פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 22/12/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 109 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום ראשון, כ"א בכסלו התשפ"ה (22 בדצמבר 2024), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> סיור הוועדה בעיר טבריה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר מוזמנים: ויסאם סלימאן – מנהל תחום קידום אזורי תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה אוסאמה קנבר – מנהל פרויקטים גליל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי אלירן בלמס – מנהל מעוף טבריה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה דרור ללוש – מנכ"ל אשכול כנרת עמקים אביב יצחק – סגן ראש העיר וממונה על החינוך, עיריית טבריה יוסף חמד – סגן ראש העיר וממונה על הרווחה, עיריית טבריה אידית מזור – מנהלת לשכת סגן ראש העיר, עיריית טבריה שמעון פיניאן – מנכ"ל עיריית טבריה יונית בן יוסף – מנהלת אגף תיירות, עיריית טבריה אלי סבתי – דובר עיריית טבריה טל עמר – עוזר ראש העיר, עיריית טבריה שניר אזולאי – עיריית טבריה שמעון בלסן – עו"ד, יועץ משפטי עיריית טבריה אלרם חלפון – מנכ"ל החברה הכלכלית טבריה נועה – יועצת לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון נועם – ראש מטה של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: ויקטוריה שטיינברג, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור הוועדה בעיר טבריה << נושא >> (סיור בפארק תעשיות קדמת גליל) << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> בוקר טוב. ברוכים הבאים. את הסיור אנחנו עושים בסימן עוצמת העיר טבריה. כשמדברים על עוצמות, מה שרצינו לראות כאן זה בעיקר את היכולת שלנו להפוך את העיר ממצב של אחרי כל התהליך שעברנו עם ועדה קבועה ואנחנו באיזון תקציבי, להסתכל קדימה ולהבין איך אנחנו מייצרים איתנות. אנחנו נמצאים בתוך פארק תעשיות קדמת גליל שנמצא על כביש 77. רק כדי לסבר את האוזן, תכנון הרכבת, תמ"א 42 אמור לעבור מזרחית לפארק כך שגם המיקום האסטרטגי רלוונטי מאוד למה שקורה באזור. פארק התעשייה מחולק בין שלוש רשויות – העיר טבריה, גליל תחתון וטורעאן. כלומר, כבר בפארק אנו מביאים לידי ביטוי את התפיסה האזורים שאנו אוחזים בה עם האשכול ותכף גם הם יצטרפו אלינו לסיור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך חלוקת האחוזים בין שלושתם? << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> חלוקת האחוזים, משנה מסוימת זה היה אך ורק גליל תחתון והחל ממנה והלאה זה מחולק בינינו לבין טורעאן ביחד איתם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בהסכמה או במאבקים משפטיים? << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> בהסכמה. אבל אתה יודע, בדרך כלל נוטים לריב על הדברים הקטנים במקום לראות את הגדול. הגדול מדבר על כך שיש כאן 1,500 - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא אמרת לי את האחוזים. << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> החלוקה היא שליש, שליש, שליש ללא 8-7% שהם של הגליל התחתון לפני כן. זה סדר הגודל. החלוקה של הפארק, יש לנו 1,500 דונם שכבר מאוכלסים עם כ-180 מפעלים ועסקים קטנים, כ-3,000 עובדים. יש עוד 100 דונם שכבר שווקו ל-40 מפעלים שרובם מפעלים שכבר קיימים כאן והם מתרחבים כדי שלא יעזבו את הפארק, הם נכנסו להרחבות. זה 100 דונם שכבר יצאו, בפועל חלקם קנו אותם ועדיין לא יודעים מה יעשו איתם. זאת אומרת, אם מחר בבוקר מגיע מישהו ורוצה להקים מפעל – יש לנו שטח שהוא יוכל להתחבר עם היזם שכבר קנה. העתיד נמצא כאן. מה שניתן לראות מהחלק הזה מזרחה, 850 דונם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סליחה שאני שואל אותך פרטים, מתי שווקו ה-100 דונם? << דובר >> קריאה: << דובר >> השיווק הסתיים שנה שעברה, ב-2023. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה שווק בפטור ממכרז? << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> זו שאלה טובה הדרך שבה זה שווק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש כאן מישהו שמכיר את הנושא? << דובר >> אוסאמה קנבר: << דובר >> כן. זה בהקצאת קרקע, בפטור ממכרז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בפטור ממכרז? לפי סעיף של הרחבת מפעל קיים? << דובר >> אוסאמה קנבר: << דובר >> לא. חלק בלי הרחבות, חלק שווק למקצה עודף ביקוש על היצע. זאת אומרת, שהיה פתוח גם לאנשים חדשים שניגשו גם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש זכיינים חדשים ב-100 דונם? << דובר >> קריאה: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה למשל? איזה יוזמות? - - - ומשהו קם מאז? << דובר >> אוסאמה קנבר: << דובר >> בדרך כלל ממוצע הקמת מפעל, מרגע שהוא מקבל המלצה שלנו של משרד הכלכלה ועד שהוא פונה לרמ"י ומגיש בקשה לפתיחת תיק ברמ"י ומשלם דמי טיפול, עד שיוצאת שומה, עד שהוא מתחיל בתכניות ומגיש לוועדה, בממוצע זה שנתיים או שנתיים פלוס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל עברו ארבע שנים. << דובר >> אוסאמה קנבר: << דובר >> לא, לא עברו ארבע שנים. זה לא ב-2023 אלא ב-2022. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה היה המחיר לדונם? << דובר >> אוסאמה קנבר: << דובר >> המחירים כיום קפצו מאוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא שמאות. << דובר >> קריאה: << דובר >> כמה היה המחיר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מכרז או מחיר קבוע? << דובר >> אוסאמה קנבר: << דובר >> לא, זה מתחלק לשני חלקים. - - מי שקובע אותו זה שמאי רמ"י על פי המגרש עצמו, היזם מקבל על זה אחוזים מבחינת סבסוד. עד סכום מסוים הוא משלם עד 31% מהסכום, אחר כך הוא משלם עד 91% מהסכום. לגבי הפיתוח, בתקופה ההיא הייתה לנו את השיטה הקודמת שהיזם קודם כל משלם את הסכום יחד עם הסבסוד מי שכן היה מגיע לשלב אישור העסקה. כיום אנחנו מבקשים לשלם את כל הסכום ולאחר מכן הוא מקבל אותו במענקים על פי התקדמות אבני דרך בשלבים שהוא בונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה עלה דונם בשיווק האחרון לתעשייה, ליזם? אחרי הנחות וסיבסודים. << דובר >> אוסאמה קנבר: << דובר >> היזם שילם מחיר קרקע ופיתוח, כ-800,000 שקל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה יקר. << דובר >> אוסאמה קנבר: << דובר >> זה בשיווק הישן. << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> היום 2.2 מיליון מחיר לדונם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי יבוא לכאן? << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> יפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מכרתי דונם בירוחם ב-50,000 שקל. << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> אז עכשיו תמצתת את הכל. בבית שאן זה חצי מיליון, בצפת זה 100,000, בעפולה זה 2.5 מיליון. אם מישהו ירצה להגיע לאזור – הוא כבר ילך לעפולה כי כבר יש שם רכבת ולא צריך לחכות לה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוודאי. אבל צריך להיאבק על זה כי המצב הזה לא הגיוני. << דובר >> אוסאמה קנבר: << דובר >> הבעיה מבחינת מחירים היא שרמ"י העלתה מחירים ברמה הארצית, זה לא רק אצלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לנו מלחמה עם רמ"י. אבל משרד הכלכלה בונה את הטבלאות. << דובר >> אוסאמה קנבר: << דובר >> לא. אנחנו בונים את הטבלאות לגבי הסבסוד והפיתוח. לגבי מחירי הקרקע לא אנחנו קובעים אלא רמ"י. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה הקרקע עלתה כאן לדונם? << דובר >> אוסאמה קנבר: << דובר >> המסה הגדולה זה מחיר הקרקע ולא הפיתוח. היזם גם ככה היה מקבל סבסוד על הפיתוח. באזור הזה יש להם 75% סבסוד מהמדינה, ליזם שלנו רק 25% מענק סבסוד לפיתוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לקרקע אין סבסוד? << דובר >> אוסאמה קנבר: << דובר >> על הקרקע זה כמו שהסברתי. קודם כל, יש שומה, מעריכים מה ערך הקרקע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל משרד הכלכלה יכול להחליט שגם אם רמ"י עשתה שומה לקרקע יקרה, הוא יסבסד גם את הקרקע ולא רק את הפיתוח. אני שיניתי את הטבלה בירוחם, לא היו מספרים כאלה, דונם באזור רהט עלה 70,000 שקל ובבאר שבע עלה 100,000 ובירוחם 200,000-150,000 שקל. מי ייסע לירוחם אם בצומת להבים עולה 70,000 שקל? << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> אז מה עשית? