פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 10 ועדת הכספים 01/06/2020 הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 31 ועדת הכספים 01/06/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 59 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ט' בסיון התש"ף (01 ביוני 2020), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר אחמד טיבי – מ"מ היו"ר ינון אזולאי רם בן ברק ניר ברקת אופיר כץ מיקי לוי בצלאל סמוטריץ' עודד פורר שלמה קרעי קטי קטרין שטרית מיכל שיר סגמן רם שפע חברי הכנסת: עופר כסיף אוסאמה סעדי מנסור עבאס מוזמנים: מירי סביון – משנה למנהל רשות המסים יוגב גרדוס – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר דודי קופל – סגן ליועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר שירה עמיאל בן אבא – רפרנטית מקרו, משרד האוצר יערה למברגר – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים איריס שטרק – נשיאת לשכת רואי חשבון ד"ר רון תומר – נשיא התאחדות התעשיינים בישראל אוריאל לין – נשיא איגוד לשכות המסחר ייעוץ משפטי: שגית אפיק אייל בן ארי מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: מוריה אביגד; אתי בן שמחון << נושא >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון), מ/1307 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים בנושא הצעת חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון), מ/1307. לפני שאנחנו מתחילים את הדיון ביקש ח"כ עודד פורר, שאתמול לא היה ושיבחתי אותו, לומר כמה מילים. בבקשה, עודד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. תראה, אדוני היושב-ראש, חשוב לי להתייחס למה שקרה בחודשיים האחרונים בוועדה וגם לפקידי האוצר שיושבים פה. אני מניח שאולי הם יקשיבו קצת יותר כשהם מביאים לפה סוף-סוף חוק כדי להעביר אותו. בחודשיים האחרונים שמענו כאן בוועדה, אדוני, הרבה מאוד הבטחות. שמענו את ראש הממשלה מספר שיעבירו כסף לעסקים כמו באמריקה. זו הכותרת. הוא אמר לנו "כמו באמריקה". אז אני אספר לכם מה זה "כמו באמריקה". עסק שממתין לפיצוי לפי מחזור על חודשי מרס-אפריל – ואנחנו נמצאים היום כבר בחודש יוני – נאמר לו שמגיע לו פיצוי, הוא עבר את המשוכה הראשונה, הוא בודק מה קורה עם הכסף כי הכסף לא מגיע, אומרים לו: זה עבר לבדיקה נוספת ברשות המסים. כעבור שבוע הוא בודק מה קרה, אומרים לו: אל תשאל, אושרת גם בבדיקה הנוספת, עכשיו מעבירים אותך לבדיקה שנייה. עובר עוד שבוע, עכשיו הוא כבר מחכה לבדיקה השלישית. אמריקה. אז יש את אמריקה שמעבירה את הכסף לעסקים שנפגעו מהקורונה תוך ארבעה ימים כהלוואה, אדוני, ואם העסק מוכיח שהכסף שימש לתשלומי שכר, מסים, הלוואות, כולל משכנתה, זה הופך למענק. זו אמריקה שאני מכיר ממה שאנחנו בדקנו וראינו איך הם מסייעים לעסקים בקורונה. אבל יש עוד אמריקה, אדוני – כנראה שכשראש הממשלה אמר "אמריקה" הוא התכוון לזאת – ששוטר אמריקאי רכן עם ברכיו על צווארו של אזרח שזעק: אני לא נושם, והשוטר המשיך לבדוק כמה זמן האזרח יכול לחיות בלי אוויר עד שימות. זאת כנראה הייתה כוונת ראש הממשלה, אדוני, כשהוא אמר "אמריקה". הוא אמר לעסקים: תמותו. לכן אין פיצוי דמי אבטלה לעסקים ולעצמאיים על חודש מאי; לכן אין חישוב לפי ירידת מחזור במאי אלא רק על מרס ואפריל. אני אזכיר את השוטף פלוס. עסקים במרס-אפריל קיבלו את הכסף של ינואר-פברואר. הפגיעה שלהם במחזור היא עכשיו, היא במאי-יוני. עכשיו הם נפגעים. לכן, אם העסק הפסיד ב-18 והרוויח ב-19 הוא לא יקבל פיצוי. לכן, אם הוא עשה טעות ופתח את העסק ב-3 באוקטובר 19 הוא כבר לא יקבל פיצוי. מה שנקרא: תמות ולא תקבל סיוע. אני רוצה לברך אותך, אדוני היושב-ראש, על כניסתך לתפקיד, אבל חובת ההוכחה עליך עכשיו, כי במשך חודשיים הממשלה הונתה את הציבור, אגב, גם כאן בוועדה פעם אחר פעם. ישב פה מנכ"ל משרד האוצר היוצא, אמר לנו: פעם אחת לא קרה שאמרתי משהו בוועדה והוא לא קרה. אז אני יכול לדווח לך ששום דבר ממה שהוא אמר פה בוועדה לא קרה. שום דבר ממה שהוא התחייב לוועדה לא קרה. סיפרו סיפורים, עשו הופעות מתוקשרות ובפועל ירקו בפני כל מי שמשלם מסים, מייצר, בונה ונוטע בארץ ישראל. עכשיו מגיע החוק הזה לכאן, אדוני, כמובן בדרישה שהוועדה תעבוד מהר, אבל את החוק הזה הם הבטיחו כבר לפני חודש. שר האוצר הקודם התחייב בפנינו שהנה, עוד דקה הוא מקים קרן סיוע לעסקים בסיכון, זה היה בתחילת מאי, כי עד עכשיו נתנו הלוואות למי שלא בהכרח היה צריך. אז יש לי סוד גם לפקידי האוצר שיושבים כאן: העסקים האלה שהיו בסיכון והיו צריכים את הקרן הזאת כבר מתו, ואם הם לא מתו הם בגסיסה וכשהם יקבלו את ההלוואה הזו זה יהיה מעט מידיי ומאוחר מידיי. אני מקיים בחודשיים האחרונים, אדוני, פגישות עם מאות עצמאיים בזום ואתה רואה את הפרצוף שלהם – חלקם באים פעם אחר פעם – הולך ומשתנה בחודשיים האלה, אתה רואה איך הם הולכים ודועכים. אני אתנגד לכל קידום של החקיקה הזו, אדוני, שהם עכשיו שמים פה אם היא לא תלווה בלוחות זמנים ברורים, אם היא לא תלווה בחלוקה ברורה לאן מיועד הכסף, ובעיקר אם הסיוע לעצמאיים ולעסקים קטנים לא יבוצע כסיוע לפי פגיעה במחזור בדומה למתווה "צוק איתן". כל שאר דרכי הסיוע הן אותו ישראבלוף שהוביל אותנו למצב שבו מסיבת העיתונאים מצליחה אבל העסק מת. לכן ההסתייגויות שלי יהיו כל ההבטחות שהובטחו כאן על ידי הממשלה ואני אכניס אותן לנוסח החוק. הניתוק בין הממשלה המנופחת הזאת לאזרחיה בולט בעיקר בטיפול במשבר הקורונה. כנראה שאף אחד מהאוחזים בהגה לא רדף אחרי כסף שחייבים לו לקוחותיו, גם אם הם משרדי ממשלה ורשויות, לא קם בבוקר כדי לנסות ולהמציא את העסק שלו מחדש, למכור את עצמו שוב ושוב רק כדי שהוא יוכל לעמוד בתשלומי המסים, ארנונה, חשמל, ביטוח לאומי, כשמשלמים לכולם את חגיגות השכר במגזר הציבורי והקמת משרדי ממשלה מיותרים כדי לספק אגו וגאווה. אני רוצה לסיים בעוד משפט. במדרש תנחומא נאמר: "אלא מי שנתון באורה אינו רואה למי שנתון בחשיכה, אבל מי שנתון בחשיכה רואה למי שנתון באורה". ללמדך, שאלו ששכרם משולם ב-1 בחודש כמו שעון, ששכרם עולה מדי שנה מבלי שעשו כלום, כדוגמת חלק מחבריי כאן או החברים היושבים בממשלה, אינם רואים את אלה שנמצאים בחשיכה. אבל מי שנתון בחשיכה, שמשלם מסים, שרואה את הכספים נזרקים לפח האשפה של המשרדים לענייני כלום ונשרפים בחבילות השכר וההטבות של השרים לענייני שום דבר, רואה את אלו שבאורה. אני אומר לך, אדוני, אם לא נחוקק כאן חוק שיראה שאנחנו מבינים את החושך הגדול שהציבור הישראלי נמצא בו היום, מיליון המובטלים ומאות-אלפי העצמאיות והעצמאיים ובעלי העסקים שנפגעו ולא יודעים מה ילד יום, אם החוק הזה לא יאיר אותם, תאמין לי, השריפה שהם יבעירו לא רק תאיר את הכול, גם תכלה את כל מה שמסביב. על זה בכוונתי להילחם, אדוני. עבור המלחמה הזו אני נמצא כאן ואני אלחם אותה, בין אם כפי שעשיתי מכיסא היושב-ראש ובין אם אעשה זאת כחבר מן המניין. לכן, אני אומר לך, ההסתייגויות שיוגשו כאן לחוק הזה לא יהיו מעטות. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. עודד, לא הייתי בישיבות שניהלת, ניהלת אותן טוב מאוד. הבנתי שאתה תומך בזה מכיוון שזה עוזר באופן דרמטי. תכף נשמע אותם, אני לא רוצה להגיד במקומם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תשמע, כל מה שהם התחייבו בחוק הקודם שאמור היה לעזור לא קרה. לא קרה. לפני שבוע קיימנו כאן ישיבה, אדוני, בא החשב הכללי ואמר: 20% ביצוע. הוא אמר: הקצינו 200 מיליון שקל סיוע לעמותות. שאלו אותו: מה הביצוע? הוא אמר אפס. אפס. עם זה אי אפשר להשלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ועדת הכספים לא תהיה כספומט. אנחנו לא נעביר לממשלה את הכסף והם יעשו בו מה שהם רוצים ומתי שהם רוצים. זה לא יהיה. זה לא יהיה באופן כללי, לאו דווקא בעניין הזה. אני כמובן אבקש שיסבירו את החוק הזה, שיגידו בדיוק את לוחות הזמנים, שיגידו את הפירוט של כל הדברים. אני רוצה לדעת את זה גם כן כדי שאצביע בעד וזה אכן מה שיהיה. אני רוצה לומר לחברים, בא אלי חבר הכנסת טיבי וטען שיש קיפוח של הרשויות הערביות. דיברתי עם אנשי משרד האוצר אתמול והם אכן יוסיפו לרשויות הערביות סכום – שעוד נדבר עליו בדיוק, מה שאמרתם לא לגמרי מספיק. יש פה אפליה של הרשויות הערביות ואני, כמו בכל מקרה שיש אפליה, מדבר עם אנשי משרד האוצר. אני רוצה להגיד לכם לגבי אנשי משרד האוצר, יש אצלם חלק חיובי וחלק פחות חיובי, אתמול זה היה החלק החיובי. הם הוסיפו את הסכום הזה ואני מקווה שהוא אכן ייכנס. אני מודה לך, ח"כ טיבי, שהערת את תשומת לבי לעניין הזה. אני מקווה שזה אכן יסתדר. אני עוד אדבר אתם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש עוד הרבה אפליות שהתוועדנו אליהן בחודשים האחרונים, אני מבקש יחס שווה לטיבי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש בקשות לסדר. רבותי, תעשו לי טובה, יש מספיק זמן, וכנראה קדנציה שלמה, כדי לנאום נאומים אופוזיציוניים. אני מציע, היות ואנחנו עוסקים בנושאים שחיי אדם תלויים בהם – חז"ל אמרו "עני חשוב כמת" – ואנחנו צריכים לדאוג שהכסף הזה יגיע למעסיקים, לעובדים ולשכירים, זה קריטי וצריך לעשות את זה כמה שיותר מהר, עם כל הטענות שיש לנו בעניין, ואנחנו נעמוד על כל דבר, צריך לעשות את זה ולעשות את זה מהר. גם אופוזיציה. אני, גם כשהייתי אופוזיציה, אם היה דבר שהיה חיוני הייתי מצביע בעד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> להזכירך, העברנו את זה פה בחודשיים האלה גם כאופוזיציה, אבל התחייבות צריך לקיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בתגובה למה שאמרת, אדוני. אני אכן פניתי לח"כ גפני. היה סיכום עם הרשויות שמעבירים להן 175 מיליון שקל במקום 210. הדרישה היא 210 מיליון שקלים לשלושה חודשים, 70-70-70, פיצוי על הקיפוח בארנונה למגורים שלא נגבית. היה צריך להשלים את הסכום הזה. אני מודה לך שהובלת את המגעים מול משרד האוצר וענו לך לגבי הסכום של ההשלמה. אמרתי שזה לא מספיק, צריך להשלים עוד, המגעים יימשכו אבל אני רואה בזה פתיחה טובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה, אחמד. בצלאל, בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> יש סוגיה אחת בהקשר של הפיצויים במשק שלא הצליחה לבוא על פתרונה עד היום וחזקה עליך שאתה תצליח להביא אותה אל פתרונה והיא קיפוח ואפליה של חברי מושבים וקיבוצים מכול תוכניות הסיוע, כולל התוכנית שהעבירה הממשלה אתמול של הפיצוי למעסיקים שהחזירו חזרה עובדים. גם התוכנית הקודמת וגם התוכנית הזו מחריגה אגודות שיתופיות. אגב, זה רלוונטי גם ל"אגד" נניח, שמתפקד כקואופרטיב, כאגודה שיתופית. גם האגודה השיתופית איננה זכאית לכל פיצוי וגם מי שמועסק באגודה שיתופית, נניח עובדי מושבים וקיבוצים – ואגב, אלה יכולים להיות חברי מושב או קיבוץ שבכלל עובדים בעסק בחוץ אבל דיני המס מחייבים שהמשכורת שלהם נכנסת לקיבוץ וממוסה כמו כל אדם אחר – לא קיבלו חל"ת בכל השלושה-ארבעה חודשים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל הם פטורים מתשלום מס, נכון? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לא, מה פתאום. הפוך. הם משלמים מס כמו כל אדם. המשכורת שנכנסת לקיבוץ - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אבקש התייחסות, אנשי משרד האוצר. פנו אלי כמה בעניין הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> יש פה שלושה מקטעים. המשכורת שלו נכנסת לקיבוץ, היא ממוסה כמו כל שכיר אחר שמקבל את המשכורת ישירות מהמעסיק, זה כבר תוקן מזמן. אגב, היו כאן דיונים על זה בקדנציה הקודמת, אם אתה זוכר, בחוק ההסדרים. היה ניסיון של האוצר לשנות את ההסדר בכנסת ה-20 והוא לא שונה. עובדי מושב וקיבוץ שיכולים לעבוד לא רק בתוך המושב והקיבוץ, אלא הם יכולים לעבוד גם – אני מבין שהיועצת המשפטית אומרת שאני צודק? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמו תמיד, חלק כן, חלק לא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> חברי מושב או קיבוץ שעובדים עכשיו מחוץ למושב בכלל, לא קיבלו חל"ת שלושה-ארבעה חודשים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בצלאל, אני לוקח את הדברים שלך ברצינות, שאלתי את היועצת המשפטית ואני אבקש ממשרד האוצר להתייחס. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אז אני רק אומר שלושה היבטים: אחד, זה שהם לא קיבלו חל"ת; שניים, שהקיבוץ כמעסיק לא קיבל שקל, וגם עכשיו, כשרוצים להביא חוק – זה לא החוק שאנחנו דנים בו היום אבל הוא עבר אתמול בממשלה – שמעסיק שמחזיר עובדים מחל"ת מקבל מענק, אז מושב או קיבוץ לא יקבל, ומפעל, חנות בגדים בקניון בבית שאן שמעסיקה עובד מטירת צבי, אם היא תחזיר את העובד הזה, מכיוון שאת משכורתו היא משלמת לאגודה השיתופית, גם כן לא תקבל. זאת אומרת שמעסיקים לא יחזירו את העובדים שהם חברי מושבים וקיבוצים כי זה לא כלכלי להם. הם יעדיפו להחזיר עובדים שהם מקבלים עליהם את המענק הזה. זאת אפליה לא הגיונית. אין לה שום רציונל, גם לא משקי. מכיוון שהוועדה הזו דנה בחוקים, אם יש כאן קושי חקיקתי אז אנחנו יכולים לתקן אותו באותה הזדמנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ח"כ ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. בהתחלה הבטיחו לעצמאיים מעל 20 מיליון ש"ח פיצוי, לאחר מכן אמרו להם שאין פיצוי, שיהיו להם רק הלוואות. מנתונים ותלונות שאני מקבל גם בהלוואות מקשים עליהם. מעבירים אותם שבעה מדורי גיהינום ולאחר מכן גם אומרים להם שהם לא מקבלים, למרות שלעסקים האלה אף פעם לא היו בעיות, שום חזרות, אבל הבנקים כנראה החליטו שלא נותנים בשרירותיות. לכן אני מבקש שהאוצר יתערב בעניין הזה מול הבנקים ולדעת גם כמה מההלוואות האלה באמת מומשו בתכלס, כמה בקשות הגישו, כמה בקשות אושרו וכמה קיבלו בפועל. בנוסף, בנושא העמותות – נגע בכך חברי עודד פורר – שהובטח 200 מיליון ש"ח. אני חושב שגם שם, אם כבר הולכים על תוכנית – שאני אישית לא חושב שהיא ראויה, כי אין בעיה שיתנו 7,500 שקל למי שהחזיר ביוני עובד מחל"ת אבל גם צריך לתת לאלה שלא הוציאו לחל"ת – אם כבר אתה עושה את זה, גם לעמותות שיש עובדים, ויש עמותות שמוציאות חלק ניכר מכספיהן על עובדים, צריך לבחון ולתת אפשרות לקבל את המענק הזה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה יודע שהן לא חלק מהמענק הזה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יודע שהן לא חלק וצריך לתת להן חלק במענק הזה. זה בדיוק מה שאני אומר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> סגן החשב הכללי לפני שבוע הודיע לוועדה שיש אפס אחוז ביצוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הדבר האחרון שאני מבקש והוא חשוב מאוד – שיהיה פירוט מלא פה על מה הלך הכסף, על מה הוא הולך ועל מה אמור ללכת הכסף וכמה הלך עד כה. לא יכול להיות שיסתירו מאתנו ולא נדע על מה הולך הכסף. ועדת כספים היא לא חותמת גומי של משרד האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ח"כ מיקי לוי, בבקשה. אני רק רוצה להגיד, אנחנו קצת הפכנו את הסדר בגלל שביקשו הצעות לסדר. הם עוד לא הציגו את החוק. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו לא נתייחס לחוק אלא רק להצעה לסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מאפשר, אני רק אומר שיש פה טענות שצריכות להיאמר לאחר שמציגים את החוק. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הצעה לסדר. אדוני היושב-ראש, לגבי הפעימה השלישית של אלה שזכאים לכסף מפאת הקורונה, היו אמורים להגיש דוחות כספיים עד ה-10 ביוני. גם אם אני אהיה סופרסטאר אני לא יכול להגיש את זה עד ה-10 ביוני. מה הבעיה שמנהל רשות המסים יאריך את זה עד ה-30 ביוני? אלא אם כן, זה עוד תרגיל של הממשלה כדי לא להעביר להם את הכסף. אם זה כך, תבואו תגידו. אני מבקש מרשות המסים – אני מוציא גם מכתב, ואדוני, זו גם בעיה של הוועדה הזו – לדרוש הארכת מועד הגשת הדוחות הכספיים עד ה-30 ביוני לפחות. מה זה 10 ביוני? זה מחר בבוקר. עודד, הפעימה השלישית, טיפלנו בזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין, אין. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חלק יקבלו. אז אני מבקש מרשות המסים ואני גם אוציא מכתב. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מישהו נמצא מרשות המסים? אף אחד לא נמצא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חבל מאוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ח"כ שיר, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראשית, הרבה הצלחה בתפקיד. חברים, העיר נהריה חוותה שיטפון, כידוע לכולנו, ב-5 בינואר, שיטפון נוסף ב-8 בינואר, וזה עוד לפני עידן הקורונה, שסגר את כל המדינה. בעלי העסקים בעיר נהריה לא עובדים כבר מתחילת השנה. זה משבר חמור מאוד. יש שם אנשים שאין להם אוכל על השולחן. עד כמה שזה נשמע לכולם מוגזם וקיצוני, אין אוכל על השולחן. ב-22 בינואר, אדוני היושב-ראש, אושרו בוועדה 11 מיליון שקלים לטובת הער נהריה – איפה הכסף הזה? מה עשו עם הכסף הזה? למה הוא לא הגיע לתושבים? למה אין שום דבר שיכול לעזור להם ולהציל אותם מהטביעה? הם כבר טובעים אבל להציל אותם לפחות מהמוות הקליני שהם כבר נמצאים בו. זה דבר ראשון. דבר שני, אני חוזרת שוב על הצעה שלי שאני חוזרת עליה כאן בוועדה בחודשים האחרונים. יש עסקים שלא חזרו לעבודה, וגם כשהם יחזרו זה יהיה מאוד מקרטע, ייקח לזה הרבה מאוד זמן, בין אם מדובר על תיירות, צלמי אירועים, תיירנים, בעלי חוגים ובעלי משחקיות למיניהם. הם כרגע עומדים בפני בחירה בין לפשוט יד לבין לפשוט רגל. למה לא לתת מענק אחד שיחולק לשלושה חודשים קדימה, מבלי שהם יצטרכו להתחנן לכסף בכל פעם מחדש? הם באמת עומדים בפני שתי אופציות נוראיות: או לפשוט יד ולהתחנן למדינה, או לפשוט רגל כי לא תהיה להם ברירה ואפשר לפתור את זה. זה עניין שהוא הגיוני, שיש לו פתרון ואפשר לשים לזה סוף. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ח"כ שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, יש כמה דברים שעברנו עליהם בחודשיים האחרונים יחד עם עודד פורר, שישב בראשות הוועדה. על חלק מהם כבר הגענו להסכמה בזמנו, כמו הארכת הפטור ממס רכישה לכאלה שרכשו דירה שנייה ועוד לא הספיקו למכור את הדירה הראשונה שלהם. בסיכום עם שר האוצר משה כחלון אפילו נאמר במליאת הכנסת שתינתן הארכת פטור. מנהל רשות המסים אמר שאנחנו נכניס את זה בחקיקה הראשונה שתגיע לוועדה ובינתיים הדברים האלה לא מתקדמים. יש את האבטלה מהיום הראשון, עצמאים שהפכו לשכירים. אני רק רוצה להקריא משהו קטן שקיבלתי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מס רכישה, שלמה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הארכת פטור ממס רכישה לכאלה שלא הצליחו למכור את הדירה הראשונה שלהם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז אני אעדכן אותו, עכשיו אני בא מוועדת הכנסת. העברנו את החוק - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שמעתי, אני עוקב אחרי זה כל הזמן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, אבל זה לא נמצא שם. זה לא נמצא בהארכת מועדים והם לא עשו את זה גם בהנחיה ואפילו לא בדרישה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל הבטיחו לי – אני מודה שלא קראתי – שיכניסו את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיקי, אין את זה בהארכת המועדים. הבטחתי לעצמי שברגע שזה יבוא לכאן – זה קיבל פטור מחובת הנחה – נכניס גם את הנושא הזה. הבטחתי לעצמי וזה מה שיהיה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מצוין. זו הבטחה גם של שר האוצר שנאמרה במליאת הכנסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוגב, אתה הממשלה פה, או שיש בכירים ממך? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני רושם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ישב אתי שר האוצר, שאני מאוד מכבד אותו ואני חושב באמת שהוא בולדוזר, והבטחתי לו שאני אעשה כל מאמץ להעביר את זה בגלל שבאמת צריך לתת את הכסף. אם לא יהיה פה, אפילו לא בזום, נציג רשות המסים, אני לא מצביע. זה הכול. עם כל הכבוד, אנחנו לא כלי משחק של הממשלה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מתכנן הצבעות היום? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מתכנן הצבעות. בטח שאני מתכנן. אני רוצה שיעבור כסף. נשמע את משרד האוצר, נשמע את רשות המסים ונחליט. אני מציע, אתה ותיק איתי הרבה זמן, להכניס אותם למסלול. זה לא שהם יישבו במשרד האוצר, או איפה שיישבו, ואנחנו פה נעשה את העבודה. לא. צריך לדעת שזה שיתוף פעולה, ואני שמח על שיתוף הפעולה, אבל שנציג רשות המסים לא יהיה פה לענות על שאלות? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היו גם כל מיני אוכלוסיות שנפלו בין הכיסאות. בזמנו דיברתי עם איציק דניאל מאגף תקציבים, הוא אמר לי: זה 10,000, פה 20,000. למשל, יש מישהו שכותב לי: אני עובד ברצף כ-15 שנה, 11 שנים הייתי שכיר ואחר כך 3.5 שנים עצמאי. מכרתי את העסק בינואר 20 והתחלתי לעבוד כשכיר. עכשיו הוא בחל"ת ובגלל שהוא לא עצמאי הוא לא זכאי לשום דבר מהעצמאיים, בגלל שאין לו חצי שנה של שכיר הוא לא זכאי לשום דבר. הוא אומר לי: אני מופלה לרעה. כל חיי עבדתי, אני יושב בבית ולא מקבל דמי אבטלה. רשות המסים זורקת אותנו למאיר שפיגלר, מאיר שפיגלר אומר לי: אני רוצה לתת לו אבל אין לי שום אפשרות בחוק לתת לו. הדבר האחרון – שאולי הייתי צריך לפתוח בו – למה אמרתי שאני רוצה להשוות את עצמי לאפליה המתקנת? כי אנחנו מדברים כאן כבר המון זמן בוועדת הכספים על הנושא של החינוך המיוחד, המוכר שאינו רשמי. קיבלנו הבטחה מהאוצר והחינוך במסמך חתום ואני חושב שבתקציב שיבוא לפנינו בחודשים הקרובים, אם זה לא נכנס - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא יהיה תקציב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא יהיה תקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. הבטיחו לכם, הבטיחו לי, הבטיחו לכולם. לא צריך גם הבטחה, זה צריך להיות. תודה רבה. ח"כ כסיף ולאחר מכן האוצר יציג את החוק. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לחדד את מה שנאמר קודם והתחיל בזה ח"כ פורר. האסוציאציה שיש לי בראש על כל העסקים הקטנים, על עצמאים, על מובטלים וכן הלאה, זה הרצח הנוראי של ג'ורג פלויד בארצות הברית. העסקים האלה cannot breathe. הם לא יכולים לנשום. בדיוק כמו הסיפור הזה. הם צועקים. הם צועקים: אנחנו לא יכולים לנשום. לצערי, המתווה שאנחנו רואים, גם בהצעת חוק וגם בדברים אחרים, הוא מתווה שבמקרה "הטוב", במירכאות, לא עוזר, ודאי לא מספיק, ובמקרה הרע יותר, הוא מעוות. למה אני מתכוון? תסתכלו רגע על הצעת החוק שמדברת על מענק עידוד תעסוקה. מענק עידוד תעסוקה שאמור להגיע לחקיקה בכנסת למעשה מעוות, כי מה הוא אומר? הוא אומר שעסקים יקבלו 7,500 שקל בגין כל עובד שיוחזר לעבודה מ-1 ביוני, 3,500 שקל בגין כל עובד שיוחזר במהלך מאי. כלומר, דווקא הפוך ממה שההיגיון אומר. מעסיקים שלא יכולים לנשום – אם אני אחזור לאותה מטאפורה – אבל למרות הכול עשו את הכול כדי שהעובדים שלהם לא יוצאו לחל"ת, לא יקבלו מענק, וככל שמחזירים יותר מאוחר כך המענק יותר גדול. פשוט עיוות מוחלט. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מי מציג את החוק? יוגב, בבקשה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> בוקר טוב. אני אתחיל בהצגה ואחר כך – רשמתי את השאלות – אני אענה על מה שאני יכול, על מה שלא אני אדאג שיהיו תשובות בישיבה, ואם לא בישיבה אז אפשר אחר כך. קודם כל, אני כבר ניגש לשורה התחתונה – כמו שאמרתם, יש עיכובים בביצוע, יש בעיות בביצוע, הדברים שאנחנו עושים הם דברים לא טריוויאליים, שלא הורגלנו לעשות בשנים האחרונות או בכלל, ולכן נבנים פה מנגנונים חדשים שאנחנו תוך כדי תנועה לומדים אותם ומשפרים אותם. חלק מההערות כבר הופנמו, חלק יופנמו בעתיד. אמר גם שר האוצר בישיבת הקבינט האחרונה, אני אעשה מעקב שוטף על הביצוע. ככל שלא יהיה ביצוע אני אסיט את הכסף למקומות שבהם אפשר לבצע אותו. לכן, אני לא מתחמק וטוען שהכול מושלם, אבל כן הופנמו הערות שהוועדה העלתה בשבועות האחרונים ובחלקם אני אגע בהמשך. עכשיו קצת רקע לגבי החוק שאנחנו מביאים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אפשר לקבל את המצגת הזאת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא העבירו. לא שלחו. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אנחנו מתנצלים עוד פעם. קיבלנו את ההערה לגבי שליחת המצגת, נשלח אותה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההערה הזו איננה הערה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זו הערה חוזרת. בשלושה חודשים אחרונים היא חוזרת על עצמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא בסדר. היה צריך לשלוח את זה קודם ואני מקווה שזה ייכנס למסלול ששולחים קודם. גם עכשיו, במהלך הישיבה, תדאג שיעבירו את זה, שיוכלו לחלק לחברים עכשיו. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> בסדר. לגבי המשבר. תנאי הפתיחה של המשק בכניסה למשבר היו טובים, התנאים הכלכליים היו טובים. אני מזכיר שהצמיחה הייתה גבוהה, האבטלה הייתה מאוד נמוכה, יחס חוב-תוצר היה נמוך, העודף בחשבון השוטף היה גבוה ולכן נכנסנו במצב טוב, למעט גירעון מבני, שהצגנו כמה פעמים בעבר שהוא בעיה ובהחלט הוא הקשה עלינו להתמודד עם ההרחבה הפיסקאלית, וגם יקשה עלינו בהמשך, אבל למעט הנושא הזה התנאים היו טובים. עוד משהו שצריך להגיד הוא שמדינת ישראל – ואפשר לראות את זה בשקף הבא – היא בין המדינות שעשתה את הצעדים הכי אגרסיביים מבחינת ההתמודדות עם המשבר בהיבט של סגרים והגבלות. יש בשקף הבא סקירה של קרן המטבע הבינלאומית לגבי חומרת הסגר וההגבלות במדינות שונות, אתם רואים את ישראל בקצה, עם ניו זילנד. הדבר הזה, מצד אחד, אפשר לנו להציג תוצאות בריאות מאוד טובות וגם יציאה יותר מוקדמת, מצד שני, ההשפעה הכלכלית שלו היא משמעותית. עוד משהו שאני אגיד ולא מופיע פה בשקפים אבל כן הצגנו בעבר הוא שמבנה המשק הישראלי מבחינת הכלכלה פגיע פחות למשברים מהסוג הזה כי בניגוד למדינות כמו יוון, איטליה, ספרד, שבנויות על הרבה תיירות וקמעונאות מסחר של עסקים קטנים וחנויות רחוב, אנחנו פחות בנויים על הענפים האלה ויותר על הייטק, תעשיות מתקדמות שפחות נפגעות מסגרים, אבל אין ספק שהפגיעה הייתה משמעותית. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר לחזור רגע לשקף הקודם? בשקף אתה רואה את היחס בין איפה שאנחנו נמצאים מבחינת ההחמרה ולמשל להבדיל איפה ארצות הברית – אתה יכול להראות את זה מבחינת הסיוע הכלכלי, את ההשוואה? