פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



4
ועדת העבודה והרווחה
04/08/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 271
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום ראשון, כ"ט בתמוז התשפ"ד (04 באוגוסט 2024), שעה 13:00



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון מס' 4), התשפ"ד–2024 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר

מוזמנים: 
	דניאל איטח
	–
	מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

	אביבית אסרף
	–
	מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מנהל אסדרה ואכיפה, משרד העבודה

	מאיר דוד
	–
	מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה

	גאולה צמח
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה

	רום בר-אב
	–
	רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

	ציון גואטה
	–
	מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד הכלכלה והתעשייה

	יאיר אלבין
	–
	מנהל אגף בכיר למסחר ושירותים, משרד הכלכלה והתעשייה

	תמר מירסקי
	–
	מנהלת תחום רגולציה וחקיקה, משרד הכלכלה והתעשייה

	אביה ויזל
	–
	עוזרת ראשית בלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

	דליה גראד אפרת
	–
	מנהלת מחלקת קש"ח וזרים, משרד החוץ

	רחל אוברמן
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד החוץ

	אפרת לב-ארי
	–
	לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

	ואאיל עבאדי
	–
	מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות החדשה

	אביתר חנן
	–
	רכז אסטרטגיה ומדיניות אגף כלכלה ומדיניות, ההסתדרות החדשה

	גל סינוואני
	–
	רכז ממשל, ההסתדרות הלאומית

	אבירם אלון
	–
	מנכ"ל, התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים

	דיאנה בארון
	–
	מנהלת מדיניות ציבורית, קו לעובד

	אלעד כהנא
	–
	עו"ד, קו לעובד

	ורוניקה רוזנברג
	–
	מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל

	אבי מזרחי
	–
	יו"ר ארגון חברות הניקיון בישראל

	אנה מיודובניק
	–
	יועצת מדיניות, ארגון חברות הניקיון בישראל

	שי גרשון
	–
	רכז תחום פרלמנטרי



ייעוץ משפטי: 
איילת וולברג

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
דניאל ג', איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון מס' 4), התשפ"ד–2024 << נושא >>   



 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

שלום וברוכים הבאים לישיבה השנייה של ועדת העבודה והרווחה. היום כ"ט בתמוז, ראש חודש אב, התשפ"ד, 4 באוגוסט 2024. הנושא – "הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון מס' 4), התשפ"ד–2024".

אנחנו נאפשר ליועצת המשפטית להסביר לנו על מה מדובר ועל מה הדחיפות, ומה אנחנו רוצים לעשות.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

אדוני, מכיוון שמדובר בתקנות שהממשלה הגישה, אני מציעה שקודם כל הם יסבירו את הצורך ואת הנחיצות, מה זה אומר, ואז אני אתייחס.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בבקשה, משרד העבודה.

 << דובר >> גאולה צמח: << דובר >>   

עורכת דין גאולה צמח מהלשכה המשפטית של משרד העבודה. אנחנו מבקשים לתקן את תקנות פיקדון לעובדים זרים, כך שהתקנות יחולו גם על מעסיקים בענף המסעדות ובענף מסחר ושירותים.

עד 15 במאי מי שקבע את המכסות וההקצאות לעובדים זרים היה באמצעות החלטות ממשלה, על ידי הממשלה. ב-15 בינואר התקבלה החלטת ממשלה שהורתה להקים ועדת מנכ"לים ברשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, והיא נתנה את הסמכות בכל הנוגע להקצאות ולמכסות של עובדים זרים בין היתר לוועדת המנכ"לים.

בעקבות זאת, בתאריכים 16 ביוני וב-1 ביולי הוועדה החליטה להקצות מכסות של עובדים זרים גם בענפים חדשים שלא היו בהם עובדים זרים אלא פלסטינאים, שזה בעצם ענף המסעדות וענף המסחר והשירותים. בענף המסעדות הוחלט על הקצאה של 2,000 עובדים ומסחר בשירותים 6,400 עובדים, וזאת בעקבות העובדה שכרגע לא מאשרים כניסה של ילדים פלסטינאים כמו בעבר.

מאיר דוד נמצא איתנו והוא יכול להסביר מה עומד מאחורי ההחלטה.

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

צהריים טובים, מאיר דוד, אני ראש מנהל האסדרה והאכיפה של חוקי העבודה במשרד העבודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

שמעתי שלקחו את הסמכויות ממשרד העבודה לוועדת המנכ"לים, אז חשבתי מישהו מוועדת המנכ"לים - - -

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

לא. אני אסביר. אני גם ממונה על תעסוקת עובדים זרים במשרד העבודה. הסמכות של הבאת עובדים זרים הייתה של הממשלה, היא לא הייתה של משרד העבודה. למשרד העבודה היה את השיקולים התעסוקתיים. היום כל השיקולים של תעסוקה, הגירה וכלכלה עברו לוועדת המנכ"לים כשמנכ"ל משרד העבודה הוא חבר בוועדת המנכ"לים, ככה שהסמכויות לא נלקחו, הן בשיתוף עכשיו עם ועדת מנכ"לים בראיה רחבה יותר.

מאז 7 באוקטובר, 120,000 עובדים פלסטינאים כבר לא מועסקים בארץ, מלבד מספר אלפים בודדים של חריגים, וזה יצר משבר מאוד גדול בלא מעט ענפים. אחד הענפים שנפגע מאוד זה ענף המסעדות, שהתבסס בעיקר על פלסטינאים בתפקידים של שוטפי כלים ומנקים. בענף השירותים גם כן היו כ-5,500 עובדים פלסטינאים שעסקו במגוון עבודות, בעיקר בעבודות הכפיים, בעבודות הקשות, שכרגע אין להם אותם, וזה יוצר מחסום מאוד גדול.

המדינה לא מצליחה לגייס עובדים ישראלים לאותם תחומים ולכן נוצר פה משבר חמור שהיה קיים עוד לפני 7 באוקטובר, אבל הוא החמיר מאז. מכיוון שמדיניות הממשלה בשנים האחרונות היא לא לאפשר כניסת עובדים זרים למדינת ישראל מבלי שיש תקנות פיקדון, ומכיוון שוועדת המנכ"לים כן אישרה להחליף את העובדים הפלסטינאים בעובדים זרים, אנחנו רוצים לתקן את תקנות הפיקדון, כך שהחובה תחול גם על הענפים שעכשיו קיבלו אישור להביא עובדים זרים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

שזה סך הכל 8,000 אנשים.

