פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 4 ישיבה משותפת של הוועדה לענייני ביקורת המדינה וועדת החוץ והביטחון 29/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 143 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה פרוטוקול מס' 233 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שני, כ"ג בתמוז התשפ"ד (29 ביולי 2024), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה), דוח שנתי 70ג - דיון מעקב << נושא >> נכחו: חברי הכנסת: מיקי לוי – יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה יולי יואל אדלשטיין – יו"ר ועדת חוץ וביטחון טלי גוטליב מאיר כהן גלעד קריב בועז ביסמוט מטי צרפתי הרכבי אפרת רייטן עמית הלוי זאב אלקין נסים ואטורי יבגני סובה שרון ניר רון כץ יואב סגלוביץ' מירב כהן אוהד טל צבי סוכות מוזמנים: איתן דהן – מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון, משרד מבקר המדינה איל זוננפלד – מנהל אגף, משרד מבקר המדינה כרמל קרני – סגנית מנהל אגף, משרד מבקר המדינה מירב שמואלי-אלנקווה – סגנית מנהל אגף לביקורת השלטון המקומי, משרד מבקר המדינה יניב פרץ – מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה חגי לדרר – סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה אליעזר מרום – פרויקטור הצפון, משרד ראש הממשלה דויד סויסה – ר' מנהלת אופק צפוני, משרד הביטחון גיל גלרון – ר' מנהלת פרויקט מגן צפון, משרד הביטחון יהונתן אלשיך – ר' ענף פרויקטים בפקע''ר, משרד הביטחון סאמר זיידאן – רת''ח מבצעים, רשות החירום הלאומית חיים נודלמן – מנהל אגף א' הערכות לשעת חירום, המשרד לביטחון לאומי צחי לוגסי – מ"מ רח"ט איסוף וחקירות, כבאות והצלה לישראל אבי בן זקן – קצין אג״מ מחוז דרום, כבאות והצלה לישראל יאשי יעקב סער – מנהל אגף בכיר רישוי תקנות ומכונים, מינהל התכנון חנית מויאל – מנהלת אגף פיתוח תהליכי רישוי, מינהל התכנון עלי בינג – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר אריאל הבר – רכז ביטחון באג"ת, משרד האוצר אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, רשות המיסים כפיר איבגי – מנהל אגף ביטחון, חירום, מידע וסייבר, משרד התיירות אליהו רגב – מנהל מינהל החירום, משרד הפנים אלון ביטון – ראש תחום בטחון, מרכז השלטון האזורי אייל רייז – סגן ראש המועצה, מועצה אזורית מטה אשר שמעון גואטה – ראש מועצה, מועצה אזורית מעלה יוסף מומי ברקליפה – יו"ר ועד מקומי מנות בני בן-מובחר – ראש המועצה האזורית מבואות החרמון יוחאי וג'ימה – ראש מינהל בטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי סרג' קורישא – ראש המועצה כפר שמריהו ויו"ר ועדת בטחון במש"מ חגי קורח – מזכ"ל המטה למיגון העורף אהרון גמזו – ממייסדי פורום מגן עוטף לבנון איילת השחר סיידוף – אימהות בחזית דן רוזנטל – התנועה לחופש המידע הדס קלדרון – משפחות החטופים סהר קלדרון – שוחררה משבי חמאס ארז קלדרון – שוחרר משבי חמאס חן אביגדורי – משפחתו שוחררה משבי חמאס יזהר ליפשיץ – בנו של עודד ליפשיץ שנרצח בעזה שמעון אור – דודו של אבינתן אור החטוף בעזה יחי יהוד – אביהם של ארבל החטופה בעזה ודולב שנרצח בשבי. חנה כהן – דודתה של ענבר היימן חטופה שנרצחה בעזה מיכל גורפינקל – אימהות בחזית תומר – תושב שכונת כפר שלם בתל אביב מנהלי הוועדות: פלורינה הלמן לוין אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: איה לינצ'בסקי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה), דוח שנתי 70ג - דיון מעקב << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוקר טוב לכולם, היום, יום שני, כ"ג בתמוז תשפ"ד, היום ה-297 למלחמה, 1622 חללים ונרצחים, 689 חללי צה"ל זכרם לברכה. 864 אזרחים, 53 מתוכם ילדים זכרם לברכה. 69 חללי משטרה ושב"כ זכרם לברכה, 115 חטופים עדיין בשבי מפלצות החמאס. אני מתפלל שצה"ל יכריע את המלחמה והם ישובו במהרה לביתם. אני רוצה לתת את רשות הדיבור בהתחלה למשפחות החטופים, משפחת קלדרון בבקשה. << אורח >> הדס קלדרון: << אורח >> (הקרנה של סרט) שלום, אני הדס קלדון מקיבוץ ניר עוז. הגענו לכאן חמישה, אני וארבעת ילדיי גאיה, רותם, סהר, ארז וחברתי עדנה אתרוג. לא היה פשוט להביא אותם היום. באנו את כל הדרך מהדרום, עלינו למשכן המכובד הזה אשר אמון ואמור לייצג אותנו, האזרחים ולשמור על החוזה הבסיסי בין האזרח למדינתו. למה אנחנו פה היום? אנחנו פה היום כי החוזה הזה הופר בגסות, נשבר ונרמס. ב-7 לאוקטובר לא הייתה לנו מדינה. ב-7 לאוקטובר היינו חשופים, ערומים לפוגרום, לשואה. הותר דמנו, הופקרנו. מאז, המדינה מחויבת לנו כפליים. היום, 297 יום אחרי, לתדהמתנו כולנו עדיין מופקרים, בני ערובה של המדינה. ביום ההוא הילדים שלי נחטפו עם אבא שלהם וחזרו לאחר 52 יום של גיהינום. ביום הוא נחטפה תמימותם לעד. הם אבדו את האמון הבסיסי בבני אדם, בעצמם, ביקום ובמדינה שלהם. הגוף שלהם פה אבל הנפש עדיין שם, בעזה. אמון, אתם יודעים, זה דבר שיכול להשתקם, אמון אפשר לבנות מחדש, אבל איך? איך הילדים שלי יכולים לחזור לעצמם, לשגרתם, לשפיותם, לאמון במדינתם, אם אבא שלהם עדיין חי ושם אחרי 297 יום, איך? אבא שלהם חי, חטוף במנהרות, אבל הממשלה לא רוצה להחזיר אותו. אבא שלהם אזרח טוב, נלחם במלחמות ישראל, שילם מיסים, נתן נשמתו למדינתו, לביתו, לילדיו, למה אין לו מדינה וגב מאחוריו? עשרה חודשים בלי שהוא צוחק, משחק, מטייל, מחבק ודואג להם. נהפוך הוא, הילדים האלה דואגים לו. הם בורחים יום יום דקה דקה מבשורה, בזמן שאתם בורחים מאחריות. אחריות להחזיר את אבא שלהם הביתה. איך אני יודעת את זה? כי אתם לא הופכים את הבית הזה. אתם לא מציבים אולטימטום. לא מאיימים על פירוק אם לא תחתם עסקה. מה אתם כן? אתם יוצאים לחופשה, לפגרה ארוכה בזמן שהמדינה בוערת, מדממת, המדינה, המשפחות והילדים שלי, בזמן שהם מתפגרים שם. האם הייתם מעלים בדעתכם לרגע לשבת בחופשה בכינרת או בחו"ל אם הבן, הבת, אבא או סבא שלכם היה שם? אני מחכה לתשובה. ראש הממשלה נואם בקונגרס לתפארת מדינת ישראל. 55 דקות, מסע שיווק ללא בשורה לחטופים, ללא תזכורת אפילו פעם אחת למילה "עסקה", אפס, בו בזמן שאנחנו עוברים מבית עלמין לבית עלמין וקוברים שוב ושוב את היקרים שלנו, את החברים שלנו, את הסבים שלנו, את האהבות שלנו, את הפאקינג ילדים שלנו. חיים, יורם, קופר, דולב של יחי, מיה, רביד, אורן ועוד רבים רבים טובים ויקרים, זו המציאות שלנו, זו האמת. לכן אל תתרגשו ממילים כמו ניצחון, גבורה, הצלחה, תהילה, תתרגשו ממילה אחת, אני מתחננת, עסקה. עסקה החזירה לי את שני הילדים המופלאים שלי, זה מה שהחזיר לי אותם ועוד 110 חטופים. אני פונה אליכם יולי אדלשטיין, מיקי, כל אחד ואחד מכם, מה אני אמורה לומר להם? אין לי שום הסבר משכנע טוב ומניח את הדעת, אין לי. מדוע לאבא שלהם יש תג מחיר? מדוע אין משמעות לחיים שלו? מדוע אין מדינה וגב מאחוריו? מדוע שכחו, ויתרו מפקירים אותו למותו, בבקשה תסבירו להם אתם. הם פה די לקבל תשובה, רגע לפני שאתם יוצאים לחופשה, כי לי, לצערי נגמרו המילים. נגמרו. תודה. << אורח >> סהר קלדרון: << אורח >> אני סהר קלדרון, בת 17 וחזרתי מהשבי אחרי 52 יום. אני פה כדי לשאול אותכם איך אתם מעיזים לצאת לפגרה של שלושה חודשים? איך? אבר שלי זרוק בעזה וסובל כבר 297 פאקינג ימים. נלקחו ממנו החופש והזכויות שמגיעות לו. עוד רגע שכבר שנה שלמה מאיימים על אבא שלי עם קנה של אקדח על הראש. כל יום וכל דקה ואתם מדברים אתי על לצאת לפגרה? איך אתם מסוגלים בכלל? איך אני יכולה להמשיך לחיות כל יום בידיעה שאבא שלי נמצא במקום המזעזע הזה? אני יודעת שאבא שלי עובר התעללות פיזית ונפשית כי הייתי אתו. אתם יודעים מה זה בכלל? אני ילדה בת 17 שאמורה לחוות את הנעורים כמו כל נערה אחרת ובמקום זה אני מלווה כל יום ברגשות אשם, כל יום. אני יודעת שאבא שלי חי ואני יודעת שיכולים להחזיר אותו, אז למה לא מחזירים אותו כבר? אני פה היום, ממשיכה להילחם על אבא שלי וכבר נגמרו לי המילים ואני לא יודעת מה להגיד. אני רק מבקשת שתחשבו רגע עם עצמכם ותשימו את עצמכם במקום שלי, מה הייתם עושים במקומי? אני רוצה את אבא שלי חי בחזרה. << אורח >> חן אביגדורי: << אורח >> נכבדיי, חברי הכנסת, אף אחד מכם ואף אחד מחברי הממשלה לא עשה טובה לסהר שהחזיר אותה בעסקה, לא עשה טובה להדס שהחזיר לה את שני הילדים ולא יעשה טובה שיחזיר את אבא שלהם אליהם. באיזה עולם, באיזו מדינה אנחנו חיים, שהילדה הזאת במקום להתעסק בשיקום של עצמה אחרי 54 ימי שבי, במשמרת שלכם, צריכה לבוא לפה ולשכנע אותכם לשחרר את אבא שלה? עד מתי אתם תמשיכו עם העוד לחץ, עוד לא בשלו התנאים, כן בשלו התנאים? אין שום מניעה, לדעת כל ראשי מערכת הביטחון, לא ללכת לעסקה. העסקה הזאת תציל חיים. היא תציל את החיים של אבא של סהר. כל יום שאתם, חברי הכנסת, נותנים גב לגרירת הרגלים ולמשיכת הזמנים, כל יום שאתם לא דופקים על השולחן ועל הדלת של לשכת ראש הממשלה ואומרים לעשות עכשיו את העסקה, זה יום שאתם דנים בו אנשים לאונס ולמוות ושזה יהיה על הידיים שלכם. אתם נבחרי ציבור, שכחתם מה הציבור רוצה? שכחתם 115 אנשים שהם הציבור? שכחתם להציל חיים. למוטט את החמאס אפשר אחר כך. להיכנס בלבנון חייבים, אבל קודם כל תצילו את האנשים האלה ותצילו את המדינה שלנו. אף אחד לא עושה לאף אחד טובה. אף אחד, בכל החדר הזה, לא רוצה לגדול במדינה ששיעורי האזרחות בה יהיו איך ויתרנו על 115 חטופים והגענו למצב שהמדינה מפקירה אזרחיה. כי זה שיעור ההיסטוריה שילמד. כל אחד ואחד שכלוב לו חבר כנסת או שר, זה יהיה רשום על השם שלו. סליחה שלא הצגתי את עצמי, שמי חן אביגדורי, אשתי שרון והבת שלי נועם חזרה בעסקה ארבעה ימים לפני סהר וארז וגם להם אף אחד לא עשה טובה. היה דיבור שהם רק סובלים, הם לא מתים, אחר כך היה תיקון של הציטוט, אני מקבל את התיקון. אני רוצה שניקח כולנו רגע ואקרא לכם את כל שמות החטופים שהופקרו ב-7 לאוקטובר, נכנסו על רגליהם חיים ונושמים לעזה ואו שיצאו משם בארונות בחילוץ, או שהם עדיין שם: נועה מרציאנו ז"ל, יותם חיים ז"ל, אלון שמריז ז"ל, סאמר טללקה ז"ל, אלעד קציר ז"ל, גיא אילוז ז"ל, סהר ברוך ז"ל, איתי סבירסקי ז"ל, יוסי שרעבי ז"ל, יורם מצגר ז"ל, עמירם קופר ז"ל, חיים פרי ז"ל, נדב פופלוול ז"ל, אלכס דנציג ז"ל, רון שרמן ז"ל, אליה טולדנו ז"ל, ניק בייזר ז"ל ויגב בוכשטב ז"ל. 20 חטופים שהדם שלהם על מי שמעכב, שממסמס, שמושך, שמטרפד, שמחבל בעסקה. תבחרו איזה תואר שבא לכם. תשעה חודשים, חלאס, תוציאו אותם משם, תעשו אחרי זה מה שאתם רוצים באיזה חזית שאתם רוצים, אני מתחייב לתת גב למה שאתם רוצים, תודה. << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> אין לי מה להוסיף על מה שקורה, הייתי רוצה לומר כמה מילים על נושא הדיון, היערכות להגנה של טילים ורקטות - דיון מעקב. ההורים שלי חיו ברצועת עזה וקבלו טילים ורקטות ב-15 שנה האחרונות ומיגנו אותם לדעת. אבא שלי גם היה חלק מהמאבק של מגן לעורף שניסו להכניס מערכות לייזר של 1,000 מגה ואט לאורך עשרות שנים והוא הקריא לי את מספר ראשי הנפץ שיש לצד השני, איך הם מתחמשים, מה סיכוי שלנו וכמה מאות מיליארדים יעלה לנו כדי להוריד חביות פרימיטיביות כשאנחנו נייצר במיליון דולר. כמה טכנולוגיה מדהימה יש לנו ופרסי ישראל על היכולת להכניס טיל קטן לנקודה אבל כמה זה לא כלכלי ונקרוס. כמה אין לנו סיכוי להוריד את הפצמ"רים שהוא חטף, היו לו 2 שניות לברוח לממ"ד וזה רק מערכת לייזר יכלה לעשות. כמה היינו יכולים בדור 8 וכמה אנחנו תעשיות ביטחוניות שיש להם מדינה, כמה אנשים מרוויחים מהסיפור הזה וכמה נמכור נשק בגלל שירו עלינו 300 טילים מכיוון איראן וכמה וכמה וכמה. הוא עכשיו בתוך עזה והסיפורים האלה יישארו סיפורים והפצמ"רים ממשיכים ליפול ויהיו אנשים שיעשו מיליונים ותעשיות שיעשו מיליארדים ואולי זה גם יהיה הקטר הבא והציניות נמשכת. אני חושב שבסוף, כשהגענו לתקומה, יש פה אנשים שהתבלבלו לאורך הדרך, זכו גם בהרבה פרסים אבל התבלבלו. יש לנו אנשים שהופקרו וחובתנו להוציא אותם ולהתחיל להתקן פה מהשורש את הדברים. מי שיודע על מה אני מדבר, יודע ומי שלא לא, אולי זה לא פופולרי עכשיו, כי החטופים זה עלה תאנה שאפשר להוציא, להילחם עוד שנים רבות עד אחרון החטופים ולהחזיר את כולם וזה כאילו העניין. אבל מסביבנו יש את קליפות הבצל ומרצחים וטילים ומרחק של אלפים שלא אוהבים אותנו פה. אנחנו איכשהו התבלבלנו בדרך ועכשיו אפילו המצפון היהודי שלנו מתבלבל. זה מאכזב אבל חייבים לתקן פה מהשורש. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אני שמעון אור, דוד של אבינתן אור, אחי התאום הוא האבא, דיצה היא גיסתי. אני מסתכל על התמונה של עופר ואני תוהה לעצמי, יכול להיות שאבינתן ועופר נמצאים ביחד במנהרות עם סנוואר? אני לא יודע. כי שניהם גברים, חזקים, בוגרים, אני לא יודע איפה הם נמצאים. על אבינתן אנחנו לא יודעים כלום על מה קורה אתו. אני יודע שאנחנו נמצאים באותו מצב אבל חלוקים כנראה על הדרך שצריך להוציא אותם, אבל זה לא משנה כלום. אני רוצה לספר מה קרה עם גיסתי דיצה, היא הייתה במשלחת עם ראש הממשלה. כל אחד דיבר בתורו וכשהיא דיברה מולו היא אמרה לו שהעסקה שהוא מציע, לא מה שחמאס מציע, שהוא מציע, מבחינתה זו עסקת הפקרה. כלומר, זה הולך להפקיר את אבינתן. מבחינת דיצה וגם מבחינתי, זה גם מפקיר את עופר, מבחינת איך שאנחנו חושבים, כי הוא גם בגברים, הוא לא הולך להיות בפעימה הראשונה, אלא רק בשנייה. עשו סבב ואז ראש הממשלה דיבר והוא הישיר מבט לדיצה והיא סיפרה לי שהוא אמר לה, אנחנו נצטרך לעשות החלטות כואבות, כלומר, שתי פעימות. שוב, אנחנו חושבים שברגע שתהיה פעימה ראשונה ומנופי הלחץ ירדו, לא נקבל את האחרים. אנחנו חושבים ככה בדם שלנו, אבינתן, עופר וכל יתר החטופים. נכון שאחרים חושבים אחרת. היא לא סבלה לשמוע את זה והיא כתבה לי בווטסאפ באותו רגע, ראש הממשלה ויתר על אבינתן. אחר כך אנחנו מגיעים לפה ושומעים שראש הממשלה לא מוכן לוותר על פילדלפי, לא מוכן לוותר על ציר נצרים ושתהיה ביקורת או בקרה במעבר מדרום לצפון. אני אומר לעצמי, לפחות את זה הוא עושה בשביל להחזיר את אבינתן, לפחות הוא משאיר חתיכת לחץ קטן, שאני לא מאמין בו, אבל לפחות את זה. אז אני רואה כותרות בעיתונים, שלנו, שכותבים, נתניהו מטרפד את העסקה. נתניהו מוסיף תנאים שלא היו לפני כן. אני אומר, לעזאזל, הוא זרק בוטן קטן לדיצה, בוטן קטן ל-100 החטופים כי היא אמרה לו שהוא מפקיר את הבן שלה אז הוא זרק בוטן, אמר, לפחות אני אשאיר מנוף קטן כדי שאחר כך לא ייתממו ויגידו מצטערים, אנחנו לא יודעים איפה נמצאים כל ה-100 חטופים, או שלא רוצים להחזיר אותם וימשכו את זה שנים. אז במקום להגיד אוקיי, לפחות הוא לא מסכים אבל מנסה לתת מענה למי שלא מסכים ופוחד שכל ה-100 חטופים האחרים לא יהיו, אז כולם יורקים עליו ואומרים לו שהוא מפקיר את החטופים ומונע את העסקה. אבל למה הוא מונע את העסקה? הוא מונע את העסקה, כי הוא מאמין, לפחות בחלקו, שאת ה-100 חטופים הוא צריך גם להחזיר, את אבינתן הוא גם חייב להחזיר. אנחנו חושבים שגם מה שהוא אומר זו הפקרה. אנחנו באותה סירה, אני אומר את זה מדם לבי. אני לא רוצה להגיד נגד משיהו. אבל אנחנו באמת מאמינים שהם ימותו שם אם נתחיל את העסקה שמחולקת לשניים. אנחנו באמת מאמינים בזה, גם עופר וגם האחרים. אז הוא נתן מנוף לחץ וברקס כדי שיהיה ביטחון על ה-100, אז להגיד שהוא מונע את העסקה? אנחנו יהודים, כולנו יחד, אפשר לא להסכים, אבל ככה? אני אומר את האמת ואתם מכירים את הדעה שלי, העצירה הזו באמצעי היא דפוקה, היא דופקת אותם, אני אומר אין זמן לחטופים להאמין לחמאס, הם לעולם לא יחזירו אותם. אני חזק בדת, אני מכיר את האסלאם, אני יודע את זה בדם שלי שבחיים לא יחזירו את החטופים, בחיים לא. אנחנו צריכים להסתמך רק עלינו ולא על הקטע של מבצעים הרואיים, קח אחריות על המקום, גם על האזרחי, אתה לא יכול ללכת למבצעים צבאיים ולהשאיר את העסק בכאוס, קח אחריות על המקום. העזתים יבינו שיש מישהו ששולט פה. אז נקבל שיתופי פעולה ונקבל את עופר, את אבינתן ואת האחרים, לא דרך מבצעים הרואיים. כשהוא עומד באמצע, חוסם אבל לא נותן אלטרנטיבה, אז שונאים אותו משני הצדדים. גם האנשים שלא רוצים את העסקה וגם אנשים שרוצים את העסקה. אתה לא יכול להישאר באמצע. דבר אחד אנחנו צריכים לזכור, אנחנו באותה סירה. כמו שאנשים חושבים פה שהעסקה עכשיו, עם כל מה שחמאס רוצה, יציל את החטופים, אנחנו חושבים שזה יהרוג אותם, אבל אנחנו באותה סירה. אין לי מה להגיד חוץ מזה, תודה רבה. << אורח >> יחיאל יהוד: << אורח >> שמי יחיאל, אביהם של דולב בני שנרצח ב-7 באוקטובר