פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכספים
07/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 546
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ז' בטבת התשפ"ה (7 בינואר 2025), שעה 10:00


סדר היום:
 << נושא >> טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים(תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 7), התשפ"ה-2024- מותנה בהעברת התקנות לוועדה << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
סימון מושיאשוילי
משה סולומון
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן
יצחק קרויזר
נאור שירי


מוזמנים: 
	אשרת חסיד
	–
	יועצת מנכ"ל משרד האוצר

	יוראי מצלאוי
	–
	סמנכ"ל, משרד האוצר

	שירה עמיאל
	–
	רכזת תמ"ס באג"ת, משרד האוצר

	אורלי שיף
	–
	עו"ד בלשכה המשפטית, רשות המסים

	ישי פרלמן
	–
	עוזר ראשי משפטית, רשות המסים

	אמיר דהן
	–
	מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים

	דדי סויסה
	–
	מנכ"ל פורום העצמאיים והפרילנסרים

	רועי כהן
	–
	עו"ד ונשיא לה"ב - לשכת ארוגני העצמאים והעסקים בישראל

	אורי זלינגר
	–
	כלכלן, התאחדות התעשיינים בישראל

	אבירם אלון
	–
	מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

	יורם מועלמי
	–
	יושב ראש מפלגת העצמאים החדשים כוח חזק

	ורד קמינסקי
	–
	פעילת מפלגת העצמאיים החדשים

	רוית גרוס
	–
	מנכ"לית מנהיגות אזרחית

	גיתית שלומי
	–
	מ"מ נשיא לשכת יועצי המס

	אילנה דרור
	–
	כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

	עומר שכטר
	–
	ראש תחום קשרי ממשל וכנסת, ההסתדרות החדשה

	שרון שינבאום
	–
	תחום כנסת ממשלה, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות

	ורד וייץ
	–
	יועמ"ש, ההסתדרות החדשה

	שמעון אלון
	–
	ועד תיירות

	אורה רובינשטיין
	–
	משפחות החטופים

	דין טסלר
	–
	משפחות החטופים

	אריאל שגב
	–
	משפחות החטופים





ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים(תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 7), התשפ"ה-2024- מותנה בהעברת התקנות לוועדה << נושא >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אורה רובינשטיין, בקשה.

 << אורח >> אורה רובינשטיין: << אורח >>   

	בוקר טוב לכולם, אני הדודה של בר קופרשטיין, בחור צעיר בן 22 שנחטף מהנובה. לידי יושב דין טסלר שהיה יחד עם בר במסיבה הנוראית בנובה. אני לא יודעת אם אתה מכירים את הסיפור של בר, אבל בר הוא בן של טל קופרשטיין שב-2019 נפגע בתאונת דרכים כשיצא להציל ילדה בעת שהוא היה חובש. מאז הוא הפך להיות סיעודי על כיסא גלגלים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

ראיתי ביום שישי בערוץ 13 כשראיינו אותו.

 << אורח >> אורה רובינשטיין: << אורח >>   

הוא מתקשה מאוד מאוד בדיבור, לא מסוגל לעשות את כל פעולות החיים שלו, נעזר בעובד זר. הוא היה חובש באיחוד הצלה. טל וג'ולי, ההורים של בר, הם משפחה מעורבת - האימא היא חרדית, האבא לא. יש להם חמישה ילדים, שניים שירתו בצבא, בר ודביר. הילד הכי קטן במשפחה הוא רק בן שש. בר, בעקבות כל מה שקרה, הלך בדרך של האבא והתנדב. מי היה מאמין שילד בן 22  היה חבר באגודת ידידים. בגלל הצורך לעזור בכלכלת המשפחה הוא הלך לעבוד בנובה בשביעי לאוקטובר והזמין את דין, החבר הכי טוב שלו, להצטרף אליו. הם רצו לעבוד בשישי שבת ולחזור הביתה בשלום. בעקבות התאונה של אבא שלו הוא גר עם ההורים שלי, עם סבא וסבתא שלו. למה? כי לטל, אחי, היה צריך להביא עובד זר ומישהו היה צריך לצאת מהבית בשביל זה. תבינו איזה ילד הוא בר. כשבאותו יום נוראי נפלו טילים הראשונה והיחידה שדיברה איתו הייתה סבתא שלו שהתקשרה אליו. כשהיא שאלה אותו מה קורה איתו, הוא אמר שהוא רוצה לשחרר את כולם ושלא תדאג. זאת הייתה השיחה האחרונה שלהם. 

בר היה גיבור ישראל. אתם לא יודעים כמה אנשים ניצלו בזכותו ובזכות דין שיושב כאן. הם יצאו לכביש 232 ופתחו את הדרך למבלים. בר התחיל לטפל באנשים הפצועים, הירויים, הוא שם להם חוסם עורקים. כשהוא טיפל בשני גבאי הוא גם דיבר עם אבא שלה ואמר לו לא להגיע לשם כי יש פצועים, הרוגים ויש תופת. יחד עם דין הם פתחו את הדרך שבזכותה הרבה מאוד ניצלו. התקשרו אלי כל מיני אנשים שסיפרו לי שבזכות בר הם ניצלו. הוא היה עם השוטרים ונלחם אבל לצערי הרב הגיע האמר עם RPG וירה לכיוון שלהם. הוא אמנם ניצל מהירי אבל נחטף. בסרטון הראשון שיצא מעזה רואים חמישה חברים שוכבים באיזה שהוא מקום ובר הוא היחיד שקשור בידיים וברגליים, חבל סביב צווארו, והוא קורא את השם שלו. אחר כך שומעים אותו אומר בערבית שהוא מבקש לטפל באנשים הפצועים. בר נלחם עבור אחרים, הוא לא נלחם עבור עצמו. 

בר צריך להשתחרר הביתה, צריך לחזור עכשיו, כי אחרי 15 חודשים כל החטופים הם הומניטריים. אני לא יודעת באיזה מצב הוא, אני רק יודעת שהוא חי. הוא חייב לחזור עם כולם הביתה. כל 100 החטופים צריכים לחזור הבית, אי אפשר להשאיר אותם שם. אני פונה לכל חברי הכנסת שנמצאים פה ודורשת שתחזירו את כולם הביתה. אחרי 15 חודשים אין מישהו שהוא לא הומניטרי. אני לא יודעת באיזה מצב בר יחזור, אני לא יודעת אם הוא בריא, אני לא יודעת מה קורה איתו, אני לא יודעת איך הוא מבחינה נפשית, אני לא יודעת איך הוא מבחינה בריאותית וגופנית, אני רק יודעת שהוא חי. חובתכם להחזיר אותו אלינו, למשפחה שלו. יש לו משפחה מאוד אוהבת שפגועה נפשית ופגועה פיזית. סבתא של בר בעקבות כל מה שקרה חלתה בסרטן, עברה טיפולים כימותרפיים, וסבא של בר בעקבות מה שקרה עבר אירוע מוחי שבוע ימים אחרי שבר נחטף. תבינו באיזה מצב אנחנו כמשפחה נלחמים. אחי טל שלא דיבר עד היום מתחיל לדבר בשביל להביא את בר, הבן שלו, הביתה. ב-14 לחודש הוא הולך לדבר בעצרת, הולך לספר את הסיפור שלו, הולך לבקש את החיים של הבן שלו. יש לבר ארבעה אחים שלא מוצאים את עצמם בגלל המצב.  

אני מבקשת מכם להעביר מסר של הפסקת מלחמה והחזרה של כולם הביתה. אני בטוחה שהסיפור שלי הוא סיפור של כולם, של כל 100 החטופים. העסקה על הפרק חייבת לכלול את כולם  אחרת אני מפחדת מאוד שבר יחזור בארון. בר חי ונושם וחייב לחזור למשפחה שלו שמחכה לו, לסבא ולסבתא שלו. הסבא שלו הוא ניצול שואה. הסבא שלי, שהוא הסבא רבא של בר, ישב 10 שנים בסיביר. אני לא רוצה שבר יהיה כזה. אתם חייבים לעשות את הכל ולהצביע בעד עסקה, ועסקה חייבת להיות של כולם ביחד. 

אני אימא לחיילים. יש לי בן רופא שנמצא בכניסה לעזה ומציל חיים. החלום שלו זה שאולי בר יחזור עכשיו והוא יוכל לטפל בו. יש לי חתן שנמצא בתוך עזה. כולם באים ומספרים לי שאין מה לעשות בעזה, שצריך לצאת משם ולהוציא את כל החטופים.  יש קונצנזוס בין כל האנשים, לא משנה מאיפה אתה, אם ימין, אם שמאל, אם ממגזר חרדי, אם לא ממגזר חרדי. כולם מדברים על כך שחייבים להחזיר את החטופים. אני פונה אליך, חבר הכנסת גפני, אתה יושב הראש של הוועדה הזאת, תעביר את המסר הזה. 

עד היום פחות דיברתי ולא הגעתי לכנסת, אבל היום הייתי חייבת לבוא, זו הדקה ה-99 ואולי כבר ה-100. אני באה ומפצירה בכולם לעשות את הכל כדי להחזיר את בר ואת כולם, גם אם המשמעות היא הפסקת המלחמה. כולם הומניטריים. יש כאלה שצריכים שיקום בריאותי, יש כאלה שצריכים שיקום נפשי, יש כאלה שצריכים את שניהם ביחד. לי יש את הכוח ואני אמשיך להילחם בשביל החזרה של בר. אתמול היה לי יום מאוד קשה כששמעתי שיש רשימה ובר לא נמצא בתוך הרשימה הזאת. אני בכיתי, אח שלי בכה, כל המשפחה בכתה, כי אמרנו לעצמנו עוד כמה ימים נצטרך לסבול, עוד כמה נצטרך להילחם. ולמרות שיש לי כוחות ואני עושה את הכל באהבה, אני בן אדם כמוכם. אני צריכה להתמודד גם עם אחי, גם עם המשפחה שלי וגם עם בר. אני אעשה את הכל כדי להחזיר אותו. זה בידיים שלכם להחזיר אותו. אם תרצו זה יקרה. אם תרצו אין זו אגדה, ופה זו לא אגדה, זה סיפור חיים קשה ביותר שחייב להיפסק. חייבים להביא את בר ואת כל יתר החטופים הביתה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. דין טסלר, בקשה.

