פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 54 ועדת העבודה והרווחה 21/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 266 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום ראשון, ט"ו בתמוז התשפ"ד (21 ביולי 2024), שעה 14:30 סדר היום: << נושא >> הצעת הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר מיכל מרים וולדיגר מוזמנים: דוריה גנות – אגף תקציבים, משרד האוצר אסף וקסלר – אגף תקציבים, משרד האוצר אורי כץ – עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר לאה בן עזרא – מרכזת בכירה מדיניות עובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון אביתר חנן – רכז אסטרטגיה ומדיניות אגף כלכלה ומדיניות בהסתדרות, ההסתדרות החדשה שלומי מור – עו"ד, סגן בכיר ליועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי חגי רזניק – יו"ר הקרן לחיילים משוחררים, יועץ לקרן, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה דוד יהלומי – מנכ"ל, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה שלמה אלוני – סמנכ"ל, המוסד לבטיחות ולגיהות רפאל חן גרסיאני – סגן יו"ר ארגון הממונים, ארגון הממונים על הבטיחות והגיהות בישראל אליקו שליין – מייסד, התארגנות נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויות רן מלמד – מייסד "נקודת מפנה" רון שיפרוני – חבר קיבוץ בארי יהודה סלומון – חבר קיבוץ פלמ"ח צובה ייעוץ משפטי: יעל סלנט מנהלת הוועדה: אורית ארז רישום פרלמנטרי: ויקטוריה שטיינברג – איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. ט"ו בתמוז תשפ"ד, 21.07.2024. הנושא הוא הצעת הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל. במשפט פשוט, כל עובד בעבודת הבניין, פועלי הבניין יוכלו לקבל תוספת במשך שישה חודשים של 3,000 שקלים כל חודש כאשר הם נכנסו לעבודה מ-1 באפריל עד 31 בדצמבר 2024. עידוד גדול מאוד לעובדי הבניין, עובדי השיפוצים וכל מי שעוסק בעבודות בשטח. להבנתי זה לא לאדריכלים אלא רק למי שנמצא בשטח? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יש הבדל בין המענק למי שהוא עובד בניין סתם לבין מי שעובד בעבודה רטובה ויהיה זכאי לפי אחד וחצי של המענק. ניכנס לנבכי ההסכם ונסביר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ניכנס ונאפשר להתייחס לכל אחד מהמשתתפים. התקיים היום דיון גדול עם משפחות רבות והיה מעמד מרגש מאוד והם הקריאו גם שיר, אבל כנראה שלא נכחתם. << דובר >> רון שיפרוני: << דובר >> לא היינו, היינו במקום אחר. שמח לשמוע שהגיעו ושקיבלת את החוברת שאנחנו מחלקים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קיבלתי גם את החוברת. << דובר >> רון שיפרוני: << דובר >> שמי רון שיפרוני, חבר קיבוץ בארי. אני מחזיק ביד את מה שאני מכנה "משחק הבינגו העצוב בעולם". יש כאן 11 פרצופים, מתוכם שבעה שכבר לא איתנו בחיים, שלושה מהם נרצחו למרות שנלקחו לעזה בחיים וזה משהו שידוע לנו בוודאות והם כבר לא איתנו. אני שומע את כבוד ראש הממשלה שלנו אומר - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה קרוב משפחה? << דובר >> רון שיפרוני: << דובר >> אני לא קרוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נותנים רק לקרובי משפחה. << דובר >> רון שיפרוני: << דובר >> אתה לא רוצה לתת לי לדבר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מציין שזכות הדיבור היא רק לקרובי משפחות החטופים. יש לך קרובים? קיבלת רשות דיבור ולכן תשלים ותדבר כאוות נפשך. << דובר >> רון שיפרוני: << דובר >> למזלי או לצערי אין לי קרובי משפחה חטופים כי קרובי המשפחה שלי שהיו בקיבוץ באותו היום נרצחו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה כן שייך, ועוד איך שייך. << דובר >> רון שיפרוני: << דובר >> כפי שהתחלתי להגיד, כאשר אני שומע את ראש הממשלה שלנו אומר שהחטופים סובלים אך עדיין בחיים ולא נהרגים, אז יש לי חדשות בשבילו, הדברים הם לא כמו שהוא אומר כי רק מהקיבוץ שלי שלושה כבר נרצחו בשבי. אנחנו עומדים היום בשעה קשה, לא תכננתי לדבר כאן, אבל אני מדבר כאן למען המשפחות של ה-11 האלו ולמען המשפחות של כל שאר 120 החטופים. אנחנו עומדים בשעה קשה של מדינת ישראל, אנחנו נלחמים בשבע חזיתות ואני כאן לדבר על החזית השמינית. החזית השמינית של המלחמה שלנו היא החזית על הנשמה של האומה, על הנשמה של האומה שמתבטאת בביטויים שהגיעו אלינו מירושת הדורות, לא תעמוד על דם רעך, פדיון שבויים הוא מצווה גדולה. הבוקר אני מסתכל בחדשות ואני רואה ששמונה חברי כנסת, חברי קואליציה מאיימים שהם יתפטרו אם תתקבל העסקה ואני שואל את עצמי איפה הם חברי הקואליציה שמאיימים בהתפטרות אם לא תתקבל העסקה ואם ימסמסו אותה שוב? אנחנו ברגעים קריטיים לחיים של מי שעדיין בחיים ואנחנו רוצים להביא את מי שנרצח לקבורה בקבר ישראל. היום פספסתי העתקת קבר, קבורה בפעם השנייה של חברת הקיבוץ שלי שלא היינו מסוגלים לקבור אותה בבארי כי זה עדיין היה שטח צבאי והיום מעבירים את קברה לבארי. כמו שלה מגיע להיקבר באדמת הקיבוץ שבו היא והוריה גרו, כך גם מגיע לכל מי שנרצח להגיע לקבורה בישראל, והחיים לשיקום. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> רון שיפרוני: << דובר >> היו לי עוד מספר להגיד, אבל בבקשה, אם זו הגישה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם יש לך משפט חשוב מאוד להגיד, תגיד. אם לא, אז בפעם הבאה. אנחנו תמיד כאן. << דובר >> רון שיפרוני: << דובר >> הפעם הבאה היא שאתם יוצאים לפגרה לכן אני לא יודע מתי תהיה הפעם הבאה ואני מקווה מאוד שלא אצטרך לחזור הנה, לא בשביל הנושא הזה. אסיים ואבקש, יש לבית הזה כוח למרות שמי שבסופו של דבר חותם על העסקה הם חברי הקבינט שהם חברי הממשלה, עדיין יש לבית הזה כוח, יש לכם יכולת להפעיל משקל ולשים את האצבע שלכם על הנקודה ולהגיד שזה עניין שהוא מהות הביטחון של מדינת ישראל. כל הזמן מדברים האם העסקה מופקרת? האם היא לא מופקרת? האם נוכל לחזור לגור? אני לא אוכל לחזור לגור בקיבוץ בארי בידיעה שהפקירו את חבריי בשבי למוות ולא אוכל לסמוך על אף חייל שיגן עליי ושהוא יודע שאם הוא חס וחלילה ייחטף, המדינה תשאיר אותו שם. אני מבקש ממכם שתעשו את מה שצריך לעשות. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יהודה סלומון: << דובר >> כבוד יושב-הראש, לדעתי זה רגע שאפשר לפנים משורת הדין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה הקשר שלך? << דובר >> יהודה סלומון: << דובר >> אני קשור לשתי משפחות, לקית' סיגל חבר טוב של אחי, וליגב בוכשטב, של אסתר ואורן מנירים. על הגב שלי תמונה של יגב ומלפנים של קית'. שמי יהודה סלומון מקיבוץ פלמ"ח צובה. אציין את חוסר האונים והחידלון שהמשפחות מרגישות במשך תשעה חודשים, אין לשער, בוודאי החטופים שנמקים שם. קרה ב-48 השעות האחרונות מעשה גדול, הותקפנו, כטב"ם פגע בתל אביב. בתוך 48 החלטנו על תגובה 2,000 קילומטר מכאן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 4,000. << דובר >> יהודה סלומון: << דובר >> עם חזור זה 4,000. 2,000, הגזמתי כי זה 1,700, אבל מותר להגזים באירוע זה. הוחלט בתוך 48 על פעולה שאף אחד מאיתנו לא יודע היה לצפות מה היא תוליד, האם היא תוליד אירוע אזורי מסוים, האם היא תפתח מלחמה ותסכן באופן אסטרטגי. כאן אנו מדברים על 120 חטופים, לא עתידי ולא אולי, שכבר 289 ימים נמקים. לעמוד השדרה המוסרי שלנו זה הכרחי שהם יחזרו על מנת שנוכל להמשיך לקיים ולהילחם בעוז ובאומץ על כל מטרותינו כ השכונה שלנו לא הולכת להתחלף, זה הולך להיות לחם חוקינו גם בעתיד. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אעדכן את החברים בוועדה, אנחנו בישיבה שלישית על משהו שהיה צריך לקחת ישיבה אחת בלבד. מדובר כאן במענק של המדינה שנותנת 3,000 שקלים בחודש לפועלים שנכנסים לעבודת בטח בענף הבנייה. זה לא כסף רב, אבל אלו עידוד ותמרוץ חשובים מאוד במצב בו מדינת ישראל עומדת שהבנייה משותקת ואין אפשרות לקבל עובדים. היה לנו שיג ושיח עם משרד האוצר והם הקציבו לעניין 30 מיליון שקלים, והשאלה הייתה האם אפשר לכלול בעניין את כל אלה שנכנסו לעבודה מ-1 בינואר שאז נפסק המענק הקודם או רק מעכשיו? כי החשש היה שיהיו פועלים רבים וה-30 מיליון שקלים יסתיימו. חברת הכנסת וולדיגר, אעדכן אותך שבשלב הראשון של שלושת החודשים לכל הסכום שמדינת ישראל הקציבה, היו פחות או יותר 400 עובדים בלבד. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> 550. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה עלה? 550. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בהסכם התמרוץ הראשון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, שזה אומר כ-4 מיליון שקלים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 550 רק בבניין או גם בחקלאות? << דובר >> קריאה: << דובר >> רק בבניין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה עלה פחות מ-4 מיליון שקלים כך שזה לא הכצעקתה, זה לא חשש, לכן ביקשנו ושלחנו אותם גם עם נציגי המכשירים – חשבתי שאלו נציגי העובדים, הבנתי שלא וחבל שאין גם את נציגי העובדים עצמם – הם הגיעו להסכמה מסוימת עם האוצר לגבי 1 באפריל, כלומר נתחיל לספור מ-1 באפריל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אולי שיציגו את המשמעויות התקציביות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לכם את הנתונים? << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> אסף וקסלר, אגף תקציבים, משרד האוצר. אנחנו יכולים להציג אך אדגיש שזו לא רק שאלה תקציבית. בסוף כל השיח הוא בשביל להכניס עובדים חדשים, אנחנו לא חושבים שנכון להקצות משאבים וכממשלה להתערב במקומות שאנחנו לא רואים ערך בהתערבות ממשלתית בהם. במקרה זה בעובדים שכבר נכנסו לענף. קיימים מנגנונים מסוימים שהמדינה מסייעת לעובדים להישאר במקום עבודתם, אנו לא חושבים שכאן זה נדרש וודאי לא כאשר קיים מחסור כה משמעותי של עובדים בענף כפי שהתייחסת. אנחנו מאמינים שעובדים שנכנסו לענף הם עובדים טובים. המעסיקים ירצו להישאר אותם וככל הנדרש יעלו להם את השכר, יתנו להם הכשרות וישפרו להם את התנאים וכיוצא בזה. רואים את זה קורה כבר היום ביחס לעובדים שעבדו בענף לפני 7 באוקטובר. בהתאם אנחנו חושבים שנכון שהמדינה תתערב ותקצה את המשאבים היחסית מצומצמים שיש לה כי בסוף יש צרכים רבים למלחמה, בשביל לקלוט עובדים חדשים לענף. זו מטרת ההסכם ולמען זה ייצרנו את המנגנון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה ההבדל בין עובד בשטח לבין פקיד במשרד עורכי דין שגם יקבל או לא יקבל? << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> לא יקבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איך אתם מאבחנים את זה? << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> זה רשום בהגדרות ההסכם. אפשר להתייחס. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> עורך דין אורי כץ, הלשכה המשפטית, משרד האוצר. ההסכם עוסק ספציפית בעבודה באתר בנייה ובנוסף ייוחדו מקצועות ספציפיים של מקצועות הבנייה והשיפוצים כהגדרתם בלוחות של ביטוח לאומי. כלומר, הנהלת חשבונות ומקצועות כאלו - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא כלולים. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לא רוצה להגיד לעומק על הענף, אבל ספציפית עורכי דין זה משרדים חיצוניים רבים שהם לא בהכרח עובדים אצל הקבלן. העבודה יוחדה כאן למי שעובד באתר הבנייה עצמו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בהסכם כמובן לא כתוב אתר בנייה אלא כתוב "החל לעבוד אצל מעסיק בענף הבנייה, בעבודות בנייה או שיפוצים" כלומר זה צריך להיות בעבודות בנייה או שיפוצים, זה לא בדיוק אתר בנייה. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> עבודות בנייה, במהות זו העבודה. עורך דין לא עוסק בעבודה בנייה, אבל הוא יכול אם הוא עובד טוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אולי נקריא את ההסכם על מנת שנוכל להתקדם? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> "הואיל: ובשל מצב הלוחמה שהחל עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023, נוצר חוסר בעובדים בענף הבניין אשר מאופיין בחוסר של עובדים זרים בכל הארץ; והואיל: ובפרק הזמן שחלף מאז פרוץ המלחמה העניקה ממשלת ישראל מענקים לעידוד תעסוקת עובדים מקומיים בענף הבניין, בהתאם להסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל שנערך ונחתם בירושלים ביום י"ד בכסלו התשפ"ד (27 בנובמבר 2023) (להלן – מענק התמרוץ הראשון); והואיל: ויציאה לעבודה והמשכיות תעסוקתית הינם חלק מהמאמץ המלחמתי ומחוסנו של המשק, נבנתה תכנית סיוע לעובדים ומעסיקים שתתמוך בגיוס מהיר של בענפים שאיבדו מספר רב של עובדים אשר מיושמת במסגרת החלטת ממשלה מס' 1383 מיום 4 בפברואר 2024 שעניינה "תכנית ממשלתית לתמרוץ והאצה של ענף הנדל"ן והבנייה למגורים ותיקון החלטות ממשלה" (להלן – החלטת הממשלה 1383); והואיל: ובהחלטת הממשלה מס' 1383 הנחתה הממשלה את משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון לפעול לגיבוש תכנית מענקים לעידוד תעסוקת ישראלים בענף הבנייה למשך תקופה של שישה חודשים, וזאת עד ליום 30 ביוני 2024; והואיל: והמוסד מוכן לבצע את תשלום המענקים בהתאם להוראות הסכם זה, לאחר שהתמלאו התנאים אמורים בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. לפיכך הוסכם והותנה בין הצדדים" נקרא בזהירות יותר כי זו כבר המהות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מדברים על רטרואקטיבי? כלומר, אלו שעבדו עד יולי? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אנחנו מדברים על כל האנשים, תכף נראה את זה. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> אליקו שליין. זה לא נוגע לכל השנה הקלנדרית? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> רק מי שנכנס החל מ-1 באפריל 2024. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> והלאה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לפי דברי משרד האוצר, עד 31 בדצמבר 2024, אבל בתנאי שהוא לא עבד שלושה חודשים בענף הבניין לפני המועד שבו התחיל לעבוד. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מעודד אנשים חדשים להגיע. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כן. מי שהתחיל את העבודה בין 1 בינואר ל-31 בדצמבר הוא לא יהיה זכאי למענק, רק מי שהתחיל בתוך התקופה הקובעת שתכף נגיד מה היא. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא עכשיו. אנחנו קוראים את ההסכם עד סופו ולאחר מכן נדון. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 1. הגדרות בהסכם זה – "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; "מעסיק בענף הבניין" – קבלן המסווג בפנקס הקבלנים שמנהל רשם הקבלנים במשרד השיכון תחת ענף 100 – ענף ראשי בניה, או ענף 131 – שיפוצים, כפי שאלה מוגדרים בתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים), התשמ"ח-1988 (להלן – ענפי הבניין), או חברת כוח אדם שאחד מעיקרי תחומי עיסוקה הוא גיוס כוח אדם לקבלן הרשום בפנקס הקבלנים כמשויך לענפי הבניה;" נציין שבהסכם הקודם לא הייתה הגדרה ספציפית של ענפים אלו – ענף 100 וענף 131 – אלא היה משהו פתוח יותר, וההסכם הקודם דיבר גם על חקלאות. תרצו להגיד מילה על איזה ענפים בבניין השארנו בחוץ כשכתבנו ענף 100 וענף 131 שיפוצים, או שזה כל הענפים? << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> דוריה גנות, אגף תקציבים. זה לא כולל קבלנים שעיסוקם הראשי הוא בבנייה לתשתיות, כלומר קיימים תחומים שונים בתחום התשתיות שלא כלולים כאן כי רצינו להתעסק בבנייה של בנייני מגורים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> וכל זה כי בתשתיות כרגע אתם לא מזהים מחסור שמצריך תמרוץ? << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> לא באותו סדר גודל. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> לא מוכר לנו הדבר הזה. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> זה לפי סיווגי רשם הקבלנים, זה לא חדש. ענף 100 הוא ענף קבלנים לבנייה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא תשתיות. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> זה לא מענק לתחום התשתיות אלא מענק לתחום הבנייה למגורים. הנוסח היה אצלכם מאז ומתמיד וסיווגי רשם הקבלנים פתוחים לכל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> ""מענק תמרוץ" – מענק תמרוץ יציאה לעבודה, בהתאם להוראות הסכם זה; "עובד" – עובד תושב ישראל מעל גיל 18;" תנאי נוסף שלא היה בהסכם הקודם. ""התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב באדר ב' התשפ"ד (1 באפריל 2024)" שזו הסכמת הממשלה להקדים את תקופת תחילת העבודה ל-1 באפריל במקום 2 ביוני שהיה קודם "ועד ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)." 2. מענק תמרוץ 1. עובד זכאי למענק תמרוץ אם מתקיימים בו כל אלה (בסעיף זה – עובד זכאי): 1) העובד החל לעבוד אצל מעסיק בענף הבניין בעבודת בנייה או שיפוצים" – זה בנוגע לשאלה שנשאלה קודם – "במהלך התקופה הקובעת, כלומר מ-1 באפריל ועד 31 בדצמבר, ולא עבד כלל בענפי הבניין" – לפי מה שהגדרנו אותם קודם – "במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד בו התחיל לעבוד כאמור; 2) העובד הגיע פיזית לעבודה בחצרי המעסיק באתרי הבניה או השיפוצים לפחות 11 ימים בכל חודש העסקה שבעדו משולם המענק;" << דובר >> קריאה: << דובר >> הבנתי שיש רף מינימום? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 3) הכנסתו החודשית של העובד, כמשמעותה בסעיף 344 או 344א לחוק הביטוח הלאומי, לפי העניין, בכל חודש שבעדו משולם לו מענק לא פחתה מסך של 2,786 ש"ח, ולא עלתה על סך של 25,000 ש"ח. מדוע הוספה התקרה? << דובר >> שלומי מור: << דובר >> כיוון שבהסכמים האחרונים נתקלנו במקרים של אנשים שמרוויחים 90 אלף שקל ועדיין זכאים לכמה אלפי שקלים מענק ולא נראה שזו התכלית הראויה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא צריך לתמרץ אותם. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מה התקרה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> התקרה היא 25. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מכיר פועל בניין שמרוויח 90 אלף שקל? << דובר >> שלומי מור: << דובר >> אני לא מכיר. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> במדינה יש חוק חופש העיסוק וזה נוגד את החוק. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> אבל ההסכמים הקודמים שתמרצו גם בענפים אחרים חשפו אותנו לעובדה שאנחנו מגיעים לאנשים שמרוויחים כסף רב ולא התכוונו אליהם. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> ומה מגלם המינימום? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שהוא באמת עבד. << דובר >> קריאה: << דובר >> שהוא עבד 11 ימים. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> זה מחצית שכר המינימום כדי שזו תהיה מינימום עבודה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אולי באותה נימה תתקנו גם את התקרה המקסימלית של ביטוח לאומי? << דובר >> שלומי מור: << דובר >> אין קשר בין הדברים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סעיף 4. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 4) "העובד בוגר אחת מההכשרות הבאות", גם דרישת ההכשרה לא הייתה בהסכם הקודם. 1) "קורס במקצועות הבניין במכללה המוכרת על ידי משרד העבודה; 2) הכשרה של משרד העבודה לענף הבנייה; 3) הכשרה של משרד הכלכלה והתעשייה שנעשתה בשיתוף מעסיקים; 4) לעניין עובדים בענף 131 – שיפוצים, הכשרה בחצר מעסיקו, בהיקף של 40 שעות לפחות, בכפוף להצהרת המעסיק." << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא מבין את ההיגיון, מה הצורך בכל המנגנונים האלו של משרד העבודה? אותו פועל יכול לקבל הכשרה בחצר מעסיקו גם בבניין רגיל, למה רק בשיפוצים? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זו שאלה שצריך להפנות למשרדי הממשלה. בהסכם הקודם לא היה שום תנאי בנוגע להכשרה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין סיבה שיהיה עכשיו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כל מי שעבד – עבד וקיבל מענק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ודאי. אנחנו מדברים כאן עם פרופסורים ודוקטורים, אנחנו צריכים - - שגם כאן יהיה הסעיף. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> כמובן שלא. התרשמותנו מהשיח שביצענו על מנת לבנות את ההסכם הנוכחי, כל עובד באתר בנייה עובר הכשרה מסוימת, בטח אחת מהמצוינות כאן, ולכן זה שוב עוזר לנו למקד לאוכלוסייה שרצינו שהמענק יגיע אליה שאלו העובדים באתר הבנייה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נכון - - שיהיה כמו בשיפוצים. זאת אומרת, קורס, מקצועות וכל אלו להשאיר ולהוסיף. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אם אני מבינה נכון, הצעת יושב-הראש הייתה להשאיר את סעיפים א' עד ג' שאלו כל ההכשרות הפורמאליות, אבל סעיף השיפוצים לא להגביל אותו רק לענף 131 אלא גם לענף 100. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נכון. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> זה יכול להרחיב את אוכלוסיית הזכאים באלפי אם לא יותר מזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין אלפי. אתה יודע כמה יש, 550. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> לא ידוע כמה יהיו עד סוף השנה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא מעניין אותי. לא ייתכן שרק מי שמוכשר במשרד הכלכלה והעבודה – יקבל ופועל בשטח לא יקבל. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> וגם רוצים לעודד כניסה של עובדים נוספים. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> בסופו של דבר מתמקדים כאן במקצועות שהם לא מקצועות שבן אדם מהרחוב יודע להגיע ולהיכנס לעשות אותם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בוודאי שכן. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> ההתאחדות והגורמים המכשירים יכולים לספר יותר על כך. אלו מקצועות שצריכים הכשרה מסוימת על מנת לבצע אותם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הם יקבלו את זה תוך כדי עבודה. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל. בעניין הסיווגים, ייתכן וזה נעלם מעינינו, אבל לאורך כל הדרך לנו היה ברור שמדובר גם על עובדי תשתיות. הקול קורא של משרד הכלכלה שפורסם בנובמבר 2023 שדיבר על המקצועות הקריטיים – שהיה ידוע גם לאוצר והגיע כדרישה מהאוצר – מתוך המקצועות הקריטיים האלו יש לדוגמה מניחי אבן שפה ומפעילי צמ"ה. אומנם זה לא במספרים גדולים, אבל לא ייתכן שמניח אבן שפה שעובד במדרכות ובכבישים או מפעיל צמ"ה יגידו להם "סליחה, אתם לא מקבלים מענק" אבל מי שעובד בבניין כן מקבל מענק. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> זה יוצר אפליה. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אין הבדל ביניהם וזה חלק מהקול קורא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה ההיגיון שלכם שאתם לא רוצים תשתיות? << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> לא להוציא עוד כסף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבין את זה, אבל גם הוא רוצה להבין. למה אתם מוציאים את התשתיות? << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> הצורך המרכזי שאפיינו כרגע ובמסגרתו הגענו להסכם הוא הפועלים בענף הבנייה למגורים. ברור שקיים מחסור גם בענף התשתיות, אבל הוא סוגיה אחרת שהממשלה מתמודדת איתה בדרכים אחרות. מתוך הבנה שפערים בהשלמה והתחלה של בניית דירות למגורים יכולים להשפיע בצורה משמעותית מאוד על מחירי הדיור בישראל ומתוך מטרה של הממשלה להילחם בתופעה של עליות המחירים, הרצון הוא למקד את העובדים דווקא בתחום זה ולא בהכרח בתחומים אחרים של תשתיות. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> איך בנייה למגורים ולא תשתיות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל הדיונים התקיימו כבר קודם ואנחנו בדיון האחרון על מנת לסגור את ההסכם. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אין עובדים זרים בתשתיות. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> אבל הטענות של האוצר הן טענות הזויות. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> בבנייה לפחות יש עובדים זרים שמגיעים, אבל לתשתיות אין עובדים עד היום. לא הגיע עובד זר אחד לתשתיות למרות שיש החלטת ממשלה שמדברת על עשרת אלפים עובדים. אני לא מצליח להבין איפה ההיגיון. << דובר >> רפאל חן גרסיאני: << דובר >> אני לא יודע אם גם ממוני הבטיחות מקבלים את המענק? גם הם נמצאים בשטח. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אמורים לקבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מתכוון לעובדים חדשים? << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אתם מדברים על עוזרי בטיחות? << דובר >> רפאל חן גרסיאני: << דובר >> כאשר פותחים אתר בנייה צריך להעמיד שם ממונה בטיחות. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> עוזרי בטיחות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הם חדשים? רק חדשים מקבלים. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> עוזרי בטיחות כן מקבלים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זו צריכה להיות תשובה של הממשלה. אתם מדברים ביניכם ולכן אתם לא שומעים את השאלות ואלו שאלות חשובות. << דובר >> רפאל חן גרסיאני: << דובר >> האם ממוני הבטיחות שנמצאים באתרי הבנייה מקבלים? << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> ההגדרה להבנתי היא עוזרי בטיחות והם בתוך המענק. << דובר >> רפאל חן גרסיאני: << דובר >> ומה עם ממוני הבטיחות? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אולי לא צריך בעבודות בנייה או שיפוצים? ממונה בטיחות לא עובד בעבודות בנייה או שיפוצים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ודאי שהוא עובד שם. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל הוא לא עובד בבנייה או בשיפוצים, אולי התנאי הזה בעייתי. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> הפרשנות שלנו לעניין היא שבוודאי שזה כולל גם סוגיות של בטיחות באתר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אנחנו לא בעניין של פרשנות אלא באיך כותבים, וכשאתם כותבים אתם כותבים "אצל מעסיק בענף הבניין בעבודות בניה או שיפוצים" ולכן שואל האדון הנכבד האם זה כולל למשל ממונה בטיחות שהוא לא בדיוק - - << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> בטיחות זה חלק מהעבודות. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> תרשמו "וכל הנלווים". << דובר >> אורי כץ: << דובר >> בטיחות היא גם חלק מעבודות הבנייה, אך נוכל לחדד שזה כולל גם עבודות בטיחות. << דובר >> רפאל חן גרסיאני: << דובר >> זה לא רק לחדד כי ממונה הבטיחות צריך להיות באתר הבנייה כל הזמן אחרת סוגרים את אתר הבנייה. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> אין שאלה וויכוח על כך שהוא חלק אינהרנטי מאתר הבנייה. בלי עוזר בטיחות אי אפשר להפעיל אתר בנייה. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אדוני יושב-הראש, הגענו לעוזרי הבטיחות אך לא סיכמנו את עניין התשתיות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עוזר בטיחות זה לא מספיק. יש עוד אנשים שאתה לא רואה אותם בהסכם ולא יקבלו? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> סוגי עובדים. << דובר >> רפאל חן גרסיאני: << דובר >> אני מכיר את נושא הבטיחות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הכנסנו את זה. הם טוענים שזה בפנים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לכתוב "ובכלל זה ממונה בטיחות"? << דובר >> רפאל חן גרסיאני: << דובר >> הוא מדבר על עוזרי בטיחות ולא על ממוני בטיחות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא יודע מה ההבדל. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> יש הבדל מהותי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא עובד בשטח או שהוא בא לבקר כמו אורח? << דובר >> רפאל חן גרסיאני: << דובר >> ממונה בטיחות עובד גם בשטח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עובד בשטח, אז הוא זכאי. << דובר >> קריאה: << דובר >> ככל שהוא עבר הכשרה. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> נציין לפרוטוקול למען הסר ספק שזה כולל כמובן גורמי בטיחות באתר שהם חלק אינהרנטי מהפרויקט, אין על כך ויכוח. << דובר >> רפאל חן גרסיאני: << דובר >> שיהיה רשום. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אפשר לסכם גם על התשתיות? לא מדובר על הרבה, אבל לא יכולה להיות אפליה כזו. אסף, אלו מקצועות שאתם הגדרתם. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> גם בקול קורא של משרד הכלכלה. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> במענק שהעברתם לכלכלה אלה הם חלק מהמקצועות הקריטיים. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> אין בניין ללא תשתיות. תשתיות זה צנרת, מים, אינסטלציה. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אסף, לא מדובר בעובדים רבים. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> נראה שהאוצר לא מבין מה זה ענף הבניין, אולי צריך לעשות להם קורס. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אסף, מדובר על עשרות בלבד. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> קבלני הבנייה עושים את התשתיות עצמן ולכן לא אמורה להיות בעיה. מדובר על קבלני תשתיות של תשתיות מורכבות, כבישים, רכבת וכל היוצא בזה. רכבת לא בפנים. מי שבונה פס רכבת לא נכלל בהסכם. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אבל גם שם - - - << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> מים, ביוב, אבנים משתלבות המתחברות לבניין, הכל חלק מהעניין. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אני לא מצליח להבין. אדוני יושב-הראש, מדובר על מספר עשרות, איך אפשר להפלות אותם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתם מסכימים שיהיה כתוב "תשתיות הבניינים"? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> יש בסיווג אבני שפה ודברים כאלו שהם דברים פריפריאליים לבניין והם כבר מוגדרים בפנים ודיברנו על זה כך בזמנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בפנים? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> דברים פריפריאליים כמו אבני שפה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא הזכיר את כל המדרכה. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אבל תשתיות במונח שלנו כממשלה אלו תשתיות - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני יודע מה זה תשתיות, שדות תעופה. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> בדיוק. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, כל הביוב והדברים האלו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אומר בהגזמה שהדבר הכי רחוק הוא שדה תעופה. אבל תשתיות הבניין נכללות? << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> יש לזה הגדרה מקובלת, אלו "תשתיות צמודות למבני המגורים". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משרד הבינוי והשיכון, בבקשה. << דובר >> לאה בן עזרא: << דובר >> לאה בן עזרא, משרד הבינוי והשיכון. כל העבודות שהוזכרו כעת מלבד כלי צמ"ה הן עבודות שמוגדרות כעבודות רטובות וקיים הסבר מפורט באתר מה הן העבודות הרטובות. יש סוג של תשתיות תומכות דיור שזה אבני שפה, אינסטלציה, מוגדר שם ולדעתי גם בהסכם מופיע הפירוט. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> מה לגבי מפעילי צמ"ה? << דובר >> רפאל חן גרסיאני: << דובר >> מה לגבי ממוני בטיחות? זה כתוב? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> - - לרשום מה שהיא אמרה, לא להפריע. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אחד-אחד. את אומרת שבתוך ענף 100 לא צריך לגעת על מנת שזה יכלול גם לדוגמה את מי שהוא ליד הבניין עושה אבני שפה? זה כלול כבר עכשיו בתוך ענף 100? << דובר >> לאה בן עזרא: << דובר >> אם תסתכלו בסעיף 7 בהסכם, מופיע "עובד אשר עובד במשרה המוגדרת כעבודה רטובה" עבודה רטובה כוללת בתוכה סוג של תשתיות תומכות דיור שחלק מהן זה גם הנחת אבני שפה. מופיע בהמשך ההסכם פירוט. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> מה עושים אם הקבלן הוא 200? יבוא האוצר ויגיד "הקבלן הוא 200, הוא לא נכלל כי בקול קורא כתוב 100" צריך להוסיף גם 200. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה זה קבלן 200? << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> 200 זה תשתיות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל הם אומרים שהם לא רוצים את זה. זה ההסכם ביניכם, נכון? << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, ההסכם הוא על הבניין למגורים כולל התשתיות שצמודות לבניין, גם אבני השפה. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> מה קורה אם יש קבלן שמוגדר כ-200 ומגיע כקבלן משנה של הקבלן הראשי ועושה לו רק את אבן השפה? העובד עובד אצל אותו קבלן המשנה, אבל הפרויקט הוא פרויקט של בנייה למגורים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להבנתי הוא יהיה כלול כי הוא עשה את זה בבניין ולא בשדה תעופה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> השאלה היא מי המעסיק שלו? אם אצל מעסיק בענף הבניין, מעסיק בענף הבניין מוגדר כענף 100 או ענף 131. אם רוצים לשנות צריך לשנות באופן מפורש ולא באופן משתמע. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זה נשמע כמו מקרה קצה, אם תהיה העסקה של קבלן משנה דרך קבלן אחר ויכול להיות שזה פותח אותנו - - - << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> זה קורה חדשות לבקרים. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> יכול להיות שהוא לא מהענף וייתכן שאנחנו גם לא רוצים לפתוח פתח לחוסר וודאות כזה. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> אבל אתה פותח. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> זה קורה הרבה. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> באופן פורמאלי הגדירו את מניחי אבן שפה ומפעילי הצמ"ה כמקצועות קריטיים בחירום. הגדירו את זה האוצר ומשרד הכלכלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> וזה 200? << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> זה 200. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ממה שלמדתי בשתי השניות האחרונות, זה לא 200. 200 זה הרבה יותר רחוק. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> 200 זו הגדרה של קבלן ולא הגדרה של הפרויקט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה אתה רוצה? אם קבלן גדול 200 מגיע למקום שנקרא 100 שגם יקבל, אבל שיהיה כתוב שהוא עובד במסגרת 100, זו הכוונה, הם לא רוצים להרחיב. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אם זה מקובל, אבל זה צריך להיות רשום. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אני לא יודע מה המשמעות של להוסיף הרחבה שמאפשרת העסקה של קבלני משנה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא אמרנו הרחבה. אמרנו - - קבלן גדול של 200 ועובד בחצר של 100. מה דינו? << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> עשרות בודדות. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> אני לא מבין למה זו הרחבה כי אם לא תהיה - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זו הרחבה כי זה פותח דרך העסקה אחרת. כרגע אנחנו אומרים שהמענק הוא לקבלן 100 או 131 שקולט עובדים חדשים. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> אדוני, לא מדובר בהרחבה. אם לא יעשה את זה קבלן 200, יעשה את זה קבלן אחר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אומנם זה דיון ראשון שלי, אבל אם אני מבינה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה דיון שלישי אצלנו, כך שכל מילה שמדברים יכלו לדבר לפני שני דיונים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אם ההסכם מדבר על קבלן המסווג כענף 100 או 131 כל העובדים שלו יקבלו או לא יקבלו, ולכן יש קבלן שמסווג 200 ועושה את אותן העבודות, הם לא יקבלו. כלומר, ההסכם הזה מדבר על המעסיק ולא על העובד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה זה לא מדבר על העובד? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כי זו ההגדרה, אם ההגדרה היא הקבלן המסווג. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה מדבר על גם וגם. בהגדרה מעסיק יש גם חברת כוח אדם שאחד מעיקרי תחומי עיסוקה הוא גיוס כוח אדם לקבלן הרשום בפנקס הקבלנים כמשויך לענפי הבניין. כלומר, זה יכול להיות או ישירות אצל המעסיקים בענף 100 או 131 או אצל חברת כוח אדם שזה עיקר הגיוס שלה, ואנחנו גם כן מדברים על תנאים שצריכים להתקיים אצל העובד. אחד התנאים שצריכים להתקיים אצל העובד זה שהוא עובד אצל מעסיק כזה, שהוא עובד 11 ימים לפחות, שהוא משתכר משכורת כפי שציינו קודם לפחות, שיש לו את ההכשרה. אנחנו קופצים מדבר לדבר, אז לא תיקנו את העניין שלא רק בענף השיפוצים אלא הכשרה בחצר המעסיק, אני מורידה "לעניין בענף 131 – שיפוצים" וזה יהיה "הכשרה בחצר מעסיק בהיקף של 40 שעות לפחות" ולא רק בענף 131 אלא גם בענף 100. זו בקשתך? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נכון. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> זה לא משהו שאני מבטיח שנוכל ליישם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם לא, אתם רוצים לפוצץ את ההסכם וללכת הביתה לאוצר עם 30 מיליון שקלים? אם זה מה שאתם רוצים – תלכו. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> אני ודאי לא רוצה זאת. אנחנו יזמנו את כל הדבר הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אעשה הכל כדי ש-30 מיליון השקלים יגיעו לעובדים. אם עובד לא למד באוניברסיטה של משרד העבודה הוא לא זכאי לעבודה, למה? הוא בא לעבודה, למה שלא יקבל? הוא הוכשר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> השאלה האם אפשר ללמוד אותו? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה זה ההגבלות האלו? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> האם על פי סיווג 100 אפשר ללמד באתר המעסיק? ההכשרה היא רק ל-131. << דובר >> שלמה אלוני: << דובר >> אלוני, מהמוסד לבטיחות ולגיהות. תכלית ההכשרות שאנחנו מדברים עליהן אלו הכשרות לביטוח. מה שיצא לנו אם עובד ייפגע בתאונה זה שלא נראה אותו והוא יקבל מענק סתם. ההכשרות נועדו לתת לעובדים כלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההכשרות שכתובות כאן נועדו לשלול את 3,000 השקלים מפועלים פשוטים שלא עברו את ההכשרות ולא אסכים לכך. << דובר >> שלמה אלוני: << דובר >> ההכשרות המדוברות כאן הם לבטיחות. צריך לתת לעובדים האלו מינימום הכשרות לבטיחות. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא רק לבטיחות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המעסיק יעשה את זה. << דובר >> שלמה אלוני: << דובר >> זו חובה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זו חובה, אבל שאת החובה הזו יעשה המעסיק. << דובר >> שלמה אלוני: << דובר >> דבר נוסף, לא יעלה על הדעת שעובדים בחברות שיש להן תאונות וצווי בטיחות יקבלו את המענקים האלו. אנחנו רוצים שישמרו על העובדים ולא רוצים לפגוע בעובדים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה רוצה להגביל אותם? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> למה העובד אשם? << דובר >> שלמה אלוני: << דובר >> העובד לא אשם. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אם החברה היא קבלנית, שיגיש - - - << דובר >> שלמה אלוני: << דובר >> צריך לגרום גם לחברות האלו שילכו לכיוון הבטיחות כי מה יעזור לנו אם העובדים יפגעו בסוף? << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אבל מה העובד אשם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ממשיכים בהקראת ההסכם. << דובר >> רפאל חן גרסיאני: << דובר >> לא סגרו את עניין ממונה הבטיחות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני סגרתי ואני ממשיך. תקרא מה שכתוב וזה סגור. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אמרנו שבסעיף 1 "העובד החל לעבוד אצל מעסיק בענף הבנייה בעבודות בנייה או שיפוצים ובכלל זה עובדי בטיחות". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מבחינתי זה סגור. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אני לא בטוח שהבנתי מה נסגר עם סיווג 200? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני הבנתי דבר אחד, כל מי שעובד בשטח הבנייה, גם אם קוראים לו חברת כוח אדם כלשהי, תקרא לה 200 לחברת כוח אדם מספקת עובדים לבניין הזה, הם יקבלו. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> צריך שיהיה ברור. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זה כתוב גם בנוסח שתוקן בעקבות השיח בין הוועדה, כבר עכשיו במענק יש הגדרה של עבודות רטובות שכוללות עבודות הכנת תשתית בלבד למערכות הבניין, חשמל, תקשורת, תאורה, מיזוג אוויר, תיעול וניקוז מים וביוב והנחת תשתיות סביבתיות, אבני שפה, מדרכות. הקבוצה הזו לא רק שהיא במענק, היא גם זכאית למענק המוגדל פי אחת וחצי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מצוין. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אם זה אצל מעסיק בענף 100. אם זה אצל מעסיק בענף 200, אז לא. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אדוני יושב-הראש, זה לא נותן מענה למפעילי צמ"ה. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זה תיקון של הנוסח בעקבות השיח והערות הוועדה. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> זה לא נותן מענה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הוא מדבר על מעסיק אחר והעובד לא יעמוד בתנאים אם הוא עובד אצל מעסיק - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> נראה לנו שיש קושי להכניס קבוצת מעסיקים חדשה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יכולה להיות חברת כוח אדם שזה עיקר עיסוקה, אבל הוא מדבר על העסקה ישירה בין עובד לבין מעביד שהוא קבלן בענף 200. צריך להיות ישרים ולהסביר שהוא לא ייכנס להסכם. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> נכון. גם לפי איך שפירשו הקבלנים, ענף 200 הוא ענף של תשתיות גדולות. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> דוגמה לדברים שמופיעים בענף 200, ביצוע קווי מים וביוב, קווי חשמל ומערכות תאורה לכבישים, התקנת רמזורים. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> לא על זה מדברים. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> לא זו השאלה. הנקודה היא לא המעסיק, הנקודה היא סוג העבודה. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אפשר לצמצם את זה. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> - - ענף 200, בענף התשתיות. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אנחנו מדברים על שני מקצועות ואתם מתעלמים מזה. מניחי אבן שפה ומפעילי צמ"ה, זהו. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> אין סיבה שהם לא ייכללו בענף 100. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא יודע מה זה צמ"ה. אני יודע שלילדה שלי יש צמה. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> ציוד מכני הנדסי. אלו מפעילי ציוד מכני הנדסי, אותם כלים כבדים כמו D-9. << דובר >> קריאה: << דובר >> D-9, באגר, טרקטור. << דובר >> קריאה: << דובר >> שופל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי שעובד על הטרקטור בבניין לא יקבל? << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> לא, הוא לא יקבל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אם הם מועסקים אצל מעסיק בענף 100 הם כן יקבלו. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אם הוא מועסק אצל המעסיק שבונה את הבניין, בוודאי שהוא יקבל. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> איך? אבל הוא תחת מעסיק 200. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> אדוני, מה שחשוב הוא לא המעסיק הסיווג של 100 או 200 אלא סוג העבודה. מדובר על כל עבודה שנעשית באתר הבניין בלי קשר למי המעסיק וההגדרה חייבת להיות רק סוג העבודה. זה מה שצריך להיות, נורא פשוט. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> הגדרה מצוינת. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> זה גם לא מכניס אף אחד אחר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> "מלמד להועיל" כך כתוב. אמרת דבר נכון. משרד האוצר, האם מה שאמר אדון מלמד שההגדרה תהיה לפי העבודה ולא לפי מספרי הקבלנים, 100, 200, 300, תיק 4000 - - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לדעתנו יש קושי כי ממילא הבדיקה הנעשית לעניין הוכחת הזכאות היא בדיקה דלה ורובה מבוססת על הצהרות. לתפוס את סוג המעסיק שאומר 131 זו כן בדיקה מהותית שגם אפשר לוודא אותה באופן מעשי. עולה כאן מקרה שעל פניו נשמע כמקרה קצה, שיהיה מעסיק בענף 200 שאנחנו מבינים שזה קבלנים גדולים מאוד שבונים כבישים ותשתיות, משואות בטון, הנחת קווי תקשורת, עבודות רציניות מאוד, שבמקרה גם כמעסיק כזה הוא יהיה קבלן משנה אצל מעסיק בענף 100 שבונה בניין. להבנתנו כרגע זה מקרה שהוא די מקרה קצה שלא בטוח יהיה נכון לפתוח את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז איך הוא יכול לעשות את זה כדי שהוא ייכלל? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> יכול להיות מעסיק כזה בענף 200 שיש לו מספר רישיונות והוא בנוסף גם ענף 100, נכון? << דובר >> רן מלמד: << דובר >> אדוני, יש כאן הטעיה. אם מישהו בא לבנות מגדל של 48 קומות כמו הבורג' ח'ליפה החדש שהולכים לבנות בירושלים והולך לבנות אותו קבלן גדול שמוגדר כקבלן 200, על פי ההסכם שהם רוצים לתת לך, העובדים לא יקבלו את המענק. שלא יספרו לך סיפורים, סליחה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אנחנו מבינים. החבר'ה מביטוח לאומי והאוצר, הצעת ייעול, בהסכם הקודם הגדרתם את הדברים בצורה שונה ואמרתם שביצוע העבודה בענף מזכה, ביצוע כל עבודה באתר בנייה וכן עבודה – אתרי גידול חקלאיים לא רלוונטי – הכל כמשמעה בלוח ח', הפניתם. אז אולי צריך להגיד ובכלל זה שיפוצים כדי להוסיף גם את השיפוצים? אבל אולי יעזור אם נוריד את הסיווג של ענף 100 וענף 131 ונדבר על סוג העבודה באתר הבנייה. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> ההסכם הקודם היה שונה מהותית כי הוא עסק במספר ענפים, הוא עסק בבניין וגם בחקלאות והצגנו את סוג העבודה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אפשר לקחת רק את החלק של הבנייה. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אם אנחנו מורידים בכלל את סוג המעסיק, זה יהיה שינוי מהותי באיך שהמענק בנוי כרגע. במקסימום נצטרך לבדוק אותו, אבל לטעמינו זה סוג של מקרה קצה. << דובר >> לאה בן עזרא: << דובר >> זה חייב להיות סוג מעסיק קבלן רשום גם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדון דוד, אני רואה שהם רוצים להביא הביתה לסמוטריץ' 30 מיליון שקלים ולהגיד שלא הגענו להסכמות ולכן זה התפוצץ בוועדת העבודה והרווחה. תן לנו דרך להעביר את זה באופן כזה, כמו שהם אמרו לפרוטוקול שאם מדובר בבניין שכלול בסיווגי 100 ו-131 והגיע לשם מישהו לעבודות אבני שפה והדברים האלו, זה גם כלול, הם אמרו זאת לפרוטוקול והם יתנו את זה בפועל. שלומי, הם יוכלו לתת את זה מבחינה חוקית אם הם ירצו דרך הביטוח הלאומי או שזה יתקע מישהו בגלל שלא כתוב 200? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה תנאי מפורש בהסכם. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> אומנם זו הצהרה, אבל לא נוכל להעניק את זה אם זה לא כתוב בהסכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא תוכלו לתת כי הקבלן הוא 200? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כי הם הכניסו את זה כתנאי מפורש וזה לא היה בהסכם הקודם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז מלמד צודק. תמצאו דרך אחרת. אולי ההצעה שהיועצת המשפטית הקריאה בהסכם הקודם? תעשו את אותו הדבר. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אני רוצה להציע הצעה אדוני יושב-הראש אם לא רוצים לרדת מהסיווג, מדובר על שני מקצועות בלבד ואלו שני מקצועות שהיה מוסכם עליהם גם באוצר וגם בכלכלה, מניחי אבן שפה ומפעילי צמ"ה, זה הכל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל יכול להיות מפעיל צמ"ה לדוגמה שעובד במסילת רכבת כפי שדוריה ציינה. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> לא. מפעיל צמ"ה שעובד כתומך בענף הבניין, באתרי הבנייה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אין תנאי של אתר בנייה. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> משרד השיכון אמר "תשתית צמודת מגורים". << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> שכולה מענף 100. תעזרו לנו להבין מה ההצעה שלכם לאיך לכלול בלי לכלול את ענף 200 שהוא ברובו ענף לבניית תשתיות לאומיות ולא ענף לבניית מגורים? << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אני לא אומר כל ענף 200. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> אז תעזור לנו בהגדרות. איך? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תקשיבי למה שדוד אומר. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אמרתי, ככל שיש שני מקצועות בלבד ואני אומר לכם שמדובר כאן על עשרות עובדים כי אני יודע את מי הכשרנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה הנוסח שאתה מציע? << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> הנוסח שאני מציע להוסיף את ענף 200 עם בהסתייגות שאומרת אך ורק לשני מקצועות – למניחי אבן שפה ולמפעילי צמ"ה בלבד ככל שמדובר בעבודות תומכות בנייה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא בנייה, בניית מגורים. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> מה עם מפעילי עגורנים ומנופאים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש הגבלה של 25 אלף שקל. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> מה איתם? למה הם לא נכללים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי הם מרוויחים בדרך כלל יותר מ-25 אלף שקל. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> אז למה לא לתת להם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי הם מרוויחים 25 אלף שקל ולכן לא רוצים לתת להם עוד 3,000. קמצנים, מה נעשה? << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> אליקו שליין, התארגנות נפגעי תאונות עבודה. זו השקעה ולא הוצאה. המדינה בחוסר ואני רואה בזה זלזול בענף הבניין כי גם כך מתקמצנים עלינו בקצבאות הנכות. לדעתי צריך לתת כאן לכל מה שקשור לבניין הבניין, המנופאים הם חלק מהעניין והגבלה זו לא מנומקת. אני לא רוצה לוותר כי זכותו של עובד להרוויח 25 אלף. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> אליקו, יש כאן הסכם שעשינו במשך זמן וזה מחזיר אחורה. אני איתך, אבל אתה חוזר לראשית הצירים. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> מה לעשות? אנשים זכותם להרוויח כסף. הם לא גונבים, הם רוצים להרוויח כסף. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> הכל בסדר. אבל אליקו מדובר כאן על מהלך לאומי שעכשיו גייסנו - - אנשים לעבוד. העגורנים לא שם. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> למה? כי הם מרוויחים הרבה? << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> לא, הם חשובים, אנחנו עושים מהלכים גם לעגורנים. כאן מדובר על מערך הכשרה בהתאם לקול קורא שיצא על ידי משרד הכלכלה למקצועות ספציפיים והמנכ"ל נאבק שכל המקצועות - - יהיו בפנים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלומי, אתה גם יועץ משפטי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תייעץ לנו לנסח משפטית שכל העבודות של 200 על בניה צמודת מבני מגורים יקבלו ולא על שום דבר אחר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ואיך ביטוח לאומי יוכל לממש זאת? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> על בסיס הצהרה כמו שהוא עושה הכל. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> פשוט מאוד. נאמר כאן נוסח מסוים על ידי אחד האדונים, זו שורה אחת אם האוצר מסכים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ביטוח לאומי יוכל לאכוף זאת? << דובר >> שלומי מור: << דובר >> אנחנו נבקש הצהרות ועל בסיס ההצהרות נשלם. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אני אדייק, עובד שבהגדרה קיבל הכשרה של מניח אבן שפה או הכשרה של מפעיל צמ"ה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אל תסבך את ההסכם. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אם הבנתי נכון, אנחנו מסכמים שבמעסיק בענף הבנייה נגיד "קבלן המסווג בפנקס הקבלנים שמנהל רשם הקבלנים במשרד השיכון תחת ענף 100 – ענף ראשי בנייה, או ענף 131 – שיפוצים, או ענף 200 בכל הנוגע למניחי אבן שפה ומפעילי צמ"ה". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בלבד. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> ככל המדובר בעבודות בנייה או משהו כזה? << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> אתם רוצים את התייחסותנו? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משרד השיכון, מה הנוסח שלכם לצמודי בניין? << דובר >> לאה בן עזרא: << דובר >> זה לא לענף 200. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> צמודי הבניין? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> חשוב לחדד שאמירת משרד השיכון הייתה אחרת. אמירתם הייתה שבתוך ענף 100 האנשים הללו ממילא כלולים, אבל דוד יהלומי אומר שזה נכון שזה כלול בתוך ענף 100, אבל יש לי גם מעסיק שהוא בענף 200 ובהגדרה מעסיק בענף 200 לא עומד בתנאי ההסכם ולכן העובד שלו לא יקבל. לכן אי אפשר, זה לא שני דברים, זה צריך לעמוד ביחד. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> הניסוח שלכם מצוין. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> אני לא יודע מה המשמעויות של הניסוח המוצע על ידי הוועדה ואני לא יודע להבטיח שנדע ליישם אותו. ייתכן שזה מרחיב מאוד את היריעה וייתכן שאנחנו צריכים ללכת לעבודת מטה נוספת. << דובר >> קריאה: << דובר >> וקסלר, מה עבודת מטה? << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> אני לא יודע מה המשמעות של העניין. זה הדיון השלישי. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אבל אנחנו יודעים, מדובר בעשרות בודדות. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> זה הדיון השלישי שאנחנו מקיימים בנושא. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אנחנו הכשרנו אותם, מדובר בעשרות בודדות. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> אני לא יודע עכשיו לפתוח את הדבר הזה בצורה כל כך משמעותית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה הכנסתם את המספרים? מי ביקש מכם את ה-200, 100? << דובר >> קריאה: << דובר >> זה - - בנייה למגורים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא מבין, זה לא דובר בכלל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל למה לא להגדיר את המהות כמו בהסכם הקודם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עד היום לא דובר על 100, 200, 300. לא מעניינות אותי ההגדרות של הביטוח הלאומי או האוצר אלא מעניין אותי העובד שמגיע לבניין ויקבל. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אני מבקש להרחיב את ההתייחסות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אורי, יש לי שאלה. אם נלך עם הנוסח של המענק הקודם שלהבנתי כולם חיו איתו בשלום? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, לא חיינו איתו בשלום. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> חוץ מהשיפוצים. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא. קודם כל, פרק ח' לא כולל את המעסיקים בענף השיפוצים בכלל ולכן עשינו את ההסכם החדש. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל הוא נתן מענה חוץ מהשיפוצים? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, כי אנחנו רוצים לסווג זאת לקבלנים שהם קבלנים רשומים שהם עובדים באתר מסודר תחת קבלן רשום. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> - - ברשותכם, אני רוצה לדבר - - יעשה סדר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני מנכ"ל משרש השיכון לשעבר, אתה צריך לפתור את הפלונטר. כולנו יודעים מה כולם רוצים וכולם רוצים את אותו הדבר. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> אנחנו נפתור את הפלונטר למרות שזה מורכב עם וקסלר, אבל אנחנו חברים. אחד, כל מה שאנחנו אומרים ותכף נסכים גם על עניין אפריל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, תדבר על העניין של מי זכאי למענק? << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> לדעתי ההגדרה הזו היא הגדרה טובה, גם אליבא משרד השיכון, ברגע שיש קבלן 200 שנרתם לקבלן 100, לייצר בשני מקצועות ספציפיים שמתוארים, לייצר תשתיות תומכות מגורים, זו ההגדרה "תשתית תומכת מגורים", לא רכבות או מטוסים. אנחנו מכירים את המספרים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל - - << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> אדון וקסלר, יש כאן שני דברים. דבר אחד הוא שלא רוצים לבצע כלום, ודבר שני זה אין פירוש. אם אין פרשנות תתנו ל-100 ותלכו לייעוץ משפטי. ההגדרה הזו נותנת מענה 100%. דיברנו על מקצועות ספציפיים בתשתית תומכת מגורים וצריך - - והניסוח של היועצת המשפטית הוא מצוין ונותן מענה לכולם, גם למשרד השיכון, גם לכם וזה מצומצם. לדעתי זו עדיין לא היריעה, אבל לדעתי אפשר לסגור את ההסכם היום כי גם בדבר הבא אנחנו יכולים להסכים, אבל בואו נעבור את המהמורה הזו ולא נפתח את הדיון על כל דבר ועבודת מטה ועבודת מטה. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> כפי שציינתי, בסוף כל מנגנון הפיקוח הוא מבוסס הצהרה ולכן יש כאן אכיפה רכה מאוד מצידנו ומצד הביטוח הלאומי בהקשר זה ולכן אני בטוח שאותו קבלן שבונה את כביש 6 שמרחיבים צפונה - - << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> ביטוח לאומי מסכים איתי. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> יגיד שהוא גם תומך בנייה וזה גם תומך מגורים. בזכות כביש 6 צפונה יוכלו לבנות עוד דירות בקריית שמונה. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> אבל זה לא מגורים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל זה צמוד אתר בנייה. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> אבל זו העתירה שאני אצטרך להתמודד איתה בבית משפט אם אני מקבל עכשיו את הנוסח. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> מה הבעיה להתמודד איתה? << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> אני לא חושב שאני יכול להתמודד איתה. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> במסמכי תורת הבנייה של משרד השיכון יש הגדרות ברורות לתשתיות תומכות מגורים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל אז הם לא בתוך ענף הבניין. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> כביש 6 הוא לא תשתית - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נוריד את המילה תומכות, "תשתיות למגורים" כי תומכות יכול להיות גם כביש 6. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> בהינתן שהכל מבוסס הצהרה ויש איזון הרי בין יעילות ליסודיות, יכולנו לעשות מענק שבו כל עובד מתייצב אישית ובראיון של 3 שעות מצהיר מה הוא עושה באתר הבנייה כל יום. לא עושים זאת כי כך אף אחד לא יקבל מענק ולא שווה להשקיע את המשאבים. זה מנגנון קל מאוד כי כולו מבוסס על הצהרות. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> זה לא נכון כי הוא לא מבוסס רק על הצהרות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע כי אתה לא נותן לי לסיים את הדיון. אתה רוצה שאסגור את הישיבה? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זה מבוסס על הצהרות. אנחנו תופסים את הקבוצה הרלוונטית ביותר שהיא מעסיקים בענף 100 וענף 131 שזו הקבוצה שרוצים לתפוס. כפי שציינתי קודם, המעסיקים בענף 200 הם עושים עבודות גדולות מאוד, עבודות אספלט, משואות בטון, הנחת קווי תקשורת, עבודות גדולות. אם נפתח את זה עכשיו והכל יבוסס על הצהרות ייתכן שזה פתח רחב מדי על הסקאלה שבין יסודיות ליעילות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה עם בניין גדול כמו שמלמד ציין שבונה אותו חברה גדולה מאוד שבונה 12 קומות? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> בסיווג של 200 לא מוזכרות כלל עבודות בנייה, עבודות עפר וחציבה, עבודות אספלט, משואות בטון, הנחת קווי תקשורת, ביצוע קווי מים, קווי חשמל והתקנת רמזורים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה 200? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אני קורא עכשיו וזה 200. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הוא טוען שעובדתית יכולים להיות אנשים - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין אנשים כאלו. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לא בטוח שנוכל לפתוח אם יש מקרה קצה כזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מישהו מכיר קבלן בהגדרת 200 שבונה בניין? << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> אם אין לו עבודה, יכול להיות קבלן משנה כזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה אתה אומר לי כן? אתה מכיר מישהו? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא מכיר, אולי אתה מכיר? אתה אומר שאין? << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> יכול להיות דבר כזה. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> קראתי עכשיו מה זה 200 לפי רשם הקבלנים ואם יש איזה מקרה קצה, לא בטוח שנכון לשנות עכשיו את כל מנגנון המענק בגלל מקרה קצה מסוים. יש כאן את ההגדרות והקראנו אותן. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> יש כאן טעות בסיסית, אדוני יושב-הראש. מדובר על כאלו שעברו הכשרה בלבד ולא יכול להיות שעכשיו הם אומרים שזה יכול להיות משהו גדול או נעלם גדול מסוים. אנחנו הכשרנו מתוך סך ההכשרות שאנו מבצעים, עשרות בודדות של מפעילי צמה ומניחי אבן שפה, עשרות בודדות, לכן לא יכולים לצוץ אחרים כי הם לא הוכשרו. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> מה זה משנה מי מעסיק אותם? << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> והם כבר בתוך המספרים המדוברים ולא בנוסף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני נותן לכם את האפשרות להחליט האם רוצים הסכם או לא רוצים הסכם? אם אתם רוצים הסכם, תקשיבו לניסוח היועצת המשפטית שאותו נקריא ונאשר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני רואה שבתקנות ענף 200 מוגדר כענף ראשי, כבישים, תשתיות ופיתוח ואני לא יודעת מאיפה הפירוט שהקראת. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אפשר שמשרד השיכון יתייחס בצורה מפורטת יותר? הקראתי מאתר רישום הקבלנים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בואי תתייחסי. יכול להיות שבן אדם, עובד, פועל יניח אבני שפה במדרכה ליד בניין שבו נבנה בניין מגורים? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> את זה הכללנו כבר בעבודות הרטובות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בואי תסבירי איפה הפער? << דובר >> לאה בן עזרא: << דובר >> אני לא מכירה אם ענף 200 שהוא ענף תשתיות עושה גם בנייה למגורים, זו שאלה לרשם הקבלנים ואני יכולה לבדוק. אני יודעת שהאפשרות, ברגע שהיה צריך להגדיר את העבודות הרטובות והבינו שיש צורך בעבודות הרטובות גם לאפשר תשתיות תומכות מגורים, התקבלה החלטת ממשלה – החלטה 3516 – שבאה והרחיבה את העבודות הרטובות מלבד ארבעת המקצועות שהיו מוגדרים לעוד אפשרויות נוספות על מתן לאפשר את עבודת התשתיות תומכות המגורים וזה מוגדר באותה החלטת הממשלה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זו לא שאלה. השאלה היא כמו שאומר יהלומי, האם יכול להיות שאת העבודות האלו אפשר לעשות תחת מעסיק בענף 200 או שזה תמיד תחת מעסיק בענף 100? << דובר >> קריאה: << דובר >> מה זה משנה לכם באיזה ענף? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כי זה משנה להסכם שקבע קבע ענף 10 וענף 131. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> אני חוזר על זה שוב, שאם יתייחסו לסוג העבודה ולא לסוג המעסיק – זה פותר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדון מלמד, אתה ותיק בוועדה יותר ממני ואתה יודע שההסכם הזה הוא הסכם שבין ביטוח לאומי לבין משרד האוצר ואני לא יכול לשנות את ההגדרה מההתחלה ולהגיד שאני רוצה מי שבונה בניינים וככה וככה, ההגדרות כבר מוגדרות וקיימות בהסכם. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> אדוני, הייתי שולח אותם הביתה ואומר להם שיחזירו את הכסף ואתה תראה איך שהם יתקפלו ויחזרו אליך על ארבע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה גם מורה לפוליטיקה? כי אתה יודע המון. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> כתבתי היום ליושב ראש הכנסת מכתב תודה על מנהלות וועדות וכתבתי שהחודש מלאו 35 שנים מאז שפעם ראשונה נכנסתי לבניין, אז לא מורה לפוליטיקה, אבל למדתי משהו ואני חושב שמה שהאוצר עושה כאן זה לסחוט את נציגי העובדים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אלו נציגי המכשירים ולא נציגי העובדים. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> אני חושב שמה שהאוצר עושה כאן זו עבודה גדולה בעיניים. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> אני חושב שיש כאן אמירות שערורייתיות, אמירות רועשות, אמירות קשות ושערורייתיות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בעיניי זה מאוד לא ראוי, הם עובדי מדינה. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> האמירות האלו לא מספיק קשות ביחס למה שיש לי להגיד עליכם. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> יש כאן הסכם שההמשלה יזמה והביאה בהיקף של 30 מיליון שקלים. אפשר להעביר ביקורת, אפשר לתת הערות ואני חושב שהאמירות שנאמרו כאן הם שערורייתיות ולא לגיטימיות. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> הממשלה יזמה הסכם גרוע. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> ההסכם הזה הוא הסכם לא טוב. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> תמיד אפשר לתת הערות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא סחיטה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איש ההסתדרות, מה שמך? << דובר >> אביתר חנן: << דובר >> אביתר חנן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה אומרת ההסתדרות בעניין? << דובר >> אביתר חנן: << דובר >> ההסכם עצמו הוא חשוב מאוד. לא נקבל מצב שיבטלו אותו. בעניין כל נושא הצמ"ה, צריך להבין שכאשר בונים בניין יש את שלב החפירות וזה לא חדש לאף אחד. בשלב החפירות מביאים כלי צמ"ה רבים ולאחר מכן כלי הצמ"ה האלו עוברים ממבנה למבנה ופעמים רבות גם עוברים לעבוד בתשתיות. אותו בן אדם שמחזיק כלי צמ"ה לא חייב להיות ספציפית ב-100 ועובד רק במגורים, הוא עובר משלב החפירות ויכול למצוא את עצמו בפרויקט בא במקום אחר של תשתיות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> מי מעסיק אותו? << דובר >> אביתר חנן: << דובר >> אותו קבלן תשתיות שיש לו מחזיק צמ"ה, הוא עובד את שלב החפירות ומשלב החפירות הוא עובר לנושא אחר לגמרי. צריך להבין שקבלן הבניין לא מחזיק את כלי הצמ"ה אצלו. מה שיהלומי מציין זה חלק אינהרנטי משלב הכנת הבניין. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> לדעתי כלי הצמ"ה זו דוגמה טובה כי זה מחזיר אותנו לקונטקסט שלשמו התכנסנו כאן שהוא היעדרותם של אותם עובדים פלסטינאים שהיו באתרים. דווקא בכלי הצמ"ה זה לא מקום שבו הועסקו עובדים פלסטינאים – לא יודע אם בכלל, אבל בטח לא באופן מהותי – כי צריך רישיון נהיגה ישראלי כדי לנהוג על כלי צמ"ה ולכן זו לא מטרת המענק. מטרת המענק היא לפתור את אותו מחסור שהיה לעובדים בעובדים הרטובות ולא לעובדים בענפים אחרים בענף הבנייה שבוודאי גם שם היה מחסור לפני 7 באוקטובר וכנראה גם יהיה מחסור בעוד שנתיים בעובדים בענף הזה, המטרה היא למצוא את הכלים להביא עובדים ישראליים חלף העובדים הפלסטינאים שנעדרים. << דובר >> אביתר חנן: << דובר >> שלב החפירות הוא שלב קריטי ובלעדיו אין בנייה. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> אף אחד לא מתעלם מזה. גם לבנות את כביש 6 צפונה וגם להאריך את מסילת הברזל, זה חשוב לענף הבנייה בישראל. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> הדוגמה שלך גרועה מאוד ואני עדין. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> פלסטינאים רבים. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> בכלי הצמ"ה? << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> פלסטינאים כן. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> צריך רישיון ישראלי. << דובר >> קריאה: << דובר >> מדור חריגים מאשר את זה. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> יש בעלי רישיון. הפלסטינאים כן עובדים ועבדו כמפעילי צמ"ה, זה מה שבפועל ואין מה לעשות. אדוני יושב-הראש, יש לי הצעה עוד יותר מצמצמת אם האוצר חושש. ענף 200 הוא ענף ראשי ויש לו ענפי משנה רבים. אני מוכן שמתוך כל רשימת ענפי המשנה יוגדרו שני ענפי משנה, עבודות עפר וחציבה ועבודות אספלט. קרי, לא יהיו משאות בטון שזה 230, הנחת קווי תקשורת שזה 240, ביצוע קווי מים, ביוב וניקוז שזה 260, קווי חשמל, צנרת, מערכות תאורה כבישים ורחובות שזה 270, התקנת רמזורים שזה 280. כל אלו שיהיו מחוץ לעסק ויהיו אך ורק 210 ו-220. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אתה לא עונה על הבעיה שהועלתה שזה לא רק עניין של הגדרה אלא גם עניין של יישום והצהרה. דיברו על יעילות מול יסודיות, אתה לא עונה על האירוע הזה שהוא מורכב יותר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתם מסכימים למה שנאמר? << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> עבודות עפר וחציבה שזה 210 ועבודות אספלט שזה 220. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לטעמינו זה כלול כבר בהגדרה של עבודות רטובות, הנחת תשתיות סביבתיות, אבני שפה, מדרכות. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> תרשמו בהסכם בסעיפים המקבילים גם בענף 200. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אנחנו לא מסכימים לפתוח את 200 כי זה פתח בעייתי. במהות לטעמינו זה כן מקבל מענה. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> איך מקבל מענה אם הוא עובד אצל קבלן 200? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כמה כאלו יש? << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> בעצמך אמרת וגם ביטוח לאומי אומרים שהם לא יקבלו אם הם קבלן 200. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נשאיר את הנושא לסוף ואגיד מה הכרעתי. נקרא הלאה את כל שאר הסעיפים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> את זה נשאיר לסוף, בסעיף קטן ד' אנחנו מורידים את ההגבלה לשיפוצים בלבד "לעניין עובדים בענף 131" ואומרים "הכשרה בחצר המעסיק בהיקף של 40 שעות לפחות". כל הכשרה של 40 שעות תיחשב כמספיקה גם אם היא לא בשיפוצים אלא בבנייה 100. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לא בטוח שאנחנו מסכימים לשינוי - - - של שיפוצים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אתם מסכימים או לא מסכימים? צריך להתכנס. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זו החלטה שלכם אם תסכימו או לא תסכימו. הלאה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 2. "עובד זכאי יקבל מענק, נוסף על הכנסתו החודשית, בעבור כל חודש העסקה בהתאם להוראות הסכם זה, כמפורט להלן: 1) בעד חודש ההעסקה הראשון – 2,000 ש"ח; 2) בעד חודש ההעסקה השני, ובלבד שהוא ברצף לחודש ההעסקה הראשון" וכאן משרד האוצר ביקש להוסיף "שבו הוא היה זכאי למענק התמרוץ – 2,000 ש"ח; 3) בעד חודש ההעסקה השלישי, ובלבד שהוא ברצף לחודש ההעסקה השני שבו הוא היה זכאי למענק התמרוץ – 2,000 ש"ח; 4) בעד חודש ההעסקה הרביעי, ובלבד שהוא ברצף לחודש ההעסקה השלישי שבו היה זכאי למענק התמרוץ – 2,000 ש"ח; 5) בעד חודש ההעסקה החמישי, ובלבד שהוא ברצף לחודש ההעסקה הרביעי שבו היה זכאי למענק התמרוץ – 3,000 ש"ח; 6) בעד חודש ההעסקה השישי, ובלבד שהוא ברצף לחודש ההעסקה החמישי שבו היה זכאי למענק התמרוץ – 3,000 ש"ח;" בעניין התוספת של "שבו הוא היה זכאי למענק תמרוץ" הכוונה היא שאם יש חודש אחד בשרשרת שהעובד עבד פחות מ-11 ימים, או ששכרו היה נמוך או גבוה יותר ממה שמצוין – זה יקטע לו את כל האפשרות להמשיך ולקבל את המענק. זה שונה מהנוסח הקודם שהיה שבו באותו החודש הוא היה צריך לעמוד בתנאים. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> מה קורה אם חולים או נפצעים? מדובר כאן על רצף, אבל העובדים האלו הם בסיכון גבוה. תתנו פתרונות. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אני אסביר את הרציונל. נקבע כאן סף מהותי לעבודה בכל חודש בהיקף לטעמנו שהוא נמוך, כלומר היקף של חצי משרה, 11 ימי עבודה בחודש או 2,200 שכר, זה היקף שהוא נמוך יחסית. יכולנו להגיד שאנחנו מעודדים עבודה במשרה מלאה או ב-80% משרה או משהו דומה. המענק הוא מענק קבוע ולא פונקציה של אחוז מסוים מהשכר כמענק אלא סכום קבוע, לא משנה אם מישהו קיבל שכר של 7,000 שקלים בחודש או מסוים או קיבל שכר של 3,000 שקלים, המענק שהוא יקבל זהה. גם מי שהרוויח 3,000 שקלים יקבל מענק כמו מי שהרוויח 7,000 שקלים. כשאנחנו קובעים סף כזה – שבעיניי הוא יחסית נמוך – אנחנו כן רוצים לתפוס את תכלית המענק שתהיה העסקה רצופה ואיכותית, ולכן לא רצינו שהמענק ימשיך להשתלם גם למי שהעסקתו נקטעה או ירדה מתחת לסף הנמוך מאוד הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואם הוא היה חולה? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> קודם כל, זה 11 ימי עבודה מתוך 20-22 ימי עבודה בחודש - - משמעותית. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> ואם הוא נפצע ונמצא בתאונת עבודה והוא חוזר לעבודה רק אחרי חודש? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלומי, ימי מחלה? << דובר >> רן מלמד: << דובר >> תאונת עבודה שמונעת ממנו לעבוד חודש? << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> תתנו פתרון. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> לפי הנוסח כפי שהוא היום, אם אתה חולה או לא עבדת 11 ימים נקטעת הזכאות למענק. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> זה לא טוב, זה פוגע. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> 11 ימים, זאת אומרת שהוא היה שבועיים בחודש או משהו כזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נניח והיה חולה ארבעה ימים? << דובר >> שלומי מור: << דובר >> אין בעיה. אם הוא צבר 11 ימים במהלך אותו החודש גם אם הוא היה חולה שבועיים וחצי מאותו החודש, אין בעיה. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> שלומי, ואם הייתה לו נניח תאונת עבודה לחודש, אתם רוצים לגדוע לו את המענקים? << דובר >> שלומי מור: << דובר >> יש כלים אחרים. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> והוא חזר למקום עבודתו. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> בן אדם סובב את הרגל, קיבל נקע ועכשיו חודש הוא לא יכול לעבוד ויכול לחזור לעבוד אחר כך? << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא יקבל דמי פגיעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השאלות נשמעו והתשובות ניתנו. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> הן לא ניתנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הן ניתנו, הם אמרו שהם לא רוצים. זו התשובה. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> אז ההסכם גרוע. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הם אמרו שיש להם כלים אחרים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה לא כלים אחרים. אם הוא הפסיד חודש בגלל שהיה חולה ונניח ואת החודש הזה אתם לא משלמים, אני לא מתווכח. אבל למה שלא יקבל את החודש הבא? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> מי שהיה חולה או נפגע בתאונת עבודה יש את המענים הסוציאליים הרגילים. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> לא, אתה לא תפגע כאן בזכויות עובדים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אל תעזרו לי. אם הוא הפסיד חודש בגלל מחלה או משהו שהוא יכול להוכיח, אז הוא הפסיד את החודש. אבל למה שיפסיד את החודשים הבאים אם הוא חזר לעבודה? << דובר >> שלומי מור: << דובר >> בהסכם הקודם כך זה היה. גם בהסכם הקודם היה ברצף. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> באנו לשנות ולא לקבל טאבולה ראסה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל בהסכם הקודם לא כתבתם במפורש "שבו הוא היה זכאי למענק תמרוץ". << דובר >> שלומי מור: << דובר >> ובלבד שהוא ברצף לחודש ההעסקה הראשון. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא, לחודש ההעסקה הראשון שבו הוא הועסק, אבל לאו דווקא לתנאים שעמד בתנאים לקבלת המענק, כאן הבעיה, שזה 11 ימים לפחות והשכר המינימלי. זה חידוד מסוים שמבהיר שהוא צריך להיות זכאי למענק כדי להמשיך ולקבל. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> במהות זה מגיע לאותו הדבר. אם לא קיבלת בחודש שעבר, זה חייב להיות המשכי. שם זה אומנם שלושה חודשים וכאן זה שישה חודשים, זה נכון. אבל בהינתן שזה 11 יום, גם אם אתה חולה או לא יכול לעבוד חלק מהזמן, רוב המקרים נפתרים בהקשר זה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כלומר זה נראה לכם מאוזן. 3. מענק תמרוץ מוגדל לעובד העובד ב"עבודה רטובה": לעובד הזכאי למענק לפי סעיף קטן (ב) אשר עובד ב"עבודה רטובה" ישולם מענק מוגדל בגובה פי 1.5 מהמענק לו זכאי לפי סעיף קטן (ב); לעניין סעיף קטן זה, "עבודה רטובה" – כאן העתקנו מהאתר של רשם הקבלנים – "עבודת בניין הכוללת תפסנות, ברזלנות, רצפות וטייחות, ובכלל זה עבודות הקשורות בשלד המבנה והרכבת אלמנטים טרומיים, עבודת הכנת תשתית בלבד למערכות בניין (חשמל, תקשורת, תאורה, מיזוג אוויר, תיעול וניקוז מים וביוב) הנחת תשתיות סביבתיות, (אבני שפה, מדרכות) עבודות אלומיניום ומסגרות, עבודות בנאיות ובניית קירות פנים וחוץ, עבודות חיפוי וריצוף חוץ ופנים, עבודות איטום ועבודות טיח וצבע". כלומר כל מי שעובד בעבודות אלו אצל מעסיק בענף הבניין, כלומר ענף 100 או ענף 131 – הוא יהיה זכאי למענק של פי 1.5 מתוך הבנה שאלו עבודות שרציתם לתמרץ יותר? << דובר >> רפאל חן גרסיאני: << דובר >> שוב אין בטיחות? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה המענק המוגדל על עבודות רטובות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 3. הגשת בקשה למענק 1. בקשה למענק תמרוץ תוגש למוסד על ידי המעסיק" – המעסיק הוא המגיש – "באופן מקוון באתר האינטרנט של המוסד, בהתאם לטופס שיפורסם באתר האינטרנט של המוסד, ותכלול, בין השאר, הצהרה של המעסיק על עמידת העובד בכל התנאים לקבלת המענק ואת כל פרטי המידע להם זקוק המוסד על מנת לבדוק את הזכאות למענק; בקשה כאמור בסעיף זה תוגש החל מתום כל חודש המזכה את העובד במענק ולא יאוחר מיום ז' בטבת התשפ"ו (31 ביולי 2026); 2. עובד אשר מעסיקו לא הגיש בעבורו את הבקשה למוסד בשל חוסר שיתוף פעולה של המעסיק" כלומר ברירת המחדל היא שהמעסיק מגיש, אבל אם המעסיק לא הגיש – "העובד רשאי להגיש בקשה לקבלת המענק בעצמו, החל מתום 60 ימים מתום החודש שבגינו מבוקש המענק ולא יאוחר מיום כ"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2026) באופן ובתנאים כפי שיורה המוסד, ותכלול בין השאר הצהרה של העובד על עמידתו בכל התנאים לקבלת המענק". כלומר, אם המעסיק מגיש – הוא גם המצהיר, ואם העובד מגיש – הוא המצהיר. מבחינת זמנים נתתם כאן תקופה על מנת שאנשים יספיקו להגיש. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> הרבה זמן. << דובר >> רפאל חן גרסיאני: << דובר >> למה שוב אין בטיחות ברשימת המקצועות? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה מענק מוגדל, זה לא המענק עצמו. << דובר >> רפאל חן גרסיאני: << דובר >> מה זה קשור? הוא גם לא נמצא באתר. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> מדובר כאן על עבודה רטובה אינטנסיבית שהיא קשה מאוד. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 3. "מענק התמרוץ ישולם לחשבון הבנק של העובד, כפי שידוע למוסד; 4. מענק התמרוץ ישולם עבור כל חודש העסקה, לאחר קבלת דיווח המעסיק בהתאם לסעיף 355 לחוק הביטוח הלאומי עבור אותו חודש, ולאחר שהושלמה תקופת ההעסקה המזכה במענק עבור אותו חודש, לפי העניין, ולא לפני היום ה-20 לחודש העוקב לחודש שבו הוגשה כל בקשה. 4. הוראות שונות 1. הזכאות היא למענק אחד עבור עובד והוא יינתן בשל עמידה בתנאי המענק אצל מעסיק אחד בכל חודש. 2. עובד הזכאי למענק מכוח הסכם זה, והיה זכאי למענק מכוח הסכם התמרוץ הראשון, יהיה זכאי למענק לפי הסכם זה ולפי הסכם מענק התמרוץ הראשון בשל שישה חודשי העסקה בסך הכל לכל היותר." כלומר, זה צריך להיות עובד שהייתה הפסקה בעבודתו, שהוא לא עבד שלושה חודשים לפני שהתחיל לעבוד בתקופת ההסכם הזה, ואם הוא כבר קיבל מכוח ההסכם ההוא, הוא יהיה זכאי רק להשלמה של שלושה חודשים ואני מבינה שאלו שלושת החודשים הראשונים של ה-2,000? << דובר >> שלומי מור: << דובר >> נכון. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> הזכאות תהיה בסך הכל לשישה חודשי העסקה משני המענקים, המתחיל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> מתחיל מ-2,000. 3. "על תשלום המענקים הניתנים לפי הסכם זה יחולו הוראות פרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים. 4. במקרה שבו יימצא כי שולם מענק לעובד ביתר, יהיה רשאי המוסד להפעיל כל סמכות לפי דין לצורך קיזוז וניכוי הסכום ששולם ביתר לעובד." << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה הוא קיבל ביתר? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> שילמו לו יותר ממה שהיה מגיע לו. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אם שילמו לו 1.5 כשמגיע לו רק 1. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> בטעות שילמנו את העבודות הרטובות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שאתם שילמתם לו? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן, הוא קיבל ביתר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בטעות. << דובר >> רן מלמד: << דובר >> אדוני, אם עובד עבד שלושה חודשים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע לי. עם כל הכבוד ויש לי כבוד רב אליך, אתה מפריע לי. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 5. "הסכם זה יעמוד בתוקפו עד ליום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2025)" עכשיו יש כאן הוראה שהיא קצת אחרת – "הצדדים רשאים להסכים על הארכת התקופה הקובעת" – אמרנו שהתקופה הקובעת היא התקופה שבמהלכה מתחילים לעבוד ולא עבדו שלושה חודשים קודם ואז זכאים למענק. רוצים להסמיך כאן את הצדדים שזה המוסד לביטוח לאומי והאוצר להסכים על הארכת התקופה הקובעת – "בלא יותר משישה חודשים; הסכימו הצדדים כאמור, תתפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המוסד." השאלה היא למה צריך להסמיך אתכם לעשות את זה? אתם לא יכולים כבר עכשיו לקבוע תקופה ארוכה יותר על מנת לתת וודאות למשק, לעובדים, למעסיקים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את מדברת על אחרי דצמבר 2024? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כן, על הארכה. הם יכולים להאריך ולפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט. אבל אני שואלת האם בשביל ודאות העובדים אתם לא יכולים להאריך כבר עכשיו אם יש לכם כוונה לעשות זאת? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אם הם רוצים להאריך הם צריכים להגיע לוועדה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לוועדה הם לא כתבו את זה. אם כן, צריך להוריד את זה כי אם אתם צריכים לבוא לוועדה המשמעות היא שאתם צריכים להגיש הסכם חדש, אז צריך להוריד את זה לגמרי. נוריד את זה. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אנחנו חושבים שנכון יהיה לעשות את ההסכם לתקופה שהצענו וגם לאפשר לנו לעשות הארכה אם נראה עדיין שהמצב במשק מצריך זאת, אם יהיה מקור תקציבי ואם זה יהיה משהו שנראה שמועיל למשק. אנחנו כן חושבים שזה מייצר יותר וודאות שהשוק יודע שההסכם יכול כלשונו עם אותם התנאים להימשך באופן זהה ולא לפתוח הסכם חדש שיכולים להיות בו שינויים לכאן ולכאן בעתיד. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> רק אבהיר שאם זה באישור הוועדה, אז לא צריך את ההוראה הזו כי המשמעות היא להביא הסכם חדש. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אם זה באישור הוועדה, זה זהה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אז אני מורידה את ההוראה הזו אם זה באישור הוועדה כי אישור הוועדה אומר שהם יגישו לנו הסכם חדש ואז אין משמעות להוראה הזו. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> נכון. עדיף שההארכה תהיה בהסכם חדש, רק תוקף ההסכם לא יכול להיות קצר יותר מהמועד האחרון שהיה צריך להיות לפי ההסכם. אם כתבת שאנחנו יכולים להגיש תביעות עד יולי או יוני 2026, אז לא יכול להיות שההסכם - - - << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> המקסימום כאן הוא 31 בדצמבר 2026 אם זה מצד העובד. 31 בדצמבר 2026. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> אז לא יכול להיות שההסכם יפקע לפני מועד זה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> למרות שזכאות שצומחת מתוכו ברור שהיא ממשיכה לעמוד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל הוא יכול לתבוע אחר כך אם הוא לא קיבל מה שמגיע לו. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> אבל זה קצת חסר היגיון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הזמן עבר - - נותנים היום עד חמש שנים, שבע שנים. יש לי כל מיני חוקים כאן של בקשות על שנים רבות, פתאום כאן זה ייפסק? יש לו זכות מתי שהוא לא קיבל. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> כבוד היו"ר, כאן הם עשו עד 2026. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אז "הסכם זה יעמוד לתוקפו עד ליום 31 בדצמבר 2026" ונתקן את התאריך העברי למען הסר ספק. את ההסמכה להאריך בין הצדדים נוריד ותביאו הסכם חדש אם תחשבו שצריך. 6. "מימון, החזר הוצאות וביצוע: 1) מענקים ששולמו לפי הסכם זה, ישולמו על חשבון אוצר המדינה באמצעות המוסד. 2) המוסד יגיש לממשלה, באמצעות משרד האוצר, חשבון מפורט של סכום ההוצאה לפי הסכם זה, שהוציא המוסד בפועל. 3) הממשלה תשפה את המוסד, באמצעות משרד האוצר, בסכום שהוא ישלם לפי הסכם זה, וזאת לפי נוהל השתתפות אוצר המדינה בתשלומי המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנוהל). 4) הממשלה, באמצעות משרד האוצר, תשפה את המוסד לפי החלק היחסי מההוצאות המנהליות של המוסד הנובעות מביצוע הסכם זה כפי שהיו בפועל ובהתאם לנוהל." << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> יושב-הראש, רוצים הסכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם אתם רוצים הסכם, אתם צריכים לעזור לי לצאת מעניין ה-200 כי ה-200 סיבך את כל העניין. אני לא חושב שמצאתם פתרון בעניין ה-200 לכן נשאיר אותו בחוץ ונסתפק ב-131 ו-100, כאשר כוונתנו שכל העבודות כולל מה שהקראת, כולל תשתיות סביב הבניין, אבני שפה והכל. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> ההגדרה של עבודות רטובות זה המענק המוגדל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> מבחינת ההכשרה, אמרנו שהכשרה של 40 שעות בחצר המעסיק גם תחשב ולא רק בענף השיפוצים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אחת ההכשרות האפשריות. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> צריך לבדוק מה המשמעויות של זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה יכול לבדוק. אם אתה רוצה שנאשר את זה עכשיו, תבדוק. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> אפשר לאשר ואם לא נדע ליישם את זה נצטרך לבוא שוב. נצטרך לבחון את המשמעויות. אני לא יודע להגיד את משמעויות התיקון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין לכך שום משמעויות תקציביות לעניין הזה שהוא יקבל לקבל הכשרה אצל המעסיק. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> זה בוודאות מגדיל את היקף הזכאים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה ובברכה, אני רוצה. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אדוני יושב-הראש, זה לא מגדיל. הם נכללים בתוך המספרים שדיברנו עליהם. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> דוד, התיקון שנוסף הוא שעובד לא חייב לעבור הכשרה. הוא יכול לעבור הכשרה בחצר המעסיק 40 שעות. אני לא יודע מה המשמעות. זה אומר שכל עובד שראינו שנכנס לעבודה בענף הבנייה, ובין ינואר למאי לדעתי ראינו 8,000 כאלו, הוא יכול להיות זכאי למענק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה לא יכול להפלות בין עובד לעובד בגלל שהוא עבר במוסד מסוים. הוא עבר הכשרה, אתם צריכים את ההכשרה ואני רוצה שתאשרו את ההסכם בנוסח זה. אתם מוכנים? אני מוכן לאשר אם תסכימו. אם לא תסכימו, אין הסכם. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אדוני יושב-הראש, בעניין זה אנחנו מסכימים עם האוצר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה יכול להסכים עם האוצר כי אתה עוסק בהכשרות. << דובר >> דוד יהלומי: << דובר >> אבל דובר על השיפוצים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מתכוון גם לא לשיפוצים. אני רוצה שכל עובד יוכל להיכנס ולקבל את המענק. << דובר >> קריאה: << דובר >> משרד המשפטים. גם עכשיו 4ב' זה כולל את כל העובדים כי בהוראות הבטיחות בעבודה, פקודת הבטיחות בעבודה והתקנות לפיה חל איסור שמישהו שנכנס לאתר בנייה יתחיל לעבוד מבלי שקיבל הכשרות בסיסיות ממנהל הבטיחות בעבודה על עבודה בגובה ועבודה עם ציוד מסוכן, ולכן כבר עכשיו בהגדרה הקיימת כל עובד שנכנס לאתר בנייה מחויב לקבל הכשרה מסוימת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז זה מכוסה. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> זה מה שאמרתי. נצטרך לוודא זאת, אם זה אכן המצב וזה לא מרחיב את היריעה, לא אמורה להיות בעיה. << דובר >> רפאל חן גרסיאני: << דובר >> עובד ממונה בטיחות לא מקבל את המענק - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> דיברנו על עובדי בטיחות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הם יהיו זכאים, אבל הם לא יהיו זכאים למענק המוגדל של העבודות הרטובות. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> זה ברור, הם לא עובדים כעובדי כפיים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כדי שיהיה ברור, אמרנו "אצל מעסיק בענף הבניין בעבודות הבנייה או שיפוצים ובכלל זה עובדי בטיחות" הוא יהיה זכאי למענק הבסיסי, הוא לא יהיה זכאי לפי 1.5 המענק הבסיסי ולכן הוא לא חלק מהרשימה של מה שהקראנו קודם לעבודות רטובות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו אתם מסכימים להסכם לפי הנוסח שהקריאה היועצת המשפטית? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> עוד נקודה אחת. לגבי עובד שעובד אצל מעסיק אחד שלושה חודשים, נגמרה העבודה והוא עובר למעסיק שני ברצף, יש עם זה בעיה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אין בעיה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, באותו החודש. אני מבין שחודש הבא הוא יכול לבוא למעסיק אחר, נכון? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הוא לא יכול לקבל אצל שני מעסיקים באותו הזמן. לעבוד 11 ימים אצל מעסיק פלוני - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה ברור. אבל אם הוא עבד 11 ימים ועבר, זה נחשב בתוך הרצף? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה עדיין רצף. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אם הוא עמד בתנאי המענק בחודש הקודם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם האוצר מסכים לנוסח שהקריאה היועצת המשפטית, אפשר להצביע. אם אתם לא מסכימים, לא נצביע. תחליטו. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> באנו לפי סעיף 9 להיוועצות עם הוועדה, שמענו את ההערות, עשינו שינויים בהתאם ונראה שעכשיו אין לנו פערים. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> תנעל את הישיבה לפני שהם יתחרטו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מתכוון שבאת להתייעצות ותעשה מה שאתה רוצה? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אמרנו שאין לנו פערים בנוסח. שמענו, - - שיח, הנוסח מקובל עלינו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם אדם שעבר הכשרה אצל המעסיק יוכל לקבל את המענק? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אגף תקציבים אומרים שהם צריכים לבדוק את המשמעות של שינוי 4ד'. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה לא רוצה הסכם? תגיד בפומבי שאתה לא רוצה הסכם. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> בוודאי שאני רוצה הסכם, לא סתם הנחתי אותו על שולחן העבודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הנחת משהו שמכשיל אלפי עובדים שלא יקבלו כי הם לא עברו את ההכשרות של משרד העבודה והכלכלה. אומרת משרד המשפטים שממילא מי שנכנס לבניין צריך לעבור הכשרה. נגד מי אתה רוצה להיות גיבור? << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> ככל ומה שהיא אומרת נכון, אז זה נכון לשני הצדדים ואז לא נדרש התיקון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אתה כמענק לא צריך להגביל בן אדם שעובד גם אם הוא עובד בהכשרה במקום, כמו בשיפוצים. אני לא רוצה לעשות אפליה בין השיפוצים לבין הבנייה, ואני לא חושב שנציג האוצר שצריך להסתכל על העניין התקציבי צריך להגיד לי בהגבלות שלא שייכות ולא רלוונטיות למטרה של הכנסת עובדים חדשים לענף. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> אני דווקא כן מאמין שעניין ההכשרות ועניין העובדים בעולם העבודות הרטובות הם ערך משמעותי במענק ולא סתם בנינו את ההסכם בצורה הזו. יכול להיות שאין לכך משמעות הלכה למעשה כפי שנציגת המשרדים אומרת, אבל נצטרך לוודא זאת. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> זה לא ייאמן. מה יש לוודא? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה רוצה זמן לבדוק? << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> אנחנו כבר בישיבה חמישית והם לא גומרים את העניין. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> אני לא יודע מה תהיה המשמעות אם נכניס כאן עוד 5,000 עובדים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל הוא לא רוצה לתת לעוד 5,000 עובדים. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> הוא לא רוצה לקבל החלטה ברמה שנתנו לך, הלכנו אתך עם הכל, מאות עובדים, יושב-הראש מכנס כאן את הוועדה כבר חמש פעמים. זה לא ייאמן. אתה שחקן סף, שחקן וטו, לא ייאמן. זה לא דיון ראשון שלנו. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> עם כל הכבוד, יזמנו כאן מהלך. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> יזמתם מהלך. << דובר >> קריאה: << דובר >> ועדיין המדינה מפסידה עשרות מיליארדים על זה. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> אנחנו כממשלה יזמנו מהלך. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> יזמתם מהלך ואתם תוקעים אותו. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> אנחנו האחרונים שתוקעים אותו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי, קבענו לשעה 15:00 דיון חשוב מאוד בחוק אחר והיינו צריכים לסיים בשעה 16:00. הקדשנו יותר משעה לעניין זה. אני עושה הפסקה של הדיון הזה, עובר לדיון בנושא אחר ועד סוף הדיון בנושא האחר תביאו לי תשובה אם אתם רוצים שנצביע או לא. אני נותן לכם הפסקה לדיון. הישיבה הזו יצאה להפסקה. תוך 5 דקות נתחיל דיון בנושא האחר, תקנות מאגר מידע בחירום. ישיבה זו בהפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:00 ונתחדשה בשעה 17:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו מעוניינים להמשיך את הדיון בעניין הצעת הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל. קודם כל, אבשר לכם אנשי האוצר והממשלה שאישרנו עכשיו תקנות שעבדו עליהן חודשים ארוכים שמטרתן שבזמן מלחמה יהיה מאגר מידע של כל הנכים, החולים וכל האנשים שלא יודעים להסתדר, מי שרשום ברווחה וגם מי שלא, בשיתוף מערך הדיגיטל, משרד הרווחה, הרשויות המקומיות, שלא יהיה מצב חלילה שנכה מסוים נמצא במקום מסוים ואף אחד לא יודע עליו. נעבור לנושא הפחות חשוב והיותר קל שזה נושא ההסכם לתמרוץ העובדים. ארצה לשמוע מה הסיכומים שסיכמתם. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> חגי רזניק, יועץ בקרן לעידוד ופיתוח בענף הבנייה, לשעבר מנכ"ל משרד השיכון. הגענו לסיכום מחוץ לכותלי הוועדה, לאמץ את ההסכם כפי שהיועצת המשפטית לוועדה הקריאה אותו קודם לכן, כולנו. אני מניח שהיא תחזור עליו ועל מנת שלא לעכב את ההסכם ושיאושר, כן נרצה להוסיף לפרוטוקול, לא בשביל לעכב את ההסכם, אבל חשוב לנו מאוד, לנציג ההסתדרות כאן, לי כנציג הקרן, להתאחדות קבלני השיפוצים, חשוב לנו מאוד להוסיף לפרוטוקול – ולא בשביל למנוע את ההסכם – שתי נקודות מהותיות. אחת, אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לחזור בפני הוועדה – ייתכן וזה יגיע כהצעת חוק או הסכם חדש – אבל כרגע אנחנו לא רוצים לעכב את הנושא של תשתיות תומכות מגורים, כלומר ואם הזכאות לא תסתדר במהלך עסקים רגיל נוכל לבצע זאת. שתיים, גם בעניין הקיפוח של 1 באפריל אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות. אנחנו מבינים היום את עמדת האוצר, לא מקבלים אותה ולא מעוניינים לעכב את ההסכם. מלבד זה ובהתאם לזה, מה שתקריא היועצת המשפטית שלך ומקובל עליך, אנחנו נקבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האוצר, אסף, בבקשה. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> שלחת אותנו בתום הדיון הקודם לבחון את התיקון שביקשת להוסיף. מבחינתנו התיקון מקובל. להבנתנו, הוא לא אמור להוסיף היקף משמעותי, אם בכלל, של עובדים ולכן מבחינתנו אין - - - << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לעומת הנוסח שהוקרא, יש לנו ארבעה דברים לפני שמצביעים. הדבר הראשון, מעסיק בענף הבניין נשאר כמו שהיה בנוסח המקורי, ענף 100 וענף 131. הדבר השני, בסעיף 2.א1 אנחנו נגיד שהוא צריך לעבוד בעבודות בנייה, שיפוצים או עבודות ביטחון וזה ייתן מענה להערה שהייתה. בסעיף 2.א4ד, נושא ההכשרה בחצר המעסיק בהיקף של 40 שעות לפחות בכפוף להצהרת המעסיק וזה לא יהיה רק על שיפוצים אלא גם על ענף 100, כלומר נוריד את המילים "לעניין עובדים בענף 131 – שיפוצים". התיקון האחרון, ש"הסכם זה יעמוד בתוקפו עד 31 בדצמבר 2026" ולא עד 2025. אלו התיקונים המרכזיים. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> חשוב לנו שבעניין ההכשרות יהיה ברור שאלו הכשרות לעניין העבודה בענף הבנייה ולא הכשרות כלליות, העשרות ודברים כאלו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הכשרה אצל המעסיק רק בעבודות הבנייה, ברור. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> הבנייה והשיפוצים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם זה רצפות, הוא צריך ללמוד אותו רצפות. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> שלא ישלח אותו להעשרה בקורס אנגלית וזה ייחשב כהכשרה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. << דובר >> רפאל חן גרסיאני: << דובר >> זה גם לא כולל הכשרות בטיחות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> המילים "הכשרה בחצר מעסיקו בהיקף של 40 שעות לפחות" הן בסדר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה העניין, אולי ישלח אותו גם לנגן בצ'לו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> צריך לזכור גם מי המעסיק, המעסיק הוא ענף 100 או 131 למה הוא יכשיר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה בסדר גמור. << דובר >> רפאל חן גרסיאני: << דובר >> עוד הבהרה קטנה אחת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הבטיחות. << דובר >> רפאל חן גרסיאני: << דובר >> הבטיחות. אני לא יודע אם זה משפיע או לא, היועצת תגיד, צריך לזכור שאנשי הבטיחות ברובם הם אנשים עצמאיים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אם הם לא עובדים אצל מעסיק הם לא בהסכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם הם לא מועסקים אצל המעסיק, הם אינם בהסכם הזה. שיהיה ברור. אנחנו לא פותחים את ההסכם בין הביטוח הלאומי לבין האוצר מכיוון שיש אנשים רבים שרצינו שייכנסו, ויתרנו על דברים רבים. "ויתרנו" לא ויתרנו על כלום כי אני לא עובד בבנייה לצערי, אבל ניסינו להביא למקסימום אנשים שיוכלו לקבל את התמרוץ ואני חושב שזו מטרה חשובה מאוד, מקווה שזה יעודד אנשים רבים לבוא לענף הבנייה עד כדי כך שהשכר שם יעלה באופן שלא יצטרכו תמרוצים נוספים. אם וכאשר תמצאו צורך להמשיך או לעשות הסכמים נוספים, אנחנו תמיד לרשותכם. אני רוצה לעלות את זה להצבעה. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> אם אפשר, אני מבין שזה פרוצדורלי ולא רלוונטי להצבעה ולהחלטה - - חשוב מאוד לארגוני העובדים וגם לארגוני המעסיקים, עשינו סבב, שיהיה כתוב בפרוטוקול במקום בולט. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הכל בפרוטוקול. הפרוטוקול רושם כל מה שנאמר כאן. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> שני הסעיפים – לגבי 1 באפריל ולגבי תשתיות תומכות מגורים, ארגוני העובדים והמעסיקים שומרים לעצמם את הזכות לשוב לוועדה ללא קשר לאישור ההסכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוועדה פתוחה בפניכם תמיד. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הפרוטוקול רושם כל מילה שאנחנו אומרים כאן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש להביא להצבעה. מי בעד אישור הצעת ההסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל? ירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים. אין נמנעים. ההסכם אושר פה אחד. שיהיה בהצלחה. תודה רבה. הצבעה אושר << דובר >> אביתר חנן: << דובר >> אפשר לברך? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תברך. << דובר >> אביתר חנן: << דובר >> קודם כל, ההסתדרות הכללית מברכת על ההסכם הזה, תודה ליושב-הראש ותודה לאגף תקציבים שבסוף הגיעו להסדר. צריך להגיד, על פי בנק ישראל, צמצום הפעילות בענף הבניין נאמדת בפגיעה של עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה, בשנה האחרונה לפחות. היינו בקשר בזמן האחרון עם אול ג'ובס, יש עלייה בביקוש בערך ב-15% לעבוד בענף הבנייה וזה יתמרץ את העובדים לבוא לעבוד בענף הבנייה. נקודה נוספת חשובה מאוד, בשנת 2022 ההסתדרות וההתאחדות חתמו על הסכם קיבוצי. בימים אלו אנחנו בשלבים של צו הרחבה, זה גם כן ישכנע אנשים נוספים לשכנע לענף הבניין. אנחנו מברכים על הצעד הזה וקוראים ליושב ראש הוועדה להביא עוד צעדים כאלו לטובת העובדים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לכולכם. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:10. << סיום >>