בקיבוץ ניר עוז ושל ארבל בתי שמוחזקת כבת ערובה עם בן זוגה אריאל קוניו. כל הדוברים עד כה לפני נקטו במושג חטופים. הם לא חטופים, ב-7 באוקטובר הם היו חטופים ומה-8 לאוקטובר הם בני ערובה ובנות ערובה לחיי המחבלים. יותר מזה, הם בני ערובה ובנות ערובה להישרדות הממשלה. כאשר מדברים פה על מהלכי המשא ומתן ובאיזה שלבים לנקוט והאם לבקש את כולם תמורת כולם או את חלקם, אני מבקש לזכור דבר אחד, מי שמנהל את המשא ומתן ומי שמנהל את מהלכי המשא ומתן זה אדון סנוואר. זה לא ביבי, זה לא ממשלת ישראל וכמו שאמרתי ב-5 לנובמבר לשר הביטחון, אל תמשיך את המלחמה, נשק יום הדין בידיים עם 240 בנות ובני ערובה במנהרות ולא בידייך, עם כל הטנקים והמטוסים. סנוואר קובע את הכללים, לא אנחנו. לכן אנחנו יכולים להגיד עד מחר שאנחנו רוצים את כולם ואם נקבל עכשיו רק את חלקם זה ישאיר את היתר בשבי, זה לא נכון, זה פשוט לא נכון. בטווח הקצר הוחזרו חמש גופות, שתיים מהן מקיבוץ ניר עוז, מאיה גורן ורביד כץ שאתמול קברנו אותו והוא היה חלק מכיתת הכוננות. אבר לשלושה שיצא בבוקר ה-7 לאוקטובר ונרצח באותו יום. לא ראיתי בהלוויה נציגי ממשלה, לא ראיתי חברי כנסת. בנוגע ליציאה לפגרה, אתם יוצאים לפגרה וארבל שלי מתפגרת שם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי מיש עתיד הייתה אתמול בהלוויה. << דובר_המשך >> יחי יהוד: << דובר_המשך >> אוקי, סליחה. יצאתם לפגרה וארבל שלי מתפגרת שם. יצאתם לפגרה ואריאל בן זוגה מתפגר שם ועופר מתפגר שם, אבינתן וכולם פשוט מתפגרים שם. אין מחלוקת ביניכם, אתם מבינים טוב מאד מה צריך לעשות, אתם מבינים טוב מאוד שמשבר בני הערובה, ברגע שהוא נפתר, הכול נפתר. גם המתיחות בצפון, גם המתיחות בדרום. אנחנו רואים את החברים שלנו, הורים של בני ערובה שבשבי, הורים שכולים מפורום תקווה, מפורום גבורה, כולנו באינטרס אחד. אם אנחנו מחזירים את בני הערובה חיים וחלקם לצערי גם מתים, גם רוח האחדות תחזור לעם. רוח האחדות שכל כך חסרה לנו. רוח העם תתרומם קדימה. אנחנו במצב של הולד מה-7 באוקטובר ומשבר בני הערובה מקרין על כל העם ולא משנה מי מחזיק באיזו דעה. אני רוצה לספר לכם משהו אישי מבחינת רוח האחדות. לפני כמה שבועות חניתי עם האוטו ליד מושב דתי בהרי ירושלים ועל האוטו הייתה מדבקה של הילדים שלי, של ארבל, של דולב ושל אריאל. עצר לידי רכב עם יהודי נשוא פנים, דתי והטיח בפני כשהוא מצביע על השלט: זו פרופגנדה זולה. אמרתי לו, סליחה? הוא חוזר, זו פרופגנדה זולה. שאלתי, למה אתה אומר את זה? הוא ענה, כי אתה עושה תעמולה זולה. אמרתי לו, זה דולב, בני, שנרצח בבוקר ה-7 באוקטובר. זו ארבל, בתי, שמוחזקת כבת ערובה וזה אריאל, בן זוגה, הם פני הזוועה, אתה פני הרוע. אתה פני הרשע, עם החזות הדתית שלך אם אתה אומר לי דברים כאלה. הוא כמובן יצא מרוגש כולו וביקש סליחה וביקש כפרה. אמרתי לו, אין בזה כפרה אמיתית. אם הייתי סתם אחד ששם מדבקה, היית ממשיך להתווכח אתי. מכיוון שאני אבא שלהם, אז אתה מתרגש, אבל אין בזה כפרה אמיתית. הוא בא לחבק אותי ואמרתי לו לא להתקרב אלי כי אין בזה כפרה אמיתית. אמרתי לו שמה שהוא יכול לעשות, אחרי שצילם את התמונה של הילדים, הערב בארוחת שישי עם הילדים שלך ועם הנכדים שלך, תספר להם על המפגש האישי, על מנת שהם לא יחזרו על הטעות הזאת. על מנת שהאחדות הזאת שיש בין כולנו, אזרחי המדינה, לא תיפגם עוד. אתם רואים שלטים של רק לחץ על החמאס יחזיר את החטופים, פניתי לכמה חברים שאני יושב אתם במזנון ואני מבקש מהם, תוסיפו רק את המילה "לא", לא רק לחץ על החמאס, כלומר תנו צ'אנס למשא ומתן. הם אומרים לי, אין מצב. לא מדובר בנוער גבעות, ילדים בני 17, 18, מדובר בנשות חינוך מיושבות בדעתן, באנשים בוגרים בגילאים שלי, 65. אתם חייבים להפעיל מנופי לחץ, לא לעשות הכול, רק ללחוץ על ביבי. אומרים לי חברים מהקואליציה שאני נפגש אתם, לו זה היה הבן שלי, לו זו הייתה הבת שלי, הייתי שורף את הבית הזה. אנשים מהקואליציה אומרים לי את הדברים האלה. זה ברור לגמרי מה צריך לעשות. הפתרון הוא אחד, להחזיר את בני הערובה אלינו. כמו שאמר חן לפני זה, יש זמן אחרי, אני סומך על ארגוני הטרור שיתנו לנו עילה בעוד חצי שנה, שנה להיכנס שוב. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. דברים מרגשים, תודה לכל מי שהגיע. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אני מבקשת גם לדבר בקצרה, תודה רבה שאתה נותן לי לדבר, באמת, לא בציניות. שמי חנה כהן, דודה של ענבר היימן, שהופקרה על ידי מדינת ישראל באוקטובר השחורה, נרצחה באכזריות ונחטפה לעזה. אני פה בשביל להדהד את עניין החטופים הנרצחים, שאתם קוראים להם גופות. התקשורת כמעט ולא מדברת עליהם, כי הם גופות. הבת שלנו נרצחה באכזריות שאני לא רוצה לתאר, אני תוהה ביני לבין עצמי, כשהייתה הפרשה של גולדין ושאול, גם אני אמרתי גופות, לצערי הרב היום אני מכה על חטא. היום כשאנחנו במצב הזה אנחנו יודעים שלא מדובר בגופות אלא באנשים שיש להם שם ושהמשפחה שלהם מחכה להם בדיוק כמו שהמשפחות של החיים מחכות להם. ענבר והנרצחים הם הטרגדיה האמיתית של ה-7 באוקטובר. את ענבר כבר לא נקבל בחיים, את ענבר לא ננשק, לא נשקם, ענבר מתחת לאדמה של עזה. אנחנו, המשפחה של ענבר, נרצחים אתה כל יום כל דקה, תשקמו אותנו, גם לנו מותר להשתקם, נכון? תחזירו לנו את הילדים. תחזירו לנו את ענבר, ילדה בת 27. אתם רוצים להחזיר אותה בפעימה השלישית? מה יישאר ממנה? מתי תהיה הפעימה השלישית בכלל? אתם מוכנים שחורבות עזה ייבנו על חללים? זה מתקבל לכם בראש. כבר היום אנחנו לא יודעים איפה הגופות נמצאות. גופה לא מייצרת מודיעין. אנחנו חיים באפלה, מתאבלים על הילדה, חיים בסיוט, בסרט רע. תנו לנו לנוח, מותר לנו לנוח, הגיע הזמן שנסגור את המעגל הזה אחרי עשרה חודשים. לילדה שלנו מותר ומגיע לנוח באדמת ארץ ישראל. הנשמה שלה צריכה לנוח. אתם מבינים את זה? צריך לעשות עסקה כוללת שתחזיר גם את הנרצחים, לא ייתכן שתפקירו אותם, לא יתכן דבר כזה. הם חשובים לנו, הם לא גופות, תתעוררו. איך ייתכן שבתקשורת מופיע מישהו, לא אנקוב בשמו כרגע, שאומר, היה כזה מבצע הרואי לחלץ גופות של חטופים, הוא אומר שאלה כוסות רוח למת. כל היום בטלוויזיה אתם מהדהדים להציל את החיים, אני לא חולקת על זה, צריך להציל את החיים, אבל איפה אנחנו? איפה הילדה הזאת? הטרגדיה האמיתית של אוקטובר השחור? איפה היא? תסכימו לזה שלא נמצא אותם? תסכימו לזה שתשכפלו את גולדין ושאול במספרים הרבה יותר גבוהים? מה זרקתם אותם לפעימה השלישית? איפה נשמע דבר כזה? איפה? עוד כמה שנים אתם מתכוונים להחזיר לנו אותם? אתם רוצים שניכנס לתוך עזה ונחפור? אני לא מבינה אותכם, אנחנו לא חיים, תפנימו את זה ותכניסו את זה לראש. אנחנו הטרגדיה האמיתית של ה-7 באוקטובר, תנו לנו לקבור את הילדים שלנו. אני מבקשת שענבר תשתחרר בפעימה הראשונה כי ענבר אישה בת 27 וענבר צריכה להשתחרר עם הצעירים. ענבר לא גופה, ענבר היא עטרת ראשנו, אני מצפה שתחזור בפעימה הראשונה ותשלבו גם את שאר החללים ולא תבנו את עזה מחדש על גופות של חללים, נקודה. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קשה להמשיך בסדר היום, אבל אין לנו ברירה אלא להמשיך. זו ועדה משותפת של ועדת חוץ וביטחון, נמצא פה יושב-ראש הוועדה, חברי חבר הכנסת יולי אדלשטיין והוועדה לענייני ביקורת המדינה. זו ישיבת מעקב של מספר דיונים אשר שתי הוועדות קיימו כל אחת בנפרד ואחרי סיור משותף שהוועדות קיימו יחד ב-30 ביוני. הדיון נקבע עוד לפני האסון הגדול שהתרחש בשבת, 12 ילדים תמימים שרק שחקו כדורגל כמו שילדים אחרים עושים בשבתות במקומות נורמאליים אבל הצפון, כנראה לא נורמאלי. כבר עשרה חודשים שהצפון הוא אזור מלחמה הרבה מעבר לשני קילומטר שהחלטנו לפנות. חודשים רבים מאז פרוץ המלחמה ופינוי הישובים סמוכי הגדר, עד שני קילומטר זועקים תושבי הצפון וראשי המועצות כי יש לתת מענה לנושא המיגון בישובים הלא מפונים. אי אפשר לנהל חיים תקינים תחת הפגזות בלתי פוסקות. אין ביטחון אישי, אין תשתיות ציבוריות, אין חינוך, אין שירותים ציבוריים, בקיצור, אין שגרה. אני מקווה שזה ברור לכולנו אין לנו זמן לבזבז, פשוט אין. כל יום בו התקציב למנהלות השונות שהוקמו, אופק צפוני, מגן צפון וכו' לא מועבר וחשוב מזה, לא נצבע בצורה מדויקת לצרכים הדחופים ביותר וכרגע זה מיגון לישובים אשר לא פונו וחוטפים יום יום טילים, כטב"מים, שריפות ומה לא. חייבים להתקדם. כאמור הדיון נקבע בהמשך לסיור שקיימו שתי הוועדות במועצה האזורית מטה אשר בהובלתו של יושב-ראש פורום קו העימות מר משה דוידוביץ ועם ראשי רשויות נוספים. בדיון שם עלו מספר דברים בולטים אשר הראו שהממשלה עדיין לא מתכללת את האירוע. מצד אחד עולה הנציג הצבאי ואומר שהולכים על שינוי מציאות בצפון ומיד לאחר מכן עולה נציג תקומה ואומר שהם ממגנים בתי ספר ומבני ציבור. אלו שני דברים סותרים. ניסינו בדיון הקודם להבין מה קרה עם התקציב של 1.4 מיליארד ₪ אשר תוקצב לטובת הצפון ואשר אמור לכלול בתוכו גם חיזוק מבנים, גם חינוך גם שיכון. קודם כל, לא הייתה בהירות לגבי הסכום. מה ממנו לאזרחי, מה ממנו למיגון ציבורי ומה פרטי, מה לחינוך ומה לשיקום יישובים שכבר פונו. לא הייתה בהירות כמה מהסכום כבר נמצא בידיים של המנהלת וכמה משמש כבר בפועל לביצוע המיגונים. נזרקו כאן כמה וכמה סכומים: 1.4 מיליארד כאמור, 500,000,000 ועוד מיליונים נוספים אשר אמורים להסתנכרן לאירוע הזה, גם שאני מבין שהם אמורים לשמש למרכיבי ביטחון. 2 מיליארד ₪ סה"כ על פי מספר החלטות הממשלה תוקצבו לטובת הצפון. אני מבקש לשמוע על ההתקדמות בניצול הכסף ולטובת מה. אפשר להתחיל מהשאלה האם הוא כבר הגיע לידי המנהלת וכמה הגיע? אנחנו מנסים לדלות את הפרטים האלה בחוסר הצלחה. הממשלה תקצבה, לא ברור כמה, לא ברור כמה אוצר נתן, לאן? חלק מהכסף לא הצלחנו לאתר. 350 מיליון שקלים לא הצלחנו לאתר בפעמים הקודמות. כאן אני מגיע לנקודה נוספת. בדיון הקודם לפני חודש התבשרנו על הכוונה למנות את תא"ל אלעזר מרום, צ'ייני, לפרויקטור הצפון. אני חושב שכל הנוכחים כאן ברכו על הכוונה. אני שמח שלפני כשבועיים הוא נכנס לתפקידו, אני מברך אותך על כך ורוצה להודות לך על הגעתך לדיון. כמובן שנרצה לשמוע את חזונך למרות שזה אולי מעט מוקדם, לא נתן לך מנוחה, נזמין אותך שוב ושוב כי זה חשוב לנו, ומה תכוניותיך לצפון. אין ספק שכל האירוע יקום וייפול על תכנון ותכלול נכונים של כלל הגורמים המעורבים. השתתפנו בישיבה בצפון ושמענו את זעקת הישובים וראשי הרשויות המקומיות. נרצה לשמוע את משרד הביטחון, השיכון, החינוך, הבריאות, מנהל התכנון, השלטון המקומי, התושבים ועוד, כמובן בל נשכח את האוצר. נראה סוף סוף כמה כסף יש? כמה צבוע? לאן הוא הולך, הוויכוח הזה לא נגמר, אולי נצליח לקבל טבלה מסודרת. משימה קשה בפניך, כולנו כאן רוצים בהצלחתך ואנחנו בטוחים ביכולתך להביא לשיפור המצב. אני מרשה לעצמי לתת לך עצה אחת. בתקופת הקורונה, אדוני האלוף במילואים, הרשויות הם אלו שפעלו וניהלו את המשבר בצורה הטובה ביותר. אסור להנחית עליהם החלטות. חשוב מאוד לשתף אותם בתהליכים ובקבלת ההחלטות. הם יודעים הכי טוב מה צרכי הקהילה שלהם. אני רוצה להודות לך יולי על שיתוף הפעולה עם וועדת החוץ והביטחון בנושא הזה, כי מה שחשוב זו המטרה ולא מי מנהל את זה, באמת תודה רבה לך. אני חושב שרק באיגום משאבים וכוחות ומעקב שוטף ובלתי מתפשר משהו יתקדם. תודה רבה לכולם. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רק מבקש למחוק את המילים "מוקדם" מהדברים שאמרת, זה עושה הנחות לראש הממשלה ולממשלתו. יש לי כבוד גדול לצ'ייני, אבל תזכרו כולם שזה אחרי עשרה חודשים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בלי לפגוע בכבודו של תת אלוף סויסה, שהגיע לוועדה לפני כמה חודשים ופרש את תוכניות שלו. לצערי המשאבים לא סופקו במלואם ולכן זה מוגבל, יכול להיות שעכשיו נצליח לצאת - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא משנה. שום דבר לא מתקדם, גם היום לא מתקדם. שלא נפתח את הישיבה עם תחושה שהכול מתנהל טוב. אנחנו מטיילים כל יום בצפון, מה שקורה שם זו חרפה גדולה. לפחות נשים את זה על השולחן, מה מנסים לעשות, אבל זו חרפה, אין מילה אחרת. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> אני מסכים מאוד עם הפתיח של עמיתי, יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, שלושה דברים קצרים: אחד, העיסוק שלנו בוועדת חוץ וביטחון החל מכל שהתגלו בעקבות הפניות שקבלנו מהצפון, פערים גדולים מאוד בכל מה שקשור למגן הצפון, לא שלא ידענו לפני זה. אני זוכר עוד כיושב-ראש הכנסת כל מיני שאילתות ודיונים שהיו על הנושאים האלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה סיימת וזה בא אלי, לפתחי, לאותו משרד. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> לאחר שראינו, כפי שציינת, שיש פערים וכל מיני סימני שאלה שאנחנו לא מוצאים להם תשובות, קבעתי וכך נהגנו, שלא יגיע בכיר מהדרג המדיני לוועדת חוץ וביטחון בלי שבמצע לדיון לא יהיה רשום מגן הצפון. אני חייב לומר שזה לא עזר בהרבה. הבכירים הגיעו, במצע היה רשום מגן הצפון, תשובות ברורות לא כל כך קיבלנו, זה מוסיף עוד קצת למבוכה. דבר שני, שהיושב-ראש גם נגע בזה, עברנו בשבת אירוע שגם בממדים של השנה האחרונה, אירוע טרגי ביותר במג'דל שמס ומיד אחרי הטרגדיה הנוראית, הדבר הראשון שמתחיל לצוץ זה כל מיני פערים. דרך אגב, אני כרגע לא קובע מה נכון ומה לא נכון. אבל בעניינים של מיגוניות, מקלטים וכן הלאה, בישוב שלא פונה, דבר ראשון שאתה שומע זה כל מיני פערים שקיימים. שוב, קיימים או לא קיימים? אני לא יודע, אבל זה מסוג הדברים שצריך לברר ויפה שעה אחת קודם ולא בעקבות חס ושלום אירוע טרגי שנופל עלינו. דבר אחרון שאני רוצה להגיד, חשוב המעקב של שתי הוועדות ביחד, אני מאוד מברך על זה, אנחנו פה בערבוב של סוגיות. יש פן ביטחוני ואזרחי וישובים שפונו וישובים שלא פונו והקריטריונים שאולי היו נכונים פעם אולי לא יהיו נכונים בעתיד והמציאות שאנחנו לא יודעים לאיזה כיוון תתפתח בצפון. לכן אני חושב שאחרי שנשמע את כל הגורמים נצטרך לקבוע איך ממשיכים ולא מסתפקים רק בתשובות, גם אם התשובות תהינה יחסית יותר טובות ממה שקבלנו עד כה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי נתמקד בהתקפה סוף סוף במקום לדבר על הגנה כל הזמן. התקפה, כל השאר פשוט קשקוש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אבקש לעשות סדר. אשתדל לתת לכולם לדבר, משרד מבקר המדינה בבקשה. << אורח >> איתן דהן: << אורח >> אציג בקצרה את הדברים, נמצאים אתי יחד נציגים מחטיבת הביטחון ומגופים נוספים, שמי איתן, מנהל את החטיבה לביקורת על מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה. אציג בקצרה ביקורת שעשינו על ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות. אומר כבר בפתיח, מהדיונים הקודמים, אני כבר לא מדבר על תיקון הליקויים מהדוחות, אם ההחלטות שהתקבלו היו מתקיימות, אני חושב שהיינו במצב הרבה יותר טוב. עזבו את הביקורת עצמה, יש החלטות שהתקבלו בכל הדרגים, כולל במשכן וחלקם הגדול פשוט לא מתקיים. הביקורת עשתה מעקב על ביקורת שהתקיימה ב-2016, שבחנה את ההיערכות להגנה על העורף והאזרחים מפני איום טילים ורקטות באמצעות המיגון הפיזי. הסתכלנו על מקלטים, מרחבים מוגנים ופתרונות מקלוט כאלה ואחרים. גם על מערך הגילוי וההתרעה שבעניין הזה נעשתה הרבה עבודה וגם בסוגיית פינוי האוכלוסייה, זה לא הדיון, אבל גם על זה יש לנו הרבה מה לומר לאחר ה-7 באוקטובר. הנושאים המרכזיים שעלו בדו"ח עצמו זה קודם כל פערי מיגון משמעותיים לתושבי ישראל. ראינו פערים משמעותיים במקלטים המשותפים הפרטיים. ראינו פערים בממ"דים - רק ל-38% מהאוכלוסייה בישראל יש ממ"דים. ראינו 28% מהאוכלוסייה שאין לה מיגון תקני ונגענו גם בסוגיה של המקלטים הציבוריים לשהייה ארוכה, שבה גם היו פערים. ברור שאם ישנה שהייה ארוכה במקלט צריך את כל המרכיבים מסביב, מחשמל, סניטריה ויכולת לספק מזון אוורור ודברים נוספים. לגבי מספרים, כשמדברים על ישובים 40-0 בדרום מצאנו פערים לכ-230,000 תושבים אשר ללא מיגון תקני. בצפון יש 614,000 תושבים בפערים עם מיגון תקני. דובר על ההחלטה שנעשה, תוכנית מגן הצפון, צוינה גם העלות המדויקת, 5 מיליארד. אמנם היא לא נגעה רק במיגון אלא נגעה גם בהיערכות לרעידת אדמה אבל כבר אני אומר, אם ההחלטה שהתקבלה הייתה מתממשת במלואה, היינו במקום אחר. זה לגבי הביקורת הזו, אני יכול לתת עוד נתונים אבל לא רוצה לגזול מהזמן. נושא נוסף שעשינו עליו ביקורת, יחסית בתקופה האחרונה, הדו"ח יצא ב-2023, אישור מרחבים מוגנים על ידי