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נלחמנו על הטבלה מול משרד הכלכלה ואם הבירוקרטיה לא עובדת, מכניסים תיקון להחלטת הממשלה על טבריה וקובעים בתוך ההחלטה כמה יעלה דונם לתעשייה בפטור ממכרז בשנים הקרובות, ממש קובעים את המחיר. מי יקנה כאן אם דונם עולה כאן מיליון שקל או שני מיליון? אף אחד לא יבוא לכאן. זה יקר יותר מווילה. אזור תעשייה, צריך לקנות אדמות במחירים כאלה? מה שכן, צריך להחליט מה הכיוון של אזור התעשייה כי זו קרקע תפוסה. << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> אבל בשביל לדבר על הכיוון, בסוף יש לנו כאן 850 דונם מזרחה, כלומר יש 1,500 קיימים ומכאן אתה יכול לתפוס כיוון אחר בכלל על 850 הדונם שנמצאים בוועדה המחוזית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך לקחת כאן לפחות 400 דונם או יותר ולייעד אותם לתעשייה עתירת הכנסה, פעילות כלכלית, משכורת מעל שכר המינימום. << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> זה בדיוק מה שאנחנו מכוונים אליו. זה שינוי אסטרטגי לכל האזור ולא רק לנו, אבל אנחנו צריכים כאן את המדינה כי אם לצורך העניין נגיד שהמוקד שאנחנו רוצים לשים כאן זה מפעלים ביטחוניים. מדינת ישראל אומרת "אני רוצה להיות עצמאית, אני רוצה לייצר בעצמי את הנשק" – ראינו מה קרה עכשיו במלחמה – אנחנו יודעים להביא את הקרקע, אבל אנחנו צריכים את ליווי המדינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תשמע, צריך להיזהר. הייתי שר במשרד הביטחון, המילה "מפעל ביטחוני" זה לא כל דבר הוא ברכה, יש מפעל שעושה חומרי נפץ שאי אפשר לגור לידו ולפתח לידו כלום. אתה לא רוצה כאן ייצור חומרי נפץ כי גם הרסת - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה תהיה גם חשוף לירי אחרי זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ירי זה לא נורא. יש רדיוסים של פעילות. << דובר >> קריאה: << דובר >> בפארק צבעים יש מפעל כזה - - סביבו ארבעה-חמישה מגרשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טבריה והגליל התחתון הם מוקדי פעילות כלכלית עם הכנסה גבוהה, לשלב גם תעשייה טכנולוגית. << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> יכול להיות שהסיפור כאן הוא גם רפואי. יש לנו כאן שני בתי חולים שקרובים אלינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הכל. גם הייטק, זו לא בושה שיתחילו להיות כאן חברות הייטק. הייטק לא צריך רכבת והייטק לא בונה לעצמו בניינים. העירייה צריכה לשים כאן יד על האדמות ובהחלטת הממשלה העירייה צריכה לקבל מהמדינה 30-20 דונם למבני דונם שהיא בונה ומשכירה, ואז זה גם מקור כלכלי לעירייה, מה שדיברת על איתנות, ובנוסף אתה יכול להציע לחברות "הנה, הבניין מוכן. בואו תכנסו". חברת הייטק בדרך כלל היא לא כבדה ועשירה והיא לא בונה בניין אלא בהתחלה היא שוכרת. אם אין בניינים זמינים באיכות – אף אחד לא יבוא, לכן צריך שלעירייה ולחברה הכלכלית שלה תהיה בעלות על כמה עשרות דונם באזור התעשייה. << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> היום השאלה היא איפה בפעם האחרונה קרה תהליך דומה למה שקרה ביוקנעם? שהגיעה המדינה ואמרה "קחו 38% דמי הקמה מהממשלה, קחו 25% ארנונה". << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבאר שבע המדינה תיעדפה את ההייטק והביאה החלטת ממשלה על הייטק לבאר שבע, סבסדה את המפעלים שמגיעים ואת פיתוח הקרקע והתשתיות. לגבי השאר, אתה יוצר מציאות. אתה צריך להחליט ש-800 הדונם האלו יהווה תעשייה איכותית עם משכורת יפה, מעל שכר מינימום, במגוון תחומים, הייטק, רפואה. יש תעשיות נוספות ולא הכל חייב להיות הייטק. << דובר >> קריאה: << דובר >> זו בדיוק הנקודה. << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> איפה מתחבר תחום התעשייה אצלכם בתוך הוועדה? אסטרטגית אנחנו מבינים, נגב וגליל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו רק מעוררים נושאים ונלחמים עליהם כי אנחנו ועדה קטנה ללא סמכויות רשמיות. עולם הכלכלה והתעשייה שייך לוועדת הכלכלה, ביטן הוא יושב ראש ועדת הכלכלה. משרד הכלכלה נותן דין וחשבון לוועדת הכלכלה, כמו גם משרד – החקלאות, התשתיות, השיכון, נגב גליל, תקשורת, שמונה משרדי ממשלה מדווחים לוועדת הכלכלה. אפשר לעשות דיון אצלנו ואפשר גם שם, אפשר ללחוץ ברמה המקצועית והפוליטית להחלטת ממשלה על טבריה. החוכמה היא לזרוע בהחלטת הממשלה מנופי צמיחה כלכליים, כשאתה אומר שלעיר הזו יש חוזקות, היא צריכה להוציא אותן לפועל, להפוך נכסים לנכסים מניבים, מניבים ליצירת מקומות עבודה ולחוסן כלכלי של המועצה. לכן פיתוח נכון של אזור התעשייה, גם לשים יד כעירייה על מספר דונמים שלכם שיהוו מנוף להכנסות בעתיד באמצעות מבנה שתשכיר, שותפויות שהחברה הכלכלית תעשה והיא יכולה לעשות שותפויות ברמות מסוימות, ועידוד יזמים להגיע לכאן. אבל לפי המספרים שנאמרים כאן, מעט אנשים יבואו. << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> מניסיון והיכרות עם מספר תעשיינים, אין להם שום סיבה להגיע לכאן, הם הולכים לבית שאן או לכל המתחרים שלנו שהם הרבה יותר אטרקטיביים מאיתנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך להילחם ואם לא מקשיבים לך לעשות בג"צ נגד המדינה על אי שוויון בהזדמנויות תעסוקתיות ומחירי קרקע לתעשייה. זה או בהסכמה או בברדק, אין אפשרות אחרת, או בהחלטת ממשלה לעיר טבריה. חייב להיות יתרון איכותי, אבל גם לא הייתי נותן לכל אחד את האדמות האלו. כשבאו אליי מפעלים לבטון או מיון חומר כימי, לא הסכמתי לקלוט אותם. << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> אם לא תהיה התערבות באדמות שיש כאן, בסוף יהיו לנו כאן עוד תעשיות קלות, עוד מסגרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא פוגעים בתעשייה המסורתית כי צריך אותם במדינה. אבל האיזון בין המסורתי לטכנולוגי עם פרנסה טובה הוא הופר במקומות האלו. << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> לא פוגעים, אבל בתחום הזה יש לנו אינטרס אחד. בסוף אנחנו מסתכלים על הצירים בעיר שאנחנו רוצים לייצר להם מקומות תעסוקה, השינוי כאן הוא שינוי אסטרטגי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הייתי מסב 200 דונם מה-800 לעסקים קטנים ותיירותיים ועושה שינוי תב"ע. הנוף שיש לך כאן בקצה בכל השורה של ה-100 דונם האחרונים, הייתי עושה שם יזמות תיירותית תעשייתית. הכוונה היא ליקב, בית קפה. << דובר >> קריאה: << דובר >> כל מה שקשור לתיירות. << דובר >> קריאה: << דובר >> קונדיטוריה אולי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מקומות של מזון איכותי, אבל הכל תיירותי. כלומר, כל מה שמול הנוף עושה אותו אסתטי ותיירותי. << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> קריאה: << דובר >> אולי נעשה סבב הכרות וכל אחד יציג את עצמו? << דובר >> ויסאם סלימאן: << דובר >> אני ויסאם סלימאן ממשרד הכלכלה, מטפל בעניין השיווק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ויסאם, מאיפה אתה? << דובר >> ויסאם סלימאן: << דובר >> אני תושב נצרת, עובד במשרד בחיפה בכפוף למנהל אזורי התעשייה. אחראי על עניין שיווק והקצאות קרקע אצלנו בצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על כל הצפון? אתם מנסים לשנות את הבעיה של פערי המחירים? << דובר >> ויסאם סלימאן: << דובר >> ניסינו. פנינו לרמ"י ורמ"י טוענים שהם בדקו מחירי שוק ואמרו שהמחירים שלנו היום לא משתלמים להם בכלל. לדוגמה כאן בקדמת גליל, מי שהייתה לו קרקע כאן ומכר אותה, הוא מכר אותה בפי הרבה מהשומה של רמ"י. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה תמיד ככה. גם אדם שזכה בבני ביתך מוכר אחר כך. << דובר >> ויסאם סלימאן: << דובר >> הם אומרים שיש שומה. אנחנו פנינו שיעשו בתעשייה כמו שעשו במגורים. ההנחה שנותנים במגורים לגבי 31% ממחיר השומה, הם העלו אותה ל-800,000 שקל. אצלנו בתעשייה זה עדיין עומד על 400,000 שקל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה העלו את זה ל-800? << דובר >> ויסאם סלימאן: << דובר >> במגורים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה אותו אחוז. אתה צריך ללמוד את זה, כשאתה מביא החלטת ממשלה, גם אם רמ"י עשתה לך שומה גבוהה של הקרקע, אתה דורש שהסבסוד לאותם 800 דונם יהיה 90% משווי הקרקע. זה שהיא מעלה את מחיר הקרקע, עדיין תוכל לקבל כאן מגרש בזול. אבל התקרה של הסבסוד היא שונה בין מה שהוא יודע לתת למה שהם יודעים. << דובר >> ויסאם סלימאן: << דובר >> ביקשנו הנחה לעלות את התקרה במקום 400,000 ל-1.2 מיליון כי כל העלייה היא לא רק אצלכם, אלא גם באזור תעשייה ציפורית ובכל האזורים בצפון. נכון להיום עדיין אין לנו תשובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה דבר שאפשר לדון בו אצלנו. משרד הכלכלה יגיע. << דובר >> קריאה: << דובר >> ועלויות הפיתוח כמה? << דובר >> ויסאם סלימאן: << דובר >> עלויות הפיתוח הן בהתאם לכל אזור. זה שונה מאזור לאזור. << דובר >> קריאה: << דובר >> כמה באזור כאן? << דובר >> ויסאם סלימאן: << דובר >> 500,000-450,000. אבל אנחנו נותנים סבסוד עד 75% מעלויות הפיתוח. על זה אין ויכוח - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה סביר. זה דיון שעדיף לעשות אותו אצל ביטן בוועדת הכלכלה, אבל אנחנו יכולים לעשות אותו גם אצלנו בוועדה. << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> נמשיך את הסבב. שמעון פיניאן, מנכ"ל העירייה. אביב יצחק, סגן ראש העיר. יונית בן יוסף, מנהלת אגף תיירות. << דובר >> אלעזר: << דובר >> אלעזר, אסטרטגיה. << דובר >> טל עמר: << דובר >> טל, עוזר ראש העיר. << דובר >> קריאה: << דובר >> אלי הדובר. יש כאן את אור שעושה את ה-New media באופן יפה מאוד. << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> אידית, מנהלת הלשכה. << דובר >> שניר אזולאי: << דובר >> שניר אזולאי, חבר צוות - - << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> אמל, מנהל הוועדה. << דובר >> נועה: << דובר >> נועה, היועצת של מיכאל. << דובר >> נועם: << דובר >> נועם, ראש מטה של מיכאל. << דובר >> שמעון בלסן: << דובר >> שמעון בלסן, יועץ משפטי. << דובר >> אלירן בלמס: << דובר >> אלירן, מעוף לעסקים. << דובר >> יוסף חמד: << דובר >> יוסף חמד, סגן ראש העיר. << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> נמשיך ונרד לטיילת. (סיור בטיילת יגאל אלון, טבריה) << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> קודם כל, אנחנו נמצאים באזור הכי יפה במדינת ישראל ונראה לי שכולם מסכימים על זה. בטח הרענון מירוחם לכאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בצבעים אתה הכי יפה. אתם יכולים להיות מספר שתיים. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך להיות פטריוט של המקום שאתה חי בו. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> יונית, מנהלת אגף התיירות, תפרט מעט יותר על מה שאנחנו רואים, הפרויקט עצמו מבחינת עלויות, שיתוף פעולה וכל החיבורים שנוצרים כאן. באופן כללי, מדובר על אזור שלא נגעו בו עשרות שנים, היה מוזנח מאוד, בעלי עסקים כמעט ולא רצו להשקיע מהסיבה הפשוטה שאם מסתכלים ימינה ושמאלה רואים מה קורה בחוץ, ולהוסיף לכל את זה שב-2022 הייתה כאן סופה שכמעט חירבה כאן הכל. כל מה שהיה קו ראשון נהרס לחלוטין. המבנה הזה שרואים כאן - - אתה כבר מכיר טוב יותר. הסופה הזו, אנחנו תמיד אומרים "ההזדמנות הזו ממשבר לצמיחה" וגם כאן זה בא לידי ביטוי בדיוק כמו שאנחנו נמצאים כאן בזמן המלחמה. כשאנחנו לוקחים את אזור הטיילת אנו מבינים שיש כאן חיבור מתבקש של עבר, הווה ועתיד. אי אפשר להתעלם מנכסי העבר שיש כאן שאנחנו צריכים לחבר אותם, מצד שני המצב הרעוע שאנו נמצאים בו היום, אבל באופק וממש בקרוב, ברמה שבקיץ הקרוב כשתגיעו לכאן עם המשפחה כבר תראו טיילת אחרת. זה הסיפור כאן. החל מהחלק שבו רואים את החומה שעוד שניה היא תיגע, יש שם גשר צף. מה שאנחנו דורכים עליו עכשיו – הוא החלק הראשון ששופץ. כשאנחנו מדברים על כסף שמגיע מהממשלה והחלטות ממשלה שעוברות, זה הכסף, אנחנו רואים אותו, דורכים עליו, החלק הזה הוא החלק שאמור למנוע את הסופה הבאה כשתגיע, את נזקי הסופה כשתגיע, והדבר השני הוא לתת נופך אחר. אם תבואו לכאן בלילה, מקסים חבל על הזמן, תאורה, לד, נראה טוב, אנשים מגיעים לכאן למרות שכל המסביב נראה פחות טוב. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> התשובה לשאלה שלך היא שכשיש כסף, אפשר לבצע. אחד מהדברים שהתחלנו לעשות כדי להימנע מעיכובים ולנצל את החורף ואפקט המלחמה, הוא לשפץ את כל טיילת יגאל אלון מדרום עד צפון כאשר האלמנטים שאנו רואים כאן יהיו האלמנטים שיקרו שם, כולל טיפול בעסקים, חריגות בנייה, הסדרה של כל הנכסים שנמצאים כרגע בסביבת הכינרת מתוך רצון לנקות את כל מה שרואים כאן, להסדיר את זה ולהפוך את הטיילת לנעימה יותר כי אביב אמר בצדק שזה המקום הכי יפה בארץ, אני שותפה למה שהוא אומר, אבל כרגע אי אפשר ממש לראות את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גדלת כאן? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> לא. אבל בחרתי לחיות כאן שזה הרבה יותר - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב. מאיפה באת? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> ההיסטורי מהמרכז, רמת השרון. ההתדרדרות הייתה איטית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לטובה. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> עלייה. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> אבל אני גרה כאן. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> התחלת במקום פחות טוב והגעת לכאן. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> אני אוהבת מאוד את העיר והעיר באמת לקראת מתיחת פנים גדולה. חשוב לציין שאנחנו נמצאים כרגע בארבעה פרויקטים במקביל, חלק מהם ממומנים על ידי נזקי הסופה, חלק נוסף ממומן על ידי תקציבי - - פיתוח תשתיות במשרד התיירות, ועוד איגום משאבים של הקרן לשטחים פתוחים, משרד הפנים בחלק מהדברים, אנחנו מנסים לשלב את משרד התחבורה. במקביל לפרויקט הזה שמתחיל בינואר בטיילת יגאל אלון ותכף אראה לכם הדמיות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא יהיה כעס של העסקים על מועד העבודות? << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> המצוקה שנמצאים בה, אנחנו בשנה של מלחמה וכמעט ואין כאן אנשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי לא תמיד נגמר בזמן. היא אמרה שכבר במרץ-אפריל היא רוצה לעבוד. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> נכון. אני עובדת עכשיו והשאיפה שלי היא לסיים באפריל. אתה צודק, יש דברים שאנחנו לא יכולים לחזות, יהיו עיכובים ואחד מהשיקולים שקיבלנו הוא שאנחנו לא עובדים מעל הראש שלהם. אנחנו עושים תהליכי שיתוף ציבור, מעדכנים אותם מה יהיו ההשלכות של השיפוץ ולא כולם יוכלו לקבל את הלוקסוס שיש להם היום, זה לא יקרה. אנחנו חייבים להסדיר את זה מתוך מינימום פגיעה בפרנסה. אם היום הוא נמצא בדוכן של שניים-שניים וחצי מטרים, הוא יצטרך לעבור לדוכן של מטר. אבל כדי שאני אוכל לתת לו את המטר הזה – הוא יקבל ממני בתמורה תעבורה, עסקים פעילים, הסדרה של כל המרחב הזה ולא פרטאץ' שחלק על תאורה של הרשות, הכל יהיה מוסדר עם ארונות חשמל שלהם ויהיו להם תנאים טובים יותר וכן, יהיה לכך מחיר מסוים. אין מה לעשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם נכסים של העירייה בקו הזה? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> לא. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> אבל יש נכסים ארכאולוגיים שהם בעיקר נכסי הדת. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> זה של רמ"י, מסגד הים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה של רמ"י? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> כל המסגדים שהם לשימור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלכם. קחו את זה. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> מה נעשה עם זה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כסף. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> אחרי כל הדבר הכי קטן שארצה לעשות כאן, יקומו כאן כל השייחים שיגידו שאני לא יכולה לעשות כאן כלום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל עשינו בבאר שבע, לקחנו מסגד - - << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> מה עשיתם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מוזיאון המזרח. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> בתוך המסגד? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, עם אסדרות אפשר לעשות. מה, להחזיק את זה ריק? יותר טוב? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> התשובה היא לא. יש מקום להיכנס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש כאן עוד נכסים נטושים שאפשר לעשות איתם? יש כאן שני מסלולים, יש עוד מסלולים לעירייה, מסלול אחד הוא פיתוח כלכלי כולל תשתיות, אבל לצערי את הטיילת הזו שיפצו שבע פעמים. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> עשו לה טיפולים קוסמטיים. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> לא ברמה הזו. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> לא מה שקורה עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא מודאג. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> אבל אני מסכים, על זה לבד זה לא יעמוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני כראש עיר סירבתי לעשות שיפוץ כבד בלי תפיסת הפעלה ותחזוקה. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> אתה צודק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> העיר הזו נפלה על תחזוקה. אפשר להקים לה דבר כזה והוא יקרוס, אפשר לעשות שירותים ציבוריים והם לא יהיו נקיים, אפשר לעשות פארק והוא יהיה מכוער. החוכמה היא איך לעשות את זה. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> היום אני מנסה לרכב על הזדמנות שנקרתה לי בדרך. היום אין כאן התאחדות, כל המלונות שנמצאים כאן בעיר וגם בסביבת החוף – אין להם שום גוף שמאגד אותם. כרגע אני מנסה להוביל תהליך שאני אהפוך להיות מעין תחליף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איגוד מלונות טבריה. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> בדיוק, איגוד מלונות טבריה. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> האתגר הוא שיש בתי מלון פרטיים לבין בעלויות - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אהבתי את זה. כל אחד ייתן קצת. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> בדיוק. במקום שהם ישלמו להתאחדות שבדרך כלל הם לא רואים את היתרון מהתשלום הזה, באמצעות איגוד אני אוכל לתת להם – תחזוקה באזור העיר, ניקיון, אבטחה, פעילות תוכן תרבות, עידוד לעסקים, שיווק וכל מה שאני צריכה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תרבותOutdoor ליד המקום שהם נמצאים, פסטיבלים. המקום הזה צריך להיות מקום שבחורף קורה משהו כל חודש ובקיץ כל שבוע, כמו פעימות לב. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> נכון. אני חייבת לומר לך שיש כאן יוזמות מדהימות של בעלי עסקים שעושים את זה לבד, זה משהו שקרה בחצי השנה האחרונה ואנחנו כמובן מעודדים ועוזרים, אם אני צריכה להביא כאן דיג'יי לעסק כלשהו או משהו כדי לתת להם את האפשרות להתרומם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא מתכוון לזה. זה מעולה ולוקאלי. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> אתה מדבר על דברים שהם מתוכננים מראש? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מתכוון לזה שמישהו בנגב או במרכז יודע שיש שבוע ריקודי עם בטיילת, שבוע מוזיקת זמר, שבוע תחפושות, שבוע נרות. כל שבוע קורה משהו, סיבה להגיע. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> זו הייתה אחת הסיבות שהשנה התעקשנו לקיים את המרתון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פעימות לב תרבותיות ברמה עירונית. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> נכון, משהו שישפר את חווית התייר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם מרוץ הליכה או עירוני, לא הכל חייב להיות נוצץ ובזבוז כסף. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> נכון. אפשר דברים קטנים שעושים את ההבדל הגדול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שבוע להקות בתחילת דרכן בארץ, לאו דווקא אלו שעולות כסף. כל להקה קחו 5,000 שקל, 50 להקות, כל יום חמש הופעות, זה יוצר תסיסה תרבותית לא רק עבור התושבים, ייהנו אבל שידעו במרוכז שכל יום קורה כאן משהו, כל שבוע. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> אם תרים את הראש, אתה רואה מולך בתי מלון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה בית מלון זה? << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> יש כאן את לאונרדו פלאז'ה ולאונרדו קלאב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והם בסדר? << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> כן. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> הם הדרך שלנו לתקשר עם רשת אחת. החיסרון של טבריה הוא שיש כאן 36 מלונות שמרביתם הם בעלויות פרטיות ומאוד קשה להניע אותם. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> עסקים משפחתיים כאלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את אומרת שאת רואה את זה כהזדמנות? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> בהחלט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יופי. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> יוכלמן, דירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דירות? לא מלון? << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> זה דירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דירות נופש. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> אבל כאן אנחנו צריכים את המדינה. אנחנו מרימים את הראש, אוקיי, השקענו, פיתחנו את הטיילת, אבל לבעל בית המלון אין שום אינטרס לשפר את המוצר שלו אם בכל מקרה הוא מוכר ולכן צריך כאן תמרוץ של המדינה. המדינה עד היום יודעת לתמרץ הקמה של בתי מלון חדשים וכאן אנחנו צריכים תמרוץ לשדרוג, להתחדשות כי בסוף אם זה לא יבוא בהלימה ביחד עם מה שקורה כאן – אנחנו עדיין נישאר עם רקע כזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל גם תחרות תגרום - - << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> זה נכון ולכן יש שבעה בתי מלון שנמצאים בתכנון, כל אחד בשלבים משתנים. אבל באופן כללי, בתוך עשור אנחנו אמורים להגדיל בחצי את כמות יחידות האירוח שיש לנו וזה עדיין לא מספיק לתחרות מול ערי התיירות הגדולות האחרות במדינה, אבל זה לא מעט. ברגע שזה יגדל – התחרות תגדל. בסוף המלונאים כאן בעיקר מוכוונים לתיירות חוץ, תיירות נכנסת, שמגיעה לכאן. הם בעיקר מתבססים עליהם ומתאימים את המוצר שהם מספקים אליהם. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> זו לא תיירות מניבה כי אותם תיירים, צליינים שמגיעים לחג, מקבלים איזושהי חליפה מאוד נוחה מבית המלון של חצי פנסיון, הם מגיעים אחרי יום ארוך מאוד בטיולים והם לא יוצאים החוצה לאכול כאן, הם אוכלים במלון - - << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> זה בדומה למה שרואים בתיירות הדתית. - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל עכשיו העיר ריקה מהמלונות האלו. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> העיר ריקה כי אין תיירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המפונים באו. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> כן, אבל נשאר אחוז קטן. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> גם הרווח - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הסוכנים מתחילים לדבר על להביא כבר? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> בהחלט, מדברים, יש כבר תנועה של תיירות נכנסת שמתחילה להתעורר. הסיפור הוא אזהרות המסע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו רצנו מהר על בעיות טכניות, אבל לעיר הזו יש סיפור לספר. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> חד משמעית. לעיר הזו יש יתרון שאין בשום מקום אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סיפור גלובאלי וסיפור ישראלי. סיפור גלובאלי, ישו הלך כאן על המים, יש לזה ביקוש של כמה מיליארד אנשים. אתם יודעים לספר את זה, להשקיע בסיפור בחוץ. הסיפור הישראלי, טבריה היא עיר קודש, היסטורית, התנאים גרו כאן, אמוראים, דונה גרציה, יש כאן עולמות שלמים יהודים וישראליים שאפשר לספר וצריך לדעת לספר את זה ברמה בוטיקית. לפעמים אנחנו הולכים לנוצץ, לאורות, הארכיאולוגיה כאן מטורפת. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> לא דיברנו על זה כי בסוף אנחנו צריכים את המדינה בשביל התשתיות. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> שם אני צריכה עזרה בהחלטת ממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעזור לך במה שאת צריכה. תכניסו סעיף עם רשות העתיקות. אם אתם עושים החלטת ממשלה – אתם צריכים להכניס בתוכה את כל החסמים שפגשתם כמו סבסוד המגרשים, שרשות העתיקות תעביר לניהול העירייה נכסים ארכאולוגיים בתיאום, אחריות ניהולית משותפת, יש מבנים ארכאולוגיים שעיריות מנהלות. ראש העיר ירצה להרוויח כסף כדי לחזק את הכלכלה העירונית. מצד אחד, זו פעילות כלכלית, יותר מלונות, יותר מיסים, כוח קנייה. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> יותר עסקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל העירייה צריכה גם נכסים. הוא צריך לשים יד על 40-30 דונם באזור התעשייה בבעלות החברה הכלכלית. הוא צריך לעשות כאן מיפוי נכסים, איזה מבנים הם שלו, מה הוא יכול להוציא מהם, איך הוא מוציא מהם מיליון או שניים בשנה. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> איך אני מתחילה כסף ממה שכבר נמצא כאן? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדיוק. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> גם את זה לא עושים. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> של מי הבניין הזה? << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> בעלויות פרטיות. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> יש כאן איזושהי מורכבות כי כל האזור שאנחנו נמצאים בו הוא בבעלות פרטית בחכירה מול המנהל של איזו חברה, כולל המים, המעגנות האלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה מרוויח האיש הזה? מה הנכסים שלו? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> חלק מהנכסים כאן בבניין, המים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הבניין הזה הוא כ-1,000 מטר בגג שלו ואין פאנלים סולאריים. אם החברה הכלכלית שלך תעשה איתם, תביא 30%, אתם 70%, בואו נניח פאנלים. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> בואו נהרוס אותו לגמרי, לא? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר, אם את יכולה. אם יש לו כסף להקים. זה שלו, לא? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> להפקיע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך להפקיע? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> לתת לו משהו אחר, לא יודעת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך? בואי תספרי לנו. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> אני לא יודעת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אי אפשר להגיד סיסמאות. צריך להיות מחובר למציאות. אם יש לך רעיון, תביאי אותו עד הסוף. << דובר >> קריאה: << דובר >> יונית, פאנל סולארי יכול להיות כגג של מרפסת כאן שיושב על הכנרת. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> מאה אחוז, אבל הבעלות היא לא שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל בואי תביאי את הרעיון שלך, תגידי עד הסוף מה את רוצה לעשות. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> אם אני יודעת שאנחנו מקימים מתחמים מלונאיים או אזורים שנהפוך אותם לסופר אטרקטיביים ויש שם שטחים של העירייה, בואו נעשה איתו איזשהו טרייד אין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם שטחים בבעלות פרטית של העירייה? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם עירייה שקמה לפני קום המדינה. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> כן, אבל לא הרבה שטחים. בודדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם יכולים להשתמש בזה. אבל אם לא הלך לך, הוא אומר שלא בא לו? זה כמו מישהו בהילטון בתל אביב, את אומרת לו זוז מקו החוף. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> כשמשרד התחבורה עכשיו רוצה להעביר כביש, למה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה עניין שלי, את רוצה תיירות ואני רוצה תיירות. אני כאן 50 שנה, בא לך לעשות משהו אחר, את רוצה להעיף אותי? זו פגיעה בקניין פרטי. תחבורה זה אינטרס אחר, אינטרס ציבורי והוא נדיר. גם בתחבורה לא יהרסו את הבניין הזה - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אם תהיה סופה זה מקום שיקבל את הנזק הראשון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה יכול לדבר איתי, זה יכול לייצר לי מפגש אינטרסים, אבל לא חייב. בואו נעלה עוד קומה שנייה ושלישית בבעלות המועצה, והשלישית מרפסת לכינרת, את כל החזיתות נעשה ביחד, נשים פאנלים סולאריים. לגבי נכסים מניבים, כשאת עושה את הטיילת ועושה תב"עות חדשות, תשתלי קיוסקים קטנים. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> אני עושה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמו שעושים ברוטשילד. אפילו קיוסק אסתטי בבעלותך שיושכר ליזם. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> כחוזה תפעולי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, בהקמה של הטיילת כבר קנית. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> זה מה שאנחנו עושים. יש תכניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שתבני את זה וזה שלך ואחרי זה תשכירי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם היו לי תב"עות, הייתי ממקם שלושה-ארבעה קיוסקים שלכם, אחד יהיה בית קפה, אחד יהיה - - בבעלותכם ונותן ליזמים להפעיל את זה. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> עושים את זה. אני רוכשת שלושה מבנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רוכשת. מאיפה יש לך כסף? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> תקציב של הפרויקט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי מממן את הפרויקט? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> יש לי בפרויקט נטו של 10%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שאתה שמה? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואת מייעדת אותו? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ניידים שאת מביאה אותם? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> זה כאילו נייד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שאת מביאה ממישהו? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> זה כאילו נייד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי. משהו כזה, אבל - - כל הרובע היהודי נמחק. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, הוא לא נמחק. אפשר לראות שבית הכנסת הראשון שהוקם כאן של קהילת - - יונית, בואי תתני לנו סקירה של חצר היהודים. זה שיפוץ מטורף בכל המתחם. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> חצר היהודים כשמו הוא, מעוז היהודים בעת החדשה. הכרתי כאן כמה אנשים שהם דורות של אנשים שגרו כאן. בתי הכנסת הם כמובן אלו שמסמלים את התקופה שהייתה. כל האזור הזה הוא אזור מורכב מאוד מבחינת חפירות, יש כאן את החומה הצלבנית שעוברת מתחת למלון לאונרדו קלאב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא נראה כמו חומה, זה שער למשהו. עתיק. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> זה שער שנחפר לפני כ-15 שנים. התחילו חפירות של רשות העתיקות ועצרו באמצע, החליטו שהם משאירים את זה כך בשלב הזה. יש דברים שרשות העתיקות מאפשרים לנו לסגור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה סיפור. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> נכון, יש כאן עוד הרבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה נקרא שימוש משני, נגיד אם זו הייתה אבן כנסייה או משהו שהשתמשו בה לבנות את השער, היא לא נועדה במקור לשער הזה, זה שימוש משני באבן. אתם צריכים ארכאולוג שילווה אתכם. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> יש לנו את חיים עמליה שנמצא איתנו ועושה איתנו את כל הפרויקט הזה, יש כאן את בית הכנסת הסניור שנמצא מצד ימין והוא פרויקט בפני עצמו. בסופו של דבר השאיפה היא לחפור באזור הזה, לגלות את העתיקות ואז סוג של לסגור אותם באיזשהו פוליקרבונט ולתת להם את המקום שלהם ולספר את הסיפור שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תראי בעיר העתיקה בירושלים שגילו וחיזקו את מגורי הכוהנים ברובע היהודי, חשפו שכונה ומעליה בנו בניין, אבל השאירו את הכל כמוזיאון מואר מלמטה. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> זה מה שקורה במלון הזה. אנחנו כרגע בסוגיה של מה צריך לשמר כאן במתחם הזה ומה לא. מה שנקבל את ההנחיות מרשות העתיקות, אנחנו נשמר ונעשה את זה כמו מוזיאון פתוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל האדמה הזו שלכם? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הייעוד שלה? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> טיילת. היא חלק מהטיילת. << דובר >> קריאה: << דובר >> חבר הכנסת מיכאל, יש כאן מקווה שאני ממליץ מאוד לראות אותו. (סיכום הסיור במלון קיסר, טבריה) << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> קודם כל, ברוכים הבאים למי שהצטרף. לאחר מכן נעשה הכרות נוספת. אני רוצה לתמצת את הסיור, אם אני לוקח מילה אחת מכל הסיור הזה שאני מקווה שאיתה אתה יוצא, זו עוצמה. זה מה שצריך להבין מכל מה שראינו וראית גם את עוצמת נכסי העבר שיש לנו, ההווה וגם את העתיד שבו אנחנו צריכים שיתוף פעולה. לא דיברנו בפתיחה על נתונים עירוניים, אבל גדלנו כבר ל-52,000 תושבים. תקציב הרשות הוא 451 מיליון נכון ל-2024. 2025, מחר אמור לעבור התקציב. מדובר על סדר גודל של כ-480 מיליון שזה התקציב השנתי. אם נסתכל למטה, השורה הכי חשובה בשקף היא השכר הממוצע בטבריה. שימו לב לפערים ביחס לשכר הארצי. מבחינת נתונים, אנחנו עיר צעירה עם גיל ממוצע של 36, 33% בגילאי 19-0. את הנתונים הכספיים אתה מכיר טוב, הייתה כאן ועדה קרואה במשך ארבע שנים שאיזנה את התקציב, מכאן אנחנו נמצאים בתהליך המראה וחלק מהרעיון הוא לקחת את המנופים הכלכליים שדיברנו עליהם כדי שנוכל להגדיל את ההכנסות שלנו. הארנונה היא הסיפור של טבריה, הסיפור העצוב מכל הדברים שדיברנו עליהם של עוצמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> הבנת? תראו את העוגה, זה מגורים וזה תעשייה. זה גזר דין מוות, לא משנה מה נעשה וכמה נשקיע, נשפר תשתיות, עד שהעוגה לא תשתנה ולא נגדיל את שטחי המסחר והתעסוקה שלנו, המציאות הזו תפגוש אותנו בסוף. גם אם עכשיו אנחנו נמצאים בהמראה, מסתכלים קדימה וזה מה שצריך לשנות. דיברנו בקטנה על הסכם גג, 2.4 מיליארד שקל. כדי שנוכל לממש את הסכם הגג אנחנו צריכים החלטת ממשלה שתלווה אותנו בפיתוח כלכלי, תוספת של יחידות דיור, אנחנו מבינים מה זה עושה לתקציב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באיזה סטטוס הסכם הגג? חתום? << דובר >> קריאה: << דובר >> חתום כבר. << דובר >> קריאה: << דובר >> בביצוע מדצמבר 2022. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המדינה מוכנה לדון בו? << דובר >> קריאה: << דובר >> המדינה נתנה כבר מספר קדמי מימון למספר פרויקטים, אנחנו מתקדמים גם בתכנונים של שכונות והוא בביצוע. << דובר >> קריאה: << דובר >> אגב, זה אלרם חלפון, מנכ"ל החברה הכלכלית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בהסכם הגג יש מענים מעבר להיבטים שתומכים בדיור? למשל תקציב שוטף, תקציבי הבראה, דברים שהם מחוץ? << דובר >> קריאה: << דובר >> יש תקציב חינוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש חינוך. << דובר >> קריאה: << דובר >> תקציבי הבראה פחות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חינוך לתשתיות חינוך או גם לפעילות חינוך? << דובר >> קריאה: << דובר >> תשתיות חינוך, אבל זה לא מספיק. מדובר על חוסר של כ-150 מיליון שקל בשביל בתי הספר שאנחנו צריכים לבנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> להקמה, כן. << דובר >> קריאה: << דובר >> משרד החינוך לא מתקצב על מאה אחוז מבית הספר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ההסכם גג לא נותן לזה מענה? << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> חלקית. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא משתתף וגם תקציבי מוסדות הציבור שקיבלנו ערב הסכם הגג גם נותנים לנו מענה היום. הסכם הגג בעיקר בתקציבים השוטפים נותן - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולגבי העלות השוטפת של ההפעלה אחרי ההגדלה של אלפי הבתים? << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> לא נותן, אין התייחסות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש בהסכם הגג השקעות למנועי צמיחה כלכליים? מנופי פיתוח? << דובר >> קריאה: << דובר >> הסכם הגג דיבר על 4,000 יחידות דיור פרופר, בלי שום מעטפת מסביב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המדינה התחייבה להביא לך החלטת ממשלה או לא? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא התחייבה, כולם דחפו ואמרו את זה, אבל אף אחד לא התחייב לזה. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> הסכם הגג עבר בזמן שהיינו עם ועדה קרואה. בסוף אנחנו מבינים שהאינטרס של המדינה הוא שנוסיף יחידות דיור, אבל אנחנו צריכים להסתכל פנימה לתוך העיר. תכנית המתאר – וזה מה שחשוב להבין – 2040, עשור קדימה, אנחנו אמורים יותר מלהכפיל את עצמנו, יותר להכפיל את כמות התושבים ולהגיע ל-128,000 תושבים וזה רק בטבריה. נדבר על האזור כי זו יכולת ההשפעה. אנחנו נמצאים בתוך מרחב שהיום יש בו 300,000 תושבים. כשאתם, המדינה משקיעה שקל בעיר טבריה, זה לא רק לעיר טבריה אלא לכל האזור כולו. יושב כאן דרור ללוש, מנכ"ל אשכול כינרת, כל התפיסה שלנו מדברת על אזוריות, שיתופיות, ראש העיר עובד בשיתוף פעולה צמוד עם כל ראשי הרשויות בסביבה וזה חלק מהתפיסה שהשתנתה, זה לא רק טבריה. אני מחזיר אותך לתחילת הסיור כשדיברונו על פארק תעשיות קדמת גליל, אנחנו מביאים בשורה לכל האזור. אני מסכם את הסיור בפארק תעשיות קדמת גליל, מדובר על 850 דונם שנמצאים כרגע בוועדה המחוזית וסדר גודל של עד שנתיים הם כבר אמורים לצאת לשיווק. חוץ מ-850 דונם, יש לנו 100 דונם שכבר יצאו שאמורים להגיע לשם 40 מפעלים ועדיין יש יכולת השפעה בטווח המיידי אם מישהו מחר בבוקר רוצה להגיע לקדמת גליל. קיבלנו את ההערות שהוערו תוך כדי עם נציג משרד הכלכלה ונגיע אליו לפגישה וניישם אותן. כן הייתי שמח להתייחסות לאיך הוועדה עוזרת לנו בסיפור הזה, בעיקר עם הרקע שאתה מגיע ממנו. פיתוח וחיזוק התיירות, דיברנו על נושא התיירות, ראית בעיניים והבנת שאנחנו יוצאים כאן לתהליך ארוך עם תשתיות. מה שלא התייחסנו אליו בסיור וזה חלק שחשוב שכל מי שיושב כאן יבין, אנחנו בשנה הזו, מלחמת חרבות ברזל, העיר טבריה מ-8 באוקטובר פתחה את שעריה, קלטה למעלה מ-12,000 מפונים ומפונות מהצפון והדרום, כל בתי המלון התמלאו במפונים. המשמעות היא שכל העסקים שלנו, האקו סיסטם התיירותי שמבוסס על תיירים שבעלי העסקים הם המנוע שלו, המחולל, כולם נמצאים במצב קטסטרופה. הם בקושי שורדים את השנה הזו מהסיבה הפשוטה שאם אין תיירים – אין עבודה. זו המשוואה. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> וזה עוד כשהם לא התאוששו מהקורונה. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> בדיוק. אנחנו גם מסתכלים גם אחורה ורואים את הקורונה. המשמעות היא שאם אנחנו הולכים ומשפרים תשתיות ובסוף אם לצד זה אין את החבילה שאני יודע לספק עם בעל העסק, לא יעזור כלום, התשתיות יהיו ריקות בדיוק כמו שהתייחסת ואמרת שצריכים להיות כאן מוצרים נלווים. אנחנו חייבים לעזור לבעלי העסקים האלו. לנו כרשות אין יותר מדי כלים. אנחנו יכולים באגרות שילוט, לנסות להקל או לדחות את המועד, אבל לא מעבר לכך. המדינה בחלוקה אומרת שאנחנו הולכים לפי פיקוד העורף על כמות הימים והאזעקות, אנחנו לא עומדים בקריטריונים, אבל הם שוכחים שכל האזור הזה נמצא במלחמה ותיירים לא מגיעים וזו המשמעות. איך שהתחילה המלחמה – אני לא זוכר בדיוק את התאריך – אילת קיבלו 50 מיליון שקלים לטובת העסקים. החלטה שעברה. << דובר >> קריאה: << דובר >> עוד לא קיבלו. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> לא משנה קיבלו או לא קיבלו, החלטה שעברה. עצם ההבנה של המצב עצמו. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> בסופו של יום, גם הפוטנציאל של טבריה לחזור לשגרה כעיר שמושתת על תיירות נכנסת בעיקרה הוא בעייתי מאוד. בשונה מאילת שכבר הראתה מחזורים טובים הרבה מעבר לתחזיות שלהם, עם אנשים רבים שבחרו לא לנסוע לחו"ל בגלל המלחמה ובילו באילת, טבריה לא תהיה במצב הזה בזמן הקרוב. כשירדו אזהרות המסע נתחיל לראות ביקורים של תיירות נכנסת, אבל זה לא במה שאנחנו רגילים, בטח לא בזמן הקרוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש גם מגמה מסוימת של תפיסת הישראלי את טבריה. בשנות ה-70. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> זה מה שאנחנו רואים, זה התהליך שאנחנו עושים. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> אבל יש כאן בעיית תדמית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו עבודה רצינית. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם בתיירות נכנסת צריך מיתוג מחדש עם מוצרים חדשים וסיפור חדש לעיר. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> נכון. היינו במקום טוב מאוד ב-2019. בעזרת השיווק של משרד התיירות ושל טבריה הבאנו לכאן קהלים שונים שלא היו כאן והיינו במגמת עלייה, הייתה כאן תנועה מדהימה כמו שהייתה בכל הארץ. הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים מחדש, לא הספקנו להתאושש מהקורונה והגיעה חרבות ברזל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם לא חייבים להשתמש כל הזמן במילה מלונאות. צריך מלונות בוטיק ובתי אירוח איכותיים. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> יש כאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איכותיים. בתי אירוח איכותיים. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> יש. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> אנחנו מדברים על כל המוצרים שיש לעיר להציע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך קמפינג איכותי. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> יש לנו. החברה הכלכלית מקדמת פרויקט גלמפינג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> להיות בעלים שלו? << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה נכס מניב. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> יושב כאן מנכ"ל החברה הכלכלית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך לייצר הכנסות. אתה צריך תוך חמש שנים להביא 50-40 מיליון שקל. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> אבל יש דברים שהם תלויים בנו ואנחנו יכולים לעשות אותם. << דובר >> אלרם חלפון: << דובר >> אתגר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשרי. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> יש את הדברים שתלויים בנו ואנחנו יכולים לעשות אותם בין אם זה תהליך המיתוג ועבודות התשתיות שאנחנו עושים ביחד עם משרד התיירות והחמ"ת. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> ונגב וגליל. יושב כאן אוסאמה יחד עם אלי סבתי שתקצבו אותנו לפרויקט של מיתוג תיירות. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> אבל מה שחשוב הוא הסיוע בטווח המיידי לבעלי העסקים ואת זה אנחנו לא יכולים לעשות. זו הנקודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם היו מחוץ לסיוע המלחמה? << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> כן. הם מחוץ לסיוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בכלל או משהו קטן? << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> בקטנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - על סגירת עסקים במלחמה? << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> כן, יש לנו. יש לנו גם פילוח של נתוני תיירות. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> בטח. הוצאנו נתונים שמראים ירידה בפדיון העסקים באופן חד משמעי. כל הזמן אמרו יש מפונים - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין להם כוח קנייה. << דובר >> יונית בן יוסף: << דובר >> הם לא תיירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם לא מבזבזים כסף. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> אני אסכם ואז תתייחסו. אמרנו ארבעה דברים חשובים, אחד, דיברנו על אזור התעשייה ונגעתי כבר מספיק, אנחנו צריכים לייצר עוגנים תעסוקתיים נוספים שיאפשרו לנו גם לחולל שינוי דמוגרפי. כשדיברתי על חבילת הטבות לקחתי את הדוגמה של יוקנעם ושמתי אותה בסוגריים, אבל גם אלמד את מה שעשו בבאר שבע. פרויקט קו המים, בעיקר הורדת חסמים, מסלול ירוק, יש כאן מורכבויות רבות ובסוף יזם שמגיע צריך להתנהל מול גופים רבים ואנחנו צריכים לצמצם את זה, שהוא ידבר עם כתובת אחת שיודעת לתת לו את כל מה שהוא צריך. עסקים מקומיים דיברנו והחלטת ממשלה ייעודית בטבריה, אנחנו מחלקים את זה לשניים. אחד, אנחנו מבינים שיש החלטה לצפון. אם אנחנו נהיה כלולים בתוך ההחלטה הזו, מה טוב, זה ידע לתת לנו מענה בטווח המיידי. סדר גודל של 80 מיליון שקלים זה מה שאנחנו צריכים כדי לייצר אטרקציות ואירועים נוספים שיחזירו לכאן את הקהל, בדיוק כפי שדיברת. אבל בסוף כדי לחולל כאן שינוי משמעותי יותר, מדובר על סדרי גודל גדולים יותר, מעל 500 מיליון שקלים שנדרשים כאן בכל החתכים. ראש העיר לא נמצא כאן, אבל הוא עובד על החלטת ממשלה רחבה עוד לפני שהוא ישב על הכיסא. עובד על זה ביחד עם כל מיני חברות מקצועיות שמתעסקות בתחום כדי לבנות איזשהו מודל שאיתו נגיע לממשלה, אבל ללא כסף תוספתי שייכנס לתוך העיר וללא עזרה מהמדינה – אנחנו לא נוכל להתקדם. << דובר >> דרור ללוש: << דובר >> ברוך הבא. דרור ללוש, מנכ"ל אשכול כנרת עמקים. נולדתי בטבריה, גר בטבריה ואוהב מאוד את האזור. אביב, תודה רבה על ההזמנה. ב-20 השנה האחרונות אביב הוא סגן ראש עיר הכי יפה שהיה לנו. הייתי סגן ראש עיר במשך שלוש קדנציות וזה היה יפה יותר. היה לנו מזל ועדיין יש לנו מזל, טבריה זו עיר של 600 שנה בירת העם היהודי, אתה מסתובב ימינה ורואה את המקום הקדוש ביותר לדרוזים, מסתכל שמאלה ורואה את הקיבוץ הראשון בעולם, הולך טיפה ורואה את רבי עקיבא, רמב"ם, התנאים, התרבות הירושלמית, כתר ארם צובא, כמעט אין דבר בעולם שלא קשור לאזור הזה. היינו בתל אביב כל ראשי הרשויות לפני כחודש, רון חולדאי אומר "אני עיר עולם". עצרנו אותו ואמרנו לו תקשיב טוב, אתה עיר עולם ואנחנו אזור עולם. הכינרת היא המקום היחידי שמופיע כאגם בברית החדשה, 600 מיליון תיירים מתכוונים להגיע לאזור הזה לפחות פעם אחת בחיים שלהם. אם זה לא אזור עולם, אז אין אזור עולם. אגיד משהו שאסור להגיע במלחמה, אבל בגלל שקצת נרגענו אני אגיד, אין שום מסכנות או יתר מסכנות לקריית שמונה ולמטולה יותר מאשר אצלנו. כששם אין תייר, גם אצלנו אין תייר, אפס הכנסות. אפס הכנסות כבר שנה וחודשיים. סיפור המפונים בטבריה זה כמו להקים עיר ב-24 שעות. צריך למחוא להם כפיים ולבדוק מאיפה הביאו את כל הכסף. זו בדיחה שהמדינה נתנה חמישה שקלים כי אתה יודע כמה כסף עיריית טבריה השקיעה? אני אומר משהו שיכול להיאמר בכל מקום שתרצה ואני גם מוכן לבוא איתך, הכנרת זה מקום שהוא הבסיס המרכזי לכל התיירות הישראלית, כ-70% מהמתפרנסים של בועיינה, ראמה, עילבון וגם של בית שאן, במישרין או בעקיפין זו הכנרת. זה מסעדות, בתי קפה, מוניות, מה שאתה לא רוצה. אני לא מכיר אנשים שאומרים "בוקר טוב ילדים, נוסעים לחדרה", לא מכיר. אבל מכיר אלפים בעולם שאומרים "בוקר טוב, נוסעים לכנרת". התקשר אליי צור חכמון שאתה מכיר אותו מפתח תקווה ואומר לי "תקשיב, הבת שלי בחוף דוגית, קפוץ אליה", אומר לטבריאני "'קפוץ אליה" והוא לא מבין שזה 40 דקות נסיעה. חושבים שכל הכנרת זו טבריה. טבריה חזקה – האזור חזק. טבריה חלשה – האזור חלש. ציינת שבשנות ה-80 היו מגיעים לטבריה לעשות ירח דבש וזה לא קיים יותר בגלל התדמית, חוסר אחזקה, תדמית כאילו חרדית. החרדים לא מפריעים וזו חתיכת קשקוש מארץ הקשקושים. הבורה בורה פתוח בשבת, המסעדה החדשה בנאמוס פתוחה בשבת, רק מדברים ומבלבלים את המוח. יש כאן מרתון, ריקודי עם ושירות לתייר כמה שתרצו. צריך לעצור את הסיפור שכל פעם מגיע ראש עיר אחר ובונה את הקריירה שלו על שנאה לחרדים. דבר אחרון ברשותך, היה כאן וינגייט לפני חודש. כל כך שמחתי, התכוננתי, ואתה מציג את חוברת עשה אשכול, הגיע מנכ"ל וינגייט ותשמע מה הוא אמר "בני בן מובחר במבואות חרמון משגע אותי ולכן אני אחלק את המשאבים לארבע", לחלק לכולם זה לחלק לאף אחד. אני חושב שאין שום יתרון לתת בקריית שמונה את וינגייט, צריך לתת את זה בטבריה כי 6,000 חדרי מלון בטבריה זה העורף המלונאי השלישי בגודלו בארץ וייקח עוד 20 שנה עד שזה יקרה בגליל העליון, באזור החוף או בעפולה. כיום אני כבר מסוגל לקלוט סטודנטים, תיירים ואת ההורים שלהם. דבר שני, אני רוצה שתדע משהו אדוני. אם אתה שם את זה בטבריה, זה שעה נסיעה מחדרה ושעה נסיעה מקריית שמונה. אם את שם את זה בקריית שמונה, זה רק שעה נסיעה מטבריה ומאבדים את כל האחרים ולכן לדעתי העוגנים, גם משרד הביטחון כמפעל וגם הסיפור של וינגייט כמעוז כלכלי חינוכי צריך להיות בטבריה ולא במקום אחר. דבר חשוב נוסף שחשוב שתדע, כל 15 הרשויות שלנו, כולן, בית שאן, עפולה, עמק הירדן, הגליל התחתון, אפילו הקיבוצניקים של עמק הירדן חתמו שזה יהיה בטבריה. כולם מבינים את עוצמת העיר ואני רק מבקש ממך, אם טבריה תהיה חלשה, כל האזור יהיה גמור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ללוש, זה היה טוב מאוד. האנרגיות והעצבים אני אוהב את זה. אני גם פועל כך. ברשותכם, אסכם. יש לנו כנס בצפון שאנחנו מוקירים את הרשויות והמתנדבים שלהן לאחר שחלקם מתחילים לחזור