פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 58 הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי 09/12/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 115 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יום שני, ח' בכסלו התשפ"ה (09 בדצמבר 2024), שעה 11:30 סדר היום: << נושא >> שילובן של יוצאות אתיופיה בכלל תחומי החיים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר יואב סגלוביץ' מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: צגה מלקו מוזמנים: דוד יאסו – ראש המטה לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה רחל מלדה – מטה לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה וורקי קסאי – מנהלת תחום פ"א (קליטת עלייה), משרד הרווחה והביטחון החברתי ליאור עובדיה – נציבות ארצית, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה זאלו אדיסו עזריאלי – מנהלת תחום גיוון תעסוקתי, נציבות שירות המדינה דניאל אברהם – מנהל תחום היערכות לשעת חירום, משרד הבינוי והשיכון חן דור – מנהלת אגף א קהילות, משרד העלייה והקליטה אלמו אלבנט – מרכז קליטת קבע, משרד העלייה והקליטה עינב זיו – מדריכה מרכזת ארצית שיטות הוראה, משרד החינוך ירקית ארבל אלקיים – מנהלת תחום פרויקטים רוחביים, המינהל הפדגוגי, משרד החינוך עדו אבגר – ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת אילת אטיאס סיון – יועצת מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה אושרה פרידמן – סמנכ"לית, הרשות לקידום מעמד האישה רינה איילין-גורליק – מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה בישראל רן מלמד – מנכ"ל 'נקודת מפנה' לולה ליבנד רוקני – מנהלת מרכזי המנהיגות, בונות אלטרנטיבה גלית יוסיפוב – מנהלת בית בונות אלטרנטיבה במודיעין הודיה מויאל – קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל סיון סיסאי – מגישת חדשות i24news לאה האריס – ארגון 'אימהות הלוחמים' חנה קטן – יו"ר תנועת נשים תקומה ענבל צח – בת דודתו של טל שוהם, משפחות החטופים איתי סיגל – אחיין של קית' סיגל, משפחות החטופים נופר בוכשטב – אחותו של יגב בוכשטב ז"ל, משפחות החטופים יוסף אבו יאיר אנגל – סבו של אופיר אנגל, משפחות החטופים משתתפים באמצעים מקוונים: דסש טהי מלס – עיריית נתניה זיוה מקונן – מנכ"לית אגודת יוצאי אתיופיה פנטה גורן היילו – מנהלת הקווים הפתוחים ומערך האכיפה, שדולת הנשים בישראל ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: דלית אזולאי רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שילובן של יוצאות אתיופיה בכלל תחומי החיים << נושא >> << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בוקר טוב. קודם כל נשים בראש סדר העדיפויות את העובדה שזה 430 יום למלחמה שבהם 100 חטופים, זה קשה לומר 100 חטופים אחרי שאתמול דיברתי עם מרב סבירסקי, אחיה איתי הובא לקבורה, ולצערנו עדיין 100 בנים ובנות של העם שלנו, ישראלים וישראליות, קשישים, מבוגרים, ילדים, נשים, נמצאים בשבי. אני רוצה לקרוא מכאן לממשלת ישראל, אחרי האמירה של ראש הממשלה אתמול למשפחות החטופים שעמם הוא נפגש, ואמר שכעת הבשילו התנאים, לא סוד שזה חודשים ארוכים בוועדה הזאת אנחנו קוראים לשחרורם. בטח ובטח כאשר ראינו שראש הממשלה יודע לבצע מהלכים ולדאוג להסדרה בצפון, יודע ללכת למהלך של הסדרה ביטחונית במקום שהאויב הוא יותר חזק, החיזבאללה, אנחנו דורשים מראש הממשלה להגיע להסדרה בעזה ולהחזיר את הבנים והבנות לפני שיהיה מאוחר מדי. מפה אני רוצה גם לשלוח חיזוקים לעינב צנגאוקר שקיבלה אות חיים מבנה מתן, כמו כן להשתתף בצער משפחת נגוסה שבנה רס"ר בנימין דסטאו נגוסה מבית שמש נפל היום ולהאיץ בממשלת ישראל לעשות הכול להחזיר את הבנים והבנות הביתה ולהתפלל שכל הבנים והבנות שנמצאים בחזית יחזרו בשלום. כנוהג בוועדה אני רוצה לפתוח איתכם, משפחות יקרות. ענבל צח, בת דודה של טל שוהם, בבקשה. ולכל האורחים שהגיעו לדיון, לאחר המשפחות אנחנו במעבר חד נעבור לדיון עצמו. << דובר >> נציג ממשפחות החטופים: << דובר >> אני רוצה להגיד לך תודה רבה כי במקום אחר לא נתנו לנו להקרין את הסרט הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הוועדה הזאת היא שלכם, היא של הציבור. (הקרנת סרטון). << אורח >> ענבל צח: << אורח >> אני בת דודה של טל שוהם. 430 יום שאני חלק ממשפחות החטופים וזה אומר שאת יום שישי התחלנו בהלוויה. אני אומרת התחלנו כי חברים שלי כולם היו בהלוויה של איתי בבארי. איתי נחטף מבית ליד טל, הוא למד איתו באותה הכיתה, אז זה כבר הפך להיות הרבה יותר קרוב אלינו. איתי שרד 99 ימים והלחץ הצבאי גרם לכך שהשובים שלו הרגו אותו. זה איתי, זה היה ביום שישי. ביום שבת הייתי בדרכי להלוויה של עומר נאוטרה. לשבעה, סליחה, עוד אין הלוויה. עומר שבוי. את הידיעה קיבלו בשבוע שעבר בני המשפחה שלו שעומר לא שרד את ה-7 באוקטובר. אז זה ככה בקצרה מה זה להיות משפחות חטופים. בדרך לשבעה של עומר ראינו את הסרטון של מתן. קודם כל אני מבקשת, אנחנו לא רוצים סרטונים של חיים, אנחנו רוצים אותם בחיים או לקבור את מי שכבר לא איתנו. זה לא טרור פסיכולוגי, זה אות חיים, אבל אנחנו רוצים אותם בבית. ואז ביום שבת בערב הגעתי הביתה וקראתי פוסט של עדי, אשתו של טל, שהיא מספרת שליעל יש יום הולדת חמש בעוד חודש והיא רוצה שאבא שלה יהיה שם כי לכל הילדים בעולם אבא שלהם נמצא ביום הולדת שלהם. לי יש חלום לצלם תמונה כזאת עוד פעם, רק עדכנית. הם לא פוסטר, לכל אחד מהם יש משפחה שמחכה בבית, כל אחד מהם הוא איש, הוא לא מספר. כן, הם 100, אבל זה לא מה שמייצג אותם. אני מתחילה לחשוב על יום הולדת בכיכר פעם נוספת, שנה שנייה, ואני לא רוצה לעשות את זה, אני רוצה לחגוג לבן הדוד שלי בבית עם העוגה שהוא אוהב ולא לתת את המתכון שלו לאנשים שמבקשים לאפות את העוגה של טל. אני רוצה לפגוש את קית', רציתי לפגוש את יגב. את יגב אני כבר לא אזכה לפגוש. ואם אני לא אזכה לפגוש את קית', חבל. ואם יעל לא תחגוג עם אבא את יום הולדת חמש, חבל. אתם לא מבינים מה זה אומר להיות משפחות חטופים, לא במעגל ראשון ולא במעגל שני, אבל זה אומר לחיות בחרדה כל שנייה שמישהו מאיתנו עלול לקבל הודעה של הותר לפרסום, כי זה מה שהיה ביום שני שעבר בבוקר, היינו באירוע של משפחות חטופים ופתאום בבת אחת כולנו קיבלנו הודעה על עומר. לא מאחלת לאף אחד לקבל את ההודעה הזאת או לראות את המשפחות שנאבקות איתנו כבר מעל שנה. אנחנו משפחה אחת. מייצגים אנשים שונים, אבל משפחה אחת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה להגיד שאתם גם מייצגים הרבה מאוד ילדים קטנים שהאבות שלהם נמצאים בשבי. הרבה מאוד, יותר מדי ילדים שמתחננים לראות את ההורים. << אורח >> ענבל צח: << אורח >> אבל כל אבא הוא אבא, גם אם זה לא של ילד בן חמש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כל אחד הוא עולם ומלואו. << אורח >> ענבל צח: << אורח >> כל אחד הוא עולם. אני מבקשת מכם לדמיין שזה אתם עצמכם נמצאים שם ואיך הייתם רוצים שהמשפחה שלכם תיאבק עליכם. תצטרפו למאבק שלנו על מנת להחזיר הביתה. כרגע בשלב זה, כמו שנאמר אתמול על ידי המשפחות לראש הממשלה, כולם הומניטריים, אחרי 14 חודשים, ראינו מה מתן אמר בסרטון, באיזה תנאים הם מוחזקים. אנחנו מבקשים מכם שתהיו איתנו בקריאה של עסקה אחת בפעימה אחת על החללים ועל החיים. אנחנו לא נוכל להשתקם בלעדיהם ואין לנו זכות להיות פה בלעדיהם. וכמו שאמרתי בראשית דבריי, אם יעל לא תחגוג את יום הולדת חמש עם אבא אני לא רוצה להמשיך להיות במדינה הזאת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, ענבל. איתי סיגל, אח של קית' סיגל. << אורח >> איתי סיגל: << אורח >> בוקר 430, 430 יום שדוד שלי קית' חטוף בעזה, את אביבה אשתו זכינו לקבל בחזרה ביום ה-51. קוראים לי איתי סיגל, כמו שכבר אמרתי, אני אחיין של קית' ואביבה סיגל. קית' ואביבה סיגל גרים כבר מעל 40 שנה בקיבוץ כפר עזה, שם הילדים שלהם נולדו, שם הם גידלו אותם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הם עלו מארה"ב? << אורח >> איתי סיגל: << אורח >> אביבה עלתה מדרום אפריקה, קית' עלה מארה"ב, קצת אחרי אבא שלי. האמת היא שאבא שלי עבר מארה"ב לישראל גם מציונות, כשאבא שלי התחיל ללמוד בקולג' בארה"ב עוד היו מכסות ליהודים, לשחורים והוא לא היה מוכן לזה והוא ראה את ארץ ישראל כמקום להתחיל מחדש, מקום של שוויון הזדמנויות, של כולנו שווים. אלה גם הערכים שאנחנו גדלנו בבית כי אלה הערכים שההורים שלו לימדו אותו. סבתא שלי, גלדיס סיגל ז"ל, נפטרה לפני שבוע, אתמול הם קמו משבעה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> משתתפת בצערכם. << אורח >> איתי סיגל: << אורח >> תודה. הם ישבו שבעה בארה"ב מכיוון שסבתא שלי גרה בארה"ב. היא נפטרה בגיל 97, היא חיה חיים ארוכים וחיים טובים, חיים של נתינה, עד גיל 90 היא הייתה מתנדבת בארגון שהיה מסיע מנות לנזקקים, בגיל 90 היא הייתה נוסעת ברכב, לא היו רואים מי הנהגת, ומביאה ארוחות למי שהיה צריך בימי שישי. אלה הערכים שקית' גדל עליהם, אבא שלי, דוד שלי ועוד דודה ואלה גם הערכים שלנו. אלו ערכים שאנחנו מצפים שיהיו במדינת ישראל, ערכים של שוויון, של ערבות הדדית, של האדם לפני הכול, אדם לפני אדמה. ובהזדמנות זו אני גם רוצה להזכיר את אברה מנגיסטו שנמצא בשבי החמאס מה-7 בספטמבר 2014. אני לא יכול לדמיין מה המשפחה שלו עוברת, אני בתוך זה 430 יום, אז אני לא רוצה לחשוב בכלל מה הם עוברים. אני רוצה להזכיר גם את היימנוט קסאו שנעלמה ב-25 בפברואר 2024, השנה, ואין לי ספק שאם צבע העור שלה היה שונה הסיפור היה שונה. אני אומר את הדברים האלה כי אני חושב שזה נוגע לאותו בסיס. בסוף אני דורש שדוד שלי יחזור, שטל יחזור ועוד שאר החטופים שיש שם. אני מאוד רוצה שדוד שלי יחזור, אבל בסוף מה שאני רוצה ומה שעוד אנשים פה רוצים זה שקודם כל נחזור להיות מדינה שפויה, נחזור להיות מדינה שיש תרבות של שיח, שיש כבוד, שיש שוויון, שיש ערבות הדדית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שיש ערבות הדדית ולא שוכחים את הבסיס, אולי עמוד התווך כאן זה לדעת שאנחנו ערבים זה לזה. אם לא נחזיר את החטופים והחטופות זה לשבור את הבסיס של ערכי היהדות, הערכים שלנו. << אורח >> איתי סיגל: << אורח >> אמת. וגם לא ערכי היהדות, ערכי האדם הבסיסי, מה שאנחנו קוראים לו האדם המערבי, האדם המודרני. לא כולם פה בהכרח יודעים, אבל לא כולם פה יהודים במדינת ישראל ואזרחי מדינת ישראל שווים ללא הבדל צבע, מין או דת. בסוף זה שאנחנו בבור הזה כבר 430 יום זה סימפטום של הבעיה שציינתי לפני רגע ועלינו לשנות את זה וזה בכוחנו, כולנו מכירים אנשים, עלינו לדבר על זה כל יום ויום, כי בסוף מה שאנחנו עושים ומה שאנחנו מדברים זה מה שיהיה כתוב בספרי ההיסטוריה. ההיסטוריה כרגע נכתבת ומה שאנחנו עושים זה מה שייכתב. אם אנחנו באים פה ומדברים על ערבות הדדית, אם אנחנו יוצאים לכיכר או לצומת ומזכירים את החטופים ומזכירים שוב ושוב את החשיבות של החזרה שלהם. אני אתייחס בקצרה גם לדיבורים על העסקה, המתווה שמתקרב לאט לאט. כולנו יודעים שאנחנו מתקרבים לזה, גם בגלל הסרטונים שיוצאים, שזה קודם כל תודה גדולה כי ממשלת ישראל עד כה לא הצליחה להביא אות חיים למשפחות מסוימות ואי הוודאות הזאת שיש למשפחות היא נוראית, יש כאלה שיקראו לזה טרור פסיכולוגי, אבל בסוף זה אות חיים. עינב זכתה לראות את הבן שלה אחרי 430 יום שהיא לא ראתה אותו. נסו לדמיין מה זה שלא תראו את הילדים שלכם 430 יום. כל דבר, כל סרטון, הייתם אומרים תודה. זהו, אני מודה לכם, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה ויואב סגלוביץ', על התמיכה שלכם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה לך. בהקשר של אברה מנגיסטו שנמצא מעל עשר שנים, אתה סיפרת על סבתא שלך שהיא עוזרת ועושה חסד, אז יושבת איתנו כאן נופר בוכשטב שאחיה יגב ז"ל, אחד הדברים שהוא היה עושה, הוא היה הולך להפגין לשחרורו ולמען החזרתו של אברה מנגיסטו וכל פעם אנחנו מגלים סיפורים מאוד מאוד נדירים על מי שישבו בשבי, על מי שאינם איתנו ועל כאלה שעדיין בחיים ואנחנו חייבים להחזיר אותם. נופר, בבקשה. << אורח >> נופר בוכשטב: << אורח >> תודה, פנינה, על הפתיחה. אני נופר, אחות של יגב ז"ל. דיברת על אברה ואנחנו מדברים גם על הישאם והדר ואורון ואחד הרגעים שאני יכולה להגיד שהיו לי אולי הכי קשים, אבל גם הכי משמעותיים בכלל בשנה הזאת, לצד הרבה מאוד רגעים מאוד לא פשוטים, היה ממש לפני שנה בחנוכה. המשפחה של אברה באה להדליק נרות בכיכר. יכול להיות שכבר דיברתי על זה פה, בא לדבר אח שלו והוא סיפר על כמה אברה אח טוב וכמה הוא מתגעגע אליו ופתאום אני הסתכלתי אחורה על עצמי ואמרתי איפה הייתי, למה אני לא קמתי וזעקתי את הזעקה של המשפחה, איפה אני הייתי כשהם נאבקו לבד עשר שנים לשחרר אותו? ואבא שלו עלה אחר כך להדליק את הנר ואמר פשוט תודה, תודה שאתם פה, תודה שאתם מדברים על אברה, תודה שאתם כאן איתנו. התחושה הזו של הפספוס שלי של באמת איפה הייתי, באמת מה עשיתי כל כך הרבה זמן כשמישהו אחר היה צריך את העזרה שלנו, ולצערי אני נושאת את זה גם עכשיו. כמו שהזכרת, פנינה, יגב לא דילג על זה. התמונה בפייסבוק שלו לתקופה מאוד ארוכה הייתה 'כולנו אברה' והוא היה מגיע להפגנות וזועק את הזעקה שלצערי לא מספיק זעקנו. יגב נחטף מקיבוץ נירים ביחד עם אשתו רימון, היא שוחררה בעסקה אחרי 53 ימים ויגב החזיק מעמד, שרד בשבי, עוד מספר חודשים לאחר מכן ובהמשך נרצח על ידי השובים שלו. השבוע בדיוק יצאנו מתחקיר על מה בדיוק קרה שם ומתי ואיך ומה היה. אני לא אכנס לזה, אבל אני אגיד שהצבא אמר לנו שזה התחיל מהפצצה של צה"ל, כתוצאה מכך השובים הוציאו אותם להורג ולאחר מכן מתו בעצמם מההפצצות, מהגזים. ככל הנראה גם אם הם לא היו נורים הם היו מתים כתוצאה מהגז. לצערי הלחץ הצבאי שהיה אמור להחזיר אותם הביתה הביא למותם של יגב ושל שאר החטופים שהיו יחד איתו, שישה חטופים, אבל אני באמת לא פה היום כדי לדבר על יגב ולא פה היום לדבר על החטופים שכבר לצערי אינם, כי אותם אנחנו כבר לא יכולים להחזיר. אני פה כדי לדבר על טל ועל קית' ועל זה שיש 100 חטופים שעדיין בשבי. אנחנו יודעים שיש עסקה, אנחנו יודעים שיש משהו שמתחיל להירקם ואני פשוט מבקשת ומתחננת אפילו שזה לא ייפול, שלא נפספס את ההזדמנות להחזיר את מי שעוד אפשר, שניקח את זה בשתי הידיים ונתחיל להחזיר מהראשון ועד האחרון, את החיים לשיקום, הם חיים שם וסובלים, אבל חיים, עד לאחרון שיגיע לקבורה למשפחה שלו ובאמת אנחנו כולנו, לא רק מי שיושב פה מהממשלה, אלא באמת כולנו כאזרחים בישראל חייבים לקחת את ההזדמנות הזאת ולהמשיך ולשמור על השיח ולדבר ולהעלות את המודעות עד שהאחרון יחזור הביתה. זה הזמן שזה יקרה. אני מודה לכם על ההקשבה ובואו נביא אותם הביתה ביחד כמה שיותר מהר. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, נופר. ג'וחא, אתה רוצה לומר כמה מילים? ג'וחא היה יועץ של פרס. ג'וחא, הדיון היום הוא על שילובן של נשים יוצאות אתיופיה ואתה ידיד מאוד מאוד קרוב לקהילה. << אורח >> יוסף אבו יאיר אנגל: << אורח >> אני נכנסתי הנה לא כדי לתת את הדברים שהכנתי שאמרתי בחמש ועדות הבוקר, אלא לכבד אתכם בנושא שאתם דנים בו היום, התעסוקה והשילוב של נשים יוצאות אתיופיה בכל תחומי החיים. עסקתי בזה רבות בעבר ואני מאחל לכם הצלחה גדולה מאוד ואני מוותר על הדברים שלי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, ג'וחא. << אורח >> לאה האריס: << אורח >> אני גם נרשמתי, לאה האריס, אימהות הלוחמים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בהמשך אני אתן לכם לדבר. אני פתחתי עם המשפחות ובהמשך אני אתן, אלא אם כן זה דקה וקצר. << אורח >> לאה האריס: << אורח >> אני אעשה את זה ממש קצר. אני לאה האריס, אמא לחמישה לוחמים וחמות לעוד שני לוחמים. אני גם אמא לבנות, אנחנו פה במעמד האישה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בנות לוחמות? << אורח >> לאה האריס: << אורח >> הן לא לוחמות, אבל הן נושאות בנטל של המילואים, בנות וכלות שצריכות לתפקד מאות ימים לבד בבית עם הילדים, גם עם הפרנסה. אני באתי מוועדת הכלכלה, דיברתי על העניין של כל לוחמי המילואים, יש להם קשיים בבריאות הגוף והנפש וגם בפן הכלכלי, במיוחד העצמאים. יש לי בן עצמאי שהוא עכשיו בעוד סבב של עוד 70 יום שהוא לא יכול לעבוד, אשתו לא חזרה מחופשת לידה כי זה ממש קשה לעשות את זה כאשר הוא במילואים וראינו שבמענקים שהמדינה נותנת לעצמאים נוקטים 25% מס ממה שנותנים להם והחיילים שלנו קורסים, המשפחות קורסות. הנשים לא יכולות לעבוד, הרבה מהן, כי הן לבד בבית עם הילדים והמענק מגיע ולוקחים אותו בחזרה וזה משהו שמאוד מאוד מקשה. אני באתי לוועדה ואמרתי שאנחנו יודעים שרק 4% מהעם נושא בנטל של המילואים ותיקנו אותי ואמרו לי שזה לא 4% אלא 1%. 1% של העם. אז אם רק 1% של העם לוקח את כל הנטל או את רוב הנטל של המילואים של המלחמה המאוד מאוד ארוכה הזאת אז בואו נפרגן להם. למה צריכים לקחת 25% מס גם על המענקים שנותנים להם? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מסכימה איתך, הגשנו הצעות חוק, אני גם הגשתי הצעת חוק לגבי פטור ממס, בטח על התמלוגים בזמן שהם נמצאים בשירות הפעיל ובמילואים, וגם כשהם לא שם, עם כל הכבוד, מי שעשה מעל X ימים כדאי מאוד שהמדינה תדע לא לקחת מהכיס שלהם כסף. אנחנו דנים פה רבות רבות בוועדה. << אורח >> לאה האריס: << אורח >> למה עוד לא עושים? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו מדברים הרבה לגבי נשות המילואים, קרן הביטחון גדלה במאות מיליונים בעקבות מאבק עיקש כאן, כי בהתחלה חשבו שאפשר לדרוס ולשכוח שיש מי שנושאות בנטל בעורף. << אורח >> לאה האריס: << אורח >> יפה, אז גם אותן נשות המילואים, אין להן תמיד כוח לעבור על כל הבירוקרטיה שצריכים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו איתם יד ביד עם פורום נשות המילואים ואנחנו נמשיך להיאבק את מאבקן, כולל אגב נושא הגרושות, ד"ר חנה קטן, אני רואה אותך, שאני יכולה לומר שלמשל הנשים הגרושות עדיין לא מקבלות את המענקים. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> לאימהות חד הוריות בכלל לוקחים הרבה מאוד וצריך לזכור במידה מסוימת, גברתי, שנשות מילואימניקים יכולות אולי ללמוד קצת על הישרדות מאימהות חד הוריות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לגשת לנושא החשוב שלשמו התכנסנו. אני רוצה להודות לחבר הכנסת סגלוביץ', חברת הכנסת מטי הרכבי, חברת הכנסת מלקו, שאתם נמצאים כאן. הנושא שלנו, שילובן של נשים יוצאות אתיופיה בכלל תחומי החיים. חנה, את מוזמנת להישאר ואחר כך להפרות אותנו גם מהידיעות שלך, גם רן נשאר איתנו, אתם מהפאנל הקבוע. אני רוצה לפתוח דווקא באירוע שקרה בשבוע שחלף והשאיר אותי מזועזעת, ומי מכם שנחשף לזה ומי מכן שנחשפה לזה, אי אפשר היה להישאר אדישים, אירוע שקרה באילת, ילד בן 14 לוקח ילד קטן שחום עור, אומר לו: תיגע בי כאן, שייתן לו דפיקות על החזה, ואז אומר לו שהחיה הכי אהובה עליו זה ניגרו קטן ופשוט לוקח את הראש של הילד ויורק עליו בצורה בוטה, בצורה משפילה, מבזה את כבוד האדם. כשאני ראיתי את זה, סכין בלב, אני רעדתי בכל הגוף. אם מישהו היה עושה את זה לילד שלי – באותו רגע הילד הזה היה הילד שלי. זה תפס את הילד הקטן הזה כקורבן. בהמשך הבחור נעצר, גם לאור פניות שלנו, הגיל צעיר, בן 14. אני מקווה שהמשטרה ומי שצריך יטפלו בו כהוגן, אבל לצערי לא הייתי מזדעזעת אם הייתי חושבת שזה אירוע אחד. מגפת הגזענות קיימת בתוך החברה שלנו כלפי שחורים, כלפי כהי עור, כלפי יוצאי אתיופיה. הילד הזה למשל הוא אריתריאי וזה בכלל לא משנה. בזמן שאנחנו עוסקים במלחמה ובמאבקים למען החיילים שלנו, למען השבת החטופים והחטופות, למען האלמנות, למען היתומים, יש מי שכנראה לא מבצעים מספיק את תפקידם. בדרך לכאן אני הייתי בשיחות מאתמול בלילה, קדחתניות, עם חייל שחווה גזענות קשה בתוך עזה. דיברתי על זה באחת הפעמים, לא רציתי להרחיב, קראו לו ניגרו, קראו לו כושי, ואותו מפקד צוות, במקום שיטפל באירוע, היה מתעלל בו נפשית עד שהבחור ביחידת עילית אמר שהוא קורס נפשית מזה שהצבא לא מטפל בזה. ואתם יודעים מי ישב בבית במשך חודשים? מי שישב זה הוא. הוא יושב בבית כבר ארבעה חודשים במקום שהמפקד הזה יישב במחבוש. הוא לא מוכן להיכנס לשטח אויב, הוא לא מוכן להתגייס לשום יחידה קרבית אחרת, כי הוא פצוע נפשית, אין לו אמון במערכת. הוא מבקש לעבור למשטרה והם מערימים עליו קשיים, זה פשוט לא להאמין. בטון הזה שהוא לא פשוט, לפעמים אנחנו אומרים זר לא יבין, אבל אני יכולה להגיד לכם שבכל זאת חברי הכנסת שאינם בני הקהילה שנמצאים כאן זה ידידים שלנו ויש פה הרבה אנשים שאכפת להם מהמאבק באפליה וגזענות ולכן אתם כאן, ובטח נציגי הממשלה והמשרדים השונים, שאתם חייבים להעלות הילוך. אני תיכף אפנה אליכם, אבל תחילה אני רוצה לומר כמה נתונים, רק לשם סיבור האוזן. נשים יוצאות אתיופיה בעלות תואר אקדמי עומד על 22% בלבד בהשוואה ל-43% בקרב כלל הנשים היהודיות. למרות שאנחנו רואים מגמה של עלייה בקרב סטודנטים וסטודנטיות יוצאי אתיופיה עדיין הפער הוא מאוד גדול. רק 21% מקרב אוכלוסיית התלמידות יוצאות אתיופיה, אל מול 63% מקרב שאר התלמידות, לומדות חמש יחידות מתמטיקה והמקצועות המדעיים המתוגברים. נציגי משרד החינוך, זו הסללה, זה לא יכולות, זה שוויון הזדמנויות. אם נותנים להן שוויון הזדמנויות הן מצליחות. כמו כן במשקי בית של יוצאי אתיופיה ההכנסות נמוכות יותר מאלה של כלל האוכלוסייה. על אף שמספר המפרנסים הממוצע גדול בקרוב יוצאי אתיופיה, אם 1.7 לעומת 1.4 מפרנסים בהתאמה, עדיין ההוצאות יותר נמוכות. אנחנו מדברים על הכנסה כספית נטו במשקי בית של יוצאי אתיופיה שהיא נמוכה ב-20% פחות, משמע יש להם פחות כסף להוציא. אנחנו מדברים על 14,676 שקלים לעומת 18,237 שקלים בהתאמה בכל מה שמדובר בהכנסה הכספית נטו. ואני יכולה להמשיך הלאה. לצערי יש יותר גירושים בקרב יוצאי אתיופיה, משמע זה אומר שיש יותר התמודדויות כלכליות לנשים ולכן התוכניות צריכות להיות מותאמות. לצערי, אני לא יכולה לומר, אחר כך אנחנו גם ניגע, יש פה גם את הנציגות של הנציבות, אנחנו לא רואים שהמגזר הציבורי מצליח ביתר שאת לפלס או לכל הפחות לתת את שוויון ההזדמנויות הראוי עם כל הכלים החקיקתיים, עם כל המהלכים שעשינו לאורך השנים, כדי שנשים יוצאות אתיופיה יצליחו לפרוץ את תקרת הבטון. זה דבר שאנחנו ניגע בו ואני מבינה שיש גם מצגת של הנציבות. נמצאות פה גם נציגות הארגונים. צר לי, אני אומר שארגוני הנשים לא נמצאים פה, השדולה נמצאת. << דובר >> קריאה: << דובר >> גם אימהות בחזית פה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא ארגוני נשים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אפרגן לכל מי שנמצא. אימהות בחזית נמצאות, שזה בהקשר יותר של המלחמה. << דובר >> קריאה: << דובר >> בונות אלטרנטיבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ויצו? << דובר >> קריאה: << דובר >> ארגוני הנשים לא פה, אם הם היו פה לא היינו מגיעות למעמד של מה שהגענו עד פה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זו רק הערה, תודה לשדולת הנשים ולכל מי שנמצא פה, מעריכה את זה, בסוף אתם ארגונים וולונטריים. יש פה את אגודת יהודי אתיופיה. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אבל לנשים לא עוזרים רק נשים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בואו נעבור לנציבות. עדו, תוסיף לנו בבקשה כמה נתונים. עדו אבגר, מרכז המחקר והמידע, תוסיף כמה נתונים שהם חשובים לנו ואנחנו נצלול לעומק. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> אני אציג כמה נתונים כלליים שמופיעים במסמך שנכתב לוועדת העלייה והקליטה בשבוע שעבר על ידי ד"ר אילה אליהו. אלה לא נתונים שמפולחים מגדרית, אבל כפי שאנחנו מכירים מה שנכון לכלל האוכלוסייה נכון לנשים ביתר שאת. מבחינת שילוב בעולם התעסוקה, במגזר הציבורי, בגילאי עבודה, בגילאים 18 עד 64 יוצאי אתיופיה מהווים כ-2.8% מהאוכלוסייה היהודית. אם אנחנו מסתכלים בממשלה המרכזית, שזה כולל את כל משרדי הממשלה, ביטוח לאומי, גופי ביטחון ועוד, יוצאי אתיופיה מהווים 2.5% מהעובדים וברשויות המקומיות הם מהווים 2.9%. זה בעצם דומה לשיעור שלהם באוכלוסייה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רק שרובם הם עובדי עזר בבתי חולים, מאבטחים, עובדי מנהלה, ואנחנו אחר כך נגיע לזה. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> הזכרת את הנתונים לגבי השכלה אקדמית. בקרב העובדים שיש להם השכלה אקדמית, הם כבר מהווים הרבה פחות, 1.2% מהעובדים בממשלה המרכזית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה נתון חשוב, עוד פעם. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> מהעובדים בעלי השכלה אקדמית בממשלה המרכזית יוצאי אתיופיה מהווים רק 1.2%. ברשויות המקומיות 1.6%. מתוך כלל העובדים בעלי ההשכלה האקדמית 1.2% הם יוצאי אתיופיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה הם מתוך העובדים יוצאי אתיופיה? שזה דווקא מעניין. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> 2.5%. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אני שואלת כזה דבר, נגיד אם יש לנו 100 עובדים יוצאי אתיופיה, כמה מתוכם הם בעלי השכלה גבוהה וכמה לא? אני רוצה לראות מה המגמה של המדינה, האם היא קולטת אנשים שאינם משכילים ואז יש להם תקרה, או שהיא קולטת אנשים שיש להם יכולת להתקדם ולהשתלב? << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> אין לי את הנתון הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אשמח שאתם תנסו להשיג לנו את זה, בבקשה. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> אין בעיה. אני יכול להגיד לך שבהתאם לכך גם השכר שלהם כמובן הוא יותר נמוך, יש פערי שכר של 13% בממשלה המרכזית ושל 18% ברשויות המקומיות, יוצאי אתיופיה מרוויחים פחות מכלל העובדים היהודים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז זה אומר שאם את אישה ואת יוצאת אתיופיה את בוודאי נמצאת במקום שהוא כפל חסמים. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> סביר מאוד להניח, מהיכרותנו את התחום. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אם אפשר שאלה, רק דבר אחד ברמת ההתנהלות של המשרדים, האם יש תקן? זה לא לפי מוצא. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> יש משרות מיועדות, אבל מעט מהן, ויש חובת ייצוג הולם, אבל חובת הייצוג ההולם היא באחוז הרבה יותר נמוך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש חובת ייצוג הולם והנציבות אמורה לעקוב. בזמנו היה תהליך מאוד מאוד ברור של לשנות את המגמה מקליטה של עובדים שהם חסרי - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> השאלה שלי אחרת, איך יכול להיות שבאותה משרה ובאותה רמה יש שני סולמות שכר שונים? << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> לא, היא לא באותה רמה, זה בדיוק העניין. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הם בתפקידים יחסית זוטרים, לזה אתה מתכוון. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> נכון, בדיוק, זה ההסבר. אין לי פה נתונים מדויקים אבל זה ההסבר של זה. וגם בהסתכלות ענפית על המגזר הפרטי במשק, אנחנו רואים שיוצאי אתיופיה מהווים 3.4% מהעובדים השכירים, הם משתלבים בשיעור מאוד גבוה בשיעור התעסוקה, הרבה יותר משיעורם באוכלוסייה, אבל ככל שהשכר בענף הוא יותר גבוה, למשל בהייטק, אנחנו נראה שם ייצוג יותר נמוך של יוצאי אתיופיה ואנחנו נראה פערי שכר גדולים יותר. בכלל הענפים אנחנו מדברים על פער שכר של 44%. השורה התחתונה היא שאנחנו רואים השתתפות מוגברת בשוק התעסוקה של יוצאי אתיופיה ביחס לשיעורם באוכלוסייה, אבל אנחנו רואים פערים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה אומר שהפער הוא של 44%. זה יותר מכל אוכלוסייה אחרת, הפער והאפליה. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> לזה אני לא יודע להתייחס, אבל זה בהחלט פער מאוד - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו יודעים מה הפערים עם נשים, הודיה, שדולת הנשים, הפער של נשים נע סביב ה-30%. 44%, אנחנו מבינים בדיוק. לא שאנחנו בתחרות עם אוכלוסיות. תודה רבה לך, עדו. חברי הכנסת, אתם רוצים לדבר עכשיו? אני מאפשרת לחברת הכנסת צגה מלקו כי היא צריכה לצאת. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> גברתי יושבת הראש וחבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים. הנושא כל כך חשוב ואני יוצאת ונכנסת, אני אמא לחייל, אז לא לפספס את הטלפון שלו, לכן יצאתי, גם ככה פספסתי אותו, אני מקווה שהוא יתקשר. למרות שהדיון היום הוא על נשים, אני חושבת שבמקרה של יוצאי אתיופיה לא מדובר רק על נשים, זה כלל האוכלוסייה. לפני זה, תרשו לי, תנחומיי למשפחה של דסטאו מהרט, החייל מבית שמש שנהרג, יהי זכרו ברוך. המלחמה הארורה הזאת, אני מקווה, בקרוב תסתיים ונדון בדברים אחרים. אבל נחזור לענייננו, הנושא של יוצאי אתיופיה. פעם הזמינו אותי בעברי כעיתונאית ביום האישה הבין-לאומי לפאנל. אני אמרתי שאני לא הגעתי למצב הזה של להשתתף ביום האישה הבין-לאומי כמייצגת אישה יוצאת אתיופיה, זאת פריבילגיה בשבילי, אנחנו, צבע העור שלנו וכקהילה, כל מה שאנחנו עוברים זה ביחד, עוד לא הגענו, אם נגיע למצב הזה של נתון של נשים יותר נמוך מהגברים האתיופים בתעסוקה ובהשכלה זה נראה אחרת, רק אנחנו לא שם. אני מאוד מעריכה ומכבדת את הדיון הזה, אבל הדברים לא השתנו. דובר על הילד הזה, אריתריאי, מה זה משנה אם זה אריתריאי או סודני, שעבר בגלל צבע העור שלו. החוצפה של הנער שהעלה את זה בטיקטוק. אתם יודעים כמה מקרים לא מעלים בטיקטוק? כמה מקרים לא מצולמים? אם כן, מתי רואים אותם? אחרי כמה שנים נזכור את דמאס פיקדה עם מדים, מה שנעשה לו, נזכור את יעקב דגו, העבריין אביב השף, מה עשה לו? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שהתנצל, הוא נזכר להתנצל בשבוע שעבר. השף טום אביב התנצל אחרי כמה שנים טובות, אחרי שפירק אותו במכות. את מי עצרו? עצרו את דגו, את הבחור יוצא אתיופיה, אחרי שהכניס לו אגרוף. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> או רפאל אדנה, איפה המצלמה? המצלמה לא עבדה. מצלמות של כבישים ובכל מיני מקומות, כשרואים צבע עור שחור פתאום לא עובדות. לכן הנושא של יוצאי אתיופיה זה לא רק מעמד האישה, כולנו באותה סירה. הנתון שאמרת, הממ"מ, בוועדת העלייה והקליטה, אני הייתי שם וראיתי, אני אספר לך, ב-2014 אני פרסמתי ספר, לא בבית ספרנו, מה היה נתון הפער בשכר? 43%, היום אנחנו ב-2024 באותו מצב, לא השתנה. בהזדמנות הזאת אני רוצה לתת פה ביקורת על ארגוני נשים, איפה הם? איפה ויצו? איפה נעמת? איפה הארגונים הגדולים? הם לא פה. אני יכולה לתת המון דוגמאות. לכן, חבר'ה, כשמדובר על האישה האתיופית, מעמדה, שכרה, זה של כל הקהילה השלמה. לא הגענו לזה, אני לא רוצה שנגיע לזה, על קהילה שלמה. יש חוק ייצוג הולם שהעבירו אותו ב-2011, של חבר הכנסת אקוניס, הקונסול הכללי בניו יורק היום, לא מיושם. יש חוקים ותקנונים טובים, שום דבר לא נעשה. לכן הנושא של יוצאי אתיופיה זה לא תעסוקה והשכלה של נשים בלבד, של כולנו. לכן לקחת את זה ככלל. הנתון שאתה הבאת בממ"מ, ראיתי בוועדת העלייה וקליטה, שום דבר לא השתנה אחרי עשר שנים. זה מה שאני רוצה להגיד. כולי תקווה שאנחנו נקדם את זה, לא נרפה, הביקורת שלי היא גם לארגוני הנשים, יש גם נשים יוצאות אתיופיה, לא רק נשים אחרות. חבר'ה, אצלנו עדיין משחק תפקיד צבע העור שלנו. אני תמיד נותנת דוגמה, הבן שלי רופא קרבי בצבא, כשהוא הולך במדים לבנק לסידורים שלו, הראשון, הוא חייל, נותנים לו כבוד, אם הוא הולך בלבוש אזרחי, מסתנן אריתריאי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. רק אני אומר, חברת הכנסת צגה, לפני שאנחנו באים ומעבירים ביקורת, ויש לי ביקורת על כלל החברה הישראלית, אני חושבת שמי שצריך לתת דין וחשבון זה ממשלת ישראל. קודם כל בראש ובראשונה. בראש ובראשונה מה הממשלה עושה, מה המשרדים עושים, לפני כל דבר אחר. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני מסכימה איתך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כי הם משולמים מהכיס שלי, מהכיס שלך, מהכיס של כל אזרחי מדינת ישראל. לעניין ארגוני הנשים והחברה הישראלית, בהחלט צריכים לעשות חשבון נפש, כי למשל גם הסיפור של הילד החמוד הזה. אם לא הייתי עובדת בזה כמה שעות לא בטוח שהיו כתבות. דניאל עמרם, העיתונאי העצמאי ברשת, העלה את זה ב-3:00 לפנות בוקר, להגיד לך שהיה זעזוע של התקשורת הישראלית? לא. אני לא ראיתי את זה בשום מהדורה למעט התקשורת הכתובה והאינטרנטית. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> זה היה צריך לפתוח מהדורה. ילד והוא יורק עליו, זה היה צריך לפתוח מהדורה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, חברת הכנסת מלקו. חבר הכנסת סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני קראתי את הנתונים אבל אני אומר משהו אחד, אין שאלה אם יש אפליה, יש אפליה, ולכן אני פה מסכים שהמבחן הכי גדול זה איך מתקדמים על ציר הזמן בנציבות שירות המדינה, לכפות, לאכוף חוקים קיימים, לא חוקים שצריך לעשות אותם חדשים, ובסוף זה המבחן של הנתונים והמספרים, כמה שזה נשמע קשה וצריך לראות שנשים, זה הנושא של הוועדה, בשירות הציבורי לפחות, יהיו במקומות שהשכר יותר גבוה כי הבעיה היא המיקום. זה לא שהן מועסקות בשירות המדינה אלא באיזה תפקידים, ויש מספיק נשים איכותיות שיכולות להיות בתפקידים בכירים יותר, צריך לדאוג שזה יקרה. לבד זה לא קורה. זאת המציאות, המציאות היא שלבד שום דבר לא קורה אם לא מייצרים מדיניות שאוכפת על כולנו ליישם את המדיניות. תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, יואב. אני רק אומר לך לפני שאתה יוצא, אתה מוזמן להישאר פה, אבל כחבר הוועדה אני מתכוונת לעשות סדרת דיונים בנושא הזה ואני לא מתכוונת להרפות מכיוון שאנחנו מבינים שלצד המלחמה והנושאים האקוטיים שאנחנו צריכים לדון בהם, אין ספק בכלל שהמדינה לא תמיד עושה את התפקיד שלה ולא מבצעת. ויש את החוקים, אתה נגעת בזה, ויש את הכלים, זה עניין של מסירות והתמדה ונחישות וסכין בין השיניים של עובדי המגזר הציבורי והאחריות שמוטלת על הכתפיים שלכם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ראשית תודה, גברתי, על הדיון המאוד מאוד חשוב. אני מסכימה עם יואב, אפליה קיימת ואנחנו צריכים לדרוש באמת שכל משרדי הממשלה יעשו תוכנית לאומית לצמצום האפליה, בטח כשזה על בסיס צבע עור, שזה בכלל בלתי נתפס. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מטי, אולי את מרוויחה יותר ממני? אני רוצה לראות את תלוש השכר שלך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מרוויחה יותר ממך. אבל אני רציתי לשאול, היו כאן כמה נתונים, אז גם לגבי השכלה גבוהה וגם לגבי תיכון. לגבי השכלה גבוהה, אם יש סטטיסטיקה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, יש לנו פה את המל"ג. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז כמה פונות, כמה מתקבלות וכמה בסוף מסיימות, מה אחוז הזכאות לתואר. זו איזה שהיא סטטיסטיקה שהיא חשובה ביחס לכלל האוכלוסייה. אותו דבר לגבי חמש יחידות מתמטיקה ומדעים. אני חושבת שצריך לעשות חיתוך בשביל ההגינות ביחס להשכלת הורים. מאוד יכול להיות שאם תיקחי הורים, לא משנה צבע עור, לגבי ההשכלה יכול להיות שהאחוזים יהיו דומים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא. מכיוון שיש לי המון ניסיון בתחום, אני עוסקת בזה הרבה, גם כשאת לוקחת בהשוואה על אותן שנות לימוד והשכלה, עדיין את רואה שהפער בהשתכרות הוא 44%. לא שעכשיו לקחו עובדי כפיים והשוו אותם להייטקיסטים, לוקחים את זה על אותו מדרג. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נקודת הייחוס האמיתית, מבחינת הסטטיסטיקה, היא גם ביחס לרקע של ההורים, אבל אין ספק שקיימת אפליה. שמעתי ברדיו ובאמת הזדעזעתי, שמעתי את האבא של הילד מדבר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. נציבות שירות המדינה. בבקשה, זאלו אדיסו עזריאלי, מנהלת תחום גיוון תעסוקתי. יש גם מצגת שהיא שלחה לנו. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> קודם כל תודה ליו"ר הוועדה, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה שנלחמת למען קהילת יוצאי אתיופיה בכל החזיתות, ביניהן כל הנושא של נשים בכלל ונשים יוצאות אתיופיה בפרט. מצגת קצרה שמתמקדת בעיקר בייצוג נשים וגם שקף אחד שמתייחס לייצוג כלל יוצאי אתיופיה. בשקף הזה אנחנו רואים את הייצוג של כלל הנשים בשירות המדינה. כפי שניתן לראות, ייצוג הנשים הוא כמעט 63% מכלל שירות המדינה ונשים בכלל. את בטח מכירה את זה שככל שעולים במדרגים שיעור הנשים יורד. זה באופן כללי, קל וחומר כשמדובר בנשים מרקע מגוון שסובלות משוליות כפולה וככל שעולים במדרגים הייצוג שלהם יורד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה מתוך ה-62% זה נשים יוצאות אתיופיה? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> זה השקף הבא שמדבר על חלוקה מגדרית של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה נכון לדצמבר 2023. הפילוח שלנו, בשירות המדינה ישנם כ-3,201 עובדים ועובדות יוצאי אתיופיה והשקף הזה מתייחס לפילוח של יוצאי ויוצאות אתיופיה נכון לאחוז הייצוג שלהן בשירות המדינה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה עובדי מדינה יש במגזר הציבורי? לא רק יוצאי אתיופיה, בכללי. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> 83,000. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עדו, זה פחות מ-2%. קודם הצגתם שזה 2%. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> אני הצגתי לכלל האוכלוסייה, לא רק למשרדי הממשלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו צריכים לראות, אם בשירות המדינה יש 80,000 ואצלנו יש 3,000, משהו פה לא מסתדר לי בנתונים. אני מבקשת מהממ"מ אולי טיפה יותר להעמיק בנתונים ולהביא תמונת מצב שהיא קצת יותר קוהרנטית כולל מיקוד על כמה נשים. מתוך ה-3,000 כמה נשים יוצאות אתיופיה? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> יעד הייצוג של יוצאי אתיופיה הוא 1.7 נכון ל-2023. אנחנו נמצאים על ייצוג של 3.8 של יוצאי אתיופיה שזה הרבה מעבר למה שנדרש. כמובן כשנכנסים פנימה למדרגים ולמקצועות שבהם יוצאי אתיופיה מועסקים 80% הם בדרג מנהלי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 80% מה-3,000? רינה איילין גורליק, מה את יודעת מעבר ל-80%? << אורח >> רינה איילין-גורליק: << אורח >> 84% לפי נתוני דוח גיוון וייצוג. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הכוונה היא סביב ה-80%. אני אגיד לך למה אני מופתעת. אני מאוד מופתעת ואני אסביר. לפני בערך חמש-שש שנים אני הייתי שותפה למשא ומתן עם נציבות שירות המדינה, בזמנו, ולדעתי טרם המינוי של ממלא המקום, של אודי פראוור שהיה סמנכ"ל במשרד ראש הממשלה, אנחנו במשך שנה ישבנו על הדבר הזה ואני מופתעת כי היה ברור מאליו שאת המשוואה צריך לשנות. הובטח 50 אקדמאים כל שנה ו-30 סטודנטים שאחר כך נקלטים. תיכף תגידי לנו מה הקצב השנתי. זה היה אמור לשנות את המאזן של בעלי ההשכלה. אבל 80% עובדי מינהל? חס וחלילה, אנחנו לא מזלזלים באף תעסוקה, כל עבודה מכבדת את בעליה ואנחנו לא רוצים שיפקירו אותם, אבל מה בין זה לבין ההפקרה של האקדמאים יוצאי אתיופיה? תמשיכי בבקשה בנתונים, תגידי את מספר הנשים מתוך ה-3,000. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> הפילוח שלנו הוא באחוזים. פה ניתן לראות, 62% נשים לעומת 34% מתוך עובדים יוצאי אתיופיה. אפשר לראות גם בדרג סטודנטים בכלל, הפער בין גברים לנשים הוא גבוה מאוד, 81% לעומת - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 81% מתוך הסטודנטים זה נשים? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> נשים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז אנחנו רואים שהייצוג הוא חזק יותר במובן של ההשכלה לנשים. אגב אנחנו גם הוועדה לשוויון מגדרי, אנחנו גם רוצים תיקון למען גברים, יש לנו בסמכות של הוועדה גם לדון בזה, ואנחנו יודעים שגברים יוצאי אתיופיה סובלים מאפליה קשה מול החברה אפילו יותר מנשים, אנחנו מכירים את זה, לא פלא גם שהם נעצרים יותר. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה התוכנית שלכם לצמצם או לשנות את המאזן, שזה יהיה 80% בעלי השכלה ו-20% לא בעלי השכלה מבלי לצמצם את המספרים אלא להרחיב אותם? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> אני ידעתי על קיומה של הוועדה אתמול בצוהריים אז הנתונים שהבאתי הם בהתייחס לנשים ובאופן כללי אגף גיוון פועל לעמידה ביעדי הייצוג של כלל אוכלוסיות הגיוון, ביניהם יוצאי אתיופיה. הייתה לנו תוכנית נשים מרקע מגוון שבעקבות המלחמה, לפני כן בגלל הקורונה, לאחר מכן בעקבות המלחמה, לא יצאה לפועל מתוך זה שעלה מהשטח שנשים מרקע מגוון סובלות משוליות כפולה והייתה תוכנית העצמה כדי לתת ארגז כלים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה זה התוכנית? למי זה מיועד וכמה נשים השתתפו בה? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> התוכנית לא יצאה לפועל, התוכנית מיועדת לנשים מרקע מגוון שמורכבת מחמש אוכלוסיות גיוון, יוצאי אתיופיה, החברה הערבית, חרדים, נשים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל כמה נשים השתתפו בה? כמה נשים יוצאות אתיופיה? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> התוכנית היא לכ-30 נשים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא רציני. זה טיפה בים. המצב הוא לא טוב. אני קודם הזכרתי את המשא ומתן, את יודעת מה קיבלתם? את הכלי הכי חשוב, ועדה שעוקבת אחרי המשרדים וכל מי שאמור לעשות על פי חוק ייצוג הולם ואם לא, מה שאתם קיבלתם זה כלי שאתם יכולים להקפיא את כל התקנים בכל משרד, נכון? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מתי השתמשתם בזה? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> חוץ מבג"צ אחד של נשים, כידוע לי - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא בג"צ. יש לכם את הכלי הזה שאתם יכולים להגיד לשר: אדוני השר, אדוני המנכ"ל, אתה לא עומד בייצוג הולם של יוצאי אתיופיה ולכן כל התקנים שלך מוקפאים. פשוט, קסם. עשו את זה עם הערבים וזה עבד יפה מאוד, עשו את זה עם ועדה של הערבים. אני שואלת מתי בפעם האחרונה השתמשתם בכלי הזה שאני אישית נלחמתי בשיניים שזה ייכנס, ולא רצו את זה בזמנו, מתי השתמשתם בכלי הזה, שהוא כלי דרקוני, נכון, אבל הוא כלי אמיתי לתיקון של מי שבורח מייצוג הולם? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> אני נמצאת באגף גיוון בנציבות מזה כשנתיים, מנהלת את תחום הגיוון, אני לא מי שמחליט על הקפאה של תקנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה באגף אחר, אז למה הם לא פה? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> אתמול בצוהריים אני קיבלתי את ההודעה על זה שיש היום ועדה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני חייבת לומר פה משהו, וזה יהיה לעיני המצלמות, ואנחנו נוציא גם מכתב לכל השרים, לא מקובל עליי שבכל פעם שיש בעלי תפקידים, סמנכ"לים, הם יודעים לשלוח – חס וחלילה, כיף לי לראות את בני ובנות הקהילה שלי, אבל מה שהם עושים, גם כשזה לא האגף הרלוונטי, הם בורחים ושולחים את בני הקהילה. אני אמרתי את זה בעבר, אני לא אקבל את הטריק והשטיק הזה ואנחנו נפנה לכל השרים ואנחנו נעשה את הבירור הזה. אני אומרת לך, אם כבר את נשלחת, ואת עושה את עבודתך נאמנה מטעם הנציבות, אז הם הביאו לך גם את הסמכות, אני רוצה שתגידו לי מתי אתם הולכים להפעיל את הסנקציה הזאת אל מול משרדים שלא מקיימים את הייצוג ההולם. דבר נוסף, את אחראית על גיוון אז אני אשאל אותך שאלה על גיוון, יש גיוון מהותי וייצוג הולם מהותי, 80% זו תעודת עניות ואות קלון לחברה הישראלית ויש גבול כמה כספים ירוצו פה בשם קהילת יוצאי אתיופיה ובפועל אנחנו תקועים. אני אגיד משהו לכל האנשים שיושבים פה, בלי הנחות, אתם כנראה לא מספיק משנסים מותניים ומהדקים חגורות ומשתפים פעולה בשביל שיהיה פה שינוי. בסוף גם לחוק ייצוג הולם יש תקרה, בסוף מתי שהוא זה יבוטל. בני הקהילה לא מחפשים הטבות יתר ואתם חייבים לדפוק על שולחנות. אם אתם צריכים עזרה תבואו אלינו, נציגי הציבור, לא רק ליוצאי אתיופיה, תבואו למטי, תבואו אליי, תבואו לכל חבר כנסת שאכפת לו, אבל כרגע 80% שהם עובדי מנהלה זה בלתי מתקבל על הדעת. תמשיכי בבקשה עם הפילוח, מה הדרגים הכי בכירים? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> זה הייצוג של יוצאי אתיופיה בחלוקה למערכות שירות המדינה. יש את כלל שירות המדינה, משרדי ממשלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דרג בכיר זה 0.39, אני רואה פה שני בכירים, אני רואה את אושרה ואני רואה את דוד. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> ואני לא בכיר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה ראש אגף, נכון? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> לא, ראש תחום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דוד יאסו, מנהל תחום בכיר, משרד ראש הממשלה. אושרה? << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >> סמנכ"לית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז יש לנו שתי סמנכ"ליות במגזר הציבורי. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> יש בסך הכול עשרה עובדים בכירים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, דרג בכיר זה 44-42. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עשרה מתוך 170,000. רק עשרה, שלא נפריע להם. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> השאלה כמה באגף התקציבים ובחשב הכללי למשל יש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אין באוצר בכלל. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> לכן העליתי את השאלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תתחילו באוצר. אפרופו הסנקציה, תתחילו באוצר. אני רואה לראות את השר סמוטריץ' בלי תקנים. זה לא משאבים רק שלהם, זה לא עסק פרטי של אף אחד ושל אף עדה ושל אף רוב. יש פה קבוצה, יש פה חוק, תוציאו את המכתבים האלה. אני לא מקבלת את זה, את גיוון הולם, תגידי לעמיתים שלך, איזה אגף זה? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> אגף גיוון שנמצא תחת אגף תכנון אסטרטגי ומדיניות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אגף תכנון אסטרטגי, לדעתי זה רונן דסה. סליחה, תתעורר, רונן דסה, ותתחיל להוציא מכתבים למנכ"לים שם. לא יכול להיות שבמשרד האוצר, כשאני הייתי מבקרת כשרה, כלום, מאבטח, מנקה, חשב, סגן חשב, גם הוא בקושי. עושים להם טובה. זה חייב להיפסק. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> חשוב לי גם לציין שיש את כל הנושא של ייעוד משרות. משרות ייעודיות שמיועדות לאוכלוסייה ספציפית כשהמשרד לא עומד ביעדים ובדרג בכיר אין אפשרות לייעד משרות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> באמת? אתה מבין את החלמאות? אז איזה משרות אתם יכולים לצבוע? מנקות ועובדי עזר? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> לא מנקות ועובדי עזר, אבל בכל השדרה הניהולית עד לניהול בכיר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בניהול בכיר פתאום החליטו שלא? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> בניהול בכיר לא מייעדים משרות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בטח, בשביל לשמור על החברים שלהם. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> אני מציגה את הנתונים כפי שהם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר, זאלו, זה לא אישי. את מציגה את הנתונים כפי שהם. אני לא מבינה למה רונן דסה לא הואיל בטובו להגיע לכאן ולשוחח עם - - - << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> וגם עושה ימים כלילות כדי להשפיע ברמה שאני יכולה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואת מרגישה שיש לך כלים מספיקים לשנות או שאת לא באגף הנכון? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> האגף שלי הוא זה שאחראי על גיוון. נכון, הוא תחת אגף תכנון אסטרטגי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מי האתיופי הכי בכיר בנציבות? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> בחור באגף מינהל הסגל הבכיר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה תפקיד בתוך העשרה? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז אולי שהנציבות תתחיל בדרג הבכיר כדי להיות דוגמה? ואולי באמת יקרה פה שינוי? נמשיך, כדי שנוכל לתת לאחרים וגם יש לנו אורחים בזום. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> זה הייצוג של יוצאי אתיופיה בכל המערכות כשזה מתחלק לסטודנטים, דרג כניסה, דרג ניהול מקצועי ודרג ביניים. אחוז הייצוג של הסגל הבכיר, אמרנו, זה 0.5% כשמדובר בסך הכול בעשרה עובדים בכירים בשירות המדינה מתוך כ-2,000 בכירים בכלל בכל השירות הציבורי. אלו הנתונים, מה שמופיע בירוק זה כלל שירות המדינה, מערכת הבריאות מופיעה באדום. אפשר לראות שמה שמעלה לנו את הנתונים זה מערכת הבריאות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מערכת משרדי הממשלה ויחידות הסמך. מעניין אותי כמה ביחידות סמך, זה גם משמעותי כמה מהם הם בזרועות הביצוע. מערכת הבריאות, זה ברור לנו, כי זה העובדים בבתי החולים. גם אז זה עלה וגם אז אנחנו דרשנו שיהיה תיקון לדבר הזה. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> כן, ב-2015-16 הם נקלטו כעובדי מדינה, זה מה שהקפיץ את נתוני הייצוג במערכת הבריאות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לפני זה הם היו עובדי קבלן. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> הם לא נחשבו בספירה. זהו, זה בגדול. עבודה רבה לפנינו, אבל אנחנו – << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אני לפעמים אומרת לעצמי, מי מכם שעוסק בתחום יודע טוב מאוד שאני הייתי מבין הקטרים הבולטים ביותר של 'הדרך החדשה' והשגת התקציב שהוא עומד היום, דוד, על 120-100 מיליון בשנה? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> 120. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אומרת לכם, אם בסוף אנחנו תקועים, שייקחו את ה-120 מיליון, שלא ייתנו אותם, למה? המצב נשאר אותו דבר, העיקר יגידו אחר כך, הנה, השקענו. הדבר שהיה אמור להיות הכי קל למדינת ישראל ולממשלה זה הסיפור של התעסוקה, הכי קל. יש בנק של משרות, יש לייעד את זה, יש לתת הזדמנות שווה, יש להכין אם צריך את חלקם, לא כולם, אגב יש לנו מוכשרים ביותר. אני אומרת לכם, אנחנו במקום דרוך. אז פעם הם היו עובדי קבלן, היום הם עובדי מדינה, אבל 80% זה מספר את כל תמונת המצב. בבקשה, דוד יאסו, משרד ראש הממשלה. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> קודם כל תודה על המפגש, על הכנס ועל הדיון הזה שאת מקיימת, זה מאוד מאוד חשוב. אנחנו לא מכירים מהיום, יחד עם זה אני משתתף בצער המשפחה על נפילתו של החייל, משפחת דסטה מהרטה. אני אתחיל מהשאלה הראשונה שהייתה פה לפני הדיון של זאלו, אני במשרד העלייה והקליטה משנת 1993, מנהל אגף קליטת עולי אתיופיה וסגן אלוף בצבא, תואר ראשון, מבחינת השכר שקיבלתי היה שונה, כי יש לי הסכם אחר, מה שנקרא חוזה 90, שונה מאותו בחור שהוא מקביל לי שהוא גם אקדמאי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה היית אחראי על תקציב של כמה? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> של 160 מיליון שקל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ליוצאי אתיופיה? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> אך ורק ליוצאי אתיופיה. כל נושאי מרכזי הקליטה, מוקדי קליטה וכל מה ש - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וכמה הצלחת בשיח איתם לקדם? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> לא, אני מדבר איתך על ההפרש של השכר. אני קיבלתי פחות מהמקביל לי באותה דרגה שהוא נמצא במשרד העלייה והקליטה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בכמה פחות? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> אחרי עשר שנים קיבלתי לפחות 150,000 שקל בדיעבד. אבל זה אך ורק במלחמות שלי שעשיתי במשרד. אה, זו הייתה טעות, זו הייתה טעות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה חושב שגם בתוך משרדי הממשלה יש אפליה מכוונת? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> זה מה שאני אומר לך. אני לא יודע אם זה מכוון, אבל אני יכול להגיד שאני עליתי על זה בגלל שהייתה כתבה בנציבות שיש פערי שכר בין יוצאי אתיופיה שעובדים בשירות המדינה לבין לא יוצאי אתיופיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה חמור. מה שאתה אומר, אנחנו לא רק מדברים על פער – עדו מהממ"מ הציג פער שקיים בכלל האוכלוסייה, בכל המשק, גם הפרטי וגם הציבורי, אתה אומר שהייתה יד ומדיניות שנתנה פחות ליוצאי אתיופיה על אותו מדרג. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> אני מדבר על עצמי באופן אישי, באותן דרגות, כי אני הייתי בכיר כמנהל אגף, גם סגן אלוף וגם עם תואר ראשון וכל מה שהיה באותה תקופה, רק כשהבאתי להם את ההוכחה הם תיקנו את זה, אבל לתקן, מי יכול לעשות את זה? כמה יכולים? לכן מבחינת הדברים האלה צריך להיות פיקוח צמוד ולראות את הדברים האלה. יחד עם זה, מה שאמרת, הנושא של התקציב של 'הדרך החדשה'. אני חושב שזה לא נכון להציג אותה ככה. מאחר שהתקצוב של הממשלה בנושא של שילוב מיטבי, אנחנו קוראים לה 'הדרך החדשה', הוא למשרדי ממשלה להעביר ולתת בכל משרד ומשרד, למנף את נושא יוצאי אתיופיה, להביא אותם לשילוב נכון. זה נעשה במשרד החינוך בצורה הכי טובה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ממש לא. אנחנו תיכף נגיע למשרד החינוך. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> אני אסביר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אסביר לך, מאז שגילה נגר הלכה, הסמנכ"לית או שהייתה המשנה למנכ"ל, אני חייבת לומר שזה בושה מה שקורה עם ילדים יוצאי אתיופיה, ההסללה לחינוך המיוחד חזרה, ילדים חווים אפליה, מורים, אם הם לא יוציאו את הצ'יפ שלהם של הגזענות והאפליה, ההיטפלות לילדים יוצאי אתיופיה. אני מדברת עם בנות שירות בנות הקהילה, שמתנדבות וגם כאלה שלא, והסיפורים שהן מספרות לי מסמרי שיער. קל להם להיטפל לילדים יוצאי אתיופיה, במיוחד בנים, להוציא אותם מהכיתה כל פעם שיש רעש, או שיש קצת הפרעות, זה הילד האתיופי, החוצה. במיוחד במערכת החינוך, כי על זה לא נוותר, לא נוותר על הדבר הזה, אם הילדים שלנו לא יקבלו שוויון הזדמנויות אתם תצפו למאבק עיקש, גם אם אני אצטרך לעשות פה כל יום דיון, אבל זה חבל מאוד שבסוף זה יגיע למצב של הקונפליקט וההתנגשות כמו עם המשטרה. כי בסוף, גם המשטרה, אני זוכרת שבתקופה שבאתי ב-2013 ודיברתי עם אהרונוביץ', אה, זה לא קיים, על מה את מדברת? ובסוף זה התפוצץ ב-2015 עם הפגנות מאוד קשות. אף הורה, אף קהילה, אף חברה לא תהיה מוכנה שידרסו וידרכו על הילדים שלהם רק בגלל שמי שהם זה הם. זה קורה. ותצאו למחקר ותצאו לבדיקה ותבדקו איפה הנתונים שעכשיו מסלילים ילדים לחינוך מיוחד ואיפה דורסים אותם ולמה הם מגיעים לחסות הנוער, כי רק לפני חודשיים היינו בחסות הנוער ואני יכולה להגיד לכם שאת כל הנתונים אני מכירה בחסות הנוער. יש התרופפות. הייתה עבודה. דוד, זה לך גם, כמי שעומד בראש מטה היישום, יש התרופפות של 'הדרך החדשה', יש התרופפות בפיקוח. מתי המטה של הסמנכ"לים נפגש? לא מדברת על דרגים נמוכים, מתי הסמנכ"לים נפגשו והסתכלו על יוצאי אתיופיה בעיניים? היה כנס לפני שבוע ימים אבל זה לא היה דרג סמנכ"לים. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> אני רוצה להמשיך את מה שאת אומרת. אנחנו כמטה כשזיהינו את הנושא של ההטיות הפעלנו תוכנית מדהימה שנכנסה לשלושה יישובים, כדוגמה מבקר המדינה שמצא שבקרית מלאכי היה אפס בארבע וחמש יחידות, היום, בעקבות התוכניות האלה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, לא נכנסנו לבד בעניין הזה, היום יש מעל 14 ילדים מתוך יוצאי אתיופיה שהם בארבע יחידות, זה רק בפעולה של שנה וחצי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אסביר למה אני לא מתרשמת. כאשר אני אומרת לכם קודם שאחוז הבנות יוצאות אתיופיה, זה 20%, אל מול 63% שנמצאים במדעים מדויקים וחמש יחידות מתמטיקה, סליחה, 14 זה לא מספיק, בטח בעיר ש-13% מקרב האוכלוסייה בקרית מלאכי זה יוצאי אתיופיה. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> גברתי חברת הכנסת, אני לא נתתי באחוזים. יכולתי לתת באחוזים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> באחוזים זה נשמע יותר גבוה. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> מאחר שאני לא אוהב להשתמש באחוזים נתתי לך מספר מוחלט, את מכירה אותי בדיוק בדבר הזה, זה מתמטי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואתה מכיר אותי, כי זה לא היה עובד עליי. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> לכן אני מדייק, אבל זאת המגמה שישנה היום, מגמה של כניסה לבתי ספר וכנסים בתוך היישובים, בתוך מערכות החינוך, בנושא של שיתוף ציבור שאנחנו עושים אותו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דוד, יש לי שאלה אליך, וזו תהיה גם הנחיה של הוועדה. מתי בפעם האחרונה אתה קיבלת פילוח, אחת, על תלונות על גזענות ואפליה, שתיים, על הממונים בתוך המשרדים, שגם זה בדם, יזע ודמעות, אחרי ועדת פלמור, ושלוש, לאיזה בתי ספר ברמה ארצית נשלחים הילדים שלנו. אנחנו צריכים לבדוק את זה. אני יכולה להגיד לך שיש הסללה, ועוד איך יש הסללה, של יוצאי אתיופיה. אתה לא מסכים איתי? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> אני מסכים איתך שיש הסללה, לא אמרתי שאין הסללה, אבל אמרתי - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סוגרים בפניהם בתי ספר, אבל בצורה מאוד מתוחכמת. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> אני מסכים עם מה שאת אומרת, אבל ישנה היום מגמה של הבנה, גם הנחיות של הסמנכ"לית או מנהלת האגף, של אתי סאסי, שירדה לשטח לכל הרשויות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מי זו אתי? << אורח >> עינב זיו: << אורח >> סגנית בכירה למנהלת המינהל הפדגוגי, הסגנית של הסמנכ"לית, והיא מתכללת את התוכנית 'הדרך החדשה' במשרד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שאתם תיכף תרחיבו לי מה אתם עושים כי אתם מקבלים 60 מיליון בשנה. 60 מיליון ואיזה תוצאות יש? סליחה שאני כועסת, לא מגיע לכם שקל. שקל לא מגיע לכם. אנחנו לא זזים לשום מקום אז למה 60 מיליון? זה תקציב עתק 60 מיליון על יוצאי אתיופיה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל הם יראו לנו סטטיסטיקות עכשיו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני לא מצליחה להבין איך אתם לא שיניתם את המגמות, איך אתם לא נמצאים בעובי הקורה בפילוח בתי הספר, כמה תלמידים יש לכם. תיכף אני אגיע, תוציאו לי את הנתון של החינוך המיוחד. זה חיים של ילדים ואף ילד לא יחזור לבית ויגיד, וילדים אומרים את זה, אני בצער, הבן שלי אומר: אמא, את פעם הרגשת שחסמו אותך רק בגלל משהו שקשור לצבע העור שלך? זה לא יכול לקרות. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> אני אסיים בדבר, אני לא אמרתי שלא קיים, קיים, אבל ישנה מגמה מאוד מאוד חיובית כדי לתקן את הדברים האלה. לקחנו את זה מכל הכיוונים ואני אישית מוביל את זה, גם בכנס האחרון שהיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איך המגמה? אז אמרנו 14 ילדים - - - << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> לא מספרית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, איך המגמה? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> נכנסים לרשויות, אנחנו עכשיו בשמונה רשויות בנושא של הטיות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איזה רשויות? אגב אני מאוד אוהבת את הסיפור של ההטיות, זה יכול לעבוד עם כל מורה, כל מנהל בית ספר, אבל כל עוד עדיין – אגב יש לי אחיינית שהיא חצי אשכנזייה, היא ילדה מהממת, מצטיינת, אז באים אליה עוד פעם, מתקשרים אליה: יש תגבור לילדים יוצאי אתיופיה. זה עדיין קיים, זה גם הטיה. צריך לתת למי שצריך וביחד בשילוב. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> הטיות בתוכנית שלי ולפחות במה באני מאמין שלי היא לא לעבוד עם הילדים, אלא לעבוד, כמו שאמרת, עם הצוות. בתוכנית העבודה שלי בשנה הבאה אני הולך להרחיב את זה לכלל ארצית, בכל הרשויות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איך התוכנית עובדת? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> יש צוות מקצועי יחד עם ג'וינט ומרחבים, הם מגיעים לבית הספר, לרשות, עם בית הספר, יושבים בישיבות מורים ומשקפים להם תמונת מצב. יש תוכנית אדירה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נזמין את ג'וינט ומרחבים לפעם הבאה שיציגו לנו את התוכנית שלהם, איך היא אמורה לטפל בהטיות ואם היא נעשית באופן מקצועי שמשקף מראה לציבור, לישראלים שאינם יוצאי אתיופיה. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> אין בעיה. זו בדיוק המגמה המאוד חיובית שישנה גם לדברים שאני אומר. מבחינת הדברים האלה שאמרתי לך, כל הנושא, כל משרד רלוונטי עושה את העבודה שלו, כרגע אנחנו באיסוף נתונים של כלל המשרדים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה אתה מתכוון לעשות עם ההידרדרות בפיקוח של המשרדים עצמם, באחריות שלהם? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> קודם כל יש את ועדת ההיגוי, אבל הפיקוח, יוצאים עכשיו למכרז של ועדת בקרה ומעקב שתהיה אצלנו בנושא של הפיקוח שאנחנו נכניס את זה, יהיו לנו את כל הנתונים, נשקף את הכול בפניכם, בפני כלל החברה הישראלית ובפני יוצאי אתיופיה בפרט. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. רחל, רצית לומר משהו? שמעתי אותך לוחשת, אנחנו בעד סטודנטים שמדברים. << אורח >> רחל מלדה: << אורח >> אני לא סטודנטית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אדרבא, עוד יותר. << אורח >> רחל מלדה: << אורח >> אני לחשתי לו על פיילוט הטיות, שהשאיפה שלנו כמטה היא לא רק להתמקד במערכת החינוך, אלא גם בשאר המשרדים והמערכות, אם זה המשטרה, אם זה משרד הבריאות, לראות איך אפשר באמת לשלב. כמו שדוד אמר, העבודה היא לא עם יוצאי אתיופיה אלא גם מקבלי ההחלטות, מי מחליט את מי מקדמים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היה דיון שיזמה חברת הכנסת מלקו שהראה שמשרד הבריאות לדוגמה מקבל 20 מיליון, 15 מיליון, וגם זה לא מנוצל. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> הנושא של התקציב של משרד הבריאות, מאז 2016-17, שלוש שנים לא פעל. הפעם השנייה שהם דרשו את התקציב זה היה ב-2023 וזה 5 מיליון שהתחילו לעבוד, יש ועדה שהוקמה, בראש הוועדה עומד ד"ר אבי יצחק, לפי החלטת ממשלה, הם הביאו אותו. יש צוות מאוד הדוק שמבקר אותה, רק עכשיו ב-2024 היא התחילה לפעול כי לפחות שלוש-ארבע שנים היא לא פעלה. חברת הכנסת צגה מלקו קידמה את הנושא הזה כדי שזה יחזור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז אני אומר, שים לב בבקשה, אדוני ראש מטה היישום, אתם חייבים לתת דגש על בריאות הנפש בצורה מיידית, גם אם צריך להשקיע את כל ה-5 מיליון בבריאות הנפש ובסיוע למשפחות. הנתונים קשים מאוד. בזמנו שמנו מגשרים בתוך בתי החולים, צריך לדעת איך מביאים את הסיוע הרגשי. יש מחסור בפסיכולוגים ובפסיכיאטרים בני הקהילה ואגב, זה מדהים אותי, איך משרדים פשוט לא מנצלים תקציבים שהם מצילי חיים. לכן הפיקוח של המטה הוא סופר חשוב. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> זה בדיוק מה שאמרתי, לזה אנחנו שם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נעשה רגע הפוגה ממשרדי הממשלה, אני רוצה לתת גם לארגונים. בבקשה עו"ד רינה גורליק. קצר, אנחנו ניתן לכל אחד שתיים-שלוש דקות, בבקשה, אגודת יהודי אתיופיה. << אורח >> רינה איילין-גורליק: << אורח >> צוהריים טובים. ראשית תודה רבה על הדיון החשוב הזה, באמת דיון מאוד מאוד משמעותי. ייצוג הולם במשרדי הממשלה זה נושא שאנחנו עוסקים בו באגודה רבות, אנחנו גם עשינו נייר עמדה לגבי משרות ייעודיות מ-2014 עד 2020, מצאנו שהמשרות הייעודיות, א', כל שנה הולך ומצטמצם המספר שלהן, ושנית, שהמשרות הייעודיות הן אך ורק בדרגים זוטרים. כל ההתרברבות הזאת במספר יהודי אתיופיה שנכנסים למגזר הציבורי היא לא במקומה מכיוון שאנחנו יודעים וראינו את הנתונים שמדובר על אחוזים משמעותיים ביותר בדרגי כניסה ואחוזים בודדים בדרגים הבכירים. הנושא הזה לא משתנה במשך כמה שנים. אנחנו בקשר מול הנציבות ולא הצלחנו לקבל תוכנית עבודה משמעותית שמובילה או תוביל לפתרון הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה זה קורה לדעתך? << אורח >> רינה איילין-גורליק: << אורח >> אני חושבת שזה עניין של רצון. צר לי, אני לא רואה פה שום דבר אחר. אני חושבת שהנושא הזה, כמו שכבודה הציעה, הנושא של סנקציות, זה משהו שאפשר היה לעשות מזמן. למה לא עושים אותו? הרי אם היו באים למשרדי הממשלה ואומרים: אנחנו מקפיאים לכם תקנים, הנושא הזה מזמן היה מאחורינו. אבל זה לא קורה. אין שום פיקוח, יש דוח של מבקר המדינה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אולי הם לא מאמינים ביכולות שלנו. הפלא ופלא, נציבות, מי יושבת בראש הוועדה? אישה יוצאת אתיופיה, הוועדה לקידום מעמד האישה. קצת אמונה ביכולות של נשים יוצאות אתיופיה ובגברים יוצאי אתיופיה. קצת אמונה. << אורח >> רינה איילין-גורליק: << אורח >> אותו כנ"ל לגבי 'הדרך החדשה'. 'הדרך החדשה' עובדת למרבה הצער בלי פרמטרים ברורים וידועים מראש. אנחנו צריכים לעבוד בצורה מסודרת, שנדע לאן אנחנו הולכים ואיפה התחלנו, זה לא נובע משום דבר, לא משום החלטת ממשלה, לא מפרסומים של 'הדרך החדשה'. אני הייתי נורא רוצה לדעת לאן אנחנו רוצים להגיע, כמה כסף אנחנו באמת נצטרך להשקיע כדי לראות את התוצאות בפרק זמן מסוים. הרי לא יכול להיות שאנחנו אומרים שהתוכנית הזאת תימשך לנצח, לא, צריך להיות לה סוף. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כשהנתונים האובייקטיביים ישתנו. אבל בכסף הזה הם לא ישתנו לעולם. << אורח >> רינה איילין-גורליק: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואתם גוזרים גם על הילדים שלנו להצטרך כלים כי החברה מפלה, כי משרדי הממשלה, מקבלי ההחלטות והמנהיגות של הפקידות הבכירה לא עושים את העבודה שלהם. << אורח >> רינה איילין-גורליק: << אורח >> לסיכום אני אומרת שהאחריות נמצאת במשרדי הממשלה ולכן אני מאוד מאוד מודה לך על הדיון הזה ואני חושבת שזה צריך להיות דיון ראשון בסדרה של דיונים כדי שאפשר יהיה להיכנס לעומק של הדברים בכל אחת מהוועדות השונות. תודה רבה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גברתי, אני מסתכלת באתר מבקר המדינה והיו לאורך השנים הרבה מאוד דוחות, אולי שווה לעשות דיון משותף, אולי עם הוועדה לביקורת המדינה ולראות דוח מעקב, לבקש ממשרד מבקר המדינה לבוא להציג. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רעיון לא רע, אנחנו נדבר עם יו"ר הוועדה לביקורת המדינה. \ << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר > יש כאן דוח על החינוך שהיה לו דוח מעקב והכול כאן לא מומש ולא יושם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> המבקר הנוכחי ומבקר המדינה הקודם, היו לנו פגישות אינטנסיביות כדי שהם יעשו את הדוחות האלה והם באמת עשו את תפקידם לעילא ולעילא, ואפילו הבחירה שלהם הייתה לפתוח עם יוצאי אתיופיה בכל פעם שהתאפשר להם ולצערי המדינה לא מיישמת, זו אחת הבעיות. סיון סיסאי, עיתונאית, מגישה, פורצת דרך, אנחנו שמחים שאת איתנו כאן, כמישהי שגם סיקרה את התחום החברתי ואת הפלילי, מכירה את הבעיות לפני ולפנים. בבקשה. << אורח >> סיון סיסאי: << אורח >> אני סיון סיסאי, כתבת מגישה ב-i24news, לפני כן הייתי בתאגיד. קודם כל תודה רבה לך שאת עושה את הדיון הזה, אני חושבת שכאישה צעירה, שחורה, לראות מישהי כמוך, חזקה, עומדת בראש ועדה ונלחמת בשבילנו זה חשוב ואני מודה לך על זה ועל זה שהזמנתם אותי לכאן. אני התחלתי בתאגיד, אם מדברים על התאגיד וכל הרעש שיש סביבו כרגע וכשמדברים על ייצוג הולם, בתאגיד יש גם את חוק ייצוג הולם. אני מאמינה שלא הייתי נכנסת לעולם התקשורת, שהוא כל כך קטן, כל כך אקסקלוסיבי - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואת הכי מהממת שיש, הם צריכים להודות לך שאת שם. << אורח >> סיון סיסאי: << אורח >> ועדיין, פנינה, את היית בעצמך עיתונאית ואת יודעת כמה קשה להיכנס לעולם הזה. בלי חוק ייצוג הולם שלמעשה, אני לא רוצה להגיד מאלץ, אבל מבקש מהמעסיק להעסיק נשים שחורות, ואני שמה בצד את העובדה שאנחנו חכמות ומסוגלות ואין פה הנחות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ולי מותר להגיד: ויפות. << אורח >> סיון סיסאי: << אורח >> תודה רבה. אבל באמת העובדה שצריך להגיד למעסיק: תעסיק אותה, אתה מחויב להעסיק אחוז מסוים של אתיופים, אני חושבת שזה למעשה מסביר את למה אנחנו נמצאים פה היום. אני אגיד בקצרה שהיום ב-i24news, דיברתם קודם על המקרה המצער שהיה ביום שישי, אנחנו סיקרנו אותו כל היום. וזה רק מסביר כמה חשוב שיהיו גם במרחב של התקשורת יותר ויותר אתיופים ואתיופיות, גם ברמת הנראות, כי אני מקבלת כל הזמן הודעות מילדות אתיופיות שאומרות לי: תודה רבה שאת נמצאת על המסך, תודה רבה שאת מראה לנו שאפשר. אני זוכרת את עצמי ילדה, הייתי מסתכלת על המסך וכמעט לא רואה את עצמי. כמה זה עוזר לתחושת המסוגלות של ילדה כשהיא רואה מישהי כמוה, כמה זה נותן לה תחושת שייכות לחלק מהחברה הישראלית. זה חשוב מאוד, אבל גם ברמת התוכן, בסופו של יום אני עוסקת בדברים ואני מביאה לשולחן סיפורים שאני חושבת שאף אחד אחר לא יזהה בכלל שיש פה סיפור. יש נקודת מבט אחרת שלי שאני נותנת שהיא חשובה. לצערי אפשר לספור על כף היד את כמות האתיופים, בטח האתיופיות, על המסך, אבל המצב הרבה פחות טוב מאחורי המסך ושם בדרך כלל מקבלים את ההחלטות, שם בדרך כלל מקבלים האם סיפור כמו מה שקרה ביום שישי יפתח מהדורה, או יהיה בשולי המהדורה. עורך אתיופי או אתיופית הם אלה שיחליטו בסופו של דבר האם הסיפור הזה יסופר בצורה קורבנית או בצורה טובה, האם הסיפור בכלל יסופר ואלה דברים שהם ממש ממש חשובים ולכן חשוב, א', אפשרות להיכנס בכלל למקומות האלה. אני מדברת על תקשורת, אבל אני חושבת שזה רלוונטי לכל התחומים, אבל אחר כך איך משמרים ואיך מקדמים. תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. את מהממת, אני חייבת לומר, ואני מסתכלת עלייך כשאת מגישה ואני אומרת כמה הייתי גרועה כשהייתי עיתונאית. ואני אספר לכם שהתעקשתי בכל כוחי להיות מבזקנית, בגלל מה שאמרת, כי לא היו דמויות בנות הקהילה שהגישו. << אורח >> סיון סיסאי: << אורח >> אבל אני רוצה לומר לך שאת סוללת דרך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, ולכן התעקשתי ונתנו לי לעשות מבזק ועל המבזק הראשון שלי נפל הטלפרומפטר. עזבי שהייתי גרועה בלקרוא את הטלפרומפטר ופשוט זרקו אותי מהמבזקים ואז אני זוכרת שהתעקשתי והתעקשתי ואז מי מהמנהלים אמר לי, אבל אולי את לא יודעת לערוך, והייתי כבר עורכת דין, בסוף אמרתי לו: אני אבוא עם פאה בלונדינית, זה יעבור לך יותר טוב. הוא כל כך נבהל שהוא החזיר אותי למבזקים. עשיתי את זה שנה-שנתיים עד שהשתחררתי. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> יש לי רק בקשה, עם היופי שלה וההתבטאות ואיפה שהיא נמצאת - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לי מותר להגיד שהיא יפה. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> אני נמצא במעמד האישה, זה בסדר, עכשיו אני אומר, סיון, ההארה שלי ב-א', לא ב-ע', אנחנו לא אתיופים, אנחנו יוצאי אתיופיה. במינוח שלה היא חזרה כל הזמן - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר, לא לתקן אותה, אם תרצה אחר כך. היא נולדה בארץ. היא עושה את העבודה שלה, אנחנו נסביר לה. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> חברת הכנסת פנינה, זה כל כך חשוב, איפה שהיא נמצאת היא משפיעה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חנה ראובן, מרצה ומנחה קבוצות. היא יצאה. זיוה מקונן, לשעבר מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה, ואם יורשה לי לומר, לוחמת רצינית מאוד בקהילה הרבה מאוד שנים, הובילה יחד איתי מאבקים דרך המגזר השלישי כשאני בזירה. << אורח >> זיוה מקונן: << אורח >> שלום. ראשית תודה, גברתי היושבת ראש, שפתחת את הדיון עם משפחות החטופים וליבנו שם. אני חשבתי שאת הסרט הזה ששמתי אותו בחנוכה בשנה שעברה אגזור תוך חודש ואנחנו מעל שנה עם המשפחות ועם החטופים שישובו אלינו במהרה. זו בהחלט אחריות המדינה שלנו להחזיר אותם היום. תודה על הדיון החשוב והמשמעותי הזה. נכון שגולשים לכל הסוגיות של יוצאי אתיופיה ולא ממוקד רק על נשים, אבל אני רוצה לפתוח בפתגם שאומר (מדברת באמהרית), שבעצם ייתן לך את התבונה שלה אישה ואת כוחה של הנמלה, שכביכול כאילו הן חלשות אבל הן הדמויות המשמעותיות. אני שומעת את הנתונים וכואבת לי הבטן, גברתי היושבת ראש. זה באמת מקומם אותי שאנחנו נסיים באותם הדיונים של לפני חמש, שש ושבע שנים שהיינו בהם וזה מטריד אותי כי איך זה יכול להיות שתמר אדהנן, שהיא מנהלת בכירה בסיליקון ואלי בבנק, בחורה יוצאת אתיופיה, שעלתה לארץ ב-1991 והיא עכשיו במקום הכי משפיע בעולם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היא הישראלית הכי בכירה בסיליקון ואלי בכלל והיא בבנק סיליקון ואלי, אבל היא אחראית על זרוע ישראל היום, אישה מאוד רצינית. << אורח >> זיוה מקונן: << אורח >> כן, זרוע ישראל, מזרח התיכון והודו. ואנחנו מדברים על מצב שתלמידים יוצאי אתיופיה והפערים וכו', זה מקומם. זה מקומם כי התלמידים האלה, אמנם הצבע שלהם צבע חום, אבל אנחנו מדברים על ישראלים ממוצא אתיופי ולדבר במונחים של עשרה עובדים בכירים במגזר הציבורי? חשוב לציין שמי שהוביל את החקיקה של חוק ייצוג הולם במגזר הציבורי ב-2008 זאת אגודת יהודי אתיופיה, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה אז, וגם את חוק ייצוג הולם בתאגידים ובחברות ממשלתיות וברשויות מקומיות ב-2011. מי שככה פועל השר לשעבר חבר הכנסת מיקי איתן ז"ל, שהלך לעולמו לפני כחודש. אנחנו מדברים על נתונים מדאיגים ביותר, 14 תלמידים עם ארבע או חמש יחידות מתמטיקה בקרית מלאכי? מה זה הביזיון הזה? ידידי ראש המטה, דוד יאסו, אני הייתי מתביישת להציג את הנתון הזה, באמת, כי זה מבייש, כי זה לא הנתונים שאנחנו צריכים לעסוק בהם. אני רק רוצה להגיד בתור מי שעוסקת בזירה ובסוגיה של נשים, את, גברתי חברת הכנסת, וזה תקדים שיש שתי חברות כנסת יוצאות אתיופיה שם, ואת סללת דרך, כמו שהכתבת סיון סיסאי אמרה, שרה בישראל. אלה דברים שלא צריכים להפתיע אותנו, אבל אלה דברים עובדתיים שקיימים ואפשר לדבר על המשרות האלה והיעדים האלה ולא לראות האם האחוז הוא ככה או ככה. ואני בכוונה לא נכנסת לנתונים ולאחוזים, בגלל שהעניין העקרוני הוא הדבר המשמעותי. ההסללה והאפליה, של נשים בכלל במדינה הזאת, כשאנחנו 51%, ואנחנו רואים כמה שרות יש בממשלת ישראל נמצאות או בדיונים מהותיים, ובתור אמא לבת ששירתה במילואים ביחידה קרבית מסווגת, אלה לא דברים שאמורים להפתיע אותנו, אלה לא דברים שאנחנו צריכים להתעסק בהם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לצערנו לא. אני רוצה להודות לך על דברייך. << אורח >> זיוה מקונן: << אורח >> אני רוצה להגיד עוד משהו. הדיונים בוועדות חייבים להיות משולבים אבל גם עם שיניים. בסופו של דבר, גברתי היושבת ראש, את יודעת, הדיונים בוועדות מתקיימים ויוצאים וכולם חוזרים לסדר היום שלהם. אני חושבת שההחלטה שלך, היושבת ראש - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אני לא מתכוונת לוותר על זה. אצלי בוועדה אם אני נכנסת לנושא אנחנו נקבל את התקציב, ועוד איך הממשלה תעשה את התפקיד שלה, כיושבת ראש יש לנו את הכלים לעשות את הפיקוח וגם ההנחיות קבילות למשרדי הממשלה. לרוב בכלל התחומים אנחנו מצליחים, אני לא רואה סיבה שגם בנושא הזה לא נצליח. << אורח >> זיוה מקונן: << אורח >> אז תודה על הדיון, גברתי היושב ראש. אני רק רוצה להגיד שבאתיופיה נשים, אנחנו יודעים, מלכת שבא המלכה הראשונה, הדמות של נשים כמשמעותיות וכמובילות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> האישה היחידה שזוכרים משלמה. << אורח >> זיוה מקונן: << אורח >> נכון, וכדמויות משמעותיות. זה לא חדש לנו. עם זאת אנחנו יודעים שאנחנו באים מחברה פטריארכלית, כמו שהחברה בישראל כאילו ליברלית, כאילו שוויונית ומשמרת את העמדות ואת המקום שלה, אנחנו צריכים להיאבק בכל הזירות כדי שיהיה שוויון משמעותי במקומן של נשים משמעותיות גם בכל התחומים ולא רק בנושא של המגזר השלישי וכו', אלא צריך להיות שם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. שדולת הנשים בקצרה, אחר כך בונות אלטרנטיבה ואני עוברת להמשך משרדי הממשלה. << אורח >> הודיה מויאל: << אורח >> חברת הכנסת, אני אבקש שפנטה, מנהלת הקווים שלנו, היא גם מקבלת את כל הפניות באמהרית תעלה בזום ותסביר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> פנטה, בבקשה. << אורח >> פנטה גורן היילו: << אורח >> אני מנהלת הקווים הפתוחים של שדולת הנשים שבהם אנחנו נותנות ייעוץ משפטי לנשים בנוגע לזכויות בעבודה. מהפניות שמגיעות אלינו של נשים יוצאות אתיופיה, אני מדברת על מקומות עבודה פרטיים, לא על המגזר הציבורי ומשרדי ממשלה, מה שאנחנו מזהות זה שהרבה מהן לא מודעות או שהזכויות שהן נפגעות בהן זה דיני עבודה כלליים. זה נשים שלא מקבלות בכלל הודעה על תנאי העסקה או הסכם עבודה ולא מודעות לכך שהמעסיק צריך לתת להן את זה, ואז יש המון מחלוקות שהיו יכולות להיפתר אם כן הייתה הודעה על תנאי העסקה שהמעסיק היה נותן, כמו למשל שכר שיסוכם איתן ובפועל בתלוש השכר, כשאני מסתכלת, הן מגלות ששילמו להן שכר יותר נמוך. נושאים נוספים שהם מאוד מרכזיים בפניות של יוצאות אתיופיה זה העניין של הפרשות פנסיה, שהרבה מהן, שבכלל למרות שהן עובדות כבר מספר שנים באותו מקום עבודה, או שלא הפרישו להן בכלל הפרשות, או חמור מכך המעסיק מנכה מהשכר שלהן את החלק של העובדת ובפועל לא מעביר את זה לקופות הפנסיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ולוקח את זה לעצמו. << אורח >> פנטה גורן היילו: << אורח >> כן, בפועל הוא לא מעביר את זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שודדים אותן. מנצלים. << אורח >> פנטה גורן היילו: << אורח >> ממש. דברים מאוד בסיסיים של תשלומי שכר, של אי תשלום פיצויי פיטורין. עכשיו היה לי מקרה של תלונה שטיפלתי בה מאחד ממרכזי הקליטה, היא טענה שהיא עבדה מספר ימים ובפועל לא שולם לה על כל הימים שהיא עבדה ורק אחרי פנייה שעשיתי למעסיק הוא הודה בטעות ואמר שהיא אמורה לקבל את זה בעשירי לחודש. כאן כל הדיון היה יותר על תפקידים שהם בכירים, אבל אני רואה בפניות מהמגזר הפרטי דברים מאוד מאוד בסיסיים של זכויות קוגנטיות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> האם הסיוע המשפטי עוזר לכם כשאת מביאה תיקים ומלווה אותם? << אורח >> פנטה גורן היילו: << אורח >> אני לא יודעת להגיד לך כי אני כן מפנה לסיוע המשפטי וכמובן גם ליחידה לאכיפת חוקי עבודה של משרד העבודה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חלק מהמקרים זה מובהק שזה על רקע אפליה וגזענות ואז אנחנו הכנסנו תיקון. העברתי חוק שלי וגם ממשלתי שהעברנו לפני חודש ימים שהוא מחדש את הייצוג המשפטי חינם על ידי הסיוע בכל מה שקשור לאפליה וגזענות. זה חוק ממש חשוב. אני רוצה שתדעו בשדולה ותשתמשו בזה אם אתם צריכים חיבור לסיוע, הם אמורים לתת ייצוג משפטי חינם. לא רק למי שמוחלש או שיש לו סף הכנסה מסוים, בלי קריטריון של הכנסה, כל מה שקשור לאפליה וגזענות. אם אתם מצליחים להוכיח שזה על רקע של שפה ודברים אחרים אני חושבת שכדאי שתנצלו את עורכי הדין של הסיוע. תודה רבה. << אורח >> פנטה גורן היילו: << אורח >> עוד נושא שחשוב לי להגיד. לפני כמה שנים גם היינו מעבירות בשדולת הנשים הרצאות וסדנאות בנוגע לזכויות בעבודה בשיתוף פעולה עם ארגון 'אשת חיל' ו'בעצמי' והגענו לפריסה ארצית בכל רחבי הארץ, מהדרום והמרכז, מה שאנחנו יודעות זה שהתוכנית נסגרה בלמעלה מ-70 ערים. אני לא יודע כרגע איפה זה עומד ולמי זה הועבר. אני אשמח לדעת איזה תוכניות יש וקיימות בפועל לגבי שילוב נשים בתעסוקה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אני חייבת לומר משהו, המשרדים שנמצאים פה זה אלה שיודעים לקחת אחריות, היו כאלה שגם ברחו, כמו משרד העבודה, ואני מתכוונת לפנות עם זה לשר, אנחנו נוציא מכתב לכל מי שברח מהדיון הזה, משמע הם לא עושים או שהם בוחרים לבזבז את הזמן ואת הכסף של בני הקהילה ולשים מקורבים בכל מיני תפקידים במקום לדאוג שיהיה שינוי מציאות. את האמת יש לומר, כי אחרת לא הייתה להם את החוצפה להיעדר מהכנסת. זה לא שיקול דעתם, זה החוק במדינת ישראל בהפרדת הרשויות, אנחנו מפקחים על עבודת הממשלה ואני רוצה שגם בסיכום אנחנו נוציא את ההערה הזאת למשרדים שלא ידעו להתמודד. תודה רבה. בונות אלטרנטיבה ואז אני עוברת למשרדים. << אורח >> לולה ליבנד רוקני: << אורח >> אני רציתי להודות לך על הדיון הזה, היה דיון מאוד מעשיר ומלמד. עצוב לשמוע כמה אפליה, הסללה, גזענות, עבירות על החוק יש וכמה בזבוז כספי ציבור על חוסר טיפול לאורך השנים. אנחנו כתבנו את המסקנות שלנו ואנחנו נתייחס בהתאם, תודה רבה לך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מצוין, אני מודה לכן שהגעתן לכאן. משרד החינוך. << אורח >> עינב זיו: << אורח >> שמי עינב זיו, אני מדריכה בתוכנית 'הדרך החדשה' במשרד החינוך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה זה מדריכה? << אורח >> עינב זיו: << אורח >> אני מדריכה ארצית, אני מתכללת את התוכנית מטעמה של אתי סאסי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואיפה אינה? אינה מתעסקת בזה? << אורח >> עינב זיו: << אורח >> קודם כל בוודאי, אבל אתי היא הסגנית הבכירה שלה, היא זו שמחזיקה את תוכנית 'הדרך החדשה'. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> צר לי שעם השנים אתם מורידים. זה היה מנכ"ל, סמנכ"ל, יורד ויורד. לא חלילה, מחילה מכבודן, כולן בטח מצוינות, אבל זה שאתם ממשיכים להוריד את זה בדרגים זה מוכיח שלא מגיע לכם 60 מיליון שקל. דוד, אני אומרת לך, אם הדבר הזה לא ייפתר אתם לא תקבלו שקל, לא על הגב של יוצאי אתיופיה בלי תוצאות. << אורח >> עינב זיו: << אורח >> סליחה, חברת הכנסת, אבל אתי סאסי היא בכירה מאוד במשרד החינוך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בכירה, בואי תראי לי את התוצאות. אני רוצה לדעת כמה ילדים יש בחינוך המיוחד. כמו שאת שמה לב, אני לא באה נסערת על הסיפור הזה סתם. << אורח >> עינב זיו: << אורח >> קודם כל אני רוצה להגיד שאנחנו לגמרי ביחד איתך. הנושא של החינוך המיוחד - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> האמת, לדעתי הרבה אימהות יוצאות איתי בצרחות. קבוצת תמיכה ממה שהן סופגות מהמערכת כשהילדים שלהם חוזרים וצריכים כל פעם להרגיש. האימהות הן לביאות, אבל לא יכול להיות שהורים ישלחו ילדים למערכת חינוך ולילדים האלה זו תהיה התמודדות בלתי אפשרית כי אתם לא מאיצים את הקצב ואת הטיפול במקרים של הסללה, של אפליה, של גזענות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הבאת סטטיסטיקה? זה מה שחשוב. הבאת נתונים בעשור האחרון? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מטי היא הגורם המרגיע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נתונים בעשור האחרון. << אורח >> עינב זיו: << אורח >> תודה רבה שאת שואלת. אני רוצה להגיד שבתוכנית יש לנו הרבה מאוד הישגים, מספרים, אבל מספרים על אמת אני יכולה להגיד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חינוך מיוחד, בואי נתחיל בזה. << אורח >> עינב זיו: << אורח >> קודם כל אני רוצה להגיד שבתחום של הזכאות לבגרות - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, את מבולבלת, את מסתכלת עליי כיושבת ראש. אני שאלתי אותך כמה בחינוך המיוחד. << אורח >> עינב זיו: << אורח >> אני אגיד. גם הקורונה וגם המלחמה הביאו איתן לעלייה מדאיגה לכלל האוכלוסייה בהפניה לחינוך המיוחד. אנחנו ראינו שאצל יוצאי אתיופיה במערכת החינוך יש עלייה מדאיגה ולקחנו את זה בשתי ידיים, נפגשנו עם כל בעלי התפקידים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מתי? << אורח >> עינב זיו: << אורח >> מסוף השנה שעברה. ישבנו עם כל בעלי התפקידים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה עלייה? אני רוצה לדעת כמה עלייה, במספרים וגם באחוזים. << אורח >> עינב זיו: << אורח >> אנחנו מחלקים את זה לפי כל מחוז. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא, לא, תביאי לי את המספרים. אני ישבתי איתכם שנים ארוכות, את יודעת להביא את המספרים, אלא אם כן אתם מסתירים. אני אומרת לך, זו תביעה ייצוגית אם אתם ממשיכים להסתיר את המספרים. זו תביעה ייצוגית כי לא יהיה פה ציבור שבוי שלכם שהולך לחינוך מיוחד, לא יקרה. תמיד אני אמרתי את זה, השחורים היהודים הם לא שק החבטות של מדינת ישראל, לא של משרד החינוך ולא של אף מורה שלא יודע להתמודד איתם. מה גם שבטח את קראת את כל הדוחות שהסעיף שהיו מסלילים ילדים יוצאי אתיופיה חזר, הסעיף על התנהגות, שאגב זה לא הסעיף של מרבית הילדים, משהו הזוי. מה המספרים? << אורח >> עינב זיו: << אורח >> אני אצטרך לבדוק את זה לעומק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תבדקי את זה לעומק, כי זו הנקודה הכי אקוטית. כמה פניות יש לכם על אפליה וגזענות? אני מקווה שאתם יודעים, כי רובם פונים אלינו כנבחרי ציבור. << אורח >> עינב זיו: << אורח >> אני לא יודעת על פניות לאפליה וגזענות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מוכנה להנגיש לך את הפניות, ואני רוצה שתקימו – מי המתאם שלכם באפליה וגזענות? זה לא להאמין. סליחה, דוד, לא יכול להיות שיש תקן של מתאם אפליה וגזענות בכל משרד ומשרד החינוך לא יודע מי זה. אתם כאחראים על 'הדרך החדשה', את צריכה לדעת מיהו. << אורח >> חן דור: << אורח >> צוהריים טובים. בדיוק בשבוע שעבר הייתה פה ועדה בראשותו של חבר הכנסת עודד פורר ובאמת דיברו על הנושא הזה, הבעיה של הגזענות, הממונה של משרד החינוך היא בחורה בשם מיטל ו - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל היא לא מכירה אותה והיא אחראית 'הדרך החדשה', אז איזה עבודה אתם עושים ב-60 מיליון? אני רוצה שתפלחי לי לאן הולכים ה-60 מיליון. אנחנו גם נקיים דיון בוועדת החינוך ביחד עם יוסי טייב. תוציאי לו פנייה רשמית שלי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וגם מגמות. את אומרת זכאות, חמש יחידות, גם את כל הנתונים האלה לצד המימוש התקציבי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מסכנות, אימהות מתקשרות אליי, הילד שלי הוא בכלל לא חינוך מיוחד ואין מי שיעזור לי, ויושבים חודשים בבית ומאיימים עליהם עם רווחה ומאיימים להוציא אותם, ואחר כך הם מגיעים לחסות נוער, ואת יודעת למה? כי המערכת לא מאמינה בהם. את יודעת כמה ילדים יוצאי אתיופיה יושבים בבית? יש לך את הנתון? << אורח >> עינב זיו: << אורח >> אני לא יודעת להגיד כמה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז אם אין לך, מה את עושה ב-60 מיליון שקלים? אני אומרת לך כבת הקהילה, תחזרו, תעשו את העבודה שלהם. תחזרו, תדאגו שלא תהיה הסללה, תדאגו שלא תהיה הסללה, לא בבתי הספר, שלא יהיו להם שערים סגורים, כי יש בתי ספר שלא מקבלים יוצאי אתיופיה. תדאגי שאין הסללה לחינוך מיוחד, תדאגי שהכתובת לאפליה וגזענות היא מאוד ברורה, תדאגי שאם יש מצוקה לאימהות, כי יש מורה או משפחה או הורים שמתנכלים על רקע זה שהם חושבים שהם חלשים בגלל צבע העור שלהם, אתם נכנסים לתמונה. אתם לא מבינים כמה זה חמור. תחשבו, דמיינו, כל אחת מכן, אם זה היה הילד שלכם שחוזר הביתה ומספר לכם סיפורים קשים. הכול מתחיל באמון בילד. הורה יכול להאמין בילד שלו, אבל אם הוא נתקל יום יום בתופעות קשות הוא מאבד את האמון במערכת והוא לא משתף פעולה והוא לא לומד. איך אנחנו מצפים מהם ללמוד? אתם לא מבינים כמה אחריות יש על הכתפיים שלכם, זה למה הסכמנו ש-60 מיליון יילכו למשרד החינוך שזה התקציב הכי גדול, דוד. אני טועה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כי הכול מתחיל בחינוך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ומה יש עם 60 מיליון? אפס תוצאות למעט דבר אחד, שאני מוכנה שתציגי את זה, זה העלייה בבגרויות, רק לא בבגרות האיכותית לכניסה לאוניברסיטאות. << אורח >> עינב זיו: << אורח >> גם בבגרות האיכותית צומצם משמעותית הפער בין כלל האוכלוסייה ליוצאי אתיופיה. אנחנו עומדים על 12% פער כשזה התחיל ב-20% ומשהו כש - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז זה היה 54%, הגענו ל-74% בגרות, כמה היום אנחנו עומדים? האמיני לי, את כל הנתונים אני זוכרת בעל פה. << אורח >> עינב זיו: << אורח >> בע"ז הפער לבגרות איכות שמהווה תעודת כניסה לאקדמיה עמד על 21%, בפ"ג אנחנו עומדים על 12%. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא הפער, תגידי לי מה המספרים, לכמה אחוז מקרב יהודי אתיופיה יש זכאות לבגרות. הפערים ברורים לי, זה פערים קשים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וגם אם את מכירה את השקיפות של התמונה החינוכית, צריך להציג בדיוק כמו באתר של השקיפות החינוכית, אותו דבר ברמה הארצית בהשוואה ליוצאי הקהילה. << אורח >> עינב זיו: << אורח >> יש לנו את כל הנתונים, כמעט 78% מתלמידים יוצאי אתיופיה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא עלייה גדולה, את יודעת למה? לפני ארבע שנים אנחנו עמדנו על 74%. << אורח >> עינב זיו: << אורח >> 71.79% והיום אנחנו 77.76%. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא מספיק. כמה מתוכם זה בגרות איכותית? << אורח >> עינב זיו: << אורח >> אני לא יודעת להגיד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה בעיה. אני מבקשת שבחלק מההנחיות ייכנס שמשרד ראש הממשלה יבחן שוב את התקצוב של משרד החינוך מכיוון שהתוצאות הן לא כאלה גבוהות, מה גם שהם לא מציגים תוכנית קוהרנטית שמטפלת בבעיה הגדולה ביותר. הילדים שלנו, תדעי לך, אולי צריך לעשות פה חינוך מחדש, הם אינטליגנטים, הם נולדים בדיוק כמו ההשכלה של כל ילד אחר, לא משנה מה צבע העור שלו, יש חכמים יותר, יש פחות חכמים, אנחנו בני אדם. משהו במערכת פשוט משאיר אותם מאחור, חוסם אותם, לא נותן להם הזדמנות שווה, ויתרה מכך, שובר את נפשם. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> אני יכול לדייק בנתון שהצגתי אותו לפני שבוע, בתשפ"א היה בגרות איכותית 45.7% יוצאי אתיופיה, בתשפ"ג, כמו שהיא ציינה, 57.8%, זאת אומרת יש עלייה באחוז. הפער בין החברה הישראלית, שזה 77.8% לעומת 57%, זאת אומרת יש את ה-20% שהיא אמרה שזה הפער. במגמה, שוב אני אומר, יש עלייה מאוד מאוד - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אבל היא לא אומרת לנו כמה איכותי, אתה יודע להגיד לי כמה בגרויות איכותיות? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> זה מה שאמרתי. בתשפ"א היה 45.7%, בתשפ"ג - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אל מול 70 ו-? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> אז היה 78%, בתשפ"ג צומצם ל-57.8% של יוצאי אתיופיה לעומת 77.8%. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה לשמוע את זה ממשרד החינוך. הנציגות של משרד החינוך צריכות להגיד לי, ואני רוצה את זה גם בכתב לוועדה. אני לא אקבל פה מספרים באוויר. ואני רוצה לדעת גם כמה ילדים יש לנו בחינוך המיוחד. תראי לי לפי מחוזות, אמרת שיש לך לפי מחוזות. << אורח >> עינב זיו: << אורח >> אני אצטרך לשלוח את זה לוועדה, אני לא רוצה לומר דברים שאני לא יודעת בוודאות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מקווה ששכנעתי אותך שאתם צריכים להעלות הילוך. << אורח >> ירקית ארבל אלקיים: << אורח >> סליחה, אנחנו לא הגענו לדיון שהבנו שזה מה שהולך להיות, אחרת היינו מגיעים מוכנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה זאת אומרת? איזה נתונים? מה שמך? << אורח >> ירקית ארבל אלקיים: << אורח >> ירקית, את מכירה אותי. יש לנו נתונים על הכול - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ירקית, את שנים בתחום. << אורח >> ירקית ארבל אלקיים: << אורח >> נכון, בכלל לא הבנו – תני לי רגע להגיד משהו. יש לנו נתונים על הכול, אם היינו מבינים שעל זה הולך להיות הדיון היינו מביאים את הכול. אני יכולה להעביר לך את הכול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בואי תני לי את הנתונים שיש לך, מה שהכנת. בבקשה. << אורח >> ירקית ארבל אלקיים: << אורח >> זה מה שאמרנו עכשיו. על מה את שואלת? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה זאת אומרת? אמרת: לא הכנו את הנתונים שאת רצית, אנחנו הכנו נתונים. << אורח >> ירקית ארבל אלקיים: << אורח >> לא, לא הבנו שעל זה הדיון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז על מה הדיון? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> על שילובן של נשים יוצאות אתיופיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> על בנות יוצאות אתיופיה. בבקשה. << אורח >> ירקית ארבל אלקיים: << אורח >> אנחנו לא עושים משהו מגדרי, אנחנו מטפלים ביוצאי אתיופיה בלי קשר לגברים ונשים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז תביאי לי לא מגדרי. את לא מצליחה לתת לי לא מגדרי, ואני אגיד לך משהו, ירקית, את מכירה אותי הרבה שנים, לא שאלתי אותך מגדרית. הפלא ופלא, שאלתי אותך לא מגדרי, לא עשיתי הפרדה בין בנים לבנות, ההיפך הוא הנכון, בגלל שזו הוועדה לקידום מעמד האישה, אבל גם שוויון מגדרי, במקרה הזה יש פה היפוך יוצרות, הבנים שלנו נפגעים יותר אפילו. אני במקרה, ברוך ה', התברכתי בבת ובבן, אני יכולה להגיד את זה גם מהניסיון האישי, בסוף כולנו חיים בתוך המדינה הזאת. ירקית, 60 מיליון שקל היו צריכים להספיק להרים פה סוללה של אנשים שמרימים תוכנית מופת, לא שאני צריכה לטפל בפניות שלכם. אם היא לא יודעת להגיד לי מיהו המתאם נגד אפליה וגזענות אתם בבעיה. מה עשיתם אגב לגבי הילד הזה באלעד? פניתי גם לראש העיר. << אורח >> ירקית ארבל אלקיים: << אורח >> אני לא יודעת, אני יכולה לבדוק ולחזור אלייך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא עניין אתכם? << אורח >> ירקית ארבל אלקיים: << אורח >> אנחנו לא מטפלים בפניות, אנחנו מטפלים בדברים אחרים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל לא עניין אתכם שיש ילד קטן שירקו לו בפרצוף? << אורח >> ירקית ארבל אלקיים: << אורח >> ברמה האישית זה מאוד מעניין, ברמה המשרדית אני לא - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא ברמה האישית, ברמת המדינה ומשרד החינוך. << אורח >> ירקית ארבל אלקיים: << אורח >> אנחנו נבדוק ואנחנו נחזור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ירקית, אם אתם לא תתעוררו אתם גוזרים את דינם של אלפי ילדים. מעבר לכך אני לא חושבת שאתם מצדיקים את תקציב העתק הזה שאתם מקבלים, שזה מחצית מכל ההשקעה, מחצית מהכספים של כל יהודי אתיופיה בכל התוכניות. אני טועה, דוד? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> 120. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם מבינים את האחריות שיש לכם? << אורח >> עינב זיו: << אורח >> בוודאי. << אורח >> ירקית ארבל אלקיים: << אורח >> אנחנו מבינים ואנחנו נשמח להציג את זה בדיון קצת יותר רחב ולא בשתי דקות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> טוב. משרד הרווחה, וורקי, טוב לראות אותך, עבדנו רבות כשהייתי שרה, היית שותפה. רגע, בגלל שאושרה ממהרת, אושרה פרידמן, טייטל מלא. << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >> סמנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, ולדיון הזה אני גם אגיד, מבין הבכירות בשירות הציבורי, לטובת העניין. אני רוצה להתייחס ולתת רצף לחשיבות של רצף הדברים. אם היינו חושבות שיהיה נכון לקחת ילד/ילדה ולראות משלב הלידה עד עולם הקריירה מה התהליך שהיא צריכה לעבור ואילו משאבים היא צריכה להשקיע ומפלחים את זה בין כולם תוך כדי הבנה שכל המשרדים עובדים ביחד, יכול להיות שהיינו רואות נשים לא רק בתפקידי מפתח אלא גם במקומות בכירים ולא לראות אותם כניצוצות. דבר שני, אם נערה לא רואה מודל לחיקוי היא לא יכולה לחלום ולשאוף שהיא יכולה להיות אחת כזו. לכן אסור להסתפק במודל, כבר יש אחת כזו, אלא השאיפה צריכה להיות, ככל שיהיו רבות זה יהיה מובן מאליו ולכן אנחנו נוכל להתעלם מהסשן הזה. בהקשר של הרשות לקידום מעמד האישה, אני אגע בשלושה דברים שאנחנו פועלים בהם בזירה הזאת. מעבר לזה שבכל אירוע ובכל מקום שבו חשוב לנו שתהיה נוכחות של אוכלוסיות גיוון, שונאת את המושג הזה אבל אין מה לעשות, זו הטרמינולוגיה, חשוב שיהיו ממגוון האוכלוסיות כדי להראות לכל אחת ואחת שיושבת בבית שיש אחת שדומה לה, שיש אחת כזו שכדאי להזדהות איתה. אז אם זה כנסים, ימי עיון, מפגשים, פאנלים וכו', חשוב להושיב על הבמה הזאת, מה גם שלא יעשו באלה שכבר קיימות שימוש יתר כדי שזה כבר לא יהיה תהליך של מיאוס. החלק השני, הרשות בתהליך גיבוש תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח לכל נשות ישראל. בתהליך הזה נעשו גם שיתוף ציבור וגם קבוצות מיקוד ייעודיות ובין היתר נעשתה עבודה עם קבוצת מיקוד של יוצאות אתיופיה, וראה הפלא ופלא, מה הדבר הכי בולט? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה נשים השתתפו? למרות שאני יודעת שהתקציבים שלכם דלים. << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >> לא משנה, שיתוף ציבור הוא בהכרח קריאה לאנשים להציף את הדברים, זה כמו שולחן עגול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל, אושרה, תתמקדי. מה שחשוב לי זה כמה תוכניות יש לכם לנשים יוצאות אתיופיה? << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >> אני אגיד רגע כי זה כן חלק חשוב. אחת התובנות שצפו מהדיונים האלה זה שכל מה שפוגש אותן בתהליך להגיע ליעד זה שכשהן מגיעות לנושא של תעסוקה, גם בהיבט של אפליה מגדרית, גם באספקט של אפליה כפולה ומכופלת לטובת העניין. כתוצאה מכך יצרנו תוכנית ביחד עם משרד העבודה שנקראת 'מאושרות', הבנו שיש צרכים בעולם התעסוקה שמעניין אותן, כמו ניהול פיננסי, הבנת זכויות, דיני עבודה וכו' ובעצם יצאה תוכנית משותפת עם נשים מעצימות זו את זו, שזו קהילת נשים גדולה שאת מכירה יחד עם משרד העבודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, האמת היא שנבצר מהם להגיע, לדיון הבא הם יגיעו. אני אשמח לקבל את כל התוכניות, כמה נשים יוצאות אתיופיה משתתפות בתוכניות שלכם? << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >> בתוכנית הזו של 'מאושרות', זה פתוח לבין 25 ל-30 נשים ברחבי הארץ כאשר זה מיועד לצפון ולדרום. פועלות כרגע בין חמש לשש קבוצות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כל קבוצה זה 30-20? << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >> בכל קבוצה צריכה להיות קבוצה כזו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא צריכה, אני רוצה שתבדקי לי את המספר של נשים. << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >> אין בעיה, אנחנו ניתן את הנתונים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אסביר למה אני אומרת את זה, אחד זורק לי 14, זאת זורקת לי - - - << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >> לא, אנחנו נגיש, אין בעיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אחת עד 30 והגענו במקסימום ל-100, זה השינוי הגדול? << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >> לא, אין בעיה, אנחנו ניתן את הנתונים המדויקים, ניקח את זה לתשומת ליבנו ונגיש את זה בצורה מסודרת. הדבר הנוסף זה שבהקשר של הגברת ייצוג נשים במוקדי קבלת החלטות של יוצאות אתיופיה, שני ערוצים שפועלים בזירה הזאת. האחד, אנחנו עמלות ביחד עם הלמ"ס על המדד שוויון מגדרי ברשויות המקומיות, בין היתר הוא ייתן לנו אינדיקציה גם על נשים בכל הרמות, מחינוך, תעסוקה וכו'. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. כשיהיה לך את זה תעבירי לנו. תודה רבה, אושרה. אני רוצה לאפשר לחברות המועצה שנמצאות איתנו בזום. אנחנו עוברים לדסש טהי מלס, עיריית נתניה. << אורח >> דסש טהי מלס: << אורח >> שלום. דסש טהי מלס, בעלת עסק 'במחשבה תחילה', שזה עסק לייעוץ ומחקר ובניית תוכניות ואסטרטגיה לשינוי חברתי. קודם כל תודה רבה על הדיון החשוב הזה. פנינה, את מתעסקת בלא פחות מדיני נפשות, לא פחות מזה. זה לא רק תעסוקה, זה לא רק כסף, זה לא רק שילוב, זה ממש דיני נפשות. מה שהיום אני עושה, שהוא שונה ממה שהיה בעבר, שזה הפגנות ולעשות כל מיני דברים אחרים, והזרוע שאת נמצאת בה, מתעסקת במדיניות, שזה סופר חשוב כמובן, מזל שאת נמצאת שם, במקביל לזה אני חושבת שאנחנו כיוצאות אתיופיה ומי שיכול להוביל את הדבר הזה צריכים לקחת אחריות פנים קהילתית ולעשות עבודה פנים קהילתית ולא רק להסתכל על השלכה חיצונית. אחד הדברים שעשיתי בעקבות הדבר הזה זה לעשות מחקר עצמאי, להבין באמת מה האתגרים האמיתיים של יוצאי אתיופיה בכלל, אוכלוסיות שהן מוחלשות - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דסש עושה את זה בעצם ביוזמה פרטית. אני חושבת שכל אחד מכם, הדבר הראשון, ירקית, זה ללכת למחקר. זה אפשרי. לכל ההורים יוצאי אתיופיה, שאלון, איפה זה פגש אותך, מה אתה מרגיש שבכל זאת מעכב את הילדים? איפה אתה חושב שצריך להיות השינוי? << אורח >> דסש טהי מלס: << אורח >> עשיתי מחקר שארך שלוש שנים על מנת להבין מה האתגרים של יוצאי אתיופיה, כי כחלק משיתוף ציבור ראיתי תוכניות שהמשרדים מציגים וראיתי, סליחה באמת, ראיתי אנשים עם הלב במקום הנכון ורצון לעשות שינוי, אבל תוכניות שלא מכבדות ולא פותרות בעיות אלא סימפטומים, עוד פעם שמים טלאים על טלאים ואנחנו חוזרים שנה אחרי ומדברים בדיוק על אותן בעיות. אין פלטפורמה בשום מקום שמלבד הבעיות של יוצאי אתיופיה מדברים על פתרונות. אנחנו לא בעיה, אנחנו פתרון. יש לנו המון יתרונות שלא עולים בשום פלטפורמה. כל דיון, כל פורום, כל כנס, אני שומעת על הבעיות של יוצאי אתיופיה ואנחנו לא שומעים על היתרונות המובהקים שלנו. זה מה שנמצא במחקר. כחלק מהמחקר מצאתי משהו שפתח לי את המוח וזה מה שמוביל אותי בכל היוזמות שאני עושה, אחד המחקרים מראה שאנשים שהם במצב סוציואקונומי נמוך, יותר מ-40% קוגניטיבית מתחת לממוצע של שאר האוכלוסייה, המשמעות היא שגם אם אני מאוד רוצה אין לי סיכוי, אין לי באמת סיכוי אמיתי להתקדם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עוד פעם המשפט האחרון. << אורח >> דסש טהי מלס: << אורח >> מעל 40% קוגניטיבית יש לי פחות אפשרות להתקדם מאחרים. קוגניטיבית, זה אפילו לא תלוי ברצון שלי או ב - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> קוגניטיבית של האנשים שעומדים ממול? << אורח >> דסש טהי מלס: << אורח >> בדיוק, לשאר החברה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שכבר שמים אותנו במקום של אין לך מסוגלות. << אורח >> דסש טהי מלס: << אורח >> בדיוק, ואז אני פונה לפרופ' גיא הוכמן, שהוא פרופ' לכלכלה התנהגותית ברייכמן, אני אומרת לו, לאור המחקר הזה, מה הסיכוי שלי לפתור את בעיית הגזענות? הוא אומר לי: דסש, כמעט שלא, אין לך סיכוי. אז מה שעשיתי זה לבנות תוכנית הכשרה לנשים יוצאות אתיופיה שנקראת 'הולכות בתלם', שהתוכנית הזו נותנת בין 10 ל-13 מפגשים ואנחנו מתעסקים בשני דברים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אילת, אני חושבת אתם צריכים לאמץ אותה במשרד. << אורח >> דסש טהי מלס: << אורח >> פנינה, אחד הדברים שאמרתי, ואני נמצאת בכל מקום אפשרי, אני אומרת: קחו את התוכנית, את התוכנית שכבר עשינו מדידה, אחרי חצי שנה אנחנו בודקות איפה המשתתפות נמצאות, כולן שיפרו את מקום העבודה שלהן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דוד, יש מצ'ינג? אתם עוזרים לה? אתם שמים תקציבים של המדינה? תשתמשו בכוחות של הקהילה. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> היו שתי פגישות בתחום שלה, היא יודעת את זה, אני העברתי את זה למשרד העבודה וזה בשיח שלהם מבחינת הדברים. יש כנס שהם מתכננים אותו. מבחינת זה מה שאנחנו יכולים לעשות, נראה, רק התחלנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בלי כנסים, לא כנסים. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> זה שלהם, לא שלי. << אורח >> דסש טהי מלס: << אורח >> מלבד זה יש עוד כנס אחר שדוד מדבר עליו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לסיכום, דסש, ההתרשמות שלך כמי שהובילה מחאות, כמי שהייתה אקטיביסטית חברתית ועוסקת בזה ובחינוך, מה היית רוצה? << אורח >> דסש טהי מלס: << אורח >> שני דברים. אחת, נתונים נתונים נתונים. בבקשה לעשות מחקרים ונתונים. לא יכול להיות שיוצאות תוכניות לשלל היישובים במיליונים ואין מיפוי, אין הבנה מה באמת צריך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אין מימוש. << אורח >> דסש טהי מלס: << אורח >> אין מדידה, לראות התוכנית עובדת, לא עובדת, פותרת לנו אתגרים, לא פותרת לנו אתגרים. ובעיקר לא כאלה תוכניות שפותרות לנו בעיות שהן שטחיות, הן לא בוחנות את הבעיות העיקריות שיבטיחו את העצמאות של אותן נשים ואת העצמאות בכלל של יוצאי אתיופיה. ורק אומר שהיו שני מחזורים של התוכנית הזו ואנחנו בודקים אחרי חצי שנה אם אנחנו מצליחים לעזור לאותן נשים, ולמה זה חשוב להתחיל דווקא בנשים? ובגלל זה זה גם מתחבר לכל מה שאמרת לפני כן, עכשיו אנחנו רוצים לפתוח מחזור שלישי ואני מחפשת תקציבים, ואני רואה שדווקא הנשים שהיו במחזורים הראשונים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נעזור לך לתקציבים. יש כספים מעל הראש שלנו והנה אישה שעושה, אין שום סיבה שלא תראו את התוצאות של התוכניות שלה ותראו איך אתם עושים שיתופי פעולה. תודה, דסש. חברת המועצה אלמז מאופקים. לא נמצאת. וורקי היקרה, משרד הרווחה. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> אני אציג איך מבחינתי לפחות נערכתי לדיון הזה בהקשר של פילוח נתונים שהם של נשים בעיקר. נשים זה גם צעירות, מגיל 18 עד 120. מבחינת נתונים שיש לנו במשרד הרווחה והביטחון החברתי, יש לנו 15,256 נשים ישראליות יוצאות אתיופיה שהן מוכרות לשירותי הרווחה, בכלל האוכלוסייה יש 381 נשים באותו טווח גילאים שציינתי כשבקרב יוצאי אתיופיה ביחס לכמות האוכלוסייה שלהן הן מהוות כ-24% ובכלל האוכלוסייה זה 9.8%. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 24%? וזה אחרי מגמת הירידה שהייתה בשנים האחרונות? << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עדיין זה 24% כשאנחנו 2% מכלל האוכלוסייה? << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> אני מדברת רק על נשים, לא על נתונים כלליים, 24%. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה מתוכן חד הוריות? << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> יש לי נתון שמתייחס לחד הוריות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תלכי לפי הסדר שלך. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> מתוכן, חשוב לי להגיד את הפילוח הזה, 12,265 זה עולות ותיקות, כמוני כמוך או האנשים שיושבים בחדר הזה, 2,274 הן צעירות, הן בנות להורים עולים ו-719 הן נשים שעלו לישראל בעשר השנים האחרונות. אנחנו רואים ייצוג מאוד גבוה בקרב נשים בגילאי 27 עד 49, שהן מהוות 45% מכלל נשים יוצאות אתיופיה שמוכרות בשירותי הרווחה. אני אגיד שמשרד הרווחה בעשייה שלו, אנחנו לא עושים הבחנה מגדרית, אנחנו מטפלים באנשים שפונים אלינו בהתאם לנזקקות שלהם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני הייתי רוצה לדעת אם אתם ממשיכים עם התוכניות החשובות, כי יש לנו את המשטרה ועוד עניינים עם החינוך, הייתה לכם תוכנית ליווי משפחות שאז יזמנו, אם ילד מסתבך בפלילים. זה עדיין קיים? << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> זה עדיין קיים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> פונים להורה ומלווים אותם צעד צעד? << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> כן, יש לנו 34 מלוות משפחה שחלקן עובדות בתוך המחלקות לשירותים חברתיים ואישיים וחלקן עובדות עם קצינות המבחן בשירותי המבחן לנוער, שזה אומר באמת ללוות את אותם הורים, גם לדיונים משפטיים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גם מול הסנגוריה. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> אנחנו מטפלים במיצוי זכויות, זה אומר שאם יש חסמים שהם לאו דווקא קשורים גם לפן המשפטי או ההליך הפלילי שמתנהל כנגד הנער, אנחנו נותנים להם ליווי אישי. אני רוצה להגיד דווקא בהקשר של המגדר, אני לא אוהבת את המילה העצמה, אבל קידום של נשים, אז חלק מהרעיון הוא לקדם את אותן מלוות משפחה שהן כולן אקדמיות שחלקן גם הולכות ולומדות עבודה סוציאלית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שזה מצוין, אבל אני רוצה לשאול אותך, כמה מחסות הנוער במסגרות הסגורות של נערות זה יוצאות אתיופיה? << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> אין לי את הנתון הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מבקשת להעביר את הנתון הזה לוועדה, את הנתון של הנערות שנמצאות במסגרות של חסות הנוער. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וכמה האחוז של נתוני הוצאת ילדים מהבית? אז היה מאבק עיקש, כפי שאת זוכרת, שאני הובלתי יחד עם איריס פלורנטין ואני מרגיש שיש התרופפות כי יש לי פתאום פניות. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> אין התרופפות, אני חושבת שזה קשור למה שקרה בקורונה ומה שקורה במלחמה. זה כן גורם לזה שיש יותר פונים לשירותי הרווחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואז מה? יותר מוציאים להם מהבית? << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> לא יותר מוציאים מהבית. אני יכולה להגיד פה נתונים שעבדנו מאוד מאוד קשה במהלך השנים מרגע שהייתה קבוצת מיקוד, שבאמת הייתה ביוזמתך, כבוד היושבת ראש, עשינו תהליך מאוד מעמיק עם העובדים הסוציאליים, עשינו הכשרות, כבר מ-2018 אנחנו עושים עבודה על הנושא של עמדות ודעות קדומות של עובדים סוציאליים ועובדי רווחה על מנת לשנות את המגמות האלה. היינו בפי ארבעה, ירדנו לפי 2.3% בהוצאות החוץ ביתיות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה חשוב ולדעתי פה אני רוצה להעיר את תשומת ליבך, וורקי היקרה, שאת מבחינתי פורצת דרך וסיפור מעורר השראה. את עברת מסע מאוד מאוד קשה, היית חלק מהצוות שגיבש את הדוח לסיוע למשפחות ושורדי המסע. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> והכרה בגבורתם של אלו שעלו דרך סודן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את בעצמך, אם את רוצה את יכולה לשתף. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> לא, אני יכולה לשתף בהקשר הזה שעשינו ביוזמתך - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, את מבחינתי כמישהי שבאמת איבדת את הקרובים לך בדרך ומגיעה לדרג גבוה, את מעוררת השראה. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואני שמחה שאת עוסקת בתחום הזה וכן חשוב לי לומר לך, אתם צריכים לחזור ולבדוק עוד פעם, גם את הסיפור של הנערות בחסות הנוער, גם את הסיפור של האימהות החד הוריות, מה הן מקבלות, וגם את הסיפור של הוצאת ילדים מהבית. והכי חשוב אני אגיד, מעבר להטיות שצריך לעשות עבודה, ואני אומרת לך, השינוי נוצר כתוצאה מזה שלא ויתרתם לעצמכם אחרי שראינו את תמונת המצב ב-2016 ואמרתם את האמת לעובדים הסוציאליים ולפקידות הסעד. אותו דבר מערכת החינוך עשתה את זה תקופה, ואגב תקופה המשרד המוביל בשינויים היה משרד החינוך, יותר חינוך, גם בצה"ל הייתה תקופה, אני מבקשת שתבדקו את העניין הזה. התחושה היא שיש התרופפות. אפשר להגיד שזה קורונה, אפשר להגיד שזה הסיפור של המלחמה, בוודאי שיש השלכות רוחביות, אבל אנחנו לא רוצים לחזור למקום שהיינו בו, זה היה מקום קשה, זה היה מקום רע. והסיפור הנוסף זה לראות איך אתם ומשרד הבריאות משתפים פעולה סביב בריאות הנפש. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> אני רוצה להגיד כמה מילים גם בהקשר של חד הוריות. מעצם זה שאמרתי שרוב הנשים בגילאי 27 עד 49, שהן מהוות 45%, מטופלות בשירותי הרווחה, אז 400 נשים מהן הן בתוכניות שעוסקות בעוני בתוכנית עוצמה וכל הנושא של מיצוי זכויות תעסוקה, כלכלת המשפחה, סדנאות, טיפול פרטני וקבוצתי. 100 נשים משולבות בתוכנית 'נושמים לרווחה', שזה לבנות מעטפת אישית והתערבות אישית ומשפחתית לכל אישה כזו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שאגב פעם לא היו נכנסות ל'נושמים לרווחה' והתחלתם להכניס אותן לתוכניות האוניברסליות, והשאלה אם יש לזה אימפקט וזה באמת מצליח לעזור להן. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> אני יכולה להגיד שמבחינת מה שעשינו לאורך השנים זה היה לראות, על מנת להפחית את ההוצאות החוץ ביתיות, אפרופו מדידה, אנחנו כן פועלים לפי יעדי החלטת הממשלה. אז אם היעד שלנו הוא באמת להפחית את ההוצאה הביתית אנחנו צריכים לראות איך אנחנו עובדים ופועלים ומשאירים ילדים בקהילה ושהמשפחות האלה יקבלו מענה טיפולי. מבחינת מרכזי הורים-ילדים הגדלנו שם את מספר המשפחות שמקבלות מענה טיפולי. אם ב-2020 היה לנו - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל זה טיפולי בתוך הקהילה כאשר הם עוברים גם סדנה כדי שלא יתייגו אותם ויוציאו אותם. הרי מה היה קורה? הם לא היו פונים לרווחה, משום שהיו לוקחים להם את הילדים. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> נכון. חלק מהתהליכים, קודם כל אני צריכה להגיד שסוכנות השינוי שלנו זה באמת מלוות המשפחה, שהאמון נבנה ונוצר קשר מדהים. ויש לי שני דברים לומר גם על הנושא של טיפול בטראומה, זה היה ביוזמה שלך, אני מאוד שמחה שיש לנו תוצרים של זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> משרד העלייה והקליטה, תקשיבו, אחר כך אני אשאל גם אתכם מה אתם עושים עם הדוח? << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> מה שעשינו זה היה להקים קבוצות ברשויות לטיפול בטראומה לאלה שעלו דרך סודן. השנה השתתפו 32 נשים בקבוצות הטיפוליות האלה ואנחנו ממשיכים להפעיל אותן ואני מקווה שב-2025 נפתח עוד קבוצות כאלה. זה אחד הדברים המדהימים שיכולנו לעשות, זה היה לשמוע את הנשים עצמן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את משתתפת? << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> אני משתדלת להגיע בסיום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סיון, היא צריכה כתבה. היא יוזמת היום את הקבוצות האלה שמטפלות בכל הטראומות של המסע, את מכירה את הסיפור האישי. זה מאוד מרגש אותי. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> אני מאוד התרגשתי גם לבוא היום לוועדה, גם מהמקום הזה של להגיד לך תודה על היוזמה הזאת. חשוב לי שתדעי שיש ניצנים ופירות להובלה שלך בהקשר הזה. אני אגיד עוד דבר, קידמנו גם בהקשר של התוכנית 'הדרך החדשה', דשנו בזה בלי סוף, אבל בסוף קידמנו את זה גם עם שותפים נוספים, יש לנו עובדים סוציאליים שיוצאים ללימודי פסיכותרפיה, 15 כאלה, בשיתוף ובתרומה של נאקוג', שהם הובילו את זה ואנחנו שותפים, עם ווסטה צגה ומשרד הרווחה והביטחון החברתי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שני דברים נוספים, מה עם מרכזי הקשישים? הם בסדר? << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> יש לנו 843 אזרחיות ותיקות שמשולבות גם בתוך המענים של שירותי הרווחה, שזה מועדוני מופת, מועדון מועשר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> המועדונים האלה, שהם ייעודיים, כי ראינו שבני הקהילה הקשישים לא צורכים, הקבוצות האלה, היה אז 20, כמה היום? << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> יש לנו מקומות, אני לא יודעת להגיד לך מספרית, אבל אני יודעת שיש לנו מרכזים שאנחנו תקצבנו, למשל דוגמה קרית מלאכי, תקצבנו בהתחלה מתוך התקציב של 'הדרך החדשה' - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גם פתח תקוה. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> אבל היום המינהל לאזרחים ותיקים כקבוצה ייעודית, יש 35 אזרחיות ותיקות שמשתתפות ומגיעות שלוש פעמים בשבוע. יש את זה בפתח תקוה ויש את זה ברחובות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אגיד לך את האמת, זה אחלה פתרון. הם לא הולכים לבתי אבות, הם לא הולכים למרכזי קשישים, שלוש פעמים בשבוע, מהבוקר עד ארבע, זה עובד יפה. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> זה עובד מזמן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל זה לא צריך לעמוד במקום, צריך עכשיו להכפיל את זה. זה מה שצריך, להיות בתנועה. הם מסכנים. האמת, נשבר לי הלב, האנשים האלה לא מקבלים את הזכויות שלהם, ואם אתם לא תלכו ותבדקו איפה צריך עוד קבוצות, אחרי כל מה שהם עברו בחיים שלהם, אחרי כל המסע הקשה, כל התלאות, כל הבעיות, כל השברון, ועדיין אנשים כאלה חזקים, אני חושבת שהמעט שאנחנו יכולים לתת זה להגדיל את הקבוצה הזאת. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> אנחנו ראינו, כשזה ייחודי זה עובד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אני רוצה לשמוע את משרד העלייה והקליטה. כמה התקציב היום של אגף יוצאי אתיופיה במשרד העלייה והקליטה? << אורח >> חן דור: << אורח >> חן דור, מנהלת אגף קהילות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את החלפת את סיון? << אורח >> חן דור: << אורח >> אני מחליפה את דוד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל לא קראו לזה אגף קהילות. << אורח >> חן דור: << אורח >> האגף מכיל בתוכו גם את התחום של יוצאי אתיופיה ותחומים נוספים, אוכלוסיות נוספות, הוא מכיל בתוכו עוד נושאים אחרים מעבר לזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל האגף הזה היה רק אגף של יוצאי אתיופיה. אז מה עכשיו זה גם? זה אומר ששמתם את הנושא בסדרי עדיפויות? << אורח >> חן דור: << אורח >> לא, ממש לא, זה פשוט אומר שיש עוד נושאים נוספים שנכנסו למשרד והם יושבים בתוך אוכלוסיות ייחודיות שזה כולל את בני המנשה, כל העמותות וארגוני הקליטה. הוא מכיל בתוכו הרבה מאוד תחומים, תחום יוצאי אתיופיה בסופו של דבר לא נפגע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה התקציב של יוצאי אתיופיה? << אורח >> חן דור: << אורח >> התקציב שלהם בתוך החטיבה שיושב אצלנו הוא 20 מיליון, שזה מכיל בתוכו את העניין של הרשויות המקומיות, של מלווי העולים, של התוכניות הייחודיות של המשטרה בתוך הפנימיות, של חדרי המורשת להנצחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> התוכנית הכי טובה שלכם, וזו תהיה ההנחיה שלי, הסיפור של הפרישה. דיברו על זה שדולת הנשים, הם כבר לא פה. זו תוכנית שאתם צריכים להכפיל ולהיכנס בכל הכוח, לא בגיל פרישה, זה גם לפני. לעשות תוכנית של בדיקת הזכאות. שודדים להם את קרן ההשתלמות, שודדים להם את כל הזכויות הסוציאליות, זכויות פנסיוניות. אני חייבת לומר לכם, אנחנו בבעיה מאוד גדולה, בחיים לא הייתה כזו פגישה, אתם לא תמצאו בשום אוכלוסייה ואתם יודעים את זה. << אורח >> חן דור: << אורח >> אני חייכתי משום שזה אחד הדברים שיושבים כרגע על שולחני. מי שפיתח את זה, והקרדיט מגיע לו, אני לא לוקחת שום קרדיט, זה דוד ואלמו שיזמו את זה. אנחנו כרגע כן נמצאים בתוך הדבר הזה, יש כל שנה בין 25 ל-30 סדנאות שנעשות - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא מספיק. אתם שמים על זה רק 2 מיליון. כמה אתם שמים על זה? << אורח >> חן דור: << אורח >> אנחנו שמים פחות מ-2 מיליון, אנחנו שמים על זה 500,000. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז בושה וחרפה. << אורח >> חן דור: << אורח >> שוב, אנחנו צריכים לעשות את ההפרדה בין - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא התשובות האלה. אנחנו נגיד לכם מה הצרכים שלנו. אני יודעת שאלמו הוא עובד מסור, את לא היית כשהייתי שרה, אתם תגדילו את התקציבים שם. << אורח >> חן דור: << אורח >> אנחנו רוצים מאוד להגדיל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם תגדילו את התקציבים שם כי הנשים האלה נפגעות והן יישארו בלי פת לחם בסוף בגלל שאנחנו חברה דורסנית וגזענית. << אורח >> חן דור: << אורח >> אני מסכימה, בגלל זה אנחנו גם עובדים עם משרדי ממשלה נוספים כדי שהם יכניסו את זה לתוכם בתור תוכניות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה משרדי ממשלה נוספים? אני לא מצליחה להבין איזה תשובה זאת. << אורח >> חן דור: << אורח >> כרגע זה נמצא על שולחננו, אבל בסופו של דבר משרד ממשלתי אחר, כמו הביטוח הלאומי, כמו המשרד לשוויון חברתי, שאלה הנושאים שהם צריכים להחזיק - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ממש לא, את לא תתנערי מאחריותכם. << אורח >> חן דור: << אורח >> אני לא מתנערת מאחריות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם תוסיפו את התקציב. 500,000 זה לעג לרש. << אורח >> חן דור: << אורח >> אבל אנחנו צריכים להתייחס לזה שאנחנו מדברים על עולים ב-15 שנה שלהם בארץ. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תשתפי פעולה, גברתי, אבל אני לא אקבל את זה שיהיה רק 500,000 כאילו עשיתם טובה לצאת ידי חובה. זו תוכנית מצוינת, אולי זה שיח עקר ואני צריכה לפנות למנכ"ל שלך, ולא יכול להיות שיהיו לך 20 מיליון שקל ואומרים לך מה הצרכים ואתם כאילו מתעלמים מהם. << אורח >> חן דור: << אורח >> אני לא אמרתי שאני מתעלמת, בסופו של דבר הנתונים מדברים על זה שהעולים שבתוך 15 השנה מאז שעלו לארץ, מדובר על מקסימום 2,000 אנשים החל מגיל 55. אלה בעצם התוכניות שאנחנו מפעילים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, את טועה, אני אחדד לך מה 'הדרך החדשה' אומרת. משרד העלייה והקליטה מטפל באנשים עד 15 שנים בארץ ובמבוגרים שיש להם חסם שפתי והם נשארים עם אותו חסם כפי שהם עלו לארץ. לכן גם המבוגרים יוצאי אתיופיה, ויש עוד תוכניות נוספות, הם תחת האחריות שלכם. משמע את לא נותנת את השירות הזה רק לאנשים עד 15 שנה שהם נמצאים בגיל אזרחים ותיקים אלא גם לאזרחים הוותיקים שנמצאים פה 40 שנה אבל לצערנו עדיין נמצאים באותו מקום מבחינת הניצול של החברה, הדורסנות שלהם ואי יכולת למצות את הזכויות שלהם כי יש מי שמנצלים את זה. << אורח >> חן דור: << אורח >> בדיוק בגלל זה אנחנו רוצים לעשות שיתופי פעולה עם משרדים נוספים שתחום האחריות הוא שלהם. אני יכולה להכניס את הפן שלי כמשרד העלייה והקליטה, ביטוח לאומי יכול לתת את הכלים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל זה לא קשור, את צריכה להגדיל קודם כל בחלקת האלוקים שלך את התקציבים. תעשי חלוקה אחרת, תגברו את התוכנית הזאת. החוכמה זה לא לתת עוד 500,000 פה ועוד 500 פה ועוד 500 פה ואין תוצאות, החוכמה היא ללכת על תוכניות דגל שיש לכם יתרון והובלה בתוכניות, וזה צריך להיות גם אלה שעד 15 שנה וגם אלה שהם מבוגרים ויש להם חסם שפתי. וגם קצת צניעות, חן. תיקחו את זה, תבדקו, תבחנו ותגבירו את הסיוע. << אורח >> חן דור: << אורח >> אין בעיה, אנחנו נבדוק את הדברים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אותו דבר לאימהות חד הוריות שיוצאות ממרכזי הקליטה ושנמצאות עד 15 שנה. מה התוכניות שיש לכם, אלמו? << אורח >> אלמו אלבנט: << אורח >> אין לנו תוכניות מיוחדות רק לחד הוריות, אבל אנחנו תומכים ברשויות מקומיות שהן בוחרות את התוכניות לפי הצרכים של העולים, אנחנו כמעט לא מתערבים להם, זו גם הדרישה שלהם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של מי? << אורח >> אלמו אלבנט: << אורח >> של הרשויות המקומיות, אנחנו לא קובעים להם מה להפעיל, כל רשות קובעת ומחליטה באיזה תחום להשקיע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של אגף הקליטה? << אורח >> חן דור: << אורח >> של מחלקת הקליטה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אגיד לך משהו, אלמו, ממשלת ישראל פועלת על פי מבחני תמיכה וקולות קוראים, אז להגיד אנחנו לא יכולים להתערב זה לא נכון. אתם צריכים במבחני התמיכה שלכם ובהגדרת התוכניות שלכם למקד על נשים עולות חדשות חד הוריות, כי אנחנו רואים בצער שיש יותר גירושין בקהילה, בוודאי אחרי העלייה, ולכן אני מבקשת שבמבחני התמיכה שלכם, אני לא מחליפה את שר העלייה והקליטה, אבל אני כן אומר לכם, כנבחרת ציבור, כמי שיושבת בראש הוועדה הזאת, הפיקוח שלי אומר שאתם צריכים להגביר את ההתערבות שלכם במובן הזה שאתם אומרים מי שייתן יותר תוכניות לסיוע לנשים האלה, וזה יכול להיות כמובן בשיתוף פעולה ושלא יהיה כפל תקציבים עם משרד הרווחה, אז אתם תיתנו לו יותר. זה מאוד פשוט. << אורח >> אלמו אלבנט: << אורח >> זה בסדר גמור. עד היום, כל פעם שיש נושא שעולה אנחנו גם מבקשים שייתנו לזה דגש, אז אנחנו נעשה גם את זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אחרון חביב, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. יש לכם פניות, ליאור? << אורח >> ליאור עובדיה: << אורח >> אכן כן. אני אקח את שנת 2023, שזו שנה מלאה, ינואר עד סוף מרץ, מתוך כ-900 פניות שהיו לנציבות כ-3% מהן היו על ידי יוצאי אתיופיה וכ-35% מהם היו על ידי נשים, 35% מתוך ה-3%. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, יותר גברים מופלים, לפחות לפי הפניות שלכם. סביב מה היו התלונות? << אורח >> ליאור עובדיה: << אורח >> רוב הפניות עסקו בתנאי העבודה. דיבר על זה גם חבר הכנסת סגלוביץ', שבעיקר על תנאי העבודה וכל הנושא של פיטורים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה אתם עושים? כמה מהתיקים ייצגתם? יש לכם שיניים, אתם הנציבות עם הכי הרבה שיניים. << אורח >> ליאור עובדיה: << אורח >> נכון, אנחנו לא בהכרח תמיד צריכים להגיע לתביעות מעשיות, ההליך ברובו, רוב המקרים נסגרים במהלך הליך די קצר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ליאור, אני אעשה לך את העבודה קלה, תעשה פילוח שם, תבין כמה מהתיקים זה על אפליה, כי לדעתי אין לך תשובה. או שיש לך? << אורח >> ליאור עובדיה: << אורח >> לגבי מה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה מהתיקים האלה שקיבלת מקרב יוצאי אתיופיה, שזה 3% מתוך 900 פניות, כמה מהן על אפליה וגזענות? אם אין לך, תיקח את ה-3%, תעשה פילוח, גם נשים וגם גברים, תגיד לנו כמה הם על רקע כפול, נגיד אפליה בעבודה על רקע עדתי, ותעבירו בבקשה למנהלת הוועדה. כל אלה שהונחו להעביר נתונים, כולל משרד הרווחה על הסיפור של הוצאת ילדים מהבית, אני מבקשת להעביר למנהלת הוועדה, היא תאגד לי את המידע לקראת הדיון הבא ואנחנו נדון בזה. כמובן גם משרד החינוך. << אורח >> ליאור עובדיה: << אורח >> חשוב לי רק להדגיש עוד דבר קטן, הנציבות, מלבד כל התהליכים שהיא מקדמת מול הפונים היא מקדמת גם מול המעסיקים, אנחנו מלווים מעסיקים, בונים תוכניות גם רשויות מקומיות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה למשל? איך אתה מלווה את המעסיק? << אורח >> ליאור עובדיה: << אורח >> אחת מהרשויות המקומיות, עיריית ירושלים, לאחרונה היה שם סוג של אבחון ארגוני, הבנו שיש שם קושי בקידום יוצאי אתיופיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, ואז אתם ניתחתם את הארגון או את יוצאי אתיופיה? << אורח >> ליאור עובדיה: << אורח >> לא, נבנתה תוכנית ביחד עם הכשרה של הארגון עצמו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה למשל? << אורח >> ליאור עובדיה: << אורח >> אנחנו ביחד עם עיריית ירושלים ועם אקורד, הייתה תוכנית מלווה להגביר את ההכלה ולאפשר קידום כחלק משינוי, לקדם גם את העובדים הקיימים, גם את העובדים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עובדים יוצאי אתיופיה? << אורח >> ליאור עובדיה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אשמח לראות את התוכנית ואם יש הערות אנחנו נעביר לכם הערות לתוכנית. << אורח >> ליאור עובדיה: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ד"ר חנה קטן. << אורח >> חנה קטן: << אורח >> תודה רבה שקיימת את הדיון החשוב, כמו שבכל דיון שאני נמצאת בו אני מתפעלת ממך. אני נתקלתי במבצע שלמה לראשונה בבעייתיות המאוד מאוד גדולה שיש כלפי הציבור היקר הזה, הגעתי למרכז בריאות האישה, הייתי צריכה לטפל בנושא של אמצעי מניעה, מגיעה אישה עם מלווה שלא מדבר אמהרית עם התקן ביד לרופאה גניקולוגית. כאילו זהו, תעשו איתה מה שאנחנו מחליטים לעשות. אני אמרתי לא בא בחשבון, קודם כל אני רוצה שידברו איתה בשפה שלה, אני רוצה שהיא תחליט מה היא רוצה, אם היא יודעת בכלל מה זה בדיקה גניקולוגית, שככה זה ייעשה. הפטרנליזם הזה זה דבר חמור ביותר כלפי הציבור הזה וזה נעשה במרכזי בריאות האישה גם בתחומים אחרים שקשורים למניעת היריון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הם קיבלו 5 מיליון שקלים ולא מימשו אותם. אני מתכוונת לפנות לשר הבריאות ואני חושבת שבזבוז הכספים המשווע והזלזול ופטרנליסטיות, חד משמעית, ופטרונות, ואחר כך להגיד הענקנו 120 מיליון שקלים. זה לשחק בחיי אדם. << אורח >> חנה קטן: << אורח >> ממש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תחום הבריאות, עם כל האפליה בתרומות הדם ועובר דרך החיסונים ההזויים בלי שאימהות יודעות, ועוד הרבה דברים שבעיניי אם היינו פרוטוקולים כנראה היינו מגלים הרבה דברים קשים מאוד כמו הדפו פרוברה ועוד. אפשר לחשוב מה לעשות סביב זה גם בהתייעצות איתך כי אני יודעת שאת מומחית בתחום. משרד הבינוי והשיכון, דניאל אברהם. ואם רן מ'נקודת מפנה' רוצה לבוא תגידו לו שיבוא. דניאל אברהם, מנהל תחום היערכות לשעת חירום. דניאל, זה תפקיד יחסית בכיר, אתה בתוך העשרה? << אורח >> דניאל אברהם: << אורח >> מה זה עשרה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עשרה הבכירים שהציגו, או שזה נחשב לא דרג בכיר? << אורח >> דניאל אברהם: << אורח >> אני מחכה לביאת המשיח שזה יקרה. לא, אני לא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בעזרת ה'. אז למה הם שלחו אותך? אתה מנהל תחום היערכות לשעת חירום, שזה מרשים מאוד, למה הם שלחו אותך? בגלל שאתה אתיופי? << אורח >> דניאל אברהם: << אורח >> לא, אני חושב שכיוון שאני לקחתי על עצמי תפקיד שהוא בנוסף למה שאני עושה היום, התפקיד שלי הוא ממונה שוויון מגדרי וקידום נשים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יפה. << אורח >> דניאל אברהם: << אורח >> לצערי אני חייב לציין שאני הגבר היחידי בין משרדי הממשלה שלקח על עצמו את התפקיד הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> פורץ דרך, לא רק בקהילה, פורץ דרך בחברה בכלל. << אורח >> דניאל אברהם: << אורח >> לא בגלל הקהילה, אלא בגלל שזה נושא מאוד חשוב. נשים הם לא בעיה של החברה, אתיופים הם לא בעיה של החברה, ולצערי הרב מתמקדים באתיופים כאילו שהם הבעיה. הם לא הבעיה, מי שהבעיה, בעיניי לפחות, זה החברה עצמה שמגלה אדישות כלפי גילויי גזענות, שמגלה אדישות כלפי זה שיש אפליות וגזענות סמויה מתחת לפני השטח, אדישות לילד שיורקים לו בפנים. רק את הקהילה האתיופית זה מעניין וזה פוגע? בגלל צבע העור שלו או בגלל שהוא בן אדם שנפגע בצורה מאוד קשה? וזה ממשיך בעוד הרבה תחומים. הבחור משוויון הזדמנויות בעבודה, לפני כשנתיים בערך הייתה הסדרה בתחום המקצועי שלי ופניתי לגוף הזה, היה לי חשד האם אני גם מדבר את אותם השינויים שנעשו? אני עדיין בסימני שאלה האם מי שקיבל את השינויים הוא מי שדחף ומי שהיו לו את הכוחות והקשרים הנכונים, או שזה באמת הוחל באופן שוויוני לחלוטין. אני עדיין בסימני שאלה, אני לא יודע להגיד וזה נכון להרבה מאוד מקרים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז טיפלו בך כמו שצריך? << אורח >> דניאל אברהם: << אורח >> לא, אמרו לי שזה תלוי בשיתופי פעולה של המשרד ושל הנציבות ולא קיבלתי מענה שאומר שההסדרה שנעשתה היא שוויונית ושקופה לפי ותק או לפי תפקיד וכדומה. אז אני מדבר סתם על מקרה פרטני שלי, אבל אני לוקח את זה כמקרה בוחן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אגיד לכם משהו, לא להתנצל שאתם מביאים את הדוגמאות האישיות, בסוף לאף אחד אין חסינות ולא משנה באיזה עבודה ובאיזה דרג. מה נראה לכם, שאני, בגלל שהייתי שרה או חברת כנסת, אני לא חווה חוויות יום יומיות? לא יודעת אם יום יומיות, היום פחות כי אנשים מכירים את הטמפרמנט, אבל כולנו חווים ובצער רב. << אורח >> דניאל אברהם: << אורח >> אז זה היה משהו לתחושתי ופניתי ובסופו של דבר אני גם התייאשתי מלקבל איזה שהיא שקיפות מהמערכת. אבל אני חייב להגיד שבסופו של דבר ככל שעולים בסולם הדרגות האפשרויות להתקדם הן מצטמצמות מאוד, הפירמידה הולכת וקטנה, לא בגלל שאתה אתיופי, זה יכול להיות שאתה חרדי, אתה ערבי וכדומה, אז אנחנו לא לבד בעניין הזה, ואני לא יודע אם זה בגלל שלא צובעים משרות בכירות. אני לא בטוח שצריך לצבוע משרות, אלא זה מתחיל עוד לפני כן, לתת לאנשים לעבור בין תפקידים, לצבור ניסיון והתמקצעות בתפקידים שונים, בין אם זה במשרדים ובין אם זה בגופים עסקיים וכדומה. אנחנו היינו רוצים שאנשי מפתח בני הקהילה באמת יהיו בצמתים חשובים של מקבלי החלטות, שיושבים במכרזים הנכונים, שיודעים לתת את נקודת המבט הזאת ולתת הזדמנות באמת שווה בגלל הכישורים שלהם ולא בגלל הקשרים שלהם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, עלה והצלח. יוצאי אתיופיה נדרשים גם במגזר הציבורי, כמי שהם חוד החנית לפילוס הדרך, לגלות אומץ רב. אני יודעת שזה לא פשוט לגלות אומץ רב אל מול בוסים ובוסיות ומנהלים שיכולים לטרפד ולשים רגליים, אבל אני אומרת לכם קבל עם ועדה, אנחנו נהיה כאן כדי להגן על כל עובד בן הקהילה שמנסה לקדם את בני הקהילה ושמים לו רגליים או לא מממשים את התקציבים או פוגעים, בין אם במחדל ובין אם במעשה, ביוצאי אתיופיה. ואני לא מדברת רק על בני הקהילה, אני מדברת על כל פקיד או פקידה שמחזיקים בתפקיד שהוא חשוב ולא מצליחים לקדם את הנושא או שרואים שיש מחדלים וגם לפעמים אפילו עבריינות, הם מוזמנים לפנות אלינו כדי לקבל מאיתנו את הסיוע הנדרש ואף אחד לא ייגע בהם. אם אני אזכיר את האחרון שנלחם ונאבק ובסוף גם ניצח, זה היה עורך דין אווקה זנה, שהוא לא ויתר למערכת שרצתה לפלוט אותו מהמגזר הציבורי. הוא היה ראש היחידה למאבק באפליה וגזענות הראשון, היה אקטיבי מאוד ובסוף הוא גם ניצח והיום הוא נמצא בתפקיד חשוב במח"ש. כמו כן אני יודעת שיש בימים אלה תביעה, אני לא אזכיר את השם כי לא ביקשתי ממנה את האישור, של בת הקהילה שהיא בתפקיד מאוד מאוד בכיר, היא הגיעה לשלב הסופי ופשוט דירגו את השכלתה אל מול האחרים והאחרות בצורה הזויה ושערורייתית, מה גם שאמרו לה שאין העדפה. גם אם הנתונים שלה הם נתונים טובים אל מול מישהי אחרת שהיא לא בת הקהילה, אמרו לה שאין העדפה בגלל ששתיהן נשים, שזה שקר וכזב, כי זה לא אומר מה שאומר החוק. << אורח >> ליאור עובדיה: << אורח >> חברת הכנסת, לגבי מה שאמרת על גזענות, ביררתי, זה מופיע, ארץ מוצא זה גזענות. זה מופיע אצלנו ב-2024 במקום הגבוה ביותר בכל הפילוחים, יש גם הטרדה מינית, שירות מילואים וכו'. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גם מי שנפגעות מינית יש שם יותר אתיופיות? << אורח >> ליאור עובדיה: << אורח >> יש פילוחים, זה לא יותר אתיופיות, אבל מתוך הפילוחים של יוצאי אתיופיה שיש בהם הטרדה מינית, ארץ המוצא זה המקום הראשון, הגבוה ביותר, בשנת 2024 ובשנת 2023 זה מקום שני. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תשב עם עדו, עדו יודע לפלח, הוא יבין. תעבירו את זה בבקשה לממ"מ שינתח את זה. << אורח >> ליאור עובדיה: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני לא אתן הנחיות מפורטות כי כל אחד מכם יודע טוב מאוד מה ההנחיות שאני נתתי, אני אומר באופן כללי. סליחה, רן, המסכם שלנו. רן הוא ידיד ויועץ לוועדה. הוא ידיד של הקהילה, רן מלמד, 'נקודת מפנה', תודה על הליווי ובכלל אתה כל הזמן נמצא, בכל מקום, בסיגד, בכל מקום שהקהילה נמצאת הלב שלך שם וגם הגוף. בבקשה. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אכן אני מחויב לקהילה כבר הרבה מאוד שנים. אני הייתי רוצה להעלות ברשותך, גברתי, ארבע נקודות קצרות שלדעתי חלקן יכולות להיות נקודות להחלטה שלך. הנקודה הראשונה זה לתקן את דוח השכר של הנציבות והממונה על השכר באוצר כך שהוא יכלול את הפילוח המגדרי המדויק של נשים וגברים גם לפי הנושא של יוצאי אתיופיה. היום זה לא קיים בצורה הזאת וכל עוד הדוח הזה של עובדי המדינה לא בנוי בצורה הזאת יש לנו פספוס. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גם אם לא כלפי החוצה, אם הוא מקבל את השכר, ואז הוא נותן לו את הפערים האלה. לא רק הלמ"ס, גם הנציבות צריכה. מסכימה איתך לחלוטין. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> הדבר השני, אני חושב שצריך לדבר עם הפיקוח על הבנקים, מכיוון שבמערכת הפיננסית יש הרבה מאוד רצון להעסיק יוצאי אתיופיה, רמות השכר מאוד בעייתיות, תיכף אני אגיד למה אני יודע את זה, אני חושב שצריך לדבר עם הפיקוח על הבנקים, עם הפיקוח על הביטוח, לחייב את חברות הביטוח והבנקים לעשות סקר שכר והשוואת שכר מגדרי בהקשר הזה גם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אילת, אני חושבת שזה נושא של המשרד לשוויון חברתי, למרות שאת יותר קשורה לרשות, או שאני טועה? זה גם, את ברשות, אבל עדיין זה מארג אחד שלם. הסיפור הזה של גם פיקוח פיננסי, אתה נוגע בנקודה מאוד רגישה, בזמנו הלכנו לתוכנית למשכנתאות ליוצאי אתיופיה עם סבסוד של המדינה, אתה יודע מה עשו הבנקים כשהם הבינו את אחוז הריבית שהמדינה העניקה, שזה היה אפס? הם פשוט הקפיצו להם את הריביות ברמה מאוד קשה. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> הם הקפיצו ל-7 בערך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> והדירוג הפיננסי משפיע. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> נכון. יכול להיות ששווה לעשות דיון ספציפי על זה, אבל בנושא השכר אני חושב שצריך. הנקודה השלישית זה מיצוי זכויות אקטיבי. אני הייתי, גברתי, בשבוע שעבר בפגישה עם שר הרווחה וכל הנהלת משרדו בנושא מיצוי זכויות אקטיבי. אני חושב שמה שציינה פה וורקי, צריכים לקחת קודם כל את 15,000 הנשים והגברים שנמצאים בתוך המערכת - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 15,000 נשים. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> לקחת את 15,000 הנשים ולעשות להם מיצוי זכויות אקטיבי על ידי משרד הרווחה, לעבור איתן על כל הזכויות, לא רק אלה של משרד הרווחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מסכימה איתך, אני חושבת שזה מספר שאפשר לדעת לעשות אותו, זה לא מספרים גדולים, וכמי שהפעיל את מרכזי 'ידיד', אם אתם זוכרים, היה גם בקרית מלאכי ובעוד מקומות, שזה ממש היה עוזר להם, אלה היו מרכזים שאפשר היה לבוא אקטיבית עם התלושים ועם הכול, צריך לעשות את זה. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> עוד שתי סוגיות קטנות. אחת זה הסרת חסמים בדרך לקבלת עבודה. אני עשיתי בזמנו פרויקט עם האגודה ליהדות אתיופיה על מה החסמים שמונעים מבעלי תואר ראשון להתקבל למקומות עבודה טובים וגילינו שאחד המקומות הבעייתיים הוא מרכזי הערכה. היום כשאתה הולך להתקבל לעבודה שולחים אותך למרכז הערכה, ליוצאי אתיופיה יש פחד מובנה ממרכזי הערכה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה זה פחד מובנה? הכול בהטיה תרבותית. הרבה מהם גם לא עוברים, שהם מצוינים. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> הם לא ניגשים. אז עשינו פיילוט עם בנק הפועלים ובנק לאומי שעשו התאמות. אני חושב שהנושא הזה של החסמים צריך להיות מטופל. והדבר האחרון זה נושא של נשים יוצאות אתיופיה מבוגרות. לא הצעירות, שכל עתידן לפניהן, אלא אלה שעברו את גיל 50-45, עדיין לא בגיל פנסיה, יש להן רצון לעבוד, יש להן רצון להתפתח, יש להן רצון לעשות, בשביל זה במשרד העבודה והכלכלה הגדירו את האוכלוסייה הזאת, כפי שאת ציינת, כאוכלוסייה ייחודית לצורך קבלת סיוע בנושאים של תעסוקה, זה לא מטופל מספיק וחבל, אני חושב שצריך. והדבר האחרון, מילה אחת טובה. לפני 13 שנה יזמתי פרויקט שנקרא 'מג'מריה', שהיה בית ספר להכשרה של צורפים יוצאי אתיופיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היום זה כבר חברת תכשיטים בין-לאומית, נקווה שהתמלוגים שמגיעים ליוצאי אתיופיה מגיעים. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> נכון, היה מאוד מאוד מוצלח, אחד מהתכשיטים ניתן למישל אובמה כשהיא הייתה פה בארץ, ולפני חודש וחצי קיבלתי מהלשכה שלה תמונה שהיא באיזה שהוא אירוע עם התכשיט. אין לי את התמונה הזאת אצלי, אבל זה התכשיט שמישל אובמה קיבלה, שנעשה על ידי נשים יוצאות אתיופיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רן, אתה יודע שהיא לא אתיופית. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אני יכול להגיד לך שהייתי בביקור עם סופרת אמריקאית מפורסמת ברהט והיא ראתה בדואים שחומי עור והיא אמרה: איך אני שמחה שבאו מקרית גת לגור ברהט. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אני אומר כזה דבר, קודם כל להודות לכל הנציגים והנציגות שהגיעו ממשרדי הממשלה. אחת, אנחנו נוציא מכתב לשרים שהנציגים שלהם לא הגיעו והכנסת לא תקבל אי התייצבות לפיקוח על משרדי ממשלה שעבודתם הרלוונטית קשורה בנושא שבנדון. כמו כן אני רוצה, כפי שאמרתי, להודות למשרדי הממשלה שהציגו נתונים, שלא בכולם יכולנו להעמיק, ואנחנו מבקשים להעביר להנהלת הוועדה את הנתונים בכדי שאנחנו נהיה עם הכנה יותר מוגברת לקראת הדיון הבא. יושבת ראש הוועדה מחליטה לקיים סדרת דיונים בנושא ופונה למרכז המחקר והמידע של הכנסת, גם לאסוף ולאגם את הנתונים שמוצגים כאן, גם להיכנס לעובי הקורה בפילוח מגדרי בין נשים לגברים. אם כי לעתים אנחנו נראה שדווקא ההטיה והפגיעה היא יותר כלפי גברים. הוועדה מנחה את משרד ראש הממשלה להציג תוכנית לפיקוח עם יעדים, אדוני מנהל מטה היישום, אנחנו רוצים תוכנית ברורה לדיון הבא איך אתם הולכים לפקח על התקציבים של כלל משרדי הממשלה. בעצם המטה הזה הוקם כדי לעקוב ולפקח ולממש את היעדים. עד אז אני חושבת שכל אחד מכם קיבל שיעורי בית, אני חושבת שדיון כזה או אחר לא ישנה מציאות, מי שיכול לשנות מציאות זה מי שעוסקים בזה ביום יום, מקבלי ההחלטות יכולים להנחות, נבחרי ציבור יכולים להעיר, לחוקק במקום שאין חקיקה, אבל בסוף זו השליחות שלכם. תאמינו לי, אין רצון לשבת כאן ולנזוף באנשים, אבל המציאות היא קשה והמציאות היא לא פשוטה ובדיני נפשות עסקינן. על אף שבהרבה מקרים אנחנו נמצאים ברגרסיה או התקדמות ועוד פעם רגרסיה, לא נשלים עם מציאות כזאת שאנחנו כחלק מעם ישראל חיים במדינתנו באופן שהוא אינו שוויוני ובאופן שלא מאפשר לרבים להיות במקום של שוויון הזדמנויות והתקדמות והתפתחות טבעית, בוודאי כשמדובר בילדים וילדות. אז כל אחד שיחזור יעשה קודם כל חשבון נפש עם עצמו, כמה הוא תורם לקהילה הזאת שבאמת עברה דרך חתחתים ודרך קשה מנשוא עם מחירים כבדים מאוד, שכל העלייה הזאת, אני לא צריכה לספר לכם את ההיסטוריה, עד שאנחנו התיישבנו והגענו לארץ הזאת, שכל אחד יבדוק את עצמו גם ברמה המקצועית, איזה אומץ לב הוא מגלה, איזה מנהיגות הוא מגלה והאם הוא טעה, כל אחד שיפשפש במעשיו. גם אני מפשפשת במעשיי, גם אני מלקה את עצמי שבשנה ושלושה חודשים האחרונים נדרשתי למשימות דחופות יותר, של המלחמה, של המצוקה של כל עם ישראל, יש לי הלקאה עצמית כשאני רואה את הפניות, אני אומרת איפה את, פנינה? איפה את? אז אני מקווה שכולכם תהיו רתומים למשימת הקודש, לא פחות, כי בסוף זה מאבק על פניה של מדינת ישראל והחברה הישראלית בכללותה, כי אין עוול שנשאר במקום אחד או כלפי קבוצה מוחלשת ככל שתהיה, כי העוול הזה בסוף מתפשט כלפי כלל החברה ברגע שזה לא מטופל. אני מודה לכולכם ואנחנו נכנס את הוועדה בזמן הקרוב, עד אז שכל אחד יעשה שיעורי בית. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>