פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



63
ועדת החוץ והביטחון
18/07/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 239
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום חמישי, י"ב בתמוז התשפ"ד (18 ביולי 2024), שעה 15:00


סדר היום:
 << הצח >> 1. הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021 << הצח >>   
 << הצח >> 2. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 << הצח >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
יולי יואל אדלשטיין – היו"ר
זאב אלקין
מרב מיכאלי
אלעזר שטרן
קארין אלהרר
שרון ניר
אפרת רייטן מרום 
עמית הלוי
משה טור פז
ינון אזולאי
גדי איזנקוט
לימור סון הר מלך
צבי ידידיה סוכות
בועז ביסמוט
יעקב אשר

חברי הכנסת:
משה סעדה

מוזמנים: 
	יוסי פוקס
	–
	מזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה

	ד"ר גיל לימון
	–
	עו"ד, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה

	תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית 
	–
	אמ"צ, צה"ל, משרד הביטחון	

	תא"ל שי טייב
	–
	רח"ט תומכ"א, צה"ל, משרד הביטחון

	כפיר בטט
	–
	סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר



ייעוץ משפטי: 
מירי פרנקל-שור

מנהל הוועדה:
יוני קמפלסקי

רישום פרלמנטרי:
איה פרידמן, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021,  מ/1489 << נושא >>   

 << נושא >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022,  מ/1502 << נושא >>   



 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

אחר צוהריים טובים לכולם. אני פותח את הישיבה השלישית של ועדת החוץ והביטחון להיום.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יש טעם לישיבה?

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

כפי שכבר אמרתי, אני תמיד מאמין לכל מילה שכתובה בתקשורת אבל מעדיף לשמוע מן הגורמים המוסמכים. אני אזכיר את תקציר הפרקים הקודמים. ביום שלישי יצאו הודעות ממשרד הביטחון על אלפי צווי גיוס שיישלחו ביום ראשון הקרוב. אתמול ביקשנו מגורמי משרד הביטחון וצה"ל לשמוע במה מדובר.

 אני חושב שברגע נדיר של קונצנזוס יסכימו איתי חברי הכנסת מן הקצוות השונות של הקואליציה והאופוזיציה שלא קיבלנו תשובות משכנעות אתמול ולא השתכנענו שהייתה תוכנית מסודרת מאחורי ההודעות לתקשורת. לכן, סיכמנו שהיום בשעה 15:00 אנחנו ניפגש אחרי שאותם גורמים שהציגו לנו את הדברים היו מן הבוקר בישיבות שעסקו בנושא הזה. 

אני מבין שרח"ט תומכ"א צריך להצטרף אלינו תוך כמה דקות. בינתיים נמצא איתנו תת-אלוף רלי מרגלית. אתה רוצה לפתוח? בבקשה.

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>   

הבעיה אתמול הייתה בהיעדר תוכניות בהודעה לתקשורת שיצאה קודם. השאלה היא אם התוכנית שנקבל עכשיו, תואמת את ההודעה לתקשורת שיצאה קודם או את ההודעה לתקשורת שיצאה היום.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

חבר הכנסת אלקין, אתה יודע שאני אני מתייחס בהרבה הערכה וכבוד ליכולות שלך בתחום הזה. אני ממנה אותך שליח לבדיקה ולעשות מטריצה של ההודעה וההשוואות. אני בטוח שכל חברי הוועדה יוכלו לסמוך על חוות הדעת המקצועית שלך בתחום.

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

אדוני, אם אנחנו כבר בנושא של בדיקת דברים שפורסמו בתקשורת, היה היום עוד פרסום בנוגע לעניינו והוא שהרמטכ"ל צפוי לחתום על פקודות מטכ"ל שאומרות שבגדודי החטיבה החרדית לא יהיו נשים ושחיילים לא יפגשו חיילות או מפקדות מרגע כניסתם ללשכת הגיוס ועד שחרורם ושחיילים יצטרכו לחתום כי הם שומרי תורה ומצוות ושומרים על אורח חיים חרדי. 

כלומר, צה"ל ממנה את עצמו להיות שומר הסף של רמת הדתיות והחרדיות של כל חייל. החייל כחייל יצטרך לחתום.


 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

לא, זה כל חייל שרוצה להיות חרדי, לא כל חייל. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

לפי הפרסום, כאמור. 


 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

 אל תעוותי. מי שרוצה להיות חרדי במסגרת החרדית.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

ההערה ברורה.

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

כל הדברים האלה יהיו כתובים בפקודות מטכ"ל – יש פה עוד פירוט אבל אני לא רוצה להעלות את הוועדה – אני תוהה אם זה חוקי לכתוב דברים כאלה בפקודות מטכ"ל. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

מאה אחוז. אנחנו נשמע מרח"ט תומכ"א ואנחנו נשמע מהייעוץ המשפטי של מערכת הביטחון אם זה חוקי. אבל למען האמת - - -

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

בואו גם נשמע אם זה נכון. אולי זה לא נכון, אולי זה רק התקשורת העוינת. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>   

בעוד שנתיים תצאי עם יוזמה לפטור גורף לכל - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא, אבל היא צודקת.

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

אני כבר הצגתי את זה פה בוועדה, למה להגיד "עוד שנתיים"? 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

חברים, אני לא חושב שמישהו באמת מופתע. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

זאב, אתה יודע בדיוק מה ההצעה שלי. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא מזלזל ברלי אבל אולי כדאי שהוא ייתן לנו סקירה ביטחונית על מה קורה בעזה ואולי עד אז שי יגיע בגלל שזה נראה לי יותר רלוונטי. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

אנחנו לא מזלזלים ברלי אף פעם.

 << דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

	לא הרגשתי מזולזל ובכל זאת אני אדבר על מה שצריך לדבר. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

בבקשה, תת-אלוף מרגלית.

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

שלום לכולם, אחר הצהריים טובים. אשמח אם תיתנו לי להתבטא בלי התפרצויות בכמה דקות הקרובות, עם כל הקושי. 

בשעה 14:15 הסתיים דיון אצל שר הביטחון, רח"ט תומכ"א מגיע משם עם כלל ההנחיות והדגשים שיצאו משם. - - -

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

רלי ביקש לתת לו לדבר, בבקשה.

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

בכל מקרה, הוא נמצא איתנו כרגע גם בזום והוא יצטרף עוד כמה דקות. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מי יצטרף? שי?

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

כן, שי יצטרף. - - -

רבותי, אני רוצה להגיד ראשית שאנחנו מציגים את ההנחיות - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

תנו לו לדבר שנייה. 

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

ראשית, אנחנו מציגים את ההנחיות כפי שסוכמו שם ובהבנה ברורה שהשר הוא הפוקד בעניין וכמובן, הוא מסמיך את הצבא לעניין הזה. השר אישר את המלצתנו להוציא את הצווים החל מיום ראשון הקרוב וזה סוכם בין הצדדים.

כפי שנאמר בהודעה, השר הנחה על הוצאת הסט הראשון של הצווים של מחזור הגיוס הנוכחי, בשלוש פעימות. פעימה ראשונה של 1,000 ואז כשבועיים של למידה, הפקת לקחים, טיוב התהליך והוצאה של עוד 1,000, שוב למידה, הפקת לקחים והוצאה. כלומר, במחזור הגיוס הקרוב להוציא כ-3,000 צווים.


 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

למה 1,000 כל פעם?

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

סליחה. 

לבני 26-18, כפי שאמרתי, בהפרש של כשבועיים בין פעימה לפעימה. הרעיון הוא לעשות את העסק הזה בצורה איכותית, לומדת, משתפרת ובמטרה אחת כדי להצליח. התוכנית לפעמים הבאות בהמשך תושפע כמובן מהיענות, מהצלחה, מהדרך ומהשיטה וכמובן שאנחנו נטייב אותה לאורך הדרך. 

במחזור הגיוס הבאים, יש כוונה להמשיך את התהליך, כמובן. לצה"ל יש כוונה לעמוד במשימתו לגייס 4,800 חרדים שזה 1,800 ועוד 3,000 כפי שכבר התחייבנו ואמרנו קודם לכן. צה"ל מחויב לעמוד ביעד הזה שלו. 

יש כאן מאמץ גדול שנעשה עכשיו אחרי שנים רבות של חוסר הצלחה. הרבה שנים לא הצלחנו ואנחנו מנסים כרגע להביא תוכנית שהיא תוכנית מצליחה. היא לא תוכנית  בשביל שבסופו של דבר נגיד שלא הצלחנו.

אנחנו מתעסקים בכל סוגיית המיון, הגיוס והשילוב של הציבור החרדי בצורה המושכלת ביותר שאנחנו מבינים אותה, גם מתוך ניסיון העבר שלנו, אף על פי שהוא שונה בהיבטים לא מעטים. הוא שונה בהקשרים של סוג האוכלוסייה המדויק, המגזרים המדויקים ובכך שהגיוס הזה הוא הרבה יותר רחב ומאוכלוסיות הרבה יותר רחבות. כמובן שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו ולעשות את זה בצורה הכי טובה. יש לעסק הזה היערכות רבה. 

כפי שאמרתי אתמול וגם חזרתי על זה בדיונים שעברו כי העסק הזה מלווה אותנו כבר לא מעט זמן, זה לא תהליך של הוקוס-פוקוס וזה לא דומה בשום פנים ואופן לגיוס של מילואים. מדובר פה בגיוס שהוא בניין כוח ובניין כוח זה תהליך שלוקח זמן. אם אנחנו רוצים יחידה שיהיו בה חרדים, צריך לפתח לה את כוח האדם של המפקדים, את כוח האדם התומך, את כוח האדם של המנהלה, את המטבחים ואת הכשרויות. זה לא תהליך שקורה בדקות, זה תהליך שקורה לאורך זמן. בכדי שהתהליך הזה יצליח, כדאי שנעשה את זה בצורה איכותית. 

כלל הפעולות שמבוצעות, יבוצעו ומבוצעות בהתאם לצרכים של הצבא – תכף יגיע רח"ט תומכ"א ויגיד את החלוקות – ועל פי החוק. אנחנו עובדים עם ייעוץ משפטי צמוד ועל פי החוק. כפי שאמרתי גם אתמול, יש שני וקטורים בהם אנחנו פועלים. יש וקטור אחד שהוא הווקטור של פסיקת בג"צ - - - הינה שי הגיע, אוהבים אותך פה.


 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

כניסתו של צדיק עושה רושם. 

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

חד-משמעית. << דובר >>   

התוכנית תאפשר מתן גמישות לצורכי הפרט ולצורך הצלחת התהליך, היא משולבת בקמפיין שהוא קמפיין תומך להנגשה וטיוב של המידע. תכף שי יגיד את זה וזה יהיה המשפט האחרון שאני אגיד - - -  
 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

תן עוד שניים. 

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

אז אגיד עוד שני משפטים. אנחנו פועלים בעסק הזה בשיא הרצינות ובתאום הטוב ביותר אל מול כלל הרשויות שמאפשרות את זה בכדי שהתהליך הזה יצליח ובכוונה שהוא יצליח. אין כאן איזושהי כוונה למסמס ואין כאן כוונה לבוא בסוף התהליך עם משהו שלא הצליח אלא יש כוונה שזה יצליח ואנחנו מאמינים שזה יצליח. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

תודה, רלי. שי, בבקשה.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

תודה רבה, צוהריים טובים, אני מצטער על האיחור.
<< דובר >> 
שמעתי את הפתיחה של רלי, אנחנו חזרנו מהדיון של הרמטכ"ל ושר הביטחון –יותר נכון, של שר הביטחון – כמו שתואר פה, היו כמה מופעים בדרך מהרגע שיצאנו מכאן אתמול בצוהריים, גם בתוך המשרד וגם בתוך הצבא ועד שהגענו היום אל מול מה שאישר השר.

היושב-ראש, ברשותך אני רוצה לפרט על הצווים ועל התבחינים ששאלתם אתמול. אני אומר את זה מהראש. 

התוכנית שלנו קשורה ל-4,800 מתגייסים בשנת הגיוס הבאה. אני אומר את הדבר הזה כי זו באמת התכלית של התוכנית.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

שנת הגיוס הנוכחית.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

כן, סליחה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

2025-2024.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

שנת הגיוס הנוכחית. זאת באמת התכלית של העניין, להגיע לשירות אפקטיבי של אנשים, להגדיל את הסד"כ – שמעתי שרלי התייחס פה לחטיבה הלוחמת – ולהגדיל את הסד"כ הלוחם. אומר כמה דברים מרכזיים ואני מקווה שאני לא חוזר על דברים שרלי אמר. 

אנחנו פה עם רוח דברים של שיתוף פעולה, של שותפות וגישה חיובית. שמעתי את רלי אומר שזה מאמץ שלא צלח עשרות שנים ואנחנו לוקחים אותו ברצינות. אני מתייחס גם לדברים שנאמרו פה אתמול בוועדה על כך שלכאורה, אין תוכנית ואין רצינות.

 זה נעשה בשיא הרצינות וזה לא אני אומר כי תפקידי כרח"ט תומכ"א זה לעסוק בהם כקצין מטה שמוביל את העניין הזה, זה בכל שדרת הפיקוד בצבא, לאורך לרוחב ולעומק. זה נוח לי כי זה בתחום המחויבות שלי אבל כל הצבא רתום לעניין הזה והכוונה שלנו היא להצליח בגלל הצורך בסד"כ ובגלל שהצורך הוא צורך מבצעי. 

הסיכום העקרוני גם לפעימה הנוכחית וגם לפעימות הבאות הוא שאנחנו עושים את הפעולה באופן הדרגתי. אני אגיד את זה מהמקום המקצועי שלי כי זאת אוכלוסייה שיש לנו אפס דאטה עליה. אם ישאלו אותי עכשיו "כמה הולכים להתייצב בצו ראשון מהאוכלוסייה הכללית?" אז אני יודע לשלוף נתון שיהיה קרוב למציאות. "כמה מתוכם יתגייסו?", אני יודע לשלוף נתון שיהיה קרוב למציאות אבל אין לנו דאטה על האוכלוסייה החרדית. 


 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז לא ברור למה הוצאת רק 1,000 צווים אם יש לך אפס דאטה?

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

חברים. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא, רק שהוא יסביר את זה.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

הסברתי את זה.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

לכולנו יש הרבה שאלות. תיתנו לו להסביר מה שיש.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כאשר לא יודעים הולכים על רחב.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

בסדר, שרון. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

הסברתי את זה אתמול ואני אסביר את זה אחר כך שוב למי שירצה. 

יש לנו מעט מאוד נתונים ודאטה על האוכלוסייה הזאת. אנחנו עושים את כל מה שאנחנו עושים בהתאם לצורך המבצעי כמובן אבל גם על פי חוק, כי גם זה עלה אתמול בכל מיני שאלות. על כל מה שעשינו בו שימוש או עושים בו שימוש כדי לדייק את האוכלוסייה ולהביא את האנשים הנכונים והמתאימים ביותר ללשכת הגיוס ולתהליך עצמו,  קיבלנו חוות דעת שזה אפשרי להשתמש בנתונים האלה ושהם רלוונטיים לצורך הבחירה.

עשינו את חוות הדעת הזאת כי יש פה נתונים שאולי נוספים על האוכלוסייה הספציפית הזאת אבל שימוש בנתונים של אנשים שקשורים לפרופיל שלהם, לנתוני האיכויות שלהם ובגיל שלהם זה שימוש שהוא דבר של מה בכך כשאנחנו באים לשבץ אנשים לתפקידים. כשבאים לשבץ אנשים לתפקידים זה גם משפיע על מועדי הגיוס שלהם ועל מועדי הקריאה שלהם. זאת אומרת, מתי קראת לו, מי ראשון ומי אחרון לפי הדבר הזה. 

