פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 30/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 87 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שלישי, כ"ד בתמוז התשפ"ד (30 ביולי 2024), שעה 14:00 סדר היום: << נושא >> בריחת העסקים מהצפון ודעיכתם, ותכנית הסיוע לשימור ועידוד צעירים בני המקום וחדשים בצפון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר טטיאנה מזרסקי יונתן מישרקי חברי הכנסת: מיכל מרים וולדיגר מוזמנים: שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף  עינב פרץ – ממונה מחוז צפון, ממשרד הפנים ואיל כיוף – מנהל תחום בכיר תיירות כפרית, משרד התיירות באסל חמוד – מנהלת אגף בתחום הפעלה ורישוי בתחבורה הציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אוריאל חרמון – מנהל מעוף כרמיאל, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה מתן מרום – מנהל אזור צפון חטיבת ההתיישבות, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות הדס שדה – מנהלת סניף משנה, המוסד לביטוח לאומי רועי מקוב – פקיד שומה ומנהל מיסוי מקרקעין בטבריה, רשות המסים בישראל סלעית לב – מנהלת תחום יזמות וקידום גאוגרפי דמוגרפי, רשות החדשנות ענבר בזק – מנכ"לית החברה הכלכלית הגליל העליון רונן מרלי – ראש עיריית נהריה מוטי בן דוד – ראש עיריית מעלות-תרשיחא אנוור עאמר – ראש המועצה המקומית חורפיש יהודה דואה – ראש המועצה המקומית קצרין שריף ניג'ם – ראש המועצה המקומית גוש חלב אורי קלנר – ראש מועצה אזורית גולן משה קונינסקי – ראש העיר כרמיאל עמיחי בן שלוש – ראש העיר עכו אייל שמואלי – ראש המועצה המקומית כפר ורדים אחמד דבאח  – ראש המועצה המקומית דיר אל אסד משה דוידוביץ – ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות עמית יפרח – עו"ד, מזכ"ל, תנועת המושבים ד"ר אורית דגני – מרצה ויועצת ארגונית ועסקית יגאל כהן – מנכ"ל בית לוחמי הגטאות שרון אנגל אדם – מנהלת, מינהלת האגרי- פודטק בגליל יודי בר און –  מנכ"ל "קליידו" מבית בינת תקשורת שרון לוין – מנהלת הסברה גיל ורד – נציג עמותת "אחים לנשק" מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: מיכל איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בריחת העסקים מהצפון ודעיכתם, ותכנית הסיוע לשימור ועידוד צעירים בני המקום וחדשים בצפון << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צהריים טובים לכולם. אנחנו פותחים דיון של הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, ואנחנו עושים זאת בעיר עכו. הדבר הזה סימבולי ומשמעותי כי אנחנו יוצאים אל השטח ואל התושבים, ועושים זאת במסגרת כנס "האקתון" גלילי בהובלת המשרד של הנגב והגליל בראשותו של השר וסרלאוף  שיצטרף אלינו בקרוב. מבחינתנו, החיבור הזה אל השטח בזמן מלחמה, לרבות ההקשבה – לאזרחים, לראשי היישובים, לראשי הארגונים, לראשי העמותות ולראשי הקהילות, זה הדבר הנכון לעשות בעת הזאת. שר הנגב והגליל הזמין את הוועדה להיות חלק מרכזי לפני הכינוס במליאה בשעה 17:00, ואנחנו מקדישים את השעה וחצי הקרובות בעיקר על מנת לשמוע את האנשים בשטח, לקבל פידבק ממשרדי הממשלה בתמצית לגבי המיקוד שלהם בשעת מלחמה והמחשבות שלהם על היום שאחרי, וכן לגבי הקשר שאנחנו רוצים לבנות פה בין השטח ובין אנשי הארגונים ראשי הקהילות אל נציגי המשרדים. מבחינתנו, הוועדה היא המחברת ותפקידה הוא לייצר זיקה, הקשבה, אפקטיביות ושינוי תכניות ממשלה בעקבות מה ששומעים בשטח. בזכות הוועדה הזו והסיורים שלנו גם בגולן, גם בצפת וגם בגליל, הממשלה הקשיבה ופתחה סיוע למסעדות ולתיירות. אנחנו נמשיך לזהות אזורים של נפילה בין הכיסאות ולפעול. עיקר היום זו ההקשבה בין השטח לממשלה ומה שביניהם. אנחנו נשתדל לעשות סנכרון ודירוג בין כולם, ואני מבקש מהדוברים להתחשב ולנסות להיות תמציתיים. אני אתן לחברות הכנסת המדהימות שהצטרפו אלינו, מיכל וטטיאנה להגיד מספר דברי פתיחה, ואז נשלב מידע מהשטח ומהממשלה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> צהריים טובים לכולכם. שמי חברת הכנסת מיכל וולדיגר, ואני מתרגשת להיות פה ורוצה לומר תודה למארחים, לאכסניה, לחברי יו"ר הוועדה חבר הכנסת ביטון ולחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. מרגש מאוד להיות פה, אבל עוד יותר מרגש לדון בנושא "האקתון" ועל האופן שבו אנחנו רואים את הגליל, איך אנחנו מתמודדים עם כל האתגרים ובוודאי לגבי השנים הבאות. אני חושבת שאם אנחנו נחזק את החוסן פה בגליל, זה אומר שחיזקנו את החוסן בכל מדינת ישראל. ננסה להביא לפה תושבים, להביא חברה חזקה ולתת לחברה הנוכחית, שהיא בוודאי חזקה, כוחות וכלים נוספים. אני באתי בעיקר על מנת לשמוע ולהקשיב, ואני בטוחה שאני אלמד פה רבות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> שלום לכולם, אדוני יו"ר הוועדה, חבר הכנסת מיכאל ביטון, חברת הכנסת מיכל וולדיגר וכל הנוכחים. אני מקומית מכרמיאל ויו"ר שדולה לקידום וחיזוק הגליל. אנחנו כאן לא במקרה, אלא כדי להיות נציגים שלכם בכנסת, וכפי שיו"ר הוועדה ציין, ישנן תוצאות מדהימות שהממשלה עשתה בכך שסוף סוף קיבלה החלטות לגבי התיירות והמסעדנות בגליל בקו העימות ומסביב, וכל זה בזכות הפעילות של הוועדה. שלום למשה קונינסקי, ראש עיריית כרמיאל, ראש העיר שלי. אנחנו כאן כדי להיות נציגים שלכם, להקשיב לכם ולפעול למענכם לקידום וחיזוק הגליל ולתמיכה בתושבים. אנחנו כאן כדי לעבוד ביחד. תודה למשה דוידוביץ, יו"ר יישובי קו העימות – אתה עושה עבודה מדהימה, ואנחנו נעבוד ביחד. בהצלחה לכולם ובשורות טובות. אייל שמואלי, ראש המועצה כפר ורדים, ברוך הבא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טטיאנה תודה. ראש העיר כרמיאל, בבקשה. << דובר >> משה קונינסקי: << דובר >> צהריים טובים לכולם. אנחנו היינו פה בבוקר בפתיחה עם השר, ידיד הגליל, שעושה לילות כימים למעננו. אם אנחנו מדברים על משרדי ממשלה שחיים, נושמים, מבינים, עוזרים ומסייעים, זה השר הזה והצוות שלו, אז בהזדמנות זו אנחנו רוצים להגיד לך תודה, השר וסרלאוף על כל מה שאתה עושה. אנחנו מדברים על העניין הזה במשך שנים, שזו עת הגליל ולא רק בעקבות המלחמה, אלא שלצערנו כולנו מאבדים תושבים לטובת המרכז, וזה לא רק עניין של ייעוד הגליל, כל מי שעוזב מגיע למרכז – יהודים, צ'רכסים, דרוזים ומוסלמים, ואנחנו צריכים לחשוב על היום שאחרי המלחמה. אני פונה אל השר ואל הוועדה, חבריי, חברי הכנסת שנמצאים כאן – אתם חייבים להתעורר כי המצב אנוש. אנחנו לא נוכל להמשיך כך לקיים את החזון של העם היהודי ולא נוכל להישאר בגליל כך. יש היום אצלי בעיר מאות תושבים מיישובי קו העימות שאומרים לי שהם לא חוזרים. צריך להתעורר ולהחזיר את הביטחון לגליל וליישובי הגבול. נמצא פה דוידוביץ וחברים נוספים שיגיעו בהמשך, ולבי לבי איתם. אנחנו המעגל השני, כי אנחנו קולטים ורואים את הטילים שיוצאים כדי להגן עליכם, אבל אי אפשר לתפקד ככה. קודם כל, צריך להגיע למצב כזה שממשלת ישראל תחזיר את הביטחון בכל דרך אפשרית וכבר להתחיל לחשוב על המחר. אנחנו נמצאים בסכנה קיומית, ולא רק בהיבט הביטחוני, אלא גם בהיבט הדמוגרפי והכלכלי. ישנם פערים גם בבריאות ובתשתיות. חברים, עכשיו נזכרו להמשיך את כביש 6, ואנחנו מדברים על תכניות הכביש כבר 20 שנה, ורק עכשיו מתחילים לעשות את כביש 6 בצפון, וזה אבסורד. במשך 25 שנה מדברים על שני בתי חולים נוספים, חלקם שיקומיים. כנ"ל לגבי אזורי תעשייה שמדברים על זה כבר 30 שנה. תתעוררו. המדינה צריכה להתעורר – עת הגליל. תודה << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משה תודה. כעת נשמע את עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים, ואחריו נשמע את משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות. << אורח >> עמית יפרח: << אורח >> קודם כל, תודה רבה אדוני היו"ר, על כל מה שאתה עושה גם בנגב וגם בגליל, ואני אומר זאת בעיקר כמי שמייצג את המושבים ואת החקלאים. למגזר שלנו עשית ועוד תעשה, אז תודה רבה. תודה גם לאדוני השר על התמיכה ועל העזרה שלך בעת הזו. אני בא מהעוטף, גם בעוטף ובוודאי פה בגליל, מאז 7 באוקטובר, אנחנו באירוע קשה מאוד. צריך להגיד שהחקלאים