 << אורח >> דין טסלר: << אורח >>   

	קוראים לי דין טסלר, אני מחולון, אני חברו הטוב של בר קופרשטיין. אני ובר למדנו מכיתה ז' עד כיתה י"ב ביחד וגם יצא לנו להתגייס באותו יום לצבא. בר קופרשטיין זה החבר הכי טוב שלי והחבר היחידי שהייתי איתו בנובה. אני ובר היינו מאבטחים לא חמושים בנובה, היינו על תקן סדרנים. מה שעשינו זה לדאוג לאחרים, אם זה על הבוקר להגיד לכולם ללכת הביתה, אם זה אחרי זה לפתוח יציאת חירום ל-232 כשכל הזמן הזה אנחנו נוסעים על טרקטורון, מטפלים בפצועים, עוברים מפצוע אחד לשני, עושים חוסם עורקים מענפים, מחתיכות בד על הרצפה, מחולצות שלקחנו מאנשים. חשבנו רק על האחרים. באיזה שהוא שלב, כשראינו מחבלים באים מכיוון בארי, בר צרח לעברי להיכנס פנימה, לשטח המסיבה. למה? כי הוא דאג לי כמו שהוא דאג לכולם. 

מ-08:00 בבוקר באותו יום לא ראיתי את בר, מאותו רגע שהתפצלנו על הכביש לא ראיתי את החבר הכי טוב שלי. מאותו רגע התחלתי את מסע הבריחה שלי, כשיצאתי משם באזור 20:00 בערב. שעות על גבי שעות חיכיתי. כשחילצו אותי והגעתי לתחנת הדלק באורים, אח של בר שלח לי את סרטון החטיפה של בר, סרטון שבו רואים את בר קופרשטיין עם עוד חטופים בתוך עזה, בתוך חדר, בתוך מנהרה. אני לא אשכח את הרגע הזה בחיים. בר ואני יכולנו בקלות לקחת את הטרקטורון ופשוט לברוח משם אבל בחרנו שלא. 

אני פונה לכל אחד ואחד פה כדי שישאל את עצמו אם הוא עושה מספיק. אני עושה מסעות הסברה באמריקה. למה? כי כרגע אף אחד מהמשפחה לא יכול ללכת לדבר. בשבוע שעבר חזרתי אחרי שלושה חודשים בארצות הברית שבמהלכם נתתי הרצאות על מי זה בר קופרשטיין. אני מתעורר כל בוקר עם זה שאני האדם האחרון שראה את בר קופרשטיין. אני אעשה את הכל בשביל שכולם ידעו מי זה בר קופרשטיין, כי מבחינתי זו לא עוד תמונה, זה  לא עוד שם, זה לא עוד חטוף, מבחינתי זה החבר הכי טוב שלי. 

אנחנו תקועים בבועה הזאת שנקראת ה-7 באוקטובר. אנשים שואלים אותי אם חזרתי למסלול, אם חזרתי לחיים. לאיזה חיים אני יכול לחזור עם כמות הגופות שראיתי בנובה, עם כמות האנשים שנרצחו לי מול העיניים, עם הידיעה שהחבר הכי טוב שלי נמצא בעזה? לאיזה חיים אני יכול לחזור? שכל אחד יחשוב עם עצמו אם הוא עושה מספיק. יש פה חברי כנסת, ואני מכבד אתכם מכף רגל עד ראש, אבל ב-15 החודשים האחרונים לא עשיתם מספיק. נכון שזה קשה לשמוע, אבל זאת האמת שלי, זה מה שאני חושב.  15 חודשים אנחנו באותו לופ מתמשך. אני יום יום נמצא עם המשפחה כדי להיות כמו אח גדול לאחים עד שאח שלהם הגדול יחזור. אני חי עם התחושה שאני הבן אדם האחרון שראה את בר קופרשטיין. אני מתחנן שכל אחד יעשה את כל מה שהוא יכול בשביל להחזיר את בר ואת כולם הביתה.  די, מספיק, באמת מספיק, הגיעו מים עד נפש.  תודה רבה לכם.

 << אורח >> אריאל שגב: << אורח >>   

	אני כאן כדי לדבר בתור חברה של חטופה, בשם צבא רומי, בשם כל החברים והחברות של החטופים. דמיינו את אחד החברים שלכם נעלם פתאום, נעלם למקום הכי אפל בעולם. זה האדם הזה שאתם יודעים בדיוק איך הוא הולך לישון, איך הוא נושם, איך הוא אוכל, איך הוא מדבר, מה הדבר שהוא הכי אוהב לעשות, מה הדבר שהוא הכי מפחד ממנו. תדמיינו את הבן אדם הזה נמצא שם מנותק מהעולם, עובר עינויים וזוועת שהמוח האנושי לא יכול לדמיין. זה מה שעובר על חברה שלי יום יום במשך יותר משנה. 

רומי גונן, בחורה בת 24 שנחטפה ממסיבת הנובה ומאז לא שמענו ממנה. 459 יום לא שמענו ממנה, מחברה שלנו, מחברה שאנחנו רגילות לראות יום יום, רגילות לשבת איתה, לדבר איתה. הדאגות היומיות שלנו הן אם החברה שלנו אוכלת, אם היא ישנה, אם היא נאנסת ברגע זה, אם היא בחיים, אם אי פעם נזכה לראות אותה שוב. כבר כל כך הרבה זמן עבר שלא מסתדר איך דבר כזה קורה. מה עוד אני יכולה לעשות כדי לראות את חברה שלי? אני מגיעה לכנסת כדי לדבר על חברה שלי, כדי לנסות להילחם על החיים של חברה שלי. רומי, אביתר, אוהד, אמילי, שלמה ויאיר הם לא סתם שמות, הם לא סתם פוסטרים, הם אנשים, הם משפחה, הם חברים, הם בני אדם. המקום שלהם הוא בדיוק כמו המקום של כל אחד ואחד מאיתנו - במדינת ישראל, בבית שלנו, אין אופציה אחרת. 

רומי היא אחותנו כי לא צריך קשר דם כדי להיות משפחה. אנחנו צבא רומי, אנחנו משפחה אחת גדולה שהגורם המחבר בינינו הוא האהבה העצומה שלנו לרומי. אין אחד שלא מכיר את הפנים היפות שלה, אין אחד שלא התמכר לחיוך שלה. רומי היא פשוט בן אדם טוב, הכל אצלה תמיד מגיע מכוונות טובות. היא אוהבת, אכפת לה מכולם, אפילו יותר מעצמה. היא מצחיקה בגלל ההבעה המצחיקה שלה, היא מפוזרת, היא לפעמים שכחנית אבל לא תשכח לשאול איך היה ראיון העבודה למרות שדיברנו על זה רק חודש לפני, היא משוגעת ומאוזנת, היא מתוקה ונחמדה, היא תילחם עד שהצדק ייעשה. מי שנכנס לה ללב נכנס לה ללב באמת. היא הכי חזקה שיש, הכי אמיצה והכי לוחמת. מי שמכיר אותה יודע איזה עוצמות מטורפות יש לבחורה הזאת. היא חזקה, היא בן אדם מטורף, אבל כמה היא עוד יכולה להחזיק? כמה בחורה בת 24 יכולה עוד להחזיק? כמה הם עוד יכולים להחזיק? 459 יום הם לא ראו אור יום, לא ראו את המשפחה. למה זה עדיין קורה? עוד כמה סבל הם צריכים לעבור כדי לחזור הביתה, כדי לחזור למקום שבו הם שייכים אליו, למקום שהם נולדו, למקום שבו הם חיו? 

חברי הכנסת, כולנו יודעים שזה חלון ההזדמנויות הכי גדול שהיה לנו. ב-20 לינואר טראמפ נכנס לתפקיד וזה הזמן שלנו להגיע להסכם שיכלול את כולם. אל תוותרו על זה, אל תוותרו עליהם, אל תוותרו עלינו. בבקשה תתמכו, תאבקו למען חברה שלנו, תאבקו למעננו, תנצלו את חלון ההזדמנויות הזה, תעשו היסטוריה ותחזירו אותם הביתה. זה הכוח שלכם, זה בידיים שלכם, אני מתחננת. אני יכולה להמשיך לבוא לפה כל יום, אבל זה לא ישנה שום דבר אם אתם לא תקשיבו ותעשו את זה. אתם יכולים לעשות את זה, אתם תעשו את זה, אין אופציה אחרת, כי אנחנו לא נוותר. גם אם עכשיו זה ייקח עוד שנה אנחנו יום יום נבוא לפה, אנחנו לא נוותר. אנחנו נזכיר לכם שיש חטופים, אנחנו נזכיר לכם את רומי ואת הפנים שלה. אני אמשיך לבוא ולהגיד לכם כמה אני מתגעגעת לחברה שלי שנמצאת בשבי. תודה על ההקשבה ומקווה שתקבלו את הדברים האלה ותעשו עם זה משהו. תודה.  

 << אורח >> דין טסלר: << אורח >>   

אנחנו נשמח לתגובה מכם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו לא מגיבים פה. 

 << אורח >> דין טסלר: << אורח >>   

אתה לא חושב שמגיע לנו לשמוע איזו שהיא תגובה, לשמוע אם עשיתם מספיק?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מדבר עם האנשים. אנחנו פה נותנים רק למשפחות החטופים, לחברים, אנחנו לא מגיבים. 

 << אורח >> דין טסלר: << אורח >>   

לי לא מגיעה תגובה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אולי כן.

 << אורח >> דין טסלר: << אורח >>   

אז למה אתה לא יכול להגיד לי אם אתה עושה מספיק? אתם עושים מספיק? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו לא עושים מספיק.

 << אורח >> דין טסלר: << אורח >>   

ואיך חיים עם זה יום יום?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כל אחד עושה את מה שהוא יכול לעשות, אבל זה לא מספיק. 

 << אורח >> דין טסלר: << אורח >>   

אז אולי הגיע הזמן לעשות מספיק? מדובר ב-15 חודשים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

צריך לעשות יותר.

 << אורח >> אריאל שגב: << אורח >>   

מה אתה עושה בשביל זה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא פותח את הדיון הזה פה. אני רוצה לכבד את פגישת החטופים. פה אנחנו לא מנהלים דיונים. אני נותן לכולם לדבר פה כל הזמן ומי שרוצה יכול להיפגש איתי.   

 << אורח >> אורה רובינשטיין: << אורח >>   

אנחנו נשמח מאוד להיפגש איתך כדי שתשמע אותנו ותגיב.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני נפגש כל הזמן. תודה רבה. 

