פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 04/08/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 85 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום ראשון, כ"ט בתמוז התשפ"ד (04 באוגוסט 2024), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> טיפול הרשויות במקרי אלימות, התעללות והזנחה במטופלים סיעודיים על ידי עובדים זרים  << נושא >>   נכחו: חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר מוזמנים: אפרת לב ארי – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה יאירה מרדכי – מנהלת אגף סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה פקד אוהד טופז – קצין ייעוץ וחקיקה מדור נפגעי עבירה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי ורד רוקח – מנהלת שירות תכניות ומסגרות, משרד הרווחה והביטחון החברתי גל שחם – עו"ס ראשי לחוק הגנה על חוסים, אגף בכיר אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי צורי זנזורי – עו"ד, מנהל תחום עיצומים כספיים, משרד העבודה ברברה לנג – עו"ס, מנהלת תחום, המחלקה לטיפול באלמ"ב, משרד הבריאות סמדר פרידמן – מתמחה, אשכול השכלה ותעסוקה, משרד המשפטים נטלי גבאי לוי – מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי גלי גז נוה – מנהלת תחום עו"ס, המוסד לביטוח לאומי איתן בנימין – מנהל ומיסד השדולה למען קשישים שמחה בניטה – יו"ר מזור נכים לטובת נכים ארז כהן – פעיל חברתי, עמותת נכה, לא חצי בן אדם סבינה סינג טאקורי – מסייעת לארז, עמותת נכה, לא חצי בן אדם משה יועד הכהן – יו"ר העמותה לקידום זכויות הסיעודיים יריב שוריאן – יושב ראש עמותת אחיעוז – חברת כח אדם פרטית לסיעוד מאיה בנדס – עו"ד, יועצת משפטית, מטה מאבק הסיעודיים בישראל כנרת וואלך – ספורטאית עבר ישראלית בספורט נכים ירון – מלווה את כנרת וואלך דויד – בנו של ציון- מטופל סיעודי היידי מוזס – לוביסטית חברתית ייעוץ משפטי: מיכאל קוסשווילי מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: איטייפ – ויקטוריה שטיינברג רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> טיפול הרשויות במקרי אלימות, התעללות והזנחה במטופלים סיעודיים על ידי עובדים זרים  << נושא >>   << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> צהריים טובים. ברוכים הבאים למצטרפים. לפני שנפתח בדברי פתיחה לוועדה, אני מתבקש למסור כחלק מהוראות משמר הכנסת לאור המתיחות ההולכת וגוברת, במידה וישנה אזעקה הדיון מתקיים באולם ממוגן וכולם מתבקשים להישאר במקומותיהם. אין מה להילחץ, נפעל על פי הוראות משמר הכנסת. הסדרנים במקום מתודרכים, במצב כזה הדלתות ייסגרו ונפעל על פי הוראות משמר הכנסת. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא טיפול הרשויות במקרי אלימות במטופלים סיעודיים על ידי עובדים זרים. הוועדה קיימה כבר שני דיונים בנושא. בדיונים הוועדה שמעה כי לא קיים נוהל רשמי ומסודר להעברת מידע בין הגורמים הרלוונטיים שהם רשות האוכלוסין, משטרת ישראל, משרד הבריאות, משרד הרווחה, קופות החולים, השלטון המקומי, המוסד לביטוח לאומי, הלשכות הפרטיות וחברות הסיעוד. כל הגורמים הללו מחויבים לעבוד, לדבר ולעדכן אחד את השני כאשר הם מזהים או מדווחים על התעללות, אלימות, גניבה או הזנחה של מטפל סיעודי במטופל ו/או ברכושו ו/או בבני משפחתו. ראשית, אברך על הרמת הכפפה והקביעה שאכן תמולא דרישת הוועדה שייכתב נוהל. תכף נקבל סקירה היכן זה עומד, אבל אבהיר שעד שלא יהיה מספר מזהה אחד אל מול כלל המשרדים ונותני השירותים לגבי כל עובד זר במדינת ישראל – כל נוהל שלא ייכתב לא יוכל להיאכף באופן מיטבי ולפיכך אני מצפה ודורש להשלים את התהליך ליצירת מספר מזהה מחייב אחד. כל הגורמים יוכלו לתפקד באופן מיטבי ולהעביר את האינפורמציה באופן שוטף כך שמקרים לא יחזרו על עצמם. בנוסף, הוועדה שמעה ממשרד הבריאות שבמשך 20 שנים לא שונה או תוקן נוהל משרד הבריאות לזיהוי מקרי אלימות כלפי חסרי ישע באשר הם. מתשובת רשות האוכלוסין לוועדה, אנו מבינים שהנושא של נוהל בין משרדי משותף אמור להידון במסגרת וועדה בין משרדית למניעת התעללות והזנחה באזרחים ותיקים שברשות משרד הרווחה. אבקש לדעת מה קורה עם הנוהל, האם היו לאחרונה מקרי אלימות מדווחים ולמה עדיין אין סנכרון בין הגורמים הרלוונטיים לאחר שני דיונים בנושא? נתחיל ברשותכם עם נציג משטרת ישראל. תחילה, אבקש לדעת האם גובש נוהל עבודה בין משרדי של העברת מידע בעת הגשת תלונה אצל כל אחד מהגורמים על עובד זר? << דובר >> פקד אוהד טופז: << דובר >> אוהד טופז, מדור נפגעי עבירה, עוסק בתחום כחודשיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בהצלחה. << דובר >> פקד אוהד טופז: << דובר >> הנוהל בעבודה, אנו עובדים מול רשות האוכלוסין. הנושא חשוב גם למשטרת ישראל וגם לי באופן אישי, זו הסיבה שלקחתי על עצמי הנושא. אני עומד בקשר באופן אישי עם רשות האוכלוסין על מנת לקדם את הנוהל. קיימנו בינינו דיון כדי להעיר את ההערות שלנו לגבי הנוהל, מה צריך להיות בו על מנת שיהיה ניתן להעביר את המידע בצורה הטובה ביותר. מבחינתנו, העברנו כל מה שחשוב לנו וזה עדיין משהו שמתנהל כי קיימות מורכבויות משפטיות ומיחשוביות ואנו שמים את הנושא בעדיפות עליונה ככל הניתן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לפני שאפנה לרשות האוכלוסין, אשמח לדעת האם לכל הפחות עד שייקבע נוהל מוסכם, הורדתם הנחיה לשטח שעובד זר שמוצו ההליכים בעניינו, לכל הפחות פרטיו ופרטי המקרה מועברים למנהל האכיפה ברשות האוכלוסין? << דובר >> פקד אוהד טופז: << דובר >> בשלב זה אין הנחיה כתובה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << דובר >> פקד אוהד טופז: << דובר >> זה יהיה חלק מהנוהל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עד שיצא נוהל, ניתן להכריע בהחלטת ביניים על קביעת מדיניות שהיא לא תוצאה של אותו נוהל מיוחל שעובד שהסתיים הדיון בעניינו, לפני שהוא משוחרר, כי לאחר מכן ברוב המקרים הוא מתחת לרדאר, פרטיו מועברים כמרוץ שליחים בהעברת מקל למנהל האכיפה ברשות האוכלוסין. זה דבר בסיסי מאוד. << דובר >> פקד אוהד טופז: << דובר >> אין בעיה מבחינת פרטים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא רק פרטים, לא רוצה רק פרטים. << דובר >> פקד אוהד טופז: << דובר >> כל מה שמעבר לפרטים וקשור לחומרים אחרים ורגישים יותר - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הכוונה היא לא רק לחומרים. אם יש החלטה בעניינו של עובד שיש למנהל האכיפה ורשות האוכלוסין מה לעשות איתו, מעדכנים את מנהל האכיפה שיש כאן עובד וזו ההחלטה בעניינו, ושיקבלו אותו מכם, לפני שמשחררים את העובד. אנחנו יכולים לסכם כך? << דובר >> פקד אוהד טופז: << דובר >> כן. נעשה מה שצריך ונבדוק במה זה כרוך ונעדכן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אגיד לך מראש במה זה כרוך. זה כרוך בהורדת הוראה לכלל התחנות וצורך של התחנה להמשיך ולעכב את אותו עובד מספר שעות שייקבע עד שמנהל האכיפה יגיע כי מנהל האכיפה בכוח אדם חסר ואם הוא יצטרך לצאת ולחפש את אותו עובד מרגע שהוא כבר לא ברדאר, זה יהיה כמו לחפש מחט בערמת שחט. אם תגידו למנהל האכיפה שאתם צריכים איש קשר שאליו תדווחו איזה עובד נמצא, מה ההחלטות בעניינו ובאיזו תחנה, ומאז יהיה פרק זמן סביר שבו מנהל האכיפה אמור לבוא ולקחת את אותו עובד, יהיה לו כבר תוצר עבודה. אתם מבינים לאן אני חותר? << דובר >> פקד אוהד טופז: << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רשות האוכלוסין, ברוכים המצטרפים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> המצטרפים ועוד מעט ממשיכים לדיון בוועדת העבודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ניפגש גם שם. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אני יודעת. כידוע אנו לא מנהל אכיפה אלא מנהל עובדים זרים, אך אציין שכן קיים כיום ממשק עבודה לגבי עובדים זרים או בכלל זרים המסיימים לרצות עונש מאסר ומועברים משב"ס למנהל האכיפה שלנו לצורך תהליך של שימוע והוצאת צווי משמורת והרחקה. להבנתנו, כאן מדובר על שלב מוקדם יותר. כלומר, של עובד שעדיין מצוי בשלב מסוים בהליך הפלילי ובשלב מסוים מוחלט על ידי הגורמים המוסמכים – בין אם משטרת ישראל ובין אם פרקליטות המדינה או המחוז – שלא למצות איתו את ההליך הפלילי עד תום מסיבות כאלו ואחרות שבסמכותם לקבל את ההחלטה לגבי סגירת התיק ואז הכוונה היא להעביר אותו אלינו. אם אדוני מתכוון לעיכוב על ידי הגורמים המוסמכים במשטרה עד להגעת עובדי מנהל האכיפה, זה לא הנוהל שאנו מגבשים כרגע ביחד עם המשטרה. להבנתנו, בעקבות דיון עם המשטרה בשבוע שעבר, נצטרך גם להמשיך ללבן את נושא הנוהל עם גורמים אחרים בנוגע להחלטות שלא מתקבלות בשלב המשטרה. כרגע אנחנו בשלבי גיבוש נוהל עם המשטרה לגבי עובדים בשלבים שהם טרם מיצוי ההליך הפלילי עד תום ומקווים להשלים בשבועות הקרובים ביחד עם המשטרה וגורמים נוספים מסוימים בפרקליטות, את גיבוש הנוהל על מנת שאפשר יהיה להעמיד ממשק ממוחשב מסודר לקבלת המידע ברמת מספר הדרכון. אדוני הזכיר שלא כל הגופים מדברים באותה השפה, גם על כך דיברנו עם המשטרה ונקבל מהם מספר דרכון של העובד. אנו יודעים גם למצוא את העובד לפי מספר מזהה של המטופל אם מדובר בעבירות כלפי המטופל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש בעיה עם מספר דרכון כי חלק מהמערכות לא תומכות את הנתונים שהם מזהים במספר הדרכון, למדנו זאת בדיונים הקודמים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> נכון. אוהד מהמשטרה נמצא כאן ואיתו קיימנו את הדיונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> להם יש, אבל אני מבקש מספר מזהה שיהיה לכלל המערכות. אני לא רוצה לפתור רק את הנקודה הזו. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> קיימים כרגע שני נהלים שמתקדמים בשני צירים. ציר אחד הוא של משרד הרווחה, שעובד סוציאלי שלנו חבר בדיונים שלהם ומשתתף. הציר המקביל הוא המידע הפלילי. ברגע שהמשטרה מחליטה לא לנהל את ההליך הפלילי מסיבותיה שלה והיא מקבלת את ההחלטות לפי סמכויותיה – היא יכולה להעביר אלינו חומרים שייתכן ולפעמים לא מספיקים ברמת הראיה הפלילית, אבל לנו הם מספיקים ברף המנהלי על מנת לקבל החלטה להוציא את העובד מישראל, לבטל לו את הרישיון או לא להאריך לו רישיון שנגמר תוקפו ולדרוש את יציאתו מישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה כל מה שאני מצפה שיקרה אד הוק עוד לפני שהנוהל מושלם. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זו השאלה שאדוני יושב-הראש הפנה למשטרה. אנו יודעים לקבל חומרים גם אם עדיין ממשק בין כספות להעברת מידע מאובטח, יש לנו תיבת מייל ייעודית שכל המשרדים יכולים להעביר אליה וכל הציבור יכול לפנות אליה ולהעביר מידע אם רואים התעללות כזו או אחרת, הזנחה או אלימות, לאו דווקא אלימות כלפי מטופל כי לא נרצה שעובד סיעוד יהיה אדם אלים באופן כללי, גם אם הוא הסתבך בתגרה ותקף מישהו אחר והמשטרה מחליטה מסיבות כאלו ואחרות לא למצות איתו את ההליך הפלילי, נרצה לדעת על כך כי אדם כזה לא נרצה שיהיה מטפל סיעודי. גם אם הוא גנב או לדוגמה עובד מלונאות וגנב, נרצה לדעת על כך כי לא נרצה שימשיך להיות כאן עובד מלונאות. הרעיון של הנוהל הוא לקבל מידע פלילי שאולי לא יספיק למיצוי הליך פלילי, אבל נרצה לדעת בכל הענפים. זה התחיל מענף הסיעוד הביתי, אבל זה עובד גם במוסדות הסיעוד. דוגמה משבוע שעבר, עובד ירדני שניסה להבריח במכס מה שאסור להבריח ונתפס על ידי המכס. קיבלנו את המידע ממנהל שלנו באילת – ידוע לי שאדוני היה באילת לפני מספר ימים ולכן מכיר את הנושא היטב – המנהל שלנו ערך לו שימוע על המקום, ביטל לו את הרישיון והחזיר אותו לירדן. אנו מקבלים מידע בצירים רבים. הציר המרכזי לקבלת מידע היום – ואני חוזרת לפריזמה של הדיון היום – הוא על מטופלים סיעודיים בסיעוד הביתי כי שם קשה יותר לדעת ולקבל את המידע והראיות. אם הבית לא מצולם, בסוף זו מילה כנגד מילה אלא אם כן נראה חבלות ונקבל מידע מגוף בריאותי כדוגמת קופת חולים, בית חולים חלילה אם המטופל הגיע עד לשם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נוהל נכון אמור לתת מענה כמעט לכל החלופות שציינת ויותר מכך. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> החלופות הן ללא הנוהל. כיום עיקר המידע מגיע אלינו מהלשכות הפרטיות בסיעוד ולרוב אם אין תיעוד לחבלות או משהו מצולם, לא נדע על כך. לדוגמה מקרה שטיפלנו בו לפני כשבועיים-שלושה, מטופל שהעובד הזר שלו פגע בו ולשמחתנו זה היה מתועד כי זה היה במועדון יום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תיקחי נשימה. את מנוסה בכך ולכן לא תשגי, אך למען הסדר הטוב אבקש להבהיר הבהרה שנוגעת בשלב שבו את מדברת עליו. כידוע ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת בשידור חי והפרוטוקול של שידור הישיבה מפורסם מעת לעת באתר האינטרנט של הכנסת וזאת לפי סעיף 120 לתקנון הכנסת, ניתן באופן חריג לכסות פרטים מזהים של אנשים או דברים שנאמרו בדיון, בין היתר אם הדבר דרוש לשם הגנה או עניינו של קטין או של חסר ישע, או אם פרסום הפרוטוקול יגרום נזק למוזמן בוועדה או אדם אחר. אבקש להודיע כי ככל שיעלה הצורך או שתהיה בקשה לכך, יימחקו מהפרוטוקול או מהפרסומים לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול, או אם דוברים דיברו על חסרי ישע או קטינים בהעדרם. בנוסף, על מנת למנוע פגיעה בחסרי ישע או בחקירה מתנהלת, מבוקש בזאת שלא יוזכרו שמות או פרטים מזהים בדוגמאות שיוצגו במהלך הדיון ואם יהיו כאלו דוגמאות שלדוברים יהיה חשוב לבטא אותם, יצטרכו לעשות זאת שלא במסגרת הדיון הפומבי. לאחר שהבהרתי זאת, תמשיכי. את לא חשודה כמי שעשויה ליפול בזה, אבל אנו מתחילים לצלול לעומק לכן רציתי שהשאר ישמעו. