פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 10/12/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 106 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שלישי, ט' בכסלו התשפ"ה (10 בדצמבר 2024), שעה 14:09 סדר היום: << נושא >> השפעת המלחמה על אנשים החיים בעוני בפריפריה - << נושא >> לציון יום המאבק בעוני נכחו: חברי הוועדה: יסמין פרידמן – מ"מ היו"ר ואליד אלהואשלה חברי הכנסת: אלון שוסטר מוזמנים: אביבית אלינזון דוד – מנהלת תחום פ"א עוני והדרה, מינהל שירותים אישיים, משרד הרווחה והביטחון החברתי יוכי אילוז – מנהלת תחום בכיר עיזבונות ותמיכות ביטחון תזונתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי ד"ר אלה ברנד לוי – מנהלת תחום תעסוקה וקהילה תוכנית נושמים, משרד הרווחה והביטחון החברתי שני תורג'מן – ממונה תוכניות היישובים באגף א' ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך מישל מורג – מ' מרכז אוכלוסייה פקע"ר, משרד הביטחון גאסן טריף – סא"ל, רע"ן הנדסה במיל', משרד הביטחון אביעד שוורץ – משרד העבודה גל זהר – מנהל יחידת המחקר והמדיניות, שירות התעסוקה תומר מדר – סגן מנהל מחוז מעסיקים, שירות התעסוקה יעל אברהם אדם – יו"ר מחוז חיפה והצפון, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים צופיה שניידר – פעילה, הפורום למאבק בעוני אלה אלון – עו"ד, מנכ"לית שותפה, אית"ך-מעכי, ארגוני חברה אזרחית אליקו אלי שליין – פעיל חברתי, הרשת לחיים בכבוד, ארגוני חברה אזרחית תהילה שרעבי – חוקרת ומקדמת מדיניות, מרכז אדוה הודא אבו עבייד – הפורום לדו קיום בנגב נור אלסאנא – עמותת סידרה ליילה לפיגט – הכפרים הלא מוכרים ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> השפעת המלחמה על אנשים החיים בעוני בפריפריה. << נושא >> << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> שלום רב צוהריים טובים לכולם אנחנו פותחים את הדיון בוועדת הנגב והגליל על השפעת המלחמה על אנשים החיים בעוני בפריפריה, אנחנו גם מציינים היום בכנסת את יום העוני. אני שלוש וחצי שנים פה נראה לי שזו הפעם השלישית שאנחנו עוברים את היום הזה ולצערי הרבה לא השתנה, אבל המלחמה הזאת אני חוששת שהכניסה עוד רבים ורבות למעגל העוני וכמו שאמרתי גם אנשים עובדים נמצאים במעגל העוני לצערנו, כשמדברים על עוני ועל מדדי העוני אני לא רוצה להיכנס למספרים כי כל הזמן מדברים רק על המספרים במקום לדבר על האנשים שמאחורי המספרים, אז כמי שחיה בנגב השכנים הבדואים שלנו 58% מהשכנים הבדואים שלנו חיים מתחת לקו העוני, אני חושבת שיש שם את אחוז הילדים הגדול ביותר שחיים מתחת לקו העוני וזה היה ראוי לציון. אני מדברת בקצרה כי אני חושבת שיותר חשוב לא לשמוע אותי אלא לשמוע את המשרדים ואת האנשים שהגיעו, יוזמי הדיון יגיעו בהמשך זה יום מאוד מאוד עמוס בכנסת עם המון המון דיונים ושדולות, אז אני מתנצלת כאן הם יגיעו בהמשך ויאמרו את דבריהם. אנחנו נפתח עם צופיה שניידר הפורום למאבק בעוני. << אורח >> צופיה שניידר: << אורח >> שלום שמי צופיה שניידר מאשדוד פעילה ברשת חיים בכבוד, אימא חד הורית בעצמי מתמודדת עם מצב רפואי מורכב. היום אני רוצה לדבר לא רק על עצמי אלא בשם נשים ואנשים החיים בעוני, כפעילה ידועה בעיר מצאתי את עצמי מקשיבה למצוקות השונות של תושבי העיר וגם מוצאת פתרונות, התחושה היא שהשרים בכנסת עיוורים לעוני. בזמן המלחמה המצוקה החריפה, אם זה בתחום החינוך שהילדים עברו ויש ילדים שעברו חרמות ולא טופלו ועדיין סובלים מזה, אם היינו בהרכב יותר קטן הייתי אומרת לכם מה אני עוברת בחוויה האישית שלי, מנסה להכניס בכל כוחי תוכנית מיוחדת לילדים שעברו חרמות על מנת להציג גם את הבת הפרטית שלי ויש התנגדות, אני לא מבינה למה כי זה לא מדובר בילדיכם מדובר בילדה שלי, ילדה של אישה בעוני. מתחילת המלחמה כולם רצו לסייע לחיילים ואני מכבדת את החיילים ומעריכה אותם, אף אחד לא חשב על תושבי העיר, הייתי צריכה להתקשר למסעדות בתל אביב כדי שיגיעו לאשדוד ולחלק לנזקקים, איפה הממשלה הייתה? 100 מנות הייתי מחלקת ביום ברחוב בלי מקום מוגן, הילדה שלי באמצע אזעקה זועקת לי אימא את בסדר? איפה הממשלה? איפה הרווחה? נעשה, נביא, נתקצב, רעבים עכשיו יש ילדים רעבים הולכים לישון. כשהוציאו אימא לחל"ת אתם לא באתם להגיד לבעל הדירה אנחנו נשלם לך בעוד כמה חודשים האימא הייתה צריכה להתמודד, לצערנו לא התגרשנו מגברים טובים אם התגרשנו סליחה על המילה מחלאות לא רוצים להביא לילדים שלהם, ניסינו דרך בית משפט לא עוזר, מה נעשה עם הילדים? יאללה אז אני אלך לישון רעבה, למה הילדה שלי צריכה ללכת לישון רעבה למה? אז טוב תגידו צופיה מסתדרת היא פעילה חברתית היא מכירה את כל העולם, אבל מה עם אימא אחרת ועוד אימהות כמוני? וכמה נשים יש כמוני במדינה אתם יודעים בכלל? בוא אני אשאל אותך אתם כל הזמן אוהבים לדבר מספרית בואו תנו לי מספרים, אתם לא יודעים כי זה לא מעניין. חשבתם לגייס את הנשים האלה את החד הוריות האלה את הנשים האלה שיצאו לחל"ת לטובת המדינה? במקום שנהפוך להיות נטל נסייע למדינה? לא בחינם אתם אוהבים אותנו בחינם אני יודעת את זה, כולכם אוהבים אותנו בחינם, כשמדובר בכסף אתם נעצרים דום למה אני לא משלמת מיסים? למה אני לא צורכת בסופר? למה אתם לא לוקחים מהעשירים כי הם יצאו לרחובות? אני מסתכלת עלייך בגלל שנוח לי לא כי אני מאשימה או משהו כזה. למה אתם לא לוקחים מהעשירים? קחו יותר ארנונה משם למה ממני? למה מהאימהות החד הוריות למה מהאנשים שעניים למה? כי הם יעשו לכם בלאגן אנחנו לא, אבל אני מבטיחה לכם פה אישית לא ירחק היום שאנחנו נשב פה בשער ונשבות לכם רעב אנחנו לא מפחדים מרעב אתם מפחדים מפדיחות, אתם מפחדים מבושות שיכתבו בעיתון. אני רוצה להגיד עוד דבר אחד, איפה שרת השוויון? איפה היא הייתה 14 חודשים אם היא תשב יותר קרוב לביבי? 14 חודשים היא לא מסוגלת להביא תוכנית אחת לנשים? ברגע הבאתי תוכנית ברגע אני יכולה להביא לכם תוכנית, תודה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> צופייה אני רק רוצה להגיד לך תודה, קודם כל אני זוכרת שהייתי אצלך בבית נכון? << אורח >> צופיה שניידר: << אורח >> נכון מאז אני נלחמת. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני רק רוצה להגיד לך שיש נתונים, רבע ממחוז דרום שמחוז דרום לדעתי כולל גם את אשדוד הם מתחת לקו העוני, חמישית מתושבי הצפון הם חיים בעוני, יש נתונים הנתונים קיימים והם קיימים שנים והם רק הולכים ונהיים גרועים יותר, בטח ובטח בשנה האחרונה יחד עם עליית המים חשמל ארנונה תחבורה ציבורית ובטח ובטח מחירי המזון. כשאת מדברת על ילדים רעבים אני לא יכולה להתעלם מהתסכול הרב שאני חשה שבאותה שנה נזרק מזון בשווי של 21 מיליארד שקלים, יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, במקום שהמדינה תשקיע במקום בתלושי מזון שהם חשובים אבל הם לא פתרון לטווח הארוך, הם פתרון של עכשיו אני לא כל כך מחבבת את הפתרון הזה, במקום לקחת את הכסף הזה ולהשקיע בהצעת מזון ואנחנו מסיימים מי הביטחון התזונתי אני מנסה. תודה. עמליה אלביליה הפורום למאבק בעוני פה? היא לא כאן. עורכת דין אלה אלון מנכ"לית שותפה אית"ך מעכי. שלום. << אורח >> אלה אלון: << אורח >> שלום, אני מאית"ך מעכי משפטניות למען צדק חברתי, אני צרפתי לוועדה לחומר רקע לדיון דוח שעשינו שבעצם בוחן את ההשלכות של המלחמה לאור יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא לשנת 2030 שישראל מחויבת להם ובמסגרת הזאת בעצם הצגנו את ההשלכות של המלחמה על אנשים החיים בעוני, על נושא של שוויון מגדרי ועל הנושא של שותפויות בין אוכלוסיות. אז באמת אני ככה אתמצת ממש בקצרה את הדברים: כמובן המלחמה השפיעה בצורה מאוד משמעותית על אוכלוסיות החיות בעוני, קהילת חסרי המעמד, החברה הערבית, החברה הבדואית, אנשים שמתגוררים בפריפריה, ילדים, קשישים, גדל מאוד אי הביטחון התזונתי, הציפייה הייתה מהממשלה בעצם לראות את ההשלכות על אנשים שחיים בעוני ולראות בעצם את החולייה החלשה ביותר ברגע שהיא באה לתכנן מדיניות בנושא המלחמה בין היתר, אבל אנחנו רואים שזה ממש לא קורה. אנחנו רואים שבעצם ארגונים הם אלה שהובילו את הדאגה לביטחון התזונתי ולא המדינה, גם אנחנו כארגון שבעצם זה ארגון לשינוי חברתי נאלצנו לחלק מזון בכפרים הלא מוכרים בנגב כי אחרת פשוט לא היה מי שיעשה את זה, יחד עם נשמיית שככה ידברו גם ובאמת בזכותם הצלחנו לעשות את זה המנהיגות בכפרים הלא מוכרים. המדינה מקצצת תקציבים לאוכלוסיות שחיות בעוני כמו החברה הערבית הבדואית, יוצאי אתיופיה שספגו את הקיצוץ הגדול ביותר בשנה שעברה באופן לא פרופורציונלי ועכשיו