פרוטוקול של ישיבת ועדה

  
הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
19/12/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 330
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום חמישי, י"ח בכסלו התשפ"ה (19 בדצמבר 2024), שעה 11:15



סדר היום:
 << נושא >> סיור במרכז חינוך טכנולוגי נעמת ראשון לציון - היכרות עם מסגרות אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
משה טור פז


מוזמנים: 
	טלי יוגב
	–
	מנהלת אגף בכיר, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי

	נעמי אבוטבול
	–
	מנהלת תחום מסגרות לילדים בקהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	אפרת אדרי שרעבי
	–
	מנהלת אגף חוץ-ביתי לילדים ונוער, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	אורית נאור שטופר
	–
	מנהלת תחום חינוך וחינוך בלתי פורמלי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	חיים מויאל
	–
	מנהל פדגוגי, אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך

	שני תורג'מן
	–
	מפקחת ארצית, ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך

	ישי גרין
	–
	מנהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

	איתי חיים
	–
	קשרי ממשל, משרד החינוך

	יעל ברקול
	–
	מפקחת אגף א, שירותי חינוך ורווחה, משרד החינוך

	יובל וורגן
	–
	מרכז המידע והמחקר של הכנסת

	אסף וינינגר
	–
	מרכז המידע והמחקר של הכנסת

	אטי אדר
	–
	ראש מינהל החינוך, עיריית ראשון לציון

	גלית מרציאנו-ארבלי
	–
	מנהלת אגף פרט, עיריית ראשון לציון

	פזית שרון
	–
	מנהלת אגף חינוך עי"ס, עיריית ראשון לציון

	לירון
	–
	מנחה יישובית, עיריית ראשון לציון

	עמית
	–
	עובדת סוציאלית של המועדונית, עיריית ראשון לציון

	נילי בן דוד
	–
	מדריכת מועדונית קרון, ראשון לציון

	אילנה
	–
	אם הבית, מועדונית קרון, ראשון לציון

	אהובה
	–
	מתנדבת במועדונית קרון, ראשון לציון

	רחל
	–
	בת שירות, מועדונית קרון, ראשון לציון

	י'
	–
	תלמידה , נמצאת במועדונית קרון, ראשון לציון

	ט'
	–
	תלמידה , נמצאת במועדונית קרון, ראשון לציון

	ד'
	–
	תלמידה , נמצאת במועדונית קרון, ראשון לציון

	רבקה
	–
	מדריכת מועדונית שבטי ישראל, ראשון לציון

	עמוס תמם
	–
	מש"מ ראש תחום חנ"ם

	יהונתן הלוי
	–
	עמית בית הספר, בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית

	אריאל מרמור
	–
	עמית בית הספר, בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית

	גלעד אשל
	–
	מנהל תיכון, מח"ט נעמת, ראשון לציון

	איבתיסאם דור-סרוגי
	–
	מנהלת רשת חינוך נעמת, מח"ט נעמת, ראשון לציון

	מרים יהודה
	–
	מדריכת שח"ר, מח"ט נעמת, ראשון לציון

	סביונה גיל
	–
	מפקחת המכללה הטכנולוגית, מח"ט נעמת

	ליאורה דקל
	–
	מפקחת בית הספר, מח"ט נעמת

	דורית פרידמן
	–
	רכזת מגמה במכללה, מורה למתמטיקה, מח"ט נעמת, ראשון לציון

	נעמה כץ
	–
	ממונה בתי ספר ומסגרות ייחודיות, מח"ט נעמת, ראשון לציון

	יחיא
	–
	מורה בתיכון ומרצה במכללה, מח"ט נעמת, ראשון לציון

	מירי אשכנזי
	–
	מחנכת כיתה, רכזת מגמה, בוחנת ברמה ארצית, מח"ט נעמת, ראשון לציון

	יקי בן ניסן
	–
	מוביל תוכנית אבטחת מידע וסייבר, מח"ט נעמת, ראשון לציון

	נועם
	–
	מתגבר בתיכון, מח"ט נעמת, ראשון לציון

	ניב קדינה
	–
	בוגר מכללה, מח"ט נעמת, ראשון לציון

	תומר
	–
	בוגר בית הספר, מצוות הוראה, מח"ט נעמת, ראשון לציון 

	א'
	–
	תלמיד, מח"ט נעמת, ראשון לציון




ייעוץ משפטי: 
תמי סלע

מנהלת הוועדה:
אתי דנן
מירב כהן – סגנית מנהלת הוועדה

רישום פרלמנטרי:
מעיין שבתאי, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

































<< נושא >> סיור במרכז חינוך טכנולוגי נעמת ראשון לציון - היכרות עם מסגרות אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון << נושא >>


(סיור במרכז חינוך טכנולוגי נעמת ראשון לציון)


 << דובר >> חיים מויאל: << דובר >>   

שלום לכולם. למי שלא מכיר אותי, אני חיים מויאל, מנהל את האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון. ברוכים הבאים. אנחנו מאוד מתרגשים מהביקור של הוועדה וכל האורחים. משרד הרווחה, הרשות, המחוז, הרשת, אנשי האגף וגם אנשי מגדל שמתלווים אליי במהלך השבוע ועוד רבים אחרים. אנחנו מאוד מתרגשים ועוד יותר הילדים. פה וגם במועדונית, אתם תראו, זה אירוע שהתכוננו אליו. בית הספר כבר שבועיים עובד על הביקור הזה במובן של לדבר על הכנסת והדמוקרטיה, וכל המרכיבים - - -

(הצגת מצגת)

הצגה של האגף בדרך כלל לוקחת שעה וחצי כי אני יורד לרזולוציות וכו'. אעשה את זה קצר. יש לנו טווח קצר שאנחנו צריכים לעמוד בו ואני רוצה שמנהל בית הספר גלעד, ייתן את המרכז, לכן אני נותן תקציר על האגף. 

אנחנו מדברים על כ-350,00-300,000 ילדים בכל רחבי הארץ, זה אגף כמובן ארצי בתוכניות רבות שתכף נדבר עליהן. הרעיון המרכזי, שאנחנו רוצים להישאר נישה. אחרי המלחמה הגיעו אלי כל מיני נציגים, אמרו תשמע, אתה הולך להיות מינהל. אמרתי לאט-לאט, לא כולם בסיכון. יש סיכון קלאסי ויש סיכון מצבי. הגדרנו סיכון חדש כדי לעבוד אחרת עם הילדים שעברו את המלחמה ונעקרו מבתיהם. הכלים שלנו הם כלים מצוינים אבל הם לא הסיכון הקלאסי, אז אל תמהרו להכניס אותם לתוך הסיכון. 

יש לנו תוכניות רבות מאוד, כ-72 תוכניות באגף שנוגעות בילדים כדי לתת להם מענה. אנחנו קוראים לזה "לגעת בראשים", אנחנו רוצים לגעת בראש של הילדים. ככל שאנחנו גדלים, יש כאלה שרוצים להיות אימפריות, אנחנו מעדיפים להיות קטנים וממוקדים מאוד. 

ההגדרה שלקחנו לעצמנו, הגדרה של 360, שבאה לידי ביטוי בכל מה שקשור לילדים הנזקקים, שהמשפחה והסביבה לא נתנה להם את החינוך והטיפול הראוי ואנחנו רוצים לנסות לעזור דרך המשפחות. לא לשכוח את המשפחות, הן חשובות מאוד בתהליך. לפעמים יש כל מיני אירועים כאלה ואחרים, אך המשפחות הן מאוד בתוך התפיסה אצלנו.

ישראל חתומה על האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד. אני מקווה שאתם יודעים שכמה מדינות  נאורות מאוד בעולם, כמו אנגליה וארצות הברית, לא חתומות על האמנה הזו. אנחנו מסתכלים על המצבים שבהם הילדים נמצאים ודרכם אנחנו מגדירים לעצמנו את היעדים שלנו לטפל בילדים. המטרות של האגף הן קודם כול מניעת נשירה. אני כן צריך לעשות פה את התרגיל, אם מישהו יכול להגיד לי מה הנשירה במדינת ישראל היום, נשירה שנתית על פי משרד החינוך? יש נשירה של למ"ס וכו'. כמה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

2%.

 << דובר >> חיים מויאל: << דובר >>   

יש עוד דוגמה?
 
 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

גלוי או סמוי?



 << דובר >> חיים מויאל: << דובר >>   

גלוי. פחות מ-1%. אנחנו מדברים על 1%-0.9% נשירה שנתית של משרד החינוך. בלמ"ס יש נשירה מעט יותר גדולה, כי הם לוקחים ילדים מהרגע שנולדו, ואם הם לא הגיעו למערכת החינוך, משרד החינוך לוקח מהרגע שהילדים נכנסו למערכת החינוך, כמה נשרו. הנשירה הכי קטנה ב-OECD, אם לא בעולם כולו, לא מדברים על זה רבות אך זה אחד מהפלאים של המדינה. תכף תראו את התוכניות, זה היעד. אני צריך לעשות הכול כדי שילדים לא ינשרו במדינת ישראל ממערכת החינוך. פעם אמרו שילדים בסיכון, לא יכולים ללמוד, צריך לטפל בהם כדי שהם יהיו פנויים ללמידה. לא היום. מהיום הראשון הם צריכים ללמוד, לכן אנחנו עושים הכול כדי שהילדים ילמדו ויגיעו להישגים.

אם היה לי זמן הייתי מפרט בפניכם גם את ההישגים שיש בהם, בבית הספר הזה באופן מאוד מיוחד, ובמח"טים. בשמונה שנים האחרונות יש קפיצה מטורפת של אחוזי הבגרויות ואחוזי הסמכות טכנולוגיות, אין לי זמן להציג את זה. אנחנו מתעקשים על זה שילדים בסיכון, הכלי המרכזי שיכול לטפל בהם, זו השכלה. אנחנו קוראים לזה פדגוגיה טיפולית, זו התפיסה שלנו ותכף אדבר עליה. זה הכלי, להכניס אותם לאזור של הלמידה ולהביא אותם להישגים. הם יכולים להגיע, אנחנו מוכיחים את זה בכל מקום שאנחנו נוגעים בו.

אחרי שעשינו הכול, עדיין יש לנו כ-22,000-18,000 ילדים נושרים. האגף היחיד במשרד, אני לא יודע להגיד במשרדים אחרים, שרואה את הילדים האלה, שיוצא לחפש אותם, זה האגף הזה. אנחנו לא מוותרים על הנושרים, בכל שנה אנחנו חוזרים אליהם. הקב"סים עושים את זה בשוטף ושואלים אותם אם הם היו רוצים עכשיו קורס, תוכנית כלשהי, אולי לבוא לתוכנית היל"ה. כשאני הולך לביקור, אני עושה את הביקורים האלה גם והולך לחפש נושרים, אני שואל אותם שאלה פשוטה, "מה אתה רוצה?", הוא אומר, "אני רוצה ללמוד יום בשבוע מתמטיקה ואנגלית". אני אומר, "יש לך". הוא לא מאמין ואני אומר לו, "הינה יש פה מפקח, הוא מסדר לך את היום בשבוע". הוא מסיים 12 שנות לימוד ואחרים גם סיימו עם בגרות.

הרעיון הוא לנסות שוב לגעת בהם כמה שיותר, להכניס אותם לתוך המערכת. בתוך המערכת אנחנו כבר יודעים לפעול. לצערי הרב אנחנו לא עושים את זה בהיקפים גדולים מאוד עדיין, כי הם כבר בתוך העבודה, בתוך עשייה אחרת. אני עדיין מחפש פתרונות יצירתיים יותר. יש לי כמה רעיונות, כשהרגולציה תאפשר לי אני אכנס לרעיונות האלה. 

בשנתיים האחרונות קיבלנו על עצמנו את ההזנה, זה לא אמור להיות באגף, זה לא התפקיד ולא היעדים של האגף הזה. אני מספר פה את האמת, אני רציתי להביא אוכל לילדים ונוער בסיכון, מבוגרים, מתבגרים. זה כל הרעיון. היו לי ויש עדיין 22,000 ילדים שהגדרתי אותם ורציתי להביא להם אוכל. נקרתה ההזדמנות, לקחתי את הדבר הזה עליי. אני מתרגש, סליחה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אתה עושה עבודה נפלאה.