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> חלילה לא התכוונו למסור, אנו לא מוסרים גם לוועדה והוועדה מכירה את שמירתנו על דיני הגנת הפרטיות גם מדיונים אחרים. הדוגמה שהתכוונתי לתת למשל למקרה שבו אם זה לא היה מצולם היינו מתקשים להתקדם כי זו הייתה מילה כנגד מילה, עובד זר של מטופל סיעודי שבמקרה תקיפתו את אותו מטופל הייתה מתועדת כי זה היה במועדון יום לקשיש. העובד הזר סטר למטופל ברמה שהמשקפיים של המטופל עפו. הצילום אומנם היה מגורען קלות ולכן לא ראינו בבירור, אבל ראו את המטופל יושב ורועד מבכי ואנשים ניגשים אליו. אם המקרה לא היה מתועד היינו מתקשים כי כשערכנו לעובד את השימוע הוא הכחיש, וכאשר העובד שלנו הראה לו את הסרטון הוא הבין שתועד והתחיל לספר סיפורים על כך שהיה מתוסכל מאוד כי כן שילמו לו או לא שילמו לו, אבל זה לא משנה כי זה לא מצדיק לעולם תקיפה. אף אחד מאיתנו כנראה לא היה מעלה על דעתו לתקוף מטופל על חילוקי דעות בנושאי שכר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כל מה שגברתי מדברת עליו מדבר על הרף הפלילי שחונה אצל המשטרה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> רף מנהלי, המקרה לא הגיע למשטרה. קיבלנו דיווח מהלשכה על המקרה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אומר שהצורך בתיעוד על מנת לקבוע את המשך הטיפול והמשך העסקתו אצל מטופל או תחום מסוים בארץ, לא מחייב להגיע לרף שבו המשטרה מחויבת להגיע. כלומר, המשטרה זקוקה לתיעוד שזה משהו שאת לא זקוקה לו. אני מצפה שגם אם הדעות חלוקות לגבי הטענות ואין תיעוד של המקרה, יהיה תיעוד של התלונה והחדש. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> יש תיעוד של הכל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל התיעוד כרגע חונה אצלכם ואני מעוניין שהוא יהיה מסונכרן בין כלל הגופים שציינתי ולכן זה מפנה אותי לדרישה – שאם לא ביקשתי אותה בעבר באופן ברור, אבקש אותה עכשיו – אני מבקש להיות שותף לתהליכי גיבוש כתיבת הנוהל על מנת שלא יוצר מצב שבו נכתב נוהל שלא נותן מענה מספיק כולל אל מול כל האתגרים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> כפי שציינתי, נכתבים שני נהלים בצירים מקבילים. אחד הוא שלנו מול המשטרה וכנראה יהיה גם מול הפרקליטות כי לא הכל חוסה תחת המשטרה. השני הוא נוהל שגיבש משרד הרווחה שהוא תהליך עבודה, תרשים זרימה מסודר שאולי משרד הרווחה יוכל להרחיב לגביו. בכל מקרה, הדוגמה שנתתי היא רק על מנת להמחיש שגם בלי הנהלים ובלי שמשרדי הממשלה מונחים להעביר לנו מידע בצורה מסודרת בממשקים והכל, אנחנו מקבלים מידע באופן שוטף. המידע הישיר שלנו הוא מתלונות המשפחות. אנו פועלים גם כאשר זו מילה נגד מילה אם התקבל הרושם שאנחנו לא. גם כאשר זו רק תלונה של המשפחה בין אם באופן ישיר, או בין אם דרך עורכי דין, או לשכה פרטית שזה המסלול הנכון להגיש תלונה, כל עובד כזה מוזמן לשימוע ובירור ואנו מקבלים החלטות גם כשזו מילה נגד מילה, ניתן לקבל החלטה גם אם אין צילום או תיעוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה. אך עדיין זה דבר שנסגר בין הרשות לבין המשטרה לבין העובד ולא משורשר כלפי שאר המעסיקים הפוטנציאליים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בנוהל שאתם כתבתם? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אנחנו לא צריכים את הנהלים האלו. כאשר אנחנו מקבלים מידע על אירוע חריג בעניין עובד זר, לא רק אלימות אלא גם עובד שנמצא שיכור - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לאן את מעבירה את זה? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> קודם כל מעודכנת במערכת הממוחשבת שלנו הערה מתאימה, הגבלה או חסימה בשפתינו במערכת הממוחשבת בעניינו של העובד. כל בקשה להסדרת העסקתו של העובד תיעצר מאותו רגע ואילך עד שהעובד יוזמן לבירור או שאנחנו נברר מה הסיפור שם גם אם לא מזמינים אותו לשימוע, אך לרוב העובד כן יוזמן לשימוע כי לרוב תתקבל החלטה שהוא לא רשאי לעבוד בישראל. זה לא רק בענייני אלימות, יכול להיות גם עובד שקם ונטש יום אחד את המטופל. זה גם בא לידי ביטוי בתשובה ששלחנו לכם היום לגבי מקרה ספציפי שהוועדה העבירה אלינו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יכול להיות שההחלטה מתקבלת במעמד צד אחד? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> בדרך כלל לא. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אנו עורכים שימוע לעובד לפי חומרת החשדות והמקרה הספציפי, זה יכול להיות בכתב או שמזמנים את העובד פרונטלית, מתרשמים, מתכללים את כל הנושא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואם לא הגיע העובד? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> נקבל החלטה בעניינו גם אם לא הגיע על סמך המסמכים שקיימים בפנינו והראיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כלומר, במעמד צד אחד. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> או אם הוא לא הגיב לשימוע בכתב, זו גם אופציה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה בסדר גמור, נפלא. אך אני שואל האם מצב כזה מוביל אתכם לבטל את אשרת העבודה שלו באופן מידי? כי המשמעות של חסום היא שהוא לא יכול לבצע פעולות נוספות, אבל עד שהוא יבקש לבצע פעולות נוספות ייתכן ויהיו לו שלושה חודשים שבהם - - - << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> בשנת 2023 נשללו 86 רישיונות לעובדים זרים ובשנת 2024 37. כן, גם אם העובד לא מתייצב, נעלם או לא עונה ללשכה הפרטית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באותו הרגע מבוטלת לו אשרת העבודה, פרטיו מועברים למנהל האכיפה ולמשטרת ישראל? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> לא באותו הרגע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> התבצע השימוע, היה, לא היה, קיבלתם החלטה שהוא לא ממשיך. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> הדבר הראשון הוא שהוא נחסם מהרגע שקיבלנו תלונה חמורה. הדבר השני, מזמנים אותו לשימוע פרונטלי או שעורכים לו שימוע בכתב, יש לו 14 ימים להגיב אם זה בכתב, ואם זה פרונטלי מקבלים אותו ושומעים את גרסתו וקובעים החלטה בעניינו כמו שתיארתי כרגע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תוך כמה הוא יודע על ההחלטה אם זה פרונטלי? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> במקרה הפחות טוב אנו נותנים החלטות עד 30 ימים בעניינים אלו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה הכוונה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> דבר ראשון, הוא חסום ולא יכול להשתבץ לשום מקום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא לא יכול להשתבץ מחדש, אבל יש לו 90 יום שבהם הוא צף. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> יכול לעבוד כמחליף בלשכה כזו או אחרת בלי שנדע בכלל. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> לא. יריב, אתה מדבר על דברים לא חוקיים. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> ברגע שעובד מגיע לשימוע ונחסם, זה לא אומר שהוא לא יכול להמשיך כי לנו הלשכות אין את המידע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> על זה אני מדבר. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה לא נכון. תקבל שגיאה אם תנסה לבקש עבורו הסדרת העסקה אצל מעסיק אחר. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כל מה שאני אומר הוא מניסיון. פעמים רבות אני כלשכה יודע את הדברים בדיעבד. כאשר אני בא לשלוח מנה לחבר בינו לבין מעסיק, רק אז אני מעודכן ומבין שהוא בשימוע. לדוגמה, אם אני בודק באתר – וכיום יש את האתר שנתתם לנו את הפריבילגיה להשתמש בו כדי לדעת פרטים על העובד – לא מצוין שם שהעובד בשימוע, כי אם אני כלשכה לפני שאני שולח את העובד לראיון עבודה טרם שהוא התחיל לעבוד - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש לו גם 90 יום, חשוב שנבין. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> לא רלוונטי כאן. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> ה-90 יום רלוונטיים מאוד ואתן דוגמאות. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> לא לעניין הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 90 יום שבהם עובד מועסק שלא במנגנון הצינור שאמור להיות מעודכן לגביו, עוד אין לשכה שמגישה בקשה בעניינו על מנת שתציבו ותגידו שהוא חסום. על זה אני מדבר, 90 יום זה הרבה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> הכוונה היא שהוא הופך להיות חסום באתר. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> עניין 90 הימים פחות רלוונטי כאן למרות שאני כן מבינה את הצורך שאדוני מדבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך גברתי, אני קובע מה רלוונטי ומה לא. תגידי שזה לא נותן מענה ואז נדרש לזה, אבל לא נגיד שזה לא רלוונטי. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אדוני, אני יכולה להגיד למה זה כן רלוונטי? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני יודע עד כמה, אבל בבקשה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> הכוונה בלא רלוונטי היא לסעד הימים שנקבת בו של 90 הימים. הדרישה היא ברורה, אני מבינה שכשעובד זר דורך אצל יריב במשרד הוא מעוניין לדעת אם הוא חסום או לא, דיברנו גם על כך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אלו שתי לקונות, אל תערבבו. פעם ראשונה, אנחנו מכשילים את הלשכות ופעם שנייה את המטופלים, ומה פעם שלישית? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> ברגע שנכנס עובד למשרד של יריב והוא ישלח לי מנה כמחליף או כקבוע, הוא יקבל עליו חסימה באותו היום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל אנחנו יודעים שמנה לא תמיד נשלחת באותו הרגע. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> נכון. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> יאירה, הם לוקחים זמן ניסיון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הרי קודם הוא רוצה לראות שיש קליטה נכונה, שהעובד מעוניין, המשפחה מעוניינת. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> זו התחייבות להשמה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדיוק, יכול להיות שהוא שולח פצצה מתקתקת. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> על זה אמרתי שזה נכון, אנחנו מכירים ועל זה אנו פועלים כמו שדיברנו בעבר. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני חייב לספר אנקדוטה. הייתה לי עובדת שהיא עדיין עובדת בישראל, נכנסה לוועדת חריגים ועד שקיבלנו את התשובה הבנו שהיא מואשמת ברצח. אני נלחמתי עליה כי באינטואיציה שלי זה לא היה נכון, ולראיה המשפחה ביטלה את התלונה. היה שם סיפור שהיא הלכה להפקיד כסף בדואר ושמה חברה שתחליף אותה, האמא השתנקה מהאנשור שהיא שתתה וכשהיא הגיעה היא הייתה בין חיים למוות והמשפחה ישבו שבעה, שיחררו, נתנו לה כל מה שמגיע לה אחרי שלוש שנים שהיא שם. היא לא עבדה דרכי, הגיעה אליי לאחר מכן. אני ידעתי שהיא הייתה מואשמת בזה רק בדיעבד כי הגשנו אותה, היא פגשה משפחה, לא משנה. לימים, לאחר שהפרקליטות סגרה את התיק כי הבינו שאין שום דבר פסול במה שעשתה העובדת, העובדת הזו לראיה עדיין עובדת בישראל. במקרה הזה העובדת יצאה נקייה, אבל אם היא לא הייתה יוצאת נקייה? ידי במעל. << דובר >> איתן בנימין: << דובר >> הפרקליטות סוגרת את רוב התיקים כשהעובדים יוצאים נקיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר'ה, זו הזיה. אני מבקש לדעת ממשטרת ישראל, איך ייתכן שבן אדם מאן דהוא – לאו דווקא עובד זר – חשוד ברצח והוא משוחרר? הבדיקה בעניינו מתקיימת. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> הדבר היחיד הוא שלוקחים את הדרכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש חמישה לוחמים מכוח 100 ששומרים על מחבלי דאעש, חמאס, הנוח'בות, ויש חשד שמישהו מהם התנהג שלא על פי הקוד האתי של צה"ל, ואם הוא שגה הוא צריך לשלם על כך. אבל עוד לא ידוע אם ואם כן, כמה, ועד היום בבוקר שמונה עצורים, ומהיום חמישה עצורים כדי לבדוק, כדי שבטעות לא יטרידו את הנוח'בה שבכלל עצור. אז הוא לא משוחרר, לא רואה את אשתו וילדיו אחרי תשעה ועשרה חודשים שהוא במילואים, וחלק גדול מהם בהתנדבות. אבל עובד זר שחשוד ברצח המטופל, משוחרר? << דובר >> פקד אוהד טופז: << דובר >> אדוני, לא ידוע לי על איזה מקרה מדובר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מעוניין לדעת מה הנורמות שעל פי הן אתם מגיבים? << דובר >> פקד אוהד טופז: << דובר >> חשוד ברצח לא אמור להיות משוחרר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל מספר לך בן אדם ביושר שהוא קיבל עובדת. << דובר >> פקד אוהד טופז: << דובר >> המשטרה לא משחררת חשודים ברצח. מי שמשחרר אותם הוא בית המשפט ואין לנו מה לעשות בנידון. אבל המשטרה ככלל לא אמורה לשחרר חשודים ברצח, ממש לא. נשמח לבדוק אם יש מקרה קונקרטי. << דובר >> איתן בנימין: << דובר >> צריך להגיד בכנות שהמשטרה לא יודעת להתמודד עם עובדים זרים, אין להם את כוח האדם. << דובר >> קריאה: << דובר >> תלוי כמה פרוטקציה יש. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אדוני, הלוואי ומערכת המשפט האזרחית הייתה עובדת כמו מערכת המשפט הצבאית שלנו ואולי דברים היו נראים קצת אחרת. בזמן שכולם כאן מדברים, הדם שלי מתחיל לרתוח וכאשר תהיה לי רשות דיבור - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קיבלת. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אני מצטערת, יאירה, התכתבנו, אנחנו מכירות, אבל אני לא יודעת אם את מכירה אותי אישית, אני מאיה. התכתבתי גם עם גל שחם, כתבתי לו מייל ומאז שלא שמעתי דבר מהוועדה ולא זומנו אפילו להשתתף ולתת את צד המטופלים. אבל אני רותחת, אדוני, אני רותחת. אתה מכיר אותי, אני לא אצעק כאן, אבל כואב לי על כל מקרה ומקרה שמגיע אליי ומוזנח הן על ידי משטרת ישראל, הן ידי משרד הרווחה, הן על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. כאשר מגיע אליי תיק בין אם דרך המטה שאני עושה אותו בהתנדבות ובין אם למשרדי כעורכת דין ואני פונה לכלל הרשויות במקביל – מדווחת, נותנת פרטים, ממציאה סרטונים, ממציאה תיעודים והאנשים האלו ממשיכים לעבוד ללא מפרע, ללא מפרע אצל סיעודיים אחרים כאשר אני באופן אישי מוסרת כתב תביעה של בית הדין לעבודה לעובדת שנעצרה עקב חדש להתעללות, מתועד בסרטונים, מרביצה לה בראשה. אני לא אומרת מי ולא אומרת שמות, הדבר הועבר לרשות, למשטרה, והיא משוחררת ורק הדרכון נלקח ממנה, ואני מוצאת אותה עובדת בבית אחר של אדם סיעודי חסר ישע, מדווחת לרשות ואומרים לי "זה לא אנחנו, זו האכיפה". פונה לאכיפה ולוקח להם חודש וחצי לחזור אליי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מדבר בדיוק על זה. אבוי לבושה. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> סליחה שאני רועדת, המקרה הזה בדם ליבי. כאשר חוזרים אליי ואני מקבלת טלפון מפקח של אכיפה לאחר חודש וחצי שאני מעבירה פניות ישירות דרך הוועדה ודרך כל מקום אפשרי, אומרים לי "אוי, היא טסה היום, החזירו לה את הדרכון מהמשטרה" אחרי שהגשנו יומיים לפני זה ערעור לפרקליטות המדינה שמלכתחילה רצתה לפתוח לפי סעיפי אישום לא נכונים. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לא הוציאו לה אפילו צו איסור יציאה מהארץ. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> יש פה מישהי שרצחה מטופלת. המטופלת נפטרה עקב מעשיה של העובדת והיא לא הועמדה לדין במדינת ישראל והיא חופשיה לעשות מה שהיא רוצה בארצה, בעיניי זה מחדל. כשיש לי מטופל שעובדת גנבה ממנו 27 אלף שקלים, מתועד בראיות, בהודאה מצולמת שלה כאשר היא לא ידעה שהיא מצולמת וההודאה לא נלקחה בכפייה, ומשטרת ישראל החליטה לסגור את התיק, והרשות נתנה לה ויזה להמשיך לעבוד בישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> וגנבה. אם אנחנו מדברים על אותו המקרה, היא גם גנבה. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> זה שני מקרים שונים. ואני מגלה במעמד דיון בבית הדין לעבודה כשהשופט בית דין יושב ורואה את התיעוד, מזועזע, אני מגלה שהרשות נתנה לה ויזה להמשיך לעבוד כאן מבלי שבסיכום של ההחלטה מופיע בכלל שהבאנו לכם את התיעוד, בעיניי זה מחדל ואי אפשר להפוך את ההחלטה הזו. כאשר יש לי מטפלת שב-1 למאי נתפסה במצלמות מתועדות מתעללת באישה סיעודית והצילומים האלו הועברו למשטרה ב-1 למאי, התאריך היום 4 באוגוסט, קצת למעלה משלושה חודשים, והתיק בעניינה עדיין פתוח והיא עובדת ללא מפרע – באופן לא חוקי אומנם – ללא מפרע אצל אנשים סיעודיים נוספים, אני נחרדת. נחרדת. השניים האלו בנתניה, אם תרצה לבדוק אעביר לך את הפרטים לאחר מכן. אני מזועזעת מהעובדה שאין ממונה על זכויות הסיעודיים במדינת ישראל מטעם המדינה. אני מזועזעת מהעובדה שאין נוהל מתכלל בין כלל הרשויות שנותן מענה לסיעודי ובני משפחתו לגבי מה זכויותיהם בפן הפלילי ובפן האזרחי, וביניהם כמעסיקים, כמעסיקים הם צריכים לשלם להם את כל הזכויות שלהם אלא אם כן מגישים תביעה לבית הדין לעבודה ואלו דברים שאני עושה עבורם. אין אף אחד שמסייע להם ואני לא רוצה לקחת כסף על הדברים האלו. אני רוצה שהמדינה תיקח אחריות עליהם, הם אזרחי המדינה, אזרחים חסרי ישע, האוכלוסייה החלשה ביותר במדינת ישראל ואף אחד לא שומר עליה. יושבות פה שתי שלוש-ארבע רשויות שאף אחד לא שומר עליהן. אני מזועזעת, בא לי לבכות מזה, קשה לי. אני רואה את הסרטונים שמגיעים אליי ואני לא ישנה בלילה אחר כך. המשפחה שלי מושפעת מזה, הילדים שלי, העבודה שלי. זה מה שמניע אותי, מה מניע אתכם? מה מניע אתכם? << דובר >> קריאה: << דובר >> לעשות לנו רע. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אני רוצה תשובות, נוהל, שתדברו, שהמערכות והפן המשפטי ייפתרו. אני רוצה שתעבדו וזה לא בהכרח אתם, אני יודעת שיש מעליכם אנשים ויש לכם מגבלות, תעבדו בשביל האזרחים של המדינה, אלה שמשלמים, שבנו את המדינה הזו. מר שחם, סליחה שאני פונה אליך באופן אישי, אבל לא רק הקשישים, גם המטופלים הסיעודיים שאינם בהכרח קשישים, גם הם זקוקים לכם, גם הם סובלים מזה. סליחה אדוני שזה נאמר בצורה כזו. << דובר >> קריאה: << דובר >> כל הכבוד לך. << דובר >> איתן בנימין: << דובר >> לוקח לפחות כחצי שנה לטפל בתיק שנפתח במשטרה. לאחר חצי השנה, לוקח שנה וחצי נוספים לתיק הדיגיטלי להגיע מהמשטרה לפרקליטות, ולאחר שהתיק הדיגיטלי מגיע לפרקליטות הם אומרים לך לחכות עוד שנה-שנתיים ובינתיים הוא עובד ובורח מהארץ כי אין לו צו עיכוב יציאה מהארץ, וכולם סובלים. כולם סובלים, המדינה לא בנויה לטפל באנשים עם שפה אחרת. סוגרים תיקים, מטאטאים הכל מתחת לשולחנות, מסדרים את הסטטיסטיקות בזמן שהקשישים ובני משפחותיהם סובלים. גנבו להורים שלי 27 אלף דולר. אני הלכתי עם סרטים למשטרה והבאתי את כל החומר, כתבתי להם דו"ח והבאתי להם הכל כי הם לא יודעים לעשות את זה, ובסוף המליצו לפרקליטות לסגור את התיק. התיק הדיגיטלי הגיע לפרקליטות לאחר שנה וחצי ועכשיו אומרים לי מהפרקליטות שהם מחכים שיגיע תיק הנייר. אתם מבינים? צריך לחכות שנה וחצי כדי שיגיע התיק מארמון הנציב לפרקליטות ואחר כך היא כבר לא תהיה בארץ, את מי אני אתבע? מאיפה אקח את הכסף הזה? את מי? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> במה היא עוסקת היום? << דובר >> איתן בנימין: << דובר >> היום היא עדיין בשכונה שלנו מטפלת בקשישה, עובדת בניקיון, מרוויחה יותר כסף. אני יודע איפה היא נמצאת, המשטרה יודעת איפה היא נמצאת ולא עושים שום דבר. שום דבר. << דובר >> כנרת וואלך: << דובר >> כנרת וואלך. יש לי הקלטה של משלט ההגירה שאומרים לי מפורשות שהם לא עוצרים עובדים זרים. היא לא חוקית כבר שלוש שנים בארץ וממשיכה לעבוד. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כולל תלונה לרשות האוכלוסין לפני שלוש שנים. << דובר >> כנרת וואלך: << דובר >> נתתי להם כתובת, שעה, איפה היא נמצאת. כלום. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> דיווחנו גם למשטרה בזמן אמת איפה היא נמצאת ולא באו. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> כנ"ל, יש לי מקרים כאלו. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> הגדרנו אותה כשב"ח וגם לזה הם לא הגיעו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> משטרת ישראל, תגובתכם. << דובר >> פקד אוהד טופז: << דובר >> אני צריך לקבל את המקרים האלו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוועדה מבקשת מהמתלוננים להעביר את התיעודים למשטרת ישראל וגם לוועדה. בבקשה, אדוני. << דובר >> דויד: << דובר >> שלום, שמי דויד. אני בנו של ציון, מטופל סיעודי. אבא שלי היה גם כן בתפקידי מדינה, בכיר. כיום סיעודי, ועם כל הקשרים שיש לו ועם מה ואיך, היום המערכת מתוכננת לשנוא את אזרחיה. אין לי הגדרה אחרת, כמובן שאין לי טענה למי מכם באופן אישי, אבל אני חייב לומר לכם שאנחנו נמצאים במצב ביזיוני. אני היום המטפל של אבא שלי כי העוולות במשך מספר שנים – אני לא יודע איפה להתחיל ואיפה לסיים – וכשאני מגיע לכאן ושומע בכל ישיבה את ההצהרות הפופוליסטיות "אנחנו עושים למען ומשתדלים" וכל משרד אומר את האני המאמין שלו. חבר'ה, אנחנו נכשלים יום-יום. אם אני צריך להיות המטפל של אבי ואני רואה את האנשים האלו ויש לנו מכנה משותף, לצורך העניין אני יושב כאן במקום אבי כי הוא תשוש ולא יכול לדבר, והעובדים הזרים עושים לנו בית ספר. הזמנו עובדים זרים על מנת שייתנו לנו שירות ומענה שכאן במדינה אנו לא יכולים לקבל, הזמנו אותם למשהו ייעודי, לפתרון ייעודי והם מנהלים אותנו. הם מנהלים אותי – הבן של – שאני אפחד, שמא לא אפגע בציפור ליבו, שלא אגיד איזה משהו "למה לא החלפת לאבא שלי חיתול?" ואז הוא אומר לי "ביי". איפה הסנקציות? מה זו הרפיסות שלנו בכל רובד שיש? לי אין לי בעיה, ברבדים האחרים רואים כבר היום, אין אכיפה, אין כלום על העובדים הסיעודיים. עלינו יש אכיפה כמעסיקים שמא חלילה, לא יודע, שלא תטריד אותו כשהוא ישן כשאתה לא יודע עם איזה עצבים עליך הוא יקום. העובדים מגיעים לכאן ואין להם מושג בכלל בעבודה סיעודית. אנחנו קודם לכל, האזרחים של מדינת ישראל. כדאי שמשרדי הממשלה יתחילו להתעורר ולתת מענה כי כשאמא ואבא שלי מעל גיל 70, ואני ואימי סועדים את אבי ואין לנו מענה, קודם כל אני מברך אותך כבודו שאתה יושב כאן ואתה נותן לנו מענה, ואני אתחיל להגיע לכל ישיבה סיעודית כאן ואתם תשמעו את הקול שלי ואת הקול של האנשים האלו שהם חסרי ישע. שאבא שלי אם מטופל חס וחלילה ירים עליו יד, הוא לא יכול לעשות כלום, שום דבר, עד המוות. אנחנו השתגענו? איפה אנחנו, האכיפה שלנו? הכוחניות שלנו? ההרתעה שלנו כלפי כל מי שנכנס לארץ שידע שהאזרחים שלנו הם הכי חשובים? המערכת רק דופקת אותנו ומייצרת כל מיני חסמים. "100 שקל דמי כיס שבועיים" מאיפה הבולשיט הזה שכל מטופל צריך לשלם 100 שקל דמי כיס שבועיים כשזה בכלל לא מעוגן בחוק? אף אחד לא אוכף את זה והמספרים רק עולים. בימים אלו בדיוק אני רוצה להשיג מטפל לאבי. יש מטפלים שמסתובבים ונותנים לך הצעות מחיר, 9,000, 10,000 שקלים לפני התנאים הסוציאליים שזה תוספת של עוד 53-54%. צריך להיות עשיר בשביל להיות סיעודי במדינה הזו? << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> חד משמעית. << דובר >> דויד: << דובר >> אנחנו השתגענו? אני מתנצל, אני לא חלילה מרים את הקול. זה מדם ליבי, זה אבא שלי היום. לא תיארתי לעצמי בחיים שאבא שלי שעזר לכל הציבור והיום אין אף אחד שיעזור לו, המדינה לא עוזרת לו. אבא שלי היה מבוני הארץ, כשהאנשים הירושלמים שכאן ידעו מי זה אבא שלי הם יגידו "וואלה", אז כן, היום הוא סיעודי ואין מי שיעזור לו. אתם פחות או יותר כולכם בגילאים שלי ואנחנו דור ההמשך, אתם צריכים להשמיע את קולכם בתוך משרדי ממשלה ולא שהעט ייפול בשעה 16:00. אני מתנצל, זה לא אישי כלפי כל אחד מכם, אבל משרדי הממשלה, המערכת כושלת ואלמלא האיש היקר כאן שאני שומע אותו גם בוועדות אחרות של עובדים זרים בא ואומר לכם "רגע, תעצרו את התשובות הבנאליות האלו ובואו נגן על האזרחים, על העסקים, קודם כל על מי שכאן" ולא מה העולם יגיד, כאן, אנחנו לטובת עצמנו על מנת שנשתפר ונצמח. אנחנו לא יודעים לטפל בסיעודיים שלנו שבנו את המדינה, אנחנו צריכים להתבייש. להרכין ראש ולהתבייש כי האנשים האלו עדיין בחיים, הם לא מתים. צריך להנעים את זמנם, להקל עליהם, להעניק להם את העזרה שיש כי הם זכאים לכך, כל חייהם הם שילמו ביטוח לאומי ועבדו כמו חמורים בשביל להקים את המדינה ולהביא אותנו לקדמה. אני קורא לכבודו, אולי לקבל החלטה מסוימת שאולי תתחיל כאן כי מה שקורה עם העובדים הזרים קורה גם כן ברבדים אחרים. אולי כדאי שנתחיל להתעורר ולשמור על האנשים היקרים לנו כי זה יכול להגיע לכל בית. צר לי להגיד לכם, סיעודי קורה ביום אחד. אבא שלי קרס ביום אחד ואני צריך לעשות דברים ולראות אותו בסיטואציות שמעולם לא ראיתי את האבא הגיבור שלי, אבל אני צריך להיות שם כי העובד הזר לא רוצה, לא מתאים לו. לא מתאים לך? תעלה על מטוס באותו היום, לא 30 יום, לא 90 יום ולא 120 יום. זכויות האדם שלו לא גוברות על זכויות האדם שלי. איפה זכויות האדם שלנו כאזרחים קודם כל בא'-ב'? חבר'ה, אנחנו שכחנו, נהיינו נאורים. אני כאן קורא וצועק את הצעקה של החבר'ה שיושבים כאן וצריכים להטריח את עצמם בלבוא כאן עם כיסאות גלגלים. זה סיוט. בשביל להביא את אבא שלי זה טקס, אני צריך לתכנן איך אני לוקח אותו, להסתובב ולתכנן יום שלם, אז הם צריכים להגיע לכאן ולהגיד על העוולות האלו, מה אנחנו לא רואים? איפה מי שיעצור? מטופל סיעודי צריך להיות עשיר על מנת להתקיים במדינת ישראל כי שומרים על הזכויות של העובדים הזרים לפני הזכויות שלו? אנחנו אלה שמשלמים, משלמים למען השם למשכורות של כל עובדי המדינה, את הביטוח הלאומי, רק אגרות, רק תדע מה לשלם ובסוף מה שאנחנו מקבלים זה כל מיני תשובות בנאליות. העובד הזר יכול ללכת, לטייל, להסתובב, לנסוע ולראות "בוא נראה איפה מתאים לי לעבוד? אני עושה להם טובה". הזמנו אותם לכאן ואם לא מתאים לעובד – הוא צריך לעלות על מטוס תוך חצי שעה, זו האכיפה ואז הם יעשו לנו חשבון ויבינו שמדינת ישראל היא גן העדן לעובדים זרים והיא גם יודעת לאכוף, אבל היא גם גן עדן לעבריינים. אולי כדאי שזה יתחיל בעובדים הזרים כדי שיבינו שיש כאן חוקים שצריך לכבד, אבל אם המערכת לא תאכוף את החוקים האלו, אז לא הבנתי, אם המערכת תאכוף רק את זכויות האדם שלהם, כשלנו חבר'ה, כשלנו, בואו נתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי. תודה למנהלי הוועדה שדוחפים ואם אפשר להרים את הנושא לראש השיח של הסדר הציבורי כי זה ההורים שלנו, ההורים של כל אחד ואחד מאיתנו. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה על דבריך הנוקבים, המרגשים והאותנטיים. אבקש לבטא במספר משפטים מצומצמים את גישתי לנושא בגלל שלא היית בדיונים הקודמים בתחום העובדים הזרים. עובד זר אמור לחתום על חוזה העסקה בשפת המקום שלו לפני שהוא מגיע לארץ, כאשר לגישתי הסעיפים המרכזיים הם סעיפי המרות ואם הוא מפר את אחד מהם – ההפרה היא הפרה מהותית שבאותו הרגע שוללת לו את רישיון ההעסקה שלו ומחזירה אותו לארץ מוצאו על חשבונו. אנחנו עוד לא שם. אני מבטיח לך שכל זמן שיהיה לי המנדט לייצג את הקול השפוי הזה והחלוש, אעשה זאת במסירות ובענווה גדולה. אין ספק שאתה מבטא כאן חלק לא מבוטל מהתחלואות וההתפרסות שלנו כמדינה וזה יוביל אותנו לשאלות ההמשך. בדיון הקודם ביקשתי מרשות האוכלוסין להכין איגרת לכל מטופל סיעודי שהוא או משפחתו מגיעות לחתום על העסקת עובד זר בלשכות הפרטיות. האם האיגרת הזו יצאה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אודה שאני לא מכירה את הדרישה, אבל החוזים שאושרו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה מפורסמים באתר הרשות ונשלחו גם ללשכות הפרטיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא דיברתי על החוזים אלא על איגרת שביקשתי. חשוב שתבינו כלל משרדי הממשלה, כאשר הוועדה מבקשת בקשה מסוימת ממשרד ממשלתי, היא מבקשת אותו מהמשרד באמצעות הנציג שהגיע. אם יגיע נציג אחר לדיון הבא, ציפיית הוועדה לקבל מענה היא כאילו שמדובר באותו הנציג שהיה כי הדרישה היא לא דרישה אישית אלא דרישה למשרד באמצעות אותו הנציג. הוועדה רואה בחומרה את המציאות שהולכת ומשתרשת לאחרונה – היא לא הייתה כך קודם – שבין דיון לדיון מחליפים פרסונות ואז אין למי לפנות, אבל הוועדה נשארת באופן עקבי בדרישותיה ובשאיפות שאליהן היא חותרת להגיע. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אבדוק את זה ואטפל בהתאם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה גם יחסום אותי מלשאול לאן התקדמה הדרישה שלי מהדיון הקודם לעניין תלונה שתגיע מהמשטרה, הרווחה, הביטוח הלאומי או משאר הגורמים, תגרור שימוע וסנקציה של גירוש מידי על מנת שעובדים מתעללים לא ייעלמו מתחת לרדאר או חלילה, גרוע מזה, יעברו לטפל באותו תחום בסיעוד אצל אנשים שלא מודעים לכך. ארצה לדעת מה הרשות עשתה בנידון. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> גם בהתייחס לדברים הקשים מאוד שנאמרו כאן, שמעתי אותם בקשב רב ואי אפשר להישאר אדישים למה שנשמע כאן. אנחנו מבינים את החשיבות והרגישות של התחום ומשתדלים לפעול בהתאם. אציין כי בשנת 2024 היקף הפעילות של יחידה האכיפה המנהלית במנהל העובדים הזרים עלה בלמעלה מ-100%. אתן דוגמה לצורך העניין, בשנת 2023 ערכנו 220 שימועים לעובדים זרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא עלה ב-100% כי הוא כמעט ולא תפקד ב-2023. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> גם ב-2023 היו נתונים מרשימים מאוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הנתונים מרשימים והחלק השני יותר. הנתונים המצרפיים מדברים בעד עצמם כאשר המנהל מנווט לבצע פעולות אחרות של המשרד ואין לו תקנים, תקציבים, תו"ל מעודכן ויוזמה לביצוע פעולות. לגדול בלא 100 אלא ב-200% או ב-500% לעומת כלום, זה קצת כלום בריבוע. אני לא מבטל את מה שנעשה או בא בתלונות לעובדים, אלא רק אומר כעובדה שזה מנהל שעד לאחרונה שראש הרשות ושר הפנים המדהים שהחליטו להרים את הכפפה, המנהל הזה היה בתת תפקוד ולפיכך נתוני ההשוואה לא עושים רושם על הוועדה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כבודו מדבר על מנהל האכיפה שזה לעניין ההרחקות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני כרגע מדברת על ביטול רישיונות במסגרת מנהל עובדים זרים שזו יחידה מנהלית שמבצעת. לכן כשאני אומרת שנערכו 488 שימועים בחציון הראשון של שנת 2024, חרף חרבות ברזל וכו' שממילא מקטינות לנו במסגרת ההקלות את היכולת לבצע שימועים לעובדים זרים, אז זה מדבר בעד עצמו. בעניין שני המקרים שעלו כאן על ידי עורכת הדין בנדס, אציין כי אכן כמו שתיארת מדובר במקרים חמורים מאוד, אבל חשוב לשים את הדברים על דיוקם. הראשון, במקרה של העובדת הזרה שהתעללה והכתה בראשה – הייתה דרישה חד משמעית שאנחנו לא נפעל, לא נשמע את העובדת כדי לא לשבש את הליכי החקירה. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> לא, לא. אני מדברת על הסיטואציה שאחרי. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אשלים את המשפט. ומשכך היא נחסמה במערכות רשות האוכלוסין וההגירה ולא יכלה להשתבץ למעסיק אחר. נדרשנו באופן חד משמעי שלא לשמע את העובדת ולא לבצע תהליכי חקירה מול העובדה הזו. חשוב לציין את הדברים האלו. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אם נשים דברים על דיוקם, אז בואי נשים דברים על דיוקם. כאשר מצאתי אותה עובדת בבית של סיעודי אחר דיווחתי באותו הרגע לעובדת הסוציאלית שלכם ואמרתי לה שהיא מפרה נוהל של המשטרה, המשטרה אמרה "אין לנו מה לעשות עם זה, אנחנו לא יכולים לאכוף. תפני לרשות האוכלוסין וההגירה". פניתי לרשות האוכלוסין וההגירה ודבר לא נעשה. לאחר שקיבלנו את החלטת הפרקליטות שהוחלט שלא להעמיד אותה לדין וגם המשטרה, אני יודעת, הפרקליטות דיווחה – הפרקליטה שטיפלה בתיק דיווחה – לאותה עובדת סוציאלית וגם אני פניתי לאותה עובדת סוציאלית ואמרתי "היא עדיין שם, לכו תעצרו אותה". התקשרו אליי ב-5 ליוני כאשר היא עזבה את הארץ. כאשר אני דיברתי איתם ארבעה שבועות לפני כן, ואני יודעת את זה כי אני הגשתי ערעור על החלטת הפרקליטות והיא קיבלה את הדרכון שלה בחזרה מהמשטרה כי זה היה נוהל המשטרה ולא יכלו לעשות דבר וביקשתי מהרשות שירחיקו אותה. << דובר >> איתן בנימין: << דובר >> זו השיטה. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> ביקשתי שילכו להרחיק כי אני לא יודעת האם היא לא תעשה את אותו הדבר למטופלת סיעודית שנמצאת אצלה כרגע במקום וכתובת ספציפיים מאוד שאני נתתי, ולא נעשה. << דובר >> איתן בנימין: << דובר >> נאמר את האמת, הם מחכים שהם יעזבו כדי שלא יפעלו. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> בהתחלה, נכון, אני מסכימה איתך. ביקשתי, אני העברתי מסרים בין המשטרה לבין הרשות, אתה מבין? אני העברתי מסרים כי לא הייתה תקשורת בהכרח ואני העברתי מסרים והתבקשתם באמת בהתחלה שלא לעשות דבר כדי לא לפגוע בחקירת המשטרה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבל, תיקחו אחריות. כל ההתחפרות הזו רק מגחיכה יותר. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אנחנו לוקחים אחריות מלאה וחייב להיות כאן שיתוף פעולה מלא עם המשטרה. חד משמעית אנו מבינים את החשיבות והצורך, אבל אם נדייק, במקרה הזה נדרשנו לא לפעול. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> בהתחלה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> בניגוד למה שכן חשבנו לעשות ועושים - - << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> בהתחלה. אבל זה מקרה פרטני מאוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו רוצים להתקדם. מקרה ספציפי לא משליך על השאר. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ולפיכך אני מצפה, סמל המנורה שלנו מתנוסס בגאון כחול לבן, יש יותר אותנטי מזה? זו גישה ציונית, להגביר את המודעות לציונות בארץ ישראל ולכנסת ישראל. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אדוני, יש דברים שכן אדוני יכול לעשות כבר עכשיו מלבד הנוהל, והתייחסנו לכך גם בנייר עמדה שאלו תיקוני חקיקה מהותיים שקיימים לפחות בשלושה חוקים שאני יכולה לחשוב עליהם לשלוף מהראש. אם זה חוק עבודת נשים, כאשר לצורך העניין עובדת זרה יצאה לחופשת לידה והתגלו מחדלים בתקופת עזיבתה כי פתאום מצבו של המטופל השתפר והבינו דברים שקרו, גם לאחר שהיא תחזור מחופשת לידה – זה לא אתם כבר אלא משרד העבודה, חוק עבודת נשים – לא ייתנו לפטר אותה. ייתנו לפטר אותה רק כאשר המטופלת נפטרה או עברה לבית אבות. אבל היא תצטרך לחזור לאותה מטופלת בתום חופשת הלידה, היא חייבת, הם לא יאפשרו פיטורים. זה מקרה שהיה לי עכשיו. אנחנו יכולים לדאוג לכך שיהיה לנו בחוק עובדים זרים - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מודיע שהנושא הזה מעניין אותי לעניין חקיקה. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אעביר לך את כל תיקוני החוקה שלדעתנו צריך. << דובר >> משה יועד הכהן: << דובר >> אפשר לעלות משהו לגבי רשות האוכלוסין? דבר קצר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם זה קצר וממוקד. << דובר >> משה יועד הכהן: << דובר >> קצר וממוקד, אדוני יכול לפנות אליהם. משה הכהן, יושב ראש העמותה לקידום זכויות הסיעודיים. לפני כשנה פנינו לרשות האוכלוסין ונפגשנו עם ראש הרשות עם הצעה פשוטה מאוד לגבי אפשרות לתבוע עובד זר. היום כידוע אם רוצים לתבוע עובר זר והוא עבר למקום אחר, אתה לא יודע איפה הוא. בנוהל קיים לגבי מטופלים בוויזה הומניטרית, רשות האוכלוסין מחתימה את העובד על כך שהוא מצהיר שהכתובת של הלשכה הפרטית לאורך כל התקופה היא הכתובת שלו, הוא מתחייב לבדוק את דברי הדואר שמגיעים אליו ואם מגיעה תביעה, זה באחריותו. כלומר, הוא מצהיר שהוא יודע שזו כתובתו. פנינו וביקשנו שזה ייעשה לגבי כלל המטופלים הסיעודיים. אם מחר אתה רוצה להגיש תביעה נגד המטפל שלך שעזב מכל סיבה, לך תחפש אותו, לא תקבל את הכתובת משום גורם ואומרים לך שיש הגנת פרטיות, אז תחתים אותו על הצהרה שקיימת כבר בטופס של רשות האוכלוסין לגבי העובדים בויזה הומניטרית. שנה אנחנו מחכים לתשובה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> או במקביל לחייב את העובד הזר לתת כתובת מייל שהיא מוצהרת ככתובת הידועה שלו. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אבל אז צריך לבקש תחליף המצאה מבית הדין או מבית המשפט. חובה לבקש תחליף המצאה ובענייני עובדים זרים הם גם מאשרים את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא ביג דיל לקבל אישור לתחליף המצאה. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אני עושה תחליפי המצאה כל הזמן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה גם יכול להיות כברירת מחדל. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> הלוואי. << דובר >> משה יועד הכהן: << דובר >> החתימה הפשוטה הזו של העובד שחותם על החוזה, מאוד פשוטה כי הוא רק חותם ש"אני מצהיר שזו תהיה הכתובת שלי לאורך תקופת העסקתי בישראל" ואני לא מבין למה רשות האוכלוסין מסרבת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רשות האוכלוסין רוצה להגיב להצעה המבוקשת? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> נבדוק ונשיב. << דובר >> משה יועד הכהן: << דובר >> אני מבקש שתהיה תשובה לוועדה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בישיבת הוועדה לעובדים זרים הקודמת שהתקיימה בנושא, הוועדה ביקשה מרשות האוכלוסין להנחות את הלשכות הפרטיות כדי שיידעו את המטופלים ובני משפחותיהם לעניין הסעד המשפטי שהם זכאים לקבל ממשרד המשפטים ולפרט את דרכי ההתקשרות עימם. אני מבקש לדעת האם ההנחיה הזו בוצעה? אם כן, מה הפידבקים שהגיעו בעקבות? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני מתעדכנת תוך כדי שהדברים האלו ייכנסו לתוך האיגרת שנפיץ בימים הקרובים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת שעדיין לא? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> לא. אני מבינה, נסכום את כל הדברים שעלו לתוך אותה איגרת ונפיץ אותה אנחנו למטופלים הסיעודיים וגם באמצעות הלשכות הפרטיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא הוגן שאתקדם בלי שאבדוק איתך. את יודעת מתי התקיימה הישיבה הזו אצלי? 20 בספטמבר 2023. חיים של כמה מטופלים ובני משפחותיהם יכולנו להציל, לשפר, להאריך, להטיב בכמעט השנה הזו. שואל אתכם שאלה, איגרת. << דובר >> משה יועד הכהן: << דובר >> אני מוכן לעזור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה צריך לעזור? אגרת. << דובר >> משה יועד הכהן: << דובר >> מוכנים לנסח ולכתוב אותה כדי שהם יוכלו רק להפיץ אותה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש כאן שופט בדימוס שנרתם לטובת העניין. איגרת, חברים. אחרי זה כשאני מאבד את הגישה והמזג הנהוג בפרלמנט, ובאופן הדיפלומטי אומרים לי שהגישה שלי קצת פחות ממלכתית. תבינו מאיפה זה מגיע. << דובר >> דויד: << דובר >> לא צריך ממלכתית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תבינו מאיפה זה מגיע. איגרת. שימי לב ששאלתי לא מעט שאלות ועל אף אחת אין תשובה. על אף אחת מהן אין תשובה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כבודו, אני יכול להגיב לכמה מהדברים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה לא רשות האוכלוסין. נראה לי שגברת גבאי רוצה לעזור להם, את רוצה להגיב? אולי לא נשאלת מספיק שאלות היום כי תכף יש לי כמה גם אלייך. << דובר >> ארז כהן: << דובר >> כבודו, אשמח להוסיף מספר דברים ואולי להציע רעיון שיכול לתת מענה ולאחד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מסכים, אבל תיקחו בחשבון שזה על חשבון הדיון והשאלות שהכנו שהן נוקבות מאוד ואחרי כן יש לי דיון שלישי וגם רביעי. << דובר >> ארז כהן: << דובר >> זה יהיה קצר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה. << דובר >> ארז כהן: << דובר >> תודה לכבוד יושב-ראש הוועדה ולנכבדים. שמי ארז כהן, נציג נכה, לא חצי בן אדם. ראוי שלאחר הדברים שהוצגו והושמעו כאן, דברים כואבים וקשים שנכים ואנשים סיעודיים חווים אותם מדי יום, עם הרצון הטוב של רשות האוכלוסין וההגירה ורשויות האכיפה, כרגע אין מענה באופן מידי לתלונות והשפעה קשה מאוד של עובדים על אנשים בעלי מוגבלויות. אסביר את העניין. ברגע שקורה מקרה ואדם סיעודי מקבל אירוע או חווה אירוע של התעללות – אם זו התעללות פיזית או התעללות נפשית – באותו רגע האדם נמצא בדילמה כי גם אם הוא יתלונן למשטרה או לרשות האכיפה – לא שיש מקום כזה להתלונן – אבל גם אם יאזור אומץ ויתלונן, לאותו רגע הוא יישאר לבד. אין מקום וגוף שייתן לו מענה באותו רגע להמשך טיפול. אם לוקחים את העובד שפגע או התעלל בו, לא יהיה לו מענה באותו רגע. << דובר >> איתן בנימין: << דובר >> בגלל זה הוא לא מתלונן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה עם הלשכה הפרטית? << דובר >> ארז כהן: << דובר >> בלשכה הפרטית, אתה יכול להתקשר לעשר לשכות ולהגיד שצריכים מישהו, עובד שיגיע באותו רגע ואין מענה. הפתרון הוא לקחת אמבולנס וללכת להתאשפז, לאשפז את עצמך בבית חולים סיעודי. << דובר >> איתן בנימין: << דובר >> וכאן אנחנו חוזרים לרעיון של תאגיד החלפות. << דובר >> ארז כהן: << דובר >> הצעתי, דבר ראשון, שיהיה מערך משותף להגשת תלונות ברמת קו חם, טלפון שיהיה משותף לרשות האוכלוסין וההגירה, למשטרת ישראל ולגוף שייקח אחריות כדי להביא מישהו שיטפל באותו רגע, הרי אם לוקחים את המטפל מהמטופל הוא נמצא במצב חסר אונים ויכול רק לאשפז את עצמו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מר כהן, לפחות על פי סקירה שקיבלתי מחברות הסיעוד לאורך כל הדרך, הוסבר לי שחברות הסיעוד מחזיקות מנגנונים של אספקת עובדים חלופיים אד הוק, לרבות עובדים ישראליים שיחליפו את מקומם של העובדים הזרים הקבועים שנבצר מהם מבחירה או שלא מבחירה מלהמשיך את עבודתם. למה אתם לא מנסים דרך חברות הסיעוד? << דובר >> ארז כהן: << דובר >> בתיאוריה זה נשמע נפלא. אבל בפועל - - << דובר >> איתן בנימין: << דובר >> במציאות זה לא קיים. << דובר >> ארז כהן: << דובר >> במציאות זה לא קיים ואני אומר זאת מהשטח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מר כהן מייצג כאן אומנם את ארגון נכה, לא חצי בן אדם של אנשים שלא זכאים בחוק הסיעוד, אבל הוא מדבר על מציאות שלא מדלגת על אותם אנשים שמוגדרים כזכאים בחוק הסיעוד ולפיכך אני פונה לכל אותם סיעודיים שזכאים לקבל ליווי ולהיות מוכרים בחוק הסיעוד, למה אתם לא פונים לחברות הסיעוד שמעסיקות כוח אדם חלופי, מידי, זמין, מקצועי, מוכשר ונכון בין ישראלי ובין זר על מנת לתת מענה במקרים כאלו? לכו תדעו, יכול להיות שעכשיו זה פותח לנו - - << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> זה לא אותו אופי טיפולי, זה לשלוש-ארבע שעות. כאן הם צריכים ליווי ל-24 שעות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מר יריב, אני מבקש ממך לא להפריע לי. אני יודע בדיוק לאן אני חותר. הרסת לי את הפאנץ'' ואני שונא שעושים לי את זה. << דובר >> משה יועד הכהן: << דובר >> הוא עושה חקירה נגדית ולא שמים לב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כבוד השופט בדימוס כהן ומאיה הבינו לאן אני חותר. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אדוני, לא אמרתי מילה. הבנתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברות הסיעוד טוענות שחלק מהמערך הנרחב שלהם כולל הפעלת מעונות יום, הוסטלים, קבוצות תמיכה, עובדים סוציאליים ועובדים זמניים שאמורים לתת מענה אד הוק מרגע שבו העובד נבצר ממנו מלעבוד, לך תדע אם דרך הצפה של הצורך הזה נגלה חלילה וחס – לא שיש לזה סיכוי – שגם המנגנון הזה לא קיים בחברות הסיעוד? << דובר >> ארז כהן: << דובר >> אפשר לבדוק זאת באופן מידי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לך תדע. << דובר >> ארז כהן: << דובר >> תרימו טלפון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ועכשיו זה מפנה אותי לבדוק את העניין מול שני הפקחים. << דובר >> קריאה: << דובר >> טוב שאנחנו צוחקים כדי לא לבכות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש כאן מנהלת פקחים. << דובר >> נטלי גבאי לוי: << דובר >> זה לא קשור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא קשור. קיים גוף אחר שבודק את זה? << דובר >> נטלי גבאי לוי: << דובר >> קודם כל, אופי ההעסקה. מדובר על שתי קבוצות - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מדבר על העסקה של מי שזכאי לקבל גמלת סיעוד. << דובר >> נטלי גבאי לוי: << דובר >> נכון. אבל מי שפנה אליך עכשיו מקבל את הגמלה באמצעות - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא הזכיר לי את הצורך אצל אנשים שכן זכאים. אתה מסכים שארכב על הדוגמה שהבאת? << דובר >> ארז כהן: << דובר >> בהחלט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. << דובר >> נטלי גבאי לוי: << דובר >> הצורך הזה קיים אצל אנשים שזכאים לגמלת סיעוד ומעסיקים דרך חברות סיעוד. הם כן מעבירים עובדים ישראליים, אבל הבעיה היא רחבה יותר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. ברשותך, גברתי. הגברת בניטה, ברוכה הבאה. מה שלומך? << דובר >> שמחה בניטה: << דובר >> גרוע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מחכה בסבלנות רבה והכאב הוא רב. את זכאית מהביטוח הלאומי? << דובר >> שמחה בניטה: << דובר >> אני זכאית 188% שר"מ ומכיוון שאני בת 72 כאילו מגיע לי סיעוד, אבל בביטוח לאומי אני מוכרת בשירותים מיוחדים ולכן חברות הסיעוד לא מכירות בי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה הסיבה? << דובר >> שמחה בניטה: << דובר >> לא רק זה. אם חברות הסיעוד יעשו לי טובה וייתנו לי עובדת, הם יתנו לי אותה לשעה-שעתיים-שלוש, אך לא ל-24 שעות שאני זקוקה. אני צריכה משמרות בוקר ולילה, מי יישאר איתי 24 שעות? איזה עובד ישראלי יסכים לעבוד 24 שעות? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה גולש לנושא הדיון הבא ואני מבטיח לתת לו מענה ואפשרות לבוא לידי ביטוי. כן, מר יריב. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כאחד ששמע את זה גם בדיונים קודמים, יש לי אח סיעודי בגיל 58, משותק מהחזה ומטה ויש לי בנוסף משפחה גדולה של מעל 2,000 מטופלים שאני מעניק להם שירות 24 שעות ביממה. התחלואה של כל נושא הגשת התלונות ו/או אי הגשת תלונות נובעת מדבר אחד עיקרי, חוסר בעובדים זרים. כבעל לשכה שחי בתוך הלשכה, אני חי בתוך הלשכה, אומנם בחצי השנה האחרונה חייתי במחוזות אחרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בצה"ל, בחאן יונס. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אבל לא הייתי מנותק קשר מהלשכה ואני יכול להגיד לכם שמי שמנהל את התחום – עם כל הכבוד לכל היושבים כאן – זה אחד, זה העובד הזר. העובדים הזרים מגיעים ועושים אצלנו שופינג, הם בוחרים את העבודות, קובעים את גובה השכר, עם כל הכבוד למטה מאבק הסיעודיים וכל האמפתיה שיש לי לסיעודיים כי אני חי בתוכם והם עניי עירי, מי שקובע את הכללים הם העובדים הזרים. יש יד מכוונת שנים. << דובר >> קריאה: << דובר >> מי זו היד? << דובר >> קריאה: << דובר >> קו לעובד. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> בלי להזכיר שמות, שדואגת שיהיה מחסור בעובדים זרים. אתן דוגמה נוספת, התחילו לגייס לבניין עובדים זרים. מגייסים מאותם מחוזות של עובדים שגייסנו לסיעוד ומה שקרה זה שכל האנשים מהודו לדוגמה מאזור - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואז קורה מצב שגבר שהגיע לעבוד בבניין, אשתו לא תבוא לעבוד כאן בסיעוד. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כל העובדים שלדוגמה היינו מגייסים מקראלה והיינו מגייסים אחיות, אבל ישראל היא לא לבד במפה, אנגליה וקנדה הן אבן שואבת לעובדים זרים למרות שהשכר בישראל הוא הכי טוב בעולם. << דובר >> קריאה: << דובר >> יותר טוב מקנדה? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> יותר טוב מקנדה. ההבדל היחיד בקנדה הוא שהם יכולים להביא את המשפחה. יש לי חברה להגירה בקנדה שקיימת 17 שנים ואני יודע על מה אני מדבר ממקורות מוסמכים. עובד זר בהודו מעדיף לנסוע לקנדה או לישראל בגלל השכר, אבל שבעלה יכול לבוא לעבוד בבניין ולא משנה מה הרקע שלו, הוא לא חייב לעבוד בבניין בהודו כדי להגיע לבניין בישראל וראינו את זה בחודשים האחרונים. מה שקורה הוא שכרגע אני נלחם על מציאת עובדים בהודו. הודו היא מדינה של מעל מיליארד איש ומכל המחוזות בחרו את מחוזות קראלה וגוג'ארט להביא עובדים לבניין. למה? יש מספיק מחוזות ומספיק מקום לחשיבה. למה להביא מהאזורים שמהם אנו מגייסים לסיעוד? נוצר מצב שגם כשאני רוצה – ובחלק מהמקרים אין ברירה וחייבים להביא עובד מחו"ל – אני יכול להגיד לכם 75-80% מהעשייה שלי כלשכה היא בהשמות מקומיות. השמות מקומיות של עובדים שנמצאים כאן. אגיד דבר נוסף מדויק ומדעי. על כל עשר פניות, במקרה הטוב אני מצליח לסגור בממוצע שתיים וחצי פניות. זאת אומרת, שבעה וחצי מטופלים, 75% מהמקרים אני מצטער להשיב ריקם או שהם מצאו דרך חברה אחרת שגם זה יכול להיות כי אני לא לבד בתחום. אבל החוליים הגדולים, אחד, המחסור. הדבר השני הוא אי האכיפה. כשאני בא ופונה לעובד שלי שנפטר המעסיק והוא נמצא לדוגמה שבועיים בארץ – גם זה קורה – עובד חדש שהגיע מחו"ל ואני מציע לו עבודה, הוא מעדיף ללכת לעבוד בהחלפה כי התעריפים בהחלפה משום המחסור בעובדים זרים הגיעו בין 350 ל-450 שקלים ביום. תנסו להכפיל את זה כפול 30 ימים בחודש וכל הקצבאות של כל הנחמדים שיושבים כאן, ואחי הוא אחד מהם, לא מגיעות או לא מצליחות לכסות עלות של חודש טיפול. << דובר >> איתן בנימין: << דובר >> צריך לבטל את 90 הימים. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אנחנו מדברים על דברים אלמנטריים מאוד שכולנו, תודה לאל, או רובנו כאן עושים באופן טבעי, יש אנשים שזקוקים לעזרת הזולת כדי לעשות אותם. אני מקפיד לבקר את אחי מספר פעמים בשבוע ואתמול הייתה לנו שיחה, המטפל שלו רוצה לעזוב באוקטובר הבא. אחי מעכשיו בדיכאון מי יחליף אותו כי במקרה הוא פיליפיני שעובד אצלו כבר עשר שנים. מי יחליף אותו? זה מה שמעסיק או הולך ברוחם ובנפשם של אותם מטופלים סיעודיים, מה יקרה מחר בבוקר? מה שאצלנו עובד כדרך הטבע, אצלם הוא לא. ברגע שאין אכיפה ועובדים יכולים להשתכר כמה שהם רוצים ויש עובדים – המשרד הראשי שלי בפתח תקווה – שבאים ומבקשים אזור או רחוב מסוימים בפתח תקווה ואין לי שום יכולת להשפיע עליהם. אמרה לי פעם נציגה של רשות ההגירה "תן להם יחס טוב", אצלי במשרד יש את היחס הכי טוב, אני מכין להם קפה, יש פינת עוגות ועוגיות, סוכריות, מה שתרצו, ובסוף תוך כדי שאני מציע להם עבודה הם מקבלים עוד ארבע-חמש שיחות טלפון ממקורות כאלו ואחרים, לשכות או חברים ומה שהצעתי לא משנה כי בסוף הוא ייקח את הצעת העבודה הכי גבוהה מבחינת השכר עם מינימום עשייה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. נתקדם כי צללנו לתת נושא הזה עם רגש רב. << דובר >> קריאה: << דובר >> - - את כל בעלי המקצוע כאן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> משרד הבריאות, ברוכה הבאה גבירתי. שמך ותפקידך? << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> ברברה לנג, מרכזת תחום בכיר בשירות הארצי לעבודה סוציאלית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לדעתי היית אצלי בדיון באוגוסט 2023. << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז יהיה לנו קל. הוועדה ביקשה באותו דיון באוגוסט 2023 לכנס את הגורמים הרלוונטיים לבחון את עדכון נוהל זיהוי פגיעה והתעללות בחסרי ישע. מסרתם לוועדה שהמשרד מתחייב לכנס צוות על מנת לבחון האם נדרשים שינויים ותיקונים ובמידת הצורך לעדכן אותו ואותנו. נבקש לדעת מה עשיתם בנושא מאז הדיון האחרון או מאז תגובתכם? האם הנוהל עודכן? ואז נוכל להתקדם הלאה. << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> היה לי חשוב מאוד להגיע למרות שאני עדיין בחופשת מחלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רפואה שלמה בעזרת השם. << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> תודה. הכוונה הייתה לכנס צוות רב מקצועי ובין משרדי מיד לאחר החגים. לצערי הרב לאור 7 באוקטובר והאירועים, זה לא היה רלוונטי לאותה התקופה. כעבור מספר חודשים אני כן - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בכל זאת, עברה שנה. << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> לא סיימתי. לאחר מספר חודשים שלחתי