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

כרגע נכון, 8,000 אנשים בענפי המסעדות והמסחר בשירותים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

וכל עובדי החקלאות כבר מוסדרים?

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

עובדי החקלאות עדיין לא מוסדרים לצערי, אדוני יושב-הראש, אבל כן יש הבטחה של ועדת המנכ"לים שזה יוסדר. כאשר היה תיקון של תקנות האגרות, גם תקנות הפיקדון שעל כלל הענפים יובאו לאישור הוועדה. אנחנו יותר מכולם רוצים שהתקנות יחולו גם על ענף החקלאות ועל כל הענפים, וזה יוסדר בחודשים הקרובים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

טוב.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

אולי ראשית אני רק אגיד שלפי הסעיף המסמיך לקביעת תיקון התקנות לפיקדון, סעיף 1יא(א) לחוק עובדים זרים, שקובע –

	1יא.
	(א)
	שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כי חובה על מעסיקו של עובד זר לשלם לקרן כאמור בסעיף קטן (ב) או לחשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ב1) סכום שיקבע שלא יעלה על 700 ש"ח לחודש, בעד כל עובד זר שהועסק על ידו באותו חודש;




זו קביעת חובת הפקדת פיקדון, וכאן כפי שכבר הוצג מוצע להוסיף שני אלפים חדשים, מסחר ושירותים ומסעדות, שלא כלולים כיום ב"תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) התשע"ו–2016".

השאלה הראשונה שלי נוגעת להחלטת הממשלה 1752 שבמסגרתה כמו שתיארו קודם הוקמה ועדת המנכ"לים. סעיף 10 להחלטת הממשלה קובע להטיל על שר העבודה בהיוועצות עם שר הפנים ובהסכמת שר האוצר להגיש טיוטת תקנות לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת של תקנות עובדים זרים כך שתחול חובת ההפקדה לפיקדון על כלל המעסיקים של עובדים זרים בכל הענפים למעט ענף הסיעוד הביתי, שבהם אין חובת הפקדת פיקדון וגם ענף המומחים, וכן מציינים שטיוטת התקנות תוגש בו זמנית עם ההגשה לוועדת הכספים של טיוטת התקנות לעדכון גובה אגרת הבקשה, האגרה השנתית וכן בעניין דמי ההיתר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כתוב מתי?

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

לא כתוב. קודם כל, זו שאלה בכלל למה כורכים את האחד בשני. העניין של חובת הפקדת פיקדון לפי חוק עובדים זרים זו חובה שקבועה בסעיף 1יא(ו), ובכל אופן מעסיקים חייבים להפריש את ההפרשות הסוציאליות ללא קשר לחובה להפקיד פיקדון. איך זה קשור לתקנות של אגרות זו שאלה אחת, אבל זה מה שנקבע בהחלטת הממשלה.

השאלה שעולה בהקשר היותר ספציפי של התקנות האלה שהובאו לאישור הוועדה זה מדוע הממשלה קבעה לעצמה שיביאו תקנות שיחולו על מעסיקים בכלל הענפים, ובסוף מה שהגיע לוועדה זה רק ענפי מסחר ושירותים ומסעדות, כשאני אציין שהחלטות ועדת מנכ"לים היו לגבי קבלני שיפוצים, שאני מבינה שזה נכנס תחת ענף הבניין שכבר קבוע בתקנות. מוסדות בפיקוח משרד הרווחה והביטחון החברתי גם כן כבר כלול כיום בתקנות. מוסדות בפיקוח משרד הבריאות גם כן כלול בתקנות. ענף תשתיות תחבורה – האם הוא נכנס תחת ענף הבניין?

 << דובר >> גאולה צמח: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

כן, שלגביהם קבועה כיום חובה כזאת, וענף החקלאות, שנקבעה לו מכסה של 70,000, כלומר 65,000 ועוד 5,000, שבאופן די צורם לא הגיע לשולחן הוועדה כשמדובר על 70,000 עובדים, לעומת מכסה שמגיעה עכשיו לשולחן הוועדה שעומדת על 6,400 ו-2,000 בענף המסעדות. זו השאלה הראשונה שלי. כשאני קיבלתי את - - - התקנות הופתעתי, כי אמרתי החלטת הממשלה בעצמה קובעת שזה יחול על כלל המעסיקים, ואז אנחנו מביאים משהו מאוד ראשוני וגם שומטים ענף שלם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זה מזכיר לי, בעיירה היהודית הגיע מישהו לשוחט ואומר לו, "שוחט, אנא ממך, אני צריך שתיערך. אני רוצה שתשחט לי את כל האווזים", השוחט שואל, "כמה?", הוא אומר "אחד קטן". אתם מביאים לנו תקנות לעובדים זרים, לעידוד, הבאת עובדים במקום הפלסטינאים, ושמדובר פה על עשרות אלפים שלא הובאו. 6,000 ועוד 2,000 – זה כל האווזים. יש לזה הסבר?

 << דובר >> גאולה צמח: << דובר >>   

קודם כל, זה שאנחנו מקדמים כרגע רק שני ענפים זה לא גורע מהחלטת הממשלה, ואנחנו נקדם גם כפי שמאיר אמר בהמשך תקנות שכוללות את כל הענפים, למעט מומחים וסיעוד ביתי, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. גם לצערנו כרכו את תקנות האגרות ביחד עם תקנות הפיקדון, ולכן כרגע אנחנו צריכים גם להמתין לנושא של תקנות האגרות שנמצא בעבודה בממשלה, וגם התחלנו לעבוד על טיוטה כללית יותר לגבי תקנות הפיקדון שתחול על כלל המעסיקים, כפי שהחלטת הממשלה מתארת, אבל שוב כפי שציינתי זה לא גורע מזה שאנחנו נחיל כבר על ענפים שאושרו כדי שיהיה ניתן להכניס את העובדים, שכבר מההתחלה הנושא של הזכויות הסוציאליות שלהם יוסדר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

טוב. קו לעובד, אתם ביקשתם רשות דיבור. בבקשה.