פיקוד העורף ומכוני הבקרה. הסתכלנו בעיקר על התהליך הבירוקרטי של האישור ואגע בשלוש נקודות מרכזיות: אחד, הגם שבשנים האחרונות חל גידול ניכר בהיקף הבקשות לאישור נספח מיגון, תהליך אישור נספחי המיגון עדיין אורך זמן רב למרות עשייה רבה של פיקוד העורף. ישנה החלטה, הוראת שעה מאוקטובר, להיתרי ממ"ד ללא רשויות התכנון, אנחנו מכירים את זה, היינו בסיור בצפון, אני מברך על זה ומקווה שאולי זו איזושהי בשורה לעתיד. השתלבות מכוני הבקרה בתהליך האישורים נעשית בקצב איטי, היה רעיון להעביר את תהליך האישור למכוני הבקרה, שיהיה יותר מהיר ויותר זריז, אבל זה לא נעשה. כמובן שראינו גם חשיבות רבה להרחבת הסמכויות של המורשים לאשר, שאלה אדריכלים ומהנדסים, לאישור עצמי של נספחי מיגון. ישנם במשרד מבקר המדינה מספר ביקורות שנערכות גם עכשיו, הם לא הושלמו, עוסקות בדברים שעלו כאן במצע לדיון, למשל בכל סוגיית מיגון מוסדות החינוך והקמת מוסדות חינוך זמניים וכן דברים נוספים, כמו בתי חולים. אם תהיינה שאלות נוכל להתייחס לחלק מהדברים, תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מנסה לעשות תיאום בין שלושת הקבוצות, יש את מבקר המדינה ואלה שאמונים על הביצוע, יש את חברי הכנסת שהם 14 במספר ויש גורמים אזרחיים, כולם רוצים לדבר, ננסה לעשות איזון, האלוף צ'ייני בבקשה. << אורח >> מרום אליעזר: << אורח >> שלום, אנחנו בתהליך הקמת המטה. זה לא שבועיים כי בירוקרטיה לוקח זמן ורק ביום ראשון שעבר אושרתי, אז בעצם אני שבוע בתפקיד באופן רשמי. זה לא אומר שלא סיירתי בינתיים בשטח ונפגשתי עם הרבה מאוד אנשים. עשיתי עבודה גם לפני כן, כמובן בלי שום מחויבות, כי לא הייתי בתפקיד רשמי ואסור היה לי לקבל שום החלטות בשם הממשלה. מילה חשובה שמתגבשת אצלי בראש כבר הרבה זמן, לפני כן חשוב שתכירו אותי, אני יליד הצפון נולדתי וגדלתי בשדה אליעזר. האחים שלי, מרביתם למדו בקרית שמונה בבית ספר דנציגר. אנחנו שלוש משפחות בגליל בישובים שונים, ההורים שלי קבורים בגליל, אחי קבור בגליל, אני מכיר את המקום היטב. סיירתי במקום בתקופה שהכנתי את עצמי לתפקיד, פגשתי אנשים, אתמול הייתי במג'דל שמס, קריית שמונה, ראש פינה, מפה אני נוסע לנהריה ולכפר סאלד. אני רוצה לומר שיש 9 מיליון תושבים במדינת ישראל שחיים בשגרה, כשמעבר להרי האופל יש מלחמה ואף אחד לא יודע ולא מרגיש את זה. הם קמים בבוקר מכינים סנדוויץ' לילדים ושולחים אותם למסגרות, מתארגנים, הולכים לעבודה, הולכים בית קפה, לראות הצגה וכן הלאה. חיים חיי שגרה. יש סדר גודל של כ-500,000 אנשים אולי מעט פחות, שחייהם אינם חיים. כל החלטה שהם מקבלים כל בוקר, האם לשלוח את הילדים למסגרות? האם ללכת לעבודה? האם לנסוע לקופת חולים מרחק קצר, האם ללכת לצרכנייה או לא, הם צריכים לחשוב על זה כל פעם מחדש. אנחנו צריכים להכיר בעניין ולדעת שיש פה אוכלוסייה שלמה שחייה אינם חיים ולזכור את זה בראש, כי מתבצעת שם מלחמה אמיתית עם סכנה אמיתית וחייהם מאוימים יום יום. אני פה לעזור להם ומטרת העל של המטה שאני עומד בראשו היא לייצר תנאים להחזיר את התושבים האלה הביתה. יש לנו חובה כמדינה לגרום לזה שיהיו תנאים להחזיר את האנשים האלה הביתה. החזרה שלהם הביתה בנויה ממשולש בעל שלוש כיווני מיקוד: הדבר הראשון והבסיסי זה ביטחון. אני לא אחראי על הביטחון אבל יש ממשקים אזרחים לביטחון. צה"ל צריך לייצר תוכנית שתאפשר להחזיר את האזרחים בביטחון הביתה, זה לא במנדט שלי. יש עוד שתי צלעות למשולש, אחת היא צלע של ערכים. אמר טרומפלדור, איפה שעובר התלם העברי האחרון, שם זה קו הגבול. להגיד ערכים ומילים גבוהות זה לא יעזור, יש הרבה אנשים בגליל ערכיים, חלוצים, חיים שם מאידיאולוגיה, אבל תקופת החלוצים הסתיימה, ערכים עולים כסף. לגור בגליל, לגור בפריפריה לדעת שתור לסי-טי יכול להימשך שנה ויותר, לנסוע לבית חולים זה תהליך שלוקח זמן וכן הלאה. זה קשה. באירוע של מג'דל יש פצועים שהגיעו אחרי שעה וחצי גם עם מסוקים כי הם חנו רחוק. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> את הבעיה כולם מכירים, השאלה מה עושים? מה התוכנית? << דובר_המשך >> מרום אליעזר: << דובר_המשך >> הדבר השלישי זה לארגן את השירותים ואת היכולת של האנשים לחזור חזרה לחיי שגרה. אנחנו עובדים על זה עם כל משרדי הממשלה ואני אסביר איך עושים את זה. אני אדבר גם על החינוך. אני צריך עכשיו לעשות הכי מהר כדי ליישם את החלטת הממשלה שהתקבלה, להפעיל את המשרדים ובחלקם גם רשויות, כדי להוציא את החלטת הממשלה מהכוח אל הפועל. אני צריך לעשות אינטגרציה בין המשרדים השונים כדי שאחד לא ידרוך על הרגליים של השני. זה תהליך שמתבצע כבר בימים אלה, כבר נפגשתי עם חלק ממשרדי הממשלה, אני ממשיך ונפגש עם הרשויות המקומיות ועם המפונים. התפקיד השני שלי זה להכין תקציב לשנת 2025. הדבר שלישי זה להכין תוכנית ארוכת טווח, הדבר הראשון שצריך לעשות בעיני זה לתחם את האזור. אנחנו מדברים על הצפון, על הגליל, למה אנחנו מתכוונים? כל אחד רואה בעיני רוחו דבר אחר. יש הגדרות אבל הן לא נכונות למציאות בשטח. האזור המאוים יותר גדול מ-9 ק"מ והמפונים כרגע הם רק בין 0 ל-5. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני, אתה יכול למפות לנו את פערי המיגון בחתך הקילומטרים? << דובר_המשך >> מרום אליעזר: << דובר_המשך >> סויסה ייתן את התשובה לזה. אנחנו צריכים להכין תוכנית מפורטת איך יראה הגליל בחמש השנים הקרובות. אני קורא לזה תוכנית גליל 2048, נכין תוכנית כזו ביחד עם הרשויות וביחד עם משרדי הממשלה. איך המטה עובד? הוא בנוי משלושה צירים מרכזיים: ציר אחד זה טיפול בקהילות, במועצות ובעיריות. הייתי אתמול בקריית שמונה והיא זקוקה לעזרה. יש לא מעט בעיות שצריך לפתור, האזרחים מפוזרים על פני למעלה מ-200 אתרים ברחבי הארץ, שתבינו כמה זה מורכב ומסובך. דבר שני זה לעבוד ביחד עם המועצות והעיריות שזה מה שאנחנו עושים. דבר נוסף זה עבודה מול משרדי הממשלה. להוציא מהכוח אל הפועל את החלטת הממשלה ובעת ובעונה אחת לפעול עם משרדי הממשלה והרשויות ביחד כדי להכין תקציב ל-2025 ותוכנית ארוכת טווח לגליל. אנחנו עושים את זה בימים אלה, זה ייקח זמן. דבר שלישי וחשוב, אנחנו מקיימים מרכז מידע שיכלול נתונים על כל התושבים המפונים בצפון ועוד פרטים. אני בא ממרכז המידע - - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה הכוונה למרכז מידע? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה רק למפונים, יש גם ישובים לא מפונים. << דובר_המשך >> מרום אליעזר: << דובר_המשך >> נכון לעכשיו אין שום גוף במדינת ישראל שיש לו מידע איפה אנשים נמצאים. אין מידע, אף אחד לא יודע איפה אנשים נמצאים. אנשים זזים כל הזמן ולרשויות יש מידע חסר לגבי איפה האזרחים שלהם נמצאים. זה מידע חשוב שעל בסיסו נבנה את התוכנית להחזרת האזרחים. המידע הזה חשוב גם למערכת החינוך. אני רוצה לומר לחבר הכנסת מאיר כהן, שלא נמצא כרגע, שלא הכול לא מבוצע. במערכת החינוך יש את דר' אורנה שמחון מנהלת המחוז הצפוני של משרד החינוך אשר בנתה ויישמה תוכנית יוצאת מגדר הרגיל, כולל בנית בתי ספר חדשים. שלושה בתי ספר תיכוניים בשלומי יפתחו בעכו. כנ"ל לגבי ילדים שנמצאים בכל רחבי הארץ. << קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> מה לגבי ההערכה כמה זמן הם יצטרכו להיות מחוץ לשלומי? << דובר_המשך >> מרום אליעזר: << דובר_המשך >> זה לא התפקיד שלי. << קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> אבל מי שמקבל החלטה כזו יש לו איזושהי הערכה, זו החלטה תקציבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול להחזיר תושבים הביתה? << קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> רק שאלתי אם יש הערכה כמה זמן המצב הזה יימשך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אומרת בגלוי את מה שאמרנו בחסוי, אי אפשר להחזיר אף אחד לצפון עד שלא דואגים ל-15 ק"מ בדרום לבנון בשליטה צבאית, זה יהיה חוסר ביטחון, שלא לומר הפקרות, להחזיר תושבים הביתה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא תפקיד שלו. << דובר_המשך >> מרום אליעזר: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר שוב, שמערכת החינוך, גם באזור המאוים וגם ילדים שמפונים בכל רחבי הארץ, עם שיפויים כאלה ואחרים לעיריות, שזה אירוע לא פשוט, אמורה להיפתח ב-1 לספטמבר בסדרה. זה אור בקצה המנהרה ולא רכבת שבאה לדרוס אותנו. יצא פה לא מעט כסף ותוכנית החינוך נראית כתוכנית בשלה שתצא לפועל ב-1 לספטמבר וצריך להגיד על זה מילה טובה. לגבי מרכז המידע, אנחנו רוצים מרכז מידע שנוכל לדעת איפה אנשים נמצאים, נוכל לפנות אליהם, נוכל לדבר איתם - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך אפשר להגדיר אור בקצה המנהרה לאנשים שלא נמצאים בבתים שלהם, לא במסגרות שלהם, איך אפשר לקרוא לזה אור בקצה המנהרה? לא ברור לי איך אנחנו מדברים על זה בשוויון נפש, צריכה להיות פה תוכנית חירום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני רוצה למקד את הדיון. הדיון הוא מיגון לצפון. שאר הנושאים הם נושאים נלווים. הוא לא יכול לתת לך תשובה מתי חוזרים ללימודים בצפון. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה זאת אומרת? הוא חלק מהאירוע. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נתת לו לדבר על הנושאים הרחבים ולא על מיגון הצפון, אנחנו כבר שעתיים שומעים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כיוון שהוא מונה רק לפני שבוע, אני חושב שמן הראוי לכבד אותו. אל תדאגי, אני אזמין אותו עוד הרבה פעמים כשתהיינה לו תשובות יותר מדויקות וקונקרטיות. היום אני סלחן. << דובר_המשך >> מרום אליעזר: << דובר_המשך >> לגבי אופק צפוני עדיין לא ישבתי אתם, יש לנו פגישה ביום שלישי. אנחנו עומדים לסנכרן את הפעילות. לדעתי גם פיקוד העורף צריך להיות פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא בזום. << דובר_המשך >> מרום אליעזר: << דובר_המשך >> התקציב שדיברת עליו נמצא בידי פיקוד העורף ולא בידי אופק צפוני ואני אתן את רשות הדיבור לתת אלוף במילואים דוד סויסה שיתאר את מערך המיגון שנמצא כרגע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני רוצה להציע משהו לחברי הכנסת ולנוכחים. האנשים האלה, תא"ל דוד סויסה וגיל, מחזיקים במספרים ויודעים איפה אנחנו נמצאים עכשיו. לכן אני מציע לתת להם לדבר כדי שימרכזו אותנו. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> שאלה כללית, להבנתי נוספו שני ישובים להחלטת הממשלה 975 גם גוש חלב וגם מנות. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> בזכות האופוזיציה, אגב. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> נכון. אני רוצה לשאול, האם זה בתחום אחריותך? מי בקשר עם התושבים שם? מי מנחה אותם בדבר הזכויות? המענים? הזכאויות? האם זה חלק מהאירוע? << אורח >> דויד סויסה: << אורח >> גם מנות וגם גוש חלב באחריות שלנו. התחלנו לעבוד אתם, היינו שם. אני מבקש לתת תמונת מצב, רבע מיליון תושבים נמצאים בקו העימות, 75,000 מחוץ לבתים, כ-1,100 פגיעות יש בכל הישובים. עיקר הפגיעות מרוכזות בשמונה ישובים: קריית שמונה, מנרה, מטולה, שתולה, זרעית, אביבים, דובב, שם עיקר המאמץ שלנו. חשוב שתדעו, שלושה רבעים מהנזקים זה מהאויב, רבע מהנזק, מכוחותינו, בעיקר בחודש הראשון כשצה"ל פעל בצורה יותר אגרסיבית גם בישובים. פגיעה הכוונה לבית, תשתית, כביש, חניה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בטעות לא הזכרת את שלומי? << דובר_המשך >> דויד סויסה: << דובר_המשך >> יש המון פגיעות אבל קלות, בעיקר מהדף וכדומה, ציינתי את הפגיעות המאסיביות שצריך לשקם ושלומי לא שם. האזור הזה מכיל חמש מועצות אזוריות, שלוש ערים, נהריה, מעלות תרשיחא וקריית שמונה. 15 מועצות מקומיות כולל קצרין וארבעת הישובים הדרוזים בצפון רמת הגולן ויש ששה אזורי תעשייה. לגבי התוכניות, אני שמח שלפני חודשיים עברה החלטת ממשלה של 3.5 מיליארד שקלים כאשר מרבית התקציב כבר נמצא. כלומר, בידי משרד הביטחון יש חצי מיליארד שקלים למרכיבי ביטחון שהעסק הזה התחיל לרוץ. מרכיבי ביטחון זה לכל ישוב פיקוד העורף יש דרישה מבצעית מה צריך להיות בו, כולל טכנולוגיה, כולל צירים וכדומה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כולל מיגון? << דובר_המשך >> דויד סויסה: << דובר_המשך >> לא. התוכנית השנייה היא מה שציין היושב-ראש, 1.4 מיליארד שזה למיגון פרטי ומוסדות חינוך. מתוכם 230 מיליון שקלים של מיגון מוסדות חינוך, זה כבר רץ. ומה שנשאר זה 1.2 מיליארד, שמתוכם מערכת הביטחון קבלה כ-450 מיליון שקלים והשאר נמצא באוצר וטרם הועבר לפרויקט, כאשר זה כרגע משמש למגן את הבתים הפרטיים מ1-0 וההמשך זה מ-2-1 ק"מ. ברגעים אלה, קבלנים עובדים למרות היכון המבצעי בברעם, בראש הנקרה, במלכיה, במעיין ברוך וממשיכים את בניית הממ"דים. כל ארבעת הישובים שאמרתי הם 1-0 ועובדים במקומות שניתן לעבוד בהם וניתן את הפירוט של זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הכסף צבוע? << דובר_המשך >> דויד סויסה: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> היו טענות שהממ"דים שנבנים לא מותאמים מבחינה ביטחונית מבצעית לצרכים שיש עכשיו, מה יודעים על זה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מציע שדיון מהסוג הזה יתקיים בישיבה סגורה. כולל פירוט הישובים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון, אבל נושא התקצוב פתוח. אעשה גם דיון סגור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מציעה פשוט לא להגיד את שמות הישובים וסוג המיגון. << דובר_המשך >> דויד סויסה: << דובר_המשך >> לגבי החינוך, נעשתה פעולה מהירה ו-15 מוסדות חינוך חדשים נבנו בצפון בישובים עורפיים, בכורזים, בלוחמי הגטאות, באזור תעשייה צחר, בסנג'ין. בנקודת הזמן הזו, שמונה מתוך ה-14 בנויים עם מיגון, כולם מתוקצבים, בשאיפה שכל המוסדות האלה בפתיחת שנת הלימודים יוכלו להכיל את כלל הילדים שמתוכננים ללמוד שם. אלה מרחבים עורפיים. ללא קשר, בקו העימות יש פערים של 230 פערי מיגון בגני ילדים ובבתי ספר בכל הישובים. פיקוד העורף התחיל לעבוד בהם. הדבר הזה מתוקצב ומי שרוצה דיווח מסודר איפה זה עומד, אז זה 219 מוסדות חינוך, גני ילדים, בתי ספר ללא מיגון. ב-206 מתוכם פיקוד העורף עשה סקרים ויש לו תוכנית לביצוע. ב-107 מקומות קבלנים עשו סיורי קבלנים. 30 הזמנות יצאו, הדבר הזה נמצא בדחיפה, למרות שיש קושי לעבוד בישובים הקדמיים, הדבר הזה נכנס מתוקצב ונכנס לתוכנית. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תוכל להתייחס למה שאמר מבקר המדינה, 614,000, כי אתה מתייחס למה שאנחנו כבר יודעים שרץ, אלה התושבים שלא ממוגנים, לא מוסדות חינוך, ברור לנו שנתנו לזה מענה. << דובר_המשך >> דויד סויסה: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על 9-0 שזה קו העימות ואני אבקש מגיל לתת את המספרים המדויקים לגבי מיגון פרטי. << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> צוהריים טובים לכולם, אני רוצה לעשות סדר עם המספרים ועם התהליך. אני מזכיר לכולם שב-2018 התקבלה החלטת ממשלה 302ב' להקצות 5 מיליארד שקלים למיגון הצפון על פני עשור. דהיינו, בכל שנה חצי מיליארד שקלים, כשהתוכנית דיברה על 9-0 ק"מ, זה הבסיס. אני רוצה לסדר את המספרים מה קרה בפועל. באוק' 2020 התקבלה פעימה ראשונה של 103 מיליון שקלים, ככה התחלנו את העבודה, ככה התחילה מנהלת מגן הצפון באגף ההנדסה והבינוי של משרד הביטחון לעבוד. מבחינתי 5 מיליארד כבר לא קיימים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה לא קיימים? זו החלטת ממשלה. << דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >> אני מתחייב לענות על כל שאלה ואם צריך גם להעמיק אחר כך. התקבלו 103 מיליון שקלים באוקטובר 2020. 110 מיליון נוספים התקבלו בפעימות במהלך 2022, עד נובמבר 2022 ועוד 47 מיליון שקלים התקבלו בתחילת 2023, כך שאם אנחנו סוחבים את הכול, דיברתם על 350-300 מיליון שקלים, אלה ה-350-300 מיליון שקלים שהתקבלו מאוקטובר 2020 עד מרץ או אפריל 2023. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> המספרים שאמרת זה 250 מיליון, אז איך הגעת ל-350? << דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >> זה 250 מיליון ועוד 47 מיליון, אני מדבר על מיגון פרטי והתקבל גם תקציב למוסדות ציבור. סך הכול זה בין 300 ל-350 מיליון אפשר לדייק את המספרים. כשמקבלים את המספרים בפעימות כאלה אתה נאלץ לתכנן לבנות את הממ"דים לפי סדרי עדיפויות. איך הגדרנו את סדרי העדיפויות? להזכירכם בשנות ה-80 בנו חדרי ביטחון בישובים בקו העימות. בשנת 92 התקבלה החלטה שכל מי שבונה בית מחויב להקים ממ"ד. אז עושים סקר ובודקים מי בנה לפני 92 ואין לו חדר ביטחון, אין לו מ"ד ואין לו מקלט פרטי. אלו קבלו את העדיפות הראשונה עם הכסף שהיה. אנחנו מדברים על 21 ישובים בין 9-0 ק"מ, ביניהם מועצות אזוריות, קריית שמונה לצורך העניין היא לא 1-0 היא מעבר לק"מ אחד. לצערנו, עם פרוץ המלחמה אושר תקציב ואני חוזר ל-1.4 מיליארד שקלים המדוברים. הבקשה של פיקוד העורף ושל משרד הביטחון הייתה של 1.4 מיליארד שקלים כדי למגן גם את 2-1 ומוסדות ציבור מ-9-0. זאת הייתה הדרישה המבצעית של פיקוד העורף ומשרד הביטחון. מה שהתקבל בפועל במשרד הביטחון ופיקוד העורף זה 449 מיליון שקלים שהם, אם אני מחבר אותם ל-300 מיליון שהיו קודם, נותנים מענה ל-1-0 ק"מ בלבד בבתים פרטיים. 1.2 מיליארד לבתים פרטיים ועוד כ-300 מיליון למוסדות חינוך. ביחד זה 1.45 מיליארד. בפועל התקבל תקציב של 449 מיליון שקלים שנותן מענה מלא ל-1-0 ק"מ, לכל 21 הישובים בתוכם מנות ושלומי ולא ארחיב עליהם. ב-2-1 ק"מ נדרש עוד כמעט 700 מיליון שקלים. גם זה לא מספיק ל-2-1 ק"מ. אני אסביר משהו קריטי להבנה פה, ציינו את הוראת השעה שהתקבלה ב-26 באוקטובר לקצר את תהליך ההיתרים כדי להעלות את ההספקים של בנית הממ"דים. למעשה, מ-26 באוקטובר 2023 הוראת השעה תקפה לשנה, אנחנו מריצים מאות היתרים לפיקוד העורף כדי להכין את השטח ואת הקרקע להמשך העבודה. הוראת השעה הזאת גם מוגבלת, היא מגבילה אותנו עד שתי קומות, היא לא מאשרת לעשות ממ"קים, היא לא מאשרת לעשות חריגות מגבולות מגרש וכל מיני דברים מהסוג הזה ולכן כל מה שעומד בתנאים של הוראת השעה, אנחנו מריצים את זה. זו הזדמנות להעלות ולבקש להאריך את הוראת השעה לפחות בעוד שנה קדימה כדי שנוכל להמשיך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> איפה זה תקוע? אם תגיד ככה, אף אחד לא יתקן. << דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >> לא אמרתי שזה תקוע, להבנתי פיקוד העורף כבר פנה למנהל התכנון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את זה ביקשתי ממנו בפעם הקודמת. תכף נשמע את פיקוד העורף. << דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >> כאמור, 689 מיליון שהם ל-2-1 נותנים לנו מענה לעוד שבעה יושבים, כולל קריית שמונה, כששם זה רק לאלה שעומדים בהוראת השעה. הפער בקריית שמונה הוא עוד 5,000 ממ"דים בעיקר, בגלל בניינים מעל שתי קומות. המענה של 689 מיליון שקלים שעוד לא קבלנו, נותן מענה למה שתיארתי עד עכשיו. 9-2 עוד אין תוכנית. הסקר הראשוני מדבר על פער של כ-7,500 ממ"דים ב-9-2 וזה רק סקר ראשונה, הערכה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אפשר לנסות לעשות דירוג ביניים? 9-2 זה המון, אפשר לעשות דירוג אמצעי? הוועדה המשותפת תעלה דרישה למדינה, לממשלה, להכניס את זה לתקציב 2025, זה לא יעלה על הדעת. << דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ל-2-1 עוד לא קבלנו כסף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תכף נשמע את האוצר. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> 1.4 מיליארד אושרו? << דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הם כן אושרו, לא הועברו. << דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >> סליחה, טעות שלי. אושרו ולא הועברו. מ-2018 בעקבות הקורונה והמלחמה מחירי הבנייה עלו בצורה דרסטית. אנחנו היום עושים מידי יום הערכת מצב מול פיקוד צפון לאיזה ישוב אפשר להיכנס ואיפה שאפשר להיכנס מאלצים את הקבלנים להיכנס ולעבוד שם, גם במרחק של 200, 300 ו-500 מטרים מהגדר. באים הקבלנים ואומרים, העסקנו פועל ביומית ב-350-400 ₪ היום פחות מ-800, 900 ₪ הוא לא בא לעבוד, בטח לא בגזרה הזו. האתגרים רבים, גם תקציבית, גם בהיבט הביצוע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוועדה המשותפת של ביקורת המדינה וועדת חוץ וביטחון היא לא ועדה לעומתית, היא ועדה שבאה לנסות לקדם עניינים מול הממשלה. אם צריך חקיקה, נדחוף, אם צריך להביא אנשים, זה תפקידנו. נשמע מכם את הפרטים וננסה לדחוף את זה כי בנפשנו הדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזו ועדה לעומתית בכנסת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני יכול לספור לך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בייחוד ועדות שהקואליציה עומדת בראשן. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> בעיקר צריך לומר שאנחנו מפקחים, לא לעומתיים, מפקחים. התפקיד שלנו לפקח על עבודת הממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> התיקון מקובל. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> חשוב לי להגיד, יושבים פה קואליציה ואופוזיציה, בכדי לטהר את האווירה אני רוצה להגיד שהמציאות הזאת היא של כל הממשלות שהיו, לא משנה מה הן היו. תמיד ישבנו וזעקנו והסיפור הזה גלש הצידה אצל כל הממשלות. ברור למה אני אומר את זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שאני מאוד מכבדת אותך. אם היית תופס את תפיסתי בעניין יהודה ושומרון, אתה פשוט מנהיג, אמרתי לך את זה. זה יכול היה להיות מושלם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זו הזדמנות פז באמת להתחיל משהו מחדש, אני שומע את כולם מדברים מ-2017. בגלל חשיבות הוועדה מהוועדות החשובות בכנסת וחשיבות שני יושבי הראש ששניהם אנשים ענייניים. אני רק מבקש שנקפיד לדיווח יותר צפוף. מי שמטייל בצפון מבין את הקושי הגדול. מי שמבין את האתגרים הבאים עלינו תוך יום יומיים מבינים כמה המציאות הקשה הזאת יכולה לטפוח לנו על הפנים. לכן אני מבקש ממך, שלפחות פעם בשבוע או פעם בשבועיים יבואו לכאן אנשים ויגידו מה מתקדם. אנחנו יכולים לזעוק, אבל לפחות לצופף את הפגישות. אי אפשר להשאיר את זה תלוש. אסור לנו, יש לנו מחויבות לאנשים האלה במג'דל שמס ובשלומי ובחיפה ובכל מקום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מבקש לשאול שאלה, הבנתי את המספרים התקציביים שהוצגו כאן, אבל אני מבקש להבין את הקשר בין התקציב לפרויקט של מיגון מוסדות החינוך. דיברת על מיגון הבתים, ברור שיש פה פרויקט שרובו לא מתוקצב, רובו לא מתוכנן, אנחנו ממש מגרדים את הקצה של נושא מיגון הבתים הפרטיים. לכן בסופו של דבר צריך להיווצר פה תעדוף שמעניק, כמו שקרה בעוטף בהתערבות בג"ץ, מעניק קדימות למיגון של מוסדות חינוך ותעדוף לנושא של מקלוט ציבורי כפתרון ביניים לנושא המיגון הביתי ונותן תעדוף גם למיגון של מסודות ציבור בהם יש התכנסות. המטרה שיחזרו לחיי ציבור כי גם היום, רוב האנשים שמדברים עליהם, לא מפונים. רוב תושבי הצפון לא מפונים, הם חיים בטווח אש בבתיהם כאשר ברוב הקיבוצים והמושבים אין מועדון אחד ממוגן בו הילדים יכולים להיות אחרי הצוהריים וההורים, שנמצאים מחוץ לישוב, יודעים לפחות שבזמן הזה, אחרי בית הספר, הילדים מכונסים במקום ממוגן. אני מבקש להבין את הזיקה בין שני הדברים שמדוברים כאן. מי הגורם הממשלתי שאחראי על תוכנית מיגון בתי הספר ומוסדות הציבור והמקלטים הציבוריים? האם מדובר על אותו תקציב או על תקציב נפרד? אם זה תקציב נפרד, אז מה התקציב וכמה ממנו יש בידיכם? מה לוח הזמנים למיגון כל מוסדות החינוך? התייחסתם לזה אבל לא אמרתם לוח זמנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זו משוואה של כסף. אבל לא רק, יש קבלנים וכו'. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא יודע. עם כל הכבוד לזה שאנחנו אומרים שפתיחת מוסדות חינוך זה עניין של משרד החינוך, זה נכון. אבל יש זיקה בין היכולת לפתוח בתי ספר עורפיים או לפצל בתי ספר, לבין סוגיה של מיגון. בסופו של דבר צריך שהילדים האלה ילמדו בבתי ספר ממוגנים. אז אני מבקש לחבר בין הדברים. << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> דוד ידבר על מיגון מוסדות ציבור. דברת על המקלטים, במסגרת פרויקט מיגון הצפון, לא קשור לתקציב הזה, שיפצנו 800 מקלטים בצפון. מקלטיים פרטיים ציבוריים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מבחינת הממשלה יש פערי מקלוט ב-9-1? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> הם אמרו שיש פערים. << דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >> 800 המקלטים ששיפצנו בקריית שמונה במעלות ובנהריה, מאות מקלטים בתיאום עם הרשות המקומית. לכל מקלט נכנסנו ועשינו שיפוץ עמוק, כולל עמידה בסטנדרטים חדשים, בדיקת דלתות, חלונות, החלפת מערכות החשמל, סינון אוויר, צבע, ריצוף וכן הלאה. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> השאלה הייתה על סדרי עדיפויות לא על כמה מקלטים. האם לא נכון שסדר העדיפויות יהיה קודם כל מוסדות ציבור, לא קשור לבג"ץ, הבג"ץ אז חייב למגן את הכול, למגן את הכול זו סוגיה אחרת. אבל לייצר מרחבים מוגנים במוסדות ציבור, מבחינת סטטיסטיקה של פגיעות. שאלה שנייה בהקשר של סדרי עדיפויות, למה למגן עכשיו 0-1 כשאנשים לא נמצאים? תמגנו את הרצועה הדרומית יותר. << דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >> לעניות דעתי הלא קובעת, אם לא נתחיל למגן, הם לא יחזרו הביתה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אבל יש עכשיו את אלה שגרים שם ולא ממוגנים. יש ישובים שלא פונו והם זקוקים עכשיו למיגון. ב-1-0 אין תושבים. << דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >> לכן צריך תקציב גם ל-2-1. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון ואני העלינו את הסוגיה לא פעם ולא פעמיים, ניסינו לקבל תשובה למה לא משחלפים כרגע ולא מסכנים את אנשי המקצוע שבאים ל-1-0 לבנות שם, לתת את המענה למי שגר בישובים שלא פונו. זה לא ברור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דברנו גם בישיבה הקודמת לנסות לשנות את סדר העדיפויות. לקחו הביתה ואני לא יודע אם יש תשובה. הוועדה ביקשה תשובה על שינוי סדרי העדיפויות. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מתי תהיה תשובה? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> מי קובע? מי מקבל את ההחלטות על סדרי העדיפויות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> פיקוד העורף יחד עם מגן הצפון. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> זאת אומרת זו החלטה של אלוף פיקוד העורף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << אורח >> דויד סויסה: << אורח >> אני מבקש להשיב, למוסדות חינוך 9-0, 230 מיליון שקלים קיימים, העבודות התחילו. זה כולל את כל בתי הספר והגנים 9-0, 219 במספר. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הבנתי שיצאה בקשת מכרז רק ל-30, זה נכון? << דובר_המשך >> דויד סויסה: << דובר_המשך >> 30 התחילו להתקשר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ולוחות זמנים לסיום התהליך? << דובר_המשך >> דויד סויסה: << דובר_המשך >> עד שנה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש אמירה שהמיגון של מוסדות החינוך זה תהליך של שנה. << דובר_המשך >> דויד סויסה: << דובר_המשך >> כי יש ישובים שאנחנו לא יכולים להגיע אליהם כרגע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כדי שנבין, שנת הלימודים תיפתח בישובים 9-2 בלי מענה מיגוני מלא ברוב מוסדות החינוך. השאלה היא האם יש תוכנית זמנית לכל בית ספר מ-9-2? << דובר_המשך >> דויד סויסה: << דובר_המשך >> יש תוכנית, הצגתי אותה, של 15 מוסדות חליפיים בעורף. זה נותן פתרון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין לו פתרון לאותם מוסדות על הקו בין 9-2, אין לו. << דובר_המשך >> דויד סויסה: << דובר_המשך >> כל ה-15 נמצאים מעבר ל-9 ק"מ ושם מתכוונים ללמוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מישהו באמת חשב שאפשר לפתוח ב-1 בספטמבר מסגרת בצפון? חיים בסרט? << אורח >> סרג' קורישא: << אורח >> שלום לכולם, שמי סרז', יושב-ראש ועדת ביטחון של השלטון המקומי ויושב-ראש המועצה בכפר שמריהו. כשאני עולה לירושלים, אני רוצה לחזור עם מסר אופרטיבי. ישבנו פה במשך 50 דקות, שמענו את הורי החטופים, בני ערובה, הורי הנרצחים, מתחננים בואו נהיה אופרטיביים. אני יושב ומתחנן, בואו נהיה אופרטיביים. כשאנחנו נחזור הביתה, אני צריך להסביר לתושבים של הרשויות המקומיות מה אנחנו עושים להיערכות. אנחנו קוראים בעיתון בימים האחרונים מלחמה כן לא, אני מבין קצת בביטחון ולא מפחד מזה. אבל אנחנו צריכים לתת מענה לתושבים. כשדובר כאן על עבודה באשקלון, הרגשתי גאווה, כי משהו קורה. אבל לשבת פה ולשמוע על הדוחות האלה ולשמוע מה היה כשאנחנו באנו ארצה, זה פחות מעניין. אנחנו צריכים לבוא עם תוצאות לתושבים, תעזרו לנו, תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני חשוב שלפחות מהישיבה הקודמת שאני קיימתי יש התקדמות ניכרת, יש מספרים, יש תקציב. לא נרד מזה, אתה רוצה תוצאות וזה בסדר גמור. אוצר בבקשה ואחר כך נשמע את פיקוד העורף. אני רוצה לשמוע תקציב עם שורות. תגיד לנו מה הצפי לדרישה הבאה? האם שר האוצר מבין עניין והוא יודע שהוא צריך לתקצב אותם ב-2025, אחרת אנחנו בפני שוקת שבורה. שישמעו כל חברי הכנסת, זה הצפון, הם צריכים שורה. << אורח >> עלי בינג: << אורח >> קודם כל, חלק מהמספרים שנאמרו היו רק מיגון פרטי, לכן אני חושב שיש קצת בלבול במספרים כי נאמרו לפני כן מספרים אחרים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תחזור עליהם לאט, אני רוצה שירשמו בפרוטוקול ואחר כך לתת לגיל ולתת לו אפשרות להגיב. << דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >> בסדר גמור. בעקבות החלטת ממשלה ב302, חשוב לדייק, לדעתי אני היחידי מבין היושבים פה שהיה בדיון הקבינט, ההחלטה עצמה לגבש תוכנית של 5 מיליארד, היא לא דיברה רק על הצפון בניגוד למה שנאמר, היא דברה גם על חיזוק, אבל היא דברה באופן הכי קונקרטי זה היה על מקור של חצי מיליארד באופן מיידי וכל השאר זה גיבוש של תוכנית שאני אומר בכנות, שלא הובאה בהמשך לאישור הממשלה. אבל החלטה 302 בפני עצמה דברה באופן מיידי על חצי מיליארד ולגבש תוכנית נוספת של עד 5 מיליארד במשך עשור. חצי המיליארד הוקצו במשך השנים. כבר ב-2018 הוקצו 150 מיליון בהרשאה. ב-2019 עוד כמעט 94 מיליון, חלק מהמספרים אולי לא תואמים למספרים שאמרו קודם כי הבחירה הייתה לא להתחיל בחלק מהמקרים עם מיגון פרטי אלא להתחיל דווקא עם מיגון ציבורי. אני מקווה שזה הפער בינינו, גיל, כי אני לא מכיר את המספרים שלך. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> הכסף עבר אליהם? << דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >> אנחנו עובדים בתיאום מלא עם פיקוד העורף ומשרד הביטחון, אנחנו עובדים עם הגופים שרגילים לעבוד אתנו שהם בדרך כלל את"ק, פקע"ר והיועכ"ל. אני מדבר על מה שהיה. במקביל היה תקציבים נוספים שניתנו למשרדים נוספים. במסגרת התר"ש הנוכחי, קודם כל הוקצו עוד 250 מיליון ב-2022 ובמסגרת התר"ש הנוכחי סיכמנו על תקציבים למיגון בסך של 550 מיליון שקלים על פני ארבע שנים בין 2026-2023 כ-100 הוקצו ב-2023, 100 ב-2024, 150 ב-2025 ו-200 ב-2026, זה היה בתר"ש שנחתם במאי 2023. בעקבות המלחמה תיקנו את תקציב המדינה הן לשנת 2023 והן לשנת 2024. במסגרת התיקון הזה, כמו שכולכם מכירים, הוספנו מעבר לתקציבים של תקומה עוד 3.5 מיליארד על פני שנתיים, שהוקצו הן למרכיבי ביטחון והן למיגון. 1.6 זה מרכיבי ביטחון, 1.9 למיגון. נוסף על התקציב של ה-1.6 מרכיבי ביטחון יש עוד כ-600-500 מיליון מרכיבי ביטחון שהם בתקומה והם בדרום. חשוב להגיד שמתוך ה-1.6 מיליארד זה מרכיבי ביטחון לכל הארץ, כ-500 מיליון זה מרכיבי ביטחון לצפון זה בהתאם לדרישות המבצעיות שהציג משרד הביטחון, השאר זה ליישובי קו התפר במרכז וליהודה ושומרון. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא בהתאם כי סויסה מציג לך צרכים אחרים. << דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >> לא מרכיבי ביטחון. לפחות למיטב ידיעתי, במרכיבי ביטחון אין בינינו פער. מתוך 1.9 מיליארד במיגון, יש 1.4 מיליארד שדובר שיוקצו השנה. מתוך ה-1.4 האלה הקצנו כמעט 800 מיליון שלפי התמהיל שסוכם, הלך 250 מיליון לטובת המיגון הציבורי, כ-470 לטובת המיגון הפרטי ועוד כ-50 מיליון למיגוניות. המיגון הפרטי מסייע להשלים את הסיפור של 1-0. נשארו אותם 680 שעוד לא הוקצו השנה, אנחנו מתכננים להקצות אותם ממש בהקדם האפשרי. אנחנו נמצאים בשיח מאוד אינטנסיבי עם פיקוד העורף. המחשבה שלנו ושלהם, בהמשך למה שעלה פה בוועדה על ידי חלק מחברי הכנסת, זה איך מייצרים עם התוכנית הזאת מקסימום מיגון במינימום זמן ותוך אילוץ של משאבים מוגבלים. כולנו מבינים שהמשאבים מוגבלים, אני לא אעשה את סקירת המקרו פה, אנחנו מבינים שהעלות של השקל השולי עכשיו יותר יקרה ואין מה לעשות, יוקצה איקס כסף בסוף לטובת המיגון, אם נוכל לעשות יותר מיגונים בפחות כסף או יותר מהר, כמובן שזה עדיף. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא מצליחה להבין את הסיסמה של מקסימום מיגון במינימום משאבים. מוצגים צרכים של עשרות אלפי אזרחים ללא מיגון, תסביר לנו מה זה מקסימום במינימום, אני לא מבינה את ההגדרות האלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם הוא היה יכול לתת 5 מיליארד במכה אחת הוא היה נותן, אבל אין לו. << דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >> אפשר לעשות את המכפלות של מספר יחידות הדיור ולהכפיל בעלות של הממ"ד ולראות האם יש מקור לטובת הנושא הזה כבר השנה, אני חושב שזה די ברור שלא. לכן אנחנו צריכים לחשוב במסגרת התקציב שהוקצה, איך פותרים את זה. זו הכוונה ואני אסביר מה כוונתנו. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מקובל עליכם לתת מיגון ל-2-0 ק"מ, חסר לו 700 מיליון ₪, תגידו את הדברים בעברית, אני לא מצליחה להבין. << דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >> המחשבה שלנו זה לנסות לאפשר יותר גמישות בשטח ולא להגביל את זה דווקא ל-2-1. לאפשר גם למרחקים של 5-1, כפי שהיה גם בהחלטת הממשלה, שזה גם הצידוק הביטחוני והיכולת להפריד ביטחונית בין עד 5 למעל 5, לעשות מודל שמאפשר מיגון כבר היום ל-5-1, לצאת אתו לדרך ולממש גם מימוש עצמי. כיום מי שמבצע ב-1-0 זו המדינה, זה לא תמיד עונה על הצרכים. << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> זה לא מדויק, יש לאזרח אפשרות לעשות, הוא מקבל עבור זה תקציב מהמדינה, המדינה משלמת לו. << דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >> אני אחדד, יש לפרט שתי אפשרויות: או לקבל את הכסף ולעשות את זה באופן עצמאי, או לעשות את זה דרך המכרזים של המדינה. הרוב המכריע בחרו לעשות את זה דרך המדינה. משיחות ובירורים שקיימנו עם הרבה גורמים עולה, גם פיקוד העורף אומר, שלא הייתה דחיפה לעולם המימוש העצמי. אנחנו חושבים וגם פיקוד העורף חושב, שאפשר לייעל את התהליך הזה אם נאפשר לפרט בחלק מהמקרים לעשות את זה לבד. כמובן שההיבט הסטטוטורי פה הוא דרמטי לשני הכיוונים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה דרמטי אם יש הוראת שעה? << דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >> צריך להאריך אותה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסדר, נאריך אותה. יש הוראת שעה שהתבקשנו ולא הארכנו? << דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >> לא פניתי לוועדה. זה לא חונה בוועדה ולא פניתי כרגע עם בקשה לוועדה, אני רק מציין את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה לפרט, אז שיהיה ברור לאזרחים שמקשיבים לנו, שהאזרח יכול לעשות את זה והוא אף משופה בזה בתקציב צבוע. << דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >> המטרה זה לייצר מנגנון שמאפשר לפרט לממש את זה בעצמו. כרגע היינו רוצים לצאת עם התקציב שמוצע כבר ל-5-1 ולאפשר למי שיכול לעשות את זה גם יותר מהר ליהנות מהתקציב כמה שיותר מהר כי לבצע את זה כמה שיותר מהר. לכן התוכנית היא לסגור את הפרטים האחרונים עם פיקוד העורף ממש בימים הקרובים, לעשות את יתרת התקציב, כאשר מה שכבר הוקצה משמש הן למוסדות הציבור והן לסיים את המימון הפרטי. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה לגבי 2025? << דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >> לגבי 2025 קודם כל יש את היתרה שדיברנו עליה, של עוד חצי מיליארד, שמעבר לחצי מיליארד יש את מה שהוקצה בתר"ש, שם יש עוד 150 מיליון, זאת אומרת עוד 650 מיליון ב-2025. כשיובא תקציב 2025 יכול להיות שיהיה עוד, זה מה שסוכם עד כה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> התחלתם לעבוד על תקציב 2025? << דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >> התחלנו לעבוד על תקציב 2025. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נשמע תכף את פיקוד העורף ואני כבר אומר שאנחנו לא מצליחים להסתדר עם חוסר ההסכמות בנושא המספרים. בלי הסכמות בנושא המספרים, אנחנו לא יכולים לבקר ולהתקדם. הוועדה מבקשת מכם עוד השבוע, שולחן עגול ביניכם. הוועדה מבקשת דיווח בכתב עד יום שני הבא את פירוט המספרים שמקובל על שניכם. אנחנו לא יכולים לעבוד כך. יש חוסר הסכמה במספרים אני מכיר את השורות. הוועדה מבקשת מכם עוד השבוע לקבוע עוד השבוע שולחן עגול ביניכם והוועדה מקשת עד יום שני הבא דיווח בכתב על פירוט המספרים שמוסכם על כולכם. אנחנו לא יכולים לעבוד כך ואנחנו גם לא יכולים לבוא בדרישות לממשלה אם אין לנו בסיס. יש פה חוסר הסכמה במספרים ומכיוון שהייתי סגן שר האוצר אני מכיר את השורות. << דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >> נעשה את זה בשמחה. אנחנו גם מתואמים עם המספרים עם כל השחקנים שאנחנו יושבים אתם, מי שיושב פה אלה לא האנשים שאנחנו עובדים מולם בדרך כלל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש חוסר תיאום בין הנתונים שאתה העברת לנתונים שגיל העביר, אנחנו מבקשים לזה הסברים. << דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >> נעביר את זה בשמחה. רק אומר שהמספרים שהעברתי נמצאים באינטרנט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מדובר על שלושה דורות של כלכלנים, עלי, אחיו ואבא שלו. היכולת נמצאת. אבא שלו היה יושב על הצוואר עד שהיה נותן שקל וחצי, אחיו אותו דבר. שלושה דורות של כלכלנים, תנו למר בינג את הכבוד המגיע לו. אני מבקש שעד יום שני תיישרו את המספרים עם דיווח לוועדה. פיקוד העורף, בבקשה. << אורח >> יהונתן אלשיך: << אורח >> שלום לכולם, שמי יהונתן, ראש ענף פרויקטים בפיקוד העורף. אנחנו מנהלים את כל פרויקט מגן הצפון ומרכיבי הביטחון. אין פה מחלוקת, גיל מתעסק במיגון הפרטי שאלה המרחבים המוגנים לתושבי הצפון, לבתי התושבים וגם בפרטי המשותף, הטיפול ב-800 המקלטים במעלות, נהרייה ובקריית שמונה ואשקלון, שם יש עוד 1,000 מקלטים, אבל שם זו החלטת ממשלה שונה ותקציב שונה. בכל מקרה אין על התקציב, הציג נציג האוצר תקציבים שאנחנו מסוכמים, אני לא רוצה להיות קטנוני לגבי השנים, אבל הוא הציג מספרים נכונים וגם גיל הציג מספרים נכונים, פשוט גיל מתעסק רק בפרטי ונציג האוצר דיבר על כל תוכנית מגן העורף שכולל מרכיבים נוספים ביניהם המוסדי. אנחנו מתואמים במספרים, אין בעיה ואני יכול לחזור על התקציב. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> אני אשמח שתחזור על מה שאצלך. אני כן שמעתי את גיל מדבר על המוסדי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נקבל את זה בכתב לפעם הבאה. מהכתב אי אפשר לזוז. אני מבקש מכם עוד השבוע שולחן עגול ודיווח של טבלה אחת שמוסכמת על כולכם. << דובר_המשך >> יהונתן אלשיך: << דובר_המשך >> בסדר גמור. זה בהקשר של התקציב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש שתתייחס להוראת השעה שעומדת להסתיים. אני לא רוצה שהיא תסתיים ואז להתחיל הכול מהתחלה, אני מבקש להאריך אותה ואם יש בעיה תפנו לוועדה ונפעל איפה שצריך לפעול. << דובר_המשך >> יהונתן אלשיך: << דובר_המשך >> יש שיח שוטף עם מנהל התכנון, יש שיתוף פעולה טוב אתם. גם עם הוראת השעה למיגון בתים פרטיים אנחנו בשיח להארכה בשנה נוספת אני לא צופה בעיות לכן אני לא מערב את הוועדה. בנוסף עשינו הוראת שעה גם למיגון מוסדות ציבור ולמוסדות חינוך. מוסדות חינוך זו הוראה נפרדת, על סמך אותה הוראת שעה אנחנו בונים כמעט את כל המיגון עכשיו בצפון של מוסדות החינוך הוזכרו קודם. אנחנו צופים לגדול לכיוון ה-250 מוסדות חינוך בצפון. מוסד חינוך זה מגן ילדים ועד בית ספר עם 12 כיתות לימוד. יש גם הוראת שעה למוסדות ציבור שזה כולל מרפאות, כולל מוסדות רווחה, שגם בהם אנחנו מטפלים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה עם כבישים ודרכים שנפגעו? << דובר_המשך >> יהונתן אלשיך: << דובר_המשך >> כבישים בתוך ערים או כבישים בין הערים זה לא תחום האחריות שלנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי אחראי על זה? המצב שם נוראי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בתוך הישוב זו המועצה עצמה או העיר, מחוץ לישוב זה נתיבי ישראל. זה לא פיקוד העורף. << דובר_המשך >> יהונתן אלשיך: << דובר_המשך >> יש הוראת שעה שקידמנו בשיתוף עם מנהל התכנון לטיפול בכבישים שהם מרכיבי הביטחון. הדרכים ההיקפיות בישובים, זה עבר את המועצה הארצית והשר צפוי לחתום עליו בימים הקרובים. אז יש גם הוראת שעה לפטור מהיתר ומתוכנית למרכיבי ביטחון. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי יעשה את זה? << דובר_המשך >> יהונתן אלשיך: << דובר_המשך >> אנחנו עושים את זה, זה חלק ממרכיבי הביטחון. אפשר לראות בדרום שזה בשלבי ביצוע מתקדמים. בימים האחרונים התחלנו גם בצפון ביישובי גליל עליון ובקרוב זה יתרחב לישובים נוספים, הביצוע של מרכיבי הביטחון התשתיתיים. אני שם בצד את כל הרכש ושאר דברים שהם פחות בתחום האחריות שלי. לגבי סדר עדיפות, גם בהקשר של הציבורי מול הפרטי. כל התוכנית של מגן הצפון, מי שאמון לתעדף ולבנות אותה זה אלוף פיקוד העורף והיא כמובן מוצגת למנכ"ל משרד הביטחון ועוברת את האישור שלו. נתנו מענה לכל מוסדות הציבור, התקציב ששמנו אמור לסגור את כל פערי המיגון במוסדות החינוך ב-9-0 ק"מ ואת כל הרפאות שיחד עם משרד הבריאות הוגדרו שהם צריכות להיות אחודות, שזה הכרחי לצפון בשעת חירום. בגלל שהסיפור של המיגון הפרטי לוקח זמן וגם התקצוב שלו לא יכול להיות בבת אחת אז טיפלנו קודם כל במקלטים הפרטיים המשותפים שהם בעצם מיגון מהיר לאוכלוסייה רחבה בקבועי זמן קצרים וזה ה-800 מקלטים שגיל דיבר עליהם, שמנהלת מגן הצפון שיבצה באותם ישובים שהזכרנו. לגבי סדר העדיפות אם למגן אחורה מ-9 ק"מ צפונה, היינו שמחים לעשות את זה, זה שם את המדינה במצב שהיא לא יכולה אחר כך לחזור בה, ברגע שהיא מתחילה לטפל בעניינים האלה היא עלולה להיכנס למצב של עוד ועוד מבנים והיא עוד לא יודעת מאיפה היא ממנת את התקציב. היינו שמחים להתחיל למגן את כל 9 הק"מ, זה ברור, אבל אני לא יודע אם זה ישים, לכן זה עובד מצפון לדרום. שאלו למה ממגנים בתים של תושבים שמפונים? אחרי ה-7 באוקטובר הבנו היטב מה ממד"ים עושים ביישובים סמוכי הגדר, בוודאי זו תחושת ביטחון, אנחנו עוסקים בסיפור של נעילת הדלתות כדי לאפשר ביטחון מלא, אבל בוודאי שזה רלוונטי וחושב לקווים הקדמיים, למרות שהם עשויים להתפנות בשעת חירום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה שיהיה ברור לעם ישראל, כי אנחנו דנים במיגון בצפון וכו', ברור לפיקוד העורף שאנחנו לא מחזירים אף תושב עד שאנחנו לא משתלטים על מה שקורה עם חיזבאללה? שיהיה כאן ברור. אני לא אתן יד להחזיר תושב אחד עד שנעשה סדר במה שקורה בצפון. לקורנטים יש טווח של 10 ק"מ לכן לא אחזיר אף אחד, לא משנה מה אתם משקיעים או לא משקיעים עכשיו, אנחנו בשעת חירום כרגע וכרגע לא נחזיר אף אחד כי זו תהיה הפקרות. מבחינתי אגב, זו הייתה הפקרות כי עד עכשיו לא עשו מספיק בהקשר הזה, לא יכול להיות שנחזיר אפילו תושב אחד עד שלא מחלישים את חיזבאללה בצורה דרמטית ב-15 ק"מ בדרום לבנון. זו הייתה עמדתי נוכח האשליות שחיים פה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שאלה, הדובר דיבר על עבודה במשאבים נתונים, אני חייבת לשאול, יש החלטת ממשלה שמדברת על 5 מיליארד לעשור, זו ההחלטה הקיימת, אומר הנציג של פיקוד העורף שהמשאבים נתונים ולכן היא הולך בצורה שהיא עקב בצד אגודל. האם יש לו החלטה אחרת שלא נוגעת - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אענה לך, לא. בגלל זה חייבתי אותם לשבת עוד השבוע ולתת לנו את המספרים כדי לדעת עם מה לבוא לשר האוצר ולממשלה כדי לדרוש. אין. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שישנו את החלטת הממשלה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אפשר לדעת כמה עולה ממ"ד? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 90,000 למשפחה. << דובר_המשך >> איילת השחר סיידוף: << דובר_המשך >> מזמן לא. 200,000. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למעלה מ-150,000. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק לא קיבלנו תשובה מפיקוד העורף שלא מחזירים אף אחד הביתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממ"ד של 9 על 9 זה הקטן, שהעלות שלו זה 90,000, עם ההובלה ועם ההתקנה זה יכול להגיע ל-200,000-150,000 שקלים. << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> זה 9 מ"ר נטו יוצא, עם המבואה ועם הקירות שלא משנה מה העובי שלהם, כמעט 16 מ"ר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נציג פיקוד העורף לא ענה לשאלה שלי. << דובר_המשך >> יהונתן אלשיך: << דובר_המשך >> התשובה שלי היא שלא הכול אני בבית הזה, אני אחראי על מיגון, לא אחראי על התקפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אחלה תשובה. אנחנו מאוד מודים לך. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> החלטות של מדיניות זו ממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה עמדת פיקוד העורף בהקשר הזה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. הוועדה המשותפת מבקשת מפיקוד העורף, משרד האוצר, ממנהלת מגן הצפון תשבו לדיון בשולחן עגול עוד השבוע, אם אתם רוצים פיזית, קפה על חשבוני, עד יום שני אנחנו מבקשים מייל עם שורות מסוכמות בנושא התקציב, אחרת לא נוכל להתקדם. חבר הכנסת סגלוביץ' בבקשה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> יש את העיסוק של להכין תשתית לתושבים שיחזרו. אני מבקש להציע לחשוב שונה, להתעסק קודם כל עם מי שנמצא שם עכשיו ולעשות את השינוי בכל סדרי העדיפויות. לדעתי חלק מקבלת ההחלטות, גם של פיקוד העורף, יכול להיות שהייתה נכונה לשעתה, אבל בחודשים האחרונים קבלו החלטות, לפחות להבנתי, לא נכונות. צריך לאפשר למי שנמצא שם חיים בצורה סבירה יותר, הם יהיו מוקד משיכה לכל היתר. זה משפיע על כל התוכניות כולן וצריך לקחת את זה בפריזמה הזאת ומשם להתחיל ולא להתחיל מהדברים האחרים. זו ההצעה לי. אנחנו אחרי הרבה דיונים וסיורים, לדעתי זה יניע גלגל של שינוי. מטבע הדברים עובדים אורכית, ההזדמנות היום, שאתה נמצא בתפקיד, הוא לראות הכול רוחבית ולהבין שאם בן אדם נמצא שם, אומר לשכן שלו שלא נמצא שם שקורה משהו, יש סיכוי שזה יקרה כי הטווחים הם ארוכים מידי ואת התהליך חייבים להניע ממשהו שקורה בפועל. << אורח >> מרום אליעזר: << אורח >> אני עושה בדיוק את מה שאתה אומר, אתמול הייתי במג'דל שמס, היום אני בנהריה ויותר מאוחר אני נפגש עם שמונה קיבוצים בצפון עמק החולה וכן הלאה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> פגשתי אתמול את אליעזר מרום במג'דל שמס, היינו אתמול וראיני על מה אנחנו מדברים. בתור אחד שמבקר בקריית שמונה, מטולה, בשלומי, זה הרי בלתי אפשרי לחשוב על חזרה. אף על פי שצריך להודות שיש תושבים שחוזרים לשם מעצמם. מצב המגורים בשלומי למשל הוא בלתי אפשרי, אי אפשר לדבר על השבת התושבים, אבל מצד שני צריך לבוא לקראתם כמה שיותר ועד כמה שאפשר ומדינת ישראל מחויבת להחזיר אותם. לצורך הדוגמה יש לי אחת לשבועיים אתה ביקורים הקבועים אצל הדודה שלי בקריית שמונה, תשעה חודשים היא יושבת בחדר קטן במלון, אי אפשר להגיד שכיף להם או שהמצב אידיאלי, אשריה שהמדינה יכולה להרשות לעצמה לשכן אותם, אבל צריך לפתור את הבעיה הזאת בצפון כמה שיותר מהר, ככה יהיה עדיף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. ראש המועצה האזורית מבואות חרמון, עד שיעלה בזום, חברת הכנסת גוטליב בקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הדבר שמניע אותי פה כנציגה מוועדת חוץ וביטחון וגם כנציגה מוועדת ביקורת, בכל הכבוד, הרשו לי להתבייש שעד עכשיו לא שמעתי על תקיפה מתישה, מאסיבית ואכזרית ללא רחם בצפון. צר לי שהלגיטימציה במדינת ישראל של צמרת צה"ל בהקשר של תקיפות או תכנון תקיפות זה נגזרת של המתים. הלגיטימציה היא לא מהמתים שלנו, הלגיטימציה חייבת להיות מכוח זכותנו הטבעית על הארץ הזו ומכוח חובתנו להשיב את אלמנט ההרתעה מול אויבינו האכזריים והמרים בחיזבאללה. אני מבקשת להזכיר שכשאהוד ברק הוציא את צה"ל מלבנון בשנת 2000, הסיג את כוחותינו לאחור, זו בעצם הייתה נקודת הפתיחה של ניצחון קולוסאלי בעיני חיזבאללה את עצמו וחיזבאללה גדל לממדי ענק תחת עינינו הפקוחה של ממשלות שונות ומשונות. גם כשהיינו בלבנון השנייה אז דן חלוץ עשה מבצע - - - << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> לו רק היה לנו ראש ממשלה 20 שנה שיכול היה לשנות את הדברים מאז. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די, כולם לא בסדר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לי זכות דיבור ולא יסתמו לי את הפה. לכן אני אומרת שתפיסת העולם אל מול האויב האכזרי שלנו היא תפיסת עולם משונה, כשלעצמי ידוע שאני מאמינה רק בכוח ובעוד יותר כוח ולא מחכה שמישהו יהרוג אותי אם הוא רוצה להרוג אותי. האיום לא מרשים אותי, אקח שליטה על הדבר הזה ולכן צר לי שבדיון החשוב הזה עוד לא שמעתי על התשה ארטילרית בלתי נגמרת ב-15 ק"מ בדרום לבנון. למה אני מזכירה את 15 הק"מ הללו? כי אם אנחנו לא נשלוט צבאית ב-15 ק"מ בדרום לבנון אני אומרת לכם שזה יהיה מופקר ומסוכן להחזיר אפילו תושב אחד לצפון. כי עם כל הכבוד, אני מבהירה ואומרת, לכן כל הדיון הזה כאן - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל את בקואליציה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מבהירה לכם, מי שמעיר על קואליציה או אופוזיציה זה לא מעניין אותי, המחויבות שלי היא לעם ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. ראש המועצה האזורית מבואות חרמון בבקשה. << אורח >> בני בן-מובחר: << אורח >> חבריי יושבי הראש, חבל שנתתם לנו שעתיים ורבע להמתין, כשאנחנו בגבול הצפון, כאילו שאנחנו מובטלים. הדיון כל כך חשוב, אבל אם יורשה לי, בבקשה את הפאנלים אם אפשר לקצר מפני שיש לנו הרבה מה לעשות כאן. אני רוצה לפתוח בהשתתפות בצערם של המשפחות של 12 הילדים שנרצחו לנו באשכול הגליל המזרחי. אני רוצה שתדעו שיש לנו חברה חזקה, כל ראשי הרשויות בצפון וכל החברים באשכול עוטפים את ראש המועצה ואת העדה הדרוזית, הילדים הם הילדים שלנו ללא הבדל גזע דת ומין. דבר נוסף, אני רוצה לאחל הצלחה לפרויקטור, הוא היה אצלנו מספר פעמים והשתתף בדיונים, כל מה שאנחנו צריכים לבקש, שהמשרדים הממשלתיים יבינו שהם כבר לא יכולים לשחק אתנו אלא להיות עם הפרויקטור שמגשר בינינו לבין הבירוקרטיה, התקציב של ה-940 מיליון הוא לטווח קצר, הוא לכמה חודשים. אני מבקש לראות אם אכן זה יקרה ככה. אמר חבר הכנסת סגלוביץ' שאנחנו לא יכולים לעשות עכשיו מיגון בכפר יובל, במנרה, במטולה, שתהיה הגמישות לפיקוד העורף לווסת ישובים שקלטו את המפונים בתוך אותם מועצות כמו מעלה יוסף, מרום הגליל, גליל עליון, מבואות החרמון, שקלטו תושבים בתוך הישובים, שלא רצו לברוח מהקהילה אבל מספר הילדים שנמצאים במסגרות גדל לאין שיעור ויש פערי מקלוט ומוסדות חינוך ללא מיגון. לכן לא צריך להתייחס ל-9-0, אלא צריך להתייחס בפועל איפה יש לנו תלמידים במדרון דרומי. יפה עשו משרד החינוך, אפשר להלין על הממשלה ועל משרד החינוך, ב-1 לספטמבר אנחנו פותחים בית ספר דרומי עורפי מסודר בסיוע מלא ובמימון מלא של משרד החינוך. התלמידים לא יעברו עוד פעם שנה כמו שהם עברו. גם עם הקטע של הלחימה, חברת הכנסת טלי גוטליב צודקת, אם לא תהיה רצועת ביטחון של 15 ק"מ בצד השני, לא בצד שלנו, לא נחזור הביתה. דבר נוסף, אנחנו מקבלים סיוע מלא, אנחנו עובדים עם התוכנית של מגן צפוני, אנחנו עובדים עם סויסה שכבר עשה מספר סיורים בכל הישובים ומקבלים את כל המעטפת הביטחונית שביישובי גדר וביישובים עד 3.5, שיוכלו להיות שם בביטחון מלא. מעבר לזה אני רוצה להגיד, הייתי שמח לדעת מה היה קורה, אם בין החטופים והחטופות שנמצאים בעזה היו מספר לא קטן של ילדים או תושבים, חברים שלנו מהעדה הדרוזית, האם באמת כולם היו נשארים שם, או שהיינו מוציאים את החברים, כפי שעשו מהעדה הדרוזית והלכו להביא את החטוף. זה בשבילנו, כמדינה ערכית וכחברה נאורה, להתחיל לחשוב על זה, חייבים כאן מגבול הצפון, שנהרגו לנו למעלה מ-20 איש עם מאות בתים הרוסים, אבל בראש שבראשונה צריך להביא את החטופים והחטופות הביתה בכל מחיר. תודה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> תודה רבה לבני בן מובחר, שגם הוא, כמו ראשי מועצות אחרים בצפון, פשוט עושים לילות כימים, אנשים שצריך להצדיע להם. אני רוצה לומר שלושה דברים: אחד, קודם כל להקשיב ולשמוע שמאשימים את אהוד ברק שרק עכשיו ממנים פרויקטור לצפון - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אותו אני גם מאשימה בהמרדה והסתה, הוא מסוכן לעם ישראל וצריך לחקור אותו ולשים אותו מאחורי סורג ובריח. הוא חשוד בעבירות פשע, לא פחות. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> בסדר. אולי כשתשבי בממשלה ובקואליציה תוכלי לשנות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה עוד לפני שאני מדברת על כל מיני - - - << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אבל אני לא הפרעתי לך למרות שהדברים שלך היו לי חמורים, חיכיתי לתורי כדי לומר את דבריי. בגלל שהיא הפריעה לי אני אחזור על הדברים מהתחלה כי חשוב שהם יאמרו בלי שיפריעו להם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פשוט בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בוא לא ניתן לעובדות לבלבל אותנו. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אני אמשיך להגיד את הכול מהתחלה כל זמן שמפריעים לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תני לי לעזור לך, חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> להאשים את ראש הממשלה אהוד ברק בנסיגה מלבנון בשנת 2000 על מה שקורה עכשיו למדינת ישראל, על ההפקרות שיש בכל מדינת ישראל, אילת, צפון, דרום, מרכז הכול באשמתו, להאשים עכשיו אחרים בכל מה שקורה במשמרת שלהם, עם ראש ממשלה של 20 שנה, למנות רק עכשיו את פרויקטור הצפון, לא לקיים החלטת ממשלה מ-2018, לא להעביר ולא לקדם את התוכניות של ראשי מועצות הצפון וגם של המנכ"לים, לא לעשות את כל הדברים האלה זו אותה גרירת רגליים ועכשיו אנחנו נגררים למלחמה וזה חמור. אני רוצה לדבר עניינית על כמה דברים, בתור מי שגם הקימה יחד עם חבר קואליציה, אלי רביבו מהליכוד, את השדולה למען הצפון כבר בינואר והבנו שהמצב חמור וניסינו לעשות כמיטב יכולתנו, אגב, הישובים שנכנסו להחלטת הממשלה, מנות וגוש חלב, קרו בזכות הכנסת, בזכותנו, לא בזכות הממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מפסיק אותך רגע, אנחנו נאלצים להיפרד מהאלוף צ'ייני שצריך לנסוע, תודה שבאת, נזמין אותך שוב. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אני רוצה להצטרף לביקורת שאנחנו חוזרים ואומרים כבר חודשים ארוכים, צריך לשנות את התפיסה ולמגן היום איפה שאנשים נמצאים לא איפה שלא נמצאים. אם אנחנו רוצים להציל חיים עכשיו צריך למגן את המקומות בהם חיים אנשים. אנחנו מדברים על בתי הספר, אנחנו מדברים על הגנים ועל ישובים שלא פונו. כמה דוגמאות: בית ספר עינות ירדן, קיבוץ עמיר, פערי מיגון בתחנות הסעות ובתוך בית הספר עצמו. סמוך לתחנת ההסעות יש שתי מיגוניות, כל מיגונית כזו נותנת מענה לתשעה ילדים, כשבבית הספר לומדים 200 ילדים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הערה, אל תגידי שמות, תגידי בקיבוץ מסוים או בבית ספר מסוים, אעשה ישיבה סגורה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> מקבלת את ההערה. יש לנו רשימה שלמה ואנחנו מוכנים להגיש לשני יושבי הראש של הוועדה המשותפת. לגבי המקומות שאינם ממוגנים, לרבות בתי חולים שגם ביקרנו בהם שהם אינם מספיק ממוגנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תגישי את הרשימה גם לוועדה, גם לגיל ודוד. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> סגור. נרכז ונעביר את הכול. תודה רבה. הערה שנייה בקשר למה שדיבר בני בן מובחר בנוגע לבתי הספר. זה נכון שיש בית ספר חדש שמתכוונים לפתוח, אבל אין מורים ואין מספיק גננות ואין מספיק סייעות. זה שיהיה בית ספר לא נותן פתרון לכל הבעיה. כשאנחנו מדברים על פתרון כולל לצפון, זה פתרון כולל לצפון, לראות את כל המישורים ואת כל ההיבטים, לבוא ולכלכל אותם ביחד. אני מאוד מקווה שעם המינוי של הפרויקטור, שהוא מי שאמור להיות אותו גורם מתכלל של כל הדברים כולם, אולי עכשיו דברים יתחילו לזוז. אבל אני מודה שאחרי עשרה חודשים שהוא רק מונה, עכשיו שמעתי את הסקירה, הרגשתי מבוכה כי אמרתי, אם זו הסקירה אז מה קרה פה? הוא צריך לפקוח את עינינו עכשיו למצב החמור בצפון? איפה הייתה הממשלה במשך כל אותם החודשים האלה? אני יוצאת מהדיון די בהלם, גם מהדברים שאני שומעת ואני אשמח אם יהיה זמן לשמוע את התושבים שלא פונו שנמצאים כאן, כי הדברים שלהם מאוד חשובים וחשוב שייאמרו בוועדה, תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. סגן ראש המועצה מטה אשר, בבקשה אדוני. << אורח >> אייל רייז: << אורח >> שלום לכולם, בהמשך לדברים שנאמרו, אנחנו בתוך מלחמה וההפקרות היא גדולה. אותנו למדו במלחמה שעושים הערכות מצב ביחד, כשעושים הערכות מצב ביחד, בתוך זה מייצרים סדרי עדיפויות. רשמתי לכם שאנחנו כרגע מרכזים מאמץ להיערכות לפתיחת שנה וזה עובר גם דרך הנושא של מיגון. זה לא רק 1-0, 2-0 חוסר בתקציב. קבלנו בסעיף העובדות אישור אחד מעשי ועוד שני אישורים עקרוניים כרגע לשלושה מתחמים שנמצאים בתוך קו העימות ועוד עבודה שאנחנו עושים ביחד עם מעלה יוסף לבתי ספר עורפיים. אבל יש עוד 56 מוקדי חינוך, מעונות וגנים עם פערי מיגון גדולים מאוד כשאנחנו צריכים לצאת לדרך ב-1 בספטמבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> העברת רשימה מדויקת? אנחנו ניתן אותה לגיל ודוד כדי למצוא פתרון. אם לא נמגן את מוקדי החינוך לא נחזיר תושבים הביתה. << דובר_המשך >> אייל רייז: << דובר_המשך >> הרשימה נמצאת אצלם, את המיפוי עשינו כבר לפני שלושה חודשים, אם צריך להעביר שוב, נעביר שוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש את הרשימה, דוד מהנהן בראש. נצטרך לקבל דיווח בישיבה יותר מצומצמת, שם נוכל לפרוש שמות ומספרים, נעשה את זה בישיבה סגורה. << דובר_המשך >> אייל רייז: << דובר_המשך >> תודה, אסתפק בלהגיד את הקו האסטרטגי, הבנו ברמה האסטרטגית שכדי לקבץ חזרה את המשפחות המפונות ולתת מענה בתוך הישובים שבהם קודם שומעים את הבום ואחר כך את ההתרעה, הווקטור שקולט או מאפשר את ההתמודדות בתוך ההפקרות הגדולה, זו הסוגיה שעומדת על היערכות מערכות החינוך מלידה עד 18, זה הווקטור המרכזי. השלב השני ברמה האסטרטגית הוא בהחלט המגורים, הפוך גוטה, ככה לא בונים חומה. אני מקווה שאם נכנס עכשיו הפרויקטור לא ימשיכו להיות שבויים בתוך קונספציה מוטעית, יכול להיות שגם על בסיס התקציבים הקיימים וגם על בסיס התקציבים החסרים, כי עליתם על זה שיש הרבה אוויר חם בתוך התקציבים, גם תהיה שקיפות, גם תהיה הערכת מצב ויהיה אפשר להתאים את המאמצים לדברים שישרתו אותנו בכל מה שקשור למורכבות החוסן גם בשנה הקרובה וגם בהסתכלות קדימה, תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה הסיפור המרכזי, סיפור מוסדות החינוך. זה צריך להיות בסיכום, עכשיו מסתיים דיון בישיבת החינוך על זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בכוחותיי הדלים אני מנסה לתכלל את המיגון, את סדר העדיפויות, את הכסף. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> תקשיבו לשטח. נמצאים פה אנשים ואתה לא שומע אותם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו לא עובדים בלי השטח. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> זוג נרצח לפני שלושה שבועות, לא כי הוא בקריית שמונה, הם חזרו הביתה וזה לא בדיון הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה אדוני, אתן לך את זכות הדיבור, מייסד פורום מגן עוטף לבנון, אהרון גמזו מכפר סאלד. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> אני מצטער להגיד לכם, מה שקורה פשוט תלוש מהמציאות. כמו שהגרי אמר אתמול, נדהמנו מהפגיעה במגרש הכדורגל, אז אני אספר לכם שכבר היו פגיעות בגני שעשועים, הייתה פגיעה באולם ספורט רק לפני שבוע, אף אחד לא נדהם, מי שצריך להיות בהלם זה מי שנמצא כאן כי מה שקורה כאן לא קשור למציאות. תתחילו לרדת לשטח. היינו בדיון ב-11 בדצמבר בוועדת חוץ וביטחון, הסברנו והתרענו שהפקירו שם ישובים שלמים בלי מיגון, עם אפס שניות באזעקה, בלי חינוך, זו תהיה שנה שנייה בלי חינוך ואתה בעצמך אמרת שאם לא תהיה התקדמות תוך שבועיים, יהיה עוד דיון. מצטער, לא דיון ולא נעליים. אנחנו כבר שבעה חודשים מנסים לקיים דיון בוועדת חוץ וביטחון, שישים סדר על כל השקרים שאתם שומעים מצה"ל. אתם יודעים מה צה"ל ענה לבג"ץ שלנו? שיש קושי בקיום חיי שגרה. איזו שגרה? אתם רוצים לראות ילד שבתת מודע שלו יודע לזהות אם זו נפילה או כטב"מ? ככה הילדים בני ארבע אצלנו. ילדים שמתחנכים במקלטים תת קרקעיים. יושבים פה ואומרים יש רק שמונה מוקדים של פגיעות, אז איך הזוג ברנס נרצח? הוא בכלל לא במוקד הזה. אומרים בואו נמגן את 2-1, אין שם אנשים. אני אתן לכם כסף, איפה תשימו את המיגון? איפה שיש אנשים או איפה שאין אנשים? הדיון פה פשוט תלוש מהמציאות. ייקח זמן עד שהפרויקטור ייכנס ועד שהוא ישמע את כולם. רצינו לשכן אצלנו כמה מפונים שרצו להתקרב לאזור, פיקוד העורף אמר שמסוכן אצלנו ולא אישר. רצינו להביא מורות חייליות שיעזרו לחינוך הבלתי פורמלי אצלנו, אסור כי מסוכן אצלנו. הדיון פה לא קשור. תתחילו לחבר את צה"ל 1 וצה"ל 2 ותבינו את מה שקורה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו מנסים לתכלל כמיטב יכולתנו אז להגיד שהדיון לא חשוב, מאוד קל להגיד, עזבו הכול - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא הדיון שלך, זה התשובות של המדינה. אם המדינה מדברת עכשיו על 7,500 ממ"דים שבעוד חודש מתחילים לימודים בגני ילדים לא ממוגנים בכפר סאלד - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מנסים לעשות איזה שהוא סדר וסדר עדיפויות. << דובר_המשך >> אהרון גמזו: << דובר_המשך >> איך סדר עדיפויות אם ילדים נמצאים ללא מיגון? בבקשה, בואו נקיים את הדיון שביקשנו בוועדת חוץ וביטחון, בואו אלינו, בואו תראו בעיניים את הדברים, אל תשמעו פה כל מיני אנשים שבאים וזורקים מספרים על 9-0. אתם יודעים איזה אזור ענק זה, בואו ותראו מה קורה שם בפועל. תבואו ותראו איך באלות של חול מכסים גן. ככה הילדים שלנו חיים, תבואו תראו ותנו לנו לספר לכם את כל התשובות שהמדינה ענתה לבג"ץ, הם ענו שאין לנו בעיות מיגון, אז למה יש את הדיון הזה בכלל? בבקשה בואו פעם אחת אחרי עשרה חודשים, נעשה סדר. אני פונה אליך יולי, פנינו אליך, לעוזרת שלך, לכל גורם, תעזרו לנו לעשות סדר בנושא. תקשיבו לנו, הדיון פה לא קשור למציאות, תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפני שבועיים שתי הוועדות עשו ישיבה בצפון, קבלו סקירה מהצבא, קבלו סקירה ממגן צפון, מדוד - - - << דובר_המשך >> אהרון גמזו: << דובר_המשך >> לא אצלנו. בסוף אנחנו באים ושומעים דברים - - - << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> היינו בישוב לא מפונה, דברנו עם תושבים, דברנו עם יושב-ראש הוועד, ראינו את התנאים שהילדים לומדים בהם. אנחנו לא יכולים להגיע לכל קיבוץ ולכל מושב. << דובר_המשך >> אהרון גמזו: << דובר_המשך >> נכון, אבל אתם יכולים להגיע לאזור, להיפגש עם נציגים, אמרת בדצמבר שתוך שבועיים יהיה דיון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מאז היינו בפיקוד צפון שלוש פעמים ואני הייתי בשטח. << דובר_המשך >> אהרון גמזו: << דובר_המשך >> אבל מה לעשות שפיקוד צפון אומר לכם דברים לא נכונים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו משתדלים לעשות כמיטב יכולתנו, אנחנו לא יוצאים לפגרה, בבקשה חברת הכנסת שרון ניר. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תודה רבה. אני מבקשת להתחיל מנקודת המוצא של שנת 2018 כי היא נקודת מוצא מאוד חשובה בעיני. בשנת 2018 שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן העביר החלטה של 5 מיליארד לטובת מיגון טילים ורעידות אדמה. זו הייתה החלטת ממשלה ולא כלל אצבע, זה היה מבוסס על צרכים. 