קיבלנו הנחייה – ואני חושב שהיינו עושים את זה בכל מקרה כמו ביחס לאוכלוסיות אחרות – לפעול תוך מתן גמישות לצורכי הפרט. מי שהגיע ויכול להגיע רק בעיכוב או באיחור אז נדע לנהל את הגמישות הזאת, לא ייקוב הדין את ההפר אלא להתנהג כמו שמתנהגים כלפי כל האוכלוסייה. 

צריך להגיד שצה"ל ובהקשר הזה, יחידת מיט"ב, פועלים ככה בשנים האחרונות ביתר שאת. אנחנו הולכים לקראת הפרט מתוך הבנה שהדבר הזה מביא בסוף לתוצאה הרבה יותר אפקטיבית אז גם בהקשר הזה. 

נאמר פה בסוף שאנחנו יצאנו במקביל לעניינים של צווים וחוקים גם בקמפיין מלווה לדבר הזה, באתר ייעודי וחדש לציבור החרדי שמבקש להשתלב, היו הרבה אתרים וכל מיני ניסיונות בעניין הזה. תרשמו "שילוב חרדים" בגוגל אם יורשה לי לקדם כדי שתיכנסו. עד כאן דברי הפתיחה. 

לגבי הזימונים ואיך הם הולכים לצאת, אנחנו מוציאים 3,000 זימונים לשלישון הקרוב ללשכות הגיוס. 3,000 הזימונים האלה יחולקו ב-3 פעימות, באופן עקרוני, 1,000 כל פעם. הפעימה הראשונה תצא ביום בראשון 21 ביולי 2024 והפעימות האחרות פחות או יותר בטווח זמן של שבועיים קדימה, עוד שבועיים ועוד שבועיים. אני אומר פחות או יותר כי זה תלוי בימים שבהם לשכות הגיוס מיועדות לדבר הזה אבל בטווחי זמן של שבועיים. ככה אנחנו נעשה 3,000.

למה אנחנו מפצלים את הדבר הזה? כי אנחנו רוצים ללמוד תוך כדי הימים עצמם. אפילו לפני מי מתייצב או לא מתייצב, גם היערכות הלשכה היא היערכות ייחודית. כשעושים משהו בפעם הראשונה אז יכול להיות שאתה צריך להיערך כי לא הבאת משהו, לא שמת, לא שינית או קיבלת הערות על התמונות. אני אפילו לא יודע להגיד על מה אז אנחנו רוצים גם ללמוד בתחום המקצועי שלנו וגם ללמוד את האוכלוסייה ולהבין לאור מה שאמרתי מקודם על הדאטה. 

יש לנו 12 ימים ייעודיים מ-5 באוגוסט 2024 עד 19 בספטמבר 2024. זה לא יום אחרי יום אלא עם קצת קפיצות ביניהם. אלה הימים שייעדנו אותם ובימים האלה אנחנו הופכים את הלשכה ללשכה מגדרית. אנחנו עושים את זה בשלוש לשכות גיוס, בטבריה, בתל השומר וירושלים ולא בחמשת לשכות הגיוס ואני רוצה להסביר למה. 

למה אנחנו עושים את זה בצורה כזאת? זה קצת קשור לדברים שאנחנו דיברנו עליהם בעבר על יכולת ההתארגנות שלנו. כדי לקיים עכשיו את הגיוס באופן מגדרי, אנחנו צריכים לעשות שימוש בגל הסגלים שיהיו סגלים מגדריים או סגלים גבריים ולכן אנחנו מעבירים בין הלשכות ומרכזים בשלוש לשכות את הפוטנציאל ומזמנים אותו לשם. 

אמרתי בדיון אתמול אבל אני אחזור כי חשוב לי להגיד את זה, ימי ההתראה המינימליים לקבלת צו הם 14 יום. חלק מהאנשים יקבלו יותר מ-14 יום כי אנחנו לא נוציא את הכול לפי התאריך אחד, אחד אלא בפעימות שתיארתי מקודם. מי שיימצא כשיר לגיוס וגיוס מידי אז ההתראה המינימלית היא 45 ימים. 

אני רוצה להדגיש פה נקודה מאוד חשובה כשיש לי את ההזדמנות להגיד אותה פה ברוגע ובשקט. זה לא אומר שחייל שנמצא כשיר לגיוס יתגייס 45 ימים מיד אחרי המועד הזה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מינימום.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

כן. הדבר הזה תלוי - - -

 << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >>   

אין עוד גיוס חובה. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

רגע, אני מסביר. יש גיוסי תומכ"א לאורך כל השנה ויש גיוסי לחימה שלוש פעמים בשנה אבל אשתמש בדוגמה שנתן מזכיר הממשלה. אם החייל הזה מתאים להיות לוחם, אני רוצה לייעד אותו להיות לוחם והוא הגיע בחודש ספטמבר אז אני מעריך שהוא לא יגיע לגיוס לפני סוף נובמבר, תחילת דצמבר. זאת אומרת, זה לא שאנשים יפגשו מיד - - - זה תהליך שקורה עם כולם. אתן עוד דוגמה. אם חייל יצטרך לעבור מיון - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אבל עם כולם אתה לא מתחיל באוגוסט. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

מה זאת אומרת?

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

עם כולם אתה מתחיל שנה או שנתיים קודם.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בסדר אבל זה מה שיש. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

שי בדיוק אמר שהוא רוצה לומר את הדברים ברוגע ובשקט, בבקשה.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אם יהיו מיודעים לשירות ביטחון שיהיו כשירים לשירות באופן מידי ויבקשו להתגייס יותר מוקדם אז כמובן שהם יתגיסו יותר מוקדם. אתן פה דוגמה. נניח שהזימון הראשון הוא ב-5 באוגוסט ומגיע בחור שמבקש להיות לוחם כשיש גיוס לחימה ב-3 בספטמבר אז למרות שאין 45 ימים, על פי בקשת הפרט הוא יכול להתייצב, כמובן ואין שום בעיה בדבר. 


 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

אבל אתה לא צריך מספר מינימום?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אמרתי את זה. של מה?

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

מינימום של חיילים. הרי, אתה רוצה לפתוח קבוצות.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

יפה, שאלה מצוינת. 


 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לייצר מסגרת.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

של חרדים, לא?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני אסביר. זאת שאלה מצוינת כי היא חשובה להבנה של הדברים. 


 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

וגם כמה מיועדים להרחבה של הגדודים הקיימים?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

רגע, תאמינו לי שאני הולך לענות על הכול.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

חברים, אל תפריעו.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני רוצה להתייחס כי זאת שאלה מצוינת. לצורך הדוגמה, האנשים שמגיעים בגיוס הלחימה של 3 בספטמבר הם לאו דווקא מהפוטנציאל הזה. אנחנו לא התחלנו את גיוס החרדים לצה"ל היום. מדובר פה על 20 ומשהו שנים שאנחנו מגייסים ואלה תהליכים שכבר התחילו. אנחנו צוברים לקראת הגיוס הקרוב של ספטמבר מהרגע שסיימנו את גיוס אפריל, או יותר נכון תחילת מאי. 

ביום שסיימנו את הגיוס בתחילת מאי, התחלנו לצבור כי אנשים עושים תהליכים ולכן, אל הגיוסים הנוכחיים של שנת הגיוס הזאת נכנסים גם אנשים משנת הגיוס הקודמת.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

	נכון, זה ה-1,800.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

כן, זה ה-1,800. אני מסביר.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

המסגרות זה מסגרות שכבר קיימות.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני מסביר כי זאת שאלה מצוינת. אנשים חושבים שאם הוא יצא מלשכת הגיוס הוא חייב לנחות בתוך המספר של - - - יש תהליכים שהתקיימו לפני וגם בתוך שנת הגיוס עצמה, יש אנשים שיגיעו לזימון אבל כמו שאמרתי קודם, הם לא יתגייסו מיד. הם יתגייסו לפי היעד שנקבע להם או לפי המיון שהם צריכים לעשות, ובלבד שנעמוד ב-4,800 בשנת הגיוס.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

	אז איך תגיע למספר?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני מסביר.

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>   

אתה צריך לעמוד ב-3,000 כמו שאמרתם. 

 << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >>   

בשנה.

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>   

לא. זה 3,000 פלוס - - -

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

שנת גיוס.

 << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>   

זה 3,000 פלוס 1,800 ולא 4,800. יש הבדל.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

מה ההבדל?

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>   

אנחנו לא נפתח את זה אבל יש הבדל. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לא הבנתי מה ההבדל. אני אשמח לדעת כי אני צריך לממש את זה. 

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>   

ה-1,800 היו מגיעים בכל מקרה וההתחייבות היא לעוד 3,000.

 << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >>   

זה מביא ל-4,800.

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>   

זאת אומרת, מה שאתה צריך לעשות זה לראות שתמיד יש לך את הגידול של -3,000, נכון? לא של ה-1,800 כי ה-1,800 מתגייסים בכל מקרה, שי. 

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

בשורה התחתונה צריך להגיע ל-4,800.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

רגע, הם מתגייסים.

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>   

זה חשוב לעניין כי זה יפגוש אותנו בהמשך הדרך. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

ה-1,800 מתגייסים במאמץ בעבודה שמביאים אנשים - - -

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

רותמים אותם וכן הלאה כי בשנים קודמות, אנשים היו במעמד ולחלק פג או בוטל המעמד כי הם לא עמדו בתנאי הדיחוי אבל בחלק זה עבודה של שכנוע. לכן, ה-1,800 האלה לא באים מעצמם, הם חלק מהעניין הזה. אני רוצה לעמוד על הנקודה הזאת שוב.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

דיחוי. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אבל מי שוויתר על הדיחוי שלו והמתין כבר תקופה - - -

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני רק רוצה להשלים את התשובה לשאלה. יכול להיות שבמסגרת ה-3,000 אנחנו נקרא לבן אדם לזימון ללשכת הגיוס באפריל 2025, אנחנו נראה שהוא יעשה תהליך והתהליך יביא אותו לגיוס בשנת הגיוס הבאה בכלל. למה? כי הוא מתמיין לתפקיד.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

אז איך תעמוד ב-3,000?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני אסביר עוד פעם. אנחנו עובדים על הדבר הזה גם מתוך המקורות שבאים מלפני הדבר הזה. את ה-3,000 אני מביא כעוד 3,000 צווים. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

אבל כולם במאגר? כי אתה אומר שחלק - - -

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

מה זאת אומרת, כולם במאגר? 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

היא שואלת אם ה-1,800 האלה כבר עברו צו ראשון?

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

בדיוק. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לא כל - - - 1,800 מתגייסים. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה מה שהיא שואלת. אם כבר אתה בתוך ליין של 1,800 אז תגיד לנו ש-1,800 כבר קיימים ועכשיו אני עושה בנוסף לזה 3,000.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לא אמרתי שה-1,800 כבר קיימים.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

זאת הייתה השאלה.              

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני אענה. המספר 1,800 מבוסס על נתוני הממוצע בשנים האחרונות. חלק מה-1,800 האלה כבר קיימים.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כמה?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

רק שנייה. חלק מהם קיימים מכיוון שיש גיוסים שהם כבר גיוסים קרובים. יש גיוס קרוב וחלק מהם זה גיוסים מאוד קטנים באוגוסט ועיקר הגיוס הוא בספטמבר. בלי קשר לעבודה הזאת וה-3,000 הנוספים, כדי לעמוד ביעד צריך לפתוח באוגוסט גדוד נצח יהודה וצריך לפתוח פלוגת חץ, תומר ופלוגת הנגב. אלה תהליכים שכבר קורים, אנחנו לא התחלנו לעבוד עכשיו ולכן אני יודע שחלק מה-1,800 יגיעו כי שי לי וודאות.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

חלק לא.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

וחלק ימשיכו להתנהל - - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ה-1,800 לא מנותבים כמו הציבור הרגיל, שנה מראש? זאת אומרת, אתה אמור לדעת שיש לך 1,800 כי זה לא משהו מתפרץ כמו ה-3,000. תסביר לנו. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני מסביר. אני שמח כי זה המקצוע שלי אז יש לי על מה לדבר. ה-1,800 האלה הם לא אנשים מסומנים. זה לא שאני יודע שיש רשימה של ה-3,000 ורשימה של ה-1,800 ותכניסו אותם. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

למה? בחטיבת צנחנים כבר מסומן לך מלפני חצי מי מתגייס באוגוסט.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

חטיבת הצנחנים - - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז גם ה-1,800 האלה צריכים להיות מסומנים לך.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

חטיבת הצנחנים היא חטיבה שעושה איתור לפני הגיוס.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז גולני, לא צנחנים. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לא כולם יודעים. אנשים מקבלים צו - - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אבל אתה מכיר את האנשים. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני עונה. אנשים מקבלים צו לחטיבת גולני 45 ימים לפני הגיוס. אנחנו לא נותנים צו לכל שנת הגיוס בתחילת שנת הגיוס, ככה מתנהל הגיוס. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אין לי בעיה השאלה היא אם 1,800 כבר פקדו את לשכות הגיוס?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לא, זה לא ככה.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תענה רק על זה.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

בסדר, שרון. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא, אני רוצה להבין את זה. האם ה-1,800 האלה כבר פקדו כדי שנדע שאנחנו - - -

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

שרון. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני לא יודע אם הם פקדו. 

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

שרון, השאלה במקום אבל זה כבר מתחיל להפריע. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא, כי אני לא מקבלת תשובה.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

בסדר. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

1,800 זה נתון שמבוסס על ביצועי עבר וסטטיסטיקה. בממוצע, בכל שנה - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

לא, היא שואלת כמה בנקודת הזמן הזאת.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני לא מקבלת תשובה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

היום, ב-18 ביולי 2024, כמה מתוכם יש לך במסלול?

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתה לא מבין את השאלה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

במחסנית, כמה היום כבר עברו?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לקראת הגיוס הקרוב שצריך לעמוד בו בבערך 300 אנשים שאמורים להיות בלחימה, יש כרגע משהו קרוב ל-100 ומשהו אנשים שמיועדים ללחימה, למיטב זכרוני. דיברתי פה רק על לחימה ומכיוון שלקחתם אותי לעניין של איך מתנהל גיוס חרדים, חלק גדול מגיוס החרדים לצה"ל לא מתנהל כמו שמתנהל הגיוס הרגיל בו אנשים מקבלים 45 יום. למה? כי לאורך שנים עד עכשיו, אנשים ויתרו על המעמד שלהם, באו למנהלת החרדים, למדו מה זה גיוס חרדים ואז באו לוותר על המעמד. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

סליחה, מה זה אומר לוותר על המעמד?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

בעבר, כשהיה חוק אז לחלק מהאנשים בוטל מעמדם כי הם לא עמדו בתנאים שצריך כדי לקבל את דחיית השירות וחלק מהאנשים אמרו "לא מתאים לי יותר למרות שיש לי מעמד ואני יכול להמשיך ללמוד בישיבה, אני מחליט שאני בא להתגייס".

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זאת אומרת, אתה פשוט תוצאתי ל-1,800 להבדיל מהציבור. אתה תוצאתי לו. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני לא תוצאתי, אני עובד - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הוא עובד קשה בשביל זה, זה לא תוצאתי. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

זה לא אני. האנשים שלי עובדים קשה בשביל זה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

בגלל זה, זה לא מספר כמו 3,000. זאת אומרת, זה ממוצע. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הוא אמר שזה סטטיסטיקה, זה מה שהוא אמר.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

תזכרו ש-60%-70% הם חרדים לשעבר, חברים. יש מחקרים על זה ולכן, כל הכללים שאנחנו מדברים עליהם פה זה משהו אחר. מי שהגיע לכלל צה"ל מחינוך חרדי הוא ב-1,800 אבל זה לא משנה, זה משהו אחר. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני מתקדם. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

חברים, שי צריך להתקדם ואני מבקש דבר אחד. אני לא מוכן עוד פעם לדיון כמו שהיה אתמול. מילא אם מישהו רוצה לשאול אותו שאלה אבל בואו לפחות לא נסביר אחד לשני דברים.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני ממשיך. התייחסתי מקודם להתראה ולאופן שבו אנשים מצטברים וזה שילוב שבא מכמה פוטנציאלים. אני רוצה להתייחס לסוגיית הגיל. אנחנו שמנו יעד שהוצג פה בוועדה ואנחנו גם ממשים אותו ב-3,000 של פעימות הזימון, לעמוד ב-50% שהם בגלאי 18-20, לעמוד ב-40% בגלאי 21-23 ולעמוד בלא יותר מ-10% מעל גיל 24. 