 << דובר >> אלעד כהנא: << דובר >>   

תודה רבה כבודו, אלעד כהנא, עורך דין מקו לעובד. לגוף העניין אתחיל מהשורה התחתונה. אנחנו חושבים שככל שיגיעו עובדים לענפים האלה, חובה שיבטיחו להם פיקדון, הפיקדון הוא בסך הכל אכסניה לזכויות שקיימות מכוח חקיקת המגן, וזה חשוב כי כרגע אין לאן להפקיד את הכסף וזה יוצר בעיות בסיום ההעסקה ומעודד תופעות שליליות – גם פוגע בעובד, גם מעודד עובדים להישאר כאן יותר כדי לתבוע את הזכויות. אנחנו תומכים בכך.

לגבי מה שהעלו היועצת המשפטית וכבוד יושב-הראש, העדרו של ענף החקלאות, אני מבין שלא כאן כרגע על השולחן ואני מבין שיש אמירות שזה יהיה בהמשך. אני חייב להגיד שכבר שנים הממשלה טוענת שזה יגיע ויגיע. יש החלטת ממשלה מ-2021 לקדם פיקדון, ספציפית בחקלאות. היו החלטות עוד לפני זה, פה בוועדה נידונו ב-2017 או ב-2018, תקנות פיקדון לחקלאות. אנחנו שנים שומעים על ההבטחה הזאת.

אי אפשר לומר את זה באופן גורף ותלוי במקרים, אבל אני חייב להגיד שבענף החקלאות אנחנו בקו לעובד רואים הרבה הפרות, ספציפית בתחום של הזכויות הסוציאליות שמחייב פיקדון, והוא כיום הענף היחיד שמוחרג מסיבה לא ברורה, לפחות משפטית. אנחנו חושבים שחשוב לפחות לקיים מעקב, ואני מבין שזה לא הדיון כאן היום כנראה, אבל אני קורא לוועדה לפחות לקיים מעקב אחרי ההבטחות איפה הפיקדון בענף החקלאות והיכן הוא יהיה.

לגבי הדבר השני, אני אגיד שוב שאנחנו תומכים בתקנות האלה ככל שיגיעו עובדים, אבל אני צריך להעלות רגע את השאלה על הבאת עובדים זרים לשני הענפים האלה, כמו שוועדת המנכ"לים אישרה. כרגע להבנתנו לפחות החסם היחיד להגעתם של עובדים לענפים האלה הוא לא רק היעדרן של תקנות פיקדון אלא גם העדרם של הסכמים בילטרליים להביא עובדים לענפים האלה וגם שאלות כלליות יותר שהוסדרו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

למה אין הסכמים?

 << דובר >> אלעד כהנא: << דובר >>   

אפשר לשאול את הממשלה. אין הסכמים לענפים האלה. נכון להיום יש הסכמים בילטרליים של ישראל עם מדינות מסוימות לענפים מסוימים, ויכול להיות שהם יורחבו. אולי הממשלה תוכל לעדכן, אבל כרגע אין הסכמים לענפים האלה. מעבר לכך, בענפים הקיימים להגירת עבודה, הגירת עבודה זה לא פשוט להזמין מישהו בעלי אקספרס, הוא צריך לבוא לפה, הוא עובר למדינה אחרת, צריך לחשוב על מה קורה אם המעסיק שלו מפטר אותו או אם הוא רוצה להתפטר איך הוא עובר בין ענפים.

בענפים אחרים שקיימים היום זה הוסדר, ואפשר להתווכח אם זו צורה טובה או רעה. יש לשכות בענף הסיעוד והחקלאות שמסייעות לעובדים למצוא עבודה, למשל בענף הבניין זו העסקה באמצעות תאגידי כוח אדם. 

יש פה שני ענפים שלא הוסדר בהם כלום. כל מה שעשו זה לקחת מכסות של עובדים פלסטינאים שלא גרים בישראל, צריכים לקבל שירותי בריאות בישראל, המעסיק לא מחויב לספק להם דיור וביטוח בריאות, הם יכולים לעבוד עד גיל הפרישה בישראל בכל ענף שהוא, הם לא מוגבלים לתקופה לענף מסוים, ופשוט העתיקו את המכסות האלה למהגרי עבודה בלי כל השאלות הנלוות איך יביאו אותם ויעסיקו אותם.

כאמור, ככל שיבואו, צריך להיות להם פיקדון, אבל להבנתנו זה לא החסם היחיד ואני חושב שעוד שאלה שאני קורא לוועדה לשאול היא למה בכלל לפתוח את הענפים האלה, בטח בצורה כל כך חלקית, כשכל מיני דברים לא התקיימו. אלה דיונים שנידונו בוועדת מנכ"לים וזה יפה וחשוב, אבל אני קורא גם לפיקוח הפרלמנטרי הזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לדעתך למה החקלאות הוחרגה?

 << דובר >> אלעד כהנא: << דובר >>   

לדעתי אני חושב שבמשך שנים, שזה גם היה הניסיון שלנו בשנים 2017-2018, יש לחצים גדולים מאוד מהנציגים של המגזר החקלאי להחריג אותם מחובת הפיקדון. אני חושב שזה מסייע לחקלאים מסוימים. יש חקלאים שמקיימים את החובה, אנחנו מכירים כאלה וזה יפה מאוד. יש גם הרבה שלא. אני חושב שהעדר חובת פיקדון מסייעת להם, ואלה לחצים שמופעלים, לחצים פוליטיים על הממשלה לא לקדם את הדבר הזה.

אגב, כבר קודם ואושר בוועדה ב-2017-2018. שר האוצר משך את הסכמתו ברגע האחרון. היה על זה דיון גם בבג"צ, שקבע שבגלל שכבר התחלפו כמה קנסות ומאז זה הפך לתאורטי, אבל אכן מדובר בסיטואציה מאוד מוזרה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

טוב, תודה רבה. אני רוצה להקריא את התקנות, בבקשה.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

אם אפשר רק עוד כמה שאלות יותר לעניין הענפים עצמם, אדוני?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

קודם כל, לענף המסחר והשירותים, זה ענף חדש שהועסקו בו פלסטינאים, ויש לנו את ענף התעשייה, וכן אני אשמח אם אפשר יהיה לפרט מה הענף הזה כולל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

היא אמרה מסעדות, רחיצת כלים.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

לא, המסעדות זה בנפרד. אני כן אוסיף עוד שאלה נוספת בעניין הזה. יצא קול קורא של משרד הכלכלה למעסיקים לפנות ולהציע או להגיד איפה יש את הצורך, והם מגיעים לכנסת לפני שהם סיימו את התהליך של הקול לקורא, לפני שיש הסכמים בילטרליים כמו שציינו קודם, ולפני שיצא נוהל של רשות האוכלוסין בעניין. גם לגבי כל אלה, זה דברים שהם פתוחים, במיוחד בענף חדש שעוד לא ברור מה בדיוק יהיה בו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בואו נשמע תשובות. בבקשה.

