פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



86
ועדת הכלכלה
22/12/2024


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 547
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"א בכסלו התשפ"ה (22 בדצמבר 2024), שעה 9:00



סדר היום:
 << נושא >> הצעת צו התקנים (תיקון התוספת החמישית לחוק), התשפ"ה- 2024 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו


חברי הכנסת:
עודד פורר


מוזמנים: 
	שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת

	תמר ברמן 
	–
	ד"ר, ראש תחום הערכת סיכונים, משרד הבריאות

	הדר לוינברג
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבריאות

	ישי יונתן לנדסמן
	–
	עו"ד, המחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	ינון אלרועי
	–
	מנהל מערך האסדרה, משרד הכלכלה והתעשייה

	שני ברוך עזרי
	–
	עוזרת ראשית, לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

	גלית יעקובוב
	–
	עו"ד, משנה ליועצת המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

	איגור דוסקלוביץ
	–
	מהנדס, הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

	עמית גולדמן
	–
	רפרנט כלכלה ותעשייה באג"ת, משרד האוצר

	גל ברנס
	–
	רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר

	דוד טמיר
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	דורון קוגמן
	–
	מהנדס תקינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	בת שבע אבוחצרה
	–
	מנהלת מינהל הדלק והגז, משרד האנרגיה והתשתיות

	טלי אלבז
	–
	יועצת, משרד האנרגיה והתשתיות

	אילן בנימין
	–
	מהנדס, מנהל ענייני בטיחות הגז, משרד האנרגיה והתשתיות

	אסתי כהן ליס
	–
	אדריכלית, מנהלת אגף תורת הבניה ופיתוח הנדסי, משרד הבינוי והשיכון

	צפריר גדרון
	–
	מנהל תחום תיווי ותקינה, המשרד להגנת הסביבה

	רות שמן
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

	רן כהן	
	–
	סגן מנהל מינהל בטיחות בעבודה, משרד העבודה

	רז הילמן
	–
	סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

	עדי פרטוש
	–
	מנהלת א' קשרי חוץ וממשל, "בטרם" מרכז לאומי לבריאות ובטיחות ילדים

	מלי טופצ'יאשוילי
	–
	לוביסטית ציבורית, לובי 99

	ליאור בר ניר
	–
	עו"ד, אחראית תחום בריאות וחינוך, המועצה הלאומית לשלום הילד

	אסתר אופק
	–
	מנהלת אגף תקנות, מינהל התכנון

	מאיה שדה 
	–
	ראש היוזמה לסביבה ובריאות, מרכז "טאוב"





ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
מיכל, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> הצעת צו התקנים (תיקון התוספת החמישית לחוק), התשפ"ה- 2024 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בוקר טוב לכולם, הנושא בדיון הוא הצעת צו התקנים (תיקון התוספת החמישית לחוק), התשפ"ה- 2024. ראיתי שיש המון תוספות ודירקטיבות חדשות, ואם אתם רוצים שנסיים היום, אני מציע שיהיו כמה שפחות דיבורים ושהכול ייאמר בקצרה, אחרת זה לא יסתיים היום ונצטרך לקבוע מועד נוסף.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תסבירו בבקשה את המסגרת הכללית ומכוח מה מוסיפים עכשיו עוד אסדרות לתוספת לחוק התקנים, ומה הם למעשה השינויים העיקריים שאתם מציעים.


 << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >>   

אני מבקשת מכל הדוברים, לאורך כל הישיבה, להציג שם ותפקיד בבקשה.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

בוקר טוב, שמי שני ואני מהלשכה המשפטית במשרד הכלכלה. היום אנחנו מביאים את ההשלמות של האסדרות האירופיות המאומצות, כפי שהתחייבנו בעת חיקוק החוק. השר התחייב שהוא יביא את ההשלמות הנדרשות, ולכן מה שמונח כאן בפני הוועדה אלו 20 אסדרות נוספות על 22 האסדרות שכבר נקבעו בעת חקיקת החוק, שהמטרה שלהן היא שכל מוצרי הצריכה ייכנסו לרפורמה, כשהן בעיקר נותנות איזשהם כללים משלימים לאותם מוצרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כל הכבוד שעשיתם את זה מהר. 

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

היושב-ראש בוקר טוב, שמי ינון אלרועי ואני ראש מערך האסדרה. אנחנו למעשה ממלאים את דבר המחוקק, והבאנו את כלל האסדרות הרלוונטיות לכלל התקנים הרלוונטיים, ובכך השלמנו את החובה שהייתה עלינו להשלים את הרשימה. כל האסדרות האלו ייכנסו בהתאם למדרג מסוים כמו שהיה בחקיקה המקורית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הטכניקה החקיקתית שבה בחרתם, היא למעשה להחליף את כל חלק ב' לתוספת, כלומר הפירוט של האסדרות האירופיות המאומצות, מועדי התחילה שלהן והתנאים להחלה, כאשר בתוספת הזו יש אסדרות שכבר נכללות היום בתוספת לחוק שעבר באוגוסט.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם הכניסו את מה שכתוב בחוק לכאן?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן, הם למעשה החליפו והוסיפו, ולכן לנוחות חברי הוועדה והמוזמנים, אנחנו ציינו לצד כל אסדרה את מקום השינוי לעומת החוק היום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

במקומות שאין שינוי אז אין שינוי, כי זו רק העתקה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

העתקה עם שינויים.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

הסיבה שהחלפנו היא בעיקר בגלל שדייקנו את שם האסדרה באנגלית, בעקבות איזושהי פעילות מקצועית יחד עם מרכז הידע שאנחנו מפעילים. אנחנו מביאים עכשיו את הדברים מדויקים יותר, כי לא הייתה ברירה, אלא להחליף את כל חלק ב' לתוספת, במקום להביא המון עדכונים. 

כפי שאיתי ציין, מצוין בצד באילו אסדרות לא נעשה שינוי מהותי ובאילו אסדרות כן. יש ממש מספר שינויים מהותיים בודדים באסדרות שהיו קיימות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מבקש לציין שברמת הפרוצדורה, ברגע שאתם מציעים להחליף את כל חלק ב', הנושאים האלה נפתחים לדיון לפי שיקול דעתו של יושב ראש הוועדה, מכיוון שאנחנו מחוקקים מחדש את חלק ב' בתוספת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אני לא רוצה, אלא אם יהיה משהו מיוחד באיזושהי דירקטיבה. אבל אם לא, אני לא מתכוון להתחיל את כל העסק מחדש.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כי הוועדה קיימה דיון ארוך ומעמיק מאוד גם באסדרות בעת שנחקק התיקון, תיקון מספר 19 לחוק, ולכן אני באמת רוצה למקד את ההערות דווקא באסדרות החדשות בתוספות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האם מישהו רוצה להגיד משהו בלי לחזור על מה שהיה בחוק? אני מזכיר שאנחנו לא מתחילים את הדיון מחדש.

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

שמי ד"ר תמר ברמן ואני ממשרד הבריאות. אני רוצה להתייחס לאחת מהדירקטיבות שכבר כן אושרו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שכבר היום הן נכללות בחוק? כשנגיע לזה אז תתייחסי ספציפית, כי כרגע אנחנו מדברים באופן כללי על התקנות. אפשר להתחיל לקרוא.
 
 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   


	
	
	

	
	"טיוטת צו התקנים (תיקון התוספת החמישית לחוק), התשפ"ה-2024

	
	
	

	
	
	בתוקף סמכותי לפי סעיף 9א2(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן – החוק) ולפי סעיף 22 לחוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד-2024 (להלן – תיקון מס' 19) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור: 


	החלפת חלק ב' בתוספת החמישית לחוק
	1.
	בתוספת החמישית לחוק, במקום חלק ב', יבוא:

	
	
	

	
	"חלק ב': האסדרה האירופית המאומצת, מועד תחילתה ותנאים להחלתה

	
	
	

	[ללא שינוי מהחוק היום]
	1.
	ההוראה המחייבת – Directive 2009/48/EC of the European Parliament and of the Council of 18 June 2009 on the safety of toys (TSD) – דירקטיבה לבטיחות צעצועים – 

	
	
	

	
	
	(א) 	תחילתה – ג' בשבט התשפ"ה (1 בפברואר 2025).

(ב)	תנאים להחלה:


	
	
	(1)  ההוראה לא תחול לעניין צעצועים לילדים מתחת לגיל 3, אלא אם כן החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם בסעיף 10ה או באישור התאמה לאסדרה אירופית מאומצת לפי סעיף 12."



מדובר באסדרה לבטיחות צעצועים כמו שכתוב.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זו אסדרה שכבר הייתה בתוספת החמישית, וזו באמת אסדרה רוחבית שמדברת על בטיחות הצעצועים לילדים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

גם השמות של ההוראות המחייבות באנגלית מונחים בפני חברי הוועדה, ואין צורך להקריא אותם, אבל אני רק מבהיר שהם כמובן נכללים בנוסח הסופי של התוספת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קיבלתי הערה מאיזשהו גוף לגבי הנושא הזה של הצעצועים לילדים – האם נציגי הגוף הזה נמצאים פה?
 

 << דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קודם כול אנחנו נשמע את משרד הבריאות, ורק אחרי כן נשמע אתכם.

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

שר הבריאות העביר מכתב לשר הכלכלה, שבו הוא מבקש לדחות את היישום של הרפורמה לגבי מספר קטן מאוד של מוצרים לילדים מתחת לגיל שלוש. אנחנו יודעים שישנם מוצרים מסוכנים במיוחד כי כשהם נכנסים לפה של התינוק הם יכולים לגרום לסכנת חנק או לחשיפה לכימיקליים רעילים. 

צריך לוודא שמערך האכיפה והפיקוח יפעלו בהתאם לרמת הסיכון מהמוצרים האלה. על משרד הכלכלה לצבור ניסיון באכיפה לפי הדירקטיבות. זו רפורמה, משהו חדש לחלוטין, ולכן אנחנו מבקשים לדחות את היישום לגבי מספר מוצרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איזה יישום? של הדירקטיבה הזו, או באופן כללי?

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

לא באופן כללי, אנחנו מדברים על מוצרים לילדים מתחת לגיל שלוש, לא כל הצעצועים הם לילדים מתחת לגיל שלוש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האם את הטענה הזו טענתם גם בדיון הראשון?

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא קיבלנו אותה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נקבע שההוראה לא תחול לעניין צעצועים לילדים מתחת לגיל שלוש, אלא אם כן העוסק יחזיק במסמכים מסוימים כפי שכתוב כאן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

את זה את רוצה לשנות עכשיו?

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

זה מכתב שהועבר על ידי שר הבריאות, ואנחנו בסך הכול מבקשים לדחות את הכניסה לתוקף, ולא להחריג. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בכמה זמן?

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

ב-18 חודשים. בנוסף, אנחנו מודאגים מזה שלמשרד הכלכלה עדיין אין גישה למערכת שנקראת Union Rapid Information System, שזו מערכת פנימית בין המדינות באיחוד האירופי והאיחוד, ואנחנו מבינים ממשרד הכלכלה שהם עובדים קשה כדי שיהיה להם חיבור למערכת. אנחנו לא רגועים, כי ללא המערכת הזו, הם לא חשופים למידע על מוצרים מסוכנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז למה צריכים 18 חודשים? כדי להיות חשופים למידע, לא צריך 18 חודשים.

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

לא ולא. יש פה מערכת מידע שקיימת, ומדינת ישראל לא חלק ממנה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איגור, מה אתה אומר על זה?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

קודם כל, לעניין מוצרים לילדים רכים עד גיל שלוש, לא לחינם אנחנו ביקשנו גם בדיון הקודם של הוועדה להחמיר את התנאים. אנחנו למעשה דורשים מהיבואן להחזיק בתיק מסמכים טכניים וגם בהצהרת היצרן Doc, כמו שנהוג בשוק המשותף האירופי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה לגבי מה שהיא אמרה?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

לגבי נושא של החשיפה לאתר RAPEX, משרד הבריאות צודק שאנחנו לא חלק מהאיחוד האירופי. למרות הבקשות שהיו עד היום, האירופיים לא חיברו אותנו לאתר הפנימי של ההתכתבות והדיונים המקצועיים בין הרגולטורים במסגרת ה-RAPEX, אבל מצד שני אנחנו חשופים לכל ההודעות של המוצרים המסוכנים ואנחנו רואים אותם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל האם יש סיכוי שנהיה חשופים לדבר הזה?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אנחנו ממשיכים בתהליך ואני מקווה מאוד, למרות שהאירופיים כרגע לא - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז מה את אומרת? שאם לא נהיה חשופים לזה, לא ניישם את זה אף פעם?

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

יש שתי נקודות פה – אחת, הנקודה של Union Rapid Information System, ואני מבינה מאיגור שהם עובדים קשה כדי חלק מזה ויש סיכוי שבהמשך בתוך מספר חודשים כן נהיה חלק מזה, ואז יהיה למשרד הכלכלה כל המידע על המוצרים המסוכנים בשוק; והנקודה השנייה, זה שיש פה מערכת אכיפה חדשה לחלוטין, והם צריכים להתחיל עכשיו לעשות אכיפה לפי דירקטיבות אירופיות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל זה טיעון שכבר העליתם בזמן שהחוק נחקק, וכרגע השאלה הנקודתית היא האם משרד הכלכלה חשוף למידע על מוצרים מסוכנים, בין אם ממערכת RAPEX ובין ממקור אחר?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אנחנו בהחלט חשופים למידע לגבי כל המוצרים המסוכנים כמו שמתפרסם באתר RAPEX במידה מלאה, אבל אנחנו לא חשופים להתכתבויות פנימיות של הרגולטורים בתוך השוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האם אנחנו יכולים להגיד שבמקרה כזה אנחנו בטוחים בעצמנו בנושא הבטיחות?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

וההיערכות ליישום הדירקטיבה היא 1 בפברואר 2025?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

עם דגש על התחום הספציפי הרגיש הזה, אנחנו שמים דגש על התחום הזה.

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

אבל שוב – אנחנו לא נהיה כמו המדינות באירופה, לא נהיה חשופים לאותה רמת מידע. אנחנו מדברים על קבוצה קטנה מאוד של מוצרים – מוצצים, בקבוקי תינוקות וכדומה. מדובר על מספר מצומצם מאוד של מוצרים שנכנסים לפה של התינוקות ולכן הם מהווים סיכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רק אלה.

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

אנחנו לא מבקשים איזושהי החרגה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל ההתייחסות פה היא לגבי כל הצעצועים.

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

אנחנו מדברים בעיקר על החקיקה הבאה, שזה General Product Safety Directive, ושם יש החרגה. אנחנו בעיקר מדברים על הסעיף הבא, שזה מוצצים ובקבוקי תינוקות, אבל בגלל שזה גם קשור למשחקים, העליתי את זה כעת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

את מדברת על סעיף מספר 2?

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אין בעיה עם סעיף 1?


 << דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   

לא, גם יש.

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

כך אי אפשר לדבר כללית. אנחנו מדברים עכשיו על סעיף 1. האם סעיף 1 בסדר? 

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

אנחנו מדברים על סעיפים 1 ו-2, אבל אם אתה רוצה לזקק מה הם המוצרים הכי מסוכנים, אלה הם המוצצים ובקבוקי התינוקות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תיכף נגיע לסעיף 2, אבל לגבי סעיף 1 אין שום בעיה? האם ניתן להשאיר את זה כמו שזה?

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

היינו מעדיפים גם את זה לדחות ב-18 חודשים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל על מה 18 חודשים?

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

אני רק רוצה להבין – האם הילדים באירופה חשופים אחרת למוצצים מאשר בישראל? 

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

לא, אני לא אמרתי את זה. יש פה מערך אכיפה שהוא חדש לחלוטין, ואני חושבת שראוי שאתם תצברו ניסיון במערך האכיפה לפי הדירקטיבה האירופית, ורק אז תכניסו את המוצרים המסוכנים ביותר. באירופה יש להם כבר ניסיון של מערך האכיפה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא אכפת לי לתת אורכה, אבל לא 18 חודש. אם יש סיכון, אני לא מוכן שהסיכון הזה - - - למרות שאני שומע שאתם מוכנים לקחת אחריות על זה.

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

היושב-ראש, אם אפשר שתי הערות בעניין הזה – דבר ראשון, אני ממליץ למשרד הבריאות לבדוק מה קורה עם החיבורים שלהם במזון ובתמרוקים, כי לגבי אותו הדבר שהם דורשים מהממונה לתקינה, למיטב הבנתי, האירופיים וגם הטורקים שנסמכו עליהם, לא קיבלו גישה למערכות הפנימיות שלהם.

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

אנחנו החרגנו מוצרי תינוקות תמ"ל בדיוק בגלל הסיבה הזו.

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

זה טוב מאוד, אבל גם הממונה על התקינה החריג במיוחד את המוצרים האלה, ובאופן חריג בניגוד לכל המוצרים האחרים ובניגוד לדירקטיבה של השר לגבי שאר הרפורמה, הוא דורש שהיבואן יחזיק Doc בפורמט אירופאי ו-Technical File. 

בנוסף אדוני היושב-ראש, אני מבקש לומר שני דברים – אחד, היבואנים הסתמכו על החקיקה שאתם העברתם בחודש אוגוסט, ובסקר שאנחנו ביצענו, דיווחו רבים מהם שבכוונתם לייבא במסלול הזה כבר ברבעון הראשון; דבר שני, כדאי לזכור, לצערנו, שחלק לא מבוטל מהמוצרים מגיע היום מאנשים שקונים ישירות מאתרים דיגיטליים בחו"ל. כל המוצרים שמגיעים ביבוא אישי, הם מאנשים שקונים ביבוא אישי בגלל שזה יקר, ואף אחד לא יודע מה היא רמת הבטיחות שלהם, לא הגברת ממשרד הבריאות, לא המועצה לשלום הילד ולא אף אחד אחר. 

ככל שהמוצרים יהיו זולים יותר, אנשים לא יצטרכו ללכת לקנות במקום אחר. אתה עושה להם בדיקות דגם והם יצטרכו לבוא עם התיעוד הנכון. הרגולטור אמר לך פה שהוא שקל את שיקוליו ויצר איזון מחייב לגבי העניין הזה, ואני מזכיר שאישרתם את זה. משרד הבריאות וגופים אחרים התבטאו בקיץ, דיברו דיברו עם הוועדה, ולכן דחיתם את זה ל-1 בפברואר.

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

אני חושב שזה לא נכון לפתוח את זה שוב, מכיוון שהיה על זה דיון. 
איגור לא אוהב סיכון, הוא אפילו שונא סיכון ואי אפשר לשכנע אותו להוביל מהלך כזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו לא נפתח את זה, אבל אם הכניסה לתוקף היא 1 בפברואר 2025, אני מבקש שבסוף ינואר נקיים ישיבה קצרה, כדי לראות מה קורה עם זה, כי אני לא יכול להתעלם לגמרי ממשרד הבריאות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ישיבת פיקוח היא חשובה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נעשה דיון, ואם נראה שיש בעיה, שר הכלכלה יתייחס לעניין.

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

אני אגיד לכם למה אני מקבל את החשש של משרד הבריאות – אנחנו צריכים לשים דגש על אכיפה בתחום הזה, והאכיפה תהיה בהתאם לרגישות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין לכם כוח אדם במשרד.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

משרד האוצר גם בעמדת משרד הכלכלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

פה מדברים על סיכונים בטיחותיים, ולכן משרד האוצר, עם כל הכבוד, אין לו מה להגיד בעניין הזה, באמת שאין, למרות שאתם שולטים על ועדת חריגים. 

לגבי סעיף 1, הבעיה שלכם היא כפי שאמרתם לגבי האיחוד האירופי. הם אומרים שיש להם את הידע גם בלי הדבר הזה, ולא בטוח שבחודשים הקרובים זה יטופל, אז אנחנו נדחה את זה לגבי כל הזמן?

<< דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   

לא, אבל צריך לראות שהשווקים מתאקלמים ושהיבואנים יודעים לתפקד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לכן גם דחינו את זה לפברואר כי בינתיים אנשים עובדים.

<< דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   

כן, אבל פברואר זה בסמוך לכניסת הרפורמה כולה לתוקף, ואנחנו עוד לא יודעים איך כל התהליך יתבצע. כשזה נוגע לבטיחות מוצרי ילדים, זה בעייתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

סעיף 1 נשאר אותו הדבר, ולקראת סוף ינואר נעשה ישיבה בעניין הזה עם הרגולטור ועם משרד הבריאות, כדי לראות מה קורה עם זה. אני מאמין שהשר לא תלוש מהמציאות, ולפי הדיון הוא יחליט מה הוא עושה.

 << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >>   

אדוני, יש לי הערה. שמי ליאור בר נר מהמועצה לשלום הילד. יש פה הימור מסוכן על חשבון ילדים, וצריך לבדוק את הצעד הזה היטב, צריך להקים מנגנון אכיפה ופיקוח יעיל הדוק ושהמפקחים יעברו הכשרות ייעודיות. אי אפשר שהחלת הרפורמה תהיה על החשבון של הילדים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא על חשבון אף אחד, זה לא נכון.

 << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >>   

תדחו את זה קצת, תבדקו שהמנגנון של הפיקוח עובד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עם כל הכבוד, אפשר להפחיד אותנו כל הזמן. שמעת את הרגולטור שהוא אמר פה שהוא לוקח אחריות בעניין הזה, שמעת את השר שאמר שהוא יגביר את האכיפה בעניין הזה, ואנחנו נבדוק את עצמנו בסוף החודש הבא.

 << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >>   

רצוי שהרפורמה תהיה מבוססת נתונים עם מנגנון אכיפה הדוק ויעיל, ורק אז לבדוק. מה הלחץ?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו כבר חוקקנו והיה דיון בעניין.

 << דובר >> מאיה שדה: << דובר >>   

סליחה רגע, שמי מאיה שדה ואני ממרכז "טאוב". על פי חוק חופש המידע, אנחנו ביקשנו ממנהל התקינה במשרד הכלכלה נתונים על האכיפה, ובמערך האכיפה משנת 2021, לדוגמה – נבדקו שבעה לולים לתינוקות ומתוכם 85% לא עומדים בתקן; נבדקו שתי שידות החתלה ומתוכן 100% לא עומדות בתקן; נבדקו 592 צעצועים ומתוכם 41% לא עומדים בתקן – היכן מערך האכיפה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא יעזור להפחיד אותנו בעניין הזה. סיימנו את הסעיף הזה ואני מצטער מאוד. איגור, אני מבקש ממך לבדוק את הטענות האלו ולקראת סוף ינואר אנחנו ננהל דיון.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

הטענות נבדקו.

 << דובר >> מאיה שדה: << דובר >>   

בארבע שנים עשו שתי בדיקות, איזה מין מערך אכיפה זה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא ילך בכוח. נעבור לסעיף הבא.

 << דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, שמי עדי פרטוש מארגון "בטרם" לבטיחות ילדים. אני רק רוצה להדגיש שזה לא עניין של הפחדה, כי אנחנו מתעסקים פה בדיני נפשות. בסוף לוקחים את הילדים הצעירים שזו האוכלוסייה הכי פגיעה, לוקחים מוצרים שמוגדרים בסיכון גבוה ומכניסים את הדירקטיבה לתוקף סמוך להתחלת הרפורמה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל היה לנו דיון על העניין הזה.

 << דובר >> מאיה שדה: << דובר >>   

האם אתה לוקח אחריות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא מי שאמור לקחת אחריות, אלא הרגולטור. אני ביקשתי לא להפחיד אותנו.

<< דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, זה לא עניין של הפחדה, אלא לקחת את הדגל הזה ולהניף אותו כי מדובר בילדים שהם פגיעים ביותר ובמוצרים שהיכולת שלהם לגרום לסיכון הוכחה ונבדקה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל באירופה זה אותו הדבר. האם באירופה לא משתמשים בזה? אני רוצה להבין, האם יש שם ילדים אחרים?


 << דובר >> מאיה שדה: << דובר >>   

בשונה מאירופה, פה אין משאבים, וגורמים מקצועיים אומרים שזה מסוכן.

<< דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   

אנחנו לא מפקפקים ברפורמה הזו, בחשיבות שלה ובתועלת שהיא יכולה להביא לצרכן הישראלי, להיפך, יש מקרים שהאסדרות באירופה הן נוקשות יותר מבחינת בטיחות. עם זאת צריך לוודא שכל המנגנונים בישראל גם תואמים למנגנונים באירופה מבחינת היכולת לפקח ולאכוף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עם כל הכבוד, לגבי סעיף 1, אפילו משרד הבריאות אומר שאין שום בעיה מיוחדת, וגם הרגולטור אומר את זה, ולכן סיימנו עם סעיף 1. גם לגבי סעיף 1 וגם לגבי סעיף 2, אנחנו נקיים ישיבה בסוף ינואר.

<< דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   

אבל סוף ינואר עלול להיות מאוחר מדי, מכיוון שדברים כבר יגיעו לארץ וזה עלול להיות מאוחר. לדעתי, זה סיכון בלתי סביר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נמשיך עם סעיף 2.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   


	"[ללא שינוי מהחוק היום]
	2.
	ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2023/988 of the European Parliament and of the Council of 10 May 2023 on general product safety (GPSR) – רגולציה לבטיחות מוצרי צריכה – 

	
	
	(א)	תחילתה – ג' בשבט התשפ"ה (1 בפברואר 2025).

(ב)	תנאים להחלה:


	
	
	(1)	ההוראה לא תחול לעניין מיתקנים למשחקי ילדים, אלא אם כן החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם בסעיף 10ה או באישור התאמה לאסדרה אירופית מאומצת לפי סעיף 12;

(2)	ההוראה לא תחול לעניין מוצרי תינוקות אלה: מוצצים ופטמות, מחזיק מוצץ, בקבוקים וכלי אוכל להזנת תינוקות, אלא אם כן החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם בסעיף 10ה או באישור התאמה לאסדרה אירופית מאומצת לפי סעיף 12."



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה הנושא של המוצצים?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

בין היתר מוצצים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מזכיר לכולם שאם הם לא היו עושים איחוד ומביאים את זה חדש, לא היינו מדברים על זה בכלל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

אני רוצה להזכיר שכשהחוק הונח וגם הועבר למשרדי הממשלה בהתחלה, אתם החרגתם את המוצרים לתינוקות מתחת לגיל שלוש. בהתחלה, הכוונה של משרד הכלכלה הייתה להחריג את כל המוצרים האלה.

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

גברתי, זו לא החרגה, אלא לדחות את זה. 

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

לחלוטין. בוורסיה הראשונה של תיקון 19, הוחרגו כל מוצרי התינוקות, ויש לזה סיבה. אחרי זה, החלטתם להוסיף ואנחנו מכבדים את זה, אבל אנחנו אומרים קודם כל לצבור ניסיון. אפילו תדחו את זה בחצי שנה, כדי לתת זמן.

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

את חוזרת על אותם דברים וזה לא משנה גם אם תגידי אותם עשר פעמים. הבנו וניקח לתשומת ליבנו את ההערה שלכם על נושא האכיפה. אנחנו נצלול אל נושא האכיפה ונוודא שיהיה בהלימה לסיכון שאתם מעלים.

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

למה בהתחלה החרגתם את זה מתיקון 19, ואז החלטתם להחזיר את המוצצים?

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

גברתי,	מבחינתי להחריג אפס. אנחנו רוצים לאמץ את שיטת ניהול הסיכונים האירופית. גם באירופה יש ילדים וגם באירופה יש מוצצים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כבוד השר, לגבי העניין הזה, זה צפוף לי מדי, ויכול להיות שפה אנחנו ניתן עוד שלושה חודשים.

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

אני חושב שזה מיותר, אבל זה לשיקול דעתך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

במקום 1 בפברואר, זה יהיה 1 במאי, ועד אז תסדרו את העניין.

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

אני חי עם זה, זו לא דרמה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה נכון מה שאתה אומר, אבל אני אתן את האופציה בגלל משרד הבריאות.

<< דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   
 
אנחנו לא מפקפקים בכך שבאירופה זה בטוח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רק בגלל משרד הבריאות, אנחנו נאפשר קצת לגבי עניין המוצצים.


 << דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   

צריך שגם השוק המקומי יהיה מוכן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא יגרום נזק כלכלי אם אנחנו ניתן עוד שלושה חודשים.


 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אני מבינה שזה לא לגבי כל האסדרה, אלא רק לגבי מוצצים, נכון?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, זה לגבי כל הרגולציה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אין טעם כי האסדרה רחבה מאוד. יש המון מוצרים בתוכה כולל אופניים והמון מוצרים, ולכן אין טעם להחריג.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה נכון שאין טעם אם זה רחב, אלא רק לגבי הדברים שמשרד הבריאות טוען שיש בעיה איתם. רבותיי, נעשה הפסקה של מספר דקות, ועוד מעט תנסחו את זה ביחד עם משרד הבריאות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

רק לגבי מוצרי התינוקות שמנויים בפסקה 2?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כבוד השר, אני עובר אליך ואני מודה לך שבאת, זה מראה על החשיבות של העניין מבחינתך.

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

תודה רבה. המטרה של המפגש היום, היא גם לתת סטטוס מקרו מבחינת מה שקורה לנו בכל הרפורמה של מה שטוב לאירופה טוב לישראל, וגם באותה הזדמנות להודות לוועדה ולהודות לך אדוני יושב-הראש, כי אין ספק שלא היינו מגיעים למקום הזה בלי שיתוף פעולה מלא של הוועדה, ההתחשבות בכלל הגורמים והשילוב של כל הדברים ביחד. 

[מצגת]

אני רוצה להזכיר שהרפורמה מכילה מספר רכיבים – 

איסור מניעת יבוא מקביל – איסור מניעת יבוא מקביל שהתחלנו, זה היה החלק הראשון שעשינו והוא הושלם ביוני בשנה שעברה, כאשר הקנס הראשון יצא בשבוע שעבר לחברה בתחום האופנועים כמדומני, קנס של 15 מיליון שקל על מי שניסה למנוע יבוא מקביל – ראו הוזהרתם. עכשיו, כשאנחנו נכנסים לחקיקה ליישום של הרפורמה, הרכיב הזה הוא משמעותי מאוד – לאפשר יבוא מקביל בלי למנוע אותו בשום דרך. 

לא עוצרים בנמל – היום בבוקר שאלתי את איגור כמה מוצרים בעלי תקן רשמי שנכנסים לארץ כבר לא עוצרים בנמל, אז התשובה היא שרובם ככולם, משמע, 80% בתקופה של פחות מחצי שנה, שזה הישג משמעותי ביישום, ולשמחתי לא שמענו עד עכשיו על איזשהם ריג'קטים. 

היושב-ראש, האם אתה זוכר שהיה דיון אצלך, וחלק מהאנשים אמרו שאנחנו נתנו אחוז קטן מאוד של האסדרות ושל הרגולציות? אז אנחנו שמחים להודיע שמ-1 בדצמבר השנה, נתנו לוועדה, עברנו על כלל 526 התקנים שמתוכם 82 לא רלוונטיים. עברנו על 444 התקנים ומיפינו אותם, וכעת אנחנו מגישים לכם ומבקשים לעבור על כלל 42 האסדרות האירופיות. בפעם הראשונה עברנו על 22, ועכשיו אנחנו משלימים עוד 20, שזה מכיל את כל 100% מהאסדרות האירופיות, כלומר אנחנו עומדים בלוח הזמנים של החקיקה, והרפורמה מתקדמת בקצב שהתווינו ביחד. 

אני רוצה להזכיר שב-1 בינואר נכנס לתוקף החוק המרכזי והגדול של מה שטוב לאירופה טוב לישראל, ואני מבקש שאנחנו ניתן לכם במהלך התקופה הקרובה את המשמעות במושגי גודל שוק. כמדומני, הרוב המוחלט, אם לא כמעט המלא, של מוצרי הצריכה, למעט ההחרגות הללו, תקף ב-1 בינואר ויש גם מה שנכנס ב-1 בפברואר, ב-1 במרץ וב-1 ביולי, ובהינתן הדברים הללו, הרפורמה מתקדמת בקצב שסוכם עליו פה בוועדה. 

חיקוקים חדשים – היום האחרון של שרים לבקש החרגה מהתיקונים הנדרשים, זה 26 בפברואר. כלומר, השרים יצטרכו לראות מה לדעתם אומר "מה שטוב לאירופה, לא טוב לישראל". הם יצטרכו לבקש מוועדת החריגים, שההרכב שלה זה משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הכלכלה, החרגות למה שלא מוחרג. יש תשעה חודשים כדי לתקן תיקונים, עד 10 באוקטובר, ואני מעריך שכ-95% מכל התיקונים הנדרשים, יושלמו בזמן ב-10 באוקטובר. ניתנו עוד כשלושה חודשים, כדי להכריע בבקשות להחרגה ולסיים את כל התהליך הזה. זאת אומרת שעד 10 בינואר 2026, אנחנו למעשה כבר העברנו את כל המוצרים, את כל החקיקות ואת כל האסדרות בדרך שסוכם עליה ואנחנו עומדים בזמנים. 

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשתף אותך שאנחנו מדברים עם יבואנים ועם קמעונאים גדולים שרוצים להביא סחורה, ואנחנו שומעים מהם שחלקם הולך לעשות פיילוטים בתקופה הקרובה ברבעון הראשון, מה שנקרא לפני שמביאים 100 קונטיינרים הם רוצים לעשות פיילוט על 10, בשביל לראות שאכן הם יודעים להתמודד עם כל התהליך ועם כל הרפורמות והשינויים, ושזה מתורגם למודל עסקי ראוי וטוב. אנחנו נראה בתקופה של החצי השנה הראשונה סדרה של ניסויים, חלקם תלוי-מרלוג, כלומר למי שיש מרלוגים גדולים קל יותר להתחיל להביא סחורה מאירופה, ואלה שאין להם צריכים לראות איך הם מתמודדים עם הצורך במרלוגים. 

אתגרי אשראי – ליבואנים הגדולים היום יש אשראי לקוחות מהספקים הגדולים באירופה, שנותן להם יתרון יחסי על פני יבואנים חדשים, אבל בעניין הזה יש לנו אולי מספר רעיונות כדי לעזור להם. על פניו, אני מבין שיש הפנמה ברפורמה, ויותר ויותר יבואנים יצליחו ויתחילו להביא סחורה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה לגבי האכיפה?

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

אני הבנתי את ההערה פה ואני אצלול לנושא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בנושא הזה, האם יש לכם את כוח האדם? 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

איגור, האם אתה רוצה להתייחס?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

למעשה, אנחנו קיבלנו משרות למפקחים בעיקר לתחום בקרה ומשלוחים מיובאים, ואנחנו נמצאים בתהליכי הגיוס והכשרת כוח האדם.

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

איגור, אני מבקש שאנחנו נדון בנושא כי אני רוצה קצת להיכנס יותר לעומק העניין גם לאור הביקורת שהושמעה כאן והתקבלה, כדי לראות שאכן האכיפה נותנת מענה לתופעה ולאתגר שהציבו לנו פה. גברתי, אני מקבל את ההערה הזו שלך ואני אצלול לתוך הנושא.

<< דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

תודה רבה.


 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

האם אפשר להתייחס בקצרה לדברים שהשר אמר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

השר אמר את מה שהוא אמר, ואני לא פותח עכשיו דיון על מה שהיה כבר מספר ישיבות לפני החוק.

 << דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   

לאור מה שהיושב-ראש אמר, יש לי שאלה שקשורה לדחייה ל-1 במאי – אחרי התוספת החמישית, פורסם צו היבוא והיצוא שהוא למעשה מתקן את השיוך של המוצרים עד גיל שלוש ממסלול 1 למסלול 2, וגם הוא צריך להיכנס ב-1 בפברואר. אז האם הדחייה של 1 במאי, דוחה גם את הצו הזה?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

ככל שתתקבל פה דחייה ל-1 במאי, אנחנו נדחה בהתאם את יישום המעבר גם לקבוצה 2.

 << דובר >> מלי טופצ'יאשוילי: << דובר >>   

שאלה שקשורה לדיון, שמי מלי טופצ'יאשוילי ואני לוביסטית ציבורית בלובי 99. בתגובה שלנו אנחנו התייחסנו למספר דברים. הראשון שבהם זה סתירת הדינים. אנחנו גם שומעים שאחד מהחסמים שיכולים באמת לחסום את הרפורמה הזו מלהביא משהו אמיתי לציבור הצרכנים, שבאמת יוזיל את המחירים, זה עצם סתירת הדינים. לפי החוק, הייתם אמורים לקבל את כל רשימת הדינים שכל משרדי הממשלה צריכים להעביר לכם עד 11 בדצמבר, ובמהלך חודש ינואר משרד הכלכלה אמור לפרסם את זה, ולכן רציתי לקבל סטטוס ולדעת איפה זה עומד. 

דבר נוסף, יש פה איזשהו עניין מסוים של השאלה האם יש שיח עם היבואנים או עם מכון התקנים לגבי העניין הזה של מועדי תחולה שונים במוצרים שאמורים להיות קשורים אחד בשני? אני אתן דוגמה קטנה לגבי חלק מהתקנים שקשורים למוצרי חשמל – אני חושבת שזה אחד מהדברים המשמעותיים ביותר של הרפורמה הזו, כי בסוף מוצרי החשמל הם מהמוצרים הכי יקרים לנו. חלק מהמוצרים יושק כבר עכשיו, וחלק יושק רק בעוד שנה וחצי, ואנחנו רואים שב-43 התקנים, חלק מהמוצרים אפילו יושקו בעוד שלוש שנים, ולכן אנחנו רוצים להבין האם יש איזשהו כימות היום של מה שבעצם יביא לבשורה לצרכן היום? לא בעוד שלוש שנים ולא בעוד שנה וחצי. 

אני חושבת שאנחנו צריכים התייחסות גם לגבי שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה, וגם לגבי מועדי התחולה – האם מועדי התחולה ימנעו את הוזלת המחירים, כי בסוף זו כל המטרה של הרפורמה הזו.

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

דבר ראשון, רוב משרדי הממשלה כן העבירו לנו מידע, ובכל מקרה ללא קשר אם הם העבירו או שלא, בינואר אנחנו מפרסמים את כל המקומות שבהם נדרשים תיקוני חקיקה. כמדומני, התאריך הוא בינואר.

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

ב-9 בינואר השר יפרסם את הרשימה, ואז המשרדים יצטרכו להחליט בתוך 45 יום אם הם יכולים לייצר תיקונים ככל שיידרשו, ואם לא הם צריכים לפנות לוועדת החריגים.

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

26 בפברואר, זה כבר אחרי שאנחנו ב-10 בינואר מפרסמים את כל הרשימה, ויש להם זמן לבקש החרגות, כך שאנחנו עומדים בלוח הזמנים שנקבע בחקיקה.

 << דובר >> מלי טופצ'יאשוילי: << דובר >>   

האם הדיונים בוועדת החריגים יהיו שקופים לציבור? היינו רוצים לדעת מה יקרה עם החקיקה הזו. אנחנו רוצים להבין, כדי שתהיה ביקורת ציבורית על הניסיון של חלק ממשרדי הממשלה להחריג תקנים מסוימים, מכיוון שבסוף האינטרס חייב להיות שמשרדי הממשלה ישתפו פעולה עם הרפורמה הזו. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

ברור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

היא פתחה דיון שלא קשור לדבר הזה, ואני מצטער מאוד. האם יש למישהו שאלה לגבי מה שקורה פה?

 << דובר >> מלי טופצ'יאשוילי: << דובר >>   

אדוני, לא קיבלנו התייחסות לגבי מועדי תחולה משתנים שיכולים להשפיע על יבואן אחד. חשוב שתבינו שיבואן יכול לייבא מכונת קפה, אבל הוא יצטרך את הקפסולות והוא יכול לייבא אותן במועד מאוחר יותר, ולכן יש פה יבואנים שנפגעים, ויכול מאוד להיות שהם לא ישתמשו ברפורמה הזו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש רגולטור, תכתבו לו מכתב והוא יענה לכם. אנחנו לא מתייחסים למוצר ספציפי כזה או אחר, וכעת נמשיך בהקראה. 


 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   


	"[ללא שינוי מהחוק היום]
	3.
	ההוראה המחייבת – Regulation (EC) No 1907/2006 of the European Parliament and of the Council of 18 December 2006 concerning the Registration, Evaluation, Authorisation and Restriction of Chemicals (REACH) – רגולציה לרישום, הערכה והגבלה של כימיקלים – 


	
	
	 (א)	תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19."




גם כאן לא היה שינוי ממה שחוקקנו בחוק באוגוסט.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אשמח להתייחס לסעיף 3 שהוא לגבי רגולציה רחבה מאוד שנקראת REACH. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כבר דנו בעניין הזה.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

נכון, רק שאני מבקש לוודא פה את העניין עם משרד הכלכלה, מכיוון שעלו המון דאגות מהשטח, שהרגולציה הזו כוללת דרישות מחמירות מאוד של רישום ושל דיווח, אז הם ימצאו את עצמם באיזשהו אופן נדרשים לעשות את זה, ולכן רציתי לשמוע כאן התייחסות לחשש הזה ממשרד הכלכלה, לפחות לפרוטוקול.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

שמי גלית יעקובוב ואני מהלשכה המשפטית במשרד הכלכלה. כבר התייחסנו לזה בשלב החקיקה. אמרנו שאנחנו מדברים על רגולציה אירופית הנוגעת למצרך עצמו, ולכן הליכי רישום ודברים שנדרשים באירופה הם לא דברים - - - 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האם אין לכם יועצים משפטיים אצלכם?

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

יש, אבל רצינו בכל זאת לשמוע את זה. חשוב שתבינו, שכשיש רפורמה גדולה כל כך יש הרבה חשש, והאמירות האלו לפרוטוקול חשובות מאוד, כי הן עוזרות לעוסקים לקבל את הוודאות ולהשתמש ברפורמה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז תפטר את היועצים משפטיים של איגוד המסחר, וניתן לך פה תשובות. 




<< דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   


	"[ללא שינוי מהחוק היום]
	4.
	ההוראה המחייבת –Commission Regulation (EU) No 10/2011 of 14 – January 2011 on plastic materials and articles intended to come into contact with food – רגולציה לחומרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון –


	
	
	(א)	תחילתה – א' באדר התשפ"ה (1 במרס 2025).

(ב)	תנאים להחלה:

(1) 	על העוסק להחזיק בהצהרת יצרן כהגדרתה בסעיף 10ה, או בהצהרה של ספק שיש לו מקום עסקים בתחום אספקת המוצרים במדינה מוכרת כי המוצר משווק כדין במדינה ממדינות האיחוד האירופי; יבואן שייבא מספק לפי סעיף זה, יחזיק את שם הספק וכתובתו."