 << דובר >> חיים מויאל: << דובר >>   

תוך שנתיים הבאנו ל-17,000 ילדים במח"טים, אוכל. אני מקבל כל יום ואטסאפ ותמונות, זה מרגש בצורה יוצאת דופן. החלק הזה של הילדים בדין, אף אחד לא עושה להם טובה, מקבלים אוכל ונהנים. חלקם לצערנו הרב, לוקחים גם חלק מהאוכל הביתה. אתם תראו את המועדונית, אנחנו נותנים לילדים אוכל גם כדי שיגיע להם למוחרת בבוקר את ארוחות הבוקר, אלה דברים דרמטיים. הזנה, שתהיה לכם תמונה, השיא שלנו אלה 480,000 ילדים כל יום. 10,000 מוסדות חינוך, אנחנו מדברים על כמעט 2 מיליארד שקלים תקציב כולל. זה משהו מטורף, ואנחנו עושים אותו.

לצערי הרב לא עשיתי בדיקת עומק וחסרים לי שם כל מיני תקנים שעכשיו אני רב עליהם. שליש מהילדים שלי שרציתי, שליש מהתוכניות שלי, יש לי את היל"ה לעבוד עליה, כדי שתלמידי היל"ה יקבלו אוכל וכל הנושא של מרכזי נוער שגם יקבלו ארוחת צוהריים. 

יש לי עוד כמה מטרות בדרך. התפיסה שלנו פדגוגיה טיפולית. זו תפיסה שנלמדת במכללות, בממסרות, לא ארחיב את הדיבור, רק אגיד שהרעיון כמו שהגדרתי אותו, הטיפול בילדים ונוער בסיכון זה להביא אותם ללמוד. מהרגע שהילד בסיכון יודע שהוא תלמיד, שם סיימתי את הסיפור. הוא מתחיל ללמוד, להראות הישגים, להיות מעורב מאוד ותכף תשמעו את זה בבית הספר. אלה דברים מרגשים בצורה בלתי רגילה.

 אנחנו עובדים על רצף הסיכון. יש לנו רצף שלם, כיתות מב"ר, תכף אראה לכם אותו. רצף היום, רצף הגיל. נותנים שירותים להורים, לתינוקות, מעונות, מדריכים אותם. יש לנו תוכניות ייחודיות לזה וכמובן עד גיל 20 במוסדות חסות הנוער – מלכישוע, רטורנו – מי שמכיר. חוק הנוער שפיטה וענישה ודרכי טיפול זה עד גיל 20, אנחנו נותנים שם גם שירות. זו רשת הביטחון שהקמנו. לא אני, משרד החינוך. אם היה לי זמן, הייתי מספר קצת היסטוריה. בחלק הזה, כשאתם רואים את מב"ר, אתגר, היום עם מעט יותר מ-80,000 תלמידים, שיושבים בתוך התיכונים ובמב"ר מגיעים להישגים גבוהים מהממוצע. אתגר לא כי הם אוכלוסיות קשות יותר אך תסתכלו על כל התוכניות, מהתוכנית הלאומית. אני נותן שירותים בתוך הגבעות לילדים שנמצאים שם.

אור בגנים זו תוכנית יוצאת דופן לילדים בגנים שעובדת איתם על פדגוגיה. מרכזי חירום, קידום נוער היל"ה, מרכזי חינוך, טכנולוגים, מח"טים, חסות הנוער. יש לנו רווחה חינוכית, תוכניות לחרדים, חינוך לנער. אנחנו מתעקשים לתת שירותים לכל החברות במדינת ישראל, אין אף אחד שלא נכלל. אם זה הבדואים, החברה הערבית, החילונית. בכל החברות שאנחנו מדברים עליהן, נותנים. המועדוניות, הן גוף יוצא דופן, יש פה שיתוף פעולה מאוד יפה בין משרד החינוך למשרד הרווחה, שהמדינה הקימה בצורה מופלאה. אתם תראו את זה, מרגש החלקים האלה.

פחות או יותר מבנה העבודה האגפי, כמובן מטה האגף, מפקחים בתוך המחוזות, יש לנו בכל מחוז שלושה מפקחים ויחידות, יחידות קידום נוער, כיתות, בתי ספר ומנהלי יחידות. גם הקב"סים הם תחת אחריות שלנו. מי שרואה את השיפור בעבודת הקב"סים לאורך השנים, מאוד מתרגש. יש לנו עוד עבודה רבה כי אנחנו צריכים להקפיד, למשל על ועדות התמדה. ועדת התמדה אומרת שאי אפשר להוציא ילד כי אתה רוצה, כי הוא מפריע לך, אלא אתה צריך לעשות ועדה. אם הוא לא יכול להיות אצלך אז הוא יעבור בבקשה למח"ט. אם הוא לא יכול להיות במח"ט אז שיעבור לקידום נוער, זה בסדר. יש ילדים שהמסגרות לא יכולות להחזיק, זה בסדר אך בואו נעשה ניסיונות.

לקב"ס יש תקציב שנקרא תקציב מנע, למניעת נשירה. הוא יכול לבוא לבית הספר ולבקש שישאירו את הילד, לבדוק מה הוא צריך, שיעורים פרטיים? יש תקציב, אפשר להביא תקציב. הוא רואה ילד שמגיע בלי נעליים, או נעליים קרועות. יש לו כסף, הוא יכול לקנות. זה כסף נזיל, זה אחד התקציבים היפים מאוד שיש כאן. אם היה לי זמן הייתי מראה לכם כמה תוכניות וכמה תקציבים אנחנו יכולים לתת בחלק הזה. על קצה המזלג, 17,000 תלמידים שמקבלים הזנה עכשיו במח"טים. כמו שאמרנו בפ"ג, הזכאות לבגרות במב"ר 85.9%. את זה אתה מכיר.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

קצת.

 << דובר >> חיים מויאל: << דובר >>   

משרד האוצר, חצי שנה אחרי שנכנסתי לתפקיד, רצה לעשות תקציב דיפרנציאלי, לסגור את כל כיתות מב"ר, אתגר, ולעשות תקציב דיפרנציאלי. הייתי חצי שנה בתפקיד, לא ממש בקיא בנתונים וכו'. שמתי את המפתחות ואמרתי, "אם אתם עושים את הפעולה הזאת, אני עוזב את התפקיד שלי, זה לא מתאים. תנו לי ללמוד, יכול להיות שזה נכון". בא מהשמיים בנק ישראל ורצה לעשות מחקר על כיתות מב"ר. פחדתי, אמרתי "רגע, איזה נתונים? אני לא מכיר". חששתי שהם יביאו גושפנקה למשרד האוצר שהכיתות האלה לא עובדות.

אבל אני בוטח מאוד בילדים, ביכולת שלהם אך לא פחות במורים ובתפיסות שלהם לגבי הילדים. יצאנו למחקר ואתם מוזמנים לקרוא, יצא מכתב מדהים, אני לא חשבתי שזה ייצא. ההשקעה של מדינת ישראל בילד מב"ר, היא מקבלת תמורה פי שלושה מההשקעה, ואלה כיתות יקרות, צריך להבין. 

הם עשו מחקר היוון וכל מה שקשור בזה, פי שלושה החזר השקעה בכל השנים במיוחד אצל האוכלוסיות החלשות. כי מב"ר, 70% אוכלוסיות חלשות מאוד, 30% אנחנו מקבלים ילדים בסיכון גם מסוציו-אקונומי קצת יותר גבוה. דווקא האוכלוסיות החלשות מחזירות למדינה את כל ההשקעה ותוספת. ברוכים הבאים ותודה רבה לכם.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תודה לך.

 << דובר >> איבתיסאם דור-סרוג'י: << דובר >>   

ברוכים הבאים לרשת חינוך נעמת, לפני בית הספר. אני איבתיסאם, מנהלת הרשת. אני לא אאריך, לרשת חינוך נעמת אנחנו קוראים רשת בוטיק. למה בוטיק? אנחנו עם 11 בתי ספר, שתי  פנימיות, שני כפרי נוער, יש לנו עוד שתי מכללות. אחת היום תראו אותה, ואחת, מכללת - - -. אמשיך את הקו של חיים, אנחנו עובדים עם נוער בסיכוי אך לא בסיכון, אני אומרת לו. הוא נוער מאוד מאתגר.

ברשת, בכדי לתת לילדים מענה ולהגיע גם לאתגרים שהצבנו לעצמנו, כמו שהאגף הציב לנו, פיתחנו מודל שנקרא מודל ארבעה צעדים לגבהים. למה אנחנו אומרים להם צעדים לגבהים? כי אנחנו מתחילים עם הילד ואני רוצה שתראו איך אנחנו מתחילים עם הילד כשהוא מגיע אלינו. הוא מגיע לא יודע כלום, לא מוצא את עצמו, לא יודע איך להתמקם, איפה להתמקם, מה לעשות. אנחנו קולטים אותם מבתי ספר, לא מבית ספר אחד. הם מגיעים אלינו מכל מיני בתי ספר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

באיזה גיל את מקבלת את הילד בממוצע?

 << דובר >> איבתיסאם דור-סרוג'י: << דובר >>   

בכיתה ט'. מתחילים לקבל אותם מכיתה ט', אנחנו בתי ספר תיכוניים. יש לנו לרוב מח"טים, אך גם בתי הספר שאנחנו עובדים, גם בערבית, שהם בתי ספר טכנולוגיים, הם דמוי מח"טים, כי הם נותנים שירות לאותה אוכלוסייה. 

במודל שלנו מלמדים אותם בשלב הראשון בכיתה י' איך לצעוד. לצעוד זה להתמקם במקום, למצוא את עצמך. אנחנו מלמדים אותם ומעוררים את הרצון והמוטיבציה קודם כל להאמין בעצמו ללמוד, להבין שהוא מסוגל. את המסוגלות הזאת קשה לו.

בשלב הזה בחלק מבתי הספר, בגלל שאנחנו בתי ספר שקולטים כל הזמן, לפעמים אנחנו בשלב של כיתה י' כשאנחנו מלמדים אותו להתמקד ולצעוד, אך מעלים אותו עוד שלב והוא צולל לבגרויות. אנחנו אומרים לו שהבגרות היא כלי, שהוא חייב לעבור את זה כי זה חסם לעתיד שלו. אם הוא יצליח בזה, הוא עוד יצליח גם בחיים. כל הזמן הילדים האלה, אמרו להם "קשה, אתם לא יכולים". אנחנו שינינו את התפיסה בעקבות הפדגוגיה הטיפולית והתפיסה היא היום מבחני בגרות. תעודת הבגרות היא האמצעי שלך לצאת לחיים.

אחרי הצלילה שלו, אנחנו מגיעים לשלב האחרון ומלמדים אותו לעוף. הוא מסיים את הבגרויות ואנחנו מכינים אותם לחיים, הכנה לצה"ל, הכנה לשירות לאומי, בהתאם לילד. אנחנו רואים שהילדים שלנו - - - את הכלי ללמוד, להצליח, להגיע לתוצאות ובגרויות וגם ללכת ולשרת את המדינה על הצד הטוב. 

זו רשת חינוך, נעמת. אנחנו שמחים מאוד לארח אתכם. מודים לאגף שבחר בנו להציג את הרשת. אנחנו מודים לכם שבאתם וזאת הזדמנות להגיד ליושב-ראש ועדת החינוך תודה על הפרויקט של ההזנה כי היינו עם אגף שח"ר שותפים לפרויקט הזה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

זה חיים, לא אני.

 << דובר >> איבתיסאם דור-סרוג'י: << דובר >>   

זה אתה גם. חיים שהוביל ואנחנו היינו שותפים איתכם. זו הזדמנות להגיד תודה כי זה פרויקט מאוד חשוב וזה גם נותן לילדים להרגיש את הפניות הזו גם. תודה לכם, תודה לעיריית ראשון לציון על השותפות.