הביתה, מוקירים את כתבי הצפון, ולכן יש לנו נסיעה ועוד עניינים. אגיד מספר דברים ותדעו שאני חייל שלכם לפני הכל, מה שאתם צריכים – כל המשרד שלי, היכולות, הידע וכל הוועדה לרשותכם. מספר תובנות, קודם כל תודה אביב שהובלת, זה יפה מאוד שבעיר יש מספר מנהיגים שיודעים לעבוד ביחד, בתיאום ואמון. בסוף לעיר יש דיבור או מנגינה שמתנגנת ועם כל הסגנים, ראש העיר, המנכ"לים וכולם מספרים סיפור מסוים – זה מחלחל למנהלים, לאזרחים, סיפור שיש לו כיסוי ומעשים, סיפור שיש בו מה שאנו מכנים ניצחונות ראשוניים. את המהפכה בטבריה אי אפשר לעשות ביום כי חלק מהדברים הוזנחו 20 ו-30 שנה. אבל קפיצת מדרגה של עיר כזו, קפיצה ראשונה אפשר בחמש שנים ושינוי אסטרטגי בשבע ועשר שנים, וסיפור חדש לחברה הישראלית ולתושבי טבריה. כמה שיש אוצרות היסטוריים בעיר הזו, נוף וטבע, היא סבלה. היא סבלה מחוסר יציבות שלטונית, ועדה קרואה זו קללה לעיר ולא דבר טוב, זה מעיד על כשל תפקודי, אני החלפתי ראש ועדה קרואה והייתי צריך להעמיד עיר על הרגליים. זה טוב שוועדה קרואה מגיעה לסדר את היסודות, אבל לספר סיפור של צמיחה ועוצמות זה לוקח זמן ולא מספיקים הימים של הוועדה הקרואה. כאן אני שומע ממך ואני מאמין שזו הרוח הכללית של העיר, יש כאן הנהגה צעירה חדשה שרוצה להעיף את העיר קדימה ומדברת בשפה של עוצמות. בהערה מינורית, טוב להגיד אנחנו עוצמתיים, החשיבה שלנו מגיעה ממקום של כוח, אנחנו יודעים מה טוב בשבילנו ויש לנו חזון מקומי, אף אחד לא יזרוק עלינו פרויקטים ויכתיב לנו. אבל טוב גם להגיד יש לנו אשכול שלוש, בלוקים נטושים, שכונות שאנחנו צריכים לחזור אליהן, אנחנו צריכים להפוך כל בלוק נטוש לבלוק בהתחדשות עירונית מוכן לרעידת אדמה, עם ממ"ד, פארק מתוחזק, איכות חיים וכמובן צריכים לעשות חינוך טוב ולהשקיע בצעירים. המכלול הזה של פיתוח כלכלי, חינוך, צעירים, צמצום פערים באזורים שאסור לשכוח אותם, היזמות התיירותית, החבילה הזו היא עתיד העיר. שמענו את החזון ואנחנו מחויבים אליו. אני רוצה להודות גם למנכ"ל, אלרם חלפון. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> מנכ"ל החברה הכלכלית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המנכ"ל ציון פיניאן. << דובר >> קריאה: << דובר >> שמעון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני יודע. זה היה טריגר. סיפרתי פעם על ציון ואספר גם לכם. הייתי ראש עיר צעיר, לא היו לי קשרים בכנסת וחיפשתי דלת שתפתח לי בוועדת הכספים. מישהי אמרה לי שציון פיניאן הוא אחלה גבר ופגשתי אותו בבית קפה בתל אביב. אני הייתי מזוהה עם מפלגת העבודה והוא ליכודניק, הוא אמר "אני עושה לך דיון בוועדת הכספים" וככה לראשונה ירוחם נידונה בוועדת הכספים. לאחר חמש שנים גם הבאתי 300 מיליון שקל לעיירה קטנה של 10,000 איש בהחלטת ממשלה, אז יש לו חסר נעורים ואני זוכר לו את החסד הזה. תמיד חשוב לפתוח דלת לצעירים ולהראות להם את נבכי הכנסת וכל החסמים שהם פוגשים בראשית הדרך. הוועדה שלנו תקיים דיון אצלנו על נושאים שעלו, אם נצליח לעשות זאת עם ועדת הכלכלה במשותף, בכיף, כי ביטן לא תמיד אוהב דיונים משותפים. אם אפשר יהיה לעשות את הדיונים האלו אצל ביטן זה יהיה טוב יותר. הצוות שלי יעשה הצעה לסדר על טבריה ונביא אותה לוועדת הכלכלה, סוגיות של החלטת ממשלה על טבריה, מדוע ההחלטה מתעכבת. סוגיות של – תעשייה, תיירות, מנועי צמיחה כלכליים, חסמים בתכנון ועתיקות. החלטת ממשלה כמהלך תומך להסכם הגג שבוצע כאן וחסרים בו מרכיבים משלימים של תמיכה כלכלית לגידול תושבים, תושבים זה גירעון לעירייה, פעילות כלכלית מביאה ארנונה שתומכת בתושבים. נתחיל במיזם משותף לדון, אם לא אז נבקש דיון אצלם, ואם לא נעשה זאת רק בוועדת נגב גליל על סוגיות התעשייה, סבסוד המגרשים, הקצאת דונמים בבעלות עירונית לחברה הכלכלה ליזמות, למבנים שמזמינים חברות הייטק קטנות כי הן לא בונות בניינים והן לא באות אם אין בניין טוב, לייצר מעין מיקרו אקו סיסטם ראשון למספר חברות קטנות שאולי יהוו בסיס לעתיד. בסוגיית העתיקות לדבר עם רשות העתיקות ולראות מה אפשר לעשות איתם בשותפויות ולדחוף בממשלה את החלטת הממשלה. << דובר >> דרור ללוש: << דובר >> וינגייט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא מכיר את המקרה של וינגייט, אבל הוא הונח בפניי. לדעתי הדרך שלכם לנצח מעבר להיגיון והדרישה ההגיונית, היא לשים בפניהם חבילה שהם לא יוכלו לסרב לה. בלי להתבייש להגיד להם ארבע שנים פטור מארנונה, היתרים תוך שלושה חודשים, להציע לווינגייט כל דבר שתוכלו לתת שאחרים לא יודעים לתת ולכלול אותם בהחלטת הממשלה שלכם. מעין רשימת הטבות שתגידו להם "תבואו אליי ואם תעשו את זה כאן, אנחנו ניתן לכם כל מה שעירייה יכולה לתת". לדעתי ברמת העיר הזו, התיירות היא המנוע שלה. אבל תזכרו שתיירות היא מעסיק בשכר לא גבוה ולכן התיירות צריכה להתבסס ולגדול כאן, אבל גם לגוון את עצמה במלונות בוטיק מצד אחד ובתי אירוח מצד שני, להשביח את הנכסים והמלונות הקיימים ומערך תומך של אטרקציות ופעילויות איכותיות, תרבות וכולי. בדמיון שלי בעיר הזו בקיץ כל שבוע קורה כאן משהו שמפורסם ברמה הארצית. השבוע פסטיבל עפיפונים בעיר, שבוע הבא כלי זמר, שבוע לאחר מכן ליצנים, שבוע לאחר מכן דגים. כל שבוע משהו ובחורף כל חודש קורה כאן משהו ברמה הארצית שאדם בכל בית בישראל שמע בטלוויזיה שהוא צריך לנסוע לטבריה בשביל לחוות משהו. פעימות חיים תרבותיות ברמה הארצית. זה במושכן של תיירות נכנסת ומיתוג מחדש של העיר, גם ספורט, יום רכיבה, עיר סגורה, סובב כנרת באופניים, כל דבר שצריך להמציא ולעשות אותו עם נותני חסות כי העיר תוציא כסף על כל דבר כזה, אבל יש חסויות ואפשר להביא תורמים לדברים כאלו. למשל יש תורם ששם מיליון דולר על מרוץ מסוים בתל אביב. אפשר לחשוב על הדברים האלו. במיתוג העולמי והמיתוג הארצי, בזמן שאנו מדברים אני מציע לכם מיתוג. אפשר לקרוא לו פרויקט וואו, אבל וואו זה נדוש כי כולם עושים וואו. אבל זה וואו של Walk on water, ללכת על המים. כל נוצרי יודע מה זה אומר ללכת על המים, אבל במשמעות זה גם ללכת על המים בצורה של שיט וספורט ימי. את עושה הליכה על מים וזה המותג בחוץ לארץ נגיד, - - הם כבר יבינו שזה ישו ולא צריך להגיד להם יותר מדי. זה ברמה העולמית. ברמה של טבריה המקומית צריך בסגנון של לגלות את הכנרת מחדש, או טבריה שלא הכרתם, או טבריה הכנרת המתחדשת, לייצר זיקה שקורה כאן משהו שלא ידעתם. יינות, בוטיק, בירות, סיפור חדש לעיר שישראלים יתחברו אליו. אבל אנחנו יוצאים איתכם למסע הזה. שינוי אמיתי בעיר כזו לא מתרחש בפחות - - הניצחונות הראשונים הם שנתיים-שלוש רק כדי לראות הצלחה ראשונית, לראות את הטיילת היפה הזו, תחזוקה, ניקיון, עשרה בניינים חדשים בבלוקים הנטושים עם פארק יפה, זה לוקח כשנתיים-שלוש. לראות קפיצה ראשונה זה חמש שנים, ולראות שינוי דרמתי של מגמות בעיר ייקח עשר שנים. אתה צריך להיתקע כאן 20-10 שנה ואת צריכה שש-שבע שנים כי אי אפשר לחולל את השינוי הזה ללא שתי קדנציות במקומות שקשה ואני אומר לכם מניסיוני בירוחם. במקומות האלו יש אובייקטיבית קושי סוציו-אקונומי נמוך, ולא אובייקטיבית שזו מנהיגות שנפלה. שתי בעיות גדולות, אבל הזדמנויות העיר, ההיסטוריה, הטבע, הרצון, הרוח החדשה, אלה ההזדמנויות של העיר ואנחנו נלך אתכם על הכל ונקדם. מי שהביא אותי ראשון לעיר זה טרבסלי שיושב בשקט וחיבר אותי לכאן מזמן, ויש לי פינה בלב כי סבא וסבתא שלי קבורים כאן כתושבי נצרת עילית וחלמו להיקבר כאן בבית העלמין הישן. תודה רבה, אני מצטער בפני אלו שלא דיברו, אבל היום הגענו להקשיב ובכנסת גם ניתן לנציגי הממשלה להשלים ולהגיד את חלקם בדבר. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> אסיים בערך הכי גדול שיש לעיר טבריה והוא ההון האנושי שלנו. השנה איבדנו שישה תושבים, ארבעה לוחמים ושני אזרחים שנפגעו במהלך המלחמה. בשבוע שעבר זכינו לציין את יום ההוקרה לפצועי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, למעלה מ-800 בני נוער ביחד עם אזרחים ותיקים שעשו צעדה ולאחר מכן טקס מרשים. נפעיל את הסרטון ובזה נסיים, בזכותם אנחנו כאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע מי עשה את חוק ההוקרה לפצועי צה"ל? אני. זה חוק שלי שהגיע מילדים בירוחם עם אחות להלום קרב ששאלה למה אף אחד לא מצדיע לפצועים וכולם רק מדברים על הנופלים. עשינו את זה במועצה, לאחר מכן בעיריית באר שבע ולאחר מכן בהחלטת ממשלה וחוק הוקרת פצועי צה"ל התקבל עכשיו בכנסת בקריאה ראשונה. שלי ושל חבר הכנסת קרויזר ואנחנו נביא אותו בקריאה שלישית. (מוקרן סרטון) << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>