למספר גורמים נוהל שביצעתי בו עדכונים שחשבתי שהם רלוונטיים. לצערי לחלק מהגורמים השונים לקח זמן עד שהם שלחו לי אך קיבלתי מענה. בימים אלו אני מבצעת עדכונים בהתאם להוראות שקיבלתי ואוציא את זה ברגע שאסיים בהתאם לנהלים שלנו בתוך משרד הבריאות. מקווה שזה יהיה בשבועות הקרובים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוועדה מקבלת במורת רוח את ההתייחסות לפנייה. אני לא מופתע כי אני מקבל את ההתייחסות המזלזלת הזו במגוון נושאים ממגוון משרדים, אני לא מתכוון ליישר קו עם התשובה המאוד לקונית הזו. שנה שלמה, שימו לב שזה בדיוק כמו עניין הנוהל הקודם. כל מה שאנחנו רוצים ומצפים הוא שמה שאמור היה להיות קודם שפנינו אליכם, הרבה קודם, להקים מנגנון שידע לאפיין ולזהות פגיעה בחסרי ישע. << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> זה כבר קיים בתוך הנוהל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. אבל אם אתם במשך שנה שלמה עדיין בפינג פונג פנים מגרשי ביניכם לביניכם או ביניכם לבין גורמים אחרים, זאת אומרת, אם ענו לכם ולא מקובל מה ששלחתם או מה שענו, זה אומר שכן יש צורך להתייחס ולתת לזה את הקשב הנדרש. גברתי, תקשיבי, שנה שלמה לא כי הוועדה רוצה אלא כי אנחנו מבינים שיכול להיות שהיה לכם מה לעשות בשביל להטיב, לתקן, לייעל ולשפר ושנה שלמה לא נתתם על זה את הדעת. אתם מבינים את המשמעות. אני רק מבקש שגברתי תענה לי האם היא מבינה את המשמעות? << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> אני מבינה את המשמעות. זו לא תשובה לקונית בכלל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה. לכמה זמן את זקוקה בשביל לעדכן את הוועדה בדבר ביצוע הפעולה הזו? << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> מספר חודשים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חודשים? << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> זה לא שנה. הכוונה הייתה לכנס וועדה מיד אחרי החגים, מדובר בנובמבר. זה לקח מספר חודשים כי המשרדים והגורמים השונים לא היו פנויים לענות לי - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תקשיבו למה שאני אומר עם כל הצניעות הנדרשת ותסלחו לי אם אני מגיב באופן לא צנוע, אבל פרט למי שמגויס בצו 8 ולוחם כלוחם אש, אני לא יודע מי מהנוכחים כאן פעל פעולות אופרטיביות מאז המלחמה ובעקבות המלחמה בגלל מה שקרה בטבח הנורא, יותר ממה שאני עשיתי. אני לא יודע מי מכם פעל יותר ממני. אני לא יודע כמה מכם נאלצו לשהות ימים ולילות מסביב לשעון בבסיס הזיהוי, באזורי הלחימה ואזורי הטבח יותר ממני. עם כל זה, ביצעתי עוד מספר פעולות מאז. לבוא ולהגיד לי ששנה לא הספיקה בגלל המלחמה לכנס צוות כדי שיאמוד ויאפיין תהליכי זיהוי וידווח עליהם לשאר הגורמים, ולבחון האם צריך לעדכן נוהל או לא, תגידו "בדקנו, הנוהל הוא פיקס-פוקס, אין מה לעשות, הכל בסדר גמור ובואו נתקדם הלאה" תגידו גם את זה, זו גם אפשרות. אבל לחזור אחרי שנה ולהגיד שלא הספקנו בגלל המלחמה וגם עכשיו אין לנו ואנחנו זקוקים לעוד מספר חודשים, למה עוד מספר חודשים? במצרפי זה כשנה וחצי רק בשביל לתת מענה לוועדה שביקשה לבחון את עדכון הנוהל לזיהוי פגיעה בחסרי ישע וההתעללות בהם ולעדכן את גורמי המקצוע הרלוונטיים ונותני השירותים, כלומר חברות הסיעוד, תאגידים, עמותות, ארגוני סיוע וכן הלאה. את מבינה? רק נוהל. זה גם לא לכתוב את הנוהל כי הנוהל קיים. << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> הנוהל קיים וגם אין צורך בשינויים מהותיים. בסיס הנוהל יישאר אותו הדבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה מה שרציתי לשמוע. בשביל לבצע התאמה לא מהותית אתם זקוקים לשנה וחצי? << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> לא אמרתי שנה וחצי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כשנה וחצי? עברה שנה ועוד מספר חודשים זה כשנה וחצי. אם את אומרת לי "תקשיב, צריך לעשות אתחול מחדש, זה משהו משמעותי, שכרנו חברה חיצונית שנסעה לבדוק בעולם איך מגיבים, מזהים, מאפיינים, מתעדים, זה אירוע רציני, לוקח זמן. פרסמנו מכרז" ניחא, את אומרת שינוי לא מהותי צריך שנה וכמה חודשים. זה מה שאת אמרת, לא אני. << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> לא, אני לא אמרתי את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גברתי, שנה עברה וזו עובדה ואת אומרת שאת לא מוכנה וצריכה עוד מספר חודשים. זה אומר שנה וכמה חודשים. את אמרת, לא אני. << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> לא אמרתי. אמרתי שכעבור מספר חודשים - - << דובר >> היידי מוזס: << דובר >> כולנו שמענו מה אמרת. << דובר >> ירון: << דובר >> את הרפורמה בכיסאות הגלגלים משרד הבריאות ידע לעשות צ'יק צ'ק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גברתי, אני יודע מה שמעתי. אמרת "לא סיימנו ואנחנו צריכים עוד מספר חודשים". << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> לא אמרתי "עוד כמה חודשים" אלא "עוד כמה שבועות". << דובר >> היידי מוזס: << דובר >> לא, אמרת חודשים. כולנו שמענו חודשים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גברתי, אמרת "חודשים". << דובר >> היידי מוזס: << דובר >> זה - - לא יאומן. יושבים כאן אנשים עם שמיכות, אנשים שסובלים. << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> אני מתנצלת. התכוונתי לשבועות, חשבתי שאמרתי שבועות. אמרתי או התכוונתי להגיד שאני מקווה שתוך מספר שבועות אסיים את השינויים הקלים בנוהל שלנו, אין שינויים מהותיים, ואפיץ אותו בדרך שמשרד הבריאות מפיץ נהלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, נתייחס לכך בדברי הסיכום. נעבור למשרד הרווחה. שלום, מה שמך? << דובר >> גל שחם: << דובר >> גל שחם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה תפקידך? << דובר >> גל שחם: << דובר >> אני עובד סוציאלי ראש בחוק הגנה על חוסים ובהקשר זה יושב ראש הוועדה הבין משרדית למניעת התעללות והזנחה באזרחים ותיקים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נפלא. ברוך הבא. ב-5 ביולי 2023 – משמע שנה וחודש פחות ארבעה ימים – משרד הרווחה הגיב לוועדה בעקבות דרישה שאין ברשות משרד הרווחה מנגנון מסוים שמאגד נתונים על התעללות של עובדים זרים בחסרי ישע, אבל התחייבתם לפעול ולהכניס פילוח של הנתונים האלו בשנה הבאה, זאת אומרת בשנה שחלפה כי עברה יותר משנה. אני מבקש לדעת ולקבל נתונים על הפילוח. << דובר >> גל שחם: << דובר >> שלחתי את זה גם אליכם. אכן הכנסנו - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סליחה אדוני, מה עשיתם? << דובר >> גל שחם: << דובר >> מודל שהכנו ושלחנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שלחתם לנו? << דובר >> גל שחם: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה יכול בבקשה לספר לנוכחים כאן מתי שלחתם? << דובר >> גל שחם: << דובר >> הגיע אליך היום, לא? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. אז לא שלחתם. אל תקראו לזה "שלחנו". תמשיך. הגיע הזמן שכלל משרדי הממשלה יתרגלו שאני בוחן את עומק התשובה. כשאומרים "שלחנו" תספרו, תעשו גילוי נאות מתי שלחתם. חלפו שנה וחודש ושלחתם היום בבוקר. << דובר >> גל שחם: << דובר >> הכנסנו גם פילוח של עובדים זרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתי הכנסתם? << דובר >> גל שחם: << דובר >> סיכום הנתונים נאסף אחת לשנה דרך הנתונים של היחידות, יש 155 יחידות מ-120 רשויות מקומיות. הכנסנו את הפילוח לסיכום של 2023, ומתוך הנתונים רואים 2% מכלל הפוגעים הם עובדים זרים. << דובר >> איתן בנימין: << דובר >> מתוך כמה מקרים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אדוני, תהיה קצת יותר מפורט. אקל עליך ואשאל אותך. מתי הכנסתם את הפילוח המדובר לדו"חות? << דובר >> גל שחם: << דובר >> לסיכום הנתונים של 2023. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתי? התחייבתם להכניס ביולי 2023. מתי הכנסתם בפועל? << דובר >> גל שחם: << דובר >> הכנסנו באזור התקופה הזו. הנתונים נאספים ידנית אחת לשנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. זאת אומרת, הכנסתם פילוח בסמוך למה שהתחייבתם, הצטברו נתונים, גוזרים את הפילוח ומעבדים אותם. נכון? << דובר >> גל שחם: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. מתי אספתם את מה שהכנסתם ביולי 2023? << דובר >> גל שחם: << דובר >> אספנו במהלך 2024. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתי? << דובר >> קריאה: << דובר >> ינואר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש לנו שנה. << דובר >> גל שחם: << דובר >> ינואר 2024. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי גברתי? << דובר >> ורד רוקח: << דובר >> אני ורד רוקח, מנהלת שירות תכניות ומסגרות במשרד הרווחה. לצורך העניין, המנהלת של גל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נראה לי שהוא מסתדר יופי, למה את עוזרת לו? << דובר >> ורד רוקח: << דובר >> נראה לי שהוא מסתדר מצוין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז תתני לו לדבר לבד, בבקשה. << דובר >> גל שחם: << דובר >> אספנו והיו לנו כל הנתונים ביוני 2024. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה כמעט שנה. בהתחלה אמרתם ינואר. << דובר >> גל שחם: << דובר >> מינואר, זה מה שדרשנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ביולי החלטתם, בינואר הכנסתם, ומינואר זה מצרפי עד יוני כאיסוף נתונים לפילוח? << דובר >> גל שחם: << דובר >> איסוף הנתונים שהתבקש מהיחידות, מ-155 היחידות שב-120 רשויות, אלו היחידות למניעת התעללות והזנחה ואלו הנתונים שאנו אוספים ממרכזי היחידות. אנו מבקשים אותם לקראת סוף השנה, הכנסנו אותם לקראת סוף השנה ודרשנו שיעבירו אותם בינואר והעבירו במהלך החודשים עד שהיו לנו את כל הנתונים ביוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתי רשום הנתון הראשון המתועד אצלכם בעקבות אותה פנייה שלי? << דובר >> גל שחם: << דובר >> הוא בסיכום של 2023. כל הרשויות סיימו להעביר לנו הכל ביוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אדוני, אני מתנצל. אני שואל שאלות פשוטות, תשובות פשוטות, כך זה עובד כאן. לאט-לאט, אודה שלפעמים אני גם קשה הבנה. הנתון הראשון המתועד, למתי מתייחס התיעוד הראשון? הוא לא יכול להיות לפני יולי 2023 כי לא ביקשתי את זה. הוא יכול להיות החל מאז ואני שואל מתי הוא התקיים? << דובר >> גל שחם: << דובר >> אני רוצה להגיד שאני מקבל נתונים סטטיסטיים ולא נתונים פרטניים על אנשים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זאת אומרת? << דובר >> גל שחם: << דובר >> אני מקבל מספרים, לא פרטים אישיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מניח שאתם מבינים שהוועדה במהותה היא לא וועדה למחקרים סטטיסטיים אמפיריים. הסטטיסטיקות והנתונים המצרפיים שאנו דורשים הם כדי ללמוד משהו. אם אתה יודע להגיד לי רק שיש אחוז מסוים, אבל לא להגיד לי מה עשיתם איתו, לאן הוא התקדם, מאיפה הוא הגיע, האם זה מגיע מאזור מסוים בארץ, תגידו לי ממתי התחלתם לאסוף אותם? אני פניתי ביולי, אתם אמרתם "עוד אין לנו את זה, אנחנו מתחילים" תגיד לי מתי התחלתם? כיוון שלא קיבלתי תשובה שאני מצליח להבין שמתיישבת מול השאלה שלי. אני שואל, התיעוד הראשון של מקרה התעללות והזנחה למתי מתועד? כדי להקל עליך אמרתי שזה לא יכול להיות לפני 5 ביולי. << דובר >> גל שחם: << דובר >> ברווחה יש את המטופלים עצמם והנתונים הם רק על מי פגע בהם. הנתונים הפרטניים הם ברשויות המקומיות ואני מקבל רק את סיכום הנתונים מהרשויות, את הנתונים המספריים ומינואר התחילו להעביר, זה מה שאני אומר וזה מה שאני יכול לענות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה אומר שהעברתם את הדרישה לפילוח אד הוק, לקח מספר חודשים עד שהתחילו להעביר שזה היה בינואר וזה בסדר. << דובר >> גל שחם: << דובר >> לא. אנחנו מבקשים סיכום של כל 2023 ולכן רק מינואר הם יכולים להעביר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסדר גמור. יש גם את של 2024? קיבלתם את של 2024 כבר? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עדיין אין, עוד לא סיימנו את השנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת, שמחכים עד סיום השנה ואז מקבלים פילוח? << דובר >> גל שחם: << דובר >> אין לנו מערכת ממוחשבת שאני יכול לגזור נתונים. אין לי מערכת כזו. אנשים ממלאים ידנית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם חשבתם לפעול ולפנות לאגף המחשוב שלכם ולדרוש מערכת ממוחשבת כזו? << דובר >> גל שחם: << דובר >> ביקשנו בכלל לבצע מחשוב של תיק ההתעללות והזנחה, עומדים בתור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ממי ביקשתם? << דובר >> גל שחם: << דובר >> ביקשנו מהגורמים אצלנו במשרד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוועדה מבקשת לקבל את העתק הדרישה מהגורמים הרלוונטיים ואת תשובתם אליכם. אני רוצה לבדוק מה הייתה התשובה, מה זה תעמדו בתור? כשמערכת בשנת 2024 לא יודעת לקבל פלט ממוחשב מפולח בהזנת מינימום נתונים כדי לדעת איך לגשת לזה, איך לטפל, לעקוב, להזין, לדווח, היא מערכת לא יעילה בלשון המעטה. אשמח לדעת מה הפעולות האופרטיביות שביקשתם לבצע, למי פיניתם במשרד הרווחה באגף המחשוב, מה ענו לכם, מתי פניתם, מה בדיוק ביקשתם, האם דרישתכם יכולה להתלבש בפיתוח על מערכת ממוחשבת שכבר קיימת או שמחויבת מערכת שונה כי היא לא נתמכת? בואו נתחיל ללמוד את האירוע. אז אתם יודעים רק להגיד שבשנת 2023 הנתון הוא שיש 2% בקרב הדיווחים שהם עובדים זרים. מה עשיתם עם 2%? << דובר >> גל שחם: << דובר >> אנחנו מטפלים באזרחים הוותיקים. מעבר לזה, במסגרת הוועדה ניסינו לראות איך אנחנו יכולים להציף את זה - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> משרד הרווחה אמור לדאוג לרווחתם של כלל תושבי המדינה באותה סוגיה שבה היא מטפלת. יכול להיות שיש מחלקה שמטפלת בוותיקים, מבוגרים או בלונדינים, אבל בסוף יש אגף אחד ואני מבקש לדעת. הפנייה שלי הייתה לעניין פילוח בהתעללות בחסרי ישע כי חסר ישע יכול להיות בן 3, בן 30, בן 80 או בן 120, והפנייה לא התבצעה רק כלפי המחלקה שמטפלת בגיל השלישי או בכאלה וכאלה. חסר ישע הוא חסר ישע. האם ייתכן ש-2% מדברים רק על חסר ישע מבוגר ופספסנו נתונים לגבי צעירים יותר? << דובר >> גל שחם: << דובר >> אנחנו מדברים רק על אזרחים וותיקים. זה המנהל שאני שייך אליו ואחראי על התחום הזה במנהל הזה ואלו הנתונים שאני מבקש. הנתונים הם - - - למניעת התעללות והזנחה באזרחים ותיקים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך אתם נקראים? מנהל? << דובר >> גל שחם: << דובר >> אזרחים ותיקים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מנהל? << דובר >> גל שחם: << דובר >> מנהל אזרחים ותיקים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואת ראש מנהל אזרחים ותיקים? << דובר >> ורד רוקח: << דובר >> לא. אני מנהלת שירות במנהל אזרחים ותיקים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מנהלת שירות. יש לכם מקבילים, אגף מסוים או רשות שמתכללים את כלל המנהלים שהם יודעים לדבר על חסרי ישע באשר הם ללא שום קשר לגיל? << דובר >> ורד רוקח: << דובר >> לא, אין לנו כזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתייחס לזה בדברי הסיכום, אין לי איך להתקדם אתכם. אתם יודעים מה? 2% שהגיעו מהאזרחים הוותיקים, מה עשיתם בעניינם? << דובר >> גל שחם: << דובר >> תסביר לי את השאלה. אנחנו מטפלים באזרחים הוותיקים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, כן. 2% שהגיעו מקרב האזרחים הוותיקים – אני אפשט יותר – המנהל לטיפול ברווחת האזרחים הוותיקים במשרד הרווחה שמטפל בהתעללות בחסרי ישע מקרב האזרחים הוותיקים, בעקבות פניית הוועדה מצטבר כי בעניינם יש 2% מכלל התלונות המתייחסות לעובדים זרים. מיקדתי את זה טוב? אלו הנתונים שקיבלתם. מה עשיתם עם הדיווח או מה הפעולות הנדרשות בעניין ה-2% של העובדים הזרים בחסרי הישע באזרחים הוותיקים? << דובר >> גל שחם: << דובר >> הטיפול באזרחים הוותיקים הוא שהם קיבלו את הליווי הטיפולי והתמיכתי בנושא מיצוי הזכויות. זה מה שניתן במסגרת הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גל, כמה זה 2% במספרים? << דובר >> גל שחם: << דובר >> 97 מקרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תוכל בבקשה לתת לי דוגמה אחת שיושבת אצלך לדרכי הטיפול שלכם באחד מ-97 המקרים? תגיד לי יש X שגר ב-Y, זו הייתה התלונה וזו הייתה הפעולה שביצענו. << דובר >> גל שחם: << דובר >> אגיד ואסביר שהשירות ניתן על ידי הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל אתם משרד הרווחה. << דובר >> גל שחם: << דובר >> אנחנו נותנים את ההנחיות. אנחנו לא נכנסים לרזולוציות של כל מקרה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם נותנים את ההנחיות? << דובר >> גל שחם: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם גם מפקחים אחר הביצוע וקיום ההנחיות? << דובר >> גל שחם: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתוך הפיקוח שלך, תן לי בבקשה דוגמה אחת מתוך 97 מקרים מתועדים על התעללות של עובדים זרים כלפי חסרי ישע בגיל השלישי. אני 20 דקות סביב אותה השאלה. שאלה פשוטה למשרד הרווחה, תענה לי תשובה. למה אתה מסתבך עם זה? ירדתי לכל רזולוציה שביקשת. תן לי דוגמה לטיפול במקרה אחד מתוך 97 המקרים. אחד. << דובר >> גל שחם: << דובר >> ממה שאני מכיר את המקרה, הייתה פגיעה על ידי עובדת זרה. ליווי מישהי בנושא הגנה להגשת תלונה במשטרה, למסגרת של בית אבות ולהגן עליה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא הבנתי. להגן על המטופל? על חסר הישע? להגן עליו מפני העובד הזר לוקחים אותו לבית אבות? מה זה מעצר הגנתי? << דובר >> גל שחם: << דובר >> לא מעצר הגנתי. לא הייתה אפשרות לתת שירות בבית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << דובר >> גל שחם: << דובר >> לא הייתה אפשרות לתת שם שירות בבית, לא נתנו מענה. << דובר >> שמחה בניטה: << דובר >> אין פתרון, אין עובד זר מידי. << דובר >> גל שחם: << דובר >> אני אומר שעל מנת לתת שירות למישהו תלוי ולא להשאיר אותו ללא מענה ועד שמתארגנים, יש תקופה שנקראת "נופשון" שהם נשארים עד תקופה של שבועיים במסגרת של בית אבות עד להתארגנות ומציאת מענה אחר על מנת שיוכלו לחזור הביתה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם במקביל לכך דיווחתם לרשות האוכלוסין על המקרה? << דובר >> גל שחם: << דובר >> אנחנו מבקשים וזה גם מה שרשמנו במודל, לשתף את רשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא מה אתם מבקשים. שאלתי האם העברתם דיווח לרשות האוכלוסין? << דובר >> גל שחם: << דובר >> אני לא יודע אם הועבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה התפקיד שלך? << דובר >> גל שחם: << דובר >> עובד סוציאלי ראשי לחוק הגנה על חוסים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה מבין מה עומד מאחורי השאלה שלי? << דובר >> גל שחם: << דובר >> אני חושב שכן. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אני חס וחלילה לא רוצה להיכנס לדבריו של אדוני, אבל אני יודעת שהחוק מחייב את העובדים הסוציאליים לדווח לרשויות החוק על מקרים שמגיעים אליהם, אז השאלה של אדוני - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כל השאלות הן בשביל להגיע לזה. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> סליחה, הרסתי את הפאנץ'. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אלה התלונות, זה מה נאסף, עם אלה פנינו, נתון אחד. אחד. לא ביקשתי הרבה. אני בתהליך הבניה כדי לאפשר לכם לתת לי בלי שאשאל. אני עולה עוד מדרגה ועוד מדרגה ונותן לכם את הקרדיט, תנו לי. << דובר >> גל שחם: << דובר >> חוץ מהעברת דיווח למשטרה, לגבי רשות האוכלוסין וההגירה לא היה משהו שמחייב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. משטרת ישראל, האם קיבלתם 97 תלונות כאלו בשנת 2023? << דובר >> פקד אוהד טופז: << דובר >> אני לא יודע להגיד לך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> המשטרה מתבקשת לבדוק ולהשיב לי. תודה. רשות האוכלוסין, האם קיבלתם 97 תלונות, עדכונים בשנת 2023? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> כפי שיאירה ציינה מוקדם יותר, יש לנו נתונים של כל הפניות שקיבלנו בשנת 2023 וגם 2024. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ניתן לפלח בבקשה? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לא כרגע. כרגע יש לנו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה. תפלחו ותגישו לי בבקשה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> בסדר גמור. רק אשיב בהמשך לדברים שאמרתי בתחילת הדיון, הטופס המקוון שלנו לדיווח הוא לכלל הציבור, לא רק מהלשכות הפרטיות וכל אחד יכול להיכנס. זה מסודר ומתועד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מבורך. כך זה צריך להיות. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> שלחתי לדקלה את הקישור על מנת שהוועדה תוכל להכיר ואנחנו נוכל לבדוק את מקור - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נגיד שכדי שאם יש שכן שרואה או צופה, המוכר בחנות. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> או כמו הדוגמה שנתתי במועדון לקשיש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני רוצה לעלות את זה כדי שייחשפו לזה עוד. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> רק נשלים בהמשך לנתונים שמסרנו בתחילת הדיון, הדיווחים האלו נבדקים אצלנו על ידי עובדים סוציאליים. במידת הצורך בודקים עם המשפחה, הלשכה הפרטית, נערכת בדיקה מסודרת לדיווחים הללו וגם לדיווחים המתקבלים מהמשטרה או ממשרד הרווחה. אם יש צורך נעשה פילוח של מקורות התלונה או מקורות המידע. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> חשוב לציין שמרבית הפניות והתלונות שמגיעות הן מבני משפחה, וכמובן העובדים הסוציאליים בלשכות הפרטיות שמחויבים באופן מידי בכל מקרה של אירוע חריג לדווח ישירות גם לעו"ס אחראי ברשות האוכלוסין וההגירה מהיחידה הסוציאלית שלנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בחנתם אולי להכניס ברקוד סרוק לאיגרת, מן QR שייתן קישור ישיר לטופס המקוון? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אפשרי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מקבלים את הרעיון שלי? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אשמח. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> זה כבר קיים בהיתרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני רוצה את זה באיגרת. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אין בעיה. פשוט מאוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> פעולה פשוטה שתשיג הישגים משמעותיים לגישתי. שאלה לביטוח הלאומי, באוגוסט 2023 מסרתם לוועדה שבביטוח הלאומי קיימת מערכת, מנגנון מחשוב חדש שפותח ויש בו איסוף נתונים בנוגע להתעללויות והזנחת הסיעודיים. זו התשובה שקיבלתי באוגוסט 2023, ועדכנתם אותי שהנתונים מוזנים מדי יום למערכת על ידי העובדים הסוציאליים וגורמי המקצוע. יש לכם נתונים להביא לי על המערכת? מה ההישג שלה? מה הנתונים המצרפיים שנאספו בה? מה עושים עם זה? האם העברתם אותם לגורמים אחרים? האם הם העבירו אותם לגורמים אחרים? << דובר >> גלי גז נוה: << דובר >> גלי גז, מנהלת תחום העובדים הסוציאליים. אחד הדברים שעשינו בוועדה ברשות גל ממשרד הרווחה הוא לייצר שפה אחידה בין כלל משרדי הממשלה, מה שאומר שבעקבות העבודה הזו מה שקיבלת היום בבוקר ולא הספקת לראות, הגדרנו מחדש את כל סוגי ההתעללות וההזנחה. עשינו עבודה כולנו ביחד באופן מקיף וזה אומר שעדיין אין לנו נתונים מהמערכת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? לא הבנתי. << דובר >> גלי גז נוה: << דובר >> כי המערכת שלנו דיברה קודם על התעללות והזנחה, אבל עשינו עבודה משותפת ועכשיו יש לנו את סוגי ההתעללות וההזנחה שאנחנו רוצים להתייחס אליהם. העניין הזה אופיין כבר אצלנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רוצה עוד מספר דקות בשביל להשיב לי תשובה רצינית יותר? << דובר >> גלי גז נוה: << דובר >> לא. זה רציני מאוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רציני? << דובר >> גלי גז נוה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באוגוסט 2023 – שנה פחות ארבעה ימים – הודעתם לי שקיימת כבר מערכת, קיימת ושמישה. יותר מזה, לא רק שמישה אלא בתדירות יומית. שכל יום העובדים הסוציאליים מזינים אותה בהתאם למה שהם נתקלים בו ורלוונטי. משמע, כל מה שנותר הוא לחלץ את הנתונים ולהשתמש בהם – לעשות בהם שימוש מושכל – לדווח, להתריע, לעדכן, לפנות למקבילים וכן הלאה. נכון? << דובר >> גלי גז נוה: << דובר >> בוודאי, זה אנחנו עושים כל הזמן. זה לא שייך. את זה אנחנו עושים כרגע באופן פרטני. כל מקרה שאנו עדים להיתמרות והזנחה מועבר למקבילים שלנו. לא מזמן עשינו יום עיון בנושא והוצאנו נוהל חדש מאז שישבנו כאן בפעם הקודמת ועשינו עבודה מקיפה מאוד ואנחנו מעבירים את זה גם לנותני השירותים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. מתוך אותו איסוף נתונים, תני לי בבקשה נתון מספרי על כמה מקרים כאלו דווחו בתוך המערכת? << דובר >> גלי גז נוה: << דובר >> אגיד שוב, אחת העבודות שעשינו ביחד כולנו, בסופו של דבר צריך לראות במערכת איך מזינים את הנתונים. אם מזינים סוגי התעללות והזנחה שזה משהו שלא עשינו עד היום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה בדיוק העניין שעליו דיברנו בדיון לפני שנה. << דובר >> גלי גז נוה: << דובר >> נכון, ויש את המסמך שהעברנו לך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם העברתם לי היום מסמך במקביל למשרד הרווחה? << דובר >> גלי גז נוה: << דובר >> זה מסמך של כל הוועדה. << דובר >> גל שחם: << דובר >> זה מסמך משותף שהכנו אותו ביחד עם מספר משרדי ממשלה. << דובר >> גלי גז נוה: << דובר >> מה שיש לנו זה נתון מאוד ראשוני שהוא לא בהתאם למה שקבענו בוועדה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואי תדברי. אני מודיע שהוועדה תקיים דיון נוסף, דיון המשך. << דובר >> היידי מוזס: << דובר >> ישר כוח על זה. היידי מוזס, לוביסטית חברתית כבר 15 שנים וחוויה כזו לא חוויתי זמן רב. הבאתי לכאן