 << דובר >> אפרת לב-ארי: << דובר >>   

אפרת לב-ארי, רשות האוכלוסין וההגירה. זה לא לגמרי ענף חדש. דיברנו קודם על זה שענפים שוועדת מנכ"לים דנה בהם או פותחת או מכריזה עליהם הם בתור התחלה ענפים שאמורים להיות של עובדים זרים חלף עובדים פלסטינאים. לגבי הפלסטינאים, יש ענף קיים שנקרא תעשייה ושירותים. זאת אומרת שהממשלה היסטורית קבעה מכסה אחת לתעשייה ולשירותים. כך נקרא הענף.

לגבי העובדים הזרים, יש ענף שנקרא "תעשייה", עוד לפני פרוץ המלחמה, לפני הקמת ועדת המנכ"לים. לכן עכשיו מתוך אותם צרכים של תעשייה ושירותים לגבי פלסטינאים היה צורך לבודד את התעשייה לעומת השירותים. לכן זה נראה כאילו הוקם ענף חדש, אבל זה לא ממש חדש, זה פשוט נועד לתת מענה חלף פלסטינאים שעד היום היו תחת ענף השירותים.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

אבל אם בעתיד ועדת המנכ"לים תחליט להחריג עוד עובדים בענף הזה, אז הם עדיין יהיו כלולים - - -

 << דובר >> אפרת לב-ארי: << דובר >>   

היא יכולה.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

זו הגדרה חדשה, זה ענף חדש שאין לו התייחסות בחקיקה.

 << דובר >> אפרת לב-ארי: << דובר >>   

זה פיצול של תעשייה ושירותים, כי בתעשייה כבר הייתה מכסת עובדים זרים, ועכשיו ועדת מנכ"לים תדון בה כתעשייה.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

אבל את מדברת מהותית. אני שואלת מבחינת ההגדרות בחקיקת משנה. כשאנחנו מדברים על מסחר ושירותים, זו פעם ראשונה שמשתמשים במונח הזה, ואני חושב שצריך להיות ברור מה המונח הזה כולל, אילו קטגוריות - - -

 << דובר >> אפרת לב-ארי: << דובר >>   

נכון. אז מה שהמונח הזה כולל, אני אבקש ממשרד הכלכלה שירחיב, כי הם גם פרסמו את הקול לקורא שהתייחסת אליו.

 << דובר >> יאיר אלבין: << דובר >>   

שלום ותודה. יאיר אלבין, מנהל אגף בכיר מסחר ושירותים במשרד הכלכלה והתעשייה. אנחנו כאמור יצאנו בקול הקורא ב-16 ביולי לאחר הנחיית הוועדה ב-1 ביולי השנה כדי למפות בצורה ברורה יותר את הביקושים בקבוצות השונות של מסחר ושירותים. כאשר הסתכלנו מנתוני רשות האוכלוסין על העובדים הפלסטינאים שהועסקו טרם המלחמה בענפים הללו מדובר בחמש קבוצות מרכזיות – 

שירותים בבניין ותשתיות, מסחר קמעונאי וסיטונאי כולל הובלות, מוסכים, ניקיון ואולמות אירועים. אלה חמש הקבוצות המרכזיות שבהן הועסקו פלסטינאים לפני המלחמה. לכן הוועדה נתנה לנו אישור לצאת בקול קורא כדי להבין את הביקושים הספציפיים, לאילו מקצועות מסוימים הועסקו הפלסטינאים, ולהבין את הביקוש הנוכחי בהינתן שעובד זר הוא לא עובד פלסטינאי, כמו שנאמר פה בהתחלה.

 הוא לא בא וחוזר בערב לביתו ויש פה תנאים אחרים ועלויות אחרות של העסקה. המידע הזה שוקף לציבור והקול קורא התפרסם, נסגר הבוקר, כאשר אנחנו צריכים עוד לנתח את הנתונים. יש הרבה כפילויות והרבה דברים שצריך עוד לעבוד עליהם לטיוב הנתונים. אנחנו מאמינים שזה יקרה בימים הקרובים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אז אם עוד לא ניתחתם ולא ראיתם, למה אתם באים לוועדה עם משהו שאתם עוד לא יודעים מה זה?

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

אדוני יושב-הראש, אני אשתדל לענות.

 << דובר >> יאיר אלבין: << דובר >>   

רק עוד מילה אחת. אני רוצה לחזור צעד אחד אחורה ולהדגיש את הצורך. עוד לפני המלחמה היה מחסור גדול מאוד בענפי המסחר והשירותים בידיים עובדות, ואנחנו במשרד הכלכלה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

- - - העניין של בניה, נכון?

 << דובר >> יאיר אלבין: << דובר >>   

דיברנו על שירותים לבניין ותשתיות, כן, שאלה בעצם שירותים נלווים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אבל זה לא 6,000 עובדים שמכסים לך את כל הבניינים.

 << דובר >> יאיר אלבין: << דובר >>   

זה לא מכסה בכלל את הצורך. כאמור, היו 5,570 עובדים זרים בכל הקבוצות האלה.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

סליחה שאני קוטעת. השאלה של יושב-הראש היא לא סתם. יש פה דיוק שצריך לעשות. שירותים בבניין ותשתיות זה תחום שמבחינה מהותית, ממה שאני מבינה, הוא נכנס תחת ענף הבניין. זאת אומרת אילו צווי הרחבה יחולו לגבי עובדים שמגיעים לתת קטגוריה של שירותים בבניין ותשתיות?

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

צו הרחבה של ענף הבניין, בעיקר פעילות המעסיק. אני אתן דוגמה אחת איפה זה נופל.