גם נודע היום שהולכים לקצץ ב-35% את התקציב של המשרד לשוויון חברתי ולפגוע בעוד תוכניות שאמורות לקדם שוויון. הייתה פגיעה חמורה בתעסוקה של נשים בעיקר בגלל ההשבתה של בתי הספר, הגיוס למילואים וסגירה של מקומות עבודה בגלל המלחמה, נשים ערביות הם גם סבלו מגזענות או פחדו מגזענות וגם זה פגע בתעסוקה שלהן, כל הנושא של השבתת בתי הספר גרמה לפגיעה קשה בביטחון התזונתי כי בסופו של דבר מפעל ההזנה מאפשר - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון גם את הארוחה החמה היחידה לא הצליחו להגיע אליה. << אורח >> אלה אלון: << אורח >> אני רק רוצה להגיד כמה המלצות שכלולות בדוח שנראה לי שחשוב ככה לקדם אותן: קודם כל באמת במסגרת מאמצי השיקום ותוכניות השיקום לתושבי הדרום והצפון, אנחנו ראינו שלא כל האוכלוסיות המוחלשות מוכללות בהן, כולל רשויות מקומיות שמוגדרות במצב סוציו-אקונומי נמוך וקהילות עניות, החברה הערבית, החברה הבדואית, תושבי ותושבות הכפרים משוללי ההכרה בנגב שנפגעו מאוד במלחמה והם לא נכללים בתוכניות השיקום, אוכלוסיות הפליטים ומבקשי המקלט שגם התעלמו מהן לחלוטין והכל נפל על החברה האזרחית. אנחנו עוד קוראים להבטיח את המשך פעולתה של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי ולהבטיח ולהגדיל את התקציב שלה ואת התקציב של המענה הממשלתי לביטחון תזונתי, כדי להתגבר על הפערים שנוצרו בעקבות המלחמה. אנחנו קוראים למנוע את הפגיעה בחברה הערבית עם הקיצוץ שנעשה כבר בתוכניות החומש במקום להגדיל, במקום לשתף את האוכלוסייה הערבית במאמצי השיקום ובתוכניות השיקום, אנחנו קוראים לכך שיהיה ייצוג במסגרת קבלת ההחלטות למגוון קולות באוכלוסייה, שהם יהיו חלק מקבלת ההחלטות גם אנשים מהפריפריה, אנשים מהחברה הערבית, אנשים מהחברה החרדית, קשישים, ניצולי שואה, כל מי שנפגע במיוחד נשים מהאוכלוסיות האלה שבדרך כלל אין להן קול צריך לתת להם לשמוע את הקול שלהם במסגרת מאמצי השיקום. לחזק את שיתוף הפעולה בין משרדי לממשלה לארגוני החברה האזרחית, כי בסוף הארגונים יודעים מה קורה בשטח והם יודעים מה הצרכים וזה מאוד חשוב האינפוט הזה, לייצר מדידה שבאמת תתייחס לצרכים של האנשים שחיים בעוני ולהשפעות של המלחמה עליהם ותפעל באמת להראות מה המצב קודם כל לפני שהם מטפלים בו, תודה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה רבה תודה. אני רק לפני הדובר הבא, אני ממש אבקש אם אפשר לעמוד בשלוש דקות כדי שנצליח לשמוע כמה שיותר, כי באמת אנשים הגיעו וחשוב לי לתת להם. תהילה שרעבי חוקרת ומקדמת מדיניות מרכז אדווה, קיבלתי את המסמך המפורט שלכם. << אורח >> תהילה שרעבי: << אורח >> אנחנו באמת שלחנו מסמך מפורט עם המלצות מדיניות עם דברים שאפשר לעשות בטווח המיידי, מה שחשוב לי לציין זה שבעצם כל ההשלכות שפירטנו שהמלחמה יכולה להביא אליהם: ביניהם הרחבת מעגל העוני, פגיעה בעובדים מוחלשים, העמקת האי בטחון תזונתי גם כפי שדיברה אלה על הכפרים הבלתי מוכרים בעיקר, משבר החובות שיש לנו מחקר שלם שעוסק במשבר החובות בחברה הערבית איך אפשר למנוע אותו ואיתו גם את מעגל הפשיעה. כל הדבר הזה הוא דבר שניתן למנוע אותו, היום המדינה לא לוקחת אחריות ועושה את ההיפך, לא רק שהיא מקצצת בתוכניות היא מובילת צעדים במסגרת התקציב, שבעצם אומרים דבר הם פוגעים בדיוק באוכלוסיות המוחלשות בעובדים שמשתכרים שכר נמוך, אם מדובר בהקפאת סכומי מענק עבודה שנהנים מהם בעיקר העשירונים הנמוכים, אם מדובר בהקפאת קצבאות הילדים שמוענקות לאימהות והולכות לגרוע מהשכר של אימהות בשכר נמוך, בדיוק מה שאנחנו מדברים את אותו צורך, אם מדובר בהעלאת דמי הביטוח הלאומי דווקא במדרגה המופחתת, דווקא האנשים שמשתכרים את המשכורות שהם עד הגבול של 7,500 שקלים דווקא הם יישאו בעול גדול יותר למימון הוצאות המלחמה. את ביקשת שאני אקצר אז אני באמת אתייחס להמלצות המדיניות שלנו: מעבר לזה שצריך בעצם ללכת לגישה של לקיחת אחריות וגיבוש מדיניות מרחיבה של שיקום כלכלי, גיבוש מדיניות של שיקום גם ביחס לתושבים המפנים בצפון ובדרום שעברו ריבוי של משברים וצריכים עכשיו לבנות את החיים שלהם מחדש, דברים שידרשו תקציב. מעבר לכך בטווח המיידי אנחנו פירטנו ואני רוצה לחזור כאן: לבטל את הגזירות הכלכליות הפוגעניות זה דבר ראשון, עובדים בשכר נמוך לא צריכים להיות אלה שמשלמים את המחיר, בנוסף לטווח הבינוני ארוך ראוי שהמדינה תכיל איזשהם תוכניות בגיבוש אשראי חברתי לאוכלוסיות מעוטות יכולת שחוזרות למעגלים האלה של חובות ועוני, ביחס לכפרים הבלתי מוכרים ראוי שהמדינה תקבע את מבחר המזון ואיזשהו מנגנון למצבי חירום, ככה שאנשים שחיים באי ביטחון חמור לא ישלמו את המחיר בעיתות משבר בטחוני. מעבר לכך אנחנו נציין שביחס לפינוי אוכלוסיות על ידי המדינה, שיש מקום לתוכנית אסטרטגית לטווח ארוך של שיקום לכל האוכלוסיות האלה ודבר ראשון להכיר באותן אוכלוסיות כאוכלוסיות פגיעות, לעשות איזשהו מנגנון של צמיחה שיוכלו להרים את עצמם ולא לפתוח פערים עוד יותר גדולים בין פריפריה למרכז, שזה מה שאנחנו רואים שהיום המלחמה עושה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה. אליקו שליין פעיל הפורום לחיים בכבוד. << אורח >> אליקו אלי שליין: << אורח >> שלום, אני גם פה בכובע של גם כתושב שדרות וגם כנפגע מלחמה וגם כמי שהקמתי במלחמה בעצם באופן פורמלי את התארגנות נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויותיהם, שזה יותר עזרה לנכי עבודה אבל אני פה המון שנים, אני רק 12 שנה עולה ויורד בכנסת והכל בהתנדבות. אני רק יכול להגיד שעוני זה תוצאה של רשלנות פושעת לאורך שנים של הממשלות וזה לא משנה לי אם זה שמאל או ימין, כי כשילד רעב או שאנחנו רעבים או שיש מישהו שהוא רעב ושאין לו מה לאכול במקרר, אז או שהוא מחפש את עצמו ולא מוצא את עצמו ועולה פשיעה עולות גניבות ממכולות עולות דברים כאלה, אני נגד הכל אבל בסופו של דבר העוני המדינה משלמת עליו הרבה יותר יקר. צריך גם להבין שעד לפני פחות מחודש היינו בהלם שרצו מה שנקרא לעצור את ההצמדות לקצבאות לערך הקצבאות הנכות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה עדיין על הפרק. << אורח >> אליקו אלי שליין: << אורח >> זה לא על הפרק, אני מבין שזה ירד בסופו של יום. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני לא ראיתי שזה ירד. << אורח >> אליקו אלי שליין: << אורח >> הורידו את זה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כשנראה את התקציב נראה, עוד אין תקציב. << אורח >> אליקו אלי שליין: << אורח >> כן אבל יש אפליה כלפי נכי תאונות עבודה אין שם תיקון חקיקה אני אשמח לדבר איתך על הסיפור הזה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני מכירה את זה. << אורח >> אליקו אלי שליין: << אורח >> בגלל שאין פה תחרות אמיתית בסופרים ומי שמייבא את הכל היבואנים, בסופו של יום מי שמשלם את המחיר זה אנשים שלא יכולים לסגור את החודש, אם הם חיים בקצבה שהיא מתחת לשכר המינימום או שאם יש אנשים שהם אוכלוסיית רווחה, או שנגזר עליהם מצב חיים לא פשוט, בסופו של יום הם זה שמשלמים את יוקר המחיה, המע"מ הולך לעלות החשמל הולך לעלות, אז מה נשלם תרופות? מים? ארנונה? איפה להיות חייב? באיזה תיק הוצאה לפועל לבחור? אולי אנחנו בכלל מתאימים לאיחוד תיקים? תודה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> צודק. לא נשמע משרדי ממשלה רגע? אולי הם רוצים התייחסות משהו? טוב. הודא אבו עביד הפורום לדו קיום בנגב. << אורח >> הודא אבו עבייד: << אורח >> שלום צוהריים טובים שמי הודא אבו עביד אני מהפורום לדו קיום בנגב ואני כאן כדי לספר קצת נתונים באוכלוסייה הבדואית בעניין עוני ותעסוקה: אנחנו עוסקים הרבה בלובי לקידום תעסוקה, חלק מהלובי לפעמים מגיע אפילו לבית משפט, בעתירה שהגשנו לצורך פתיחת לשכות תעסוקה ביישובים הבדואים בנגב נאמר לנו שזה יהיה שכל לשכות התעסוקה יעברו דיגיטציה, בינתיים אנחנו לא רואים לא דיגיטציה וגם לא רואים קליטה סלולרית ביישובים הבלתי מוכרים בנגב, אבל אני רוצה להוסיף ולהגיד שהבעיה ביישובים הבדואים גם המוכרים וגם הבלתי מוכרים שמובילה בעצם לעוני זה המחסור בתעסוקה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בחינוך ובתשתיות. << אורח >> הודא אבו עבייד: << אורח >> לזה אני אגיע, המחסור בתעסוקה הוא בעיקר בחינוך בתשתיות וגם בתחבורה. בתחבורה ציבורית בכפרים הבלתי מוכרים היא תחבורה ציבורית נמצאת אך ורק בכפר, אחד מהלא מוכרים וגם המוכרים זאת אומרת העיירות והזה התחבורה הציבורית היא לא מספיקה היא לא משרתת כמו שצריך, אם זה במספר אוטובוסים ליום או אם זה בתחנות או לאן האוטובוס מגיע או לא