פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



16
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
08/01/2025

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 248
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ח' בטבת התשפ"ה (8 בינואר 2025), שעה 10:00

סדר היום:
 << נושא >> סיוע נפשי למילואימניקים בודדים << נושא >> 

נכחו:
חברי הוועדה: 
עודד פורר – היו"ר
טטיאנה מזרסקי

חברי הכנסת:
מיכל מרים וולדיגר
משה טור פז

מוזמנים: 
	יצחק אוחנה
	–
	סמנכ"ל חטיבת פרט, משרד העלייה והקליטה

	רן קלדרון
	–
	מנהל תחום צה"ל ותפקידים מיוחדים, משרד העלייה והקליטה

	נופר קין
	–
	סגנית מנהלת מח' חירום וטראומה, ברה"ן, משרד הבריאות

	ליאת קסלר
	–
	עו"ס בתוכנית כנפיים, הסוכנות היהודית

	ליאורה רובינשטיין
	–
	מנכ"לית המרכז לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין

	הילה סולימני
	–
	מנהלת, תוכנית כנפיים

	נועם אביטל
	–
	מנכ"ל, עמותת 'רוח נכונה', למען חיילים במצוקה

	אלינועם חורש
	–
	פעיל עמותה ורכז מתנדבים, אח גדול למען חיילים בודדים

	סם קדוש
	–
	מנכ"ל CNEF, מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

	אריאל טולוב
	–
	מנהל פרויקט CNEF, מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

	סוזן כהן
	–
	Keep Olim in Israel

	ניומן גולדווסר
	–
	Keep Olim in Israel

	ויקטור שטרלינג
	–
	Keep Olim in Israel

	גסטון אריאל סיידמן
	–
	חבר ועד עמותה, התאחדות עולי אמריקה הלטינית

	מוטי דסקל
	–
	פעיל למען מילואימניקים יוצאי המגזר החרדי

	מרקו מנצ'גו
	–
	מילואימניק בודד, חבר עמותה, התאחדות עולי אמריקה הלטינית

	דניאל לוינגסטון
	–
	חייל בודד



משתתפים באמצעים מקוונים: 
	אבישג סבג ראובן
	–
	ר' עתכ"מ, צה"ל, משרד הביטחון

	חגית אורן
	–
	ר' החטיבה לחוסן ורצף מניעתי בתחום הנפשי, צה"ל, משרד הביטחון

	כרמל קלה
	–
	רע"ן קליני אט"ל, צה"ל, משרד הביטחון




ייעוץ משפטי: 
אלי מור שבילי

מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> סיוע נפשי למילואימניקים בודדים << נושא >> 


 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, היום ה-8 בינואר 2025, ח' בטבת תשפ"ה, 460 ימים מאז טבח ה-7 באוקטובר, 100 חטופים עדיין נמצאים במנהרות חמאס. אנחנו עוסקים כאן בהרבה מאוד נושאים, אבל הנושא הזה נמצא בראש סדר העדיפויות וזה באמת להחזיר את כולם הביתה. 

היום אנחנו עושים ישיבת מעקב בנושא סיוע נפשי למילואימניקים בודדים. זו ישיבת מעקב שלישית לישיבה שקיימנו ב-4 דצמבר וב-17 בדצמבר. בדיון האחרון עדכנה סא"ל אבישג סבג ראובן שהגדרת המילואימניק הבודד לא גובשה סופית. הייתה בדיונים התחייבות להעניק את ההטבות למילואימניקים הבודדים החל מינואר 2025. הגדרה ברורה וכוללת תאפשר למילואימניקים הבודדים לקבל את ההטבות והסיוע שיהיו זכאים לו בעקבות מעמדם המיוחד.

בדיוני הוועדה הצענו שכל מי שהוגדר כבודד בשירותו הסדיר יוגדר במילואים ובמידה שלא עברו עשר שנים משחרורו. בקשת הוועדה הייתה שההגדרה תכלול גם מילואימניקים בודדים נשואים. חבר הכנסת טור פז הציע להגדיר סל יחידתי שיאפשר למפקדים בשטח להעניק סל הטבות מיידי לחיילים הבודדים כדי שהמפקדים יוכלו לתת את זה באופן ישיר. נבקש לברר היום האם קודמה ההצעה הזאת והאם יש פעילות בנושא. 

בדיון הקודם דיווחנו כי ב-5 בדצמבר משרד העלייה והקליטה שלח 8,543 הודעות אס.אמ.אס על בסיס המידע שנמצא במערכות המשרד ונוגע לכלל החיילים הבודדים העולים ששירתו בצה"ל בחובה בעשר השנים האחרונות. זה בעקבות הדיון הקודם וכתוצאה משיתוף הפעולה שיצרנו. בדיווח קיבלנו שרק ארבעה הגיבו לאותה הודעה וביקשו לקבל עזרה, נשמח לדעת אם היו התקדמויות אחרות מאז.

למרות ההסכמה של סא"ל אבישג סבג בדיון מ-4.12 להעביר את הנתונים המדויקים ולמרות שהוגשה בקשה מסודרת טופס א' למשרד הביטחון ולמרות הזמן שעבר הנתונים המדויקים, אני מבין, טרם עברו למשרד העלייה והקליטה מצה"ל. אנחנו נבקש פה עדכון ממשרד העלייה והקליטה. 

בדיון הקודם השתתף מר אמיר חסון, סגן מנהל בית החולים השיקומי בשיבא ומנהל מרכז טראומטי לאומי שהודיע בדיון שבשיבא מתואמים עם אגף השיקום במשרד הביטחון ומי שפונה לשיבא ומוכר במשרד הביטחון הטיפול שלו הנפשי בכל המרכזים ששיבא מקימים ימומן על ידי משרד הביטחון והוא מתקבל ללא תשלום. אגב אם אין לו הכרה, בשיבא יודעים גם לסייע לו בהשגת ההכרה. הוא גם סיפר על השירות בבתי חולים שניתן לחיילים שלחמו וסובלים מבעיות נפשיות ופרסמנו כאן את מספר הטלפון שניתן להפנות אליו חיילים במצוקה. 

לאחר הדיון פנה מר חסון למנהלת הוועדה בבקשה לקבל נתונים מצה"ל על המילואימניקים הבודדים כפי שמופו מתוך יוזמה לפנות ישירות ללוחמים ולהציע להם טיפול. הבקשה הועברה לצה"ל ולמשרד הביטחון אך נותרה ללא מענה. 

נציגת הקרן לחיילים משוחררים ממשרד הביטחון הציגה בדיון האחרון את תוכנית 'עמית' ועדכנה שנשלחו 180,000 הודעות אס.אמ.אס, נכנסו לאפליקציה 42,000 אך מילאו את השאלון רק 10% עד 12%. אנחנו ביקשנו גם כאן לנסות לעשות את הדבר הזה הרבה יותר יזום, זאת אומרת שכל מי שמשתחרר יידרש ממנו להיכנס לאפליקציה ומשם כבר הדברים יתקדמו. גם נציגי קופות החולים עדכנו שאין בהם תעדוף למילואימניקים בודדים. 