אני עובר לסעיף שאנחנו דנים עליו עכשיו, הצעת טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2). אנחנו דנים על תשלום הפיצויים לנובמבר- דצמבר לתושבי הצפון. אני שמח שאתם מביאים את זה בזמן, פחות או יותר, וגם שהצלחנו ביחד להתאים את חיפה, את קריית חיים ואת קריית שמואל לקריות השונות שנמצאות באזור, מה שהיה מתאים לפי דעת כל חברי הוועדה, לפי דעתכם ולפי דעת פיקוד העורף. אני שמח על כך שזה נכלל בתוך העניין הזה. אנחנו גם שמחים כולם על זה שיש הפסקת אש. הייתי רוצה שתהיה הפסקת מלחמה והחטופים יחזרו, אני מאוד בעד זה. 

 << אורח >> אורה רובינשטיין: << אורח >>   

תודה רבה על האמירה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני אומר את זה גם לראש הממשלה. אני מודה להשם שאנשים חוזרים חזרה לבתיהם ומודה לרשות המסים. יוראי, אני מבקש ממך להציג את טיוטת התקנות.  

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

אני אפתח בתודה על הדברים של יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת גפני. תודה על שיתוף הפעולה ועל העבודה המשותפת, על האמון שאתה נותן בנו ובי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה לא אני לבד, זה כל הוועדה.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

לגמרי. תודה רבה על זה. כרגע הנחנו על שולחן הוועדה שתי טיוטות. טיוטת תקנות אחת נוגעת לתיקון המדובר לחודשים ספטמבר-אוקטובר לגבי הקריות, לגבי ההכנסה של קריית חיים וקריית שמואל למסלול המחזורים - לפני ההכנסה של שתי השכונות האלו הן היו זכאיות למסלול הוצאות מזכות. לא רצינו לעשות תיקון רטרואקטיבי ולפגוע בהסתמכות של מי שכן הגיש לפי המסלול של הוצאות מזכות, לכן החלטנו לאפשר את זכות הבחירה בשתי השכונות האלו ובכל אזור הנחיה אחר שבו יש זכאות למסלול מחזורים. ברגע שיאושרו התקנות ושר האוצר יחתום עליהן, רשות המסים ומס רכוש יהיו ערוכים להנחות את התושבים איך להגיש את הבקשות.  

בנוסף, הנחנו על שולחן הוועדה טיוטת תקנות לחודשים נובמבר-דצמבר. אחרי שבחנו את כל ההנחיות, ואנחנו עובדים לפי אותה מתודולוגיה שעבדנו לפיה בחודשים הקודמים, למסלול המחזורים יהיו זכאים גולן צפון ויישובי קו העימות, כשבאזור גולן דרום יהיו זכאים למסלול מחזורים היישובים קדמת צבי וקצרין שבהם היו הנחיות של פצ"ן לאורך התקופה הזאת והנחיות של פיקוד העורף.  

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

מה לגבי שאר היישובים בגולן דרום?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

לגבי שאר היישובים בגולן דרום לא היו הנחיות מחמירות בחודשים נובמבר-דצמבר של פיקוד העורף ושל פיקוד צפון, הם לא יהיו זכאים. אזור ההנחיה של גליל עליון יהיה זכאי למסלול הוצאות מזכות.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

בדומה לספטמבר-אוקטובר?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

בספטמבר-אוקטובר הם היו במסלול מחזורים.  

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מתי הייתה הפסקת האש?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

ב-27 בנובמבר. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

למה לא להשאיר להם מסלול מחזורים בנובמבר? 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

המתודולוגיה שלפיה עבדנו היא מחצית התקופה. כרגע הם לא במחצית התקופה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מחצית התקופה זה שלושה ימים?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

זה לא שלושה ימים, כי עד ה-27 לא היו שם הנחיות מחמירות, היו שם הנחיות מקלות מאוד של פיקוד העורף.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מתי נתתם להם מחזורים? 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

בספטמבר-אוקטובר היו שם הנחיות מחמירות של פיקוד העורף. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מתי הן הסתיימו?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>   

ב-26 בנובמבר היה היום הכי עצים של ירי ואתה לא יכול להגיד שהיו הנחיות אחרות.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מתי הסתיימו ההנחיות המחמירות? 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

במהלך חודש נובמבר הייתה ירידה, הורידו אותם מכתום לצהוב בהנחיות פיקוד העורף, כאשר הנחיות פצ"ן המחמירות שהיו שם ירדו לגמרי בחודש דצמבר ובהדרגה גם בחודש נובמבר. יש מספר יישובים בתוך אזור הנחיה גליל העליון, כמו ספסופה, אור גנוז, בר יוחאי, איילת השחר, מירון, שמוחרגים בגלל שיש שם את הירי העצים מבסיסי צה"ל. הם יקבלו את המחזורים. אזור הנחיה מפרץ יקבל מסלול הוצאות מזכות גם בחודשים נובמבר-דצמבר, שזה כל העסקים בחיפה והקריות, כולל קריית חיים וקריית שמואל. פיקוד העורף יישר קו עם קריית חיים וקריית שמואל וההנחיות כרגע הן אחידות גם לחיפה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

למרות שבנובמבר היו ימים מאוד מורכבים באזור חיפה.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

נכון, ולכן גם פה החלטנו לתת, למרות שהיו הנחיות יחסית מקלות והם היו צהובים ולא כתומים.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

במה הם שונים בנובמבר-דצמבר מגולן דרום? 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

בגולן דרום הם היו ירוקים לגמרי, למעט תשעה ימים. 

 << אורח >> דדי סויסה: << אורח >>   

כשאתה מדבר על חיפה, אתה מדבר על העיר?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

כל העיר, כולל קריית חיים, קריית שמואל וכל הקריות האחרות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

שם הם נכנסים להוצאות מזכות?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

נכון, לכל החודשיים.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

מה הייתה שם ההגדרה של פיקוד העורף? 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

לאורך כל חודש נובמבר הם היו צהובים. היו ימים מסוימים שהיו הנחיות מחמירות יותר ולכן נתנו להם מסלול הוצאות מזכות.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

למה אתה לא יכול לתת את זה בגולן דרום?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

כי הם היו רק תשעה ימים צהובים וכל יתר התקופה ירוקים.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

על איזה חודשים אתה מדבר?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

אני מדבר על נובמבר-דצמבר.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

אנשים לא יכלו להגיע לעבודה.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

כשקצרין מטווחת גם גולן דרום באותה סיטואציה.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

ממש לא. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

העסקים האלה נפגעים.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

העסקים היו סגורים. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אדם לא יודע להגיד אם בחיספין או בקצרין. אם גולן דרום מטווח הוא לא מגיע, לא משנה ההגדרה.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

יש הבדל דרמטי ומהותי בין יישובי גולן דרום ליישובים קדמת צבי וקצרין מבחינת ההנחיות שניתנו בפועל בחודשים נובמבר-דצמבר. ההנחיות של פיקוד צפון, שהן הנחיות מאוד מחמירות, אם זה חסימת כבישים, סגירה של בתי ספר בהתאם להתרעות שמופעלות, חלו רק בקדמת צבי ובקצרין, לא באף יישוב אחר בגולן דרום. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה אנחנו מביאים את הפיצויים האלה? כדי שאותם עסקים שלא עבדו יקבלו את הפיצויים.  

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מה העלות התקציבית של מה שהבאתם עכשיו? האם זה משפיע איכשהו על תקציב 2024 שתיקנו חמש פעמים?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

אין השפעה על תקציב 2024, זה מהיתרות של קרן מס רכוש. 

לגבי מסלול השכר שעלה פה לגבי חודשים ספטמבר-אוקטובר, לגבי האפשרות לקבל את ה-520 להורה מתחת לגיל 14, הוא מתאפשר גם בחודשים נובמבר-דצמבר עם התוספת של מי שלמד בקפסולות בחודש נובמבר. 

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זו הפקרות שבינואר 2025 אנחנו לא דנים על תקציב 2025 שעדיין לא אושר, וזה לא משנה איפה זה נמצא, אם בוועדת כספים או בוועדת הכנסת. זה אצלכם בקואליציה, בממשלה. אין ספק שעצם העובדה שבינואר 2025 לא דנים על תקציב 2025 שטרם אושר זה דבר שפוגע במשרדים, פוגע בפעילות התקינה של הממשלה ככל שהיא קיימת, פוגע באזרחים ובעסקים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש היום ישיבה על חלוקת חוק ההסדרים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אולי הגיע הזמן. אני אשמח לקבל את העלות התקציבית של התקנות. אני פחות מכיר את המצב ברמת הגולן, אני סומך על קרויזר ואחרים שמכירים את זה יותר טוב.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אין ועדת כנסת היום על הנושא של התקציב, אבל זה מתקדם.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא כזה משנה לי איפה זה נמצא. אתה יכול להסכים איתי שזה לא תקין?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני כבר לא יודע - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

בדיוק, כבר שכחת מה זה תקין. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שכחתי גם מה זה לא תקין.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני פחות מכיר את המצב ברמת הגולן, אבל אני כן חושב שחלוקת חיפה לשכונות מבחינת התקנות זה דבר מלאכותי ולא נכון. ברור לחלוטין שברגע שיש הפגזות, ברגע שיש יום מורכב או שבוע מורכב זה פוגע בכלל העסקים באותו אזור. זה כנראה מגיע ממגבלות תקציביות, רק שאין מאחורי זה רציונל כלכלי. אני לא השתכנעתי שאנחנו צריכים לבטל את מסלול המחזורים מ-1 בנובמבר באזורים שדיברנו עליהם.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא נותן להם בחירה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

לא היה מסלול מחזורים בחיפה ובאזורים אחרים בנובמבר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בחיפה לא היה גם לפני זה.  

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

בקריות היו מחזורים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

בנובמבר היו?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

בנובמבר-דצמבר אני נותן מזכות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

איפה אתה נותן את הבחירה?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

מי שזכאי למחזורים בחודשים נובמבר-דצמבר, שזה אומר יישובי קו העימות, גולן צפון והיישובים המוחרגים בגליל עליון, יהיה זכאי לבחירה בין מסלול מחזורים למסלול הוצאות מזכות.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

על זה אני מדבר. בוודאי, לגישתי, בנובמבר הם צריכים לקבל מחזורים. אנחנו לא צריכים לשכוח את הענפים ששנה שלמה לא קיבלו הכנסות. הבטחתם להם דיון, אבל הדיון הזה התעכב והוא יתקיים מחר. מכיוון שמחר זה יום קצר ולא נמצה את הדיון, אני קורא להמשיך אותו לאחר מכן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נראה מה יהיה. אם יתברר שצריך להמשיך אותו - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   
 
לא צריך לנהל דיונים, צריך להעביר להם את הכסף.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רועי כהן, נשיא לה"ב.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>   

אני מצטרף לדברים של היושב ראש על כך שאנחנו נמצאים ב-7 בינואר והתקנות הגיעו בזמן. התקנות מאפשרות סוג של ודאות כלפי אותם עסקים, לא כמו שתמיד היינו מגיעים לאחר אמצע החודש. צריך להגיד מילה טובה על זה שאנחנו נמצאים ב-7 בינואר ונקבל היום תקנות שיאושרו. 

