פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 10 ועדת הכספים 06/01/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 544 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ו' בטבת התשפ"ה (06 בינואר 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקציב הרשות לניירות ערך לשנת 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק יצחק פינדרוס נאור שירי מוזמנים: יוסף זינגר – יו"ר הרשות, רשות לניירות ערך עודד שפירר – מנכ"ל, רשות לניירות ערך רן ריפולד – חשב, רשות לניירות ערך חנוך הגר – יועץ בכיר ליו"ר הרשות, רשות לניירות ערך ייעוץ משפטי: צביה בן דוד מוסקוביץ מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקציב הרשות לניירות ערך לשנת 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אני מתנצל, מנהל הרשות לניירות ערך, על התהליך שקורה לאחרונה. לא הכול תלוי בנו. אני נוהג בוועדה לתת למשפחות החטופים – אני לא מגביל. לכן פעמים זה לוקח הרבה זמן. אני גם לא מבין את הדיון שהתנהל על מבקר המדינה. אני מביא את הפרוטוקול שהיינו באופוזיציה. הצבענו פה אחד. הנושא של מבקר המדינה הוא נושא של האופוזיציה אבל כנראה שאנחנו נמצאים בעידן אחר ובדור אחר. על סדר-היום: הצעת תקציב הרשות לניירות ערך לשנת 2025. מקדם אותך בברכה מנהל הרשות לניירות ערך שעושה עבודה מצוינת. אבל זה לא פראזה, מה שאנחנו אומרים לכל אחד. אני אומר באמת. כך מרגיש וחושב שזה נכון. בבקשה תציג את הצעת התקציב, מר זינגר, בבקשה. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לוועדה. אשתדל לקצר. אומר כמה מילים על מה שקרה בשוק ההון, מה אירע בו ב-24'. קצת מספרים. יש היום 534 חברות בבורסה. שווי שוק של 1.14 טריליון שקל. יש אג"ח קונצרני בשווי של כמעט חצי טריליון שקל – אגב אנחנו אחד משוקי האג"ח הכי מפותחים בעולם במספרים מוחלטים. יש אג"ח מדינה בשווי של 735 מיליארד שקל בערך. סך הכול שווי של המכשירים שנסחרים בבורסה 2.3 טריליון שקל. הבורסה השנה עשתה תשואות של קרוב ל-30% טוב יותר מרוב הבורסות בעולם, טוב יותר מכל המדדים בעולם, ותזכרו שהיינו בשנת 24', שנה שלכל אורכה הייתה מלחמה והבורסה עשתה תשואות שהן פשוט נס ופלא. גויסו השנה בשוק המניות 8.2 מיליארד שקל. בשוק איגרות החוב 93 מיליארד שקל, והאג"ח הממשלתי – 186 מיליארד שקל - כמעט 200 מיליארד שקל. הגיוסים האלה וההתנהלות של שוק ההון מעידים באופן רחב יותר איך נראה שוק ההון. בסוף השוק השנה, היינו בשנת במלחמה – אם אנו שואלים עצמנו מה היינו מצפים משוק הון שיעשה בשנת מלחמה, היינו אומרים שלושה דברים: ראשית, שיתפקד, שלא יעצור. השוק תפקד יום-יום, לא עצר ליום אחד כולל לא בהתקפה האיראנית. הדבר השני שהיינו רוצים, שלא יהיו קריסות או נפילות, שלא תהיה מתקפת סייבר יוצאת דופן. גם זה, לא קרתה לנו בשוק ההון שום נפילה או קריסה או זעזוע יוצא דופן. הפעם השלישית – עד פה סור מרע. בצד העשה טוב – היינו רוצים שיספק את צורכי המשק, ושוק ההון השנה הצליח בשנה מאוד מאתגרת לספק את צורכי המשק בצורה מלאה – גם את הגיוס הממשלתי. הייתה לנו דאגה שאם יהיה גיוס ממשלתי מאוד משמעותי של כמעט 200 מיליארד שקל יש תופעה בכלכלה שזה דוחק החוצה גיוס של אג"ח קונצרני או של מניות וזה לא קרה. ראינו גם גיוס ממשלתי, גם גיוס קונצרני מצוין ולא רק זה – על כל זה השוק עשה גם תשואות מאוד יפות, הרבה מעבר, שהיינו מצפים שרק יספק את הצרכים – גם עשה תשואות מאוד יפות. חשוב לומר זאת וזה מעיד באופן מאוד עמוק על החוסן של הכלכלה הישראלית ועל שוק ההון הישראלי. זה כהקדמה. כרשות השנה עבדנו כמה מישורים. במישור של פיקוח