כשאנחנו ניתחנו ופילחנו את הפעימה – את זה אני אומר כבר על בסיס הביצועים והתוכנית שתתחיל לצאת ביום ראשון – אז ראינו שיש לנו בסך הכול סדר גודל של בין 12%-15% נשואים וההופכי של זה הוא שהרוב הם רווקים, רק בשביל להתרשם מהמספרים. אנחנו עשינו את זה גם בגלל המשיכה לכיוון הגיל - - -

 << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >>   

מתוך ה-3,000 או מעבר?

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מתוך ה-3,000?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

מה-3,000,  אני מתייחס ל-3,000 כתוכנית אחת שאני אפצל אותה. 


 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

אתה יכול לחזור על אחוז הנשואים? 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

בין 12%-15%. השר סיכם ואישר את התוכנית, עכשיו אני אעביר אותה ליחידת מיט"ב שהיא יחידת הביצוע. יכול להיות שהיא תגיד לי שלפלוני - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

התחתן או התגרש. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

קרה איתו משהו ביומיים האחרונים נניח הוריד פרופיל ואז זה יידויק אבל הפעימה הזאת זאת הפעימה המאושרת. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

שי, אתה יכול לחזור על השורות האלה מהתחלה? סליחה. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אין בעיה. 50% בין גיל 18-20, 40% בין גיל 21-23 ו-10% מעל גיל 24. אמרתי קודם שבין 12%-15% נשואים, זה יותר לכיוון ה-12%. יש לנו בערך כ-200 מתוך הפוטנציאל נשואים עם ילדים. כ-300 מהאנשים הם נהגי משא. זה לא חייב להיות בהצלבה, אני נותן את הנתונים כדי שתתרשמו. המספרים האלה בסך הכול מבטאים - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מה זה נהגי משא? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה שלב ב'. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לא, נהגי משא זה לא שלב ב'. אלה אנשים שיש להם רישיון נהיגה.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

איך זה יכול להיות שלב ב' אם הם בגילאים הרלוונטיים לגיוס?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לא, זה לא שלב ב'. חברי הכנסת, אני רוצה להגיד מה התוכנית מבטאת. התוכנית מבטאת את זה שאנחנו רוצים להגיע לאפקטיביות מבצעית. אנחנו רוצים להביא אנשים בגילאים צערים, לפחות בשלב הראשון. אנחנו רוצים לאפשר לעצמנו את אפשרויות השיבוץ ואנחנו גם בוחרים או בחרנו בתפקידים שאנחנו זקוקים להם. כל מי שאי-פעם התוודע לעניין הנהיגה בצבא יודע שזה תמיד מקום שמורכב לאייש אותו.

 << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >>   

תמיד חסר. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אתה יכול להגיד כמה מתוך האחוזים האלה, הם למקצועות כאלה?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

300 מתוך 3,000 זה בערך 10%.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

יש לי שאלת תם, סליחה. ההגדרה הצה"לית של נהג משא זה תומך לחימה או לא?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

תומך לחימה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

לא, לא. 

 << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >>   

תלוי איפה הוא נמצא.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

תלוי באיזה יחידה הוא נמצא.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

צודקים, ביחדת קצת זה תומך לחימה. חשבתי שאתה שואל אם הוא לוחם. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כמה לוחמים?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לא יודע כמה לוחמים.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

תומך לחימה זה הצבה ביחידה. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

כן, תלוי אם הוא ביחידה קדמית. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

תלוי איפה הוא מוצב.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

אם הוא ביחידת נהגים אז הוא לא - - -

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

רק רציתי להבין את הדבר הזה, זאת באמת שאלה אינפורמטיבית כי דיברנו על כך ש-3,000 יהיו לוחמים או תומכי לחימה. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

בסינון שאתם עושים כאן אתם עושים בדיקה של לאן הם מתאימים?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

מה זאת אומרת?

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

איך אתה יודע כמה יהיו נהגים?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לא, אני לא יודע. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

לא, כשהם יתייצבו. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

כשהם יתייצבו, זה בדיוק תהליך המיון וההערכה.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

זה מה שאני שואלת. בסוף, אתה רוצה לוחמים ותומכי לחימה באחוזים גבוהים.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

אם אתה מוציא רק 3,000 איך יהיה לך את הנתונים האלה בסוף?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

שוב, זה קשור לדאטה. על אוכלוסייה רגילה - - -

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה לחדד. אני רוצה להבין האם היעד שלך הוא 3,000 צווי גיוס או 3,000 חיילים מגויסים בשנה?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

היעד שלי הוא 4,800 חיילים בקצה. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

אז איך מתוך 3,000 - - -

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

זה רק במחזור הגיוס הראשון.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

זה מחזור הגיוס הראשון. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז כמה הכוונה? 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

זה מחזור הזימון הראשון. זה בשלישון הראשון.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

זה בסדר. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

שי, למעשה זה שלוש פעמים 3,000?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לא שלוש. תכף אני אתייחס לשלשת הפעמים אבל באמת יש פה קצת בלבול לפעמים בין המספר של הגיוס לבין המספר של הזימון וזה קצת מתערבב. אנחנו מדברים פה על השלישון הראשון. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אז כמה זימונים יצאו בסך הכול?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אמרתי, 3,000.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

לא, אמרת שזה במחזור הראשון.

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

אנחנו נוכל לדעת את זה אחרי מחזור הגיוס. 


 << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >>   

הוא אמר שהוא יתכנן אחרי שיהיה לו את התוצאות של זה. 

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

לאור הלמידה. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני אומר לכם מה הולך לצאת בשלישון הראשון ובסוף, אגיד גם איך אנחנו מתכננים להמשיך קדימה. היא שאלה לגבי הלוחמים.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

מתוך ה-3,000.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

גם על הפוטנציאל הכללי שמגיע ללשכת גיוס לפני צו ראשון, אין לי מושג אם הוא לוחם או לא.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

מסכימה.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ברור. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לכן, תהליך המיון וההערכה שתיארתי בישיבות הקודמות ושעשינו אותו עכשיו - - - זה ברור שבסיפור של הכושר הגופני אין הבדל בין חרדי ללא חרדי.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

כן.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אבל בסוגיות האחרות של המבחנים עשינו את ההתאמות, גם בראיון וגם במבחן הדפ"ר. זה ברור שהתהליך הזה ייתן לי אינדיקציה הרבה יותר טובה וזה קשור לשאלת הדאטה שדיברתי עליה מקודם. 

אני יודע להגיד פחות או יותר סטטיסטיקה של כמה מבני ה-16 וחצי מהציבור הכללי שלא כולל את הציבור החרדי, יהיו בעלי פרופיל קרבי. אני חייב להגיד שאני לא שולט בנתון הזה באופן מוחלט כי יש בזה דינמיות לפי יותר אבחונים רפואיים, ירידות פרופיל וכל מיני דברים כאלה. יש מגמות בדבר הזה אבל פחות או יותר, אני יודע על איזו קרקע אני עומד. בקבוצה הזאת, אני עוד לא יודע. 

אני יודע שכשהגורם הרפואי בא לקבוע פרופיל לרוב האנשים בני 18-21 במדינת ישראל, הוא קובע להם פרופיל קרבי שמאפשר. אני מזכיר שפרופיל קרבי זה מנעד מפרופיל 72 ועד פרופיל 97. פה אנחנו מדברים על גברים בלבד ורוב הגברים הם בפרופיל קרבי. 

איך תתנהג האוכלוסייה הזאת זאת גם שאלה מאוד מעניינת. האם יהיו פה יותר אבחונים רפואיים? אני אתן דוגמה. אם יש חבר'ה שלומדים, בוודאי שיש חבר'ה שלומדים. אם יש יותר מרכיבי משקפיים אז זה יכול להוריד פרופיל לפרופיל 72 וכן הלאה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

שי, זה יפה ואני חושב שאתה צודק אבל זה כאילו שאנחנו באים פה על קרקע בתולה.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אבל יש לך 1,800 שאתה מגייס כבר כמה שנים. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

מה שאני שואל זה איפה הלימוד על הקב"א, הדפ"ר, הסטטיסטיקה על הבריאות וכל מה שאתה אומר עליו עכשיו "הכול חדש ואני לא יודע"? הרי, גייסת 1,800 בשנה.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני אענה. מישהו אמר פה מקודם והוא אמר היטב את הנתונים, שחלק גדול מתוך ה-1,800 מגיעים גם דרך מסלולים רגילים במעמד שונה מבחינת האדיקות החרדית שלהם והם מתנהגים כמו הפוטנציאל הרגיל. אנחנו הולכים עכשיו לקבוצת אוכלוסייה שלא התגייסה עד היום ואני לא יודע באופן מלא איך היא תתנהג. 

אני הערכתי עכשיו הערכה ואמרתי שרוב הגברים הצעירים הם בעלי פרופיל קרבי. אני לא יודע אם יהיו פה יותר בעלי משקפיים, יותר פניות לקב"ן או פחות פניות לקב"ן. אני אתן דוגמה, אני מעריך שמי שבא אלי עד היום בתוך ה-1,800 אולי הספיק לעשות עניינים של כושר גופני – זה תלוי בשלב שבו הוא יצא ועזב את הישיבה – ועכשיו יכול להיות שאני מביא לפה בחורים שמעולם לא עשו פעילות גופנית. יכול להיות שאני טועה, אני לא רוצה לחשוד בזה. אני פה על קרקע בתולית. אני מביא את ה-3,000 וממיין אותם. 

אם אמרתי שבאוכלוסייה הכללית הרוב הם בעלי פרופיל קרבי, יכול להיות שאחרי המיון הראשון אני אגלה שרק 20% הם בעלי פרופיל קרבי ואז אני אצטרך לשנות את האסטרטגיה של איך אני עובד עם זה. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לכן לא ברור לי למה אתה לא יוצר את מרחב המיון. אני שואלת את זה מההתחלה כי זה ממש לא ברור. יש לך יעד ולמול היעד היית צריך לייצר מרחב מיון. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני חוזר עוד פעם לנקודה שדיברנו עליה בעבר. יש לי 3,000 מקומות בלשכות הגיוס. אני רוצה שבתוך ה-3,000 האלה יבואו אנשים רלוונטיים. אני הערכתי מה אני צריך להביא כדי למלא את לשכות הגיוס ואני גם לא יודע בוודאות על ההערכה הזאת. יכול להיות שהיא תשתנה ותכף אני אתייחס להמשך שנת הגיוס. 

אם אני אביא עכשיו אנשים בלי הערכה, בלי ניסיון ובלי למידה אז יכול להיות שלא יהיה לי מספיק ויכול להיות שיהיה לי יותר מידי ואני רוצה למצות היטב את המקומות שיש בלשכות הגיוס. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אפשר להבהיר למי אתם שולחים אותם? איך אתם בוחרים מי זה ה-1,000 האלה? 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

הוא עוד לא הגיע לנקודה הזאת.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

עוד לא הגעתי. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אתה אומר שהוחלט על 1,000 כי זה הקיבולת שצה"ל יכול לקלוט בתחילת התהליך הזה? 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לא.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

איך הגעתם דווקא ל-1,000.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

סך הכול הקיבולת השנתית היא עוד 3,000 אנשים שעוברים בלשכות הגיוס.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

לא, לא לזה התכוונתי.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

בסדר, אני רק משלים. 


 << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כאן זה קיבולת לצו ראשון וזה - - -

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

בדיוק. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא רק זה. אתה וראש אכ"א אמרתם בדיונים הקודמים שיעד הגיוס הוא 3,000, לא אמרתם קיבולת בלשכות הגיוס.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

בדיוק, משהו כאן לא מסתדר. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

יש חוסר קורלציה עם מה שהוצג לנו לפני שני דיונים.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אולי לא קראתם את הכול אז תקראו את הכול ותראו שיש קורלציה מלאה. עכשיו אני רוצה לענות לחבר הכנסת אייזנקוט. כשאני אומר קיבולת בלשכת גיוס. כשעושים צו גיוס לחרדים, סוגרים את הלשכה מימים אחרים, מסיתים את האנשים למועדים אחרים ויש קיבולת של אנשים שאני יודע להביא כמו קב"נים גברים, מאבחנים גברים, רופאים גברים וכן הלאה. 

כשעשינו את הניתוח הגענו למסקנה שהיכולת המיידית שלנו אל מול הדבר הזה זה לעלות ב-3,000. בדיון הקודם נאמר שכבר קיבלנו הנחייה להקים לשכת גיוס מיידית אבל כל המספר של ה-3,000 הנוספים שיעברו דרך לשכות הגיוס, נאמר לכל אורך הדרך וככה הסברנו את הרציונל. במקרה, זה יוצא 3,000 ו-3,000 אז זה קצת מבלבל כי אנחנו רוצים להוסיף מזה עוד 3,000 מתגייסים בסך הכול. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

אז בסופו של יום, 6,000 צווים? כמה אתה מעריך שיצאו השנה?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני לא אמרתי. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

אני שואל.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

תתנו לי להשלים. יש פה איזו תשוקה גדולה למספר. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

לנתונים.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

נכון כי זה לא בהיר. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני אומר לכם.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אפשר להסביר את זה באופן ברור, "אנחנו מתכוונים להוציא השנה 9,000 צווים".

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

זה לא מה שאני מתכוון להגיד.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

"במסלול הראשון 3,000".

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

זה לא מה שאני מתכוון להגיד, חברת הכנסת רייטן.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

חברים.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אבל יש פה מלא אנשים ואף-אחד לא מבין אז כנראה שיש פה איזושהי בעיה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

- - - מי שלא הקשיבה לסוף. 


 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

זיהית נכון שיש תשוקה. לא בטוח שזה למספרים אבל יש תשוקה למשהו. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לי יש תשוקה לזה שיהיו 4,800 משרתים נוספים, זאת התשוקה המקצועית שלי וזה לא רק למספר. כדי להגיע למספר הזה - - -


 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

בני כמה אמרת שהנשואים? 


 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

הוא אמר 10%.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

שנייה, תתנו לי להיות על הרצף. זאת התשוקה המקצועית שלי. אני אקפוץ לרגע לעתידי כי אני רואה שזה לא מאפשר לי להתקדם לעניין של האופן בו אנחנו בוחרים. בשלישון הזימונים הקרוב שהוא מיולי עד אוקטובר  ועבורו פינינו ימים למלש"בים החרדים בלשכות הגיוס, אנחנו מוציאים 3,000 זימונים ללשכות הגיוס עבור השלישון הזה. אולי אני לא חידדתי. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

שי, אתה נותן צו - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אתם לא מבינים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אתם שואלים והוא לא יסיים את הנתון.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אני שואל נטו על התהליך.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לפי דעתי לא רוצים לשמוע פה, תעזוב.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

ביום ראשון יקבלו האנשים צווים ל-14 ימים, נכון?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לא, אמרתי מקודם שלא כולם - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

או יותר אבל לא פחות.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

לא כולם ל-14 יום. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לפחות 14 יום.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

לא פחות, בסדר. אתה מתכנן אחר כך עוד 1,000 אותו דבר. השאלה שלי היא אם הוצאת את ה-1,000 צווים הראשונים והתייצבו לך 300, לא 1,000 אז האם בגל השני שאתה מוציא אתה תוציא 1,500 או 2,000?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

התשובה היא שאם לא מתייצבים לי אנשים כמו שאני חשבתי אז אני מגביר את הקצב.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

או-קיי, תודה.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

רגע, אם מתייצבים לי יותר ממה שאני חשבתי אז אני מוריד את הקצב. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

הוא מוריד את הקצב. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

טוב, מאה אחוז. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אז תמשיך עם הסקירה שהתחלת.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

זהו, חבר הכנסת שטרן הוביל אותי לתשובה שרציתי להגיד. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

לא, התחלת לדבר על השלישון או איך שקראת לזה. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

עניתי לו אבל אני אגיד עוד פעם.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

לא, זה לא זה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

תסביר את ההמשך. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

עניתי עכשיו אבל אני אגיד עוד פעם. 