 << דובר >> אטי אדר: << דובר >>   

אני יודעת שאתם קצובים בזמן. אטי אדר ראש מנהל חינוך. כל מה שחיים מויאל אמר הוא כל כך צודק. זה בא לידי ביטוי אצלנו פה - - - כ-50,000 תלמידים. 430 גנים ו-87 בתי ספר. המענה בכיתות אתגר, מב"ר ובמועדוניות שלנו, פשוט מדהים לראות איזו הצלחה, איזה שיפור. איך אנחנו מגיעים להישגים שכמעט נושקים ל-100% בכיתות מב"ר. 

כאשר נוצרת מסוגלות של הילד להאמין בעצמו והוא מבין שהוא מסוגל לעשות דברים, הוא גם מצליח. חיים מויאל, תודה רבה. אין ספק שאתה נותן חיים לילדים רבים שמגיעים אלינו לעיר ושצריכים את עזרתנו. תודה לכם ושיהיה לכם יום נעים.

<< דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

שלום, תודה רבה לכולם פה. תודה רבה לחברי הכנסת שהגיעו. שמי גלעד אשל, אני מנהל התיכון והמכללה שלנו להנדסאים. שואלים אותי אם אני מתרגש, אני מאוד מתרגש. לא רק אני, כל בית הספר כבר שבועיים. מרגע שקיבלנו פתח להזדמנות, התחלנו לצחצח את בית הספר, מאוד אוהבים שבאים לראות אותנו. זה נותן כוחות רבים לצוות ולתלמידים. זו אמירה מאוד משמעותית בשבילנו. לפעמים שואלים אותי בביקור אם זה לא מפריע לילדים שיש כאן מבקרים. לא. באתם לראות אותנו, זה נותן לנו רוח, זה מגביה את כל המקום הזה. אנחנו תמיד משתדלים שהכיתות שלנו תהיינה עם דלתות פתוחות ואנחנו שמחים מאוד לביקורים.

תודה רבה לכל האורחים של בית הספר. אני חייב לנצל את הבמה ולהודות לאבות המייסדים של בית הספר, עיריית ראשון לציון שעוטפת אותנו. אנחנו מרגישים רצויים פה בעיר ונהנים מאוד ממה שהעיר יכולה לתת לתלמידים ולילדים שגדלים בה, המון תודה לכם, ורשת החינוך שתומכת בנו ומכוונת אותנו ועוטפת אותנו. אנחנו רשת בוטיק, אנחנו מקבלים פה יחס בוטיק. האחרונים חביבים הם אגף שח"ר, משרד החינוך. אנחנו מקבלים פה מעטפת מאוד הוליסטית החל מהזנה וכלה בהדרכה וזמינות, אני יכול 24/6 לפנות אליהם. תודה לכל הגורמים, ותודה רבה לכם.

ביחד אנחנו משנים סיפורי חיים. אספר מעט על המעבר שלי להוראה. הגעתי להוראה בגיל 40 וקצת. עד אז שירתי, למדתי פיזיקה ומדעי המחשב, למדתי פיתוח תוכנה. תמיד רציתי ללמד והרגשתי שהיה חלון הזדמנויות שאפשר את זה והרגשתי שרק אגיע למערכת והכל יהיה קלי קלות כי למדתי פיזיקה, מדעי המחשב, למדתי פיתוח תוכנה, חברות גדולות, חברות קטנות, סטארט-אפים. שירתי בצנחנים 20 שנים, סדיר, מילואים, שנים רבות.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

תחום טוב.

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

הכול בסדר. פתאום ראינו כמה המהלך הזה מצריך כוחות ויותר מזה מצריך ביחד. אנחנו פה ברוך השם בצוות. היום צוות שעובד מאוד ביחד, וביחד עם התלמידים אנחנו כותבים את סיפור החיים או משנים סיפורי חיים של התלמידים ושל עצמנו גם. יש לנו פה, באופן יחסי רבים מאנשי הצוות, שעשו כבר קריירה שנייה וחזרו להוראה. גם חברים בתוך ההוראה. כל מי שנמצא בתיכון של נעמת ראשון לציון, תיכון ומכללה, בחר בדרך הזו, התלמידים וגם אנשי הצוות. מאוד מהותי, סיפור החיים, ומאד משנה שאנחנו יחד.

נספר קצת על התלמידים שמגיעים כי אלה הלקוחות שלנו. התפיסה שלנו היא שכל תלמיד הוא עולם ומלואו. כבר יצא לי להכיר אלפי תלמידים, אני עובר על תיקים רבים. כל תלמיד בהליך הקליטה שלו, יש לו לפחות שלושה מפגשים איתנו פה בתוך בית הספר, בכל מיני הרכבים. אנחנו פוגשים פערים לימודיים משמעותיים מאוד. פוגשים נוף משפחתי מוחלש ממגוון סיבות. פוגשים עולים חדשים ועולים ותיקים. יש עולים שמגיעים אלינו במיוחד. מי שהגיע קצת מוקדם, פגש שניים שהגיעו לפני חודשיים לארץ מגאורגיה ולא מדברים רוסית, מדברים רק אנגלית.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

מאיפה הגיעו?

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

גאורגיה, טביליסי. אנחנו פוגשים עולים חדשים, עולים ותיקים, גם ילידי הארץ שבבית לא מדברים עברית, אנחנו פוגשים גם את זה. פה יכולים להעיד בראשון לציון, הקהילה שלנו מתמשכת, לא נגמרת עונת המלפפונים ומתחילה עונה נוספת, אלא כל הזמן אנחנו נמצאים בתהליך של קליטה מורכב, תוך כדי תנועה. 

אנחנו לומדים מכל תלמידי שילוב בית הספר ומאוד נהנים מהם. לומדים מהם איך לשכלל את עצמנו. בתיכון שלנו יש 247 תלמידים בתיכון, זה לא מעט תלמידים לבתי ספר מהסוג שלנו באופן יחסי. יש 98 תלמידים בשכבת י' ויש 81 בשכבת י"א. 68 בשכבת י"ב. זו נבחרת משמעותית מאוד יחסית לבתי ספר מהסוג שלנו. יש לנו 88 סטודנטים למכללה הנדסאים, פה אצלנו בבית הספר י"ג, י"ד, נדבר על זה קצת בהמשך.

חזון בית הספר, אנחנו רואים הזדמנות לעשות שינוי. אם התלמיד שלנו בדרך כלל היה בחטיבה וכבר על סף נשירה – והחוויה של נשירה מבית הספר היא חוויה קשה מאוד – אנחנו פוגשים ילדים בכיתה ט' שרמזו להם בצורה מפורשת, "אתה יכול להמשיך אבל לא פה. תחפש לך מקום אחר, תתחיל לעבוד על זה". זה במקרים הקלים יחסית. במקרים הקשים ביותר, זה מגיע אחרי ועדות כאלה ואחרות. אנחנו פוגשים תלמידים שהמסלול הקל שלהם זה נשירה.

כשהם אצלנו, המסלול שלהם הוא תיכון, מכללה, צה"ל ואופק תעסוקתי. חלק משמעותי מהתלמידים שלנו הולכים על המסלול הזה של תיכון, מכללה, צה"ל, אופק תעסוקתי, בגיל 24-23. זה סיפור של מוביליות חברתית. אנחנו הולכים לפי התפיסה של האגף. אגף כהשכלה מקדמת, מוביליות חברתית. זה בתפיסה של פדגוגיה טיפולית. חיים דיבר על התפיסה והמתודה. יש לנו פה שמונה אנשי צוות שעברו הדרכה של 120 שעות במתודה, לפחות שמונה ואנחנו רוצים להמשיך ולכוון. אנחנו פה לומדים, מיישמים, ומדברים על זה בכל שלב.

אנחנו מאוד מאמינים במוגנות ומשמעות. אלה שני העוגנים של בית הספר. אני אומר את זה בצורה עדינה. אנחנו קולטים נערים מורכבים בכיתה ט', בכיתה י'. חברים, שפעם היו קוראים להם ברדקיסטים, מגיעים אלינו מכל מיני מקומות. היום הברדק מסוכן. אנחנו מאוד מקפידים על בריונות בבית הספר ונעזרים גם ברשות, איפה שצריך, וגם בפיקוח. העוגן השני חייב להיות משמעות עבור בני נוער שנמצאים בסכנת נשירה, כי צריך את שני העוגנים. קודם כל את הביטחון וצריך לתת גם הכוונה.

תוכנית אישית ומותאמת לכל תלמיד. אנחנו מחפשים את החזקות שלהם, זו הסיבה שאנחנו עושים אבחונים ודרך החזקות אנחנו יודעים איך לתפור להם תוכניות אישיות מותאמות לכל אחד מהם. תחושת המסוגלות וחיזוק השייכות ומעורבות חברתית אלה כלים להגיע לילד, להרגיש ולחזק אותו. 

היעדים שלנו, מניעת נשירה. אנחנו מדברים על זה כל הזמן, כמה זה אקוטי, מניעת הנשירה. תלמיד שהתמיד אצלנו עד כיתה י"ב, רוב הסיכויים שיתמיד בצה"ל, רוב הסיכויים שיתמיד בחיי העבודה, שיתמיד בחיי משפחה.

ההתמד הזה כל כך חשוב, אנחנו מדברים פה בבית ספר בשפה של פדגוגיה טיפולית. כל עיר, העיר ראשון לציון נושאת על דגלה את קידום המעורבות החברתית ופיתוח כישורים אישיים, על ידי שיעורי הזכאות לתעודה משמעותית. אנחנו כל הזמן שם במדדים לכל תלמיד, כל שכבה, ויש את נושא השירות שלהם. הרחבת ההשתדלות במסלולים טכנולוגיים בשירות הצבאי. אנחנו עושים פה שת"פ עם צה"ל, מאוד מהודק. יש לנו פרויקט שחרות מכיתה י"א של בוחר במסלול הזה ויש לנו רבים מאוד שבוחרים במסלול הזה, מקבל ליווי של ארבעה אנשי צוות מצה"ל. ארבע חיילות שנמצאות פה במשרה מלאה. שתי חיילות ושני חיילים טכנולוגיים. הילד מקבל סוג של חבילה הוליסטית, ממש כמו בפנימייה צבאית, רק בשעה 14:00 הוא הולך הביתה, אחרי ארוחת צוהריים. על הדרך הוא נהנה מעולם ומלואו פה בבית הספר.

המכללה שלנו היא בשת"פ עם צה"ל. צה"ל מממן 80% משכר הלימוד. מי שהולך למכללה, המסלול שלו הוא ברמה שמאפשרת שינוי אמיתי לסיפור שלו. אנחנו רואים את המכללה כמצפן לבית הספר. אין לנו עניין להגדיל את המכללה, אנחנו אומרים את זה לסטודנטים וגם למרצים. התפקיד של המכללה הוא כל הזמן לייצר לתלמידים בבית הספר תמונת עתיד אחרת. הם רואים את מי שהיה בכיתה י"א והיה בכיתה י"ב ופתאום הוא סטודנט י"ג, י"ד, ויש אחד כזה שחוזר אחרי שירות צבאי. יש לנו שניים שחזרו וכבר מלמדים בבית הספר אצלנו ויש עוד אחד שמגיע לכאן בכל הזדמנות כי הוא עובד ביחידת הניסויים של תל-השומר, תראו אותו פה היום. זה פרויקט יוקרתי מאוד והוא רואה את עצמו כמנטור, מדריך של תלמידים שנמצאים שם.

אנחנו רואים את המכללה לא כישות עצמאית, מאוד חשוב לנו לראות ולהראות אותה כהכוון לתלמידי התיכון. אנחנו מדברים על זה שוב ושוב. בתיכון יש לנו מגמת תקשוב ומגמת רובוטיקה, ומגמת עיצוב שיער. שתי המגמות האלה ממשיכות באופן ישיר למכללה. במגמת עיצוב שיער אנחנו בשיתוף פעולה מאוד מהודק עם משרד התמ"ת, כאשר את שלב א' של התעסוקה אנחנו עושים כבר אצלנו בבית הספר. אפשר לשאול הכול, מה שפחות מתאים אגיד שאענה אחר כך בסיור. כן?