משרד השיכון נותן היתרים לעובדים בענף הבניין בעבודות רטובות בלבד – טייחים, רצפים, טפסנים וברזלנים. יש עכשיו מתקין פיגומים, חברה שבה תפקידה להתקין את הפיגום לפני שבונים את הבניין. משרד השיכון לא נותן להם מענה, אומר להם "זאת לא עבודת בניין, אני לא מוכן לתת לכם עובדים זרים". מישהו מעלה על דעתו שאפשר לבנות בניין בלי להתקין קודם כל את הפיגומים?

לכן, אנחנו דרך השירותים נותנים לו, כי הוא נותן שירות לענף הבניין. תפקיד נוסף זה כל הפועלים הכלליים, עובדי הניקיון בענף הבניין שמפנים את הפסולת - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אתה אומר שהעובד הזר יקים את הפיגום. מי יבנה את הבניין?

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

זה קבלן אחר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

יש עובדים לקבלן הזה? הרי הפלסטינאים לא באים.

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

יש קבלן פיגומים שתפקידו להתקין את הפיגומים לפני שבונים את הבניין.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מי יבנה את הבניין?

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

קבלן אחר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא הקבלן בונה, הפועלים בונים. מי הם הפועלים? מאיפה הם מגיעים?

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

עובדים זרים מענף הבניין.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אז הם כלולים ב-6,000 האלה?

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

לא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מאיפה הוא מביא אותם?

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

בינוי ושיכון נותן את כל הפועלים לבניית השלד ולבניית כל הבניין.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מאיפה מביאים את העובדים? הרי אתם אומרים שאין עובדים. הפלסטינאים לא באים, לא נכנסים.

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

יש להם מכסה נפרדת. הם מגיעים מהודו, מאוזבקיסטן, ממולדובה, אוקראינה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

והם כבר מאושרים?

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

יש מכסה של ענף הבניין שמאושרת ויש להם פיקדון מזמן, ויש גם את תאגידי הבניין שאחראיים שהם המעסיקים שלהם. שם אין לנו בעיה. אנחנו נשארים עם מקצועות במקומות שבהם ענף הבניין לא נותן להם את המענה, אבל הם כן חלק מהשירות של ענף הבניין. נתתי לדוגמה את מתקיני הפיגומים.

אני אתן דוגמה אחרת – יש קבלנים שכל תפקידם הוא לפנות פסולת מאתרי הבניה. אלה עובדים כלליים בענף הבניה וגם הם צריכים לקבל שירות.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

אני אציין שזה יוצר איזשהו בלבול. אנחנו בתקנות פיקדון מחילים חובה על מעסיק. מעסיק מבחינת פיקדון יהיה חייב להפקיד פיקדון לעובדים האלה דרך קטגוריה של מסחר ושירותים, לדוגמה לעובד שמגיע לזפת גגות מתת קטגוריה של שירותים בבניין ותשתיות, אנחנו מחילים עליהם חובת הפקדת פיקדון דרך ענף של מסחר ושירותים, אבל לפי הדין המהותי מבחינת מה שהוא צריך להפריש לעובד הזר, הוא צריך להפריש לפי צווי הרחבה של הבניין. אני מדייקת?

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

לא. הוא מקבל את ההיתר דרך המסחר והשירותים. הוא צריך להפקיד לפי עיקר פעילות המעסיק. זאת אומרת אם המעסיק שייך לענף הבניין לפי הסיווג, הוא יפקיד לו לפי ענף הבניין. זה קורה גם היום. זה קרה גם בפלסטינאים שקיבלו דרך ענף התעשייה היתרים, אבל הם היו צריכים לשלם דרך ענף הבניין, כי הפעילות המהותית של אותו המעסיק היא פעילות בניין, ולכן יחול עליו צו הרחבת ענף הבניין.

 << דובר >> גאולה צמח: << דובר >>   

אני רק אזכיר, תקנה 2 לתקנות הפיקדון מציינת שהמעסיק צריך להפריש את הזכויות הסוציאליות לפי צווי ההרחבה או ההסכמים הקיבוציים שחלים עליו, ולכן המעסיק צריך לדעת, אם עיקר הפעילות שלו זה בניין אז הוא צריך להפריש לפי צווי הרחבה בענף הבניין.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

אבל החשש שלי שמעסיק יגיד "אתם נתתם לי היתר לפי מסחר ושירותים אז אתם סיווגתם אותי, בתור ממשלה, לפי מסחר ושירותים, ואחרי זה אתם מצפים ממני שאני אדע שצווי ההרחבה שחלים עליי בהסכמים הקיבוציים זה לפי ענף הבניין". השאלה היא אם זה יכול ליצור בלבול. אני חושבת שחשוב להגיד בוועדה באופן ברור מה הדין שאמור לחול לגביהם.

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

הדין שיחול זה עיקר פעילות המעסיק. זה גם בפסיקות. אין פה מחלוקת כלל. יושבת מולי ורוניקה, ורוניקה תקבל עכשיו אולי היתרים, העובדים שלה זה עובדי ניקיון, היא לא תשלם להם לפי מסחר ושירותים, היא יודעת שהיא תשלם לעובדים שלה לפי צו הרחבה בענף הניקיון. ככה זה יחול על כל הענפים.

<< דובר >> אפרת לב-ארי: << דובר >>   

יש גם דוגמה שאפשר לתת מהתקנות היום. הרי היום התקנות מתייחסות למשל לענף הבניין, או טכנולוגיה ייחודית או מיזם תשתית חיוני. לפי ההנחיות, הפרשנות של משרד העבודה, שהם המשרד שאמון על הנושא הזה, אנחנו יודעים שגם מעסיק בענף הטכנולוגיה או במיזם תשתית חיוני – חל עליו צו הרחבה של צמ"ה, ציוד מכני הנדסי, ותשתיות. 

אין להם היתר בענף הבניין. יש להם היתר או לעבודה בטכנולוגיה ייחודית או בענף מיזמי תשתיות חיוניים. אבל הם צריכים לדעת שצו ההרחבה שחל עליהם או צו הרחבה של צמ"ה ותשתיות. לא ההיתר הוא זה שקובע מהו הענף.

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

אדוני יושב-הראש, גם בהעסקת פלסטינאים זה היה. הם קיבלו דרך תעשייה ושירותים - - -

<< דובר >> אפרת לב-ארי: << דובר >>   

כן, אפילו תעשייה ושירותים.

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

- - - והם היו צריכים לשלם להם, ושילמו להם לפי הענף הספציפי בעיקר פעילות המעסיק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

יש לי שאלה טכנית. אם אנחנו מאשרים היום את התקנות, מחר בבוקר אפשר להביא עובדים?