את כנרת וואלך שחוותה התעללות קשה מאוד מעובדת זרה ולדעתי צריך לעלות קצת דוגמאות כדי שהאנשים שיושבים כאן ומשרדי הממשלה יחלו להבין באיזה אירוע אנו נמצאים. מדובר כאן בחיי אדם ופיקוח נפש. זה קשוח, קשה לשמוע את התשובות האלו. זה צועק לשמיים. היא נמצאת כאן מולנו ותשמח מאוד לדבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה. << דובר >> כנרת וואלך: << דובר >> תודה. ההתעללות שלי היא התעללות אולי קצת שונה ממה שדיברו כאן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ההתעללות היא לא שלך אלא היא התעללות שאת חווית. << דובר >> כנרת וואלך: << דובר >> ההתעללות שחוויתי ועדיין. הייתה לי עובדת זרה במשך שנים רבות והיא התחילה כל פעם להיעלם, אם זה בקורונה פתאום היא ברחה לשלושה שבועות. התקשרתי לסוכנות של העובדים הזרים ותשובתם הייתה "אין מה לעשות, זה מה יש". רצתה להיות כל היום בטיק-טוק, לא לעשות כלום בבית, יש דברים שנעלמים. עשיתי לה שימוע פיטורין שהיה מלווה על ידי עורך דין ורואה חשבון, החתמתי אותה שהיא תעבוד אצלי חודש נוסף עד שאתארגן עם העובדת הבאה או מה שזה לא יהיה. לאחר יומיים כשיצאתי מהבית קיבלתי ממנה הודעה "שכחתי להודיע לך שעזבתי", שכחתי. השכחתי הזה אומר שאני, בן אדם סיעודי 188%, נשארתי לבד, אם חד הורית לשלושה ילדים. אין עזרה. היא עזבה עם הטלפון והמספר שאני נתתי לה וחסמה אותי. בשימוע הפיטורין אמרתי לה "בואי נדבר על הכסף ונשלם לך מה שמגיע", היא אמרה לי "לא, יש עוד הרבה זמן, יש עוד חודש, הכל בסדר. נדבר על זה אחר כך". ברחה, נעלמה. אמרתי שעד הסוף אני משלמת לה את הטלפון, את כל הביטוחים, הכל כדי שאני אהיה בסדר ושאוכל לתקשר איתה. זה היה בסוף מאי. היא הייתה אמורה לעבוד אצלי עד סוף יוני וב-15 ביוני קיבלתי מכתב התרעה מעורך דין – קו לעובד – התרעה לפני נקיטת הליכים, דורשים ממני לשלם 80 אלף שקלים. פניתי לעורך הדין ואמרתי לו שאני רוצה להיפגש, שנסגור את הכל. אני לא מנסה להתחמק מכלום. שום תשובה. שאלת קודם את האנשים מההסתדרות אם יש להם קשר מסוים. לאחר חודש קיבלתי טלפון מההסתדרות, העובדת הזרה פנתה אליהם והם רוצים לייצג אותה כנגדי עם בדיוק אותו סיפור של 80 אלף שקלים. אמרתי להם "בואו ניפגש", העברתי להם את כל החומר ורציתי לסגור את כל הסיפור. שום דבר. לאחר שבועיים קיבלתי טלפון "היא החליטה ללכת עם עורך דין פרטי ולתבוע אותך". היא תבעה אותי. הגענו לבית המשפט, ישבנו בדיון, היא אמרה שלא רציתי לשלם לה. הבאתי לשופטת את כל ההוכחות מסודרות כי הקלטתי את כל השיחות איתה והכל, והשופטת אומרת לה "את שקרנית. את משקרת, אני יודעת שהיא רצתה לשלם". כביכול הכל מתנהל בסדר, על כל דבר שהיא אומרת אנחנו מראים את ההוכחה ההפוכה. לקראת סוף הדיון השופטת אמרה "בואו תצאו לפשרה, אני אומרת תסגרו על 30 אלף שקלים, נראה". יצאנו ואמרנו שאנחנו מוכנים ללכת לפשרה ועורך הדין שלה אמר שבשום פנים ואופן לא. השופטת קבעה דיון הוכחות. בינתיים השנים עוברות, הזמן עובד ואני מזכירה כל הזמן שאני רציתי לשלם. לפני מספר חודשים התבצע דיון ההוכחות, בדיון ההוכחות השופטת שוב אמרה לה "את משקרת, לא מגיע לך כלום" ולעורך הדין שלה היא אמרה "תקשיב, אני מציע לך לסגור פשרה, אבל אם לא תגיע לפשרה בבית המשפט, יש סיכוי שתקבל הרבה פחות, אם בכלל". נגמר הדיון, קיבלתי פסק דין לא מזמן שאני צריכה לשלם לה מעל 80 אלף שקלים פלוס הצמדה וריבית על שלוש ומשהו שנים וכתוב שם "למרות שרצית לשלם לה והיא לא אפשרה". הכסף שהיה לי כדי לשלם לה הלך לעורך הדין. אין לי כסף, אני חד הורית לשלושה ילדים. בסך הכל לקחתי עובדת שתעזור לי והיום אני במצב שאם אני לא משלמת לה, אכלתי אותה. זו התעללות, זה קו לעובד, זו מערכת המשפט. מערכת המשפט שיושבת בה שופטת שאומרת שלא מגיע לה כלום ומוציאה פסק דין הזוי לחלוטין שלא קשור לשום דבר, ומה יש לי לעשות? אני שלוש ומשהו אחרי ואני לא יכולה להכניס עובדת זרה הביתה כי אני בטראומה ומי שמטפל בי הוא בן הזוג שלי והילדים שלי. זה לא הגיוני המקום של הפחד הזה של להיפגע על ידי בן אדם שיושב אצלך בבית ועושה מה שהוא רוצה ואתה לא יכול להעיר לו ולעשות שום דבר. גם לאחר שהיא עזבה פניתי לרשות האוכלוסין והם אמרו לי שהיא רשומה כמישהי שנטשה, היא מעל 20 שנים בארץ ומעל שלוש שנים לא חוקית כאן. אומרים לי לפנות למשטרת ההגירה, אני פונה ומפנים אותי למשלט ההגירה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מתנצל, עד עכשיו לא הפרעתי, איך מתיישבת העובדה שהיא מעל 20 שנים בארץ, אבל רק שלוש שנים לא חוקית? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> ככל שהיא הייתה מועסקת - - - << אורח >> כנרת וואלך: << אורח >> היא עברה וועדה הומניטרית. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> בדיוק. זה מאושר במסגרת וועדה או אישור גורף כזה או אחר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה שנים היא הייתה אצלך? << דובר >> כנרת וואלך: << דובר >> הייתה אצלי משהו כמו שבע שנים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת, שהיא הייתה אצלה לאחר שהיא הייתה יותר מ-13 שנים בארץ. << דובר >> כנרת וואלך: << דובר >> נכון. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> נכון. זה מתייחס לחקיקות שנעשו טרום - - חקיקה 20. << דובר >> ירון: << דובר >> היא לא חוקית מדווחת. << דובר >> כנרת וואלך: << דובר >> היא מדווחת. << דובר >> ירון: << דובר >> כולל לרשות האוכלוסין. << דובר >> כנרת וואלך: << דובר >> יש כתובת ויש הכל. אמרנו היכן היא נמצאת. היא מעלה דברים, כל הזמן מעלה לפייסבוק תמונות שלה עם הזקנים הסניליים שהיא עובדת איתם ומראה תמונות שלהם, היא כל היום בטיק טוק ואין מה לעשות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הואיל ומדובר כאן על עניין שהגיע לפתחו של בית משפט ובית המשפט אמר את דברו, ומכיוון שלא עומדות בפניי כלל העדויות והמקרים ואני גם לא בכיסא שיפוטי, אז אני אומר שלכאורה ועל פניו אכן את מדברת על דבר מזעזע, מרסק, מטלטל. << דובר >> כנרת וואלך: << דובר >> שהרבה נכים - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל אין לי איך להתייחס אליו, לצערי הוא לא חוסה בהגדרה של התעללות. << דובר >> כנרת וואלך: << דובר >> נטישה היא התעללות. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אדוני, הייתה נטישה ואני לא מבינה איך הרשות נתנה ויזה הומניטרית לעובדת שנטשה מטופל בתוך תקופת הודעה מוקדמת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הויזה ההומניטרית מתייחסת לתקופה שקדמה לנטישה. השאלה צריכה להיות מועברת היא לא למנהל עובדים זרים אלא למנהל האכיפה ברשות האוכלוסין. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> איך היא עדיין בארץ? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אנחנו לא יודעים אם היא עדיין בארץ כי אנחנו לא מכירים את הפרטים. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> היא בארץ. << דובר >>ירון: << דובר >> היא בארץ, ועוד איך בארץ, עושה מה שהיא רוצה. << דובר >> היידי מוזס: << דובר >> קודם כל שלא תהיה בארץ. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חשוב שתביני, אם היא תהיה בארץ או לא זה לא מה שישנה את פסיקת בית המשפט. נכון? << דובר >> כנרת וואלך: << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה עניין אחד. << דובר >> שמחה בניטה: << דובר >> אבל היא עובדת. << דובר >> ירון: << דובר >> כרגע היא עובדת כרגיל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> במקביל לזה, אני יכול להבין את הדחף שלך כי הוא אנושי מאוד. אני אשמח לדעת למי דיווחת על מקום המצאה? << דובר >> ירון: << דובר >> למשטרה, אבל במשטרה סוגרים לה כל תיק. כל שוטר שנכנס לתיק של כנרת במשטרה רשום לו לסגור לה את התלונה תוך שלוש שניות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה אומר דבר שאתה יודע שהוא דבר - - - << דובר >> ירון: << דובר >> אני אומר דבר שהוא מוסמך ומוקלט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תביא לי אותו. << דובר >> כנרת וואלך: << דובר >> נביא לך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה. אני מודיע לכם שאני מבקש לקבל את התיעוד שמגובה בהקלטות לכך שיש החלטה במשטרה שכל תלונה שמוגשת בגין אותה עובדת לא חוקית, יש הוראה תוך כמה שניות לסגור אותה. << דובר >> ירון: << דובר >> זה לא קשור רק לעובדת הלא חוקית אלא לכל תלונה שכנרת מגישה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מצטער. << דובר >> ירון: << דובר >> כולם שווים במדינה, אבל כנראה שלא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הכתפיים שלי לא מספיק רחבות. << דובר >> היידי מוזס: << דובר >> בואו נעביר את הנתונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> במקביל אשמח לבדוק גם עם מנהל האכיפה מה הוא עושה עם הנתונים האלו. אבטיח לכם דבר אחד, אם אכן היא לא חוקית ויודעים היכן היא נמצאת, אני מתחייב בפניכם שאני באופן אישי מתלווה לצוות האכיפה במנהל האכיפה ואלווה אותה אחר כבוד לצאת מהארץ. מתחייב בפניכם. << דובר >> היידי מוזס: << דובר >> אתה כל כך מחמם את הלב. << דובר >> כנרת וואלך: << דובר >> דבר נוסף. כל הנושא של עובדים זרים שנוטשים, עוזבים, לא משנה איך נקרא לזה, שישר הולכים לתבוע וקו לעובד מלהיט אותם והם עושים מה שהם רוצים, ולנו אין זכויות, אין לנו הגנה, לא יכול להיות דבר כזה. לא ייתכן שיש להם רק זכויות ולנו יש רק חובות. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אם בתחילת התהליך היא הייתה מפקידה במזכירות בית המשפט את מה שכביכול אמור להגיע לעובדת - - - << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> לא, זה לא נכון יריב. מה שצריך לעשות ולצערי – אני לא רוצה להגיד את זה – אמרת שהיית מלווה על ידי עורך דין, נכון? ייעוץ משפטי שאני נותנת למשפחות שמגיעות אליי שהוגשו תביעות כנגדן, זה "קודם כל, בואו נבדוק מה אתם חייבים, תשלמו. על השאר נתווכח". << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> היא לא רצתה לקבל כסף. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> זה לא משנה. היא מיוצגת על ידי עורך דין, "מה מספר חשבון הנאמנות שלך? בבקשה, אני מעבירה לך עכשיו את הכסף" גם אם העובדת לא מעוניינת לקבל, אין דבר כזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סכום שאינו שנוי במחלוקת. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> מה שאינו שנוי במחלוקת משולם מידית. זו גם הדרך היחידה שבה אני מייצגת לקוחות, מה שלא שנוי במחלוקת ישולם מידית וזה בדיוק על מנת למנוע את הנקודה שאליה הגעת לצערי הרב. מה ששנוי במחלוקת, נתווכח עד זוב דם ולצערי זה מה שקרה. אני מניחה שפסק הדין התקבל לפני יותר מ-30 יום? << דובר >> כנרת וואלך: << דובר >> פחות, עוד כמה ימים. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> עוד כמה ימים יהיו 30 יום? דברי איתי ונראה איך אני יכולה לעזור לך להגיש על זה ערעור. << דובר >> היידי מוזס: << דובר >> רוצים לעזור לך. ישר כוח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נקווה שמעז יצא מתוק בעזרת השם. אנחנו חייבים לנעול את הדיון ולפתוח את הדיון הבא. הוועדה מבקשת עדכון על התקדמות כתיבת הנוהל של משטרת ישראל ורשות האוכלוסין יחד עם יתר הגורמים הרלוונטיים, עד שבועיים מהיום. הוועדה מבקשת מכל מי שהציג תלונה שלא טופלה בדיון, להעביר את התלונות לנציג משטרת ישראל. הוועדה חוזרת על בקשתה לרשות האוכלוסין, להכין איגרת שתועבר לכל המטופלים הסיעודיים ומשפחותיהם שתחולק כשהמטופל מגיע ללשכה הפרטית וחותם על העסקת עובד זר, ומבקשת מרשות האוכלוסין למצוא דרך שהאיגרת תגיע גם למי שכבר סיים את הליך הגשת הבקשה על מנת שהנוהל יהיה שווה בפני כל הזכאים, ולהכניס ברקוד ופירוט כיצד ניתן לזהות מקרה הזנחה והתעללות ולהעביר לוועדה תוך שבועיים את האיגרת כשהיא מוכנה למשלוח. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לכנס מידית את הגורמים הרלוונטיים על מנת לבחון שינוי ועדכון של נוהל זיהוי פגיעה והתעללות בחסרי ישע ולהעביר את הנוהל הסופי לוועדה עד ולא יאוחר מיום 1 בספטמבר 2024. הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה את פנייתם לדרישה למערכת ממוחשבת לנתונים על התעללות והזנחה בפילוח של עובדים זרים ולעדכן את הוועדה על טיפולם ביצירת מערכת ממוחשבת כזו בהקדם. הוועדה מבקשת בבקשה ו/או בבקשות שהועברו, לציין את כל הנתונים כלפי בעלי מקצוע מועדים ודרישות להתאמת התוכנה, והאם נבחנה אפשרות להתאים את התוכנה לזו הקיימת כך שההוצאות יהיו מופחתות והעבודה תהיה מהירה יותר. הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל ומרשות האוכלוסין לבדוק האם קיבלו 97 פניות ממשרד הרווחה על התעללות על ידי עובדים זרים בשנת המס 2023, ומה נעשה עם דיווחים אלו. הוועדה תקיים דיון נוסף בהקדם ומצפה מהמשרדים הרלוונטיים להתכנס מידית ולהכין נוהל משותף שבו כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, רשות האוכלוסין והמשטרה ידווחו אחד לשני על כל מקרה התעללות ותיאום לטיפול של כל אחד מהם וגם להשלים את הליך המספר המזהה האחיד שיופץ לכלל הגורמים הרלוונטיים. בדיון הבא אצפה שהנוהל ופרטיו יוצגו בוועדה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>