גם כאן לא נעשה שינוי מאז החקיקה.


	"[ללא שינוי מהחוק היום]
	5.
	ההוראה המחייבת –Directive 2014/35/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of electrical equipment designed for use within certain voltage limits (LVD) – דירקטיבה לבטיחות מכשירי חשמל המוזנים ממתח נמוך (עד 1000 וולט) – 


	
	
	 (א)	תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19, ואולם לעניין כבלי חשמל במתח נמוך תחילתה בתום 18 חודשים מהמועד האמור."



גם כאן לא נעשה שינוי.


	"[ללא שינוי מהחוק היום]
	6.
	ההוראה המחייבת – Directive 2014/30/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to electromagnetic compatibility (EMC) – דירקטיבה למניעת הפרעות אלקטרומגנטיות –  


	
	
	(א)	תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19."



גם כאן לא נעשה שינוי.


	"[ללא שינוי מהחוק היום]
	7.
	ההוראה המחייבת – Regulation (EC) No 648/2004 of the European Parliament and of the Council of 31 March 2004 on detergents – רגולציה לדטרגנטים – 

(א)	תחילתה – א' באדר התשפ"ה (1 במרס 2025)."



גם כאן למעשה לא נעשה שינוי, ומה שאתם רואים שמחוק בפניכם, זה איזשהו תנאי להחלה שהוספנו במהלך ההערות לציבור, ובעקבות הערה של משרד הבריאות הורדנו אותו. מה שביקשנו לעשות, זה לציין שהאסדרה זו חלה רק לעניין המוצרים האלה, אבל למעשה כל האסדרות שקבועות בתוספת החמישית, הן אסדרות שחלות רק על מוצרים שחל עליהם תקן רשמי, ולכן אין צורך לבצע החרגות למוצרים ספציפיים. אתם תראו את זה גם, אם אני לא טועה, באסדרה מספר 8, ששם גם בפרסום להערות הציבור הייתה תוספת והחרגה לעניין תכשיר, וגם את זה הסרנו מכיוון שאין צורך להחריג מוצרים ספציפיים. האסדרות האלו חלות רק על מוצרים שחל עליהם תקן רשמי ולא על מוצרים אחרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב.

 << דובר >> מלי טופצ'יאשוילי: << דובר >>   

לגבי מוצרי החשמל, אני חושבת שהמטרה המרכזית של הרפורמה הזו, היא להוזיל עלויות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא רק זה, אלא גם כדי להוריד בירוקרטיה ולא רק הפחתת עלויות. זה דבר שהיינו צריכים לעשות ללא קשר להפחתת עלויות. 

 << דובר >> מלי טופצ'יאשוילי: << דובר >>   

נכון, כדי שבסוף זה יטפל ביוקר המחיה, אבל התקנה הספציפית הזו שקשורה למוצרי חשמל, מהבדיקה שאני עשיתי, מוצרים מתחת ל-1,000 וולט אלה מוצרים בסיסיים שאנחנו צורכים, כמו מיקרוגל, תנור קטן וכדומה – אני חושבת שזה מהליבה של הרפורמה הזו, ולכן רציתי להבין למה החרגתם את מוצרים מתחת ל-1,000 וולט לעוד שנה וחצי? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נדמה לי שזו הייתה בקשה של משרד האנרגיה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אבל לא החרגנו את זה. זה מתחיל ביום תחילת החוק, ורק לעניין כבלי חשמל במתח נמוך התחילה היא בתום 18 חודשים.

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

אדוני, אני מזכיר לך שזה הנושא של סינרג'י שישבו פה ישיבה אחרי ישיבה והגעתם לפשרה, לא יפתחו עכשיו את כל הדיונים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נכון, של החברה משדרות. לובי 99, אני רוצה להסביר לך דבר אחד – לא מתחילים את החוק מאפס. את לא היית בדיונים בחוק, אם אני זוכר טוב, נכון?

 << דובר >> מלי טופצ'יאשוילי: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הייתה מישהי אחרת מטעמכם.

 << דובר >> מלי טופצ'יאשוילי: << דובר >>   

זה לא משנה, כי אנחנו מדברים בקול אחד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו לא מתחילים את הכול מאפס, אחרת אנחנו נשב פה מאה שעות ונדון עוד פעם על החוק מחדש.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כפי שאמרתי גם בראשית הדברים, הדיון הזה בכלל נפתח רק בגלל הטכניקה החקיקתית שמשרד הכלכלה נקט בה, של החלפת כל החלק הזה לתוספת. אם הם היו נוקטים בטכניקה אחרת, בכלל לא היינו דנים בזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה הולך פה? האם כל העניין הזה לא ברור?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אנחנו רק מדייקים את שמות האסדרות שלא היו מדויקות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, אבל עדיין לא פותחים את הדיון על זה. ישבנו ושמענו את המפעל בשדרות, ואז החלטנו מה שהחלטנו, אז עכשיו את שואלת למה עושים את זה? אני מציע שתבדקי את הפרוטוקול של הישיבות.

<< דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   


	"[הוסף תנאי להחלה, מופיע בפסקה (ב)(2)]
	8.
	ההוראה המחייבת – Regulation (EC) No 1272/2008 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2008 on classification, labelling and packaging of substances and mixtures (CLP) – רגולציה לסיווג, תיוג ואריזה של חומרים ותערובות מסוכנים – 


	
	
	(א)	תחילתה – ה' בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2025).

(ב)	תנאים להחלה:


	
	
	(1)	על העוסק להחזיק ב- SDS;

(2)	במקום שבו נדרש לסמן "poison center", יסמן העוסק "המכון הארצי למידע בהרעלות של משרד הבריאות בקריה הרפואית רמב"ם"."




(2) לעיל זו התוספת. יש פה תנאי שבו אנחנו מבקשים לסטות מהקבוע באירופה, מכיוון שאין שום היגיון להפנות יבואנים ישראליים למרכז ההרעלות באירופה, ולכן אנחנו משנים את זה למרכז ההרעלות שקיים בישראל, שזה בית החולים רמב"ם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה למעשה שינוי מתחייב, כלומר חייבים לערוך את השינוי הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האם משרד הבריאות ביקש את זה?


 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

זה מהערות הציבור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא דאגתם לבית החולים רמב"ם?

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

אנחנו כמובן מסכימים שראוי להפנות צרכנים למרכז ההרעלות בישראל ולא למדינה באירופה. חשוב לנו לציין כי הדירקטיבה הזו של CLP קובעת שצריך לסמן את ההפניה למרכז ההרעלות בהקשר לתכשיר – אם התכשיר לא רעיל, לא מסמנים את זה; אם התכשיר ברעילות בנשימה, רושמים שאם אתה חש תסמינים נשימתיים אז תפנה. הניסוח של ההפניה למרכז ההרעלות, הוא לא רק לפנות למרכז ההרעלות, אלא שיש ניסוח שלם שמופיע ב-CLP, וכל הניסוח הזה צריך להופיע בעברית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה השינוי שאתם מציעים?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

לא צריך שינוי.

<< דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

לא צריך שינוי כי הכול חל באופן מלא, כולל כל האזהרות וכולל החובה לסמן את זה בעברית. הדבר היחיד שלא היה נכון, זו ההפניה לאותו מרכז, ולכן שינינו רק את השם של המרכז ולא צריך לשנות את כל היתר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מכוח מה ההפניה בעברית?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

ההפניה בעברית היא גם מתוך האסדרה עצמה, כי האסדרה מחייבת לסמן בשפת היעד של המוצר וגם החקיקה במדינת ישראל מחייבת באותה מידה.

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

ה-CLP נותן את הטקסט המדויק לכל השפות באירופה, אך כמובן לא בשפה העברית, ולכן זה חשוב לנו מאוד ואני אסביר מה החשש – מרכז הידע בהרעלות טוען בפנינו שהם מקבלים פניות מאנשים ששואלים איך להשתמש בתכשיר הזה או האם לשים אקונומיקה על עץ או לא, ואלו שאלות שהן לא רפואיות והן גוזלות זמן יקר מהצוות הרפואי. חשוב לנו שאנשים יפנו למרכז ההרעלות כשיש להם תסמינים או כשהם נחשפו לחומר, ולא סתם לציין את ההפניה למרכז על תכשירים, ולכן חשוב לנו מאוד שזה יהיה מדויק.
 
 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

גם לנו, ולכן זה הנוסח שמוצע פה. ברגע שאנחנו מתחילים את כל האסדרה ורק משנים את poison center ל-poison center הישראלי, אז הכול נכנס. אם האסדרה משנה את הניסוח, אז אני צריכה לשנות אותו פה. אנחנו החלנו את כל האסדרה, את כולה על מה שכתוב בה.

 << דובר >> הדר לוינברג: << דובר >>   

שלום, שמי הדר לוינברג ואני עורכת דין בלשכה המשפטית של משרד הבריאות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האם אתם לא מדברים ביניכם?

 << דובר >> הדר לוינברג: << דובר >>   

כן, אבל אני רק רוצה לחדד שאנחנו רוצים - - - אם אפשר לתאם אתנו את ההפניה, כי הבנתי שההפניה פה לא מדויקת מאוד, אז אני מבקשת רק שתהיה לנו אפשרות לוודא את הניסוח של ההפניה הספציפית. 

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

איזו הפניה?

<< דובר >> הדר לוינברג: << דובר >>   

ההפניה של המכון הארצי למידע בהרעלות. 

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

האם את רוצה לשנות את זה?

<< דובר >> הדר לוינברג: << דובר >>   

 הבנתי שהניסוח של ההפניה עצמה לא מדויק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו נתקדם ואתם תדברו ביניכם ותראו מה הוא הניסוח הנכון. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אדוני, שמי רז הילמן מלשכת המסחר. ברגולציה של ה-CLP יש גם דרישה לסמן בקוד שנקרא UFI, והקוד הזה הוא קוד שמחייב נוטיפיקציה באירופה. מאחורי הקוד הזה יש מידע לגבי החומרים שיש במוצר, ובישראל לא חשופים למידע הזה, ולכן אין ערך לסימון של הקוד הזה. לעומת זאת, זה מייצר חסם כי מי שלא משווק את המוצר שלו באירופה, גם אם המוצר עומד בדרישות האירופיות כולן, למעט ה-UFI, לא יוכל להביא אותו במסלול הזה. 

ולכן, הבקשה שלנו היא שאת סעיפים 5.2 ו-5.3 מה-CLP יחריגו מהתוספת החמישית, כך שלא תהיה חובה לסמן את ה-UFI, וזה יפתח את הרפורמה גם למוצרים שלא משווקים באיחוד האירופי. אגב, זה כולל גם מוצרים שמיוצרים בישראל, ובלי נוטיפיקציה לא יוכלו להיות במסלול הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, מה התשובה?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אנחנו מקבלים את ההערה הזו של איגוד לשכות המסחר לגבי ההחרגה של הדרישה. כמו שאמרנו, אין לנו גם רישום כרגע לפחות בתקופה הראשונה, תקופת המעבר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם אתם מקבלים, אז קבלו את זה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא הצלחנו להבין מה התיקון שאתם מבקשים.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

מה שהוא ביקש, זה שיש איזשהו סימון שבסופו של דבר המשמעות שלו, זה מידע שיש אך ורק באיחוד האירופי ולנו אין אותו. מי שמשווק באירופה, צריך שיהיה ויש לו, אבל מי שעומד באסדרה האירופית אבל לא משווק באירופה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל מה אתם רוצים שנכתוב?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אנחנו נוסיף לפה איזשהו נוסח של החרגה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מתי תוסיפו? אנחנו צריכים שזה יהיה לפני האישור.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

למה לא העברתם את ההערה הזו לפני כן? 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

ההערה שלנו בוודאי הועברה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

רז, באיזה סעיף זה מופיע ב-CLP? 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

5.2 ו-5.3 ב-CLP.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב, אנחנו נעשה הפסקה באמצע, ובינתיים תסיימו עם משרד הבריאות את השיח וגם את הנוסח הזה, כדי שאני אקבל את זה לפני ההצבעה.

<< דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   
 

	"[ללא שינוי מהחוק היום]
	9.
	ההוראה המחייבת –Council Directive 75/324/EEC of 20 May 1975 on the approximation of the laws of the Member States relating to aerosol dispensers (Aerosol) – דירקטיבה למכלי לחץ מסוג אירוסול – 

(א)	תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19.


	[ללא שינוי מהחוק היום]
	10.
	ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2016/425 of the European Parliament and of the Council of 9 March 2016 on personal protective equipment (PPE) – רגולציה לציוד הגנה אישי – 

(א)	תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19."



גם כאן אין שינוי.

	"[ללא שינוי מהחוק היום]
	11.
	ההוראה המחייבת - Directive 2010/35/EU of the European Parliament and of the Council of 16 June 2010 on transportable pressure equipment (TPED) – דירקטיבה לציוד לחץ נייד – 

(א)	תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19.


	[ללא שינוי מהחוק היום]
	12.
	ההוראה המחייבת – Directive 2014/29/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of simple pressure vessels (SPVD) – דירקטיבה למכלי לחץ פשוטים – 

 (א)	תחילתה – שנתיים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."



גם כאן אין שינוי.

	"[ללא שינוי מהחוק היום]
	13.
	ההוראה המחייבת –Directive 2014/68/EU of the European Parliament and of the Council of 15 May 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of pressure equipment (PED) – דירקטיבה לציוד לחץ – 

(א)	תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."



גם כאן ללא שינוי.

	"[ללא שינוי מהחוק היום]
	14.
	ההוראה המחייבת –Directive 2006/42/EC of the European Parliament and of the Council of 17 May 2006 on machinery (MD) – דירקטיבה למכונות  – 

(א)	תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19.


	[ללא שינוי מהחוק היום]
	15.
	ההוראה המחייבת – Directive 2014/33/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to lifts and safety components for lifts (LIFTS) – דירקטיבה למעליות, מעלונים ורכיביהם – 

(א)	תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."



גם כאן ללא שינוי.

	"[ללא שינוי מהחוק היום]
	16.
	ההוראה המחייבת –Regulation (EU) No 305/2011 of the European Parliament and of the Council of 9 March 2011 laying down harmonised conditions for the marketing of construction products (CPR) – רגולציה לחומרי בנייה – 

(א)	תחילתה – שנתיים מיום תחילתו של תיקון מס' 19.


	[ללא שינוי מהחוק היום]
	17.
	ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2023/1542 of the European Parliament and of the Council of 12 July 2023 concerning batteries and waste batteries – רגולציה לסוללות – 

(א)	תחילתה  – 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19.


	[ללא שינוי מהחוק היום]
	18.
	ההוראה המחייבת – Regulation (EC) No 1935/2004 of the European Parliament and of the Council of 27 October 2004 on materials and articles intended to come into contact with food FCM)) – רגולציה לחומרים ומצרכים הבאים במגע עם מוצרי מזון – 

(א)	תחילתה – א' באדר התשפ"א (1 במרס 2025).

(ב)	תנאים להחלה:


	
	
	(1)	על העוסק להחזיק בהצהרת יצרן כהגדרתה בסעיף 10ה, או בהצהרה של ספק שיש לו מקום עסקים בתחום אספקת המוצרים במדינה מוכרת כי המוצר משווק כדין במדינה ממדינות האיחוד האירופי; יבואן שייבא מספק לפי סעיף זה, יחזיק את שם הספק וכתובתו.


	[ללא שינוי מהחוק היום]
	19.
	ההוראה המחייבת – Council Directive – 84/500/EEC of 15 October 1984 on the approximation of the laws of the Member States relating to ceramic articles intended to come into contact with foodstuffs  – דירקטיבה לפריטי קרמיקה הבאים במגע עם מוצרי מזון – 

(א)	תחילתה – א' באדר התשפ"ה (1 במרס 2025).

(ב)	תנאים להחלה:


	
	
	(1)	על העוסק להחזיק בהצהרת יצרן כהגדרתה בסעיף 10ה, או בהצהרה של ספק שיש לו מקום עסקים בתחום אספקת המוצרים במדינה מוכרת כי המוצר משווק כדין במדינה ממדינות האיחוד האירופי; יבואן שייבא מספק לפי סעיף זה, יחזיק את שם הספק וכתובתו.


	[ללא שינוי מהחוק היום]
	20.
	ההוראה המחייבת – Directive 2014/53/EU of the European Parliament and of the Council of 16 April 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of radio equipment (RED) – דירקטיבה לציוד רדיו – 

(א)	תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19."



גם כאן אין שינוי.

	"[ללא שינוי מהחוק היום]
	21.
	ההוראה המחייבת –Directive 2009/125/EC of the European Parliament and of the Council of 21 October 2009 establishing a framework for the setting of ecodesign requirements for energy-    related products  (ErP) – דירקטיבה לדרישות עיצוב אקולוגי למוצרים הקשורים לאנרגיה – 

(א)	תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19."



כאן אין את זה בפני חברי הוועדה, אבל לאחר הסכמות ותיאום מול משרד האנרגיה, אנחנו מבקשים להוסיף תנאי להחלה. בעקבות החקיקה של הרפורמה של נצילות אנרגטית במשרד האנרגיה, אנחנו מבקשים לעשות התאמות כך שיחול מה שעבר אצלם לעניין האסדרה האירופית, ולא תיווצר פה כפילות רגולטורית, ולכן אנחנו מבקשים להוסיף את הנוסח הבא –  

	
	
	"(ב)	תנאים להחלה – 


	
	
	(1)	ההוראה לא תחול על מכשיר צורך אנרגיה כמשמעותו בחוק מקורות אנרגיה התש"ן-1989 לעניין סכום שהוסדר לפי חוק מקורות אנרגיה כאמור, ובכלל זה לעניין דרישות הנצילות האנרגטית, המדרג האנרגטי או סימון המכשירים לעניין הנצילות האנרגטית."



 << דובר >> צפריר גדרון: << דובר >> 

אם יורשה לי, שמי צפריר גדרון ואני מהמשרד להגנת הסביבה. בתוך התווית וכו' מוסדרים גם הרבה מאוד דברים שלא קשורים לנצילות אנרגטית, ונוצרו פה איזשהם פערים לא ברורים. אנחנו בשיחות מול משרד האנרגיה סביב - - - 

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

צפריר, זה באסדרה הבאה labelling.

 << דובר >> צפריר גדרון: << דובר >>   

אבל בדירקטיבה של ecodesign ישנן גם דרישות מהותיות, ולא רק דרישות הסימון. האם זה נשאר?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כן, בהחלט זה נשאר. 


 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

אנחנו מחריגים ספציפית את מה שכתוב כאן. 

 << דובר >> צפריר גדרון: << דובר >>   

זאת אומרת רק את הנצילות האנרגטית?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

רק מה שהוסדר בחוק מקורות האנרגיה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זו רשימה מסוימת של מוצרים שמנויה בחוק מקורות אנרגיה, נכון? 

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

גם לעניין המוצרים וגם לעניין דרישת הנצילות האנרגטית, המדרג - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זאת אומרת רק לעניינים שמוסדרים בחוק מקורות האנרגיה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

אדוני, אשמח להתייחס, אני ממשרד העבודה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה יודע שכבר היו דיונים על הסעיפים האלה?

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

אני יודע, אבל יש לנו פה שאלה שאולי זו שאלה של חוסר הבנה, אנחנו מחפשים לפתוח דיונים קודמים – לגבי סעיפים 14 ו-15 בעניין במות הרמה, מעליות בפיגום ממוכן, ביחס למה שעבר ביולי, זה נראה שאין פה חובת עמידה לגבי במות הרמה, פיגום ממוכן ומעליות שיש עליהן תקן רשמי, בהחזקת תיק טכני, כמו שעשיתם בסעיף 2 שקשור למוצר הצריכה שדיברנו עליהם בהתחלה. השאלה היא האם כל אחד חותם ומכניס ברמת הרמה? אני מנסה להבין אם זו המשמעות.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

לגבי מה שעבר עוד באוגוסט במסגרת החקיקה, אתה צודק, אבל בכוונה נתנו זמן התארגנות, וככל שאתם רוצים להעלות דרישות כמו נניח לגבי החזקת תיק מוצר או החזקת Doc של יצרן בהתאם לדרישות הרגולציה האירופית, אתם יכולים להעלות את זה, אבל לא כרגע כי זה במסגרת חריגים.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

מבחינתנו, ועדת חריגים הייתה למקרה ואנחנו רוצים להמשיך עם התקן הרשמי כפי שהוא. אין לנו בעיה שיביאו מאירופה במות הרמה, אבל האם גם בשביל להוסיף תיק טכני למוצרים מסוימים, אני צריך לפנות לוועדת החריגים?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

כן, זה מה שנאמר בשלב קודם.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

טוב, נפנה.

 << דובר >> אסתי כהן ליס: << דובר >>   

אדוני, שמי אסתי כהן ליס ואני משרד הבינוי והשיכון. אנחנו העברנו את הטבלה שלנו לפי הזמנים ב-10 בדצמבר, אנחנו אמורים לקבל את כל ההשוואות תוך חודש, ובינתיים לא קיבלנו לא תקציב ולא אפשרות להשתמש במרכז ידע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ברנס, מה לגבי התקציבים? הבטחתם שאתם תיתנו תקציב למשרד הכלכלה, והוא יחלק אותו למשרדים, נכון?