וכיתות הכוננות הם למעשה היחידים שנשארו ביישובים, ולרגע אחד לא עזבו. על אף הסיכון, הקושי והאתגר הביטחוני, הם ממשיכים לספק לאזרחי ישראל – מזון, ביצים ופירות, שזה עיקר הגידולים פה בצפון. אז קודם כל צריך להגיד להם תודה רבה, שהרי הם גיבורים אמתיים וצריך לחזק אותם. בטווח הקצר, אנחנו צריכים פתרונות מעבר ליכולת למגן את החקלאים ואת מי שעובד איתם, כי יש מצוקה גדולה מאוד של עובדים, יש מצוקה גדולה לחקלאים שעדיין לא קיבלו את הפיצויים ממס רכוש. יש עכשיו איזשהו נתק לא מובן, כשמס רכוש מרשה לעצמו לסחוב את העניין הזה של הפיצויים, והפיצויים האלה הם אוויר לנשימה עבור החקלאים, כמו גם המקדמות והפיצויים על הנזקים הישירים שטרם התקבלו וצריך לטפל בזה באופן מידי. לגבי העתיד, כפי שראש העיר אמר לפניי, צריך פה שינוי כיוון משמעותי מאוד, גם לעיר וגם לכפר, ולהפוך את כל האזורים האלה לאזורים משולבים שיודעים לתת בסופו של דבר מענה ראוי לתושבים שגרים פה, גם בנושא תעסוקה, גם בנושא תיירות, גם בנושא תרבות וגם בנושא תשתיות. צריך להפוך את המקום הזה למשהו שגם ירצו לחזור אליו אלה שעזבו, ויש לנו קושי גדול מאוד בזה. אנחנו שומעים הרבה מאוד משפחות, ובעיקר הצעירות, שמתלבטות מאוד האם לחזור לאותו אזור שהם עזבו, ובשביל שמדינת ישראל תמשוך חזרה את הזוגות הצעירים ותחזק את התעסוקה החקלאית ואת התעסוקה התיירותית בכפר, היא חייבת לייצר פה תכנית משמעותית מאוד, ויפה שעה אחת קודם. כל הדבר הזה נמשך ונמשך. כבר בתחילת המלחמה, קראנו להקים פה מנהלת, בדומה למנהלת תקומה, ואמנם מינו פרויקטור, אבל בסופו של דבר התסכול שאנחנו מקבלים מהתושבים הולך וגדל, חוסר האמון והשבר הולך וגדל, וככל שזה יגדל ומדינת ישראל לא תתעשת ותבנה פה תכנית שמייצרת אופק כלכלי תעסוקתי – יהיה קשה מאוד להחזיר את התושבים למרחב הכפרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עמית תודה, גם כראש ארגון שעוטף את תנועת התושבים, אבל מתוכה גם מוצאים המון סולידריות לערים, לחיילים ולצה"ל בעת הזו. משה דוידוביץ, יו"ר פורום קו העימות, בבקשה. << דובר >> משה דוידוביץ: << דובר >> תודה אדוני היו"ר, ידידי וחברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, חברי הכנסת כולכם והשר וסרלאוף. היו"ר ביקש לקצר אז אעשה זאת במספר שניות כדי לתת לאנשים נוספים לדבר. היטב לתאר את המצב טוב יותר ממני, הוא חברי הטוב משה קונינסקי, אז אני אקריא רק משפט אחד ובזה אני אסיים – בספר עמוס פרק י"ג, פסוק ה' כתוב – "לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם כִּי עֵת רָעָה הִיא". תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משה תודה. באמת אלו ימים קשים, ובכל זאת בתוך הימים האלה אולי נידום במובן שלא נדבר הרבה, אבל במקום שאין איש היה איש ועדיף מעשים מאשר דיבורים – זה דבר שמאפיין גם את השר הזה וגם את המשרד שלו, ואנחנו רוצים להתמקד במה שנעשה ובמה שאפשר וראוי לעשות למען הגליל והצפון. אייל שמואלי, ראש מועצת כפר ורדים, בבקשה. << דובר >> אייל שמואלי: << דובר >> צוהריים טובים, כבוד השר, היו"ר. אני לא אדבר על הקשיים ועל אי הנוחות שאנחנו עוברים פה, אבל אני רוצה לדבר על מה שקרה בגולן ולא בגליל. אנחנו בדרך כלל אומרים "הגליל והגולן", אבל השבוע אנחנו צריכים להגיד "הגולן והגליל". ביקרנו שם אתמול במג'דל שמס וראינו פגיעה קטנה עם נזק קטן מאוד של רכוש, אבל היישוב הזה הוא יישוב מוכה אסון רגשי ונפשי, ולכן אני מבקש מפה לחזק כמובן את ראש המועצה במג'דל שמס ואת התושבים. השר ויושב הראש, שניכם מובילים את היום הזה, וחשוב שתפעלו כי התקשורת אוהבת לחגוג עם כותרות של "אירוע גדול בעכו", שזה מתחבר למה שקרה במג'דל שמס, אז חשוב להדגיש שלא ושזה תוכנן. גם אתה השר וגם אתה היו"ר, נמצאים פה מ-7 באוקטובר ומנהלים את הישיבות האלו גם בכנסת וגם פה בשטח, וחשוב שידעו שזה לא מתחבר באיזושהי קונוטציה לאירוע שאירע. לבנו איתם. תודה רבה לכל הנוכחים באירוע החשוב הזה היום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אייל תודה. ברוך הבא לחבר הכנסת יוני משריקי, יו"ר ועדת הבריאות בכנסת, שיקשיב ועוד מעט גם יאמר מספר דברים. שרון אנגל אדם, מנהלת האגרי-פודטק בגליל, בבקשה. << דובר >> שרון אנגל אדם: << דובר >> שלום לכולם. אני מנהלת את מינהלת האגרי-פודטק בגליל, שזו שותפות רב מגזרית שקמה באופן וולונטרי לפני שנתיים, מתוך ההבנה שכלל השחקנים במרחב של הגליל-גולן או גולן-גליל מנסים להבין ביחד את האקוסיסטם שהתפתח. אתן לכם סקירה קצרה מאוד – מ-2016 משרד הכלכלה ביחד עם המנהיגות האזורית זיהו את התמה שתוביל את הפיתוח הכלכלי האזורי, ומאז הגיעו תקציבים משמעותיים מהמדינה וגם גורמים עסקיים פרטיים הגיעו – כך קם אקוסיסטם אמתי במרחב של קריית שמונה וכל אזור אשכול גליל מזרחי, והחלום הפך למציאות. אחרי הקורונה היה ביקוש מטורף לדיור, התחילו להיות מיזמים, אם תחת פרסטארט, החממה שרשות החדשנות הקימה לפני ארבע שנים ושם היו כבר עשרה מיזמים בתחום הפודטק כששניים מהם יצאו, התמקמו ונתנו מקומות עבודה באזור קריית שמונה, כפר סאלד – החלום נהיה למציאות. "מרגלית סטארט-אפ סיטי" כמרכז אזורי בלב קריית שמונה גם עוסק בפיתוח יזמות, גם בנושא קהילתי וגם מהווה מרכז שפשוט כולם נפגשים בו עם כולם, החל מבני נוער, ילדים ועד מבוגרים – רואים את החלום נרקם למציאות. כל הסיפור של האקוסיסטם נהיה אמתי, אבל אז הגיע 7 באוקטובר והשבר הוא גדול מאוד. כל חברות ההזנק שהגיעו, הבינו שאולי הן צריכות להתפנות לזמן קצר והן אכן התפנו, אבל הזמני הפך לקבוע, ומאז הפלא ופלא – הם הבינו שהחינוך, הבריאות והתשתיות של המקומות שהם התפנו אליהם, הרבה יותר טובים ממה שיש לנו כאן בגליל. עד לא מזמן דיברנו עם המשרדים, על מנת לנסות להבין איך אנחנו מחזירים אותן, אבל לצערי הרב הם לא יחזרו. אתם צריכים להבין את זה. המדינה חייבת להשכיל ולהבין שהיא צריכה להזרים משאבים משמעותיים. אנשים ויוזמות פרטיות יש המון, וזו הציונות החדשה. המדינה צריכה להבין שאנחנו לא חוזרים למקום שהיינו בו ב-6 באוקטובר, אלא שאנחנו רוצים למנף את האזור הרבה יותר מהמקום שהיינו כי זה העתיד, וזה מה ששומר על הגבולות של המדינה. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב שהנקודה שלך, שללא השקעות עכשיו בשימור תעשייה ובפיתוח, אנחנו נפגוש פה צפון ריק ממקומות עבודה. << דובר >> שרון אנגל אדם: << דובר >> נכון, כולל החקלאים והתעשיינים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תקציב 2024 מעוצב ועל תקציב 2025 הוצהר בממשלה, והוא דיבר על השקעות ופיתוח ביזמות. הוא צריך לבטא את המשאבים האלה, ומי שיכול היום כבר להגדיל את הנתח של ההשקעות בתעשייה וביזמות, זה הזמן. מוטי בן דוד, ראש העיר מעלות, בבקשה. << דובר >> מוטי בן דוד: << דובר >> אני ראש העיר מעלות-תרשיחא. כבוד השר, יצחק וסרלאוף, חבר יקר, היו"ר מיכאל ביטון, חברי הכנסת, חבריי ראשי הערים וכל המכובדים, תודה על היום המשמעותי. בסיכומו של דבר, נאמרו פה דברים חשובים ואני רק רוצה לחזק. ראשית, לבי עם מג'דל שמס עם כל מה שקרה שם, אנחנו מחבקים אתכם ואנחנו אתכם בכל רגע. הצפון נמצא בצומת דרכים ולטעמי הוא נמצא במצב המורכב ביותר שחווינו עד היום, ולכן אני רוצה לחזק את מה שנאמר פה – לכל משבר יש גם יציאת הזדמנות, וזו מבחינתי האמירה שצריכה לצאת מפה, שהמדינה הולכת להשקיע ולעשות הכול, על מנת שהצפון ביום שאחרי, ייצא מהנקודה הנוכחית למקום משמעותי הרבה יותר בנושא הכלכלי, על מנת שהאנשים יחזרו, ישקיעו ויהיו פה. אפשר להביא לפה חברות משמעותיות שישקיעו בצפון. יש פה את כל מה שצריך, כולל אנשים מדהימים, ופשוט צריך לקבל החלטה – החלטת ממשלה, צפון, דרום, באים, משקיעים, מביאים לפה בעלי עסקים משמעותיים, מביאים לפה את כל הנושא הצבאי, הייטק ופודטק בקריית שמונה, מכינים תכנית אמתית ומייצרים פה מציאות אחרת. ברגע שזה יהיה, הצפון יהיה חזק, מדינת ישראל תהיה חזקה ואנחנו נייצר פה דברים הרבה יותר משמעותיים. אני רוצה להודות לשר וסרלאוף על כל העשייה המשמעותית מאוד שלו בצפון ובדרום, וכן לכל באי הכנס ולכל חברי הכנסת שבאמת עושים דברים מדהימים. תודה רבה ודיון פורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מוטי תודה. כעת אנוור עאמר מחורפיש, בבקשה. << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >> אדוני השר, תמיד יש לך נוכחות גם כשאתה לא נמצא ביישובים כי אתה תמיד דואג, עונה לטלפונים וחוזר בהודעות לכולם. אני רוצה להגיד לכם, בשונה מכל הנימה שאתם שומעים כאן, שאנחנו חזקים, אנחנו עומדים במקומות שלנו ולא זזים ואנחנו לא נשברים. אנחנו נבנה את הצפון בעזרת אנשים טובים כאלה – זה מה שיש לי לשדר לכם היום, ותעבירו את זה לכולם כי אנחנו לא נשברים. כשהכסף יגיע, נבנה את הצפון בצורה חזקה ואיתנה, וזו תהיה תשובה הולמת לאלה שנמצאים בצד השני. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנוור מדהים, תודה רבה. ראש העיר נהריה רונן מרלי ברוך הבא. << דובר >> רונן מרלי: << דובר >> תודה. קודם כל, אני מתנצל על האיחור. נשיא המדינה ביקר אצלי, עכשיו הוא במרכז הרפואי לגליל והוא יבוא לכאן בשעה הקרובה. אני גם אדבר מעט שונה מהחברים שלי. השר, מיכאל וגם חברי הכנסת שמעו אותי לא פעם. אני חושב שמדינת ישראל עושה טעות על טעות, אבל אפשר לתקן. הפינוי זו תקלה חמורה, זו דעתי ואני אמרתי אותה מהיום הראשון. אני חושב שצריך לעשות הכול, על מנת להחזיר את האנשים הביתה כמה שיותר מהר, גם אם זה אומר בקווים מדרום לצפון, עד שנגיע למי שצמוד לגדר ונוכל להתווכח אחרי כן מה זה ביטחון ומה לא. אני חושב שהפגיעה היא קשה, ואם מסתכלים קדימה, חלק מהתושבים לא יחזרו, וזו תהיה פגיעה במדינת ישראל. זה לא הדור של 1950 שעלו לקרקע ואמרו להם לשמור על הגדר, לגדל עופות, לפתח חקלאות ולעשות ציונות – זה לא אותו הדור. היום זה הדור השני, השלישי ואפילו הרביעי שהם זוגות צעירים עם ילדים קטנים. היום 1,400 משפחות של מפונים נקלטו בעיר נהריה, וקלטנו אותם במסגרות החינוך שלנו באהבה גדולה, מתוך אמונה שכולנו ביחד. אני אומר שחלקם הגדול לא יחזור. ב-1 בספטמבר מדינת ישראל עושה טעות נוספת ובונה בתי ספר חדשים קילומטר אחד מדרום לנהריה, כאשר בנהריה מותר רק ל-30 איש להתקהל, ומטר מאחורי העיר נהריה מאחורי הקו הכחול, מותר ל-5,000 איש להגיע להופעה של עדן חסון – זו הזיה אחת, וכשבונים בתי ספר מטר מאחורי העיר נהריה – זו הזיה כפולה ובזבוז כספי ציבור. זה לא נכון ערכית, זה לא נכון חינוכית וזה לא נכון למדינת ישראל. אני מוכן לקלוט תלמידים נוספים, וכל חבריי כאן מוכנים לקלוט ילדים נוספים, כדי שלא נעשה טעות על טעות. הגליל חזק, ואני מתחבר לאמירה שאנחנו לא הולכים אחורה כי אי אפשר להגן דרך פינוי, אלא שצריך להגן דרך התקפה. אני לא מאלה שחושבים שלמעלה יושבים חמורים, אלא שאני חושב שמערכת השיקולים היא רחבה וסבוכה מאוד וזה לא פשוט. צריך להבין שאנחנו כמדינה בצרה צרורה כי יש לנו מורכבות גדולה מול האויבים שלנו ומסביב מול העולם, ואנחנו צריכים לפתור את הבעיות צעד צעד, דבר דבר, עד שנצליח שהאויב יבין שאנחנו מתכוונים לחיות כאן לנצח, ואם אנחנו חפצי חיים ורוצים לחיות כאן לנצח – אנחנו צריכים להיות חזקים, וכדי שנהיה חזקים, צריכים להיות ביחד, וכדי שהמדינה הזו תהיה חזקה בדורות קדימה, היא צריכה להשקיע בנגב ובגליל. אני אומר את זה כראש עיריית נהריה, כיו"ר אשכול גליל מערבי, כיו"ר הרשות לפיתוח הגליל וכסגן של חיים ביבס בשלטון המקומי. אגב, לכל הדברים האלה נבחרתי בלי שרציתי, אבל באהבה. אני אומר את זה כי אם המדינה לא תשקיע בנגב ובגליל היא תהיה חלשה, וראינו את זה. כנ"ל גם הפוך – אם המדינה תשקיע בנגב ובגליל, היא תהיה חזקה מאוד, ואפשר יהיה להביא מאות אלפי תושבים לגליל כי זה מקום מדהים לחיות בו, לא חסר לנו כלום, יש לנו את הנופים היפים ביותר בארץ, יש לנו את רצועת החוף היפה ביותר בארץ ואנחנו חזקים. צריך פשוט להחליט להפסיק לתת לחם ושעשועים. קחו החלטה שאומרת דברים פשוטים שיכולים לשנות את חוקי המשחק באזור – מרינה שזה נמל ימי קטן בצפון מדינת ישראל שהכניס תיירות כנקודת כניסה של משרד הפנים, אוניברסיטה נוספת בגליל המערבי בנוסף לאוניברסיטה בתל חי, אזורי תעסוקה, אזורי תעשייה, תשתיות טובות של כבישים ותחבורה – והגליל הזה ירוץ קדימה עם עוד מאות אלפי תושבים מהר מאוד. אם המדינה תחליט על זה, זה לא יעלה לה הרבה כסף – אני חושב שזה עניין מנהיגותי, עניין של החלטה. צריך להחזיר את האנשים הביתה. מילה אחרונה אני אומר לחברים בגליל – מי שנשאר בבית שלו, צריך להיות חזק כי בפרופורציות של מה שקרה למדינת ישראל, תחשבו כמה משפחות שכולות נוספות יש, כמה הרוגים, כמה חטופים, כמה פצועים וכמה מפונים – בפרופורציה, מי שנשאר הוא חזק ואתם חזקים. הכול בסדר, אנחנו נצא מהצרה ונתקדם כי צריך להסתכל קדימה. אם המדינה תחליט שבעשור או השניים הקרובים, הגליל והנגב יהיו תחילה – המדינה תעוף לשמיים במאה השנים הקרובות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רונן, תודה גם על האיזון האדיר הזה בין מה שצריך לעשות ובין מי שיעשה ושאפשר לעשות ויש תקווה, כי בסוף מה שאתה רואה זה שיש ראשי רשויות עם מנהיגות, רוח, חזון וכיוון שיודעים לייצר איזשהו מינון – מצד אחד חירום ומלחמה; ומצד שני תקווה ותפקוד. אתה נכנס פה לעכו ורואה את סדרת מופעי הקיץ שיהיו פה, כנ"ל בנהריה יש תקווה ורוב האנשים בשגרה, אבל יש לנו מעשים גדולים שצריכים להיעשות למען אותה קבוצה צמודת גדר שכרגע לא בביתה והמשימות עוד לפנינו. ניג'ם שריף, ראש המועצה המקומית גוש חלב, בבקשה. << דובר >> שריף ניג'ם: << דובר >> שלום לכולכם. תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל, לשר, לעינב ולכל הצוות והנכבד. התברכנו פה באנשי עשייה, והיום זה לא כל כך פשוט למצוא בחזית הפוליטית אנשים כמוכם. חייבים להתחיל בתודות, למרות שאתם עושים את העבודה ולא מחכים לתודה, אבל אמירת תודה לאנשי עשייה כאלה, זו חובתנו. מצד אחד התברכנו בכם, אבל מצד שני יש עליכם קללה אחת כי אנשים נמשכים לאנשי עשייה. אני מודה ומעריך את כל מה שעשיתם ובפרט לגוש חלב, אבל אין מה לעשות – יש על כתפנו דברים שצריכים להרים ואנחנו עוד נאתגר אתכם יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה צריך להגיד להם ש"גוש חלב", זה לא שם של גבינה צהובה, אלא שם של בית כנסת עתיק מתקופת התלמוד בן 2,000 שנה שנמצא אצלך, בין עוד כמה מעיינות. אני רואה את החיבור האקטיבי שלך למשרדי הממשלה ולכנסת, וזה בסוף הביא ברכה גם ליישוב שלך, שלראשונה הצלחנו לכלול אותו בהיבטים של קו העימות והוא מתחיל גם ליהנות מההתייחסות של השכלות ההגדרה הזו. << דובר >> שריף ניג'ם: << דובר >> נכון מאוד. כפי שאמרתי, אנשים נמשכים לאנשי עשייה ואתם עוד בתחילת הדרך כי אנחנו מצפים מכם להרבה ויש לי תקוות. באנו מישיבה של קו העימות, ואמרתי שם שאנחנו פריפריה, אבל אחרי הפריפריה יקרו שני דברים אם לא נתעשת – הפריפריה תהיה מקום תיירותי גדול מאוד אבל רק לפרפרים, כי רק פרפרים יחיו שם; דבר שני, מבחינת הלמ"ס אני מבטיח לכם שאם לא נתעשת כולנו נהיה שתיים או שלוש אם נגיע לזה. כבוד השר, חבר הכנסת ועינב, אני רוצה שתיכנסו לענייני הפיצויים כי העסקים קורסים. ישנן תכניות ויש הכול, אבל אני עכשיו הייתי בשיחה עם ארבעה רואי חשבון ואין מענה. אנשים קורסים. כפי שאמרתי יש נוסחה פשוטה מאוד, אין מישהו שמכיר את יישובי הצפון כמו מחוזות מס הכנסה. תנו להם את הדבר הזה, תנו להם הדרכה בסיסית ואישור סופי, שיאשרו 30 איש בינתיים. בינתיים, הציגו בפנינו תכניות של כ-30 מיליון, ולי יש בן אדם שהשקיע 30 מיליון בגוש חלב והוא הולך לסגור כי הוא לא מקבל מקדמות. הבן אדם יצר אזור תעסוקה להרבה אנשים בגוש חלב, והוא על סף קריסה כי הוא לא מקבל מקדמות. כן גם לגבי עסקים אחרים, וזה עניין של אנשים כמוכם – מזיזי הרים. כבוד השר, כבוד חבר הכנסת, כנסו לעניין ותנו מענה. דבר שני, שחשוב לי יותר באופן אישי, זה גוש חלב – אני בטראומה מכל ההנחיות שיצאו אחרי מה שקרה במג'דל שמס כי זה לא דבר שצריך לקרות. אני לא יודע מה להגיד כשמחייבים אותי ללמד בבית ספר בלי ממ"ד אחד כי זה הכי מוגן שיש. אני רוצה שמישהו מהאנשים האלה שאומר לי שזה הכי מוגן שיבוא, שייקח את המפתחות וילמד כי אני לא יודע לשאת בעול הזה, אחרי מה שראיתי. תודה לכם, ושוב אני רוצה להגיד שאני מעריך כל אחד ואחד מכם על העשייה לכל הצפון ובמיוחד לגוש