אני חושב שאחרי שנה ושלושה חודשים שהעסקים נמצאים תחת מציאות של מלחמה, אם בעצימות גבוהה, בעצימות יותר נמוכה או בעצימות סופר גבוהה, היה נכון שמשרד האוצר ואגף תקציבים ייתן לאותם עסקים שהיו בעצימות מאוד גבוהה מסלול מחזורים גם בחודש נובמבר. יוראי, אמרת פה שלדעתך מסלול הוצאות מזכות יותר טוב לעסקים מאשר מחזורים, שיש שם יותר פיצוי מאשר במסלול מחזורים, לכן אני לא מבין את ההתעקשות שלכם לגבי אנשים שאתה יודע שבחודש נובמבר לא יכלו לעבוד בקריות, בעכו, בצפת, בנהריה. אתה בא ואומר להם: אני יודע שלא יכולתם לעבוד, אני יודע שהייתה מציאות ביטחונית קשה, אני יודע שלפני הפסקת האש הייתה הגברה של הירי, אבל מאחר ואני רואה שבחודש דצמבר היה סוג של חזרה לעבודה, אני קובע שיש לכם רק הוצאות מזכות. אני חושב שלחברי הוועדה יש שיקול דעת, יש את היכולת לבוא ולדרוש. אתה אמרת, לא אני אמרתי, שלדעתך אין הבדל בן המסלולים. אם היית אומר שמסלול המחזורים הכי טוב, לא היית מאפשר בחירה על ספטמבר-אוקטובר. אם אתה מאפשר בחירה לאותם עסקים, זה אומר שיכול להיות שיש אנשים שטוב להם יותר הוצאות מזכות מאשר מחזורים. תעשו חשיבה, כי יש פה בכל זאת אנשים ששנה ושלושה חודשים נלחמו על הפרנסה שלהם, על הקיום שלהם. לא יקרה שום דבר אם גם בחודש נובמבר תאפשרו להם לקבל לפי מחזורים. העובדה שהגעתם בצורה מסודרת והכנסתם גם את קריית חיים וגם את קריית שמואל היא נקודה לזכותכם. זה אומר שיש חשיבה במשרד האוצר, שיש הבנה שיש עסקים שנקלעו למצוקות. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

זה גם לחצים שלנו בוועדה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו עזרנו להם לחשוב. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>   

מחר ב-09:30 בבוקר מגיעים לפה אנשים מתחומים של כנסים, תערוכות, הפקות, תיירות. הם משוועים לפתרון. אני כבר אומר לך, יוראי, שלא תגיע מחר לדיון ותגיד שאתם תבדקו, שאתם תשקלו, שאתם תראו. האנשים האלה משוועים לפתרונות, ויש פתרונות. אני קורא לכם מחר לבוא עם פתרונות כדי לא להביא לכאן אנשים לריק. אני שוב פעם אומר, אדוני היושב ראש, אפשר גם את נובמבר להכניס כך שזה יהיה לפי מחזורים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יכול להיות שאם היינו מביאים מחר את מה שנמצא היום ואת מה שיש מחר מביאים היום היינו יכולים לשלוח אותם לשיעורי בית ולהכניס בתקנות את הפיצויים לאותם אלה - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אם יש רצון אז לא משנה באיזה סדר אנחנו עושים את זה. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

בפעם הקודמת אמרתם שאם תאשרו את קריית חיים ואת קריית שמואל אנחנו לא נחזור עם תשובה.  היו פה הרבה סקפטיים וספקנים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני מסכים עם ולדימיר, אם יש רצון אז לא משנה הסדר. אני יודע כבר את התשובה של מחר, לצערי, כי מחר יהיה פתרון אחד, והפתרון הוא להרחיב את הפיצויים לכל הארץ. הפתרון הוא להרחיב לאותם אלה עם 50% ירידה במחזור, לא 25%, אבל עזוב, מחר נדבר על זה, ומחר תמרחו אותנו עם התשובה שאתם רוצים.

אני חושב שלגבי הפיצויים של עכשיו הייתם צריכים לבוא ולהגיד שמסלול מחזורים ממשיך גם בנובמבר וגם בדצמבר, הרי כל הרציונל של הפיצויים הוא לעזור להם. יושבים פה בעלי עסקים שאם תשאל אותם אם הם חזרו לעבודה כמו שצריך הם יגידו לך שלא. היית צריך לבוא ולומר שאתה לוקח את כל נתוני האשראי של העסקים, לא להסתכל על נובמבר-דצמבר. לבוא ולהגיד שאת אלה שהיו במסלול מחזורים אתה מוציא מנובמבר-דצמבר זה לא נכון. 

עכשיו מתחילים לחזור לצפון. צפת, לצורך העניין, שהיא עיר תיירות, תחזור רק כשכולם יחזרו. יכול להיות שעכשיו תראה תנועה יותר ערה, אבל עדיין הם צריכים לשקם את העסק שלהם. זה שניתן להם עוד קצת ועוד קצת זה לא מספיק. היה צריך להגיד שגם אם הפסקת האש תמשיך אחרי 60 יום ימשיכו לפצות את העסקים. ממה נפשך? אם הוא לא הפסיד - לא תשלם כלום, ואם הוא הפסיד - תשלם, הוא נמצא עדיין במלחמה. זה שכבר לא יורים שם, בסדר, אבל לאלה שעדיין לא חזרו צריך לתת את המענה. את מסלול המחזורים הייתם צריכים להמשיך גם בנובמבר ודצמבר, ולצאת עם אמירה לגבי ינואר-פברואר כדי שיוכלו להגיש פיצויים. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אני רוצה להזכיר שאת הדיון הזה יזמנו בוועדה. זו דוגמה לעבודה החשובה של הוועדה. ביוזמת שליש מחברי הוועדה וגיבוי ולחץ של היושב ראש גרמנו לזה לקרות, כולל לגבי הקריות שאחרת היו נופלים בגלגלי הבירוקרטיה ולא הייתם מרחיבים את זה. 

למה נובמבר-דצמבר? הרי בדצמבר נכנסה לתוקף הפסקת האש. האם בזה שאתה משאיר את זה דו חודשי אתה מחמיר עם מי שמגיש את הבקשה? הם הגישו את הכל דו חודשי ובדצמבר נכנסה לתוקפה הפסקת האש. 

אני רוצה להעלות את הנקודה שמדברת על ההמשך. אומנם נכנסנו להפסקת אש אבל הצפון רחוק מלהשתקם. שמענו את שר האוצר ואת שר המינהלות, אם זה התואר שלו, שמנסים לתמרץ אנשים לחזור עד מרץ במענקים כספיים, אבל התהליך הזה הוא תהליך קשה. זה לא שהאירוע נגמר, מבחינה כלכלית האירוע ממש לא נגמר. אתה רואה ממשלה שמפתה אנשים, ואני חושבת שבצדק, לחזור. אגב, אני חושבת שהתיירות זה הענף שיתחיל להתאושש מהר, כי הציבור צמא להיות שם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני לא מדבר על הציבור, אני מדבר על העסקים מסביב.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אני מדברת על העסקים מסביב. מה התפיסה שלכם? אנחנו כבר בינואר. 

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

יוראי, האם לגבי עכו זה מחזורים או מזכות?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

מזכות.

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

ב-25 לדצמבר פניתי לשר האוצר סמוטריץ' וליועץ המשפטי אסי מסינג לגבי הקמת ועדת חריגים. ב-10 לינואר 2023, כשהגשתי את העתירה לבג"ץ, עלה העניין של להקים ועדת חריגים ואתה ושר האוצר אמרתם שיש צורך להקים ועדת חריגים. יש לי פה מקרה של בעל אולם מחדרה שבגלל שעבר משיטת דיווח של דו-חודשי לשיטת דיווח של חד-חודשי מדינת ישראל דורשת ממנו 200,000 שקל חזרה. ועדת הערר קבעה שהמקרה שלו הוא מקרה של ועדת חריגים.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה אתה מבקש?

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

אני מבקש ששר האוצר יפעיל את הסמכות שלו ויקים ועדת חריגים. אני מבקש ממך שתפנה לסמנכ"ל משרד האוצר על מנת שייתן לנו תשובה.  

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

אפילו שהוכרז על הפסקת המלחמה האנשים לא חזרו למקומות, אין לעסקים לקוחות. יש עסקים שנשארו משותקים וסגורים. אתם אומרים שאתם הולכים לפי הדירוג שנתן פיקוד העורף, אבל אני חושבת שהדירוג האמיתי שצריך לשקף את המציאות זה המחזור של האנשים, מה הם באמת מכניסים ומוציאים. מה שצריך להנחות בכל הסיפור הזה הוא המצב הכלכלי של כל עסק באופן ספציפי, כי אנשים מפחדים להגיע לאזור, לא רק ליישוב עצמו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

דדי סויסה, ההסתדרות.

 << אורח >> דדי סויסה: << אורח >>   

תודה רבה לחברי הוועדה על המאבק ועל המלחמה להכניס עוד יישובים רבים. אנחנו נוטים מאוד לקבל את זה כמובן מאליו אבל אילולא המאבק הארוך שלכם על הנושא הזה, אילולא ההתמדה שלכם, כולל על העיר חיפה ועל עוד יישובים נוספים, זה לא היה קורה. אין שום דבר שנולד ממחוות או מרצון טוב, היה פה מאבק עיקש. 

אני חושב שנכון שוועדת הכספים תצא לסיור בצפון עם פקידי האוצר כי יש לי תחושה שהפער האדיר בין הדיבור הטכני שלהם לבין מה שקורה בפועל זה פער של שמיים וארץ, זה איזה סוג של ניתוק שלצערי אנחנו לא ערים אליו.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

הייתי בצפון לפני שבועיים.

 << אורח >> דדי סויסה: << אורח >>   

אני מאוד שמח. אני לא יודע מי הראה לך ומה הוא הראה לך. יכול להיות שעובדי משרד האוצר הראו לך דברים. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

	רוב האנשים מרשות המסים לא נמצאים כאן היום כי הם נמצאים בצפון, וזו לא פעם ראשונה.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא שמח על זה שהם היום בצפון. היום הם היו צריכים להיות כאן אבל לא רציתי לדחות את הדיון כי אני חושב שהזמן הוא גורם. 