ולשמור על תפקוד השוק ויציבותו ולשמור שלא יהיו בו זעזועים וזו עבודתנו השוטפת אך עסקנו גם בפיתוח שוק. לא אדבר על כל הדברים - אציג שניים או שלושה דברים. הנושא הראשון, שהגיע לוועדת כספים, אני חושב שהיה חלק מאוד חשוב בעניין הזה – נושא הקרנות הכספיות. אנו מדברים הרבה שנים על תחרות במערכת הבנקאית, תחרות בפיקדונות הבנקאיים והקרנות הכספיות הן אולי אחד המכשירים שעשו את העבודה הכי טובה והניבו הצלחה הכי משמעותית ביכולת להתחרות במערכת הבנקאית. אתן מספרים - לפני 3, 4 שנים היו בשוק הזה כ-40 מיליארד שקל. השנה עברנו השנה 150 מיליארד שקל בקרנות הכספיות. זה צמיחה של פי ארבעה בשנים מועטות. הקרנות הכספיות הן תחליף לפיקדונות. הרעיון של קרנות כספיות אומר: במקום שתשים את הכסף בפיקדון בבנק יש לך חלופה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי יכול לעשות את זה? כל אחד? לייצר קרן כספית. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> קרן כספית המבנה שלה הוא קרן נאמנות. מייצרים את זה בתי השקעות שהם בעלי רשיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל אחד יכול לחסוך שם היום? << דובר_המשך >> יוסף זינגר: << דובר_המשך >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אני מסתכל על חיסכון לכל ילד ששבוע שעבר ב-1.1 נכנס לתוקף שאפשר להפסיק את הפיקדון בבנק ולהעביר אותו לקופות גמל בסיכון מוגבר, מתי אוכל להעביר, במקום קופת גמל אתה אומר שאוכל לעשות זאת בקרנות? שאוכל להעביר את זה לקרנות. אני רוצה לדעת שכל קופת גמל – במקום לחסוך בקופת שמל, יכול להעביר לקרן כספית. << דובר_המשך >> יוסף זינגר: << דובר_המשך >> זה לא בדיוק אותו מכשיר. קופת גמל להשקעה זה מכשיר השקעה לטווח ארוך, בסיכון גבוה, בינוני. קרן כספית זה יותר מיועד למשהו קצר מועד בדרך כלל. זה אחד הדברים שנעשו בוועדה. עד היום הקרנות הכספיות היו יומיות – פיקדון יומי, ומטבע הדברים מאורך התקופה שבה אתה סוגר את הכסף, נגזר הריבית שאתה יכול לייצר. התיקון שהושלם בוועדה ביולי, אם איני טועה, קבע כמה דברים. ראשית, אפשר לקרנות כספיות לא רק להיות קרנות כספיות אלא מועדים קבועים כלומר דברים שיכולים להיסגר לחודש, לשבוע, לחצי שנה וממילא תוכל לקבל ריבית גבוהה יותר אם תסגור את הכסף ליותר זמן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה הפערים? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> היום הפערים משמעותיים. אם אני זוכר נכון את המספרים, הממוצע בערך 2%, הפערים בין מה שאתה מקבל. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> יש רק יתרון המס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם זה אמור להחליף את קופות הגמל? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> בעצם התיקון הזה יאפשר להרחיב את התחרות לא רק לפיקדון יומי אלא גם לפיקדונות שהם לתקופות יותר ממושכות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפשר להתעכב על זה? האם זה אמור להחליף את קופות הגמל? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם זה אמור להחליף משהו לטווח יותר ארוך, של שנים ולא של ימים וחודשים? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> לא. זה אמור להיות חלופה נוספת לפיקדון בבנק. אם עד היום- - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> המלחמה על הפיקדון בבנק זה לא על היומי או השבועי שקיבלתי עליו 2%. אני לא מזלזל ב-2%. המלחמה זה על הפיקדונות ארוכי הטווח. האם יש לכם גם לזה? << דובר_המשך >> עודד שפירר: << דובר_המשך >> כן. אדבר על זה. החלוקה נכונה – יש הפיקדונות לעכשיו, לטווח קצר. גם עליהם אנו רוצים שתהיה תחרות, שהכסף לא ישכב בעו"ש. יש הצד השני - פיקדונות יותר ארוכים. הם השקעות לטווח בינוני וארוך . גם שם אנו חושבים שיש הרבה מה לעשות. זה נמצא בכמה מקומות – יש ועדה ממשליתת שיושבת שאנו מקווה שתפרסם המלצות בזמן הקרוב ואני מקווה שיצעד צעד משמעותי קדימה בעולם הזה, אבל כיוון שזה בעבודה פנים ממשלתית אני מעדיף לא להרחיב אך יש הצעת החוק שנמצאת פה בוועדה, עברה פה קריאה ראשונה בדיון פתיחה וממתינה להמשך דיון. יש בה כמה רכיבים מאוד משמעותיים לקידום ההשקעות לטווח ארוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הערת ביניים שאני אומר בכל מקום, גם כאן: משרד האוצר מתנהג עם ועדת הכספים מאוד לא בהגינות. יש החוק של הרשות. אני לא יכול להגיע לזה כי אנחנו ביום חמישי מאשרים 40 או 45 העברות כספיות שמשרד האוצר מביא, מסיימים את זה ואחרי זה, כשהשנה האזרחית מסתיימת הם מביאים עוד 40 העברות. הם מתנהגים כלפי ועדת הכספים כאילו יש פה מכונת ירייה שמעבירה העברות כספיות ואז אנחנו לא יכולים לעשות חוקים שאנחנו נדרשים לעשות. << דובר_המשך >> עודד שפירר: << דובר_המשך >> אני מבקש שכמו שיש לנו תקציב עצמאי שיהיה לנו מסלול חקיקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש דברים שאני לא יכול להספיק, גם שאני רוצה. התנהגות לא הגונה. לא היה כך בשנים עברו. היה שבסוף השנה מביאים עוד כמה. הוא מבקש. חוק שאושר פה בקריאה ראשונה אומר טובת העניין וצודק, להביא את זה לקריאה שנייה ושלישית. התעכבנו עם כל החקיקה הזאת. יש לנו מסכת שלמה של חקיקה שהתעכבה בגלל ההתנהגות הזו. לא מתנהגים כך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בין שותפים. אבל הפקידים לא שותפים אתנו. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> אני מסכים, שהנושא של החסכונות לטווח בינוני וארוך וההנגשה של הציבור ליכולת שלהם להשקיע בצורה טובה ופשוטה היא כלי הכרחי שאנו עובדים עליו וחושבים עליו כל הזמן, גם בהצעת החוק הזו וגם בדברים אחרים. בסופו של דבר מדברים הרבה על הכסף שנמצא במערכת הבנקאית. אבל גם פה, חוץ מזה שצריך לייצר חלופות, חוץ מלומר מה לא טוב, אנחנו צריכים לייצר חלופות, ובשביל לייצר חלופות לציבור הרחב אנחנו צריכים לאפשר לציבור שיש לו יכולת פשוטה ונגישה וקלה להשקיע את כספו. אי אפשר לדרוש מאדם ממוצע לעשות חודש קורס כדי לדעת איך להשקיע את הכסף שיש לו. זה התפקיד שלנו כרגולטורים לאפשר ולייצר עולם פשוט שמאפשר לאדם הפשוט להשקיע בצורה קלה ופשוטה. הצעת החוק הזו היא חלק מהתהליך הזה. במובן מסוים היא עוזרת לו אך יש עוד מהלכים שאנו צריכים לעשות. זה הנושא של הקרנות הכספיות. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> אפשר בנושא הקרנות הכספיות, ברשות היושב-ראש - ההיקף הוא עצום. אנו עדים בשבועיים האחרונים על הקפצה מטורפת של דמי הניהול בקרנות הכספיות. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אנו יושבים על זה והכנו בדיקה על זה. המספרים שאנו מכירים קצת שונים. דמי הניהול נקבעים פעם בשנה. לפי הנתונים שיש לנו ועשינו על זה בדיקה בימים האחרונים, בסוף 24' ממוצע דמי הניהול היה על 0.67. תכף אומר הכספיות ספציפית. הממוצע עלה ל-0.68. זו עלייה מאוד מינורית. אני יודע שהיו היום בעיתון מספרים אחרים. לא יודע מה המשמעות של המספרים ששם. על קרנות כספיות הממוצע עלה מ-0.17 ל-0.19. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע שתבדוק את זה. כי התפרסם אחרת. << דובר_המשך >> יוסף זינגר: << דובר_המשך >> מסכים. זה בהחלט נושא שעל שולחננו ואנו מסתכלים עליו מאוד מקרוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה תוכל לומר על התקציב? אנו נדרשים לאשר תקציב. << דובר_המשך >> יוסף זינגר: << דובר_המשך >> התקציב השנה עולה בסביבות 5%, מבקשים לאשרו, מ-219,220 ל-229,965. זה מורכב בעיקר מכ-3.5% מדד ועוד אחוז של המע"מ ועוד קצת עליות קטנות מעבר לזה. השנה צפויה לנו הרחבת פעילות מאוד משמעותית בכל עולם שירותי התשלום. זה תחום חדש שנכנס תחת אחריותנו. שנה שעברה עסקנו ברשיון של חברות שירותי התשלום והשנה נעסוק ברשיון עצמם, כלומר לא בהסדרה הרגולטורית. יש עשרות רבות של חברות שמגיעות לכאן. חלקן שחקניות בין לאומיות גדולות. גם זה בשורה גדולה בתקווה למפץ של ממש בתחרות במערכת הבנקאית. יהיה לנו הרבה מאוד תשומות ועבודה בתחום הזה. יש לנו עוד הצעת חוק שטרם הגיעה לוועדה, מקווים שתבוא בהמשך השנה – חקיקת הברוקר דילר. גם שם – אם נצליח להביא אותה השנה, יהיו לנו עוד עליות ותשומות. אבל ניסינו – הרחבת הפעילות הזאת לא להגדיל את התקציב מעבר לעליות של מדד ומע"מ. זה עיקר התקציב. אפשר לראות במספרים. ברוב הדברים אין שינויים של ממש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אתה כבר פה, דיברנו על העניין, דיברתי גם עם שר האוצר שרוצים להעביר את פעילות הבורסה ליום שישי. המשמעות של העניין, יכולה להיות תקלה עם חברי בורסה או כאלה שעוסקים בבורסה שהם שומרי שבת. ביום שישי קצר זה יכול להגיע למצב שיקשה עליהם מאוד הפעילות בבורסה. דיברתי איתך על זה כמה פעמים וגם עם שר האוצר. מה יש לך לומר בעניין? << דובר_המשך >> יוסף זינגר: << דובר_המשך >> העניין הזה משקית מאוד חשוב, אבל כמובן יותר משישראל שמרו על השבת - השבת שמרה על ישראל. תנאי למהלך כזה, שלא תהיה פגיעה או חשש חילול שבת. לכן המהלך המתוכנן מדבר על זה שהבורסה תיסגר בשעה 14:00 ביום שישי, בימים הכי קצרים, שעתיים וקצת לפני כניסת שבת בירושלים. לא תהיה פעילות לאחר מכן, כלומר כל פעילות שבדרך כלל בימים ראשון עד חמישי מתנהלת אחר שעות המסחר – ביום שישי לא תהיה פעילות כזאת וכל הפעילות הזאת תעבור ליום ראשון או שני אך לא תהיה פעילות מורכבת מסחר אחרי 14:00. ב-14:00 כלומר יותר משעתיים לפני כניסת השבת זורקים את העטים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם אפשר לבדוק שהפעילות תהיה מ-9 עד 13:00? ביום שישי קצר יש אנשים שצריכים להגיע הביתה – זה יפגע בחברים בבורסה. זה יפגע באנשים שהם שומרי שבת. תבדוק את זה. אני שמח שאתם לוקחים את הנושא הזה בחשבון. אם אפשר לבדוק את זה. << דובר_המשך >> יוסף זינגר: << דובר_המשך >> לא לוקחים את זה בחשבון - זה תנאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מישהו רוצה להוסיף? שאלות. ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פעם שעברה פרגנו לך שהורדת בשכר. הפעם עלית. אבל זה צמוד למדד, לא ניגע בזה. יש מספר נקודות. בחינוך לציבור רואה עלייה גדולה, מ-500,000 ל-750. מה נעשה? זה בעניין החינוך להשתמש באשראי ולא במזומנים. פעם שעברה ציינת את המגזר החרדי והחברה הערבית. מה ראיתם ולמה אתם רואים לנכון להוסיף תקציב לזה? לגבי מה קורה עם ההשקעות – האם חזרו? במלחמה היו תנודות, אני מאמין. האם חזרו משקיעים? וגם לגבי הנפקות תאגידים, היה כ-12 חברות אג"ח חדשות בשנת 23' – מה קורה ב-24'? היו שלוש הנפקות חדשות בשנת 23'. מה קורה גם הפעם עם המשקיעים החדשים? זה בגדול השאלות שלי. גם לגבי מצבת העובדים. כמה באחוזים יש לכם מהחברה הערבית, עולים, אתיופים, מוגבלויות וחרדים? להבין גם אצלכם כמו ששאלנו לפני זה אצל מבקר המדינה, נשמח לדעת גם אצלכם. << דובר_המשך >> יוסף זינגר: << דובר_המשך >> אענה על חלק, וחלק ימשיך עודד. היו השנה 8 הנפקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בנוסף ל-3? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> כן, 8 חברות. אנו מקווים ומצפים ששנת 25' תיפתח בתנופה גדולה. אנו רואים חזרת פעילות, רואים גם התחלת חזרת משקיעים זרים. רואים בחודשים האחרונים עליות מאוד משמעותיות. לגבי התקציב, אתן לעודד להשיב, וכוח אדם. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> אתחיל בנושא התקציב. מזכיר לוועדה שרשות ניירות ערך היא גוף מתוקצב אך לא נתמך. אנו לא מקבלים כסף מאוצר המדינה וכל ההכנסות שלנו זה כמו משק סגור, זה הכנסות מאגרות שציבור המפוקחים משלם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היה גם משהו שהורדתם באגרות. << דובר_המשך >> עודד שפירר: << דובר_המשך >> בתוכנית רב שנתית, אז השנה הזו יש 15% הפחתה באגרות. לגבי כוח אדם, מבחינת כמות התקנים, ב-24' אנו עומדים על 244 עובדים. ב-25' הבקשה שלנו לאישור תקציב הוא ל-246 עובדים. אנו מבקשים עוד שני עובדים לטובת המשך הפעילות שלנו בנושא פיקוח על שירותי תשלום. באשר לגיוון האוכלוסייה, ברשות 51% נשים, 49% גברים. חרדים – ינון, תעזור לי עם ההגדרה מיהו חרדי. להערכתי יש כ-15 עובדים שהם חרדים. ערבים כולל קליטת עובדת נוספת בתקופה הקרובה – 6. אתיופים – אנחנו מתחת לממוצע. עושים מאמצים אדירים בנושא של אוכלוסיית האתיופים ולא מצליחים בקליטה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא מצליחים? כי רואים אותם למשל במשרד מבקר המדינה, רואים אותם בנציבות שירות המדינה וגם במשרדים. << דובר_המשך >> עודד שפירר: << דובר_המשך >> אנו עושים מכרזי ייעודים, עובדים עם כל העמותות. לא אוהבים לעסוק בתחום שלנו. תחום מאוד ייחודי ונישתי. לא מצליחים עם הגיוסים, מאוד משתדלים. אנשים עם מוגבלויות – אנו קצת מתחת – לדעתי נמצאים בהצלחה בינונית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך לעשות יותר מאמץ. למשל כשאתה מבקש שני תקנים נוספים, אולי הם צריכים להיות- - << דובר_המשך >> עודד שפירר: << דובר_המשך >> תראה את זה במכרזים שלנו, מכרזים עם מוגבלויות. מסכים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי חינוך לציבור? << דובר_המשך >> עודד שפירר: << דובר_המשך >> העלינו מ-500 ל-750. כשהגענו לפה זה היה השבוע הראשון של מי שאחראית על הנושא של חינוך פיננסי פה אצלנו. בינתיים בנינו תוכנית לחיזוק נושא חינוך הציבור. העלינו פודקאסט עם חמישה פרקים, שמחנך את הציבור, מסביר לציבור איך כדאי להיזהר מהשקעות לא מפוקחות, מה כדאי לעשות עם הכסף שלו, באילו גופים כדאי להשקיע וכו'. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פודקאסט פחות פונה לציבור החרדי. אם תלך למשל לעיתונות הכתובה, או לעשות להם ערבים בריכוזים שלהם תהיה יותר יעיל מאשר פודקאסט כי ממשיכים לרמות שם, לוקחים את הטרף קל הזה ואני מאמין שגם זה בחברה הערבית. << דובר_המשך >> עודד שפירר: << דובר_המשך >> אתה צודק לחלוטין. אם אתה קורא את העיתונות החרדית, ביום שישי התפרסם ראיון עם יושב-ראש הרשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני בכלל לא קורא עיתונות. בשבת אני יושב עם הילדים שלי ולומד איתם, אין תענוג גדול מזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אתם לומדים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חוזר איתם על החומר – גמרא, חומש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חשבתי משוואה ריבועית, שני נעלמים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא למדתי את זה והגעתי לפה – אני יודע. לא מצפה שהם יגיעו לפה. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> כחלק מהמיקוד שלנו באוכלוסייה החרדית- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היינו מאוד מצפים שתשתלב האוכלוסייה החרדית, גברים ונשים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אולי תיתנו להם לימודי ליבה כדי שתהיה להם האפשרות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני פונה אליך.לא לקבל ברמה יותר נמוכה אבל לקבל אותם. הבנות החרדיות ברמה גבוהה מאוד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אתה תמיד הולך לנשים? מה עם הגברים? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> זה נמצא במוקד הפעילות שלנו. במקרה אתמול אישרנו את תוכניות העבודה על הנושא של ה- - הפיננסית - האוכלוסייה החרדית נמצאת שם. היושב-ראש התראיין ביום שישי כדי להזהיר מהשקעות לא מפוקחות – היושב-ראש שלי. הוא התראיין לפני יום שישי ולפני 14:00. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סלייס זה קשור לפה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מחר יש ישיבה של ועדת המשנה והם מוזמנים. ולדימיר, יש לך שאלות? בבקשה, היועצת המשפטית. << דובר >> צביה בן דוד מוסקוביץ: << דובר >> בארבעה מהסעיפים המאושרים לתקציב שנת 24' נכתבו סכומים שונים מהסכומים שאושרו בהצעת התקציב. למשל בתקציב על ביקורת ואכיפה – 4008, בתקציב 24' שאומר נכתב 2,620 אלפי ₪ ואילו בהצעה התקציבית של 25' כאשר מוזכר התקציב המאושר ל-24' נכתב 2,530. אני מתייחסת לתקציב שאושר עבור שנת 24'. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> ב-24' אושר 2530, והביצוע בפועל הוא 2460. << דובר >> צביה בן דוד מוסקוביץ: << דובר >> לא, אני מדברת על מה שאושר. בתקציב שאושר עבור 24' אושר תקציב אחר. << אורח >> רן ריפולד: << אורח >> יש סמכות לפי נוהל לעשות העברות תקציביות אבל הכול נשאר במסגרת התקציב. בסעיף האב אין שינוי. << דובר >> צביה בן דוד מוסקוביץ: << דובר >> אז ארבעת הסעיפים ששונו זה 4008, 4016, 5003 ו-5004 - שונו במסגרת העברות תקציביות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לכם סמכות לשנות? << אורח >> רן ריפולד: << אורח >> התקציב לא משתנה. זה כמו שהמדינה מציגה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל המדינה מביאה לוועדת הכספים. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> יש לנו שני מנגנוני אישור – קודם כל ועדת הכספים של הרשות, שהיא מורכבת מחברי המועצה שלנו שהם חברי המליאה שהם מאשרים לנו את ההעברות בין הסעיפים ואנחנו מדווחים לוועדת הכספים של הכנסת גם על הנושא של תקציב ובחודש מרס כשאנו מסיימים את כל הנושא התקציבי לשנה הקודמת אנו מדווחים לכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כי בהעברות שהמדינה עושה היא צריכה אישור. לא יכולה לעשות זאת בלי אישור של ועדת הכספים. אתם אומרים לגבי הרשות לניירות ערך שיש לכם סמכות לעשות שינויים אם זה לא משנה את התקציב הכללי, ואתם חייבים לדווח לוועדת הכספים. << אורח >> רן ריפולד: << אורח >> ועדת הכספים מקבלת דיווח וגם שר האוצר במרס כשאנו מסיימים את השנה התקציבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תקציב הרשות לניירות ערך – הצעת התקציב לשנת 2025. מי בעד אישור התקציב – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 2 נמנעים. התקציב אושר. מודה לצוות שלך, מודה לך אדוני היושב-ראש. אנו משבחים את העבודה של הרשות לניירות ערך. תודה רבה. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:02. << סיום >>