 << דובר >> אסתר אופק: << דובר >>   

מנהל התכנון מצטרפים בדיוק לאותן הטענות של מרכז הידע ושל התקציב שלא קיבלנו.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

שלום, שמי גל ברנס מאגף התקציבים. נציג משרד הכלכלה לידי פה אומר שהם לא קיבלו פנייה.

 << דובר >> אסתי כהן ליס: << דובר >>   

אנחנו העברנו את הפנייה למשרד האוצר ומשרד האוצר אישר לנו, רק שהכסף לא הגיע.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

הכסף הועבר למשרד הכלכלה, וצריך לפנות למשרד הכלכלה כדי לנצל אותו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הפנייה צריכה להיות למשרד הכלכלה כי הם נותנים את הכסף למשרד הכלכלה, במיוחד לעניין שלכם.

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

אני מעדכן את כל המשרדים, כי בתיאום עם אגף התקציבים, מרכז הידע שלנו לרשותכם, שבנוסף לרשימה של החיקוקים שהעברתם, עשינו גם בדיקה ואנחנו נעשה מולכם סנכרון. כמו שהשר אמר קודם, אנחנו אמורים להעביר עד 9 בינואר רשימה שלמה של החיקוקים שהיא הרלוונטית, ומאותו הרגע אתם יכולים לפנות לסיוע שלנו במרכז הידע ולבקש מהם לעשות את ההצלבות. אתם לא צריכים עכשיו ללכת וליצור התקשרויות עם כל משרד. הקלנו עליכם. 

 << דובר >> אסתי כהן ליס: << דובר >>   

האם זה אומר שמרכז הידע ימפה את הפערים בין האירופי לישראלי?

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> אסתי כהן ליס: << דובר >>   

אבל אנחנו נצטרך לגבש עמדות לגבי זה, אז תוך כמה זמן מרכז הידע ייתן לנו את מיפוי הפערים?

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, מדובר פה על מאות חיקוקים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, ידענו את זה ובשביל זה צריך תקציב, לא?

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

בסדר גמור. אני מניח שבחלון הזמנים אנחנו נסגור את הסיפור, ויהיו לכם עוד שבועיים ימים להחליט.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא משנה, זה חלק מהעניין. יש לנו דיון נוסף בגלל הצעצועים, אז באותו היום נקבל גם דיווח לגבי זה. באותו דיון נברר גם את העניינים האלה, וכל משרדי הממשלה יצטרכו לדבר לנו מה נעשה בעניין הזה של התקציבים.

 << דובר >> אסתי כהן ליס: << דובר >>   

זה לא רק תקציבים, אלא גם פרק הזמן להשוואת הפערים בין האירופאי לישראלי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, הם עובדים על זה.

<< דובר >> אסתר אופק: << דובר >>   

החשש שלנו הוא שלא נעמוד בלוחות הזמנים הקבועים בחוק.

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, זה יהיה שבועיים מוקדם מדי. אנחנו לא נספיק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה לא? אתה אמרת עד 9 בינואר, לא? אז אנחנו מדברים על סוף ינואר.

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

כל 10 ימים פה הם קריטיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אוקיי, אז אנחנו נעשה את הדיון לגבי התקציבים בסוף פברואר.

<< דובר >> אסתר אופק: << דובר >>   

החשש הוא כדי שנוכל לעמוד בלוחות הזמנים בין 9 בינואר עד 26 בפברואר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אמרנו שנעשה את זה בסוף פברואר.

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

המחוקק קבע את לוחות הזמנים.

<< דובר >> אסתר אופק: << דובר >>   

זה הפחד שלנו, שלא נצליח בגלל שאין את זה.

<< דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

אנחנו לרשותכם, נפעיל את הגוף הזה לטובתכם, אבל מאחר והרשימה הסופית לא תהיה עד 9 בינואר, אז תיאורטית עוד אין מה להפעיל. אתם יכולים להעביר כבר עכשיו, אם אתם סגורים בסנכרון שיש בין אגפי האסטרטגיה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איך הם יעבירו?	הם צריכים תקציב כדי להעביר. הרי דיברנו על תקציב, ועכשיו אתה אומר להם לעשות את העבודה בלי תקציב?

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, לנו יש התקשרות שבמסגרת נותני השירות, יש גורם אירופי שהוא עושה את הבדיקות, ולכן מה שהצענו בשביל ההתייעלות שאנחנו נבצע את הבדיקה עבור כל מי שירצה.

 << דובר >> אסתי כהן ליס: << דובר >>   

אבל אני רק אומרת שלנו יש יותר מ-500 תקנים.
 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נכון, למשרד השיכון זו העבודה הכי קשה.


<< דובר >> אסתי כהן ליס: << דובר >>   

יש לנו המון עבודות, אין לנו כוח אדם כי עדיין לא קיבלנו אישור לתוספת כוח אדם ולא קיבלנו כסף, אז אנחנו לא יכולים להפעיל גם יועצים שלנו בשביל לבחון מה מרכז הידע נותן לנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

היא צודקת. העבודה הכי גדולה שיש בתיקונים זה במשרד השיכון, ולכן אתם צריכים להתייחס אליהם בצורה אחרת. ישנן המון תקנות שצריך לתקן במסגרת תכנון ובנייה וכל הדברים האלה.

 << דובר >> צפריר גדרון: << דובר >>   

צריך להגיד עוד משהו אחד – זה לא רק 42 אסדרות, שהרי לכל אסדרה כזו יש שרשורים נוספים, והחקיקה אומרת שגם השרשורים של האסדרה חלים, ולכן צריך לבדוק את הפערים בצורה הרבה יותר רחבה מ-42 האסדרות שמונחות לנגד עינינו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מציע שתיתנו להם מקדמות. תנו למשרדים מקדמה על חשבון, כדי שהם יתחילו לעבוד, ואחר כך אתם תעשו את האיזונים.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

זו לא בעיה של תקציב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הבנתי שאתם נתתם את התקציב, רק תנו להם מקדמות. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

הם צריכים להעביר שאילתות ולקבל תשובות. ברגע שהם יעבירו שאילתות, הם יקבלו תשובות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אבל הבעיה היא שכדי להעביר את השאילתות ולעשות ביקורת הם צריכים מראש את התקציב, ולכן אני אומר שתיתן להם מקדמה כדי שהם יתחילו לעבוד, ואחר כך את המקדמה הזו תכניסו בתעריף הכללי שאתם קובעים להם.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אני לא חושב שזה יכול לעבוד כך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין ברירה, אחרת זה סתם יתעכב, במיוחד במשרד השיכון.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

נדון איתם אחר כך בצורה מסודרת, כי אני לא מצליח להבין את הפער.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני חושב שאני הבנתי.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אז נדון גם עם היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, איתי אתה לא צריך לדון, אני רק מציע לך. אם אתם רוצים שהעבודה תרוץ מהר בעניין הזה, אז תנו להם מקדמות, ואחר כך כשתחליטו מה מגיע לכל אחד, תפחיתו את המקדמה, זה הכול. מה הסיפור? האם הם יגנבו את הכסף? הם לא יגנבו לכם את הכסף. ברנס, לפני שאתה עוזב, זו תהיה תקופת חפיפה ואתה תעשה את העבודה הזו.

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אני מבקש להודיע לכולם ובמיוחד לאסתי, שאנחנו ממליצים שכל מי שמרגיש מוכן שיעביר כבר היום את כל מה שרוצים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני חושב שלא הסברתי את עצמי טוב – הם לא מסוגלים לעשות את העבודה הזו, אם אתם לא תיתנו להם תקציב ראשוני, וזה פשוט כל כך שאני לא מבין את העניין הזה. זה לגבי כל המשרדים, אבל במיוחד לגבי משרד השיכון. 

נמשיך בהקראה, וכשאנחנו נסיים נעשה הפסקה של מספר דקות, אתם תסיימו את התיקונים בדברים שכבר אישרנו בחוק הקודם, ואז נתחיל לדון בחדשים.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   


	"[ללא שינוי מהחוק היום]
	22.
	ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2016/426 of the European Parliament and of the Council of 9 March 2016 on appliances burning  gaseous fuels (GAR)– רגולציה לציוד בעירה מוזן בגזים – 


	
	
	(א)	תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."




גם כאן ללא שינוי מהחוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אוקיי. כעת נעשה הפסקה של 10 דקות, תסיימו את הניסוחים ואנחנו נתחיל את סעיף 23.



<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:05 ונתחדשה בשעה 10:15.) << הפסקה >>



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מחדש את הישיבה. האם הגעתם להסכמות לעניין הניסוחים האחרונים?

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

כן. הוועדה ביקשה שננסח שני נושאים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תזכירי בבקשה לגבי איזו אסדרה.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

הראשון באסדרה השנייה, רגולציה לבטיחות מוצרי צריכה. דיברנו שם על הנושא של מוצצים ופטמות, וביקשתם לדחות את מועד הכניסה של המוצרים הספציפיים האלה ל-1 במאי, ולכן הניסוח יהיה כך – 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האם זה מוסכם על משרד הבריאות?

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

זה ניסוח טכני להסכמות שהיו כאן. 

"(א)	תחילתה ג' בשבט התשפ"ה 1 בפברואר 2025, ואולם לעניין מוצצים ופטמות, מחזיק מוצץ, בקבוקים וכלי אוכל להזנת תינוקות, התחולה תהיה בתום ארבעה חודשים מהמועד האמור."

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אם הוא בטיחותי, למה צריך שינוי?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נתתי תוספת מסוימת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז מה התאריך?

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

1 במאי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז למה אתם לא כותבים 1 במאי?

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

אפשר לכתוב 1 במאי, אבל עד עכשיו כתבנו כמה זמן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

את למעשה מתייחסת לארבעה חודשים ממועד התחילה של החוק.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

שזה 1 בינואר. נצמדנו לנוסח שהיה בסעיפים אחרים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

שייכתב 1 במאי. התיקונים הבאים הם לגבי אסדרה 8. 
 
 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

לעניין האסדרה 8, עשינו בדיקה כאן עם גורמי המקצוע, וההוראה שנדונה קודם לגבי ה- UFI, היא הוראה שחלה על מי שמוכר באירופה, ולא על המוצר עצמו. הסימון של הקוד הוא למעשה תוצאתי להליך המכירה באירופה, וברגע שאתה מוכר שם, אתה מקבל קוד שאותו אתה צריך לסמן על המוצר, ולכן כדי לא ליצור הסדר שלילי לגבי הוראות אחרות שחלות על עניינים שלא קשורים למצרך עצמו, בחרנו שלא להחיל את זה, וזה מוסכם ומתואם גם עם איגוד לשכות המסחר.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

הם למעשה אומרים שהדרישה לא תחול במקרים שאני תיארתי, וזה מקובל מבחינתנו. תודה רבה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אין מה לכתוב תנאים לתחולה אם בכל מקרה זה לא חל. לגבי ההפניה שמשרד הבריאות העיר לגביה, האם יש שינוי בנוסח בעניין הזה?

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

יש ניסוחים ב-CLP, כמו שאם אתה חש ברע או שאם אתה מרגיש תסמין נשימתי – אלה ניסוחים מקצועיים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל זה כתוב באסדרה, לא?

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

נכון, אבל אנחנו מציעים שאתם תפרסמו באתר את הניסוחים המדויקים בעברית, כי הם לא מופיעים ב-CLP.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הם בכל מקרה צריכים לפרסם בעברית את התרגום של האסדרה הזו.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

האסדרות מתורגמות באופן מלא על ידינו כחלק מחובת ההנגשה ואנחנו נדייק את זה, ואם תרצו שנוסיף עוד משהו באתר, אנחנו נוסיף.

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

הנושא הזה חשוב לנו מאוד.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

בסדר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז הוועדה יכולה להמשיך עכשיו לדון בנושאים החדשים. 

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

אז כל ההוראות מעכשיו, הן באמת הוראות חדשות – 


	"[חדש]
	23.
	ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2017/1369 of the European Parliament and of the Council of 4 July 2017 setting a framework for energy labelling – רגולציה לסימון אנרגטי – 


	
	
	(א)	תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19."



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

האם ההיערכות כאן מספיקה? כי התחילה תהיה ממש גב אל גב לתחילה של החוק, שזה 1 בינואר, לא?

<< דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כן. קודם כל, הרגולציה הזו מתייחסת לסימון של חיסכון אנרגיה וסימונים נוספים שאליהם מחויבים בשוק המשותף באירופה. אנחנו לא ביקשנו היערכות כי למעשה רובן של דרישות כאלו בכלל לא מופיע בתוך דרישות התקנים, וכרגע אנחנו אוכפים רק דרישות שמקבילות לדרישות בתקינה הרשמית, ולכן אין בעיה לאמץ את הרגולציה כפי שקיימת בשוק המשותף.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה היחס בינה לבין דרישות הסימון בחוק מקורות אנרגיה?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אז זהו שיש פה התייחסות לזה בהמשך.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

אני רק אוסיף ואגיד שמרבית מהאסדרות שמגיעות לכאן, בייחוד אלו של 1 בינואר, הן אסדרות שמשלימות למוצרים שכבר נמצאים בתוך הרפורמה ולמוצרים שחל עליהם תקן רשמי. מרבית מההוראות, הן לא הוראות שרלוונטיות לסעיפים המקבילים בתקנים שחל עליהם תקן רשמי, אלא שהן פשוט נועדו לתת את ההשלמה ההוליסטית לגבי מוצר שהוא יעמוד בכל ההוראות של האסדרה האירופית. 

פה אנחנו מבקשים להוסיף מה שלא מופיע בנוסח שבפניכם, אבל זה מובא פה לאחר הסכמות עם משרד האנרגיה, וזה תנאי להחלה לאסדרה 23, שהיא דומה למה שביקשנו ב-ecodesign – 


	 
	
	"(ב)	תנאים להחלה:

(2)	ההוראה לא תחול לעניין על מכשיר צורך אנרגיה, כמשמעותו בחוק מקורות אנרגיה התש"ן-1989 לעניין תחום שהוסדר לפי חוק מקורות אנרגיה כאמור, ובכלל זה לעניין דרישות הנצילות האנרגטית, המדרג האנרגטי או סימון המכשירים לעניין הנצילות האנרגטית."



גם פה, בדומה לאסדרה 21, אנחנו מבקשים שמה שחל כבר באסדרה של משרד האנרגיה, לא יחול פעמיים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כלומר, בלי קשר אם זה יבוא במסלול האירופי או לא, ככל שמדובר על רגולציה לפי חוק מקורות אנרגיה, בין לפי התיקון האחרון ובין לפי תקנות של משרד האנרגיה, ככל שישנן, אז אתם מחריגים את תחולת האסדרה הזו.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

זו לא תחולת האסדרה, אלא שמחריגים ספציפית מכשירים מסוימים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן, מתחולת האסדרה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

גם מחשבים וגם דרישות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אוקיי. נמשיך.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   


	"[חדש]
	24.
	ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2017/745 of the European Parliament and of the Council of 5 April 2017 on medical devices (MDR) – רגולציה למכשור רפואי – 


	
	
	(א)	תחילתה – ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025).

(ב)	תנאים להחלה:

(1)	לעניין תרמומטר רפואי – נוזל המילוי המתכתי לא יהיה עשוי כספית."



<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נא הסבירו בבקשה את הרגולציה ואת התנאים להחלה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

קודם כל, צריך לראות שתי הרגולציות ביחד, 24 ו-25.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז תקראו בבקשה גם את 25.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   


	"[חדש]
	25.
	ההוראה המחייבת –Directive 93/42/EEC of 14 June 1993 concerning medical devices (MDD) - דירקטיבה למכשור רפואי – 


	
	
	(א)	תחילתה – ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025).

(ב)	תנאים להחלה:

(1)	לעניין תרמומטר רפואי – נוזל המילוי המתכתי לא יהיה עשוי כספית."



 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

ציינו גם את הדירקטיבה וגם את הרגולציה האירופאית בתחום הציוד הרפואי, כי כרגע שניהם בתוקף ועוד מעט הדירקטיבה תתבטל ותישאר רק הרגולציה, ולכן אישרנו את שני המסמכים האלה בתוספת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

האם אתם יודעים מתי זה יקרה?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כן, יש תאריך שידוע בשוק המשותף לגבי ביטול הדירקטיבה. התאריך הקיים, רק שאני לא זוכר אותו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כי אנחנו למעשה קובעים את זה פה בתוספת עם תחילה ב-1 ביולי. 

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אבל ברגע שהיא מתבטלת, היא הופכת להיות לא רלוונטית גם אצלנו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מבין, אבל אני שואל מכיוון שהוועדה עכשיו מתבקשת לאשר תיקון לתוספת עם דירקטיבה שאתה אומר שעומדת להתבטל.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

השאלה היא האם זה יהיה עדיין רלוונטי?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כן, זה עדיין יהיה רלוונטי, כי הדירקטיבה הזו עדיין רלוונטית באירופה. לעניין תנאי החלל, לעניין טרמומטרים לבני אדם, ישנן הוראות במשרד הבריאות שלמעשה אוסרות - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נשמח אם תוכל להסביר מה זה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

טרמומטר הוא מד-החום של האדם. אם אתם זוכרים אלה מדי-חום ישנים שהיו פעם עם כספית, קיימת הוראה שאוסרת אותם בישראל, ולכן הכנסנו את התנאי הזה להחרגה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

האם זה מתואם ומקובל עם משרד הבריאות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

הדירקטיבה והרגולציה של ציוד רפואי חלה על הרבה מאוד מוצרים – חבישה, מזרקים וציוד רפואי שהוא חשמלי, ואלה הם מוצרים שמבחינתנו חשוב מאוד שייכנסו לתוקף כמה שיותר מהר. לפי מה שאנחנו הבנו, בהליך החקיקה הקודם, זה עוד לא היה בשל, אבל הכוונה שלנו הייתה שזה ייכנס לתוקף גם ב-1 בינואר, והופתענו מאוד לראות שרשמו כאן 1 ביולי. הבקשה שלנו, היא שהתאריך הזה יוקדם. יש ציפייה ויש צורך שזה ייכנס לתוקף כמה שיותר מהר.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כרגע נשארים עם התאריך 1 ביולי, מכיוון שאנחנו חייבים להיערך גם מבחינת הנגשת המידע וגם מבחינת מוכנות המעבדות, ולכן אנחנו מבקשים להשאיר את זה ב-1 ביולי.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אפשר להקדים גם במספר חודשים, לא חייבים עד 1 בינואר. לחכות חצי שנה, זה נראה לנו פספוס גדול.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

האם זה מוצר צריכה שחשוב כל כך להכניס לתוקף - - - 

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זה לא בדיוק מוצר צריכה. מה שנציג לשכות המסחר מדבר עליו, זה בעיקר ציוד רפואי חשמלי שזה לא מוצר צריכה אלא מכשיר רפואי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כל אחד מדבר על משהו אחר.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

להבנתי, גם מוצר כמו פלסטרים שם.


 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

כן, אבל יש דרך כשאתם מייבאים את זה היום באופן רגיל, רק שביולי זה יהיה קל יותר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אולי נקדים את זה מעט ל-1 במאי?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

השאלה אם הם יהיו ערוכים.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אנחנו צריכים לבדוק אם אנחנו נוכל להיות ערוכים ב-1 במאי, כי כרגע פרסנו את היכולות שלנו על פני שנה, ואני לא יכול להגיד שנספיק לקראת 1 במאי, ממש לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא מדבר על תחבושות וכל מיני דברים כאלה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כן, גם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תחבושת זה תחת מכשור רפואי?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

גם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אולי תפצלו את זה לדברים כאלה שאין בעיה איתם.

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להזכיר שבתחילת הדיון פה, הרבה מאוד גורמים הביעו חשש מהיכולת של הספיגה של מערך האכיפה של העניין. התאריכים שננקבו פה, נעשו לאחר חשיבה רבה ונלקחו שיקולים על ידי הממונה לגבי מה שהוא יכול לאכול ולעכל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה יש פה לעכל? אם אתה צריך להביא תחבושת, צריך להמתין חצי שנה?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אנחנו רוצים לדעת איך אנחנו בוחנים את זה לפי דרישות האכיפה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מבין לגבי מכשור רפואי, אבל לגבי תחבושות ופלסטרים, מה יש פה לעכב? 

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

הוא צריך ללמוד את האסדרות ולהבין בדיוק את הניואנסים כי יש פה היקפים של חומרים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אמרתי שנלך לקראתכם וזה יהיה מאי.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אבל יש לנו הרבה דברים ליישם. זה לא שאנחנו לא עושים שום דבר, כי יש לנו הרבה דברים בתכנון.

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, יש כמות נכבדת מאוד של אסדרות שנכנסת גם בינואר, גם בפברואר וגם במרס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האם הכול כי אין לכם כוח אדם? זה הסיפור?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זה לא רק כוח אדם, אלא שצריך גם ללמוד את הנושא ולדעת מה היא יכולת המענה של המעבדה לבדיקות לפי תקינה אירופאית שמתחת לאסדרות. זה נושא מורכב, ולכן אנחנו פרסנו את כל ההיערכות שלנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה מורכב בפלסטר? אני רוצה להבין. לא נראה לי שיש משהו מורכב לא בפלסטר, לא בתחבושת ולא בפד.

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש צודק לגמרי, אבל בסוף יש פה המון מוצרים שהוא צריך להיערך אליהם, והוא ניהל את המאמצים שלו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

את זה הבנתי, אז למה לא להבחין בדירקטיבה הזו בין מכשור לבין הדברים הפשוטים יותר? 