חלב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שריף תודה רבה. חבר הכנסת יוני משריקי, בבקשה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה אדוני היו"ר וכבוד השר. קודם כל, תודה על היום הזה, יום חשוב ומשמעותי עבורנו כנבחרי ציבור. אמנם זו לא פעם ראשונה שאנחנו נמצאים כאן בצפון, אבל כל מפגש שלנו עם התושבים ועם ראשי הרשויות המכובדים שיושבים כאן, הוא קריטי. מכובדי היו"ר, כמו שאמרת קודם, החוסן בא לידי ביטוי על ידי מנהיגות של ראשי הערים, ושמענו פה כמה מהם שהזכירו את הנחישות ואת הכוח שלהם לעמוד על הרגליים, גם כדי להחזיר את התושבים אבל גם כדי לתמוך בהם בזמנים הקשים האלה שמדינת ישראל נמצאת בהם. אזרחים נכבדים כמובן, ברוכים הבאים. חוץ מזה שאני גם חבר בוועדה החשובה של מיכאל ביטון ואני תלמיד שלו באיזשהו מובן, אני גם יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת, ונכנסתי לתפקיד בתחילת המלחמה עם אחריות גדולה. בחודשים האחרונים, אפשר לומר שעסקנו אך ורק בצמצום פערים בין פריפריה למרכז, וזה בא לידי ביטוי במספר אופנים – סיירנו בכל בתי החולים בצפון; התעסקנו הרבה בנושאי מיגון עם תרחישי עלטה וכל מיני דברים שלא כאן המקום להאריך בהם; עסקנו בנושאים שקשורים למרכזי חוסן בגליל ובגולן בכלל; וגם כמובן באזור הדרום. היום אנחנו מתכנסים בעיקר לדבר על נושא החיזוק ועל היום שאחרי, וכדי להבין על היום שאחרי, אנחנו צריכים תשתיות כי בסופו של דבר האזרח צריך – ביטחון, בריאות, חינוך ותעסוקה. יש עוד הרבה דברים חשובים, כמו תחבורה ועוד, אבל העוגנים שהאזרח צריך זה מה שהזכרתי. השר ויו"ר הוועדה, אני חושב שהם משמשים דוגמה, ולא רק בגלל התקופה. יש פה גם חברי כנסת נכבדים שאני מניח שחלקכם מכיר אותם, אבל לי יוצא לעבוד איתם ביום-יום והלב שלהם נמצא במקום הנכון. אמנם הלב חשוב כי הכוונות צריכות להיות טהורות, אבל בסופו של דבר אנחנו נמדדים במעשים, והתפקיד שלנו בכנסת הוא לפקח על עבודת הממשלה והנושאים המרכזיים שמונחים על השולחן בוועדות ושאנחנו מלווים אותם, זה פיקוח אבל לא פיקוח בשביל לעשות וי על סדר היום, אלא פיקוח אקטיבי. מי שמכיר, כפי שדיבר פה הנציגה של הפודטק ואחרים, אנחנו סיירנו בקריית שמונה, היינו במספר מקומות ביחד עם הוועדה ואפשר לומר שבימים מיד אחרי הסיורים, לאחר ששמענו וקיבלנו שיעורי בית, הלכנו לפרוע את החוב. יו"ר הוועדה ביחד עם השר מול אנשי משרד האוצר ואחרים, טיפלו ממש במקרים פרטניים. דיברו כאן על הזמינות של חברי הכנסת בהקשר הזה, ואני מוסיף שאנחנו מקבלים הרבה מאוד פניות מהתושבים, העול הוא גדול והתקופה קשה ומאתגרת, אבל המחויבות שלנו כלפי אנשי הצפון והגליל, היא לחזק וכמובן לדאוג שלתושבים שלנו יהיו התשתיות והעוגנים שהם חייבים כדי לחזור. זו חובתנו שזה יהיה ויתקבל וראשי הרשויות יצטרכו לדעת להשתמש באותם מנופים ובאותם כלים, כדי להקים באמת את הפרויקטים הגדולים האלה. אני כאן כדי להודות קודם כל לתושבים האמיצים, שהם בהחלט מהווים חוסן לכלל החברה בישראל. את ראשי הרשויות שהזכרתי בתחילת דבריי, אני מחזק במיוחד לאור המשמעות שיש למנהיגות איתנה בתקופה הזו ועד כמה היא מביאה בסופו של דבר כוח לנו כנבחרי הציבור כדי להשפיע. כשאתם פונים אלינו, אתם לא מטרידים אותנו, כי אנחנו מקבלים כל פנייה כזו בכבוד ומשתדלים גם כן להביא את התוצאה הרצויה. כמובן יישר כוח ליו"ר הוועדה, לשר ולחברי הכנסת המשתתפים כאן. זו אמירה ברורה. אדוני המנכ"ל ברוך הבא גם לתפקיד וגם לכאן – בהצלחה גדולה. קיבלת על עצמך פרויקט גדול מאוד בתקופה הזו. עשית תפקידים שאנחנו מכירים מהעבר ואנחנו יודעים מה הן יכולות הביצוע שלך, אז תשתמש בהן לטובת התושבים כאן, לטובת ראשי הרשויות כי יש לך הרבה מה לתת ולתרום. אנחנו סומכים עליכם, מפקחים עליכם ונעשה את העבודה ביחד לטובת הגליל בעזרת השם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת משריקי, תודה רבה. ברוכים הבאים ראשי רשויות שהצטרפו אלינו. רצינו לשלב קולות מהשטח ומארגונים, אז תיכף גם נעבור גם למשרדי הממשלה. בשעה 15:20 נצטרך לסיים, אז לכל אחד דקה בתמצית. גיל ורד מ"אחים לנשק", בבקשה. << דובר >> גיל ורד: << דובר >> לפי בקשתך, אני רוצה להתמקד בדברים שצריכים להיות, ולא בדברים שהיו. ראשית, אני מודה גם לכבוד השר וגם לך, מר ביטון, על היוזמה הזו של הסיור הזה כאן בצפון. אני רוצה לדבר על מספר ענפי משק מרכזיים מאוד שנפגעו כאן בצפון. אני דיברתי עם הרבה גופים שעובדים ופועלים כאן, והרושם שלי הוא שאנחנו נמצאים לפני מצב שהוא קטסטרופלי – נפגעו משקים חיים, נפגעה החקלאות ונפגע ענף התיירות. אני לא רוצה לרדת לפרטים, אבל אני אציג מספר דוגמאות. הוועדה מתכנסת כאן כחלק מפרויקט "האקתון", שזה דבר חיובי מאוד כסנונית חשובה כדי לפתור את הבעיה, אבל אנחנו חושבים שהליך השיקום חייב להתבסס על תושבי המקום, האנשים שמושרשים כאן באזור. נכון שיש להסתכל גם איך מביאים אנשים חדשים לכאן, אבל חייבים לקחת בחשבון שכל מערכת שתוקם חייבת להיות על בסיס מקצועי, ואני רומז כאן שהיא לא תהיה חס וחלילה מבוססת על בסיס פוליטי. צריך להביא לפה את אנשי החינוך הטובים ביותר, אנשי אקדמיה, רופאים ודברים שיגרמו לאוכלוסייה לחזור חזרה ליישובים האלה. אנשי המקצוע האלה, זה דבר שחייב להיות בלב הפתרון של המערכת. במקביל, אנחנו צריכים לקצר תהליכים בירוקרטיים, ואני רק אתן שתי דוגמאות ששמעתי מאנשים – חקלאים ביקשו להעמיד מיגוניות בשטחים חקלאיים, וזה לא קורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך לדייק – העמידו מיגוניות אבל לא בכל מקום. << דובר >> גיל ורד: << דובר >> המיגוניות הראשוניות הגיעו בכלל ממועצת ישע, ולא ממשרדי הממשלה שאמורים לדאוג לזה. כנ"ל לגבי מיניבוסים על מנת להביא עובדים לחקלאות. אני לא יודע למה קשה לעבוד עם הדברים הבירוקרטיים האלה. אנחנו צריכים לדאוג שמערכת החינוך תחזור לתפקד באופן מלא, אנחנו צריכים להבין שמשפחות לא יחזרו בלי הילדים, והילדים לא יחזרו בלי החברים שלהם. לכן, אנחנו צריכים פה מערכת חינוך שתהיה דוגמה ומופת לכל מקום אחר בארץ. צריך להשקיע בדברים האלה, כדי שאנשים וגם זוגות צעירים ירצו לבוא ולהיות כאן. אני יודע שהוועדה הייתה לפני שבועיים בצפת, ואני שוב אומר שהוועדה עושה את הביקורים האלה, אבל אנחנו צריכים תכנית פעולה, משהו שיגרום לאנשים וליישובים לחזור למסגרת. תכנית פעולה, זה לא לחכות שתיגמר המלחמה, אלא כאן ועכשיו – לראות מה יהיה ביום שאחרי. אפשר להביא שמיניסטים שסיימו שמינית ועדיין לא התגייסו, אפשר גם לפנות שוב פעם לאוכלוסייה החרדית – אפשר להביא אנשים לעזור במקומות האלה. אני מבקש תכנית פעולה. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ד"ר אורית דגני, בבקשה. << דובר >> ד"ר אורית דגני: << דובר >> תודה רבה. קודם כל, אני רוצה להודות לך באופן אישי על כך שאתה שם את הגליל במרכז תשומת הלב, וכן לכבוד השר על הפתרונות הפרקטיים בשטח. אני רוצה לדבר על נושא שלא דובר פה, והוא הכמיהה לגליל. אנחנו כבר 10 חודשים באירוע, וככל שחולף הזמן, יש לנו יותר ויותר תושבים שהתרחקו מהגליל ולא רק פיזית, אלא גם נפשית, ראה ערך 1 בספטמבר, שאנשים רשמו כבר את הילדים שלהם למקומות אחרים. גם אני אתמול הייתי במשך יום שלם במג'דל שמס, אסון נוראי ואירוע שקשה מאוד להתאושש ממנו, כולנו עדיין שרויים באבל. אנחנו צריכים לייצר תקווה, והתקווה הזו תהיה מבוססת על אמון שהולכים להיות פה דברים מעשיים בשטח. כרגע ישנם דיבורים, יש תכנית ממשלתית באוויר, אבל עדיין לא רואים תהליכים קונקרטיים. היה דיון אתמול בכנסת על החינוך, ורואים את הפערים ההולכים וגדלים גם בתכניות החדשות. נעשים מאמצים כבירים למצוא פתרונות חלופיים, אבל הכול ריאקטיבי, הכול כתהליכים הישרדותיים ופתרונות נקודתיים לכאן ולעכשיו ואנשים לא רואים את האופק. מה שצריך מבחינתי, הוא קודם כל לגרום לתושבים ולכולנו לחוש שכרגע תשומת הלב היא לגליל ולגולן; והדבר השני, הוא לתרגם את זה למעשים ולתקציבים משמעותיים ולא כפירורים כי התחושה כרגע היא שיש רק פירורים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אורית תודה רבה, גם על כל מה שאת עושה למען העסקים והלווי שלהם במרחב. את קול צלול ויציב אתנו בוועדה הרבה זמן. ראש