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>   

3,000 צווים - - - דומה ל-1,800 שהיו מגיעים ממילא אז ה-3,000 האלה שהוצאת בצווים לא הופכים לחלק מהפוטנציאל.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

של ה-1,800. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

יכול להיות שיש ביניהם תחומי חפיפה. חבר הכנסת אלקין, אתה מקשיב לי? אני עונה לך. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>   

בוודאי.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

סליחה, הסתכלת לשם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא הסתכל על התגובה שלי לשאלה שלו. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

יכול להיות שיש ביניהם חפיפה כי במסלולי החרדים שקיימים היום, בוודאי שיש אנשים שהחליטו להתגייס לצד זה שהם מקפידים מאוד על חרדיותם ויכול להיות שהצו שלי יקדים את ההחלטה הזאת עכשיו אז יכול להיות שתהיה חפיפה אבל צריך להגיד שחלק ניכר מתוך ה-1,800 הם מבוטלי מעמד ממילא כי הם לא עמדו בתנאים. פה אני מדבר על אנשים שעמדו בתנאים כי הם המאגר שהצטבר. כלומר, עמדו בתנאים לפני שפג פרק ג'1 ולפני סוף ההחלטה. 

סליחה, אני מדבר בזימונים על אלה שעמדו בתנאים וב-1,800 יש הרבה מאוד שלא עמדו בתנאים ולכן אני קראתי להם ממילא אז זה לא לוקח מזה. לכן, ההערכה  שלנו היא שזה לא פוטנציאל חופף אלא פוטנציאל חדש.

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>   

לפחות ממה שאני זוכר, איך שתיארת את ה-1,800 בזמנו זה שחלקם הם אלה שלמדו והפסיקו ולכן בוטל מעמדם ובגלל זה הם נכנסו ל-1,800. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>   

תכף אתה תפרט אבל מהמעט שנאמר בפעמים עברו, איך שאתם מטרגט את ה-3,000 זה שעל חלקם יש לכם מידע עקיף שיכול להעיד שקרה להם אותו דבר אבל זה עוד לא בא לידי - - -

<< דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

הם לא ביטלו את המעמד, כן.


 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

אבל זה עדיין קהל שונה.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לכן, זה עוד לא אוכלוסייה חופפת. 


 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

זאת קבוצה שונה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה אותו פרופיל. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

חבר הכנסת אלקין, אני הסברתי. זה באופן עקרוני קבוצה שונה אבל יכול להיות שבהוצאת הצו שלי אני מקדים בן אדם שממילא התכוון לוותר על המעמד או שהיה מבוטל לו המעמד, זה יכול לקרות. אני חושב שזאת קבוצה - - -

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>   

זה בטוח יקרה, לפי דעתי.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ברור. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

בסדר שזה בטוח יקרה. להערכתי, אנחנו הולכים פה לאוכלוסיות שלא פגשנו אותן מרצונן או מזה שבוטל מעמדן בעבר. זאת השיטה וזאת העבודה. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

אתה יכול לחזור על בני כמה הנשואים?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

בני כמה - - -

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

הנשואים. יש קורלציה בין הגילאים.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אין לי פירוט פה.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא, לא התייחסת לזה. אמרת שאתה רק יודע את השיעור שלהם. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

זה יכול להיות 18 וזה יכול להיות 24. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

יש בן אדם שלא יצא הביתה כבר שלושה ימים על זה, הוא עכשיו יגיד לנו את התשובה ואז אני אגיד לכם. אדר, תעזור לי בזה.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

בסדר גמור.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

18-19, התייחסת לזה. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

הרוב המוחלט הם בגילאים הגבוהים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אמרת שזה בין 12%-15%. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

כן, מכיוון שיש כאן רק בין 12%-15% נשואים אז הרוב הם בגילאים הגבוהים אבל אני לא רוצה לשלוף תשובה אז עוד דקה ואני אענה. אני רוצה לדבר על הסוגייה של איך התמקדנו באוכלוסיות. אני מזכיר שוב שזה מעבר לתמהיל כי הוא מושך מרכזי. 

נניח שהייתי רוצה להתמקד בעובדים כנתון משמעותי – תכף אדבר על המתאר בו פעלנו בדבר הזה – אבל בסוף, אם אני צריך לעמוד ביעד של הגיל כדי להביא אנשים שהם אנשים אפקטיביים אז ברור שזה המושך המרכזי כי קודם כול, אני צריך לייצר אפקטיביות. על הדבר הזה אני מוסיף ובודק האם בתוך הגילאים האלה יש אנשים שהם כבר במקום של לעזוב את הישיבה ולשרת שירות אפקטיבי.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

למה הלכת לפלח האוכלוסייה הזה, שמראש אנחנו יודעים שהוא פחות אפקטיבי לשירות של בני 18? 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אמרתי בדיוק הפוך עכשיו.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז למה? אני לא הבנתי. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אסביר עוד פעם. בתוך פלח האוכלוסייה הזאת, עיקר נהגי המשא שדיברתי עליהם קודם הם בקבוצת הגיל הגבוהה. נהג משא זה חשוב לי אז הלכתי גם לקבוצה הזאת כי זה חשוב ואפקטיבי. מצד שני, אם היו שם 3,000 נהגי משא – זה חלום של כל רח"ט תומכ"א שיהיו 3,000 נהגי משא – אבל כולם היו בגיל 24 והצד השני שלי אומר לעמוד בגיל 18-20 אז הייתי צריך להוריד בנהגי המשא כדי לעמוד ביעד הגיל. 

בסוף, זה איזשהו איזון בין כל הדברים ולכן, לא סתם פתחתי בעניין הגילאים לפני שדיברתי על התבחינים כדי להסביר את הנקודה שזה המושך המרכזי בסוף. אני צריך לייצר פוטנציאל שיהיה אפקטיבי לשירות.

ברשותכם, אני רוצה להתייחס לעניין של האוכלוסיות. שמנו פה דגש על סוגיית הגיל והרווקים. חשוב לי להגיד שהמידע שקיבלנו היה תחת חוק ותחת פקודות העברת המידע ועם חוות דעת שמותר לנו להשתמש בנתונים, אני לא משפטן אבל זה היה תחת הדבר הזה. זה בשבילך.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

אני מרוצה.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

הסתכלנו על אנשים שהעבודה שלהם היא לאורך זמן בשנים של הדיחוי ולא משהו מקרי או איזושהי עבודה בתוך הישיבה. הסתכלנו על זה שאלה לא מדרגות שכר להוצאת תלוש או משהו מהדברים האלה. אפילו הסתכלנו שתקופת העבודה היציבה שלו היא לא בתקופת בין-הזמנים כי אנחנו יודעים שבתקופת בין-הזמנים יש הרבה מאוד אנשים בציבור החרדי שיוצאים לעבוד בכל מיני עבודות שהן עבודות פשוטות. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כמה מה-3,000 של פעימת יולי עד אוקטובר עובדים?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

הרוב.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הרוב עובדים. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא מנוגד למה שהציג כאן האוצר? 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

מה?

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא מנוגד לתפיסה שהציג כאן האוצר? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כן, זה מנוגד. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

קודם כול, בוודאי שזה מנוגד למה שהציג האוצר. יש עוד הרבה דברים בגיוס לצה"ל שמנוגדים לתפיסה שמציג האוצר.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

לא, בסדר אבל - - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כל מה שאמרנו על הניתוק בין שירות - - -

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

גם שירות חובה הוא מנוגד לתפיסה של האוצר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מצד שני, זה גם מועיל לתפיסת האוצר כי אחרי שהם יסיימו אצלך הם ילכו - - -

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

כן ואני רוצה להגיד עוד משהו על זה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

עבודה  עם יותר פוריות. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

ומה בינתיים?


 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

האוצר גם לא הציג אנטי-תזה לזה. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני מציג את עמדת הצבא, משרד הביטחון ומערכת הביטחון ואמרתי שמה שמוביל אותנו זה הצורך המבצעי. אני רוצה להגיד על זה משהו, חברת הכנסת אלהרר. אפשר להגיד את העניין של האוצר ואין לי כלים להתווכח איתם בעניין הזה אבל אם אני רואה כמויות גדולות של אנשים שעומדים בקריטריונים האלה והם בין גיל 18-20 אז אפשר להגיד "תשאירו את כולם כי הם עובדים" וגם אפשר להגיד "חבר'ה, זה צורך מבצעי. זה גיל 18-20, זה לא בעל משפחה".  זה נראה לי שיקול לגיטימי במיוחד כשאני מחזיק את השיקול של הצורך המבצעי.

הסתכלנו על חבר'ה שהם בעלי רישיונות נהיגה. הסתכלנו על חבר'ה שלא עמדו בתנאי ביקורת של משרד החינוך. משרד החינוך מבצע ביקורות אבל צריך להגיד שהוא לא מבצע לכולם, הוא מבצע לחלק. אם כבר ביצעו לך ולא עמדת בביקורת פעם, פעמיים או שלוש אז כנראה שאתה עושה גם דברים אחרים, נגיד את זה בצורה הזאת.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

יש משהו שלא הבנתי ויש לי כשל לוגי בהבנה שלו. איך מי שעובד בהכרח תורם יותר לצורך המבצעי? למה דווקא האוכלוסייה הזאת תורמת יותר לצורך המבצעי?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הוא לא אמר שהוא תורם. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אמרת רובם, הסתכלנו על הצורך המבצעי. אני לא מצליחה להבין את זה. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לא, אמרתי שאני בניגוד לאוצר - - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

יש ישיבות של כאלה שלא לומדים שהן ישיבות של נושרים, לשם הלכתם?

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

18%.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני לא הלכתי לישיבת נושרים.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

למה?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לא הלכתי על ישיבה. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

למה? למה לא הלכת על ישיבת נושרים?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

רגע, שנייה.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

שם לא עובדים אז זה לא פוגע במשק וזאת הזדמנות.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

זאת הזדמנות, הנתונים מראים שיש שם מעל 8,000.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

18%.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

וזה לא פוגע במשק. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני אסביר למה לא הלכתי. אני לא יודע - - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

יש כבר תחקיר. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

יש שאלה או - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

תתנו לו לענות. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כן, זאת הייתה השאלה. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני מנסה לענות.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

סליחה.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני לא אומר יודע שכל בן אדם שנמצא בישיבה שאת קורית לה ישיבת נושרים לא לומד ולא עובד. את עכשיו אמרת שהאנשים שם לא לומדים או לא עובדים, אני לא הבנתי. אנחנו הנחנו שבן אדם שמקיים חיים שהם לא רק חיי ישיבה, זה בן אדם - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

עם יותר פוטנציאל. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

והוא בגיל המתאים אז זה אדם שיכול לשרת. הוא מצאים לצרכים כי הוא בגיל המתאים וכן הלאה. לכן, אני לא הלכתי לעניין של למה הלכתי רק לעובדים, אני הלכתי למי שאני סבור שיהיה לו פוטנציאל שירות אפקטיבי בצבא והלכתי למי שאני סבור שאוכל למצות את המקומות שלי בלשכות הגיוס על ידי הבאת האנשים האלה. 

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

התבחינים האלה הם לשלב הנוכחי. בשלבים אחרים - - -

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

נכון, זה חלק מהלמידה. 

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

בשלבים הבאים אנחנו נשנה את התבחינים, כמובן. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אם נצטרך.

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

אם נצטרך אנחנו אולי נרחיב את התבחינים. בנקודת הזמן הזאת, כאשר יש מספר מסוים אז מחפשים מה הם התבחינים הטובים ביותר בכדי להצליח בתהליך הזה ולמשוך - - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אבל זה תבחינים שיותר פוגעים במשק, זה לא תבחינים שטובים ביותר לצבא. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא, זה לא הוכח. 

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

מאה אחוז, אנחנו נותנים את עמדתנו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

שרון, מה שאתם ממליצה זה שמי שעובד לא ילך לצבא?

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

כן, מי שעובד אז יש לו פטור מהצבא אליבא דשרון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

היא אומרת שמי שעובד, שלא ילך לצבא. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

חברים. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

כי עבודה זה יותר חשוב מלימוד תודה, תראה איזה גדולה של האנשים. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

משה, זה בדיוק מה שביקשתי לא לעשות. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא, יש שם כאלה שלא עובדים ולא לומדים.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

שרון, זה בדיוק מה שביקשתי לא לעשות. לא להתווכח אחד עם השנייה. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

"איש לאחיו יעזורו". 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

בסדר. אם תהיה לך שאלה לשאול את נציגי צה"ל, תוכל לשאול. אנחנו כרגע בוויכוח סרק, נו באמת. אנחנו מדברים על 1,000 צווים שיצאו ומתוכם כך וכך יתגייסו ואנחנו מדברים על פגיעה במשק. נו, באמת. אנחנו עוד לא שם בכלל. אם הוא היה אומר לי עכשיו שאנחנו תמיד נגייס רק את אלה שעובדים אז גם אני הייתי מעיר על עניין האוצר אבל כרגע אנחנו רוצים לראות - - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מתוך ה-3,000, רובם עובדים.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

שבניגוד למה שהיה פה אתמול, יש תהליך שמתחיל. איזה פגיעה במשק?

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אדוני, אני מצטערת. אם הוא מציין לוגיקה שבה מתוך ה-3,000 הוא הלך בפול שלו בהכרח על קריטריון ותבחין של עובדים כי זה הרוב אז כן, יש כאן כשל לוגי. אני מצטערת.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

שרון, מה שאני אומר לך זה שאם הוא יבוא גם בפעם הבאה וגם בפעם אחרי זה ויהיה עם אותו הגיון אז אני אהיה הראשון שאעיר לו. זה כלים שלובים הכול. 


 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>  

לא יהיה, יולי כי עד אז המשק יקרוס. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

בדיוק, עד אז המשק יקרוס. בבקשה. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

באמת.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אתם סתם מזלזלים בזה. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ממש מזלזלים.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

לא, אף אחד לא מזלזל בזה.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מה זאת הנימה המזלזלת הזאת?

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

בואו נתרכז בלשמוע את - - -


 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

אפרת, זה לא הוכח. 