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אם אתם רוצים לאמץ את זה באופן מיידי, וסליחה שאני אומר את זה, אז תורידו ממני אחריות בינתיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא אמרתי באופן מיידי, אלא שנמתין טיפה לגבי מחשוב שיישאר 1 ביולי עד שתסיים את הבדיקה, ולגבי דברים פשוטים יותר, ניתן אופציה להביא אותם מהר יותר.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

דווקא לעניין המכשור, זה קיים כי כבר היום יש את אותן הדרישות פחות או יותר, ולכן יש היערכות, אבל לגבי הדברים הקטנים שרז מדבר עליהם, שם דווקא יש שינוי בתקינה, וצריך להבין מה הן המשמעויות של השינויים האלה וצריכה להיות היערכות.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

הנושא של המכשור החשמלי, כפי שאיגור ציין, כולל מוצרים שעד הרפורמה, היה הרבה יותר קל להביא אותם, זה היה תהליך פשוט מאוד עם פטור לפי הוראת מנכ"ל 2.6, וזה כבר לא בתוקף מ-15 בנובמבר, ולכן דווקא בעולמות התוכן האלה של המכשור החשמלי הרפואי, חשוב מאוד להקדים. איגור, אם אתם ערוכים, אז לפחות את זה בינתיים - - - 

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אנחנו עדיין לא ערוכים. אני אמרתי שיש בדיקות והמעבדות כן מבצעות את הבדיקות, אבל עדיין נדרשת גם היערכות שלנו.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אז 1 במאי.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

רז, לא, אני מבקש לא לגעת במועד הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב. אנחנו נתקדם, ואחר כך נחזור לתאריך. 

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

איתי, לגבי השאלה שלך, בדקנו מתי הדירקטיבה פגה, וזה במאי 2026.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הדירקטיבה תפקע בשנת 2026?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז לכתוב את זה?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

לא, הוא רק רוצה לדעת שמועד ההחלה שלנו לא מוקדם למועד שזה מתבטל, אז זה לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אתם תביאו לנו תיקון אחר כך?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זה בדיוק העניין, שאנחנו לא רוצים לבוא לתקן, ולכן לא כותבים את המועדים האלה. 

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

עקרונית, זה יפקע מעצמו, ולכן זה יהיה מה שנקרא "אות מתה" והשני יכנס לתוקף, ולכן בתיקונים הבאים אנחנו כבר נוריד את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בסדר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב, תמשיכו לקרוא.

<< דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   


	"[חדש]
	26.
	ההוראה המחייבת –Regulation (EU) No 528/2012 of the European Parliament and of the Council of 22 May 2012 concerning the making available on the market and use of biocidal products – רגולציה למוצרים ביוצידיים – 


	
	
	 (א)	תחילתה – ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025)."



 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זו למעשה רגולציה שחלה לגבי מוצרים המיועדים לחיטוי, ועל פי מידע שקיבלנו מהשותפים שלנו באירופה, ישנם מספר תקנים ישראליים רשמיים שדנים במוצרים האלה, שבאירופה מחויבים לעמוד ברגולציה, כמו כל מיני חומרי ניקוי שחייבים לעמוד ברגולציה האירופית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תגיד לי אתה לומד לבד את כל הרגולציות האלו? 

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אני לא לומד לבד, יש צוות שלם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כמה מונה הצוות שלך? לא מדובר ביועצים משפטיים, אלא שזה הצוות שלך.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

נכון. יש לנו שישה מנהלי תחום מקצועיים שנמצאים כל הזמן בתהליך הזה, ואנחנו מתייעצים כל הזמן מול מרכז הידע ומול האירופים – זו עבודה מורכבת ולא פשוטה, ועדיין ישנם הרבה דברים שלא סגורים לנו.

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

הבעיה היא שהדירקטיבה הזו חלה בעיקר על חומרי הדברה וחומרי חיטוי, ואין מוצר שיש תקן ישראלי רשמי שהדירקטיבה הזו חלה עליו. זאת אומרת שרוב הדירקטיבה הזו עוסקת בנושאים אחרים, כמו חומרי הדברה שבכלל לא קשורים לחוק הזה, וגם רוב חומרי החיטוי שברגולציה של משרד הבריאות לא קשורים לחוק הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז מה את אומרת? לא להכניס את הדירקטיבה הזו?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אנחנו מודאגים מכך שזה יכול לגרום לבלבול, כי כל התחום של חומרי הדברה וחומרי חיטוי נמצא ברגולציות אחרות ולא ברגולציה הזו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל הרלוונטיות היא רק אם יש תקן רשמי, זה כתוב בחוק. ברור שאם אין תקן רשמי, זה לא רלוונטי.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

גם כשיש עוד אסדרה, זה גם מופיע ליבואן בצו יבוא חופשי, שהוא צריך גם אישור של אסדרה נוספת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האם אתם לא עושים התייעצות עם משרד הבריאות על זה?

<< דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

עשינו. זו רגולציה שחלה באירופה.

<< דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

ואנחנו לא מסכימים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אתם צריכים להגיד לי שאתם לא מסכימים, ולא להמתין רק למשרד הבריאות שיגיד את זה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אנחנו לא יודעים עד כמה חוסר ההסכמה מתגבש לזה שמשרד הבריאות עדיין טוען את הטענה. בסופו של דבר, מבחינה חוקית אין לנו ברירה אלא לשים את האסדרה הזו.  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ומה עם הבלבול שהיא טוענת שזה ייצור?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אני אסביר – יש מוצר שחל עליו תקן רשמי, ומי שמייבא אותו מתחייב על פי חוק לעמוד בכל האסדרה האירופית, ואנחנו מחויבים על פי חוק להנגיש לו את כל האסדרה האירופית. להנגיש אותה, לשים אותה ולתרגם אותה. זה שזה חל גם על מוצרים אחרים שאין עליהם תקן רשמי, זה נכון אבל זה לא רק באסדרה הזו אלא בכל האסדרות.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

ולמה אין תקן רשמי לדברים האחרים?

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

כי חומרי הדברה, לדוגמה, הם ברגולציה של משרד החקלאות ושל משרד הגנת הסביבה - - - 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אז זה לא יבוא ממשרד החקלאות?

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

לא, זה לא קשור לחוק הזה, זה מה שאני אומרת. מעבר לזה, אני רוצה לציין עוד משהו – לפי החוק הזה, biocidal directive, המוצר עובר תהליך רישום באירופה, ובישראל אנחנו לא מאמצים את תהליך הרישום. אפילו לא ברור מה היא המשמעות של הדירקטיבה הזו, כי המוצר לא יעבור רישום והוא לא יהיה מחויב רישום באירופה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז מה אתם רוצים, שאני אחליט על זה? אני לא מבין את הדרישה הזו מאתנו.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אנחנו נוסיף הבהרה באתר וננסה למנוע כל בלבול, אבל ברמה החוקית אנחנו חייבים לשים את האסדרה הזו פה ולהנגיש אותה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הבנתי. איך תעשו את ההבהרה?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

בתוך האתר של הממונה שהוא מונגש מאוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האם זה מספק אתכם אם הם יעשו את ההבהרות האלו?

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

כן. זה חשוב מאוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אוקיי. אז תוציאו את ההבהרה הזו, ואז משרד הבריאות יסיר את הטענה.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   


	"[חדש]
	27.
	ההוראה המחייבת – Regulation (EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council of 30 November 2009 on cosmetic products – רגולציה למוצרי קוסמטיקה – 


	
	
	(א)	תחילתה – שלוש שנים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."



 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

לעניין אסדרה 27, נראה מוזר מאוד שמשרד הכלכלה מאמץ אסדרה לתחום הקוסמטיקה, כאשר עליו אמון אגף התמרוקים והרוקחות במשרד הבריאות. יש לנו תקן אחד שדן בסבון תמרוקים מוצק, ואנחנו ניסינו לאורך השנים במשך תקופה ארוכה לבטל, אבל משרד הבריאות התנגד לזה, ולכן אין לנו ברירה אלא להכניס את האסדרה כי היא רלוונטית בדיוק למוצר הזה. מה שכן, אנחנו הכנסנו את האסדרה עם דחייה לשלוש שנים, בתקווה שעד אז יוסדר הנושא בין משרדנו לבין משרד הבריאות כשהמוצר הזה יעבור סופית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שלוש שנים?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כרגע אני לא רוצה להגיע למצב שמשרד הבריאות יגיד שניתן לו את זה ונבטל רשמית מהתקן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל מה היחס למעשה בין הרגולציה הזו לבין תיקון החקיקה המקביל שנעשה בפקודת הרוקחים? 

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זה בדיוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה היחס בין מה שעכשיו קבוע פה ברגולציה הזו לבין מה שיאומץ מכוח התיקון? 

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כרגע, ברגולציה של משרד הבריאות, הם החריגו את אותו סבון שנמצא אצלנו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הבנתי. מה היא הדלתא בין הרגולציה הזו לבין הרגולציה האירופית שהומצאה בתיקון המקביל שנעשה בוועדת הבריאות? זה מה שלא כל כך ברור לי.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

לדעתנו אין דלתא.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

יכול להיות שזו אותה הרגולציה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז למה צריך גם פה?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

הם החריגו את המוצר הזה, ואצלנו הוא נמצא. אנחנו רוצים לתקן את זה בכך שאנחנו נסיר את הרשמיות, זה יחזור אליהם ואנחנו נמחק את האסדרה הזו אצלנו.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

בדיוק. לא הייתה לנו ברירה, היינו חייבים לתת מיפוי לכל הדברים האלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, אבל לא שלוש שנים. יש תקן מסוים שצריכים להתייחס אליו.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אנחנו רוצים להסיר את הרשמיות.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אנחנו רוצים מאוד להסיר את הרשמיות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל זה כללי מאוד. אתם החלתם את כל הרגולציה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

רק לעניין הדרישות שרלוונטיות למוצר הזה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זאת אומרת שיש מוצרים אחרים שאין לגביהם תקינה רשמית?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כן בוודאי.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

רוב המוצרים בתעשייה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

למעשה, האסדרה הזו כולה היא בשביל הסבון המוצק עד שתוסר ממנה הרשמיות. 

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אנחנו נשמח להגיע להסכמות עם משרד הבריאות לביטול הרשמיות ולמחיקה של האסדרה הזו מתוך התוספת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב. נתקדם.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   


	"[חדש]
	28.
	ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2019/1021 of the European Parliament and of the Council of 20 June 2019 on persistent organic pollutants (POP) – רגולציה למזהמים אורגניים – 


	
	
	(א)	תחילתה – א' באדר התשפ"ה (1 במרס 2025)."



 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

הרגולציה הזו מורכבת מאוד והיא דנה במזהמים אורגניים שהם מתמידים ואינם מתכלים. יש לנו מספר תקנים בתחום הרגולציה הזו שחשוב מאוד שיהיו. לדוגמה, יש לנו תקנים מיוחדים בתחולת קצף כיבוי של מטפים לכיבוי אש, מתברר שהם יכולים לפגוע קשות באיכות הסביבה שלנו, המשרד להגנת הסביבה מכיר את זה היטב, ולכן הכסף הזה חייב לעמוד בדרישות של אותה הרגולציה פה.

 << דובר >> צפריר גדרון: << דובר >>   

היום החוק קובע שכל עדכון יצטרך להגיע, ופה ברגולציה הזו העיקר נמצא בנספח, שיש כל הזמן הוספה של כימיקלים. האם יש אפשרות לקבוע שעדכונים שחלים ל-Pops, כן יחולו על עדכוניה באופן אוטומטי? 

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

זה מה שקבוע בחוק – החוק קובע שלגבי הנספחים, ההחלה היא החלה אוטומטית, אלא אם כן קבענו אחרת. לגבי תיקון באסדרה עצמה, אנחנו צריכים לבוא ולאשרר.

 << דובר >> צפריר גדרון: << דובר >>   

אז בסדר.

<< דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   


	"[חדש]
	29.
	ההוראה המחייבת – Regulation (EU) No 1007/2011 of the European Parliament and of the Council of 27 September 2011 on textile fibre names and related labelling and marking of the fibre composition of textile products – רגולציה לסימון מוצרי טקסטיל – 


	
	
	(א)	תחילתה – א' באדר התשפ"ה (1 במרץ 2025).

(ב)	תנאים להחלה:


	
	
	(1)	לעניין מזרנים ושטיחים – נדרש להוסיף סימון בדבר הימצאותם או היעדרם של חומרים מעכבי בעירה."



<< דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זו רגולציה שמחייבת סימונים בחוק המשותף של מוצרי צריכה. לגבי טקסטיל, נכון להיום, יש לנו רשימה של המוצרים שבתחום הרגולציה הזו, בין אם אלו כפפות עבודה, בין אם אלה שטיחים ובין אם אלה מזרנים, שהם למעשה כפופים לאותה רגולציה והם מחויבים בסימון לפי אותה רגולציה. אנחנו ביקשנו להוסיף הערה לעניין הימצאותם של חומרי מעכבי בעירה בשטיחים ובמזרנים, כי אלו לא דרישות לאומיות שקיימות בישראל, ואגב הן גם לא קיימות באירופה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

זאת אומרת רק סימון? לא חייבים איזשהו רף בטיחות?

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אבל זה בעייתי.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

מה שהעוסק נדרש להוסיף, זה האם קיימים או לא קיימים חומרי בעירה, וזה מגיע בעקבות איזושהי פסיקה של בג"ץ שהייתה בעבר. המזרונים, השטיחים וכל מוצרי הטקסטיל האלה יכולים להגיע בשני מצבים – או שיש בהם חומרים מעכבי בעירה, ואז יש פה עניין של פחות דליקות, אבל החומרים האלה מסרטנים; או שאין בהם את מעכבי חומרי הבעירה, ואז באמת המוצרים האלה דליקים יותר, ולכן מה שבג"ץ אמר בזמנו, זה שהצרכן בעצמו יבחר מה הוא רוצה לקנות.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

וזו הסיבה שאין חובה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

הצרכן יבחר.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

ואז אין חובה לשים חומרים.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

בדיוק.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אפשר להתייחס? רז הילמן, לשכת המסחר. בדרישה הזו מדברים על איזשהו בג"ץ ישן מאוד, כשהסביבה הרגולטורית הייתה אחרת לגמרי. כל הרעיון ברפורמה הזו היה שאני אוכל להביא מוצר שעומד בדרישות אירופה, לפי המידע שיש באירופה. וכרגע עם הדרישה הזו, גם מזרונים וגם שטיחים, אם אני עכשיו ארצה לקנות מאיזשהו סטוק, אני לא יודע אם יש בהם מעכבי בעירה או לא ואני לא אדע איך לסמן את זה. 

לכן, זה ממש בניגוד מוחלט לדרישות של הרפורמה, וזה חייב ללכת לוועדת חריגים אם באמת רוצים לשים דרישה כזו. זה לא יכול להיות שזה יתווסף כאן לתוספת.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אבל יכולה להיות גם אופציה שאם אתה לא יודע אם יש או אין, אל תביא.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אבל הרפורמה רצתה לאפשר להביא מוצרים שנמכרים באירופה שיהיו משווקים בישראל.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אני לא חושב שהמטרה של הרפורמה היא לפתוח פה שוק של סוג ב' או ג' או לא בטוח.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

לא,  ממש לא סוג ב'.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

כי אם אתה לא יודע את המקור של אותו שטיח, מאיפה יהיה לך את רמת האמינות שמה שאתה תגלה אחר כך הוא נכון?

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

לא מדובר במוצר סוג ב', אלא במוצר שמתחייבים שהוא עומד בדרישות האירופיות, שם יש את הדרישות המהותיות החשובות, כולל מאילו חומרים מותר או אסור שהוא יהיה עשוי, זה מה שבאמת חשוב.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אז איך יכול להיות שאין?

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

הסימון הזה, כל מה שהוא מייצר זה חסם, ואני לא חושב שיש מישהו שבאמת מסתכל על המדבקות הקטנות האלו, ובסוף זה בעיקר חסם שפוגע בהיצע ובתחרות, שזה בדיוק מה שהרפורמה הזו רצתה לעשות – לייצר כאן תחרות ולפתוח את השוק, ואנחנו פה עם הדבר הזה סוגרים את זה בלי לעבור ועדת חריגים. 

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

איך אתה חושף לצרכן את דבר ההימצאות של מעכבי בעירה או אי-הימצאותם? איך אתה מסביר לו את זה?

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

בדיוק כמו באירופה, נייצר את המוצר לפי הדרישות שנהוגות באירופה ונסמן לפי מה שנהוג באירופה כי מה שטוב לאירופה טוב לישראל.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אבל אם זה לא מסומן, זו השאלה.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אם גם באירופה זה לא צריך להיות מסומן, אז גם בישראל זה לא צריך להיות מסומן.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אבל באירופה יש מצב שזה לא מסומן, שהרי הם אומרים שזה או מסומן או לא מסומן.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

באירופה אין דרישה לציין על גבי המוצרים האלה דבר הימצאותם של חומרים מעכבי בעירה, אין דרישה כזו באירופה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אז זו דילמה.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

הסימון הזה הוא באמת לא משהו עכשיו שמייצר פה איזושהי בשורה גדולה לצרכן, אלא שזה רק מייצר חסם ולדעתי זה מיותר לגמרי. בכל מקרה, אם מישהו חושב שזה חשוב, שיביא את זה לוועדת חריגים, ומה שהיא תחליט היא תחליט, אבל לא מראש לחסום את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה לא לחסום, זו רק דרישת סימון. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

זה חסם בגלל שיש יבואנים שלא יודעים אם יש או אם אין, והם לא ידעו איך לסמן את זה – בגלל זה, זה חסם.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אבל האם באירופה מותר שיהיו מעכבי בעירה בתוך - - - ?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

כן, ואפשר גם שלא.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

יש רשימה מוסדרת ממש של חומרים מעכבי בעירה שהם אסורים, והיא גם קיימת אצלנו, אבל אין מניעה. אמנם אנחנו פשוט לא התרנו, אבל יכול להיות שבאירופה יש באמת רגולציה שאומרת שאם זה נמצא, אז תסמן שזה נמצא. 

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה נשמע הגיוני.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

לפחות באותה רגולציה אנחנו עדיין לא התרנו את זה. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

כן, אבל אלה דברים שיכולים לבוא בפני ועדת חריגים, ולא צריך מראש לסגור את זה. אם אנחנו סוגרים את זה כאן, אז אחרי זה אנחנו נהיה בבעיה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

ומה ועדת החריגים תחליט? מה יעמוד לפניה שלא עומד לפני התקן?

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

כמו כל דבר אחר שמגיע לוועדת חריגים.
 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

לא כמו כל דבר, תגיד. אתה מביא שטיח שלא יודעים אם כן או אם לא – זו הסיטואציה, נכון? אז מה ועדת החריגים תגיד?

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

ועדת חריגים תבחן מה קורה באירופה ותקבל מידע, כמו שאיגור אמר שחסר לו קצת מידע כי הוא לא יודע אם באירופה יש דרישה.  

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אני מקווה שעד 1 ביולי הוא ידע. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

עד אז, ועדת החריגים תוכל לקבל את האינפורמציה הזו ותוכל להבין אם באירופה לא צריך את הסימון הזה. בהנחה שבאמת זה המצב, אז למה שזה יידרש בישראל? אני קיבלתי התייחסויות מרשתות בינלאומיות שאומרות שזה לא נדרש, אז אני רוצה להאמין שהם לא אומרים את זה סתם. ברגע שזה נדרש בישראל, זה מייצר חסם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

האם אתם מבקשים לעגן את הדרישה הזו רק בגלל פסק הדין שניתן בזמנו? זו הסיבה? 

