פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 100 ועדת הבריאות 02/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 222 מישיבת ועדת הבריאות יום שלישי, כ"ו בסיון התשפ"ד (02 ביולי 2024), שעה 13:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר מוזמנים: משה בר סימן טוב – מנכ"ל משרד הבריאות שרון גוטמן טרדולר – סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות מרינה אוסטפלד – לשכה משפטית, משרד הבריאות לילא שיני-חג'-יחיא – מנהלת אגף בכיר כימיה ובריאות הציבור, משרד החקלאות וביטחון המזון חגית איגרמן – מחלקה משפטית, משרד החקלאות וביטחון המזון דנה שך – מנהלת תחום מיקרוביולוגיה, שירות מזון, משרד הבריאות ענת כאביה בן יוסף – מנהלת תחום איכות מזון, משרד הבריאות פנינה אורן שנידור – מנהלת שירות המזון הארצי, משרד הבריאות אורי צוק-בר – סמנכ"ל בכיר למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות וביטחון המזון ריבה בן עזרא – רופאה וטרינרית ראשית, משרד החקלאות וביטחון המזון גל ברנס – רכז כלכלה ותעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר פרופ' טליה איינהורן – אמריטה במחלקה למשפטים, אוניברסיטת אריאל אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל ליאור לוי – איגוד המזון, התאחדות התעשיינים ניר קנטור – מנהל איגוד תעשיות הכימיה, פרמה ואיכות הסביבה, התאחדות התעשיינים אביב חצבני – מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים רוית ארבל – מאיגוד המזון, התאחדות התעשיינים ריבה שרון – מהנדסת מזון, איגוד לשכות המסחר עמיר עופר – מנהל ענף המזון, איגוד לשכות המסחר רז הילמן – מנכ"ל יבוא, מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר אורן ברנע – מזכיר ארגון מגדלי הירקות דן סולומון – מנכ"ל ארגון זכויות הצליאק משתתפים באמצעים מקוונים: זיו פוליטי – מים מינרליים עין גדי ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024, מ/1742 << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות בנושא הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מספר 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024. אני מקבל בברכה את מנכ"ל משרד הבריאות, מר משה בר סימן טוב, שהגיע ומלווה את הדיונים, לא תמיד באופן פיזי, אבל בוודאי מרחוק ובאמת משתדלים תמיד תמיד תמיד באופן פרגמטי, כאן אני מציין אותו לשבח, להגיע להבנות רחבות. התקדמנו עד עכשיו במסלול מאוד מאוד יפה, לדעתי, תוך הבנות עם כלל הגורמים. אנחנו למעשה היום מתכוונים לדון בכמה תקנות, ביניהם גם נושא של מים מינרליים, גם שאריות חומרי הדברה, גם נסגור איזה שהיא פינה קטנה, אני מקווה, עם הנושא של הגלוטן וככל שיאפשר לנו הזמן אנחנו גם נתקדם להמשך תקנה 1169. מכובדי כבוד המנכ"ל, בבקשה. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> תודה רבה, יושב הראש, על הדיונים ועל העבודה המאוד יעילה שאתה עושה פה, גם בחוק הזה וגם בחוקים אחרים שנמצאים בוועדה וכמובן לצוות המקצועי שמלווה אותך. אנחנו באמת נמצאים בישורת האחרונה ובצורך לסיים את העבודה ורציתי לעדכן אותך ואת הוועדה בתהליכים שאנחנו עושים עכשיו כדי להגיע לכדי סיום. מים מינרליים, אני מבין שאין בעיה, אפשר לקרוא את זה. גלוטן, אתה עסקת בזה, ולפי מה שתוביל אנחנו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבעיות שיהיו אנחנו נפתור אותן, בעזרת ה'. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> הכול מים, כמו שאמר תאלס. לעניין חומרי הדברה אני אומר מה השיח שיש בין מנכ"ל משרד החקלאות לביני, אני גם פגשתי את נציגי החקלאים ואנחנו אמרנו להם את הדברים הברורים מאליהם, אני אומר אותם לא בהכרח לפי סדר חשיבות, אבל אני כן אתחיל עם הדבר החשוב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אולי איזה מילה קצת על ההיסטוריה של החקיקה בהקשר של חומרי הדברה. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> רק רציתי לומר לפני זה שהחקלאות חשובה גם למשרד הבריאות, חשוב לנו שתהיה חקלאות משגשגת בישראל, מתוצרת מקומית, ושלא כל התוצרת החקלאית תהיה כזאת שמיובאת חלילה מחו"ל אלא שבאמת תהיה כאן תוצרת טרייה. מה שיש כאן מבחינת היסטוריה חקיקתית, ובוודאי היועצת המשפטית תדע לדייק אותי יותר, התיקון שאנחנו עושים פה הוא תיקון טכני. לכאורה היינו יכולים לא לעשות את התיקון, לכאורה, אני חושב שזה לא היה טוב לאף אחד, אבל היינו יכולים לא לעשות את התיקון והמצב כבר היה ממשיך להיכנס לתוקף, ב-1.1.2025 הייתה נכנסת הפעימה הבאה בשינוי חומרי ההדברה, זה המצב החוקי הנוהג. מכיוון שאנחנו משנים את מנגנון האימוץ והופכים אותו ליותר פשוט ומודרני אז אנחנו עושים איזה שהוא שינוי שהוא במהות שלו טכני. לכאורה אם לא היינו עושים את זה כל עניין חומרי ההדברה היה משתנה בכל מקרה, אבל בין אם היינו מגיעים לפה או לא היינו מגיעים לפה במסגרת הזאת, ואני בטוח שגם אתה כיו"ר הוועדה היית מלווה את זה, יש צורך לפתור את הפערים ואת המחלוקות שיש בין החקלאות לבינינו כי זה הדבר הנכון עבור החקלאים וזה גם הדבר הנכון עבור תעשיית המזון. המנגנון שאנחנו בונים אותו עם משרד החקלאות, והיו על זה כמה שיחות אבל לא מספיק שיחות עדיין עם מנכ"ל משרד החקלאות ואני מעריך שיש בסיס להגיע לפיו להבנה, יש סמכות לייצר כבר עכשיו החרגות נקודתיות. אני אמרתי למנכ"ל משרד החקלאות, אמרתי גם לחקלאים באופן אישי ואני אומר להם את זה שוב, אני אומר את זה גם פה בוועדה ברמה של מחויבות שלנו, אנחנו מוכנים לשקול כל שינוי וכל החרגה שבהם אנחנו נראה שיש פער שמייצר קושי לחקלאות. אנחנו מצפים ממשרד החקלאות לעשות אותו דבר כדי להתקרב להרמוניזציה בין מזון גולמי למזון שאינו גולמי גם בצד שלנו, כלומר לייצר איזה שהוא מתווה שבו בסוף אנחנו מגיעים כמה שיותר קרוב לכך שאין פערים ואז אם יהיה צורך לעשות החרגות נקודתיות בנוגע לחומר מסוים או לגידולים מסוימים, אני מתחייב פה בפני הוועדה, אנחנו נעשה את זה. כאמור פתחתי ואמרתי, לפני שדיברתי על הסטטוס החוקי הקיים והעובדה שאנחנו עושים פה בסך הכול שינוי שהוא במהות שלו טכני ואם לא היינו עושים אותו דברים היו משתנים, אני אומר לכם, גם אם לא היינו פה בחוק המזון אנחנו היינו רוצים להגיע לפני סוף השנה להסכמה עם החקלאים ועם משרד החקלאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ישאל השואל מה ישתנה עד סוף השנה, מה שלא השתנה בשלוש השנים האחרונות, מה נענה על כך? << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> לצערנו אנחנו יודעים שדד ליין מכנס את התהליכים והעובדה שבתחילת השנה הבאה המצב החוקי ישתנה אז זה ידרבן את כולנו להגיע להסכמות. אני יודע שגם הדבר הזה חשוב באופן אישי לך, יושב הראש, ולוועדה, וברוך ה' יש לכם יחסי עבודה בהרבה מאוד תחומים איתנו ואנחנו לא בורחים מאחריות ולא מתחמקים מאחריות ולא אומרים שנטפל בזה מתי שהוא אחר כך. אני אומר שיש פה מחויבות אישית שלי כלפי הוועדה, כלפיך, כלפי החקלאים וכלפי משרד החקלאות שאנחנו בסוף נגיע להסכמות. אני חושב שבסוף אפשר לייצר את התהליך שמגיע לתהליך מוסכם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עוד שאלה שתכווין אותנו קצת יותר ותחדד, נניח שמשרד החקלאות יגיד שהוא מצא ולמד, אחרי שיח איתך, שישנם חומרים שלא ניתן יהיה לאמץ אותם מהדין האירופי, באיזה מסלול אנחנו נבקש את ההחרגה הזאת? << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> עורכת הדין שרון גוטמן תוכל לדייק, יש אפשרות לשר הבריאות, בסמכותו לייצר החרגות, אני צודק, שרון? כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יצטרכו להגיש בקשה על כל חומר? האם המשרד יביא לכאן את רשימת החומרים? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו נאמר שאנחנו נצטרך בראש ובראשונה לעשות ועדה מקצועית - - - << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> לא, הוא שואל מה המנגנון החוקי, לא לגבי הפרוצדורה המקצועית. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> המנגנון החוקי, מראש אנחנו נדע מה היא רשימת החומרים שאנחנו צריכים לברר לגביהם והם אלה שיגיעו - - - << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> השאלה אם זה צו או זה צו שמגיע לוועדה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה צו שמגיע לוועדה, זה טור ג' בהרחבה. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> זה צו שמגיע לוועדה. אנחנו נגיע אליך ואפשר מבחינתי כבר לקבוע את מועד הדיון שנבוא אליך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה זמן להערכתך נדרשת העבודה הזו? << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> בשיחה שלי עם מנכ"ל משרד החקלאות לפני מספר ימים הוא אמר לי שהוא הנחה את הצוותים המקצועיים לבוא עם רשימת הדברים בתוך שבועיים, חלף מאז לפחות חצי שבוע. זה תלוי גם במשרד החקלאות, אנחנו נהיה יעילים ברמה המרבית. גם אנחנו חושבים שצריך לייצר את הוודאות הזאת. לכל הצדדים בתעשייה אני אומר שהציפייה שלנו היא הדדית, היא גם ממשרד החקלאות, לצמצם גם את החריגות מצידם. אנחנו חושבים שבסוף הדבר הנכון הוא להיות כמה שיותר קרובים לאירופה, להשאיר בסוף במקומות נקודתיים שבהם ההנחיות האירופיות לא מאפשרות את הגידולים הספציפיים בארץ, נייצר עבורם את ההחרגות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> פנינה, רצית להגיד משהו? << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> זה מה שאמרתי, אנחנו רוצים שגם משרד החקלאות יעשה מצדו את ההרמוניזציה לכיוון הדין האירופי וגם אנחנו. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בלי ביטול ההחרגות של פירות וירקות. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> נעבוד ביחד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור. משרד החקלאות, בבקשה, אורי. << אורח >> אורי צוק-בר: << אורח >> אכן הסביר פה מנכ"ל משרד הבריאות לגבי השיח, העניין הוא שזה לא משהו קטן, חומר אחד או שני חומרים שנדבר עליהם, יש דברים עקרוניים שאנחנו צריכים לסכם אותם, בשביל זה קבענו עם פנינה מחר ישיבה מקצועית אחרי שישבנו כבר כמה ימים לעומק על כל הרשימות, על הרשימות של מה שהומלץ להוציא וכן יצא, מה שהומלץ להוציא ולא יצא. אנחנו נעשה בחינה מקצועית, נלמד את זה לעומק ונראה איך אפשר להגיע להבנות. המטרה שלנו לא להשאיר את החקלאות עם חומרים שחסרים ואין להם תחליפים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אותה המטרה שהציג גם המנכ"ל. << אורח >> אורי צוק-בר: << אורח >> ואני רוצה להגיד שגם מבחינה של בריאות, גם לנו יש את ההתייחסות והחשיבות של בריאות הציבור. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> גם לכם חשובה הבריאות. << אורח >> אורי צוק-בר: << אורח >> חשוב לכולנו בריאות הציבור. אם חסר חומר ובגללו אחר כך יש חומרים שמאבדים יעילות וצריכים להשתמש בהם יותר ויותר אז זה גם נזק לבריאות בסוף, גם לבריאות הסביבה וגם לבריאות האדם, לכן אנחנו חושבים שחשוב שיהיו את החומרים המתאימים. יש הרבה חומרים, מאות, יותר מ-1,000 אפילו, שיש להם התוויה בארץ ויש להם שימוש מותר בארץ והם לא מזיקים לבריאות והם גם לא אסורים באיחוד האירופי, פשוט אין בהם צורך ולא הגדירו אותם. לכן יש צורך להסתכל על זה בצורה טיפה יותר רחבה, לראות מה לא מזיק באירופה, מה אפשר להשאיר ולשנות את ברירת המחדל שמה שיש איתו בעיה, נטפל בו ונוציא אותו. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> כשהמטרה בסוף היא באמת ליצור הרמוניזציה, אפס החרגות, כל הדברים האלה. << אורח >> אורי צוק-בר: << אורח >> המטרה היא כן לעשות הרמוניזציה, אבל שיהיה לנו גם פתרון לדברים שבאירופה אין אותם ובישראל צריך אותם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני יכול לומר שהמנגנון שאותו הציע המנכ"ל, מנגנון ההידברות הזה פלוס החרגה שתהיה ניתנת בהמשך היא מנגנון שמקובל עליכם? זאת אומרת תשבו מחר, תגיעו להבנה איזה חומרים, מה שניתן להחריג - - - << אורח >> אורי צוק-בר: << אורח >> לא, אבל אנחנו צריכים להגיע לסיכום הזה לפני שמעבירים את החקיקה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא חייבים. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> לא, זה לא מקובל, כי זה לא נדרש. << אורח >> אורי צוק-בר: << אורח >> אמרנו שבשבוע הקרוב אנחנו נגיע להבנות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש אפשרות להגיע להבנות לפני חקיקת החוק, יש מנגנון, שעליו דיבר המנכ"ל, שהוא מנגנון החרגה לאחר חקיקת החוק. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> מובנה בחוק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רק אומר, מה שאתם תגיעו להבנות לפני ניתן יהיה להחריג לפני, אני גם חושב שזה יהיה מקובל על המנכ"ל, מה שלא וייתכן שיהיו חומרים נוספים שתגידו שזה חומר שנצרך עבור החקלאים, שאתם תבקשו מאיתנו גם אחרי חקיקת להוסיף, גם על זה אומר לך המנכ"ל שהם מתחייבים, התחייבות שלו, על כך שאנחנו נקבל את החרגת החומרים הללו. אני רוצה לדעת שהמנגנון מקובל עליך. << אורח >> אורי צוק-בר: << אורח >> אני אומר שוב, יש דברים עקרוניים רחבים יותר שצריך לסכם אותם לפני, למשל כעיקרון חומרים שלא אסורים ומשתמשים בהם בישראל ויש להם התוויה בישראל, אנחנו צריכים לדבר ולסכם אותם עקרונית. זה חבילה, זה לא משהו נקודתי. בהמשך יבוא משהו נקודתי שיהיה רוויזיה באירופה, שהוציאו אותו נגיד, על זה אנחנו נדבר נקודתית, אבל לא על הכמות הרחבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא רק. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אמרתי קודם, אנחנו בסוף מסתכלים על טובת העניין ולא מסתכלים פה על מאזני כוחות. אנחנו מצפים ממשרד החקלאות לפעול בסוף כדי שלא יהיו החרגות בינינו לבין מזון גולמי, מזון מעובד, הכול יהיה בסוף על דף אחד וכולנו נתפלל לפי אותו סידור. זו בסוף המטרה הראשית וזו התוצאה הרצויה גם מבחינת החקלאות וגם מבחינת תעשיית המזון, בסוף האוכל זה אוכל שאנשים אוכלים ולכן צריך שיהיה לזה פה התאמה בין הדברים האלה. אמרתי, אני מבין את הצורך של החקלאות, החקלאות מבינים את הצורך שלנו, צריך לשבת ביחד לגבש הסכמות. מבחינתי אין מה להתנות בין הדברים מהסיבה הפשוטה שהמצב החוקי שנוהג לפני שהגשנו את החוק הזה לדיון בכנסת הוא שהדבר הזה היה קורה באופן אוטומטי ב-1.1.2025. אני לא אמרתי שהדברים האלה תלויים ברצוני הטוב, אנחנו רצינו בלי קשר לדבר הזה להגיע להבנות עם החקלאים ועם משרד החקלאות והמוטיבציות האלה שרירות וקיימות. ולכן כמו שאני לא מתנה את הדברים אני מצפה מאחרים לא להתנות את הדברים. הרי אני יכול עכשיו לחכות שנסגור את הדיונים ב-1.1.2025 ואז יהיה מצב חוקי נוהג, אני לא עושה את זה, זה לא טוב לחקלאים, זה לא טוב לתעשיית המזון, זה לא טוב לאף אחד. לכן אפשר לתת הנחה של תום לב וניקיון, כפיים כמו שאני נותן במשרד החקלאות, גם במערכת הבריאות ומשרד הבריאות, פנינו בסוף ליצור את התוצאה הנכונה עבור כולם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. אורי. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> זה בדיוק, האירוע שאנחנו נמצאים בו כרגע זה מה שאנחנו חששנו, שפתאום באופן מפתיע אנחנו ניקלע לדיון שלא ידענו, ואנחנו נמצאים בכנסת ישראל ואני מוחה על זה נמרצות, על הדרך הזאת ועל שככה הדברים מתנהלים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אורי, על מה לא ידעת, שאנחנו דנים על החוק הזה? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא ידענו שהיום אנחנו נדון על נושא של שאריות חומרי הדברה, זה לא היה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אורי, ואני חייב להגיד את זה גם לפרוטוקול, הודעתי את זה לפני שני דיונים ואמרתי שכל דיון ייערך מעכשיו והלאה על הכול. היות שקיבלנו הערות על כך שאנחנו מכריזים מראש על מה הדיון מתכוון לדון אני הודעתי שלא יהיו סעיפים שבהם נדון כדי שכולם יהיו מוכנים על הכול. הנושא של חומרי הדברה זה לא פעם ראשונה שהוא עולה על השולחן ועכשיו אני רוצה שתתייחס לנושא הפשרה שאותו אנחנו מנסים להוביל פה ולשמוע את דעתך עליו. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני אגיד מפני שהרי אנחנו עם זה חיים כל הזמן ובשביל זה אנחנו נמצאים פה, ובסך הכול אני מעריך מאוד איך שאתה, כבוד היושב ראש, מנהל את הישיבות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זו הערכה הדדית בינינו. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני רץ כל שבוע כמעט, זה יוצא לנו פעמיים, מצפון הארץ, מרמת הגולן, לכאן רק בגלל הדיון הזה, הדברים האחרים בסדר, אז השפענו וכל הכבוד ואנחנו מודים על כך, אבל לב ליבו של החוק הזה מבחינתנו זה הדבר הזה, זה החיים שלנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ידוע. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אבל זה לא החוק הזה, אי אפשר להגיד את המשפט הזה. אתם יודעים את הכבוד שיש לי אליכם ואני מוכן לפגוש את כולם כל הזמן, זה לא החוק הזה. עם כל הכבוד, זה סוג של ניצול הזדמנות מצידכם, כי המצב החוקי, ואני אומר את זה אחרי שאמרתי את כל מה שאמרתי על החשיבות של החקלאות בעיניי כמנכ"ל משרד הבריאות ומעבר לכך, המצב החוקי שנוהג, אם לא היה פה עכשיו את החוק הזה, זה שב-1.1.2025 – ואת זה אתם צריכים - - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> עזוב. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> לא, אין עזוב, יש חוק במדינת ישראל. הכנסת חוקקה חוק ולפי החוק - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אתייחס. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> לא, אין מה להתייחס לזה, זה החוק, זה לא רש"י וזה לא תוספות. החוק אומר שב-1.1.2025 הפעימה נכנסת. אני אמרתי בלי קשר לדבר הזה שאנחנו רוצים להגיע להסכמות עם משרד החקלאות. במקרה אנחנו פה על החוק שלנו, נקודה. לא רוצים? אין בעיה, לא יהיה את החוק, ייכנס ב-1.1.2025, נחזור לפה ב-1.1.2025. אם זאת הגישה אני אחזור לפה ב-1.1.2025, מצבכם לא יהיה יותר טוב. אני הצעתי לכם את הדבר הכי הוגן. << דובר >> קריאה: << דובר >> בלי איומים. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> לא, זה לא איום, אני הצעתי לכם את הדבר הכי הוגן שאפשר להציע. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא, זה כן איום. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אני הצעתי לכם את הדבר הכי הוגן שאפשר להציע. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא, זה איום. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> זה לא איום - - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> מנכ"ל משרד הבריאות. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> עזוב, אל תחלק לי ציונים. אמרתי לכם מה מתווה העבודה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אני רוצה ל - - - << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אמרתי לכם מה מתווה העבודה שאנחנו מוכנים לעבוד בו, לא רוצים? לא צריך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה לחדד את הנקודה. אני עכשיו עם אורי, אז תנו לו לסיים את מה שיש לו לומר, אני רק רוצה לומר דבר אחד, בכוח משרד הבריאות להסיר את התקנה הזו מרשימת התקנות שבהן אנחנו דנים, זה אנחנו צריכים לדעת, ואם אני לא דן בתקנה 396/2005 החוק נכנס כפי שהוא ב-2025. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, אם לא עושים שינוי בטבלה. אנחנו מתחילים טבלה אחת של ארבע תקנות וטבלה נפרדת לעוד כמה - - - << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> גברתי היועצת המשפטית, סליחה שאני מתפרץ, אדוני היושב ראש. אם זיכרוני אינו מטעני או ידיעתי אינה מטעני, כמדומני שכשהחוק הזה נכנס לתוקף הרעיון היה שייעשה דיון בין משרד הבריאות לבין משרד החקלאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון, הוא אמר את זה. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אמרתי את זה עשר פעמים. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> זה בסדר גמור, אבל הכוונה הייתה שהדיון יתבצע ויגיעו תוצאות. לא הייתה כוונה שהחוק ייכנס לתוקף ואם לא יהיו הסכמות ביניכם - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא מה שהוא אמר, הוא רוצה שיהיו הבנות, הוא חותר להבנות. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> זה מה שאמרתי, המטרה היא - - - << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אבל התוצאה כרגע שהוא - - - << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> ליאור, נתאר את המציאות. אם לא נדון בתקנה הספציפית הזאת ב-1.1.2025 נכנס החוק במתכונת כמו שאתם לא רוצים שהיא תיכנס. << דובר >> קריאה: << דובר >> כי היא בלתי אפשרית. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> מה זה בלתי אפשרי? זה החוק. אין בלתי אפשרי, זה החוק. << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> אמרת שהחקלאות חשובה לך, מה חשוב יותר, החקלאות או החוק? אם החוק, בואו נסגור את החקלאות ונלך הביתה כי יש חוק. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אני גם יכול להגיד בואו נרעיל את כל תושבי מדינת ישראל, גם אני יודע להגיד סיסמאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רבותיי, עד עכשיו הדיונים פה התנהלו ברוח טובה, אין סיבה שזה יתנהל אחרת. יש פה הצעה שמונחת על השולחן שאני חושב - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל אנחנו לא מבינים אותה. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אני אציע לכם שתי הצעות. הצעה אחת - - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> צריך לדבר על ההצעה הזאת לפני שבאים לפה ושמים לנו על השולחן. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> ניסיתי, תאמין לי שניסיתי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אורי, אתה יודע טוב מאוד שאנחנו עכשיו לא מצביעים על זה, תן לנו לנהל את השיח כמו שצריך. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> חוץ מזה מה לעשות, יש בסוף את לוח הזמנים שיש. הצעה אחת, אנחנו נסיר את התקנה הזאת מסדר היום, היא תיכנס אוטומטית במנגנון הישן ונדבר. אוקיי, לא טוב, נכון? אני אומר לכם מה הדבר היחיד האפשרי לעשות, היחיד האפשרי הקונסטרוקטיבי לעשות באופן אמיתי, כי כרגע המצב החוקי הנוהג שזה נכנס לתוקף. תכירו בזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש לנו הצעות לתיקון. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> יופי שיש לכם הצעות לתיקון, הן צריכות להיות מקובלות על משרד הבריאות והן לא מקובלות על משרד הבריאות, הן גם לא מקובלות על ועדת שרים לחקיקה וגם לא בהחלטות הממשלה. לכן אני אמרתי שאנחנו נדבר. בכל מנגנון שנבחר בסוף יש מצב חוקי שנכנס לתוקף, זו המציאות, ואנחנו נדבר, יש לנו חצי שנה פחות יומיים לדבר ולהגיע להסכמות. ואמרתי לכם יותר מפעם אחת את המחויבות שלי לחקלאות כדי שבסוף נצליח להגיע להבנות טובות. נדרשים שני צדדים בשביל הדבר הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> ארבעה. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> לממשלה יש את חובת הייצוג שלה, אנחנו נדבר עם משרד החקלאות. לי אין בעיה, גם דיברתי איתכם יותר מפעם אחת, אני מוכן לשבת, שלא ישתמע כאילו לא, אני מוכן לשבת עם החקלאים ואמרתי לך, אורי, תביא לי דברים ספציפיים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> הבאתי, אף אחד לא ענה לי. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> לא, אני לא קיבלתי. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אף אחד לא התייחס. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבאת רשימת חומרי הדברה? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> הבאתי, הבאתי את הכול. << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> נקבעה פגישה, היא עוד לא קרתה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> שלחתי חוברת של 109 עמודים, אף אחד לא התייחס, כאשר בפנים יש את כל מה שקשור - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, חומרי הדברה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן, יש בפנים את כל מה שקשור בחומרי ההדברה, בשאריות חומרי הדברה על תפוחי אדמה, תירס, אפונה, שעועית, גזר, כל הדברים האלה, לא התייחסו אליי, אף אחד. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אני ביקשתי ממשרד החקלאות יותר מפעם אחת, וגם ממך, ואם מסרת אני אסתכל, אני אקרא. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אבל מסרתי. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אז אני אקרא. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> בספטמבר מסרתי. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> לא לי. איתי לא ישבת בספטמבר, איתי ישבת - - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כתבתי לך מכתב בספטמבר. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> איתי ישבת לפני חודש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אורי, מה זה רלוונטי? עכשיו יש לך חומרים שאנחנו רוצים לדעת מה צריך להחריג. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> שלחנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מאה אחוז. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אני אגיד רגע מה לא תהיה התוצאה. התוצאה לא תהיה להחריג את הכול, התוצאה תהיה תהליך שבו עושים התכנסות ובודקים באמת לא מה פשוט משתמשים היום ולא מתאים לדין האירופי, אלא מה אנחנו צריכים לעשות התאמה ולתת תקופת זמן להתאמה ומה באמת יש פה מזיק ייחודי שלא קיים באירופה או שנוצר עקב תנאי מזג האוויר הנורא נורא ייחודיים שיש בארץ ישראל ולכן צריך לייצר לגביו החרגה. לזה ולזה אני מוכן. מה שנובע ממזיקים ייחודיים שנמצאים כאן, מה שנובע מתנאי מזג האוויר או תנאי סביבה אחרים שאני לא מסוגל לחשוב עליהם שהם ייחודיים לכאן ודורשים משהו ייחודי, אמרתי את זה לפרוטוקול פעם אחר פעם, אנחנו ניתן לדברים האלה מענה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מבקש קצת יותר מזה, אדוני המנכ"ל. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני לא סיימתי את דבריי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אתן לך. אני מבקש, אדוני המנכ"ל, ישנם חומרים שהם נמצאים בתחום אפור, שהם לא בהכרח מתאימים רק למדינת ישראל אבל לא משתמשים בהם באירופה, זאת אומרת הם חומרים מסוימים שהחקלאות נוהגת להשתמש בהם ומציאת חלופות עבורם היא מאתגרת ולכן אנחנו נצטרך גם תקופת התארגנות ארוכה וגם אולי שקילה של החרגה שלהם, למרות שהם לא בהכרח, כמו שציינת, נמצאים בקצה של - - - << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> האמירה שלך מקובלת. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני רוצה להשלים כי כבר כמה חודשים אני מתכונן למה שעכשיו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני יודע שזה האירוע שלך עכשיו. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ולא באתי לפה בשביל להרגיז אותך, באמת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, הנה הצהרה עכשיו לפרוטוקול, אני מבטיח לך שנביא את הכול בהסכמה בסוף. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אנחנו מדברים על סדרי גודל של למעלה מ-700,000 דונם שהרגולציה הזאת משפיעה עליהם, עם כל הנתונים, אני לא נכנס פה, והרגולציה הזאת משפיעה על למעלה משליש מהתל"ג של החקלאות במדינת ישראל, צומח ובעלי חיים, על זה היא משפיעה. צריך לקחת בחשבון שכאשר מגדלים תפוחי אדמה, ואני חושב שכולם יודעים איפה מגדלים במדינת ישראל תפוחי אדמה, זה אני בטוח שכולם יודעים, בעיקר בעוטף מגדלים תפוחי אדמה, אבל כשמגדלים תפוחי אדמה 500,000 טון בשנה, חלק הולך ליצוא, לטרי. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> לאירופה? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> גם, כן. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> מעולה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> וחלק הולך לתעשייה. באותו שדה קשה להפריד בין הדברים. ואותו דבר בדברים האחרים, בעגבניות לתעשייה, בגזר, בכל הדברים האלה יש את ההשפעות האלה. לכן ההשפעות הן הרבה יותר רחבות ולכן ההשפעות הן על רוב החקלאות הישראלית. על רוב החקלאות הישראלית יש השפעות לעניין הזה. מה כל הסיפור? שברגע שאנחנו מגדלים עגבניות לתעשייה, ובימים אלה קוטפים עגבניות לתעשייה, אוספים עגבניות לתעשייה בצורה ממוכנת, אותה עגבנייה בשדה היא לפי הדין הישראלי, לפי שר החקלאות, וכשהיא נכנסת למפעל רוצים שהיא תהיה לפי הדין האירופי. הדבר הזה הוא בלתי אפשרי כי יש מחלוקת גדולה, יש פערים גדולים בעניין הזה של השימוש. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אבל זה המצב החוקי. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> רגע, אפשר להגיד כל הזמן חוקי חוקי, אבל העגבנייה לא מכירה את הדברים האלה. זה לא יעזור הדברים האלה. בסופו של דבר, אתה אמרת את זה, ברסי, אתה רוצה, כמו שאנחנו רוצים, שתהיה כאן חקלאות, שיהיה כאן אוכל לאזרחים, ואנחנו יודעים בדיוק מה קרה פה בתשעה חודשים האחרונים. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> ושיהיה בריאות לציבור. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> 75 שנה מגדלים, לא קרה כלום, לא הרעילו את אף אחד, לא קרה שום דבר, אנחנו בחקלאות אחת המתקדמות בעולם, למה לפגוע בזה? הגענו, אני חושב שאתה יודע, להסכמות. המבחן הגדול היה על האקרילאמיד, דיברנו כשהייתי אצלך, הגענו להסכמות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אז גם פה צריך לפתוח את הראש, לחשוב פתוח בעניין הזה ולשים קווים אדומים כאלה שאם משרד החקלאות, שהוא המקצוע בעניין הזה, הוא זה שיש לו את הסמכות בעניין הזה, הוא צריך בסופו של דבר להגיד את המילה האחרונה, ולכן מה שאנחנו דורשים נכון לרגע זה להשאיר – הייתה תקופת מעבר שזה עבר בחוק ההסדרים – << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> והיא נגמרה בסוף 2024. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ולא עשו כלום, לא ביצעו את ההחלטות. אמר ברסי נכון, זה בין שני המשרדים, אני לא בקטע הזה, התפקיד שלי הוא לשמור על המגזר הזה שמגדל את חומרי הגלם. לכן צריך להתחיל מחדש, אני חושב שיש את התנאים להתחיל מחדש, אבל לא בצורה שכופים על המערכת החקלאית שגם ככה יש לה מספיק איומים ומספיק בעיות ואנחנו לא צריכים עוד. לכן אנחנו דורשים להשאיר, אני לא נכנס כרגע לפרטים, אבל להשאיר את הדין הישראלי בקטע התעשייתי עד - - - << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> זה לא יהיה. זה לא יהיה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> רגע, רגע, רגע. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> כל אחד והקווים האדומים שלו, לא יהיה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> עד שיוסכם אחרת. אפשר להגיע בעניין הזה להסכמות. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> חצי שנה מספיקה והותר. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא, ממש לא מספיקה. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אז אני מושך את החוק, תודה רבה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אם צריך לגדל זנים אחרים של תפוחי אדמה או - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> למה צריך? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כי זה אי אפשר. או זנים אחרים של עגבניות לתעשייה או תירס או דברים אחרים, אז צריך את הזמן לזה. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> הזמן ייגזר מההסכמות שאנחנו נגיע אליהן. אורי, יש דברים מאוד ברורים, אני לא משנה את הדברים של התעשייה, סתם ככה נותן הוראת שעה בלי שאני יודע לאן הדבר הזה מוביל אותנו. יש לנו חצי שנה להגיע להבנות, זה הרבה מאוד זמן, אפשר גם להגיע בשבוע אבל יש לנו חצי שנה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה הכדור אצלך בהקשר הזה? שמשרד החקלאות יגיד לנו כמה זמן הוא צריך. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני רוצה ברשותך לומר. היו פה הרבה אמירות שלא התכנסנו ולא היו דיונים, ב-2021 ההחלטה הייתה שתקום ועדה בראשות רוה"מ, הוקמה ועדה בראשות משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות ומשרד החקלאות הגיעו לישיבות האלה, משרד הבריאות הציע מתווה אחר מתווה ועד לרגע זה לא קיבלנו את המתווה המוסכם על ידי משרד החקלאות. משרד הבריאות בא, המתווה שהצענו וכל פעם שיפרנו אותו ודייקנו אותו ומעולם לא קיבלנו שום מתווה ממשרד החקלאות עד לרגע זה. לכן לבוא ולהגיד שלא היו דיונים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא רוצה התנצחות כאן בשולחן. פנינה, אני לא רוצה התנצחות פה בין המשרדים בשולחן, זו לא המטרה של הדיון. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, אבל העניין הוא שתמיד המשרד יוזם ומביא - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי. בעקבות הדברים של אורי דורמן אני מפנה שאלה עכשיו למשרד החקלאות, תוך כמה זמן אתם יכולים להתחייב כאן לוועדה שאתם יודעים להגיע למשרד הבריאות עם אותם חומרים שאתם חושבים שהם חומרים שזקוקים להם בשביל החקלאות הישראלית באופן מיוחד? להביא רשימה כזו שתהיה רשימה סגורה שנוכל להחריג אותה, אם זה בפרק זמן של שלושה שבועות עד סוף המושב, מה טוב, נעשה את זה במסגרת החוק, אם לא, תגידו תוך כמה זמן אתם יכולים להביא את זה לכיוון של ועדה שתחריג. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אדוני, אם אפשר משפט. אני חייבת להבהיר משהו אחד כי משתמע פה אחרת. כל מה שיש אישור שאריות זה תקנות יחד עם משרד הבריאות, זה תקנות שכבר גורמי המקצוע במשרד הבריאות אישרו אותן בעבר. אז להגיד כאילו עכשיו הכול זה מה שלא באירופה מרעיל פה זה קצת - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אני לא אקבל את השיח הזה מסיבה אחת פשוטה, כי גם משרד הבריאות מודה שאם ישנו חומר שראוי פה לחקלאות הישראלית הוא מוכן להחריג אותו. אם לא הייתה נאמרת האמירה הזאת הייתי אומר שאת צודקת. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כבר דנו ברוב החומרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דנו ברוב החומרים. אני שואל עכשיו, כשאנחנו באים לעשות התאמה לדין האירופאי, אנחנו רוצים להבין האם החומרים הללו שונים במקצתם, ברובם, אם כן, למה? זו העבודה שנדרשת ממשרד החקלאות ולכן אני אבקש את התשובה של כבודו בעניין הזה. << אורח >> אורי צוק-בר: << אורח >> קודם כל אני אגיד שאני מתואם עם המנכ"ל ושוחחתי איתו בתחילת הישיבה וגם הוא כתב לי בדיוק את עמדתו. העמדה של מנכ"ל המשרד שאנחנו רוצים להגיע להבנות האלה ולשיח הזה, כמו שאמרת, בשבועות הקרובים ולא קודם כל להעביר את החוק ואז לדבר על החרגות עד ינואר כי אנחנו ראינו מניסיוננו ולא משנה כרגע למה זה לא הצליח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היום הייתה ועדת כנסת שהחליטה על זמני המושב, אני מקווה שהמנכ"ל חשוף לזה. אם אנחנו יודעים להתכנס עד סוף המושב הזה אז ברכה והצלחה. << אורח >> אורי צוק-בר: << אורח >> היושב ראש, אנחנו רוצים להגיע בנפש חפצה ולדבר על זה. מחר קבענו באופן דחוף פגישה עם כל אנשי המקצוע. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נהדר, אז הוועדה כן מצליחה להזיז משהו, לפחות בשיח. << אורח >> אורי צוק-בר: << אורח >> נכון, אתה צודק, כי אחרת יכול להיות שהיינו מגיעים לינואר עם שוקת ריקה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון מאוד. << אורח >> אורי צוק-בר: << אורח >> טוב מאוד שזה עלה. זו הזדמנות להיכנס לשיח ולמצוא את הבעיות. עברנו על הרשימות, יש לנו רשימות, אנחנו יודעים מה בדיוק השאריות אצלנו, מה השאריות המותרות, איפה אין אישור לחומר באירופה, איפה יש. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אני רק חייב לומר שלי מנכ"ל משרד החקלאות אמר דברים אחרים לגמרי, אני אדבר איתו ישירות. << אורח >> אורי צוק-בר: << אורח >> נאמר שאנחנו רוצים להגיע להבנה דחוף. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> זה נאמר ונאמר שאתם לא מתנים את החוק ב - - - << אורח >> אורי צוק-בר: << אורח >> אנחנו לא אמרנו מתנים, אני אומר ליושב ראש שהשאיפה שלנו היא להגיד את הדברים, להגיע להבנות, לעשות את העבודה המקצועית עכשיו, דחוף, בשבועיים-שלושה הקרובים ולהגיע עם זה לשיחות מוכנים ככל האפשר. ברור לי גם מה שאמרת כאן שבכל מקרה בינואר זה היה עובר, נכון, זו ברירת המחדל, אבל אנחנו לא רוצים להגיע לברירת המחדל הזו עם שוקת שבורה ובלי פתרונות לחקלאות. גם אתם לא רוצים. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אז בואו סוף סוף נתחיל להגיע למנגנון עבודה שיכנס אותנו. << אורח >> אורי צוק-בר: << אורח >> אז זו הזדמנות טובה מאוד שהנושא הזה פה בוועדה וזה נתן לנו דחיפה מאוד חזקה להזדרז ולעשות את השיח הזה וזה שיח סופר חשוב כי אנחנו לא רוצים להשאיר גידולים חקלאיים בלי פתרונות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מציב כהחלטה, עד יום שלישי הבא, זה המועד האחרון שבו אני מבקש ודורש לקבל את ההסכמות בין המשרדים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן, אבל אתה שאלת כמה זמן אנחנו צריכים, אמרתי לך שאנחנו צריכים לפחות שבועיים, יום שלישי הבא זה לא שבועיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז אני מבקש להתכנס. לוחות הזמנים של המושב ידועים לכולם, הליכי החקיקה בכנסת מצריכים הכנה לפני, כותבים חקיקה, לא כותבים אותה ביום אחד. אי אפשר להצביע ביום האחרון ולהביא את זה למליאה יום למוחרת, יש פה עבודה של הצוות המקצועי, בפרט היועצת המשפטית של הוועדה שהיא אל תוך הלילות, כפשוטו, זה לא משל, אל תוך הלילות כדי להתכנס לנוסח משפטי מהודק, זה לא עבודה שבאה ככה. אני דורש להגיע אליי לוועדה עד יום שלישי בבוקר עם הסכמה על החומרים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אם אפשר לבקש לקבל עוד שבוע שנוכל להגיע להסכמות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אין עוד שבוע. << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> מדובר באלפי חומרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל זה לא אירוע חדש, זה אירוע מ-2021 שכולכם יודעים פה בשולחן שיש בו בעיה. אתם אמרתם את זה, לא אני אמרתי את זה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לפחות שיהיה עקרונות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אין בעיה, שיהיה עקרונות. אתה רוצה עקרונות? יהיה עקרונות. אתם יודעים מה? לא חומרים, עקרונות. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אם מחר נגיע בפגישה, ונשב כמה שצריך מחר, לעקרונות מוסכמים, קדימה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רגוע, ואני מקווה שגם אורי דורמן רגוע, כשאנחנו מדברים על עקרונות. מספיק להביא לכאן לשולחן עקרונות, זה גם בסדר. << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> אנחנו צבענו את החומרים בשלושה צבעים, רמזור. אדומים, חומרים שאנחנו לא יכולים להיפרד מהם, כתום צריך לתת איזה שהוא פרק זמן להתארגן, ירוק במקום אנחנו מוותרים, מקבלים את התקן האירופאי, ויש הרבה כאלה. אם העקרונות יהיו שבאדומים דנים בצורה מסודרת, בסדר, ונותנים להם את הזמן. הבעיה שלנו זה האדומים והכתומים. הירוקים, במקום שליש מהחומרים אנחנו נפרדים מהם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז בואו לא נדבר פר חומר, בואו נדבר על עקרונות. << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> אני רוצה להגיד עוד דבר. אני חושב שהמתחים פה הם מאוד זולים כשמדובר בראשי משרדים, כשמגיעים לקטע המקצועי הפערים הרבה יותר קטנים מכיוון שאם יושב מישהו ממשרד האוצר ויבין שמוציאים חומר מסוים, במקום עלות העגבנייה עולה ב-20%, כי אם אתה לא משתמש בחומר אנחנו לא יודעים להגיע ליבול, יורד היבול, העלות עולה. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> זה שיח של הפחדות. << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> אנחנו משתמשים היום בחומרים שהחומרים האלה דועכים, מה זאת אומרת? החומר הוא לא בריא, אבל יש לנו ניסיון של שנים, הוכחנו את זה, שהחומר עד שהוא מגיע הוא דועך, הוא לא קיים. נוציא את החומר הזה שלא משפיע בשום דבר על הבריאות של הציבור אנחנו מחליפים אותו בחומרים ש-א', הם יותר יקרים, ב', הם פחות יעילים, הכי גרוע, הם פחות בריאים כי מהם נשאר משהו. לכן כשהצוות המקצועי יושב הוא מבין שלפעמים החלופה הכי נכונה זה להשאיר את החומר הקיים. << אורח >> אורי צוק-בר: << אורח >> דרך אגב, היושב ראש, יש מוצרים שאנחנו מייצאים אותם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את השיח הזה תנהלו בין המשרדים. << אורח >> אורי צוק-בר: << אורח >> יש מוצרים שמדינת ישראל מייצרת, פירות, אבוקדו, תמרים, אנחנו מייצאים ומרססים חומרים מותרים על פי החוק הישראלי באבוקדו, האבוקדו הזה מיוצא, הוא עומד בתקינה האירופית, לא נמצאות בו שאריות. יש בו חומרים שהם לא באירופה, בחומרים כאלה אין שום בעיה להשתמש בהם. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל זה מנגנון העיקרון שצריך לדבר עליו. << אורח >> אורי צוק-בר: << אורח >> נכון, אני רק אומר ליושב ראש שיש חומרים כאלה שנמצאים בשימוש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לילא, הדוברת האחרונה בהקשר הזה ואנחנו נשחרר את המנכ"ל לשאר עיסוקיו. << אורח >> לילא שיני-חג'-יחיא: << אורח >> תודה, יו"ר הוועדה. הלוואי ויש לנו כמה החרגות, הלוואי שזה כמה חומרים, הלוואי שזה כמה גידולים, היינו כבר ארבע שנים, כבוד מנכ"ל משרד הבריאות, מגיעים להסכמות. החוק עבר ב-2021 בלי שיתוף עם משרד החקלאות, אנחנו ארבע שנים מציגים טבלאות ורשימות וחומרים, החומרים היום זה לא החרגות, יותר ממחצית השימושים לא זהים והתוויות לא זהות באירופה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נצרכות או לא נצרכות? זו העבודה שאנחנו מבקשים שתיעשה. << אורח >> לילא שיני-חג'-יחיא: << אורח >> אנחנו עשינו את העבודה הזו והעברנו פעם אחר פעם עם כל הנתונים למשרד הבריאות. כבר שלוש שנים הכנסת והחוק יצרו מצב שאנחנו רק רצים אחרי משרד הבריאות. קודם אמרו קחו שנה, תגיעו למסקנות - - - << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אנחנו כבר לא בבן טבאי. << אורח >> לילא שיני-חג'-יחיא: << אורח >> וגם בפברואר היינו אצלך, אדוני, ואמרת תשבו והם התקדמו בהרבה חוקים והרבה רגולציות ואין להם זמן למשרד החקלאות. זה אמיתי. בנוסף לעניין שאתם אומרים, הפערים, גם כאן אני חייבת להגיד, וסליחה על הביטוי, כאן נוצר פטנט ישראלי שלא מכירים אותו בעולם, שקודם כל קובעים שארית בתוצרת מעובדת, חוזרים אחורה לטרי ואז מחפשים את הנגע שרוצים להדביר אותו. זה רק בישראל, אין מקום כזה בעולם שקובעים אחורה - - - << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אז אנחנו נעשה לפי אירופה. << אורח >> לילא שיני-חג'-יחיא: << אורח >> קובעים אחורה וזה לא נכון, תמיד יהיו פערים ותמיד יהיו סתירות ואנחנו פעם אחר פעם אומרים. להוציא רשימות, אנחנו הוצאנו ואפשר מהר להוציא, אבל צריך להיכנס לעובי הקורה ולהבין, זה לא החרגות, זה יותר ממחצית ה-MRL, זה לא חומר אחד ולא גידול אחד. בדקנו את כל הגידולים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני בטוח שאם אתם תצליחו לשכנע בצורה מקצועית את אנשי המשרד גם הם לא יתנגדו לזה, אבל צריך לשכנע שזה מה שנכון לעשות. << אורח >> אורי צוק-בר: << אורח >> בשביל זה הפגישה מחר מיועדת. << אורח >> לילא שיני-חג'-יחיא: << אורח >> עוד הערה לכולם שיושבים כאן, אני חוזרת, אין חומרי הדברה ייחודיים לישראל. האמירות מכל הדרגים שכאן מרעילים את הציבור, זה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא שמעתי שנאמר. << אורח >> לילא שיני-חג'-יחיא: << אורח >> גם עכשיו נאמר, החומרים שלנו אושרו על ידי משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לילא, זה שיח מיותר, תכבדי את הוועדה. לא נאמרה כזו אמירה אז לא צריך לחזור על אמירה שלא נאמרה, אולי חשבת שנאמר. בשונה מהממשלה אני מודיע שאני הולך להעביר הצעת חוק והכלי הזה הוא כלי שמשמש ומזרז את המשרדים לשבת ביניהם ואני משתמש בו בכל הכוח שיש לי, ואני מודיע שאני מתכוון לקדם את הצעת החוק הזו עד סוף המושב ואני דורש מכם להגיע אליי עם הבנות. לא תגיעו עם הבנות, תאמינו לי שאני לא אצטרך עזרה ואני אדע להעביר את הצעת החוק הזאת. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> כמו שנאמר פה קודם לכן, אנחנו הרבה מאוד שנים על הסוגיה הזאת וכל הזמן המחלוקות בין המשרדים לא מאפשרות את אותה התקדמות שהיא מאוד חשובה לכולנו, וגם אנחנו, גם החקלאים וגם כמובן יצרני המזון צריכים ודאות והוודאות הזאת היא בסיס לכולנו ונר לכולנו. יש אצלנו ובאמתחתנו, בגלל הניסיון הרב של החברות שלנו, גם בפעילות של ייצור מוצרים מקומיים, גם בייצוג של חברות זרות שמייצרים עבורם את אותם מוצרים גם בישראל, יש לנו הרבה מאוד מידע וידע, יש לנו עשרות אגרונומים שנמצאים בשטח ויש להם את הידע ואת ההבנה של מה באמת נדרש בשוק המקומי. אנחנו משמיעים את עמדותינו, לא תמיד הדברים האלה נאמרים בצורה נכונה וטובה. אני מבקש ומציע, כמו שנאמר גם קודם לכן, שיהיה פה לא שיח בין שני משרדי ממשלה אלא שיח שישתף גם אותנו בכובע - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא הבנתי, אתה לא סומך על משרד החקלאות? << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> לצערי אני חושב שנכון לשמוע גם אותנו באופן ישיר ולא להסתמך על - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תתמודד לבחירות ותיכנס אולי באיזה שהוא מנגנון. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> לא, לדעתי צריך ל - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, זה התפקיד של המשרדים. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> בסופו של דבר אנחנו רואים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> המשרד שמייצג את החקלאים, קוראים לו משרד החקלאות, זה גם מעניין כי יש לו שם דומה, הוא אמור לייצג את הדברים ש - - - << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> הוא מייצג את האינטרס של החקלאות - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא מקבל כאלה אמירות. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> אני חושב שזה נכון שבסופו של דבר גם יתייעצו איתנו בתוך התהליכים האלה בצורה יותר אינטנסיבית. שהשיח יהיה גם איתנו בתוך התהליך כי יש עוד הרבה מאוד - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה רוצה שאני אושיב אותך לשולחן של המשא ומתן בין המשרדים, בתור מה? << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> רק שישמעו גם אותנו בתוך התהליך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עד כאן פרק חומרי הדברה להיום, אדוני, תודה רבה. אני חושב שההצעה שלך היא הצעה שיכולה להיות מאוד מאוד פרקטית, סליחה, אני לא מדבר רק אליך, אני מדבר לשני הצדדים, ובלבד שתהיה כתף אחד לשני כדי לקדם את התהליך. אני מודה לך על הדברים. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> תודה. ברשותך, מילה על מסרים כדי לפשט את הדברים. אמרתי לך שיש תהליך שאנחנו עושים בתוך המשרד, אמרתי לך גם שאנחנו עוד מגבשים עמדה, אני כמובן צריך לדבר על כך עם שר הבריאות. כל מה שנוגע למסרים תזונתיים, בגדול העניין פשוט ואפשר להתקדם בו, כל מה שנוגע למסרים בריאותיים על תוספי תזונה הוא גם יחסית פשוט וגם בו אפשר להתקדם. כמובן אנחנו מדברים רק על מסרים, בין אם זה מסרי תזונה ומסרי בריאות לפי מה שאושר על ידי ה-EFSA, הרשות האירופאית הרגולטורית לבטיחות מזון. יש לנו מקטע שיש בו מורכבות וזה לגבי טענות בריאות בנוגע למזון, לא לגבי תוספי תזונה. יש לנו קושי עם הדבר הזה כי לכאורה זה יכול לעודד צריכה של דברים שאנחנו חושבים שהם לא רצויים מבחינת בריאות הציבור, מצד שני אנחנו מביאים את עניין חסם הסחר ואנחנו מגבשים איזה שהוא מוצא מהדבר הזה. כאמור אנחנו משוחחים גם עם משרד האוצר, נדבר כמובן גם עם התעשייה בשים לב ללוחות הזמנים. בכל מקרה אני אומר מה כבר פשוט. כל מה שהוא מסרי תזונה אפשר להתקדם בו, כל מה שהוא מסרי בריאות לגבי תוספי תזונה, אפשר גם בו להתקדם. נשאר לנו מתוך ארבעה הנושאים האלה של הצלבות בין מסרים של או תזונה או בריאות או מזון או תוספי תזונה, נשאר ריבוע אחד של מסרי בריאות לגבי מזון, עליו אנחנו מגבשים איזה שהוא תהליך ועליו אנחנו נדבר, נקבל את אישור השר ונבוא לוועדה וזה מאפשר להתקדם גם בנושא הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מאה אחוז, תודה רבה, אדוני. אתה משאיר פה נציגים טובים. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אביב, ביקשת. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> כן, כבוד מנכ"ל משרד הבריאות התייחס לנושא של המסרים, אנחנו לא מבינים למה במקרה הזה במסרים שהם מסרים קוראים לזה רפואיים, לא משנה שהם לא תזונתיים, יש הגדרות מאוד מדויקות באירופה מתי מותר לך במזון ומתי אסור לך. אנחנו מבקשים לאמץ את זה כמות שזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, אני מקווה שהם יחזרו עם תשובה כזו, ואם לא, אנחנו נדבר על זה. תודה רבה. ברשותך, גברתי היועצת המשפטית, אני רוצה לסגור את הפינה של הגלוטן. בדיון הקודם, אני מזכיר, אנחנו אמרנו שבמקום דל מאוד או דל בגלוטן יהיה כתוב מכיל גלוטן בכמות נמוכה. פנה אליי דן סלומון, לאחר התייעצות שלו עם מספר גורמי מקצוע מתברר שישנו סיכון שעל אף ההערה הזו שהיא הערה אקטיבית חולי צליאק עלולים לטעות, כיוון שכתוב שזה מכיל מעט הם עלולים לטעות ולצרוך את זה וזה עלול לסבך אותם בריאותית מאוד. הוא הציג בפניי גם מכתבים ממומחי רפואה כאלה ואחרים וגם דיברנו בטלפון עם כמה גורמים כאלה ולכן הוא מבקש שתהיה אזהרה מפורשת על המוצר, שיהיה כתוב 'אסור לחולי צליאק'. אני ניהלתי שיח קצר לפני הוועדה יחד עם פנינה, עם אביב ועם אמיר מלשכות המסחר ולא זיהיתי שישנה התנגדות. הם הלכו, חזרו, בדקו, על אף שזה מצריך אותם בעבודה - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> רק איתנו לא דיברתם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בשביל זה אני שם את זה כאן על השולחן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> חסר לנו היבואנים המקבילים שלא בשולחן, אי אפשר להוסיף להם סימון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל מה הבעיה? הסימון של 'דל מאוד בגלוטן', להמיר אותו ב'אסור לחולי צליאק'. זו ההמרה. כמו שאמרנו אותו קודם ב'מכיל כמות מאוד קטנה של גלוטן', או 'כמות קטנה של גלוטן' - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו רוצים שייקחו את האריזות מאירופה, יתרגמו אותן - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היות שבכל מקרה לא עושים תרגום אחד על אחד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל זה מה שעושים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו סיכמנו בדיון הקודם, אני חושב שגם אתה היית פה, שבמקום דל או דל מאוד יהיה כתוב 'מכיל כמות נמוכה'. כיוון שזה לא תרגום שהוא העתק-הדבק ובכל מקרה הוא כותב - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא כן העתק-הדבק - - - להוסיף מדבקות אדומות - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל דיברנו על הסיכון הזה בפעם הקודמת ואמרנו שהתרגום לא יהיה העתק-הדבק, אז אם ממילא התרגום הוא לא העתק-הדבק - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא צריך להיות העתק-הדבק, למה שהוא לא יהיה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כשנעבור לתקנות המסרים נראה שמדובר פה בתרגום, אבל בכל מקרה זה לא תרגום שיכול להיות מיידי. אני מניחה שיש פה איזה שהן התאמות בתרגום. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בסוף כל העיקרון הוא שאנחנו 100% אירופה וכל מה שאנחנו עושים זה לתרגם לעברית ומוסיפים מדבקות אדומות, זה מה שאמור לדעת היבואן. יש בישראל רגולציה ייחודית של מדבקות אדומות וכל היתר תרגום מאירופה. אם אנחנו רוצים להתחיל לייבא פה בלי קשר עם יצרן זה מה שאנחנו יכולים לדעת לעשות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה הבעיה? נניח שהתרגום של 'דל מאוד בגלוטן' הוא 'אסור לחולה צליאק'. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כי הוא לא יידע לפגוע עם כל הדירקטיבות האלה ולהבין איפה הפיפס היחיד שמדינת ישראל שינתה ועוד פיפס ששינתה ועוד פיפס ששינתה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל איך הוא יידע בכלל לכתוב בעברית? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא מתרגם, לתרגם לא יודעים? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל אתה בכל מקרה לא מתרגם אותו אחד על אחד. אתה לא כותב 'דל' או 'דל מאוד', אנחנו כותבים 'מכיל גלוטן בכמות נמוכה'. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא הייתי בדיון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא היית בדיון. דן וגל, תצאו החוצה, תנסו להגיע להבנות ביניכם ותחזרו לוועדה, אני לא יודע מה להגיד לכם. אני שואף שכן, תגיעו להבנות שביניכם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כל הליבה פה שאמרנו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מבין, אבל יש פה סכנה בריאותית. לא אני אמרתי את זה, תקרא את החוברת שהציגו בפניך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> גם באירופה יש את אותם מחקרים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מסכים איתך בתפיסת העולם. אני גם חשבתי שברגע שכתוב 'מכיל' זה בסדר, אתה אומר שגם 'מכיל' לא, אלא 'דל מאוד'. אני לא יודע לקבל את זה כשיש סכנה בריאותית לציבור הישראלי. אתה שואל אותי למה זה שונה מאירופה? אני לא יודע להסביר את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני חייבת לומר שכל הטבלה המפוארת של השינויים, כל ההחרגות וההרחבות הם כולם דברים שאותו יבואן יצטרך לדעת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, כי הם לא חלים על שום דבר שבמזון של המסלול האירופי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בוודאי שהם חלים במזון שבמסלול האירופי. כל הטבלה הזאת - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא. איפה שיש חריגה מאירופה זה המזון שבתוספת ה-12. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה לא נכון. משרד הבריאות, אני חושבת שאתם לא פה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> המדבקות האדומות זה כפיות סוכר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא הבדיקות האדומות, כל התיקונים, כל השינויים שיש בטבלה לגבי המזון זה הכול שינויים, בעצם ההרחבות או ההחרגות שקבועות בטבלה הם כולם שינוי לעומת אירופה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ארץ ייצור אנחנו - - - כל היתר זה או על תמ"ל או - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם הקילו ג'אול וגם התמ"לים וגם איך מסמנים את כן תוספי תזונה ולא את תוספי התזונה, וגם המסרים יהיו מסרים כפי שצריך לכתוב אותם בעברית לפי התרגום שלהם. זה לא באמת לעשות גוגל טרנסלייט ולהעביר. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> התרגום בעברית זה אירוע, גל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא מצליח להבין. אנחנו קראנו מצוין את 1169, כל עוד לא השתנה פה איזה דבר אקוטי בכנסת שפספסנו כל השינויים המהותיים נמצאים על מזונות בתוספת ה-12. כל היתר, המדינה בשיח עם משרד הבריאות להחזיר את 1169 כי צריך לסמן כמו אירופה, שזה יהיה אופציה, וכל היתר אני לא חושב שיש שם שום החרגה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ב-1169 יש לנו שורה של החרגות שצריך יהיה לחזור אליהן ולקרוא אותן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> - - - יש לנו את הקילו ג'אול - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ויש לנו את ארץ המוצא, המכיל פול ויש לנו עוד ועוד. כל הדברים האלה הם קבוצות מוצרים, אבל הכול יצטרכו לדעת, מי שעושה דל גלוטן יצטרך לדעת שקוראים לזה בישראל במקום 'דל מאוד בגלוטן' 'מסוכן לחולי צליאק'. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז אנחנו לא עשינו כלום, אנחנו עוד פעם נחזור לרפורמה של 2021 שבה אנחנו מסבכים את כולם, עושים רגולציה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נחליף אחד לאחד, במקום לתרגם את 'דל מאוד בגלוטן' לתרגם את זה ל'אסור לחולי צליאק'. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה בנוסף, זה אזהרה. אנחנו צריכים למצוא את המקום לשים את האזהרה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למה שלא תחליפו את ה'דל מאוד בגלוטן' באזהרה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אז מה יידעו? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז יעדיפו לא לרשום כלום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, הם יכולים להגיד 'מכיל כמות נמוכה של גלוטן, מסוכן לחולי צליאק'. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מה שאני אמרתי, שזה יהיה התרגום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למה לא לחבר את זה ביחד, את הדל מאוד בגלוטן יחד עם האזהרה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה אופציה של תרגום שבכל מקרה הוא צריך לעשות, גל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, היבואן בשם היצרן, בסוף מה שהוא יעשה, על בסיס ניהול סיכונים וכל הדברים שצריך לעשות לפי סעיף 115, בין היתר הוא גם ינהל סיכון לגבי הסימון. עיקר הדברים שאני מעריך שהם יעשו זה ייקחו את המוצר כמות שהוא וחלקם אפילו מסמנים אותו כבר באירופה. כמו שהם מסמנים אותו אתה תמצא מוצרים באירופה שכתוב עליהם ביוונית, בצרפתית, בגרמנית ובאיטלקית, ומה שהיבואנים רוצים לעשות זה לבקש שיכתבו עליהם גם בעברית. הם לא יתחילו לסטות מהרצף הכרונולוגי של הדברים, הם פשוט יתרגמו לעברית. בכל מקרה שאנחנו נחרוג מהרצף הכרונולוגי, נגיד להם: תפתחו את חקיקת המזון ותתחילו ללמוד אותה, הם יגידו לנו, כמו שהם אומרים לנו היום: תודה, אבל לא, תודה, יש לנו 400 מיליון לקוחות, לא צריך עוד 10 מיליון, נסתדר בלעדיכם. כל הליבה של הרפורמה הזאת היא שאנחנו לא נהיה מיוחדים, אנחנו נהיה כמו אירופה למעט נושאים מאוד עקרוניים שזה סימון בעברית כמובן, הפול שבאמת הוא אלרגן ייחודי לישראל והמדבקות האדומות שמשרד הבריאות עמד על זה. זה בסוף אמור להיות ה - - - גם אמרנו בדיון הראשון, 99% אירופה לא פותר לנו את הבעיה, באמת אנחנו לא מעניינים אותם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל בסימון זה לא שאתה - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כל הפערים היום זה סימון, אין לנו שום פער שהוא לא סימון. כל הרגולציות שאומצו פה זה סימון. הרי כל הרגולציות האחרות כבר אומצו פה לפני שלוש שנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא יכול לחזור אחורה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה לא נכון. אנזימים, אקרילאמיד, חומרי טעם וריח, תוספים, כל הרגולציות האלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ציין משרד הבריאות, בתוספי טעם וריח ותוספי תזונה וכל הדברים האלה, מותר היום הכול, מותר גם אירופה, גם ארה"ב וגם - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> שני דברים, אדוני, רק כדי להשלים. הסיבה שניר, המקביל שלי באיחוד הכימיה, ביקש להצטרף, כי פשוט באותם דיונים אין לנו לצערנו משרד תעשייה שמייצג את התעשייה בממשלה ולכן אנחנו מבקשים להיות חלק מהדיונים. דבר שני, רק כדי שגל יזכור את מה שהוא אמר, שאנחנו לא מעניינים אותם, כשנחזור לדבר על חומרי טעם וריח, אז גם את האמריקאים אנחנו לא מעניינים. אי אפשר לטעון לא מעניינים אותם במקום אחד ואז פתאום שנעניין אותם במקום אחר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה זה אומר? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> מה שאני אומר מהבחינה הזאת, כשנחזור לדבר על חומרי טעם וריח, תזכרו את האמירה הזאת, אני מבקש. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> למה נחזור לדבר על חומרי טעם וריח? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> כי אנחנו נחזור לדבר על חומרי טעם וריח. והדבר האחרון - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה מנהל את הדיון במקומי, מה? מה הולך פה? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> עד כמה שאני זוכר אנחנו לא סגרנו את הנושא של חומרי טעם וריח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לנו עוד מה לדבר שם? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> צריך לחזור ולקרוא את התיקון. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, זיכרוני מצוין, אנחנו באים מאוד מדויקים בנושא הזה. והדבר האחרון, הנושא של דל מאוד בגלוטן, אנחנו אמרנו כבר את עמדתנו בעניין הזה, שתחליטו מה שתחליטו אם כן יהיה או לא יהיה, אני כן אומר שמה שמציין פה גל מהבחינה הזאת, יש צדק בדבריו, הנה אמרתי שיש צדק בדבריו בדיון, אנחנו רק צריכים לוודא שאנחנו לא משאירים בעניין הזה קבוצה ריקה. אין לנו התנגדות כזו או אחרת מבחינת סימון, רק בואו תוודאו שאין פה קבוצה ריקה מההיבט הזה ואני מבין את מה שאומר דן סולומון, הוא שומר על האוכלוסייה שלו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה זאת אומרת קבוצה ריקה? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> זאת אומרת שמרוב אזהרות שאת שמה בסוף תבחרי לא לייצר את זה ולא לייבא את זה ותשאירי את זה מה שנקרא בלי אלטרנטיבה. זו המשמעות של קבוצה ריקה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> וגם שזה לא יטעה צרכנים. דווקא על מזון שהוא דל מאוד בגלוטן הצליאקים יקבלו אזהרה 'אסור לחולי צליאק', אבל על מזון שהוא מלא בגלוטן לא יהיה את האזהרה, אני לא יודעת איך זה יעבור את רשות הגנת הצרכן ואת חוק הגנת הצרכן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> צודקת לגמרי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זו הטעיה, ברור, את צודקת. לא חשבתי על זה. לכאורה, דן, אנחנו נצטרך לחזור לנוסח הקודם, 'מכיל כמות נמוכה'. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> מה שגל אמר זה שגם זה לא טוב. תסמן כמו באירופה 'דל בגלוטן'. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, 'דל', אנחנו אמרנו שזה עלול להטעות. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אז מה עשית? אז אין שינוי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, בלי האזהרה, דן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה בא מ-100% אירופה. כל אלה שאין להם קשר עם היצרן וכל הקטנים, הם לא יידעו להתמודד עם זה, הם לא יודעים לפתוח - - - הם יודעים להגיד הבאתי מוצר שמשווק לאירופה, אני סומך עליו שהוא בסדר, אני מנהל סיכונים, מעת לעת אני אבדוק, אני אתייחס למי הספק שהביא לי, אני אתייחס לספק שאני סומך עליו, אבל בסוף זה מה שאני אקח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מכיר פתרונות טכנולוגיים לתרגום. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לפי אירופה, מצוין. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה כותב אפילו במנגנון פשוט, כל מקום שבו כתוב 'דל בגלוטן' יהיה כתוב כך וכך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא לא יודע מה חקיקת המזון, הוא הולך ליצרן שלו בחו"ל, באירופה, הוא סומך עליו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה זאת אומרת? כמו שהוא שם את הסמל האדום. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> על הסמל האדום מדינת ישראל תעשה פרסום נורא נרחב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שתעשה גם על זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל אז יש לנו גם את זה וגם את זה וגם את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זהו, נכון, אתה הכנסת את כל השאר, זה אחד שאנחנו מכניסים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו הכנסנו שני דברים מאוד ייחודיים למדינת ישראל, שמשרד הבריאות יידע לפרסם אותם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גם את זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הם ידועים לצרכנים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גם את זה, אז יהיה עוד סעיף שלוש. אני לא מבין. אני לא יכול לקבל התנגדות שהיא סתם – אם אתה אומר שבכל מקרה יש סימונים מיוחדים שמדינת ישראל תהיה חייבת לעשות פרסום. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל הסימונים המיוחדים האלה כל צרכן במדינת ישראל, כל אחד במדינה, מכיר אותם. כל אחד יודע שמדינת ישראל חריגה במדבקות אדומות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, אבל זה לא נולד משום מקום. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יבואן שיגיע לפה, קטן כגדול, יוכל לדעת שבזה מדינת ישראל חריגה, אבל אם עכשיו הוא יצטרך להתחיל לפתוח ולהבין רגע, אולי בזה גם, אולי בזה גם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא אולי בזה, באותו פרסום שבו אתה עושה את המדבקה האדומה כשאתה מאמץ - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש דברים שלא כל אחד יודע. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כי לא היה אף פעם, אבל ברגע שאתה הכנסת - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זו הבעיה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הפוך. ברגע שהכנסת פה משהו חדש, אתה שולח להם לצורך העניין מייל עם שתי נקודות, אתה אומר להם כפיות וסימון מכיל הרבה זה, תעשה להם שורה שלישית שבה אתה אומר: כל מקום שבו מופיע דל או דל מאוד יופיע כך וכך. מה? לא הבנתי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ברגע שאנחנו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אותו סרבול שיש לך לגבי הסימון של הכפיות - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא אותו סרבול, מדבקות אדומות זה לכל מוצר, זה ידוע, נורא קל לחשב את זה, נורא קל לדעת את זה, זה משהו שהוא מאוד מובן. לגבי כל יתר הדברים, לא בדקנו אותם, אין פה יבואנים מקבילים בשולחן, אנחנו כל הזמן התעקשנו שאנחנו ניצמד ב-100% לאירופה, זה הליבה, משם כל הדיונים וכל ועדת השרים ליוקר המחיה היו סביב הנושא הזה, 100% אירופה. 99% אין רפורמה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל כבר עכשיו אנחנו ב-99% כי יש לך עוד סימונים שאין באירופה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה החריג היחיד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז יהיה עוד חריג. הפסקה של עשר דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:06 ונתחדשה בשעה 14:49.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מחדש את דיון הוועדה. לפני שאנחנו עוברים לנושא הבא שהוא מים מינרליים, שמענו פה את הצדדים בנוגע לנושא של הגלוטן. לצערי עד עכשיו התקדמתי עם הסכמות, אבל עכשיו כנראה שנחרוג מהמנהג שלנו ואני מודיע למשרד האוצר שאני מבקש, וככה אני מתכוון גם לקדם את החקיקה, דל בגלוטן או דל מאוד בגלוטן לא ייכנס לתוקף בשנה הקרובה, בשנה הזו אני מצפה מדן והחברים וממך משרד האוצר לתקצב דרך משרד הבריאות קמפיין נרחב לפני כניסה לתוקף של הדבר הזה. זה ודאי לא ייכנס מיידי, שנה אני לא מוכן לקבל את זה. בנוסף, לעמותה שמאגדת את הצליאקים, אנחנו נבקש קמפיין תקשורתי. הארגון שמתעסקת עם החולים יידע לתת להם דיוור ישיר במשך שנה, המשרד יעשה קמפיין מתוקצב על ידי משרד האוצר. בנוסף אני מבקש ממשרד האוצר שיודיע לנו כמה כסף הוא מוכן לתמרץ את המפעלים המקומיים לקידום, לא יודע בדיוק איך תעשו את זה, שיהיה אינטרס כלכלי למפעלים לייצר מסלולים של ללא גלוטן. זו החבילה שאני רואה שכך נכון לקדם, אם תגיד לי שאתה מסכים, בסדר, אם לא, אני בכל זאת חותר לשם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> והנוסח כשיאומץ ייכנס לתוקף? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הנוסח בעוד שנה שיאומץ בהתאם למה שכתוב באירופה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> דל מאוד בגלוטן. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> משאירים דל מאוד בגלוטן או מכיל גלוטן? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כרגע זה לא נכנס לתוקף. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בעוד שנה, נעשה דחייה לזה, אבל יש רק דל מאוד, אין דל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> באירופה יש רק דל מאוד. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל מה שייכתב ייכתב 'דל מאוד בגלוטן' או ייכתב 'מכיל גלוטן בכמות נמוכה'? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 'דל מאוד בגלוטן' בכפוף לכל התנאים שאמרתי. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> ללא גלוטן גם לא ייכנס לתוקף מיד? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא דיברתי על 'ללא', דיברתי על דל מאוד בגלוטן. ה'ללא' ייכנס לתוקף מיד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אמרתי גם קודם, ה-100% אירופה קריטי לנו, אנחנו לא בעד עיכוב בשנה של הרפורמה, אני לא יודע להגיד מה היקף המוצרים, אני מקווה שזה לא קבוצה גדולה, אנחנו נחזיר תשובה. אם נצטרך נדון עם משרד הבריאות ונחזיר תשובה. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> קודם כל תודה על הזמן שהקדשת לנושא. אני אתנגד גם בעוד שנה לנושא הזה, לא ייתכן שמשרד האוצר והמשרדים אחרים, וסליחה שאני אומר, גם בראשותך, מקבלים החלטה בניגוד לכל גורמי הרפואה בישראל כולל משרד הבריאות בעצמו על הסכנה לבריאות הציבור של הצליאקים. הובאה בפניכם חוברת שהפקנו כרגע מעכשיו לעכשיו שכל הגורמים הרפואיים בישראל, כולל פרופ' רענן שמיר שהוא נשיא לשעבר של איגוד הגסטרו, בית ספר לרפואה בבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, ראש בית הספר לרפואה לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, פרופ' חגי לוין, יושב ראש איגוד רופאי בריאות הציבור, רוני ברוך, דיאטנית קלינית בגסטרו עמותת עתיד, לימור טל פוני, דיאטנית ראשית במכבי, מנכ"לית ויושבת ראש עמותת עתיד, גם לצידנו עומדים גופי הגסטרו, מבוגרים וילדים. לא הבאנו את המכתבים כי אחד מהם במילואים. גם בעוד שנה אני אתנגד לנושא הזה. אנחנו יודעים גם להביא, עשינו את זה בעבר, מול משרד הכלכלה יוזמות למפעלים, זה לא הוריד את המחיר. המגוון עלה, אף מחיר לא ירד. לפרוטוקול, שום משרד ממשלתי לא עזר פה להוריד את יוקר המחיה. דבר שני, אני אפנה למי שצריך, כמובן לא רק אני מייצג, אני אתייעץ עם הגורמים, אני רוצה למנוע את זה גם בעוד שנה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה שעומד בבסיס המכתבים שהצגת בפני הוועדה, שהם מכתבים חשובים, מדבר על כך שעלול להיווצר מצב שחולה צליאק שיש לו רגישות, כשהוא רואה מוצר דל מאוד בגלוטן עלול להתבלבל ולצרוך את זה ובכך יידרדר מצבו הבריאותי. המנגנון שאני מייצר אותו, ושאני מאוד מקווה שמשרד האוצר יחזיר עליו תשובה חיובית, הוא דחייה בשנה תוך ליווי של קמפיין מסיבי שלכם מול החולים, הרי לך יש את רשימת החולים. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אין לי רשימת חולים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למי יש רשימת חולים? << אורח >> דן סולומון: << אורח >> גם למשרד הבריאות אין רשימה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לקופה יש? << אורח >> דן סולומון: << אורח >> הם לא יכולים לתת לנו את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני שואל למי יש. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> לאף אחד. רק לקופות יש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז הקמפיין יהיה בצורה כזו שיהיה בו דיוור ישיר ועדכון ויידוע במשך שנה מספר פעמים במהלך השנה את החולה על כך שאמורה להיות כניסה לתוקף של זה, עם תמונות איך זה ייראה. בנוסף יהיה בתקשורת תקציב ייעודי לטובת פרסום במדיה ובתקשורת הכללית וכמו שאמרתי, העידוד הזה שמשרד האוצר יכניס את היד לכיס לטובת המפעלים. כל הדבר הזה אמור ליצור מנגנון שבו בעוד שנה לא יהיה חולה צליאק בארץ שלא יודע שאמור להגיע מוצר כזה ואסור לו לצרוך אותו. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אדוני היושב ראש, שאלה, בעוד חמש שנים, כשיהיה חולה צליאק איך הוא יידע? עוד חמש שנים, שש שנים מעכשיו, איך הוא יידע? מה, כל שנה משרד האוצר ייתן קמפיין? סבבה, אני מוכן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אענה. שני דברים. אחת, ילד או חולה שנצרך ונזקק לכך וגדל לתוך זה אז הקמפיין שאתה עושה היום ובעוד חמש שנים, מבחינתו זה אותו דבר, כשהוא רואה את המוצר הזה שאסור לו לצרוך אז הוא יודע. דבר שני, ככל שיש צורך, בהתאם לדרישה שלכם כמובן, אם אנחנו נזהה שיש צורך בעוד X שנים אנחנו נדרוש כבר עכשיו התחייבות של משרד האוצר, אם צריך את זה אפילו בכתב, שיתחייב למימון קמפיין ואני הייתי מעדיף שהקמפיין הזה ייעשה דרככם כי אני מאמין שהידע נמצא אצלכם וסוג השיח צריך להיעשות בתיאום מלא איתכם. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> עם מי אפשר לדבר במשרד האוצר שיבטל את הדבר הזה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יבטל את מה? << אורח >> דן סולומון: << אורח >> מה שאנחנו מבקשים שיהיה 'מכיל גלוטן בכמות נמוכה' ולידו אזהרה 'אסור לחולי צליאק'. למי אני צריך לפנות על מנת שהתקנה הזאת תעבור? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> במשרד האוצר לא מוכנים גם לא לראשון. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אני שאלתי עם מי במשרד האוצר אפשר לדבר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נציג משרד האוצר. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> הנציג עכשיו לא רוצה, מי מעליו? יש לו תמיד בוסים מעליו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה רוצה לחשוף לנו מי הבוס שלך, גל? << אורח >> דן סולומון: << אורח >> סמוטריץ'? אני אפנה לסמוטריץ'. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אפשר לפנות לסגן הממונה על התקציבים או לממונה על התקציבים. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> לא, אני הולך לראש, עזוב אותי מכל השאר, לא מעניין אותי. אני רוצה עכשיו גם לומר לפרוטוקול, אנחנו מבקשים, כמו שהחרגתם את זה, אני חוזר על המנטרה שלך, מה שטוב לאירופה טוב לישראל, מאה אחוז, גם במסעדות, גם בקייטרינג, גם בבתי מלון, הכול יהיה מסומן לפי האלרגנים. לא דחייה, לא שום דבר. אני מבקש, כמו שאמרתם, החרגתם אותי עוד שנה, אני מבקש, מה שטוב לאירופה טוב לישראל, בלי איפה ואיפה, במסעדות, במלונות, הכול יהיה סימון של אלרגנים, נקודה. אם אתם תחריגו, תגידו זה לא, לא מעניין אותי. אתם רוצים מה שטוב לאירופה טוב לישראל? זה מה שאני רוצה. הגיוני מה שאני מבקש? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מאוד. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אז בבקשה אני מבקש לפרוטוקול ולחוק, אני מבקש להכניס את זה לחוק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מזכיר לך שהאימוץ של הדין האירופי מותנה בכך שתהיה לו תוכנית בקרה ובטיחות עצמית. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה, את מחלקת לי ציונים? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> התלמיד הכי טוב שיש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה תלמיד? אני מנהל את זה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, ברור שאתה מנהל. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> למסעדות בחו"ל אין HACCP, בדקתי את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, להם יש במקור את ההתחייבויות שלהם כלפי הרשויות שלהם. פה, היות שאין פה את המנגנון האירופי אנחנו נסמכים על תוכנית בקרת בטיחות. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אין למסעדות ולמלונות HACCP. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון, אבל יש להם התחייבויות אחרות כלפי הדין האירופי. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> איך אתם תאכפו את זה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו לא רוצים לעקוף את זה, אנחנו רוצים שתהיה תוכנית בקרה. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> גם למסעדות באירופה אין תוכנית בקרה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אין להם תוכנית בקרה, אבל יש להם התחייבויות אחרות שהן מחויבות כלפי הרשויות שלהם. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> כמו מה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אשאל פה, אני לא יודע. מישהו יודע לענות לנו מה יש באירופה במסעדות, פנינה, איזה התחייבויות יש למסעדות האירופאיות ולבתי המלון האירופאיים מול רשויות החוק שלהם? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> באירופה הרגולציה קובעת שכל עוסק במזון, לא משנה מה, מי, אם הוא יצרן, אם הוא מסעדה או בעל קיוסק, הוא חייב לנהל מערכת סיכונים מותאמת כמובן לתחום העיסוק הזה, לכן הדרישה הזאת היא דרישת בסיס שחלה על כולם. לצערנו היום במדינת ישראל הדרישה הזאת תופסת תאוצה, ליצרנים היא אמורה להיכנס ב-2026, למשווקים הכנסנו בתיקון הנוכחי, לגבי המסעדות אין לנו עוד תשובה היום, אבל אנחנו נגיע עם תשובה לדיון הבא. יש רפורמה גדולה שהמשרד מוביל בכל מה שקשור לעולם התוכן של מסעדות שנסנכרן את זה על מנת להגיע בצורה מושכלת, כי אחר כך הנזק יהיה יותר גדול מה – << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דן, זה ההבדל בין מסעדות לבין תעשייה. אני מציע דבר כזה, אתה לא חייב לקבל את העמדה שלי עכשיו, תצא, תתייעץ, תחשוב על זה. אני חושב שהבאתי פה משהו שהוא מאוזן בגלל המכתבים שהצגת בפנינו ובגלל שאני לא רוצה חלילה וחס שיהיו כאן אנשים חולים שייטעו וחלילה יחלו בגלל הרפורמה הזו שאנחנו מביאים. אני חושב שיש פה איזון, זה איזון שאם אני לא טועה דרשת אותו באיזה שהוא שלב, ההחרגה לכניסה לתוקף, הנושא של התקצוב זה גם היה חלק מהדרישות שלך. אני חושב שבקושי רב, גם עכשיו אין לי עדיין הסכמה, אם אנחנו נצליח להביא את הדבר הזה זה יהיה הישג גדול מאוד בשביל הכנת הקרקע לפני שמכניסים חוק מהסוג הגדול הזה לתוקף, שנה זה די זמן. אם תגיד לי שאתה רוצה שנתיים נחשוב על זה, בוא נדבר, אבל תחשוב במתינות ותחזור אליי בעניין. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אתה תבוא איתי לסמוטריץ'? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני איתך תמיד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מלכתחילה ההוראות האלה של הסימון, כולל של הגלוטן, היו אמורות להיכנס לתוקף רק ב-1.8.2026. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, יבואן נאות נכנס הכול מחר, יבואן נאות במסלול האירופי יכול לעבוד לפי אירופה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יבואן נאות בהוראת מעבר יכול לפעול לפי אירופה, אבל אנחנו כרגע מדברים מתי 828 ייכנס פה לישראל, ב-1.8.2026, לפי הוראות התחילה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, 882 היה אמור להיכנס יחד עם הוראות הסימון, אבל היבואן הנאות, אם ירצה להקדים יוכל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מי שירצה להקדים, אבל זה כהוראת מעבר. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה הוראת מעבר. לכן אנחנו אומרים 882 יכול להיכנס למי שירצה כבר ב-1.1.2025, אבל - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אבל אז אומר היושב ראש, לעניין הדל גלוטן אנחנו נדחה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לדל גלוטן ניתן כמו הבשר, עוד שנה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, דן? אתה לא חייב להחזיר תשובה עכשיו. תחליט. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> בסדר, אני לא רוצה לעכב את כולם, אתם לא מדברים בהמשך על הגלוטן, נכון? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, זהו, זה הפרק. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אז תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מים מינרליים. איזה תקנה זו? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש שלוש תקנות בנושא מים מינרליים. אולי צריך להקדים לגבי המים המינרליים, אני לא זוכרת כבר מה נאמר בדיון הקודם, שיש היום תקנות בישראל, תקנות בריאות העם (מים מינרליים או מי מעיין), נדמה לי שעלתה השאלה מה ההבדלים, מה יש היום בתקנות ומה החידוש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בואו נרענן זריז את הזיכרון שלנו. פנינה, תציגי בבקשה את הנושא של מים מינרליים, שלוש התקנות. תקנה ושתי הוראות. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני אציג מהסוף. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> מה עומד על הפרק בשורה התחתונה? אנחנו מדברים על הנוסח שהובא היום לוועדה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו מדברים על הנוסח הזה, אבל כרגע אנחנו מדברים על אימוץ התקנות של המים המינרליים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> עם ההחרגות שנמצאות בטבלה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, עם ההחרגות שנמצאות בתקנה. עלתה השאלה אם נקרא קודם. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> איך אתם רוצים שנתחיל, נקרא את הסעיפים או קודם כל נדבר? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כרגע מה שמופיע בנוסח הוא מאוד רחוק, מדובר פה רק על אימוץ לגבי יבוא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נקרא את הנוסח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> פרט (25) דירקטיבה 2009/54, כשההחרגה בטור א' היא שהוראות תקנה לא יחולו על מים מינרליים או מי מעיין שמקורם בישראל לפי תקנות בריאות העם (מים מינרליים ומי מעיין), התשמ"ז-1986. כיוון שהם בישראל אז אין עניין של יבוא וזה נוגע לייצור. יש פה החרגה של יצרנים למעשה, כמובן לכל השרשרת, יצרנים והמשווקים שלאחר מכן ברגע שהמים מקורם בישראל. כנ"ל לגבי פרט (26), דירקטיבה 2003/40, עם אותה החרגה בדיוק, וגם דירקטיבה 115/2010, שגם עליה נקבעה אותה החרגה, שזה לא יחול על מים מינרליים ומי מעיין שמקורם בישראל לפי תקנות בריאות העם (מים מינרליים ומי מעיין). << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כולם מסכימים? אפשר להמשיך? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> נראה לך. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני אסביר. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אני אסביר גם למה היצרנים בחוץ. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בסדר, זה מה שאני רוצה לומר. אנחנו הבאנו כאן שלוש רגולציות שהן רגולציות שנוהגות באירופה ואנחנו מאמינים שהרגולציה הזאת היא הרבה יותר מתקדמת ומעודכנת מהרגולציה שלנו. היינו שמחים להיות פה במציאות שבה אנחנו עושים אימוץ רחב וגם מכניסים את התעשייה, אבל בקצב שבו אנחנו נמצאים ובזמן שעומד לרשותנו אנחנו לא מצליחים לעשות את זה. מה שכן אנחנו יודעים, שכדי להביא את אירופה לפה בצורה מלאה היום הרגולציה שלנו מהווה חסם על היבוא של מים מינרליים. שיטות הטיפול שמותרות באירופה הן הרבה יותר רחבות ממה שקיים בישראל ומצד שני יש טיפולים חלופיים למים שגם מותרים באירופה ואצלנו לא. אני מתחייבת פה לוועדה וכדי להשלים את העניין מול התעשייה המקומית. דרך אגב אנחנו גם יודעים שיש חסם מבחינת הייצור המקומי לעניין בדיקות מעבדה והצענו לתעשייה באמת ברצון טוב ולהבין שיש גם מפעל שנמצא באזור מלחמה ומתקשה בבדיקות מעבדה ויש פער בפרמטרים מיקרוביולוגיים, להציע להם שבדירקטיבה 2009/54 EC להחיל עליהם את הסעיף הרלוונטי, סעיף 5, שעוסק בבדיקות מעבדה. אבל התעשייה באה והעמידה לנו כאילו מין אולטימטום, הכול או לא כלום, ולזה אנחנו לא יכולים להסכים. אנחנו אומרים שאנחנו מזמינים אותם לשולחן עגול על מנת לברר, כי צריך להבין, לא כל הרגולציה הזאת היא בסמכות פרופר של שירות המזון, יש דברים משיקים לאגפים שמשיקים לנו ויש גם סעיפים שהם בסמכות של רשות המים ולא של משרד הבריאות. לכן על מנת לעשות עבודה אנחנו צריכים להקים שולחן עגול מקצועי ברור על מנת לא לשפוך את התינוק עם המים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תעשיין מקומי שרוצה לייצר על פי התקן האירופאי? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> היא לא תוכל, משום שגם היום בארץ האישור של מקור המים לא נעשה על ידי הרשות האירופית, צריך רשות ישראלית שמאשרת את מקור המים. זה לא אותו דבר. יש חלק מהסעיפים שכן. בסוף היום, כשאנחנו נגיד לתעשייה שיעבדו יהיו להם רק סעיפים רלוונטיים, לא כל הסעיפים מהרגולציה יהיו בני יישום לתעשייה הישראלית ולכן אנחנו צריכים לתפור חליפה שתתאים במיוחד גם עם חלק מהרגולציה הישראלית וחלק מהרגולציה האירופית. זאת הסיבה שאנחנו לא יכולים להביא את כל הרגולציה לתעשייה הישראלית. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> קודם כל בעניין הזה מה שיש לנו להגיד בפתיח, כשרוצים לאמץ רגולציה אירופאית מן הראוי שילמדו אותה על כל מרכיביה, על כל העוסקים במזון, בצורה מסודרת, ייתנו תנאים תחרותיים שווים לכולם ביום חקיקת החוק ושלא נהיה תלויים בעוד יום, יומיים, שנה או שנתיים עד שנשלים את העבודה. נכון, צריכה להיעשות פה עבודה כדי להבין את כל המשמעויות של אותן תקנות, אנחנו לא אומרים שלא, אבל לא יכולה להיות סיטואציה שבה אומרים מצד אחד יבואן ייהנה כרגע ממה שאנחנו רואים וחושבים כהקלות, יש שונות בתעשייה מהבחינה הזאת אם זו הקלה או לא הקלה, אתה מכיר את המכתבים, ומצד שני אומרים שאתם כרגע תשבו, תחכו, אנחנו מתחרים על המדף. לא יכול להיות שאנחנו נישאר מאחורה ולא יאפשרו לנו אפילו באופן וולונטרי, בהנחה שיצרן מניח שזה עושה לו טוב, לאמץ את אותה רגולציה. זה לא הגיוני, נקודה. דיברנו פה ארוכות על אותו סעיף 50א הידוע מהבחינה הזאת ומצאנו שם פתרון שהוא גם פתרון פלסטר, לא יכול להיות שניתקל בזה פעם נוספת בנושא אחר. סעיף 50א, אותו סעיף של תקינה ישראלית שמי שרוצה לעבוד לפי דין אירופאי וכן הלאה. הבקשה שלנו היא פשוטה, אם זה לא בשל אל תאמצו. אם אתם חושבים שזה בשל, לפחות תאפשרו ליצרנים באופן וולונטרי לעבוד לפי זה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו עוד פעם אומרים, היצרן הישראלי לא יוכל ליהנות מכל הרגולציה. יש סעיף אחד שאנחנו הצענו אותו ואנחנו יודעים שהוא באמת סעיף של חסם, אבל התעשייה מסרבת לקחת את הסעיף הזה. יש סעיף של בדיקות המיקרוביולוגיה ושיטות המיקרוביולוגיה שמהוות חסם לעומת הרגולציה הישראלית. אמרנו להם קחו את סעיף 5, תעבדו לפי זה, אבל כאן טיפסתם על עץ גבוה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אני לא על עץ גבוה, אנחנו לא מאמצים טלאי על טלאי. אנחנו לא יודעים לעבוד בחקיקה שהיא טלאי על טלאי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה לשמוע את ההצעה עד הסוף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 5 עוסק בנושא של המיקרוביולוגיה, גם של מקור המים וגם של המים בפועל. אתם אמרתם שאתם מוכנים להחיל אותו על היצרנים, למה זה טוב להם? למה זה מקל עליהם? << אורח >> דנה שך: << אורח >> היום למעשה בתקנות הישראלית יש מגבלה על שחרור מוצר, על שחרור התוצ"ג, צריך זמן המתנה של 48 שעות שבעיקרון נובע משיטות הבדיקה שמחויבות, זאת אומרת לא ניתן לבצע בדיקות מים בכל שיטת בדיקה היום, וגם רק במעבדות מסוימות, והם צריכים לחכות יומיים עד שהם יכולים לשחרר את התוצ"ג. בא יצרן וביקש הקלות, אמר שיש להם שיטה שמאפשרת להם זמני שחרור קצרים יותר, הם מבקשים לבטל את כל העניין הזה של זמני המתנה ומבקשים לעבוד בשיטות שלא מופיעות שם, בשיטות שנהוגות במפעלים באירופה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שזה המתנה רק של 24 שעות? << אורח >> דנה שך: << אורח >> אין זמן המתנה מחויב רגולטורית, זה אופציונלי ואפשר לעבוד בשיטות שנהוגות באירופה. אנחנו רצינו להקל על התעשייה על ידי האימוץ של סעיף 5 שקובע גם את הדרישות של המיקרו של המים וגם מאפשר שימוש בשיטות אחרות. רצינו להקל עליהם, זו הקלה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני אוסיף דבר אחד, תעשיית המים המינרליים במדינת ישראל מורכבת משלושה שחקנים, שני שחקנים שמיוצגים פה והם מתנגדים ושחקן אחד שלא מתנגד לאימוץ של ה - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, אני חייב להתפרץ, סליחה שאני אומר, נכון, יש שונות לעיתים בין היצרנים, אבל בסופו של דבר יש איגוד מזון שמסתכל על טובת הענף ללא אילוצים כאלה ואחרים. אותו יצרן נמצא בזום, הוא יכול להציג את עמדתו כמובן ועמדתו נחשבת וזה בסדר גמור שיש שונות, אבל אני לא מוכן במהלך הדיון שמתקיים פה שמישהו יטיל דופי בהיותו של איגוד המזון ארגון יציג, נקודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היא ציינה את זה כעובדה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא הטלתי דופי. << אורח >> דנה שך: << אורח >> יש רק שלושה יצרנים ושליש מהם למעשה תומכים בעמדת הרגולטור ומתנגדים ל - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> מה שהם כתבו לכם במכתב זה שהם לא מכירים את הרגולציה האירופאית לאור לוחות הזמנים וזה גם הגיוני. אני רק רוצה להגיד בקשר לאותה שיטת בדיקה, כן קרנטינה, לא קרנטינה, 24 שעות, השאלה שלי פה, כמה זמן שירות המזון דן על אותה שיטת בדיקה אם לאשר אותה או לא לאשר אותה. סוד קטן, בערך בין ארבעה לחמישה חודשים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה לא סמכות שלנו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה הרבה זמן? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> זה הרבה מאוד זמן בהתחשב בעובדה שאתם מצפים מתעשיינים להשיב לרגולציה תוך שבועיים וחצי-שלושה. אז בואו נדבר טיפה על הפרופורציות בנושא הזה, עם כל הכבוד. אדוני, אם זה לא בשל אל תאמצו, נקודה. זו התשובה שלנו כתעשייה. זה לא סביר וזה לא הגיוני להפלות, או פוטנציאל האפליה על סמך חוסר ידע. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> סעיף 5 לא יכול לעבוד? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו יותר מלמעלה, הפעם בהקשר המשפטי. יש פה תקדים מאוד מסוכן, זה לא רק האינטרס של שלושת היצרנים בענף המים המינרליים, יש פה אינטרס של התעשייה הישראלית בכללותה כי אנחנו דנים פה בכל הצעת החוק הזאת במנגנון אימוץ של חקיקה של 30 תקנות חדשות, משמעותיות, ומחר בבוקר יהיו עוד תקנות אחרות ואנחנו לא מסכימים לכלל, חזרנו על זה כמה וכמה פעמים, יהיה דין אחד, אנחנו כל הזמן חזרנו על זה שלא יכול להיות שיאמצו תקנות והן יחולו על חלק מהעוסקים. אם מחליטים שבמקום לחוקק בישראל מאמצים מן המוכן מאירופה זה בסדר, אבל מרגע שאימצנו זה החוק בישראל ובישראל כלל העוסקים הם כפופים אליו. החשיבה שאפשר לעשות קיצורי דרך – מילא, הם החליטו פה על אפליה, קוראים לזה אפליה, בואו נשים את המונח המתאים על השולחן, מה הסיבה להבחנה או לאפליה? אנחנו לא מספיקים, אין לנו זמן. זו לא סיבה לאפליה. כדי שתוכל לעשות משהו כל כך דרסטי, כל כך משמעותי אתה צריך סיבה טובה. אנחנו מנסים להבין מה הסיבה המקצועית. בסדר, אז יש סיבות להבחנה, אנחנו מבינים, לא כל הסעיפים יוחלו, ברור, אנחנו מנסים להבין עם איזה סעיפים יש בעיה, בואו תעבירו רשימה, עניינים מקצועיים, שום דבר, אין לנו זמן. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה ממש לא נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני הבנתי אחרת את מה שפנינה אמרה, אני הבנתי שמה שהיא אמרה זה שכיוון שיש רשות אחרת שאחראית על מקורות המים לכן צריך לעשות איזה שהיא התאמה בהוראות. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אנחנו מסכימים, אז בואו נעשה את ההתאמות, נקבל את התקנות המאומצות עם ההתאמות הנדרשות לייצור בגלל הצורך באישור מקור המים, שזה ברור מאליו ומקובל, אבל לקבל את זה בבת אחת, כיחידה אחת, גם לעניין היבוא במועד אחד, גם לעניין היבוא וגם לעניין היצוא. לא יכול להיות שאנחנו נצא פה עם הליך חקיקה סופי שמשאיר את זה בצורה כזאת חד סטרית. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אפשר להתייחס, לא על הנושא, מבחינת הנתונים. צועקים פה געוואלד על השוק שנשלט על ידי שלושה יצרנים מקומיים ב-87% נתח שוק, היבואן הגדול ביותר הוא 5% מהשוק. לחשוב שכל היצרנים האלה ייעלמו מהמדף בשנה של עיכוב, בפער, באמת כאילו זה – << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אנחנו כבר הסכמנו בוועדה שאם יש משהו אחד משמעותי בדיון הזה, שאנחנו עוסקים בבטיחות מזון וכנראה שיוקר מחיה לא רלוונטי. תרשה לי, אני אזכיר את זה פעם נוספת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בתור נציג משרד האוצר לא הסכמנו על זה בוועדה, כל החוק הזה נועד בשביל להוריד את יוקר המחיה, בין היתר במים מינרליים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני רוצה לומר משהו בהקשר של מה שאמרה רוית. אני חושבת ששירות המזון ישב פה, ואני ממשיכה בחוט מקשר לפתיח שמשה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, אמר, אנחנו על כל החוק הזה מסתכלים עין בעין והתעשייה חשובה לנו לא פחות לאורך כל הדרך. הנושא הזה של לשמור על תעשייה חיה ונושמת זה נכון, אנחנו קראנו ומושיטים יד לשיח תמיד עם התעשייה וגם פה ביקשנו שתבואו ותעזרו לנו לעשות נתונים. אז זה לא שרק אנחנו לא יודעים, גם הם לא יודעים, ולכן זה מתעכב. אני חושבת שאם נתחיל את העבודה הזאת אנחנו יכולים לסיים אותה עוד לפני שהחוק ייכנס לתוקף ולהביא את התיקון, אבל אני לא חושבת שלצד זה צריך עכשיו להחזיק את זה ולא לקדם ולהכניס את זה עכשיו כי תמיד יהיה קל להוסיף אחר כך ולמחוק את ההחרגה שתחול על כל התעשייה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> זו בדיוק אפליה, פנינה, עם כל הכבוד. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לפני ארבע שנים אמרו חומרי הדברה - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל פה זה - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> היום הוא בא ואמר, אבל יש חקיקה וזה ייכנס אוטומטית כי זאת החקיקה, אבל החקיקה הייתה עם כוכבית. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא נכון. אני סיימתי לומר. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בסוף חקיקה זאת חקיקה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני לגמרי מסכים שהיה רצוי שגם התעשייה תוכל לעשות שימוש ברגולציה האירופאית, זה בטח מצב שגם אנחנו מעדיפים, אבל להחזיק את היבוא ולהגביל אותו כשמשרד הבריאות אומר שלזה הוא יודע לתת מענה כבר היום, לדעתנו זה דבר שהוא - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> מענה צריך להיות שווה לכולם. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> שוב, קודם כל צריך למפות את החסמים. אם אתם יודעים מה החסמים וגם פנינה אומרת שהיא יכולה לתת את המענה לחסמים האלה אז לא צריך להתעקש - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> זה לא היה ברשימת הרגולציות בתחילת הדרך, עם כל הכבוד הראוי, זה נוסף תוך כדי תנועה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל מציעים כאן פתרונות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חברים, תנו לו להציג את דעתו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> בואו נלך לעולם של הפתרונות, לא לעולם של רק איך לתקוע את האחר. תגידו אתם איפה החסמים ואם פנינה יודעת לתת לזה מענה אז אתם דווקא תתקעו? אני לא מבין את העניין הזה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> מבחינתנו אין חסמים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל אתם לא נתתם את איפה הסעיפים הרלוונטיים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אם מבחינתכם אין חסמים אז למה - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אני לא הרגולטור במדינת ישראל, אתם הרגולטור במדינת ישראל. תשבו עם הרגולטורים הרלוונטיים. לא סביר שאומרים לנו: אנחנו לא יודעים ברגולציה האירופאית איפה עוברת הסמכות בינינו להגנת סביבה, לרשות המים וכן הלאה. תגידו לנו אתם איפה אתם רואים שעוברת הסמכות הרגולטורית. זה לא סביר, נקודה, אני לא אמור לדעת איפה עוברת הסמכות בין שירות המזון לרגולטורים אחרים. זה לא הגיוני. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אתה רוצה לסייע או אתה רוצה לתקוע? או אתה רוצה לסייע ולקצר תהליכים? אם זה הדיון אז תחכו. אתם לא יכולים לסייע לנו אז תחכו שנתפנה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אנחנו רוצים לעבוד ביחד. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה לא נראה ככה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רציתי לשאול, דיברתם על רשות לעניין מקורות המים, אני מניחה שבאירופה מדובר על רשות מסוימת ופה אתם רוצים להוסיף תנאי של התחשבות בעמדה של אותה רשות, השאלה אם אפשר לקבוע את זה כאימוץ של הדין האירופי בהתאמה לעניין מים שמיוצרים בישראל ואז אנחנו מצומצמים להבחנה שהיא באמת רלוונטית, לגבי מקורות המים בישראל הרשות היא רשות המים הישראלית. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה נכון, אבל יש עוד עניין של שיטות טיפול, שזה משהו אחר. נעה, באמת, אנחנו ישבנו פה ואם היינו יכולים לא היינו מביעים את הקושי, אנחנו כבר הוכחנו שכל דבר שהבאנו לכאן זה אחרי שעשינו במסרקות וידענו. אם היינו בשלים לעשות את הניתוח הזה, וזה מה שאנחנו צריכים, פנינו, וזו לא בושה שרגולטור בא ביושר, כי אתם רואים כמה אנחנו עסוקים, ומבקש סיוע מהיצרנים שהם אמורים לדעת מי עובד איתם. אם יצרן מחכה שאנחנו נעשה אז אנחנו נמתין. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל, שוב, אם אנחנו מדברים על שיטות טיפול - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל הם לא הביאו לי, הם אמרו לי: תאמצי את כל מה שבסמכותך. זה מה שהם אמרו. הם לא באו ואמרו איזה סעיפים, זה מה שביקשתי. עשיתי איתכם ישיבות מקצועיות, הבאתם את כל המומחים שלכם שאף אחד לא נתן תשובה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, איך ייאכף בשווקים אם לא מכירים את הרגולציה? לא יודעים מה בסמכותם, נכון? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> באמת, זה ממש לא נכון. פופוליזם אפשר לעשות מפה עד - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> זה לא פופוליזם, אני מאוד רציני. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה פופוליזם לגמרי, בסוף אנחנו בודקים את הסימון, את ההרכב של המים המינרליים, בדיקות מיקרוביולוגיה, את זה אנחנו טוב מאוד יודעים. יש לנו מפקחים שבודקים ויודעים טוב מאוד, אבל בשביל זה צריך זמן. לכן אני עוד פעם אומרת, אני מתחייבת לוועדה לפרוטוקול שנקיים דיון ונבוא עם פתרון, לפני ה-1.1 יהיה פתרון גם לתעשייה, אבל כרגע אנחנו רוצים לקדם את הנוסח בהצעה שלו הנוכחית. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אז יש לנו רעיון פרקטי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רגע, אולי נדחה גם את הכניסה לתוקף של היבואן עד ה-1.1, עד שתהיו מוכנים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל גם ככה זה לא ייכנס לפני ה-1.1. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> איזה 1.1? יש לנו 1.1.2025 שהחוק נכנס לתוקף. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> 2025. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לנו שנה אחר כך שנכנסות ההוראות האלה שהן - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, המים המינרליים הם מסוג התקנות של היבואן הנאות שייכנסו ב-1.1.2025. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בהוראות המעבר של היבואן הנאות. ואז אומר היושב ראש שנדחה אותם בשנה, כמו שעשינו לגבי הגלוטן עכשיו, נדחה את האפשרות לייבא במשך שנה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא שנה, עד מתי שאת מסיימת את העבודה שלך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל למה? הם לא השוק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כדי שלא תהיה אפליה בין התעשייה - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אין אפליה. יש היום אפליה, יש לנו היום 87% שוק מקומי, ברור שיש היום אפליה הפוכה בגלל חסמי היבוא שיצרנו. כולם מבקשים כמה חודשים, יהיה להם יתרון כזה קטן. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> גל, אם יש חסמים אז לא היה יבוא. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, אם יש חסמים אז את צריכה ללכת למפעל, להגיד שלום למנכ"ל, לבקש ממנו שייצר במיוחד בשבילך, לייקר את המוצר. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בסדר, זה לא משנה, ה - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> עכשיו אתה מדבר בצורה פופוליסטית בלי שבדקת את הנתונים, תרשה לי. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כולם מסכימים במים מינרליים אין שום בעיה ואנחנו - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> רוית, אני באופן עקרוני בעד, כל פעם שאתם רוצים תקן אירופי אני בעד. אומרת גם פנינה, היא גם בעד, היא רק אומרת שהם צריכים זמן מאוד מוגבל ומאוד קצר כדי לאמץ לכם את זה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אביב, עובדה שאני קראתי לכם לצוות מקצועי ואתם לא הבאתם אנשים מקצועיים. אנשים שמפה יישבו סעיף סעיף וינתחו ויאבחנו, אבל אתם היום נכון להיום לא יודעים לתת להם. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני יושב ראש, אתם צריכים לזכור גם בנושא של אנשים מקצועיים, מדובר פה ב-31 רגולציות שצומחות כל הזמן, גם תעשיית המזון עמוסה במכלול הרגולציות וזה בסדר גמור, נכון, חלקן לבקשתנו ותודתנו על כך, נכון מהבחינה הזאת, אבל בנושא הזה אין ספק שזו סוגיה מורכבת, בגלל זה אנחנו אומרים, אם אנחנו לא ערוכים, אף אחד מאיתנו, לאמץ את זה, הדבר הנכון זה כמו שהציע היושב ראש. אני חושב שזה לגיטימי לחלוטין. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אני ארחיב, כשרוצים לאמץ את התקנות בלי החרגות ועם כניסה אחרת לתוקף ועד אז נפתור את הבעיות ואם צריך החרגות נחזור. ברירת המחדל ההפוכה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה אתה אומר על זה, גל? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> על מה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שברירת המחדל תהיה מאוחרת, של כניסה מאוחרת לתוקף וכניסה מאוחרת ליבוא, ואם ייפתרו הבעיות השר יוכל להקדים את מועד הכניסה לתוקף. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו לא מדברים על פול, זה שוק של 600 מיליון שקל, זה מוצר צריכה שהוא משמעותי במדינת ישראל, אין בו יבוא, 13% מהשוק זה הכי קיצוני שאני מכיר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מצוין, אז אם גם ככה אין וגם ככה המנגנון לוקח זמן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז בואו נתחיל לאפשר תחרות, הורדת מחירים, גם למים מינרליים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אבל אומרת לך פנינה שהיא יכולה לסיים את העבודה שלה עד ה-1.1, נדחה את כל הכניסה לתוקף גם של ה - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לדחות ל-1.1 אני מוכן, כי זה החוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. נדחה למועד מאוחר יותר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נדחה והשר יוכל בהתאם לעבודה להקדים, כדי שיהיה שוויון בין שני הגופים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל היום אין שוויון. היום יש - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> היום כולם נדרשים לעמוד באותה רגולציה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי, לא פותרים אפליה באפליה. אתה רוצה לפתור אפליה באפליה? זה מה שאתה מצפה ממני? לא. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, אני רוצה לפתור את חסמי הסחר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה, וגם פנינה אמרה לפרוטוקול ברמה של התחייבות שיגיעו לסיום עבודה על החומרים? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל, אדוני, אני לא רוצה לקחת התחייבות - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את חייבת. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> התחייבות אני אביא לפרוטוקול, אבל אני לא רוצה להיות בסיטואציה שאחר כך אנחנו נעבור על החוק. ואם אני לא אגיע להסכמות? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז ניתן מועד מאוחר שהשר יוכל להקדים אותו כדי שיהיה לך מספיק זמן להתארגן. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אפשר לחזור להחרגות אם עד ה-1.1 - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני רוצה הפוך. אני רוצה שתהיה לנו אפשרות שב-1.1 ייכנס היבוא והייצור המקומי ואלא אם כן אנחנו לא מספיקים להגיע להבנות אנחנו - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל מה זה לא מספיקים? אני לא חושבת שאפשר להשאיר את זה ככה. \ << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> רגע, אם אנחנו לא מסיימים את העבודה אנחנו דוחים את הכניסה לתוקף ליצרנים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אבל - - - מקבל עבור כולם אם עד ה-1.1. זה מה שאמרנו, פנינה, זה מה שהצענו. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בסדר, אבל תוך כדי זה ששמורה ל - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> תמיד את יכולה בצו לדחות. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> תמיד שמורה לך הזכות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, לא, מה פתאום? יש הוראות, יש להן מועד כניסה לתוקף, בשום אופן אי אפשר בצו לדחות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בצו לדחות את מועד הכניסה לתוקף? זה תוספת לחוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז מה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> איך מתקנים תוספת לחוק? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אפשר לתקן באישור ועדה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני חושב שלזה הוא התכוון. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מה שאני אומרת מראש, שכבר תהיה לשר הבריאות יכולת לדחות את הכניסה לתוקף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל למה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני לא אסיים - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ואם את לא תסיימי תדחי לכולם? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, רק ליצרנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אבל אז הם אומרים שתשאירי אותם באפליה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל זה יהיה באישור ועדה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז מה אם זה יהיה באישור ועדה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נעה, הוועדה תדון והיא תשמע את פנינה והיא תשמע את התעשיינים. אני מניח שאם היא תשמע את זה שהתעשיינים שלחו 1,000 מכתבים ופנינה לא ישבה איתם אז היא תגיד לפנינה לא, אם זה יהיה הפוך, פנינה תגיד: אני ניסיתי ועשיתי ורדפתי ורציתי והם לא ישבו איתי אז היא תקבל את עמדת פנינה. זו עבודת הוועדה. היא תשמע את שני הצדדים, אם זה יהיה ענייני היא תסכים ואם לא אז לא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא חושבת שהחקיקה על תנאי, אדוני, היא דרך נכונה. אני חושבת שאפשר להגיד שאנחנו דוחים את המועד של הכניסה לתוקף, לאיזה מועד תחליטו, 1.1.2026, ואפשר יהיה להקדים אם הושלמו התנאים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל זו לא חקיקה על תנאי. הרי כל החקיקה הזאת היא על תנאי לפי צו של שר הבריאות שיכול לדחות אותה באישור ועדה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, זה לא נכון, זה לא על תנאי. הפרוצדורה של הדחייה היא פרוצדורה שעומדת בפני עצמה כשאתה אומר - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני מציע להשאיר את אותה פרוצדורה, אני לא חושב שצריך שום סעיף חוקי מיוחד. הפרוצדורה החוקית הקיימת מאפשרת לדחות לשר הבריאות - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> בעצם חוזרים לנוסח המקורי שהייצור בפנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני, אני ממש ממליצה, הגיעה לוועדה הצעת חוק שלא כללה את המים המינרליים, אני מציעה לא לאשר את הדבר הזה כי הרי נתונה לשר בכל עת סמכות לבוא להגיש לוועדה בקשה להוסיף רגולציה, כאשר הוא ישלים את הבדיקות הוא יוכל להשלים את הרגולציה וממילא אז אפשר יהיה להכניס את זה לתוקף. אני חושבת שאין פה מה להיחפז. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נעה, זה מוצר שהוא מזון רגיש. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> עוד אפשרות זה לא לאמץ את המים המינרליים אלא רק לכתוב שיבוא במסלול האירופאי, מוצרים שעומדים בדרישות של הרגולציה האירופאית למים מינרליים הם בסדר. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה אני לא מסכימה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה פנינה לא רוצה, אז הפתרון השני. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה אני לא מסכימה כי זה עדיין מוצר רגיש ואני רוצה שיהיו לי את הכלים לבדוק את העמידה שלו בדין אירופה. בהיעדר אימוץ אני גם לא יכולה לעשות את הבדיקות האלה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> ולכן חשוב לבצע, כן להספיק לעשות את זה עכשיו, כמו שגל הסביר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אין שום בעיה להשאיר את זה בחוק כמו שהוא ואם משרד הבריאות ירצה להביא צו לוועדה תמיד מותר לו להביא צו לוועדה, יש לו סמכות בחוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לכן אני חושבת שכיוון שתמיד יש לו אפשרות להביא צו וגם להחיל בצו באישור ועדה רגולציה שלא אומצה, לכן כשתשלימו את הבדיקות, תשלימו את כל ה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שהצו יהיה הפוך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל להביא צו הפוך זה הרבה יותר מורכב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה לא יותר מורכב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם יגיעו להסכמות אז לא יהיו פה מתנגדים, אתה רק תעשה מי בעד ומי נגד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל הפוך, גם אם יגיעו להסכמות אפילו לא יהיה צריך להגיע לוועדה ולא יהיה צריך לכתוב צו ולא יהיה צריך משרד הבריאות בפנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני יוצא לחמש דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:32 ונתחדשה בשעה 15:38.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מחדש את דיון הוועדה ואני מקווה מאוד שאנחנו מגיעים שוב להסכמות, למרבה הפליאה. אנחנו נבקש מפנינה להציג את ההסכמה שאני מקווה שתהיה הסכמה, בבקשה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> הכניסה לתוקף תהיה ב-1.1.2025, היא תהיה ליצרנים וליבואנים, וככל שאנחנו לא נגיע להבנות עם היצרנים אנחנו נגיע לכאן עם צו ונדחה את ההחלה של ההוראה המאומצת ליצרנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למה רק ליצרנים ולא לכולם? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הצו יידון בוועדה. החוק כרגע יגיד את מה שהוא אמר במקור, התעשיינים והיבואנים - - - סמכות בצו למשרד הבריאות יש תמיד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, בכל מקרה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא ירצה, יכין צו להביא לוועדה והוועדה תדון, אבל החוק יגיד שאין אפליה ואתם תדונו עד סוף השנה ברצון טוב להגיע להבנות. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ואם יש רצון טוב ואתם יודעים מה אנחנו ורק הרגולטור עוד צריך להדביק פער איתכם אז לא אמורה להיות בעיה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תברך על ההסכמה, אביב. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, שני דברים. אחת, תודה קודם כל, זה צריך להגיד. דבר שני, כן בעניין הזה של התחולה המאוחרת, אנחנו נבוא לא רק עם רצון טוב, אנחנו רוצים לבאר 360 מעלות 30,000 פעם כדי לוודא שזה באמת שלם וטוב לנו וככה אנחנו נעשה, חשוב לנו להגיד את זה לפרוטוקול, פנינה מכירה את העמדה שלנו, באמת שלא הספקנו לשבת על מכלול ההשפעות, אבל, ותמיד יש אבל, אם אנחנו מגיעים לסוף השנה ובנסיבות שאינן תלויות בנו העבודה לא הושלמה אז אנחנו עדיין חושבים שהתחולה צריכה להיות מאוחרת לכולם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יגיע לפה צו. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אני אומר את זה כרגע לפרוטוקול. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כמו שהיא אומרת את זה לפרוטוקול, וזה לא משהו שייכתב בחוק, אז גם האמירה של אביב תהיה בפרוטוקול. אז אנחנו מבטלים את ההחרגות שהיו בטורים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל יש לנו רק תיקון אחד בכל זאת. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, רק פה אני אומר משהו אחד, אני כן אשמח שזיו פוליטי מעין גדי עדיין יתייחס. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הוא ביקש שלא. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> ככל שהוא ירצה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל זה כן ייכנס לתוקף ב-1.1.2025. ממילא זה היה אמור להיכנס ב-1.1.2026, אבל זה יוקדם ל-1.1.2025. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא יהיה וולונטרי. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני רק אגיד כאן שאם זה נכנס לתוקף המשמעות פה צריכה להיות ליצרנים - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> למה? אפשר להתחיל ב-2026, שיהיה ליבואן וליצרן הנאות, כמו שהיה במקור. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> 1.1.2025. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אבל וולונטרי הם יכולים כבר לפני. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> היבואן והיצרן הנאות, אנחנו צריכים לתת, אם מישהו צריך להיערך - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה מה שרציתי להגיד, זה לא ייכנס לתוקף מיידי כי צריך לקחת בחשבון - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> עם הסעיף שמסמיך יבואן ויצרן נאות להקדים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל אותו דין לשניהם. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כן, אותו דין לשניהם. רק צריך לקחת בחשבון שליצרנים יידרש גם זמן לעדכן סימון כי הרגולציה הזאת גם עוסקת בסימון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מקובל. יהיה איזון מלא בין שניהם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל זה אומר שמי שירצה יתקן את הסימונים שלו. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מי שירצה לתקן קודם יוכל. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> מי שוולונטרית רוצה לעשות יצטרך לתקן סימונים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל מה שפנינה מזהירה, היא אומרת שכיוון שהחוק של הסימון מדבר על שנתיים מיום הרגולציה וכאן אם אנחנו מדברים על 1.1.26 יש לנו רק שנה וחצי מיום הרגולציה ויש שם הוראת סימון בתוך ההוראה הזאת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אבל הוראת הסימון, יש החרגה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא ראיתי את ההחרגה להוראת סימון. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> במקור הוסיפו. בגלל שאמרו שיחריגו תעשייה מקומית אז הלכו למקום הנכון בהחרגות ב-1169 ואמרו ליצרן מקומי שהוא יעבוד לפי הסימון הרלוונטי שקיים היום. צריך לתקן את זה בהתאמה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו נעדכן את זה, יש לנו את התיקון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אז זה יימחק? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ברור, אם עכשיו שאנחנו מאמצים לכם אז כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> פנינה, אני לא הבנתי מה צריך למחוק. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לפני שנגיע ל-1169, נעה, יש לנו כמה החרגות שאנחנו רוצים לעשות במים המינרליים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אז יש החרגות? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> עדכונים. בטור ג' יש שם כמה מסרים בריאותיים שהיינו רוצים להוריד בנספח 3 לכולם, כי המדיניות היום לגבי מים מינרליים זה שמים מינרליים יכולים להכין אותם תמ"לים, תרכובות לתינוקות, אבל הם חייבים לעבור הרתחה ואנחנו חושבים שפה המסר הזה יכול להטעות, להיות בסתירה עם - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> באיזה תקנה מופיע המסר הזה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> פנינה, יש לנו פה שלוש תקנות. יש את התקנה שדיברנו עליה קודם, זה 2009/54 עם ההוראות, עם אותו סעיף 5, עם המיקרוביולוגיה, ויש בו גם את ההוראות של הסימון, או שלא? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> באיזה הוראה או תקנה הסימון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסעיף 9. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני רק אגיד שגם ב-1169, אם את זוכרת, נעה, אתמול שהקראנו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אני לא זוכרת. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> עשינו תיקון לסעיף 29.1 על הסימון התזונתי. ו-29.1, אם את זוכרת, הוא החריג שתי תקנות אירופיות, תוספי תזונה שאנחנו תיקנו ומים מינרליים. עכשיו כשאנחנו מאמצים את המים המינרליים אז זה יפנה משם, סימון תזונתי הוא הסימון המינרלי, נכתב במים מינרליים, והוא קבוע ברגולציה 2009. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו בעמוד 41, בעמוד 41 יש את ההחרגה שאומרת ש-1169 לא יחול על מים מינרליים או מי מעיין שלגביהם יסומן מידע תזונתי לפי החקיקה המקומית או החקיקה הספציפית החלה לגביהם. אנחנו נשארים לפי החקיקה הספציפית שחלה לגביהם, לפי הדין האירופי. 1169 קבע בסעיף 29 שההוראה, באותו חלק, זה לא כל - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה רק סימון המידע התזונתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רק הסימון של המידע התזונתי, שם מדובר על מים מינרליים ומפנים להוראה אירופית שלא הוחלה אצלנו. עכשיו אנחנו אומרים שאותו חלק של הסימון הזה לא יחול על מים מינרליים או מי מעיין ואנחנו אומרים מה כן יחול עליהם, לגביהם יסומן מידע תזונתי לפי החקיקה שלנו הספציפית עכשיו, החקיקות שלנו שעכשיו אנחנו מדברים עליהן. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נכון, והן מפורטות בנספח 3. בנספח 3 אנחנו רוצים להחריג שלושה מסרים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אני אשמח שתחזרי על זה, נעה, כי אני הלכתי לאיבוד. אחרי שהיא תגמור את המסרים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה מסרים שמותר לסמן באירופה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז למה שנמחק אותם? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בגלל שאנחנו חושבים שמבחינה בריאותית אנחנו לא מתירים מסרים בריאותיים על מזון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מה אנחנו יודעים יותר טוב מאירופה? מה המסרים שאנחנו לא רוצים? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מתאים להכנת מזון לתינוקות, זה מנוגד לחקיקה של משרד הבריאות, עשוי להיות משלשל ועשוי להיות משתן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את אומרת שזה בנספח 3? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כן, זה בנספח 3, 2009/54. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתם לא מתואמים עם האוצר? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, אנחנו שומעים על זה פעם ראשונה. אנחנו לא מוכנים לשום החרגות. סימון אדום, סימון בעברית - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כשדיברנו עם האוצר, בזמנו לא היה בחבילה הזאת, 'מתאים להכנת מזון לתינוקות', זה לא יהיה. צריך להבין, ההנחיות של משרד הבריאות מדברות על כך שמים מינרליים צריכים לעבור הרתחה לפני שאפשר להשתמש בהם בתמ"לים, יושבת פה המיקרוביולוגית שתציין כמה מקרים לתינוקות - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ובאירופה לא יודעים את זה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני לא יודעת מה באירופה יודעים ומה לא יודעים. << אורח >> דנה שך: << אורח >> יש התייחסויות שונות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מה זה? גם באירופה יש רגולציה - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, סליחה רגע, אנחנו לא מאמצים רגולציה של מזון לתינוקות באירופה כעת ולכן מבחינתנו - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו מאמצים מים מינרליים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם אין ביניכם הבנות אני לא יכול להתקדם ככה, זה כבר דיון שלישי שאנחנו מתעסקים בו עם מים מינרליים ואני כל פעם מגיע עם בשורה אחרת. פתרנו את הסיפור של התעשיינים, עכשיו נופל לי פה משהו אחר. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה הדבר שאנחנו סוגרים אותו. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה נושא חדש שגם אנחנו שומעים פעם ראשונה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא משנה, לך זה לא אמור להפריע. זה לא משנה, דין אחד לכם ודין אחד ליבואנים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה לא אמור להפריע לכם, זה לא קיים היום. ויש פה עוד שני מסרים, עשוי להיות משלשל - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שמעתי, ועשוי להיות משתן. הבנתי. אני לא יודע לנהל שיח כשאין ביניכם - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני מוכנה להתגמש. עשוי להיות משלשל ועשוי להיות משתן, אני לא יודעת מי יקנה את המוצר הזה, אבל מתאים להכנת מזון לתינוקות, זה יורד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה מוכן לזה, גל? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא מוכן לשום דבר שהוא לא סימון בעברית ומדבקות אדומות - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל גל לא קובע את הכול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לפני רגע היה לנו דיון על גלוטן, ביקשנו להחריג, שם אתם אמרתם שאתם מתאימים את עצמכם למשרד האוצר, עכשיו כשזה לא מתאים אתם אומרים שאתם כן מוכנים להחרגה. אם מוכנים להחרגה אז תנו לי גם כן את השפילים שאני מבקש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו על אירופה. כשאנחנו מסתכלים על ההוראות האלה של גם מתאים להכנת מזון לתינוקות, גם עשוי להיות משלשל וגם עשוי להיות משתן, הן כולן לפי ההנחיות המפורטות ב-9(ב) לאותה הוראה אז אומרים שההתוויות המפורטות בנספח 3 יהיו מאושרות אם הן עומדות בקריטריונים הרלוונטיים הקבועים באותו נספח, שאין בו היום קריטריונים רלוונטיים, או בהיעדר כאלה, בקריטריונים שנקבעו בהוראות לאומיות. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת אירופה בעצמה אומרת יכול להיות שהיא אגביל בהוראה לאומית את הקריטריונים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ומשרד הבריאות הגביל. << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> מותר לי להגיד משהו בהקשר הזה? << דובר >> קריאה: << דובר >> אם זה יהיה כתוב באנגלית ולא יהיה כתוב בעברית זה בסדר? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, אבל החוק באירופה הוא נורא פשוט, כל מוצר מכל מדינה בתוך האיחוד האירופי יכול להגיע בדיוק באותה צורה עם סימון בשפה המקומית ובלי שום שינוי אפילו הכי קטן בכל מדינה אחרת באיחוד האירופי. << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> ככל שהבנתי כאן מדובר לא בתקנה regulation, אלא ב-directive, זה מתחבר למה שאמרה היועצת המשפטית כאן, ברגע שיש directive כל מדינה מחילה אותה בהתאם לתנאיה ותושביה ולכן אם אנחנו מאמצים אנחנו לא יודעים מה אנחנו מאמצים כאן באופן כללי, וזה מתחבר לכן להערה של פנינה, היא צודקת כמובן. אבל צריך להבין את ההיבט האירופי, ברגע שאתה מדבר לא על תקנה אלא על directive, הנחיה, היא מאומצת בכל מדינה אחרת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא משנה. << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> זה משנה מאוד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש את עיקרון ההכרה ההדדית וכל מוצר שיוצא מכל מדינה באירופה יכול להגיע לכל מדינה אחרת באירופה בלי שום שינוי למעט התאמה לשפה המקומית. זה העיקרון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם זה עיקרון תמשכו את המים המינרליים, מה אני יכול לעשות? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה להחלטתך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> להחלטתי. עוד פעם, אם אני מחריג יש לי גם החרגות שאני רוצה. אם אנחנו לא מחריגים אז לא מחריגים בכלל. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני חושבת שפה יש עניין של בריאות הציבור ויש הנחיה בישראל – כבודו, מה שהקריאה עכשיו נעה רק מחזק את מה שאני אומרת, כי יש הנחיה במדינת ישראל, זה לא של שירות המזון, זו הוראת מנכ"ל שאומרת שמים מינרליים, כדי להשתמש בהם להכנת מזון לתינוקות צריכים לעבור הרתחה כתנאי. מים מינרליים הם לא סטריליים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שכנעת אותי. אתה משוכנע בזה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני משוכנע שמה שהאירופאים עושים, אני אקנה מים מינרליים באירופה ואני אעשה מה שכתוב שם ואני ארגיש בסדר. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל זה לא הוראות הכנה לתמ"ל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> רוצים להשאיר הוראות לתמ"ל תשאירו הוראות של תמ"ל, מה זה קשור לסימון? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל הוא לא אימץ את החקיקה הזאת. אני חושבת, גל, שזו התעקשות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו מתעקשים על כל מה שהוא 100% אירופה, זה החוק. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> עומד לפנינו או אימוץ - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם היא אומרת שיש סיכון בריאותי אז אני לא מבינה, סליחה שאני אומרת משהו שהוא כל כך מחלל את הקודש, אבל מה מותר הסימונים האדומים מהאפשרות לעשות שימוש במזון לתינוקות? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זו השאלה שנשאלה גם לגבי גלוטן מקודם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יצאנו מהממשלה עם - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי, בסדר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ככל שאנחנו מתרחקים ממנה אנחנו מסבכים את כל אותם יבואנים שאין להם קשר עם יצרן וללמוד דברים שאין להם קשר הם לא יודעים. הוא רוצה לקחת את המוצר בשביל להביא אותו מספרד, מגרמניה, מצרפת - - - << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אבל זה לא תורה מהר סיני, גל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא תורה מהר סיני למצוא את הסעיף הספציפי שבדיוק משרד הבריאות - - - << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> לא, זה לא תורה מהר סיני שהכול צריך להיות אירופה 100%. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בסדר, זה התורה שעליה רפורמות עד היום נכשלו. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אני לא חושב ככה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני קיבלתי את עמדתך מקודם כשדיברנו על הגלוטן, מתוך אותה תפיסת עולם, ולכן מצאתי רעיון מתחת לאדמה תוך אילוץ שאני מקווה שתאשר אותו. כשיש פה מי שאחראי על בריאות הציבור ואומר לך שהוא חושש לבריאות הציבור, אני לא אוכל לעבור על זה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> זה לא בריאות הציבור, זה בריאות התינוקות של הציבור, זה יותר מבריאות הציבור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, תמשכו את המים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אם זאת המשמעות, גל, אני אצטרך למשוך את - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> צריך למשוך את כל החוק, לא צריך רק את המים. << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> רעיון מצוין. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> במזון לתינוקות, אנחנו מתייחסים לקבוצה הזאת במשנה זהירות. אם המשמעות כאן שלא תהיה התגמשות על הסעיף הזה אנחנו נידרש למשוך את התיקון הזה. אין לי מה להוסיף על זה. << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> אני רק אעיר שגם באירופה כל העניין הזה השאיר חריגים לעניינים של בריאות הציבור בכל אחת מהמדינות. זו אחת הדוגמאות, בריאות הציבור, תקנת הציבור וכן הלאה. זה אבסורד לומר שגל הוא יותר אירופי מהאירופאים במובן הזה, אפשר לומר ככה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני בדיוק אירופי כמו האירופאים. << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> אז מה ההבדל בין תקנה ל-directive? תסביר אתה. למה זה ב- directiveוהדברים האחרים בתקנה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כי יש סמכות באירופה לעשות חקיקה לאומית מקומית, להגיד ליצרנים המקומיים וליבואנים המקומיים, אתם ספציפית צריכים, אבל עדיין אתם צריכים לקבל, אסור לכם לחסום, ואין גם מכס אז אין אפילו איך לחסום, שום מוצר שמגיע מכל אחת מ-26 המדינות האחרות. אסור לכם לדרוש להתאים אותו ואסור כלום חוץ מ - - - << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> לא, לא, תחזור לספרים על משפט האיחוד האירופי ואתה תגלה שגם שם למדינות מותר לקבוע הגבלות מטעמים של תקנת הציבור, המוסר הציבורי, הבריאות וכן הלאה, וזה כתוב בפירוש באמנות של האיחוד האירופי. אתה מוזמן להסתכל בספרות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם הם משיבים לנו תשובה חיובית זה נקרא שקראנו את התקנות, אם לא, אנחנו פשוט מסירים את זה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> יש לנו עוד רק כמה תיקונים. סעיף 15 לא יחול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה זה סעיף 15? << אורח >> שרון גוטמן טרדולר: << אורח >> זה סעיף שקובע שהתקנה לא חלה על מזונות שמיועדים ליצוא מאירופה ואנחנו כמובן לא צריכים את הסעיף הזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אין לנו שום התנגדות. << אורח >> שרון גוטמן טרדולר: << אורח >> הכוונה אגב זה שאם מים מינרליים מיובאים לישראל ממצרים אז זה כן חל, הדרישות כן חלות, לכן אי התחולה לא חל, זה אומר שהתקנה תחול גם על מוצרים שמגיעים מיצוא של אירופה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סליחה, לא עקבתי. << אורח >> שרון גוטמן טרדולר: << אורח >> סעיף 15, אנחנו מבקשים להחריג אותו בטור ג'. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל בנספח 3 הבקשה שלכם הייתה להחריג רק את המזון לתינוקות? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> רק את העניין הזה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זיו פוליטי. בזום. שלום, אדוני. << אורח >> זיו פוליטי: << אורח >> אני רציתי לומר את הדברים הבאים. אנחנו רוצים להדגיש שאנחנו מתנגדים ליישום התקנה במיידי, אנחנו תומכים במה שאמרה פנינה בתחילת הוועדה שייתנו לנו זמן עד ה-1.1.2026, בזמן הזה נשב כל היצרנים והרגולטורים הרלוונטיים, כי לא הכול הוא תחת משרד הבריאות, ונדון ונגיע להסכמות, היות שבמקרה הספציפי הזה זה לא רק הקלות, יש גם דברים שמקשיחים ומעיבים על יכולת הייצור של אנשי מים המינרליים במדינת ישראל. לגבי הנושא של היבוא, עיקר החסמים זה לא הרגולציה כמו הנושא של השינוע וההפצה והעלויות הגבוהות של התהליך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה מתנגד גם כן להסכמה שהגענו לקראת הסוף בהקשר שתהיה חפיפה מלאה ומותאמת בין התעשיין והיבואן לגבי לוחות הזמנים? << אורח >> זיו פוליטי: << אורח >> אין לנו התנגדות לגבי היבוא, אנחנו לא רואים בזה שום בעיה, יש לנו התנגדות לגבי היישום המיידי על היצרנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מי שירצה באופן וולונטרי? << אורח >> זיו פוליטי: << אורח >> באופן וולונטרי אין לנו התנגדות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, זה מה שסיכמנו. << אורח >> זיו פוליטי: << אורח >> אבל אני חושב שההחלה של החוק, לפי מה שהבנתי במהלך הדיון פה, ואני מקשיב לו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה אמור לרצות את זה, למה אתה לא רוצה? אני לא מצליח להבין. << אורח >> זיו פוליטי: << אורח >> אנחנו חושבים שהיישום המלא כחוק או כתקנה מחייב ישיבה של שולחן עגול או שולחן בפורום רחב - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז באופן וולונטרי יש לך זמן, אם אתה רוצה להתחיל רק ב-2026. << אורח >> זיו פוליטי: << אורח >> כי לפי מה שנאמר פה זה היה ה-1.1.2025 של היישום של החוק, ופנינה בדבריה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תן לי לעשות סדר, עד 1.1.2026 באופן וולונטרי אם תרצה תוכל להביא לפי התקנות האירופאיות, ומ-1.1 אם יגיעו להסכמות מה טוב ומה נעים, אם לא, יביאו צו להארכה. << אורח >> זיו פוליטי: << אורח >> אנחנו מסכימים. תודה רבה לכם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בעמוד 64 יש הוראות שנוגעות לאותן תקנות של המים המינרליים. אנחנו תיכף נחזור לסימונים, הסימונים הם ב-1169, נחזור אליהם. << אורח >> שרון גוטמן טרדולר: << אורח >> יש לנו עוד תיקון לטור ג' בתקנה 2003, תיקון שהוא התאמה למדינת ישראל. הוא לא מחריג משהו מהותי. בסעיף 5. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 2003/40. << אורח >> שרון גוטמן טרדולר: << אורח >> להוסיף את המילה לרשויות המוסמכות 'בישראל' משום שלפי הסעיף הכללי 3(א)(2) כל מה שחל על המדינות לא חל, אז כאן אנחנו כן רוצים שתהיה סמכות לרשות המוסמכת. שההודעה המוקדמת תגיע לרשות המוסמכת בישראל. אותו תיקון מופיע גם בנספח 3. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה הודעה שמי שולח? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> היצרן הישראלי, זה לא יהיה ליבואנים. ברור, מדובר פה על מי שלוקח את מקור המים, אתה מקבל את הבקבוק הסופי אז זה לא חל עליך. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל זה מחיל את החובה על היצרן, אז אם אני עכשיו מייבא אז היצרן - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> היצרן שלך מודיע לרשות המוסמכת באירופה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל אם אתם מתקנים את זה? אז צריך לתקן את זה קצת אחרת, שאם היצרן הוא יצרן מקומי אז הוא צריך להודיע לרשות המוסמכת בישראל. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני מחילה על היצרנים המקומיים, אני לא מחילה על היצרנים בחו"ל. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל איך ששרון הציעה את התיקון של הנוסח זה אומר שכאילו כולם צריכים להודיע, צריך לרשום שיצרן מקומי צריך להודיע לרשויות. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל זה גם חל באירופה, אנחנו רוצים לתקן שזה יהיה ברור אלינו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> ברור, הנוסח יכול להיות יצרן מקומי צריך להודיע לרשות המוסמכת בישראל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא צודק. << אורח >> שרון גוטמן טרדולר: << אורח >> מקובל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו, אדוני, על כל הנושא של מתי הרגולציות שקראנו אותן חלות בישראל או לא חלות בישראל, ויש את אותה הוראה שכרגע שרון הזכירה, ב-3(א), שאומרת שכאשר מזכירים הוראות שנוגעות למדינות ולנציבות וכך הלאה הן לא חלות בישראל. אני חושבת שצריך קצת יותר דיוק בנושא הזה ויותר חידוד. למשל ההוראה שקראנו קודם על ההוראות הלאומיות שאפשר לקבוע, זו דוגמה להוראות שצריך פה יותר חידוד. אני מבינה שאתם עשיתם בדיקה או שאתם עדיין בעבודה על בדיקה ויכול להיות שאנחנו נקבל רשימה יותר מסודרת שתוכל להבהיר יותר מה כן חל ומה לא חל. << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> בהקשר הזה צריך לשים לב לפער העצום בין תקנות לבין ה-directives. תקנה חלה מכוח עצמה באופן מיידי בכל המדינות, directive לא חלה מכוח עצמה וצריך לחוקק אותה בכל אחת מהמדינות בתוך שיטת המשפט שלה ואז לגבי כל אחד מה directives-צריך באמת לבדוק מה קורה. כלומר אם אנחנו נאמץ את זה און בלוק בעצם אנחנו מאמצים דבר שהוא לא חל בשום מקום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עשינו את זה, אני מזכירה את ההוראה של האנזימים למשל, דובר שם על הרשימה המקומית. אני חושבת ששם זה היה דירקטיבה, אבל עשינו את התיקון ואמרנו שכל עוד אין רשימת קהילה אז הרשימות המקומיות באירופה יכולות לחול. אבל צריך הבהרה. אני רציתי לקרוא את ההפרות, אבל רוית ביקשה עוד הבהרה לגבי 1169. נעשה קפיצה ל-1169. אנחנו בעמוד 41, תחילתה של ההוראה בעמוד 39, מתקנת את סעיף 29, תת סעיף 1 ל-1169, היא אומרת שאותו חלק של ההוראות לא יחול על סוגי מזונות שמפורטים בחקיקות מסוימות ומה שמוצע כאן זה ממש להגיד שמכיוון שהחקיקות האלה לא חלות בישראל אז מוצע להגיד, במקום אותו סעיף, שההוראות של אותו חלק לא יחולו על מזונות אלה, והמזונות הם, מזונות שנגיע אליהם ונקריא אותם, זה תוספי תזונה והדבר השני הוא מים מינרליים או מי מעיין שלגביהם יסומן מידע תזונתי ואז אולי אנחנו צריכים להגיד מידע תזונתי לפי 2009. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נכון. כרגע אם אימצנו את זה גם על הייצור המקומי וגם - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסימון התזונתי של – << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מים מינרליים יהיה לפי ההוראות המאומצות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה לא מה ש-1169 אומר מראש? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נכון, אבל עד היום החרגנו את זה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז אפשר פשוט לבטל את ההחרגה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נכון, פשוט מבטלים את ההחרגה. לגבי מים מינרליים מבטלים את ההחרגה, אז זה יחול כאילו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> צריך לרשום במפורש שההפניה תחול. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, לא במפורש, אם אני שותקת סעיף 29(1)(ב) חל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אפשר לבטל את סעיף (ב). << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אפשר לבטל את ההחרגה ואז את נשארת עם החקיקה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נכון, זה מה שאני אומרת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אבל אני עדיין לא מבינה מה אתם אומרים. אתם אומרים שהוראת 1169, אותו חלק כן יחול על מים מינרליים? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> עכשיו שהחלטת לאמץ את התקנה האירופית למים מינרליים אז כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה מה הסימון. בהוראה של המים המינרליים יש סימונים מיוחדים למים מינרליים, לכן 1169 אמר, אנחנו לא נחול אלא תחול הוראה אחרת. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, רק לעניין סימון תזונתי. נעשה הסבר, חלק 3 זה מידע תזונתי, מידע תזונתי זה הסימון התזונתי, הוא בא ואומר כאן במפורש שסעיף 9 חל על מים מינרליים, החלק הזה, חלק 3, על מים מינרליים ותוספי תזונה לא חל כי כל הנושא הזה מוסדר ברגולציות פרטניות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת כיוון ששם כתוב שהם ממילא מפנים ל-2009/54 אז אנחנו יכולים להשאיר את זה, רק נצטרך תיקון לחלק האחר של 1169 על תוספי התזונה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> וגם צריך יהיה להראות את היחס, שצריך יהיה לומר שמי שלא יחיל את 2009 ביום התחילה של ההוראות המאומצות אז הדין לגביו יהיה התקנות של המים המינרליים הישראליות, שזה מספיק יהיה ברור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סליחה, עוד פעם. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> יצרן ישראלי, כמו עין גדי לדוגמה, שירצה לקחת ב-1.1.25, ההוראות המאומצות של המים המינרליים - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ירצה באופן וולונטרי להחיל את ההוראות המאומצות. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, ההיפך, הוא לא ירצה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא לא ירצה, הוא ירצה ל-1.1.2026. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כן, אז הסימון התזונתי למים מינרליים יהיה לפי תקנות המים המינרליים הישראליות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למה אנחנו צריכים להגיד את זה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, זה ברור. זה מה שאני אומרת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> הספק אם הוא מאמץ את 1169 - - - במים מינרליים, רק אז יכולה להיות בעיה, אבל אני לא חושבת שיכול להיות מצב כזה. מתי נכנס לתוקף 1169? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו נקשור את זה ל-1169. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני חושב שצריך פה עוד חידוד. בסעיף 29 יש (1)(א) ו-(1)(ב) ב-1169. (1)(א) מדבר על תוספי תזונה ו-(1)(ב) על מים מינרליים. הסעיף בחוק מחליף את כל סעיף קטן (1). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לכן אמרנו שנצטרך תיקוני נוסח. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז רק את (1)(ב), להשאיר לפי - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (1)(ב) יישאר לפי הרישה הקיימת. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> למה רק עד ינואר 2026? למה לא לתת יותר? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו לא נכנסים עכשיו לדיון הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להבין את האמירה האחרונה שאמרת לגבי הסימון. האם יצרן יכול לבחור ולהגיד שהוא בוחר לפעול לפי המים המינרליים אבל עדיין לא להתחיל לפעול לפי 1169? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה יבוא עם 1169. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> מה שרציתי לומר בוועדה, שלא דיברנו על הוראות המעבר בהרחבה, מבחינת תקופה, לפי קבוצות וכן הלאה, ושם זה יבוא לכדי פתרון מהבחינה הזאת, זאת אומרת מה קודם למה, ברור שאי אפשר לסמן לפני שעשית את כל היתר, את כל יתר הדירקטיבות שהן לא סימון. פשוט עוד לא דנו בזה פה, אז יכול להיות שעולות שאלות, אני מציע שנמתין לדיון על הוראות מעבר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו עכשיו נעבור להפרות. (33) זה מייבא או מוכר מים מינרליים טבעיים או מי מעיין שעברו טיפול או שיש בהם או במקום הנביעה שלהם מזהמים או גורמים מזיקים. דנה, רצינו לדעת אם צריך להגיד גורמים מזיקים או טפילים או מיקרואורגניזמים. לא היה ברור כל כך, בניגוד להוראות דירקטיבה 2009/54, כפי שאומצה בתוספת השנייה א'. רציתי לשאול את דנה אם צריך להגיד 'גורמים מזיקים' או להגיד 'טפילים או מיקרואורגניזמים'. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נשתמש ב'גורמים מזיקים' כי זה רחב יותר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> וההפרה תחול לא רק על יבואן או משווק, גם על יצרן. הסעיף הבא אומר: מייבא או מוכר מים מינרליים טבעיים או מי מעיין שסימן אותם או ארז אותם בניגוד להוראות דירקטיבה 2009/54 כפי שאומצה בתוספת השנייה א'. זה גם יצרן, יבואן או משווק. ו-(34), מייבא או מוכר מים מינרליים טבעיים או מי מעיין שלא בהתאם לרכיבים ולשיעורים המרביים שלהם, או שלא בהתאם לתנאים לטיפול באוויר מועשר באוזון, או שסימן אותם בהיגוד להוראות דירקטיבה 2003/40, כפי שאומצה בתוספת השנייה א'. כאן אנחנו רואים את מגוון הנושאים שיש באותה דירקטיבה. זה גם על יצרן, גם על יבואן וגם על משווק. ו-(35), מייבא או מוכר מים מינרליים טבעיים או מי מעיין שטופלו להסרת פלואוריד או סומנו בניגוד להוראות תקנה 115/2010, כפי שאומצה בתוספת השנייה א'. גם זה כולל גם על יצרן, יבואן או משווק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לנו עוד משהו שקשור למים מינרליים שצריך לקרוא? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לי לא זכור כרגע משהו על מים מינרליים. אנחנו יכולים לעבור ל-1169. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> פנינה, יש את ההחרגה של הסימון שעשיתם עכשיו, צריך למעט מה שהוחרג, הנושא של לא להנקה. ב-(33) מייבא או מוכר מים מינרליים טבעיים שסימן אותם או ארז אותם בניגוד להוראות 2009/54. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אבל 'כפי שאומצה בתוספת', זה כולל את ההחרגות ואת התיקונים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו נשמח לגמור את 1169, יש לנו עוד כמה תיקונים. היו לנו עוד כמה שאלות פתוחות לתוספי מזון ואנזימים, היינו רוצים לסגור את כל החבילה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר, הייתם רוצים, אבל זה לא מתואם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מזכיר שאין לנו עוד הרבה זמן, קיבלנו הארכה על זמן מליאה, אבל זה עד סיום הצגת הימים המיוחדים במליאה, בואו ננסה לראות מה שכן אפשר להספיק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו חוזרים ל-1169 ולגבי 1169 השאלה הראשונה היא לגבי החריג של בשר, למעט דגים מיובאים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו קיבלנו את ההערות ממשרד החקלאות אתמול, מעו"ד חגית איגרמן. על הסעיף הראשון אנחנו לא מקבלים, אנחנו נמשיך להחריג את הבשר הגולמי למעט דגים מיובאים, זה בהתאם לבקשה של משרד החקלאות, אנחנו לא נרחיב את ההחרגה הזאת כפי שהם מבקשים גם לבשר מעובד. לגבי בשר מעובד אנחנו דוחים את התחילה עד כניסה לתוקף של 1169. אי אפשר יהיה להקדים את זה ובתקופה הזאת אנחנו נסדר את ההגדרות של בשר מעובד כך שההגדרות של 1169 לא יסתרו את ההגדרות שקיימות בחוק המזון. אנחנו כן מזמינים בחפץ לב ובנפש חפצה את ידידינו ממשרד החקלאות לבטל את ההחרגה ולהצטרף אלינו לדיון המשותף, שכך או כך שירות המזון יעשה אותו על מנת שתהיה הלימה, שתהיה קוהרנטיות, וזה משהו שאנחנו מתחייבים לפרוטוקול. זה משהו מתבקש, ולשיקולם. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אני לא כל כך הבנתי כי בנוסח שפורסם לדיון היום באמת כתוב שההוראות בתקנה 1169 לא יחולו על בשר גולמי למעט דגים מיובאים. לפי הנוסח פה זה אומר שזה כן יחול על דגים מיובאים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נכון, זה מה שאמרתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה חל על דגים מיובאים למרות שהם בשר גולמי, אבל זה לא חל על בשר גולמי אחר. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אז אני אשמח להבהרה לאיזה סוג דגים זה, מדובר בדגים, טרי או מעובד, גולמי? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> על כל הדגים המיובאים זה יחול. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הם אומרים ככה, בתוך קבוצת הבשר הגולמי יש לנו גם את הדגים ואם הם דגים מיובאים אז זה לא חל עליהם, זאת אומרת התקנה כן עליהם. << דובר >> קריאה: << דובר >> ההחרגה לא חלה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> והכניסה לתוקף לגביהם תהיה באוגוסט 2026. לגבי דגים מיובאים גם אין סיבה לדחות את זה, הבעיה שלנו זה עם המעובדים. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, יושב ראש הוועדה, אחת, אנחנו נשב כמובן עם פנינה על כל מה שנדרש, גם בנושא הזה של בשר מעובד, שתיים, איך אנחנו יכולים להימנע מסיטואציה שבה, פתח סוגריים, שאריות חומרי הדברה, יסבירו לי בעוד שנתיים, שלוש או ארבע, אם לא הגיעו להסכמות, שבעצם יש חוק ויש לו תחולה והוא נכנס לתוקף במידה שזה לא יבוצע. לא כי אני לא סומך על כל אחד מהמשרדים בנפרד, אלא כי פשוט אנחנו למודי ניסיון שכשזה צריך לבוא ביחד זה לא קורה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אז אם אדוני היה פותח את 1145 ורואה שלגבי הגולמיים זה כמו ה-1169, אין שם דברים שהם בסתירה. הסתירה שקיימת זה לגבי בשר מעובד וזה אנחנו נתחייב כי זו אחריות שלנו, אין כאן עניין של שני משרדים, אנחנו כמובן נזמין גם אתכם וגם את חקלאות כחלק מהפיקוח על המפעלים המעובדים, זה נעשה תחת אחריות של חקלאות, אבל השיח הוא שהאחריות מהתחלה עד הסוף היא של שר הבריאות והוא יידע איך להתמודד. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אמרו תחולה מאוחרת, השאלה מהי תחולה מאוחרת בזמן. לא צוין. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה כמו 1169, אוגוסט 2026. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה זה אוגוסט 2026? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כל הוראות הסימון נכנסות לתוקף. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> ועל זה יש הוראת מעבר, סבבה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> יש לי שאלת תם, כדי למנוע או ליצור את ההרמוניזציה שהם מבקשים עם ההגדרות הקיימות בחוק שלנו, בחוק מזון, למה לא פשוט לאמץ את ההגדרות של בשר של חוק מזון? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני חוזרת על זה שאנחנו נעשה, אבל זה לא עכשיו. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> מה הבעיה פשוט לכתוב שההגדרות של איפה שנאמר בשר - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> את רוצה לבוא לעזור לנו? את מוזמנת. אנחנו לא צריכים שתציעי לנו. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כי במצב של הפרדה בין גולמי ללא גולמי ואנחנו יודעים איך זה מתחיל, אנחנו לא יודעים איך זה נגמר ומה המשמעויות של זה לגבי בשר מעובד. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו נסדר את זה. את מוזמנת להציע נוסח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה, קודם כל הזמן אמרו לנו מה שבאירופה הוא מה שקובע, אז למה לא הולכים עם אירופה גם להגדרה של בשר מעובד? << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> לפי הידוע לי הגדרות של בשר מעובד בישראל שונות משל אירופה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה משנה בעיקר את חלוקת הסמכויות בין משרד הבריאות למשרד החקלאות, זה הדבר המשמעותי ואנחנו פה צריכים לעשות עבודה. אנחנו גם בזמנו כשדיברנו, מה שאנחנו קוראים מעובד או טיפול בתוצרת חקלאית טרייה, באירופה אין את ההבחנה ולכן צריך לעשות פה עבודה. גם המשמעות הנוספת והיותר מהותית בין כל העולם של הבשר, למשרד הבריאות יש עשרות תקנות, אנחנו לא דיברנו עליהן עדיין ואנחנו צריכים לעבור את כל העולם בתחום הווטרינרי. עם זה נגיע לוועדה ונסדר את זה, אבל זה לא עכשיו. זה גם לא חלק מהמסלול האירופי. אנחנו לא גמרנו, אם נעה ואדוני חושבים שאתם לא תפגשו את שירות המזון בשנים הקרובות פה בגלל העבודה האינטנסיבית, טעות בידכם. << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> אז בינתיים יש החרגה מלאה של הנושא הזה, הוא לא בפנים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> צריך להקריא את ההחרגה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בטור א' יהיה לנו חריג, ב-1169 שהוראות התקנה לא יחולו על בשר גולמי למעט דגים מיובאים. השאלה הבאה הייתה לגבי סימון אלרגנים בהסעדה. << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> אני רק לא מבינה, מה לגבי בשר מעובד? התקנה חלה? זה יהיה כמו אירופה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל יש תקופת מעבר. הכניסה תהיה כניסה מאוחרת ועד אז אנחנו נבוא ונעדכן את העניין הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ושאלו אם ככה, מה יהיה, איך זה יהיה יכול להיות? היא אמרה שזה בגלל שזה רק אחריות של משרד הבריאות אז היא יודעת להביא את זה לבד. << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> אבל זה לא ככה, זה לא מפני שזה רק במשרד הבריאות, כי זה גם משרד החקלאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, מעובד. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> המעובד זה אחריות של משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש חלוקה, אחרת היינו עושים על הכול. בגלל שיש פה חלוקת סמכויות אנחנו לא רוצים לעשות על הראש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש פה נקודה קצת רגישה מבחינה משפטית, אנחנו כל הזמן מדברים על הצד הוולונטרי, נגיע לזה כשנגיע להוראות מעבר, אנחנו מאפשרים לכאורה לפעול לפי ההוראות המאומצות, ברגע שאתה פועל זה צריך להיות לפי ההוראה המאומצת בישראל, עוד לפני תחילת הדין. אנחנו צריכים לבדוק את הנקודה הזאת איך עושים את זה לפני שהדין חל למרות שעדיין ההוראה המאומצת לא כתובה כאן, אז איך היא תיכנס. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איפה שרון? שרון יודעת לענות על זה, לא? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אנחנו צריכים לבדוק. אנחנו אומרים שבהפעלה הוולונטרית אנחנו מצפים מהיבואן ומהיצרן לעמוד כבר בהוראה המאומצת. ההוראה המאומצת, אם היא עדיין לא נכנסת לתוקף, איפה היא כתובה בעצם. צריך לנסח את זה הפוך, שהכול נכנס לתוקף ושאולי התחולה היא תהיה מאוחרת יותר. יכול להיות שנצטרך מבחינה משפטית לנסח הפוך. נבדוק את זה עם הנסחות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לנו תיקון בסעיף 9, ההוראה אומרת שבסעיף 9, במקום תת סעיף 1, סעיף קטן (ח) יקראו: שם יצרן המזון וכתובתו, ולעניין מזון שמיובא לישראל-שם היצרן וכתובתו ואולם לעניין מזון המיוצר בישראל, ניתן לסמן על המזון, במקום שם יצרן המזון וכתובתו, קוד המזהה את היצרן ואת שמו ואת כתובתו של עוסק במזון אחר אם לעוסק במזון התקשרות עם היצרן והוא התחייב בהתקשרות לנקוט את כל האמצעים להבטחת קיומו של דין הקשור בייצור המזון לרבות ביצוע ביקורת מתמדת על ייצור המוצר, אריזתו, משקלו, סימונו, שיווקו, הובלתו ואחסנתו. יש לנו פה מצד אחד פטור לעניין הסימון שאנחנו מסמנים רק את יצרן המזון וכתובתו ולעניין יבואן רק את שם היבואן וכתובתו ומציינים לגבי ישראל שיש לנו את האפשרות של מותג פרטי. הכוונה היא למישהו שיש לו התקשרות עם יצרן המזון, הוא מסמן את היצרן בקוד ויש לו התחייבות בהתקשרות שלו עם יצרן המזון להיות אחראי לקיום הדין וכל העניינים האחרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה בשביל להסתיר את המקור? מה המטרה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> במצב היום שנוהג יש private level, לדוגמה חברת שיווק גדולה שמייצרת מותג פרטי ויש לה יצרן קטן מקומי, אבל היא מסתירה אותו בקוד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ככה זה עובד היום? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> וזה סבבה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> יש פענוח קוד באתר של משרד הכלכלה, אם צרכנים רוצים לדעת. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> הוא תופס את האחריות, בגלל זה זה כך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את מי אתה מייצג? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אני מייצג את עצמי. << דובר >> קריאה: << דובר >> היצרנים מעת לעת גם מייבאים דברים, הם לא מספרים. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> לא, אנחנו מייצרים גם מותג פרטי, אני מתייחס לעניין הזה כיצרן של מותג פרטי בישראל. ניסיתי רק להסביר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רק צריך להבהיר שזה קוד שמזהה את היצרן והוא לא קוד לפי חקיקת המזון, זה קוד כנראה של משרד הכלכלה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> הקוד הוא של משרד הכלכלה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> הקודים של משרד הכלכלה ומשרד הכלכלה עד היום לא נתן מענה אפרופו מה קורה עם הקודים האלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את רוצה לסגור פה את החשבון ביניכם? << דובר >> קריאה: << דובר >> הם פחדו לבוא לדיון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חגית, רצית להעיר משהו? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> העניין של קוד, לכולם ברור שזה הקוד לפי התקנות, אבל כרגע הוא לא מזוהה בשום דבר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אולי צריך לציין את התקנות. את יודעת איזה תקנות אלה? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לא, אני רק יודעת שהם לפי משרד הכלכלה, אני אחפש את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז נציין אותם ברגע שנזהה את הקוד. זה צו. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> יש נוהל שפונים למשרד הכלכלה לקבל קוד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נבדוק את זה, אדוני. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חברים, ליועצת המשפטית יש את היכולות לאתר את זה ולכתוב את זה בחקיקה, הכול בסדר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> פסקה (7), בסעיף 9 בתת סעיף 1, סעיף קטן (ט), במקום האמור בו ייקרא 'מדינת הייצור', ששמענו קודם שיש עוד מחלוקות לעניין הזה, ולעניין זה לא יראו אריזה מחדש כייצור. עלו בדיונים הקודמים הערות שכשאנחנו אומרים מדינת הייצור עולה שאלה מה קורה אם היבואן רק ארז מחדש את המזון. אז יש פה את הסייג הזה שאריזה מחדש לא תיחשב ייצור ואז המונח 'מדינת ייצור' היא למעט האריזה מחדש, בין למוצרים חקלאיים ובין למוצרים אחרים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> גם פה חשוב שנדגיש שנתנו מענה להערה של חגית. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה נוהל, נעה, נוהל לסימון בקוד של מזון. צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש), תשמ"ד-1983. << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> התקדמנו לאריזה מחדש, יש הגדרה ברורה של מה זה אריזה מחדש? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> יש 1145, קיימת. אריזה מחדש זה לבוא ולומר ש – גם ניתן כאן מענה לבקשה של משרד החקלאות שאם אתה מביא משמש מיובא מטורקיה ואתה אורז אותו, לא משנה שום דבר במוצר, הפעולה האחרונה המשמעותית שנעשתה עליו זאת לא האריזה, כי זה מה שאומר אירופה גם, ואנחנו רוצים להדגיש את זה שמשמשים שייובאו לישראל, יצוין שם האורז והיצרן יהיה מדינת ה - - - << אורח >> רז הילמן: << אורח >> ואם אתה מבקבק שמן זית? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> יש הוראות ברגולציה מה אתה עושה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה לא נחשב אריזה מחדש לעניין הזה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כל זמן שיש לך הוראה ספציפית ברגולציה, גם אם אתה יבואן נאות יש לך רגולציה אירופית. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה לא היבואן, זה היצרן, מה עושים כל היצרנים שעושים בלנד לשמן זית, לדבש, לכל הדברים האלה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אז היצרן יעבוד לפי התקן, וזה דברים שאנחנו גם רוצים, חלק מהתהליך שלנו זה בבוא היום להגיע ולבטל את התקנים ולאמץ רגולציות אירופיות, כי באירופה אתה לא יכול לייבא יין בצובר ולערבב אותו איך שבא לך ולקרוא לזה יין תוצרת ישראלית. אי אפשר לעשות את זה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, אבל מה שאותי יותר מטריד זה אם יכול להיות שמישהו אורז, לא חשוב מה כרגע, באירופה ושולח את זה לישראל כשזה ארוז באירופה? הסעיף הזה יחול עליו שלא יראו אריזה מחדש כייצור? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה אריזה מחדש בישראל. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא כתבתם 'בישראל'. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> זה בשומר מצב קיים בסעיף 6.2 ב-1145 שאומר שאם נעשית רק אריזה מחדש ולא נעשו פעולות ייצור בישראל. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, זה בישראל. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז תוסיפו את המילה בישראל. לא כתבתם. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אפשר לעשות גם אריזה מחדש, בייחוד מהמדינה הזאת למדינה אחרת? ממש לא. << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> כשאין הגדרה לאריזה מחדש זה נתון לפרשנות. מה שנתון לפרשנות זה בעייתי. צריך הגדרה ברורה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה את מציעה? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אריזה זה פעולה אריזה שאינה כוללת פעולת ייצור. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אריזה מחדש, לדוגמה את מייבאת בבאלק ועכשיו את פותחת את הבאלק ושמה את זה בקופסאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא לדוגמה, אני רוצה בהגדרה. יש הגדרה? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> באירופה אנחנו מייצאים באלקים, אורזים אותם לשקיות קמעוניות ורושמים 'ישראל', זה ברור לגמרי, כי זה הגיע מישראל. זה מה שעושים באירופה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בחקלאות זה פשוט, אני רוצה להבין מה עושה מי שמייבא את המוצר בלי קשר עם היצרן, מאיפה הוא יודע איפה ארזו אותו? הבאתי מוצר מהסופר של לידל לישראל, איך אני יודע איפה ארזו אותו? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אם הבאת מלידל כתוב מאיפה זה הגיע. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, ההגדרה היא לא הגדרה של אירופה, זו הגדרה של ישראל. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, זה חייב להיות בתוספת של מדינת ישראל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כתוב צרפת לפי החוקים שלהם, מאיפה אתה יודע? << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> מה שמגיע בתפזורת ארוזה או לא, באירופה רשום ישראל. תהיה בטוח. << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> אנחנו מבינים את העניין של תוצרת חקלאית, אנחנו מנסים להגיד שכרגע זה כתוב מאוד רחב. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מה את מציעה? << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> אני מציעה שתהיה הגדרה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> איזה הגדרה את מציעה? מה המצב היום? << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> אם אנחנו עושים שינוי, לא אריזה מחדש, אלא שינוי אריזה, כמו ב-1145, זה עוזר? << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> צריך הגדרה מה זה אריזה מחדש, כי זה נתון לפרשנות. אם מישהו מייבא שקדים, לוקח ומערבב כמה אצבות. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מה זאת אומרת מערבב כמה אצבות? זה אריזה מחדש. << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> זה לא אריזה מחדש, כי הוא מערבב כמה אצבות, הוא נגע במוצר, יכול להיות שהוא - - - << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> תמיד כשאורזים מחדש - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מה קשור האריזה מחדש לכמה אצבות? זה אריזה מחדש. << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> אז את אומרת לצורך העניין שהוא כבר לא יצרן, שהוא כבר אורז, אבל זה לא נכון, כי ברגע שהוא מערבב - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מה מערבב? הוא טוחן? מה פעולת הערבוב? << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> אז אצלכם מבחינתכם זה נחשב אריזה מחדש. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> ריבה, אני רוצה לחזור מאיפה זה הגיע. זה התחיל ממדינת מקור, שינינו בישראל ל'מדינת ייצור' ואז לייצור יש הגדרה בחוק המזון שהוא כולל שישה סעיפים ואז נשאלנו מה קורה אם רק משנים את האריזה, האם זה גם ייצור? ואז הלכנו ובדקנו, לפחות ב-1145 זה מה שקיים היום, שאומר אם זה שינוי אריזה בלבד ולא נעשה פה שימוש או ייצור בישראל, שינוי של הדבר הזה, רק הופכים את זה מאריזה בקרטון של 100 קילו ל-100 גרם שקדים, חייבים לרשום את מדינת הייצור, דהיינו מאיפה זה מגיע. זה לא הופך אותו לישראלי. << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> 1145 היום זה בעייתי. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> זה כתוב. << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> זה בעייתי. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בסדר, זה המצב. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> גם היום אין הגדרה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל, ריבה, אריזה זה אריזה. כאילו מה צריך להגדיר אריזה מחדש? << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> אריזה מחדש זה בעצם אריזה שאין בה שום פעולת ייצור נוספת. אולי צריך להגיד את זה פשוט, אולי לכתוב 'למעט אריזה בלבד שאין בה שום פעולת ייצור נוספת'. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם יש הגדרה אז הכול בסדר. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> אמרנו, לא נחשבת פעולת ייצור. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה מייתר את ההגדרה של אריזה, אבל חלק מהייצור זה אריזה, רק אריזה זה לא ייצור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז את מציעה לעשות הגדרה כזאת? את אומרת שאת יכולה להגדיר את האריזה מחדש, זה אריזה של מזון ארוז מראש שאינה כוללת פעולת ייצור אחרת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לא, אריזה של מזון ארוז מראש זה – << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זו המשמעות. זה ה'מחדש', אריזה מחדש היא אריזה של מזון - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, בסדר, הבעיה ברורה. אפשר לכתוב את ההגדרה הזאת? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני חושבת שאפשר. פנינה, אתם מדברים על אריזה באותן יחידות, נכון? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז למה אנחנו לא מדברים רק על סימון מחדש? מי אמר שבאמת אורזים מחדש? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אורזים מחדש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יכול להיות שרק מתווים מחדש? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, התוויה זה התוויה, התוויה זה לא פעולה יצרנית. << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> למה בהגדרה של ייצור אחת האפשרויות היא אריזה? זה לא אמור להיות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כי האריזה נוגעת בדבר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נעה, את יכולה להציג לי מה את חושבת? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. אנחנו נגיד שאריזה מחדש – זה לא יהיה רק בישראל, זה יהיה אריזה מחדש בכלל? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מה עושה יצרן קולומביאני שעכשיו אני קיבלתי 'מייד אין קולומביה', איך אני יודע אם הוא רק ארז את זה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל אתה לוקח את זה ממנו ואתה סומך על ה - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל אין לו את ההגדרה הזאת, הוא בהגדרה משלו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> בדיוק, אנחנו כאן עכשיו עומדים לתפור הגדרה של אריזה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל זה גם היה קיים היום ב-1145, לא שינינו מצב לגבי זה. << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> נכון, זה היה בעייתי. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לדעתי ההגדרה הזאת חלה רק על היצרנים המקומיים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז בואו נרשום את זה. לפני רגע קוד יצרן היה רק ליצרן המקומי, לא הייתה לך בעיה עם זה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> בסדר, כי אני מייצר בישראל. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני מייצר בפריז, מה זה קשור? לא יכול להיות private level בחו"ל? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> להיפך, זה רק אינטרס שלך כי זה אינטרס שלך להתחרות במידה שיש ייצור ישראלי של משמשים לעומת ייצור בטורקיה. זה המסרים. אז לא צריך להתנגד איפה שלא צריך להתנגד, אביב. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אחת, התעשייה מתנגדת כי היא מורגלת להתנגד, ושתיים, אנחנו רוצים גם להימנע ממצב שבו יש אריזה מחדש של מוצר טורקי באיטליה ותכתוב איטליה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל מאיפה אתה יודע את זה? באמת, צריך להתווכח על העיקר ואנחנו רוצים להתקדם, יש לנו דיונים ארוכים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למעשה אם אנחנו אומרים שאריזה מחדש היא אריזה שהיה ארוז מראש בלא שנעשית פעולת ייצור נוספת, אז מה זה משנה לנו שגם בחוץ לארץ יחליפו אריזות? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה חוסר המידע של מה שנעשה על ידי היבואן. << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> בנוסף זה לא פוטר את החקלאות כי חקלאות זה לא מזון ארוז. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> לא, זה לא דווקא שהיה ארוז, יכול להיות שהם הביאו מכולה ועכשיו הם רק אורזים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל אז אם הם הביאו מכולה, נגיד הם הביאו את זה בשקים ועכשיו הם מכניסים את זה לשקיות, זה לא נחשב אריזה מחדש. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> למה לא? זה הופך את העגבנייה לישראלית? לא. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בגלל אריזה כוללת עדיף לא להשתמש במינוח של ארוז מראש. ארוז מראש הכוונה היא לזה שזה ארוז לצרכן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל אז צריך להגיד באותה יחידה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בגלל אריזה של מזון מחדש - - - << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> שאין בה עוד פעולות ייצור. זה רק אריזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נניח קיבלתי משהו בשקים, ייבאתי משהו בשקים ועכשיו אני מכניסה את זה למזון ארוז מראש במובן שאת מדברת עליו, לצרכן, האם זה אריזה מחדש? << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> כן, ודאי, על זה בדיוק אנחנו דיברנו. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה בדיוק זה, זה מוקד העניין. אז אפשר לומר אריזה פעם נוספת. << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> זה נתון לפרשנות, ברגע שזה נתון לפרשנות אנחנו צריכים לחשוב על איזה שהיא הצעה ל - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא סיכמנו. << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> צריך לנסח את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מאה אחוז, אמרתי, לא סיכמנו. הלאה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש עוד עניין שצריך לסכם, הנושא שמחקנו את מה שמקובל באירופה ואנחנו רוצים לאפשר את זה כי אמרו התעשיינים והיבואנים שזה קשה להם מדי, אבל אנחנו כן רוצים לאפשר את זה כאופציה וולונטרית לכל מי שכן ירצה לעשות את זה, את מה שמקובל באירופה, את סעיף 26. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, אנחנו לא מסכימים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> להגיד פה וולונטרי זה נחמד ולפעמים וולונטרי פותר את הבעיה ולפעמים וולונטרי מותיר את הבעיה בדיוק כמו שהיא הייתה, וזה בדיוק המקרה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> למה זה משאיר את הבעיה? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כי אולי פשוט ש - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> איזה בעיה זה עושה? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אני לא מבין, הסימון יהיה של הארץ הוולונטרית? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם רוצים למסור מידע לאנשים או לא. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו רוצים למסור כמו שאירופה רוצה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם אני אומרת לאנשים מידע שונה, כל אחד ימסור איזה מידע, אחד מוסר מדינת ייצור, אחד אומר מדינת מקור, אחד אומר מדינת ה – אז מה בסוף מקבל הצרכן? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, אי אפשר לקבוע מדינת ייצור, אחר כך להגיד טוב נעשה וולונטרי, אולי כן מדינת מוצא, אולי מדינת מקור. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מה זה מפריע לכם? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו מתנגדים. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אני מציע שגם בשאריות חומרי הדברה זה יהיה וולונטרי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מבחינה צרכנית אירופה חשבה שזה רעיון טוב. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אני מזכיר שבנושא הזה היצרנים והיבואנים היו באותה עמדה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ברור, כי זה חסם סחר ליבוא מקביל, אתם תמיד באותה עמדה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> זה לא, בפעם האחרונה שבדקתי - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו חושבים שזכות הצרכן לדעת וגם באירופה זה כלל, זה שקיפות לצרכנים והנגשה של מידע. אני בתור צרכנית רוצה לדעת, אין לי בעיה עם יבוא אבל אני רוצה לדעת מה אני קונה ולכן ארץ הייצור. כדי לפתור את בעיית ה – אנחנו הצענו פתרון שלא אכפת לנו מדינה מסוימת, אם זה בלגיה או אירלנד, אפשר יהיה לכתוב מדינות האיחוד. לתת את זה כפתרון, מדינות האיחוד, אבל בעיקרון אנחנו רוצים לדעת את מדינת הייצור. זה מה שכתבנו וזו ההצעה שהצענו. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אנחנו מסכימים, אנחנו תומכים בפנינה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה מעודד אותי להתנגד, אורי. אתה לא קונה פסטה בצרפת? כאילו אתה אומר אוי אוי אוי, לא מסומן לי מדינה? מה אתה עושה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 26 מאפשר שני דברים, מדינת המקור ומקום המוצא. יש להם הרבה כללים, איך מחליטים מה המקור, מדינה, איפה נעשתה רוב הפעילות וכן הלאה. אנחנו הולכים על משהו פשוט, שמדינת הייצור יכולה, אני מניחה, לכלול את מדינת המקור או מדינת המוצא, כי שניהם יהיו מדינה שבהם היה ייצור. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה פשוט יאפשר לכל מי שיביא במסלול האירופי להסתכל מה כתוב כשהמוצר משווק באירופה בלי לעשות התאמות מיוחדות. אם רוצים אפילו להגביל את זה למסלול האירופי גם לא אכפת לי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אבל הוא יוכל לעשות התאמות, בין אם כתוב מדינת מקור ובין אם כתוב מדינת מוצא - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא לא יודע ללעשות התאמות. מבחינתי שיהיה אסור לו לעשות התאמות, שרק יידע שהוא יכול להיצמד למה שמסומן באירופה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה לוודא האם זה ככה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אין פה וולונטרי, אתה שם מדינת ייצור או שאתה לא שם מדינת ייצור, אי אפשר לעשות גם וגם. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אבל מה שבטוח שאפשר, שיחולו שני כללים במקביל. בסופו של דבר זכותו של הצרכן לדעת כשאומרים לו ארץ ייצור קנדה, לא משנה, אז המילה הזאת 'קנדה' נקבעה על פי אותו כלל לכל המוצרים בישראל, לא פעם אחת לפי כלל כזה ופעם אחת לפי כלל כזה. יכול להיות שמוצר אחד הוא בכלל לפי כלל אחד קנדי ולפי כלל אמריקאי וזה יהיה נכון בישראל וזה יהיה חוקי בישראל, אנחנו מכניסים את זה, רציונלית זה לא הגיוני ההצעה הזאת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל השאלה אם זה מגיע לאותה תוצאה. מה שגל רוצה זה שמה שכתוב על המוצר, אם כתוב מדינת מקור הוא יוכל להעתיק את זה ולהגיד זו מדינת ייצור, השאלה אם זה באמת אחד לאחד. האם כשאנחנו אומרים מדינת ייצור זה באמת מדינת מקור, וגם אם אנחנו אומרים מקום מוצא זה בעצם מדינת מקור. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> הציע שירות המזון הגדרה אחרת למדינת ייצור, זה עבר פה בוועדה, זה עבר בהסכמה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, גם אז הערנו את אותה הערה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> הערת את אותה הערה, אבל החליטו שזה מה שמקובל ומתקדמים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אתה החלטת? אתה מנהל את הוועדה? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> לא, יש יושב ראש שאמר שהוא הכניס את הסעיף הזה. הוא החליט, זה לא אני. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמו שפתחנו את הגלוטן ופתחנו פה עוד דברים אחרים, זה בסדר, אנחנו מנהלים דיון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו רוצים כל פתרון שמאפשר למי שיביא במסלול אירופי לסמן את מה שכתוב על המוצר באירופה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו גם היינו רוצים, אבל זה לא חיים במציאות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא רוצים וולונטרי, לא וולונטרי, רוצים להגביל את זה רק למסלול אירופי? אפשר. אם מישהו מביא מוצר לפי המסלול האירופי שיוכל להסתכל על האריזה ולכתוב את אותה ארץ שיש על האריזה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> ואם לא רשום? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ואם לא רשום אז גם שלא יהיה רשום פה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אז, אדוני, הוא מחזיר את הדיון חזרה לאחור, זה לא נראה לי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני מתנצל בשם מנהל פרוטוקול הכנסת. << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> אני חושבת שיש כאן אי הבנה לגבי מה הכללים באירופה בנושא הזה, כי הכללים באירופה, כללי המקור, זה לאו דווקא המקום שנעשתה בו העבודה הגדולה ביותר. אני אתן דוגמה, אמנם לא מתחום המזון, אבל אני אתן דוגמה אחרת. מוכרים בארץ שיש איטלקי, הכללים בהסכם האיחוד האירופי, עם הקהילייה האירופית, אומרים שלא משנה מאיפה השיש הגיע, אם חתכו אותו באיטליה הוא אצלנו שיש איטלקי. צריך לבדוק לכן לגבי מזון מה הם הכללים באירופה כדי להבין אותם ואני משוכנעת שהם לא משאירים את זה פתוח כי הציבור כן צריך לדעת מאיפה המזון הגיע. למשל נכנסתי אתמול לסופר ליד הבית וראיתי שגבינה מוצרלה יש בשני מחירים, מרוסקת נראית אותו דבר, המחיר הזול הוא מליטא והמחיר היקר הוא מישראל, אבל כשמסתכלים כתוב בדיוק, אפילו בפתקה הזאת שהסופר שם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הכלל האירופאי אומר שיש מקרים שבהם יש חובה לציין את מדינת המקור או מדינת המוצא, שאי ציון הדבר עלול להטעות את הצרכן באשר למדינה, במיוחד אם המידע הנלווה למזון ירמוז שלמזון יש מדינת מקור או מקום מוצא אחרים. אני נותנת דוגמה, אולי זו לא דוגמה נכונה, אבל סלמון נורבגי שמגיע ממדינה אחרת. אם מדינת המקור או מקום המוצא של המזון המסומנים על המזון אינם זהים לזה של הרכיב העיקרי שלו אז צריך לסמן גם את מדינת המקור או מקום המוצא של הרכיב העיקרי. << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> וזה הגיוני במזון, כי אחרת אין לזה משמעות. אם דגו את הדג בנורבגיה וארזו אותו בקפריסין אז באמת אתה רוצה לדעת מאיפה הדג. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זו תשובה שלילית לשאלה שאני שאלתי אותך קודם, האם מדינת הייצור היא בהכרח מדינת המקור או מדינת המוצא, כי כנראה זה לא בהכרח זה ולא בהכרח זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הדיון פה כל כך הסתבך קודם שמובן שאירופה היו צריכים רגולציה מאוד מסובכת לצורך הדבר הזה כי הם כן דקדקו על קוצו של יו"ד, איפה אורזים, למה אורזים ומה המקור. בסדר שבאו היבואנים והתעשיינים ואמרו שהם מבקשים הקלה ומשרד הבריאות הלך איתם, זה בסדר גמור, אנחנו בעד - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> הייתה בקשה שלנו? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה היה בקשה שלכם בדיונים על 1169 עוד לפני שהגיע החוק לכנסת בכלל. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> ממש לא נכון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אתם מוכנים לסמן לפי סעיף 26? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> עמדתנו ברורה בנושא הזה, זה כמו - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מעולה, אז אתם לא מוכנים. אנחנו נותרנו עם מצב שיש לנו יבואנים בלי קשר עם יצרן, מוצרים שמשווקים באירופה. הם לא יידעו להגיד מה מדינת הייצור ובטח לא איפה ארזו מחדש כי מה שיש להם, כל המידע שניתן להם זה מה שמסומן על המוצר. לכן ההצעה פה, אני אומר מה התוצאה, לא אכפת לי מה הדרך, התוצאה היא שאותם יבואנים יוכלו להיצמד לסימון האירופי, רק למוצרים שמשווקים באירופה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> יבואן נדרש להצהיר מה מדינת הייצור ברגע שהוא מצהיר לפנינה כשהוא מייבא את המוצר, זה מידע שיש בידיו, אין על זה מחלוקת. אתה יכול להסתכל על שירות המזון והם אומרים נכון, אז אני לא מבין את הטענה מהבחינה הזאת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ומה שהם יעשו זה הם יסתכלו על האריזה של המוצר וידווחו אותה, זה מה שהם יעשו. אתה משנה לו את ההגדרה פה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> זה בדיוק לפי אותה - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, כי אתה פה שינית לו את ההגדרה. זה מה שעשית, שינית את ההגדרה. במצב הקיים אין יבוא ללא קשר עם יצרן במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז מה אתם אומרים? אני לא מצליח להבין. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> צריך להבין מה הוא פתח, אנחנו כבר אחרי הדיון הזה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עכשיו הוא פתח, אני שואל שאלה, מה ההתנגדות? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם דנים בזה מחדש, זה מורכב, יש כמה וכמה אפשרויות. הרי מלכתחילה הנוסח שהובא, כבר כשהציגו לנו לא קיבלו את המנגנון האירופי השלם. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> נכון, גם יש הרבה רגולציות - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> שירות המזון אמר מראש ש - - - << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> נכון, זה סעיף מאוד אירופאי. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> יש שם איזה שהיא בעייתיות ביישום של זה, אפילו באירופה, ואז את הבעיה הזאת ניסו לפתור ומראש אמרו מדינת מקור או מקום מוצא בלי המגבלות שיש למקום מוצא שם, שזה לא יטעה את הצרכן, בלי כל המורכבות. ניסו לפשט, אמרו רגע אז אולי מדינת מקור רק, כי מדינת מקור יש היגיון איפה נעשה תהליך הייצור העיקרי, לא סתם. אנחנו מסכימים להכול, אבל שיהיה איזה שהוא רציונל הגיוני שיילך לפי כלל אחד, ואז אמרו טוב, בעצם נישאר עם מדינת מוצא, גם עם זה הסכמנו, אבל אי אפשר שני כללים, או זה או זה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני מסכימה לחלוטין עם מה שאמרה רוית, אני רק אגיד, גם עם הרצון לאמץ את אירופה ולעשות את זה הכי מדויק שיש יש אילוצים, במקרה הזה זה אילוץ מאוד משמעותי, א', צריך להבין את הסביבה שבה אנחנו נמצאים, הצרכן הישראלי, יש משמעות למקומיות. דבר נוסף, באירופה, בכל התעשייה יש להם מספר רגולציות שאנחנו עוד לא הבאנו אותן בנושא של ההגדרה, ה-PGI, יש להם משמעות למקומיות, ללוקליות, לדוגמה יש מוצרים, נגיד חלב, שאתה גם צריך לציין לא רק את המקור של החלב, על המוצרים החקלאיים, את זה לא הבאנו. אי אפשר יהיה לאכוף את זה, צריך לעשות ודאות גם ליבואנים, גם ליצרנים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל מה עושה היבואן שאין לו קשר עם היצרן? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ממי שהוא קונה, יש לו את המסמכים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> המי שהוא קונה אמר לו – מי שקונה עובד לפי הכללים של אירופה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כבודו, אני רוצה עוד נקודה אחת חשובה. גם ככה את הסימון צריך לתרגם לעברית, גם יצרן, גם יבואן שאין לו קשר עם היצרן, יש לו מסמכי עקיבות וכתוב לו ממי הוא קיבל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל כתוב לפי ההגדרה האירופית. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, לא כתוב לפי ההגדרה האירופית, שם היצרן חייב, זה ה-traceability, זה א'-ב'. כל ההבדל בין אירופה שאומרת שהיא מוכנה – traceability חייב להיות לך, אתה לא מחויב לסמן את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, זאת אומרת שהיבואן יודע. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> היבואן חייב לדעת וגם ככה זה סימון בעברית ובגלל שמדובר על סימון בעברית, הרי מה חייבתי את היבואן? היבואן חייב כשהוא מקבל אישור על כל מוצר לציין את ארץ המקור, אחרת הוא לא יקבל אישור. אז אם הוא יודע לסמן באישור אז מה הבעיה לסמן את זה במוצר? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כי יגיד לך גל התרגום של זה והתרגום מהמוצר שהוא קיבל. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, יש לי שאלה, ואם מחר יש ריקול על ידי היצרן באותה ארץ ייצור? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא צריך, אני אמרתי את זה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אנחנו מסכימים עם פנינה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גל, אני מקבל את העמדה שלהם בהקשר הזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שאלה פשוטה, מה הוא עושה? אני יבואן, אין לי קשר עם היצרן, כתוב לי על הפסטה שלי איטליה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה הקשר? יש לך את המידע, אתה יודע מה מדינת הייצור. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כתוב איטליה. אני מניח שזה איטליה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עזוב מה כתוב, לא, לא רק מניח, אתה גם יודע מאיפה המקור, נכון? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לפי ההגדרה של אירופה, לא לפי ההגדרה של ישראל, אני יודע. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אתה יודע איפה היצרן ואתה יודע גם איפה הוא ייצר את זה, כי זה חלק מהמסמכים שאתה צריך להביא למשרד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, יש לי הרבה יצרנים בהרבה מדינות. אני בסוף יכול לדעת שעל מוצר הפסטה כתוב איטליה. אם מבחינת ההגדרה של משרד הבריאות לכתוב איטליה זה בסדר, אז נישאר עם הבעיה של כל אלה שלא כתוב להם כלום ויכול להיות שזה המקרה הקטן שאפשר להחריג אותו, להגיד שזה בסדר, אבל צריך שיהיה ברור שאם כתוב לו איטליה אז גם פה הוא יכול להגיד איטליה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> פנינה, אני רוצה שתקשיבי. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני תמיד מקשיבה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> גל, אתה מחפש פרשנות משפטית, אני מציעה שתעשה אותה ואתה תראה שלא באמת יש בעיה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אי אפשר להשאיר את זה פתוח. אומר רז, יכול להיות שההצעה שלו היא גם טובה, שלא יראו הפרה אם סימנתי לפי אירופה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל יש פה איפכא מסתברא. << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> להיפך, זה האיפכא מסתברא. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בתחילת הדיונים הקראנו סעיף שמחייב את היבואן עם קשר עם היצרן, בלי קשר עם היצרן, להגיש הצהרה ובהצהרה הוא חייב להצהיר את מדינת הייצור, אז אם הוא יודע להצהיר בהצהרה אז מה הדיון הזה על הסימון? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא יידע להצהיר את מה שכתוב לו על המוצר, זה מספיק טוב? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מה זאת אומרת? אם זו מדינת הייצור אז כן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל באירופה אין הגדרה של מדינת הייצור, יש מדינת מקור, מדינת זה, מדינת זה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל יש לו מסמכים. את המידע הוא לא לומד רק מהסימון של המוצר, יש לו מסמכים נלווים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לו חובות שהוא חייב לקיים כיבואן. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> הוא חייב לדעת. אני הולכת לסופר, קונה מוצר וזהו? אין לי את כל ההיסטוריה? אז איך יש לי עקיבות? גל, הסימון הוא לא חזות הכול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם קיים אצלו וזה נקרא מדינת הייצור אז מה הבעיה? אני לא מבין. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני הבאתי את המוצר מצרפת ולפי הכללים של אירופה כתוב על המוצר איטליה, המוצר, בגלל כללי המקור, נארז מחדש בסין, אבל לפי אירופה כתוב צרפת. לפי ההגדרה שהמצאנו עכשיו הוא אמור לכתוב סין, איך הוא יודע? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מה? לא נכון. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> גל, המקור משתנה רק לגבי הרכיב העיקרי, זה רק אם הרכיב העיקרי מכיל יותר מ-50%. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, הוא קיבל מבחינתו בעקיבות המוצר יצא ממפעל באיטליה, לפי הכללים של אירופה הוא צריך לכתוב צרפת על המוצר, כי המקור הוא בעיקרו צרפתי אבל המפעל באיטליה, מה הוא עושה? << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> זה לא הכללים באירופה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש לך פה כללי מקור לפי הרכיב העיקרי, הרכיב העיקרי הוא מצרפת, המפעל באיטליה, מה הוא עושה? << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> הכללים האירופאיים ברורים, אם זה - - - << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> הוא צריך לציין, הרכיב העיקרי מצרפת, יוצר באיטליה. הוא חייב לרשום את שניהם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל הוא לא יודע, כתוב לו על המוצר - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל זה מה שיהיה כתוב לו על המוצר הצרפתי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> באירופה יהיה כתוב על המוצר צרפת ובארץ יהיה כתוב על המוצר איטליה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> למה? הוא הביא את זה ממדינת איטליה, מדינת ייצור היא איטליה. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> אבל היבואן לא חי מהסימון, הוא חי ממסמכים שהוא מקבל ממי שהוא מביא ממנו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מעולה, אז הוא מביא את אותו מוצר שבאירופה יהיה מסומן עליו שהוא מיוצר בצרפת ובישראל יהיה כתוב עליו מיוצר באיטליה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, אם על הסימון כתוב מיוצר בצרפת גם בסימון בישראל יהיה מיוצר בצרפת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, אבל אתם אומרים לו מדינת הייצור. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> במקרים שאתה אומר שלא מסומן כלום אז היבואן יסתכל על המסמכים שלו, על המסמכים המלווים את המשלוח וככה יציין את מדינת הייצור. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל זו לא הדוגמה שציינתי. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זאת הדוגמה, גל, וכל שאר הדוגמאות האחרות הן היפותטיות ולא רלוונטיות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם זה המצב אז אין טעם להתעכב. אם זה באמת היפותטי ולא קיים אז אני לא נכנס עכשיו למקרה שהוא לא קיים. אלא אם כן תבוא ותגיד, בדקתי, זה פופולרי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא יודע להגיד שזה פופולרי, אני יודע להגיד שהכללים של אירופה שונים מ - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני יודע דבר אחד, שאם אותו יבואן יסתכל בסוף כשהוא מביא את המידע למשרד, כחלק מהפרוטוקולים שהוא צריך למלא הוא מביא גם את המידע איפה זה יוצר, הוא יצטרך לכתוב את היצרן הזה. במקרה כל כך מסובך שבו אתה אומר שאתה לא יודע, אז תהיה אולי אנומליה בין צרפת לארץ על מוצר אחד ל-2,000. לא יודע, לא מטריד אותי כל כך. << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> אבל עדיין כמידע נוסף, יהיה כתוב מיוצר על ידי כך וכך וכך, אם הוא ירצה ויוכל כמידע נוסף, לא במקום, יכתוב ארץ מקור צרפת, אף אחד לא יבוא אליו בטענות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא יהיה חלק מהחובה כאילו? << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> כן, כמידע נוסף. בקפה זה קלאסי, זה מיוצר X אבל ארץ מקור הפולים זה ברזיל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זהו, החלטנו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו נשארים עם מדינת הייצור ויש לנו שאלה לגבי ההגדרה מהי אריזה מחדש. אנחנו נחזור לזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בדיוק. רבותיי, ממשיכים הלאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו מגיעים עכשיו לפרט (8) החדש והוא מתקן, במקום מה שהיה בעבר לגבי הפול, סימון אלרגנים, תהיה לנו פה הוראה שתקבע ככה: בסעיף 10 בנספח 3, אחרי פרט 6 יקראו: "7. מזונות המכילים פול (Vicia Faba) ומוצריו. הסוג או קטגוריית המזון זה מזונות המכילים פול, (Vicia Faba) ומוצריו. פרטי סימון, "מכיל פול, אינו מיועד לסובלים מחוסר באנזים F6PD". הסימון יתווסף מיד לאחר רשימת הרכיבים ובהיעדרה – בצמוד לשם המזון". למעשה במקום שזה יהיה ברשימת האלרגנים, זה לא באלרגנים, זה סימון נוסף שנדרש לגבי סוגי מזון מסוימים ולכן זה עכשיו בנספח 3 ולא בנספח האלרגנים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה יותר טוב מבחינה פיזית, רק שינינו מיקום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה מאוד משמעותי, כי לא צריך לסמן את זה במודגש. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> יש לנו הערת ניסוח, במקום 'מזונות המכילים פול', מזון שפול הוא אחד מרכיביו. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מה ההבדל? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כי זה ברור שאנחנו מדברים על פול כרכיב. אם אין הבדל אז אין הבדל. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו חושבים שההגדרה שלנו טובה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> רק כדי להימנע מפרשנות עדיין שזה לא ב'עלול להכיל' וכן הלאה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נועה, להחלטתך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם לא רוצים לשנות? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני לא מוצאת את ההבדל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא יודעת, כשאת אומרת רכיב יכול להיות שאת מדברת על כמות מסוימת ולעומת זאת אם אנחנו אומרים פול ומוצריו אולי אנחנו יכולים להגיע לרמות יותר קטנות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מעדיף להחמיר מאשר להקל. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לא, זה עלול להשתמע, הרי זה ברור לכולם שאנחנו מדברים כשהפול הוא רכיב במזון. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כשהרכיב נדרש להופיע ברשימת הרכיבים, זה צריך להיות העיקרון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת השאלה, זה מה שמדאיג אותי, כי אם הפרשנות היא שאנחנו כותבים שהוא חייב להופיע ברשימת הרכיבים, אני לא יודעת מה הדבר הזה אומר. שירות המזון בוודאי יודע. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> נכון, נוכחות מכוונת, בוודאי. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> נוכחות מכוונת, כל כמות. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> נכון, חלק מהמתכון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> נעה חושבת שצריך כמות מסוימת ומעלה. לא, ברגע שהנוכחות קיימת אז צריך לסמן אותה. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נוכחות מכוונת? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, זה לא ניסוח טוב. רכיב. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> את אמרת קודם משהו, שפול הוא אחד מרכיביו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למישהו יש בעיה עם זה? כאשר הוא רכיב? אין בעיה? אוקיי. תודה רבה, ממשיכים הלאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אנחנו אומרים, זה לא מזונות המכילים פול, אלא מזון שפול הוא אחד מרכיביו. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> שפול ומוצריו זה אחד מהרכיבים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שפול ומוצריו הוא אחד מרכיביו. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, אבל אנחנו הקדשנו לזה מחשבה כי לקחנו את נספח 3 מתוך 1169 ומשם לקחנו את ההגדרה. את הניסוח לקחנו, מזונות המכילים ממתיק או ממתיקים מורשים, מזונות המכילים תוספת סוכרים, ולכן נצמדנו להגדרות האלה. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> אבל הם חוששים ממכילים שזה גם בא מזיהום צולב. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל זה לא ברשימת האלרגנים. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> בסדר, אבל מזה הם חוששים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> נספח 3 מסונף לסעיף 10 וסעיף 10 מדבר על רכיבים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> למה להפריד בנוסח מאחרים? << אורח >> שרון גוטמן טרדולר: << אורח >> מה זה אומר על ה - - - ששם זה לא רכיב? אם אני משנה בתוך אותו נספח את המינוח זה מעלה שאלות, את צריכה להיות קוהרנטית בניסוח. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> את אומרת ברגע שזה בנספח 3 - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נכון, אז אין לך את הבעיה של העלול להכיל. << אורח >> שרון גוטמן טרדולר: << אורח >> באף מקום בנספח לא כתוב את המילה רכיב, זה אותו רעיון בכל המזונות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז אתם אומרים ברמת העיקרון הכוונה היא רק כשהוא נדרש להיות מסומן כרכיב, זאת הכוונה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ברור, כשהוא מכיל, לא עלול להכיל. אם היינו חושבים עלול להכיל היינו שמים אותו בנספח של האלרגנים ולא בנספח הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אפשר להגיד מזונות המכילים רכיב של פול או מוצריו? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם זה ברמת ניסוח תסדרו את זה אחרי זה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה ברמת ניסוח, אבל לא צריך להביא את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא רוצה להתעכב על זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסעיף הבא זה סעיף 29 שדיברנו עליו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> המהות תיקנו, אני אזכיר לך, היה דיון על זה ותיקנו והחלטנו שרק פול ולא 'עלול ל-', קיימנו על זה דיון מהותי. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אבל אנחנו חוששים שזה יחזור בדלת האחורית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא יחזור, המטרה היא אותה מטרה ונאמנת עליי נעה שהיא תעשה את הניסוח המתאים לרוח הדברים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> הגענו לסעיף 29. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני אקריא את מה שאני אקריא אבל אנחנו נצטרך לעשות התאמות בנוסח, כי לא נחליף את כלל תת סעיף 1, אבל נצטרך להגיד באיזה שהיא צורה שבנוסף למה שמופיע, שזה לא יחול על מזונות שנמצאים בחקיקה שב-(ב) אז הוא לא יחול גם על תוספי מזון אשר לגביהם יסומן מידע תזונתי כמפורט להלן רק לעניין הוויטמינים והמינרליים שנמצאים בהם בכמות משמעותית כאמור בסעיף 2 לחלק א' לנספח 13. ועכשיו יש לנו פה מה יפורט. (1) זה שם הוויטמין או המינרל כפי שמפורט בסעיף 1 לחלק א' לנספח 13; (2) תכולה של מנת הצריכה היומית המומלצת לשימוש לפי הוראות היצרן המבוטאת ביחידות המשקל המפורטות לצד אותו ויטמין או מינרל בסעיף 1 לחלק א' של נספח 13; (3) שיעור באחוזים של התכולה כאמור בפסקה (2) מתוך ערכי הייחוס של הצריכה היומית הכוללת כפי שקבועה בסעיף 1 לחלק א' לנספח 13. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> אנחנו צריכים פה למחוק בהתחלה, לפני (1) את המילים 'בכמות משמעותית, כמות כאמור בסעיף 2 לחלק א' בנספח 13'. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש שם את סעיף 2 עם הכמות המשמעותית. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> העניין של כמות משמעותית בסימון התזונתי של תוספי תזונה זה לא עיקרון שתופס, אלא רק בסימון תזונתי של מוצרים רגילים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את אומרת שצריך להתעלם מסעיף 2? << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> כן, צריך למחוק את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז בעצם צריך גם להתגבר על סעיף 2? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> צריך להפוך את זה ל'בכל כמות שהיא'. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו אומרים 'בכל כמות שהיא', אבל זה אומר שאנחנו מבטלים גם את תת סעיף 2 בכלל? הוא לא צריך לחול. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו צריכים להגיד שנמצאים בכל כמות שהיא. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> מה עם המגבלה של 10 קילו קלוריות? זה קשור לפה, למקום אחר? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> המגבלה באה ואומרת, ברגע שאנחנו מאמצים את התקנות של תוספי תזונה אז לא יהיה סימון תזונתי גם ברמה מעל 10 קלוריות, זאת המשמעות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> ולכן זה מאבד רלוונטיות. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> תוספי תזונה כיום מוסדרים בתוספת השלישית בתקנות, פרט 16 מדבר על סימון תזונתי, הוא מדבר על סימון תזונתי בפיצול, למה שפחות מ-10 קלוריות לא נדרש סימון תזונתי, למה שיותר נדרש גם מיקרונוטריאנט וגם מקרונוטריאנט. העיקרון הזה של מקרונוטריאנט לתוספי תזונה הוא זניח, הוא לא רלוונטי, גם לא מקובל באירופה, אז אנחנו מיישרים קו, לא יהיה אצלנו את הפיצול. תוספי תזונה שמכילים ויטמינים ומינרליים יופנו לסימון התזונתי לפי 1169 לעניין ויטמינים ומינרליים. ההסדרה של זה נעשית דרך ערכי הייחוס NRV בנספח 13, שם מפורטים כל הוויטמינים והמינרליים, היחידות שלהם, שמהם אנחנו צריכים לגזור את הסימון התזונתי של תוספי תזונה. אני אסביר, תוספי תזונה בסימון התזונתי שלהם יהיו כדלקמן, שלושה טורים, שם הוויטמין או המינרל, היחידות שלו והכמות לצריכה יומית מומלצת לפי היצרן של תוספי התזונה, ליום. היום זה ליחידה. אם יש לי לדוגמה שתי קפסולות, כל אחת מהן 10 מיליגרם של ויטמין C, הכמות היומית 20 מיליגרם. את זה אני צריכה לבטא גם בעמודה שלישית כאחוז מהצריכה היומית המומלצת,NRV, שבנספח 13. אם יש לי בסך הכול 80, 20 חלקי 80 אני מקבלת רבע, אני צריכה לכתוב שם 25%. זה על מנת שצרכן תוספי התזונה יוכל להבין כמה ויטמין C הוא צריך מסך ההמלצה היומית הכוללת לוויטמין הזה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אז אנחנו מחריגים פה מתקנה 1169 לגבי סימון ויטמינים ומינרליים? << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> לא, לגבי מקרונוטריאנט, חלבונים, שומנים, סוכרים, ומחייבים את אופן הסימון המיוחד ל - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בסדר גמור. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> מה שעכשיו הסברתי יהיה במקום הנוהג היום של תקנות בסעיף 16. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אין הערות על זה יותר? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> האמת שאנחנו ראינו את זה אתמול לראשונה ב-22:00 אז אנחנו הספקנו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זו השעה שנעה התחילה לעבוד, רק שתדעי. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כן נתנו לנו הערה על הכפל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רבותיי, עד כאן התיקונים ל-1169 ועד כאן גם להיום. ביום ראשון יש לנו את הוועדה המייעצת. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> חומרי טעם וריח, עיצומים כספיים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שאריות חומרי הדברה נקריא ביום שלישי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חשוב לי לחדד לקראת יום ראשון מה הנקודות שאנחנו צריכים לסגור. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> גם ליסטריה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> לא לשכוח חומרי טעם וריח. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> על ליסטריה אנחנו לא דנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למתי את מחכה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לליסטריה אין לנו מה לחכות. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> הייתה את ההצעה של גל בנושא הזה והם אמרו שהם ידונו בזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מה שאני זוכר. לא יהיה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לנו את הוועדה המייעצת, אנחנו צריכים לחזור על ההוראות לגבי האנזימים ולגבי חומרי טעם וריח. הקרינה המייננת סגרנו, אבל יש תיקון שביקש משרד החקלאות. אנחנו צריכים לחזור ולהודיע על הסיכום לגבי הנושא של התובענות הייצוגיות והיו לנו עוד דברים קטנים כמו הנושא של כתובת הדואר האלקטרוני, המען הדיגיטלי, למשלוח הבדיקות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> משרד הבריאות, אני רוצה שתשמעו כי אנחנו רוצים שתבואו עם זה מוכנים ביום ראשון. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> היה לנו את האישור לעשר שנים שגם היה נוסח שאנחנו צריכים ל - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> האישור לעשר שנים קראנו. הוראת מעבר, אמרנו שאנחנו לא יכולים. כל הוראות המעבר, עוד לא דנו בהן. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> מה עם רשימת החיקוקים שמתבטלת? אמרו שיעבירו רשימת חיקוקים שצפויה להתבטל עם הכניסה לתוקף. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> תודה רבה, חגית. גם על זה עובדים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש תיקון שנדרש לגבי הממיסים, יש בעיה עם הממיסים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> פנינה, אני רוצה שתקשיבו לדברים שאנחנו רוצים להיות ערוכים אליהם ביום ראשון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> וכמובן יש לנו את המסרים התזונתיים, נושא קטן ששכחנו, ואת חומרי ההדברה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> ולא לשכוח ממשרד המשפטים את הנושא של התביעות הייצוגיות, זה עוד לא סגור. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> הצעתי נוסח, זה נסגר, לא? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, הנוסח לא מקובל. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> על מי הוא לא מקובל? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא פותח את זה עכשיו. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> רק נחזור בתמצית, מה החובות שלנו ליום ראשון? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ועדה מייעצת, אנזימים, חומרי טעם וריח, קרינה מייננת, תובענות ייצוגיות. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל קראנו את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל יש פה דברים שצריך תיקונים קטנים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> תיקונים של מי? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני, בסופו של דבר אנחנו מנהלים עכשיו את הישיבה שננהל ביום ראשון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תובענות ייצוגיות, מען אלקטרוני, ממיסים ואני מקווה שתהיו מוכנים עם מסרים תזונתיים. שאריות חומרי הדברה יהיה ביום שלישי. תהיו מוכנים על הדברים האלה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> ב-1169 יש משהו אחד קטן. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו היינו מעדיפים שביום ראשון יהיה את המסרים, לגמור את הדברים הגדולים ואז להשאיר את הפינישים כי בסוף אנחנו לא נספיק לדברים המהותיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מקווה שתבואו מוכנים. אם תבואו מוכנים ותנהלו שיח עם כולם אז יהיה פה הרבה יותר מהר. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> ב-1169 בסעיף 13 כתוב בסעיף (30), תקנה 1169 בתת סעיף 1, אחרי פסקה (ב) יבוא "נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב)", זו אחת ההחרגות לגבי מזונות לתינוקות, כתוב פה לעניין תרכובות מזון לתינוקות, תרכובות מזון לפעוטות או מזון ייעודי עבורם תהיה חובת סימון בלה בלה. בלי להיכנס לפרטים אנחנו רוצים - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את רוצה הגדרה של תרכובות מזון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לא, יש כבר הגדרה, הכול בסדר, המזונות המשלימים חסרים פה. זה אמור להחריג גם את המזונות המשלימים בדיוק כמו שסעיף 32, סעיף (16) להצעת החוק. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל לא הקראנו את זה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם לא הקריאו אז לא הקריאו, אבל היא אמרה שהיא סיימה את ההקראות לגבי 1169. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון, סיימתי את ההקראות, לכן אני לא רואה איפה את קוראת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כמה פעמים מחריגים מזונות לתינוקות, לגבי הסעיף הספציפי הזה זו החרגה של סעיף 30, תת סעיף 1, טור ג', סעיף (13), אנחנו מבקשים שהוא יתייחס גם למזונות משלימים. כרגע זה לא ברור מהניסוח, בדיוק כמו בטור ג' סעיף (16) החרגה של סעיף 32 שאומרת במזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות ובכלל זה תרכובות מזון לתינוקות. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> תשלחי לנו את התיקון הזה ואנחנו נבדוק אותו. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כי זה העניין של סימון של ויטמינים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו עשינו את זה בשום שכל ואם טעינו אז אנחנו רוצים לבדוק, לא על רגל אחת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תנהלו שיח אחרי הוועדה בעניין הזה. עד כאן להיום, תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:30. << סיום >>