נתחיל עם משרד הקליטה בינתיים שיעדכן אותנו בדברים. בבקשה, איציק. 

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 

שלום, אדוני היושב ראש, בוקר טוב. אני אתחיל ואומר שמאז הדיון נוספו עוד שבעה ואני גם שמח להגיד שהיכולת לנתב למוקד של שיבא, שהוא מקצועי בהיבט הטיפולי הפרונטלי, מעבר למוקד שלנו – אנחנו חייבים לסגור את המעגל, אבל אני, אדוני היושב ראש, מול צה"ל, בתור אחד שניסה את כל הטלפונים והמענים, לנסות לנתב, לראות אם אני מגיע למקום הנכון, למעט שיבא אין מוקד. כלומר אם אני איש מילואים פעיל, בשירות, אכן מטופל על ידי הקב"נים ביחידות ובכפיפויות בכל מה שקשור, אם אני איש משוחרר, אז למעט מוקד שיבא אין מענה. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

חייל בודד נשאר חייל בודד. 

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 

אין מענה בקטע של הנפשי. צריך לנסות עשר פעמים בנתב של מוקד השירות הכללי ולהגיע למילואים ולעשות שש ויגידו לא, זה לא זה, זה משרד הביטחון, זה ההוא, זה ההם. חייבים לעשות עם זה סדר מעבר למה שאמרת. 

דבר נוסף לעניין מסד הנתונים, הגענו להסכמה לפני כמה ימים עם יועמ"שים וכל התהליך של להסביר להם ולפרט, לשמחתי קיבלנו אישור לביצוע ודייקנו גם את האוכלוסייה כדי שהיא תהיה מורחבת. זה אומר שביקשנו להרחיב את זה מעבר ל-1.1.2015, מהטעם שחייל מח"ל שלא היה בטיפולי ייכנס לתוך התחולה, כי חייל מח"ל יכול לסיים שירות ובמלחמה הוא היה לוחם ונקרא לדגל - - - 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

והם ייכנסו עכשיו אצלכם? 

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 

הם ייכנסו. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זו בשורה חשובה. 

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 

זו בשורה חשובה, הם ייכנסו בתחולה, בתנאי שהוא עשה עלייה. כי אם הוא עלה והוא באשרת תייר אז מן הסתם לצערי הוא לא יכול להיכנס. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אגב מה קורה לו במצב כזה? מי מטפל בו? 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

אף אחד. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

משרד הביטחון חייב לקחת על זה אחריות. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

זה מין מצב אבסורדי כזה, מאות אנשים, אולי יותר, שהגיעו - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אולי נבקש ממשרד התיירות. 

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 

לאורך עשר שנים זה סדר גודל של לפחות 3,000. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה הרבה. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

בן אדם בא מחו"ל בשם יהדותו ו - - - 

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 

זה בעניין הזה, ובשבוע הבא בעזרת ה' נצא עם הבשורות ונצליח גם לטרגט את אלה שעשו מילואים והם בהגדרת לוחם. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

אני רוצה להגיד שמאז הדיון הקודם כל יום נשלח מייל תזכורת למשרד הביטחון, ללא מענה, לבקשת העברת הנתונים. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

זה גם לא הוגן, כי אנשים שבאים, הרי הם לא מחכים 15 חודש בשביל לבוא, הם באים, אבל עד שהבירוקרטיה פותרת את עצמה אין להם מענה. 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

אני אשמח לדעת איזה נתונים לא עברו ואם זה קשור לנתונים שצה"ל היה צריך לתת. 

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 

בשביל הסדר הטוב הייתה ועדה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אחרי הוועדה היה קשר טוב, אבל אחר כך ביקשתם לטייב את הנתונים. 

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 

לא, מאז האירוע של הגשת הטפסים והדיוק שלהם וקיום הוועדה אני בשת"פ מלא, כדי לזקק גם את הנתונים וכדי שנקבל את המדויק ואת הנכון. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

ניתן לאבישג. 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

שלום לכולם. קודם כל שוב אני אפתח ואגיד תודה על הוועדה ועל מה שלמדנו דרכה ועל הדברים שהתקדמנו איתם בדרך. יש לנו עוד עבודה, אבל אנחנו בצעדים ממש מתקדמים. מבחינת הגדרת החייל הבודד הצלחנו להגיע להסכמה של הגדרה. אני אקריא את ההגדרה. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

מאוד קשה שהיא מקריאה ואין לנו את הנוסח. גם את זה ביקשתי לקבל לפני. איך אנחנו אמורים לעקוב אחרי הנוסח? 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

אני אקריא ואני אדאג שבסיום הוועדה את תקבלי את הכול כתוב. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

לא, שעכשיו ישלחו לנו, בבקשה, ממשרד הביטחון. שתימצא הדרך לשלוח את זה. איך אפשר לעקוב? אני לא מאשימה אותך, אבל זה בדיוק הקשר עם משרד הביטחון. 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

אבל בואו נתמקד רגע בדברים שאנחנו רוצים לקדם ולא רק במה לא בסדר. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בבקשה. 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

משרת המילואים שהוגדר כחייל בודד בשירות החובה עד התת"ש שלו, ההגדרה תהיה בתוקף למשך עשר שנים מיום שחרורו משירות החובה, החייל ביצע 60 ימים במילואים במצטבר במהלך 'חרבות ברזל' או נכלל בשירות מילואים פעיל כמשרת מילואים פעיל. 

בגדול, כשאנחנו לקחנו את ההגדרה והֵשַׁתְנוּ אותה על כל הסד"כ אנחנו קיבלנו מספרים של 5,359 חיילים שהם בודדים או חסרי עורף המוכרים לצה"ל במערך הקדמי של הצבא, ועוד 2,604 במערך העורפי, סך הכול 7,963 אנשים משרתים או משרתות שעונים לקריטריון שאנחנו שמנו. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה כולל את הנשואים? 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

זה כולל את כל מי שהוגדר בצה"ל בשירותו הסדיר. אני אגיד מה ההגדרה של צה"ל בשירות הסדיר: חייל המוכר כחייל בודד, חסר עורף משפחתי או יתום, בהתאם לקריטריונים שהוגדרו מטעם ענף פרט והתרומות באכ"א לחיילים בודדים בשירות החובה. בנוסף החייל, על פי ההטבות הניתנות על ידי האגף והקרן לחיילים משוחררים, עד עשר שנים מיום השחרור מצה"ל. 