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

פסק הדין הביא לידי ביטוי את הסכנה שקיימת במוצר. בסופו של דבר, יש פה הכרעה בין שתי סכנות.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

פסק הדין הוא רק למזרונים.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

נכון הוא יותר הישן, אבל הסכנות נשארו אותו הדבר. זה או חשיפה לשריפה או חשיפה לחומרים מסרטנים, ובסופו של דבר אומרים שאנחנו לא מכריעים מה נכון יותר כי אנחנו לא יודעים, אלא שאנחנו מביאים את זה להכרעת הצרכן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל איך אתם נותנים מענה לחשש שהועלה כאן, שאותו יבואן לא ידע והוא פשוט יעדיף להימנע מהיבוא כדי לא להיות חשוף להפרה?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

או לבקש מהיצרן שיסמן את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לפעמים אין לו קשר עם היצרן, תקנו אותי אם אני טועה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אז שילך לתעודה המקור של המתווך וישאל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יש יבואנים שרוכשים סטוקים והם לא ידעו.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

בדיוק. הרפורמה רצתה לאפשר גם יבוא כשאין קשר עם היצרן.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אנחנו חשבנו שהאיזון הנכון הוא כן להביא את זה לידי ביטוי, כי בשלב הזה אנחנו חוששים שלא לעשות את זה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

זו זכותו של הצרכן לדעת, זה דבר בסיסי, לטעמי. אני לא יודע איך זה באירופה.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

הבג"ץ הוא גם ישן וגם לא מתייחס לשטיחים. ככל שידוע לי, הוא מתייחס רק למזרונים.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אבל זה לא משנה.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

לא, כי פה הם שמו את שניהם ביחד. אם הטיעון הוא הבג"ץ, אז בטח השטיחים לא צריכים להיות פה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

הטיעון הוא לא הבג"ץ אלא הסכנה.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אוקיי, אז אם הטיעון הוא הסכנה, אז הסכנה צריכה לבוא בפני ועדת חריגים.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אני לא מסכימה במקרה הזה.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

מה מיוחד מכל שאר הדברים האחרים שצריכים להגיע לוועדת חריגים? דווקא זה הדבר הכי מסוכן לציבור, הסימון הזה, שאני לא יודע בכלל מי מסתכל עליו?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

קודם כל, זה חשוב מאוד, אל תקל ראש. בכל המשרדים, בבתי המלון וכו', כשנופלת נורית על השטיח ואין לו מעכב בעירה, זה אסון גדול מאוד. להבדיל משטיח אחר שרק דורכים עליו, יש שטיחים של תינוקות בבית, שהצרכן יחליט אם הילד ישחק עליו או לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו נשאיר את זה לפי משרד הכלכלה, ובמידה שבעתיד הם יחליטו, תמיד הם יכולים לבוא ולתקן. מכיוון שמדובר פה בבטיחות, זה חשוב.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

לגבי דבריו של חבר הכנסת, כשבתי מלון בוחרים את השטיחים, יש להם אנשי מקצוע והם בוחרים אותם בהתייחס לדברים האלה. אנחנו מדברים על הסימון שלא חייבים להסתכל עליו, וזו באמת לא בשורה גדולה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

סיימנו את העניין הזה. אני מצטער מאוד, לא כל טענה של יבואן צריך לקבל.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

זה לא עניין של טענה של יבואן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם בעתיד, לדוגמה בעוד חצי שנה או בעוד כשנה, הם יבקשו לתקן, שיביאו את זה לפה ואנחנו נתקן את זה, אין בעיה. תשכנע אותם ולא אותי.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

ההחלטה של בג"ץ רק משקפת איזושהי זכות של הצרכן.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אבל היא נעשתה בסביבה רגולטורית אחרת לגמרי.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

הסכנה לא השתנתה.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

התפיסה של מה שטוב לאירופה טוב לישראל השתנתה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אגב, אנחנו לא מצאנו רגולציה כלל-אירופית שמסדירה את זה. לצד זה, אנחנו יודעים שקיימות מדינות שבהן זה הוסדר, כמו לדוגמה באנגליה שיש את זה. אמנם לא יכולנו להביא את זה כי אנחנו מדברים על רגולציה כלל אירופית, אבל יש מדינות באירופה שכן מתייחסות לזה וכן נותנות לזה ביטוי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נמשיך.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   



	"[חדש]
	30.
	ההוראה המחייבת –Regulation No 129 of the Economic Commission for Europe of the United Nations (UN/ECE) — Uniform provisions concerning the approval of enhanced Child Restraint Systems used on board of motor vehicles (ECRS) – רגולציה להתקני ריסון ברכב לילדים – 


	
	
	(א)	 תחילתה – ג' בשבט התשפ"ה (1 בפברואר 2025)."



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה? האם זה אותו הדבר כפי שדיברנו אז ודחינו ל-1 במאי?

 << דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   

אלה בוסטרים וכיסאות בטיחות, וזה גם נושא שקשור, אבל לא דובר עליו.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

מדובר ברגולציה שדנה בהתקן בטיחות ברכב מנועי לילדים ולתינוקות. אני אזכיר לכולם שגם היום בתקינה ישראלית הוזכרה בדיוק אותה רגולציה אירופית, ומה שקורה היום הוא שהנושא הזה נמצא באחריות של משרד התחבורה ומאושר ביבוא על ידי מעבדות מוסמכות לרכב. מה שמאושר היום לפי הרגולציה האירופית,  זה עם אותם המסמכים שדורשים באירופה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משרד הבריאות, האם יש לכם פה מה להגיד? מי עוסקים פה בבטיחות?

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

גם אנחנו עוסקים כמובן בבטיחות ילדים, ואני אגיד שאני חושבת שההחלטה לגבי התאריך של מוצרי התינוקות חל גם פה. אני לא חושבת שיש יתרון בלהכניס את זה באופן מידי ב-1 בפברואר וגם פה אפשר לדחות במספר חודשים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב, נדחה את זה גם כן ל-1 במאי.

<< דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, זה נראה קצת אוטומטי.  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משרד התחבורה, מה אתם אומרים?

 << דובר >> דוד טמיר: << דובר >>   

אנחנו רק יכולים לברך את משרד הכלכלה שמאמץ את הרגולציה שאנחנו מפעילים כבר היום בבדיקות שאנחנו עושים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מדבר על המועד.

<< דובר >> דוד טמיר: << דובר >>   

גם לפי תקנות התעבורה וגם לפי הוראות צו חופשי, הדירקטיבה הזו כבר היום נבדקת במוצרים שמיובאים לישראל, ולכן מבחינתנו לא נדרשת היערכות מיוחדת.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אין סיבה לדחות את זה.

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

אין שינוי ואין סיבה לדחות.
 << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >>   

ומה מבחינת הבדיקות, האכיפה והפיקוח שנעשה?

 << דובר >> דורון קוגמן: << דובר >>   

היום, יבואנים מביאים לפי רגולציה 129 יבואן שרוצה להביא כיסא בטיחות, צריך להביא לפי רגולציה 129.

<< דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >>   

האם יש לכם איזשהם נתונים על בדיקות שנערכו? על חריגות שנמצאו? על סנקציות שננקטו? הכביש זה גם כך המקום המסוכן שיש פה, אז למה לקחת עוד סיכון?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה מצטרף ל-1 במאי ביחד עם מוצרי הצריכה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אני לא יודע מי מדברת שם.

<< דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >>   

מהמועצה לשלום הילד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם מתנגדים לכול. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אני לא הצלחתי להבין מה הסכנה שהיא אומרת. 

<< דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >>   

אני רק רוצה לשאול, אני לא אומרת שבהכרח כרגע יש סכנה, אלא שאני רוצה לשאול האם כולם פה וידאו שבאמת אין סכנה למוצרים האלה? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זו לא טענה. את אותם מוצרים יש באירופה.

<< דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >>   

אבל באירופה יש גם בדיקות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם היו בעיות בטיחות, היינו יודעים עליהן, עם כל הכבוד. אי אפשר שבכל דבר כשמדובר בילדים, אנחנו נהיה נגד מראש. אמרתי 1 במאי, אז בשביל מה הוויכוחים האלה?

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

זה לא ישנה כלום כי מה שבודקים היום, יבדקו גם ב-1 במאי, כך שבמקרה הזה אין שום שינוי, אז למה לדחות?
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אפשר לחשוב שהעולם ייפול מזה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

העולם לא ייפול, אבל זה המצב שקיים היום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שמעת את משרד הבריאות. אני שאלתי אם זה אותו הדבר בעניין הזה, והם מתעקשים על זה. מה אתה רוצה שאני אעשה?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

זה לא אותו הדבר כי מה שהחרגנו ל-1 במאי, אלה מוצצים ופטמות ובקבוקים שנכנסים לפה של תינוקות, ופה אנחנו מדברים על מתקן ריסון לרכב, שזו ההוראה שחלה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אלה הכיסאות לילדים? זה חשוב יותר מהמוצצים.

<< דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >>   

רק לפני שלושה היינו בדיונים מיוחדים פה בוועדה על בטיחות בדרכים.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כבר היום קיימת אותה הרגולציה בדיוק במשרד התחבורה אחד לאחד.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

ממה שאני מכיר, זו עבודה מצוינת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה, יש לך תינוק?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

כן, נכד. התקנתי את זה וראיתי שזה באמת בטיחותי כל כך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב, 1 באפריל. בואו נתקדם.


 << דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, 1 במאי.

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

אתם סתם מתווכחים באופן אוטומטי כי אין פה שום מהות, והוא אומר לך שכך בודקים את זה גם היום. למה אתם סתם קופצים?

 << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >>   

האם יש נתונים על הבדיקות האלו?
 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

מה הקשר?

 << דובר >> דוד טמיר: << דובר >>   

המוצרים האלה לא נכנסים לישראל, וזה עוד יותר ממה שכרגע מוצע ברגולציה. המוצרים האלה אסורים בכניסה לישראל כל זמן שהם לא עומדים בדרישת הרגולציה האירופאית הזו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם אתם רוצים שזה יהיה 1 בפברואר, תשכנעו את משרד הבריאות.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אין פה מה לשכנע כי משרד התחבורה אומר שהמוצרים האלה לא נכנסים שלא בהתאם לאותה אסדרה.


 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אין לנו בעיה, רק שכולם יבינו שלא ישתנה דבר. 


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה היא ההחלטה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני רואה שמשרד הבריאות מסכים, אז 1 בפברואר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בלי שינויים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה אתם צריכים להביא אליי את הבעיות האלה? אתם צריכים להסתדר ביניכם. 

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אנחנו כן קיימנו דיון עם משרד הבריאות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, אבל לא הגעתם איתם להסכמה, ורק עכשיו הגעתם.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   


	"[חדש]
	31.
	ההוראה המחייבת – Directive 2014/32/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of measuring instruments (MID) – דירקטיבה למכשירי מדידה – 


	
	
	(א)	תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."



 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

הדירקטיבה הזו באמת מתייחסת לאפקט המדידה של המכשירים, כמו מוני גז שיש לנו תקן למוני גז ושל מערכות גז. אנחנו גם הצמדנו כניסה של האסדרה הזו לתוקף לאותה הרגולציה בתחום של הגז, שזה יהיה באותו מועד ואז שתיהן יכנסו.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

האם הכוונה למשאבות דלק? כל כלי מדידה?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

בעיקרון כן, אבל נכון להיום בתקינה רשמית יש לנו רק מוני גז.

	"[חדש]
	32.
	ההוראה המחייבת – Directive 2004/42/EC of the European Parliament and of the Council of 21 April 2004 on the limitation of emissions of volatile organic compounds due to the use of organic solvents in certain paints and varnishes and vehicle refinishing products – דירקטיבה לתרכובות אורגניות נדיפות בצבעים ובציפויים או לכות – 


	
	
	(א)	תחילתה – ז' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025)."



 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

מדובר ברגולציה שמגבילה חומרים נדיפים מהתרכובות, כדי למנוע סכנה לציבור ולבריאות האדם. מדובר בתרכובות שנמצאות בצבע גם אם עדיין לא צבענו וגם אחרי הצביעה. זו רגולציה חשובה ורלוונטית מאוד, וכאן יש תקינה בתחום הצבעים והלכות שעל אותם המוצרים חלה אותה רגולציה אירופאית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

האם זה מתייחס למוצרים או לתהליך העבודה?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זה מתייחס למוצרים, כדי שלא תהיה נדידה של החומרים המסוכנים במוצרים האלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   
 
איגור, האם אתה עובד קבוע של המשרד? או בחוזה אישי? 

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

למה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אי אחרי כל מה שאתה לומד, אתה הופך להיות האדם הכי חשוב בדבר הזה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זה לא אני שלומד באופן אישי כי יש צוות שלם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אי אפשר לגעת בכם. לא עניתם לי על השאלה, האם אתם עובדים קבועים?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

לא, אני בחוזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עד מתי?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

לדעתי עוד שנה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז צריכים להאריך לך את זה לפחות לעוד ארבע או חמש שנים, אחרת אם אתה עוזב צריכים להתחיל הכול מאפס. זה לא הגיוני.


 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

היושב-ראש, אנחנו לא מוותרים עליו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

צריך לדבר על זה עם השר, אני לא צוחק, אני מדבר ברצינות. 

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

	"[חדש]
	33.
	ההוראה המחייבת – Commission Directive 93/11/EEC of 15 March 1993 concerning the release of the N-nitrosamines and N- nitrosatable substances from elastomer or rubber teats and soothers – דירקטיבה לשחרור תרכובות ניטרוזמינים ממוצצים ומפטמות שעשויים מגומי או מאלסטומר – 
 

	
	
	(א)	תחילתה – ג' בשבט התשפ"ה (1 בפברואר 2025)."



גם כאן זו רגולציה משלימה שחלה על מוצצים ופטמות, וכפי שציינתם קודם לכן באסדרה מספר 3 ודחיתם את זה ל-1 במאי, אז גם כאן נעשה תיקון.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אסדרה מספר 2.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

כן, אסדרה מספר 2.


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

האם גם פה צריך לדחות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בגלל הדחיה הקודמת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

1 במאי 2025?

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

כן, והניסוח יהיה ניסוח דומה לתחילתה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

רגע, האם יש עוד מוצרים שזה חל עליהם, חוץ מהמוצרים האלה?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

לא, יש את המוצצים ואת הפטמות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז לא צריך לכתוב כאן שזה רק לעניין מוצרים מסוימים?

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

לא. 

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

הכול 1 במאי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כמה עמותות שקשורות לילדים יש פה? שניים?

 << דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   

אנחנו ארגון בטרם לבטיחות ילדים.


 << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >>   

אנחנו באופן כללי בנושאים האלה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

וזה טוב שכך.


 << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >>   

איגוד, תודה רבה על שיתוף הפעולה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ודאי שהנושא של הילדים חשוב מאוד, אבל צריכים להבין שאם באירופה אין בעיות בטיחות, אין סיבה שבישראל יהיו בעיות בטיחות כאלו. 

 << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >>   

השאלה מה עם היישום של הרפורמה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש רק את הבעיה של האכיפה ושל הבדיקות.


 << דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   

בדיוק, זו הנקודה. האסדרות באירופה לעתים מחמירות יותר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה דבר שאנחנו נבדוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

רק שצריך שיהיה בסיס ידע כדי לאכוף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ולכן דחינו לכם את זה קצת, למרות שכבר תקפו אותי בתקשורת ובאינטרנט למה לא הסכמתי לדחות את זה לגמרי. צריך להבין שגם שם יש ילדים שמשתמשים באותם מוצצים, וזה אותו הדבר פה. אין סיבה כששם אין בעיות, שדווקא פה יהיו בעיות.


<< דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   

החשש הוא לא ממה שעומד באסדרות האירופיות, אלא ממה שייכנס לארץ שהוא לא בהכרח תואם, אם זה יבוא מקביל או דברים כאלה ואחרים, מזה החשש שלנו.

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

איך את מתמודדת עם היבוא האישי? 

<< דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   

איך אני מתמודדת מבחינת הרגולטור או מבחינת הצרכן?

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

מבחינת המודעות של הצרכן. אנשים לא יודעים, רואים מחיר זול וקונים מוצרים ביבוא אישי.

<< דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

אנחנו במשרד הבריאות אומרים לאנשים לא לקנות מוצרים כאלה מהאינטרנט.

<< דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   

ברור שהיום נכנסים הרבה דברים לישראל שהם גם מאתרים מפוקפקים של סחר, אנחנו יודעים את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ביבוא האישי כל אחד לוקח אחריות על עצמו, זה העניין. 

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

ברגע שהמוצרים יקרים פה, אנשים מעדיפים לקנות ביבוא אישי מוצרים פחות יקרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ועל זה הם לוקחים את הסיכון שהמוצץ לא יהיה טוב.

<< דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   

אני גם סבורה שכשהצרכן הישראלי מזמין מאתרים כאלה ואחרים שלא נבדקים, הוא יודע במידה מסוימת שהוא צריך להיות יותר מודע לסכנות, בהשוואה לזה שכשהוא מגיע לשווקים בישראל, הוא קונה משהו ומניח שזה עבר את הבדיקה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם יש בעיות במוצרים שמייבאים אותם באופן אישי, כשמדובר בילדים קטנים ובתינוקות, יכול להיות שצריך לתת אזהרות במסגרת האתר שלכם.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אנחנו כל הזמן נותנים אזהרות. אני מזמין את כולם לעיין באתר שלנו, זה נקרא אתר מוצרים מסוכנים, שם יש אפשרות לבצע בדיקות און-ליין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז תוציא הודעה מתקנת להודעה שלכם לתקשורת.

 << דובר >> עדי פרטוש: << דובר >>   

זה אתר נהדר וחשוב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נמשיך לקרוא בבקשה.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   


	"[חדש]
	34.
	ההוראה המחייבת –Directive (EU) 2020/2184 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2020 on the quality of water intended for human consumption – דירקטיבה למי שתייה – 
 

	
	
	(א)	תחילתה – שלוש שנים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה פה זה שלוש שנים?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

קודם כל, זו דירקטיבה אירופאית מקיפה מאוד שנועדה למנוע זיהום מי שתייה שמגיעים לבני אדם. הדירקטיבה הזו רלוונטית לקבוצה ארוכה מאוד של מוצרים שיש לנו, בין אם זו צנרת, ברזים וכל מיני מוצרים שבאים במגע עם מי שתייה. אנחנו ביקשנו לתת לדירקטיבה הזו דחייה של שלוש שנים מכיוון שנכון להיום קיימות תקנות בריאות העם במשרד הבריאות שמדברות על האירוע, והן מסדירות את הנושא. אני מזכיר שבחודש אוגוסט, במסגרת התקנת החוק, הוועדה גם קיבלה החרגה והתאמה של דרישות משרד הבריאות לגבי מי שתייה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה מה שרציתי לשאול – איך זה מתיישב עם מה שכתוב בחלק ג' לתוספת? שאם המצרך בא במגע עם מי שתייה, הוא מתאים לדרישות לפי פקודת בריאות העם?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

נכון. עדיין חייבים לשקף את הנושא, ואנחנו מניחים שבמהלך שלוש שנים הנושא הזה ייבחן, ואז או שמשרד הבריאות יישארו בתקנות שלו, או שיאמצו את הרגולציה האירופית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כלומר, יכול להיות שלקראת התחילה של הדירקטיבה הזו, יידרש שינוי גם בחלק ג'? זה מה שאתם אומרים?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

יכול להיות. קיימנו דיון עם משרד הבריאות בנושא, ונניח אם יש לנו החרגה חמורה מאוד לעניין של העופרת, חומרים עשויים עופרת שבאים במגע עם מי שתייה, אז ברגולציה האירופית הזו ישנה גם החרגה לנושא של העופרת. משרד הבריאות, באיזו שנה היא נכנסת לתוקף באירופה?

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

אני אסביר – בתקנות של משרד הבריאות יש לנו דרישה שהמוצר יעמוד בתקן ישראלי, ואנחנו דרשנו ריכוז נמוך של עופרת שבאה במגע עם מי שתייה. אני מזכירה שעופרת פוגעת בהתפתחות הנוירולוגית של ילדים, ואני חייבת להגיד שעבדנו גם עם התאחדות התעשיינים ויש תעשיינים מקומיים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

וגם עם הגנת הסביבה.

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

כמובן גם עם הגנת הסביבה. עם התאחדות התעשיינים זה היה תהליך של לפחות 10 או 15 שנה, והיו שם היו השקעות גדולות מאוד של התעשייה המקומית, כדי לעמוד בדרישות של משרד הבריאות. כמובן שהדרישות בדירקטיבה האירופית הן טובות ומחמירות ואין לנו התנגדות באופן כללי לאמץ אותן, למעט, הדירקטיבה האירופית מפרטת סגסוגות שונות ותחולת העופרת המותרת. יש סגסוגת מסוימת שמותר שיהיה שם ריכוז גבוה מאוד של עופרת עד 2031. זאת אומרת, שההחרגה היא לזמן קצר, ואנחנו חוששים שבזמן הקצר הזה, כשהדירקטיבה הזו תיכנס לתוקף, אז יהיה מותר לייבא עד 2031 מוצרים במגע עם מי שתייה עם תחולה גדולה של עופרת.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אנחנו חושבים שבפרק הזמן הזה, כשיש לנו עוד שלוש שנים, זאת אומרת שלוש פלוס שלוש שנים נוספות, החברים ממשרד הבריאות יוכלו להגיש בקשה לוועדת חריגים ולהחריג דווקא את הנושא של העופרת ברגולציה זו לעוד שלוש שנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מתי הם יגישו? בעוד שש שנים?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

למעשה, האירופים אומרים שאצלם נושא העופרת ייכנס בעוד שש שנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האירופים גם אומרים את זה, הבנתי.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אשמח להתייחס לכניסה לתוקף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שמעת את הסיבה.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

לא, אני מדבר על הנושא הזה, אבל בהקשר אחר. הרגולציה האירופאית של הדירקטיבה של המוצרים שבאים במגע עם אש, זו דירקטיבה טובה כמו שתמר אמרה, ולכן אני לא מבין למה דוחים את זה בשלוש שנים. בוא נביא את זה קצת קודם.

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

נכון להיום, תקנות בריאות העם חלות, אנחנו לא ביטלנו אותן.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

נכון, אבל ברגע שבאירופה כבר מתיישרים לפי הדרישה שלנו על תחולת העופרת, למה שלא מאותו מועד - - -  

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

כי הם לא מתיישרים, זה בדיוק העניין. יש סגסוגות שמאפשרות ריכוז הרבה יותר גבוה של עופרת.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אז את יכולה להגיד שיביאו את הכול חוץ מהסגסוגת. למה את כל השאר לא להקדים ולחכות שלוש שנים? 