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מבין תלמידי התיכון, מה שיעור הנשירה השנתי? ומבין מסיימי כיתה י"ב, מה אחוז הזכאות לבגרות?

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

קודם אענה לשאלה הקלה. לפחות 20% ממשיכים במכללה. אנחנו צריכים להגיע כל הזמן לעוד. - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

שאלתי לגבי הנשירה.

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

הבנתי. שאלת גם לגבי המכללה. השאלה השנייה הייתה - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא. השאלה השנייה הייתה הזכאות לבגרות.

 << דובר >> חיים מויאל: << דובר >>   

השאלה שלו, למה כתוב שבכיתות י' יש 98 תלמידים ובכיתות י"ב יש 68.

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

אנחנו קלטנו השנה יותר תלמידים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה לא אותו מחזור, זו לא אותה שכבה.

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

זה לא אותו מחזור.

 << דובר >> איבתיסאם דור-סרוג'י: << דובר >>   

זו לא הייתה נשירה, זו הייתה גדילה של בית הספר, התפתחות של בית הספר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יותר ביקוש בבית הספר.

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

אענה כן לשאלה הזו. זה ממש לא מנשירה. שינו קצת את המתודה של העבודה. משתדלים מאוד לעבוד בתיווך עם מנהלי התיכון ולחזר אחרי התלמידים שעתידים לקבל הכוון. מאוד נעזרים בנציגות שלנו בתיכון, בנילי שנמצאת פה. אנחנו מנסים להגיע קצת לפני שמקבלים הודעה 'לך תחפש בית ספר', ואנחנו רוצים שהתהליך הזה יהיה מתוך בחירה שלהם. הפער ב-98% זה בגלל שהגיוס מבית הספר עלה משמעותית.



 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

גלעד, הנתונים הרשמיים של השקיפות בחינוך הוא 2.4 נשירה שנתית מבית הספר, והתמדה של 93.2. הנשירה שלהם נמוכה מהממוצע של המח"טים וההתמדה גבוהה.

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

לא לשכוח שקבענו כבר את אלה שנשרו. מאלה שנשרו אנחנו צריכים לעשות שימור של עד 90%. תודה.

 << דובר >> אטי אדר: << דובר >>   

חייבת לציין שיש ביקוש מאוד גדול למח"ט. הם נאבקים להיכנס כי הם מבינים ששם יש להם תמונה מסוימת עתידית שהם יכולים להיעזר בה.

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

נדבר על הזכאויות. שכל תלמיד ייצא עם תעודה משמעותית. אני מדבר על תעודות משמעויות אז כמובן שיש לנו מגמה, בתעודה העיקרית שלנו זו תעודת הבגרות המלאה. יש לנו עלייה מ-47% ל-53% ול-59, 63, 61. אנחנו נצא באופן סדיר מעל 55%. עם זאת, זה לא ימנע מאתנו לקלוט עולים חדשים או תלמידים שמותאמים, שהמסוגלות שלהם משתנה. אסור שהדבר הזה ינהל אותנו. התפקיד העיקרי שלנו זה להיות במקום של מניעת נשירה. אני מאוד רוצה לצאת איתכם עוד מעט לסיור מחוץ לבית הספר. נעבור על התוכניות שיש בבית הספר כי כך אני רוצה להציג. קודם תוכנית ההזנה, תראו אותה היום בשלושה פורמטים שונים. היא משנה את המשחק, חייב להודות.

 בשבועות האחרונים אני יושב ואוכל ארוחת צוהריים בבית הספר, זה מייצר קשרים אחרים לגמרי עם התלמידים וחשוב ומשמעותי מאוד. השת"פ העיקרי שלנו הוא פנימי, תיכון ומכללה. הסטודנטים אצלנו מתגברים בתיכון, חלק מהמעורבות החברתית שלהם. כמובן שיש תוכניות שחמט, רובוטיקה, מנטורים, כל דבר. אתגרנו תלמידים שלא יודעים לשחות, לפני שלוש שנים בטיול שנתי. יש תלמידים שביקשו להיות איתי בקאיאק. הילדים שלי לא מבקשים להיות איתי בקאיאק. ניסיתי בשלב מסוים להבין מה קורה והבנתי ששניהם לא יודעים לשחות, עולים חדשים. מאז יש לנו פה קורס קריאה מצילה חיים, בשת"פ פה עם המתנ"ס. יש לנו שמונה חברים כמעט בכל שכבה, שזוכים ללמוד שחייה, מורה לספורט עושה את השיעורים הפרטניים פה במתנ"ס ושת"פ כמובן עם העיר שאנחנו מקבלים את הבריכה פעם בשבוע. 

תוכנית אולפן. יש לנו פה תוכנית פל"א, משרד הקליטה, חברה למתנ"סים. שלוש פעמים בשבוע עולים חדשים לומדים פה עברית במהלך יום הלימודים בשעה 12:00 בצוהריים. במקום שילכו לאולפן אחרי הצוהריים ברחוב בגין, הם מקבלים פה את האולפן באלפסי 13, על חשבון שיעור. כל שיעור מוציאים אותם, משלימים להם אחר כך. האולפן קורה בתוך בית הספר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

זה בנוסף לשעות עולים שהם מקבלים?

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

בנוסף. זה שייך למשרד הקליטה. משרד הקליטה מאמן את זה. חברה למתנ"סים משדכת. אנחנו מביאים את התלמידים, את המורים ומנקים אחר כך.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הם עשו את זה כתוצאה מהבנה שאם הם לא מביאים את זה פנימה, אחרי הצוהריים הילדים לא ילכו מרצונם לאולפן אחרי הצוהריים. זאת ההבנה שיצרה את התפיסה החינוכית, שהכניסה את זה פנימה.



 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

השאלה אם שעות האולפן שהעולה מקבל, משתלב עם זה, או שיש לו את השעות ואז יש מסגרת נוספת?

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

זה בנוסף, תוספתי. כל הדברים פה תוספתיים. יש לנו פעילות משמעותית מאוד עם המשטרה. משטרה למען הקהילה, לא יודע מי שמע על זה, המשטרה פה פעילה מאוד וחשוב לנו לשווק את המשטרה בתור גוף קהילתי. 

מנהיגות העתיד, אתם תראו אותן, קבוצה של בנות שאנחנו רוצים לראות. הבנו שבכיתה י"ב לכוון תלמידה להנדסאים, זה מאוחר מדי. אנחנו עושים את העבודה מכיתה י', קבוצת מנהיגות שלנו ואנחנו נהנים משת"פ עירוני. דנה אייזנר מובילה את זה ביחד עם דיאנה. אנחנו מובילים פה קבוצה של מנהיגות לעתיד. אנחנו רוצים אותן לתעשיות. תעשיית הייטק, יש פה בערך 70 מתגברים במהלך השבוע. כולם באים לפרטני.

החינוך חשוב לכולם. יש אנשים רבים שרוצים להיות חלק מהמעגל הזה. אנחנו פותחים את זה לפרחי הוראה וגם למתנדבים מבחוץ. מגמת עיצוב, תראו רק חלק ממנה היום. מיצגים, יוזמות עירוניות, תמיד ללכת בראש. מאוד חשוב לשדר, המגמות הטכנולוגיות שלנו במכללה הן תקשוב, אבטחת מידע, סייבר, רובוטיקה. למי שנמצא בתחום העיצוב, אני חייב לספר על החברים שלנו של עיצוב ואיפור, היה תרגיל ברשות שדות התעופה לפני שבועיים, של אסון לאומי, 200 פצועים, הרוגים. כל - - - פצועים היו חברים שלנו. מי שאיפר את הפציעות זה חברים שלנו שהגיעו לשם לפנות בוקר לעשות את האיפור. מפגשי ספורט, אנחנו רואים ככלי חזק. אם אפשר, מאוד אשמח לצאת איתכם לסיור בית הספר. אם יש שאלות אשמח גם לקבל.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

התלמידים, הם כולם תלמידי ראשון לציון או שיש לך תלמידים שמגיעים מבחוץ?

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

85% לפחות. אני רוצה להגיד לכם תודה, אתם תראו את העיניים של התלמידים, כל כך שמחים שבאים לראות אותם. התלמידים, הצוות. אנחנו כבר שבועיים מדברים על דמוקרטיה, על הפרדת רשויות, מה התפקיד של המשרד, מה התפקיד של הכנסת. זה נותן לנו הזדמנות להרים את השיח. אפשר לצאת לסיבוב.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:54 ונתחדשה בשעה 11:59.) << הפסקה >>


(סיור כיתת מנהיגות בנות)


 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

קבוצת מנהיגות של הבנות, יש להן מתכונת הם לא היו צריכים להגיע. בנות, שלום לכן. בתיאבון. שלום לכולם, הגיעו לנו אורחים, חברי כנסת, חברי ועדה ומלווים, אנחנו מאוד מתרגשים. הקבוצה פה היא קבוצת המנהיגות של הבנות שלנו. יש להן היום מתכונת באנגלית. הן היו אמורות להתחיל היום ב-13:00, הן הגיעו כבר קודם כי היה להן מפגש עם דיאנה ודנה. את המפגש ליוותה מורן, בסוף המפגש יש ארוחת צוהריים ואנחנו אומרים לכם, לוועדת החינוך, תודה רבה, זה מאוד חשוב, היה מפגש משמעותי. בשעה 13:00 הן תכנסנה למתכונת באנגלית. כולן תלמידות י"א.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בהצלחה רבה.



 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

הן באו להיות קצת קודם כדי להיות ביחד. תודה רבה לכם, נמשיך לתחנה הבאה.


<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:00 ונתחדשה בשעה 12:05.) << הפסקה >>


(סיור כיתת הנדסה תכנות ובקרה ממוחשבת)

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

חברים, אנחנו נפריע לכם שנייה בעבודה. אני רוצה להגיד לכם שלום ותודה רבה. הגיעו אלינו חברי ועדת חינוך מהכנסת וראש אגף א משרד החינוך. משלחת מאוד נכבדה. פה נמצאים בחדר תלמידי י"ב שעובדים על פרויקט סיום שלהם בהנדסת מכונות בתיב"ם – תכנון בקרה ממוחשבת. נמצאת פה בחדר דורית, רכזת המגמה במכללה. היא הגיעה אלינו מאינטל, חלק מצוות ההקמה של אינטל קריית גת. מהנדסת מכונות עם תואר שני, הגיעה אלינו ללמד מתמטיקה. מהר מאוד תפסנו אותה למכונות, אנחנו מאוד שמחים שהיא איתנו. היא מובילה את התיכון ואת המכללה. מאוד חשוב לנו לראות רצף של תיכון ומכללה.

מי חושב להמשיך למכללה? תלמידי תיכון בי"ב שמתכננים. נמצא איתנו חבר יקר ואהוב, ניב, שלמד אצלנו בתיכון וסיים כיתה י-י"ב בהצטיינות. י"ג-י"ד בהצטיינות. נמצא עכשיו ביחידת הניסויים של צה"ל בתפקיד מאוד משמעותי. מי ששמע על רכב האיתן, ניב נמצא שם. מגיע אלינו בקול שריקה שלנו כשאנחנו מבקשים אותו שיהיה פה כי אנחנו רוצים אותו כמודל לתלמידי התיכון ואנחנו רוצים אותו גם כאיש צוות, אבל זה  ייקח לנו קצת זמן.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

ניב הרגע סיים שיחה עם תלמידי י"ב כהשראה להמשך לימודים במכללה, כי ההרשמה נפתחת ממש בשבוע הבא.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

יפה מאוד. מה שלום האיתן, עובד?

 << קריאה >> ניב: << קריאה >>   

האיתן עובד. ראו את היכולות שלו במלחמה האחרונה. כמה שחשבו שהמטרה שלו היא יותר להיכנס ולתקוף מחבלים ולחסל, ראו שיש לו עוד יכולת, גם לחלץ פצועים. בדיעבד ראו שיש לו, תופס את הבמה בחזית. חוץ מהאיתן יש עוד פלטפורמות רבות שאנחנו עובדים איתן. רכבים, משאיות, נגררים, נתמכים. פרויקט הדגל שלנו זה האיתן. תודה רבה, לא מרגיש בודד פה, אני רואה פה עוד כמה. עם המדים, מרגיש טוב.

