פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 39 ועדת המשנה לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים והפיקוח עליהן 09/12/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 10 מישיבת ועדת משנה של ועדת החינוך התרבות והספורט לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים והפיקוח עליהן יום שני, ח' בכסלו התשפ"ה (09 בדצמבר 2024), שעה 12:40 סדר היום: << נושא >> החלטת ממשלה 880- תכנית החומש מזרח ירושלים - הוספת פרק להחלטת הממשלה בדבר הכשרת מורים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אביחי אברהם בוארון – היו"ר מיכל מרים וולדיגר חברי הכנסת: ואליד אלהואשלה יוסף עטאונה מוזמנים: כרמית הרוש – מנהלת מחוז ירושלים, משרד החינוך שירין חאפי נטור – מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך לילי רוסו – ד"ר, מנהלת אגלף בכיר הכשרה וכניסה להוראה בפועל, משרד החינוך אייל העברי – יועץ לענייני ערבים מ"י, המשרד לביטחון לאומי לירון יפלח – סמנכ"ל, משרד ירושלים ומסורת ישראל שמעון אש – מנהל תחום בכיר מזרח העיר, משרד ירושלים ומסורת ישראל לירון בנית ששון – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יובל וורגן – ראש צוות במרכז המחקר והמידע של הכנסת - ממ"מ מריה רבינוביץ – מרכז המחקר והמידע של הכנסת - ממ"מ נעמי גרינוולד – סגנית מנהל תוכנית החומש, עיריית ירושלים לארה מובאריכי – מנהל אגף חינוך ערבי, עיריית ירושלים לאה האריס – אימהות הלוחמים יפעת הימן – אימה של החטופה ענבר הימן ז"ל, משפחות החטופים חנה כהן – דודתה של החטופה ענבר הימן ז"ל, משפחות החטופים יהודית בצלאל – אחותו של סמ"ר רפאל קאודרס ז"ל, פורום הגבורה אופיר אנגרסט – אחיו של החטוף מתן אנגרסט, משפחות החטופים רינה אנגרסט – סבתו של החטוף מתן אנגרסט, משפחות החטופים מירב רחמים – דודתו של החטוף מתן אנגרסט, משפחות החטופים אמיר השכל – תת אלוף בדימוס ופעיל במאבק משפחות החטופים יוסף אבי יאיר אנגל – סבו של החטוף ששוחרר אופיר אנגל, משפחות החטופים מנהלת הוועדה: אתי דנן ענת רגב – רכזת תחום פרלמנטרי רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> החלטת ממשלה 880- תכנית החומש מזרח ירושלים - הוספת פרק להחלטת הממשלה בדבר הכשרת מורים << נושא >> << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> שלום לכולם, צוהריים טובים תודה שהתקבצתם ובאתם. אנחנו נתחיל כנהוג בשנה האחרונה במשפחות החטיפים אנחנו נתחיל כנהוג לשמוע את דברי משפחות החטופים ואת אימהות הלוחמים ואבקש לשמוע את לאה האריס מאימהות הלוחמים, בבקשה לאה. << אורח >> לאה האריס: << אורח >> תודה. אני לאה האריס אני אימא לחמישה לוחמים אני חמות לעוד שניים, אני גם אימא לבנות וכלות שצריכות להתמודד לבד בבית ב-14 החודשים האחרונים אחרי מאות ימי מילואים, אני סבתא לנכדים במערכת החינוך שמתמודדים עם הקושי הזה, כל החיילים מתמודדים עם קשיי בריאות גופנית נפשית וגם עם קשיי כלכלה ורציתי להגיד משהו לגבי דווקא העצמאים. דיברתי הבוקר גם בוועדת הכלכלה על נושא של העצמאים שהם מקבלים מענקים מסוימים מהמדינה ואז המדינה מגיעה ולוקחת 25% מס על אותם מענקים וחלק מהלוחמים האלה קורסים, אנחנו יודעים שמעט מאוד אנשים במדינה הזאת אני חשבתי שזה 4% הבוקר נודע לי שזה רק 1% מהאוכלוסייה הם משרתי מילואים פעילים 1%, אז אם רק 1% הם משרתי מילואים פעילים אז אני חושבת שהמדינה ואני אשמח שכולם ישמעו, אני חושבת שהמדינה יכולה לפרגן להם ולתת להם מענק על אמת ולא לתת להם מענק ואז לקחת את זה בחזרה, כי גם הנשים שלהם מתקשות מאוד לעבוד, יש לי בן ששוב במילואים הוא כבר סבב שלישי רביעי אני כבר לא זוכרת ואשתו לא חזרה מחופשה לידה, כי קשה גם לתפקד בבית וגם לתפקד בעבודה, לכן אני חושבת שחובה לחוקק חוק שלא לוקחים מס לא מנקים מס מהמענקים שנותנים לחיילים. אם אנחנו כבר מדברים על האחוז המאוד מאוד קטן של משרתי מילואים, אז צריך לדעת שחייב להיות יותר שוויון בנטל וזה אומר אנחנו צריכים שהממשלה הזאת צריכה לעשות את הכול כדי לגייס את כל מי שצריך לגייס, חלקם זה אנשים אני אשמח אם יקשיבו, חלקם זה אנשים שלא התגייסו מלכתחילה והם צריכים להתגייס, וחלקם זה אנשים שהם כבר שירתו בצבא והצבא השקיע בהם והם שירתו שלוש שנים בצבא ומשום מה הם איכשהו נפלו ולא קוראים אותם למילואים, אפילו תת אלוף במילואים שוקי בן ענת לשעבר קצין מילואים ראשי אמר שיש לפחות 80,000 חבר'ה שזמינים בגיל המילואים שלא ביצעו מילואים מאז השבעה באוקטובר, לא כי הם לא רוצים אלא כי לא קראו להם. זה משהו שאנחנו צועקים עליו פה בכנסת ובכל פורום אפשרי מהתחלה, אני מכירה באופן אישי חיילים שמתחננים שכבר יקראו אותם למילואים ומצד שני הבנים שלנו קורסים, קורסים כי הם כבר בסבב שלישי ורביעי, יש לי בן אחד שסיים עכשיו 335 ימי מילואים יש לי עוד בן שמתקרב לכך, מתוך כל שבעת הלוחמים שלי הם משרתים הם שמחים לשרת את המדינה אבל יש גבול, הממשלה צריכה לעשות משהו כדי לדאוג לשוויון בנטל, תודה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> תודה רבה לאה. נשמע את יפעת הימן אימא של ענבר בבקשה. << אורח >> יפעת הימן: << אורח >> שלום אני אימא שלי ענבר הימן בת ה-27 שנרצחה באכזריות ונחטפה ומוחזקת בשבי החמאס 430 יום, אני רוצה להקריא לכם מכתב שכתבתי לענבר בתי האהובה: ענבר שני יפה שלי אנחנו כל כך אוהבים אותך ומתגעגעים כל המשפחה אבא אימא ועידו, ילדה שלנו ילדת אור ואהבה שאהבה את כולם ובכולם נגעת, ילדת אור ואהבה ששומרת על כדור הארץ אוהבת גרפיטי וליצור, אם היית רואה כמה אהבה קיבלת מכל החברים שלך תל אביב וחיפה מלאים בגרפיטי שלך וגם של החברים האומנים שיצרו בשבילך. השנה היית אמורה להגיש את עבודת הגמר שלך ולסיים את התואר שלך בוויצו חיפה הלכנו גם לראות את תערוכת הבוגרים, הרבה מעבודות הגמר נעשו עלייך ובהשראתך, הכי כואב לי היה לראות את הקיר הלבן שהוקדש לשובך שביטא את חסרונך, הציורים שלך והעבודות שלך בכל הארץ וגם בעולם חלקם הוצגו אפילו באו"ם, רק שתדעי שטסתי בעולם כדי להחזיר אותך, הייתי ברומניה ביום השואה הבינלאומי ונאמתי בפני כולם וגם הייתי במשלחת של ראש הממשלה באו"ם וראש הממשלה הקריא את השם שלך מעל בימת האו"ם והבטיח לי שהוא יחזיר אותך. יפה שלי נדרתי נדר שאני אעשה הכל כדי להביא אותך לקבורה ראויה באדמת ישראל, יפה שלי הלב שלי נשרף אני עם דמעות ואני רוצה שתהיי פה בארץ שאוכל לעשות לך קבר ומצבה ורודה שאוכל לשים נר ופרח, ואי אפשר ממש לבכות ולהישבר כי אנחנו צריכים להיות חזקים כדי להילחם להביא אותך לארץ, נדרתי נדר שלא אפסיק ולא אשבר עד שתגיעי לקבורה ראויה באדמת ארץ ישראל. לאחר 430 יום יש להחזיר בפעימה אחת את כולם חיים וחללים מי לשיקום ומי לקבורה, תודה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> תודה רבה יפעת. חנה כהן דודה של ענבר. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אני רוצה רק לצטט משפט אחד מן התנ"ך שאומר "כל דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה", ואנחנו שואלים למה בעצם מדובר פה ברבים ולמה לא אומרים דם אלה אומרים דמים? והתשובה היא מאוד פשוטה שרבים יחד עם הנרצח נרצחים איתו, בעצם הוא יכל להעמיד צאצאים וזה נרצח זה נלקח ממנו. ענבר הייתה אך ורק בת 27 כשהיא נרצחה בגלל שהפקירו אותה ואני לא אכנס למי הפקיר אותה כי זה באמת לא משנה לי כרגע, הפקירו את ענבר, ענבר נרצחה באכזריות ונלקחה לעזה והדם שלה זועק מן האדמה, אבל אתם מחרישים ולמה אני אומרת אתם מחרישים? כי אתם בכלל לא מדברים בעסקאות על הנרצחים אתם לוקחים אותם בסוף העסקה, סוף העסקה אומר שייתכן שהם ייעלמו בכלל יתכן שלא ימצאו אותם, יש שם כאוס גדול מאוד בעזה מי יודע את מי ימצאו, יש שם גם חיים שלא בטוח שאפילו בארונות או בשקים הם יחזרו. לכן אני קוראת פה ומבקשת עסקה אחת כוללת שתחזיר את כל 100 החטופים את כולם יחד, אומנם בשבעה באוקטובר פרצה שואה במדינת ישראל אבל אי אפשר לאמץ את הסממנים של השואה, איך אנחנו נחליט את מי אנחנו נשחרר ואת מי אנחנו נפקיר? איזה אצבע בכלל יכולה לקחת על עצמה דבר כזה? זה שואה זה סממני השואה ממש ככה, מה שאני מבקש ממך חבר הכנסת בארון זה באמת לדבוק אך ורק בעסקה אחת כוללת, לא לתת יד לשום עסקה חלקית, תודה רבה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> תודה רבה לך. יהודית בצלאל אחות של רפאל. << אורח >> יהודית בצלאל: << אורח >> שלום, דבר ראשון באמת כשאני רואה פה את משפחות החטופים הלב לא יכול באמת לא יכול לא יכול ולא יכולה לדמיין את עצמי עומדת בניסיון, אז באמת חיבוק גדול וחיזוק, וגם אם לפעמים יש לנו מחלוקות על הדרך המטרה היא אותה מטרה לכולם. אח שלי רפאל קאודרס נהרג לפני חצי שנה בצפון עוד בשטח ישראל מפגיעה של כטב"מ בשטח כינוס, שגם בו כורכים מחדלים אבל אנחנו באמת לא עסוקים במחדלים כי אנחנו מסתכלים קדימה ובפעם הראשונה שהייתי פה ביום ועדות, זה לא שאני מגיעה הרבה אז הדיבור היה למה אנחנו לא נכנסים ללבנון ומאז קרו הרבה דברים טובים ואנחנו במקומות שלא דמיינו אפילו לפני יומיים שנהיה בהם, המלחמה בצפון והמלחמה בדרום זו אותה מלחמה והאויב מתחיל להבין עם מי הוא מדבר פה. עכשיו כשהוא מבין כי אנחנו מדברים בשפה הנכונה אנחנו יכולים לדבר על מה שנקרא עסקה או השבת החטופים ובאמת כולם ביחד, כי אין לנו אמון באויב, אז זה המסר לחזק את הממשלה להמשיך בעוצמה שהיא התחילה לנהוג בה ולא לא עסקה בכל מחיר ולא משהו מופקר, אנחנו רוצים את כולם האחים שלנו הילדים שלנו הלכו להילחם בשביל שנשיב אותם, אבל לא בכל מחיר אלא בצורה הגיונית ושפויה, תודה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> תודה רבה יהודית. אופיר אנגרסט אח של מתן. << אורח >> אופיר אנגרסט: << אורח >> לפני זה אני רוצה לענות לך. << אורח >> יהודית בצלאל: << אורח >> סליחה שלא יישמע לא בכל מחיר, כשאני אומרת לא בכל מחיר אני מתכוונת לעשות באמת את הכל אבל לא שיהיה לזה מחיר דמים בהמשך. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אופיר בבקשה. << אורח >> אופיר אנגרסט: << אורח >> אני אציג את אח שלי, אח שלי הוא לוחם שריון שהוא נחטף בעבור הגנת יישובי העוטף ונחל עוז, מבחינתי אח שלי הוא השותף הכי קרוב שלי החבר הכי טוב שלי ואני לא חושב שאח שלי הוא כמו שקלים שהוא יש לו בכלל מחיר, אח שלי וכל החטופים הם עולם שלם ואין מה לעשות, בכל מחיר אח שלי צריך לחזור הביתה. שלום שמי אופיר כמו שהצגת אותי אני אח של מתן אנגרסט לוחם שריון שחטוף כבר 430 ימים, בשבעה באוקטובר אח שלי יחד עם הצוות שלו קמו להתראות אזעקות כמו שכולם יודעים, במיוחד במוצב נחל עוז המוצב המדובר, עלו על כל הציוד כל קסדות נשקים, עלו לטנק ומשם נלחמו שעתיים וחצי חיסלו מאות מחבלים ואחראים להגנה של רוב קיבוץ נחל עוז. אח שלי איבד את כל החברים שלו כששלושת המילים האחרונות שאח שלי אומר זה קריאה למפקד שלו אחרי שהוא קיבל כדור שהוא צועק לו שלוש פעמים פרץ, פרץ, פרץ בצרחות, דניאל פרץ סרן נפל בקרב בשבעה באוקטובר והגופה שלו מוחזקת ברצועה, איתו איתי חן שגם הגופה שלו לא מוחזקת ברצועה ואיתם תומר ליבוביץ' שהגופה שלו נקברה כאן בקרית שאול בתל אביב, הצוות הזה מורכב אנשים שבאו מכל מיני מקומות בארץ: אחד מתל אביב אחד מנתניה ואחד מיד בנימין שזה ישוב דתי ואח שלי מחיפה. אין פה שום ימין ואין פה שום שמאל, יש פה דבר אחד הצלת חיי בני אדם וגם הנרצחים שהם עכשיו לא נפעל לא נצליח להחזיר אותם, לזה דרוש לעשות עסקה כוללת שתכלול את המתים ואת החיים לקבורה ולשיקום, אנחנו חייבים לאימא של ענבר הימן לפחות לדאוג לה לקבר, איפה זה נשמע הגיוני אימא שמתחננת לקבר לקבור את הבת שלה? זה לא נתפס זה באמת משהו שהוא לא נתפס, לכן אני אומר שהגיע הזמן ללכת לעסקה כוללת שתכלול את אחי ותכלול את ענבר ותכלול את אריאל ואת ליאור ואת כלל החטופים שעדיין נמקים סובלים ומתים בעזה. הבאתי לכאן את השריד שנשאר מאח שלי מהשבעה באוקטובר ואני רוצה לראות את האדם שאגיד על אח שלי כי אני רוצה אותו בבית שמאלני, כשאני אפתח עכשיו את