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

זה מה שהוא אומר ולמרות שאת טוענת שיש פה כשל לוגי, יש פה על השולחן הזה בערך חמש עמדות אז אני לא יודע איזה כשל לוגי ואיפה העמדות הן נכונות יותר או לא. יש כאן הרבה עמדות לגבי מה הם התבחינים הנכונים או לא. אנחנו בחרנו מה הם התבחינים הנכונים שכרגע נכונים להצלחת התהליך ועם זה אנחנו הולכים לפי תפיסת הלוגיקה שלנו.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

חברים, אני מבקש. זה לא רק עניין של עמדות. אפרת, את צודקת לגמרי וכשנכתוב את החוק אז יכול להיות שאנחנו נצטרך להתייחס גם לנושא הזה של אי-פגיעה בכלכלה ואי-פגיעה במשק. כרגע, מה שעניין אותי זה לשמוע שבאמת מישהו התחיל לעבוד ולהוציא צווים בצורה מסודרת ולא בהודעות לתקשורת. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אנחנו נכתוב את החוק והרכבת עזבה את הרציף. על מה אנחנו מדברים פה בכלל? הנה, היא עזבה את הרציף.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

עם 1,000 אנשים?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אדוני היו"ר, אני שותפה לעמדתך שעדיף לכתוב את החוק ורק אחר כך לראות את הפושים בתקשורת. אני חושבת שהנקודה שאני מנסה להעלות פה היא שכשהקריטריון שלך הוא הצלחה אז אתה שם בצד כל מיני קריטריונים שבעיני, הם פוגעניים. כלכלה זה אחד, אפליה זה דבר שני ויש פה גם דברים אחרים.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אמרתי שאנחנו עושים את הכול על פי חוק ובאישור משפטי. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

אנחנו כל הזמן נהיה - - - קודם כול, גם אני חטאתי ופשעתי כי הבטחתי לא להפריע לשי לדבר אבל חברים, בואו נתרגל למציאות הזאת. בשבועות הקרובים כשאנחנו נכתוב את החוק – אנחנו באמת נעבוד באופן אינטנסיבי בשבועות הקרובים – אנחנו נהיה בערכים סותרים כל הזמן. אנחנו כל הזמן נהיה במציאות של ערכים סותרים. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

יולי זה ברור אבל מותר לנו, כאנשים שחיים על שני העולמות או בעיקר בתחום האזרחי, להגיד שאולי כדי להשיג את המטרה גם עכשיו התבחינים האלה - - - אם אתה תגיד "אני לוקח רק את כל מי שמסתובב ברחוב" אנחנו נגיד שזה לא מקדם גיוס חרדים בסוף בגלל שיגידו שלצבא הולך מי שמסתובב ברחוב או מי שעובד, לצורך העניין.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

אלעזר.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

לכן, התבחינים האלה הם רלוונטיים. אני מקבל את מה שאתה אומר ואותי הוא שכנע שהם לוקחים את זה ברצינות  והם עובדים, אני אומר לך את האמת.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

אני גם אומר לך.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

כן.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

להבדיל מאתמול, אני נותן להם את הקרדיט הזה ואני רוצה לתת להם כל הזמן קרדיט אבל אני אומר שיכול להיות שבתפיסה שלנו, כמי שצריך לאשר וגם להסתכל קדימה, אם הם ילכו על אנשים שרובם המוחלט ברחוב או עובדים אז בסוף, אנחנו לא נשיג את המטרה שלשמה התכנסנו. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

חד-משמעית, יכול להיות אבל דווקא כאן - - -


 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אולי ננצח בקרב אבל לא במלחמה. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

אלעזר, דווקא כאן יש לך יותר ניסיון ממני בנושא הזה אבל אני מעריך גם כנות. שי אמר בהתחלה "אני לא יודע ולכן חילקנו לשלוש פעמיות ואולי נקבל 3%, אולי נקבל 70%". בסדר, אנחנו נראה. אנחנו כרגע צריכים לפקח – זה אולי יותר קל – ולכן ההערות במקום אבל אנחנו לא צריכים לאשר. הוא לא בא לבקש מאיתנו אישור.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

או-קיי. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

הוא בא לתת לנו דיווח. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אני מדבר בשבילנו. אני רק אומר לנו שאת זה ניסינו, יולי. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

בוודאי, זה בדיוק מה שאני אומר. כרגע הוא במציאות של שיקול דעת, יכול להיות שהוא טועה על כל הראש ויכול להיות שכולנו נבקש ממנו סליחה בעוד כמה חודשים. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אבל יכול להיות שבנצח יהודה ובפלוגות של הצנחנים יש תת-איוש בגלל שהלכנו על האוכלוסיות האלה. תודה. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

מאוד יכול להיות ואז נוכל לתקן. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

יולי, אפשר לומר משפט אחד? ככה אני קורא את מה שאתה אומר, מכיוון שאנחנו באירוע שהוא אירוע חברתי ותרבותי רב שנים אז פוטנציאל ההיענות כשיקול הוא משמעותי. כלומר, מתוך 3,000 – לא משנה כרגע אם זה אוכלוסייה כזאת או אחרת – עצם ההיענות וזה שהם יאמרו לך כן זה שיקול כדי לייצור את הדינמיקה של השינוי החברתי תרבותי.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לפני הדינמיקה - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

לא לוקחים את זה בחשבון אבל זה דבר מרכזי. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני רוצה להמשיך עוד קצת.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

אני מתנצל בפניך שהפרעתי לך ואני אשתדל לא לתת לאף אחד להפריע.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

הכול בסדר. אני רוצה לסגור את השאלה של הצווים לגבי מה ששאלה חברת הכנסת רייטן ולהגיד שההמשך של הדבר הזה יהיה תלוי גם בתוצאות של פעימה אחת שתיים ושלוש אבל יותר, הפעימה בכללותה. אני חושב שאם אנחנו נראה שיש היענות, אנשים מגיעים והם מבינים את גודל השעה – אני חושב שכולנו מקווים לדבר הזה – אז אנחנו לא נצטרך להוציא באותו יחס ונצמצם את יחס הצווים. 

אם אנחנו נראה שכדי לעמוד ב-4,800 בסוף שנת הגיוס, אנחנו חייבים לייצר לעצמנו פוטנציאל הרבה יותר רחב ועכשיו כבר יש דאטה כי אנחנו יודעים כמה מתייצבים פחות או יותר אז אנחנו נגדיל את כמות הצווים.  

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

שי, יש לכם מספיק אנשי צוות? כי אני שומע ביקורת ממלש"בים חרדים שאומרים שחסרים בלשכה ובמיט"ב עובדים חרדים ואני יודע שאתם מבקשים אותם. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לא יודע, קודם כול - - -

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

אני מספר לך מה הפניות שאני מקבל. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני אענה. תיארתי בוועדות קודמות שאנחנו הכנסנו את כל עולם שילוב וגיוס החרדים לתוך המערכת – אני לא נותן לעצמי את הקרדיט כי זה לפני – המשומנת של מיט"ב. היא משומנת ברמת המיתקנים שלה ורמת השירות. היום, כשמחייגים 9779* שזה הטלפון של המוקד, אז נוחתים במיט"ב ולא במנהלת. התפקידים של מנהלת החרדים זה תפקידים מסוג אחר, של הנגשה, הסברה והשיח החרדי. 

אנחנו מגדילים את המספרים עכשיו בשני דברים, אנחנו מגדילים את מוקד מיט"ב בעולם של החרדים מ-16 נציגים ל-40 נציגים כולל ראש דסק שהוא מומחה בעניין הזה וכולל זה שיושבים לידו מומחי תוכן וקיבלנו הנחייה להקים לשכת גיוס, כמו שנאמר קודם. בשבועות הקרובים המתכונת של זה תוצג לראש אכ"א.

אתמול נאמר על היכולת אז אני צריך להגיד עוד משפט על כך שיש גם צווארי בקבוק בהקמה של לשכת גיוס והם לאו דווקא בעניין התשתיתי, זה קב"נים ורופאים. יש פה מתח וסליחה שאני משלב בין שני הדברים אבל בסוף, כשאנחנו יודעים שהצבא זקוק עכשיו להרבה יותר טיפול גם בממד הרפואי וגם במימד הנפשי לחיילים הלוחמים אז לא כאילו רח"ט תומכ"א רוצה לעשות - - - הוועדה ויגיד שיזיזו את כל הקב"נים ללשכת הגיוס. יש פה שיקול - - -

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

יש לי בקשה. בדיון הקודם שהיה פה, היו פה אנשי מצ"ח ואני שומע גם מהם.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

פה, בדיון הזה?

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

לא, דיון קודם שהיה פה. יש היום רבנים בעולם החרדי שעסקו ועוסקים 25 שנים בגיוס חרדים לצה"ל. בניגוד למה שאמר פה ראש אכ"א, לא מתחילים מאפס. יש ניסיון אז תשתמשו בו. אני אומר שוב שהביקורת שאנחנו מקבלים זה לא על חוסר רצון, זה על שילוב של האנשים.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

תיתנו לשי להמשיך. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אדוני, אני מבקשת גם להעיר הערה. היות ואנחנו עושים פה בקרה תוך כדי על עבודה מאוד חשובה ומאוד מאומצת. אני שמעתי – יכול להיות שאני לא הבנתי ואז תדייק אותי – שכל הפול של ה-3,000 הולך להיות מתוך אנשים שעובדים. אני רוצה להציע - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הוא לא אמר את זה.

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

רובם.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לא אמרתי כולם, אמרתי שחלק גדול ואמרתי שזה בפעימה הראשונה. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

חלק גדול מתוך ה-3,000. אני רוצה להציע שזה יהיה הרבה יותר מגוון ושזה יתייחס גם לישיבות, לדוגמה ישיבות הנושרים. תלך בצורה הרבה יותר מגוונות ושזה לא יהיה הפול המוחלט כי אז אנחנו יוצרים פה לינקג' שלישי בין עבודה לבין שירות בצבא. מה שיקרה זה שזה יכול לגרום לאנשים פשוט לא ללכת לעבוד.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הם יעבדו בשחור. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הצווים האלה יכולים לייצור את הדבר ההפוך בדיוק או שהם יעבדו בשחור. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני רק רוצה להגיד שבן אדם בן 18 או 19 היה צריך לבוא להתגייס לצבא, לא ללכת לעבוד. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני מאוד מסכימה איתך.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לא ללכת לעבוד, אני מצטער מאוד. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

וגם לא ללכת לשבת בישיבה שלא לומדים בה. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני מצטער, הוא היה צריך ללכת לצבא. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני מסכימה איתך.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לכן אין לי שום בעיה מוסרית - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

	אבל תגייס אותו בלי קשר.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

הנקודה הזאת ברורה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

עם קשר. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הנה, הוא הולך לעבודה. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

הנקודה הזאת ברורה. לימור, רצית לשאול משהו. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

הוא לא חרדי, לצורך העניין אז תגייס אותו בלי קשר.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

זה מה שאני אומר.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בדיוק. הוא דתי - - -


 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה הוא לא חרדי? הוא חרדי, אז מה אם הוא הולך לעבוד? 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה לא הצלחה. אם הוא הולך לעבוד - - -

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

תלוי באיזה היקף והאם הוא לומד בישיבה כתלמיד ישיבה. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

לימור רצתה לשאול משהו ואז תמשיך.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

ה-1,000 האלה - - -

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

הראשונים.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

כן, ה-1,000 הראשונים. אנחנו מדברים על 3,000 במהלך חודש וחצי..

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

כן, נכון. מ-5 באוגוסט 2024 עד 18 או 19 בספטמבר 2024.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

לפי מה שאתה תיארת זה מה שאני הבנתי. אתם אמרתם שבשבועיים האלה אתם צריכים גם לעשות ביקורת עצמית כדי להבין מה נכון, מה לא נכון ומה אפשר לעשות אחרת.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

עכשיו כשהם מגיעים, יש לשכות ייעודית, קראת לזה מגדריות - - -

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

יש לך בלוק של 1,000, אתה יודע לקבל אותם?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני יודע. גם בתוך ה-1,000 האלה, יש הערכת התייצבות. רק בשביל לסבר את האוזן - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

בואו נגיד שה-1,000 האלה - - -

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

רגע, אני אענה לך על השאלה במדויק. גם בציבור הכללי, כשמזמנים לצו ראשון, לא כולם מתייצבים ואז קוראים לו לזימון שני. אם עושים את מה שנקרא צו בצוותא, מביאים את כל המוסד ביחד ללשכת הגיוס אז זה מעלה פלאים את ההיענות אבל לפעמים לא בא לו לבוא כי הוא תיכוניסט ולא מתחשק לו לקום בבוקר והוא חושב "טוב, לא יבואו לרדוף אותי" והוא בא בזימון השני. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

כן.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני לא מעריך שכל ה-1,000 יתייצבו. לטובת כל ה-3,000, 12 ימי לשכת הגיוס שדיברתי עליהם קודם, מוסדרים רק לטיפול במלש"בים חרדים. זאת אומרת, כל הסגל שם הם גברים, המאבחנים, אלה שמקיימים את הריאיון, הקב"נים והרופאים. אמרתי קודם שאנחנו עושים את זה רק בשלוש מתוך חמשת לשכות הגיוס. זה לא אומר שלא יגיעו מכל הארץ, זה אומר שהחבר'ה מחיפה יבואו לטבריה והחבר'ה מבאר שבע יבואו לתל-השומר כדי שנוכל לרכז מאמץ עד שאנחנו נגדיל את הסגלים. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

מאה אחוז. 


 << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אני מבקש לשאול שאלה. בשנה נורמלית – השנה הנורמלית האחרונה הייתה ב-2022 – אני מניח שהוצאתם קרוב ל-10,000 צווים פלוס-מינוס לפני שהממשלה קיבלה החלטה לא חוקית ביוני 2023, להורות לשר הביטחון להפסיק לגייס חרדים. אני מניח שבשנה רגילה כמו 2021 או 2022 אתם שלחם צו ראשון למעל 10,000 חרדים.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

רגע, לא שלחנו לאנשים שהחזיקו - - -

 << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

צו ראשון. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אנשים חרדים בואו לעשות צו ראשון כי הם צריכים לעשות גם בשביל לקבל את דחיית הגיוס הראשונה.

 << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

צריך להיכנס, הם צריכים לבוא. צריך להגיד שהם היו עושים צו מותאם שבגדול, זה רישום פרטים ועם הדבר הזה היה שיתוף פעולה. אלה לא הצווים שאנחנו מדברים עליהם שהתכלית שלהם היא גיוס - - -

 << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >>   

בלבלת שני דברים נורא שונים, גדי.

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>   

הדבר הזה דרש לשכות גיוס מגדריות? 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לא, זה לא דרש לשכות גיוס מגדריות כי - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הם באו כקבוצה והם לא נכנסו אפילו.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

הם באו כקבוצה ולפעמים במקום שלא חייב להיות לשכת גיוס.

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>   

- - - גם כדי לקבל את הדחייה שלו הוא היה חייב לבוא ללשכת גיוס. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

	לא, אמרתי שעכשיו לא.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

הוא אמר שאפילו לא לשכת גיוס.


 << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >>   

הם באו בצורה מרוכזת למתנ"סים ואז הגיעה נציגות של צה"ל. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

בבקשה, שי. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

יש לי שאלה. כמה מתוך ה-3,000 מיועדים להרחבה. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

רגע, אני מאוד רוצה - - -

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

חבר'ה, רק שנייה אחת. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

אבל הם שואלים שאלות. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

חברים, כדי שתהיה תמונה ברורה אגיד שתיכננו את הישיבה עד 17:00 אני אעריך אותה עד 17:15 ולא מעבר לזה. נרשמו פה 20 חברי כנסת ועוד 20 מוזמנים אז אנחנו בלוחות זמנים לא ראליים. אם כל הזמן אנחנו נפריע אז אנחנו אפילו לא נשמע את הסקירה. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

ברשותכם, זה מאוד חשוב לי להגיד כמה מילים על הרגל המשלימה של הדבר הזה. אנחנו עוסקים פה בחוק וצווים ובסוף, התוכנית הזאת צריכה להפוך ל-4,800 אנשים. הם לא יצאו מלשכת הגיוס ויתפזרו באופן אקראי בצבא ולכן, אני רוצה להגיד מילה אחת על גודל האתגר. 

לעלות מ-1,800 מתגייסים, שחלק מהם באו ברצון – כי הם באו ליחידות רגילות וויתרו על המעמד – ל-4,800 מתגייסים באוכלוסייה שאנחנו לא מכירים כשחלק ממנה יבואו לא ברצון, זה אתגר. זאת עלייה של 266% בשנה אחת וזה אתגר מאוד גדול. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

מה זאת אומרת, לא ברצון?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אתגר מאוד גדול. מי שחושב שזה עובר ביעף בהתארגנות - - - זה אתגר מאוד גדול. כל קליטת כוח אדם. עשיתי לעצמי את כל הסימולציות האפשריות וזה אתגר אדיר. 