 << קריאה >> גלעד אשל: << קריאה >>   

חבר הכנסת הוא מג"ד במילואים. הוא סוג של לקוח.

 << קריאה >> ניב: << קריאה >>   

לנח"ל זה הולך, 931 סדרתי. הנגמ"ש הזה, גדוד 931 נכון?

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

לא. לא משנה.



 << קריאה >> ניב: << קריאה >>   

יש גדוד כזה? לא היית בנח"ל. הנח"ל הם הראשונים שהולכים לקבל את הכלי הזה ויש כבר עוד מעט כמעט 100 יחידות שעומדות להיכנס לצה"ל. צה"ל רכש את הכלי הזה ומפתח אותו. הצבא שלנו מתחמש, מתחזק. בתקופות האלה זה הכי הכרחי שזה יהיה.

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

יש לנו פה גם את נועם. נועם הצטרך אלינו רק השנה למכללה. הוא הלך בתוכנית אחרת בתיכון אחר בגדרה. ישר למכללה י"ד והוא גם מתגבר בתיכון. חלק מהמעורבות החברתית, עכשיו גם אתה שומע את זה, תהיה גם על זה מלגה. אנחנו מעודדים ושמחים מאוד על תגבור שנועם נותן לנו פה בתיכון. זה מאוד משמעותי כי זה גם מייצר רציפות וכתפיים יותר רחבות, אנחנו צריכים את זה. נמשיך לתחנה הבאה ברשותכם.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:09 ונתחדשה בשעה 12:14.) << הפסקה >>


(סיור בכיתת תקשוב וסייבר)

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

תלמידי י"ב יקרים. יש לנו פה חברים שלומדים מגמת תקשוב. המגמה היא תקשוב אבטחת מידע וסייבר ברמה מאוד גבוהה. נמצא פה יחיא שהוא מורה בתיכון ומרצה במכללה. גם דורית שראינו אותה קודם בכובע הקודם, הם מורים בתיכון ומרצים במכללה. מי כאן חושב להמשיך למכללה בשנה הבאה? שירים את היד גבוה כי יש לנו מעט מקום. תלמידי י"ב שחלקם כבר נרשמו למכללה בשנה הבאה.

יש לנו פה את תומר, תומר בוגר של בית הספר בהצטיינות ב-י"ד. אנחנו מאוד שמחים שהוא כבר היום חלק מצוות ההוראה. אומרים תודה לרשת החינוך נעמת שאפשרה לנו לשלב אותו בתור עובד הוראה בבית הספר. ב-י"ד אנחנו רואים אותו כשותף לכל דבר בבית הספר. למה בחרתם את המגמה הזו? כסף. פה במגמה הם יודעים שהם יכולים לעשות הרבה כסף. מהר מאוד זה קורה להם. עכשיו הם בני 18 ואחרי המכללה הם שנתיים ניסיון בצבא, הם נחטפים בשוק העבודה. א' אתה רוצה לספר משהו?

 << דובר >> א': << דובר >>   

אנחנו לומדים תשתיות רשת, על אבטחת מידע ממש בכל העניין הזה. אנחנו ממשיכים לעתיד.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

באיזה גיל הגעת ללמוד כאן?

 << דובר >> א': << דובר >>   

בכיתה י'. זה בית ספר מאוד טוב, מאוד כיף פה. זו כמו משפחה פה, כל יום אנחנו כאן.

<< דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

א' זו דוגמה לתלמיד שבחר בנו. הוא לא הגיע עם הכוון. אבא שלו חלק מצוות המורים, בית הספר, נכון?

 << דובר >> א': << דובר >>   

כן.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

והמרצים במכללה. א' בחר להגיע לבית הספר. הוא עשה צעד נהדר, אנחנו זכינו בפיס.


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

תומר איתנו כבר חמש שנים. תומר התחיל פה בכיתה י', עבר את כל התהליך של עשר יחידות בגרות. מה שמלמדים פה זה סייבר, אבטחת מידע, העברת נתונים ממקום למקום בצורה הבטוחה ביותר. אם ניקח את זה לעולם שלנו, אנחנו אינסטלטורים. אם לא אנחנו, אין מים בבניין אז אין לכם אינטרנט בעולם בכלל. זה שלנו. אתה רוצה להגיד להם משהו?

 << דובר >> תומר: << דובר >>   

הרוב כבר אמרו. אוסיף שזה בית ספר מאוד משפחתי. המגמה פה בלי קשר ליחיא, ואני לא אומר את זה פה כדי שהוא יסמיק, המורים פה מאוד טובים ברמה מאוד גבוהה. אני יכול להגיד על עצמי שבחטיבה ביסודי שלי, הייתי תלמיד שמאוד מתקשה ללמוד. לא הייתי עושה שיעורי בית, המבחנים שלי היו עם ציונים מאוד נמוכים. הגעתי לבית הספר גם מבחירה. פרחתי פה, הייתי עושה פה את כל השנה בהצטיינות. לפחות שניים, שלושה, חלק מהפרצופים אני כבר מכיר בלי קשר. זה בית ספר מאוד טוב, ממליץ. אצלי בבית הספר הזה, היה יכול להתקדם ולפרוח, להתקדם עוד.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אתה תצליח, זה בטוח. הם מקבלים כלים רבים, שלוש שנים פה ועוד שנתיים של הנדסאים. זה לא רק עובר במערכת, זה עובר גם בפיתוח. זה גם וגם. הקשת היא מאוד רחבה. אנחנו לומדים דברים רבים. מישהו ימצא את עצמו בנישה מסוימת, איפה שהוא יאהב.

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

אם אנחנו רוצים רגע את הפיתוח, אנחנו צריכים לצאת עכשיו.


<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:18 ונתחדשה בשעה 12:23.) << הפסקה >>


(סיור כיתת איפור ערב ותיאטרון)


 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

זה חדר מקסים, קורים פה דברים מהממים עם רותם המהממת. עושים פה איפור ערב, במה, אפקטים, תיאטרון, ומיצגים באומנות, מהממים. כל כך מיוחדים, כל כך יצירתיים. המגמה הזו עושה עשר יחידות עיוני ומעשי בעיצוב שיער ובאיפור, חצי פה וחצי בחדר הבא שאנחנו נראה. מישהו פה רוצה לספר על המגמה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

איך הולך לכם פה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

תראי להם את התוצאה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זאת הולכת להיות התוצאה, עכשיו הכנתי כל מיני שיניים כאלה בכדי שאדביק.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

עכשיו את תדגישי אותן?



 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כן. זה הפרויקט הראשון שלי. זה מתחלק לשלושה חלקים. עכשיו זה החלק הראשון. עוד מעט יצאו לו גם ברזלים מהפנים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כל הכבוד לכם.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

כל הכבוד לך, שאתה מוכן לסבול את זה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אולי תאפרו פה את סימון?


<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:25 ונתחדשה בשעה 12:30.) << הפסקה >>


(סיור כיתת עיצוב שיער)


 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

אנחנו מתחילים. כמו שאתם רואים את החגיגה הזאת, מי שאחראית על הממלכה הזאת זו מירי מחנכת כיתה, רכזת המגמה, בוחנת ברמה הארצית, 20 שנים בבית הספר. מובילה תלמידות ותלמידים קודם כל להנאה צרופה. תלמידים מגיעים ב-08:30 לבית הספר, שלוש פעמים בשבוע, שכבת י'. היום עשינו בגלל הביקור, ארבע שעות מגמה, כי מ-8:30 הן כבר פה החמודות האלה, אך הן אוהבות את זה. על הדרך עושים פה עשר יחידות עיוני ומעשי במקצוע. אז מה נשאר להן לעשות בגרות? זה צ'יפס. הן כבר נמצאות בבית ספר שלוש פעמים בשבוע. הרוויחו בגדול, אנחנו זכינו בגדול שיש לנו את מירי שמחנכת כיתה ורכזת מגמה ובוחנת ברמה הארצית, כיף שפה.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

פאן למנהל עושים?

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

שנה שעברה הייתה להם תספורות גברים ואמרתי אלך להסתפר לפני אירוע של משפחה של אשתי, וכמעט חטפתי בראש. בדרך כלל זה יוצא בסדר גמור. צריך אומץ בשביל הדבר הזה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

צריכים מודליסטים להתנסות. הוא היה אחד המודליסטים שלנו.

 << קריאה >> גלעד אשל: << קריאה >>   

מישהי מהבנות רוצה לדבר על המגמה? כולן תלמידות י' חדשות בבית הספר. יש פה כמה תלמידות שממש נלחמו להגיע לבית הספר נכון? את לא מצטערת, נכון? ברוך השם.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הן מתביישות, אך אלה תלמידות שהגיעו במיוחד למגמה הזו כי מאוד אהבו את המגמה. הן אוהבות את השיעורים, את בית הספר. אווירה פסטורלית, שיעורים מקצועיים ועיוניים. היחס הוא יחס אישי וקידום של תלמידים, כל תלמיד לפי ההתקדמות שלו, הקצב שלו, לא ממהרים. מאוד אוהבים את המגמה, התלמידים מצביעים ברגליים. כיף ללמד אותם. תלמידים משתלבים בשוק העבודה. אחרי הצהריים עובדים במספרות, יש לנו בוגרים רבים שפתחו מספרות. יש לי תאומות שפתחו סלון כלות ביבנה. כיף אדיר, סיפוק אדיר. זו אהבה, ילדים שאני אוהבת מהנשמה.

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

למה החלקה עולה כל כך הרבה כסף?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

למה? כי זו עבודה רבה.

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

גיליתי השבוע כמה זה עולה. 1,500 שקלים.

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

אפשר להגיע לפה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יכולת להגיע לפה, לקבל - - -

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

יש לנו לפחות תלמידה אחת שעושה את זה פה מדי פעם מבית ספר, זה בסדר גמור, אנחנו שמחים עם זה. מילה אחת, תודה לרשת החינוך נעמת. היה פה שיפוץ מאוד משמעותי באזור הזה בקיץ, ברוך השם תודה רבה לאיבתיסאם, סימונה וליאורה. בואו נמשיך הלאה כי אחרת ייצא לנו יקר החדר הזה.



<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:33 ונתחדשה בשעה 12:38.) << הפסקה >>


(סיור-נקודת ציון בסיור)


 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

מילה על הנקודה הזאת. הצומת הזאת מאוד חשובה. אתם רואים את השלט הזה של המשך המכללה? זה מסר בית הספר. אנחנו מאוד מכוונים כל הזמן להמשך לימודים. לא הולכים לסיים אצלנו 12 שנות לימוד. אנחנו רוצים כל הזמן, תחשוב איך אתה ממשיך ללמוד. הלוואי שתרצה להמשיך אצלנו, אבל שתהיה לך את האופציה לבחור איפה אתה ממשיך ללמוד. אני חייב להודות שכל מפגש שלי עם מורים, תמיד מסתיים פה. מכיתה ט' כששלחו את הילד לחפש בית ספר, כולל כשהוא חזר מהשעיה אחרי שהוא נשך מורה, תמיד המפגש יהיה פה.

אנחנו תמיד מראים לו לאיפה אנחנו רוצים לכוון אותו ומה האפשרויות שיש לו במקום הזה. אנחנו נמצאים פה בצומת של כניסה למכללה, המכללה הטכנולוגית שלנו, י"ג, י"ד, שזה סיפור שמשנה חיים, כי הלימודים הם במימון של צה"ל, דחייה של שנתיים, חתימת על קבע רק שנה אחת ומשתלבים בשוק העבודה. עכשיו מה שאתם תראו שם בחדר הזה, בגלל שאנחנו במצוקת חדרים, אתם תראו פה את כיתת האולפן שלנו אוכלת ארוחת צוהריים. אנחנו נראה אותם ונמשיך וניכנס לתוך המכללה.



<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:39 ונתחדשה בשעה 12:44.) << הפסקה >>




(סיור קבוצת תוכנית פל"א, משרד הקליטה)

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

פה נמצאת קבוצת פל"א, פל"א היא תוכנית מעורבות של משרד הקליטה בבתי ספר.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

יש גם פל"א לספורט.