 << אורח >> דדי סויסה: << אורח >>   

אני חושב שיש מקום לשקול את האפשרות לתת מענק או פיצוי נקודתי על בסיס הפגיעה באותו זמן לאזורים שהיו למעלה משבוע סגורים, אם זה בגלל הפגיעה שלהם באותו שבוע במחזור, אם זה בגלל השיקום שלהם לאחר מכן. מה קורה עם ינואר-פברואר? נגמרה המלחמה בצפון, כן או לא? האם אנחנו יודעים שיש לנו בטוחות ונקבל את הפיצוי הלאה, או שמבחינתכם נגמרה המלחמה בצפון? איך אני יכול לדעת כעסק מה מצבי לאחר מכן?    

 הדבר האחרון זה הנושא של תכנית שיקום הצפון. שמעתי את חברת הכנסת מדברת על כך שהצפון מתחיל להתמלא, אבל אין באמת חזרה לצפון, זה לא באמת שחוזרים. מה התכניות שלכם?

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

המרחק ממבוא חמה עד למג'דל שמס זה כמו המרחק מגדרה לחדרה. מבחינת עסקים אין תנועה ברמת הגולן, אין מטיילים, כשזאת אמורה להיות עונה עמוסה, הגולן אמור להיות מפוצץ במטיילים. זה לא שאם הייתה הפסקת אש ב-27 בנובמבר המטיילים מיד מתחילים להגיע ומיד נכנס כסף. כאשר אזרח במדינת ישראל רוצה לנפוש, לטייל ולהגיע לרמת הגולן אבל יש צבע אדום, מבחינתו מדובר בכל רמת הגולן. זה נכון שהמרחק בין היישוב הצפוני ברמת הגולן ליישוב הדרומי זה מרחק של 100 קילומטר, אבל כשנופל טיל במג'דל שמס ואומרים בחדשות רמת הגולן, אז לא רלוונטי שמבוא חמה הייתה ירוקה בכל המלחמה הזאת. העסקים שם נפגעו, ממשיכים להיפגע, לכן אני מתנגד להחרגות. כל תושבי דרום הגולן זה בערך שני בניינים בחיפה, לכן לא מדובר פה על איזו שהיא הוצאה גדולה מידי, והמסר לתושבים שחיים בקצה המדינה, שהוא מסר חשוב שאנחנו יכולים להוציא מהוועדה, זה שהמדינה רואה אותם וממשיכה לחזק אותם.        

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

חבר הכנסת חמד עמאר, בקשה.

< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

יוראי, עברתי על הרשימה וראיתי שהוצאתם את שפרעם מההוצאות המזכות. בנובמבר הייתה אצלנו נפילה, שכונה שלמה נהרסה, שני אנשים נהרגו. אני לא מצליח להבין למה שפרעם בחוץ. מה השתנה שיישובים מסוימים הוצאתם החוצה?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>   

הם יצאו ממחזורים להוצאות מזכות. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא, הוציאו אותם לגמרי. שמעתי אותך אומר שיש יישובים ירוקים שהכנסת בהוצאות מזכות. חלק מהיישובים שהיו בספטמבר-אוקטובר לא נמצאים עכשיו. מה לגבי ינואר-פברואר? האם יש כיוון בנושא הזה? אני חי בצפון, גר בצפון, מסתובב בצפון, רואה שהמצב לא חזר אפילו עם הפסקת האש. אני יודע שאנשים אוהבים לטייל בצפון, שהצפון מעניין, אבל זה לא מה שהיה לפני המלחמה.

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>   

אם אנשים מתלבטים לחזור לבתים, קל וחומר שהם מתלבטים אם לטייל.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני לא מצליח להבין את התכנית להחזיר אותם במרץ כשהילדים עדיין לומדים. אם ילד לומד בעכו, איך תחזיר אותו במרץ לקריית שמונה? 

 << אורח >> דדי סויסה: << אורח >>   

אנשים לא חוזרים בינתיים, הם מפחדים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כל הצפון היום הוא משהו אחר לגמרי. אני כל יום נמצא בצפון ויודע בדיוק מה קורה בצפון. אני יודע מה קורה בקרית שמונה, מה קורה ברמת הגולן, אני יודע מה קורה בקריות, בחיפה. אנחנו גרים שם, חיים שם ויודעים בדיוק מה קורה. אני יודע איך מטיילים בצפון, איך מגיעים לרמת הגולן, איך מגיעים לגליל, כמה אנשים מגיעים. הכל ירד. צריך להיות אופק לאותם אנשים שידעו מה קורה איתם בינואר-פברואר. מה הסיבה שהורדתם את היישובים שהיו בספטמבר-אוקטובר?  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שמעון אלון מצפת, בקשה.

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >>   

תודה רבה, הרב גפני, על כל מה שאתה עוזר לצפת, על זה שמהרגע הראשון אמרת שאתה איתנו לגמרי. תודה לאמיר ושי אהרונוביץ שעוזרים לכל עסק ועסק. תיירות חוץ לא חוזרת לצפת, אנשים עדיין לא מגיעים לקנות. בואו תסתכלו ברחובות של הגלריות. גם אם מגיעים חרדים לטייל, הם מגיעים לאוכל ולצימרים. לאמנות וליקבים לא מגיעים. תעשו את החישוב לפי הכנסות, כמה העסק הכניס. אם הוא הכניס מספיק - הוא לא יקבל, ואם הוא הכניס פחות - הוא יקבל. אם קיבלת את הכסף, אתה לא תיכנס למחזור. 

צריך לעשות ועדת חריגים גם לעסקים וגם לאותם יישובים, כי יש המון יישובים שלא קיבלו. ערב אל-עראמשה ביקשו מיגוניות ולא מתייחסים אליהם, הם לא מקבלים. צריך שתהיה ועדת חריגים כדי שיהיה לאנשים קשר לרשות המסים. יש עשרות עסקים שלא מקבלים את מה שהם צריכים לקבל. בואו לצפת ותראו מה קורה. אני מציע שוועדת הכספים תבוא לצפת פעם אחת ותראה מה קורה. כל הזמן מדלגים עליה. היה את הכנס שנלחמנו עליו ובו פתרו למעל 150 עסקים את הדברים ואנשים יצאו משם בוכים מרוב שמחה. 

גם על ינואר-פברואר וגם על נובמבר-דצמבר צריך לקבל תשובה עכשיו, לא לקבל אותה אחרי שיפתחו את האפשרות ואנשים שיגישו לא יוכלו לקבל את הכסף שאמור להגיע להם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

חבר הכנסת סולומון.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

יש נושא אחד שדיברנו עליו לפני כמה חודשים, וזה הנושא של בעלי דירות בצפון. ישנן לא מעט פניות של אנשים שרכשו דירות בצפון - מקרית שמונה פנו אלי לפחות שלושה אנשים וגם מיישובים מסביב – שלקחו לטובת כך משכנתאות. בהתחלה היו שוכרים ששילמו והם קיבלו את הפיצוי אבל ברגע שהחוזה נגמר הם היו צריכים לשלם את המשכנתא ולא קיבלו שום פיצוי. איך אנחנו פותרים לאנשים שהשקיעו את כל הונם בבתים האלה ובסופו של דבר יצאו קירחים מכאן ומכאן? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רוית גרוס.

 << אורח >> רוית גרוס: << אורח >>   

אני רוצה להגיד תודה רבה לאדוני, לחבר הכנסת ינון אזולאי ולאמיר דהן על העבודה בכל מה שקשור לעמותות. לתת לעמותות שזכאיות למסלול מחזורים לבחור מסלול של הוצאות מזכות זה משהו מאוד מאוד משמעותי. האם גם הנושא הזה חל רטרואקטיבית על החודשים ספטמבר-אוקטובר? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

	גיתית שלומי, לשכת יועצי המס. 

 << אורח >> גיתית שלומי: << אורח >>   

יש עסקים שמתחילת המלחמה זכאים לפיצוי במסלול אדום. מהרגע שנפתחה אפשרות להגיש תביעה לספטמבר-אוקטובר אותם עסקים, כמו נהריה, עין זיון או מקומות אחרים שהיו זכאים לאדום, נדרשים לעבור למסלול מחזורים או הוצאות מזכות. אי אפשר לפגוע בזכאות מתוקף של תקנות, אי אפשר להעביר מישהו עכשיו ממסלול אדום למסלול מחזורים או הוצאות מזכות. לא מאפשרים לנו להגיש תביעה במערכת, אומרים לנו שאנחנו לא נמצאים ביישובים המזכים. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה מתנגש בהכרח?

 << אורח >> גיתית שלומי: << אורח >>   

לא נותנים לאלה שהיו עד עכשיו במקדמות של המסלול האדום להגיש תביעה, אומרים להם: תלכו עכשיו למחזורים או הוצאות מזכות. זה תקנות מכוח החוק. אי אפשר בתקנות לפגוע בחוק העיקרי, זה לא הגיוני. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה לא נחשב מסלול שלישי?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

רוצים להפסיק להם את המסלול האדום?

 << אורח >> גיתית שלומי: << אורח >>   

בפועל לא מאפשרים להם להגיש מקדמות במסלול אדום.

 << אורח >> דדי סויסה: << אורח >>   

האפשרות נעולה להם.

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >>   

	האם החישוב של נובמבר-דצמבר למדווחים דו חודשי הוא לפי 12.5% או 25%? אני מזכירה שבדצמבר חלק חזרו לפעילות. למי שבספטמבר-אוקטובר דיווח דו חודשי נתנו לפי 12.5%. האם יש עכשיו אופציה כזאת?  

 << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>   

העלות של הוספת אפשרות בחירה בספטמבר-אוקטובר היא 50 מיליון שקלים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה רק על הקריות?

 << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>   

לא. כלל הזכאים למענק המחזורים זכאים לאפשרות בחירה, כשהעלות של זה היא 50 מיליון נוספים. בנובמבר-דצמבר העלות של אפשרות הבחירה היא 45 מיליון שקלים. כפי שיוראי הסביר, הדבר הזה הוא מתקציב קרן מס רכוש ואין השפעה על תקציב המדינה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

והמתווה עצמו?

 << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>   

אני אבדוק.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

אנחנו מודעים לזה שהפגיעה לא נפסקת ברגע שההנחיות בפועל נפסקות, אבל המתווה והמסלול של מתן פיצויים דרך חוק מס רכוש הוא אגב הנחיות ביטחוניות שניתנו בפועל, או השלכות עקיפות שלהן. אנחנו חושבים שבמסגרת התכנית הגדולה יותר של החזרה לצפון יינתנו מענים גם לעניין של הפגיעה, כשהדרך הנכונה לעשות את זה היא לא דרך תקנות מס רכוש.  