5 מיליארד למשך עשור, 500 מיליון שקלים בשנה על בסיס צרכים. כשישבנו בוועדת חוץ וביטחון בדיון האחרון בנושא, הגיעו מפיקוד העורף ודברו על 40,000 שכבר הפכו להיות 70,000 יחידות דיור שאינן ממוגנות. כשאני שומעת היום את גיל ודוד מדברים אתי על מספרים של 4,000 או 7,000 אני מבינה שאני עדיין נמצאת בתוך המתחם של ה-5% עד 10% צרכים. לתוך זה אנחנו מקוששים את הכספים שדיבר עליהם נציג האוצר. עם כל הדיון החשוב הזה אני לא מצליחה לראות תוכנית ארוכת טווח. מה שהיה צריך לעשות עם החלטת הממשלה של שנת 2018 ב-8 באוקטובר, להפוך אותה להחלטת ממשלה על סטרואידים כי מדובר פה על תושבי הצפון שצריך לתת להם מענה למיגון. 70,000 יחידות דיור ואנחנו פה מקוששים ומושכים את היריעה על מוסדות חינוך, שזה כל כך חשוב, דיבר בני בן מובחר לתת מענה למוסדות חינוך שנמצאים לא בטווח של 9-0 וזה נכון מאוד, אבל הציפייה שלנו היא לראות תוכנית אסטרטגית שמסתכלת רחב על הצרכים ולמול זה להגיד, מה שאנחנו נותנים בשנה, שנתיים הקרובות זו גמישות ולהזיז מה-1-0 לישובים שלא כולם פונו משם ויכולים לתת להם מענה, אבל גם לראות בראיית ארוכת טווח. לדעתי ולצערי הנושא הזה בכלל לא נמצא על הסתכלות של תוכנית אסטרטגית. עכשיו כשיש פה פרויקטור לצפון, כש-70,000 יחידות דיור נמצאים ללא מיגון, אמר נציג המבקר את המספרים, מדובר על 614,000 תושבים, אלה המספרים. לא השתנה מאז כלום, אנחנו מדברים על 70,000 יחידות דיור ו-614,000 תושבים ללא מיגון, צריך להגיד את המספרים האלה בקול רם ולא לשמוע איך אנחנו מקוששים את השקלים לפרויקט הבא. לצערי, אני כבן אדם שמסתכל אסטרטגית לחמש השנים הקרובות, לא רואה איך נותנים פה מענה למיגון לתושבי הצפון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש בעיות, אני לא מטאטא אותם, תכף נגיד אותם בסיכום. חבר הכנסת סוכות בבקשה. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> תודה רבה אדוני. שמעתי את נציג פיקוד העורף וגם את גיל מאופק צפוני, מדברים על העדיפויות של 2-1 שרוצים למגן אותם ראשונים, 1.2 מיליארד שקל לדבר הזה. בין השורות שמעתי את יהונתן מפיקוד העורף ואני חייב לומר שיצאתי די המום מהשיח הזה. בסוף, כשאנחנו מחליטים לשים 1.2 מיליארד דווקא בישובים האלה, אני שואל את עצמי למה? ועכשיו הישובים האלה מפונים, אז למה אנחנו משקיעים את כל הכסף וזה הרבה כסף, בלי לדעת אם יהיה לנו כסף בשנים הקרובות בכלל, בינתיים אין החלטה גורפת להשקיע בכל ואנחנו שמים דווקא בישובים המפונים. התשובה ששמעתי מיהונתן זה שהוא אמר, ראינו מה קרה ב-7 באוקטובר וראינו את המשמעות של נעילת דלתות בממ"דים. אני חייב לומר בצורה הכי ברורה שיש, אם אנחנו, אחרי ה-7 באוקטובר, עדיין חושבים שנחטוף אותו דבר בצפון ומתנהלים לפי הדבר הזה ושמים 1.2 מיליארד שקל לפי זה ואת כל תקציב למיגון הצפון, במקום לשים איפה שאנשים גרים אנחנו נשים במקום אחר כי אנחנו חושבים שיום אחד המלחמה הזאת תיגמר ואנחנו נישאר עם איום על הצפון שיהיה כמו ב-7 לאוקטובר, זה אירוע שהוא מוטרף לחלוטין. אני כחבר בקואליציה, לא אהיה חלק מקואליציה שתחשוב בצורה הזאת. לא יקום ולא יהיה. לא ניתן שמדינת ישראל תתנהל בצורה שבה יכול להיות שמחר, אחרי המלחמה, נחזור לאירוע כמו ה-7 באוקטובר ונשקיע כסף בממ"דים שבהם נגיד ששם התושבים יוכלו להתבצר עד שצה"ל יגיע. זה דבר בלתי נתפס, לא יקום ולא יהיה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רשמנו לפנינו שלא תהיה חלק מהקואליציה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סוכות, יש לי שליחות בשבילך, אתה יכול ללחוש על אוזנו של מי שחותם על הצ'קים. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> זה לא קשור, השאלה מי קיבל את ההחלטה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> במסגרת הדוקטרינה שאף אחד לא אחראי על שום דבר. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> השאלה מי קיבל את ההחלטה לשים את כל הכסף רק בישובים שהם 2-0? החלטת הממשלה לא מדברת רק על 2-1, החלטת הממשלה מדברת על מעבר לזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי שינה את הוראות הפתיחה באש סמוך לגדר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> התשובה היא פיקוד העורף, גורם מדיני. סגן אלוף חגי קורח, המטה למיגון העורף, בבקשה. << אורח >> חגי קורח: << אורח >> הצגנו עקרונות לתוכנית לאומית למיגון העורף וכמובן הצפון בראש. התוכנית הזו כוללת בין היתר את החוק לעידוד ממ"דים של חברת הכנסת אתי עטיה ומרכיבים נוספים שהוזכרו פה. בסוף יש ארגז כלים שכולל לא רק תקציבים קשיחים אלא מרכיבים נוספים, בתוכן מרכיבים שהמדינה מעודדת ועודדה, הקמת ממ"דים, מיגון וחיזוק נגד רעידות אדמה. חשוב שכל גורם בכל דרג יפעל למימוש הזה, ככה שנגיע לזה ש-60% מהמדינה יהיו להם ממ"דים ולא 60% שלא יהיו להם ממ"דים, תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני רק מצטט את ראש המועצה אשר שאמר, שאזרחים שלו לא ישימו חצי חצי, יש לו ניסיון, זה מה שהוא אמר. אין לו מספרים שיראו איזה שרינג של שקל מול שקל. חבר הכנסת סובה בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שני דברים, קודם כל אתייחס לדברים שנאמרו בישיבה שקיימנו במועצה האזורית מטה אשר, שם היו שאלות שלא שמעתי את התשובות. לא רציתי לדבר פוליטיקה והוועדה הזאת לא צריכה לדבר פוליטיקה, אבל אני רוצה להתחיל דווקא מאמירה שאולי תחצה את כל הוויכוח הזה. אני חושב שאין היום אופוזיציה לתגובה של הממשלה בצפון. אם הממשלה היום תחליט והיא מחכה כבר עשרה חודשים להחלטה הזאת, לפעול על מנת להחזיר את התושבים והתושבים לא יחזרו בעקבות חיזוק מיגון כזה או אחר. אתה יכול לעשות מבצע ב-1-0 ותושבים לא יחזרו, תשכחו מזה. אנשים יחזרו כאשר תהיה החלטה מדינית מובהקת שתחזיר את הביטחון או שתהיה החלטה מדינית באמצעות כוח צבאי להחזיר את ההרתעה לתושבים. לכן כל הדיבור הזה שאנחנו משקיעים ב-1-0 על מנת להחזיר את התושבים זו פשוט שגיאה באסטרטגיה. זו עמדתי. אתה יכול להשקיע עוד 100, 200, 300 מיליון, תבנה ב-1-0 ובסוף אנשים לא יחזרו כי בישובים מ-4-2 אותו דבר מסוכן רק בהפרש של 5 שניות. האמירה שצריכה לצאת מפה צריכה להיות חד משמעית. יש גיבוי לממשלה לפעול מול החיזבאללה, מול איראן, מול כל מיש צריך, רק ככה התושבים יקבלו את הביטחון. זו האמירה שצריכה לצאת מהוועדה הזאת. צריך להיות בסיס משותף לזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הלוואי והייתי יכול לקבוע מדיניות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שלא יסתתרו מאחורי הוויכוח הפוליטי ולא יגידו שאנחנו מחכים לגמור בעזה ואחר כך נלך לצפון. עשרה חודשים עברו וזה מספיק זמן כדי לקבל החלטה. לא צריך לפחד מגורמים כאלה ואחרים בתוך הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי תביא את הרמטכ"ל שיסביר לנו איזו תוכנית הוא תכנן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא קשור לרמטכ"ל, זה קשור לדרג המדיני. אני יושב כמוך בוועדת חוץ וביטחון ואני יודע דברים וגם שם אני יודע מה קורה ואני אומר שזה לא קשור לרמטכ"ל, תפסיקו להסית נגד הרמטכ"ל זה קשור לדרג המדיני והדרג המדיני צריך לקבל החלטה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מסיתה, אני אומרת את דעתי. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> ממשלה שעושה קמפיין נגד הצבא בזמן מלחמה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חברת הכנסת גוטליב, מספיק להסית נגד הצבא. הממשלה והדרג המדיני צריכים לקבל החלטה ואת זה היא לא מקבלת. עכשיו אני חוזר לעניין המקצועי, שמענו בדיון דברים טכניים שיכולים לסייע, למשל דברים שקשורים לכבאות, דברים שיאפשרו למועצה מקומית להשתמש בצינורות בשטח, שלא יחכו לכבאים. דברים בסיסיים ולא שמעתי אם יש לזה מענה, כי נשאלו שם שאלות. לא כל כבאי מסוגל להגיע למקום, אלא לתת לרשות המקומית את האפשרות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חילקו לרשויות המקומיות כבאיות כאלה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שמענו שלא כולם קבלו את זה ולא כולם מסכימים להעביר את הסמכות. דבר נוסף, כדי לחדד את הסוגיה, אני מבקש שתשקלו את הנושא של ההעדפה דווקא למקומות בהם אין פינוי ולאו דווקא 4-2, קח לדוגמה את העיר מעלות, שם אין פינוי אוכלוסייה ועדיין יש מקומות, עם כל ההערכה לשיפוצים, עדיין בעיר הגדולה הזאת שנמצאת מעל 7 ק"מ מהגבול, יש הרבה מקומות שלא שופצו ואנשים שם פשוט לא יודעים מה לעשות בזמן טילים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש להעלות שוב בזום את סגן אלוף יהונתן כדי לענות מפיקוד העורף, בבקשה אדוני. << אורח >> יהונתן אלשיך: << אורח >> קודם כל אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו ממטה אשר, אני לא יודע למה נאמר שיש פערי מיגון, את הנתונים על גני הילדים שלהם קבלנו לפני שבוע, שאר הדברים שלהם מטופלים ברמה הכי גבוהה והכי מהירה. בקשר למה שאמר חבר הכנסת צבי סוכות, לא מבינים דבר מאוד פשוט, הממ"ד, חוץ מזה שהוא מיגון, זה גם תחושת ביטחון לאזרחים. לא מדובר רק על תרחיש של 7 באוקטובר, מדובר על תרחישים שהרבה פעמים תושבים מקבלים התרעה על חדירה או חשש לחדירה והם צריכים להתבצר במרחבים המוגנים. איך מתבצרים במרחב מוגן אם אין מרחב מוגן או אם אין לו נעילה? לכן יש משמעות מאוד גדולה גם למרחבים המוגנים ב-1-0. זו לא הסיבה העיקרית שבגללה אנחנו בונים את המרחבים המוגנים דווקא ב-1-0 או ב-2-1, יש עוד סיבות. דברתי על הסיבות התקציביות, דיברתי על זה שיש בעיה להתחיל מ-9 צפונה כי כולם מבינים את המשמעויות. מבחינתי אני מוכן להתחיל מחר בבוקר מ-9 צפונה, אבל נראה שהאוצר מוכן לשים את הכסף על זה. לכן אי אפשר להסתכל על זה בצורה כזו וכל הכסף הולך לשם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אי אפשר שפיקוד העורף יאמר כאן שאין פערים במטה אשר, כי עם כל הכבוד לנושא המיגון של הבתים, ב-1 בספטמבר, בגשר הזיו, קיבוץ שלא מפונה, בלוחמי הגטאות, קיבוץ שלא מפונה יש גני ילדים לא ממוגנים. שמענו שאין בעיית תקציב, אבל מנגד אומרים שיש כרגע רק 30 מכרזים שיצאו למיגון מוסדות. אז אנחנו צריכים לקבל מהממשלה גאנט של לוח זמנים מתי להערכתם 250 מוסדות החינוך 9-0 יהיו ממוגנים ואיזה פתרונות נותנים לבתי הספר העורפיים שרלוונטיים לילדים בגילאי בית ספר. לא מסיעים ילדים בגני ילדים ובבתי פעוטות בקיבוצים ובמושבים למקומות עורפיים. אז מה הפתרון לילדים מגיל 6-0 בלוחמי הגטאות? רוצים שההורים שלהם לא יתפנו אבל גם לא ילכו לעבוד? אין חלף שכר בלוחמי הגטאות, אנשים צריכים לצאת לעבודה, אבל הם שמים את הילדים שלהם בגני ילדים לא ממוגנים ופה פיקוד העורף אומר שאין פערים. זה לא מסתדר ביחד. הבנתי את הממ"דים בבתים הפרטיים, זה 10 מיליארד ₪ וייקח עוד עשור. מתי תגמרו למגן את כל הגנים ומה עושים ב-1 בספטמבר מ9-2 ק"מ? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא במנדט שלו. מנהל התכנון בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מנדט של מי? יש ממשלה אחת.. << אורח >> יאשי יעקב סער: << אורח >> שלום לכולם, שמי יאשי סער, אגף רגולציה במנהל התכנון. אני אעדכן לגבי הוראת השעה, כתבנו אותה מיד עם פרוץ המלחמה ובכך הסרנו חסם גדול שעמד בפני מנהלת הפרויקט. הוראת השעה שתקפה נכון להיום עד סוף חודש אוקטובר מאפשרת גם במסגרתה להקים את הממ"ד שאושר בתקופת הוראת השעה במשך שנה אחת לאחר מכן. אז קודם כל כדאי להזדרז. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל אתם מאריכים לבקשתנו? << דובר_המשך >> יאשי יעקב סער: << דובר_המשך >> אנחנו מאריכים, אבל נכון להיום כדאי להזדרז ולתכנן גם אם הביצוע יהיה בשנה לאחר מכן. בנוסף אני מעדכן שעל שולחנה של המועצה הארצית הקרובה שתתקיים ב-6 באוגוסט כבר נכלל בסדר היום סעיף של הארכת תוקף הוראת השעה לשנה נוספת. אני מעריך שהמועצה גם תאשר את הבקשה, מי שהוביל את זה הוא יושב-ראש מטה התכנון ומנכ"ל מנהל התכנון וזה נמצא על סדר היום של הישיבה הקרובה של המועצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. יש בקשות דיבור שאינם לעניין, כמו אימהות בחזית ופורום התחדשות כי יש פה דברים דחופים. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אימהות ללוחמים צריכות לדבר ולהגיד שאם אתם רוצים שנגיע לחזית תמגנו לנו את העורף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש לי סדר יום, אני מוכן לקבל אותך לשיחה לשעתיים אחר כך. << דובר_המשך >> איילת השחר סיידוף: << דובר_המשך >> עשר הדקות של צ'ייני שהסבירו לנו את המצב היו ממש - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא לזלזל בדברים שאמר האלוף צ'ייני לחברי הכנסת. << דובר_המשך >> איילת השחר סיידוף: << דובר_המשך >> אני ממש מזלזלת בדברים שהאלוף צ'ייני אמר, אני כאזרחית אזלזל במי שבא לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דמו של מי מותר פה? << דובר_המשך >> איילת השחר סיידוף: << דובר_המשך >> את מזלזלת בדברים של צ'ייני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טלי בבקשה, היא אזרחית שבאה לכאן ואנחנו מכבדים אותה. << דובר_המשך >> איילת השחר סיידוף: << דובר_המשך >> אזרחית שמאחוריה תנועה של אזרחים שכרגע מופקרים בממשלה, שאת חלק מהקואליציה שלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם יישאר זמן אני אתן לך את רשות הדיבור. שמעון גואטה, ראש המועצה מעלה יוסף, בבקשה. << אורח >> שמעון גואטה: << אורח >> אני שומע שמדברים ומדברים - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> התנתקת. נעבור ליושב-ראש ועד מקומי מנות, בבקשה. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> שמי מומי ברקליפה הייתי קודם בוועדת חינוך ודיברה אורנה שמחון, הדברים שהיא אמרה פשוט מנותקים, בדיוק כמו שמנותקים כבר תשעה חודשים כל האנשים שאמורים לטפל באירוע הזה. הייתם אצלנו במנות לפני שלושה שבועות, יומיים לפני עשינו סיור עם ביטחון הכנסת ורציתי לקחת אותם לכביש בו הילדים שלנו אמורים לנסוע, הם לא אישרו לנסוע שם, כי זה כביש בכיוון ישיר של נ.ט. את חברי הכנסת, באוטובוס ממוגן לא הסכימו להסיע, אבל את הילדים שלנו זה בסדר להסיע אותם הלוך וחזור. אני כיושב-ראש ועד לא הסכתי שהאוטובוסים יעברו שם אז אורנה אומרת שהורי מנות לא הסכימו ללמוד בבית ספר אחר, לכן כיתות א-ד למדו באותו בית ספר. זה שקר וזה לא הגיוני לומר דבר כזה. בגלל שאי אפשר היה להסיע את הילדים הם למדו באותו בית ספר תחת קורת גג אחת. היום אנחנו עומדים במצב כזה שבאחד הגנים בנו ממ"ד, 31 ילדים לא יכולים להיכנס לתוך הממ"ד הזה יחד עם אנשי המקצוע, אז בקשנו ממשרד החינוך שייתן לנו אופציה לשני גנים ולא לגן אחד. אבל במשרד החינוך יש חוק שרק מעל 36 ילדים אפשר לפצל לשני גנים. לפני ארבעה ימים נפלו לנו טילים בכניסה ליישוב, היינו חצי שעה בתוך מיגוניות נכנסים ויוצאים, זה הגיוני שחצי שעה אמורים להיות 31 ילדים ואנשי מקצוע בתוך ממ"ד של 12 מטרים? 36 ילדים בתל אביב כמו במנות, זה לא הגיוני. דברנו על קריסה כלכלית של התושבים, שום דבר לא נעשה תשעה חודשים. אנשים אצלנו עובדים בחיפה והם לא יכולים לנסוע, אין חינוך, אין פעוטון הם לא יכולים לעבוד. איך אמא תלך לעבודה? אז היא מקבלת מכתב פיטורין והם חיים מכלום. אני כיושב-ראש ועד אוסף תרומות למשפחות, עכשיו הוצאתי מעמותה 2,000 שקלים לרשת קמעונאות ל-20 משפחות. אני צריך לקבץ נדבות לתושבים שלי? זה לא הגיוני. בקשנו לסדר את התחבורה שלנו כי בשעה 19:00 בערב מסתיימת התחבורה למנות. נתנו לי תשובה שאנחנו 550 תושבים ומגיעים לנו ששה אוטובוסים ביום ואנחנו מקבלים אותם. ב-19:00 אין אופציה לילדים להגיע מהערים הגדולות למנות. מה אני עושה אתם? אני אקריא לכם הודעה שקיבלתי עכשיו: "להורי ילדי הקייטנות, בהערכת מצב שקיימנו הוחלט שלא תתקיים קייטנה לפחות בשבוע זה. לגבי שבוע הבא תינתן הודעה מסודרת בהתאם למצב הביטחוני". מה אני עושה עכשיו עם הילדים במנות כל החופש? דיברנו עם אורנה, אם אין לכם תשובה, תפנו אותנו, אבל אתם לא מפנים אותנו. מישהו אמר שמנות נכנסה מתחת למתווה ה-5 ק"מ אז אנחנו מסודרים, מה זה נתן לנו? אנחנו 4.9 ק"מ, הדבר היחיד שקיבלנו זה 300 ₪ בעזרה להורים בקייטנות עם ה-21 ביולי. מה-21 ביולי אני שולח את הילדים לקייטנות מאיזה כסף? ממה שאנחנו לא עובדים? אין אצלנו תיירות ואין שום דבר. יוסי טייב אמר שנעביר את זה לדיון הבא ואז אקבל תשובות. איזה דיון הבא? אני מגיע לפה ישיבה אחרי ישיבה, הייתי בטוח שאני מגיע לפה ומקבל תשובות. אנחנו עשרה חודשים באירוע, איך זה יכול להיות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מכיר את הישוב וגם הייתי בו. הלוואי והייתי יכול לפתור את תוספת השכר לאנשים. << דובר_המשך >> מומי ברקליפה: << דובר_המשך >> אני מחלק ארגזי מזון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לי חברות במנות שקורסות כלכלית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הלוואי והיינו יכולים לפתור את כל הבעיות. אין לי את המנדט לעשות - - - << קריאה >> אהרון גמזו << קריאה >> תעשו דיון בוועדת חוץ וביטחון ותפתרו את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תפסיק כבר, אין לי מנדט לזה. << קריאה >> אהרון גמזו: << קריאה >> אין מנדט לוועדת חוץ וביטחון, אז למה אנחנו באים לפה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מדבר על מקלטים, על חיזוק של המבנים, זה המנדט שיש לוועדה. אני לא יכול לדבר על תקציבים של אלה שלא הולכים לעבודה, על נושא החינוך. הלוואי והייתי יכול לפתור את הכול. אני עובד על פי המתכונת של דו"ח מבקר המדינה. אתה יכול להתרגז, אבל אין לנו מנדט לפתור את כל הבעיות. << דובר_המשך >> מומי ברקליפה: << דובר_המשך >> הייתי בוועדת חוץ וביטחון לפני שבעה, שמונה חודשים, מה נעשה מאז? אני מתנצל, לא נעשה כלום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני כואב את הכאב שלכם. אני חושב שמי שפוטר מעבודה צריך שהמדינה תיתן לו את הכסף, צריך שרשות המסים תשלם לו את מה שצריך לשלם לו. מי שסגר את העסקים, ישלמו לו. אם משרד התחבורה צריך להכניס עוד אוטובוס, אז צריך שיכניס עוד אוטובוס, אבל זה לא במנדט שלנו. אני יכול לשמוע אותך בכאב לב, אבל אם אגיד לך שאני אפתור את זה אני לא אומר אמת. אני עוסק בנושא החיזוק, בנושא המקלוט, בנושא היערכות העורף. זה המנדט שלי, עם כל הצער. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רק צריך לומר שהדברים קשורים כי כשהורים לא יכולים לשים ילד בגן מוגן, הם לא יוכלו לעבוד בשום מקום. << דובר_המשך >> מומי ברקליפה: << דובר_המשך >> אז למה באתם לבקר אותנו? מה אני פינת ליטוף? באת ללטף אותי וללכת? למה באת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> באתי לראות את נושא המקלוט שלך, באתי לראות את נושא המיגון. << דובר_המשך >> מומי ברקליפה: << דובר_המשך >> באת לראות איך אני חי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני משתדל בכוחותיי הדלים והם דלים. אני לא יושב על הברז של האוצר, אני לא יכול לעשות את התקציבים, אין לי שורה בתקציב עצמו, אני רק יכול לנסות. מנכ"לית המועצה האזורית מרום גליל נמצאת בזום? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עד שהיא תעלה בזום, בגלל שנמצא פה יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, אני מבקשת לומר שבזה הרגע נודע לי וראיתי את הסרטון המחריד של מעצרם של לוחמים שלנו שמאבטחים את מתקן הכליאה בשדה תימן. נעצרו עשרות רבות של לוחמים שלנו שמאבטחים את מחבלי הנוח'בות שמצאו שיטה לשקר ולומר שהם הותקפו, מיד מאמינים לרוצחים והאונסים הללו. החיילים שלנו עצורים במצ"ח ברגעים אלה ממש. שתתבייש הפצ"רית, שיתביישו כל שוטרי מצ"ח שלוקחים בחרפה הזאת חלק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם גמרתם אומר להרוס את הצבא מפנים. אתם השתגעתם? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אלה לוחמים גם שלך שנעצרו עכשיו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> את לא מכירה את הפרטים, את תוקפת את הפצ"רית שמגנה על חיילי צה"ל והקצינים, על מה את מדברת? שר הביטחון מהמפלגה שלך, אתם פשוט גמרתם אומר להרוס את הצבא. פשוט לא ייאמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חברת כנסת במדינת ישראל מצטטת את "הצל". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לך תגן על תומכי טרור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פשוט חוליגנים, נוער הגבעות בתוך הצבא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 20 לוחמים שלנו בזה הרגע, לראות את הסרטון המחריד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טלי, את בקריאה שנייה. אנחנו בשידור חי וצופים בנו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בגלל שצופים בנו זה קורה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש. זה אולי אצלכם, אצל ליברמן שמשנה את דעתו פעם הוא ימני באמת ופעם ימני בינוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אימהות בחזית בבקשה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> זה קשור לדיון כבודו ואני גם חלק מהפורום של חגי וחלק במיגון העורף. באתי להגיד שכל העורף מופקר, לא רק הצפון. הצפון, המרכז, הדרום, הגדה והשפלה. עם כל ההבטחות והאיומים שיש לנסראללה על מדינת ישראל בהתקפה כוללת על טילים אנחנו מוצבות לשלוח את הילדים שלנו לחזית אבל אתם רוצים להשאיר אותנו חשופות בעורף. מדינת ישראל לא דואגת למיגון העורף, לא בצפון, לא בדרום, לא במרכז. אף אחד לא מבטיח לנו שלא יפלו טילים על תל אביב מחר, להפך, מבטיחים שלנו שיפלו טילים על תל אביב. מבטיחים לנו שיפלו טילים על חיפה, מבטיחים לנו שיפלו טילים בכל הארץ. מה הוועדה הזאת עושה? כשאתה מסתכל על הצפון שבאמת מטווח ורואים שעשרה חודשים לא קרה פה כלום, באמת שאפשר לכבות את האור וללכת. כי מחר בבוקר כולנו נהיה חשופים לתקיפות. אתה רוצה שאני אשלח את הילד שלי להילחם בחזית ותשאיר אותי חשופה בעורף? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את הילד שלי אני שולח. << דובר_המשך >> איילת השחר סיידוף: << דובר_המשך >> ומה יקרה אתנו בעורף? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני תמיד אשלח את הילדים שלי לשרת את המדינה הזאת בלי המחיר - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוועדה מנסה לעשות סדר עדיפויות. הלוואי למדינת ישראל עכשיו הייתה אפשרות לשים 30 מיליארד שקל כדי - - - << דובר_המשך >> איילת השחר סיידוף: << דובר_המשך >> יש לה, לפני רגע היא נתנה 1.5 מיליארד לאלוהים יודע מה בוועדת כספים. תפסיקו להגיד לנו שאין כסף לדברים החשובים ותמשיכו לתת כסף לדברים שאף אחד לא יודע מהם. זהות יהודית? בואו תמגנו אותנו כדי שנהיה יהודים, שנוכל לשמור על זהות, בוא ותראה מה קורה בוועדת כספים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ראי זה פלא, אני מסכים אתך. << דובר_המשך >> איילת השחר סיידוף: << דובר_המשך >> יפה, מה זה עוזר לי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם יולי וגם אני משתדלים לעשות סדר עדיפויות במצב הקיים. אני מודה שכוחותיי דלים. משהו שלא קשור לעניין הדיון, תומר מכפר שלם, שתי דקות, בבקשה. << אורח >> תומר: << אורח >> אני תושב כפר שלם בתל אביב, דבר ראשון, תודה רבה על הדיון החשוב הזה, אני ספציפית מאזור חיפה והצפון, אח שלי בגעתון, שם הם לא מפונים וכל הדברים שאמרו פה הם מאוד חשובים. יש 15 שניות התרעה, הם עם שני ילדים קטנים, אין ממ"ד וזה כל כך חשוב מה שאתם דנים עליו והלוואי ודברים יתקדמו. אין ספק שרוב המשאבים וכל המיקוד צריך להיות כרגע בצפון ובאזורים שבאמת מאוימים. הכול בסוף קשור במדינה, אנחנו המרכז ואלינו גם באים הרבה מפונים והבעיה שיש אזורים שפשוט מופקרים אצלנו. כפר שלם, אני נותן את זה כקייס סטדי למה שצריך לעשות פה, צריך שהמדינה תשחרר תמריצים כדי שימשיך להיות פה מיגון איפה שאנשים מופקרים. אצלנו בכפר שלם אנחנו נמצאים ליד כיפת ברזל, ממש סמוכים, בפארק אריאל שרון. אנחנו שומעים את היירוטים יוצאים עוד לפני שיש אזעקות אצלנו. הילדים בחרדות, כבר יודעים לזהות את המיירט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה שאמרת הוא פשוט לא נכון. יש דקה וארבעים שניות בתל אביב. << דובר_המשך >> תומר: << דובר_המשך >> נכון, אבל בלא מעט מקרים - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה לא יכול להגיד שהמיירט יוצא לפני האזעקה. << דובר_המשך >> תומר: << דובר_המשך >> אנחנו שומעים מיירטים, אולי אלה מיירטים שיוצאים ליירוטים באזור השפלה. << אורח >> איתן דהן: << אורח >> אני מבקש שלא יגידו כאן היכן מוצבים מיירטים ומאיפה הם יוצאים. לא להגזים, זה דיון פתוח, אבל שימו גבולות. << דובר_המשך >> איתן דהן: << דובר_המשך >> האזור שלנו מטווח יותר מאזורים אחרים בתל אביב. יכול להיות שזה קשור, לא אתייחס למיירטים, הבתים שלנו רועדים מכל יירוט ומה שקורה עכשיו, הולכים לבטל את התוכנית המרכזית שמאפשרת לנו להתמגן ולהתחזק ולבנות ממ"דים וזה ישפיע בעיקר על השכונות בדרום ובמזרח של תל אביב ובבת ים ובבני ברק, כי כל שאר הערים - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לראש העיר בכלל, זה לא ענייננו. << דובר_המשך >> איתן דהן: << דובר_המשך >> נכון, אבל אתם חברי הכנסת ובסוף האחריות שלכם זה לדאוג לביטחון שלנו כתושבים, זו לא אחריות של ראש העיר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ראש העיר מבטל תוכנית, מה אני יכול לעשות? << דובר_המשך >> איתן דהן: << דובר_המשך >> לא ראש העיר, אלא המועצה הארצית יכולה להאריך את זה בחצי שנה כי העירייה הבטיחה לנו שהתמ"א תוארך והרבה מאוד פרויקטים של חיזוק ומיגון, אני מדבר על הריסה ובנייה, דברים שבאמת יעשו בניין חדש ומקלוט, מבוטלים בגלל זה וירדו לטמיון. ראינו את מה שקרה עם הכטב"מ - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. דברתי אתך בטלפון, נתתי לך זכות דיבור, שמענו אותך, התחלת בהרצאה על הצפון וירדת לדרום. << דובר_המשך >> איתן דהן: << דובר_המשך >> זה קשור לזה שתערכו דיון גם בנושאים האלה כי זו גם אחריות - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסברתי לך, אני עורך דיונים רק על פי דוחות מבקר המדינה, זה החוק, אין לי ברירה. אני לא יכול לעשות דיון עכשיו על החוסר בטיפות חלב. זה חשוב אבל אין לי דוח של מבקר המדינה. תודה אדוני. << אורח >> מיכל גורפינקל: << אורח >> שמי מיכל גורפינקל אני מאימהות בחזית, נשואה עם ארבעה ילדים, בת בכורה נשואה בצפון וגרה ברמת הגולן, חתני, שלושת ילדי ובעלי גויסו למלחמה הזו, אבל זה דיון בפני עצמו. לנושא המיגון, אני יכולה להגיד לכם, שניים מהנכדים שלי לומדים בצפון בילקוט הרועים, בית ספר מדהים, אני יכולה להגיד שהילדים נוסעים לשם ברכבים לא ממוגנים. פעם אחרונה שהיו טילים, היטו את מסלול הרכב, בתי ועוד ששה לקחו את הרכבים, נסעו על הכבישים שם ללא התרעות, נפלו טילים לידם, הם נסעו במטרה להחזיר את הילדים. דבר שני, בתי מנהלת בית ספר ברמות, בית הספר שלה לא ממוגן כולו, אני יכולה להגיד שאין מספיק מיגונים לא בבתי הספר ולא ברכבים שהילדים שלנו והנכדים שלנו נוסעים לבתי הספר וחזרה. תודה רבה, אני מאוד מודה לך על זכות הדיבור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הלוואי והיינו יכולים לפתור את הכול. << דובר_המשך >> מיכל גורפינקל: << דובר_המשך >> מסכימה אתך, אבל הכספים צריכים לזרום למקומות אחרים, אני מבינה שזה לא ממך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לסיכום, אני מבקש מגיל, דוד, מהאוצר, מפיקוד העורף, אם תרצו נצרף גם את משרד מבקר המדינה כי גם לו יש מספרים, תשבו בשולחן עגול עוד השבוע ולדווח לוועדה לקראת יום שני כדי שאוכל לבוא ולבדוק, אם תהיינה לנו שאלות, כי אנחנו עובדים עם מספרים. כל אחד אומר מספרים אחרים, זה מאוד קשה לנו להתמקד, אז אני מבקש דיווח בעניין הזה. אנחנו נקיים ישיבה סגורה של מספרים, דהיינו פערי מיגון, מקומות מיגון על פי סדר עדיפויות, כאשר הדגש הוא על מוקדי חינוך בלי שניתן תשומת לב למוקדי החינוך תושבים לא יחזרו. הם יתפשרו על הבית, ירוצו לשכן, אבל לא על החינוך. עשיתי דיון בנושא רעידות אדמה, אמרתי אם חס וחלילה תהיה רעידת אדמה בזמן שלומדים בבתי הספר, אני לא רוצה לפרט עכשיו כמה בתי ספר לא מחוזקים , אלוהים שישמור אותנו, 9,000 הרוגים. לכן נעשה דיון סגור כדי לנסות ולעשות סדרי עדיפויות. תצטרכו לעשות שיעורי בית, לחשוב, לבוא ולהגיד מה? כי לא נתחיל לעשות פה את סדר העדיפויות , אנחנו מבקשים לקבל מבעלי המקצוע חשיבה בבית מה עושים. הוועדה תרצה לשמוע, תעיר את ההערות שלה ואם נצטרך ללחוץ על הממשלה, נלחץ על הממשלה, נלחץ על משרד החינוך, נלחץ על האוצר, אבל תעשו עבודה בבית עם רשימה של סדר עדיפויות. ביקשתי גם לעשות דירוג של 2-0 עד 9 , אנחנו לא יודעים לתת תשובות, אנחנו לא יודעים מה הנחה את מקבלי ההחלטות להגיד 2-0 עד 9 ולא 2-0 לא יהיה מיגון לא יחזרו ל-2-0, אם לא יהיה מיגון ל-6-0 שאפשר כרגע למגן ולבצע את העבודות, אני לא יודע לשים את זה על כף המאזניים. לכן חשוב שבעלי המקצוע יבואו לישיבה סגורה, שם נוכל להגיד מספרים ושמות ויגידו את דעתם. חשבנו, נשארים ב-2-0, חשבנו, נעשה מדרג בין 2-0 ל-9-0, נעשה מדרגי ביניים. נתחיל מ-6-0 לכיוון ה-2-0, אם זה לא בא בחשבון נמשיך מ-4-0 כי אחרת לא יחזרו. אנחנו לא יודעים לתת את כל התשובות, אנחנו לא בעלי מקצוע. אנחנו יכולים לבקר ולנהל, את זה הוועדות עושות, מבקרות את פעולות הממשלה. זו מחשבה על דירוג ועל האם להשקיע בתושבים שנשארו. אתם צריכים לבוא עם רשימה של שמות, אנחנו לא יכולים להמשיך ולהתנהל בעולם מעורפל. נקיים את הישיבה הבאה כישיבה סגורה כדי לקבל מספרים ושמות. נעיר את ההערות שלנו וננסה לצאת לדרך חדשה. אנחנו תולים תקוות רבות לשיתוף הפעולה ביניכם. נציג האוצר, תעשו סדר במספרים ואם תרצה שיושבי הראש יוציאו מכתב לשר האוצר, אתם לפני תקציב 2025, אם אנחנו לא רוצים לאבד את הצפון ולהחזיר את תושבי הצפון, סדרי העדיפויות צריכים להשתנות בנושא מיגון הצפון, מוסדות חינוך, בתי חולים, גני ילדים. נרצה לשמוע גם מכם תשובה ואם לא, יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון ואני נקבע דיון עם שר האוצר ונלך אליו. זה המנדט שנתנו לנו בנושא הזה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> אני מצטרף בוודאי לסיכום שלך יחד עם חידוד אחד קטן, אני מסכים לגמרי שאנחנו צריכים לשמוע מאנשי המקצוע אפשרויות שונות לגבי סדר עדיפויות של טיפול בכל המספרים שאמרת. יכולים להיות שיקולים שונים, אני אף פעם לא חושב שכל החוכמה נמצאת אצלי. אבל יש משפט אחד שאני לא יכול להסכים אתו, משפט שאמר סגן אלוף יהונתן מפיקוד העורף בסוף דבריו, הוא אמר אפשר לעבוד גם מ-9 צפונה, אבל נראה את האוצר מתקצבים את זה. זה משהו שלא יכול להיות. זה לא יכול להיות שיקול מקצועי. שיקול מקצועי יכול להיות מה שהוא אמר בהתחלה. אנחנו רוצים מסיבות כאלה ואחרות קודם כל לאלה שיושבים על הגבול, מישהו יכול להתווכח, לבוא עם גישה הפוכה, קודם כל תושבים שלא התפנו צריכים להיות במיגון הכי בטוח, אבל לא יכול להיות שיקול שכך האוצר החליט וכך אנחנו מתקצבים ולפי זה אנחנו פועלים. זה לא נקרא דיון מקצועי. << אורח >> איתן דהן: << אורח >> אבל אולי זה המצב האמיתי? כשאתה נותן תקציב לאזורים, אני אגיד מה אני ראיתי בסיור שעשינו זיהינו מצב שבו נותנים כסף, שאת כולו אי אפשר לממש באותו מקום ולכן צריך להיות מודל הרבה יותר גמיש. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> זה מה שעלה בוועדת חוץ וביטחון. << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> זה מה שיהונתן אמר, הוא אמר שבהתאם לתקציב ולאיום צריך לקבל החלטה - - - << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> אני אמרתי את דעתי, שלא ישתמע שהאשמתי סגן אלוף, אני אומר שזה טיעון שלא יכול להתקבל אצלי. אני מניח שגם אצל יושב-ראש ועדת הביקורת. << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> אני מבקש להעיר על זה, אלו בדיוק הדברים שהצגנו כאן, אנחנו קרובים, אני מקווה, לסיכום עם פיקוד העורף ונוכל לבוא לדיון החסוי ולהציג את הכול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מאוד מבקש שתעשו דיון מקצועי, גם כספי, גם על סדר עדיפויות כדי שכאשר נעשה ישיבה יותר מצומצמת נוכל להגיד שמות ומספרים, נוכל לנסות ולהקדם ולראות מה אנחנו פותחים לציבור. אני מתנצל בפני אלה שקצת נזפתי בהם והטונים מעט עלו, ברור לי שאנחנו לא יכולים לפתור את הכול. << קריאה >> אהרון גמזו: << קריאה >> אני רק רוצה להסב את תשומת לבכם שאין זמן. לצערי האסון הבא, מג'דל שמס 2 קרוב. בבוקר הזה נפלו טילים בצומת גומא בצפון, אזורים שהם לא מפונים, קחו בחשבון שאין זמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נתתי להם עד יום שני. נעשה כמיטב יכולתנו לעשות את הדיונים כמה שיותר מהר כדי להאיץ במקבלי ההחלטות ואלה שמוציאים את הפעולות אל הפועל. אני מתנצל בפני אלה שנזפתי בהם, זו הייתה ישיבה אמוציונלית ולא פשוטה. תודה רבה לכולם שבאתם, אני מודה לכם, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:20. << סיום >>