מגיע, זה בעצם מגביל את האנשים מלצאת לשוק העבודה גם בגלל שרמת המינוע בישובים הבדואים היא מאוד נמוכה, רמת המינוע משמעותה כמה רכבים יש בישובים ואנחנו מדברים על אחוזים מאוד קטנים לעומת הממוצע הארצי, אז זו סיבה אחת. סיבה שנייה: כל המחסור באזורי תעסוקה, בחברה הבדואית אנחנו רואים שרק ברהט יש אזור תעסוק תעשיה שהוא משותף ללהבים ובני שמעון ורהט והוא מאוד מצליח, בפגישה עם מנהל אזור התעשייה לפני שבוע אמר שההצלחה נובעת מהשותפות, משותפות של עיר ערבית מאוד מרכזית בנגב לבין יישובים נוספים זה סוד ההצלחה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זו דוגמה מדהימה שם אזור תעסוקה, לצערי הרב גם שם עכשיו מקצצים מהחממות הטכנולוגיות שחלקן יושבות, שם מקצצים משם סכומים. << אורח >> הודא אבו עבייד: << אורח >> אבל מה שכן אנחנו רואים עליה באחוז הנשים למשל המועסקות שמגיעות מרהט, בנתונים שאנחנו רואים אותם יש עלייה ורוב הנשים מגיעות לעבוד באזור התעשייה המשותף הזה. עכשיו בנוסף לזה כאן המקום גם לדבר על הבעייתיות הנוספת: יש שתי החלטות ממשלה לקידום האוכלוסייה הבדואית בנגב לקידום המצב החברתי כלכלי ובתוך שתי החלטות האלה יש החלטות להקמת אזורי תעשייה תעסוקה נוספים, שבשלב הזה של החיים אנחנו כבר כמעט 10 שנים במהלך תוכנית החומש האלה ואנחנו לא רואים את אזורי התעשייה והתעסוקה האלה מתפתחים. בשגב שלום יש מפעל אחד מפעל עופות שהרבה מאוד מתושבי הישוב עובדים שם ובכסייפה לאחרונה נפתח סניף של סודה סטרים וזה בלבד, אנחנו מדברים על אוכלוסייה שהיא מעל 300,000 תושבים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> את זוכרת איזו החלטת ממשלה זו הייתה במקרה? << אורח >> הודא אבו עבייד: << אורח >> 1279. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה. << אורח >> הודא אבו עבייד: << אורח >> עכשיו בנוסף לכל הנתונים האלה שיעורי האבטלה אצל האוכלוסייה הבדואית הינם הגבוהים ביותר בארץ ו-63% משיעור המועסקים הבדואים משתכרים פחות משכר מינימום, זאת אומרת הרבה מעל המחצית של האוכלוסייה משתכרת מתחת לשכר המינימום, שזה בעצם אומר שזה עוני, אנשים חיים מתחת לקו העוני, 80% מתוך הילדים הבדואים חיים במשפחות שחיות מתחת לקו העוני. נתון אחרון שאני אגיד אותו זה חינוך, מעל 90% מתוך הנשים שהגיעו להשכלה גבוהה הן נשים עובדות במקומות שהן משתכרות בהם משכורת מעל הממוצע של החברה הבדואית ובממוצע הארצי, לכן קידום חינוך הוא חובה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> חד משמעי, רק חבל שיש עכשיו 5,000 ילדים בכפרים 5,000 פעוטות שאין להם אפילו גן עד גיל חמש, תאמיני לי אני יודעת שהכל מתחיל בחינוך בתשתיות ובתעסוקה, כולנו נרוויח מזה כי מי שסובל כשיש חוסר זה גם תושבי באר שבע ואופקים ונתיבות, כולנו ביחד באותה קלחת וחבל שהממשלה לא מבינה שההשקעה במגזר הבדואי היא השקעה לכל הנגב לצערי. נור אלסאנא עמותת סידרה. << אורח >> נור אלסאנא: << אורח >> נור אלסאנא מעמותת סידרה. אני רוצה לדבר קצת על עמותת סידרה והפרויקטים שהיא עושה עמותת סידרה, עמותת סדריה היא עובדת עם - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> סליחה הדברים שלכם כל כך מעניינים שאני לא מעזה לעצור אתכם, אז אתם תהיו אחראיות כי באמת חשוב לי לשמוע. << אורח >> נור אלסאנא: << אורח >> הנקודות הכי חשובות אני רוצה לדבר עליהן: אני רוצה לדבר על עמותת סידרה יותר מכשירה נשים מלמדת נשים ומכניסה אותם לתעסוקה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב, אחד הפרויקטים שלנו המוצלח בתקופה האחרונה: החקלאות שהיא איך לגדל זעתר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בכפר במקום שגרים? << אורח >> נור אלסאנא: << אורח >> לא ליד הבית, כל אישה לימדנו אותה בערך שנה שלמה איך לגדל זעתר ואיך להתפרנס ממנו ולחיות ולשווק, אנחנו עמותת סידרה משווקים להם 80% מהמוצרים שהם יצרו, שבעה מוצרים של זעתר ואחד מהם שאף פעם לא עשו את זה בעולם כולו זעתר חמוץ שזה של נשים בדואיות מהנגב, הבעיה שלנו בחממות שקיבלנו צו הריסה על שש חממות שהם רק כמה מטר ליד הבית של כל אישה שהיא רוצה לעבוד ולפרנס את הבית והילדים שלה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הבנתי, זה בכפר לא מוכר? << אורח >> נור אלסאנא: << אורח >> בכפר לא מוכר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> איזה כפר? << אורח >> נור אלסאנא: << אורח >> סירה, שם קיבלו צו הריסה לחממות והם הרסו את החממות שלהם, למרות שהם בפרויקט המאוד מאוד מוצלח של זעתר, וסידרה עוזרת לנשים האלה מבחינת למכור את המוצרים שלהם, גם הבאנו להן את המכונות של לטחון את הזעתר וכל הדברים האלה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כמה נשים עובדות בפרויקט? << אורח >> נור אלסאנא: << אורח >> 22 נשים שעובדות בפרויקט, רצינו שזה יגדל יותר אבל בגלל המחסומים שאנחנו שיש לנו מהמדינה שאסור לבנות חממה, יש לנו יותר נשים שרוצות לעשות - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אז למעשה המדינה תבוא תהרוס את החממות, 22 נשים ייפלטו חזרה למעגל האבטלה ילכו לחתום אבטלה, המדינה תשלם דמי אבטלה ואז הם יכנסו למעגל הרווחה אז יתנו להם תלושים, בקיצור המדינה תשלם הרבה יותר רק כי זה, היגיון סך הכל הגיוני. << אורח >> נור אלסאנא: << אורח >> אני רוצה להגיד עוד משהו, אנחנו כעמותת סידרה יש לנו עכשיו 10 אספקת חדרי חירום בכפרים הבלתי מוכרים שזה מזון, תרופות ומוצרי תינוקות חלב למשפחות שהן חיים מתחת לקו העוני, משפחות שאין להם איך להגיע להביא מזון לבית לילדים, אז לחדרים האלה כל אישה יכולה להגיע לחדר חירום לקבל מזון לקבל חלב לתינוקות, כל מה שהיא צריכה לבית שלה וחוזרת, רוב הנשים שאנחנו מטפלים בהן הן נשים חד הוריות שאין מי שיעזור בפרנסה אין הכנסה, יש לנו גם את המחסומים בהכשרות שאנחנו נותנים להם ללמוד בהסעה איך להגיע, אז אנחנו גם מסייעים להם בהסעות כדי להגיע ללימודים, יש לנו בעמותה כל מיני הכשרות לימודים בשבילן כדי להתקדם ויש לנו הרבה פרויקטים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה. לילה לפיגט המועצה לכפרים הלא מוכרים, את מקצרת את מבטיחה לי כי אנחנו ממש רוצים לשמוע את משרדי הממשלה כי חשוב שנשמע מה באמת מתבצע בשטח. << אורח >> ליילה לפיגט: << אורח >> צוהריים טובים לכולם אני לפיגט ליילה באתי היום מהנגב בשם המועצה לכפרים הבלתי מוכרים, אני מקודם היית בתנועת הנשמייה והמועצה בחרה אותי להיות רכזת נשים, כי חסר להם את זה במועצות ולהגיע להגיע לכל הנשים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כמה נשים יש בכפרים הלא מוכרים יש לכם מספר? כי הרי אין באמת מספר אף אחד לא יודע באמת כמה אנשים מתגוררים בכפרים הלא מוכרים ושזה אחת הבעיות גם לתקצב, לך יש איזשהו מספר כמה אנשים? << אורח >> הודא אבו עבייד: << אורח >> אנחנו הקמנו מרכז מחקר שהוא חוקר את האוכלוסייה הבדואית במיוחד בנתונים, אנחנו משיקים שנתון סטטיסטי של האוכלוסייה הבדואית ב-24.12.2024 כולם מוזמנים לבוא לכנס, ביישובים הבלתי מוכרים בכלל יש היום 90,000 אלף תושבים בערך. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כמה מהן נשים? חצי? << אורח >> הודא אבו עבייד: << אורח >> 51%. << אורח >> ליילה לפיגט: << אורח >> כן והנשים האלה אתם לא יודעים איך הם עברו את הקשיים, אנחנו באמת עברנו גם את תקופת המלחמה מאוד מאוד הייתה קשה לנו גם לילדים שלנו, היום יש לנו 5,000 ילדים שהם נמצאים בבית בלי מסגרת בלי ללכת לגנים, מה עם הילדים האלה? היום אני מגייסת 40 נשים בדואיות לקבוצה לתת להם הכשרות איך לצאת לשוק העבודה, הן אומרות לי לילה איך אנחנו נחשוב לצאת לעבודה אם אין לילדים שלנו מסגרת, איפה אנחנו נשים את הילדים שלנו, אין משפחתונים לא נותנים אישורים, אין מועדונים לילדים שלנו אחרי הצוהריים, לאיפה הילדים שלנו חוזרים? יש להן הרבה מאוד קשיים והן מפחדות ועד היום יש להם קשיים. הילדים האלה נמצאים במעגלי העוני, גם האישה הבדואית נמצאת במעגל העוני בגלל שהיא לא יכולה לצאת ולעבוד ושתהיה לה פרנסה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> משרד העבודה באמת שאלה מעניינת, רגע אני רוצה שהוא יענה דווקא על זה, יש תקציבים שמיועדים לעידוד תעסוקה בכפרים הלא מוכרים או יש רק לחברה הבדואית? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> אני יודע שיש את מרכזי ריאן, מרכזי ריאן פועלים בקרב האוכלוסייה הערבית עושים פרויקטים אדירים לשילוב של בעיקר גם נשים בתעסוקה, אני הייתי עד עשינו כמה סיורים גם במרכזי ריאן וגם יש בתי ספר מקצועיים של משרד העבודה, ראיתי למשל בתי ספר שמלומדים בעיקר באוכלוסייה הבדואית ובאוכלוסייה המסורתית יותר אז הם יותר עבודות ביתיות כמו תספורת שאפשר לעבוד מהבית, פדיקור מניקור וכאלה. << אורח >> ליילה לפיגט: << אורח >> מרכזי ריאן לא נמצאים בכפרים הבלתי מוכרים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> רגע נור, תכף ניתן לכם. חשוב לי התגובות, בוא נראה איפה הפערים, אם היא אומרת שריאן לא נכנס לכפרים הלא מוכרים, האם יש איזושהי דרך שבה אנחנו יכולים לשתף את הכפרים הלא מוכרים? אפילו לא יודעת ברמת הידיעה, אחד שידעו שיש הכשרות כאלה, שתיים שתהיה להם איזושהי דרך להגיע. << דובר_המשך >> אביעד שוורץ: << דובר_המשך >> אני לא בקיא כל כך באורח החיים של האוכלוסייה הבדואית בכפרים הלא מוכרים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני אקח אותך לסיור. << דובר_המשך >> אביעד שוורץ: << דובר_המשך >> אני נוטה להניח שהם בדרך כלל קרובים גם לישובים מוכרים ששם יש. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> חלק כן וחלק לא. << דובר_המשך >> אביעד שוורץ: << דובר_המשך >> ברובם אני מדבר עכשיו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן אבל בהיעדר תחבורה ציבורית לגמרי אין תחבורה ציבורית, עזוב את זה אין כבישים אין כבישים בחורף הם לא יכולים להגיע לבית ספר. << דובר_המשך >> אביעד שוורץ: << דובר_המשך >> הייתי במקומות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני מנסה לחשוב על דרך רגע יצירתית באמת כאילו אנחנו פה עושים דיון בוא נחשוב גם איך פותרים, לא רק אתם אומרים והם אומרים, באמת לחשוב אתה תגיד לי עם מי אני יכולה לדבר. << דובר_המשך >> אביעד שוורץ: << דובר_המשך >> אני חושב שאולי אפשר להזמין את המרכזים של מרכזי ריאן ולראות איך בעצם מטמיעים אותם יותר בכפרים ביישובים הלא מוכרים, אולי לפתוח אני כרגע חושב עשינו את זה בכמה מקומות, לא בעניין של הכשרה תעסוקתית, לפתוח כמו שיש לביטוח לאומי מרכז למיצוי זכויות שהעירייה מקצה איזה חדר ויש שם איזה נציג של ביטוח לאומי שבא פעם בשבוע, אז שיהיה להם פעם בשבוע משהו כזה אחד לדוגמה, שיפגוש את הציבור ויוכל לחבר אותו למרכז ריאן ואולי למצוא - - - << אורח >> נור אלסאנא: << אורח >> אני רוצה להוסיף משהו, אישה כן אישה כדי לתת לילד שלה חיסון היא הולכת מהבית שלה עד הכביש הראשי חמש שש קילומטר בגשם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני יודעת אין נגישות באמת, באמת אני יודעת אין נגישות לשירותי רפואה בסיסיים, אין נגישות לכלום בכפרים הלא מוכרים והמדינה בוחרת להתעלם, לא רק להתעלם אלא גם מאוד מאוד להקשות. << דובר_המשך >> אביעד שוורץ: << דובר_המשך >> יצירת האפשרויות שם פחות מסודרת בואו נודה על האמת. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני אומרת בסופו של יום צריך להבין שהגורל המשותף לתושבי הנגב, אנחנו חיים ביחד בנגב וזה משפיע על החיים של כולנו. << אורח >> נור אלסאנא: << אורח >> לפני דקה כשאמרו בתקופה האיראנית לפני דקה שידענו שבדרך יש טילים, כל הכפר שלי רצנו חמש קילומטר כדי להתחבא מתחת לגשר, דמיינו לעצמכם איך זה, הילדה שלי עד היום לא ישנה בלילה, בכל הכפרים אין מיגוניות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> משרד הביטחון פה, אני יכולה לשאול לגבי מיגוניות בכפרים הלא מוכרים, יש איזושהי היתכנות מה קורה? << אורח >> מישל מורג: << אורח >> אני רס"ן ראש ענף הנדסה במילואים במחלקת מיגון, בכפרים הבדואים הצבנו מיגוניות, המשרד לשוויון חברתי בעצם תיקצב ופיקוד העורף הציב מיגוניות בסביבות 50 מיגוניות, אבל שוב פעם זה מיגוניות לשהייה קצרה להתמגנות ראשונית, עכשיו יש תוכנית לעוד 40 בוצעו סיורים, זה יהיה קצב של חמישה בשבוע. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל גם בכפרים הלא מוכרים? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני אסביר לגבי זה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> רגע אני רוצה להבין, האם מותר להם להניח מיגוניות בכפרים הלא מוכרים? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא מניח בשתי מועצות אזוריות אלקסם ונווה מדבר אבל לא בכפרים הלא מוכרים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> רגע אני רוצה להבין האם יש מדיניות שבה אסור לכם להניח בכפרים הלא מוכרים או שפשוט כרגע זה מה שיש? << אורח >> מישל מורג: << אורח >> המיגוניות זה לא מיגון תקני, הקטע של אסור אני לא יודע להגיד אסור או לא כי בסוף יש משרד לשוויון חברתי שתקצב ויש תוכנית שאומרת איפה להציב ועושים סיורים ובודקים איפה אפשר ואיך אפשר להגיע, כמו שאי אפשר לאשר מבנים בכפרים הלא מוכרים בכפרים הלא מוכרים כי אין שם היתרים אין כלום אין אישורים, אז במקרה הזה בסוף גם שימו לב זה כמויות קטנות כי צריך לתקצב בשביל להגיע זה שטחים גדולים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אז כרגע יש תוכנית רק לעוד 40? << אורח >> מישל מורג: << אורח >> לעוד 40 שעכשיו מתבצעת והיא תהיה מהירה ביצוע מהיר זה חמישה בשבוע, אבל ככל שמתוקצב יותר ואם יתוקצב אגב לכפרים הלא מוכרים, פיקוד העורף יודע לבצע זה לא הבעיה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> התקצוב הגיע אליכם מאיפה? << אורח >> מישל מורג: << אורח >> מהמשרד לשוויון חברתי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> גם של ה-50 וגם של ה-40? << אורח >> מישל מורג: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הבנתי אוקיי תודה. בבקשה חבר הכנסת. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה על הדיון ביום המיוחד הזה, אנחנו בעצם גברתי יושבת הראש אנחנו מלכדים כאן שני נושאים גם הפריפריה וגם המצב הסוציו-אקונומי במילה יפה ואנחנו יודעים שכששני הווקטורים האלו מתלכדים, אנחנו מגיעים למציאות שבה בשלל פרמטרים של הכנסה ושל רמת חוב בתא המשפחתי, של פרספקטיבות ליציאה מהמעגל הקשה הזה בהכללה אני יכול לומר, שבהשוואה בין המרכז לבין הפריפריות שלנו הן בצפון ובדגש על הדרום המצב הוא קשה פי שניים בכלל אצבע, הגזירות או ההחלטות הכלכליות שייתכן ויש להם איזשהו צידוק ברמה הכללית הן אוניברסליות, הן לא מתחשבות במצב הקיים. אני רוצה להזכיר שלפני שנתיים כשנתיים הייתה לנו אג'נדה אחרת ודיברנו על משילות זוכרים את תקופת המשילות? עד כדי כך היה קשה העידן הזה של מהלומות של אלימות בתוך מדינת ישראל ועד כדי כך הייתה האנרגיה של הכעס ויותר מזה כלפי ציבור רחב ששפת אימו ערבית, שהיה קשה בזמן אמת לדבר על המציאות החברתית הכלכלית והתשתיות ההנדסיות שבהן צריך להתמקד, משום שהדם היה רותח והיה צריך לעסוק בצדק באמירות ברורות של משילות, של יד קשה של מיגור אלימות, אגב ובכך מצאנו אוזן קשבת כמובן בוודאי בתוך השולחן האובאלי הזה, הסכמה שאלימות אינה משרתת אף אחד. אבל זאת בדיוק ההזדמנות לומר שמציאות כלכלית קשה כפי שנחשפת בוועדות השונות של הכנסת היום, היא מציאות שמעוררת מדנים ואלימות פנימית בתוך המשפחה בתוך הקהילה וכלפי חוץ, אם יש סיבה טובה להשקיע בתחום של הגדלת השירותים החברתיים, הגדלת התשתיות, התכנון הסדור, זה לא רק כדי להיטיב זה אולי בראש ובראשונה ההיבט המוסרי האתי של בני אדם שזכאים לחיים בכבוד, אלא זה גם יעיל מבחינת המדינה. כל השקעה של שקל במשפחה ענייה בילד ללא סיכוי הוא מקבל הון תועפות החזר חזרה ומכלל הסיבות האלו אנחנו צריכים לשנות מדיניות, ממדיניות של צדקה של פה ושם למדיניות של צדק צדק חברתי, אני אומר את זה כאזרח כחבר קיבוץ שככה חי את חייו וכתושב הדרום, תודה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה רבה. אנחנו נשמח לשמוע מהרווחה התייחסות יוכי. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אנחנו יותר בקטע של הסיוע. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי עכשיו נפגשנו בכלכלה היינו בכלכלה ביחד. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> יוכי אילוז מנהלת מחלקת הזנות ותמיכות ביטחון תזונתי במשרד הרווחה. הנושא של העוני בעצם מבחינת המשרד מתחלק לשניים: יש לנו את יש לנו את הטיפול המקצועי, מעטפת שהמשפחות מקבלות כדי לצאת ממעגל העוני ויש את הסיוע החומרי, כמו שאמרנו בוועדה הקודמת אי אפשר לטפל במשפחה רעבה צריך קודם לתת להם איזשהו סיוע. עכשיו הסיוע בעצם ניתן באמצעות מבחני תמיכה של סיוע של המגזר השלישי, שהם נותנים סלי מזון בחגים לאורך השנה, מנות חמות, כריכים לילדים ועמותות הגג שבעצם מצילות מזון, פירות וירקות השנה עמותת לקט נכנסה למבחן התמיכה והיא בעצם הרימה באופן מאוד מאוד משמעותי את היקף הסלים שהמשפחות מקבלות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> חשוב לציין שלקט מחלקת מזון בריא בלבד והעניים לא בריאים, בגלל שהם לא יכולים להתפנק הם מקבלים תרומות והם חייבים לקבל, זה גם היבט חשוב גם ככה אנחנו בנגב מתים קודם ואם אתה עני אז אתה מת עוד קודם, אז המזון הבריא הוא בעיניי אחד הדברים הכי חשובים להתעקש עליו. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אז אם את מדברת על זה אז בקצרה, כששר הרווחה נכנס לתפקידו הוא ביקש ממני לקיים שיחה עם משרד המשפטים לשנות במבחן התמיכה, שסל מזון יהיה גם סל פירות וירקות, שלקט תוכל להיכנס למבחן התמיכה, לא רק אם יש לה את ההרכב של מזון יבש פלוס פירות וירקות, יש לנו הרכב שהוא תקני לקבלת סיוע מהמשרד ובאמת אנחנו שכנענו את משרד המשפטים בנושא הזה והם נכנסו למבחן התמיכה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> רגע בעצם כי אני לא יודעת איך זה עובד טכנית וזה פתאום מעניין אותי, יש מבחן תמיכה כמו קול קורא כזה שהמשרד מוציא לעמותות שהן אמורות לחלק סלי מזון שזה ההרכב שלהם כן? ואתם בעצם מעבירים את הכסף אליהם? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> כן. עכשיו זה פעילות חודשית אחת לחודש לאורך השנה, זה עמותות קצה שמחלקות סלי מזון קבועים למשפחות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> פעם בחודש הן מקבלות את זה. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> פעם בחודש יש כרטיס מזון שכתוב עליו למזון בלבד וכו'. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן זה אני מכירה. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> מה שעושים בעמותות הגג הם בעצם יש להם ערך מוסף הן מגייסות גם עודפי מזון, למשל עמותת לתת ההתמחות שלה בעיקר במזון היבש וכולי ועמותת לקט יותר פירות וירקות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ומבושל. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> ומבושל והם מעבירים את זה לעמותות קצה שהם מעשירים את הסל שלהם וגם הם מכינים להם סלים נוספים כדי לתת מענה והם מגיעים גם לישובים שאין בהם עמותות, יש ישובים שאין שם בכלל פעילות וולונטרית ולשם הם נותנים הם נותנים גם למשפחות ישירות סיוע, זאת אומרת הם נותנים גם לעמותות קצה וגם למשפחות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל תאמרי לי יוכי, בגלל שאנחנו מתמקדים בפריפריות אין מה לעשות אני מהנגב אז הנגב כרגע חשוב לי, איך אתם מגיעים גם לאוכלוסייה הבדואית והכפרים הלא מוכרים? יש לכם יכולת להגיע לשם או שאתם יודעים כמה אנשים יש שם בפועל? אתם יודעים לאמוד מה קורה? שם אתם מצליחים לקבל איזושהי תמונה באמת ברורה על המצב האי ביטחון התזונתי שם בכפרים? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> כן אבל לא המחלקה שלי, יש אגף רשויות מקומיות אגף בכיר רשויות מקומיות של ד"ר רון שביט והם שולטים בעצם על נתוני היסוד ולהם יש, איתם אני עובדת במיזם ומהם אנחנו מקבלים בעצם את רשימת המשפחות שנמצאות מתחת לקו העוני. בנושא שציינת על הפריפריה זה הנושא שבעצם אליו אני רוצה להגיע, במבחני התמיכה אנחנו נותנים תעריף יותר גבוה לעמותות שמחלקות בפריפריה ואנחנו ממריצים את זה באמת באמצעות תעריף גבוה, פרויקט הדגל של המיזם הארצי לביטחון תזונתי בעצם נותן מענה לאוכלוסייה הלא יהודית גם, יש לנו 25% מהרשויות שהם במגזר הלא יהודי ובערך כ-72% יש לנו משפחות שהן מקבלות סיוע גם מעמותות הגג שמגיעות אל הפריפריה למגזר הלא יהודי וגם באמצעות המיזם. המיזם בעצם גם נותן מענה של מעטפת כמו שהזכרנו בוועדה הקודמת של יציאה ממעגל העוני, הם משתלבים בתוכניות העצמה וכולי וזה בעצם הקטע שבאחריות אביבית שהם מנהלים את זה מול המשפחות ומול הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה לפני שאנחנו עוברים אלייך ואליד אלהואשלה חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. אנחנו מציינים כאן היום בכנסת את היום יום עוני, אבל אנחנו במציאות נפגשים עם הרבה אנשים שנמצאים מתחת לקו העוני, אני רוצה להגיד לכם שאחרי השבעה באוקטובר פתחנו חמ"ל בנגב יחד עם ארגוני חברה אזרחית על מנת לסייע לתושבים וחשבנו שהמצב לא יידרדר עוד, אבל היום המצב מאוד קשה ואנחנו רוצים את ההשקעה של הממשלה במלחמה הן בדרום והן בצפון ועכשיו יש עוד חזית נוספת בסוריה ואני מקווה ומתפלל שלא תיפתח עוד מלחמה, אנחנו פנינו לשלום ולא לעוד זירות והרפתקאות של הממשלה הנוכחית, לכן חשוב שהמשאבים יופנו לאזרחים ולתושבים וראינו מה קרה עם תושבי הצפון ותושבי הדרום. גברתי היושבת ראש דיון חשוב ואני רוצה להתייחס לאזרחים שלנו שאני מייצג אותם, לאזרחים הבדואים בנגב במיוחד בכפרים הלא מוכרים, אני מודע לזה כמה הנושא הזה חשוב לך ואנחנו מדברים על זה כמעט באופן שבועי על כל הסוגיות הקשות שאנחנו פוגשים אותם בנגב. המצב בנגב הוא לא טוב ואני רוצה להתייחס רק למצב הכלכלי: כאשר כל התושבים כל השבטים שנמצאים בכפרים הלא מוכרים המדינה מסרבת לתת להם את הנחת המס, הטבת מס שמקבלים היישובים בנגב גם הישובים שלנו מקבלים אותם, אבל תושבי הכפרים הלא מוכרים שהם נמצאים מתחת לקו העוני, שהם נמצאים במצב סוציו אקונומי אחד, המדינה לא מאפשרת להם לקבל את הטבת המס למרות הגשת הצעת חוק שהגשתי אותה לממשלה הנוכחית ונדחתה. לכן חשוב להנגיש את השירותים לאזרחים, חשוב שהממשלה תסתכל בצורה אחרת לאוכלוסייה הבדואית שהיא אוכלוסייה מוחלשת וחשוב שהצעת החוק הזאת נקדם אותה, אני מציע שאם את רוצה שאנחנו נצליח אולי ביחד לקדם את הצעת החוק על מנת להיטיב עם האנשים המוחלשים, נשים שיוצאות ב-06:00 למקומות העבודה וכמו שסיפרה האישה פה שהיא הולכת שישה קילומטר, אנחנו צריכים לסייע לאוכלוסייה הזאת לאוכלוסיית הנשים, אוכלוסיית הסטודנטים אוכלוסיית המבוגרים. אני רוצה שביחד אנחנו ננסה נשתדל גם עם חברי כנסת שנמצאים בתוך הקואליציה, לעשות קואליציה של הנגב על מנת לקדם את הצעת החוק הזו תודה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה. אביבית את רוצה להוסיף? << אורח >> אביבית אלינזון דוד: << אורח >> שלום לכולם אני אביבית אלינזון אני מנהלת תחום עוני והדרה במשרד הרווחה, אחראית בעצם על תוכנית נושמים. << אורח >> אליקו אלי שליין: << אורח >> נושמים לרווחה? << אורח >> אביבית אלינזון דוד: << אורח >> בדיוק. << אורח >> אליקו אלי שליין: << אורח >> זה המיזם התזונתי? << אורח >> אביבית אלינזון דוד: << אורח >> לא, המיזם הוא תחת יוכי שהציגה את הדברים - - - << אורח >> אליקו אלי שליין: << אורח >> צריך להגיד שהוסיפו 90 מיליון שקלים זו בשורה. << אורח >> אביבית אלינזון דוד: << אורח >> נכון זו בשורה שהיום השר - - - << אורח >> אליקו אלי שליין: << אורח >> היום הוסיפו את יודעת את זה? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> שמעתי את זה כשאני אראה את השורה בתקציב אני אשמח. << אורח >> אביבית אלינזון דוד: << אורח >> אני אגיד שבעצם תוכנית מערך נושמים פרוס ב-122 יישובים, 131 מרכזי עוצמה יש באותם ישובים, אנחנו פרושים מאילת ועד קריית שמונה וב-2025 אנחנו נגדל בעוד בערך 50 ישובים, יש לנו תוספת בתקציב אנחנו נגדל בעוד ישובים. הדבר הנוסף שאני רוצה להגיד זה שבעצם ב-2025 אנחנו הולכים לעשות איזשהו שינוי, התקציבים הולכים להיות במסגרת החלטת הממשלה על ביזור סמכויות, התקציבים של מערך נושמים הולכים לעבור לתקציבים גמישים, זאת אומרת הרשויות המקומיות יוכלו לבחור מה מתוך המערך עצמו מתאים להם, כמה אחוזים וכמה נכון להם במסגרת התקציב שיקבלו, אז זה דבר אחד שרציתי להוסיף. אני אגיד ש-31% מהמשפחות שמוכרות במחלוקות לשירותים חברתיים הן משפחות שהתחום הראשי שלהם הוא באמת הנזקקות היא עוני והדרה בהיבט הזה, לגבי המלחמה והשפעות שלה על המשפחות שמטופלות אצלנו: אנחנו רואים שינויים בתמהיל, זאת אומרת אנחנו רואים בצפון ובדרום הרבה יותר משפחות שבוחרות בציר של מיצוי זכויות ושם אנחנו מנסים לתת את המענה ככל שאנחנו יכולים, זה פחות או יותר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> חוץ ממיצוי זכויות הייתי גם שמחה שימצו כמה שיותר תעסוקה, זה בריא לגוף לנפש ולכלכלת מדינת ישראל. << אורח >> אביבית אלינזון דוד: << אורח >> זה מה שבילד אין מרכזי עוצמה עושים. << אורח >> גל זהר: << אורח >> אז אולי אנחנו נדבר קצת על תעסוקה אחר כך? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אתם רשומים, אני הולכת אני הולכת לפי הסדר שרשום לי. << אורח >> אביבית אלינזון דוד: << אורח >> אני רק אסיים את דבריי. מרכזי העוצמה באמת נותנים מענה בארבעה צירים בארבעה תחומים: אחד זה מיצוי זכויות, הדבר השני זה כלכלת משפחה תעסוקה, סיוע בתעסוקה ואלה פה שנמצאת היא אחראית על הציר הזה של תעסוקה ועבודה קהילתית. עכשיו באמת אנחנו מזהים דווקא בתקופה האחרונה פחות בחירה בנושא של תעסוקה אלא יותר בדרום ובצפון בנושא של מיצוי זכויות וזה נראה לי טבעי סביב המצב שמשפחות מפונות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בוא נגיד כן זה טבעי היה בשנה הזאת, אבל אני סופר סופר מקווה שבשנה הקרובה נראה מגמה הפוכה. תודה. דוקטור גל זוהר, תציג את עצמך. << אורח >> גל זהר: << אורח >> גל זוהר מנהל יחידת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה ואיתי תומר מדר. אז בעצם כשאנחנו מסתכלים על תעסוקה אנחנו רואים בעצם כמה תהליכים אני אגע קצת בנתונים ובתמונה ותומר ישלים מבחינת המענים, אחד הדברים שאנחנו רואים בצורה מאוד ברורה שאנשים גם בשיעורי התעסוקה ובעיקר דורשי העבודה ומספר האבטלה יורד בצורה מאוד משמעותית וחוזר למצב שהיה לפני המלחמה ברוב המקומות, איפה אנחנו רואים פערים מאוד מאוד משמעותיים? ממש בעיקר בצפון ביישובי קו העימות וגולן צפון גולן דרום שם רואים בצורה משמעותית, בחודשיים האחרונים ראינו עלייה קצת יותר מרוחקת מהגבול בגלל המלחמה שהתעצמה אבל זה חוזר עכשיו. עכשיו כשאנחנו מסתכלים על זה בתוך תהליך הרבה יותר רחב אנחנו רואים בעצם תופעה מאוד מעניינת בשנים האחרונות ממש בעשור האחרון: קודם כל לפני המלחמה ראינו בעצם עלייה מאוד משמעותית בצפון, ממש תעסוקה עולה בצורה משמעותית ועוד שתי קבוצות שעלו בצורה באמת בצורה בולטת זה נשים חרדיות ונשים ערביות. ככה מבחינת התעסוקה ממש עלייה של 50% בשיעורי התעסוקה של הנשים הערביות לצורך העניין ופה בעצם נתקלת כאן סוגיה של המלחמה וההשפעות שלה. אם אנחנו לוקחים לקח גם מתקופת הקורונה אנחנו בעצם ראינו שתי קבוצות בתקופת הקורונה שלא חזרו למצב מהרגיל: אחד זה אזור דרום ושתיים זה הקבוצה של חבר'ה צעירים שמבחינת שיעורי תעסוקה לא חזרו למצב התעסוקתי שקדם לפני הקורונה וזה החשש שלנו, שבעצם מה שיקרה אחרי המלחמה יהיו קבוצות שיישארו מאחור ובעיקר בהקשר הזה של הפריפריה וכו' כשדבר שאנחנו באמת מנסים להסתכל עליו זה לא רק העניין של הכנסה לתעסוקה, זה בעצם גם לחשוב כבר על השלבים הבאים וזה אחד הדברים המשמעותיים, שברגע שנשים ערביות נכנסות נגיד לצורך העניין לשוק העבודה חשוב לוודא שהן גם נכנסות לתעסוקה איכותית שמאפשרת בעצם יציאה הרבה יותר משמעותית מהעוני לטווח ארוך. דווקא מהבחינה הזאת שהיום יש כן הזדמנויות מבחינת שוק העבודה או שוק העבודה מאוד חם אפילו חם מדי במידה מסוימת ואנחנו רואים אבטלה יחסית נמוכה, מאוד חשוב להדגיש את המשמעויות הרחבות גם של מניעה שהמצב לא יחזור להיות יותר מורכב, גם מצד שני שאנחנו בעצם נתחיל לסייע לאנשים להיכנס לתעסוקה איכותית כדי שהם בעצם יוכלו להשתלב בצורה משמעותית יותר עם שוק העבודה המשתנה, הרבה מאוד דגשים בהקשרים האלו. עוד דבר אחד ואז אני אעביר לתומר גם מבחינת התמונה ומבחינת הכלים, אנחנו רואים גם שהבטחת הכנסה מספר האנשים בהבטחת הכנסה הוא באמת מאוד נמוך היום, בעצם זה מגמה שאנחנו רואים כבר כמה שנים, יכול להיות שיש מעבר לקצבאות אחרות והיבטים אחרים אבל מבחינת קצבאות הבטחת הכנסה אנחנו רואים בעצם סוג של ירידה שנמשכת, חוץ מעלייה מסוימת במלחמה ולאחר מכן ירידה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה. << אורח >> אלה ברנד לוי: << אורח >> אפשר רק לומר שהג'וינט אתמול פרסם דוח שמעיד על זה שיש ירידה מאוד משמעותית בתעסוקת נשים דוקטור גל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תגידי את שמך. << אורח >> אלה ברנד לוי: << אורח >> אלה ברנד לוי ממערך נושמים, אתמול התפרסם דוח של הג'וינט שהממצאים הם שהמלחמה גרמה לירידה בשעות העבודה של נשים ערביות בעיקר במרחבים מעורבים, 40% מהנשים העובדות במרחב יהודי ערבי דיווחו על ירידה בשעות העבודה לעומת 27 מהנשים שעובדות במרחב הערבי בלבד, נשים רבות דיווחו על חשש להגיע למקומות עבודה במרחבים יהודיים בשל תחושות פחד או חוסר ביטחון אישי פחד וניכור, נשים ערביות חוששות לדבר ערבית במקום העבודה להתבטא ברשתות חברתיות, היו דיווחים על פיטורים הוצאה לחל"ת כתוצאה מהמצב הביטחוני או חשש מעימותים, אלימות מגדרית, בקיצור יש כאן סוגיות מאוד מאוד קשות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אתם מודעים לזה? << אורח >> גל זהר: << אורח >> זה החשש שלנו שזה יפגע. << אורח >> אלה ברנד לוי: << אורח >> כבר רואים את הירידה ואת ההשפעה על תעסוקת נשים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אתם נערכים לזה? אתם מטפלים בזה? אתם מודעים לזה? יש תוכניות? << אורח >> תומר מדר: << אורח >> אני אוסיף קצת אולי מהמקום של השטח יותר, אז באמת אחרי כל מה שגל אמר כשמסתכלים על הפריפריות כשמסתכלים על הקצוות וזה ככל שהולכים ומתרחקים אז המצב הוא יותר טוב, אבל ככל שנצמדים לחמישה קילומטר אנחנו לא רואים שהמספרים גדולים, לא בקצבאות של הבטחת הכנסה וגם לא בקצבאות אחרות, כי המדינה באמת נתנה מעטפת מאוד מאוד טובה לקבוצה הזאת ואנשים נניח שאיבדו את העבודה שלהם בתחילת המלחמה המשיכו לקבל אבטלה וחלף אבטלה אחר כך עד היום תכלס. לכן אנחנו לא רואים ביטוי באנשים שנרשמים בשירות התעסוקה באיזשהו גידול מאוד משמעותי בחלקים האלה, אבל ההיערכות היא באמת להיום שאחרי במה קורה עכשיו כשחוזרים לקריית שמונה ומי שחוזר לשם, איזה מעסיקים אולי לא יחזרו לשם ואיך צריך להכין את האנשים בתוך הלשכות במקומות שיכולים להגיע ללשכות, בשיפור של מיומנויות וכישורים ואולי אפילו הכשרה מקצועית ברמה שהיא קצת יותר ממה שהייתה לפני ולשם אנחנו מכוונים, בדיוק לרגע שבו אנחנו סיימנו את התהליך, אנשים יחזרו לתוך הבתים הערים יתמלאו מחדש, נעשה איזשהו מיפוי ונראה מה קורה מבחינת מעסיקים שלא הגיעו או שכן הגיעו ונעבוד על העניין של כישורים ומיומנויות וסדנאות, אנחנו כבר שם אנחנו במקומות האלה גם בשגרה ונעבה את הדבר הזה בצורה מאוד משמעותית בקצוות כשאנחנו נהיה בשגרה מלאה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ראשית תודה, אני כן אשמח ברמה האישית לקבל אם יש דבר כזה מה התוכניות שמתמקדות בנגב? גם לאוכלוסייה היהודית אבל גם לאוכלוסייה הבדואית, האם יש איזושהי התייחסות גם לכפרים הלא מוכרים ששם מאוד קשה להגיע ולהבין מי גר, זאת אומרת אם אתה לא משתף פעולה עם המועצה אתה לא באמת תדע, אני יודעת שאתה יותר מתעסק בצפון אני מבינה, אבל אם יש מישהו שיותר כי הדרום הוא באמת זה עולם אחר מהצפון, זה אוכלוסיות אחרות לחלוטין ואתגרים אחרים לגמרי. << אורח >> תומר מדר: << אורח >> תראי לגבי הכפרים הלא מוכרים אני באמת לא יודע איך החיבור שלהם מגיע אולי לרהט או ללשכה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> רהט זה לא כפר לא מוכר. << אורח >> תומר מדר: << אורח >> לא לא, אני אומר דווקא אלה שאולי החיבור שלהם שם לתוך אזורים שכן מוכרים, אבל צריך לומר שבשירות התעסוקה באמת יש סל מאוד מאוד גדול שהוא בשגרה מאוד עשיר, זאת אומרת יש אנשים שעושים עכשיו סדנאות והכשרות באופן קבוע בשגרה שלהם בניסיון להגדיל את הפריון ולשדרג הוא קיים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני מודה שאני מבקשת בגלל שאני רוצה להעמיק כי אני לא יודעת ואני רוצה ללמוד את זה יותר לעומק, לא כי יש לי ביקורת אני באמת לא מכירה מספיק לעומק ואני חושבת שמן הראוי שאני אלמד את זה קצת יותר, תודה. אביעד אתה רוצה להוסיף משהו? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> אני אומר בקצרה, משרד העבודה מתמודד עם העוני בשני מישורים, יש את המישור של ההשכלה שזה המישור שהיינו מעדיפים להישאר רק איתו וככל שבן אדם רוכש השכלה יותר אז מטבע הדברים הוא פחות עני, בעצם במשרד העבודה יש לנו זה נקרא אגף אסטרטגיה שבעצם בוחן ומנטר בכל רגע נתון בכל תקופה יותר נכון נתונה לגבי אחוזי התעסוקה בקרב הציבור הערבי, בקרב הציבור הכללי, בקרב הציבור החרדי, בקרב נשים, בקרב גברים בקרב תושבי צפון דרום ובעצם לפי זה בונים תוכניות. בהתאם יש לאחר התוכניות של הלימודים יש את התוכניות של בתי הספר להכשרה מקצועית ששם מלמדים הכל מהכל כולל עבודה במוסכים למי שרוצה, פדיקור מניקור תספורות איפור. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מה שהיה פעם בבתי הספר המקצועיים. << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> כן בבתי הספר המקצועיים הדברים היותר פשוטים, ברור שזה לא מספיק. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> חבל שלא מחזירים חזרה את בתי הספר המקצועיים. << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> בשנים האחרונות הם גדלו קצת יותר, אני יודע שהשר בן צור שם על זה דגש כי יש אוכלוסיות שצריכות את זה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> חד משמעית לא כולם רוצים חמש יחידות פיזיקה. << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> נכון נכון ולפעמים תופסים גם את הנערים כבר בגיל מאוד מאוד צעיר בגיל 16, 15, 14 לפני שהם ייפלטו לרחוב ויגיעו לעולם הפשע וכל הדברים האלה, תופסים אותם למקצוע מקצוע שמדבר אליהם, לפעמים יש ילדים שנהנים להיות מוסכניקים ונהנים לבנות אפליקציות בצד השני בעבודה יותר נקייה, יש הכשרות יש סט שלם של הכשרות מקצועיות שנעשות בבתי ספר מקצועיים, לאחר מכן יש לנו את מרכזי ההכוון הכוון תעסוקתי, ריאן אצל הערבים, מרכז כיוון לציבור ולמגזר החרדי וכל מרכזי ההכוון הרגילים למגזר הכללי, זה במישור הזה. יש את המישור השני שזה מישור של התמיכות שזה השר בן צור אחראי על הביטוח לאומי, יש לנו את הנושא של התמיכות שזה כמובן אנחנו מוגבלים בהתאם להחלטות ממשלה, אבל היום הביטוח לאומי הרבה הרבה יותר קשוב לצרכים של הציבור של החברה בישראל של האנשים של האדם העני, אני יכול לספר אנקדוטה מאוד מאוד קטנה ודברים שקורים ברגע הזה אני טיפלתי בכמה פניות, אבל אנקדוטה שהייתה לי ממש מאתמול: בנאדם אומר לי תשמע אין לי מה לאכול, אמרתי לו מה אתה זכאי אתה זכאי לאיזה קצבה? אומר לי זכאי לקצבת נכות, אמרתי לו מה קרה שעכשיו אין לך מה לאכול כל הזמן איך הסתדרת? הוא אומר היה לי איזשהו חוב חשמל גדול שהצטבר הייתי צריך לפרוע אותו אבל עכשיו אין לי מה לאכול, התקשרתי למנהלת הסניף אמרתי לה תשמעי את יכולה לתת לו 5,000 שקלים והוא יחזיר 100-200 שקלים בחודש מקצבת הנכות, מיד עזרו לו וטיפלו לו בזה. אני אמרתי בוועדה הקודמת שהופעתי אמרתי שכעצמאי הייתי בעלים של משרד עורכי דין היו שלושה שכעסתי עליהם, ביטוח לאומי, מס הכנסה ומע"מ, אני עד היום כועס על מע"מ ומס הכנסה על ביטוח לאומי פחות, כי אני רואה כמה ביטוח לאומי באמת עושה באמת עוזר במקומות הכי קשים והביטוח לאומי היה קשוב בכל העניין הזה בעניין של התמיכות. אבל אני כן הייתי רוצה להתייחס לנקודה אחת מאוד מאוד מאוד מעניינת אני חושב שתעניין פה גם את הציבור, יש פער בין עוני אובייקטיבי לעוני סובייקטיבי פער אדיר, אם אני תופס לצורך העניין את המגזר הערבי הוא עני הוא יותר עני גם אובייקטיבית וגם סובייקטיבית, אבל אם אני תופס למשל את המגזר החרדי הוא עני פי שתיים למעלה מפי שתיים מהמגזר הכללי, אבל בתחושת העוני הסובייקטיבית הוא עני באחוז אחד יותר מהמגזר הכללי שזה דבר מדהים, גם עוני לפעמים זה גם איך שבן אדם תופס את עצמו זה לא בהכרח איך אומרים מספרים אם הרווחתי 3,000 שקלים אני עשיר, אם הרווחתי 2,800 שקלים אני עני, זה גם איך שהבן אדם תופס את עצמו. אבל עדיין המדינה אני חושב גם משרד העבודה או כל משרדי הממשלה שמעתי פה גם משרד הרווחה, אבל אני יודע שמשרד העבודה בכל אופן כמי שמייצג כרגע את משרד העבודה את שר העבודה את השר בן צור, עושים באמת עבודת קודש בעניין הזה, גם בעניין של הכשרות מקצועיות וגם בעניין של התמיכות דרך הביטוח לאומי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה רבה. רינה פינס? לא פה, אוקי זהבה? שני תורג'מן? << אורח >> שני תורג'מן: << אורח >> צוהריים טובים שני תורג'מן משרד החינוך אגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון. קודם כל תודה רבה על הדיון הזה אני חושבת שזה דיון שצריך לעשות לא פעם ביום בשנה אלא הרבה יותר. אני אתחיל רגע אני רוצה לדבר בשני צירים: הציר הראשון הוא שיש למשרד החינוך מערך הזנה שמזין כל יום 460,000 תלמידים כל יום ב-12,000 מוסדות, זה לסוגיית ההזנה. הציר השני שמבחינתי הוא הרבה יותר חמור ואני רוצה להגיד לך צופיה תודה כאן שגם הבאת את הסיפור שלך ששמת את הבת שלך, שהבת של צופיה לא תצטרך להיות כאן כשהיא תהיה אימא בעצמה, הסיפור הגדול זה לצאת מהדור השני - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מהעוני הבן דורי. << אורח >> שני תורג'מן: << אורח >> מהעוני הבן דורי, ולי נורא נורא הפריע עכשיו ברשותכם יושבת הראש ואביעד שיצא, ילדים בסיכון אני שייכת לאגף ילדים ונוער בסיכון מטפלים ב-300,000 תלמידים, הקריטריון המרכזי מפעילים מעל 40 תוכניות כשהקריטריון המרכזי לחלוקת התוכניות הוא מדד טיפוח, אנחנו בעיקר עובדים עם תלמידים שמגיעים ממשפחות ממצבים סוציו-אקונומיים קשים. התפיסה בעבר הייתה לפני עשור שנער בסיכון לא חייב ללמוד רק שלא ינשור, אנחנו נראה אותו אנחנו נאכיל אותו נטפח לו על הכתף העיקר שהוא יהיה, זו לא התפיסה דווקא ילדים ונוער בסיכון זה ילדים יותר מכולם זו החובה המוסרית שלנו, ילדים שיכולים ללמוד יכולים להצליח וחייבים להשיג, כשאנחנו אומרים להשיג נכון שהיום מאוד קשה באמת כמו תור למומחה למצוא תור לציפורניים, אבל עדיין ילדים כאלה צריכים לצאת עם תעודת בגרות ולא תספורת או מניקור שאין להם בחירה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל זה לא קשור לבגרות, אני לא התכוונתי שזה במקום זה, בגרות עם מקצוע. << אורח >> שני תורג'מן: << אורח >> רגע שנייה אני הגבתי למה שאביעד אמר מקודם סוגיית תספורת או מניכור. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל הוא לא אמר על זה בתיכונים, הוא אמר שזה בקורסים זה מדבר על גיל אחר לדעתי אם הבנתי נכון. << אורח >> שני תורג'מן: << אורח >> רגע שנייה אני אגיד רגע את התפיסה ברשותך, ילד שמסיים י"ב כיתות צריך לצאת בסופו של דבר עם בגרות מלאה ויש לנו מח"טים שיש שם הסמכות טכנולוגיות, היום גם מי שעובד במוסך כבר לא לומד על גיר וכאלה הכל היום זה הייטק. לכן האחריות שלנו זה להוציא ילדים ונוער בסיכון משיגים, שתהיה להם בחירה האם ללכת לבחור במה שהם רוצים לעבוד פה, לכן עשינו שינוי מאוד גדול בזכאות לבגרות בקרב מרכזי החינוך הטכנולוגים וכיתות מב"ר אתגר. אני רגע ברשותך אתייחס גם לסוגיה של הנגב והגליל אנחנו נגב והגליל, רק בשנה האחרונה תשפ"ד הוקמו שני מחט"ים בנגב עבור נוער נושר במגזר הבדואי, אותו דבר אנחנו פועלים גם במגזר היהודי בכל המגזרים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תסבירי רק מה זה מח"טים. << אורח >> שני תורג'מן: << אורח >> סליחה, יש את בתי הספר המקיפים שנקרא מקיף, משרד החינוך עובד ברשת ביטחון מבחינתנו תלמיד שנשר מהמערכת החינוכית ישר הוא בסיכון הוא לא נמצא במסגרת הוא בסיכון אנחנו פועלים ברשת ביטחון, השאיפה של כולנו שהילד שלנו הפרטי יהיה במקיף הגדול איפה שכל החבר'ה איפה שכולם נמצאים, כלומר מקיף 1,000 תלמידים. יש תלמידים שמתקשים וצריכים רזולוציה יותר גבוהה, כיתות יותר קטנות ויש לנו בארץ 125 בתי ספר בפריסה ארצית, בעצם זה תלמידים שמתקשים יותר, הכיתות הן כיתות יותר קטנות, גם את הכיתות הקטנות אנחנו מפצלים לכיתות, היעד בסופו של דבר י"ב כיתות היעד מסיים עם תעודה משמעותית. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מה ראשי התיבות של מח"טים לא הבנתי. << אורח >> שני תורג'מן: << אורח >> מרכז חינוך טכנולוגי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הבנתי ומה התוצאות של זה? << אורח >> שני תורג'מן: << אורח >> אני רוצה לתת דוגמה נתונים: תשע"ו עמדנו על 8.5% זכאות לבגרות, תשפ"ב אנחנו עומדים על 46% זכאות לבגרות, זה לא שהבגרויות נהיו יותר קלים, זה לא שהמורים נהיו יותר משקיענים או התלמידים יותר חכמים, הכל זה עניין של שינוי תפיסתי שדווקא הילדים האלה אסור לנו לוותר עליהם, הילדים האלה זה אני מגיעה מבית ברוך השם במצב סוציו-אקונומי מצוין, כשאחי לא רצה ללמוד אבא שלי שם לו סוללה של מורים פרטיים והוא סיים עם תעודת בגרות. סליחה צופיה, אבל הבת של צופיה שצופיה באה בכנות ובעוצמה גדולה, אני לא יודעת אם לצופיה יהיה את היכולת להעמיד סוללה של מורים פרטיים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא יהיה לה. << אורח >> שני תורג'מן: << אורח >> ושם תודה תודה שעזרת לי, ושם אנחנו צריכים להיות הסוללה הזאת ולכן אסור לנו לוותר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> חד משמעית. << אורח >> שני תורג'מן: << אורח >> כשאנחנו מדברים על עוני אנחנו מדברים על השכלה והשכלה מובילה למוביליות חברתית, והאגף במשרד החינוך האגף שאני פועלת בו בעצם מתמקדת בעיקר במדדי הטיפוח האלה, זה לא מספיק. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל התשוקה שלך והאש בעיניים אני מקווה שהיא מדבקת ושאת מדביקה הרבה אנשים במשרד החינוך, כי לצערי לא תמיד אני רואה את אותה התלהבות, ואת צודקת רגע שזה חינוך אבל גם בשביל להגיע לחינוך צריך קורת גג וצריך אוכל וצריך את יודעת עוד כמה דברים, אין ספק שחינוך - - - רגע יש פה אנשים שעדיין לא דיברו כי כבר נגמר לנו הזמן, עדי? לא, אבידור הוא דיבר, עטרת? יעל אברהם? מאיפה את יעל? << אורח >> יעל אברהם אדם: << אורח >> אני מאיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים אני יושבת ראש מחוז חיפה והצפון, אני נמצאת פה בעצם ומביאה את קולן של העובדות הסוציאליות ספציפית בצפון קו עימות וקצת מה שנקרא - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הנה אני אשאל שאלה, כמה תיקים יש לכל עובד סוציאלי כרגע? << אורח >> יעל אברהם אדם: << אורח >> על זה אין לי איזשהו נתון מדויק, אבל עצם זה שהן לא איתי פה כרגע זה רק בגלל שנבצר מהם להגיע בגלל עומסים עומסי עבודה מאוד מאוד גדולים, הדרישות והצרכים שעולים וככה מיקדנו שתי נקודות ספציפיות ואחת מהן כמובן זה השיקום התעסוקתי. ברור לנו ולדוגמה ניקח איך הן אמרו לי עובד של 20-30 שנה במפעל, בין אם הוא פונה העובד עצמו או בין אם המפעל נסגר מה קורה עם אדם כזה? אנחנו מדברים על עובדים בשכר נמוך, אנחנו מדברים על עובדים שעתיים ובעצם השאלה המתבקשת וזה השאלות ככה שהעלו פה ואני לא אכביר, אבל באמת מה התוכניות ומה המדיניות הממשלתית בסופו של דבר להגיע לאנשים האלו? אני כן רוצה להוסיף היבט על אנשים שחיים בעוני: אנשים שחיים בעוני, עוני זה לא רק סיפור כלכלי, אנחנו מדברים על המושג הון סימבולי, זה אנשים שלאורך כל החיים בעצם מידת התחושה של הכבוד והמעמד שיש לי, שאנשים רואים אותי ואני יכול לבוא ולדרוש את מה שמגיע לי עם מידה פחותה מאשר אנשים שהם במעמד סוציו-אקונומי בוא נגיד סביר, צריך לשים לב לזה, זה לא בהכרח שאנחנו ניתן את השירותים האנשים יגיעו אליהם בעצמם או שידעו למצות את הזכויות שלהם בגלל גם המגבלה הזו וגם מגבלות שציינו פה. נקודה נוספת שאני רוצה להעלות זה הסיפור שכשאנחנו מדברים על שיקום אז אנחנו דיברנו פה כרגע על שיקום חומרי שיקום תעסוקתי ואני רוצה להסב את תשומת הלב לסיפור של השיקום בבריאות הנפש, אנשים שעברו מלחמה מלחמה קשה וממושכת אנחנו עדים ורואים עדות ורואות שבעצם הפניות למחלקות לשירותים חברתיים מעבר לצרכים הכלכליים, גם עלתה כמות הפניות אני דיברתי עם ראש מועצה בצפון הארץ ממש ככה על גבול סוריה, שדיבר איתי על עלייה פי 50% על בסיס עזרות בבריאות הנפש: מצוקות, חרדות, זה מתחיל מילדים נוער צעירים מבוגרים שפונים בסוגיות האלו. עכשיו אנחנו מדברים על מערך בריאות הנפש שמראש היה באיזשהו חוסר במהירות במענים, הדוגמה לזה זה התורים המאוד ארוכים כדי לקבל מענה, המענים האלה הם מענים קריטיים כדי לשמר את האנשים, כי גם אם עברתי איזשהו אירוע שהוא אירוע כביכול טראומטי שזה לא יתפתח שזה לא יחמיר, המענה חייב להיות כרגע ועכשיו. אני כן יכולה להגיד בהקשר של אנשים שחיים בעוני, שבסופו של דבר מי שאין לו את האמצעים לרכוש לעצמו שירות כזה בין אם פרטי ככה הזכירה החברה פה ממשרד החינוך על סוללת מורים פרטיים, אז בוודאי אם למי שיש לו אז יכול להשיג רופא פרטי או לקצר תורים, אנשים שחיים בעוני לא מסוגלים לעשות את הדבר הזה, אין להם גם לא את הנגישות והידיעה המספיקה לזכויות שלהם ולמה הם יכולים לגשת ובטח ובטח שלא את היכולת הכלכלית לאפשר לעצמם את זה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה. צופיה רגע תני לה דקה, את רוצה משפט סיום? << אורח >> יעל אברהם אדם: << אורח >> כן אני רק רוצה להגיד שבמצב הזה אנחנו בעצם שוב פעם רואים את הסיפור של מי שיש לו כסף החיים שלו שווים יותר ומי שיש לו פחות החיים שלו שווים פחות, אנחנו אחרי המלחמה ואנחנו אחרי תקופה מאוד מאוד ארוכה ושעוד לקראתנו כן מבחינת ההשקעה המסיבית שצריכה להיעשות ולא לדחוק ולא לזנוח בתוך מה שנעשה היום את האוכלוסייה ואת החברה ואת האנשים שחיים בעוני. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה רבה, גאסן? << אורח >> גאסן טריף: << אורח >> כן תיקון קל לגבי המיגוניות כי בדקתי עכשיו תוך כדי, קודם כל פוזרו המיגוניות לא רק בכפרים המוכרים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> גם בכפרים הלא מוכרים? << אורח >> גאסן טריף: << אורח >> כן, מה שפוזר בהתחלה מעל 90 ועכשיו התוכנית ל-40 הרבה יותר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אז זה יותר. << אורח >> גאסן טריף: << אורח >> כן כן אבל זה לא רק במוכרים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הבנתי, יש לכם רשימה איפה באיזה כפרים? << אורח >> גאסן טריף: << אורח >> כן כמובן אפשר אני יכול להעביר אותה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ברור לי שהרוב אין, תקשיבו העדר במיגוניות הוא לא רק באוכלוסייה הבדואית ובכפרים הלא מוכרים, גם לי אין שום מיגון בבית אוקי, את צודקת אני גם מציינת את זה, אבל אני רוצה להגיד שדווקא בסוגייה הזאת זו לא בעיה שנוגעת רק לחברה הבדואית, גם אני שגרה בשכונה סופר ותיקה אין לי לא ממד ואפילו לא מדרגות לצאת אליהם ואנחנו פשוט שוכבים על הרצפה ושמים ידיים על הראש ומתפללים, השכנה שלי שהיא בכיסא גלגלים היא באותה סיטואציה, אבל אני כן רציתי לקבל את הנתונים כדי להשכיל. אנחנו חייבים לסגור את הדיון, צופיה משפט. << אורח >> צופיה שניידר: << אורח >> אני רוצה לציין כמה נקודות לרווחה, רווחה בעצמם גורמים לאפליה מסוימת וזה העת לתקן, אין הבדל בין אימא או משפחה עם ילד אחד לארבעה ילדים, כל הזמן אנחנו האימהות מקבלות בעיקר אלה שיש להם אחד שתיים לכן לא מגיע זה מארבע ומעלה, זה העת לתקן את זה לא יכול להיות מצב כזה, יושבת פה אימא ותאמר אותם דברים ילד אחד לא מקבל. יש עוד משהו לתיקון, אני במהלך המלחמה השתתקו לי הרגליים לא יכולתי לקום מהספה, יש לי ילדה בת 14 הדבר היחיד שיכולתי לעשות זה להתקשר לעובד הסוציאלי שלי אני ללא עורף משפחתי וביקשתי מטפלת אני יודעת שיש סעיף כזה, ביקשו ממני 709 שקלים שאני אשתתף בעלות המטפלת, 709 שקלים, זאת אומרת הם החילו את ה-4,700 שקלים שאני מקבלת מביטוח לאומי עם התלויים שלי, זאת אומרת ההכנסה שלי היא - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> צופיה זה ברור לי שיש לקונות, משרד הרווחה הוא זרוע ביצוע אבל בסופו של דבר מדובר בתקציבים שמגיעים מהאוצר וממדיניות של שרים, עכשיו ברור שיש עוד מלא מלא לתקן. אני ממש מתנצלת אני רוצה להגיד תודה רבה לכל מי שהגיע, אני רוצה לסכם שניה את הדיון במילים שלי עם איך שאני מרגישה: בעיית העוני במדינת ישראל היא קשה, הבעיה בפריפריות הרבה יותר קשה והבעיה במגזר הבדואי היא קיצונית, החיים שלנו משותפים ולכן אני קושרת את הכל ביחד. לצערי הרב מהדיון של שנה שעברה לא קרה הרבה, הבשורה היחידה שקיבלנו זה 90 מיליון שהגיעו אליכם אבל אני חייבת לראות את זה בתקציב, המלחמה ועליית המחירים וכל מה שהגיע אלינו החמיר והקצין עוד יותר את העוני שכבר היה לפני כן. לעוני היבטים רבים: בריאותיים, כלכליים, נפשיים, חינוכיים ואני הייתי רוצה בהזדמנות הזאת שאני מנהלת ועדה לפנות לממשלת ישראל ולומר די, צריך לתכלל משהו מלמעלה משהו שיסתכל, כי משרד הרווחה עושה את העבודה שלו ומשרד הבריאות והחינוך עושה את שלו, אבל בסופו של דבר אנחנו נפגשים פה שנה אחרי שנה וכולם מציגים תוכניות מדהימות, אתם הצגתם תוכנית מדהימה וריאן וזה ולך ולך ולכולם יש תוכניות מדהימות, אבל בכל זאת משהו לא עובד כי אנחנו לא מצליחים לשפר ולו בקצת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז למה הקימו את הרשות הלאומית לטיפול בעוני אם לא בשביל זה? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> היא עוד לא התחילה זה עוד לא עבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אמור להיות התפקיד המרכזי של התכלול הזה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הלוואי פחות יש לי ציפיות, הייתי רוצה מאוד שזה מה שיקרה ואני באמת מקווה. אני מודיעה קבל עם ועדה שלא מעניין אותי קואליציה אופוזיציה, אני ארתם לכל חקיקה שהיא תעזור, אני אפעל למען כל דבר לא מעניין אותי כנסת ולא מעניין אותי כלום. תודה על העבודה שלכם, תודה על העבודה הקשה שלכם אני חושבת שלא אומרים לכם את זה מספיק, אני חושבת שכל הזמן תוקפים אתכם אבל בסופו של יום אני בטוחה שאתם אנשים טובים שמנסים לעשות כמיטב יכולתכם ושאכפת לכם ושאתם מיישמים מדיניות של שרים בסופו של יום. תודה לכל מי שהגיע ושיתף על האתגרים ועל הקשיים, אנחנו סוגרים את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:40. << סיום >>