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

נכון, וזה של משרד הקליטה למעורבות בבתי ספר דרך החברה למתנ"סים. אנחנו מודים לאלברט שהוא נציג של העירייה, הוא מגשר ועוזר לנו מאוד בתוכנית. אנחנו מאוד שמחים עם התלמידים שבחרו להיות בתוכנית הזו. שלוש פעמים בשבוע יש להם אפשרות להיות פה בקבוצה הזו, לשפר את העברית שלהם בצורה משמעותית ולחזק את החיבור והשייכות פה למקום הזה. אני מאוד מודה לא', שהוא - - -

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

הם היו בכיתה אחרת שראינו.

 << קריאה >> גלעד אשל: << קריאה >>   

נכון, הם עושים שיבוץ כפול.

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

אתם עושים לנו תרגיל? אותם תרגילים הולכים לכיתה אחרת.

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

נכון, וזה אחד הדברים הכי טובים, שהתלמיד הזה ירגיש שרבים עליו כי רוצים אותו גם פה וגם שם. זה נכון, יש לנו כפילות רבה בשיבוץ בתלמידים שלנו כי אנחנו עובדים במתחים רבים, שהוא תלמיד מצטיין שימשיך למכללה בעזרת השם ויש לו הזדמנות לשפר את העברית. יש לנו פה את אלה ויש לנו פה את ריקי ואת ורד, שהיא מחנכת כיתה י"א, וא'. התוכנית הזו בשיתוף של משרד הקליטה, החברה למתנ"סים ואלברט כמובן שפה אתנו, שתומך מאוד וגם עוזר לנו להיות בקשר עם ההורים.

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

כל אלה פה, דוברי רוסית?

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

לא. החברים מגאורגיה שהם חלק מהתזמורת, עכשיו הם בתזמורת, שיבוץ כפול. החברים האלה לא יודעים רוסית כי בגאורגיה לא מדברים כבר רוסית היום, הם יודעים רק אנגלית.

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

אז יש מורה לגאורגית?

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

לא, עברית. כולם לומדים עברית אצל אלה. המטרה ללמוד עברית, הם מגיעים עם כל מיני משימות אישיות מהכיתות שלהם.

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

מתי הם הגיעו לארץ? מתי אתה הגעת לארץ?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

תשע שנים.

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

מי הגיע בשלוש שנים האחרונות? שירים את היד.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

ר', ג'.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

קנדי ותוניסאי, שנה וחצי.

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

כמה זמן אתה פה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אחד שנה.

 << קריאה >> גלעד אשל: << קריאה >>   

שנה. וג', כמה זמן?

 << דובר >> ג': << דובר >>   

שנה וחצי.


 << קריאה >> גלעד אשל: << קריאה >>   

ר' כמה זמן?

 << דובר >> ר': << דובר >>   

שש שנים.

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

ומי פה עוד? ר'?

 << דובר >> ר': << דובר >>   

שנתיים.



<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:47 ונתחדשה בשעה 12:52.) << הפסקה >>



(סיור כיתת י"ג תקשוב)


 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

אנחנו מאוד שמחים שהגיעה לפה ועדת חינוך של הכנסת ובכירים ממשרד החינוך ומהעיר ראשון לציון. פה אנחנו נמצאים בכיתה שנקראת י"ג תקשוב. המגמה חזקה מאוד, אבטחת מידע, סייבר, ברמה גבוהה מאוד, לא סתם בכיתה הזו יש יותר מ-30 סטודנטים. התקן הוא 15-14. מעל 30 סטודנטים בשגרה יש בכיתה הזו, כי פה תוכנית הלימודים היא רק המלצה. אנחנו מכינים אותם לשוק העבודה וגם לגיוס משמעותי לצה"ל. 

זכינו במירי אשכנזי פה איתנו. אמרתי לכם שאציג לכם כמה משוגעים. לפני כן הצגתי לכם את דורית שהגיעה מאינטל. מירי הגיעה מאמדוקס, ניהלה פרויקטים בהודו. שנה ראשונה שזו הסבה להוראת מתמטיקה. אנחנו היינו מאוד קרובים למנחה שלה בהסבה. ניסינו לברר מי הכי טובה בשכבה הזו, אמרו לי מירי. 

אז מירי פה איתנו אחרי 20 שנים באמדוקס וזכינו בה. מי שעוד נמצא איתנו, יקי בוא כנס פנימה. יקי מוביל את תוכנית אבטחת מידע וסייבר במדינת ישראל כולה. משרד הממשלה, משרד הביטחון, משרד החינוך, בארץ ובחוץ-לארץ. הסטודנטים פה מגיעים, אני חייב להודות, קודם כל בשביל יקי. זכינו שיש לנו כזו דמות מקצועית שנמצאת פה אצלנו בבית הספר שלוש פעמים בשבוע, כפי שזכינו שמירי השתלבה פה. אנחנו  נחבר את התיכון למכללה ואת המכללה לתיכון. אני אשמח אם יש פה מישהו מהסטודנטים? ליאור לא פה?

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

אפשר לשאול שאלה את המורה? למה יש פה תלמידה אחת?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יש שתיים למען האמת, השנייה לא נמצאת היום. אנחנו עובדים על זה. אני לא הייתי לפני כן, אבל עכשיו כשיש פה דמות נשית. שאלה מעניינת.

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

יש איזו סיבה לזה? יש יותר ויותר בנות שהולכות לטכנולוגיה, מחשבים, סייבר, 8200 וכל העולם הזה.

 << דובר >> גלעד אשל: << דובר >>   

אני יכול להתייחס לזה ברשותך. יש הטיה חברתית, במיוחד בקבוצות שלנו. זו הסיבה שמאוד היה חשוב לנו שמירי תגיע ודורית תהיה ויובילו את התחומים הטכנולוגיים בבית הספר. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לעשות את העבודה איתם מכיתה י. מירי מלמדת בכיתה י במגמת תקשוב בתיכון ויש שם הטיה של בנות היום. דורית מלמדת ולימדה בכיתה י"א ו-בכיתה י', מכונות ורובוטיקה. אנחנו מאוד מבינים שאנחנו צריכים לייצר רציפות כבר מכיתה י', כי בכיתה י"ב זה מאוחר מדי לשכנע אותם. אנחנו עובדים על זה וקבוצות המנהיגות שלנו שקיבלנו מהעיר, זה חלק מזה. הקבוצה שראינו שם בחדר, כשראינו שם את הבנות שאוכלות, זה חלק מלייצר לכידות חברתית כי אנחנו רוצים הנדסאיות, רוצים מאוד מאין-סוף סיבות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

ורואים את הבנות שמתנדנדות. אני רואה את השיח, באות להתייעץ. היה לי מקרה של מישהי שהלכה למגמת שיער ועכשיו התחרטה וחזרה בחזרה למגמת תקשוב. יש שיח על זה, אני נותנת את הדוגמאות מהעולם שלי כמובן. כן, המטרה היא למשוך אותן ולהראות להן.

 << קריאה >> גלעד אשל: << קריאה >>   

אדבר על טכנולוגיה. הייתי 17 שנים בפיתוח בתעשייה. מה שהם עושים, הם נחטפים בשוק. החברים שם אצל יחיא לומדים תשתיות ורשתות. אצל מירי הם כבר לומדים תכנות בפייתון, ומה שנקרא DevOps, אין חיות כאלה בשוק, אין תג מחיר. ומי שיודע לעשות גם תפעול וגם פיתוח, אין כזה דבר. הסטודנטים אצלה לומדים פייתון, שם לומדים תשתיות, משלבים את הידע ולא סתם הם מגיעים. התקן שכתבתי הוא 15-14, יש פה 100 סטודנטים רשומים. נמשיך לתחנה הבאה.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

בהצלחה רבה.



<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:56 ונתחדשה בשעה 13:01.) << הפסקה >>




(סיור כיתת הנדסאים)


 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

מה לומדים פה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לומדים חלקי מכונות, חישוב של מסמרות וריתוך. עכשיו זה ריתוך. חלקים מרותכים, הם לומדים לחשב אותם, את הריתוך, הפחים, כל מה שקשור בנושא הזה. אחר כך יש נושא אחר, מסמרות, שמחבר בין החלקים כמו במטוסים. במטוסים יש מסמרות.

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

זו הנדסת מכונות?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זו הנדסת מכונות. מגמת תיב"ם. במסגרת חלקי מכונות הם לומדים מספר נושאים בכיתה י"ג ונושאים אחרים בכיתה י"ד. עכשיו הם בכיתה י"ג, בשנה ראשונה. מי שמסיים הוא טכנאי, ומי שמסיים שנתיים מקבל תעודת הנדסאי מכונות. המגמה היא תיב"ם, תכנון בעזרת מחשב.


 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

מה הולך בצבא?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מה בצבא? בצבא אין במסגרת של חיל פינוי. יש חיל טנ"א אז יש כאלה שמגיעים לתפקידים מאוד מאתגרים במשרדים, עושים חישובים. למשל יש חברים שלנו שהגיעו לתפקידים מאוד טובים במחלקת הבחינה של הצבא, שם הם מקבלים את הרכבים והם צריכים לתת אישור לרכבים - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הם פגשו את ניב.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אחד התלמידים שלנו הגיע לשם. יש מחלקה אחרת שנקראת נס"א, עושים ממש תכנון. למשל בפרויקט טנק המרכבה, יש משרד הנדסה שם, ואחרי שנה הנדסאים עובדים שם. עובדים בשרטוט, גם בתכנון. בהתחלה בשרטוט.



 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

טכנאים של חיל האוויר, לא?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

חיל האוויר זה פרויקט אחר. אנחנו ביחד עם יעד. יעד זה פרויקט עם חיל חימוש, חיל טנ"א. יש גם כאלה שהולכים לחיל האוויר.

 << קריאה >> גלעד אשל: << קריאה >>   

אספר על מערכות יחסים שלנו. החיל שמאמץ אותנו הוא חיל הטנ"א, חיל הלוגיסטיקה. יכולנו לבחור בחיל אחר. אנחנו כל הזמן בקשר, מאוד מרוצים מהקשר עם צבא היבשה. מי שמובילה את המכללה להנדסאים זו דורית אצלנו. מי היה אצלנו בתיכון שירים את היד גבוה? אנחנו מאוד שמחים שמהתיכון הם כבר מוכוונים, ומאוד שמחים מהתלמידים שהצטרפו אלינו כי המסלול הזה הוא רציני ולוהט מאוד. הם עושים פה שנתיים לימודים, נחטפים בצבא, צה"ל מחכה להם החל מ-801, כיתה טכנולוגית של סיירת מטכ"ל. כל שנה יש אחד לפחות שמגיע. אני מקבל טלפון, ומתבקש להמליץ.

יש לנו חברים שנמצאים בג'וליס, ביחידות הפיתוח של יהלו"ם, חברים שנמצאים בנס"א, ברחפנים הגדולים, ברחפנים הקטנים, רכבים גדולים, רכבים קטנים. מגוון התפקידים הוא ענק, ברוך השם. אני אומר לחברים שנמצאים פה, לסטודנטים שלנו, תודה רבה לכם. התפקיד הכי משמעותי שלכם זה כל הזמן להראות את הדרך לתלמידי התיכון. אנחנו לא מתחרים באורט סינגאלובסקי. התפקיד של המכללה זה להראות כל הזמן לתלמידי התיכון לאיפה אפשר לכוון, ברור לנו שהתפקיד של תלמידי המכללה זה להיות דוגמה לתלמידי התיכון שלנו, הם שותפים שלנו לדרך של בית הספר. תודה רבה לכם.


<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:05 ונתחדשה בשעה 13:10.) << הפסקה >>



(סיור במועדונית שבטי ישראל)


 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

הם מגיעים לפה ישירות מבתי הספר? בהסעה? עד איזו שעה הם פה? זה צהרון למעשה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אני רוצה לתת לאנשי המועדונית לספר על המועדונית עצמה. אני מדבר עכשיו באופן כללי על המועדוניות, לא ספציפית על המועדונית הזו כי תכף ידברו ויספרו באופן ספציפי על המועדונית, גם הקשר עם ההורים, גם השיח. במקרים של מלחמה, במקרים של הקורונה קיבלנו אישור להחריג אותם ואנשי המועדוניות היו הולכים לבתים. אם היה צריך להביא אוכל היו מביאים אוכל, ואם היה צריך להביא חומרי למידה וכו', היו מביאים. זה היה משהו יוצא דופן. זו מערכת יוצאת דופן.

