פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 14 ועדת החוקה, חוק ומשפט 13/01/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 537 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שני, י"ג בטבת התשפ"ה (13 בינואר 2025), שעה 8:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק איסור הכחשה של טבח שמיני עצרת התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), התשפ"ה–2024, של ח"כ עודד פורר << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר חברי הכנסת: עודד פורר מוזמנים: שרה רובק – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אלונה נבות – פקליטה, משרד המשפטים לילך וגנר – המחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יאיר מתוק – עוזר משפטי ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי יחיאל יהוד – משפחות חטופים משתתפים באמצעים מקוונים ישי שרון – מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות, הסניגוריה הציבורית ייעוץ משפטי: גור בליי אפרת חקאק רכז פרלמנטרי בוועדה: אבירן יחזקאל רישום פרלמנטרי: אסתר מימון רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק איסור הכחשה של טבח שמיני עצרת התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), התשפ"ה–2024, פ/4067/25 כ/1072 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב, אנחנו בעניין הצעת חוק איסור הכחשה של טבח שמיני עצרת התשפ"ד, של חברי כנסת רבים, ובראשם חבר הכנסת עודד פורר. אנחנו בדיון שני בנושא. בבקשה, חבר הכנסת המציע או הייעוץ המשפטי. איפה אנחנו נמצאים? מה נשאר לנו עוד ללבן לפני הצבעה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הייעוץ המשפטי או משרד המשפטים, מי שצריך להתייחס לפני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> צריך לשמוע גם מהסנגוריה, אבל אולי קודם משרד המשפטים, כי הייתה להם הערה. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> הייתה לנו הערה שנוגעת לסעיף המטרה. בסעיף ההגדרה בדיון הקודם, המציע והוועדה סברו שאפשר לתקן בהתאם להערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה לנוסח מעט יותר כללי, שמדבר על אירועי הטבח שביצע ארגון הטרור חמאס ושותפיו באופן מאורגן ומכוון ב-7 וב-8 באוקטובר. חשבנו שכרגע יש סוג של דיסוננס בין סעיף המטרה, שמפרט התנהגויות קונקרטיות, להגדרה, וחשבנו שאולי אפשר להתאים את הנוסח של סעיף המטרה, שיהיה מעט יותר כללי ולא ייכנס להתנהגויות קונקרטיות. יש לנו הצעה להתייחס באופן הבא, שוב להערות המציע והוועדה. אגב, גם להדגיש את המעורבות של ארגון הטרור חמאס כמובן שעומד מאחורי מתקפת הטרור הרצחנית הזאת, שזה גם מהלך שנראה לנו חשוב, וגם ההגדרה היותר כללית לוכדת בחובה טווח התנהגויות יותר רחב שקרו במסגרת טבח ה-7-8 באוקטובר. ההצעה שלנו היא לכתוב במטרה: מטרת חוק זה היא להיאבק בהכחשת מעשי הטבח שנעשו במסגרת מתקפת הטרור הרצחנית שביצע ארגון חמאס ושותפיו או/ו שותפיהם, באופן מאורגן ומכוון באזרחי ובתושבי מדינת ישראל, בתאריכים כך וכך, מעשים המהווים פשעים כלפי העם היהודי ופשעים כלפי האנושות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמובן הרצח האונס, החטיפה, הביזה, כלולים בטבח, אבל יש עוד מעשים, פתאום נהיה התעללות, התעללות מינית, ואז אתה מתחיל לפרוט את זה, ואני לא רוצה שבסוף מה שלא כתבנו לא נמצא, לכן אני חושב דווקא על הגדרה כללית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני נוטה להסכים, אני חושב שגם "מעשים המהווים פשעים כלפי העם היהודי ופשעים כלפי האנושות" זה מתכתב גם עם ההגדרות של המשפט הבין-לאומי וגם עם הניסוחים בחקיקה, ולכן אני חושב שזה בהחלט מקיף יותר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה היחידה מבחינה נוסחית. הרי בנוסח המקורי היה כתוב "חמאס ועוזריהם" וכאן כתוב "ושותפיהם", מתוך הערה של יד ושם, כדי שלא יהיה כל הזמן מקביל לחוק. בהגדרה פה צריך להיות ברור שזה לא איזה מישהו שעכשיו יש לו איזה הסכם שותפות עם חמאס, אלא שבאמת מדובר במישהו שלקח חלק באירוע הזה. אתה לא חייב חבר חמאס - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צריך להבין ששותפות זה לא במונח השותפות הפלילית. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לכן אני לא יודע אם זאת ההגדרה הנכונה. יכול להיות שצריך אולי מילה אחרת, אם יש פה אמירה בהקשר הזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> חשוב שהדברים נאמרו לפרוטוקול, אבל אני חושב שהאמירה הזאת, ברור שהיא מבטאת - - - << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> אני רק אזכיר שבחוק העונשין המונח הוא לא שותף, אלא מבצע בצוותא או מבצע העבירה, ולכן אני לא רואה בעיה עם השימוש המילולי במונח "שותפים" בהקשר הזה. אני לא חושבת שזה יוצר איזה זיקה להסדר, דווקא של שותפות לפי הדין הפלילי, אבל גם אם זה היה, כמובן הדברים האלה התקיימו, אני לא רואה גם בזה בעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שוב, אנחנו במסגרת, גם כאשר מדובר בפשעים כלפי העם וגם כאשר מדובר בפשעים כלפי האנושות, לפחות לגבי השמדת עם. החוק מדבר על מונחים מאוד מאוד רחבים שכוללים בתוכם גם את הקשר, גם את ההסתה וגם את העידוד. זו הכוונה שלנו. הסעיף הוא איננו סעיף פלילי. הוא איננו סעיף שבא לדבר על החלק הפלילי, על המודעות ולמי אתה מייחס יסוד נפשי ויסוד עובדתי וכל הדברים האלה. זה סעיף שמדבר על שותפות בעניין הטבעי של המילה, שנעשית בכל דרך, בוודאי כאשר מדובר בעבירה מסוג רצח עם או בעבירה מסוג פשע נגד האנושות, שזו מטריה הרבה-הרבה יותר רחבה מהאדנים הרגילים של הדין הפלילי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חשוב שהדברים האלה ייכנסו גם כאשר היושב-ראש יציג את הצעת החוק במליאה, הוא או מי מטעמו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוודאי. אני חושב שזה מאוד מאוד חשוב. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לגבי סעיף המטרה, אולי תתייחסו כדי להבהיר את הדברים לפרוטוקול. הייתה הערה של חבר הכנסת גלעד קריב לגבי הסיפא, "מעשים המהווים פשעים כלפי העם היהודי או פשעים כלפי האנושות". הוא העלה שאלה לגבי הדבר הזה, מה המשמעות בהקשר הזה, והאם זה לא יכול להגביל או לתחום או להשליך על שיקול הדעת של התביעה, אם היא רוצה להעמיד לדין על עבירות כאלה או עבירות אחרות. האם תוכלו להתייחס? אני חושב שההבנה שלנו בעניין הזה היא שלא, אבל נשמח לשמוע את עמדתכם. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> אני לא רואה קושי בשימוש במונחים האלה. אין במדינת ישראל חוק שמטפל בנושא של פשעים נגד האנושות. היו הצעות שונות במהלך השנים כשעבדנו על חקיקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל יש אמנה. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> יש את אמנת רומא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא רק רומא. רק ברומא יש פשעים נגד האנושות? אני חושב שפשעים נגד האנושות זה עוד אמנות קודמות. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> האמנה שאנחנו בחנו את ההתאמה של מדינת ישראל אליה בנושא המשלימות וכו' הייתה אמנת רומא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מדבר על פשעי מלחמה. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> יש גם פשעים נגד האנושות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע, אבל פשעים נגד האנושות ורצח עם, אז רצח עם זו אמנה ישנה-ישנה, השמדת עם, ולדעתי גם פשעים נגד האנושות, זה היה עוד לפני רומא. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> אני לא יודעת להגיד. אני מכירה מהסיפור הזה, המסגרת של אמנת רומא. ככל שהייתה עבירה של פשעים נגד האנושות, האי הייתה עבירה שיוצרת נסיבה מחמירה להתנהגויות בסיטואציות מסוימות. אין לנו כרגע עבירה כזאת במשפט הישראלי, ולכן אנחנו לא רואים בעיה עם שימוש במונח הזה כאן, בסעיף המטרה, שאין לו נפקות מעשית. זה נכון מה שחבר הכנסת קריב אמר, שיש לנו את המונח "פשע כלפי האנושות" בחוק עשיית דין בנאצים - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> ופשעים כלפי העם היהודי. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> - - וגם פשע מלחמה, יש שם כמה הגדרות שנכונות לאותו חוק. אני לא חושבת שאפשר להסיק מההגדרה שנמצאת שם לחוק הספציפי הזה. זו הגדרה שנועדה לאותו חוק, ולאו דווקא איזה הגדרה כללית שהמשפט הישראלי נוקט בה. פרט לכך, אני לא מכירה איזה התייחסויות לנושא הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב בוודאי ובוודאי שחלק מהפעולות שהתבצעו ב-7 באוקטובר, בשמיני עצרת, על ידי חמאס, יכולות להיכנס להגדרת רצח עם בחוק בנוסחו הנוכחי, לא צריך שינויים ולא צריך הגדרות, אבל יש את הכלל הכללי של שיקול דעת התביעה, גם כאשר יש משהו שמהווה כמה עבירות, באיזה עבירה הם חושבים שהם יוכלו להשיג הרשעה, מדיניות תביעה, מדיניות של דרג מדיני – כל הדברים האלה שמתלבשים זה ודאי לא כובל את שיקול הדעת, ולגבי ההתאמה הבסיסית, ברור שמי שרצח מישהו בשל היותו יהודי מתוך רצון להשמיד את כלל העם היהודי – ברור שהוא נמצא שם, רק השאלה אם יחליטו להגיש עליו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שכן, בחוק איסור הכחשת שואה, מעשים המהווים "פשעים כלפי העם היהודי או פשעים כלפי האנושות", מופיעה המילה "או" לא "ו", יכול להיות שכדאי שזה יהיה "או". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שם זה דין פלילי, פה זה סעיף מטרה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו אומרים שזה גם זה וגם זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה גם וגם, זה לא או-או. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אולי נשמע את ההתייחסות של הסנגוריה, שבכלל לא התייחסו פה. ישי, בישיבה הקודמת לא הספקת להתייחס. אני מניח שעקבת אחרי הדיון. גם בסעיף ההגדרה וגם בסעיף המטרה נעשה שימוש במושגים קצת יותר כלליים, שתופסים אולי את המהות של האירוע בצורה יותר רחבה, פחות פרטניים, והיינו שמחים להתייחסות שלך. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> השינויים שהכנסנו הולכים בכיוון הנכון. באופן כללי הבענו כמה חששות בדיונים הקודמים, בין אם זה לגבי שאלת העיתוי, והיה איזה חשש ליצירת במה ותהודה למפיצי קונספירציות, אולי החשש הכי מרכזי היה הפגיעה המסוימת שהייתה בעקרון החוקיות, כי באמת ההצעה המקורית כללה הרבה מונחים מעורפלים ועמומים. אני חושב שהשינויים שהכנסנו כאן ממקדים את האיסור, גם מבחינת ההגדרות וגם מבחינת גבולות - - -, וזה מחזק את המהלך. כלומר, עדיף איסור שהוא יותר ברור ויותר מתוחם מאשר איסור שהוא רחב ועמום. זה כמובן תורם גם להכוונת ההתנהגות, וזאת אולי המטרה המרכזית, וכמובן האיסור הזה, אני חושב שהוא יהיה יותר אחיד ויותר ישים. בסך הכול אין לנו הערות נוספות לגופו של עניין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. פתרתם את הנושא של "ולהגן על מבצעיו"? זו הייתה ההערה של הסנגוריה מההתחלה, לא רק של הסנגוריה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בדיון בשבוע שעבר העלה את הנושא הזה גם יאיר מתוק מהמשטרה. אני חושב שככה זה מקובל. היה לנו שיח מקדים איתו. הייתה לנו התלבטות בשאלה הזאת, כי כידוע, בחוק המאבק בטרור, אתה מזדהה עם מעשים ובחוק הכחשת שואה האיסור הוא על הזדהות עם מבצעים, עם הנאצים. חידדנו את זה בנוסח, גם כדי למנוע דו-משמעות. אנחנו חושבים שכעניין מהותי זה מוזר, זה קצת תרתי דסתרי להזדהות עם מעשים שאתה מכחיש את קיומם. זה יותר הגיוני להגיד שאתה מזדהה. זה כמובן פסול, זה עבירה פלילית. יותר הגיוני שמי שאני רוצה לתפוס זה מי שאומר: הם לא עשו את הדברים שאומרים עליהם – ככה זה הכחשת שואה לנאצים, הרי מי שמכחיש את השואה, ממעיט בערך או אומר: לא הייתה שואה, אלה היו מעשים ספורדיים וכו'. הוא לא אומר: טוב שהם היו, כי הוא אומר שהם לא היו, הוא בעצם רוצה להגיד דברים טובים על הנאצים אם לעשות את זה בצורה פשטנית. גם פה, ההזדהות היא עם חמאס, עם המבצעים של חמאס. אתה מכחיש את המעשים, אז זה קצת מוזר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה הבנתי. התכוונתי "להגן על מבצעיו", זו הייתה הטענה, החשש לדעתי בדיון הראשון-הראשון. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> הכנסנו סייג. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איפה זה בנוסח? << דובר >> גור בליי: << דובר >> 4. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "מסגרת הליך משפטי." אני רק אומר ש"מסגרת הליך משפטי", השאלה אם הסייג הוא לא רחב מדי. זאת אומרת, לצורך העניין, הרי אנחנו יודעים שיש הגנה על לשון הרע של הליך משפטי, שלפעמים יכולה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> שלא ישתמשו לרעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בן אדם כותב כתב הגנה בהליך אזרחי שבכלל לא קשור לכלום, ובפנים הוא כותב מה שבא לו על מישהו, ואומר שזה במסגרת כתבי טענות. הכוונה היא הגנה במסגרת הליך משפטי על המבצע, שאתה בא ואומר: הוא לא היה, זה לא קרה, הוא לא עשה, זה הסנגור, לא הכוונה פה שכל הליך משפטי שהוא, בן אדם כותב בעתירה מינהלית שלא היה ה-7 באוקטובר. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> אני חושבת שזה די ברור, גם מסגרנו את זה בכלל זה מתוך הרישא של הסייג, שלא יראו כעבירה לפי חוק זה פרסום שנעשה באקראי, בתום לב או למטרה כשרה. ולכן אנחנו רק מפרטים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את הדוגמאות. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> בדיוק, אז זה חייב להיות למטרה כשרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כלומר, גם כשזה במסגרת הליך משפטי, זה צריך להיות בתום לב ולמטרה כשרה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם זה להליך לא קשור זה לא למטרה כשרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. בסדר גמור. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> לכן אני חושבת שזה מנוסח כמו שצריך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לגבי הסיפור של המבצעים, כי מסתבר שהייתה אי-הבנה ביני לבין שמחה, זה עונה על מה שדיברנו. << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >> כן. הייתה לנו הערה אחת שגור התייחס אליה, והנוסח על פניו נראה לנו מוסכם והגיוני, והערה נוספת זה מה שחבר הכנסת פורר ציין בתחילת הדברים. אין כבר דברי הסבר, אבל לפחות בנאום של היושב-ראש ושל החבר כנסת המציע בכנסת יובהר ש"שותפיו" זה גם מכיל את כל אלה שאין להם סרטיפיקט של חמאס, אבל הם באו והצטרפו למעשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> שותף לא צריך להיות עם תעודה מטעם חמאס. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מסייע זה לא יותר טוב. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> זה עוד יותר משפטי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה יותר דומה למסייע בחוק העונשין. אפשר להגיד מסייע, אבל מסייע אז באמת מפנה אותך להגדרה של מסייע בחוק העונשין. << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >> אני חושב שכולם פה בשולחן מסכימים על הכוונה, רק שצריך לוודא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמיתית דווקא הרפרנס ל"ועוזריהם" היה הרפרנס הנכון. אני מבין את הרגישות, לכן אני מכבד את הרצון לרדת מזה. << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >> היושב-ראש, צריך רק להזכיר בנאום שלך, להסביר שהסיבה שהכנסת בוחרת במונח "שותפיו" ולא "עוזריהם" זה מההיבט של יד ושם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כדאי לציין את זה אפילו במפורש. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> האמת ש"שותפיו" זה כל מי שנגע באירוע. << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >> הדבר השלישי שצוין פה על ידי משרד המשפטים גם בעבר, צריך להבין שכאשר הליך כזה ייפתח - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הייתי כותב: וכל מי שהיה שותף בכל דרך או משהו כזה. מגדיל את המילה "שותף" באיזה אמירה של "וכל שותפיו" או "שותפיו בכל דרך שהיא" או משהו כזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם אתה רוצה, זה ביטוי שחוזרים עליו הרבה פעמים, "חמאס וכל שותפיו". << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> עוד פעם, אני לא חושבת שיש חשש. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הייתי אומר "כל" - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנאום פה צריך לתת לזה את המענה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא רואה צורך להכניס לחוק הגדרת שותף. << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >> אדוני, גם בנאום שלך, אני אשמח אם תוכל גם לציין שכאשר הליך כזה ייפתח, ככל שייפתח נגד נאשם, צריך להבין שהתביעה לא תצטרך להוכיח את כל המעשים שבוצעו. זה צריך להיות ודאי. כלומר, עכשיו הוא לא יכול - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא יצטרך להוכיח את ההכחשה. << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >> בדיוק. זה מה שהוא צריך להוכיח. זה לא יהיה משפט מלכיאלי-גרינוולד כמו שהיה בעבר, אלא צריך נקודתית להוכיח את היסודות של העבירה, של ההכחשה, ולא עכשיו הוא יצטרך להביא לפה את כל מחבלי הנוח'בה להסביר הכול. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זו אגב הסיבה שעשינו את השינויים, ברור. החוק הזה קובע כעובדה שהיה טבח מאורגן ומכוון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו ההגדרה. זו הגדרת החוק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה דבר שאתה לא יכול לערער עליו. זה הדבר שקיים. השאלה זה אם הכחשת את הדבר הזה או לא. << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >> נכון. בדיוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן גם הורדתם את "הממעיטים מממדיו", כי אז באמת כל הליך שהיית מנהל על אירוע נקודתי, היו אומרים לך: לך עכשיו תנהל הליך זוטא, האם בפינה זאת וזאת של כביש 232 היה כך וכך, לכן גם זה ירד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני אקרא את זה. "הצעת חוק איסור הכחשת טבח שמיני עצרת התשפ"ד 7 באוקטובר 2023, התשפ"ה–2025". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה הדבר הכי משעשע בכותרת. סליחה שאני אומר "משעשע", שאנחנו מבלבלים את התאריכים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה שאני מפריע עוד פעם. לגבי נושא הגדרה כללית של הטבח, אולי כדאי להגיד: מעשי חמאס. החשש שלי הוא שמחר יגידו לי: התעללות זה לא טבח. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> דווקא הפוך. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אירועי הטבח זה המכלול. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כתוב פה "מעשי הטבח". << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> זה לא משנה, מעשים, אירועים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> טבח נשמע כמו משהו שאומר הרצח עצמו. האירועים היו אירועים רחבים מאוד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז אפשר אירועי הטבח. להתאים את סעיף המטרה לסעיף ההגדרה. אולי עדיף "אירועי הטבח" בשביל להשיג את מה שאתה רוצה. The events של הדבר הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אירועי הטבח וכל מה שנעשה במסגרתו? << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> לכן כתבנו שנעשו במסגרת מתקפת, רצינו את המאורגן והמכוון שנמצא בתוך - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> "אירועי הטבח" מופיע בהגדרה אגב. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הייתה לי הערה לכותרת, והייתי עושה אפילו כותרת יותר ארוכה, ולו רק כדי שאנשים לא יתבלבלו איך הם קוראים את השם של החוק הזה. חוק איסור הכחשת הטבח, אני אפילו לוקח מתוך מה שעשינו בהגדרה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> או "חוק איסור הכחשת אירועי הטבח שביצעו" - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. חוק איסור הכחשת הטבח מכ"ב וכ"ג בתשרי, שבוצע ב-7-8 באוקטובר 2023 – טבח שמיני עצרת. ששלוש המילים האחרונות בכותרת החוק יהיו "טבח שמיני עצרת" בלי התאריך. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה נורא ארוך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות. אבל ככה אי-אפשר לקרוא את הכותרת הזאת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> למה אי-אפשר לקרוא? לא הבנתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי אתה עושה "טבח שמיני עצרת התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, התשפ"ה–2025". << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול להגיד - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "טבח שמיני עצרת התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023 – 'טבח שמיני עצרת'". << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> "חוק איסור הכחשת אירועי הטבח שביצע חמאס." << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה יהיה שלוש שורות של כותרת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> "חוק איסור הכחשת אירועי הטבח 7 באוקטובר 2023 – טבח שמיני עצרת התשפ"ד". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "טבח שמיני עצרת". אני מקווה שלא יהיה לנו טבח שמיני עצרת של שנים אחרות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מה ההצעה, עודד? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> "חוק איסור הכחשת אירועי הטבח 7 באוקטובר 2023 – טבח שמיני עצרת התשפ"ד". << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא הטבח, זה יהיה אירועי טבח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם עכשיו זה טבח. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם זה סמיכות זה צריך להיות אירועי טבח 7 באוקטובר. נבדוק עם הנסחות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלוש המילים האחרונות של שם החוק יהיו טבח שמיני עצרת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אולי בלי 2023, בשביל לקצר. כלומר, "אירועי טבח 7 באוקטובר – טבח שמיני עצרת". << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואז גם נתנו מענה לשני התאריכים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואז לא תהיה בעיה עם שם החוק והתאריכים הקופצים. אפילו הייתי שם טבח שמיני עצרת במירכאות. אני לא יודע אם מותר לשים בכותרת של החוק מירכאות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני אבדוק את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הייתי בודק מבחינה נסחית, אחרת זה נראה מבלבל. אני קורא את הכותרת של החוק ואני לא יודע מתי קרה הטבח. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מטרת החוק 1. מטרת חוק זה להיאבק בהכחשת אירועי הטבח שנעשו במסגרת מתקפת הטרור הרצחנית שביצע ארגון הטרור חמאס ושותפיו באופן מאורגן ומכוון באזרחי ותושבי מדינת ישראל בכ"ב ובכ"ג בתשרי התשפ"ד (7 ו-8 באוקטובר 2023), מעשים המהווים פשעים כלפי העם היהודי ופשעים כלפי האנושות. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> אם אתם משנים את הכותרת - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> נתאים את ההגדרה לאיך שתיראה בסוף הכותרת. הגדרה 2. בחוק זה, "טבח שמיני עצרת 7 באוקטובר" – אירועי הטבח שביצע ארגון הטרור חמאס ושותפיו באופן מאורגן ומכוון בכ"ב ובכ"ג בתשרי התשפ"ד (7 ו־8 באוקטובר 2023). איסור הכחשה של טבח שמיני עצרת 3. המפרסם, בכתב או בעל פה, דברים המכחישים את טבח 7 באוקטובר שמיני עצרת בכוונה להגן על מבצעיו ובכוונה להביע אהדה למבצעים או הזדהות עימם, דינו – מאסר חמש שנים. פרסום מותר 4. לא יראו כעבירה לפי חוק זה פרסום שנעשה באקראי, בתום לב או למטרה כשרה, ובכלל זה לשם העמדת