הדבר השני שאמרתי מקודם זה שזאת אוכלוסייה חדשה וייחודית שאין עליה ידע מספק. זה תהליך ארוך ודינמי ובשורה התחתונה, אני רוצה להגיד שאנחנו בנינו תוכנית כדי שהיא תצליח תחת העניין הזה. אנחנו נבנה מגוון רחב מאוד של מסלולים מגוונים ומפוקחים שמותאמים לחברה החרדית. קודם כול, הם משרתים כמובן את הצרכים של צה"ל, זה הדבר הראשון ואז גם את הצרכים של האוכלוסייה.

 נייצר שירות צבאי שמאפשר לחיילים החרדים לשמור על האידאולוגיה, התרבות ואורח החיים החרדי שלהם. זה מה ששמנו לעצמנו והסופנו לזה עוד משפט אחד והוא שאנחנו רוצים לבסס את המחויבות המערכתית שלנו ואת האמון ההדדי. אני חושב שבלי הדבר הזה - - - אפשר להתנגש פה בהרבה קירות וגם אפשר להצליח במספרים אבל אנחנו חושבים שזה יהיה הרבה פחות אפקטיבי, הרבה פחות רותם והרבה פחות מתאים. 

תיארתי מקודם שגם באסטרטגיית הגיוס שלנו בציבור הכללי יש משקל מאוד משמעותי לתהליך שעושים עם המלש"ב ולרצון של המלש"ב. לא כולם מקבלים את מה שהם רוצים ויש אנשים שנשלחים ליעדים - - - תאמינו לי. אני מניח שכמויות המכתבים שכולכם מקבלים של פניות שזה לא ממצה אותי היא מטורפת אבל אנחנו עושים כל מאמץ אל מול הצורך המבצעי. הצורך הזה הוא צורך לאומי והוא צורך איכותי, אני לא צריך להוסיף מעבר לדבר הזה.

אני לא אעבור פה על הסקירה אבל אני בכל זאת רוצה להדגיש את העניין של האמון ההדדי והיכולת לשמור על אורח החיים החרדי כי זה הדבר המרכזי שצריך כדי שאנשים יוכלו לבוא ולהרגיש בנוח מבחינתם האישית ומבחינת אמונתם בתוך הסיפור של השירות הצבאי.

אני חושב שהדבר הזה פגש אותנו בתקופת החוק, עוד לפני העניין של כמה למדתי. קודם כול, שמירת הזהות. יש כמובן גם כמה למדתי והרצון לשמור על הערכים שאני דוגל בהם כשאחד מהם זה ערך לימוד התורה אבל אני חושב שגם אלה שלא, לא הרגישו מספיק בטוח. אני אומר את זה בצורה כזאת. אנחנו צריכים לדאוג לזה וזאת מחויבות מערכתית מאוד גדולה. עוסקים בזה בכירים ממני, לא אני, אני הקטן. 


 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

אבל זה יהיה יותר מהיום? יותר מהשמירה - - -

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

כן, זה יהיה יותר מהיום משתי סיבות מרכזיות. בעיקר, כי אנחנו לא הצלחנו תמיד להקפיד על ההתחייבות שלנו. לא עמדנו בהתחייבות שלנו. אני מניח שמי שידבר עם עמותת נצח יהודה יגיד את זה גם ודיבר על זה מקודם חבר הכנסת טור פז. חלק מהדברים הם בגלל שאנחנו לא הצלחנו להדק מספיק ולעמוד בזה וזה הוביל אותנו - - -

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

זה עומד בקנה אחד עם הצרכים של הצבא?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

בוודאי. אם אני מקים חטיבה חרדית או אגד חרדי שיש בו ארבעה גדודים שיודעים להחליף ארבעים גדודי מילואים בתעסוקה אז אני חושב שכולם פה יסכימו שזה עומד בצרכים של הצבא. בגלל זה, זה קשור לפריסת הגילאים. אני רוצה שזה יפגוש את הצרכים אבל בעינינו, זה לא יכול לקרות באופן מוצלח, מהיר ואפקטיבי, בלי הדבר הזה. 

אני רוצה להגיד מילה על העמידה. יש הרבה מקומות שבהם זה צבא גדול עם הרבה אנשים והרבה מפקדים שאנחנו כל הזמן מתקנים עם פקודות וכן הלאה, לא בנושאים הספציפיים האלה אלא בעשרות נושאים כי זה הטבע של מערכת גדולה. אנחנו זיהינו את העניין הזה כמשהו שמאוד הפריע לציבור הזה, גם אם הוא לא למד. זאת אומרת, גם אם הוא לא למד ועמד בתנאי החוק – אני חוזר לתקופת החוק – זה מאוד הפריע לו לגשת ולהיכנס. הוא אמר "אני לא לומד אבל אני לא לוקח את הסיכון" וזאת נקודה מאוד חשובה שאני רוצה להדגיש אותה. הסיפור של המחויבות והאמון ליציאה כחרדים הוא סיפור קריטי ויש פו אלף ואחד ניואנסים. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

זאת לא מחויבות לצאת, זאת מחויבות לתת את התנאים לשמור. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

בדיוק. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

סליחה, אני מצטער. אתה צודק, כל אחד יבחר את דרכו. הוא יכול להגיד שהוא מוריד את הכיפה והוא גם יכול להתחזק אבל אנחנו צריכים לייצר את התנאים כדי שהוא יוכל לשמור.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

זה מה שאמרתי.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

בסדר, אני מקבל את זה. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

אם הוא מוריד את הכיפה אתה מוציא אותו מהגדוד?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

שמעתי את השאלה הזאת שעלתה בתחילת הדברים, שקשורה בתנאים. בכל מסלול בצבא, כשאתה הולך למסלול שבעקבותיו אתה מקבל תנאים מסוימים, אם אתה לא עומד בתנאים האלה אז אנחנו רשאים להוציא אותך.

אתן דוגמה. אני מניח שחייל במחלקת הסדר מקבל תנאים מסוימים שאתם יודעים אותם, אם הוא מחלל שבת אז הוא כנראה יצא ממחלקת ההסדר כי זה חלק מלהיות מחלקת הסדר ואלה התנאים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה קרה בנח"ל החרדי, שי?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

פה ממול, ינון אזולאי. בנח"ל החרדי זה קרה?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני אגיד ככה, יש ועדה כזאת בכללים, זה לא תמיד קרה וזה חלק ממה שנגעתי בו קודם על האם אתה מקפיד או לא מקפיד, איך אתה מקפיד ואיך אתה מארגן את הנוף.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

חשוב לשים את זה פה.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני חושב שאני עונה בצורה הכי שקופה והכי מקצועית. אגיד עוד דבר אחד, יש פה הרבה מאוד ניואנסים שקשורים באידיאולוגיות. עם איזה אידאולוגיה אני בא לצבא? מה אני מרגיש כלפיו? מה אני מרגיש כלפי המדינה? אנחנו הולכים פה בזהירות. 

אתמול נאמרה פה בוועדה איזושהי אמירה או התייחסות לזה שהיינו בפגישה אצל רבנים בהקשר הזה שאנחנו רוצים לעצב את הכלים. אנחנו רוצים לשמוע מה האנשים אומרים ומה היא ציפור נפשם. אני חושב שזה הדבר הכי לגיטימי בעולם. אפשר להגיד "אני עיוור ולא רואה כלום אז אני עושה מה שאני מבין ושיהיה לכם בהצלחה" אבל אנחנו רוצים להצליח וזה המסר שאני מנסה להגיד. כמובן, בלי לפגוע באוכלוסיות אחרות, בלי להדיר אף אחד ובלי לכפות על אף אחד, אנחנו רוצים להצליח. אם נצליח, תהיה לזה אפקטיביות מבצעית יוצאת מן הכלל. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

מאה אחוז. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

שי, גם להגדלת ההיקפים. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

כן. אני רוצה להגיד עוד מילה על שיטה ומקצועיות ולא אוסיף מעבר לדבר הזה כי כבר גמרתי לכם את זה הזמן להתייחסויות. יש ארבעה אדנים מרכזיים לתוכנית. אחד זה שער כניסה אחר וכבר דיברתי עליו. שער כניסה אחר לצבא זה מההכנה לגיוס. היום יש הכנות לשירות לחרדים ומחזור שני כבר נפתח עכשיו לקראת המחזור הקרוב. יש מיון אחר, קליטה אחרת בלשכות הגיוס והכשרה. 

הדבר השני זה ללכת למסגרות חרדיות - - - אגב, לא חייב להיות שם. זה אולי מתחבר לאמירה של חבר הכנסת שטרן, חייל חרדי יכול להחליט שהוא הולך לקורס טייס ואני לא מונע את זה ממנו אבל הוא יודע מה תנאי השירות שהוא יקבל ואלה יהיו תנאי שירות מסוג אחר. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

מה עם ישיבות? מה עם מסגרות חרדיות שמשלבות שירות?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

הנה, אני מתייחס עכשיו. ביחידות חרדיות, זאת שאולי נשמעת יותר מכולם זה העניין הזה של חטיבה או אגד חרדי, זה עניין של הגדרה של בניין כוח. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>   

שמענו שיש גם ישיבת הסדר חרדית.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

חבר'ה, תתנו לי להתייחס. יש לי משהו טוב להגיד אז תתנו לי לרוץ.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

תלוי לאיזה צד.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כל מה שאמרת הוא טוב. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

כן, אני מסכימה. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

תודה. התחלתי להגיד על יחידות חרדיות ואנחנו עושים עבודה גם על מסגרות חרדיות, נניח בעולמות של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, איפה שיש פוטנציאל מאוד משמעותי. למשל במש"ה, מרכז שיקום והחזקה ובעוד מקומות אחרים. אנחנו רוצים לפתוח עוד בתי מלאכה או מסגרות מהסוג הזה.

אנחנו מחזקים את הסוגייה של המסלול המשולב. אנחנו קראנו לו "תלמיד לתמיד" אבל זה מסלול משולב. זה מפורסם אז אני אגיד שנפתחה ישיבת תפארת בחורים של הרב בצלאל כהן וישיבת משמר התורה של - - -

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

אז הן נפתחות מאלול הבא או שזה כבר קיים?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

מעכשיו, מאלו הזה, הקרוב. ישיבת משמר התורה של הרב לייבל ועוד שש ישיבות אחרות שאושרו על ידי משרד הביטחון, לפתוח עוד ועוד מסגרות - - -

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

כמה תלמידים צפויים להיות?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני לא יודע, עכשיו התחילה ההרשמה. אנחנו פותחים את המסילות ועכשיו אני מקווה שאנשים יירשמו. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

מה המסלול שם?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

במדיניות של שר הביטחון ישיבת הסדר חדשה שנפתחת - - - אני אגיד ככה, בחוק כתוב שחייבים לפחות 17 חודשי שירות פעיל ו-12 חודשים יותר ממשך השירות של חייל רגיל. אם משך השירות של חייל רגיל היום הוא 30 חודשים אז צריך לפחות 42 חודשים ומתוכם לפחות 17 חודשים. בזמנו, קבע שר הביטחון – אני לא זוכר איזה שר זה, זה כמה שרים אחורה – שישיבות חדשות שנפתחות יעשו לפחות 24 חודשי שירות פעיל וככה בנוי המסלול הזה אבל צריך להגיד שאנחנו בונים עם אחרים. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>   

יולי, אפשר לשאול שאלה קצרה שהיא חשובה בעייני?

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

היום כל ההסדר זה 24 חודשים?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

היום, רוב ההסדר הוא 17 חודשים - - -

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

ישיבה חדשה שנפתחת זה 24 חודשים.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

17 חודשים של שירות פעיל ומשך השירות של ההסדר קבוע בחוק אז אפשר לראות זה – אני לא זוכר את הסעיף – זה צריך להיות 12 חודשים מעל משך השירות שקבוע בחוק שירות ביטחון. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

עברת על כל ארבעת האדנים? אני לא בטוחה. 

 << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >>    

לא שומעים אותי? היה על זה גם דיון בקבינט. השאלה היא כזאת, היות ואנחנו יודעים שכל הצווים שיוצאים הם מה שנקרא השלמת צו ראשון, פרופיל, דפ"ר - - -

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

צו ראשון עושים ביום אחד היום. 

 << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >>   

אמרתם שבמשך השנים אתם – בחוכמה רבה – אל מול הציבור הזה, אתם הנגשתם את עצמכם בצורה ייעודית גם בדחיית שירות. הם הגיעו לאיזה מתנ"ס עם נציגות מצה"ל וביצעתם את השלב הראשון, נכון? אנחנו ראינו את כל המכתבים בחוץ ויש מכנה משותף אחד בחדר והוא שאנחנו רוצים שלא תהיה התנגשות ושצה"ל יצליח לגייס חרדים באופן מדורג. 

אני שואל האם שקלתם את האפשרות לבחון את הצווים הללו שהם צו ראשון, באותו מודל שבו קיבלתם את הפרטים הראשונים לצורך הדח"ש, שזה היה מונגש עם חיילים במתנ"ס ולכן, פחות מאיים ופחות מפחיד? יכול להיות שבמצב כזה יהיה יותר שיח של הסכמות. אתה אמרת שאתה רוצה אינדיקציה כי אתה לא יודע כמה יבואו מה-1,000. אני לא מומחה אבל כרגע, לפי המכתבים בחוץ יכול להיות שלא יבוא אחד. יש תחושה שבהעדר חוק, תהיה התנגשות חלילה. אנחנו עובדים על חוק ויו"ר הוועדה שם את זה  בחשיבות עליונה אז אני מניח שבעזרת השם, תוך שבועות יהיה חוק. כרגע, במצב שאין חוק, האם שקלתם את האפשרות הזאת?

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

כמה הוא אמר? בתוך שבוע?

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

תוך שבוע לא יהיה.

 << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >>   

אמרתי שבועות. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

שבועות.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

יוסי, אמרת שאין חוק ויש חוק, החוק קיים. בהעדר חוק חדש.

 << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >>   

חוק פרטני. אני מדבר על שיחליף את פרק ג'.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אדוני המזכיר, יש חוק והחוק מחייב, עם כל הכבוד. 

 << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >>   

שרון, את יודעת היטב על מה אני מדבר. זה חוק פרטני לדחיית שירות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יוסי, מי שרצה הבין אותך, מי שלא רצה, לא יבין אותך.


 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>   

יש רק דבר אחד שאני חייב להגיד לאדוני, מזכיר הממשלה. אני רואה שהשיתוף פעולה בתוך הממשלה כל כך מהודק שאנחנו יכולים לשמש במה לשיח ולברור שאלות בין מזכיר הממשלה לצה"ל. לפחות במשהו אחד - - - כנראה שזה המקום שיש.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אנחנו דווקא מדברים. שואלים שאלות ונותנים תשובות. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אפשר שאלות?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

רגע, אני אענה לשאלה.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

הוא לא הבין את הבדיחה. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

שי לא סיים את הסקירה.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני לא סיימתי אז אני אענה אחר כך. אני רוצה להוסיף את הנושא הרביעי שהוא חיזוק האמון והמאמצים הקיימים, הקפדה על המדיניות – כמו ששאל חבר הכנסת אזולאי – תהליכי חשיפה כמו  דיברתי מקודם על האתר, זה כשירות מפקדים. כשירות מפקדים זה כשירות לפקד על קבוצת אוכלוסייה. 

כשירות מפקדים לפיקוד על אוכלוסיות קיימת בצבא. סדנאות - - - ועוד דברים מהסוג הזה. בסוף אנחנו מדברים פה על קבוצה שאמורה ללכת ולגדול בתוך השירות הצבאי במספרים משמעותיים ובשיעורים משמעותיים יותר ולכן, אנחנו נחזק גם את הציד הזה ואת המחויבות אליו. 

אנחנו מדברים גם על הטיפול בשנת המעו"ף. זה ההשלמה של האבן הרביעית, חיזוק האימון והמאמצים הקיימים בהקשר הזה. חשוב לי להגיד שאנחנו עוסקים גם בקבוצה לא מבוטלת של גברים ונשים שהם יוצאי החברה החרדית וזה נעשה בנפרד. בהקשר הזה, יש לנו היום קצין מטה בתוך מיט"ב שעוסק בעניין הזה באופן ספציפי.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

וזה לא קשור ל-3,000?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

לא. זה לא תלוי מי מהם. 

