויש מקומות הפוכים – שיש בהם אוכלוסייה גדולה ומעט אזורי תעשייה. אם אתם רוצים שלא נהיה פה עוד 20 שנה להחלטות ממשלה על דרוזים – בואו נביא עכשיו את הביסוס הכלכלי המוניציפלי. אני מבקש לחשוב על זה. אני לא תוחם לכם זמן. אנחנו גם נוציא את זה במכתב אליכם. אני מודה לראשי הרשויות, לחברי הכנסת ולנציגי הממשלה. אני מתנצל בפני נציגים שלא דיברו, ואנחנו נשתדל לתת לכם הזדמנות בפעם הבאה. אני נועל את הישיבה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:01. << סיום >>