בגלל שבפעם הקודמת הייתה הארכת הוראת השעה ליישובי הספר - כלל היישובים ברמת גולן דרום הם יישובי ספר עד יוני 2025 - עסקי התיירות ברמת גולן דרום, למעט היישובים קדמת צבי וקצרין שמוחרגים ונמצאים במחזורי, יהיו זכאים למסלול אדום, הם יוכלו להגיש את התביעות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

רק בגולן דרום, או יש עוד יישובים שנמצאים בעסקי תיירות?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

גליל עליון מקבלים - -

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>   

בעכו, בצפת ובנהריה יוכלו התיירות - -?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

המענה ניתן בתיירות כי אנחנו מבינים ששם יש קושי וזה גם מה שמאפשר החוק ומאפשרות התקנות.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>   

מה ההגדרה של עסק תיירותי?  

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

יש הגדרה מאוד מרחיבה בנוהל של רשות המסים ומס רכוש. היא כוללת הרבה מאוד - גם אטרקציות, גם צימרים, בתי הארחה וכו'. 

חבר הכנסת ינון אזולאי, אנחנו לא עובדים לפי ירידת מחזורים, אנחנו עובדים לפי הנחיות בפועל. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

איזה הנחיות?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

הנחיות של פיקוד העורף ופיקוד צפון, או הנחיות של כל גוף אחר שאנחנו יכולים להסתמך על איזו שהיא הגבלה שחלה בפועל. 

לגבי המתווה הרחב של הצפון, שזו שאלה ששאלה חברת הכנסת פרקש, יהיו מקורות משמעותיים בתקציב 2025 לטובת האירוע הזה, 15 מיליארד שקלים. בתחילת השבוע הזה פורסמו העקרונות של מתווה השיבה הביתה – הם עוד צריכים לעבור החלטת ממשלה וכו' – שזה on top תכנית גדולה ארוכת טווח שאמורה להיות מוגשת ומאושרת בממשלה ולטובתה הוקצו 15 מיליארד שקלים בתקציב 2025. התכנית הזאת נותנת מענים בתחומי התיירות והעסקים. המטרה היא לייצר מתווה מדורג שיאפשר לעסקים איזו שהיא מטריה טובה כדי לחזור בצורה מיטבית לשגרה. 

לגבי ועדת החריגים, ואני לא מכיר, יורם, את המקרה הפרטני, אנחנו יודעים שיש השגות.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא שאל אם הוקמה ועדת חריגים.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

אין ועדת חריגים, יש השגות על תביעות שהוגשו.  

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

בדיונים על החוק עלתה הסוגיה של ועדת חריגים והתקבלה החלטה בוועדה שלא תהיה ועדת חריגים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

באיזו ועדה?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

פה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו החלטנו שלא תהיה ועדת חריגים?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כן. מה שנקבע בחוק זו סמכות לשר האוצר לקבוע תקנות לעניין מקרים מיוחדים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היה דיון בוועדה שבו אמרנו שלא תהיה ועדת חריגים?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

היו שני דיונים. ההוראה שנקבעה מתייחסת להתקנת תקנות, לא להקמת ועדת חריגים. מאוחר יותר היה דיון שהתייחס לנושא של ועדת החריגים. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

מה שנקבע בחוק זו הסמכה לשר האוצר לקבוע תקנות באישור ועדת הכספים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אין ועדת חריגים בחוק?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

בחוק אין ועדת חריגים, יש סמכות לקביעת עקרונות כלליים למקרים שבהם רוצים לקבוע דרך אחרת לחישוב המחזור. שר האוצר השתמש בסמכות הזאת והתקין תקנות שאושרו פה, תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי), התשפ"ד-2024, שהתייחסו לנשים בהיריון ולחיילים במילואים. 

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >>   

מבקשים ועדת חריגים כללית, לא לנושאים ספציפיים.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

התקנות האלו זה היישום של סעיף ההסמכה. ככל שיש סוגיות רוחביות נשמח שיביאו אותן אלינו לעיון, סוגיות ספציפיות אנחנו לא יכולים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

  למה אין בהקשר הזה ועדת חריגים?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

קודם כל, אין הסמכה בחוק להקמת ועדת חריגים, ודבר שני, אנחנו לא חושבים שנכון שגוף מינהלי יוכל לסטות מהוראות החוק.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הייתה ועדת חריגים בפיצויים של הקורונה. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

בפיצויים של רשות המסים לא הייתה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש מכם להעביר את המקרים שעליהם אתם מדברים ואני רוצה לדעת את התשובות שאתם מקבלים. מבחינה חוקית הם אומרים שאין את ועדת החריגים הזאת אבל יש הסמכה לשר האוצר לעשות את הפעולה הזאת. אני רוצה לדעת אם זה מכסה את הבעיות שהעליתם.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

אם יש בקשה פרטנית תעבירו ונבדוק.  

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >>   

מדובר ברוחבי, לא בפרטני. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

עניין השכירויות שעלה פה לא קשור לנושא הזה, לא קשור לתקנות מס רכוש. במתווה החזרה הביתה שפורסם ועוד אמור לעבור החלטת ממשלה, מי שיהיה זכאי למענק שיבה זה מי שיש לו חוזה שכירות בתוקף. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

אין לו, הוא בעל הבית.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

בעלי הדירות יוכלו לפי מסלול אדום לקבל פיצויים על נזקי עזובה אם בתקופה הרלוונטית לא היה להם חוזה שכירות. אנחנו פועלים שבחודשים ינואר-פברואר יוכלו המשכירים שיש להם חוזה שכירות בתוקף להצהיר, מה שייצר אפשרות לבעלי הדירות הרלוונטיים לבקש את הארכת החוזה. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

יש מציאות שבה בן אדם השכיר את הדירה שלו עד אוגוסט הקודם אבל השוכר שעזב המשיך לקבל את הכסף כאילו הוא שוכר. אחרי חצי שנה, כשבא בעל הבית ודרש כסף עבור הדבר, אמרו לו שכבר הכסף שולם. זה קורה המון.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

את העבר אנחנו לא יכולים לתקן. במתווה של הפינויים יש הרבה אנומליות, לא בודקים לגבי כל בן אדם אם הוא גר בפועל. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני מבין, אבל מדובר בכמויות גדולות. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

התנאי הוא הרישום במרשם האוכלוסין. אנחנו מייצרים איזו שהיא גישה מקלה כי אנחנו מבינים את הרגישות במצב, את העובדה שיש אנשים מפונים. אנחנו לא בודקים כל אחד בציציות. החל מינואר ההצהרות יהיו מותאמות ותהיה אפשרות לבעלי הדירות להגיש תביעה במסלול האדום. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

רטרו לא יקרה?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

 מינואר כן, אחורה לא. 

	שפרעם היא חלק מאזור הנחיה מרכז הגליל. שפרעם הייתה ירוקה ברוב המוחלט של התקופה ולא היו הנחיות מחמירות של פיקוד צפון. זו הסיבה שהם נמצאים מחוץ למתווה.  

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתה לא לוקח בחשבון שנהרגו שם שני אנשים, שנפל טיל והרס את השכונה? אנשים לא באים ליישוב כזה, לא מעניין אם ירוק או לא ירוק.  

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

זה ברור לי. אם היינו הולכים לפי הלוגיקה שלך, אז בכל מקום - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תביא לי דוגמה של יישוב אחד שהיו בו שני הרוגים והוא בחוץ. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

ברור שזה מייצר איזו שהיא פגיעה באזור ולכן בשביל זה יש פיצוי על נזק ישיר. לפני חודשיים פגע טיל ברמת גן והיו נפגעים.   

  << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כמה הרוגים היו שם? מי יגיע לשפרעם כדי לקנות? אני יודע שנפל טיל בקרית אתא שכתוצאה ממנו נהרגו אנשים ואחרי שבוע נפל טיל שהרס חצי שכונה. אני אקח לשם את הילדים שלי כדי לקנות? אל תגיד לי ירוק או לא ירוק, זה לא תופס אצלי. אם יש לך עוד יישוב כזה בישראל תוציא את שפרעם, אבל אין יישוב כזה. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

נתתי לך דוגמה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ברמת גן לא נהרגו שני אנשים באותו שבוע. היית בשפרעם? ראית מה היה שם? חצי שכונה נהרסה.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

שלחתי מכתבים בקשר לכל הסוגיה של ענף הזיתים. מה ענה משרד החקלאות? שאנשים יוכלו לגשת למס רכוש ולהגיש בקשה. אתם יודעים שיש הרבה אנשים שלא יכולים להגיש בפועל כי המטעים של הזיתים לא רשומים על השם שלהם?  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יוראי, לגבי שפרעם אתה יכול לבדוק?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

אנחנו עובדים לפי הנחיות והגבלות בפועל. האלמנט של פגיעה ישירה, ואני לא מקל ראש בהשלכות שלה, זה לא הגבלה בפועל. היו פגיעות ביפו, היו פגיעות ברמת גן ובתל אביב שהיו בהן נפגעים. את זה אנחנו מפצים בערוץ של פיצויים ישיר, במסלול ישיר על ידי מס רכוש שמחזיר את הנכס לקדמותו, מתקן ונותן אפשרות של דיור חלופי בתקופת הבינים. אם היינו עובדים לפי הלוגיקה והמתודולוגיה האלו, היינו צריכים לתת גם בתל אביב, גם ביפו. זה לא נגמר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אנחנו מדברים על הצפון. מה ההבדל בין קריית אתא לשפרעם? את האזעקה בקריית אתא אני שומע בשפרעם. 

<< אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

ההבדל בין קריית אתא לשפרעם זה שבקריית אתא היו במשך 30 ימים מלאים הגבלות על התקהלות, הגבלות מסוימות על מקומות העבודה והגבלות מסוימות על שהייה בסמוך למרחב מוגן. ההגבלות האלו של פיקוד העורף לא חלו בכלל - למעט תשעה ימים - באזור שפרעם. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתה יודע מי מגיע לשפרעם? אנשים מהקריות. מה שחל על הקריות חל גם על שפרעם. כל הכביש הראשי בשפרעם מתמלא עם אנשים מהקריות בסוף השבוע.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ולכן מה?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אנשים לא יגיעו אם חלות הגבלות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא היו הגבלות, מלבד תשעה ימים.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

אנשים לא הגיעו. אנחנו יודעים שבתקופה של מסיק הזיתים אנשים בצפון לא יכלו להגיע למטעים שלהם. היו נפילות בשפרעם, בעילבון, בבית נטופה ובהרבה אזורים שאנשים חששו להגיע למטעים. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

לגבי התקופה העצימה של המלחמה בספטמבר-אוקטובר, ואת צודקת שהיו הרבה נפילות בשטחים פתוחים,  שפרעם קיבלה הוצאות מזכות. כל עסק, כולל חקלאים, שבתקופה - -

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

המטע לא רשום על שמם.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

אם יש בעיות קונקרטיות, תעבירו לי. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

	זו בעיה כללית בחברה הערבית.  