 << דובר >> גלית מרציאנו-ארבלי: << דובר >>   

בכל מועדונית יש לנו רכזת ויש לנו אם-בית. אני מנהלת אגף הפרט, עיריית ראשון לציון. יש לנו עובדת סוציאלית. אנחנו בשיתוף פעולה עם הרווחה, עושים הכול ביחד, יש אחדות בכל המועדוניות. יש לנו בנות שירות לאומי, מתנדבות, - - - שבאות בנוסף לתת תגבורים, יש חוגי העשרה. המועדוניות פועלות גם בתוכנית חופשה. בכל פעם שיש חופש במשרד החינוך, המועדונית פועלת.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

מה שאני מבין ממך שהעירייה - - - שמאפשרת מצ'ינג. יש מצב שהיא מוותרת על זה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יש מצב שהיא מוותרת על זה. צריך להגיד את האמת.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

צריך להביא את המקומות הכי חלשים. ראשון זה מקום חזק.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יש לנו מועדוניות גם במקומות חלשים, קיימות. אתה צודק, אם היא עושה את שיקול הדעת שלה והיא לא מצליחה להביא מצ'ינג, אז היא לא מקימה, היא לא הולכת לקול קורא, שזה עצוב מאוד החלק הזה, משהו שצריך לשנות.

 << דובר >> גלית מרציאנו-ארבלי: << דובר >>   

יש לנו פה 24 מועדוניות בעיר.

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

צריך להביא את המצ'ינג לראשון ולהוריד מכאן.

 << דובר >> גלית מרציאנו-ארבלי: << דובר >>   

טוב שהגעת.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

חשוב כן להמשיך את המשפט על 24 מועדוניות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

שבעיר יש 24.

 << דובר >> גלית מרציאנו-ארבלי: << דובר >>   

שבע מועדוניות הן מועדוניות חינוך, מתוכן ארבע מועדוניות משותפות חינוך ורווחה ו-17 מועדוניות של הרווחה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מה שחשוב זה שכולן עובדים ביחד. זה לא משנה אם זה חינוך, רווחה. לנו אין את ההבחנה הזו כי חינוך ורווחה, שותפות מלאה בכל המסגרות. שלכל מסגרת תהיה עובדת סוציאלית, ובכל מסגרת תהיה ועדה בין-משרדית.

 << דובר >> גלית מרציאנו-ארבלי: << דובר >>   

יש. הן שלנו.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

חייב להדגיש, בראשון.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אנחנו גאים במודל שלנו.



 << דובר >> נילי בן דוד: << דובר >>   

צוהריים טובים לכולם, ברוכים הבאים למועדונית שלנו. אנחנו שמחים שהגעתם לראות את הבית השני שלנו ושל הילדים. שמי נילי בן דוד, אני המדריכה של מועדונית קרון, המועדונית הזו. אני עובדת בתפקידי כמדריכה במועדונית, זו השנה ה-25. 

אני אוהבת מאוד את העבודה שלי, אחרת לא הייתי פה. המועדונית שלי ייחודית בזה שהיא ורבלית מאוד, כאשר הדגש בכל הפעילויות שאנחנו עושים הוא על פדגוגיה טיפולית. אנחנו מעודדים את הילדים לשתף ולהשתתף, על ידי זה שהמקום הזה הוא מקום מכיל, בטוח, הם מרגישים שזה המקום המוגן שלהם. הילדים אוהבים מאוד לבוא לפה. אנחנו כמובן נותנים דגשים לכל החלק הלימודי, הרגשי, החברתי. יש סדר יום שמדבר על חלוקה של איך נעשית העבודה במועדונית. אם יש לכם שאלות, אשמח לענות.

 << דובר >> רבקה: << דובר >>   

שלום לכולם, שמי רבקה, אני מדריכה במועדונית שבטי ישראל שסמוכה לפה. במועדונית שלי יש 14 ילדים ועומדת להיכנס ילדה נוספת בימים הקרובים. אני בעלת תואר ראשון במינהל החינוך, ספרות עברית, יש לי תעודת הוראה. יש איתי שלושה אנשי צוות. אהובה, אם-הבית שהיא יד ימיני. היא ובת השירות שמשמשת אחות גדולה. אנחנו מדגישים ומסבירים בכניסה את החשיבות של לתת לילדים תחושה של בית, אחות גדולה, אימא, איך שרוצים לקרוא לזה, שהילדים ירגישו שהם באים לבית חם. זה בנפשנו.

כל הצוות ממוקד לעניין הזה והילד עומד במרכז. אנחנו עובדים לפי הפדגוגיה החינוכית שמתמקדת בנושא הרגשי והטיפולי. אני נמצאת במועדונית שלוש שנים, זו השנה השלישית שלי. יצרתי תוכנית שנקראת העצמה וכישורי חיים, זה משהו שייחודי רק למועדונית שלי. בניתי תוכנית והעברתי מצגת בצורה מחוזית. התוכנית הזו, במרכז שלה עומד טופס טיולים, שמרכז מגוון של פעילויות ותחנות, כמו טופס טיולים בצבא שכל ילד יעבור בקצב שלו ובזמן שלו, עד סוף השנה.

את מגוון המיומנויות חילקתי לשני נושאים טכניים, מעשיים. הילד לומד להכיר את המחשב, להכין מצגת עם הצוות ואחר כך זה משרת אותו בכיתה. יש לי ילדים שבדיוק עכשיו צריכים להציג מצגת כל יום שישי ולהביא הפתעה קטנה לכיתה. אנחנו יושבות איתם ומתרגלות איתם כדי שלילד תהיה תחושה של ביטחון בעמידה מול קהל. 

מעבר להכרת המחשב, אנחנו מלמדים דברים קטנים, שזה נראה לא קשור אך קשור בכל זאת. כמו לקשור שרוכים, לקרוא שעון. דברים שאני לא בטוחה שבבית יעשו עם הילדים. חשוב לי שהילדים יצאו מפה עם ארגז כלים לחיים, חוץ מהנושאים הטכניים מעשיים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לפני שהילדים מגיעים, אתם יכולים להגיד משהו על הפרופיל שלהם, מי מגיע למועדונית?

 << דובר >> רבקה: << דובר >>   

הילדים הם ילדים מכיתות א-ד, במגוון גילים. הבתים בדרך כלל מוגדרים כבתים של משפחות מצוקה או רווחה. הילדים מוגדרים כילדים בסיכון ומכיוון שאנחנו לא יכולים להבטיח שלילדים האלה יהיו את הכלים המתאימים, אנחנו משתדלים לתת להם את המענה פה. 

התחלתי בנושאים הטכניים מעשיים, אך יש גם נושאים של מיומנויות רגשיות והחברתיות שלפעמים צריך להקדיש להם תשומת לב רבה. אם זה לדעת לשתף, בזמן המלחמה לעבוד עם הנושא של הנשימות. לדעת כל ילד, להכיר את החוזקות שלו. אנחנו עובדים על זה, זה בנפשנו. עושים את זה לא בצורה שבבית הספר, כי בבית הספר מנגישים להם את הדברים האלה, אני בטוחה שעובדים על זה גם במסגרת בית הספר. אנחנו מנסים להתמקד בנושא הרגשי.

 << קריאה >> נילי בן דוד: << קריאה >>   

אני רוצה להוסיף על כל הדברים שנאמרו. במועדונית הילדים יכולים לבוא לידי ביטוי באינטליגנציות שונות שלהם. זה משהו חשוב, כי יש ילד שיכול להיות לא טוב בלימודים או בקצה של הכיתה, אבל הוא יודע לשיר. אז במשימה פה הוא יעמוד לפני כולם וישיר סולו. זה קרה לנו עם ילד כאן במועדונית. זו הייתה חוויה מרגשת וממלאת את הלב.

 << דובר >> אילנה: << דובר >>   

אוסיף לצד הסוציאלי, אני עו"ס לחוק הנוער. מועדונית גם משמשת מסגרת מגינה בשעות אחר הצוהריים. אם הם לא היו במועדונית, רבים מהילדים היו משוטטים כי ההורים שלהם עובדים שעות מרובות להביא פרנסה הביתה. הייתה פה ילדה שהתקשרה לאימא שלה ואמרה לה, "יש פה אוכל מבושל, אני בהלם". אצלה בבית לא תמיד יש את האוכל הזה בהישג יד. יש פה ילדים שזו המסגרת המגינה, ואם היא לא הייתה, היה צריך לשקול אולי להוציא אותם מהבית. זה מונע את זה ומציל נפשות.

יש פה הורים רבים שלא יודעים קרוא וכתוב והם לא יכולים לשבת עם הילדים האלה בבית. זה נותן להם את הדחיפה הראשונית להצליח ולמנוע נשירה בחטיבות. בבית ספר יסודי עוד יש מעטפת מאוד חזקה ואני מרגישה שאם לא הייתה המועדונית, בחטיבות הם היו נושרים ומתדרדרים למקומות הרבה יותר גרועים. זה לפי דעתי התפקיד הכי חשוב של המועדונית.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הן יכולות מילה אחת על התפקיד שלכן, של העובדות הסוציאליות?

 << קריאה >> נילי בן דוד: << קריאה >>   

אני לא הצגתי. אילנה אם-הבית שעובדת במועדונית הזאת, ועמית, העובדת הסוציאלית של המועדונית.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה שילוב בין החינוך לרווחה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

את העובדת הסוציאלית של העירייה?

 << קריאה >> עמית: << קריאה >>   

כן.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

המשרה שלך בעירייה וחלק מהמשרה - - -

 << קריאה >> עמית: << קריאה >>   

נכון.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

יש לכם בעיה עם כוח אדם?

 << קריאה >> נילי בן דוד: << קריאה >>   

אחד האתגרים שלנו במועדוניות זה השכר של אימהות-הבית והמדריכות, שהוא שכר נמוך מאוד, במיוחד עכשיו כשיש את ההסכם של הסייעות, הפער גדל לרעתן. אנחנו ממש נלחמים על העובדים. יש לנו מסגרות שלא פתחנו ואנחנו כל שנה סוגרים מסגרות. לא בגלל חוסר תקציב, אלא כי אין לנו כוח אדם. אם התעריפים לא ישתנו ולא יהיו הסכמי שכר, שנותנים שכר מכובד ונכבד לגברות הנפלאות האלה שעושות פה עבודה קשה מאוד, וגם עובדות בשעות הקשות ביום, כל יום הן פה משעה 12:00 עד 18:00, אלה שעות קשות מאוד לגייס אליהן עובדים.



 << קריאה >> רבקה: << קריאה >>   

זאת אחת הנקודות הכי משמעותיות.

 << קריאה >> נילי בן דוד: << קריאה >>   

נכון.

 << קריאה >> רבקה: << קריאה >>   

אם אנחנו רוצים שהמועדוניות יעבדו כמו שצריך, חייבים לשנות את השכר של העובדות המהממות האלה. חייבים.

 << דובר >> שני תורג'מן: << דובר >>   

שלום לכולם, שני תורג'מן, אני מפקחת ממשרד החינוך, על מועדוניות. גם נעמי כאן, מפקחת מטעם משרד הרווחה. אני רוצה להתייחס למה דברים. ראשית, להגיד לכם תודה גדולה. אני יודעת על ההיערכות הרחבה שנעשתה כאן יחד עם יעל ורווית, תודה רבה. ב', לשאלתך להגביל את זה לצהרונים. כמו שמנהל האגף אמר, המטרה שלנו בעבודה עם ילדים ונוער בסיכון, זה לא רק עניין הנשירה, לא רק לעשות בייביסיטר ולראות שהם אוכלים, שזה התנאי ההכרחי ובלי זה אנחנו לא יכולים. המטרה המרכזית היא לצמצם פערים. 