בגדול זה כל מי שהוכר בצה"ל. אם יש חייל בודד שהוכר בצה"ל, הוא עובר עם האינדיקציה אליי לשירות המילואים. אין הכרות חדשות בשירות המילואים, כל ההכרות הן הכרות מהסדיר שנשמרות עשר שנים ועליהן שמנו את שירות המילואים הפעיל, זאת אומרת את 60 הימים. הלכנו גם על כמות ימים יחסית נמוכה, בטח בהיקף ימי המילואים שמשרתים מבצעים כרגע, של 60 ימים, על מנת לא לפספס. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

והזכאויות שלו יהיו כשל חייל בודד מבחינת הסיוע? 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

אני רוצה לעבור למענים ולהטבות. מבחינת המענים הניתנים, נתחיל במענים והטבות דרך קרן הסיוע. קודם כל השתתפות בטיפול נפשי, כמו שהציגה חגית, תוכנית 'עמית'. אני מניחה שהיא כאן. דבר נוסף, השתתפות בעלויות טיפול נפשי כפי שמוגדר בהחלטה 2540 לפי התקנון. 

בנוסף אנחנו העלינו לו את החזר ההוצאות האישיות המוגדלות שהוא יכול להגיש תחת הקרן, הכפלנו אותו בשתיים. אם חייל מילואים יכול להגיש הוצאות אישיות של 500 שקלים, לחייל המילואים הבודד נתנו 1,000 שקלים. 

החזר הוצאות תחזוקת בית. חייל מילואים בודד יכול להגיש כפול שתיים מחייל מילואים רגיל. אם חייל מילואים רגיל יכול להגיש 500, הוא יוכל להגיש 1,000. 

השתתפות במתן טיסות. חייל מילואים שהוא לא תושב הארץ והוא מגיע לצו 8 כאן לפעילות מבצעית כפי שאנחנו מתארים אותה בגרף אגף המבצעים, לא כל מילואים וולונטריים, אלא מילואים על פי גרף המבצעים, שצה"ל קורא לו לטובת משימה מבצעית, הוא יכול לקבל פיצוי וסבסוד טיסה הלוך וחזור, פיצוי מקסימלי של עד 5,000 ₪. 

הכנסנו אותם לסיפור הייעוץ התעסוקתי, הדבר הזה עוד נמצא בתהליכים של חשיבה. יש לנו היום כלים לייעוץ תעסוקתי ושילוב של האוכלוסייה של המשרתים שהם חסרי תעסוקה בעקבות המילואים או בכלל. המיקוד פה יהיה בחיילים בודדים שיש להם קושי במציאת תעסוקה ותהיה להם אפשרות גם לקבל את זה ולנסות להתברג בשוק האזרחי. יש לנו לא מעט משרות שהצלחנו לאייש דרך המרכז שלנו, הוא נקרא מרכז 360 והדגש הוא שגם האוכלוסייה של החיילים הבודדים יוכלו לקבל את המענה הזה. 

מענים והטבות ברמת היחידה. ברמת היחידה, מה שעשיתי בסופו של דבר זה קודם כל להכניס את החיילים הבודדים במילואים כמוכרים בעולמות ועדות הפרט ואפשר לתת להם סיוע כלכלי. לכל מג"ד יש תווי זהב שאנחנו מחלקים לו עבור משרתי המילואים שנמצאים בבעיה ובקושי כלכלי. אנחנו הגדרנו את אוכלוסיית החיילים הבודדים, שאני יודעת שזה לא המיקוד הכספי ושהשיח היה על ליווי נפשי, אבל כן מצאנו לנכון לשים אותם במיקוד שהמפקד יסתכל על זה ויבחן למול הכלים שנתתי לו. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

המפקד יקבל את רשימת המילואימניקים הבודדים? 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

כן. אנחנו מפיצים לכל יחידות הצבא את כל החיילים הבודדים שיש בכל היחידות לסגלי המשא"ן ומנחים שהמפקדים צריכים לראיין אותם, תיכף נגיע לזה. 

יום סידורים. משהו חדש לגמרי, חייל מילואים בודד שמבצע תעסוקה מבצעית על גרף הלחימה יהיה זכאי לשני ימי סידורים על חשבון המערכת במהלך התעסוקה בשמ"פ פתוח כמובן על מנת שהוא יוכל לבצע דברים והתארגנויות ששאר המשרתים פחות זקוקים להם בסיטואציה השונה. 

חג בצוותא. כל עוד המלחמה ממשיכה אז יש לנו את הדבר הזה שנקרא חג בצוותא. בהתחלה הוא היה ממוקד רק למשפחות, מה שאנחנו החלטנו לעשות זה לתת פה מענה פעמיים בשנה, בחגי תשרי ובפסח, ולאפשר לחיילים בודדים או חסרי עורף משפחתי לקבל חדר במלון ולהשתתף בחג בקבוצה. כמובן זה רק עניין של בחירה ולמי שיש את הבעיה ואת הצורך וכמובן גם תלוי מקום, לא יהיה מקום לכל ה-7,900, אבל הפתרון הוא פתרון יחסית רחב. 

מה ששמנו בפתרונות הלנה זה נמצא עדיין בעבודת מטה. אנחנו רוצים לתת לחיילים הבודדים במילואים, הלוחמים, זכאות לפתרונות הלנה לכל התקופה הנדרשת. כרגע הדגש הוא לשטח, כל מקום שיש חייל בודד במילואים או חסר עורף שיש לו קושי עם פתרון הלנה בתקופת המילואים, לאן לחזור, אז הוא יפנה ליחידה והיחידה תקבל מענה מאוד מאוד מהיר לבעיה הזו. שמנו גם פירוט מי זה החייל, מה הרצף, מה פתרונות הדיור האפשריים, אם זה בית חייל, אם זה קיבוצים, אם זה סיוע בפתרון הלנה ייחודי או החזר כספי. הסעיף הזה ספציפית, אנחנו לא סיימנו לסגור אותו. 

מבחינת החייל הבודד, היום שאחרי. הסתכלתי על היום שאחרי, שמתי כאן סדנת הכנה לשחרור. אמרו פה חבריי שיש שונות בין חייל שמשתחרר והוא חייל בודד או חסר עורף לבין חייל רגיל. שמנו כאן שילוב גם של עולם התעסוקה וגם הכנה לשחרור ולמעבר לחיים האחרים. הדבר הזה עתיד להתקיים עד סוף רבעון 2025 ולהיכנס כבר לשילוב בתוך השנה, שכל פעם יהיה מופע כזה שהחיילים הבודדים המשתחררים יוכלו להיכנס אליו. מדברים שם על חיזוק מיומנויות בין-אישיות, שילוב בתעסוקה, חשיפה לתוכניות, עטיפה, זכאויות, הטבות וכמובן עיבוד שהוא קצת יותר פרטני עבורם. 

אנחנו הולכים לקיים עד סוף חציון א' אירוע הוקרה עבור החיילים הבודדים במילואים בראשות קמל"ר וכמובן שנפרסם ונעדכן בנושא. 