העיר עכו, עמיחי בן שלוש, העיר עכו היא עיר היסטורית שחוברה לה יחדיו. היינו שם בחוף הים וראינו את הפוטנציאל ואת מה שניתן לעשות בה, וזה מוטל על כתפיך, אז בבקשה ראש העיר. << דובר >> עמיחי בן שלוש: << דובר >> קודם כל, תודה רבה. צהריים טובים לכולם. אני אומר לעצמי כמה חשוב שהוועדה הזו מתכנסת, ואני שומע את כולם ובאמת שהכול נכון. אני ארבעה חודשים בתפקיד, וכפי שאמרתי לחבר הכנסת היקר, אני נמצא יותר בכנסים ובמצגות והכל כלום. אני שואל את עצמי לאן אנחנו הולכים – האם יחזרו לצפון או לא יחזרו? מה יהיה עם הבירוקרטיה ועם החסמים? אנחנו נבנה ביחד רק אם נעשה את זה ביחד. השיח במדינה, הוא שיח לא טוב והכל משליך על הכול – על הבירוקרטיה, על החסמים ועל התהליכים שקורים, לכן אני אומר פה לממשלה, לעובדי הממשלה ולכולם, שככה אי אפשר. אי אפשר ככה להמשיך כי ככה שום דבר לא יתחיל ולא יקרה. אמנם אני צעיר ואני ראש עיר חדש שהולך לעוד ועדה ולעוד ועידה, אבל אני מלא תקווה שזה יכול לקרות וזה יכול לקרות רק מאתנו. הייתי רוצה שיהיו פחות חסמים, כמו שיש ברשויות המקומיות. אני באתי למהנדסת העיר ואמרתי לה משהו אחד – מתי את עולה לקרקע? ואני שואל את עצמי מתי הממשלה יקבלו החלטה, החלטה חשובה עבור הצפון ועבור הגליל? ואני לא יודע מתי זה יקרה. תודה רבה לכולם, אולי מפה תצא הבשורה, מהעיר עכו ומהגליל, וזה תלוי אך ורק בנו. תודה רבה לכם, ושנראה ימים טובים יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לראש העיר. יהודה דואה, ראש המועצה קצרין, בבקשה. << דובר >> יהודה דואה: << דובר >> תודה רבה ושלום לכולם. חברי הכנסת, מנהלי המחוזות וכמובן השר וסרלאוף  שיצא. אני דווקא מתחיל עם מנהלי המחוזות כי אני רוצה להגיד תודה גדולה לאנשים שבשטח מלווים אותנו וצמודים אלינו שעה-שעה יום-יום. אני מגיע מקצרין, מרמת הגולן, ונמצא איתי פה גם חברי ראש מועצה אזורית גולן, אורי קלנר, אנחנו מגיעים אחרי ימים קשים, טרגיים ונוראיים. עוד משעות הערב באותו הלילה כשהבנו מה שקרה, עלינו למג'דל שמס וליווינו את הקהילה ואת דולן אבו סאלח, ומכאן אנחנו משתתפים בצער הקהילה כולנו ביחד, כתף אל כתף. המשכנו ללוות אותו יום-יום ואנחנו באמת עושים המון פעולות עם צוותי חוסן, על מנת להראות את הערבות ההדדית הזו, ואני חושב שזו בשורה גדולה שהיא מודל להתנהגות האזורית. אני רוצה להגיד מספר דברים, ואני לא אחזור על דברים שנאמרו. אנחנו בשעה גדולה למדינת ישראל, לצפון, לדרום, לגליל וגם לרמת הגולן. אני מתחבר לדבריו של ראש העיר עכו לגבי נושא הוועדות והמצגות, אבל צריך להגיד את הדברים כמות שהם. אנחנו יכולים לקחת את השעה הזו ולהפוך אותה לשעה גדולה בנושאים של – רפואה, של תעשייה, של כלכלה, של אקדמיה ושל חינוך והדברים האלה צריכים לצמוח מכם, מכנסת ישראל וממשרדי הממשלה. אתן דוגמה אחת לגבי חוק עידוד השקעות הון – אין שום הבדל היום בין רמת הגולן ליוקנעם, זו מציאות שאי אפשר לחיות איתה. אף יזם לא יבוא לרמת הגולן אם חוק עידוד השקעות ההון שחל ברמת הגולן זהה לחוק שחל ביוקנעם, אלה הדברים הפרקטיים שאותם צריך לשנות. כשאני מדבר על הקמת מיון ברמת הגולן, בהתחשב בכך שברמת הגולן עוברים ארבעה מיליון תיירים בשנה, אני מגיע למשרד הבריאות ושם מדברים איתי על מונה מספר להכפיל את האוכלוסייה – אני מבין שבנבכי הבירוקרטיה לא יתנו לי גם בעוד 30 וגם 40 שנה להקים בית חולים ברמת הגולן. אלה החסמים, אלה הדברים שצריך לשנות אותם ואלה המקומות שצריך לגעת בהם. צריך לפתור את הדברים האלה, ועכשיו זו השעה. אדבר בקצרה על קצרין ועל רמת הגולן. אנחנו לא התפנינו, אנחנו משדרים חוסן ועוצמה ואנחנו גם לא נתפנה כל עוד זה תלוי בנו – זה המסר שלנו. באותה נשימה, לא יכול להיות ולא סביר שכל החלטת ממשלה שמתגבשת, כמו החלטות 919 ו-1786, בכל דבר אנחנו בחוץ, כאילו אנחנו בין הגבול שבין שוויץ לאיטליה. מישהו פה צריך להיכנס לעובי הקורה ולהכניס אותנו ליישובי קו העימות, כי לא יכול להיות שנמשיך עם המציאות הזו. אני רואה פה את חברי שרושם 47 קולות קוראים להחלטת ממשלה ב-1786 ואני בחוץ, אין לי שיפוי ממשלתי לשום דבר, ואני לא בנהי ובבכי, אני יודע להתמודד, אבל אם כבר יש דברים גדולים, צריך להתעורר ולהכניס אותנו. אי אפשר להשאיר אותנו בחוץ. לסיום, אני מבקש להגיד תודה לחבר הכנסת מיכאל ביטון, שאני יודע כמה אתה מחובר לשורש האדמה, לפריפריה, לגולן ולגליל. יישר כוח על כך שאתה מגיע כל הזמן לשטח. אם היה לו יותר וסרלאוף  ויותר ביטון אני מאמין שהמציאות שלנו הייתה טובה יותר. << דובר >> רונן מרלי: << דובר >> מיכאל, אני מבקש להוסיף הערה קטנה ברשותך. מה שהוא אמר עכשיו על הפיצול, זה חלק מהמחדלים שדיברתי עליהם. זו תקלה חמורה שנותנים כסף ליישובים מפונים, כאשר לא כל המועצות מפונות. צריך להבין שזה ניתוק מוחלט, ומי שמפסיד הוא מי שחזק ונשאר פה. מי שאומר שהוא לא מתפנה, לא רואים ממטר וזה הזוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך תמריץ על ההישארות ועל התמדה, זה זול יותר מהפינוי. << דובר >> רונן מרלי: << דובר >> עובדתית, תכנית מגן צפון תוקצבה ב-5 מיליארד שקלים והפינוי עולה למדינה כבר 7 מיליארד שקלים. אם היו ממגנים את הצפון, אז אולי לא היה הפינוי הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חלק ממנו היה גם בדרום, אבל עיקר ההוצאה אכן הייתה בצפון, אתה צודק. ראש המועצה האזורית הגולן, אורי קלנר ברוך הבא. << דובר >> אורי קלנר: << דובר >> תודה רבה. אני חושב שיש חשיבות גדולה לכך שכל פעם אתם מגיעים אלינו לצפון, אם זה פעם לגולן ואם פעם לכאן ויושבים סביב השולחן הרבה אנשים שמשפיעים מאוד על הדברים, הן ממשרדי הממשלה וכמובן אתם חברי הכנסת. יחד עם זאת, צריך להסתכל על שני דברים – בהווה, אנחנו בסיטואציה מהקשות ואולי הקשה ביותר שמדינת ישראל ידעה עם איומים אסטרטגיים משמעותיים מאוד. אני אדם אופטימי מטבעי, אבל בסיטואציה הזו צריכים להיות פרקטיים ולא אופטימיים, ופה נדרשת פעולה אקטיבית מהירה. הסיטואציה האסטרטגית שלנו נמצאת בבעיה, ואנחנו עם זרוע תמנון איראני על הגדר שלנו. מדובר בעיקר על לבנון, אבל לא מדובר על האירוע מול סוריה. חברי הכנסת, אני מבקש שתשפיעו גם על מקבלי ההחלטות בעניינים האלה, מכיוון שמ-7 באוקטובר אנחנו מתייחסים ליכולות ולא לכוונות. המדינה לא עשתה את המהפך הזה בהסתכלות על היכולות שיש מעבר לגבול הסורי, ואני לא מתכוון לכוונות כי את הכוונות אנחנו לא יודעים לכוון – פה צריך לתת לזה מענה. אמנם אתם לא ועדת חוץ וביטחון, אבל צריך להשפיע על הדבר הזה, כי האתגר הביטחוני פה הוא אדיר ואנחנו, כל התושבים והאזרחים, צריכים לגלות פה חוסן משמעותי מאוד כי זה אירוע שלא היה כדוגמתו, ולכן אנחנו נשארים. כמו שיהודה, ראש המועצה המקומית קצרין אמר, אנחנו שם. הדבר השני שאני מבקש לומר הוא בהסתכלות עתידית, שהמנוע העיקרי שייפתח אותנו הוא בשני צדדים – אחד הכלכלי והשני החינוכי, אני לא אפרט, אבל בשניהם צריכים לתת תכנית ממשלתית שאנחנו נמצאים בה, כי אנחנו מסתכלים על היום שבו המלחמה תיגמר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אורי תודה רבה. ענבר בזק בבקשה. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> שלום, שמי ענבר בזק ואני מנכ"לית החברה הכלכלית גליל עליון, חברת כנסת לשעבר. אני חייבת לפתוח בבקשה אחת וחבל שהשר לא פה, אבל נציגי הקואליציה כן – כל מה שאנחנו מדברים עליו פה לגבי שיקום הגליל, החזרת התושבים והחזרת הביטחון, לא יקרה אם לא נחזיר את החטופים, נתחיל בזה ובמובן מאליו, אבל צריך להיאמר. התושבים שלנו לא יחזרו הביתה ולא יחזרו לגור קילומטר או חצי קילומטר מהגבול אם הם לא ידעו שחס וחלילה מחר יקרה משהו והמדינה תעשה הכול כדי להחזיר אותם בשלום. זה הדבר הראשון לפני כל מה שאנחנו עושים פה ביום הזה ב"האקתון" – צריך להחזיר את החטופים. כשהחטופים יחזרו בעזרת השם בקרוב, הצעד השני הוא החזרת הביטחון לתושבים, שזה אומר חיזוק כיתות הכוננות, הרחבת תכנית למגן לצפון, לרבות מיגוניות וממ"דים לכל אורך קו העימות ולא רק לשני קילומטרים. הצעד השלישי הבא הוא נושא התעסוקה, כי ברור שהביטחון הוא הראשון, אבל הביטחון לא מספיק וצריך תעסוקה. אני רוצה להציע פה ארבע הצעות קונקרטיות – האחת, אני מחזקת את דבריו של יהודה, לגבי שינוי סדרי העדיפות במפת ההטבות, כעומק הפריפריה עומק ההטבה. יש לעשות שלושה מדרגים של הטבות אזור עדיפות, כאשר יוקנעם היא חשובה, אבל אחר כך מגיע אזור כרמיאל, עכו, נהריה ועפולה שצריכים לקבל הטבות יותר מיוקנעם, ואז נגיע לאזור רמת הגולן, גליל עליון, שלומי ומעלות שצריכים לקבל הטבות יותר מכרמיאל והאזורים שהרכבת מגיעה אליהם – זה דבר ראשון. תבצעו מדרוג חדש של סדרי עדיפות; הצעה שנייה – להחליט לגבי חמש השנים הבאות, שכל משרדי הממשלה וכל הגופים הציבוריים עושים את הנופש שלהם בגליל, כדי להציל את התיירות; הצעה שלישית – לקבל החלטת ממשלה ש-50% מהרכש הממשלתי של משרדי הממשלה יתבצע מחברת שנמצאות בצפון או מחברות שמעסיקות ספקים שנמצאים בצפון. כל פעם שאני אומרת "צפון" תוסיפו "עוטף"; הצעה רביעית – לקבוע יעדים למשרדי ממשלה של העסקת עובדים תושבי הפריפריה בעבודה היברידית, אפשר להחליט שמתחילים עם 30% במשרד נגב גליל, לא צריך את כל משרדי הממשלה. שמשרד נגב גליל יעסיק 30% מהעובדים שלו, אנשים שחיים בנגב ובגליל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. נציגי משרדי הממשלה, בבקשה. נשמע את עיקר הדבר הממוקד שלכם למען הצפון בימים אלה, לאור המלחמה, לרבות כיוונים לעתיד והיכולת של הציבור ושל השטח לפנות אליכם וליצור אתכם קשר ולהציג רעיון או מחשבה, שהרי זה מה שרצינו לעשות כאן היום. עינב פרץ, ממונה מחוז צפון ממשרד הפנים, בבקשה. << דובר >> עינב פרץ: << דובר >> שלום לכולם וצהריים טובים. יו"ר הוועדה, תודה רבה לך על כל מה שאתה עושה ושאתה נמצא כאן, ואנחנו שותפים מלאים. תודה כמובן גם לשר ולמשרד. אני חוזרת כרגע ממג'דל שמס, וכל הלילה היו שם נציגי משרד נגב גליל ומשרד הפנים, וזה מה שזה אומר. אנחנו נמצאים בשטח, אנחנו נמצאים כאן מול הרשויות ומול כל אחד ואחת מראשי הרשויות, ולכל אחד יש את הבעיות שלו. אנחנו מדברים כאן בצורה כללית מאוד, אבל צריך לזכור שמתמודדים פה עם קשיים שלא חשבנו שנתמודד איתם בימים האלה, והנה יושב לצדי ראש עיריית כרמיאל, העיר החזקה שלנו בצפון. גם רונן מרלי לא אוהב להתבכיין, אבל בסופו של יום אנחנו צריכים להסתכל על כל הרשויות. אני מתחברת מאוד לעניין הזה של המדרגים, כי אי אפשר להגיד רק רשויות מפונות. רשויות מפונות צריכות לקבל את מלוא תשומת הלב. אנחנו שם, אנחנו עוזרים ואנחנו נמצאים ויש החלטת ממשלה, שאני מקווה מאוד שהיא תיושם. מעבר להם, ישנן רשויות שהן בקו העימות, כמו גולן, קצרין והדרוזיות כולן והן לא במשחק. כרגע, אין לנו שום יכולת מעבר למה שאנחנו עושים במשרד, מנסים לתת, מנסים לעזור ויושבים עם כל רשות על תכניות כאלה ואחרות, אבל אין ברמה הממשלתית מדינית החלטה שמדברת על אותן רשויות. לכן, אני פונה אליכם, חברי הכנסת, צריך לדבר על כל הגליל והגולן גם בטווח המידי וגם כמובן בראייה רחוקת טווח. צריך לבנות אסטרטגיה להחזרת התושבים, וחשוב שנצמח ונהיה כאן גליל חזק. אנוור, אני באמת לוקחת את המילים שלו ואני אומרת שאנחנו מדברים על ציונות ואנחנו צריכים להחזיר את הגליל. היו כאן תהליכים יפים מאוד, כמו קריית שמונה שהגיעה למעמד גבוה לפני המלחמה עם פיתוח כלכלי גדול מאוד, לרבות הרשויות והאשכולות מסביב. עכשיו אנחנו חוזרים 20 שנה אחורה. אני חייבת להגיד שכל משרדי הממשלה ביכולות שלהן נמצאים שם ואנשי המקצוע מלווים את הרשויות, אבל אני מבקשת ממך, כבוד היו"ר – אנחנו צריכים לקדם החלטה שהיא כוללת יותר לצפון. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו ההזדמנות לגבי תקציב 2025, וזו ההתחייבות של הממשלה להציג סל השקעות מוגדל בצפון, כאשר האמירה הייתה שמה ששמנו עכשיו הוא ראשוני, ומפה נצא להשקעה אסטרטגית בתקציב 2025, זו הציפייה של התושבים וזו הציפייה של הכנסת. << דובר >> עינב פרץ: << דובר >> כבוד היו"ר, לא רק האסטרטגית רחוקת הטווח, כי אנחנו צריכים לדבר על היום. ישנן רשויות שהיום צריכות את הסיוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברור. יש מיליארד מידי לצפון, לצורך פתרון בעיות מידיות. המבחן הוא שבדצמבר נראה 100% ביצוע ולא תת ביצוע. << דובר >> יהודה דואה: << דובר >> המיליארד הוא לחלק קטן, זה הפרדוקס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, אבל הנה כללנו את הגולן בסיוע למסעדות אחרי מלחמה של הוועדה הזו, אז אנחנו נילחם עוד, אנחנו רק התחלנו. סלעית לב מרשות החדשנות בבקשה. << דובר >> סלעית לב: << דובר >> תודה רבה על ההזדמנות להגיע כי המפגש הזה הוא חשוב מאוד עבורנו. גם בעקבות הוועדה האחרונה שהתקיימה וגם באופן שוטף, אנחנו נמצאים בקשר עם מרבית הגורמים בשטח, ואני מזמינה את מי שטרם דיבר אתנו ליצור קשר – אנחנו מעדיפים לא להוריד תכניות מלמעלה, אלא להקשיב לשטח ולתת מענים לכל מה שנדרש. לאחרונה, השקנו מרכז חדשות בקריית שמונה שלא נותן מענה אך ורק לקריית שמונה, אלא לכלל האזור, ואנחנו מעודדים שם פעילויות שנותנות מענה רחב מאוד. אנחנו מסתכלים על מספר תכניות כרגע שאמורות לתת מענה לנקודות שעלו פה, כולל מענקים להחזרת חברות לאזור שהוא מאתגר מאוד כרגע. אמנם אנחנו לא נוכל להחזיר אותם ליישובים המפונים, אבל לפחות ננסה להחזיר אותם לאזור מחניים או לאזורים קרובים. בשלב הראשון, אנחנו מדברים על תכניות נוספות שאמורות לעודד תעסוקה, וזה חלק מהדברים שאנחנו גם כן מסתכלים עליהם. אני מזמינה שוב את מי שטרם דיבר אתנו לעשות זאת בהקדם. אין ספק שכולנו פה ביחד לכיוון אותה המטרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סלעית תודה רבה. יודי בר און, מנכ"ל "קליידו", בבקשה. << דובר >> יודי בר און: << דובר >> תודה רבה על הזמן. אני מייצג פה מישהו מעט שונה, כי אני יזם ומנכ"ל של חברת הייטק, גר פה במשגב בגליל. כשאני יצאתי לדרך, הקמתי את החברה עם "בינת תקשורת" שאמרו לי להקים אותה פה ברמת החייל, שהרי יש להם הרבה משרדים והרבה מקומות, אבל אני התעקשתי להקים אותה פה בגליל בפארק הייטק צפון, וזה לא היה קל. לא היו מספיק אנשים מוכשרים, לא מספיק תקציבים, לא נמצאים במרכז ולא נמצאים עם הלקוחות, ולמרות זאת אני בחרתי להקים אותה פה והיום אנחנו חברה עם מעל 60 עובדים שדי מובילה את השוק. אפשר להגיד שאם הייתי לוקח את כל ההייטק בצפון ומחבר אותו ביחד, הייתי מגיע אולי לבניין אחד בתל אביב – זו הסיטואציה. היום אנחנו נמצאים בסיטואציה מורכבת, המלחמה כמובן שלא עשתה לנו טוב ואנחנו מנסים לצאת מהדבר הזה. באנו לפה ל"האקתון" המדהים, שאספתם אליו מעל 150 אנשים שהם אנשי ביצוע, אנשים שמגיעים מהשטח, מבינים מה צריך ומה כדאי לעשות ואנחנו רוצים לצאת מפה עם תכנית פעולה. אנחנו רוצים לקדם את הצפון ואנחנו לא מוותרים פה על הצפון. אני רוצה לספר לכם סיפור קצר – התקשרה אליי מועמדת לפני כשבועיים ושאלה איפה העבודה. כשאמרתי לה שהעבודה בצפון, היא אמרה שהיא לא תגיע עם המשפחה כי הם חוששים והיא מצאה משרה במרכז. אנחנו לא רוצים שזה יישאר ככה, אנחנו רוצים לחזק את הדבר הזה ואנחנו סומכים עליכם. נעשה כל מה שצריך , כדי שזה יקרה, אבל תנו לנו את הכלים. תודה רבה על ההזדמנות ותודה רבה על הזמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. בזמן שאנחנו מדברים, רקטה פגעה בפגיעה ישירה בגושרים עם פצוע אנוש, אז אנחנו מתפללים ליציאה שלו ממצב סיכון – זו תזכורת לכולנו שכשאנחנו נינוחים בחדר ממוזג, יש מלחמה בחוץ עם אזרחים תמימים וחיילים שנפגעים כמעט על בסיס יום-יומי. אנחנו רוצים להמשיך, וכעת נשמע את יגאל כהן, מנכ"ל בית לוחמי הגטאות, בבקשה. << דובר >> יגאל כהן: << דובר >> אדוני היו"ר, תודה רבה על הדיון הזה. לפני זמן קצר, התארחתם בבית לוחמי הגטאות, מוזיאון השואה הראשון בעולם, ודנתם בנושא פיצוי לעסקים בגין אובדן הכנסות כתוצאה מהמלחמה, אז בית לוחמי הגטאות, מעבר להיותו עסק הוא גם מחוז תרבות והוא למעשה בית שבלעדיו ובלעדי ההנצחה החשובה כל כך שמתרחשת בו כבר 75 שנה, העתיד שלנו לוטה בערפל. הפכנו להיות המבצר האחרון בצד הזה לפני הגבול. בעצתך, הלכנו לשר התרבות, התייעצנו איתו והיה הרבה רצון טוב; הייתה ועדת הכנסת בנושא הזה; יש הרבה דיונים, הרבה פלפולים והרבה אמירות כמו מה ההבדל בנינו לבין תל אביב. בהקשר הזה עדיין אין לנו