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

אנחנו עובדים במקביל על כמה תהליכים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כי לי יש תחושה מהדיון הזה שאין הסכמים בילטרליים. אני קראתי היום בעיתון שהתאילנדים הקפיאו עכשיו את כל ההסכמים ואת כל המשלוח של העובדים בגלל המצב הביטחוני. אני מבין שהנושא של ה-70,000 של החקלאות אתם בכלל לא הבאתם בפנינו. יש לי תחושה שלא היינו צריכים להתכנס בפגרה. אני אמרתי, יחד עם המנהלת והצוות, שכל נושא שמקדם נושא מלחמה אין לנו פגרה – אנחנו דנים וזהו. אבל אם זו ביצה שעוד לא התבשלה, אם נולדה בכלל, למה אנחנו צריכים לשבת בפגרה ולדון על זה?

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

משרד החוץ יתייחס להסכמים הבילטרליים ואז אני אענה לגבי כל השאר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בבקשה, משרד החוץ.

 << דובר >> רחל אוברמן: << דובר >>   

נעים מאוד, רחל אוברמן מהלשכה המשפטית במשרד החוץ. ועדת המנכ"לים מחליטה על המכסות של העובדים הזרים, ואז הוועדה להסכמים בילטרליים מחליטה עם אילו מדינות ניכנס למשא ומתן, ואנחנו מקדמים הסכמים בכל ענף שנקבעה לו מכסה בוועדת המנכ"לים. 

אני יכולה להגיד שבענף המסעדות ישבנו בשבוע שעבר עם המסעדנים. זה ענף שלא עשינו בו מעולם הסכם בילטרלי, אז היינו צריכים ללבן סוגיות שקשורות לתנאי סף ולבחינות מקצועיות של עובדים וכדומה. ישבנו איתם לישיבה נוספת ביום חמישי, והשבוע בעזרת השם אנחנו נשלח טיוטה למדינת המוצא הרלוונטית.

בענף המסחר והשירותים אנחנו מחכים לתוצאות של הקול הקורא שהוציא משרד הכלכלה כדי לנסח את ההסכם. נוכל לנסח את ההסכם רק אחרי שנקבל את הנתונים האלה, וזה בגלל שמדובר בסקטורים שמעולם לא הבאנו בהם עובדים זרים במסגרת הסכמים, זה משהו חדש, אז אנחנו צריכים את שיתוף הפעולה של הלקוחות בקצה כדי להבין אילו עובדים צריך בדיוק. תודה.

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

אדוני יושב-הראש, אני רוצה להשלים כמה דברים. אנחנו משתדלים כממשלה עכשיו לעבוד במקביל. לצערנו אף אחד מאיתנו לא יודע מה יהיה היום ומה יהיה מחר בבוקר, כולנו תקווה שיהיה שלום ושכל החטופים יחזרו ושלא נזדקק לכאלה לחצים. אני יודע שאולי רצנו מהר מדי עם תקנות הפיקדון, אבל זאת הפעם הראשונה שמעירים לי שאני עובד מהר מדי. בדרך כלל אני ננזף למה אנחנו עובדים לאט מדי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זהו, הוועדה מחכה לתקנות ממשרדי הממשלה במשך ארבע שנים.

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

זהו, בדרך כלל אתה נוזף בי שאני עובד לאט מדי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

עניין הבטיחות בעבודה, כמה שנים אנחנו מחכים לתקנות לבטיחות בעבודה? חמש שנים? חמש שנים אנחנו מחכים ודנים ולא מגיעים לשום דבר. פתאום אני צריך להקדים את העגלה לסוסים.

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

אז אדוני יושב-הראש, כיוון שאנחנו מצטיינים ורצנו מהר, ואנחנו רוצים לעבוד במקביל ולא בטור, אנחנו נשמח שנאשר את התקנות האלה וזה יאיץ את התהליכים, גם של הבילטרלי וגם של ההסכמים וגם של הנוהל. אנחנו מבטיחים שלא יכנס פה עובד זר אחד לארץ מבלי שיהיה גם את הנוהל כתוב, מבלי שיסתיים הקול קורא ומבלי שיהיו הסכמים בילטרליים. אבל אם אדוני יעזור לנו עם התקנות וכבר יעשה לנו עוד צעד אחד קדימה, יש המון חסמים - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

במקום שאתה תבטיח לנו, הוועדה מפקחת על הממשלה, אנחנו נבטיח לכם שברגע שאתם תהיו מוכנים, אנחנו נאשר לכם כל מה שצריך.

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

אנחנו לא יודעים מה יילד יום, ולכן היינו מאוד צריכים לאשר אותם, כי פה כבר אין מחלוקת, אין פה בעיות שצריך לפתור.


 << דובר >> אבירם אלון: << דובר >>   

כבוד יושב-הראש, אבירם אלון, מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים. אנחנו מבחינתנו אתמול צריכים עובדים. אתמול, שלשום, לפני חודש, לפני חודשיים או בתחילת המלחמה ואפילו לפני. כמו שהמשרדים אומרים, ברגע שעובדים בטור, אנחנו לא נדע מתי הוועדה תתכנס, זה יכול להיות יומיים אחרי, זה יכול להיות שבועיים אחרי ואני לא יודע מה יוליד יום.

אנחנו מאסנו מלחכות, וברגע שעכשיו נותנים עוד איזשהו פרמטר שנצטרך לאשר בעוד שבועיים או בעוד שלושה או בעוד חמישה כאשר המשרדים יהיו מוכנים, אז זה עוד איזשהו סעיף שיגרום לנו להביא לא אתמול אלא עוד שבועיים, ולכן אנחנו מבקשים מהוועדה כמה שיותר לזרז את התהליכים וכמה שיותר לגרום להם להתקיים, כולל אישור התקנות.

 << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >>   

ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל. אני אכן תומכת בדבריו. גם בענף הניקיון הייתה מצוקה אדירה והיא החמירה. בעקבות המחסור אנחנו מבינים שזה משפיע על בריאות הציבור. רק לא מזמן בית חולים רמב"ם יצא והצהיר על הזיהומים שהתגלו ואנחנו יודעים שזה נמצא גם בכל בתי החולים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בגלל המחסור בעובדים זרים?

 << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >>   

לא, בגלל מחסור בעובדים. הפתרון הוא עובדים זרים. ולכן אני חושבת שמאז 7 באוקטובר, כל התפיסה השתנתה, ומה שאפשר לקדם ולזרז לקראת הנעת כל התהליכים לכשזה יקרה, שנוכל לרוץ עם זה.  אי אפשר. זה דחוף לנו ואנחנו חייבים את זה במידי, וגם כל שאר המשרדים, כפי שאתה רואה, מגלים הצטיינות ועבודה על מנת לקדם את התהליכים. יש החלטה של ועדת המנכ"לים. אנחנו מניעים את ההחלטה הזו ליישום אז כל החלטה שתאושר היא פשוט תקדם הרבה יותר מהר ולא אחר ככך נצטרך עוד פעם לבוא ולהתכנס ולדון ולהמתין. תודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

שכנעתם אותי, האנשים שזקוקים לעובדים, וגם אתם שכנעתם אותי שעוד ייקח זמן לדברים האלה. לכן אני מציע ליועצת המשפטית לשקול האם הוראת שעה תכסה את העניין הזה. כלומר שמצד אחד יוכלו להריץ את הדברים האלה, ובסוף השנה אנחנו נראה. אם באמת זה יצליח – טוב.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

אני כן אציין שמה שאתה מציע מתכתב עם ההחלטות של ועדת המנכ"לים שהם קבעו בהחלטות שלהם שהמכסות האלה של ה-6,400 ו-2,000 זה בעצם לנוכח תקופת החירום ובקשר ישיר לזה שהעובדים הפלסטינאים לא יכלו להיכנס וזה חלף העובדים הפלסטינאים. 

אם באמת תרצה לקבוע את זה כהוראת שעה, המשמעות של הוראת שעה היא שזה יחול לגבי עובדים שנכנסו בשנת 2024 ואז המשרדים יוכלו לבוא, יש עוד כמה חודשים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

ויש עוד נימוק אחד. אם השם יעזור והעולם יהיה חזרה עולם והישראלים ירצו לחזור לעבודה, אז גם שלא יהיו חסומים, שתהיה אפשרות לישראלי גם להתפרנס.

 << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >>   

אנחנו משוועים לעובדים ישראלים. אין, הלוואי ויבואו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

את קיבלת את מבוקשך, בעזרת השם. אנחנו נאשר היום את התקנות עד סוף השנה כדי שהממשלה תוכל להתארגן ולהגיע מוכנה עם דבר מבושל.

 << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >>   

תודה רבה.

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

אדוני יושב-הראש, אם אפשר את הוראת השעה רק לשנה ולא לארבעה חודשים. אנחנו צריכים את הזמן. אנחנו עובדים בלחץ.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אם אתם עובדים בלחץ, אז עד סוף השנה הכל כבר יהיה מוכן.

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

אני מקווה שהכל יהיה מוכן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אנחנו נאשר לכם בעזרת השם באופן קבוע. אם אני אאשר חצי שנה, עד חצי שנה את לא תראי אותי.

 << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >>   

חצי שנה לפחות.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

אולי אפשר לשאול מה הצפי.

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

אנחנו בתקופת חגים, אנחנו בקיץ עכשיו.

 << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >>   

מאיר, צריך להמשיך להצטיין.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

מה הצפי לחתימה על ההסכמים הבילטרליים? מה הצפי לקביעת הנהלים על ידי רשות האוכלוסין וההגירה?

 << דובר >> רחל אוברמן: << דובר >>   

לגבי ההסכמים, אני יכולה להגיד שבענף המסעדות הצפי הוא בלו"ז יחסית קצר בגלל שזה לא ענף מאוד מורכב, ואם השבוע כבר נשלח את זה למדינת המוצא, אני חושבת שמהר מאוד נוכל להגיע לחתימה על הסכם בענף מסחר ושירותים. זה תלוי מאוד בתוצאות של הקול הקורא אז כרגע קשה לי להעריך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

החלטת הממשלה זה עד סוף השנה?

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

ההחלטה עצמה אינה מוגבלת בזמן, הם רק אומרים שנוכח תקופת החירום הם מאשרים מכסה של חלף העובדים הפלסטינאים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

עד מתי?

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

זה לא מוגבל בזמן, אדוני.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

זו פשוט המכסה. ההצדקה לזה היא לנוכח תקופת החירום. הוועדה מאמצת את המלצת הצוות המכין, ולנוכח תקופת החירום מאשרת פה אחד מכסה בהיקף של 2,000 עבדים זרים לענף המסעדות, גם לענף המסחר והשירותים מאשרים 6,400 עובדים זרים בענפים שבהם הועסקו עובדים זרים פלסטינאים בהיתר ערב המלחמה, זאת אומרת עושים את ההקשר למלחמה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אמרת גם משהו עד סוף השנה.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

בגלל שהם קושרים את זה למלחמה, אז יכול להיות שבעוד תקופה הם יוכלו לחשוב על הדברים מחדש.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

היועצת המשפטית, מה את חושבת, בכמה חודשים אפשר להאריך?

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

אדוני, אנחנו נשמח לשנה. זה יקל עלינו מאוד עם כל התהליכים, גם מול המדינות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני לא רוצה להקל עליכם, אני רוצה להכביד עליכם כדי שתבואו מוכנים עם החלטות ברורות שיביאו את העובדים ושידאגו לזכויות שלהם, וגם שהעובד הישראלי יוכל להשתלב. בעזרת השם אנחנו נהיה פה גם בתחילת 1 בינואר 2025, ואם נראה שזה הצליח אז אנחנו נמשיך.

 << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >>   

אז אולי לפחות מינימום חצי שנה.

 << דובר >> דניאל איטח: << דובר >>   

דניאל איטח, ממשרד ראש הממשלה. קודם כל תודה על הדיון, זה דיון חשוב. למעשה הממשלה ב-15 במאי אמרה שיש פה עולם חדש, בעולם העובדים הזרים, ויש פה צורת התנהלות אחרת. הממשלה אמרה שיש פה דחיפות יוצאת אופן, ולכן הסמיכה ועדת מנכ"לים לדון בסוגיות שונות ולקבל החלטות על דעתה של הממשלה. 