יום פתוח לחיילים הבודדים במילואים. אני מובילה יום כזה שבסופו אנחנו מביאים את כל הגורמים, את חימ"ש, את ביטוח לאומי, את משרד הביטחון, אם תרצו במשרד העלייה והקליטה גם להיות שותפים אנחנו נשמח, את מופת, את מרכז בודדים שלנו, ובעצם עושים יום פתוח לחיילים הבודדים. אנחנו נשלח לכולם הודעות, מי שירצה להגיע. כרגע מסתמן שהיום הולך להיות בכפר המכבייה, גם הוא יהיה בחציון א' של שנת 2025. 

נושא הנגשת המידע לזכויות חיילים בודדים. עשינו העברה של כל המידע שנדרש מאיתנו. העניין הנפשי, קודם כל בשביל שנעלה את המודעות שמנו איגרת שאנחנו רוצים להפיץ למשרתים ולתת להם בה את כל האופציות בעולמות הסיוע הנפשי, אם זה המוקד, אם זה תוכנית חוסן, אם זה המוקד של חימ"ש, אם זה אגף השיקום, אם זה המרכז לתגובות קרב וכו'. 

אני רוצה לתת דגש חשוב, כל הטיפול בחייל המילואים הבודד, אנחנו לא רואים אותו רק כטיפול מטכ"לי או מדיניותי. טיפול של מפקדים, העלאת המודעות אצל המפקדים, שזה שעברנו לסוג שירות מילואים לא אומר שהחייל כבר הגיע למשהו אחר בחיים שלו, אלא הוא באמת בחלק מהמקרים ממשיך את אותה התמודדות שהייתה לו בשירות הסדיר. 

אני רוצה לסיים ולהגיד שהאוכלוסייה הזאת מאוד מאוד חשובה ויקרה לצה"ל. אני מודה לכם על המודעות הזאת שנתתם לנו ואנחנו ממשיכים איתה, אנחנו עוד לא סיימנו, יש לנו הרבה עבודה. זהו, עד כאן בעדכונים שאני רציתי לתת מטעם צה"ל. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

יפה מאוד, יגעתם ומצאתם. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

יישר כוח. ותודה לך, עודד. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה רבה על הפעילות שנעשתה. שתי שאלות, הסברת איך תפיצו את זה, אבל ממתי זה בתוקף? 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

יש דברים שהם כבר בתוקף מיידי, שממש עתידים להתפרסם בתחילת פברואר או סוף ינואר, ויש דברים, למשל כמו יום ההוקרה, הוא יהיה עד חציון א'. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הבקשה שלי אלייך זה שתעבירי לנו את זה כתוב, כולל ההגדרה, כולל מתי הכניסה לתוקף של כל סעיף, שנוכל לדעת. 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

זו מדיניות כתובה, זה לא משהו שאני - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הבנתי, הקראת את זה, זה בסך הכול לשלוח מייל, אבל לפחות שיהיה לנו את זה. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה להצטרף עם בקשה נוספת. תודה רבה לך על הדברים, באמת, אבישג, מרשים. ראינו שכשפונים לחיילים ההיענות היא לא תמיד גדולה, הסוגיה הזאת של הפוש של להנגיש את כל הזכויות היא נורא קריטית, אנחנו יודעים כמה מיצוי זכויות זה נושא קשה היום והרבה אנשים, דווקא שצריכים הכי הרבה, פחות מודעים. אז אני ממליץ שוב, שני אפיקים של הנגשה, גם ישירות, ווטסאפ, אס.אמ.אס לחייל, וגם באמצעות היחידות, עם אותה רשימה שתשלחו למפקדי היחידות תשלחו גם מה הן הזכויות, לפעמים מפקד עוזר לחייל להבין מה הן הזכויות שלו יותר טוב מהחייל עצמו. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לפני שאני אתן לחברי הכנסת אני רוצה לשמוע את הנוכחים פה קצת ומהעמותות. הילה, בבקשה. 

 << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> 

תודה רבה. קודם כל אני אגיד תודה על זה שגרמת לנו לשבת ביחד וההגדרה וגם המענים זה בהסכמה של נציגי הפורום, זה אחת. אני רק אגיד, כמו שאמר חבר הכנסת, זו אוכלוסייה שאם שולחים לה אס.אמ.אס אני לא בטוחה שזה יגיע אליהם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כן, זה לא מספיק. 

 << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> 

אז צריך לחשוב גם בצה"ל איך אנחנו מגיעים. אני נולדתי בישראל, אני מקבלת הודעות כאשת מילואימניק, אני רואה אותן שבוע אחרי ודברים כבר לא רלוונטיים. אז אם אני פחות באס.אמ.אסים כנראה שגם אותם צעירים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא יעזור, צריך לבוא מכל הכיוונים. אתה לא מפרסם רק בערוץ אחד, אתה צריך להגיע מפה ומפה ומפה ואם אתה חושב שכולם יודעים אז אתה צריך לפרסם עוד פעם. אגב זה כלל בפרסום, זה לא משנה, גם בקוקה קולה מפרסמים ככה. 

 << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> 

ועוד סוגיה אחת, בתוכנית 'עמית' אנחנו עשינו ניסיון, נציג הפורום עשה ניסיון וזה מוביל בסוף לשיחות עם קב"ן. גם פה העלינו את הסוגיה של סיוע נפשי. מילואימניק שעבר חוויה בעזה או בלבנון לא תמיד ירצה לשתף את הקב"ן במילואים, למה? כי זה בסוף יכול לגרוע אותו מהלחימה וזה אנשים שבאו לתת מעצמם ולא כל אירוע זה לגרוע אותו מלחימה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני חושב ששיבא והמענה ששיבא נותנים פה, בעיקר למילואימניקים הבודדים, אני אומר פה, אבישג, אתם חייבים למצוא את הדרך לשיתוף פעולה עם שיבא. גם מי שהוא מילואימניק, הוא בעצם אזרח שלובש מדים והרבה יותר נוח לו הרבה פעמים להגיע לטיפול דווקא בשיבא ולקבל שם את הסיוע וצריך לאפשר את זה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל אומרת הילה לפני, היא מדברת על 'עמית', זה לא בית חולים, זה לא משהו מקצועי, זה יותר חבר שמנגיש. זה לא אותו דבר. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא, יש פה עניין של העברת המידע ושיתוף הפעולה עם שיבא. זה אחד הדברים בעיניי הכי משמעותיים בהיבט הזה של הסיוע הנפשי. 

 << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> 

אז אם אפשר שגם תוכנית 'עמית' לא תפנה בסוף לקב"ן אלא לגורם ויהיה שיתוף פעולה. אנחנו נשמח לעזור, כמו שעשינו פה בהוראתך, ולשבת עם הנציגים. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל אני רוצה להתייחס למה שהיא אומרת כי הצבא כן עשה, אני מבקרת הרבה בתל השומר, על פצועי צה"ל, לצורך העניין עיוורים, הם מלווים עיוורים, אז אותו דבר לעשות עם מתמודדי נפש. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בואו נשמע את חגית אורן בעניין תוכנית 'עמית' וההפניה למקומות אחרים. 

 << אורח >> חגית אורן: << אורח >> 

בוקר טוב לכם. אני אדייק קצת את הדברים שנאמרו. תוכנית 'עמית' זו תוכנית של משרד הביטחון, היא לא מפנה אף אחד לקב"ן, היא נותנת מענה בטיפולים פסיכולוגיים למי שמבקש, היא שומרת על אנונימיות של הפונים, הם מופנים לגורמי טיפול אזרחיים ברובם. איפה הסייג? הסייג הוא אך ורק ללוחמים שחוו אירועי לחימה בעצימות מאוד מאוד גבוהה, שאנחנו ממליצים להם להגיע ליחידה לתגובות קרב. 

אני אסביר, רק לוחמים שחוו חוויה בעצימות מאוד מאוד גבוהה אנחנו ממליצים להם לפנות ליחידה לתגובות קרב. רע"ן קליני מחיל הרפואה שנמצא פה יוכל להרחיב. גם ביחידה לתגובות קרב שומרים לגמרי על האנונימיות של המטופלים, מידע לא עובר לצה"ל, אנחנו לא פוגעים להם בלחימה אלא אם באמת יש איזה שהיא בעיה אקוטית שתמנע מהם לחזור ולהילחם. אבל תוכנית 'עמית' כתוכנית מפנה לטיפול פסיכולוגי לגורמי טיפול אזרחיים, כרגע מי שהגדרנו בשיתוף הפעולה זה נט"ל, איכילוב ותל השומר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה. נשמע את סא"ל כרמל קלה, רע"ן קליני. גם בזום. בינתיים ידבר נועם, בבקשה. 

 << אורח >> נועם אביטל: << אורח >> 

אני רק רוצה להגיד בעניין הזה, נרשמתי לתוכנית 'עמית', מילאתי שאלון ובשאלון הוא נותן תשובות, אתה מ-1 עד 10 מוגדר כפוסט 6. נתן לי ציון כזה. שלחתי מסמכים, שלחתי בקשה שיחזרו אליי, חזרו אליי חזרה ואמרו לי: הדבר שאנחנו יכולים לתת לך זה את היחידה לתגובות קרב. אמרתי שאני אשמח מאוד ללכת לטיפול אזרחי, פשוט, היא אמרה לי: מכיוון שהיית בלחימה ואתה מפקד בלחימה מעל 400 ימי מילואים, הדבר היחידי שאני יכולה לעשות זה להפנות אותך ליחידה לתגובות קרב. 

אמרתי אוקיי, אם אני עכשיו הולך ליחידה שלי, מדבר עם המפקד, שאני המפקד שלו, שישוחח איתי, זה היה נראה לי לא רציני או מבחינתי באופן אישי זה היה נראה לי לא משהו שאני אוכל לעשות אותו, לכן פנינו באופן אישי דרך גורמים אחרים כדי לדאוג לעצמי. אולי כדאי לשקול עם תוכנית 'עמית', גם ללוחמים שחוו דברים, לפתוח את זה לדברים אזרחיים נוספים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

נשמע את סגן אלוף כרמל קלה. 

 << אורח >> כרמל קלה: << אורח >> 

אני רוצה להתייחס גם למה שנאמר כאן, היחידה לתגובות קרב היא יחידה עם מומחיות ארצית לטיפול בתגובות קרב על רקע לחימתי. הרקע הזה קיים כבר שנים, זו יחידה ותיקה עם ניסיון קליני מצטבר שאין לגופים טיפוליים אזרחיים. צריך לזכור את זה, יש פה מומחיות בעיניי שהיא ייחודית. הרוב המוחלט של המטופלים ביחידה לתגובות קרב הם לא מדווחים ברמת הפרופיל והתאמת סעיף הליקוי, אלא מקבלים נטו טיפול. 

לצד זה צריך להגיד שיש חשיבות גבוהה מאוד באיתור של פרטים בסיכון וכאלה שבעקבות המצב הנפשי או הפוסט טראומטי שלהם מסוכן שהם ישרתו. אני מזכיר שהשנה היו לנו 12 אירועי התאבדות של אנשי מילואים. כן, יש פה סמכות של היחידה לתגובות קרב לזהות את אותם פרטים שמסוכן שהם יחזרו לשירות קרבי ולדאוג לשמור עליהם בתקופת הזמן הזאת. עד כאן. 

 << אורח >> אלינועם חורש: << אורח >> 

עם כל הכבוד, זו בעיה שלכם שאתם שמים את הסטיגמה הזאת על היחידה. אם אתם לא רוצים להיתפס כך אז אתם צריכים לפרסם. אני בן 24, אני מילואימניק סטנדרטי כזה. אתם לא נתפסים ככה, אתם נתפסים - - - 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אתם חייבים להתייחס לזה, סא"ל קלה, צריך להבין מה המטען שמגיע איתו לוחם כשהוא הולך לדבר עם מישהו. 

 << אורח >> אלינועם חורש: << אורח >> 

אני לוקח את הסיכון לזה שאני יותר לא מפקד בחטיבת גבעתי. אני יותר לא אהיה לוחם ואני יותר לא אשרת את מדינת ישראל. אין סיכוי שאני אקח את הסיכון הזה לעולם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

ברור. פה לא צריך ללכת בירוקרטי, צריך ללכת ענייני. 

 << אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >> 

אני רוצה להגיד תודה באמת על הדיון הזה, אני חושבת שעשינו פה קפיצה מאוד משמעותית עבור החיילים הבודדים. זה ממש לא מובן מאליו, יושב הראש, וזה מוערך מאוד ואני באופן אישי רוצה להודות על זה. 

אני ממש מחזקת את החברים פה. אני רואה היום את הצעירים שלי שמגיעים לקבל מלגות טיפול נפשי, המילואימניקים צמאים לזה, אני שולחת אותם לכל המוקדים שקיבלנו כאן והם אומרים לי: לא, אנחנו רוצים באופן פרטי. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הם לא רוצים לפגוש מישהו במדים. 

 << אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >> 

הם לא רוצים. אני רוצה לחזק את זה. אני נתתי עכשיו 30 מלגות של 3,000 שקל לחיילים כדי שיילכו לטיפולים האלה ואני לא חושבת שזה צריך להיות כך. זה אחת. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

מה את לא רוצה שיהיה? את רוצה שהצבא יממן את זה? 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כן, הצבא שיממן הפניה לגורמים פרטיים. 

 << אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >> 

בוודאי, שיאפשרו להם ללכת לאן שהם רוצים. ושתיים, אני באמת חושבת שמבחינת השיווק שנאמר פה קודם, תשתפו גם את הארגונים. המידע לארגונים בכל פעם שיוצא אל הפרט הוא חשוב לא פחות כי אנחנו, שוב, פוגשים אותם בעיניים אחד לאחד, חשוב שהמידע יהיה אצלנו. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אתם הגורם המתווך. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה. דניאל לוינגסטון. 

 << אורח >> דניאל לוינגסטון: << אורח >> 

תודה רבה לכולם. זה באמת אחלה דיון וממש טוב שאנחנו נכנסים לנושא הזה. אני בתור מילואימניק בודד, 187 ימים, סיימתי עוד סבב עכשיו, אני רוצה להדגיש משהו שנאמר פה, מה שלא קורה ברמת היחידה פשוט לא יקרה. במיוחד אני רוצה להדגיש את זה בקטע של המעבר החד מהשירות הסדיר ללהיות מילואימניק. 

בסופו של דבר השנה וחצי, שנה, שנתיים הראשונות אחרי השירות הסדיר, הזמן הזה זה התאפסות על החיים באזרחות ועכשיו חיילים בודדים שעוברים ממש במעבר חד משירות סדיר לשירות מילואים, הם לא עוברים את זה, הם לא מקבלים את הזמן הזה וזה מעבר לענייני צבא, זה מעבר לזה שזה המשך שירות סדיר במובן מסוים, הם לא מקבלים את הזמן הזה. זה שמפקדים מכירים את זה, מבינים את זה, אירוע כמו יום סידורים זה באמת חשוב, במיוחד ברמה הזאת, כי ככה מקבלים את הזמן לטפל בדברים האלה, להתאפס, לבנות חיים פה. אני מדבר בתור אזרח, זה ממש חשוב. 

אבל אני רוצה גם לחזור למשהו מהדיונים הקודמים שנאמר ולא עלה פה היום. הסיפור של הטיסות וביקורי משפחה. זה נאמר פה המון בדיונים הקודמים, זה ממש חשוב. אני לא רוצה להוריד בכלל מהסיפור של הטיפול הנפשי וכמה זה חשוב, בסופו של דבר אנחנו אומרים 1,500 שקל לטיפול נפשי, זה לא המון, אבל מבינים את האתגרים פה, זה לטיפול זוגי אפילו, בסופו של דבר הבסיס של טיפול נפשי בחייל בודד זה לראות משפחה. אנחנו מבינים שהבעיה של טיסות זו בעיה לאומית שצריכים לפתור וזה מעבר לרק הדיון הזה, אבל זה ממש חשוב לבחון איך אפשר עם כל הסיוע שזמין לדאוג שזה מגיע גם לכיוון הזה, אם זה בתוך הסל הזה או משהו בנפרד. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

ברור, תודה רבה. 

 << אורח >> גסטון אריאל סיידמן: << אורח >> 

שלום. קודם כל תודה ליושב ראש על הדיון המעניין הזה והמאוד חשוב. אני שמח לדווח שהתאחדות עולי דרום אמריקה הצליחה לגייס מימון על ידי הקהילה היהודית המקסיקנית כדי להקים ועדת פסיכולוגית על מנת לתת שירות בספרדית לטיפול במילואימניקים בודדים, בעיקר חיילים בודדים, אבל כמובן גם למילואימניקים הבודדים. 

על הימים הראשונים שהקמנו את זה ופרסמנו את זה בקהילה שלנו קיבלנו כבר 20 חיילים שבאו לבקש טיפול ועזרה. לכן מה שאני פונה פה, בגלל שכפי שאתם יודעים בשפה הספרדית אין גישה בכל מקום ומי שיודע כמוני, שהגיע מחו"ל, כמה חשוב לפעמים לקבל עזרה בשפת האם שלך, אתה צריך את זה, ואין גישה בספרדית לכל דבר, לכן אני פונה לארגונים פה, שאם אתם מקבלים חיילים או מילואימניקים בודדים דוברי ספרדית ואתם רוצים לעזור להם מעבר למה שאתם יכולים לתת, בבקשה, תפנו אותם אלינו כי יש לנו את המוקד והוועדה הזו שמוכנים לעזור לחיילים האלה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

איך קוראים לעמותה שלך? 

 << אורח >> גסטון אריאל סיידמן: << אורח >> 

זה לא שלי, אני פעיל שם. התאחדות עולי אמריקה הלטינית. אני אשמח שיבואו אלינו. זה לא טיפול חד פעמי, הרעיון זה שזה טיפול ממושך. זה לא שחייל מתקשר ועל המקום, זה קשר וזה ממשיך ואני שמח לדווח את זה, שאנשים יידעו על זה. בבקשה, אנחנו צריכים חיילים ואנחנו רוצים לעזור. 

ועוד פעם, תודה לך, עודד, ולכל מי שהגיע פה שאכפת לו, וכעולה חדש וכמילואימניק, לא בודד, תודה רבה לכם. 

 << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> 

אני אגיד לגבי היחידה לתגובות קרב. אנחנו צריכים לסמן שם גם מי בודד. אני מקדמת בודדים שאני מכירה וזקוקים ליחידה לתגובות קרב לצערי בקשרים אישיים, כי ככה זה עובד בישראל. צריך גם שם להעביר את האינדיקציה של בודד, לא משנה מובהק או חסר עורף, ולתת להם מענה, כי להבין שאם הוא לוחם יש לו על הגב גם את התיק של בודד וזה אקסטרה. אנחנו לא מסמנים את כולם כאובדניים או כזקוקים למענה נפשי, אבל יש פה איזה שהוא צורך שצריך לתת לו תגובה קצת יותר מהירה. 

לגבי העברת המידע, אני מזכירה שהפורום הוקם כאן, חברים בו גם צה"ל וגם משרדי הממשלה וארגונים שצה"ל אישר לעבודה עם חיילי צה"ל, אז אפשר דרכנו להעביר. אני גם מעבירה לארגונים שלא בפורום, זו פלטפורמה שאפשר להשתמש בה. 

דבר נוסף זה חיילי מח"ל שהזכרתם, צריך לזכור שחיילי מח"ל לא גרים כאן, הם לא תושבים, ולפעמים אם הם חוזרים לארץ המוצא שלהם אחרי שירות המילואים, אחרי סבב, הם צריכים לקבל את השירות הפסיכולוגי, שלא משנה איזה תוכנית תיתן להם פה, של הממשלה או שלנו, בשפות. כרגע זה לא קיים. חייל מח"ל שהגיע לסבב והלך ויחזור עוד פעם לסבב רוצה לקבל שירות מהיחידה או מכל גורם אחר, אין בשפה שלו וגם לא תמיד הם יכולים לעשות את זה בזום ולתת להם את זה מעבר לים, וזו זכות שמגיעה להם כי הם באו במיוחד. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

מה את מציעה שיעשו? 

 << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> 

אני חושבת שצה"ל צריך להציע להם שפות, זום. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

הילה, במופת של הבודדים הסדירים יש מענה בכל השפות, למה המילואימניק לא יכול להיעזר בשירות הזה? 

 << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> 

אני עדיין לא נציגת צה"ל. 

 << אורח >> אלינועם חורש: << אורח >> 

יש מענה טלפוני בשפות, הם עונים בצרפתית, באנגלית, אם אתה רוצה, אבל אין מענה נפשי בכל השפות. 

 << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> 

ההורים שלי יותר מ-30 שנה בארץ, גם בעברית לא יעזור. זה אנשים שצריכים את השפה שלהם. זה לא עלייה וקליטה, הוא מח"ל. 

 << אורח >> רן קלדרון: << אורח >> 

במוקד בודדים אין שפות. במוקד עולים במיטב יש שפות, של טרום גיוס. 

 << אורח >> אלינועם חורש: << אורח >> 

שווה לשאול את חגית. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

חגית, מה המענה בשפות? 

 << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> 

גם מעבר לים, למי שכבר חזר. 

 << אורח >> חגית אורן: << אורח >> 

כרגע אין לנו מענה ייעודי או ייחודי בשפות. רשמתי את זה לעצמי. כרגע גם אין לנו מענה למעבר לים, כי יש פה קטגוריה של טיפול מרחוק שהיא מאוד מורכבת ומחייבת הרבה מאוד פיתוחים והיא באמת לא מתאימה לכל אחד, היא חייבת להיות בגבולות מאוד מאוד מסודרים. זה משהו שאנחנו בוחנים. 

אני כן אגיד, לפחות אני יודעת למול אוסטרליה, שאנחנו תומכים בהרבה מאוד עמותות בתקציב תמיכות וכרגע גם נט"ל וגם 'בשביל המחר' כן מסייעים בקבוצות ייעודיות מעבר לים בכל מה שקשור לטיפול ייעודי, בטח בהקשר של מח"ל, כי אלינו פנו מאוסטרליה. תוכנית 'עמית' כתוכנית 'עמית' כרגע היא ברובה בעברית, על בסיס המטפלים הקיימים בארץ. אנחנו נבחן את האירוע הזה של שפות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה. בבקשה, CNEF.

 << אורח >> אריאל טולוב: << אורח >> 

קוראים לי אריאל טולוב, אני מנהל פרויקט ב-CNEF.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

איזה פרויקט? 

 << אורח >> אריאל טולוב: << אורח >> 

אנחנו הקמנו פרויקט דרך ה-CNEF כדי לתת סיוע נפשי לעולים מצרפת כי הבנו, כמו שדובר פה, אני בעצמי עליתי מצרפת ואני מילואימניק, הרבה פעמים צריכים טיפול נפשי בשפת האם, לכן הקמנו את הפרויקט הזה ואנחנו נדהמים לראות שטיפלנו כבר ביותר מ-70 עולים מצרפת ואנחנו ממשיכים בטיפול הזה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם העמותה של - - - שאחת המטפלות נמצאת כאן, רואים תוצאות מטורפות ובאמת שפת האם זה קריטי ברמות. אני רואה חברים, אנשים שאנחנו מכירים, זה עובר מפה לאוזן ורואים שבכמה חודשים טיפלנו ועוד מעט מגיעים ל-100 והיינו שמחים מאוד להתקדם ולעבוד איתכם בשיתוף פעולה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל אתם לא מטפלים רק בחיילים. 

 << אורח >> אריאל טולוב: << אורח >> 

לא, רק חיילים, זה לא רק מילואימניקים, אבל הרבה מילואימניקים, ורובם בודדים, לא רק בודדים אבל רובם בודדים. 

 << אורח >> סם קדוש: << אורח >> 

רק הערה אחת. כשאבישג דיברה על כל הזכויות של החיילים וכו', יום כיף וכו', אני לא שמעתי, יכול להיות שאני פספסתי, את העניינים של מה קורה אם - - -

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

רגע, סליחה, תעלה את אבישג עם השפות. 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

מבחינת השפות, במרכז בודדים יש שפות רוסית, אנגלית, אמהרית וספרדית, בדרך כלל גם יש צרפתית, היא פשוט צריכה להתגייס בימים הקרובים, לאחרונה היא השתחררה. גם חייל מילואים יכול לקבל שם מענה. חייל מילואים שפונה למוקד המילואים ורוצה בשפות אנחנו מחברים וחוזרים אליו, אבל יש לנו את כל המענה בשפות כמו שאמרתי, רוסית, אנגלית, אמהרית וספרדית. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

גם לגבי סיוע נפשי? 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

לא, במענים שלנו. כי הוא נתן דוגמה מי יענה להם על הסוגיות אם הם לא יודעים, חייל מילואים שלא יודע וחוזר לארץ. בסיפור הנפשי, זה לא חונה בתוך צה"ל. אני יודעת שכן איפה שיש בקשה, יש לנו סגלים בכל השטח שיודעים לתרגם את זה, שמנו נאמנים של השיח שיודעים לחבר, לתרגם, לתווך. איפה שאתם מכירים שיש עם זה בעיה שעולה באופן רווח כמו שמציגים את זה פה, אני אשמח להעמקה להעביר את זה. זה לא בתחום אחריות שלי, אבל כן להעביר את זה לצה"ל. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בסדר גמור, תודה. חברת הכנסת וולדיגר.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

קודם כל אני בראש ובראשונה רוצה לומר לך תודה, חבר הכנסת עודד פורר, אני חושבת שזה נושא כל כך חשוב, כל כך קריטי, ואף פעם לא נתנו עליו את הדעת או לא נתנו עליו את הדעת מספיק, אז באמת הגיע הזמן. אני ישבתי פה בקשב רב, הרבה תודות לך, בלעדיך אולי זה לא היה קורה. וגם תודה כמובן לצה"ל ולכל מי שיושבים פה. 

לגבי המענה הנפשי בשפות, אני חושבת שזה קריטי. בינתיים יש עמותות שנותנות את השירות הזה לכלל אזרחי או תושבי מדינת ישראל. כל עוד אין ייעודי לחיילים כדאי להפנות גם אליהם, הילה וכל העמותות האחרות שיושבות פה, יש רשימות ארוכות, אם אתם צריכים, מן הסתם אתם מכירים. אני באמת חושבת שהשפה היא קריטית בטיפול הנפשי. אני מקווה שנפתור את זה גם במסגרת החיילים הבודדים הייעודיים, אבל כל עוד אין דבר כזה אז כדאי להפנות לעמותות הפרטיות האזרחיות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אתה רוצה משפט קצר לפני שאני מסכם? 