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

כי כך החוק. החוק קובע שלכל משרד ממשלתי יש זמן להיערך ולשקול את זה. החוק לא קבע שאנחנו באופן מיידי צריכים לבטל את תקנות בריאות העם.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אבל לא צריך לתת שלוש שנים. על זה אני מדבר, בואו נעשה את זה שנה וחצי או שנתיים. בניין עם כל המון האסדרות שהם צריכים לתקן קיבלו שנתיים, אז למה אתם שלוש?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כי גם באירופה מדברים על שש שנים.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

בסדר. ברגולציה של הבניין נתנו שנתיים למשרד השיכון כדי לסדר את הכול, וכאן מבקשים  משהו הרבה יותר פשוט. למה לחכות שלוש שנים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כי יש פה את משרד הבריאות וגם את הרגולטור של הכלכלה, ואני לא נוגע בזה. יש סיכונים לנושא של הכספית, ולכן עזוב אותי מזה. אגב, תמיד אפשר לתקן את התאריך – קחו את זה בחשבון. תפנו אליהם, תשכנעו אותם והם יבדקו את הטיעונים האלה, אם כן אז יביאו תיקון לצו. מה הבעיה? אני לא מבין. זה לא סוף פסוק.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

	"[חדש]
	35.
	ההוראה המחייבת – Directive 98/70/EC of the European Parliament and of the Council of 13 October 1998 relating to the quality of petrol and diesel fuels – דירקטיבה לאיכות דלקים – 


	
	
	(א)	תחילתה – שלוש שנים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."



גם כאן זה לא מופיע בפני הוועדה, אבל בהסכמות שהיו במשרד האנרגיה, אנחנו מבקשים להוסיף תנאי להחלה – 

	
	
	"(ב)	תנאי להחלה – 

(1)	ההוראה לא תחול לעניין דלק ביולוגי, דלק סינתטי ביומסה וביוגז כהגדרתם בהוראה מחייבת כאמור;

(2)	לעניין לחץ אדים יחולו ההוראות הבאות: 

א.	בבנזין בהתאם לתקן הרשמי, תקן ישראלי 90 חלק 2.

ב.	בסולר בהתאם לתקן הרשמי, תקן ישראלי 107 חלק 1. 

(3)	לעניין מוספים ודטרגנטים וחומרים מונעי קצף יחולו ההוראות הבאות:

 	א.	בבנזין בהתאם לתקן הרשמי - - - "



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה? הכול חדש לפי מה שאת מקריאה?

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איפה היו משרד האנרגיה עד עכשיו?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הצו הרי פורסם להערות הציבור פעמיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מי פה ממשרד האנרגיה?

 << דובר >> בת שבע אבוחצרה: << דובר >>   

אנחנו. שלום, שמי בת שבע ואני מנהלת מנהל הדלק והגז ואני חדשה בתפקיד. אני באופן קיבלתי את זה לידיים שלי לפני כשבוע, ומאז אנחנו על זה. ביומיים האחרונים של סוף השבוע האחרון הגענו להסכמות עם משרד הכלכלה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אתם הייתם אמורים להיות מודעים לכך שמתפרסם צו כזה, שהרי הייתם גם מעורבים בדיוני החקיקה. הטיוטה הזו פורסמה פעמיים להערות הציבור. אני באופן אישי קיבלתי אתמול בערב את התיקונים שאתם מבקשים, ואני מקווה שאין איתם בעיה משפטית כי כאמור לא יצא לי לבדוק אותם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האם התיקונים האלה משפיעים במשהו?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הם תנאים להחלה, הם מחריגים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה צריך לאשר החרגה פה ולא בוועדות חריגים?

 << דובר >> טלי אלבז: << דובר >>   

אלו חריגות שכבר אושרו בוועדת חריגים לתקינה הקודמת, ואנחנו חושבים שנכון להכניס את זה פה מלכתחילה, ולא לחזור עוד פעם לוועדת חריגים בשביל לאשר משהו שכבר אושר.

<< דובר >> בת שבע אבוחצרה: << דובר >>   

אני רוצה רק להוסיף שאנחנו מדברים כרגע על התאמות לאומיות - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם להבין שאנחנו לא יכולים לעבוד בצורה הזו. הממשלה מביאה לנו ברגע האחרון דברים שאנחנו חייבים לאשר מהר, ואנחנו לא מספיקים גם לעמוד בלוחות הזמנים, אז אתם גם כן צריכים לעשות את העבודה שלכם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ולהבין שבוועדה הזו אנחנו מקפידים על הליך חקיקה תקין ופרסום של נוסחים מבעוד מועד, זה דבר חשוב מאוד שלצערי חלק ממשרדי הממשלה לא מספיק מבינים או מטמיעים. התיקונים האלה היו צריכים להגיע אלינו לא במוצאי שבת, אלא בשבוע שעבר.

 
<< דובר >> טלי אלבז: << דובר >>   

יכול להיות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בטוח, לא יכול להיות.

<< דובר >> טלי אלבז: << דובר >>   

קודם כל, אנחנו מתנצלים. היה מכתב שלנו שיצא בשלב מוקדם יותר, ולא הייתה אליו התייחסות, ויכול להיות שהיינו צריכים להאיץ וללחוץ פה יותר. כרגע במצב הנתון, אנחנו רק יכולים להתנצל. 

 << דובר >> מלי טופצ'יאשוילי: << דובר >>   

אדוני, יש לי התייחסות קצרה שלדעתי חשובה מאוד, לגבי הקדמת מועדי תחולה לפי התוספת החמישית. אני רואה שלפי סעיפי החוק, אי אפשר להקדים, והיו"ר אמר כרגע שאם זה שלוש שנים, אז אפשר לדון על זה אחר כך, אבל אני חושבת שלפי סעיף החוק אי אפשר להקדים.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

בטח שאפשר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

למה אי אפשר להקדים? אפשר לשנות את התוספת.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אנחנו פשוט נצטרך לבקש מהוועדה לאשר. אנחנו נגיע לכאן, והוועדה תוכל לאשר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ברור שאפשר להקדים, אין בעיה. זו תוספת, עושים תיקון. האם אי אפשר לתקן את המועדים בעתיד?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

בטח שכן, זו תוספת. אנחנו נגיע לוועדה עם צו ונבקש לתקן.


 << דובר >> מלי טופצ'יאשוילי: << דובר >>   

שימו לב לסעיף 9(א)(2).

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

הסעיף המסמיך מגביל מאוד מכיוון שהוא מדבר על דחייה ולא על הקדמה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מסתכל כרגע על סעיף 9(א)(2). 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רגע, אולי אני טעיתי. זה נשמע לי הגיוני שאפשר לתקן, אבל נבדוק ונראה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה שאתם מבקשים להעיר זה שאין אין סמכות להקדים, אלא רק לדחות את המועד?

 << דובר >> מלי טופצ'יאשוילי: << דובר >>   

בדיוק. או לבטל או לדחות.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

לדחות זה באישור ועדת חריגים, אבל להקדים בוודאי שאפשר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

רק רגע, אנחנו בודקים את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, אם היא צודקת, אז תביאו תיקון לחוק. צריכה להיות אפשרות להקדים, זה נשמע לי הגיוני מאוד להקדים.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

הבעיה היא שתיקון לחוק זה שלוש קריאות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל זה תיקון פשוט בלי הרבה ויכוחים. מעבירים בקריאה ראשונה, ואז השנייה והשלישית מהר מאוד. הנושא ייבדק. האם משרד המשפטים נמצא פה? האוצר? לדעתי זה טריוויאלי כי זו כמו סמכות קבועה שאפשר להקדים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

את סעיף ההסמכה ניסחנו בזמנו באופן מפורט מאוד - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כי הבעיה הייתה בדחייה ולא בהקדמה, ולכן רשמנו דחייה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אם היה סעיף כללי שמדבר על שינוי התוספת בכלל, אז אתה צודק, אבל אני חושב שהסעיף נוסח באופן דווקני יותר.


 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

יש פה הקלה בדרישות וכל מיני מונחים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תבדקו את העניין הזה, ואם באמת אי אפשר להקדים, כמובן משיקולים מקצועיים, אז תגישו תיקון לחוק מהיר, ובהסמכה ניתן יהיה גם להקדים. אפשר לתקן את החוק הזה בתוך מספר ימים, אין שום בעיה. נמצאים פה משרד המשפטים, משרד האוצר ומשרד הכלכלה – אז אין שום בעיה. אם צריך, נעשה תיקון לחוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תיקון חקיקה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן. תבדקו את העניין הזה. כולם מסכימים, ולכן זה לא ייקח הרבה זמן.

 << דובר >> רות שמן: << דובר >>   

אדוני, לעניין הדלקים, אשמח להעיר. שמי רותי שמן ואני מהלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה. מכיוון שאלה תנאים שאנחנו שומעים עליהם עכשיו לראשונה, אנחנו נשמח לשהות נוספת וכבר במהלך הדיון אנחנו נבדוק את זה מול הגורמים המקצועיים אצלנו, כדי לוודא שאין איזושהי התייחסות רלוונטית לנושא הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל זה אושר בוועדת חריגים.

 << דובר >> רות שמן: << דובר >>   

זה משהו חדש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם יושבים בוועדת חריגים, לא?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זה אושר. 


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האם אתם יושבים בוועדת חריגים? האם אתם מקבלים חומר מוועדת החריגים?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

בדיון בנושא הזה, מי שהיה בוועדת חריגים הם הנציגים של משרד האנרגיה ושל משרד התחבורה כי הדלק קשור לתחבורה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

והם לא היו?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

לדעתי לא. 

 << דובר >> רות שמן: << דובר >>   

אנחנו נבדוק את זה עכשיו תוך כדי הדיון.

 << דובר >> צפריר גדרון: << דובר >>   

אלו ההוראות שנמצאות בתוספת השלישית?

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

אלה למעשה תקנים שנקבעו בתוספת השלישית, אלה שהוחרגו מהרפורמה.

 << דובר >> צפריר גדרון: << דובר >>   

זאת אומרת שאלה התקנים הישראליים שהוחרגו, וזה לא שקבעתם הוראה ספציפית כרגע?

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

התקנים עצמם הוחרגו, אבל זה לעניין אותו נושא שקבוע גם כאן בדירקטיבה.

 << דובר >> צפריר גדרון: << דובר >>   

זה הנוהג הקיים ורק לשמר אותו.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

חשוב לציין שזה שימור הקיים, ואין פה שום תקנים חדשים.


 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

התקנים הם תקנים ישראליים שמאמצים את הדירקטיבה האירופאית המתקדמת יותר. שמי אילן בנימין ואני מנהל בטיחות הגז ומנהל אגף הנדסה ורישוי במנהל הדלק והגז במשרד האנרגיה. הדירקטיבה שמשרד הכלכלה מאמץ, זו הדירקטיבה הראשית משנת 1998, ואנחנו מאמצים דירקטיבות משנת 2011 ומ-2009 שאלו דירקטיבות מעט יותר מתקדמות. השינוי המהותי שאנחנו מבקשים פה, הוא התאמה לאקלים שנמצא בארץ, זה הכול. אגב, הסוגיה גם נידונה בוועדת חריגים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בוועדת חריגים, כשמדובר בדברים כאלה, תזמינו גם את המשרד להגנת הסביבה, זה באמת לא הגיוני שאתם לא מזמינים אותם. 

 << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, לגבי התיקון בתוספת החמישית, הדברים באמת נידונו כבר בוועדת החריגים, ומבחינתנו אין בעיה להשאיר את זה כמות שזה, אלא אם כן זה באמת מייצר איזושהי בעיה שאז אפשר לעשות חלופה, שהיא לעשות עוד פעם הליך טכני לוועדת החריגים, אבל אני חושב שאפשר להשאיר את זה כמו שזה עכשיו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם אמרו שהם הולכים לבדוק את זה, אז הם יבדקו את זה ובינתיים אנחנו דנים. להבא, תזמינו אותם לדברים מהסוג הזה כי יש להם מה להגיד. האם משרד הבריאות הוזמן לוועדת החריגים הזו? לא. 

 << דובר >> ישי יונתן לנדסמן: << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, שמי ישי לנדסמן ואני ממשרד המשפטים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תמשיכו, הם בינתיים בודקים.

<< דובר >> עמית גולדמן: << דובר >>   

לגבי השטיחים ורגולציה 29.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא נגעתי בזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל כבר סיימנו את הדיון על זה.

<< דובר >> עמית גולדמן: << דובר >>   

אני מבין, אבל צריך לדייק האם הסיבה שאנחנו משאירים את תוספת (ב)(1) היא נגזרת מבג"ץ?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

היא נגזרת מהמהות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

המהות של המוצרים האלה מחייבת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה רק בטיחות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מה שהם אמרו זה שהבג"ץ העלה את הסוגיה, ולא שפסיקת בג"ץ בעניין מחייבת.

<< דובר >> עמית גולדמן: << דובר >>   

בהליך הטכני, האם צריך להעביר את זה דרך ועדת חריגים, או שצריך לעשות את השינוי הזה דרך התוספת הזו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הכנסנו את העניין הזה בגלל שגם חבר הכנסת דנינו העיר על העניין הזה של בתי מלון וכו'. זה נשאר כפי שהם ניסחו, וכמובן שאם תראו בעתיד שיש עם זה בעיה, תביאו את זה לפה.

<< דובר >> עמית גולדמן: << דובר >>   

אני מבין, אבל במהות אם אנחנו יוצרים החרגה מול הרגולציה האירופית, גם אם היא מוצדקת - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זו החרגה שלא מחייבת ועדת חריגים, זו החרגה בבסיס.

 << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >>   

לכן אני שואל, כי אם זה נגזר מבג"ץ, אז אני מצליח להבין.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

איתי הסביר שבג"ץ למעשה רק הציף את הדילמה של הסיכון ושל זכות הצרכן להחליט, ולפי זה הם קבעו את הסימון.

<< דובר >> עמית גולדמן: << דובר >>   

איגור, האם אתה רוצה לעשות איזשהו ביטול של התקן? האם אתה חושב שנכון לעשות את זה דרך ועדת חריגים או לעשות את זה כאן?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

רק רגע, אנחנו יכולים לשקול ביטול רשמיות מהתקן לשטיחים מטלטלים בלבד, ולא מהשטיחים האלה שאתם רואים פה, כי זו סכנת נפשות. אפשר לחשוב על ביטול השטיחים המטלטלים לתוך הדירות, אבל השטיחים האלה חייבים להיות רשמיים.

 << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >>   

ולעשות את זה דרך חקיקה ולא דרך ועדת חריגים, את זה אני לא מצליח להבין.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

ברגע שנבטל רשמיות, זה כבר לא יחול וזה כבר לא יהיה רלוונטי.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

בגלל שזו הוראה חדשה שאנחנו מביאים אותה עכשיו בפני הוועדה - - - נשאיר את התנאי להחלה. ככל שהיינו מביאים את זה אחרי שההוראה נחקקה - - - 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אם זה לא בג"ץ, אז מה מיוחד שזה בתוך התוספת החמישית? אני לא מצליח להבין.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

העובדה שאנחנו לא השתכנענו שזה מסוכן.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

למשרדים אחרים שגם אמרו שזה מסוכן, אתם אמרתם להביא את זה לוועדת חריגים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משרד האוצר, אם תגיעו להסכמה תגידו לי בבקשה, כעת נתקדם.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   


	"[חדש]
	36.
	ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2023/2405 of the European Parliament and of the Council of 18 October 2023 on ensuring a level playing field for sustainable air transport (ReFuelEU Aviation) – רגולציה לדלק תעופתי – 


	
	
	(א)	תחילתה – שלוש שנים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."



גם כאן ממשרד האנרגיה מבקש להוסיף איזשהו תנאי להחלה שלא מופיע בפני הוועדה – 

	
	
	"(1)	ההוראה לא תחול לעניין דלק תעופתי בר קיימא SAF ודלק סילוני סינתטי כהגדרתם בהוראה מחייבת כאמור." 


		
להבנתנו, מדובר בהיערכות של המערכות, ואנחנו נשמח שמשרד האנרגיה יסביר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

קודם צריך להסביר מה היא הרגולציה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זו רגולציה שדנה בדלק סילוני למטוסים, בין אם זה במערכות הצבאיות ובין אם זה באזרחי, ומשרד האנרגיה ביקשו מאתנו להחריג מתוך הרגולציה דלק תעופתי בר קיימא וסילוני סינתטי.

<< דובר >> טלי אלבז: << דובר >>    
 
נדייק פה, שהרגולציה מחייבת שימוש בדלק מתקדם, דלת סינתטי או ביולוגי, והמערכות בארץ עוד לא מוכנות לזה, אנחנו מתכוונים להחיל את זה בצורה מתונה יותר. מדברים פה על חובה שחלה ברגולציה שמבקשים לאמץ, ואנחנו מבקשים כרגע 	לא להחיל את החובה הזו.


 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אבל בסוף זה תלוי באותן החברות שמחזיקות את המטוסים, ואם זה לא מתאים להם, הם לא ישתמשו. הרגולציה צריכה להיות כי אם נניח שנוחת פה מטוס של חברה זרה, והם כן רוצים, אז למה שהעניין הזה לא יוסדר?
 

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

אנחנו לא אמרנו שאנחנו לא נסדיר את הנושא, אנחנו נסדיר את הנושא טיפה מאוחר יותר, כי נכון להיום המערכות שלנו לא מתואמות כדי להחיל דלק כזה שנקרא SAF – Sustainable Aviation Fuel, שזה דלק תעופתי בר-קיימא. למעשה זה להכניס חומרים שהם סינתטיים לדלק הסילוני הקיים, וכדי להתאים את המערכות שלנו, שהן מערכות תשתית גדולות וארוכות מאוד, לוקח זמן. אנחנו פשוט צריכים להגיד לחברות התשתית להתכונן לאירוע הזה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אם אין לו אפשרות, אז הוא לא יביא את זה. הרי לא אתה תביא את זה, אלא שהחברה הפרטית מביאה את זה, אז מה הבעיה?

 << דובר >> טלי אלבז: << דובר >>   

לא, אבל לפי הרגולציה אני מחייבת אותה להביא, והיא לא תוכל להביא. מה שאנחנו רוצים פה, זה שלא תחול החובה הזו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם היא חייבת להביא, אז כן, אין בעיה.

 << דובר >> צפריר גדרון: << דובר >>   

אבל כל ההסדר הוא לא חובה, זו חלופה לתקנים ואתה יכול לבחור אם אתה נשאר בתקן הישראלי, לא? 

<< דובר >> טלי אלבז: << דובר >>   

אני לא יודעת מה האסדרה קובעת, זה הם  יודעים.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

זה באמת ברמה של היתר ולא ברמה של איסור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אם הוא חייב בעתיד להביא.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

הם רק אומרים שמותר לו להביא לפי התקן האירופי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

היא אומרת שפה זו חובה.

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

חבר הכנסת דנינו, כדאי לזכור שלא מדובר פה על מוצר צרכני או על משהו שייצר פה עכשיו שינוי לטובת הצרכן, אלא שאלה עניינים שלB2B , ואם זה מה שהרגולטור אומר בשביל לשמור על הבטיחות של הנוסעים ושל המנועים, שלוקח לו עוד זמן להתארגן, אז בסדר. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

צריך רק לקחת בחשבון שדווקא הרפורמה הגדולה הזו יכולה להיות הזדמנות לשינוי בתשתיות, כי אני מניח שהן מתקדמות וחסכוניות יותר ורעילות ומסוכנות פחות, ולכן זו ההזדמנות ולא כדאי להשאיר את זה פתוח – שיגידו לנו מתי הם רוצים להסדיר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הינה, אומרים לך שלוש שנים.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

גם אחרי שלוש שנים זה לא יחול. חבר הכנסת דנינו אמר נכון.

<< דובר >> בת שבע אבוחצרה: << דובר >>   

יש מדרג. גם בדירקטיבה עצמה מפורטים השיעורים מתחילת 2025, ואנחנו למעשה מבקשים לדחות את זה מכיוון שכרגע אנחנו בטיוטת חקיקה, יש תהליך ויש תכנית סדורה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כל מה שקשור למשרד האנרגיה אתם רוצים לדחות.

 << דובר >> בת שבע אבוחצרה: << דובר >>   

אנחנו מבקשים להסדיר את זה. לדחות את זה כדי ליישם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בשביל זה יש ועדת חריגים, למה אתם לא פונים לוועדת חריגים? למה צריך להכניס את זה לחוק? את כל הדברים אתם מכריחים אותנו להכניס לחוק כשיש ועדות חריגים, תפנו אליהם.

<< דובר >> טלי אלבז: << דובר >>   

אנחנו חושבים שזה לא נכון כבר להכניס את המשק לסחרחורת כזו שאומרת שעוד מעט אנחנו מכניסים להם דלקים כשהמשק לא ערוך לזה. יש אצלנו עבודה שנעשית לצורך הכנה מדורגת של המוצרים האלה.

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

באילו מדרגות? 

<< דובר >> טלי אלבז: << דובר >>   

האמת היא שאני לא זוכרת בדיוק, אבל מדובר במדרגות שהן קצת יותר איטיות ממה שכתוב בדירקטיבה. 

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כמה במקום שלוש שנים? 13?

<< דובר >> טלי אלבז: << דובר >>   

לא, אנחנו מדברים על דחייה של שנים ספורות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לגבי כל התיקונים של משרד האנרגיה, זה אומר שאף פעם זה לא יחול?

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

לא. התיקונים שקשורים לנצילות אנרגטית ודברים כאלה היו משהו אחד, והתיקון שקראנו קודם לגבי הדלקים זה מה שאושר בוועדת חריגים, ועכשיו זה התכנון הנוסף לגבי דלק סילוני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר. 