- - - זה לא קשור ל-3,000 הצווים או הזימונים אם אני יודע שהבחור – במקרה הזה כי לבחורה זאת לא הדרך הרלוונטית – כבר לא במעמד. זאת נקודה חשובה, יכול להיות שבתוך ה-3,000 אנשים אני אשלח צו למישהו ואני אגלה שהוא כבר בכלל לא דתי. זה יכול לקרות, בוודאי. אני לא יודע את זה. בשורה התחתונה, אני רוצה להגיד שאני פה נציג של הצבא אבל אני אומר את זה גם כמישהו עם פרספקטיבה לעניין הזה. יש פה מחויבות צה"לית מאוד משמעותית. אני אומר לכם שאנחנו רוצים להצליח בעניין הזה ואנחנו עושים את כל המאמצים. מפקדים מובילים את זה בראש. 

אני לא אמשיך מעבר לזה, רק אגיד שמתחת לכל מה שדיברתי על ארבעת האדנים, יש הרבה מאוד מסלולים חדשים שדוברו פה, אני התייחסתי לחלק מהם אבל לא נראה לי שיש זמן להאריך בעניין הזה ואם תרצו, אני כמובן יכול. 

לגבי השאלה של מזכיר הממשלה, רוב האנשים שנמצאים בפוטנציאל הם חבר'ה שהיו כבר במעמד לפני. זאת אומרת, הם כבר עשו את הצו הראשון המקוצר הזה אז אין למה להביא אותם עוד פעם לצו ראשון.

 << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >>   

יש לך את כל הנתונים?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אין לי את כל הנתונים, בדוק אין להם את הנתונים שאני צריך כדי לגייס אותם. 

 << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >>   

אז תזמן אותם עוד פעם באותה מתכונות ותשלים את - - -

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

שנייה, תיתן לי להשלים את המשפט. כדי לעשות להם את ההמשך שקשור לפרופיל ולמעבר בין התחנות אני צריך לשכת גיוס. אני צריך להעביר אותם על תשתיות צבאיות ולכן הפתרון שלנו לעניין זה לא לעשות להם את זה במקום אזרחי נטרלי אלא פשוט ללכת לאופציה של הקמת לשכת גיוס ובשלב ראשון, לעשות ימים ייעודיים. אני לא יודע לעשות את זה במקום אזרחי.

 << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >>   

לא צריך מחשוב - - -

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

כן, צריך תשתית.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

מאה אחוז. התשובה ברורה, תודה. רלי, אתה רצית להוסיף עוד משהו?

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

אני רק רוצה לסכם את עמדת צה"ל בעניין.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

למה צריך לסכם, רלי? אנחנו הבנו את העמדה. אני אומר לך את האמת, סליחה. אין לנו זמן.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

אלעזר תיתן לו לסכם.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

ניתן לו.

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

אני שוב לא איעלב.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

ברור שלא. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

שי פשוט היה כל כך קונקלוסיבי. 

<< דובר >> תא"ל במיל' (רלי) ישראל מרגלית: << דובר >>   

יש פה תוכנית מאוד סדורה שאנחנו עובדים עליה כבר שבועות רבים. היא דורשת מעבר להירתמות של הצבא גם את הירתמות הציבור והירתמות האנשים שיושבים פה. זה חשוב מאוד בכדי שנצלח אותה. אני חושב שלא היה נכון להציג אותה לפני שהיא הבשילה ואושרה ולכן עכשיו, אחרי שהגענו לנקודת הזמן הזאת, אני חושב שזה נכון להציג. 

זאת תוכנית ראשונית שדורשת הרבה מאוד לימוד והרבה מאוד התחככות בעסק. יכול מאוד להיות שחלק מהתבחינים שהוצגו פה לא יהיו התבחינים הנכונים ויצטרכו לעבור אדפטציה. יכול להיות שחלק מהדברים ילכו הרבה יותר מהר אפרופו, גיוס של מסגרות שלמות שיכול לתרום גם למוטיבציה וגם למספרים. אנחנו נלמד, ונראה תוך כדי ונטייב את זה. לכן, התוכנית המפוצלת והמדורגת היא נכונה. כמובן, שהיא הווקטור הרלוונטי אל מול פסיקת בג"צ. במידה ויהיה חוק אחר או החלטות אחרות אז הצבא יתאים את עצמו להנחיות הדרג המדיני. עד כאן, תודה. 

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אני רוצה להגיד תודה על ההקשבה פה. זה לא - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה לא מובן מאליו. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אני חייבת להגיד שזה רק בגלל שאנחנו ממש מתאפקים.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

הפקת לקחים קיימת גם בוועדה הזאת כנראה. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מאתמול.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

בפעימות. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

כן, בפעימות. אני באמת מודה לכם על הסקירה. יש עוד גורמים שביקשו להתייחס אבל אגיד לרלי, אני נאחז בדברים שלך. אני בהחלט מסכים עם המשפט שאמרת על כך שצריך להציג את הדברים כשהם מבושלים ומאושרים. אני לא מדבר בשם חברי כנסת. כמו שאמרת, יש פה חמש דעות על הנושאים האלה אם לא 15 אבל מצד אחד, אני רגוע יותר כי אני רואה שיש תוכנית. אפשר להסכים או לא על פרט כזה אבל הולכים, מה שנקרא ניסוי וטעייה. אלה החדשות הטובות. 

החדשות הפחות טובות הן שהצורה בה זה נעשה העלה את כולם כבר על בריקדות ויש חשש סביר מאוד שלמרות כל המאמצים, אף אחד לא יתייצב כי ככה אני ראיתי בקטעי עיתונות. כל הרבנים, כולל אלה ששיתפו פעולה והקימו ישיבות מסוג של "תלמיד לתמיד" צועקים כרגע לא להתייצב ולכן, חבל מאוד שלפעמים לצורך פרסומים כאלה ואחרים - - -

אני אתמול התנצלתי כי אני יודע שלא שני תתי-האלופים שיושבים כאן הם הכתובת להערות האלה אבל הפרוטוקול הוא הכתובת להערות האלה. אני חושש מאוד שהרצון לפרסם את הדברים לפני שהם מבושלים והוצגו כראוי, פגע במהות של העניין. כולנו היינו בדילמות האלה ולפחות אני השתדלתי מאוד כל החיים לעמוד בפיתוי ולא לפרסם דברים אם זה יכול לפגוע במהות. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ביקש לדבר? גיל?

 << דובר >> ד"ר גיל לימון: << דובר >>  

לא ביקשנו. אני אגיד שהדברים נעשו בתיאום איתנו. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אולי תגיד משהו?

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

רשמו אותך. 

 << דובר >> ד"ר גיל לימון: << דובר >>   

אני תמיד שמח לדבר אבל חברי הכנסת כל כך רוצים לדבר שאני - - -

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

לא, אולי יש לו משהו להגיד. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

קודם כול, חברי הכנסת תמיד רוצים לדבר אז אתה לא תבוא אף פעם לידי ביטוי אבל מישהו רשם אותך כאחד שרוצה לדבר.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

רציתי לשאול אותך. לדעתי, טוב שאתה מדבר.

 << דובר >> ד"ר גיל לימון: << דובר >>   

הפרקליטות הצבאית מלווה באופן אדוק את שי ואנשיו והדברים נעשו בתיאום איתנו. אנחנו מבינים שבהצטברות של כל הנסיבות, פסק הדין שאומר שחובת הגיוס חלה מ-1 ביולי 2023 עם חובת השוויון מצד אחד ומהצד השני, הצורך של הצבא בהיערכות, אנחנו חושבים שהתוכנית שמוצגת לשלישון הקרוב היא ברת הגנה מבחינה משפטית.

אזכיר שיש גם עתירה לבג"ץ לחייב הוצאת צווי גיוס לכל החרדים. אנחנו חושבים שמה שהוצג פה היום הוא בר הגנה מבחינה משפטית ומודים לצבא ומערכת הביטחון על העבודה המצוינת.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

טוב לשמוע. משרד האוצר, אתם רוצים להעיר משהו בעקבות הדברים שעלו?

 << דובר >> כפיר בטט: << דובר >>   

אני חושב שחברי הכנסת הדהדו את מה שאמרנו בישיבות הקודמות. אנחנו חושבים שהסיפור של טרגוט העובדים הוצג פה כצורך מבצעי ואנחנו מבינים שאולי לקראת הפעימה השנייה דברים ישתנו גם מבחינה משפטית אז חשוב מאוד שהוועדה תעקוב אחרי זה בגלל הפגיעה. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

מאה אחוז. 



 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה לא הוצג כצורך מבצעי.

 << דובר >> ד"ר גיל לימון: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, בהמשך למה שנאמר אולי אני אחדד, ברשותך.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

ד"ר לימון, גם לגבי הקריטריונים. 

 << דובר >> ד"ר גיל לימון: << דובר >>   

שנייה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

איך אתה מסביר שזה בר הגנה?

 << דובר >> ד"ר גיל לימון: << דובר >>   

אני אחדד וגם אמרתי, אנחנו נמצאים בנסיבות שבהן חובות הגיוס חלה מ-1 ביולי 2023 וצורכי הצבא דוחקים. על הראיה, רק ביום ראשון הממשלה העבירה הצעת חוק לרח"ט שירות החובה שגם עברה אתמול בכנסת בקריאה ראשונה ומגיעה לוועדה. בשכלול של כל האינטרסים האלה, יחד עם העבודה המקצועית שנעשתה בצבא, אנחנו חושבים שניתן להגן מבחינה משפטית. אנחנו הודענו שהדבר הזה הוא נכון לשלישון הקרוב, לפעימה הקרובה. כלומר, שלשת הצווים.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

1,000, 1,000, 1,000.

 << דובר >> ד"ר גיל לימון: << דובר >>   

לאחר מכן יהיה צריך לקיים בדיקה מחודשת בשים לב בין היתר, לעובדה שיש כאן העדפה לגיוס של אנשים שהם עובדים ולומדים.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

בדיוק, זה הקריטריונים. על זה אני מדברת.

 << דובר >> ד"ר גיל לימון: << דובר >>   

שנייה. הקריטריונים האלה כשלעצמם מעוררים קשיים בהיבטי שוויון ולא מתיישבים בצורה מלאה עם פסק הדין.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> ד"ר גיל לימון: << דובר >>   

אבל אנחנו כן חושבים - - -

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא מה שאמרת לפני דקה. 

 << דובר >> ד"ר גיל לימון: << דובר >>   

שנייה. אנחנו חושבים שבאילוץ ובמכלול הנסיבות שנוצרו - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה לא יאומן. 

 << דובר >> ד"ר גיל לימון: << דובר >>   

זה דבר שהוא בר הגנה מבחינה משפטית. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

איך? איך אתה מסביר את זה?

 << דובר >> ד"ר גיל לימון: << דובר >>   

כי הצבא צריך כוח אדם. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אז שיוציא צווים.

 << דובר >> ד"ר גיל לימון: << דובר >>   

אבל הצבא יודע שאין טעם לשלוח לרוח צווים. בסופו של דבר, אנחנו רוצים להיות אפקטיביים. הצבא אומר שבאילוצים שיש לו, בצרכים שלו, בדחיפות ועד כמה שיש מידע על האוכלוסייה החרדית – וכמו שאמר רח"ט תומכ"א, המידע הזה הוא חלקי – אז זאת הדרך האפקטיבית ביותר לאפשר גיוס מידי. 

מבחינתנו זה אילוץ שצריך לתת לו אפשרות מבחינה משפטית. אנחנו הבהרנו שהקריטריונים האלה והתבחינים האלה מעוררים קשיים משפטיים. שיקפנו את זה לפרקליטות הצבאית וגם לצבא ואמרנו שהדבר הזה יצטרך להיבחן אחרי הפעימה או תוך כדי הפעימה ונבדוק כיצד ניתן לטייב את התבחינים האלה כדי לעמוד בעיקרון השוויון - - -

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

הפעימה של ה-1,000 או של ה-3,000?

 << דובר >> ד"ר גיל לימון: << דובר >>   

של ה-3,000.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

מה זאת אומרת?

 << דובר >> ד"ר גיל לימון: << דובר >>   

אני חוזר ואומר, ההעדפה של העובדים והלומדים על פי תלמידי הישיבות מעוררת הרבה קושי מבחינה משפטית אבל אנחנו חושבים שבנסיבות העניין, זה בר הגנה לפעימה הקרובה של ה-3,000. אנחנו חושבים שצריך לבחון לאחר - - -

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

כי הצורך המבצעי גובר כרגע?

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

מה שנקרא בשפה המשפטית, לתכלית ראויה. 

 << דובר >> ד"ר גיל לימון: << דובר >>   

יש פה שילוב של נסיבות. הצורך הדוחק, צורכי הצבא והעובדה שכבר שנה שלמה יש חובה משפטית לגייס את תלמידי הישיבות, בני הציבור החרדי, שלא מקוימת. אנחנו מכירים במציאות הזאת ולכן אנחנו חושבים שניתן להגן על זה. 

אנחנו חושבים שצריך לקיים בחינה של זה מיד לאחר מכן כדי שבסבב הבא הקריטריונים יהיו קריטריונים שוויוניים שעומדים בכללי פסק הדין. אנחנו גם חושבים שהצבא צריך כל הזמן להמשיך ולהגדיל את היכולת שלו. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

איך? אז אתה מסתבך.

 << דובר >> ד"ר גיל לימון: << דובר >>   

שנייה. כמו שאמרתי - - -

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אם אתה הולך לפעם הבאה ואומר "עכשיו אני אבדוק את הקריטריונים שלי" כשבפעם הראשונה נתת לזה הכשר אז איך אתה עושה פה דבר יותר עקום. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הוא אמר את זה מראש.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אני אמרתי שזה פוגע בסיכוי לפעם הבאה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

בדיוק. 

 << דובר >> ד"ר גיל לימון: << דובר >>   

אני לא יודע, בגלל זה אני נותן את ההכשר הזה עם הערת אזהרה. ההערת אזהרה היא שלמרות הקשיים המשפטיים, ההכשר הזה נובע בגלל הנסיבות הייחודיות שנמצאות בנקודת הזמן הזאת וההכשר הזה הוא אך ורק לפעימה הקרובה והצבא - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כמו הכשר רבנות ולא בד"צ?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

זאת קונסטרוקציה קצת עקומה שבאה לשרת פה מטרה. זה בסדר, כולנו רוצים צבא גדול וחזק. לפי מה שאני זוכרת, אנחנו צריכים כמה אוגדות וצריכים לוחמים אז אני מקווה שזאת תהיה התוצאה. יכול להיות שהקונסטרוקציה המשפטית שלכם לא משרתת את צורכי צה"ל האמיתיים שמדברים על לוחמים ואוגדות. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מה את רוצה?


 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

האויב של הטוב זה הטוב ביותר. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

אני חושב שהמשנה הסביר את עצמו יפה מאוד. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אני הסברתי את הנקודה, אם אתם רוצים להתעלם אז אין בעיה. 


 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

המשפט מכיר בהסדר הזמני?

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

חברי הכנסת, אני חושב שגיל הסביר את הנושא. אפרת, אני זוכר שלפני 20 שנה קודמו לקודמו לקודמו המיתולוגי של ד"ר גיל לימון, על כאלה שאלה בה היינו אומרים סביב חוק מסוים "אבל זה בניגוד לחוק", "זה פוגע בזכויות אדם" או "זה לא שוויוני", היה עונה בלי למצמץ "אבל זה לתכלית ראויה". אבל זה לתכלית ראויה אז זה בסדר.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

התקדמנו מאז. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

מותר גם לצה"ל לעשות משהו לתכלית ראויה, גם אם זה לא אידאלי מבחינה משפטית. חברי הכנסת, יש לנו עוד דקות ספרות. אם יש שאלות קצרות של אינפורמציה ולא נאומים אז בבקשה. אלעזר? 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אשתדל לדבר בקצרה. אחד, למה אין הצגה כאן של כמה מהם הולכים לתוך מסגרות קיימות שבהן כבר יש את כל התנאים כמו נצח יהודה והפלוגות האחרות, ולא צריכים את הדברים המיוחדים?  אני מודה שהשאלה שהשנייה שלי היא גם חצי אמירה. 