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

אני לא מכיר את זה, אבל תעבירו ונטפל. הזכאות חד משמעית קיימת בספטמבר-אוקטובר. אם יש בעיות רישום אנחנו יודעים להתגבר על זה. תעבירו את הפרטים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני רוצה שתבחנו את הנושא של שפרעם לעומק ואני רוצה תשובה בקשר לינואר-פברואר.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>   

אתם מונעים מאנשים להגיש בחודש נובמבר מסלול מחזורים בלי שום סיבה. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

אנחנו נבחן לגבי ינואר-פברואר ונגיע לוועדה בתחילת חודש פברואר כדי לתת ודאות לעסקים.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתה אמור לבחון את זה על פי פיקוד העורף? כרגע הכל ירוק.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

לא נכון. כרגע כל אזור קו העימות, כולל ישובים לא מפונים, נמצא במדרג צהוב. בנוסף, יש הנחיות של פיקוד צפון שחלות גם בגולן דרום וגם ביישובים מסוימים בגליל העליון.  

אנחנו רוצים לתת למי שבמדרג גבוה את זכות הבחירה של מסלול שהוא לכאורה מופחת. מה שנאמר פה בוועדה זה שבמקרים מסוימים של מסלול הוצאות מזכות, וזה בעיקר בעסקים הפסדיים שהמחזורים שלהם נמוכים, יש אלמנט מסוים ביישום שיכול להביא לכך שהם יקבלו פיצוי גבוה יותר ממה שהם יקבלו במסלול מחזורי, ולכן אפשרנו בחירה גם בחודשים ספטמבר-אוקטובר וגם בחודשים נובמבר-דצמבר לכל מי שנמצא במסלול מחזורי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אמיר דהן, בקשה.  

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

מי שהגיש מסלול הוצאות מזכות בקריית חיים ובקריית שמואל והתיק שלו נמצא בסטטוס של טיפול - אנחנו נוציא לזה הנחיה עוד יומיים – יוכל לפנות ולבקש לעבור מסלול. אם כבר ניתנה החלטה במסלול הוצאות מזכות והוא רוצה לחזור למסלול מחזורים, הוא יוכל לעשות את זה בשלב ההשגה. לגבי מי שעד היום לא הגיש תביעה, אנחנו נסביר איך הוא עושה את זה. עוד יומיים נוציא הנחיה מסודרת לאיך עסקים באזור הזה מגישים את התביעות.  

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >>   

ברגע שלעוסק יש מחזור דו חודשי והוא נבחן לפי ירידה של 25% על נובמבר-דצמבר, זה מעוות את התוצאה כי עיקר המלחמה הייתה בנובמבר. במלחמה הקודמת שהייתה באוקטובר נתנו הוראה שלמי שהוא דו חודשי יבחנו את הירידה לפי 12.5%. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

כשזה נגמר ב-26 בנובמבר לא הייתה הפסקה במיידי וכל בעלי העסקים חזרו לעבוד באותה שנייה. לרוב העסקים יש גם פגיעה בנובמבר וגם פגיעה בדצמבר. זה לא כמו שהיה כשהמלחמה התחילה ב-7 לאוקטובר שאז בספטמבר הכל היה בסדר. פה יש השפעה גם על דצמבר, לכן אנחנו לא חושבים שזה נכון לפצל את זה ל-12.5% כמו שהיה בספטמבר-אוקטובר כשהמלחמה החלה. 

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >>   

אבל זה יפגע בעסקים. בינואר-פברואר כבר לא יתנו לעסקים בחיפה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>   

למה לצפת לא נותנים לבחור?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

בספטמבר-אוקטובר הם יכולים לבחור.

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >>   

יהיו מענקים בינואר-פברואר לחיפה?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

היו 37 התרעות בחיפה ו-37 התרעות בשפרעם, כשחיפה נכנסה ושפרעם בחוץ. את הנתון הזה לקחתי מפיקוד העורף. 

 << אורח >> אורלי שיף: << אורח >>   

טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל)
(הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ה-2024

		בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, 
		התשכ"א-1961, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות 
		אלה:

1.       בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)
(חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 (להלן – התקנות העיקריות), 
בתקנה 1 – 

(1) ברישה, במקום "יום כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024)"
יבוא "יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)";

	הרישה זה הסעיף שמתאר את התחולה של התקנות, באיזה חודשים הנזקים חלו, וכאן אנחנו מוסיפים נזקים שהתרחשו עד סוף חודש דצמבר.
 
(2) בפסקה (1)(א) – 

(1) אחרי ההגדרה "אזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024"
המובאת בה, יבוא:

	"אזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024" – היישובים 
	והאזורים המפורטים בתוספת החמישית או בתוספת התשיעית
	או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות 
	החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה
	הייתה בתוקף עד לתום חודש דצמבר 2024";

התוספת החמישית זה האזורים בצפון של קו עימות, התוספת התשיעית זה כל יתר היישובים. 

(2) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" המובאת בה

(1) בפסקה (1), מסלול שכר עבודה – 

(1) בהגדרה "תקופה מזכה לעניין שכר" המובאת בה – 

(1) אחרי פסקה (1ה) יבוא:

"(1ו) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע
בחודשים נובמבר ודצמבר 2024, לרבות מי 
שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד 
שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור 
בפסקה (2) או (3) ובהגדרה "יום היעדרות 
בשל המצב הביטחוני" או שעובדו שנעדר
מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה 
מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת 
הממשלה המאריכה אותה, בתקופה 
הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד 
עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים
נובמבר ודצמבר 2024 שעסקו אינו מצוי 
באזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר
2024, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה 
"מסלול שכר עבודה" – התקופה שמיום 
כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023)
עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 
2024); ואולם לעניין זה יקראו את 
ההגדרה "יום היעדרות בשל המצב 
הביטחוני" כאילו בכל מקום, במקום 
"האזור המיוחד" בא "אזור שנפגע 
בחודשים נובמבר ודצמבר 2024";

הארכנו גם כאן, כמו בפעמים קודמות, את התקנה שנותנת באזור המיוחד פיצויים לפי מסלול שכר עבודה גם בחודשים נובמבר ודצמבר ועובד שגר באזור המיוחד או מתגורר מחוץ לאזור המיוחד יוכל לקבל פיצוי, כאשר מי שיקבל באופן ישיר את הפיצוי עבורו יהיה המעסיק. גם עובד עצמאי שמתגורר באזור שנפגע בחודשים נובמבר-דצמבר, באזור המיוחד, ועובד באזור שלא זכאי לפיצוי, יקבל את הפיצוי לפי מסלול שכר עבודה.   

(2) בפסקה (2), במקום "כאמור בפסקאות (1) 
עד (1ה)" יבוא "כאמור בפסקאות (1) עד (1ו)";

(3) בפסקה (3), במקום "על אף האמור 
בפסקאות (1) עד (1ה)" יבוא "על אף האמור
בפסקאות (1) עד (1ו)";

(2) בפסקה (2), מסלול מחזורים – 

(1) בהגדרה "מחזור עסקאות", "מחזור עסקאות
בשנת הבסיס", "מס תשומות", "קרוב", "תמיכות
ןתרומות", המובאת בה, במקום "עד יום כ"ט בתשרי
התשפ"ה (31 באוקטובר 2024)" יבוא "עד יום ל' 
בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)";

(2) בהגדרה "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת
הבסיס" המובאת בה, אחרי "לעניין נזק שאירע 
בתקופת ספטמבר-אוקטובר 2024" יבוא "או בתקופת
נובמבר-דצמבר 2024";

(3) בהגדרה "מסלול מחזורים", המובאת בה, אחרי 
פסקה (ז) יבוא:

	"(ח) לעניין נזק שאירע בתקופת נובמבר-דצמבר
	2024, אחת מאלה לפי העניין, והכל ובלבד 
	שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים נובמבר 
	ודצמבר 2024:

(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט 
בפסקת משנה (2) – סכום הפרש 
המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה
הנחסכת;

(2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי 
זכאי ולגבי ניזוק שבאחת או יותר 
משנות המס 2022, 2023 או 2024, 
הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס
ערך מוסף – ההפרש החיובי שבין
מחזור העסקאות בשנת הבסיס 
מחולק ב-6, לבין סכום הכנסתו 
בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים 
ההוצאה הנחסכת;

והכל אך לא יותר מ-5,000,000
שקלים חדשים, והכל ובלבד שבכל
מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום
היעדרות בשל המצב הביטחוני 
בתקופת נובמבר-דצמבר 2024";

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זה מתאר את הפיצוי לגבי מסלול מחזורים. זה בדיוק אותו דבר כמו בפעמים קודמות לגבי התקופה הרלוונטית.   

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

"והכל אך לא יותר מ-5,000,0000" לא מתייחס גם ל-(1) וגם ל-(2)? הוא לא צריך לזוז הצידה כך שהוא יתייחס להכל?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

  כן, הוא אמור להתייחס להכל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אז נזיז אותו. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

(4) בהגדרה "עוסק המדווח על בסיס מזומן" המובאת 
בה, במקום "וכפי ששונה בתקנות התיאומים, ואולם
לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר-אוקטובר 2024"
יבוא "ואולם לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר-
אוקטובר 2024 או בתקופת נובמבר-דצמבר 2024";

זה התיקון לגבי עוסק המדווח על בסיס מזומן, שאנחנו עושים לגביו את ההתאמה הרלוונטית לנובמבר-דצמבר. 

(5) בהגדרה "שנת הבסיס" המובאת בה, המילים 
"וכפי ששונתה בתקנות התיאומים" יימחקו, ואחרי
"ואולם לגבי נזק, שאירע בתקופת ספטמבר-אוקטובר
2024" יבוא "או בתקופת נובמבר-דצמבר 2024".

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למה גם בסעיף קטן (ד) וגם בסעיף (ה) מוחקים את המילים "וכפי ששונתה בתקנות התיאומים"?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

הם פשוט לא שונו בתקנות התיאומים. כשהעברנו את ההגדרות, העברנו את זה מתוך ההגדרה שיש בה את המילים "וכפי ששונתה בתקנות התיאומים" ופשוט לא מחקנו אותן. אין לזה שום משמעות.
  