ההודעות שאח שלי כותב לביבי, אח שלי אומר לו ביבי יקר לאחר הריאיון שלך שראיתי הבנתי דבר אחד עד כמה אתה בן אדם גדול, יש נגדך כל כך הרבה כתבי אישום ואתה ממשיך לפעול למען המדינה שלנו ולמען הביטחון שלנו, אין ספק שאתה הבן אדם הכי חזק והכי מוצלח שאני מכיר, כולנו איתך ביבי מלך ישראל. עכשיו אני רוצה לראות את הבן אדם שיגיד עליי שאני שמאלני כי אני רוצה את אח שלי בבית, אתם הפכתם אותנו לאויבי העם כשאתם מציגים אותנו מה הדעה הפוליטית שלנו ולמה זה? כי אנחנו רוצים את הקרובים שלנו בבית, על זה אתם קוראים לנו שמאלנים או ימנים או לא יודע מה, הגיע הזמן שתתאפסו עליכם. חבר הכנסת אביחי אני תולה בך את התקווה לאור הפרסומים שיש עכשיו בחדשות ואני מקווה שתעשה הכל, שבאוטובוס של החטופים יחזרו כל החטופים הביתה ולא שלושה חטופים בשבוע, אני באמת סומך עליך וכמו שאח שלי אומר בהקלטה, אני סומך עליכם חברי הכנסת ונתניהו שאתם תעשו הכל כדי להחזיר אותי, אתם מסוגלים ואתם רק צריכים לרצות לעשות את זה, חתימה אחת ואתם מחזירים חיי אדם במיוחד של אח שלי אחרי הטרור שהוא עבר בשבעה באוקטובר שהוא איבד את כל החברים שלו, אז זה גם נמשך בשבי למשך עוד 430 ימים, אני לא יודע איך אני אקבל את אח שלי אני לא יודע, בטוח הוא לא יחזור להיות אותו מתן, אבל הנפש שלו מעבר לפיזית הנפש שלו נקרעת כל יום שהוא נשאר שם, הוא בכלל לא יודע שהחברים שלו מתו, אז תחשוב מה זה שאתה חוזר לארץ לגלות שאין לך חברים, שהם זרוקים בעזה או שחלקם כבר קבורים, בנוסף לחיילים שנפלו במשך השנה הזאת חברים שלו בקרב שהוא אפילו לא יודע על זה. אז שוב אני אגיד, אני תולה בך את התקווה אני מאמין בך מחזק אותך ואני בטוח שבסוף זה מה שאנחנו כולנו רוצים, גם חברי פורום תקווה וגם חברי פורום גבורה וכל הפורומים, בסוף כולנו רוצים את החטופים בבית וזה נקודה אני לא חושב שיש פה מישהו שלא יסכים איתי, אין אחד במדינה הזאת שלא רוצה את אח שלי ולא רוצה את ענבר ולא רוצה את כפיר ביבס שהוא עוד מעט כבר בן שנתיים בבית, תודה רבה על הקשבה ואני סומך עליך בשם אחי שהודיע שהוא סומך עליכם, שתעשו הכל ושתחזירו אותו סוף סוף לארץ ישראל, תודה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> תודה רבה אופיר ומי שקורא לך שמאלני או ימני או מילים כאלה ואחרות הוא לא ראוי ואין ספק שכולנו רוצים שכולם יחזרו הביתה כמה שיותר מהר, אז צריך לעשות הכל כדי שזה יקרה תודה לכם. אמיר השכל. << אורח >> אמיר השכל: << אורח >> תודה אני רוצה לפתוח ולומר שהסיפור של החטופים והחטופות זה לא בעיה פרטית של המשפחות שלהם זה בעיה של כולנו כחברה ישראלית, 100 חטופים וחטופות נמצאים כבר 430 ימים בשבי, מזה חודשים מגיעות משפחות החטופים פה לוועדות השונות בכנסת מגיעות באופן קבוע כ-30 משפחות, יש עוד 70 משפחות שאין להן את הכוח כדי להגיע הנה והיום אני מבקש להיות לפה למשפחת הורן ששניים מהבנים שלה יאיר בן 46 חבר קיבוץ ניר עוז ואיתן בן ה-38 שבאורח מקרי בא לבקר את אחיו בקיבוץ במהלך החג ושניהם נמצאים בשבי החמאס, מדובר במשפחה בעלת חמש נפשות האב איציק האם רות ושלושה בנים, משפחה שעשתה עלייה מארגנטינה בתקופת הגנרלים כש-30,000 מאזרחי ארגנטינה נחטפו ונעלמו, אב המשפחה ניצל מהפיגוע בבית הקהילה היהודית בבואנוס איירס. אנחנו בוועדת החינוך ומדובר במשפחה שכולה שמקדישה את עצמה לחינוך, אב המשפחה איציק היה מנהל בית ספר מורה להיסטוריה והיום משמש מדריך שיקומי לפגועי נפש, הבן איתן מדריך בפנימיות ותנועת נוער היה שליח של הסוכנות בפרו והבן יאיר איש חינוך לא פורמלי בקיבוץ ניר עוז, מישהו מאיתנו מסוגל לדמיין לעצמו מה עובר על הורים ששניים מתוך שלושת הילדים שלהם חטופים כבר 430 ימים? ההורים האלה מרוסקים, האם מספרת שכל בוקר היא מתחילה את היום בכך שהיא פונה אל הילדים בתמונה שנמצאת בבית, האבא אומר שהוא כבר שוכח את הקולות שלהם. אתה חבר הכנסת אביחי בוארון יכול לדמיין לעצמך ששניים מתוך שבעת הילדים שלך נעלמים בוקר אחד אאוט אוף דה בלו? אני מבקש לשאול מה אתם חברי מפלגת הליכוד עושים כדי לשחרר אותם? בידיים שלכם יש כוח רב שיכול להביא לשחרור החטופים, במיוחד בימים האלו כשיש שמועות שהולכת ומתרקמת עסקה. אתה יודע הגעתי הבוקר לכנסת ועולם כמנהגו נוהג, השמש זורחת ומתקיימים פה דיונים על הצעת חוק ניצב תלונות הציבור על השופטים, הצעת חוק שירותי תעופה, היערכות לאומית בתחום בינה מלאכותית, הצעת חוק השידור הציבורי ועוד, אנחנו בימים קריטיים מחד מצבם של החטופים הולך ומידרדר מאידך באופק מאוד יכול להיות שאולי תהיה עסקה, אני קורא לך ולחבריך למפלגת הליכוד זה ההזדמנות שלכם להראות לציבור שיש לכם דאגה לכלל הציבור בפרט לחטופים, יש לכם את היכולת להכריע בעד עסקה עשו זאת למען השם, תודה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> תודה רבה לך. יש עוד מישהו שרוצה לדבר משפחות החטופים או המשפחות השכולות פורום גבורה? אני אמרתי לאופיר ואני אחזור על זה, אנחנו כולנו עם אחד ומקשה אחת, אנחנו מחויבים כל כולנו לשחרור כל החטופים כמה שיותר מהר וצריך לעשות כל מאמץ כדי שזה יקרה, כמו שהיטיב אופיר לומר לא נראה לי שיש מישהו שחולק על זה וצריך לעשות כל מאמץ, יש לנו פרטנר לא קל בצד השני כמו שאתם יודעים וצריך להכריע אותו ולהביא את האנשים הביתה. << אורח >> אמיר השכל: << אורח >> אתה יודע דרך אגב שיש לנו גם פרטנרים לא קלים בצד שלנו שבריש גלי אומרים שיטרפדו עסקה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אני לא מוסמך לומר אבל אני אומר את מה שאני כן יכול לומר, אני חושב שקברניטי המדינה מחויבים ביותר ממאה אחוז להביא את כולם הביתה וכל אחד מאיתנו מחויב ביותר ממאה אחוז להביא את כולם הביתה ושום שיקול פוליטי לא יעשה בעניין הזה. << אורח >> רינה אנגרסט: << אורח >> אבל עברו כבר 430 יום ושום דבר לא קרה אז, למה הם לא בבית? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> קודם כל קרה כי חלק חזרו ושנית יש לנו מהצד השני לא בני אדם גם לא חיות, הם גם לא בדרגה של חיות גם לא בני אדם, אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים את כל מה שאנחנו יכולים ונמשיך לעשות עוד יותר כדי להביא אותם הביתה. << אורח >> רינה אנגרסט: << אורח >> אוקי אבל מהעסקה האחרונה זה היה 55 ימים ואנחנו עכשיו 430 יום, אתם לא יודעים איך אנחנו ישנים ואיך אנחנו קמים בבוקר וכל החיים שלנו התהפכו, שנה וחודשיים שנה וחודשיים זה לא 12 יום, זה שנה וחודשיים אנחנו ככה הולכים לישון וככה זה הכל התהפך לנו, זה אי אפשר דבר כזה כל הזמן אתם מרגיעים אותנו כן הכל אנחנו עושים יהיה בסדר יהיה בסדר, אבל 430 יום זה כבר לא עולה על הדעת, אפילו אם זה היה איזה לא רוצה להתבטא איזה כלב זרוק בצד הייתם הולכים ומלטפים אותו, זה לא בסדר מה שאתם עושים לא מתחשבים, מה אין לכם מצפון? זה הנכבד שלי זה הנכד שלי. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> גברתי אני רוצה לומר לך ברמה האישית, אני גר בשכנות לתומר דר, תומר דר אחות של אבינתן אור בן זוגה של נוער ארגמני. << אורח >> רינה אנגרסט: << אורח >> כן אני מכירה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> הפצע הזה מדמם לכולנו כל אחד לפי העניין שלו, אבל כולנו חשים אותו לא כמוך זה לא הנכד שלי שם, אבל ברמה הלאומית כל אחד מאיתנו חש את זה מרגיש את זה, הפצע הזה מעיק ויושב על כולנו ואנחנו מחויבים בכל לשון של התחייבות לפתור אותו ולעשות כל שביכולתנו לפתור אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם לא עושים את זה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> כמו שכולנו מבינים לא הכל תלוי רק בנו, אבל ככל שדברים תלויים בנו אנחנו עושים הכל ונעשה הכל ואני בטוח שכל מי שקשור לסוגייה הזאת עושה הכל כדי לפתור אותה, כי זה הכאב של כולנו וזה הבנים של כולנו והסולידריות והערבות ההדדית היא ללא הבדל פוליטי, אין פה שום שיקול פוליטי אין פה שום שיקול אחר זר שאינו ממין העניין. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> איך אתה אומר את זה? זה ממש לא נכון, אתם תזיזו את המכשול ותראה שהכול יסתדר לפני 400 ימים יכולתם לעשות את זה ולא עשיתם את זה לפני 400. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אדוני אני מודה לכם מאוד באמת אני מודה לכם מאוד ותודה שבאתם ואמרתם את דברכם. << אורח >> רינה אנגרסט: << אורח >> אני לא אומרת שאתם לא עושים אבל תחשוב לרגע, 430 יום אני אומרת את המספר הזה אני כבר זה משגע אותי זה ממש מטמטם אותי אני לא יכולה, 430 יום חבר'ה זה לא 430 דקות, זה לא יכול להיות ככה ולהמשיך להרדים אותנו כל הזמן, אני לא מבינה המצפון שלכם איך אתם הולכים לישון? איך אתם נהנים? איך אתם עם המשפחות שלכם מסביב ביום שישי וחגים? אנחנו אין לנו לא חגים לא ימי שישי אין לנו כלום אנחנו לא יכולים להיפגש, אתם לא מבינים את הכאב שלנו, אם הייתם מבינים את הכאב הייתם עושים כבר מזמן, אבל 430 יום? וזה לא נגמר. << אורח >> מירב אנגרסט רחמים: << אורח >> אתה ראית את הקלטת של מתן צנגאוקר? << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> כן. << אורח >> מירב אנגרסט רחמים: << אורח >> אתה ראית מה הוא אמר שבכל יום הם מתים 1,000 פעם? זאת אומרת 430 יום זה 430,000 פעם הם מתים ומחפשים להם את התקווה בשביל לקום כל לא כל יום כל רגע מחדש שם בגיהינום הזה, ואני באמת שואלת כשאתם הולכים לישון בלילה אני באמת שואלת בצורה באמת כנה, איך אתם נרדמים בלילה? << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אני אענה לך בכנות, אנחנו כמו כל אזרחי ישראל ככה אני רוצה להאמין, הולכים לישון בלילה עם כאב עצום עם חור גדול בלב שאותו אנחנו מחויבים למלא בהבאת הבנים הביתה. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> אבל הכלי אצלכם ביד זה אצלכם ביד לא אצלנו, אצלך ביד אתה תסלק את מר הפקרה מהבמה ותראה שזה תיק-תק יסתדר זה הכל, זה הכל בגללו והוא לא ייתן לעסק הזה גם עכשיו להמשיך, הוא לא ייתן ל-100 חטופים לחזור הוא לא ייתן כי אתם לא נותנים לו, אני יודע גברת וולדיגר אני יודע שאני מפריע, אבל אין דבר יותר חשוב מלהחזיר 100 האנשים ואחד בעולם הוא אחראי לזה אחד בעולם. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אדוני אתה לא מפריע חס וחלילה וטוב שאתה אומר את הדברים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא אבל סליחה לי קשה עם המשפטים האלה, אני חושבת שאפשר להתווכח על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הממשלה צריכה להקשיב. << אורח >> מירב אנגרסט רחמים: << אורח >> סליחה זה שקשה לך זה התחושות שלנו ועם תחושות אין מה להתווכח. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא זו לא תחושה לא תחושה עם התחושה שלך אני לגמרי מבינה לגמרי, אין כאן תחושה יש כאן אמירה חד משמעית שהכל אשם ביבי ואני חולקת עליו מותר לחלוק עליו, מותר לי לחלוק עליך מותר לי לחלוק על בני משפחה בואי אני מבינה מכילה לגמרי תחושות אין לי יכולת אפילו תחילה לחשוב על מה אתם עוברים, אבל אמירות של עובדה אני חולקת עלייך. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> גברת וולדיגר, אורי סלונים הציע לו אחרי שבוע ואחרי שבוע תעשה את הפעילות תחליף תחזיר את כל ה-251 הוא אמר לא, 430 יום עברו 100 עדיין שם והוא אומר לא מכיוון שהוא לא רוצה כי הוא מפחד הוא יודע מה העתיד שלו ואתם איתו ביחד, אתם אשמים איתו ביחד כל הקואליציה. << אורח >> מירב אנגרסט רחמים: << אורח >> אתם נבחרי הציבור, הציבור הצביע ב-70% שזה מה שהוא רוצה את החטופים הביתה, אתם בתור נבחרי הציבור צריכים לעשות את מה שהציבור בחר, כי הציבור בחר בכם ואתם הצינור שלנו בכדי לעשות את הפעולה הזו, אתם צריכים להיות אמיצים, אתם צריכים לעמוד אולי כחומה איפה שאתם צריכים אבל אתם צריכים להגיד את דברכם ולהחזיר אותם הביתה, זה שאתה אומר לי שאתה כואב אני מבינה שאתה כואב אנחנו לא יודעים אפילו - - - << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אפשר להגיד לך בכנות? אני הייתי מקיים. << אורח >> מירב אנגרסט רחמים: << אורח >> בסדר אבל זה לא עוזר אני עושה את כל מה שאני יכולה, רגע אני לא סיימתי, אני עושה את כל מה שיש ביכולתי בכדי להחזיר את האחיין שלי הביתה, היכולות שלי והיכולות שלך הן לא אותן יכולות, אתה נבחר הציבור אני לא נבחרת ציבור אני עושה את כל מה שיש ביכולתי כאזרחית במדינת ישראל, הילדים שלי משרתים פה אני משלמת מיסים כמו שצריך אני פועלת כחוק, אני מבקשת מכם ואני דורשת מכם שאתם תהיו ערבים לאזרחים שלכם, כמו שאנחנו עומדים בהשבעות של הילדים שלנו באותו רגע שהילדים שלנו נשבעים אמונים למדינת ישראל, מדינת ישראל באותו רגע נשבעת אמונים לילדים שלנו ולנו, ואני מבקשת ואני דורשת שאתם תחזירו את כל החטופים הביתה. אני גייסתי לפני שבוע ילדה אני לא ישנה בלילה, אני לא יודעת מה יקרה לה מחר ומי יהיה ערב לזה שחלילה אם יקרה לה משהו יצילו אותה אני לא מוכנה לזה, אבל אם אתם רוצים שאנחנו נשרת פה כאזרחי מדינת ישראל ואנחנו נעמוד מאחורי כל החובות שלנו, אתם צריכים לעמוד מאחורי הזכות הכי גדולה שלכם וזה להחזיר את החטופים הביתה, זה כבר לא בקשה זה דרישה. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> וזה תלוי בכם. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> טוב חברים יקרים אני באמת אני רוצה לשמוע את חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אני ביקשתי שאלתי בסוף הדברים אם יש עוד מישהו שרוצה לומר, אם יש עוד מישהו שרוצה לומר אני אשמח מאוד לתת לו את זכות הדיבור וכדי שנתקדם וננהל גם דיון יעיל. חבר הכנסת אלהואשלה בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה לך אני היושב ראש. אני רוצה קודם כל להגיד בצורה ברורה, יש חלון הזדמנויות שנפתח היום ואפשר לבצע עסקה, הממשלה לא צריכה לפחד לא צריכה לחשוב על הכיסא שלה על המנדטים שלה על הקואליציה שלה, בחלון ההזדמנויות הזה היא יכולה לבצע עסקה ואם לא אז כולנו נצטער שבזבזנו את הזמן הזה, הגיע הזמן שהממשלה תפסיק את המלחמה ותלך לעסקת חילופים כי היא ביצעה והלכה להפסקת אש בצפון מכיוון שאין שם שיקולים פוליטיים, ובדרום היא לא רוצה לעשות את זה מכיוון שיש גורמים בקואליציה שיש להם שאיפות למהלכים פוליטיים וגיאוגרפיים בעזה, לכן הממשלה יכולה לקבל החלטה ואם חושב ראש הממשלה או מפלגות בקואליציה חושבים שהמהלך הזה הוא נכון, צריך לבצע אותו עכשיו ולא צריך לפחד מבחירות, זה מהלך שנותן הרבה אימון באנשים שמקבלים החלטות קשות, הגיע הזמן להפסיק את המלחמה וללכת לעסקת חטופים תודה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> תודה רבה. מישהו עוד רוצה לומר דברים? כן בבקשה. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> רק שתתעוררו ותבינו אחרי 430 ימים איפה המדינה הזאת נמצאת, אתם הורסים את המדינה ואת הבסיס של החברה במדינת ישראל, אתם לא מבינים את זה אתם בקואליציה לא מבינים את העניין הזה, אתם נותנים למר הפקרה להפקיר אותנו כי אותו לא מעניין, אשתו כבר אמרה שתישרף המדינה העיקר שאנחנו נצא מזה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אדוני אני מוחה על הדברים, תודה רבה לך. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> אתה מוחה בסדר תמחה חמש פעמים, אני מוחה על זה שאתה לא עושה כלום 430 יום, כל מאמץ אם זה המאמצים שלכם אתם שווים לכלום אם זה המאמצים. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> תודה רבה. טוב חברים אני רוצה לעבור לנושא שעל סדר היום ברשותכם. נושא הדיון, החלטת ממשלה 880 הוספת פרק בדבר הכשרת מורים, בראש ובראשונה חברים אנחנו יש לנו פחות משעה לדיון הזה, אני אנסה ככה לנהל אותו בצורת תמציתית כדי שנתקדם. בראש ובראשונה אני רוצה לומר תודה רבה לשר החינוך ידידי יואב קיש ולראש עיריית ירושלים ידידי משה לאון ולאנשיהם על מעורבותם בתהליך שאנחנו עוברים כאן ביחד לטובת ולטיוב החלטת הממשלה, נפגשתי גם עם ראש העיר וגם עם שר החינוך אישית גם עם הצוותים שלהם ואני חושב שדברים מתקדמים, אני חושב שיהיה נכון להזמין אותם גברתי מנהלת הוועדה לאחד הדיונים הקרובים כדי גם שנשמע את החזון שלנו איך הם רואים את הסוגייה. אני רוצה לספר לכם שנשלחה אלינו הבוקר תגובה מאוד מאוד מפורטת של משרד החינוך למכתב המאוד ארוך ולדברים שהתבקשנו לברר, גם תגובתו תשובתם של החברים ממשרד לביטחון לאומי הוגשה היום, לצערי המשרד לענייני ירושלים לא נגע בנושאים שלו אני מקווה שייגע בעתיד וזהו. אני רוצה למקד את הדיון, אנחנו מדברים בעצם על ארבע צלעות ארבע פינות שאנחנו נוגעים בהם: תוכנית לימודים, שדירת עובדי ההוראה זהותם אופן קליטתם, התלמידים עצמם וההנהגות הקהילתיות. ישבתי עם כרמי הרוש מנהלת המחוז שסיפרה לי על הפעילות הענפה שעושים מול הנהגות הקהילה, תוכנית לימודית, מורים, תלמידים והנהגות הקהילה. אנחנו בדיון הזה כמו שהכתרנו ננסה לחדד את סוגיית עובדי ההוראה במערכת החינוך במזרח העיר תוך עמידה על מספר תשובות ולזה אני מבקש התייחסות, יש לנו את אגף להערכת הערים שאיתו דיברנו על האופן שבו מקבלים מורים מעריכים ושוקלים את תאריהם שהתקבלו בחוץ שנרכשו בחוץ, דובר על טיוטה שמתגבשת עם משרדי הממשלה השונים נרצה לשמוע בעניין הזה, משרד החינוך נתן לנו תשובה מאוד מפורטת על אמנת ליסבון שאינה מחייבת את קבלת או הכרה בתארים של הרשות הפלסטינית נרצה להרחיב בזה, נדבר גם על נתוני מעבר תלמידים מהתוכנית הפלסטינית לתוכנית הישראלית ונדבר על המורים, למדנו מתשובת משרד החינוך ש-58% מהמורים אכן הם בוגרי האוניברסיטאות ברשות הפלסטינית, 3% הם בוגרי מוסדות אקדמיים בחוץ ו-39% הם בוגרי מוסדות ישראלים, האמת שזה משמח כי חשבתי שהרבה פחות מזה 39% זה יפה באופן יחסי, אגף אכיפה גם עשה עבודה מאוד מפורטת ונרצה לשמוע אותו ולשם שינוי גם נדבר עם משטרת ישראל על הפשיעה בקרב, אני רואה שהוא יצא השוטר שהיה פה? יחזור, על הפשיעה בקרב הנוער במזרח ירושלים. אבל בראש ובראשונה מי פה מהאגף להערכת הערים? הגיעו לא הגיעו? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> לא הגיעו אנחנו מייצגים. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אתם מייצגים? לא בטוח שאת רוצה כרמית. << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> יש שני שלבים, יש תארים הערכת תארים ותעודות הוראה זה לא ביחד. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> היא צריכה להגיע שירין? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> סביר שכן. << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> אני יכולה להתייחס לתעודת ההוראה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל מה תכלית הדיון לגבי היחידה להערכת תארים במחלקה להערכת תארים? הם מקבלים תארים מהרשות הפלסטינית ואין דרך אחרת ל-60%. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> זו לא תכלית הדיון, תכלית הדיון היא ללמוד איך אנחנו מתקדמים בגיוס מורים דווקא עם רקע ישראלי, אבל לפני שאנחנו הולכים לשם ברשותך כרמית אם את יכולה לפרט. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מזרח ירושלים? << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> מזרח ירושלים. אם את יכולה לפרט אנחנו אני לא מתייחס עכשיו הם לא פה חבל שהם לא פה, את יכולה לייצג אותם להסביר לנו כרמית אמנת ליסבון? עניתם לנו למיטב הבנתנו הרשות הפלסטינית אינה צד לאמנת ליסבון לכן לא האמנה הזו היא המחייבת את ישראל לפעול כלפי הרשות הפלסטינית להכרה בתארים הנלמדים בשטחה כפי שהיא מחויבת כלפי מדינות אירופה, אם כן אני שואל למה כל כך הרבה מורים הגיעו מהרשות הפלסטינית ולא מתוך ישראל? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> לא אני לא רוצה להתייחס בלעדיהם. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> כן, יכול להיות שבכלל חסרים מורים וזאת הסיבה שמגייסים? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> לא הקושי בחוסר מורים נמצא בעיקר במחנה הפליטים שועפאט וכפר עקב בשאר המקומות אין לנו חוסר במורים, אנחנו מפעילים ועדות שיבוץ כדי שזו תהיה קליטה הוגנת אנחנו מדברים על המגזר הערבי חשוב לנו לשמור על הוגנות, בגלל שחשוב לנו לשמור על הוגנות אנחנו פועלים על פי ועדות שיבוץ מסודרות, אז חוסר בכל המזרח זה בוודאי לא המענה ללמוד. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> ובנוגע למורים כולם 58% 3,921 מורים הגיעו מהרשות הפלסטינית, איך אתם? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> רק נגיד שאומנם האמנה לא מחייבת אבל היא לא שוללת - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא יודע היושב ראש אני חושב שהדיון בעיקר כי אתה מתאמץ, אני אגיד לך - - - << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> בוא אנחנו עובדים על זה כבר כמה וכמה דיונים וכמה וכמה פגישות - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני יודע אני חבר ועדה אני יודע מה קורה בדיוק. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אני ארצה לשמוע את מנהלת המחוז ברשותך ואחרי זה התייחסותכם. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תשאל את מנהלת המחוז על הקשיים שלה על האתגרים ואיך אפשר לעזור, מתעסקים בדבר פופוליסטי כל הזמן חוזרים על אותם דברים, חבל. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> לא לא. כן גברתי. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אני אומרת שהעובדה שהאמנה לא מחייבת זה לא אומר שאנחנו לא מכירים אוקיי? כלומר מכוח האמנה אנחנו לא מחויבים זו תשובת אגף תארים, אבל עדיין המדינה אנחנו בחרנו כן לקלוט את המורים האלה והם עוברים אצלנו כמו ששיתפתי בוועדה הקודמת תהליך בתוך תהליך הקליטה גם של הרחבת הסמכה וגם של התאמה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> כמה כמה מורים נפלטים מהמערכת או מתחדשים במערכת כל שנה? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אולי צריך להגיד משהו על המבנה הארגוני של המשרד ברמת מטה, כי יש לכל אחד את התחום שלו ואת ההתמחות שלו, כל השאלות שאתה מציין הן באמת מי שאמורה לענות באופן מדויק - - - << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> זה הקליטה אני לא מדבר על קליטה עכשיו עברתי לשאלה הבאה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אולי בכלל כמה משפטים על מערכת החינוך במזרח ירושלים על המבנה הארגוני שלה. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> לא אבל הוא שואל שאלות נכונות אבל הן אמורות לא היות מופנות - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא בדיוק נכונות. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אני אומרת הן אמורות התשובות צריכות להיות - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מי שצריך לא יושב פה. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> בדיוק יש לה נתונים מדויקים וזה התפקיד שלה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> זה נכון ביחס לקליטה של המורים זה נכון, אני מדבר עכשיו על המורים שיוצאים מהמערכת הרי כל שנה מתחדשים במערכת כמות מסוימת של מורים, אנחנו יודעים לומר כמה מורים בכל שנה? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> כל אלה הם נתונים של כוח אדם בהוראה, יש כוח אדם בהוראה ויש מינהל עובדי הוראה זה שני דברים שונים, כוח אדם בהוראה גברת סוניה, בגלל זה אני אומרת כל השאלות שלך על כניסה ויציאה וזה לא בתחום, יש פה נציגות שהן לא מהתחום הזה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> דוקטור לילי רוסו פה? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> כן מינהל עובדי הוראה. << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> אני יכולה להתייחס להכשרה לתעודת ההוראה, אותם 58% שהם בוגרי הרשות הפלסטינאית כשהם מגיעים הם עוברים תהליך של הרחבת הסמכה, שבעצם זה לימודים לקראת הכשרה שלהם מכוונות לתוכנית הלימודים הישראלית, אנחנו נמצאים עכשיו בתהליך של מעבר ההכשרה מפיתוח מקצועי לאקדמיה כמו שאר תעודות ההוראה, תעודות הוראה הם בדרך כלל במעמד אקדמי ויש לזה שלוש מטרות: מטרה אחת זה באמת לעבור להכשרה אקדמית, מטרה שנייה זה הנמקה והשליטה בשפה העברית. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> מה זאת אומרת לעבור להכשרה אקדמית? << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> בעצם תעודת תורה היא תעודה במעמד אקדמי בכל המדינה, הם מגיעים עם תעודת הוראה שהיא מהרשות הפלסטינאית והיא לא מותאמת לתוכנית הלימודים הישראלית, לצורך כך הם עוברים הרחבת הסמכה אלו מספר קורסים שמתואמים איתנו וכולי, זה נעשה עד עכשיו במרכז הפסגה בתהליכים של פיתוח מקצועי, אנחנו עושים איזושהי הסטה להכשרה שכל התהליך הזה יהיה במוסדות האקדמיים, בדוד ילין או באוניברסיטה העברית, גם המל"ג מאפשר לנו בעצם לימודים מחוץ לקמפוס על מנת שיהיה להם נוח יותר, כשהמטרה המרכזית בסופו של דבר זה לצמצם את האחוזים שלומדים מחוץ לארץ ולאפשר יותר ויותר לימודים פה בארץ ולהעמיק את השפה העברית. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> זאת אומרת שיש יעד מוגדר או יש כוונה מדיניות מוגדרת להגביר את המורים שלמדו במערכת הישראלית על פני מורים שלמדו בחוץ? << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> כן לצמצם את מספר המורים שלומדים בחוץ וכך בעצם לכוון אותם גם לתוכנית הלימודים הישראלית. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> כיוון שמורים שלמדו בארץ מוכוונים לתוכנית הלימודים הישראלית? << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> איך את מעודדת את הצעיר המזרח הירושלמי ללכת ללמוד להיות מבין ה-39% ולא מבין ה-58%? << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> אז קודם כל הסיפור של שותפות איתנה מול המל"ג, בעצם המל"ג אישר לנו שיהיו לימודים מחוץ לקמפוס זה מעבר לתקנות מל"ג ולימודים יהיו במזרח ירושלים על ידי מוסדות אקדמיים ישראלים, כרגע זה דוד ילין והעברית. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> איפה הלימודים נעשים? << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> ויש גם וינגייט נמצאת במזרח ירושלים. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> איפה הלימודים נעשים בפועל במזרח ירושלים? << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> במזרח ירושלים, חלק נעשה אנחנו רק בתחילת הדרך במעבר, עד עכשיו רוב הלימודים נעשו במרכז הפסגה, עכשיו זה שותפות בין מרכז הפסגה למוסדות האקדמיים ויש גם מבנה ששוכרים אותו לשם כך. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> כמה בוגרים יש לך בשנה במסלול הזה? << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> 186 בוגרים כרגע. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> הבנתי. כשהצורך במורים חדשים הוא כמה? << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> אני לא יודעת לענות על זה, זה באמת כוח אדם בהוראה בהקשר של ההשמה שלהם. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> עכשיו שאלה נוספת, אני מניח ש-186 לא נותנים מענה לכל הביקוש. << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> 186 מורים אלו מורים שלמדו ברשות הפלסטינאית והם עושים הרחבת הסמכה כדי לכוון את עצמם לתוכניות הישראליות, אבל יש הרבה מאוד שלומדים - - - << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> בישראל כרגיל. << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> ואז הם נותנים מענה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> עכשיו אני שואל אותך, אם תהיה לך תוכנית שתהיה תוכנית לשנתיים במסלול מהיר לתואר אקדמי, לא למסלול של הסמכה או הרחבת הסמכה אלא לתואר אקדמי מלכתחילה שמוכוון למתן מענה לצורך של המערכת במורים חדשים, לו יהיה כלי כזה יהיה לו ביקוש? << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> אני חושבת שיהיה לו ביקוש, אנחנו עובדים אני חייבת לציין חזק מאוד בתוך המערכת זה אחד היעדים שלנו, לקדם את השפה העברית לדוברי ערבית על מנת שהם יוכלו להשתלב. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> לא, בדוד ילין לומדים בערבית אני מבין, אפשר לעשות את הלימודים גם בערבית. << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> אפשר ללמוד גם בתוכנית ייעודית בערבית אפשר, כן אפשר לעשות את זה זה היבטים תקציביים, אבל לגמרי יש לנו תוכניות מקבילות ואפשר לעשות את זה, תואר הוא לא יהיה בשנתיים הוא יהיה שנתיים וסמסטר אבל זה סיפור אחר. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> שירין? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אני אגיד שהכל עניין של איך ממצבים את זה, זאת אומרת ברגע שאנחנו אומרים למורה אנחנו רוצים לעזור לך כי אנחנו רוצים להגדיל את התוכנית הישראלית, זו המטרה המרכזית של החומש, מורה שיודע שדרך ההכשרה הזאת הוא יוכל להתמודד טוב יותר פדגוגית לימודית עם תוכנית הלימודים שהוא אמור ללמד, אני חושבת שזה בדיוק מה שצריך לעשות כמשרד זה מה שאנחנו עושים בהכשרות מורים, אנחנו עוזרים למורים להתמודד טוב יותר עם החומר שהם צריכים ללמד אותו. אני חושבת שזה בדיוק העניין שעל זה אנחנו מדברות וגם לילי מדברת איך מתאימים את העניין של ללמוד עברית וללמוד על התרבות ועל המדינה ולדעת רגע להסתדר, כי אני חושבת שזה הפער שאנחנו רוצים לסגור אותו. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בתוכניות שירין של מזרח ירושלים היה קיצוץ גם? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> לא אני לא מדברת על התקציב, בעצם הדיון פה איך לקחת חלק מהחומש הבא ולייעד אותו להכשרה כי אנחנו רואים, דרך אגב זה משהו שהמורים עצמם מעלים אותו חבר הכנסת בוארון, המורים של מזרח ירושלים הם אומרים תעזרו לנו להתמודד עם ללמד את התוכנית הישראלית, זאת אומרת זה גם משהו שהם רוצים. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> שירין כמי שמכירה את החברה הערבית ואת החברה הערבית במזרח ירושלים בפרט, אני שואל אותך האם זה שאני אצור מסגרת של שנתיים בסמסטר שאולי גם ניתנת בצידה מלגת לימודים לסטודנט, האם זה יגרום לצעיר המזרח הירושלמי שרוצה ללכת או לאוניברסיטת הנגאח או לדוד ילין לבחור בדוד ילין? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> הכול עניין של אמון, זאת אומרת יושבת פה לארה לידי וזה עניין של אמון, ברגע שאני משכנעת את הצעיר ממזרח ירושלים שאני פותחת לו כמשרד חינוך ערוץ הכשרה שבא לעזור לו להתמודד, כי יש פער בין התוכנית הפלסטינית שהוא למד לבין התוכנית הישראלית שהוא אמור ללמד, אנחנו מדברים היום על מטרה שבה בשנים הבאות יותר ויותר בתי ספר במזרח ירושלים ילמדו את התוכנית הישראלית, אם אנחנו יוצרים את האמון הזה וזו הדרך ואנחנו יודעים לעשות את זה את האמון הזה, זה ייקח קצת זמן אבל לאט לאט כמו שהם עוברים לתוכנית הישראלית בזכות האמון. אף אחד לא רוצה לשנות אותם לא לאומית ולא תודעתית ולא צביוני, אנחנו רוצים לתת להם כלים פדגוגים טובים יותר להתמודד עם מה שאנחנו כמשרד מבקשים ואני חושבת שזאת הדרך האופן שבו אנחנו מציגים בפניהם את העניין, לכן לילי מובילה את הכשרות המורים לא רק בחברה הערבית ולא רק במזרח ירושלים, זה חלק והמסגור הזה הוא חשוב התוכנית של מזרח ירושלים היא חלק ממה שהמשרד עושה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אגב לילי ברשותך השלמה, מורים בחברה הערבית בפנים הארץ או נגיד בערים בישראל, יש נטייה או מניעה ללכת ללמד במזרח ירושלים? << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> דווקא יש מגמה של מורים כאלה ללמד במזרח ירושלים, גם לשאלה הקודמת אני חושבת שאנחנו רואים יותר ויותר מגמה של חבר'ה שרוצים ללמוד במוסדות האקדמיים הישראלים, הסיפור הוא שאנחנו צריכים לאפשר איזשהם תנאים של לקדם להם את השפה, זה לא רק העניין של ללמוד - - - << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> זה כשאת יוצאת מנקודת הנחה שהם לומדים בעברית? << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> באופן כללי יש מגמה שהם רוצים ללמוד במוסדות האקדמיים הישראלים, אנחנו רואים את השינוי באחוזים. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> ומה החסמים לזה? << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> קודם כל יכול מאוד להיות שהחסמים הם כלכליים ואנחנו יכולים לצאת באיזושהי תוכנית שהיא תוכנית מותאמת. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> מה שכר לימוד באוניברסיטה ברשות? מישהו יודע לומר את זה? לארה את יודעת מה שכר הלימוד לסטודנט ברשות שנתי? << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> אני חושבת שהוא גבוה יותר מאשר בישראל. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> הוא לא בשקלים הוא או בדולרים או בדינרים. << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> או בדינרים הוא הרבה יותר, נראה לי 20,000 לשנה. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> צריך לדעת שנוהל השיבוץ שלנו שמתקיים ועדת שיבוץ מתקיימת במחוז, נותן עדיפות בנוהל עצמו שהמשרד כתב למורים שהם בוגרי אקדמיה ישראלית, שזה אחד מהפרמטרים לעודד אותם ונותן גם עדיפות לתוכניות חותם ולתוכניות חלוץ שם אותם לפני בתור, אם מגיע מורה מהאקדמיה הישראלית בוודאי לבית ספר שבו מלמדים בתוכנית בגרות ישראלית שמספר בתי הספר הולכים וגדלים, כי זו המגמה שאנחנו מובילים אליה, אז יש לו עדיפות בוועדת שיבוץ והוא ישתבץ לפני מורה שהגיע מהאקדמיה הפלסטינית. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> לו יצוין שיש 1,000 מורים ביקוש ל-1,000 מורים בכל שנה אז עדיין הביקוש גדול על ההיצע. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> זו הסיבה שבעצם הרחבת הסמכה אנחנו מאפשרים עד שלוש שנים, הם נדרשים לבצע הרחבת הסמכה עד שלוש שנים, אם הם לא מספיקים לעשות אותה עד שלוש שנים הם בעצם נפלטים מהמערכת, בדיקה שלנו אין לנו אף מורה - - - << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> שלא עשה את ההסמכה. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> שלא עשה את הרחבת ההסמכה, זאת אומרת זה מהלך שהמשרד מקפיד עליו מאוד וזה גם מספר פחות או יותר על היכולת של המשרד לעמוד בתהליך הרחבת ההסמכה מול הביקוש, זאת אומרת שעד שלוש שנים מספיקים להעביר את כל הפול, המספר הזה הולך ומצטמצם עם הזמן כיוון שיש עלייה בסטודנטים שבוחרים ללמוד באקדמיה הישראלית, לפחות בשנתיים האחרונות לפי השינוי האחוזי שאנחנו רואים. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אני רוצה לברר סוגייה אבל לארה רצית לומר משהו? << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> כן, אני רוצה להגיד שאנחנו באמת רואים בשנים האחרונות שינוי בתודעה ומודעות של אנשים במזרח ירושלים, אם אנחנו עוקבים על מספר התלמידים הבוגרים שהיום משתלבים באקדמיה הישראלית אנחנו אם נחזור אחורה חמש שש שנים היינו מדברים אולי על עשרות שהיו משתלבים או במכינות או בתואר הראשון לא משנה, אבל במדינת ישראל אתה תראה עלייה ממש מטורפת, יש פה מאות תלמידים היום שמשתלבים באקדמיה הישראלית וזה מעיד על רצון להשתלב בחברה ולא באמת להיתקע עם חסמי השפה, אז אנחנו רואים את זה קורה. דבר שני אנחנו לא יכולים להתעלם מזה שבשנים האחרונות הייתה תוכנית מאוד רצינית במזרח ירושלים בבתי הספר עבור הבוגרים שזה תוכנית הכוונה אקדמית שהגיעה לבתי הספר וכיוונה את התלמידים באמת לאקדמיה הישראלית וזה עזר לנו באמת לשלב את התלמידים במוסדות האקדמיים הישראלית, בנוסף לזה אנחנו גם רואים שהמורים מבינים ומפנימים את היעדים שלנו, היעד שלנו זה להביא יותר לתוכנית הישראלית אז הם גם הולכים איתנו ביעד הזה, וגם יודעים מבלי להשקיע מאמץ וללכת לביר זית ולבוא לעוד שנה ושנתיים הסמכה אני כבר מקצר דרך ומתאמץ עוד טיפה ומשתלב באקדמיה הישראלית. זה קורה זה מתרחש אנחנו רואים את מגמת העלייה הזאת, צריך רק להמשיך וגם להגביר משאבים כדי לכוון אקדמית את התלמידים בכיתות י"א' י"ב', גם להשקיע יותר במורים ולגבי שאלתך כמה הם מוכנים לשלם - - - << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אבל כל מה שאת אומרת לארה זו איזושהי מדיניות, אני רוצה להוביל בסופו של דבר ועל זה דיברתי עם אנשים שונים, על איזושהי החלטת ממשלה תומכת שלא טופלה בנושא שלא טופל וזה הכשרה של מורים ייעודיים לקהילת התלמידים במזרח ירושלים. עכשיו מה שקורה זה שלכאורה יש פה 3,921 מורים שלמדו ברש"פ אני רוצה את המורים שלמדו בישראל ומה שאני שואל את עצמי זה בתוך כמה שנים אני יכול או צריך לתכנן את עצמי כדי להכשיר את אותם מורים שלמדו בישראל ולהטמיע אותם במערכת, לכאורה אם אני מבין נכון שמדובר הסתייגת מהדבר הזה מהנתון הזה, ממה שאני למדתי מדובר על כ-1,000 מורים שנפלטים כל שנה מהמערכת אז לכאורה בחמש שנים אפשר למלא את החסר, זאת אומרת בחמש שנים אפשר להיות במצב שקרוב ל-100% מהמורים הם מורים שלמדו באקדמיה הישראלית לשם אני מכוון, עכשיו תגידו לי מה אתן חושבות? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> מה זה 1,000 שנפלטו למה אתה מתכוון? << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> כמה מורים נפלטים בכל שנה מהמערכת, אם בגלל שלא עברו לימודי הסמכה, אם בגלל שנשבר להם להיות מורים. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> שלא שובצו הכוונה? << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> לא תחלופה בדיוק תחלופה, יש לנו 6,720 מורים? << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> אני לא חושבת שזה מספר ריאלי. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אז מה המספר? << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> המדיניות הזאת של נפלטים מהמערכת - - - << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אנחנו צריכים לשאול את כוח אדם בהוראה יכול להביא. << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> כן לדייק את המספר הזה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אני אגיד לכם מה המטרה שלי, המטרה שלי היא בסופו של דבר אחרי שלמדנו את כל הנתונים ביחד, עוד פעם אין את הרגל של הכשרת מורים באקדמיה הישראלית והטמעתם במערך הלימודים במזרח ירושלים, את הרגל הזאת בשיח עם ראש העיר ועם שר החינוך אנחנו רוצים לטפל בבעיה הזאת, אני רוצה להיות פה השוטר תנועה שמבין את המצב נותן לו איזשהו מענה ברמת הטיוטה ומציף אותו למקבלי ההחלטות, את זה אנחנו רוצים לעשות ביחד. אני מבין מכן שברמת העיקרון אם יהיה מענה אקדמי של שנתיים וסמסטר בהקשר של דוד ילין או בעברית שיתוף פעולה עם מוסד כזה או אחר, פעם אחת לא רק להסמכה אלא לתואר, פעם שנייה נדע לתגמל את התלמיד על הדבר הזה אז גם ניצור איזשהו תמריץ להגיע לאקדמיה הישראלית דווקא ואז נשאל את עצמנו את שאלת המספרים, כמה אנחנו צריכים להכשיר כדי לעמוד ביעד? הרי לא נדחק עכשיו אנשים החוצה אנחנו לא באים לעשות רבולוציה, אנחנו באים לעשות אבולוציה, להסתכל כל פעם כל שנה כמה עוזבים את המערכת, נכניס את האנשים שהוכשרו על ידינו וככה תוך כמה שנים לנהל איזשהו תהליך שבסופו של דבר אנחנו נדע לומר לעצמנו שקרוב ל-100% מהמורים הם מורים ישראלים זאת השאיפה, אז הנתון שאנחנו צריכים לקבל פה זה כמה מורים בשנה עוברים, אנחנו מסכימים על העיקרון על העקרונות. נעמי את רוצה להוסיף לנו משהו? נשמח לשמוע. << אורח >> נעמי גרינוולד: << אורח >> לא רק אמירה אחת קטנה, שאם אני הייתי עכשיו בוגרת מזרח ירושלמית מסיימת את בית הספר ואז יש לי או שנה של מכינה ללמוד עברית, כי אי אפשר להתקבל לאוניברסיטה בלי עברית גם אם אני לא לומדת - - - << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> לא למה אם את לומדת במסלול - - - << אורח >> נעמי גרינוולד: << אורח >> לא היום היום אני חייבת מכינה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> היום וודאי ,למה בדוד ילין גם חייבים מכינה? << אורח >> נעמי גרינוולד: << אורח >> לא כי זו מכללה אז אני צריכה לשלם. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> לא משנה אבל זה נותן את התואר האקדמי? << אורח >> נעמי גרינוולד: << אורח >> בדרך כלל הם צריכים לעשות איזשהו גאפר כדי ללמוד פה בתוך ישראל, אז אם אני יכולה ללכת תוך רגע ללמוד בביר זית ואז לחזור ויעשו לי הרחבת הסמכה אז הייתי הולכת למסלול הזה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> נעמי תסבירי לי רגע נעמי. << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> נעמי יש משהו לא כל כך מדויק, אם הם לומדים בתוכנית ייעודית בערבית בשפה הערבית הם יכולים ללמוד באקדמיה. << אורח >> נעמי גרינוולד: << אורח >> בלי מכינה וזה במכללות. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> לא איכפת לי לקרוא לזה מכללה ובלבד שיש להם תואר אקדמי. << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> מכללה הוא מוסד אקדמי שכל תקנות שחלות על אוניברסיטה חלות גם על המכללה. << אורח >> נעמי גרינוולד: << אורח >> בסדר אני רק אומרת שצריך לראות מה גורם בסוף לתלמיד בסוף כיתה י"ב לבחור ללכת לביר זית ולא להיכנס פה לאקדמיה, זה גם ליווי תוך כדי . << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> והמתווה הזה שאנחנו מדברים עליו פה ומתגבש פה בצו, זה נראה לך? << אורח >> נעמי גרינוולד: << אורח >> כן אבל צריך לעשות את זה כמו שצריך ביחד עם האוניברסיטאות ועם המון ליווי גם, הם לא מרגישים בבית באוניברסיטה העברית, אנחנו עובדים על זה כבר באמת הרבה שנים. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> בדוד ילדים הם לא ירגישו בבית? << אורח >> נעמי גרינוולד: << אורח >> בדוד ילין אולי כן אבל זה מכללה אחת קטנה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> קטנה במה בהיקף של התלמידים שיוצאים ממנה כל שנה? << אורח >> נעמי גרינוולד: << אורח >> כן. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אבל יש גם יוקרה בללמוד בירושלים באוניברסיטה העברית הם מחפשים את זה, אבל הליווי והתמיכה שנדרש לסטודנט ערבי ממזרח ירושלים הוא הרבה יותר אינטנסיבי, גם תרבותית מנטלית לימודית פדגוגית זה משהו שהם רוצים אבל צריך לנצל אותו. << אורח >> נעמי גרינוולד: << אורח >> כן ואם כבר הייתי עושה מסלול כזה, הייתי דווקא כן רוצה שהם ילמדו בעברית והייתי מלמדת אותם עברית כמו שצריך בשנתיים האלה, שאם כבר המורים שאנחנו כל כך משקיעים בהם וזה עניין של כסף ומלגות וליווי ושיתוף פעולה עם המוסדות האקדמיים, הייתי כבר מלמדת אותם עברית כמו שצריך, אני מתביישת להגיע לראות את התלמידים בשנה ג' שהם מורים לעברית והם לא מבינים אותי כשאני שואלת אותם. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אבל נעמי אני חושב שאנחנו מעמיסים על זה והמטרה היא לא להעמיס על זה, אלא המטרה היא לעשות את זה משהו שהוא עביר. << אורח >> שמעון אש: << אורח >> שנייה אנחנו לא מעמיסים, אני יכול להגיד משפט? << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> רגע שמעון בו תפרוס את משנתך. << אורח >> שמעון אש: << אורח >> אני אומר בהקשר הזה אני אפתח חלון רק בהקשר הספציפי הזה של עברית בסדר? אנחנו משרד ירושלים האמון על החלטה 880 החלטת חומש שאתם מכירים, הבנו שיש פער בסוגייה הזו של מורים גם לעברית וגם לכלל המקצועות בתוכנית הישראלית בידע בעברית ביכולת ללמד עברית, אנחנו בתהליך שארוך שנים בהתקשרות עם האוניברסיטה העברית ופתחנו פיילוט השנה עם האגף לתארים בינלאומיים באוניברסיטה העברית למכינות לסיפור הזה של עברית, ואנחנו רוצים לצאת עם התוכנית בשנה הבאה ספציפית למורים. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אבל זו לא הסוגייה שמעון, בסוף אני צריך העברית פחות זה בונוס העברית היא בונוס, אני בסופו של דבר לא רוצה שהמורה ילמד ברשות הפלסטינית זה הבייסיק. << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> אפשר כמו באוניברסיטאות שיש אנגלית לרמת פטור להגיע לעברית לרמת פטור, יש מהלכים שאפשר לקדם בעניין הזה שזה במקביל לא כמכינה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אני לא רוצה לשלול תואר בגלל הסיפור הזה של עברית כי זה יגרום חסם לאנשים להגיע. << אורח >> שמעון אש: << אורח >> אבל אני אעלה למקרו אני כן אגיד, אנחנו עובדים בשיתוף מלא עם משרד החינוך כבר שנים לקדם את התוכנית הישראלית ויש ביקוש מאוד גדול, כי זה מוביל לאקדמיה כי זה מוביל לתעסוקה מוביל להרבה מקומות וזה נכון בשיתוף משרד החינוך עובדים ויש באמת דרישה מאוד מאוד מאוד גבוהה, זה נכון שבמסגרת תוכנית החומש אין פרק שעוסק בהכשרת המורים עצמם ואין פרק שעוסק במורים העיסוק הוא בתלמידים, כן יש תקציב שהולך למרכזי פסגה במסגרת החומש לדברים יותר מקצועיים, אם זה השלמות של חינוך גופני והשלמות של אזרחות. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> נכון אבל השנה עשינו שינוי וכן הסבנו בדיוק בתחילת השנה כשהגשנו את התוכנית, פרק לא מבוטל תקציב גם לסיפור השתלמות ופיתוח מקצועי לדברים שקיימים בתוך המערכת, שכל מורה עכשיו דרך מרכז הפסגה חייב לעבור מודול לקבועה בתוך ההשתלמות לא משנה מה תחום הדעת שהוא נמצא בה וזה שינוי מאוד גדול וגם בתהליך ההכשרה. אני רק רוצה להגיד שממפגש עם האקדמיה עולה שיש פער גם בין מספר הנרשמים ולומדים בתוכנית לבין אלה שבוחרים לעסוק בתחום, עכשיו אנחנו כרגע בימים אלה יוצרים קשר עם סטודנטים שסיימו ללמוד כדי לברר למה הם בעצם לא נקלטו במערכת איפה הם מתפספסים לנו ויכולים לתת לנו מענה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> לא הבנתי כרמית ברשותך, אנשים שלמדו באקדמיה הישראלית? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> למדו באקדמיה הישראלית. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> רצו בתחילת דרכם להיות מורים. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> רצו למדו רצו, אי אפשר לחייב אותם. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> ברור. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אם היינו נותנים מלגה זה לא היה ברור, אם היינו מממנים את הלימודים באיזשהו אופן אז יכולנו גם לחייב את ההטמעה נכון? כמו סוג של קבע כאילו, כיוון שאנחנו לא נותנים מלגה התמיכה שלנו היא איזושהי תמיכה של קורסים מסוימים שאנחנו נותנים ישירות לאקדמיה משהו כמו 25% מעלות הלימודים, אז אנחנו לא יכולים לדרוש את מחויבות שלהם למערכת, כשהשוונו נתונים כדי לאתר מורים שאנחנו צריכים אז ראינו שיש פער בין מספר המסיימים למספר הנקלטים במערכת, את הפער הזה אנחנו כרגע מנסים לדייק, לפנות אליהם ממש בשיחות אישיות כוח אדם והפיקוח ולעניין אותם ולהבין למה הם בחרו בסוף לא להיטמע במערכת, כרגע אנחנו בודקים את זה מול מורים שסיימו בשנתיים האחרונות. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> יש לך מספרים של מורים שסיימו בשנתיים האחרונות? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> לא אני אומרת עוד פעם, ביקשנו הייתה פגישה עם האקדמיה אתמול, הם אמורים להעביר לנו גם את שמות המורים כדי שנוכל ליצור קשר ולברר אם היו רוצים להיקלט במערכת ולמה הם לא נקלטו, אולי זה ילמד אותנו משהו גם על הפער. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> כן לארה. << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> שתי הערות: הערה ראשונה לגבי העברית בדוד ילין למשל, אתה יכול ללמוד בערבית אבל אתה לא תסיים את התואר אם אתה לא תשיג את הפטור בשפה העברית אז זה עדיין חסם, התלמידים מפחדים. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> זה חסם את יודעת שזה חסם? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> לארה זה לא קורה בפועל, היו אצלי העברית ודוד ילין ואמרו שהאכיפה של זה רחוקה מלהיות, הם עולים לוועדת חריגים ומקבלים פטורים וזה לא עובד. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> כרמית השאלה אבל לא אם זה עובד, השאלה אם בן אדם כשהוא נמצא - - - << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> זה עדיין מרתיע את הסטודנטים. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> זהו השאלה אם בן אדם כשהוא נמצא בצומת קבלת ההחלטה הוא יודע שיש שם איזושהי ועדת חריגים שצריך לעבור ולכן הוא אומר עזוב עדיף ללמוד בא-נג'אח? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> פשוט גילינו שהם עוברים את זה בקלות בלי חריגים. << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> אבל זה עדיין כנראה מי שלא מכיר את מה שאת אומרת הוא נרתע אין ספק. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> רגע לארה זה ידיעה או הערכה? << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> לא זה ידיעה, בוא אנחנו פוגשים את הבוגרים שלנו אנחנו יודעים, לגבי הבוגרים שסיימו בדוד ילין או באוניברסיטת ולא משולבים לא בהכרח שהם מצאו עבודה אחרת מחוץ לתחום החינוך, סביר להניח שהם מחכים בתור שמשרד החינוך יקלוט אותם, אז אולי באמת צריך להתחיל לבדוק אם אפשר לתעדף את קליטת המורה שבא מתוכנית ישראלית באוניברסיטה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> לא אבל כרמית אומרת שיש - - - << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> כי זה לא נעשה עד עכשיו, תמיד כוח אדם אומר חכו יש תור, פשוט יש אנשים שרשומים ואנחנו צריכים לתת להם מענה ואתם עכשיו באים. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אבל רגע אנחנו אומרים שמתעדפים נכון? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> מתעדפים חד משמעית מורים שסיימו באקדמיה הישראלית, זה נוהל שיבוץ ברור שוועדת השיבוץ שלנו עובדת על פיו ומאוד מאוד מדייקת. << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> בשנה האחרונה? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> לא זה נוהל השיבוץ, מתעדפים את בוגרי האקדמיה הישראלית. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> זה רק ברשמיים? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> ברשמיים אנחנו מתעדפים ברור מה שנקרא. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> דוקטור רוסו גם במוכש"ר או רק ברשמיים? << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> אני לא קשורה לשיבוץ זה כוח אדם. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> הבנתי. << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> אני בספק אם זה קורה במוכש"ר. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> יש שלב עד הכניסה זאת סוניה, במהלך העבודה בתוך מערכת החינוך זה מינהל עובדי הוראה, זאת אומרת כוח אדם זה עד שנכנסים וכשיוצאים, כשנמצאים בתוך מערכת החינוך מינהל עובדי הוראה מטפל בהכשרות של המורים בפיתוח המקצועי של המורים. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> הבנתי בערך, שמעון אתה רצית להתייחס בפן החינוכי? << אורח >> שמעון אש: << אורח >> גם אבל שלירון תגיד. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> לירון אני רוצה לשאול אותך שאלה ותעני גם על זה במסגרת מה שרצית לומר, האם יש אני הבנתי מנתונים כספיים שקיבלתי מהממ"מ על ניצול תוכניות החומש שהניצול הוא לא בהכרח גבוה. << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> ואני שואל את עצמי האם אפשר להעביר מסעיף לסעיף כדי לתגמל מורים שאותם אנחנו נרצה להכשיר בפרק שלא באנו לשנות בו אלא באנו להוסיף על הקיים? << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> בהחלט וזה בעצם הפתרון שאנחנו רוצים להציע כאן, אתם אחרי שקיימתם דיונים ועליתם בעצם על הבעיה ועל הפתרון גם שנדרש אז אנחנו כמי שמסתכלים על כל החלטה ומסתכלים על כל התקציבים, ראשית באמת צר לי להגיד ש-880 נמצא באמת בשנה השנייה שלו אבל הפרק היחיד שהתקדם ותוקצב עד עכשיו קצת ואני גם אגיד כמה בדיוק זה פרק החינוך, שאר הפרקים עדיין לא התקדמו ואנחנו עדיין בדיונים מול אגף התקציבים לקבל את התקציבים. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> למה לא התקדמו? << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> מה תוקצב בחינוך? ההכשרות לא תוקצבו. << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> 62,000 שקלים אושר ממש - - - << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> לא אבל מה בחינוך? << אורח >> שמעון אש: << אורח >> בחינוך הוכשר רק הרחבת הסמכה בחינוך גופני והרחבה באזרחות, זה פיתוח מקצועי נטו כלומר זה לא הסוגייה עליו אנחנו עסוקים פה, לכן לירון מציעה - - - << אורח >> לילי רוסו: << אורח >> שתהיה הסטה של התקציבים להכשרה? << אורח >> שמעון אש: << אורח >> שנייה אנחנו מציעים לא להסיט תקציבי חינוך שכבר נקבעו בוועדה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> רק שנייה בוא נשמע. << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> חשוב כן לציין את העובדות הבאות: 880 בפרק החינוך שלו לא הגדיר בתוך יעדיו את הכשרת המורים לצערי, אם כן היינו שמים את זה יעד אז היינו גם מתקצבים את זה והיינו גם עוקבים אחרי הביצוע הזה, אבל שמנו יעדים אחרים שבזמנו משרד החינוך ומנח"י הגדירו כחשובים ביותר ובאמת זה נמצא בתוכנית. הנושא של הכשרת מורים לא נמצא בתוכנית אבל כן יש לנו פרק שקוראים לו פריון גבוה שהוא נכון לעכשיו עומד על כ-200 מיליון שקלים אנחנו לאט לאט שותים מהתקציב שלו. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> מה המשמעות של הפרק הזה פריון גבוה? << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> פריון גבוה זה בעצם הוא בעברו בגלגול הקודם שלו היה פרק השכלה גבוהה, משיקולים כלשהם הוחלט שלא יהיה פרק השכלה גבוהה אבל שיהיה פריון גבוה, זאת אומרת תוכניות עבודה וכל מיני פרויקטים שכן יכולים לקדם את הפריון הגבוה במזרח העיר, זאת אומרת להגיע להכשרות איכותיות מקצועיות וכאלה ולכן זה מאוד מאוד יושב על הפרק הזה וכן אפשר לייעד מתוך התקציב שקיים שם. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> מה התקציב שם? << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> נכון לעכשיו הוא עומד על 200 מיליון. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 200 מיליון לחמש שנים? << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> 200 מיליון לחומש בהחלט לפני הקיצוץ לפני 15% קיצוץ, הוא לאט לאט מצטמצם בגלל שאונר"א נכנסה לתמונה ואנחנו גם שם עכשיו נדרשים לתקצב את זה מתוך הפרק הזה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אז קיצצתם רוחבית בכל ההחלטה לטובת אונר"א? << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> קיצצנו רוחבית מכל החלטות הממשלה שאנחנו מנהלים לא רק מזרח העיר גם גן עיר ולביא והכל, אבל גם הפרק הזה - - - << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> לא זה במסגרת הקיצוץ הרוחבי שנדרשתם לקצץ, אני מדבר עכשיו על ההחלטה הזאת לאור אונר"א. << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> זה לא ממש קיצוץ, פשוט אנחנו מייעדים חלק מה-200 מיליון לטובת פעולות שיבצעו להוצאת אונר"א. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> לירון סדרה זה בפנים נגיד תכנית המכינה? שכשהם מסיימים עושים להם תוכנית מכינה היא תוכנית מ-2014 מההחלטה? << אורח >> שמעון אש: << אורח >> במסגרת החינוך, כל מה שנוגע לחינוך - - - << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> כי הם מקבלים מכינה במימון המדינה. << אורח >> שמעון אש: << אורח >> נכון, כל מה שעוסק בתלמידים נמצא בתוך פרק החינוך ומבוצע פ"ד - - - << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> לא, אני חושבת שהתוכנית הזאת נמצאת בהשכלה הגבוהה. << אורח >> שמעון אש: << אורח >> היא לא, היא הייתה בתוכנית הקודמת השכלה גבוהה עוד לא הגענו למימוש של הפרק, עוד לא התחלנו עוד לא הגיעה ועדת משנה שאישרה אותה, זה נכון שזה היה כפיילוט בתוך התהליך של החינוך ב-790 בתוכנית הקודמת ולכן אנחנו רוצים לקדם את זה. עכשיו אנחנו מסתכלים על כל התמונה, גם הכשרה של תלמידים להשכלה גבוהה מעבר מהתוכנות הישראלית לתארים פעם אחת, פעם שנייה הפער הזה שבאמת אנחנו קידמנו מאוד יש פה במשרד החינוך את האירוע הזה של התוכנית הישראלית, אבל הפער במורים אין יעד של עיסוק במורים ולכן אנחנו אומרים - - - << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אין עיסוק בכלל במורים. << אורח >> שמעון אש: << אורח >> נכון, יש דרך קורסי השלמה מעט לגמרי ולכן אנחנו בפרק פריון גבוה עוסק בדיוק בתפר הזה, כלומר לקחת אנשים שיש להם הכשרה כלשהי ולהביא אותם לשוק התעסוקה עם הקורסים המותאמים שלהם אם זה בתחומים אחרים, אבל זה מאוד בולט כתוכנית משלימה לתוכנית החינוך. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> רגע לירון אני רוצה לשאול, אם יש לנו ארבע שנים שנשארו לנו בחומש אולי אפילו שלוש, האם אנחנו את ה-200 מיליון פחות הקיצוץ לא יודע כמה הוא יכולים להפנות - - - << אורח >> שמעון אש: << אורח >> התחלנו שיח עם משרד החינוך על הנושא הזה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> האם אנחנו יכולים להפנות את אותם קרוב למאתיים מיליון שקל מינוס איקס למלגות לסטודנטים כדי להכניס אותם למערכת? << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> התשובה היא כן בגדול מתוך מה שנשאר מתוך ה-200 מיליון. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> כמה בערך נשארו? << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> אנחנו כרגע ביקשנו 23 מיליון להתחלה לאונר"א לפברואר האחרון. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> זאת אומרת נשארו שם 177? << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> על פניו כן יש עוד דברים שרוצים לקדם שם אבל אני כן מציעה כפתרון מיידי אני חושבת שזה יותר מהר מהצעת חוק - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אולי נדבר על מהות החינוך. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> רק שנייה אנחנו מדברים כבר הרבה זמן על מהות החינוך שנייה, כבר תקבל את רשות הדיבור. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אחרי החוק של עמית הלוי אתה לא צריך את כל התעסקות הזו שלך, כולם שרים התקווה שם כל המורים במזרח ירושלים שרים התקווה. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> הם לא וזה בסדר. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> כן אין לנו בעיה שלא ישירו התקווה הכל טוב. לירון. << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> מאחר והבעיה באמת ידועה אנחנו רוצים לתת פתרון מיידי והפתרון המיידי הוא מבחינתנו - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אז יש לך כסף ויש לך משאבים ומערכת תבזבז אותו על המהות של הדברים. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> רגע שייתנו את הכסף קודם, רגע זה שלב תגידי מה הסכום. << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> אני לא רוצה להגיד מה הסכום. << אורח >> שמעון אש: << אורח >> התחלנו ישיבות עבודה עם משרד החינוך עם דסי בארי מהאגף שלך על הנושא הזה על הסוגייה הזאת, אני התחלתי את השיח כבר יש לנו פגישה מקצועית בקרוב על האירוע הזה, בדיוק מהתפר הזה שיש חוסר במורים שהם בוגרי התוכנית הישראלית שהיכולת שלהם ללמד תוכנית ישראלית יותר גבוהה, התחלנו תהליך לראות איך משרד החינוך מגדיר את הרפרנס או מה צריך או מה הדירקטיבה, אנחנו נסייע לתקצב את זה במסגרת החומש. << אורח >> נעמי גרינוולד: << אורח >> אתם מציעים להסיט תקציבים בתוך תוכנית של חינוך? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> לא בחינוך נעמי ממש לא. << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> להפך, אנחנו מסתמכים על פרק החינוך בשביל היעד הזה, אבל אני לא רוצה להגיד כמה אני רוצה שאתם תבואו ותגידו מה היעד מה הצורך. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אבל יש אנשים שמתמחים כדי להגדיר את הצורך. << אורח >> שמעון אש: << אורח >> אז אמרנו לכן השיח הוא עם האגף שלך. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> בוא נסכם את הדברים הבאים לירון, אנחנו מדברים ברמת העיקרון על בניית מסלול ייעודי להכשרת מורים בתקופה מינימלית בין בעברית ובין שלא בעברית כי אנחנו רוצים לקלוט אותם כמה שיותר מהר, אנחנו צריכים להכיר בצורך של כמה מורים חסרים לנו במערכת כמה נפלטים לנו, מכיוון שאנחנו לא הולכים עכשיו לפטר 3921. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אומרת לך שלא חסר במערכת לא חסר לך, אתה רוצה מורים כבקשתך תגיד את הדברים בצורה ברורה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אני רוצה מורים כבקשתי כן אני רוצה מורים כבקשתי מורים שלמדו באקדמיה הישראלית. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא ישנה את המציאות אתה בורח מהמציאות אתה לא מתמודד עם המציאות. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אני לא רוצה מורים שלמדו ברשות הפלסטינית מה הבעיה אני לא מבין. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה רוצה לייצר מורים כבקשתך, זה לא עזר זה נכשל וחבל. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> מה זה מורים כבקשתך? אין בעיה מי שלא יעבוד פה יש חוק, פה יש חוק, יש צד אחד סור מרע זה החוק מי שלא למד במערכת הישראלית לא ילמד תוך כמה שנים, פעם שנייה אני רוצה לאפשר לאנשים כאלה שרוצים ללמד לבוא ללמוד אצלי במערכת הישראלית בלי לקלוט ולספוח את הרעלים שיש להם באוניברסיטאות ברשות הפלסטינית. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה יודע הרעלים איפה הם נמצאים בדיוק? נקה את הרעלים האלה חד-משמעית הרעל הוא נשפך בינתיים מצד אחד בלבד שמסית - - - << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> את הרעלים באוניברסיטאות ברשות הפלסטינית וילמד בישראל זה הכל, אני מחדד לנו. בוא רשות הדיבור לך תגיד מה שאתה רוצה ואחרי זה נמשיך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בוא נמשיך את הדיון. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> תודה רבה. בקיצור אם אנחנו בונים את התוכנית הזאת נעשית עבודת מטה, מה לומדים? איך לומדים? כרמית את נכנסת לזה גם הסיפור של ערכים אוניברסליים נכנס לתוכנית הלימודים הזאת, ולירון אנחנו נצטרך אתכם צמוד צמוד מלא מלא כדי לתקצב את זה ואז אנחנו רוצים להגיש את זה לשר ולהתקדם הלאה הבנתי. << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> אפילו המנגנון הוא יותר פשוט כי אנחנו לא צריכים שום - - - << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> צריכים לקבל תיקון החלטת ממשלה לא? << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> לא לא . << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> לא למהות. << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> לא לא, בגלל זה אני אמרתי שהפתרון כאן הוא מהיר, אנחנו גורמים מקצועיים סוגרים את התוכנית צוות משנה שלנו מתכנס מאשר זאת התוכנית ויוצאים לדרך. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> לירון אני רוצה שתחדדי לי, בכל נושא בתוכנית הזאת יש פרק אם זה לימודי עברית אם זה מעבר מהתוכנית הישראלית ויש גם יעדים, אני חושב למיטב הבנתי ולא שאני מבין גדול שפה גם צריך להיות פרק שמדבר על הסיפור הזה, מדבר על הבעיה הזאת ועל הפתרון לה נותן יעדים שנקבע אותם בהחלטה ומסית תקציב שוב בהחלטה? << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> אתה צודק בעיקרון, אבל הפרק הסל הזה שנשאר פתוח שהוא לטובת הפריון הגבוה צריך רק שאנחנו נשב נגדיר ביחד את היעדים וצריך לתקצב את זה, זה מתוקצב התקציב ממתין. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אני רואה ערך אבל בקבלת החלטת תיקון להחלטת ממשלה, זאת אומרת אפילו ברמה הדקלרטיבית אנחנו מסתכלים על התמונה ככה ועכשיו אנחנו מסתכלים עליה ככה, זאת אומרת אנחנו מרחיבים אותה. << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> אני חוששת שזה עלול לעכב את זה, אני חושבת שאם אנחנו רוצים לצאת לדרך כבר באופן מיידי - - - << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אז נעשה את זה במקביל. << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> בסדר גמור. << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> אז התקציב זה יבוא מפרקים אחרים חוץ מחינוך כן? << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> הכסף קיים, מסיתים את זה משום פרק לא נוגעים בחינוך. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> לא לוקחים מהחינוך. חברים נמצא איתנו כאן גם איש משטרת ישראל, מה שמך? << אורח >> אייל העברי: << אורח >> אייל. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אייל אתם שלחתם לנו נייר מאוד מפורט על הפשיעה בקרב בני נוער בקטינים במזרח ירושלים, אם תוכל להרחיב בנייר הזה תרצה להוסיף כמה מילים? << אורח >> אייל העברי: << אורח >> אני חושב שהנתונים בסך הכל מדברים בעד עצמם, אם מסתכלים על שנת 2024 מתחילת המלחמה ועד היום אז יש בסך הכל 183 עצורים מתוכם 81 תום הליכים, בכל העבירות שקשורות לביטחון אם זה להסתה אם זה שאר עברות הביטחון זריקות אבנים זיקוקים וכל מה שנלווה בזה. אם מסתכלים לעומת שנה שעברה אז רואים שזה כמעט ושילש את עצמו, מעבר לזה בתקופה האחרונה אני מרגיש שיש קצת יותר שקט מהבחינה של הפרות הסדר. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> זה שילש את עצמו בגלל המלחמה לדעתכם? << אורח >> אייל העברי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> תגיד מה ההקרנה מבתי הספר לרמת הפשיעה? << אורח >> אייל העברי: << אורח >> כשאנחנו מודדים אנחנו לא מודדים בתי ספר אנחנו לא שואלים את הנחקר באיזה בית ספר הוא, אנחנו בודקים את הקטינים בני נוער עד גיל 18, בדרך כלל גם מי שנעצר כמובן זה רק מגיל 12 אז הגילאים זה מדובר בין 12 ל-18. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> יש לכם נתונים איפה הם לומדים? << אורח >> אייל העברי: << אורח >> לא אין לנו נתונים. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> יש לך יכולת להשיג נתון כזה? << אורח >> אייל העברי: << אורח >> גם לא. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> בשיתוף עם עיריית ירושלים? << אורח >> אייל העברי: << אורח >> אפשר דרך עיריית ירושלים אם הם יעבירו לנו את כל רשימות התלמידים לראות מי נעצר, אבל המשטרה פחות מתעסקת בנושא. << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> למה לא הפוך? למה אתם לא שולחים ואנחנו מאתרים את הילדים לפי מוסד חינוך? << אורח >> אייל העברי: << אורח >> זה לא משהו שהמשטרה צריכה להתעסק. << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> להעביר שמות של 120,000 תלמידים - - - << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> לא אני רוצה להבין אם במוכש"ר יש יותר פשיעה מאשר ברשמי? << אורח >> אייל העברי: << אורח >> אני חושב בתור משטרה ולא רק בתור משטרה בכלל על פי חוק הנוער, אסור לתייג את הנער לא איפה הוא לומד ולא איפה הוא נעצר, זה בסוף יכול לתייג בית ספר כזה או אחר. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> זה נכון מה שאתה אומר, אבל אם אני רוצה ללמוד מה השורשים לתופעה ואיתרתי שבבית ספר מסוים יש הרבה פשיעה לאומנית, אז צריך להבין למה שם יש פשיעה לאומנית, האם זה בגלל שיטה מסוימת האם בגלל פרסונות מסוימות האם בגלל המערכת. << אורח >> אייל העברי: << אורח >> לנו כמערכת אין את הנתון הזה אבל אם יש רישומים לכל מי שנעצר בעירייה אז אפשר איכשהו לאסוף את הנתון הזה. << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> אנחנו מדי פעם בשנה מקבלים דווחים מהמנהלים שהם שולחים לנו רשימת תלמידים עצורים, יש מנהלים שלא עושים את זה אבל אפשר לעשות משהו יזום, אני יכולה לשלוח למנהלים בקשה לעדכן אותנו בשמות התלמידים העצורים או שיש נגדם תיקים כל מיני. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אתה יכול לומר באופן כללי אם לצורך העניין כפר עקב ומחנה פליטים שועפאט יש יותר פשיעה? << אורח >> אייל העברי: << אורח >> הנתונים שפה הם נתונים של הפרות סדר בעיקר בעבירות כלפי הביטחון, יש יותר במחנה הפליטים זה אני יודע להגיד בכפר עקב אין יותר, עיסאוויה סילוואן אלה המוקדים. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אגב המורים שם הם מורים אולי אתם יודעים להגיד מורים שהם תושבי מזרח ירושלים או שהם תושבי הרשות הפלסטינית? << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אולי תשאל באיזו מציאות זה הם חיים באיזה תנאים. << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> לא אנחנו ברשמי אנחנו מעסיקים רק תושבים עם תעודה כחולה אזרחים כמובן גם מהצפון ברור. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> ובמוכש"ר? << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> מוכר שאינו רשמי זה לא אצלנו. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> מוכר שאינו רשמי יש לנו מורים מהרשות. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> יש מורים הרשות הפלסטינית? << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> מישהו יודע לומר כמה? לארה את יודעת לומר כמה? << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> לא אבל אני חושבת שהרוב. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> הרוב במוכש"ר באים מהרשות הפלסטינית? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> מדברים על כ-1,000. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 1,000? << אורח >> לארה מובאריכי: << אורח >> במיוחד אלה שמאחורי גדר ההפרדה. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אבל צריך להגיד שלגבי תלמידים המערכת החינוכית מלווה ועוזרת, כלומר כשאנחנו יודעים ומנהלי בתי הספר משתפים אותנו גם כשאנחנו מזהים מגמה שהיא רחבה יותר, אנחנו מגיעים מסייעים עושים תוכניות ייעוץ ליווי, מבחינתנו הם תלמידים אנחנו משקיעים בהם אנחנו רוצים לעזור להם לפרוץ את המעגל הזה ולא להיות שם, הם מקבלים מעטפת מלאה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> רגע אז כרמית באמת בהמשך למה שאת אומרת, אני רוצה לשמוע את הממ"מ אולי הם יכולים להגיד לנו כמה מורים תושבי הרשות הפלסטינית יש במערכת, רק רגע ואז נחזור אלייך. << אורח >> מריה רבינוביץ: << אורח >> סליחה אנחנו לגבי פשיעת בני נוער במזרח ירושלים. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> הבנתי לגבי פשיעת בני נוער במזרח ירושלים, יש לכם מספרים? עם בתי ספר? << אורח >> מריה רבינוביץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אם תוכלי לתת אנחנו יש לנו עוד שמונה דקות לדיון הזה, אם תוכלי לתת בשתי דקות איזושהי סקירה תמציתית אני אשמח. << אורח >> מריה רבינוביץ: << אורח >> אנחנו בעצם ערכנו ניתוח על נתונים שהכינה לנו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והם מתייחסים לקטינים עד גיל 18 בגיל אחריות פלילית שזה החל מגיל 12 תושבי המזרח ירושלים שנפתח להם תיק פלילי בגין חשד לביצוע עבירה, בתוך כך גם עבירות ביטחוניות ויש שם גם נתונים על קטינים במזרח ירושלים שהועמדו לדין והורשעו בדין. בקצרה ממש אני אסכם קצת את הנתונים ואולי באמת בדיון הבא אנחנו נרחיב עליהם במצגת או משהו. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אני אשמח שתכיני מצגת לדיון הבא אבל בואי תתני לנו בתמצית. << אורח >> מריה רבינוביץ: << אורח >> אנחנו בדקנו את הנתונים לאורך 10 שנים משנת 2014 ועד שנת 2023 ולאורך השנים האלה שיעור הקטינים עם תיקים פליליים ל-1,000 קטינים בקרב בני נוער ממזרח ירושלים היה גבוה באופן ניכר, הן ביחס לשיעור של כלל האוכלוסייה והן ביחס לשיעור בקרב כלל הקטינים הערבים בישראל. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> שזה פשיעה פלילית או לאומנית? << אורח >> מריה רבינוביץ: << אורח >> שזה סך הכול פשיעה ובתוך זה היו גם עבירות ביטחוניות, השיעור הגבוה ביותר של הקטינים ממזרח ירושלים עם תיקים פליליים נמצא בקרב קבוצת קטינים שלגביהם אין מידע על בתי ספר בהם הם למדו במזרח ירושלים או שהם אינם נכללים בקובץ התלמידים במזרח ירושלים של הלמ"ס, זאת אומרת יכול להיות שהם נפלו נשרו מבתי ספר יכול להיות שהם לא למדו. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> או שהם בפרטי. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> זה אומר שהם לא במוכש"ר אלא שהם בכלל לא נמצאים במערכת. << אורח >> מריה רבינוביץ: << אורח >> במקום השני זה תלמידים שלמדו במוסדות חינוך של עיריית ירושלים שבבעלות עיריית ירושלים ובמקום השלישי בעצם השיעורים הכי נמוכים הם בקרב התלמידים בבתי ספר האחרים בתי ספר פרטיים, המוכר שאינו רשמי. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> דווקא הרשמי עם פשיעה יותר גבוהה מאשר המוכר שאינו רשמי? << אורח >> מריה רבינוביץ: << אורח >> הכי נמוכה, האחר זה - - - << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> הפרטיים הנוצריים. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אבל את מערבת את הפלילי ואת הלאומני ביחד, אם תבודדי רק את הלאומני אולי תגידי - - - << אורח >> מריה רבינוביץ: << אורח >> אין אפשרות לבודד את הלאומני בנתונים של הלמ"ס אבל הם כן הוציאו לנו נתונים על עבירות ביטחוניות ובעצם עבירות ביטחון היו בקבוצות העבירות השכיחות ביותר, בעצם הקבוצה השנייה בשכיחות לאחר עבירות סדר ציבורי בתוך התיקים האלה שאנחנו בדקנו. מבין עבירות ביטחון עבירות יידויי אבנים הייתה העבירה השכיחה ביותר ומשקלה מכלל העבירות ביטחון היה כ-46%, השנייה מבחינת השכיחות הייתה אווירת מרד או הסתה למרד 30% ועבירות השלכת בקבוקי תבערה כ-3% מכלל עבירות הביטחון. השיעור הכי גבוה של עבירות ביטחון מכלל העבירות היה בתיקים שנפתחו לתלמידי מוסדות של עיריית ירושלים. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אני רק רוצה שניה לדייק, כשאת מתייחסת למוסדות עיריית ירושלים את מתייחסת לא רק לרשמי אלא גם למוכר שאינו רשמי ומופיע במערכות המשרד אוקיי? << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> לא את לא מדייקת נכון, אני ראש הצוות של מריה, רק בתי ספר שהם בבעלות עיריית ירושלים אפילו אם המעמד שלהם הוא מוכש"ר כי אנחנו יודעים שחטיבות עליונות לפעמים זה רק בבעלות עיריית ירושלים. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אז איפה נמצאים בתי הספר של המוכש"ר במיפוי הזה הם לא בפרטי? << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> זה לא לפי מעמד משפטי, יש לנו בתי ספר בבעלות עיריית ירושלים זה קטגוריה אחת, בתי ספר אחרים לא פרטים מוכר שאינו רשמי ותלמידים שהלמ"ס לא יודע איפה הם לומדים שזה כולל את הפרטים הלא מוכרים וגם כאלה שנשרו. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> יובל בוא נסכם שלדיון הבא אתם תציגו לנו מצגת ונמקד את הדיון בפשיעת קטינים. << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> כן אתם קצת הפתעתם אותנו עכשיו. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> נכון בסדר גמור זה לא היה בתכנון, רק רצינו ככה טעימה כדי לדעת. חבר הכנסת יוסף עטאונה אתה חייב לנו כמה מילים אני לא מוותר לך אני רוצה שתגיד כמה מילים בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה לפני שהדיון יסתיים כמה משפטים בעניין הזה, אני חושב שכל הדיון נקודת הזווית שאתם מסתכלים על הדברים היא בעיניי מוטעית והיא גם לא באה בתום לב לכל הדברים האלה, כי כשמדברים על מערכת חינוך גם במזרח ירושלים ושהמדינה היא רוצה להיות הריבון ולקחת את בתי הספר ולהשקיע בבית הספר, אני חושב שהיא צריכה לנטרל את עצמה ברגע שמתעסקים בחינוך מכל אג'נדות פוליטיות חיצוניות. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אבל אין שום אג'נדה פוליטית. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש אג'נדה אני אגיד לך - - - << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> תראה שנים הייתה הזנחה מטורפת עשרות שנים בכל התחום הזה, עכשיו אנחנו באים ומנסים לעשות את הדברים טוב. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא אתה לא בא בטוב. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> הדבר היחיד שאנחנו רוצים, אמרו לנו שיש פה מאות אולי 1,000 - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה לא בא בתום לב, לא אתה ולא חברים שלך באים בידיים נקיות ותום לב לעניין - - - << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> למה כי אנחנו לא רוצים שהמורים יהיו מהרשות הפלסטינית? << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתם רוצים לפגוע בזהות של האנשים האלה, אז אני אומר לך חבל על כל מה שאתם עושים וכל המאמצים, אתה יכול לייצר מורים בכל מיני תוכניות והכל, את הזהות הלאומית של הילדים - - - << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> חבר הכנסת עטאונה אתה בשם הפוליטיקה לא נותן לי עכשיו לעשות דברים טובים לאוכלוסייה זה הקליינטים שלך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא אני התחלתי מזה שאנשי חינוך צריכים להתעסק בחינוך בתפיסת חינוך. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> מה יצא לנו מהדיון פה? סליחה מה שיצא לנו מהדיון פה סליחה זה לקחת עוד תקציבים לתת מלגות, לתת מלגות לסטודנטים ממזרח העיר מה אתה רוצה יותר מזה? << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שנייה אתה מעלה כל הזמן, שנייה אני מתפלא עלייך, כשאנחנו מתעסקים עם בני נוער אני הייתי מצפה ממך הרי לפי כל התיאוריות החברתיות הסוציולוגיות בעולם שיש בני נוער לא נורמטיביים כשיש פשיעה כשיש סטייה צריך לשאול את השאלות הנכונות לא את השאלות שאתה ועמית לוי שואלים כל הזמן חד משמעי, ולכן כשיש עבריינות של בני נוער צריך לשאול את השאלות הנכונות, מה מסלול החיים שעבר אותו בן נוער. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> מסלול החיים לא גורם לו לזרוק בקבוקי תבערה נו באמת, מסלול החיים לא גורם לו לזרוק בקבוקי תבערה, יש סוציו אקונומי גם בדרום וזה לא הולך לבקבוקי תבערה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא גזירת גורל, צריך ליצור את התנאים ולבדוק באיזה תנאים הוא חי. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> באמת עם כל הכבוד, אנחנו פה לוקחים כסף ורוצים לתת מלגות לסטודנטים ערבים כדי שילמדו בלי לספוח את כל מה שהם סופחים באוניברסיטאות שם. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא ילמדו כפי הבקשה שלך. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> מנהלת המחוז, רצינו לשמוע שתי מילים על הדברים היפים מאוד שעשית בבתי הספר במאמץ להעביר אותם מהתוכנית הפלסטינית לתוכנית הישראלית, התחלת לומר שעשיתם מאמץ מרוכז בשנה האחרונה ראיתי גם במכתב 32 בתי ספר, אם תוכלי לתת כמה משפטים על הדבר הזה כי זאת נקודה מאוד מאוד חשובה ולו לפרוטוקול. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אנחנו בחודשים האחרונים יחד עם יחד עם העירייה פועלים עם מנהלי בתי הספר כדי לנסות לאפשר לכמה שיותר הורים שבוחרים מתוך בחירה, אנחנו מאוד מקפידים לשמר את האלמנט של הבחירה ובשיח עם הקהילות לאפשר לבתי ספר שרוצים לפתוח כיתות נוספות, צריך להגיד שיש ביקוש נאמר פה על ידי כל השותפים יש רצון יש ביקוש, יש הבנה שילד לומד בתוכנית הישראלית מקבל את כל המיומנויות למידה, ההבדל המרכזי שאנחנו מזהים בהבדל בין התוכנית הישראלית קשור בשינון וידע לעומת מיומנויות של חקר שאנחנו מקדמים בתוכנית ויש רצון, בנינו מעטפת פתחנו תחנת הצטרפות נוספת לפני כשבועיים, תגברנו את בתי הספר שנכנסו ואת הכיתות במעטפת הוליסטית יחד עם העירייה שנותנת גם סיוע ארגוני גם ליווי פדגוגי גם תוכנית ערכית שאנחנו עכשיו משלבים בתוך תוכנית העבודה הישראלית, מתוך הרצון להרחיב ולאפשר למקסימום אוכלוסיות להיות בתוך התוכנית הישראלית. האלמנט שאנחנו מאמינים בו הכי חזק זה באמת השיח גם עם המנהלים אבל גם עם הקהילות, אנחנו מגיעים ופוגשים נציגי השכונות שבסוף רוצים שלילדים יהיה טוב ושם אנחנו נמצאים כמערכת חינוכית, אפרופו הדברים שאמרת אנחנו נמצאים כדי ללוות את הילדים, גם כשאנחנו מבינים שיש לנו תלמיד שזרק בקבוק תבערה אנחנו נכנסים כדי לתמוך את החברים שלו, כדי לדבר מה נכון מה לא נכון כדי לדבר ערכים של נתינה של טוב של שלום של לא לאלימות, אנחנו מחוברים עם ההורים גם ברמה שכשאנחנו דואגים ויש לנו חשש לילדים בגלל מתח אנחנו משתדלים לכוון את ההורים לתת להם כלים, אני חייבת להגיד שהעבודה עם הקהילות מלמדת שיש רצון מאוד מאוד טוב של הקהילות לשמור את הילדים ולשלב אותם בתוך תוכנית שתפתח להם מקסימום הזדמנויות. זה באמת המוקד עבודה שלנו יחד עם משרד ירושלים ועם העירייה לפתוח מקסימום אפשרויות לשילוב בתוך התוכנית הישראלית. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אתם מקפידים רק שלא כמו שסיפר לנו אחד ממנהלי בתי הספר, לא לשלוח רק את התלמידים החלשים לאותם כיתות? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> לגמרי, שיתפת אותך שלדעתי זה היה סוג של אמירת התנערות של לא רוצה להיות בתוכנית אז הוא אומר לשם זורקים את החלשים, זה לא נכון לראייה מנהלי בתי הספר והמורים עצמם מעידים שהשינוי המשמעותי ובאמת העזרה שמבקשים המורים מאיתנו בתהליכי הכשרה, זה תלמדו אותנו איך ללמד לא בדרך של שינון אלא בדרך של מיומנויות ואנחנו מקפידים שתלמידים מצוינים יהיו שם, לא לחינם גם בתי ספר של מצוינות נפתחים על התוכנית הישראלית. אנחנו כרגע גם בונים איזושהי מדיניות ואסטרטגיית רישום שתעודד כמה שיותר מנהלים להיכנס לתוך, ביצענו למידת עמיתים מנהלים שנמצאים בתוכנית סיפרו למנהלים שעדיין לא היו שם והתעניינו, הגיעו כ-30 מנהלים למה זה נכון? מה ההבדלים? איך הם הובילו את תהליך השינוי בתוך בית הספר, איך מתמודדים עם החששות של הורים של קהילה? אנחנו מקפידים גם לתמוך אותם בשעות הוראה כדי לאפשר באמת הזדמנות להצלחה לילדים, כי המעבר הזה הוא מעבר לא קל. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> תודה רבה יישר כוח על הדברים האלה. << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> אפשר רק מילה אחרונה? << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> כן בוודאי. << אורח >> לירון יפלח: << אורח >> אני כן רוצה להוסיף לדברים של כרמית, לפני שש שנים בערך כשהתחלנו להוביל את השינוי ב-3790 באמת התדמית מתוך הקהילה הייתה שתוכנית ישראלית היא יותר נוטה לחינוך המיוחד וזה משהו שמשרד החינוך ועיריית ירושלים פועלים במרץ בשש שנים האחרונות לשנות את הסטיגמה הזאת ובאמת ניתן לראות מהשיחות הרבות שאנחנו מקיימים עם התושבים שזה משתנה, שהמגמה היא לחלוטין משתנה, המבנים טובים יותר יש מעבדות יש הצללות שעות החינוך הן גדולות יותר, האיכות של המורים משתנה, אז כן חשוב לציין את זה לטובת הפעולה הזאת. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> תודה רבה לכולם, תודה רבה לחברי חבר הכנסת עטאונה ובעזרת השם אנחנו נוציא סיכום לישיבה הזאת ברוח הדברים שדיברנו כאן, גם החלטת ממשלה גם במקביל להתדיינות שלכם עם משרד החינוך ובעזרת השם נעשה טוב, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:19. << סיום >>