צמצום פערים לימודיים, חברתיים, רגשיים. כל פעם שאנחנו מגיעים למועדונית אני אומרת, כולם נדירים, כל הילדים שלנו נדירים. במועדונית אפשר לראות את זה, אמרה כאן אתי, אם אני לא טועה, הצלת נפשות. אלה ילדים שאם הם לא מגיעים לכאן, הם ברחוב משוטטים, רעבים וגם אנחנו יודעים שכשיש זמן פנוי, אנחנו גולשים להתנהגויות סיכוניות. 

לגבי השכר שלהם, אני מסכימה אתך. לפני שנתיים מנהל האגף היה במאבק גדול אצלנו בתוך המשרד והצלחנו להעלות את השכר לסייעות וגם למדריכות, אך לא מספיק. אנחנו עדיין עמלים על זה.

היה מאבק גדול והעלינו את השכר לפני שנתיים, לא זוכרת עכשיו את האחוזים. אני מאוד מתרגשת להיות כאן. אני רוצה להגיד לכולכם תודה שפיניתם מהזמן והגעתם למענה הכול כך חשוב הזה. תודה רבה לרווית אהרוני שמלווה אותם מקצועית. כל הדבר הזה לא יכול להיעשות בלי פיתוח מקצועי צמוד, הדוק. בשבוע שעבר התחלתם השתלמות. ההשתלמות היא גם לראות אתכן. אתן מתעסקות ביום-יום עם מקרים קשים מאוד. גם לתת מקום לכן וגם לתת בעיקר כלים מקצועיים שיצמצמו את הפערים, סוג של מעטפת שנייה לבית. תודה רבה.

 << דובר >> נעמי אבוטבול: << דובר >>   

אני רוצה להמשיך את שני, ברשותכם. נעמי אבוטבול, מנהלת תחום מסגרות לילדים במשרד הרווחה. מועדוניות בכלל, זו מסגרת מרכזית מאוד, הגדולה ביותר לילדים בסיכון בקהילה כאשר שליש מהמועדוניות שלנו משותפות עם משרד החינוך ויש פה שותפות מדהימה. השותפות הזו היא הכי נכונה והלוואי וכל המועדוניות היו משותפות. זה נותן את ההסתכלות על השלם, על כל היבטיו. אני מאוד מתחברת לנושא של כוח אדם. אנחנו במצוקה נוראית בכל הארץ בנושא של כוח אדם בגלל שכר ובגלל שהמציאות השתנתה. אנשים רבים גם לא תמיד רוצים לבוא בשעות, השעות הן לא הכי נוחות. צריך לעשות משהו כי אנחנו עדים לסגירה של מסגרות, מועדוניות בכל הארץ והיא מהסיבה הזו.

הדבר השני היא הכשרה, לתת יותר כלים. אנחנו במציאות שהילדים שמגיעים למועדונית, הרבה יותר מורכבים ממה שהיו. אחרי קורונה, אחרי מלחמה, עוד יותר. אנחנו בתקופה הזאת, בשלב שאנחנו מנסים לעשות חשיבה בשותפות של שני המשרדים, ג'וינט אשלי ותוכנית לאומית, על איך ייראו מועדוניות בשנת 2030. מנסים לחשוב מחוץ לקופסה כי אנחנו יודעים שאין כספים בלי סוף. זו משימה מאוד לא פשוטה, מנסים לקחת בחשבון את כל הקשיים. המועדוניות עושות עבודה נפלאה. כאן בראשון זה ידוע, המועדוניות באיכותן, ותודה רבה לצוות המדהים כי בלעדיהם, בלי מדריכים ומדריכות, שעובדות מהנשמה, לא היינו מגיעים למקומות האלה.



 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

איפה הילדים?

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה לשאול אותך שאלה, את העובדת הסוציאלית. את צעירה נכון? זו שנה ראשונה שלך, שנייה?

 << קריאה >> עמית: << קריאה >>   

נכון, ראשונה.

 << קריאה >> נעמי אבוטבול: << קריאה >>   

היא חודשיים בתפקיד.

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

איפה למדת?

 << דובר >> עמית: << דובר >>   

באוניברסיטת תל-אביב.

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

ועכשיו זה סטאז' שלך?

 << דובר >> עמית: << דובר >>   

לא. סיימתי את הלימודים.

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

מה השכר של עובדת סוציאלית בתחילת דרכה?

 << קריאה >> עמית: << קריאה >>   

זה מורכב קצת כי יש את שכר היסוד ויש עליו כל מיני תחלופות. שכר היסוד הוא 8,200 שקלים ברוטו.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מאצלי הגיעה עכשיו רק תמר אך יגיעו עוד שתי בנות שגם הן הכינו משהו.

 << דובר >> י': << דובר >>   

צוהריים טובים. שמי י', אני לומדת בכיתה ד' בבית הספר בנות חיה. אני משתתפת בפעילויות במועדונית קרון, שנה שנייה. במועדונית אני מרגישה שבאמת מקשיבים לי. במועדונית אני אוהבת להכין פעילויות ולהנחות את הקבוצה. אני אוהבת לצייר ולאכול ארוחת צוהריים. כשאגדל ארצה להיות קוסמת.

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

ממש יהלום.

 << דובר >> ט': << דובר >>   

צוהריים טובים, שמי ט'. אני לומדת בכיתה ד' בבית ספר רזאל. אני שנה ראשונה במועדונית קרון. המועדונית היא הבית השני שלי. במועדונית אני אוהבת ללמוד דברים חדשים. אוהבת לשתף במפגשים. כשאגדל, ארצה להיות זמרת ורקדנית.

 << דובר >> ד': << דובר >>   

צוהריים טובים. שמי ד', אני לומדת בכיתה ג' בבית ספר רמז. אני משתתפת בפעילות במועדונית קרון. זו השנה השלישית. המועדונית היא מקום שכיף לי לבוא אליו. במועדונית אני הכי אוהבת להיות תורנית סלון. אני אוהבת שנותנים לי תפקידים שונים וסומכים עליי. בנוסף, אני אוהבת להנחות משחקי חברה. כשאגדל ארצה להיות מנהלת בית ספר.

 << דובר >> ת': << דובר >>   

קצת על עצמי. שמי ת', אני בת שמונה וחצי. אני לומדת בכיתה ג', בבית ספר בנות חיה. אני נמצאת במועדונית מכיתה א'. אני מרגישה שהתקדמתי ויש לי יותר ביטחון לעמוד מול כולם, להופיע בריקודים. בשנה שעברה למדתי להכין עששיות במועדונית. למדתי לשתף. עוזרים לי השנה, קיבלתי תפקיד מרבקה, להיות חונכת של אושר, וזה מחזק אותי. החלום שלי להיות מורה לאומנות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יש פה שני ילדים שכתבו אבל הם בדרך מבית הספר, אולי אחר כך כשהם יבואו.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אלופות.

 << דובר >> לירון: << דובר >>   

צוהריים טובים לכולם. שמי לירון ואני המנחה היישובית של עיריית ראשון לציון היישובית ושל יישובים נוספים כמובן, מטעם אגף שח"ר, משרד החינוך. 

התפקיד שלי הוא תפקיד של אינטגרציה ותכלול בין כלל הפונקציות שמובילות, מנהלות את המועדונית המשותפת, רווחה, חינוך, רשות, פרט, צוות, הורים, ילדים. התפקיד שלי כולל בעיקר הנחיה וליווי של הצוותים בתוך המועדוניות באופן סדיר ותדיר תוך יישום תפיסת העבודה שלנו של האגף. תפיסת הפדגוגיה הטיפולית כמובן. 

הליווי שלי כאן בראשון, כבר שנה רביעית. יש פה רשות מדהימה שמספקת מענים יוצאי דופן ויש פה עבודה משותפת של החינוך והרווחה מתוך ראיית הצרכים, הנזקקות והקידום של הילדים. אני שמחה שמזדמן לכם להגיע אל הבית שלנו, לשני הבתים שלנו. שניים מתוך שבעה בתים מופלאים, מחממים את הלב. תודה על הזכות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

את מלווה, כמה מועדוניות?

 << דובר >> לירון: << דובר >>   

כאן ברשות, שבע.


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לא רק ברשות.

 << דובר >> לירון: << דובר >>   

בסך הכול ארבע רשויות, 17 מועדוניות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אני חייבת. זו אהובה שמתנדבת אצלנו במועדונית. היא מתנדבת אצלנו במועדונית כבר 20 שנים.
וזו רחל, בת השירות שלנו.


<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:33 ונתחדשה בשעה 13:38.) << הפסקה >>



(סיכום סיור)


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תודה רבה לכולכם. אגלה לכם עכשיו את מה שאמרתי לקינלי בבוקר. אחד האנשים המקצועיים ביותר במשרד החינוך. אני פוגש כמעט את כולם בוועדה. חיים מקצוען, רגיש. הנושא הזה תפור לך כמו כפפה ליד. לא יכלו למצוא מישהו יותר מתאים מזה. גם כשלפעמים הוועדה באה בביקורת, וחברי כנסת אוהבים להעביר ביקורת, חיים יוצא נקי וממילא לא לוקח שום דבר אישי. הוא לוקח את זה כמתווה לעבודה, מתרגם את זה בשטח ואנחנו רואים את זה פה, רואים את זה עם הסיפור של האוכל. חיים הוביל את הנושא של תוכנית היל"ה. אולי יש אנשים שלא יודעים אבל חיים פעל מאחורי הקלעים בכל כוחו מול כל מסגרת המשרד, כדי שהדבר הזה ייצא לאור. הילדים האלה הם דור העתיד שלנו. לא רבים מבינים שההשקעה לפעמים נראית גדולה לתלמידים האלה, אך היא תחזור למדינת ישראל בכפל-כפליים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

במיוחד בשלב של הגיל הזה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

חד-משמעית. במידה שלא משקיעים, ההוצאה תהיה בעשרות מונים יותר גבוהה. אם זה ברווחה, בבריאות ובשאר הנושאים. תודה גם למנהלים ומנהלות, צוות המעונות. אתם עושים עבודה נהדרת, מקצועית. ותודה אחרונה חביבה, לילדים ולילדות החמודות, שאוהבות ואוהבים לבוא לפה. גם אוכלים, קוראים, משחקים. חלקם אמרו לי שאין להם חצר בבית אז הם באים לפה, לפחות יש חצר. יש כאלה שאוהבים לבוא לפה לאכול. יש כאלה שאוהבים לצייר, ללמוד, לקרוא. 

תודה רבה לכם, לחיים, לצוות הוועדה, לחברי הוועדה שלמרות היום העמוס, אחרי לילה לבן החליטו בכל זאת לבוא ללמוד אך בעיקר להוקיר את העבודה המדהימה שלכם. נקווה שאנחנו נצליח להיות לכם גם לפה בוועדה, גם מול המשרד. אני לא יכול לעשות את זה יותר טוב מחיים. לפעמים חיים צריך דחיפה שמישהו יעזור לו מאחורה, אנחנו משתדלים לעשות את זה. תודה רבה לכם. בבקשה סימון.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

הדבר החשוב ביותר בעולמות החינוך זה ההון האנושי. על אחת כמה וכמה, רואים את זה פה בעולמות האלה. תודה ענקית, במקרה הזה נשים, לא ראיתי גברים. אותן נשים שעושות עבודת קודש עם אהבה גדולה ועם תשוקה וברק בעיניים. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי שתקציב השכר בנקודה הזו יעלה. צריכים להיאבק על זה ולתמוך בעולם הזה של האנשים שפועלים ועובדים למען הילדים. 

תודה רבה לעיריית ראשון לציון. לחברי היקר רז, תודה רבה על כל מה שתומך ועושה. חיים, אתה אחד בדורו וכל כך מיוחד. רואים שאתה עושה את זה מהנשמה וכמה זה חשוב לך. בגלל זה אתה מצליח. כשעושים את זה מהנשמה, מצליחים בסוף, לא משנה באיזה דבר. אתה באמת מיוחד, איש מיוחד. איך אומרים בצבא? אנחנו חיילים שלך. מה שצריך לעשות אנחנו נעשה. תודה רבה לכולם.



<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:49. << סיום >>