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   


	"[חדש]
	37.
	ההוראה המחייבת – Directive 2011/65/EU of the European Parliament and of the Council of 8 June 2011 on the restriction of the use of certain hazardous substances in electrical and electronic  equipment (RoHS) – דירקטיבה לשימוש בחומרים מסוכנים בציוד חשמלי אלקטרוני – 


	
	
	(א)	תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."



 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זו רגולציה מרחיבה שהיא מחייבת יצרנים של ציוד חשמלי ואלקטרוני להשתמש בתהליכי ייצור בחומרים, שבתום השימוש במכשירים האלה לא תהיה פגיעה באיכות הסביבה.

 << דובר >> צפריר גדרון: << דובר >>   

ובמי שעוסק במחזור.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כן, שאחרי כן גם זה יקל במחזור.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

איגור, תן דוגמה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כל הרכיבים האלקטרוניים שאתה משתמש בהם בייצור מכשירים חשמליים, צריכים להיות כאלה שניתנים למחזור, ואם לא, אז שהם פוגעים באיכות הסביבה לאחר תום השימוש ברכיבים האלה.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אני רק רוצה לוודא שזה שנתתם פה כניסה לתוקף דחויה ב-18 חודש, לא הולך לפגוע ברצון שכבר ב-1 בינואר יביאו מוצרי חשמל ואלקטרוניקה לפי הרפורמה הזו. 

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זה לא יפגע.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

כי כמעט כל המוצרים האלה צריכים.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   


	"[חדש]
	38.
	ההוראה המחייבת – Directive 2014/34/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to equipment and protective systems intended for use in potentially explosive atmospheres (ATEX) – דירקטיבה לציוד ולמערכות מיגון בסביבה פוטנציאלית לפיצוץ – 


	
	
	(א)	תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19."



 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

מדובר בתנאים מיוחדים למכשירי חשמל ואלקטרוניקה שנמצאים בסיוע הנפיצה. אני אתן לכם דוגמה – נניח שלטי יציאת חירום הם שלטים שהדרישות עבורם הם גם בהבערה נפיצה, ואנחנו מבקשים להכניס את זה עם הכניסה לתוקף. יש לנו מספר תקנים רשמיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין בעיה. אני רואה גם שאין הערות, אז תתקדמו.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   


	"[חדש]
	39.
	ההוראה המחייבת – Directive 2000/14/EC of the European Parliament and of the Council of 8 May 2000 on the approximation of the laws of the Member States relating to the noise emission in the   environment by equipment for use outdoors (NOI) – דירקטיבה למפגעי רעש בשימוש בציוד חוץ – 


	
	
	(א)	תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19."



 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

הכוונה בציוד כמו נניח מזגנים או כלי עבודה שעובדים בחוץ ושפליטת הרעש מהם תהיה מוגבלת והם פחות יפגעו בבני אדם ובסביבה, זו הרגולציה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אוקיי.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   


	"[חדש]
	40.
	ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2024/573 of the European Parliament and of the Council of 7 February 2024 on fluorinated greenhouse gases (F-gas) – רגולציה לגזי חממה פלאורידיים – 


	
	
	(א)	תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 19."



 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

פה זו רגולציה שמגבילה שימוש בגזים פלואירידיים שמשתמשים בהם היום במערכות מיזוג אוויר ובמקררים, והם פוגעים בשכבת האוזון, ולכן הרגולציה הזו נועדה להפחית שימוש בגזים האלה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

גם פה מועד התחילה שקורה אוטוטו לא פוגע מבחינתכם בהיערכות ליישום?

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

לא.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אבל כבר היום יש איסור על הגז.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כבר היום יש מגבלות בישראל לגבי השימוש והיבוא של גזים האלה.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

	"[חדש]
	41.
	ההוראה המחייבת –Commission Regulation (EU) 2022/1616 of 15 September 2022 on recycled plastic materials and articles intended to come into contact with foods – רגולציה לפלסטיק ממוחזר שבא במגע עם מזון – 


	
	
	(א)	תחילתה - א' באדר התשפ"ה (1 במרס 2025)."



 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

צריך לראות הרגולציה הזו ביחד עם רגולציות אחרות שדנו עליהם בסעיף הקודם. הרגולציה הזו מסדירה תהליך של ייצור מוצרים מפלסטיק ממוחזר שבאים במגע עם מזון. זה תהליך מורכב מאוד והרגולציה נכנסה לאירופה לפני מספר שנים בצורה כבדה ממש, ואפילו יצרנים ישראלים שמייצאים חומרי גלם לאירופה נדרשו לעמוד ברגולציה הזו. מכניסים אותה ביחס עם הרגולציה למגע עם מזון.

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

איגור, לגבי המוצרים האחרים בקטגוריה הזו, נתתם תנאים נוספים, ופה הם לא מופיעים?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

פה לא.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

התנאי מופיע ברגולציה העיקרית, ובכל מקרה עוסק שמביא את המוצר הזה, צריך להחזיק את אותם המסמכים.

 << דובר >> תמר ברמן: << דובר >>   

אוקיי.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

	"[חדש]
	42.
	ההוראה המחייבת –Regulation (EU) 2023/1230 of the European Parliament and of the Council of 14 June 2023 on machinery – רגולציה למכונות – 


	
	
	(א)	תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."



 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

הרגולציה הזו היא רגולציה שגם מעדכנת דירקטיבה למכונות, שכבר דיברנו עליה קודם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה היא מסדירה?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

את אותו ציוד מכונות, כמו לדוגמה בלונה פארק, המעליות וכל זה, זה ציוד מכונות כבד. אלה לא מוצרים צרכניים בכלל.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זאת אומרת שאלו דרישות בטיחות שנוגעות למכונות מסוגים שונים.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כן, כלי עבודה וכו'.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ואני מבין שהיא כללית, אחת מהרגולציות הרוחביות?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

	"[חדש]
	43.
	ההוראה המחייבת –Directive 2009/30/EC of the European Parliament and of the Council of 23 April 2009 amending Directive 98/70/EC as regards the specification of petrol, diesel and gas-oil and introducing a mechanism to monitor and reduce greenhouse gas emissions and amending Council Directive 1999/32/EC as regards the specification of fuel used by inland waterway vessels and repealing Directive 93/12/EEC – דירקטיבה למפרטים לבנזין, סולר ודלק והכנסת מנגנון לניטור והפחתת פליטת גזי חממה – 


	
	
	(א)	תחילתה – 3 שנים מיום תחילתו של תיקון מס' 19."



 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

הרגולציה הזו כבר קיימת בישראל, היא נועדה להפחית פליטות של חומרים מסוכנים שפוגעים בגזי חממה כתוצאה משריפה ברכב.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

למה צריך לחכות שלוש שנים?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

נכון להיום, אין לנו בתקנים דרישות לעניין הזה, אז זה לא משפיע עלינו, כי בתקן הרשמי אין דרישה רלוונטית לרגולציה הזו, ולכן גם אם מכניסים היום וגם מכניסים בעוד שלוש שנים, זה לא משנה, ובכל זאת רצינו לתת לכולם זמן להתארגן. זה לא משפיע.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל אם למעשה אין תקינה רשמית, אז מה רלוונטית הדירקטיבה?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אנחנו רוצים שגם המשרד להגנת הסביבה וגם משרד התחבורה יהיו ערוכים לזה וידעו להתמודד עם הרגולציה הזו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא כל כך הבנתי, האם אתם מחכים שיגובשו מפרטים?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

הם נותנים תאריך יעד כדי שמשרדים האלה יבואו עם תקנות שמסתדרות עם הרגולציה הזו.

 << דובר >> טלי אלבז: << דובר >>   

אנחנו במשרד האנרגיה לא מכירים את ההוראה הזו.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זה לא המוצר עצמו, אלא שזה מה קורה עם תוצרי שריפה.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

 זו למעשה אסדרה שמשלימה לאסדרות שכבר אימצנו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון, אבל אני שאלתי מכיוון שכל הזמן המוטו שלנו היה שכשיש דרישות תקינה רשמיות, לצידן יחולו אסדרות אירופיות באותם העניינים, ואם אין דרישות תקינה, לא הבנתי מה היא הרלוונטיות של הדירקטיבה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

יש תקן רשמי לדלק, לבנזין ולסולר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז למה התכוונת כשאמרת שאין דרישות?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

בתוך אותם התקנים אין דרישה לדרישות של רגולציות.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

אלו לא דרישות שאנחנו דורשים מכוח זה שקיים סעיף בתקן רשמי שמבקש את אותה אסדרה, אלא שזה פשוט משהו משלים לאותו מוצר. כלומר, כשמישהו ייבא את המוצר הזה לישראל, הוא יצטרך לעמוד גם באסדרה שבאמת רלוונטית לסעיפים שמקבילים בתקנים הרשמיים, אבל גם באסדרה שאומרת שהמוצר הזה תקין באירופה והוא עומד באסדרה האירופית.

 << דובר >> טלי אלבז: << דובר >>   

אנחנו לא מכירים את התוספת הזו שעכשיו הוספתם.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

לא הוספנו אותה עכשיו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

היא פורסמה להערות הציבור.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זה כבר קיים.

 << דובר >> טלי אלבז: << דובר >>   

לא ראינו את 43.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

היא פורסמה להערות הציבור בסבב השני, נכון?

כ << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משרד האוצר, האם סיימתם את העניין ששאלתם לגביו?

איתי, אני לא צחקתי בעניין המשרות שלהם במשרד האוצר ובמשרד הכלכלה, כי אם מחר בבוקר הם יעזבו, מה יקרה? אנחנו נעשה רביזיה עד שהם יגידו לי שהנושא פתור. אני רוצה שהם יסגרו את הנושאים האלה. מה ההיגיון שנתנו להם ללמוד את הכול, ומחר בבוקר הם יעזבו? שיאריכו לכל הצוות את החוזה, ומי שקבוע אין איתו בעיה.

תקריאו בבקשה את סעיף 2, ואחרי כן נעשה הפסקה של מספר דקות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

סעיף 2 לצו.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

	"תחילה
	2.
	תחילתו של צו זה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025)." 



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עכשיו נעשה הפסקה של מספר דקות ואתם תסיימו את הבעיה הזו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

איזו בעיה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עם המזרונים. 

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אני חושב שלגבי המזרנים, אנחנו חייבים לאשר מידע לציבור, ולגבי שטיחים מטלטלים אני מוכן להוריד את זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה אתם מתעקשים על ועדת חריגים פה? 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

בסוף, יש שאלה אם יש פה משהו שהוא מתחייב. הדברים שעד היום החרגנו והם בתקנות לפני שהם עברו ועדת חריגים, זה בדרך כלל מאחת משתי הסיבות – או שזה משהו כמו שאיגור אומר שהוא לא ידע לבדוק, או שהייתה לנו כבר חקיקה קיימת שקובעת את הדבר הזה, אבל פה אין את הדבר הזה, וזה נכון כמו לכל דירקטיבה אחרת שצריכה להגיע לוועדת חריגים.
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קודם כול, אני מבקש שתקבעו את זה עם איגור, ואחרי כן אנחנו נדון בזה. 

משרד המשפטים ומשרד האוצר, אני מבקש תיקון לעניין הזה. תבדקו אם לא צריך תיקון, ואם צריך, אז תביאו לנו תיקון מהיר בעניין הזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לגבי הקדמת מועד התחילה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, כי אם יחליטו להקדים את מועד התחילה, אז שיעשו את זה בצו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, בצו אי אפשר לעשות את זה כי צריך תיקון חקיקה ראשית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אחרי התיקון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הבנתי. הסמכה בצו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא צריך את כל התהליך של משרד המשפטים עם הציבור וכל זה. תביאו לנו תיקון, נסיים את זה בשבוע ולהתראות. 

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אני מציעה שנביא את הכול כבר בבת אחת, כדי לא לעשות סתם הליך מיותר. אם תהיה אסדרה שנרצה להקדים את המועד, נביא אותה ביחד עם הכול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

כדי שנבוא ביחד עם התיקון הגדול והקטן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

האם יש לכם תיקון גדול?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

לא, אני אומרת אם נרצה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אני רוצה שתהיה אפשרות הסמכה כזו. אני לא אמתין לכם כי אני לא יודע מה יהיה ומה לא יהיה. תביאו את זה ונגמור את זה, כל עוד זה בזיכרון.

דבר שני, משרד האוצר, אני לא צחקתי כששאלתי את איגור מה קורה איתו. אני לא מוכן שכל הידע יהיה אצל הצוות הזה, ומחר בבוקר חלק מהם יעזוב. איגור מסיים בעוד שנה ואני לא יודע מה לגבי האחרים ואני בכלל לא צוחק. כל החוק נופל על איגור ועל הצוות שלו, ואני צריך בעניין הזה לדעת שהצוות הזה ממשיך לעבוד על העניין ונשאר עוד מספר שנים. אני מתכוון לזה ברצינות. כל דבר הוא אומר לי שהוא צריך ללמוד, ועכשיו כשהוא מסיים ללמוד, הוא יעזוב בעוד שנה? זה נשמע לך? 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

הממונה על התקינה זה אגף שלם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ששה עובדים?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

שמתמחים באירוע הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

במומחיות של אירופה.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אבל זה עניין של משרד הכלכלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אני אומר את זה גם לכם וגם למשרד הכלכלה. זה לא עניין של תקן, אלא עניין של היגיון.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

כשעובדים מומחים עוזבים את הממשלה, באים עובדים מומחים אחרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איך? שעכשיו ילמדו את הכול מההתחלה? 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

גל, מבחינה פרקטית אם הנושא הזה עלה, למה שלא כבר עכשיו תשבו עם איגור, כדי להאריך לו את החוזה לשלוש שנים?

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אנחנו בעד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא יודע אם שלוש שנים זה מספיק. טוב, רבותיי, אני לא צוחק ואני מדבר ברצינות. אנחנו נצביע בעד התקנות ואנחנו נגיד רביזיה עד שאני אראה את הנושא הזה כסגור. לא ייתכן שהם ילמדו את החומר, ומחר בבוקר הם לא יהיו, ואז נביא חדשים שיבואו לפה ויגידו שהם רוצים ללמוד ושהם צריכים עוד מספר שנים.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

זה לא מצחיק. איגור הוא באמת מוקד ידע ייחודי.

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה נכון, שהרי כשהוא יעזור, יבוא מישהו חדש שיבקש הארכה כי הוא לא יודע והוא צריך זמן ללמוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רבותיי, האם סגרתם את הבעיה של המזרונים? 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אנחנו צריכים דקה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קחו שתי דקות ותסיימו. נעשה הפסקה.



<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:00 ונתחדשה בשעה 12:15.) << הפסקה >>



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני שוב פותח את הישיבה. האם יש לכם הודעה לגבי סעיף מסוים?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

לגבי הסעיף שמדבר על האסדרה לטקסטיל.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

הוראה מספר 29, רגולציה לסימון מוצרי טקסטיל.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אנחנו בהחלט מוכנים לרדת מתנאי ההחלה שרשומים פה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

למחוק את 1?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כן, תוך כדי כך שאנחנו מציינים שאנחנו רואים שיש לזה סכנה וחשיבות להביא לידיעת הציבור את העניין של מעכבי הבעירה והימצאותם. אנחנו נעלה את זה בדיון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אני רוצה הצהרה. לוועדת חריגים יש סדר יום, ולאור ההצעה שלו שיש סיכון מסוים, אני צריך שההחלטה של ועדת החריגים תהיה מהירה.

 << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >>   

אנחנו באמת נעשה מאמץ שוועדת החריגים תתכנס בהקדם בנושא הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בנושא הספציפי הזה?

 << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >>   

כן, בנושא הספציפי הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש סדר יום ואני אדבר איתך בעוד שנה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אבל אם אנחנו נפנה לפני התחילה, זה בכל מקרה לא יכול להיכנס לתוקף עד שאנחנו נקבל החלטה בנושא הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, לא משנה. כרגע אנחנו מוותרים על זה והם ידאגו שהנושא הזה יידון בוועדת חריגים ויסתיים מהר מאוד. קחו לתשומת ליבכם את העניין הזה. 

לגבי מרכז הידע שנאגר כרגע, אני שוב אומר שאני מדבר ברצינות, ואני מבקש תשובות בעניין הזה ממשרד הכלכלה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

איך מאבטחים את זה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מאבטח את זה בכך שאני אגיד רביזיה על התקנות האלו. מי שבעד הצו עם התיקונים שהקראנו שירים את ידו. אין נמנעים, אין נגד.

הצבעה

אושר

פה אחד, הצו אושר.

אני אומר רביזיה, ואני מבקש שמשרד הכלכלה ייתן לי תשובות לגבי מרכז הידע הזה, ואיך הוא מטפל בזה לפני שאני מבטל את הרביזיה. איגור, עם כל הכבוד לך, לא יקרה מצב שאתה בעוד שנה תגיד שאתה עוזב או שמשרד הכלכלה יגיד שהוא לא מחדש לך את החוזה – אני לא מקבל את זה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

יש צוות מקצועי מנוסה מאוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מדבר על כל הצוות המקצועי הזה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

חברים, זה קריטי. אתם מובילים על הרפורמה הזו ואתם עובדים עליה כבר שנה או שנתיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לכל הצוות יצטרכו להאריך את החוזים, אחרת מה עשינו פה? לא הבנתי את הסיפור הזה. 

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אבל לא מבטלים את החוזים לצוות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני רוצה שיתנו לי תשובות בעניין הזה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

כולם עובדי מדינה, כל הצוות של איגור הם עובדי מדינה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל הם עם חוזים אישיים.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

כעובדי מדינה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נו אז מה? מה זה עובד מדינה? אם בן אדם עם חוזה אישי, הוא יכול מחר בבוקר ללכת הביתה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אני לא יכולה להכריח אף אחד להישאר.

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

כל אחד יכול ללכת הביתה מחר בבוקר.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

מה שטוב לאירופה טוב לישראל, ומכיוון שבאירופה מכריחים אותם, אז גם פה.


 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

כל המידע מעוגם, נמצא במערכות וגם יפורסם לציבור. גם אנחנו לא רוצים שאיגור ילך, אבל המידע הוא מידע מוסדי ולא מידע אישי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב שכיועצת משפטית הבהרת לי את התמונה, אבל אני עוד פעם חוזר ואומר שאני רוצה ביטחון בעניין הזה, שמרכז הידע יישאר. כל עוד הם לומדים את הידע, זה חלק מהעניין ואני רוצה שהוא יישאר, זה הכול.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

לגבי מידע הידע, זה בוודאות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מרכז הידע זה גם האנשים ולא רק מחשבים.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אני רק אמרתי שכל המידע מעוגם בסופו של דבר ושהאנשים הם עובדי מדינה שמתנהלים כמו שעובדי מדינה מתנהלים, לרבות ההתקשרויות עם מרכז הידע בינלאומי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני רוצה להבין – האם את רואה מצב שאיגוד בעוד שנה לא בתפקיד?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אם הוא הולך, אני הולכת.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

עכשיו הוכחת את דבריו של היושב-ראש.


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה נכון גם למשרדים אחרים, אבל לא ניכנס לזה כרגע.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אני מרגיש לא בנוח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איגור, אנחנו חושבים שזה חשוב. אתם צחקתם כששאלתי אותך, אבל אני לא סתם שאלתי. זה חשוב מאוד הדבר הזה, כי כל עוד יש תהליך של צבירת ידע וכל מיני שינויים, צריך שאותו הצוות יישאר, במקום שיבוא צוות אחר שיתחיל ללמוד הכול מאפס. בעוד 10 שנים, זה משהו אחר. 

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אני לא בטוחה שנוכל להתחייב על זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

את לא צריכה להתחייב, כי זה מיועד לשר ולנציב שירות המדינה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

גם הם לא יוכלו להתחייב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בואו נראה אם כן או לא. טוב, זה המצב ואני לא אאשר לכם את הצו בלי זה. אני מבקש שהשר ייכנס לתמונה הזו ותתנו לי תשובות.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

טוב.

 << דובר >> מלי טופצ'יאשוילי: << דובר >>   

אדוני, יש הערה קטנה שאדוני יגיד לי אם זה שווה התייחסות, כי בעיניי זה חשוב מאוד – הייתה הערה של השר כששאלתי שאלה לגבי סתירת הדינים. לפי החוק, כל משרדי הממשלה היו אמורים להעביר את הרשימה לשר ב-11 בדצמבר, ואני הבנתי מהשר וגם פה, שהם העבירו רשימה חלקית, ואני חושבת שזה אחד מהדברים שלמעשה יעכב את הרפורמה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

זה לא יעכב כי לנו יש חובה לעשות את המיפוי שלנו, ואנחנו עושים אותו. בכל מקרה, ב-9 בינואר אנחנו אמורים לפרסם את הכול, כולל מה שאנחנו איתרנו. אנחנו לא נסמכנו רק על מה שהעבירו לנו המשרדים, אלא שעשינו גם עבודה שלנו.

 << דובר >> מלי טופצ'יאשוילי: << דובר >>   

זה נושא שחשוב מאוד לעקוב אחריו.

 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

זה נושא חשוב מאוד, וגם אותו אנחנו לוקחים במלוא הרצינות, גם אם מזכירים לנו או לא מזכירים לנו. כמו שהמשנה ליועץ המשפטי אמרה – הרשימה תגיע כמו שצריך, נמלא את הדברים ונעזור למשרדים האחרים בנושא של מרכז הידע. אנחנו פה כי עמדנו בזמנים, השר העביר לוועדה ב-1 בדצמבר כמו שהחוק חייב אותו. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הישיבה נעולה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>