פתרון, ואנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה – אנחנו כבר עשרה חודשים בתוך המתקפה הזו, נלחמים על קיומנו, על הישרדותנו ועל התפקיד החשוב כל כך ברמה הסמלית והגדולה ביותר לחברה הישראלית. אנחנו מבקשים להכניס את הנושא הזה, שבית לוחמי הגטאות כמוסד תרבות, כמוסד הנצחת השואה וכמוסד חינוך, לתוך הדיונים בנושא פיצוי אובדן הכנסה לעסקים. מעבר לעסק, מדובר בנשמתה של החברה, ועל זה יש להילחם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. אנחנו גם נלווה אתכם, ואם יידרש נעשה גם דיון מיוחד על עמותות ועל המגזר השלישי, שהם עסק לכל דבר שמשלמים מס שכר, מס מעסיקים, קונים ורוכשים במע"מ. אנחנו צריכים לתת לכם מענה, ובמקרה הפרטי שלכם אנחנו גם נלווה אתכם, ואם יידרש דיון עקרוני בוועדה בנושא, הוועדה תיזום דיון מיוחד. אחמד דאבח, ראש המועצה המקומית דיר אל אסד, ברוך הבא. << דובר >> אחמד דבאח: << דובר >> ערב טוב לכולם. אני שמח שבכל שנה יש ועידה לגליל, אבל לצערי במשך השנים לא חל שינוי חיובי כל כך, ואני לא מדבר על ערבים ויהודים, אלא על אוכלוסייה שלמה שהיא כוללת ערבים ויהודים. יש לנו גליל כמו שוויץ וכמו אוסטריה במקום הכי יפה בעולם, יש אנשים טובים מאוד, יש מרקם יחסים טובים מאוד בין ערבים ויהודים. אמנם אנחנו בתקופה של מלחמה, וזה שאתם באים בתקופה כזו זה חשוב מאוד, אבל לפי דעתי יש פה חברי כנסת, יש פה ראשי רשויות ויש פה עובדי מדינה בכירים שיכולים להכריע – צריך לעשות שינוי אמתי פה. אמנם היה שינוי בכל מיני דברים מיוחדים כמו כבישים או רכבת לכרמיאל, אבל גם לאחר החלטה שלפני 20 שנה, לדוגמה, בכביש שבין כרמיאל לבין קדרים למי שרוצה לצאת לראש פינה או לקריית שמונה, שזה בסך הכול שלושה קילומטרים, לוקח לו חצי שעה ואפילו שלושת רבעי שעה להגיע – וזו החלטה שהתקבלה מלפני 20 שנה כשהייתי ראש עיריית שגור וחתמנו על מכתב למשרד התחבורה, אני וראש עיריית כרמיאל דאז אלדר ביחד עם כל ראשי הרשויות, ועד עכשיו הכביש לא הסתיים. אצלי אין הבדל בין ערבים ובין יהודים, כולנו חיים ביחד באותה שכונה ובאותה הארץ, כמו שכשנפל טיל מלבנון ולא הבדיל בין דרוזי, מוסלמי, ערבי או יהודי. אני אומר לכם בגלוי, כי לפני שבוע ימים באו אליי ממנהל התכנון כדי לעשות תכנון אזורי לאזור הכרמל ולכל הכפרים, ואני צעקתי ויצאתי. אמרתי להם להפסיק לספר סיפורים, כי אני בן אדם ואני רואה מולי את מה שנעשה בכרמיאל. למרות שאני מקושר עם משרדי הממשלה כחבר מועצה ארצית, כחבר מועצת חוקה וכחבר מועצת ותמ"ל, מחוזית ומקומית, אני לא מצליח לקדם את עניין התכנון אצלי ביישוב. מסכמים דברים עם מנהל התכנון, ואחרי חודש או חודשיים מבטלים ומשנים. אמרתי להם שהגעתי למצב שיכול להיות שיש מישהו שלא נמצא מתחת לאדמה שמתעסק עם התכנון, וזה לא בן אדם כמוני שמתעסק עם ענייני התכנון. במקום להתעסק עם קידום התכנון, מקדמים את עניין ההריסות. מיום שאני נכנסתי ב-1 לאפריל לקדנציה הזו, כבר שלושה חודשים שאני מטפל בבעיות של ההריסות, כשהתכנית מאושרת משנת 2008 ועד היום לא מצליחים לקדם אותה בגלל רשלנות של מנהל התכנון בכל מקום ומקום. מבחינת התשתיות – כשהייתה תכנית 922 ואחרי כן 550, ביקשתי מהשר כחלון ומכולם שידאגו לחברה הערבית במספר דברים – תשתיות, שהם על הפנים כמו אפריקה; מבני ציבור; שחרור אדמות למגורים. אנשים בורחים לכרמיאל, למעלות, לכפר ורדים ולכל מקום אחר. ישנם יישובים ערבים ויהודים, כולנו ביחד, אבל המצב לא נוח כל כך. צריך לחזק את כרמיאל, את כל היישובים ואת הגליל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואיל כיוף ממשרד התיירות, בבקשה. << דובר >> ואיל כיוף: << דובר >> שלום לכולם. בימים אלה, משרד התיירות ביחד עם היו"ר מנסים ועושים מאמצים להחיל על כמה שיותר עסקים את מסלול הפיצויים של התיירות, כלומר מסעדות תיירותיות, גלריות ועסקים קטנים שנפלו בין הכיסאות והיום לא מקבלים מענה. ב"האקתון" היום התחלנו לשמוע את השטח על מנת להבין איך אנחנו נערכים ליום שאחרי, והאתגר הראשון הוא לשמר את העסקים הקיימים, כי אם לא יהיו עסקים קיימים, אחרי המלחמה לא יהיה עם מי לעבוד. האתגר השני, הוא שמשרד התיירות נדרש ראשית לבטל או לצמצם את המצ'ינג של הרשויות בכל מה שקשור להקמת תשתית תיירותית ציבורית. כל מי שחווה את זה במשרד, מבין שיש קושי לשלם את המצ'ינג בין 20% ל-30% ומדובר בפרויקטים של מיליונים במקרה הטוב. דבר נוסף, יש לקחת את חבל הגליל כחבל ולשווק אותו בחו"ל כחבל ייחודי, כשאנחנו עכשיו נדרשים לייצר פה מוצרים תיירותיים ייחודיים כמו יקבים בתוך הגידולים החקלאיים, שהיום סטטוטורית זה לא מתאפשר, צריך לדעת למצוא את הדרך ולאפשר הקמת יקב בתוך הגפן – כך נוכל לייצר מוצרים ייחודיים, על מנת להביא לפה תיירות נכנסת שהיום היא לא כל כך מגיעה לגליל. דבר אחרון, יש לנו חממת תיירות, שזה מאגר של יועצים מקצועיים שמוכנים ללוות רשות בכל הנדרש, כדי להיערך ליום שאחרי, וזה במימון 90% של המשרד וזה גם לגבי יזמים פרטיים, אם זה בלהגיש למסלול פיצויים וכל דבר אחר, גם לשווק ביום שאחרי וגם לתפעל עסק ביום שאחרי, יש יועצים מקצועיים שיגיעו לעסק ויסייעו לאותו יזם. אני לא יודע אם יש פה יזמים, אבל ראשי רשויות, אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה, ואנחנו נשמח בתקופה הזו לעזור לכולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. מתן מרום ממשרד ההתיישבות, בבקשה. << דובר >> מתן מרום: << דובר >> שלום לכולם. בימים אלה אנחנו עובדים מצומת כוח יום-יום אנחנו מגיעים לשם ונותנים מענה. יש לנו כאן את ראש המועצה האזורית גולן שאנחנו עובדים איתו בשיתוף פעולה, ואנחנו נמשיך לתת את המענה מדי יום. אנשים אצלנו ממשיכים להיכנס לממ"ד, אבל אנחנו נמצאים שם ביחד עם הרשויות וביחד עם התושבים. אני אשמח לגעת בשני נושאים שאנחנו מתעסקים בהם כיום – מיום שנפתחה המלחמה, אנחנו ממשיכים לעשות פורומים, ופתחנו פורום מיוחד ל-40 היישובים המפונים, לכל בעלי התפקידים ולמנהלי הקהילות, כאשר אחת לחודשיים אנחנו פוגעים אותם ונותנים להם מענה כי גם הם צריכים מקום לשחרר קיטור, לשחרר לחץ ולקבל מאתנו את הכלים הנכונים והמתאימים. חוץ מזה, אנחנו מלווים את כל בעלי התפקידים ברשויות, ונמצאים ביחד איתם לאורך כל המערכה. דבר נוסף וחשוב, בהתאם להחלטת ממשלה 1786, הוצאנו קול קורא ל-47 יישובים לאורך כל קו העימות, במטרה לחזק את כל החוסן הקהילתי. חשוב שתבינו שמהיישובים, מהמושבים ומהקיבוצים שפונו לאורך כל קווי מדינת ישראל, אנחנו יכולים להגיד שישנן קהילות שפתחו כל מיני מקומות קמפינג, והנה ענבר פה אומרת שגם בתאילנד, ואנחנו רוצים לראות שהתושבים חוזרים כמה שיותר מהר לקהילה שלהם, כשהם חזקים ושיש להם את החוסן הקהילתי לחזור אליו. בהמשך הדרך, נמשיך לגעת בכל תחום התשתיות. כל החטיבה וכל משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות ביחד עם תושבי הצפון, ואנחנו נמשיך עד שנוכל לחזור ולהיות ביחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. אוריאל חרמון מהסוכנות לעסקים קטנים, בבקשה. << דובר >> אוריאל חרמון: << דובר >> שלום. בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, באמצעות מערך השטח שנקרא "מעוף", מתחילת המלחמה אנחנו בוחנים את השטח ואת העסקים, אנחנו מחוברים ברמה היומית לכל העסקים הקטנים והבינוניים ואנחנו בודקים גם באמצעות סקרים וגם באמצעים אחרים את הצרכים. מה שעשינו עד עכשיו, הוא שהגענו למרכזי מפונים במתחמי אירוח, בקיבוצים ובמלונות, וסייענו בייעוץ אחד על אחד ל-400 בעלי עסקים, ואני מדבר רק על הצפון. מעבר לזה, קרוב ל-1,000 בעלי עסקים קיבלו מאתנו ייעוץ טלפוני ללא עלות כמובן; קרוב ל-400 עסקים קיבלנו סיוע באשראי, באמצעות קרן "חרבות ברזל" שהיא קרן ייעודית בערבות מדינה; והרבה מאוד הדרכות עשינו בחינם, חלקן בזום כשלא הייתה אפשרות בצורה אחרת. מספר תכניות הולכות להתקיים בקרוב – אחת לאזורים מאוימים, גם בעלי עסקים ויזמים יקבלו שם סיוע רב ללא עלות; יש לנו גם תכניות למילואימניקים ולרשויות מקומיות שהולכות לקבל תקציב על מנת לפתח תכניות עבור בעלי העסקים באמצעותנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך. רועי מקוב מרשות המסים, בבקשה. << דובר >> רועי