 << אורח >> מרקו מנצ'גו: << אורח >> 

כן, אני הייתי בקרב בחאן יונס, אני חייל בודד מוונצואלה, נפלו חמישה חבר'ה מולי ואני לא ידעתי מה לעשות כשהשתחררתי. אני חושב שזה טוב שגם בשטח נקבל את המידע על כל מה שאתם עושים, זה יעזור מאוד מאוד מאוד. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה רבה. מישהו פה עוד רוצה ממשרדי הממשלה? לא. 

אני קודם כל רוצה להגיד תודה לכל מי שנגע בדבר, גם משרד הביטחון, צה"ל, משרד העלייה והקליטה, כמובן הארגונים. אני חושב שיש פה בשורה גדולה שיוצאת מהדיון הזה. עשינו פה קפיצת מדרגה מאוד מאוד משמעותית, קודם כל בעניין של ההגדרה, בעובדה שיש הגדרה די ברורה וכמעט סגורה לגבי מיהו מילואימניק בודד וההכרה במעמד הזה. יצאנו לדרך הזאת לפני מספר חודשים, לא הייתה בכלל הגדרה כזאת. אז גם יש הגדרה, גם יש הבנה בצורך, גם כבר ישנן זכויות, וזה הישג גדול של כולם. 

אני חושב שהיה יפה לראות פה את משרדי הממשלה משתפים פעולה ורואים שכשרוצים וכשמבינים ביחד את הצורך, אני חייב לומר שזה מסוג הדיונים שלי הם נותנים תקווה בעסק הזה, כי לא מעט פעמים אני מרגיש שאנחנו דופקים פה את הראש בקיר. אז תודה. 

אני רוצה להודות כמובן גם למנהלת הוועדה ולצוות של הוועדה שבלי הכתישה שלהם לטובת העניין הזה שום דבר לא היה קורה, וכמובן לכל הארגונים שנוגעים בדבר. 

מתוך כך אני גם אומר פה לתוכנית 'עמית', שבו גם אתם עם פורום הארגונים של החיילים הבודדים, תבינו את הצרכים שלהם, תבינו מה הפערים, תבינו איפה הבאג במי שמקבל מכם את השירות ותייצרו את הפתרונות האלה, כי הם נדרשים. 

אני אומר כאן לצה"ל, אחרי הכול, תזכרו שנושא הטיפול הנפשי הוא כל כך רגיש ולחיילים, בוודאי המילואימניקים, נוח יותר לקבל את הסיוע במגוון הפתרונות האזרחיים. אל תדחפו אותם בכוח לפתרונות הצבאיים הקיימים ולמערך שקיים בתוך צה"ל, מתוך חששות וסטיגמות. אני מבין את הרצון של צה"ל לשמור את זה בתוכו, אבל פה יש לנו אינטרס עליון שאנשים יקבלו איזה שהיא תמיכה ואם מישהו מונע מעצמו תמיכה כי הוא לא יילך לקב"ן, אני יודע לפחות מה הייתה המשמעות בזמן שאני שירתי, כשהיו אומרים קב"ן זה היה כאילו לא להתקרב ואני מניח שזה לא השתנה. דווקא פה יש צורך אמיתי בעניין הזה ופה חייבים לשלב את המגזר האזרחי ואת העמותות. 

אני מבקש, אבישג, את כל מה שהקראת לנו בצורה מסודרת להעביר את זה לוועדה, כולל לוחות זמנים שנוכל לדעת מה נכנס לתוקף מתי. והדבר שהכי חשוב, להעביר את המידע הזה ולהנגיש אותו לחיילים עצמם, שהם יידעו שהם זכאים לכך.

אני מבקש, בעקבות כל מה שאמרנו פה תנסו לייצר את העברת המידע הזה למנגנונים שקיימים היום בשיבא שנותנים פתרונות ברחבי הארץ. זה פתרון זמין, נוח, בית חולים מוכר על כל המשמעויות שלו שכבר משתף איתכם פעולה בהרבה מאוד דברים, אין סיבה שלא. 

את כל מערכי הסיוע והנתונים ומה שאפשר להעביר תפיצו גם לעמותות השונות והארגונים השונים, ארגוני העולים, בסוף הם הקשר הישיר לכל אותם אנשים. 

חייבים לייצר זרימת מידע שוטפת בין משרד העלייה והקליטה לבין צה"ל, אני מבין שהצלחתם לפתור את הבאגים המשפטיים. ככל שזה לא מתקדם תעדכנו אותנו כדי שנוכל לעשות על זה מעקב. 

יש כאן שני נושאים, לא חדשים, אבל שאני מבקש שייכנסו לטיפול. האחד זה הנושא של מענה נפשי מעבר לים בשפות והפתרונות בשפות של כל המוקדים. עסקנו בזה פה הרבה במוקדים אחרים, חייבים לייצר מענה לפחות ראשוני שיודע לנתב בן אדם למענה שהוא מענה שפתי. 

הדבר השני זה כל מה שנוגע לחיילי מח"ל. משרד העלייה והקליטה לא מטפל בחיילי מח"ל ואז אין לקבוצה הזאת מי שמטפל בה. המספרים כשאנחנו סוכמים את זה על עשר שנים זה אלפים, 4,000-3,000 חיילים שהם חיילי מח"ל. אני לא יודע כמה מהם חוזרים לכאן להתגייס, אבל הם צריכים לקבל יחס מועדף. המקום שבו הם צריכים לקבל שירות כל זמן שהם בהגדרה של מח"ל זה האגף החברתי ביטחוני במשרד הביטחון. אני מבקש להוציא פנייה בכתב מהמשרד אל האגף עצמו כולל העתק לאגף, צריך לדבר עם דליה שם. האגף משתף פעולה והוא עושה דברים מדהימים, צריך להכניס אותם לתוך האירוע הזה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

במהות הם לא נמצאים שם או שפשוט רק להנגיש להם? 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הם נמצאים שם כי הם אלה שמטפלים במח"ל. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, התכוונתי לחיילי מח"ל, צריך לטפל גם במהות, מבחינת החקיקה, חוזרים? הם אמורים לקבל את השירות הזה וזה לא נגיש להם או שהם גם לא אמורים לקבל את זה? 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא, חייל בודד שהוא חייל בודד עולה מקבל מעטפת נוספת ממשרד העלייה והקליטה, נוסף על החיילים הבודדים חסרי עורף משפחתי יש גם את המעטפת של משרד העלייה והקליטה. חייל מח"ל, שהוא כמו עולה, משרד העלייה והקליטה לא מוסמך בכלל לדבר איתו. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

כלומר צריך לטפל גם במהות לא רק בהנגשה? 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כן. מכאן אנחנו נתקדם, לא יודע אם נצטרך לעשות על זה גם דיון או לא, יכול להיות שהדברים ייפתרו בלי דיון, אבל אלה הדברים. 

תודה רבה לכולם, יישר כוח. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:50. << סיום >>