(6) בהגדרה "תקופת הבסיס" המובאת בה, במקום 
"ואולם לגבי נזק שאירע בתקופת ספטמבר-אוקטובר
2024 – התקופה המקבילה בשנת 2022 לתקופת 
הזכאות" יבוא "ואולם – 

(1) אם תקופת הזכאות היא בתקופה שמיום כ"ח
באב התשפ"ד (1 בספטמבר 2024) עד יום כ"ט
בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024) או בתקופה
שמיום ל' בתשרי התשפ"ה (1 בנובמבר 2024) עד
יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) – התקופה
המקבילה בשנת 2022 לתקופת הזכאות;

(2) אם תקופת הזכאות היא בתקופה שמיום א' בטבת
התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום ל' בשבט התשפ"ה 
(28 בפברואר 2025) – התקופה המקבילה בשנת 2023
לתקופת הזכאות";

(7) בהגדרה "תקופת הזכאות", המובאת בה, אחרי פסקה (ז)
יבוא:

			"(ח) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום ל' בתשרי התשפ"ה
			(1 בנובמבר 2024) עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 
			2024), אחת מאלה לפי העניין:

(1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס
מזומן או קבלן ביצוע – התקופה שמיום ל' 
בתשרי התשפ"ה (1 בנובמבר 2024) עד יום ל' 
בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024);

(2) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזמן, וקבלן
ביצוע – התקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה 
(1 בינואר 2025) עד יום ל' בשבט התשפ"ה 
(28 בפברואר 2025)";

	(3)בפסקה (4), מסלול קבלן ביצוע, בהגדרה "מסלול קבלן ביצוע" המובאת
	בה, אחרי פסקה (ז) יבוא:

		"(ח) לעניין נזק שאירע בתקופת נובמבר-דצמבר 2024 – מסלול 
		הוצאות מזכות כהגדרתו בפסקה (5), אולם, עד לסכום של 
		5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע
		בחודשים נובמבר ודצמבר 2024.";

	(4)בפסקה (5) "מסלול הוצאות מזכות" – 

(1) ברישה, במקום "ובלבד שהנזק אירע באזור הדרומי של 
הצפון" יבוא "ובלבד שהנזק הוא אחד מאלה, לפי העניין:

(1) נזק שאירע בתקופת ספטמבר-אוקטובר 2024
באזור הדרומי של הצפון או באזור שנפגע בחודשים
ספטמבר ואוקטובר 2024;

(2) נזק שאירע בתקופת נובמבר-דצמבר 2024 באזור
הכולל את הגליל העליון ויישובי המפרץ או באזור 
שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024;"

(2) אחרי ההגדרה "האזור הדרומי של הצפון" המובאת בה
		יבוא:

			"האזור הכולל את הגליל העליון ויישובי המפרץ" – 
			האזור הכולל את היישובים והאזורים המפורטים 
				בתוספת העשירית, המוכרז בזה יישוב ספר בתקופת
				נובמבר-דצמבר 2024";

(3) בהגדרה "הוצאות מזכות" המובאת בה – 

(1) במקום פסקה (1) יבוא:

"(1) לעניין "הוצאות השכר בתקופת הזכאות" –

(1) לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר-
אוקטובר 2024 – תקופת הזכאות היא 
תקופת ספטמבר-אוקטובר 2024 בלבד;

(2) לעניין נזק שאירע בתקופת נובמבר-
דצמבר 2024 – תקופת הזכאות היא 
תקופת נובמבר-דצמבר 2024 בלבד";

(2) במקום פסקה (3) יבוא 

"(3) לעניין "מחזור העסקות בתקופת הזכאות" – 

(1) לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר-
אוקטובר 2024 – תקופת הזכאות היא 
התקופה הקבועה בפסקה (ז)  להגדרת 
"תקופת הזכאות" שבפסקה (2) להגדרה
"שווי של נזק עקיף" בתקנות אלה, 
שעניינה מסלול מחזורים;

(2) לעניין נזק שאירע בתקופת נובמבר-
דצמבר 2024 – תקופת הזכאות היא 
התקופה הקבועה בפסקה (ח) להגדרת 
"תקופת הזכאות" האמורה בפסקת
משנה (א)"

		(ד)בהגדרה "מסלול הוצאות מזכות" המובאת 
			בה, במקום "מזק שאירע בתקופת ספטמבר-
			אוקטובר 2024" יבוא "נזק כאמור בפסקאות
(1) או (2) להלן, לפי העניין.";

(ג)בהגדרה "התקופה הקובעת", בפסקה (1), במקום 
כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024)" יבוא 
ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)";

(ד)אחרי הגדרה "תקופת ספטמבר-אוקטובר 2024"
יבוא:

 "תקופת נובמבר-דצמבר 2024" – התקופה שמיום ל'
בתשרי התשפ"ה (1 בנובמבר 2024) עד יום ל' בכסלו
התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)";

	(3)בפסקה (8) – 

(1) בתוספת החמישית המובאת בה, בכותרת המשנה,
במקום ההגדרות "אזור שנפגע בחודשים ינואר 
ופברואר" ו"אזור שנפגע בחודשים מרץ ואפריל" יבוא
ההגדרות "אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר", 
"אזור שנפגע בחודשים מרץ ואפריל" ו"אזור שנפגע
בחודשים נובמבר ודצמבר 2024";

(2) בתוספת השביעית המובאת בה, אחרי "קריית 
מוצקין" יבוא "האזור של השכונות קריית חיים 
מערבית, קריית חיים מזרחית וקריית שמואל 
בחיפה כפי שמסומן במפה שלהלן:

	בגלל שהאזור של קריית חיים וקריית שמואל זה לא אזור מוניציפאלי מאובחן, צירפנו מפה שבה מסומנים האזורים שבהם העסקים יקבלו פיצוי לפי מסלול מחזורים לגבי תקופת ספטמבר-אוקטובר 2024.

(3) בתוספת השמינית המובאת בה, במקום "חיפה"
יבוא "חיפה – מלבד האזור של השכונות קריית חיים
מערבית, קריית חיים מזרחית וקריית שמואל כפי
שמסומן במפה שבתוספת השביעית";

(4) אחרי התוספת השמינית המובאת בה יבוא:

"תוספת תשיעית

	(תקנה 1 – ההגדרה "אזור שנפגע בחודשים נובמבר 
	ודצמבר 2024")

	אודם,
	אורטל,
	איילת השחר,
	אל רום,
	בוקעתא,
	מג'דל שמס,
	מסעדה,
	מצוק עורבים, מרום גולן,
	נווה אטי"ב,
	נמרוד,
	עין זיוון, 
	עין קיניא,
	קדמת צבי,
	קלע אלון,
	קצרין,
	רמת טראמפ,
	שעל.

תוספת עשירית

(תקנה 1 – ההגדרה "האזור הכולל את הגליל העליון ויישובי המפרץ" בפסקה (5) להגדרה "שווי של נזק עקיף")

		אבו סנאן,
		אחיהוד,
		אליפלט,
		אמירים,
		אמנון,
		אפק, 
		אשרת,
		בוסתן הגליל,
		ביריה,
		בית ג'אן,
		בית העמק,
		בענה,
		בר לב,
		גדות,
		ג'דידה-מכר,
		ג'וליס,
		גילון,
		גיתה,
		דיר אל-אסד,
		הר חלוץ
		חולתה,
		חיפה,
		חצור הגלילית,
		חרשים,
		טובא-זנגרייה,
		טל-אל,		
		יאנוח-ג'ת,
		יסעור,
		ירכא,
		כורזים,
		כחל,
		כישור,
		כליל,
		כמאנה,
		כמון,
		כסרא-סמיע,
		כפר ביאליק,
		כפר הנשיא,
		כפר יאסיף,
		כפר מסריק,
		כפר שמאי,
		כרי דשא,
		כרכום,
		כרמיאל,
		לבון,
		לוחמי הגטאות,
		לפידות,
		מג'ד אל-כרום,
		מגדל תפן,
		מזרעה,
		מחניים,
		מכמנים,
		משמר הירדן,
		נחף,			
		נס עמים,
		נשר,
		נתיב השיירה,
		סאג'ור,
		עין אל-אסד,
		עין המפרץ,
		עכו,
		עמוקה,
		עמיעד,
		עמקה,
		פלך,
		פרוד,
		צורית,
		צפת,
		קדרים,
		קריית אתא,
		קריית ביאליק,
		קריית ים,
		קריית מוצקין,
		ראמה,
		ראש פינה,
		רגבה,
		שבי ציון,
		שומרת,
		שייח' דנון,
		שזור,
		שפר,
		תובל."

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יוראי, אני מודה לכם על העבודה שעשיתם - היא עדיין לא מושלמת כי נשאלו פה שאלות. אני מבקש לבחון את העניין של שפרעם שוב, לבחון את השאלות שנשאלו. אתם אמורים לבוא לפה עוד הפעם. אני מבקש שתבחנו את זה מחדש. עמדתי היא שאתה לא יכול בזמן שיש הפסקת אש לבחון את זה לפי פיקוד העורף כי אנחנו יודעים מה פיקוד העורף יגיד. המציאות היא שיש יישובים שאנשים לא מגיעים אליהם. אנשים לא מגיעים לא בגלל שפיקוד העורף אומר, הם לא מגיעים בגלל שזו המציאות, כמו שאמר חמד עמאר שלשפרעם לא באים. צריך לקחת את זה בחשבון. אני מבקש את הבחינה שלכם מחדש של העניין. אני מציע שנאשר את התקנות כדי לא לעכב לאנשים את הכסף הזה. מי בעד אישור תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ה-2024, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
התקנות אושרו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

התקנות אושרו פה אחד.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

רביזיה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש שתבואו עם חבר הכנסת חמד עמאר בדברים כי הנושא הזה חשוב וצריך לבחון את זה עד תום.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

אין בעיה שנבוא איתו בדברים, אבל העיכוב של התקנות האלו גורם נזק. אי אפשר מצד אחד להאיץ בנו, מצד שני לא לאשר את התקנות בזמן.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הראיתי לך שהיו 37 התרעות בחיפה ו-37 התרעות בשפרעם. בנובמבר היו 11 התרעות בשפרעם ו-14 התרעות בחיפה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תשב עם חבר הכנסת חמד עמאר, תעשה את זה מהר. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני הצבעתי בעד התקנות וביקשתי רביזיה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:35. << סיום >>