אני רוצה להפנות את יושב-הראש ואת היועצת המשפטית למסמכך אחד הראשונים שהוועדה פרסמה, שמדבר על המתודולוגיה הזמנית שעל בסיסה ועדת המנכ"לים קבעה את המכסות שיש כרגע לענפים השונים, והמסמך הזה מתייחס למתודולוגיה זמנית לנוכח מצב החירום, בה הוועדה אומרת שהיא קובעת מכסות כרגע לתקופה של עד שנה ולא בכדי צריך לתת זמן למעסיקים במשק להיערך, להביא עובד זר כמו שידידי עורך הדין כהנא אמר זה לא להביא משלוח של ארגז תפוחי אדמה. לאנשים לוקח זמן להגר.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

גם במתודולוגיה כתוב לך כבר בדברי הפתיחה שבתחילת שנת 2025 תתכנס הוועדה בכדי לקבוע את היקף המכסה הכוללת לשנת 2025. זאת אומרת הדברים שנקבעים עכשיו בהחלטות הוועדה - - -

 << דובר >> דניאל איטח: << דובר >>   

רגע, גברתי לא מדייקת בעובדות.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

סליחה, הקראתי מילה במילה.

 << דובר >> דניאל איטח: << דובר >>   

אני אסביר את התשתית העובדתית הנכונה.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

זה מצב חמור כשאתה אומר שאני לא מדייקת. בבקשה, כשאני קוראת מילה במילה מתוך - - - 

 << דובר >> דניאל איטח: << דובר >>   

אני אסביר. יש פה ערבוב לא נכון של נקודות. הממשלה קבעה מכסה כוללת של עובדים זרים במשק באופן כללי כדי לשמור על צביון המדינה, כדי לשמור על תעסוקה של העובדים הישראלים, והמספר הזה נקבע בהתאם לגודל האוכלוסייה. זאת ההגדרה של מכסה כוללת. היא אכן נקבעת אחת לשנה, ולכן ועדת המנכ"לים צריכה להתכנס בתחילת שנת 2025 ולקבוע את המכסה הכוללת, אבל זה לא קשור למכסה שהענפים השונים קיבלו.

 << דובר >> גאולה צמח: << דובר >>   

אני רק אוסיף. כדי שנגיע לפה עם תקנות, זה תהליך שאנחנו מתחילים לפחות חודש לפני, גם עם כל הקיצורים, כי אנחנו צריכים לפרסם, להראות לציבור, אנחנו צריכים אישורי שרים. גם אם אנחנו מקבלים עכשיו הוראת שעה עד סוף דצמבר, זה בעצם עד תחילת דצמבר כי אנחנו כמשרד צריכים כבר להתחיל לבחון את הכל ולהתחיל את התהליך לפחות בסוף נובמבר. זה לא באמת יהיה מספיק כדי שנגיע - - -

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

יש לנו גם חגים באמצע.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אפשר להקריא את התקנות? תקריאו את התקנות, בבקשה.









 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון מס' __), התשפ"ד–2024 

	
	
	בתוקף סמכותי לפי סעיף 1יא(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

	תיקון תקנה 1
	1. 
	בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016 (להלן – התקנות העיקריות) בתקנה 1 –   

	
	
	(1) בהגדרה "מעסיק", במקום "התעשייה" יבוא "התעשייה, מעסיק בענף המסחר והשירותים, מעסיק בענף המסעדות".



אני מציעה למחוק את "מעסיק בענף המסחר והשירותים". הקראתי רק עניין תיקון של נוסח, זה לא משנה את המהות.

	
	
	(2) אחרי ההגדרה "מעסיק בענף המלונאות" יבוא:

	
	
	
	""מעסיק בענף המסחר והשירותים" – מעסיק בענף המסחר והשירותים, שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בענף המסחר והשירותים";



	אם רוצים לקבוע את זה כהוראת שעה, צריך להוסיף פה "ובלבד שהעובד הזר נכנס לראשונה לעבודה בענף המסחר והשירותים בשנת 2024", או אם תרצה להאריך את זה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בגלל מה שהיא אמרה, שהם צריכים להיערך וכל זה, אני חשוב שנעשה את זה עד 1 במרס 2025 כדי שכולם יוכלו להתארגן.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

כמובן נכניס את התאריך העברי בהמשך.

	
	
	
	""מעסיק בענף המסחר והשירותים" – מעסיק בענף המסחר והשירותים, שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, ובלבד שהעובד הזר נכנס לראשונה לעבודה בענף המסחר והשירותים עד 1 במרס 2025";

	
	
	
	"מעסיק בענף המסעדות" – מעסיק בענף המסעדות, שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בענף המסעדות, ובלבד שהעובד הזר נכנס לראשונה לעבודה בענף המסעדות עד 1 במרס 2025".



 << דובר >> גאולה צמח: << דובר >>   

לצורך הפרוטוקול, עובד זר שנכנס עד התאריך הזה, התקנות יחולו עליו לאורך כל תקופת ההעסקה שלו שתהיה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

ועד מרס כבר תדעו מה עושים עם החקלאות. הרי אתם לא תפלו 70,000 עובדים לעומת אחרים.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >>   

	תיקון התוספת השנייה
	2.
	בתוספת השנייה לתקנות העיקריות, אחרי פרט (4), יבוא:


גם פה אני מציעה תיקון נוסח, למחוק את פסקה (1) שבפניכם. העירו למחוק, במקום "מעסיק בענף" שיופיע  רק "ענף". אני העדפתי שלא לעשות תיקון נוסח כזה במסגרת הוספה של שני ענפים קטנים חדשים, וכשעשו תיקון כולל של התקנות ויחילו על כלל המעסיקים, יהיה אפשר לעשות את תיקון הנוסח הזה. כרגע אני מציעה –

	תיקון התוספת השנייה
	2.
	בתוספת השנייה לתקנות העיקריות, אחרי פרט (4), יבוא:

	
	
	
	"(5) מעסיק בענף המסחר והשירותים;

	
	
	
	(6) מעסיק בענף המסעדות."



 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מי בעד אישור "תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון מס' 4), התשפ"ד–2024" כפי שהקריאה עורכת הדין איילת וולברג, היועצת המשפטית לוועדת העבודה והרווחה? ירים את ידו. אין מתנגדים ואין נמנעים.

הצבעה
אושר

שיהיה בהצלחה. תודה רבה. ישיבה זו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:41. << סיום >>