מקוב: << דובר >> צוהריים טובים. בראש ובראשונה, אני רוצה להודות לך מיכאל על הזכות להיות חבר בוועדה שלך. אני חושב שכך לומדים את משמעות המושג "נאה דורש נאה מקיים". למעשה, לא הייתי אמור לשבת פה, אלא לפרוש לגמלאות כבר בסוף יוני, אבל כשמנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', פנה אליי על מנת להמשיך מספר חודשים נוספים – נעניתי והודיתי על הזכות הגדולה לשרת את תושבי הצפון בעת הקשה הזו, וזה בנוסף לניהול המוקד שאני עושה והמשרדים שאני מנהל ברשות המסים. לא ידענו ימים כאלה מבחינת כמויות ומבחינת היערכות – מעל 42,000 תביעות בנזק הישיר; מעל 550,000 תביעות בנזק העקיף; כוח האדם שקיים ברשות המסים ללא תוספת תקנים, ואנחנו משתדלים לעשות את זה בצורה הטובה ביותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה להגיד לכם שרשות המסים זמינה גם דרך הוועדה, ואם תהיינה בעיות ספציפיות, תביאו והם יטופלו. הם נמצאים כאן גם כל שבוע ועושים מפגשים לעסקים, כדי שיבינו איך למלא טפסים ואיך למצות את הזכויות כי יש בעיות של הגעה למקומות מאוימים בקו הגבול ממש, ששם זה מורכב יותר. במשרדים רבים דאגו להחזיר אנשים מפנסיה לעבודה כי פשוט צריך אותם. צריך יותר עובדים סוציאליים, יותר פסיכולוגיים ויותר מורים – כולם צריכים להישאר בעבודה. << דובר >> רועי מקוב: << דובר >> אין ספק. ברגע שפנו אליי אמרתי כן, כי אני חושב שזו זכות גדולה לשרת את הציבור. בראשית המלחמה, עשיתי סבב ראשון ולאחר מכן סבב נוסף של פגישות היכרות עם ראשי הרשויות, ואמרתי להם שהסיבה לכך היא לא על מנת להכיר אותם, אלא שבמקום שאני יכול להישיר מבט אליהם, זו המחויבות הכי חזקה שאני יכול לתת ולהגיד שאני זמין להם ולתושבים שלהם 24/7. ראשי הרשויות מנצלים את זה ואנחנו באמת זמינים 24/7 כי אנחנו רואים בזה שליחות גדולה, גם אני באופן אישי וגם כל העובדים שעוסקים במוקד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באסל חמוד ממשרד התחבורה, בבקשה. << דובר >> באסל חמוד: << דובר >> שלום לכולם. אני אחלק את דבריי לשני חלקים – קודם כל, לגבי המפונים שכמובן לבנו איתם, מאוקטובר 2023, כנגזרת מהחלטת הממשלה, עשינו חבילת שירות למפונים, על מנת לנסות ולעטוף אותם עם שירותי תחבורה. החבילה כללה מספר סעיפים – שירות היסעים לצרכים קהילתיים למפונים במלונות וכיו"ב, להפנינג על מנת להתאוורר מעט, ללוויות לא עלינו ולכל מיני צרכים קהילתיים. נתנו שירות הסיעים גם לחינוך בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, על מנת לנסות לתת לילדים להמשיך ללכת לבית הספר בצורה כמה שיותר שגרתית. יש לנו גם שירות מוניות ספיישל לצרכים רפואיים למפונים, מוקד מידע זמין כל הזמן לצורך הזמנות וללמידה, 8787* זה קו זמין סביב השעות. תגברנו תחבורה סביב הכנרת על מנת לאפשר לשרת את אלה שפונו למלונות להתנהל בצורה טובה, חילקנו רב-קו לכל המפונים והגענו אליהם עד לבתי המלון, על מנת לאפשר להם להשתמש בשירותים. בנוסף לכך, המשכנו להיות בקשר עם כל הרשויות המקומיות, אני כמובן באופן אישי וגם הצוותים שלנו מגיעים לרשויות, וזאת כמובן במקביל לניהול השוטף. אנחנו קשובים מאוד לכולם ונשמח להיות בקשר עם כולם, בשביל להמשיך ולשפר את התחבורה לכולנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. הדס שדה מהביטוח לאומי, בבקשה. לצערנו התבשרנו שהפצוע מהפגיעה הישירה מהגושרים הוא הרוג, ואנחנו משתתפים בצער המשפחה. << דובר >> הדס שדה: << דובר >> שלום לכולם. אני מנהלת סניף משנה של ביטוח לאומי בעכו ואני תושבת העיר. כל מה שדובר כאן, אנחנו חווים פה בעיר הזו ומצפים שהאזור רק יתפתח ויהיה במקום הרבה יותר טוב ממה שהוא נמצא עכשיו. כעובדי ביטוח לאומי, אנחנו עושים הכול למען התושבים, כדי שיקבלו את כל החלטות הממשלה, – מענקים, תשלומי איבה וכל התשלומים, לרבות ועדות רפואיות שצריכות להתקיים בעקבות כל האירועים שאנחנו חווים בימים אלה, כמו המקרה עכשיו כשמדובר על הרוג בקיבוץ הגושרים, זאת אומרת שהוא זכאי לתשלומי איבה, והביטוח לאומי צריך להיכנס לתמונה במצב כזה ולתת עזרה וטיפול. יש לי כבקשה בשם עובדי הביטוח לאומי בכל אזור הצפון או בכלל גם בדרום – כשיש אירועים כאלה, ביטוח לאומי צריך כוח אדם ומשאבים, כדי לתת שירות לתושבים שלא ייפגעו, כי למעשה המעמסה על העובדים בתקופות האלו היא רבה. כולנו בני אדם, ואם לא יהיו משאבים נוספים וכוח אדם נוסף, השירות לתושבים ייפגע. חשוב, כשיש אירועי קיצון כאלה, יש לתת משאבים – אם זה שעות נוספות, תקנים מיוחדים, גיוס רופאים לוועדות רפואיות וכו', כי כל השירות למעשה עלול להיפגע ככל שיהיו נפגעים נוספים. ישנן זכויות שאנחנו צריכים למצות, והזמן לא מאפשר מבחינת הטיפול או שהמשאבים לא מספיקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. השר, היית כאן חלק מהוועדה ושמעת את האנשים, נשמח לשמוע ממך דברי סיכום לשלב הזה, ועוד נשמע אותך היום במליאה המרכזית. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אני שמח ככל שאפשר לראות נוכחות די מלאה גם של ראשי רשויות וגם של נציגי משרדי הממשלה. כולם שותפים וכולם רוצים בפיתוח ובשגשוג הגליל. אני רואה פה חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, ואמרנו את זה לאורך כל הדרך, גם אני וגם חבר הכנסת מיכאל ביטון כיו"ר הוועדה לפיתוח הגליל והנגב – אנחנו עובדים ביחד, מייצרים פתרונות ואנחנו קשובים לתושבים, כאשר המטרה של כל האירוע הזה, זה לייצר פתרונות מלמטה למעלה. במשך שנים, נהגו משרדי הממשלה להנחית על התושבים ועל הרשויות את התכניות שלהם ולהגיד כזה ראה וקדש, אבל אני כפרתי במונח הזה כי אני חושב במיוחד אחרי 7 באוקטובר שצריכים לתת את ההזדמנות ואת המיקרופון לתושבים ולרשויות, על מנת לשמוע אותם ולתת להם להציע את הפתרונות מתוך החיבור שלהם לשטח – וזה מוכיח את עצמו. מהבוקר, התכנסו כאן 150 נציגים, של – השלטון המקומי, החקלאים, בעלי עסקים וגם של פילנתרופיה – אנשים שאכפת להם שחילקו אותם לפי נושאים. חברת הכנסת וולדיגר הייתה איתי בסיור, וראינו את האמביציה, את המוטיבציה ואת הרצון לייצר פה משהו חדש. זה פשוט מדהים ואני באמת מתרגש, כי זה לא היה כך והיום זה קורם עור וגידים. בסוף ה"האקתון" הזה, אני מגיש את התכניות האלו לממשלה, ואני אומר שזה מה שתושבים רוצים וזה מה שהצפון צריך. תודה רבה. בא לי להזכיר פה את השמות של כולם, אבל אין לנו זמן רב, אז תודה מכל הלב לכל אחד ואחת שהגיעו לכאן וגם לך, יוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה השר. בדרך כלל בוועדה שלנו יש סיכום מפורט ומנומק על כל משרד ממשלתי ומה אנחנו דורשים ומצפים ממנו, לפעמים אנחנו נוקבים ולפעמים אנחנו דורשים תשובות בכתב על פי מועדים ולוחות זמנים. אך היום יש לנו דרישה אחת ממשרדי הממשלה והיא – להקשיב לתושבי הצפון והגליל, להישאר כאן במליאה, להסתובב ב"האקתון", לפגוש את האנשים ומהשטח לקבל רעיונות ומחשבות, להביא את זה למנכ"לי משרדי הממשלה, להביא את זה לשרים ולעגן את זה גם בתיקוני תקציב ל-2024, לנצל את יתרות 2024 לכל משרד. יש להגביר את מה שצריך להגביר במקום לבזבז במקומות שלא צריך לבזבז, ובעיקר להביא תכנית השקעות מוגדלת לגליל ולצפון כבר ב-2025 בתקציב. הוועדה שלנו מודה לשר הנגב והגליל על היוזמה להוביל "האקתון" שזו מילה בלועזית שהגיעה מתחום ההייטק, והיא למעשה שילוב של המילה "האקרים" ביחד עם המילה "מרתון", כאשר האקרים אלה יזמים שלא ישנים בלילה, ולקראת מרתון עובדים יום ולילה על מנת להביא תוצאות. השם נועד לומר שאפשר להקשיב, אפשר לבוא ואפשר להיות כאן. זה אמתי מצד שר הנגב והגליל, כי המון משעותיו ומלילותיו מתבצעים כרגע בצפון ובגליל, ולכן אני משבח אותך, את הצוות ואת המנכ"ל החדש – אני מאחל לך בהצלחה, ואנחנו עוד נדרוש ממך דין וחשבון על העשייה הזו. לשאלתכם, החוסן הלאומי בנוי על היכולת של האנשים לפעול ביחד, למרות כל הקושי ושלא נופלת רוחם והם יוזמים ועומדים על הרגליים. שמענו פה קשיים וכאב גדול, אבל גם שמענו פה עוצמה של תושבי הגליל והצפון בראשות ההנהגה שבאה ממקום של עוצמה ודורשת את היחס ואת המעשים הממשלתיים בעת הזו. תודה רבה לכולם, אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:30. << סיום >>