מידע לציבור או לשם מחקר, או במסגרת הליך משפטי. הגשת אישום 5. כתב אישום על עבירות לפי חוק זה לא יוגש אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו. אנחנו לא נכנסים פה לכל הסיפור של 14 ו-12. זה אני מבין בהכרעות בין המשטרה לבין - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה בחוק השני. קיבלנו כאן בקשות לרשות דיבור למליאה, אבל לא היו הסתייגויות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם בקשות רשות דיבור של סיעת ישראל ביתנו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> קיבלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל מציע יכול לבקש לדבר? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ביקשתי בקשת רשות דיבור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הוא ביקש בקשת רשות דיבור, אז הוא יוכל במסגרת בקשת רשות דיבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש פה הרבה מאוד מציעים. השאלה איך הם יוכלו לדבר במליאה אם הם ירצו. הם יצטרכו לבקש. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם הם יעבירו לנו היום, נוכל להוסיף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. אני אעלה את זה להצבעה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מצביע במקום חברת הכנסת מלינובסקי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי בעד שם החוק שיעבור את התיקון שאנחנו מדברים? << דובר >> גור בליי: << דובר >> חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר – טבח שמיני עצרת, התשפ"ה–2025. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לאחר ההצבעה אני אגיש רוויזיה אם יש אי אילו דברים בניסוח מול הנסחות שדורשים את התיקון. אני אגיש רוויזיה לאחר מכן. מי בעד הצעת חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר – טבח שמיני עצרת, התשפ"ה–2025 לקריאה השנייה והשלישית, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 2 נגד – אין נמנעים – אין אושרה. אני קובע כי חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר – טבח שמיני עצרת, התשפ"ה–2025, אושר פה אחד בנוסח הוועדה. אני מברך את כולנו, גם את חבר הכנסת היוזם והמציע, חבר הכנסת פורר, שהחוק הזה יישאר לעולם בגדר אות מתה, שלא נחזה בתופעות הללו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> שלא יהפוך לאות מתה בגלל שלא עשו את מה שצריך לעשות למי שכן הכחיש. שלא יכחישו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מקווה שלא נחזה בתופעות האלה, בוודאי לא אצלנו, אבל אני חושב שהחוק הזה מהווה אמירה ראויה, חשובה ומשמעותית. לא סתם הוא עובר ומוגש פה ללא הסתייגויות מאף אחת מהסיעות, עובר פה אחד. העובדה שרק שנינו פה, זה בגלל שכל השאר מסכימים. אני מברך אותך על היוזמה החשובה הזאת. תודה רבה. לכולם. רוויזיה לטובת הניסוח. אני מבין שיחיאל רוצה לדבר בישיבה הזאת, ואני סבור שבישיבה שעוסקת בחוק החשוב הזה, לזכות לנו ולכבוד לנו לשמוע מישהו שנכון לעכשיו מהווה עדות חיה, ואנחנו מקווים שמהר מאוד ישתנה מצבם של כל האנשים המהווים עדות חיה לאירועים המזוויעים שהתרחשו ב-7 באוקטובר, בשמיני עצרת. יחיאל, בבקשה. << אורח >> יחיאל יהוד: << אורח >> תודה רבה. שמי יחיאל יהוד, ואני אביו של דולב יהוד שנרצח ב-7 באוקטובר. הוא יצא בתור חובש באיחוד הצלה ובמד"א לטפל בפצועים, אבא של נטע ששרד את הטבח ואבא של ארבל. אני אגזול רק שתי דקות מזמנכם, על מנת לזעוק את הזעקה האילמת שלנו. אני לא אכביר במילים. זאת ביתי ארבל, שנחטפה ב-7 באוקטובר עם אריאל בן זוגה, ומוחזקת שם יחד עם עוד 97 בני ערובה, ובזה אני אסיים לדבר. אני רק אזעק את הזעקה האילמת שלי. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה לך. אני מקווה מאוד שנשמע כולנו בשורות טובות. תודה רבה לכולם. ואני חושב שאין ראוי מלסיים את הדיון בחוק החשוב הזה עם התזכורת החשובה הזאת. תודה לך. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:06. << סיום >>