בכל תנועות הגירה יש כוח מושך וכוח דוחף. הכוח המושך כאן הוא די ברור. בחברה הכללית הכוח הדוחף הוא החוק ואולי גם המוטיבציה מהסביבה. אני חושב שאתם צריכים לחשוב כאן גם על כוח דוחף. לדוגמה, מה אתם עושים עם מי שלא מתייצב? איך יוצרים כוחות? אולי לקיחת תגמולים? אני לא בעד מעצרים ואני גם לא בעד קנסות ואמרתי את זה פה כבר כמה פעמים. אני חושב שאתם צריכים לקחת בחשבון שכל הגיוס הזה הוא גיוס שאתם רוצים ללמוד ממנו. 

כשאתם הולכים בעיקר על אנשים עובדים אתם תלמדו הרבה פחות כי זה יגמר מהר. בנוסף, אתם תייצרו מוטיבציה או דימוי שלא יעזור לכם בהמשך בגלל שאתה יודע מה יגידו על אלה שעובדים, מעבר למה שכבר נאמר פה בסקירות האוצר ועל ידי חברי בהיבט הזה. 

הבנתי מתי יוצאים צווים אבל אני לא שמעתי כאן ואשמח לשמוע מתי נפתחות טירונויות חרדיות במתכונת החדשה וזה חשוב מאוד. זאת אומרת, אתה נותן 14 ימים להתייצבות ואחרי זה אתה נותן מינימום 45 ימים. מכיוון שאנחנו אמונים כאן על הקלת העומס ולוקחים בחשבון שזה ייקח שמונה חודשים לפחות מהרגע שתפתח טירונות ועד שמישהו יחליף מילואימניק או חייל סדר, אז היינו רוצים לדעת, לא מתי מתייצבים כי את זה הבנו אלא מתי נפתחת טירונות. לא הבנתי מה עושים עם אלה שלא התייצבו וזהו. תודה.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

תודה.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני רוצה לומר שני דברים קצרים. הדבר הראשון זה שיש מסגרת נורמטיבית קיימת וזאת החקיקה הקיימת. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

שרון, את מניחה שאני מכיר את זה. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בהעדר מסגרת נורמטיבית אחרת שהוועדה הזאת קבעה, אתם לקחתם לכם את הזכות לקבוע מסגרת נורמטיבית שלא מוסכמת עלי. היא לא מוסכמת עלי וגם לא מביאה את התכלית שאני חושבת שצריך להגיע עליה בסוף, שכל צעיר בן 18 מתגייס לצה"ל, גם אם זה בתהליך של שנתיים, שלוש, ארבע או חמש. אולי על חברי היא מוסכמת פחות אבל אפילו לא דנו בזה. מה שאתם תעשו זה לא להביא לשם וזה ברור לחלוטין. אתם הלכתם לקצה של הקצה והנצחתם פה אי-גיוס של חרדים לצה"ל וצריך להגיד את זה ביושר. זה החוק שאתם מבשלים לנו, זה חוק השתמטות.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

שרון, זה לעמדתך. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני חברת ועדת חוץ וביטחון אז אני מרגישה צורך להגיד את דעתי.


 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

זה נכון, זו עמדתך אבל תגידי שזו עמדתך. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

מה קרה? מותר לה להגיד את זה.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אנחנו בדיון על חוק הגיוס ולכן אני חושבת שכל מה שקורה פה לא יניב בסוף גיוס חרדים לצה"ל - - -

 << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >>   

אבל 76 שנים גייסתם מלא חרדים, שרון. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בהתאם לצורך המבצעי.

 << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >>   

1,200 בשנה. 


 << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >>   

שרון, בואו נוציא צווי גיוס לכולם ואף אחד לא יבוא. הצעה נהדרת. עד היום זאת הייתה הצלחה מדהימה.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

דבר שני שאני מבקשת לומר, זה משהו שלא ניתן פה עליו את הדעת בכלל וזה הכי מאכזב אותי כי הצבא זה ה-DNA שלי ונשמת אפי. דיברתם פה על אדנים ועל דברים כל כך חשובים אבל איך אתם מתייחסים לאמון הציבור הכללי בצבא, של אלה שכבר תשעה חודשים נותנים לכם את הנשמה? לא אמרתם אפילו מילה אחת על איך אתם מתייחסים לזה. שום מילה. איך זה יכול להיות?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

ברור שכן, הם מאריכים להם את השירות.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

יש התעלמות טוטאלית מכל מה שזה עושה. כן, מאריכים להם את השירות ב-36 חודשים ומאריכים למילואימניקים את הוראת השעה. אין שום דבר שמסתכל על הכלל, איזה מין דבר זה? אלה אנשים שהם שבויים שלכם? תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

אני מאוד מעריך את השאלות האינפורמטיביות שנשאלו.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

יולי, אני חייבת להגיד שגם אם השאלות הן לא אינפורמטיביות הן מגיעות מדאגה עצומה.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

חד-משמעית, אין שום ספק.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

מדאגה עצומה ומתוך דם ליבנו. זה לא לבוא - - -

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

אפשר גם לכבד את העובדה שאמרתי שיש דקות ספורות.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אינפורמטיבי או לא. בסך הכול, הדיון הוא דיון חשוב.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

אין שום בעיה אבל אגיד משהו מבחינת כללי המשחק להבא. הכנסת היקרים – נשארו פה רק חברי הוועדה – ביום ראשון בעזרת השם יתברך, אנחנו מתחילים לעבוד על החוק. זה לא יהיה פשוט ויהיו אותם ויכוחים. מי שיבוא לנאום נאומים, שיעשה את זה במקום אחר. גם לסבלנות שלי יש גבולות. אנחנו לא נגיע לשום מקום ורק נגיד "בהעדר חוק יש חוק" כאילו שאנחנו לא מבינים את האמת הפשוטה שאף אחד לא יתגייס אם אנחנו לא נביא חוק ואז אנחנו מאוד נעזור למילואימניקים ולסדירניקים.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

מה אתה רוצה, שאנחנו נגיד כן על הכול?

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

לא, להפך.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

להפך, את שמעת אותי אומר כן על הכול?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אז אנחנו לא אומרים. לכן, כשאומרים דברים - - -

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

אבל למה אנחנו מתעקשים על הנאומים האלה?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

צריך לקבל אותם. מה אפשר לעשות? זה כואב, זה קשה אבל זה דברים שצריך להסתכל עליהם בצורה מאוד רצינית.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

אני מוכן לדקלם את העמדה של שרון בעל פה כי היא מסרה אותה 15 פעמים בוועדה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

בסדר גמור, כנראה שזה עדיין כואב. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

בסדר. אמרתי כבר פעם שעברה שאני הכי אוהב את זה בכל שנותיי. כשאומרים "אתה לא יודע איך זה כואב לי" כאילו שלי לא כואב. כאילו שאני צריך לשבת פה לשמוע כל מיני דברים ולשמור על פוקר פייס. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

לא עשיתי איתך תחרות, יולי. אני חושבת שאפשר לכבד את זה כשאנשים מגיעים לכאן ומדברים מדם ליבם, זה הכול.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

בסדר גמור, בפעם ה-15.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה לא רק זה, שמענו כאן משהו שהוא בניגוד מוחלט לתפיסת עולמינו וזה קורה.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

בסדר.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה קורה ביום ראשון. מה אתה רוצה, שאנחנו לא נתייחס לזה, אדוני היושב-ראש? 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

שרון, זה לקראת הדיונים ביום ראשון. את יודעת כמה אני מעריך אותך ומתייחס אלייך בכבוד.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הדדי.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

הדדי. לקראת הדיונים ביום ראשונים, שכל אחד ואחת יעשה עם עצמו חושבים ויחליט אם הוא בא לכאן להגשים חלומות ואידיאולוגיות או שאנחנו רוצים להיות פרקטיים ולכתוב חוק שיגייס חרדים. זה קו פרשת המים הקשה. אידיאולוגיות יש לכולם, אני מניח שגם ליעקב אשר ולינון אזולאי יש אידיאולוגיות. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ביום ראשון יוצאים צווים וזה עובר אותנו, זה בדיוק מה שאמרתי.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

יוצא ניסוי וטעייה, כמו שאמרתי. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

ביום ראשון יוצא ניסוי וטעייה ואנחנו נראה מה יהיו התוצאות. יכול להיות שהוא צודק וכמו שאמרתי, אנחנו נבוא ונבקש סליחה.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ויכול להיות שהוא טועה.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

יכול להיות ששום דבר לא יצליח, הוא טעה על כל הראש וכל הגישה של צה"ל היא טעות אחת גדולה. נראה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

אפשר?

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   
 
עמית, שאלה קצרצרה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

כן. אני דווקא משבח את האופוזיציה שהיא בעמדה ביקורתית על הצבא. זה היה חסר לי במשך שנה וחצי וזה מצוין שיש חברי כנסת שעכשיו הם בעמדה ביקורתית.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

נו, באמת.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

עמית.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זאת עמדה ביקורתית על - - - שר הביטחון. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

מתייחסים ביסודיות. אני רציתי לשאול שתי שאלות - - -


 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

יצאת ממש קטן ועלוב, עם כל הכבוד. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

למה קטן? אני אומר את זה ברצינות. במשך שנה וחצי בנושאים קריטיים של המלחמה, אני לא ראיתי כזאת יסודיות וביקורתיות ואני שמח על זה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

בזכות הדיונים שאתה עושה בחוץ וביטחון - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

אני שמח על זה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אז מה? עשית שינויים - - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם לא הבנת, הביקורת היא כלפי מערכת הביטחון והממשלה.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

אני לא אמרתי את זה בציניות, אמרתי את זה ברצינות. הלוואי שהיה יחס כזה כל השנה וחצי. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כלפי שר הביטחון ועמדת שר הביטחון שהובאה פה. הם הביאו את עמדת שר הביטחון.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אני מזכירה שזאת הממשלה שלך, כן?

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

אני אומר את זה ברצינות.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

בסדר גמור, זה התפקיד שלנו. טוב שאתם עושים את זה.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

עמית, אם יש לך שאלה - - - זאת הייתה הערה מיותרת ואתה ביקשת לשאול.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

השאלה שלי היא כמה מתוך ה-3,000 הן להרחבות הקיימות, כמו שנשאל כאן? כלומר, לנצח יהודה ולמסגרות. באותו הקשר, כמה אתם משקעים מבחינת אסטרטגיה בישיבות ההסדר שהזכרת, כי זה האס לדעתי. כמה מושקע בדבר הזה? זה ייתן לכם מסלולים בטוחים ובגלל שיש שם חסות רבנית אז הלגיטימציה תהיה כפולה ויש לזה משקל רב מאוד. כמה אתם משקעים בדבר הזה וכמה מהשלישון הזה הוא להרחבות של המסגרות הקיימות?

יש לי גם שאלה קצרה אחת. שי, ניסיתי להבין ממך אבל לא בדיוק קיבלתי את התשובה. 4,800 מגויסים בסוף. בל כמה צווים צריכים לצאת? אני מבינה שאתם תלמדו תוך כדי. עדיין, יש לכם הרבה מאוד ניסיון.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

אין לנו ניסיון בכלל.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

יש לכם ניסיון. כשאתה מדבר איתי על ממוצע של 1,800 במהלך כל השנים האחרונות זה אומר שיש לכם ניסיון ואתם מתעלמים מזה אם במודע ואם לא במודע.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

זאת לא אותה אוכלוסייה ואני ניסיתי להסביר את זה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

בסדר גמור אבל עדיין כשאתם עושים את התוכניות אז אתם עושים איזושהי היערכות ראשונית. אתם עושים תוכניות ואומרים לעצמכם "זה היעד שלנו ובשביל להגיע ליעד הזה - - -". אתם לא באוקיינוס חדש לחלוטין. הרי, אתם מכינים לעצמכם יעד וזה מה שאני מנסה להבין.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

טוב. אפרת, זה כבר הסבר, זאת לא שאלה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

זאת שאלה נורא פשוטה ואני לא מקבלת עליה את התשובה.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

הוא אמר שאין לו עדיין תשובה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אני לא מקבלת אותה.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

שי, יש נקודות חשובות שאתה רוצה להתייחס עליהן או לדברים שנאמרו? בבקשה.

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

בקצרה. לגבי המסגרות הקיימות, אנחנו קודם כול צריכים להשלים את כל מה שחסר והיה חסר. מי שמכיר את גדוד נצח יהודה, היו לו כמה גיוסים קשים, למרות שהאחרון היה מצוין. אנחנו צריכים קודם להשלים את הדבר הזה, את חץ, את תומר, את מגן הנגב ופתחנו את הפלוגה במג"ב. 

אנחנו מתבססים על התשתיות האלה, עדיין לא משנים מבנה וארגון לקרב אלא משלימים קודם כול את מה שחסר בהקשר הזה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

כמה חסר? 500?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

רגע. לא, לא חסר 500. למעט הגיוס האחרון שהיה גיוס מצוין, לפניו היה קצת פחות טוב וגררנו גם שנתיים פחות טובות בגיוס למסלולים החרדים. אותם 1,800 יכולים ללכת לכיוונים אחרים.

ציינתי שתי ישיבות הסדר קודם ואמרתי שנפתחו עוד שש ואנחנו רוצים לפתוח כמה שיותר כי זה מסלול שבאמת מצליח להביא את הרעיון של השמירה, בלי קשר למשך. אמרתי על 24 ויש גם כאלה שעושים יותר אבל הקונספט של קפסולה שנעה מחוץ לשירות, אל השירות, מכינה אותך שנה לפני ומעבירה אותך שנתיים בשירות זה בעינינו דבר מאוד מוצלח או שמאוד יכול להצליח. זה מה שקראתי לו מקודם "תלמיד לתמיד", יש הסבר למה קראנו לזה ככה אבל ההסברים הם לאחר כך. 

לגבי השאלה של חבר הכנסת שטרן על הטירונויות, יש טירונות באוגוסט של תומכי לחימה, בספטמבר יש טירונות נוספת של תומכי לחימה. התוכנית שלנו אומרת שאנחנו צריכים להוסיף עוד מקומות לטירונות, בעיקר של תומכי לחימה. הטירונות המרכזית ללחימה היא ב-3 בספטמבר והיא יודעת להכיל. 

אני רוצה להגיד מילה על מה שאנחנו מתכננים לגבי החטיבה. אנחנו מתכננים לפתוח את הגדודים של היחידה החרדית החדשה – האגד או החטיבה – פעם ראשונה בגיוס דצמבר. זה עוד לא אושר סופית כי זה לא רק עניין של החלטה אלא עניין של תשתיות ובניין כוח. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

לפתוח זה טירונות?

 << דובר >> תא"ל שי טייב: << דובר >>   

כן. התוכנית כרגע היא לפתוח במחזור דצמבר – היא עוד לא אושרה – ולאט-לאט לעלות כמו כשבונים, שתיים ואחרי זה עוד שתיים ועוד שתיים וככה להתקדם עם הדבר הזה. לדעתי, התייחסתי להכול.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

תודה רבה. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

שאלה קצרה.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

אנחנו חייבים לסיים.

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

נעשה את זה ביום ראשון. ד"ר גיל לימון יהיה פה ביום ראשון?

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>   

נקווה מאוד. אני מקווה שהוא ילווה את החוק בכל מקרה. חברים, אני נועל את הישיבה. כפי שאמרתי, אנחנו ניפגש ביום ראשון לעבודה על החוק. אני מודה מאוד לנציגי צה"ל, תודה רבה. 

<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:45. << סיום >>