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> כן, עוד שנייה אני אראה. דרך אגב, ארצות הברית – זה נתונים של קרן המטבע – מאוד משתנה בין המדינות, זה נתון גס לגבי ארצות הברית. עם זאת, צריך להבין ששנת 2020 תהיה השנה הראשונה מאז קום המדינה שהתוצר יקטן ברמה שנתית. זה לא קרה מעולם – לא במלחמת יום כיפור, לא ב-2001-2002, בתקופת האינתיפאדה השנייה והמשבר העולמי, לא ב-2009 – ולכן מדובר פה במשבר באמת חריג מבחינת סדרי הגודל הכלכליים שלו. זה ילווה אותנו בשנים הקרובות מבחינת פגיעה ברמת החיים, מבחינת פגיעה בהכנסות המדינה. אתם תראו את ההשלכות של זה בתקציב המדינה, אתם תראו את ההשלכות של זה מבחינת האבטלה. מה שהמדינה עשתה פה – כמו מדינות אחרות, זה לא נתון חריג ברמה הבינלאומית – היא סגרה את המשק בצורה אקטיבית. זו לא שהייתה פה מלחמה, הייתה פה החלטה יזומה לסגור. קשה לי להסביר כמה הנתונים הם דרמטיים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אתם יודעים להסביר את זה? הסגירה של המשק עכשיו הייתה יותר דרמטית ממלחמת יום כיפור? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> כן. היא הייתה יותר דרמטית, גם מבחינת המשך וגם מבחינת ההיקף. הסגירה הייתה הרמטית. למעשה, הערכה שלנו היא שבערך בעיצומו של הסגר משהו כמו 20% מהמשק תפקד, ייצר. לכן, בהשוואה למלחמה, שיש לך עדיין - - - << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אבל זה בסך הכול חודשיים, יש לך 10 חודשים שהמשק עובד בהם. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> המלחמה הייתה יותר קצרה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> נכון, אבל ההתאוששות יותר איטית בגלל ציפיות וגם בגלל מה שקורה בעולם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, גם יש ענפים שעוד לא חזרו לפעול. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> יש ענפים שעוד לא חזרו לפעול. אנחנו כן רואים התאוששות יותר מהירה אפילו ממה שציפינו ויכול להיות שהנתון של ה-5% יהיה 4%, אל תתפסו אותי פה במספר, זה הערכות ראשוניות, אבל ללא ספק תהיה צמיחה שלילית וזה לא קרה מעולם. צריך להבין את זה כרקע למשבר ולגודל השעה. בשקף הבא אתם רואים את ההשפעה הישירה על הכנסות המדינה. בשנת 2020 אנחנו צופים אבדן של כ-60 מיליארד שקל הכנסות. גם זה נתון שמשתנה מיום ליום. יכול להיות שזה יהיה 50, יכול להיות שזה יהיה 65, אלה נתונים שזזים בקצבים מאוד גבוהים, אבל המשמעות היא דרמטית עבור תקציב המדינה, עבור הגירעון שאתם תראו פה. לכן יש לזה גם השפעה על היכולות של המדינה. כאן אתם רואים את שיעור האבטלה. הגרף קצת מטעה אבל מבחינת הסקאלה אתם רואים שנכנסנו עם אבטלה נמוכה, כ-4% אבטלה. בשיא המשבר, כולל חל"ת, הגענו לאזור ה-25%-26% אבטלה. אנחנו כבר רואים נתונים מאוד-מאוד חיוביים לגבי חזרה לתעסוקה. ברור שיש עדיין רמת אבטלה גבוהה, וגם תלווה אותנו רמת אבטלה גבוהה ממה שהכרנו בשנתיים הקרובות, אבל אנחנו עדיין רואים שהפתיחה של המשק והצעדים נעשו לצורך הפתיחה המהירה – אני לא יודע אם אתם רואים את זה בכבישים, אנחנו רואים אינדיקציות מנתוני כרטיסי אשראי, אנחנו נראה עכשיו בתחילת יוני אינדיקציות מתלושי השכר הראשונים שייכנסו – אנחנו כן רואים חזרה מאוד מאוד חיובית למשק ואנחנו מאמינים שהצעדים שאנחנו עכשיו נציע, גם מבחינת עידוד התעסוקה, יגבירו את זה. יש לנו שני תרחישים מרכזיים לגבי ההתאוששות, אחת קצת יותר איטית ואחת קצת יותר מהירה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוגב, יש לי בקשה אליך. אני לא מבין בדברים הגבוהים שאתה מדבר עליהם. כל אחד מאתנו יכול לעשות לעצמו את החשבון, הוא לא צריך את העזרה שלך. האם סגרו את המשק מידיי דרסטי, האם פתחו אותו מידיי מהר – לכל אחד מאתנו יש עמדה בעניין הזה וכל אחד יכול להיות צודק. אותי מעניין עכשיו דבר אחד: תגיד לי מה עשיתם עם 80 מיליארד השקלים, מה אתם מתכוונים לעשות עם ה-14 מיליארד השקלים ותגיד לנו בפירוט, שנדע גם מתי זה קורה, שנדע גם לעקוב אחרי זה. עם כל הכבוד למדיניות - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> זה לא 80, זה 50. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אישרו להם פה 80. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> זה הנייר שהם הגישו בהצעת החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ניר, אני לא מבין, אני אומר לו, הוא מדבר דברים גבוהים, שיכול להיות שהוא צודק בהם, הוא בחור מלומד, אני לא יודע, יש לי עמדות משלי אבל אני לא מעז להגיד אותן כי אני בכל אופן לא איש משרד האוצר שמבין בכול. אני מבקש לדעת מה עשו עם ה-80 מיליארד השקלים? מה עשו עם זה? שיגיד שב-30 מיליארד לא השתמשו. שיגיד. מה הולכים לעשות עם ה-14 מיליארד השקלים שאותם אנחנו נדרשים לאשר? אני רוצה לדעת את הדברים האלה, גם כדי להחליט אם כן או לא וגם כי אם אנחנו מחליטים שכן לדעת לעקוב אחרי זה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חושב שיש כן חשיבות למצגת כמו שהוא מציג אותה כי בסך הכול אנחנו נמצאים בתחילתו של משבר וטוב שיהיה כאן איזשהו מכנה משותף לגבי מצב המשק, גם אם זה לוקח קצת זמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אז בשביל זה צריך להביא את שר האוצר שיגיד את זה. זו מדיניות שממשלה עומדת מאחוריה. מה שחשוב לנו מיוגב גרדוס, שהוא באמת מבין ומכיר את הפרטים, הוא גם מציג את זה בפני הממשלה, מה אנחנו נדרשים לאשר. זה אחרי דיון. הרי מביאים כסף. בא שר האוצר, ישב אתי בשבוע שעבר ואמר לי: אני רוצה לעזור לאלה שמחזירים אותם לעבודה. זה הנושא שלי אז שיציג את הדברים האלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הוא ישב אתך עוד לפני שמונית אתמול ליושב-ראש הוועדה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אחרי שהייתה החלטה במליאה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> כמו כל חבר כנסת שמבקש אנחנו נסביר, אנחנו לא עושים פה איפה ואיפה. מעולם לא אמרו לי שאנחנו מציגים יותר מידיי בוועדת הכספים, אבל אני עכשיו יכול לדלג על - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא. זו דווקא מצגת טובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא יותר מידיי. אני אגיד לך מה שיקרה, אנחנו נדון על זה בגלל שזה מאוד מעניין, יש לי הרבה מה להעיר על זה, אבל יותר מעניין את הוועדה, לפי דעתי, כרגע, מה אתם עושים עם הכסף. אם שמת לב, חברי הוועדה שדיברו קודם דיברו על זה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> מה שאמרתי לגבי האבטלה וההתאוששות המהירה נוגע אחד לאחד למה שאנחנו עושים עם הכסף כי בהמשך אני אגיד שהכסף שאנחנו חשבנו שאנחנו נוציא על החל"ת, לעומת התוכנית הקודמת, קצת פחת בגלל שאנשים חזרו לעבודה יותר מוקדם, שזה דבר חיובי. חשוב לי רק להשלים עוד שקף אחד לפני - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אתם לא צריכים עוד כסף, אתם יכולים להשתמש בכסף הזה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אנחנו גם הגדלנו את התוכנית מאז, אני אציג הכול. שקף אחרון לפני התוכנית כדי להבין מה קרה פה מבחינת הממשלה. כאן אתם רואים את היחס חוב-תוצר שהממשלה עמלה בצורה עיקשת ב-20 שנה האחרונות להפחית. לפני 2006 הוא היה קרוב ל-90%, עד ל-60% ב-2019. אתם רואים מה קרה בסך הכול בחודשיים אחרי עבודה של 20 שנה של הפחתה בחוב – אנחנו חזרנו 10 שנים אחורה מבחינת יחס חוב-תוצר. זה דבר חיובי מבחינתנו. שמרנו כרית בדיוק בשביל המשברים האלה, כרית ביטחון עבור הדבר הזה. יחס החוב-תוצר קפץ. שמרנו את כרית הביטחון הזאת מכמה סיבות: קודם כל, להתמודד עם משבר כלכלי אבל גם להתמודד עם משברים גיאו-פוליטיים ומשברים אחרים שיכולים לבוא על המשק הישראלי והמשברים האלה לא נעלמו מהעולם. יכול להיות שיבוא עוד משבר בחודשים הקרובים. יכול להיות שהוא יבוא מכיוון גל שני של קורונה ויכול להיות שהוא יבוא מכיוונים גיאו-פוליטיים כאלה ואחרים. צריך לזכור את זה, כמו שאמר ח"כ בן ברק, אנחנו בתוך המשבר, אני ממש לא חושב שסיימנו אותו, לא בהיבט הבריאותי וגם לא בהיבט הכלכלי. יכולים לקרות עוד דברים בעולם, יכולים לקרות דברים פה, בסביבה שלנו, ואנחנו צריכים להיות ערוכים לתרחישים נוספים. זה מה שאני אומר. מבחינת יחס חוב-תוצר, אם מסתכלים על זה בצורה יבשה, די ניצלנו את כל הכרית הזאת בחודשיים האחרונים. אנחנו חושבים שזה דבר נכון. בדיוק בשביל זה שמרנו את הכרית. אבל צריך להבין שהיכולות של הממשלה יהיו מוגבלות באיזשהו שלב. כרגע עוד לא הגענו לשלב הזה אבל גם צריך להבין את זה. זהו, עכשיו לתוכנית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> מה המקסימום שאתה מוכן להגיע? כשאתה אומר "כרית", מה המצב הכי גרוע ששם אתה עוצר? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> מה שיעצור אותנו זה לא המספר שאנחנו נקבע אלא מה שיקבעו עבורנו סוכנויות דירוג בינלאומי, המשקיעים והשווקים. ב-2002, כשיחס החוב-תוצר התקרב אז ל-100% – היום זה 90% בגלל שעדכנו את התוצר – התשואות לפדיון של אגרות חוב של הממשלה הגיעו ל-12%. זאת אומרת, חוב שלווית, היית צריך לשלם 12% ריבית. מה שקרה אז, נסענו לארצות הברית, קיבלנו ערבויות, חלק מהערבויות האלה הפחיתו את עלויות הגיוס, אבל הגענו למצב שבו הגיוס היה כמעט בלתי אפשרי. היום אנחנו לא במצב הזה. הגיוס עדיין בתשואות מאוד יפות ויש אמינות בשווקים כלפי המדיניות הישראלית - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אבל זו לא השאלה הנכונה. השאלה היא יחסית למדינות אחרות. ארצות הברית היו ב-102% חוב-תוצר והם קפצו ב-15% חוב-תוצר – בהשקעה שלהם, אני לא מדבר על הורדת הכנסות – ואנחנו היום ב-3.5% חוב-תוצר והסיוע הישיר לעסקים 1.8%. אז השאלה שאתה צריך לשאול היא איך אנחנו יחסית למדינות אחרות בעולם, כי משקופץ חוב-תוצר מ-102 – ארצות הברית הקטנה – ל-125, אז מסתבר שאולי גם אנחנו יכולים להשקיע פי כמה יותר, כמו כל המדינות בעולם. זו השאלה שצריך לשאול. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני אענה רק בקצרה על זה. אני בטוח שחבר הכנסת ברקת יודע שאנחנו לא ארצות הברית ואין לנו את היכולות הכלכליות של ארצות הברית להגדיל את היחס חוב-תוצר שלה. יחס חוב-תוצר של ארצות הברית הוא נתון לא רלוונטי. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> קנדה – 10%, סין – 8%, אוסטריה – 9.9%. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> מדינות כמו גרמניה, לצורך העניין, שגם אני לא חושב שאפשר להשוות, הם ביחס חוב-תוצר הרבה יותר נמוך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יוגב, אתה גם חי בסביבה שהנזק שנגרם כאן למשק מבחינת הסגירה הוא דרמטי הרבה יותר ממה שראינו בארצות הברית. אתה הראית את זה לפני שנייה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> עדיין במאקרו כלכלה אתה לא יכול להתעלם מיחס חוב-תוצר – אבל למה אתה אומר 3.5%? אם - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ניר, אני יכול להסתכל גם על גרמניה, לא רק על ארצות הברית. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> התכנון ב-50 ובפועל אנחנו פחות מ-20 - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ניר, עודד, אני ביקשתי שהוא יציג את הדברים ברצף ולא לשאול באמצע, בבקשה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> התוכנית הראשונה שהוצגה פה בוועדה כללה 80 מיליארד שקל בחלוקה הבאה: הראשון היה מענה בריאותי-אזרחי – אני לא אכנס בפירוט כי זה הוצג - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, תיכנס. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא הוצג. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תיכנס, תגיד מה היה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> תנכה את האשראי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ניר, בבקשה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על מה הייתה החלוקה? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> לרבות אשראי וסיוע תזרימי – 80 מיליארד שקל. הסיוע התקציבי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה מתוך זה הגיע ליעד? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני אציג. ה-80 מיליארד שקל כללו ארבעה רכיבים: מענה בריאותי-אזרחי – זה בעיקר בריאות אבל מענה למשרדי ממשלה להתמודדות עם הקורונה; רשת ביטחון סוציאלית – זה בעיקר דמי אבטלה; המשכיות עסקית – זה בעיקר אשראי לעסקים ומענק הוצאות קבועות; והאצת המשק – 5 מיליארד שקל. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כמה מה-40 לקחו אשראי, העסקים מהבנקים? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אבל ה-40 האלה גם חוזר בסוף. ברגע שאתה אומר שזה אשראי אז זה לא - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא 40. זה לא 40. זה אולי מיליארד וחצי שהם נתנו ערבויות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה נהדר שבכל הפרסומים נתנה הממשלה 80 מיליארד – 40 מיליארד הם לא שלכם, הם של הבנקים. ביקשנו גם להגדיל את ה-10% שהממשלה נותנת אשראי כדי שתהיה אפשרות לקחת, לא עשיתם את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוגב, יש לי בקשה: אל תענה על שאלות. אני מבקש שתפרט ואל תגיד שאין צורך לפרט. תפרט. מתוך 80 המיליארד שקלים, כמו שפירטת, הכסף הגיעו ליעדו? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> עכשיו אני אפרט אחד-אחד. ברוב הדברים יהיה דיווח מפורט וכתוב בטבלה מסודרת שיוציא החשב הכללי כמו שהוא מחויב על פי חוק. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> עכשיו נגמר החודש, לפי דעתי זה בעוד שלושה-ארבעה ימים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע שעד שהחשב הכללי לא יפרסם את הדוח אני אפזר את ועדת הכספים ושהחשב הכללי גם יצביע על החוק. מעניין אותי מהחשב הכללי? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אתם קבעתם בחוק - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא מעניין אותי מה שקבענו בחוק, אתה תגיד לוועדה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> עכשיו אני מפרט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה, אתה שולח אותנו לחשב הכללי? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, גם קבענו בחוק שהתוכנית תוצג לוועדה מיד אחרי הממשלה וזה לא קרה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> השקף אחר כך יתאר ספציפית את הביצוע. מבחינת ההיקף – הוא 35.5 מיליארד שקל מתוך ה-80. זה הביצוע עד כה. אני מזכיר לכם שהוועדה הגבילה אותנו - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אז למה אתה צריך עכשיו עוד 14? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, תנו לשמוע. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני מזכיר לכם שהוועדה, וגם אנחנו, לא ציפינו ש-80 מיליארד השקלים ייצאו בחודש אחד ולא בחודשיים. גם הוועדה בחוק שהיא קבעה הגבילה אותנו בהיקף ההוצאה כל חודש. תסתכלו בחוק שמונח בפניכם, אנחנו מוגבלים ביכולת שלנו להוציא את כל ההוצאה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> לכן מדובר על ניהול סדרי עדיפויות שהוא נכון. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> לא נכון, לא הייתה שום הגבלה כזו. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> לצורך העניין את תשלומי החל"ת של חודש יולי אני לא אשלם בחודש אפריל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה היה בהצעה המקורית שלכם, זה לא שהוועדה עשתה את זה על דעת עצמה. זו הייתה בקשה שלכם. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> נכון. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז רק שנבין. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני חושב שהוועדה לא מקבלת את כל מה שאנחנו מציעים אבל אני חושב שהוסכם פה שלא כל הכסף ייצא באותו חודש. אף אחד לא ציפה לזה. אני חושב שהביצוע בחודש אפריל היה נמוך, אנחנו אמרנו את זה, הוא נמוך ממה ששיערנו. הביצוע בחודש מאי גבוה בהרבה. סיפור התעסוקה עוד ידון פה במפורט כשנביא את החוק, אבל השר החדש הנחה אותנו – ואני חושב שזו הנחיה מאוד מוצדקת – לא להוציא תוכניות לפני שיודעים לבצע אותן. בחודשים הראשונים של המשבר, או בשבועות הראשונים של המשבר, כמו שאמרתי קודם, יצאו תוכניות לפני שידענו איך לבצע אותן באופן מעשי, גם בגלל הלחץ הציבורי, גם בגלל שרצינו להתקדם ולתת ודאות לציבור. יגידו שזו הייתה טעות, יגידו שזה היה דבר נכון לעשות, אפשר לדון בזה, אבל הקצב מתגבר. אני עוד שניה אגע בכל נושא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה כסף יצא באפריל? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני לא זוכר את החודש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בערך? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> והאם כשאתה מדבר על 30 ומשהו מיליארד אתה סופר גם את הכסף הממונף? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> כן, אני סופר גם את הכסף הממונף. במרס-אפריל יצאו 16.3 מיליארד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתוך ה-80? << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> כמה אשראי וכמה מזומן? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> חבר'ה, גם מתוך ה-80 יש הרבה אשראי. אשראי זה דבר טוב. כשמדברים על ארצות הברית, רוב הסיוע שלהם היה באשראי, כמעט רובו ככולו היה באשראי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה במאי? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל זה חול בעיניים כשאתה כולל את האשראי בתוך ה-80. זה חול בעיניים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, הלוואי שהייתם נותנים סיוע באשראי למי שצריך. רוב האשראי לא ניתן למי שצריך. זה מה שאתם לא מבינים. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אנחנו מציעים להעלות את הסיוע האשראי גם בתוכנית הזו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> עוד דבר. כמה מתוך זה למשרדי ממשלה? אתה אומר 16 מיליארד שקל במרס-אפריל - - - << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> חלק גדול מזה היה למשרד הבריאות אבל - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יפה, זאת אומרת שאנחנו מבינים שמתוך ה-16 מיליארד שקל – כמה משרדי ממשלה? יכול להיות שחלק הלך לתחבורה, חלק הלך לתיירות – כמה הלך למשרדי ממשלה וכמה הלך למשק? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> א', דיווחנו בטבלה מסודרת שהוגשה לוועדה ופורסמה באינטרנט. אני אתקדם קצת במצגת, ברשותכם, אלא אם כן היושב-ראש רוצה שאני - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו קיבלנו טבלה כזו? מתי היא הוגשה לוועדה? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אתם יכולים לראות באופן סיסטמי את הסטטוס. אני עכשיו אעבור הלאה, אם מעניין אתכם נושא כזה או אחר אני אכנס אליו קצת יותר אבל בגדול - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מספרים, אין פה מספרים פשוט. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> במשרד הבריאות הוקצה כ-10 מיליארד שקלים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוצע? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> הביצוע מבחינת התקשרויות הוא קרוב לסכום הזה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה מתוך ה-16? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, זה מתוך ה-16. זה הסיפור. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 10 מיליארד למשרד הבריאות מתוך ה-16? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> לא, אני מדבר נכון לעכשיו. אמרתי מרס-אפריל. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> מתוך ה-33 – 10 מיליארד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתוך ה-34.3. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> כפי שדיווחנו לכם, ביצוע במזומן בחודשים מרס-אפריל היה 16.3, מתוכו 1.4 היה של משרדי הממשלה, משרד הבריאות והמשרדים. זה ביצוע במזומן, זה לא ביצוע כולל התקשרויות, שהוא נתון שיש אצלכם בדיווח שהועבר על ידי אגף החשב הכללי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את ה-16.3 אתם סופרים כמזומן? << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> ביצוע במזומן במרס-אפריל. ביצוע כולל התקשרויות במרס-אפריל הוא ביצוע שהעביר החשב הכללי לוועדה. מתוך ה-16.3 שבוצעו במזומן במרס-אפריל ביצע משרד הבריאות 1.3 מיליארד, משרדי הממשלה האחרים - - - << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> היושב-ראש, אני יכול להציע הצעה? הדיווח המפורט יישלח בימים הקרובים, אנחנו לא נוכל עכשיו – דרך אגב, ברכש במשרד הבריאות, אם קראתם גם בתקשורת, חלק מהרכש בוצע ואז בוטל, הוחזר ואז בוטל, והדברים שם הם - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בכמה מיליונים מדובר על הטעות הזאת שהרכש הוחזר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוגב, אתה לא יכול לבקש את זה מחברי הוועדה בשעה שאנחנו מדברים על 80 מיליארד שקלים ובסוף מתברר, ובצדק – אני לא מעביר ביקורת על זה אפילו – שמתוך ה-80 מיליארד שקל בוצע רק 13 נקודה כמה שאמרתם. לא יכול להיות דבר כזה שנצטרך עכשיו לאשר הלאה בשעה שאנחנו יודעים שאתם לא יכולים לבצע את הכול, ולא בגלל שיש טענה נגדכם אלא בגלל שזו תמונת המצב. אנחנו חייבים לדעת את זה. אתה רוצה שנחכה לחשב הכללי? נחכה עם החוק לחשב הכללי. הרי אנחנו צריכים לאשר את זה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> לא, אני אומר לגבי המספרים. אם אנחנו נגיד 1.3 מיליארד או 1.4 מיליארד ונבוא עוד שבוע ונגיד שזה לא היה 1.3 מיליארד אלא זה היה 1.2, אנחנו לא רוצים להטעות את הוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אז תגיד בערך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא על זה נריב אתכם. תאמין לי, לא על 1.3, 1.2 נריב אתכם. הנה, אני מתחייב בפניך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה בסדר, עודד. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני מעדיף שהמספרים יוצגו בצורה רשמית, המספרים המדויקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה לא הוצג עד היום. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> הוצג דיווח על פי חוק בתחילת חודש מאי ויוצג דיווח בתחילת חודש יוני, שזה ביומיים-שלושה הקרובים. אנחנו מוציאים דיווח מסודר - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מציג שנדון בחוק עם הדיווח. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> מבחינת הסיפור של החיסון – העברנו את הכסף ליעדו, הדברים מתבצעים כמו שצריך. אני אגע ברשת הביטחון הסוציאלית, היא יותר מעניינת את הוועדה מבחינת ההערות שעלו. מענקים לעצמאיים – בוצע עד היום 2.8 מיליארד שקל מתוך 3.8 שתוקצב, 75%. אנחנו בעיצומה של הפעימה השנייה לעצמאים. בינתיים, ממה שאנחנו מדווחים, א', גם הערכות שלנו לגבי היקף המענקים וגם לגבי היקף הבקשות מתממשות. זה מופיע בשקפים הבאים, ניתנו כ-550,000 מענקים. הדבר הזה מתקדם באופן משביע רצון. הוועדה העלתה כמה טענות משמעותיות בין הפעימה הראשונה לפעימה השנייה והן מתוקנות, גם הסיפור של הגדלת הסכום, גם עצמאים בעלי שליטה. יש לנו עכשיו עניין של עצמאים שעובדים בשוטף. כל הדברים האלה מטופלים תוך כדי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא טופל העניין של השוטף. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> נכון. אני אומר, הדבר הזה מטופל תוך כדי. הסיפור של בעל השליטה כבר נפתר, הסיפור של השוטף עכשיו בטיפול, אבל בגדול יש 75% ביצוע בנושא הזה והוא בהחלט - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> איפה יש 75% ביצוע? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> במענקים לעצמאים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה עם מה שהזכרתי לגבי עצמאים שהפכו לשכירים? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> לגבי הסיפור הזה אני אבדוק את מה שאמרת, אני לא מכיר את הנושא, אבל תמיד יהיו אנשים שיפלו בין הכיסאות ויהיה צריך לתת להם טיפול פרטני. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> צריך להרים אותם מהנפילה הזו. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> ברמת החקיקה אנחנו לא יכולים לפתור את המקרה הבודד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא עשיתם את זה בחקיקה, עשיתם את זה בתקנות שעת חירום, בניגוד להתחייבות שלכם לוועדה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> לא, אני מדבר גם על המענק - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם המענק הזה, לא עשיתם אותו בחקיקה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> מענק חזרה לעבודה, שיובא לחקיקה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, לא על מענק חזרה לעבודה, על המענקים לעצמאים. הם לא קיבלו. אותם אלה שעבדו כל החיים כעצמאים ובחצי שנה לפני המשבר עברו להיות שכירים לא מקבלים כלום. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אם הוא עבד חצי שנה כשכיר אז הוא זכאי לדמי אבטלה כי אנחנו קיצרנו את תקופת האכשרה לחצי שנה ולכן הוא זכאי לדמי אבטלה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל הוא לא עבד חצי שנה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ב-2 באוקטובר הוא הפך להיות עצמאי. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אז צריך טיפול פרטני. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש 10,000 איש כאלה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני מקווה שרשות המסים יעלו בקרוב ויענו אם יש להם פתרון נקודתי, ואם לא אז אנחנו נטפל בזה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני הצעתי להם פתרון של אכשרה משולבת. למה אתה לוקח חצי שנה של אכשרה - - - << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> תמיד יהיו אנשים שלא זכאים. גם כשקיצרנו את תקופת האכשרה מ-9 חודשים ל-6 אז יש את מי שעבד 5 חודשים ואז פתרנו את זה בדרכים אחרות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> היו החיילים הבודדים, יש כל מיני קבוצות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל למה אין אכשרה משולבת? אם אדם היה חצי שנה עצמאי ושכיר במשולב מגיע לו. למה הוא צריך לשבת בבית אם 15 שנה הוא עבד כעצמאי ושילם ביטוח לאומי, שילם הכול ולא לקבל כלום עכשיו? זה לא סביר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם כשכיר וגם כעצמאי הוא שילם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> והוא לא מקבל לא מפה ולא מפה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> כעצמאי הוא לא שילם לביטוח לאומי אבטלה ולכן ביטוח לאומי לא מכיר אותו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא משנה, אבל העצמאים קיבלו בגלל הקורונה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אז אני אבדוק את הנושא הזה, אבל אני חייב להגיד שיכולים להיות מצבים שבהם בן אדם לא עונה לקריטריונים והוא לא - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הנושא הזה בבדיקה כבר המון זמן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> מה עם אגודות שיתופיות, יוגב, למה החרגתם אותן? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> לגבי הקיבוצים והאגודות השיתופיות, מתוך אתר הביטוח הלאומי: חבר קיבוץ - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, סליחה, אנחנו לא נקבל דבר כזה, שהוא לא עונה לקריטריונים. אתם צריכים להגמיש את הקריטריונים ולפתור בעיות של אוכלוסייה כזו שנופלת בין הכיסאות. אנחנו לא נקבל את זה כך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את המענק השני נתתם לפי 2018. בן אדם עבד טוב ב-2019 והפסיד ב-2018. כל השנה הקודמת הוא עבד כמו שצריך, הוא לא קיבל כסף, הוא קיבל את המענק לפי 18. הפטנט הזה שעשיתם, שהלכתם בתקנות שעת חירום כדי לא לעבור דרך הוועדה, הוא הבאפר שפגע בכם בסוף, כי כל הבאגים האלה היו עולים פה בוועדה. סגרתם את זה בחדר ולשם הגעתם, עם כל הבאגים האלה. היינו מתקנים את זה בחקיקה. אגב, אתם התחייבתם כאן, יוגב, אתה ישבת כאן יחד עם הממונה על התקציבים, יחד עם מנכ"ל האוצר, התחייבתם שהפעימה השנייה והשלישית יגיעו בחקיקה. אגב, הייתה הנחיה כזו של היועץ המשפטי לממשלה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני יכול להסכים אתך שהייתה התחייבות וההתחייבות לא קוימה. יותר מזה אני לא יכול להגיד. כרגע אנחנו - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> סוף סוף אומרים את האמת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה אומר על שאר ההתחייבות, שהן גם לא יקוימו? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> כשמשהו נכון צריך להסכים אתו. לגבי הקיבוצים, אני אשלח לך את הסעיף מאתר הביטוח הלאומי: חבר קיבוץ שעבד מחוץ לקיבוץ כשכיר, או שעבד במפעל הקיבוץ, שהוא בבעלות משותפת של הקיבוץ וגורם חיצוני אחר, וצבר תקופת אכשרה, יכול לקבל דמי אבטלה. גם חבר קיבוץ שעבד במפעל שנמצא בבעלות בלעדית של הקיבוץ, אבל משולם לו שכר עבודה כשכיר לכל דבר, זכאי לקבל דמי אבטלה. לכן, יש עדיין בקיבוצים בעיה, שאני לפחות נחשפתי אליה בשבוע שעבר, של חברי קיבוץ שלא מקבלים תלוש משכורת מהמפעל אלא מהקיבוץ והם בחרו במסלול – אני לא רוצה להיכנס לזה יותר מידיי, אפשר לעשות על זה דיון פרטני – של להיות מועסקים על ידי הקיבוץ ולכן הם לא זכאים לאבטלה, הם גם לא משלמים דמי אבטלה. הקיבוץ פורש עבורם בתמורה רשת ביטחון ערבות הדדית ואי אפשר להחזיק את המקל משני קצותיו. אי אפשר מצד אחד לא לשלם - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> בטח שהם משלמים, הם ממוסים כמו כל שכיר אחר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל על הירידה במחזורים? אם יש לי עסק של פרחים בקיבוץ אני לא מקבל על ירידת המחזור. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> בדיוק. אתה לא מפצה את הקיבוץ כבעל עסק, אתה לא מפצה את העובד כמי שיוצא לחל"ת, מה אתה רוצה שהוא יעשה? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> מפעלים או עסקים בבעלות הקיבוץ שחוו ירידה במחזור ועונים על הקריטריונים מקבלים מענק - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. אתה יודע למה? כי כל הקיבוץ הוא מעל 20 מיליון שקל מחזור. כל הקיבוץ ביחד הוא מעל 20 מיליון שקל מחזור אז כל העסקים הקטנים שנמצאים שם לא מקבלים כלום. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> מעל 20 מיליון שקל – נשאלה פה שאלה – התפיסה שלנו, שהוצגה פה מספר פעמים, הייתה שאנחנו מפנים את העסקים היותר גדולים למסלולי האשראי - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שם הם גם לא מקבלים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אתה לא יכול להסתכל על הקיבוץ כעסק אחד של 20 מיליון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תראה כמה כסף קיבלו, כמה הלוואות קיבלו קיבוצים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> זה לא רק פה, זה כל האגודות השיתופיות. יוגב, זה לא רק קיבוצים. כל אגודה שיתופית שתחזיר עכשיו לעבודה מזכיר או רכז קהילה – זה יכול להיות אינספור יישובים קהילתיים, לא רק קיבוצים – גם בחוק החדש שלכם לא הולכים לקבל את המענק. אותו חבר קיבוץ שעובד עכשיו בכלל בקניון, במקום אחר, בעל החנות בקניון לא יקבל עליו את ה-7,500 שקלים כי הוא לא מקבל את המשכורת ישירות ממנו אלא דרך הקיבוץ, אז הוא גם לא יחזיר אותו לעבודה, הוא יעדיף להחזיר לעבודה את השכן שלו שכן מקבל. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא, זה לא מוחרג. אנחנו מדברים פה כרגע על עידוד תעסוקה, אבל מה שמוחרג זה חבר אגודה לגבי עבודתו באגודה עצמה, ולכן אם המעסיק הוא מעסיק אחר זה לא מוחרג. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אני מגדל פרחים ואני מוכר במיליון שקל בשנה אני לא מקבל כלום. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני חבר קיבוץ, אני עובד במפעל מחוץ לקיבוץ, אבל אני לא מקבל משכורת ישירה מהמפעל אלא המפעל מעביר את המשכורת שלי לקיבוץ ואני מקבל מהקיבוץ. כך זה עובד במושבים וקיבוצים. גם אלה שהופרטו, אגב, שיש שכר דיפרנציאלי, השכר עובר מהמעסיק לקיבוץ ומהקיבוץ לעובד. הם לא מקבלים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> זה, להבנתי, לא מוחרג. אני יכולה לוודא אבל מהתשובות שאני קיבלתי זה לא מוחרג. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אז אני מבקש שתוודאו כי אני מבין שזה מוחרג. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני הבנתי שההחרגה היחידה היא לגבי אדם שהוא חבר אגודה שיתופית והוא מועסק יחסי עובד-מעביד בינו לבין האגודה שלו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני מבין, אני רק אומר שלמיטב ידיעתי את טועה עכשיו ואני מציע שתבדקו את זה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> חבר הכנסת, מענק התעסוקה יבוא לפה לחקיקה מפורטת - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אבל אני מדבר גם על רטרו. הם לא קיבלו מענק לעסקים. אותו קיבוץ שיש לו מפעל לא קיבל על ירידת המחזור שלו ולא על ההוצאות הקבועות שלו על המפעל, העובדים שלו לא קיבלו חל"ת, לא עזרת לקיבוץ אז הוא ממילא גם לא יכול עכשיו לעזור לחבר. אז גם הקיבוץ לא קיבל, גם החבר לא קיבל. אין לזה גם הצדקה משקית. הרי בסופו של דבר כל הרציונל של התוכנית הזו עכשיו הוא לא סוציאלי. הנה, הדוגמה הזו של למה אתה לא נותן עכשיו, הוויכוח שבטח יהיה כאן בוועדה כשהחוק יגיע, האם לתת למעסיקים שהשאירו את העובדים שלהם ולא הוציאו אותם לחל"ת – אתה, בצדק כמשרד האוצר, מסתכל על זה כמנוע צמיחה, אתה רוצה להחזיר את המשק לעבודה כמה שיותר מהר. מה זה משנה? הקיבוץ הזה מייצר, משלם מסים, העובד הזה מייצר, משלם מסים, אם יש פה איזו לקונה מסוימת שצריך להגדיר אחרת בחוק אז צריך להגדיר אותה. כל הרציונליים הכלכליים שכל התוכנית הזו בנויה עליהם רלוונטיים בדיוק לנהג "אגד". "אגד" הוא קואופרטיב, אז הוא לא קיבל על ירידת המחזור שלו והנהג שלו שיוצא לחל"ת לא יכול לקבל כי הוא עובד באגודה שיתופית. אין לזה שום רציונל. << מנהל >> (היו"ר אחמד טיבי, 11:37) << מנהל >> << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> "אגד", אני חושב- - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אל תשאל אותי למה הוא קואופרטיב. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> כשר תחבורה לשעבר אתה יודע שיש בתוכנית הזו, של ה-14 מיליארד שקלים, מענה לתחום התחבורה, בין השאר ל"אגד", ולכן כן יש פה איזה מענה לדבר הזה. אבל לתחום הקיבוצים, אנחנו נחזור עם תשובות - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> שוב, אגודות שיתופיות. זה לא רק קיבוצים. זה קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אנחנו נחזור עם תשובות כשנבוא עם מענק תעסוקה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> יש איש תחזוקה, יש רכז קהילה, יש גננות. הרי יישוב קהילתי רגיל היום מפעיל את מעונות היום שלו כעבודה שיתופית. אז העובדות במעונות לא קיבלו חל"ת ועכשיו כשהוא מחזיר אותן הוא לא הולך לקבל את התקציב. את שומעת, היועצת המשפטית? אותו מעון משלם ביטוח לאומי על העובדות שלו כל השנה, זה שהוא בבעלות אגודה שיתופית לא אומר שהוא לא משלם מס הכנסה וביטוח לאומי כמו כל שכיר אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, במעונות הם כן מקבלים אז אתם יכולים כן לעשות אותו דבר, להחריג את זה. יוגב, לגבי החל"ת, אמרתם שאתם מאריכים את זה עד 12 חודשים, זה נכון שזה קוצץ ל-6 חודשים? מי שיצא כבר חודשיים-שלושה לפני זה, עכשיו זה נגמר לו והוא לא חזר? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אתה מדבר על הארכת הזכאות או קיצור תקופת האכשרה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הארכת הזכאות. << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> הארכת הזכאות נגמרה לצורך העניין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולא מאריכים אותה? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> מי שיצא לחל"ת לצורך העניין באפריל, תלוי בגיל, זכאי כמו שכל עובד אחר. הוא יכול להיות זכאי לחצי שנה, אנחנו לא מפסיקים לו. החל"ת חל בדיוק כמו דמי אבטלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי שיצא לפני זה, דיברו על כך שיאריכו את זה ל-12 חודשים בגלל שיש כאלה שיצאו לפני זה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> יש אנשים שיצאו לצורך העניין בפברואר, אולי במרס, ונגמרה להם תקופת הזכאות. יש פה מתח בין הרצון להחזיר עובדים לתעסוקה לבין תשלום אבטלה. באופן כללי, בתקופות שבהן המשק מתפקד כראוי, משך האבטלה צריך להיות מידתי ואתה רוצה שהעובד יחזור. פה יש תקופה ייחודית. זה כרגע נמצא בדיונים, הארכה נוספת של התקופה, אבל עוד לא הוחלט יותר מזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הוחלט לא לפה ולא לפה? << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> כרגע המצב החוקי הוא שנגמרה הארכה. אנחנו רוצים להביא את מענק התעסוקה כדי לעודד להחזיר את העובדים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל יש כאלה שבכל מקרה לא יחזרו, אתה יודע. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> יש פה מתח בין עידוד החזרה לבין זה שאתה משלם לבן אדם לשבת בבית. מצד שני אתה צודק שיש ענפים שלא נפתחו ואין להם מענה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלא נפתחו ולא ייפתחו, או יש כאלה שפוטרו. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> זה בדיונים כרגע בתוך המשרד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. יוגב, תוך כדי אני מקבל מאנשים שעוקבים אחרי הדיון הערות ובקשות. בעניין סיוע לעסקים, הייתה התחייבות שקודם מעבירים סיוע, אחר כך בודקים. היום כולם מקבלים הודעה שהבקשה לסיוע עברה לבדיקה. זה הנוסח שבדרך כלל מקבלים: בקשתך מספר כך וכך הועברה לבדיקה, הטיפול בבקשה ייעשה בהתאם לתאריך הגשת הבקשה ובהתחשב במורכבות התיק. ההחלטה בבקשה תימסר מוקדם ככל האפשר. בברכה, רשות המסים, מענק הוצאות קבועות, פעימה שלישית. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> על זה דיברתי בפתח הישיבה, ואחרי שעוברים בדיקה ראשונה עוברים לבדיקה שנייה ואומרים לו: אושרת בבדיקה הראשונה, עכשיו תעבור לבדיקה השנייה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מערימים קשיים, בקיצור. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני מבין שמה שמעניין את חברי הוועדה באופן טבעי זה דברים שלא בוצעו, לעומת שאר הדברים שבוצעו, אז אני אקפוץ ישר למה שפחות מבוצע ונדבר עליו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דקה, יוגב. ח"כ סעדי, ביקשת לדבר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני ארצה אבל כן לראות את השקף על הסיוע למגזר השלישי, שאתם אומרים שבוצע. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו העלינו את נושא סוכנויות נסיעות ושל חברות אוטובוסים. הענף גם קיבל מענק בסכום זעום, אבל גם למשל פנו אלינו – אלי ולחבר הכנסת טיבי – חברת "מילאנו טורס" מטייבה, אני נותן את זה כדוגמה, חברת אוטובוסים וגם סוכן אוטובוסים. הם קנו אוטובוסים וקיבלו הלוואות. אין עבודה, הם לא יכולים לשלם והבנקים לא מסכימים לדחות להם את התשלומים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דיסקונט הסכים, לאומי לא הסכים. למה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק. ואז הם לא מקבלים מענקים. אין הכנסות והבנקים לוחצים וחונקים אותם: תבואו ותשלמו את התשלומים החודשיים. העסקים האלה, אם לא ניתן להם סיוע - - - << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הם יקרסו, יוגב. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> יש פה שני פתרונות בתוך הסכום הנוסף שאנחנו מביאים. אחד, תחום התיירות, כמו שאמרת, הקצינו פה סכום לסייע ישירות לתחום התיירות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה הסכום? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> 300 מיליון שקל כרגע. הוא כרגע בדיונים עם שר התיירות לגבי המודל. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תיירות זה חברות אוטובוסים, סוכני נסיעות? << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> אני לא רוצה להגיד עכשיו האם חברת היסעים שעושה בעיקר תיירות – אני לא מספיק בקיא בפרטים האלה אבל אפשר לחזור אליך עם זה. הדבר השני הוא קרן ערבות מוגדלת שאמורה לספק מענה לעסקים כאלה בדיוק - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נו, באמת, הבטחתם אותה לפני יותר מחודש. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> המקור התקציבי נמצא פה - - - << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יוגב, מה עמדתך לגבי הדרישה מהבנקים לדחות את תשלום ההלוואות? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עד להסדרת נושא המענק. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אגב, יש הצעת חוק מצוינת של אחד מחברי הכנסת שמשתתף בדיון, קרעי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ח"כ קרעי, שניסנקורן סירב לתת לה פטור מחובת הנחה. אולי עכשיו, אצל איתן גינזבורג, תצליח. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כן, היא הצעה טובה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עכשיו משרד האוצר מסרב לתת לה את הפטור הזה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> לגבי הבנקים, בנק ישראל הציג מתווה לדחיית תשלומים. אני חושב שהוא מתווה שנותן מענה אבל צריך לוודא. אם הוא לא נותן מענה בסוף - - - << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, ממש לא, יוגב. אנחנו מקבלים תלונות כל הזמן, חברת "מילאנו" למשל. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני חושב שהפתרון נמצא פה, בקרן הזו, וצריך לאשר אותה כמה שיותר מהר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה אחוז ערבות מדינה אתם מתכננים לעשות בקרן? << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 11:49) << מנהל >> << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> 60%. לגבי המגזר השלישי, יש שני נושאים מרכזיים במגזר השלישי, תחום הרווחה ותחום התרבות. בתחום הרווחה, חלק מהמענה ניתן בתוך מסגרת התקציב של משרד הרווחה לעמותות שמתוקצבות על ידי משרד הרווחה ולמעשה נתנו להן פתרון. למרות שהמשרד לא הזמין שירותים, הוא עדיין הזמין שירותים עתידיים או ששילם להן עבור שירותים קיימים. מבחינת סקטור התרבות, אנחנו בדיונים אינטנסיביים במשרד, אני מקווה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> סקטור התרבות זה לא עמותות. סקטור התרבות – בסוף אתה מדבר על התיאטראות, אתה מדבר על מוסדות שהם מוסדות מתוקצבים. אנחנו דיברנו כאן על סיוע של 200 מיליון שקל לעמותות, אגב, שהחליפו את השירות שהמדינה נותנת, לא פעם ולא פעמיים אלא כמדיניות של הממשלה, שנמצאות בקריסה. הן לא זכאיות לאף סיוע. הן לא נמצאות בשום רובריקה. הן באו לפה שבוע אחר שבוע ואמרו - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אלה שמעל 20? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, כל העמותות. מעל 20 בכלל לא זכאיות, לא נכנסות לשום רף. אמרו שאלה שמתחת ל-20 יכולים להגיש את הבקשות שלהם לרשות המסים, גם שם רשות המסים לא יודעת איך לבלוע אותן וגם משם עדיין לא קיבלו. שבוע שעבר סגן החשב הכללי בא ואמר: מתוך 200 מיליון שקל שהוועדה הקצתה לסיוע לעמותות – ביצוע אפס. זה הסיוע לאנשים הכי חלשים, העמותות האלה צריכות לעבוד הכי חזק דווקא בחודשיים האלה והן נשארו בלי כלום. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> גם באיך שהכסף ימומש יש באג מאוד-מאוד גדול בקריטריון בכל שאתה דורש מהם ירידה של 30% בהכנסות ואתה לא מתייחס לתרומות כאל הכנסות עצמיות. רוב העמותות שאין להן פעולות עסקיות בכלל לא יכולות להיכנס פנימה אל תוך הקריטריון כיוון שאתם דורשים מהן להראות 30% הכנסות עצמיות ולא מגדירים תרומות כהכנסות עצמיות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> התרומות נעצרו לחלוטין, תבינו, נעצרו לחלוטין. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הם צריכים להראות ירידה בהכנסות העצמיות. הם צריכים 30% מינימום הכנסות עצמיות אבל תרומות לא מוגדרות הכנסות עצמיות, אז מי מקבל? רק עמותה שיש לה פעילות עסקית, שגובה תשלום מהמשתתפים. כל מיני עמותות שלא גובות תשלום, שמחלקות אוכל, מחלקות מוצרי מזון, מפעילות מועדונים וכו' ולא גובות על זה כסף, לא מקבלות. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> לחלק מהעמותות ניתן פתרון - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוגב. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> לא לענות? כן לענות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. אני רוצה לדעת לגבי הנושא הזה של האגודות השיתופיות, העמותות וכל הדברים האלה, יש לך תשובה לשאלה הזו? זה מעניין את כולנו. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> כן. אחד, עמותות – אנחנו דאגנו שייכנסו גם במסגרת המענקים של ההוצאות הקבועות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו המגזר השלישי, אנחנו עושים פעולות שהממשלה הייתה צריכה לעשות, אנחנו עושים את זה במקומה. פיטרנו עובדים, כמו כולם, והמציאות היא שאנחנו צריכים סיוע, יש לך תשובה לאנשים האלה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> גפני, זה מתחלק לשתי שאלות משנה: שאלה אחת זה הקריטריונים שכבר אושרו, למה אין ביצוע, ושתיים, אני חושב שהקריטריונים עצמם פונים לפלח מאוד קטן מהעמותות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוגב, זה דבר אחד. דבר שני, אני רוצה לדעת מתי אתם מתכוונים להביא את התוכנית המפורטת. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> העמותות, גם במסגרת מענק הוצאות קבועות – שעוד לא יצא לפועל, וכמו שנאמר פה, רשות המסים מתקשה בגלל שאין דיווחי מע"מ של עמותות להעביר להן את המענק, אבל אני יודע שגם קיימו אתן מפגש בשבוע שעבר וגם עוקבים אחרי זה, זה ייקח יותר זמן מעסק רגיל, שבעצם מגיש דיווחים ורשות המסים יודעת איך להעביר לו את המענק, אבל הן יקבלו את המענק דרך רשות המסים. גם מבחינת עידוד התעסוקה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עם רשות המסים? << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> בדרך. הנציגה שלהם בדרך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יכול לשלוח להם את העוזר שלי, שיביא אותם. מה זה "בדרך"? אני מבקש את זה כבר שעה. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> הנציגה שלהם בעניין אישי, הם יעלו בקרוב, תוך חצי שעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה ערן יעקב לא בא? אני לא מבין, אנחנו ברמה יותר נמוכה מהם? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> דווקא כשהייתי מזמין אותו הוא היה מגיע. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> הם רוצים שיעלה נציג שיוכל לענות על כל השאלות ושלא יתחילו פה שאלה, חצי שאלה, ושכל רגע יצטרכו להחליף נציג. נציגה כזאת תוכל לענות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוגב, מתי תהיה התוכנית המפורטת? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> של ה-80 או של ה-14? << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> גם וגם. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> של ה-80 הוגשה לוועדה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הוגשה. לא נכון. לא הוגשה לוועדה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> הוגשה התוכנית המפורטת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה? מתי? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הוגשה לוועדה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> וגם לא המימוש. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> הגשנו ב-1 במאי את התוכנית המפורטת. אנחנו יכולים - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זו לא מפורטת. הגשת את התוכניות, לא מה קרה בפועל. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אנחנו מבקשים פירוט כבר חודשים. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> הגשנו ממש פירוט והדברים גם משתנים, כל שינוי מעל 15% מגיע לפה לאישור. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמדומני, החוק אושר רק ב-4 במאי. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> החוק של ה-80? לא, מה פתאום. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> 6 באפריל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אה, סליחה, הייתם צריכים במאי להגיש לנו כבר ביצוע. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> הגשנו ביצוע ב-4 במאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אומר שהתוכנית המפורטת הונחה על שולחן הכנסת, לא על שולחן הוועדה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> יש הפרדת רשויות, אנחנו לא מתערבים איך אתם מרכזים ומנתבים - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אנחנו צריכים לבוא בטענות למזכירות הכנסת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> צריך להגדיר עכשיו שזה צריך לבוא לוועדה כי זה הגוף שמפקח. להניח על שולחן הכנסת זה אומר שירדנה מוסרת הודעה שהונח על שולחן הכנסת - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מציע גם שכשהם מבקשים ישיבות על מענק שיפנו למזכירות הכנסת, שלא יפנו לוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי יבוא נציג רשות המסים? << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> עוד כחצי שעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עושה הפסקה עד שהוא מגיע. אני מבקש את נציגי האופוזיציה אלי לחדר. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> עוד לא הגענו להצגה של החוק עצמו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יודע. תתייחסו בכבוד לוועדת הכספים. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:55 ונתחדשה בשעה 13:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלום לכולם, אני מחדש את הישיבה של ועדת הכספים. מירי סביון נמצאת בזום, אני אבקש ממנה שהיא תדבר על הפעימה השנייה והפעימה השלישית. אני מציע קודם שתקשיבי למה שקורה. אני רוצה לשאול לגבי הפעימה השנייה ולגבי הפעימה השלישית. לא אהבתי את זה שחלק ממשרד האוצר לא נמצא בדיון כזה – זה דיון תקציבי. אני מבקש להתחיל להקריא את החוק. תוך כדי הדיון, אנחנו נדבר על הדברים שדיברנו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתה מצביע היום, אז הסתייגויות זה בעל-פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אני לא יודע עוד איך אני מצביע. אני רוצה לסיים את זה. עומד על סדר-היום הנושא של עידוד התעסוקה – שם הם עם הבעיות הקשות, אבל, בסדר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תראה, לעשות חוק בשביל שיהיה חוק, ובסוף הכסף לא מגיע ליעדו, זו לא חכמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, זה לא יהיה עכשיו כך. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> אני מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון). (1) בסעיף קטן (א1) המובא בו, בפסקה (2) – (א) בפסקת משנה (ב) – (1) בפסקת משנה (2), במקום "1.78%" יבוא "1.88%"; (2) בפסקת משנה (3), במקום "1.31%" יבוא "2.94%"; (3) בפסקת משנה (4), במקום "0.85%" יבוא "1.36%"; (4) בפסקת משנה (5), במקום "0.61%" יבוא "1.45%"; (5) בפסקת משנה (6), במקום "0.35%" יבוא "0.55%"; << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תסביר. לא הבנתי את המספרים פשוט. אתם מתקנים בעצם את הוראת השעה האחרונה שהבאתם בחוק יסוד: משק המדינה (הוראת שעה). זאת שיטה לא רעה לתקן חוקי יסוד בהוראת שעה - נאמר בציניות. יותר טוב מאשר להביא בתקש"ח, אבל אתם מביאים לנו פה סוג של תיקון לתקציב, סוג של תקציב קטן שאתם מתקנים אותו שוב בפעם השנייה, אם אפשר התייחסות גם של משרד המשפטים, גם של משרד האוצר לעניין הזה, ואחרי זה תסבירו את המספרים שהקראת לנו. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> בסדר. אנחנו מדברים כאן על תיקון שני לחוק יסוד. אמרנו גם הפעם הקודמת, תיקון חוק יסוד: בהוראת שעה כמובן שהוא לא דרך המלך. אבל כאן יש שני טעמים טובים לעניין הזה. האחד – כמובן, המצב שבו אנחנו נמצאים בעת החירום שבו מדינת ישראל נמצאת - הדבר הזה הוכר כפסיקה. הדבר השני – כמובן שהדבר הזה עולה מסיבות של הוראת שעה. אנחנו מדברים כאן על סיבות ייחודיות, אני חושב שהיה נכון לא לקבע אותן כתיקון קבוע, אלא כתיקון זמני שמצדיק את הנסיבות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למה? אנחנו קרובים לימים של חוק תקציב שנתי. יכולתם להביא את זה במסגרת חוק התקציב. << דובר_המשך >> דודי קופל: << דובר_המשך >> כן. אבל יש לנו צורך להוצאה מידית של כספים בתקציב המדינה, במקרה הטוב ביותר בעוד מספר חודשים, זה פשוט לא יהיה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ב-12 ביולי אתם צריכים להביא תקציב לפי החוק כרגע, כל עוד אתם לא משנים את הימים – לא? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, משרד המשפטים. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> אני חושבת שאין לנו מחלוקת ואין לנו ויכוח עם היועצת המשפטית של הוועדה, כמו שדודי אמר כאן. לגבי הכללים, אנחנו חושבים שהסיטואציה פה היא סיטואציה חריגה. אגב, גם בג"צ בהחלטה שלו, מתייחס למה לא לגיטימי, מפני שמדובר רק – נזכיר, היה תקציב דו-שנתי בהוראות שעה. הסיטואציה פה היא לא סיטואציה של הסדר של תקציב דו-שנתי, היא סיטואציה נקודתית, ייחודית. לאור המצגת שהציג יוגב, אנחנו רואים גם את הנסיבות החריגות גם בישראל במשק לאורך השנים, אנחנו כולנו הרגשנו אותם בחודשים האחרונים. לא הכנתי לי את הציטוט מתוך בג"צ להקריא אותו, אבל יש שם התייחסות של השופטים, בדיוק הם פותחים את הפתח. אבל אנחנו לא אומרים שלא יכולות נסיבות חריגות כדוגמת - אלה בדיוק הנסיבות שאני מבינה שמתייחסים אליהן. ולכן, אנחנו מסכימים לגמרי עם העיקרון שזהו המקרה החריג שבו כן אפשרי לקבוע תיקון בהוראת שעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הסבר. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> כרגע, מה שהקראתי, זה היה תיקון לחלוקת התקציב הנוסף לפי החודשים. כלומר, יש כאן חלוקה של תוספת תקציבית מעבר למסגרת התקציבית הרגילה שהיא תקציב הממשלתי. יש לנו כאן תוספת שמיועדת למאבק בקורונה שהיא מחולקת לפי חודשים. כאן יש בעצם הגדלה של השיעור מתוך התכנית הממשלתית שבו מוגדל ביחס לכל אחד מהחודשים שמפורטים בחוק היסוד כיום שבחודשים יוני עד ספטמבר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> מה זה האחוזים האלה, אחוז ממה? << דובר >> דודי קופל: << דובר >> זה במסגרת התקציב הממשלתי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה שקובע הסעיף זה כל חודש לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, ולמטרה זו בלבד. שיעור בסכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2019, כאשר באפריל זה היה 2.65%, במאי היה 1.78%, הם מעלים את זה עכשיו ל-1.88%. ביוני 1.31%, מעלים. הם פשוט מעלים את הסכומים בהתאמה לפי סכום הכסף שהם מבקשים כאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, אני מבקש שישלימו את מה שיש לנו כאן. אני אאפשר כמובן להתייחסות. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> (ב) בפסקת משנה (ד), במקום "16.1 מיליארד שקלים חדשים" יבוא – "14.6 מיליארד שקלים חדשים". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תסביר. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> אנחנו מדברים כאן על הייעוד שהוא החזר חובות למוסד לביטוח לאומי. יש כאן בעצם הקטנה מ-16.1 ל-14.6. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> ההקטנה הזאת בגלל עידוד תעסוקה שאנחנו מתכננים להביא, ולכן, הצפי שלנו שתשלומי החל"ת - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה עשיתם עד עכשיו בעידוד תעסוקה בסעיף הזה? 800 מיליון שקל, מה עשיתם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אאפשר לכם. יערה, אני ממשיך הלאה. עמדת משרד המשפטים שאפשר להביא בחוק יסוד הזה, אפשר להביא את זה פעם שנייה בהוראת שעה - זה גובל כמעט באפיקורסות - אבל אני מקבל. בסדר, פעם לימדו אותי לא כך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה אם היא לא אוחזת את המקל משתי קצותיו. האם היא רוצה שיביאו תקציב דו-שנתי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. לא לזה התכוונתי. יערה, אני מודה לך. זאת עמדת משרד המשפטים. אני רוצה לראות את המכלול – מה אתם מבקשים מהוועדה, ויש התייחסות של חברי הוועדה, של חברי הכנסת. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> רק לעניין החזר חובות לביטוח הלאומי. הטכניקה שבו נקטנו כדי לממן את תשלומי החל"ת היא הקדמה של החזר חובות לביטוח הלאומי, ולכן הוא מופרד בחוק היסוד. מה שאמרתי קודם מצטרף למענק תעסוקה. אנחנו רואים שההיקף של החל"ת גם היקף השכר של העובדים, וגם היקף החזרה לעבודה, הוא יותר טוב ממה שחשבנו. ולכן, הסכום של החובות לביטוח הלאומי, ההחזר הוא יכול להיות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני ישבתי עם חברים באופוזיציה, האמת, זה קצת טעות, בגלל שהייתי צריך לשבת עם הקואליציה, לפני שאני יושב עם האופוזיציה. הטענה שלהם הייתה שיש כסף כפי שאתה אמרת בעצמך, וכפי שאנחנו יודעים. יש כסף, בגלל שהמשק חזר מהר יותר ממה שתכננו, ובעצם, נשאר עם החל"ת כסף. אז אמרת לי, שאלתי אותך את השאלה הזאת, אז אמרת שזה כסף שאנחנו מחזירים לביטוח הלאומי. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> בגלל זה חשוב לי להגיד גם לפרוטוקול. הכסף הזה החזר לביטוח הלאומי של אגרות חוב שאנחנו מחויבים להחזיר אותו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה היה בתוך ה-80? כמה כסף זה? 1.5 מיליארד בכל זאת יישאר כסף פנוי. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> היה 16.1%, יורד באחוז וחצי, בגלל שהמענק תעסוקה אנחנו צופים שיחזיר את העובדים יותר מהר, בהיקף יותר גבוה. הנטו של מענק תעסוקה מבחינת עלות למדינה ולביטוח הלאומי הוא 4.5 מיליארד שקל – מענקים וחיסכון בחל"ת. בנוסף, יש חיסכון בחל"ת, מזה שהעובדים חוזרים יותר מוקדם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גפני, הוא צריך להגיד כמה חיסכון בחל"ת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הוא אמר את זה. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> אין לנו נתונים, נדע בסוף השנה. אבל מצד שני - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה זה נדע בסוף השנה? איזה מין דבר זה. אתם עושים לי תקציב בתוך תקציב. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה השלושה מיליארד שקל למשרדי הממשלה נוספים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוגב, אני מבקש לדעת לפני שאנחנו ממשיכים הלאה. אני רוצה לסיים את החוק, לפחות שנדע שיהיה לנו תמונת מצב. לאחר-מכן, החברים מבקשים להתייחס. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין לנו תמונת מצב, אדוני. לא הגישו. אמרת בתחילת הישיבה שהם יגישו מה בוצע, מה לא בוצע. אלה מלים ערטילאיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע שנמשיך. אחר כך נחזור חזרה להתייחסות של כולם. בבקשה. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> מה שאני אקריא זה את החלוקה של הכספים שקודם הייתה חלוקה אחוזית שלהם, של ההוצאה שלהם בהתאם לחודשים. כעת, החלוקה שלהם לפי היעדים שלהם, לפי מה ששר האוצר אמור לקבוע בתוך התכנית המפורטת שמובאת לאישור הממשלה, ולפי המטרות שלשמן הכספים האלה אמורים להיות מיועדים. (2) בסעיף קטן (א2) המובא בו – (א) בפסקה (2) – (1) בפסקת משנה (א), במקום "ומענק מיידי למשרדי הממשלה" יבוא "ומתן מענה לצורכי משרדי הממשלה" ובמקום "11 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "14 מיליארד שקלים חדשים"; << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר לדעת מה השימושים של השלושה מיליארד שקל האלה? זו שאלה ששאלנו ולא קיבלנו תשובה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אם זה הולך לתחבורה, אני מצביע בעד... יוגב, תנו שלושה מיליארד לעידוד תשתיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בצלאל, זה כבר הפך להיות מוגזם... היה עדיף שיהיה יושב-ראש אחר במקומי, לא היה נותן כזה חופש... << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לא, חס וחלילה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואלת אותך אחרת, יוגב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אתה לא שואל. אני מבקש לא לענות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש להם את הפרוט, הם לא מביאים אותו לוועדה, הוא יגיד לנו בערך, הם יש להם את הטבלאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, אתה לא עונה לו. תענה לי בבקשה את החלוקה. 14 מיליארד שקל, תגיד בגדול לאן החלוקה הזו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למה בגדול? אדוני. למה בגדול? יש תקציב. בתקציב מדינה הם - - - הרי בקטן הם גם לא נותנים את הכסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> החוק קובע שאנחנו נציג תכנית מפורטת ב-15 ביולי, כך החוק קובע, אתם יכולים להקדים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז נחכה עד ה-15 ביוני, אין בעיה. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> לא, אבל אני אגיד עכשיו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נחכה, יש לנו זמן. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> השישה מיליארד שקל לעידוד התעסוקה, חוק שיבוא לפה בתקווה, היום, מחר. עכשיו הוא קיבל פטור מחובת הנחה בוועדת הכנסת. קרן להלוואות לעסקים בסיכון, זה מה שדיברתי קודם, הקרן היא בהיקף של ארבעה מיליארד שקל. הערבות היא 90% ולכן - - - 4 מיליארד שקל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שהם הבטיחו לפני חודש וחצי. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> כן, תוך יומיים הבטיחו. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מעולה. יש את זה עכשיו? << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> הכסף מוקצה פה, אחרי שאתם תאשרו את החוק, אנחנו נצטרך לבוא לוועדה, לאשר את הערבות עצמה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> של מה? של 60%? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> וזה, אני חייב להגיד, בנוסף למרכיב של התעסוקה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם מוכנים להתחייב פה שהשישה מיליארד האלה ישולמו לעובדים שיוחזרו גם במאי? << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> רגע, אני לא מתחייב לכלום. בעניין התעסוקה, יבוא חוק לפה, וזה בדיוק מטרת הדיון. אם היינו במסלול מענקים מינהליים, אז הייתי מתחייב לך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי הסכום הזה הוא גבוה לאין ערוך. ומה יהיה אם לא תנצלו את זה? << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> חבר הכנסת פורר, התשובה היא - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נניח שאנחנו מאשרים את השישה מיליארד, ונניח שאתם תבצעו רק מיליארד וחצי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוגב, אם אתה עונה לו, אני עוצר את הדיון. עם כל הכבוד, מספיק. אני לא הייתי פה. הועבר פה 80 מיליארד שקל בלי שום חשבון של כלום. אנחנו עומדים עכשיו על קוצו של יוד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא 80, זה אולי 20. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה משנה? ישבו פה בוועדה, אני לא הייתי פה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> הלוואי שהיה עובר 80 מיליארד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אני לא מעביר פה ביקורת על אף אחד. אני מבקש להתקדם. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> כל הפירוט הזה מופיע גם בשקף שהיה קודם. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> דודי, יש לי שאלה. עכשיו, כשאנחנו בעצם דנים במסגרות, יוגב אמר שהחוק של עידוד התעסוקה אמור להגיע. עכשיו, החוקים האלה הם בעצם שלובים. החוק לעידוד התעסוקה לפי התסקיר אמורה להיות מותנית בתחילה של חוק היסוד. האם לא היה יותר נכון להביא קודם לוועדה את החוק לעידוד התעסוקה – שהוועדה תבוא ותראה מה התנאים, תחליט אם היא תרצה לבוא ולהכניס שינויים כאלה ואחרים, ולפי זה, לבוא ולגזור בעצם את הסכומים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא שאל את מה ששאלתי רק יותר יפה. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> אי אפשר מבחינתנו להעביר את החוק ולהתחייב על סכומים כשאין מקור תקציבי. אנחנו לא יכולים. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> אנחנו לא עושים התחייבות יערה, כיוון שהחוקים ש- - - בתחילה שלהם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> צריך לקחת שני מיליארד מאיפשהו פה. צריך להעלות את החוק הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ממליץ היועץ המשפטי של הוועדה, שקודם יבוא החוק לעידוד התעסוקה, ששם נדע את כל הפרטים, ורק לאחר מכן, יבוא חוק יסוד: משק המדינה. אומרת יערה ממשרד המשפטים. היא אומרת שאי אפשר לדון בחוק של עידוד התעסוקה, כל עוד שאנחנו לא מאשרים את חוק היסוד הזה של הוראת השעה, אילולא אנחנו מאשרים עכשיו את החוק הזה, ורק לאחר מכן, אנחנו יכולים לדון. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> מה פתאום. נביא ביחד כמו חוק הסדרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לאחר מכן, אנחנו יכולים לדון על החוק הזה. זה מה שאמרת. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> יש בטיוטת החוק שהונחה הבוקר על שולחן הכנסת, יש סעיף גם שקושר בין הדברים, שתחילתו של חוק המענקים לאחר שעובר התיקון הזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אפשר להעביר את חוק. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נעביר, ואני אגיש רביזיה, אין בעיה. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> (2) בפסקה משנה (ב), במקום "3.8 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "4.5 מיליארד שקלים חדשים". כאן אנחנו מדברים על שיפוי המוסד לביטוח לאומי. (3) בפסקת משנה (ג), במקום "9 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "16 מיליארד שקלים חדשים". כאן אנחנו בסעיף שעוסק במענק לסיוע לעסקים ולעצמאים. (4) בפסקת משנה (ד), לפני "מימון" יבוא "עידוד תעסוקה והכשרת הון אנושי" ובמקום "800 מיליון שקלים חדשים" יבוא "1.35 מיליארד שקלים חדשים". (5) בפסקת משנה (ו), במקום "2.25 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "5.35 מיליארד שקלים חדשים". פה אנחנו מדברים על עלות תקציבית של האשראי. (6) בפסקת משנה (ז), במקום "4.7 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "4.6 מיליארד שקלים חדשים". כאן אנחנו מדברים על המטרה שהיא טכנולוגיה, דיגיטציה - - - יציאה מהמשבר. (7) בפסקת משנה (ח), במקום "0" יבוא "1.25 מיליארד שקלים חדשים". כאן זו הייתה אחת המטרה היא מטרות אחרות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה מטרות אחרות? << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> הדרישה למטרות אחרות הייתה לדעתי של הוועדה, כדי שלא יהיה אפשר להוציא למשהו אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סליחה, אני לא שומע. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> הוועדה ביקשה להוסיף מטרות אחרות, כדי שלא יהיה אפשר להסיט את הכסף כביכול לשום מקום, ואז להוציא אותו. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> זה חוק שיבוא בהמשך. דבר נוסף, אפשרות לחיילים משוחררים לפתוח את הפיקדון לפני תום החמש שנים לכל מטרה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה לא אמור לעלות לכם כסף בתקציב. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> זה ההקדמה של כסף בעתיד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הכסף הזה אמור להיות פיקדון. מה שאני יודע פיקדון, זה כסף שלקחתי ושמתי בצד. אם שמת אותו בצד, הוא אמור להיות שם. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> איך שהפיקדון מתוקצב היום, זה כשאנחנו מתקצבים את המשיכות של אותה שנה, ולכן, המשיכות - - - והקדמה מהשנים הבאות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למה אתם לא קוראים לזה מענק? << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> זה משיכת הפיקדון מוקדם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מענק שמגיע לחיילים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אולי תכתוב את זה. נוסיף עוד סעיף. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> זה פשוט הטכניקה בחוק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> פסקת משנה 5 ח(א) - - - << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> הוועדה - - - לגבי חיילים משוחררים, לנו זה לא מפריע, זה רק עניין של - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> בשביל הנראות הציבורית היא הרבה יותר נכונה. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> רק להעיר הערה לגבי הנקודה שעלתה קודם של תיקון חוק: יסוד בהוראת שעה. אכן, הוזכר מה אמר בית-המשפט העליון בנושא של כן מקרים שבהם התאפשר תיקון של הוראת שעה בחוק יסוד, רק שיש הבדל אחד בכל זאת קצת קטנטן לעומת הפעם הקודמת שבו בעצם תוקן חוק היסוד, שעכשיו אנחנו רוצים לתקן אותו שוב - שבאפריל לא הייתה ממשלה, היינו באמת בממשלת מעבר, ובמצב של תקציב המשכי, וגם עכשיו אנחנו בתקציב המשכי, וגם על זה תהיה לי הערה בהמשך. אלא שעכשיו כבר יש ממשלה, ואנחנו נמצאים כבר במסגרת 55 ימים שבהם הממשלה כבר צריכה להגיש נכון לחוק עכשיו הצעת חוק תקציב לכנסת. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> הסיבה שאנחנו מביאים את ההגדלה הזאת לפני התקציב, היא עניין לוח הזמנים בלבד. בסוף, יש פה את נושא התעסוקה, נושא האשראי. יש פה עוד תחומים, כמו שדיברתי קודם, תיירות, צריכים מענה כרגע. החלופה היא לפחות באישור התקציב בכנסת. כמו שאמרת, החוק קובע 100 ימים מהקמת הממשלה, כבר בערך עד אמצע סוף אוגוסט. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> לא, לאישור, להבאת התקציב לפני. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> נכון. לפני אישור. כמו שלפני אישור החוק הזה אנחנו לא נוציא את הכסף. גם לפני אישור התקציב, אנחנו לא נוכל להוציא תקציב על חשבון חוק שיאושר בעתיד. אבל את הדברים האלה אנחנו לא נוכל להתחיל לבצע לפני תחילת אוגוסט. אנחנו חושבים שזה לא סביר לחכות עד אישור התקציב לנושאים האלה. לכן אנחנו חושבים שיש דחיפות לאשר. כמובן, כמו שאמרתי קודם, במסגרת התקציב, הנושאים האלה יוטמעו בתוך תקציב המדינה ויאושרו שנית, כי למעשה אנחנו מתקנים פה חוק שקובע מה עושים כשאין תקציב מאושר. וכאשר יהיה תקציב מאושר, הדברים האלה יוכנסו ויאושרו בתוך החוק. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> חשבתם בעצם על מצב של תקציב, ותקציב נוסף. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> בפני הוועדה עומדת אלטרנטיבה לא לאשר כמובן באישור התקציב. הממשלה לא מוכנה עם תקציב עכשיו, וגם לא תהיה מוכנה בשבועיים - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה להבין. הוועדה אישרה כאן לפני חודש בערך פחות או יותר, היא אישרה 80 מיליארד שקל. רק להבהיר. אז אם אושרו 80 מיליארד שקלים, וכל מה שקראנו כאן, הם בחלק מה-80 מיליארד שקלים - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין כאן 80, רם, 40 לא שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רם, אתה תיכף תשאל ותקבל תשובות. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> אפשר היה גם לנקוט בשיטה של - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אומר שהם לא רוצים להביא תקציב נוסף. הממשלה לא רוצה להביא. אלה דברים שהם דחופים לפני אישור התקציב – זאת העמדה של הממשלה, לכן, הממשלה אישרה את זה. לכן מביאים את זה עכשיו. יש לי הערות על הדבר הזה, אבל בסדר. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> (ב) אחרי פסקה (2) יבוא: "(2א) שר האוצר יגיש לאישור הממשלה, עד יום כ"ג בתמוז התש"ף (15 ביולי, 2020), עדכון לתכנית המפורטת ביחס לסכומים שהשתנו בה ממועד אישורה לפי פסקה (1)". כלומר, לפי ההסדר שקיים כרגע בחוק היסוד, שר האוצר מביא לאישור הממשלה והממשלה מניחה על שולחן הכנסת תכנית מפורטת ביחס למה שמפורט בחוק היסוד. מה שמוצע כאן, שאת העדכון לפי הסכומים שנוספו בהתאם להצעה שמונחת בפניכם, עדכון ההחלטה המפורטת תובא לאישור הממשלה עד ליום 15 ביולי 2020. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תקציב מדינה עד ה-12, ופה אתם מבקשים עד ה-15, אז בואו את כל החוק עד ה-15 אם זה כך. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> אמרתי אוגוסט. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> הנחת הצעת החוק צריכה להיעשות תוך 55 ימים מהקמת הממשלה. לפי הבדיקה שלי, אולי - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה יוצא עד ה-12. היועצת המשפטית של הוועדה כתבה את זה, זה לא אני המצאתי את זה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר - - - לתקן את החוק? << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> אפשר ללמוד על אי ודאות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, נשאלו שאלות. << דובר_המשך >> יערה למברגר: << דובר_המשך >> יש סיכוי שזה גם יתוקן. זה המועד שאנחנו יודעים כרגע. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> שר האוצר הודיע שבכוונתו כרגע – הוא לומד עדיין את לוחות הזמנים, אבל בכוונתו כרגע להביא את התקציב לכדי סיום עד לראש השנה. כלומר, בהצהרה הזאת כבר יש דחייה של חודש במועדים שקבועים בחוק היסוד, ולכן, יהיה צורך בתיקון חוק היסוד. ולכן, כנראה המועדים יידחו, אלא אם כן הממשלה תחליט אחרת. מהיום הם נגמרים באמצע סוף אוגוסט, אם אני לא טועה. ואז, אנחנו מדברים על סוף - - - עד ראש השנה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אפשר גם בדצמבר, תסגור עניין מה הבעיה? << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> גם זה עלול להידחות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפי החוק הקיים, זה מה שאומר היועץ המשפטי, לפי החוק הקיים, זה נגמר בתאריך הזה. אז אתם כאילו מביאים את החוק שהוא לא בהתאם לחקיקה הקיימת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בכל מקרה לא נשאר להם הרבה יותר מאחד חלקי שתים עשרה ממה שגם ככה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בסדר. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> התכנית המפורטת היא קובעת באיזו רמה הוצאנו תקנה, אבל ברמה של תכנית תקציבית הנושאים יתוקצבו. כרגע, בחלק מהנושאים אין לנו את הידיעה איפה הם יתוקצבו. לגבי מה עושים עם הכסף, יש לנו ידיעה ברמה יחסית גבוהה, ולכן, אנחנו צריכים את הזמן הזה. אני חושב שמבחינת הביצוע של הדברים אנחנו לא נחכה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הסעיף האחרון, הפיסקה האחרונה. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> גם לגבי העדכון, נוכל לעשות התאמה לפחות שהיא גם תונח על שולחן הכנסת, כמו התכנית המפורטת הראשונה, אז גם העדכון שלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני על זה רוצה להציע שהדיווח יועבר לוועדה, כי בסוף, היום יש כבר ועדה קבועה. זו הודעה של מזכירת הכנסת במליאה. אני חושב שהדיווח צריך להגיע לפה, ואז הוועדה עושה על זה דיון, אם היושב-ראש רואה לנכון כמובן. אבל הוא מקבל אליך ישירות – לא רואה ערך בזה שהמליאה - - - << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> כתוב בחוק היום שהדיווח מגיע לוועדת כספים. יש כאילו משהו לא תואם. הדיווח מגיע לוועדת הכספים והתכנית על שולחן הכנסת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תראה כמה זמן אנחנו מקדישים לעניין הזה, אבל לא מקדישים לאן הולך הכסף. אם הדיווח יגיע לוועדת הכספים או למליאה – אז למה את הכסף - - - על זה אנחנו לא מקבלים שום תשובה פה. אבל לא מגיע – לא לאן הלך, ולא לאן הולך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם לא יהיה חובת דיווח זה לא יגיע. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> מבחינתנו, לגבי חובת הדיווח, והשאלה אם זה יונח על שולחן הכנסת או על שולחן הוועדה, זו בחירה של הוועדה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו השאלה המרכזית בחוק. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> (ג) בפסקה (4), אחרי "התכנית המפורטת" יבוא "לרבות עדכונה בהתאם להוראות פסקה (2א)". אנחנו מדברים כאן על הדיווח החודשי של שר האוצר לוועדת הכספים, ואנחנו מבהירים כאן שהדיווח צריך להיעשות גם ביחס לעדכון שמוצע כאן. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> אם מבחינתכם מקובל, אז בעדכון יובא לוועדה עצמה. אם זה מקובל על חברי הכנסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ברור. העדכון יבוא לכאן. יש לכם בעיה עם העניין הזה? << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ניר ברקת. בבקשה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אנחנו מתעסקים כל היום בפרוצדורה איך מעבירים 14 מיליארד שקל, שאנחנו עד עכשיו לא מבינים מה בתכנית. יש כאן שלושה פאוולים אחד אחרי השני - פלסטר על פלסטר על פלסטר. הפלסטר הראשון – בא משרד האוצר לפני חודשיים כשהתחיל הקורונה, וביקש מאתנו צ'ק פתוח. נתנו לו צ'ק פתוח פה בוועדה. נתנו צ'ק פתוח, תוך כדי תנועה, תתקנו את התיקונים. דיברו איתנו על 80 מיליארד, כאשר בעצם היה 34 מיליארד, שמתוכו עד עכשיו עולה ל-50 מיליארד תקציב, שמתוכו עד עכשיו מימשו – תשים בצד את החלק של המדינה. חלק זעום פחות משליש מהכסף סיוע ישיר לעסקים, זה פחות או יותר המספר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה שליש מה-40? << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, פחות או יותר. עכשיו, אם אתה מסתכל מה קורה בעולם – יפן שמה 21% תל"ג. ארצות-הברית 15% תל"ג. אתה מדבר על מדינות מהנאורות בעולם – 10% תל"ג, פחות ב-5% תל"ג. אני רוצה להזכיר, תל"ג אחד זה 14 מיליארד שקל. אנחנו מסתובבים בין אחוז לשני אחוז תל"ג סיוע לעסקים. הערה מהותית הראשונה, זה ההיקף של הסיוע לעסקים. אנחנו בפער ענק מול מקומות אחרים בעולם בסיוע ישיר לעסקים. מכירים את הציטוט שאני אוהב לצטט את ראש הממשלה שמדבר על הרזה שסוחב עליו את השמן. הרזה - זה אותו מגזר פרטי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מזמן הוא עשה דיאטה. מזמן, זה היה לפני הרבה שנים. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> מה זה דיאטה... אגב, המגזר הציבורי התנפח עכשיו. הערה ראשונה, לגבי היקף הסיוע. חברים, זה מספר קטן מאוד, וזה לא נותן מענה אמיתי לעסקים. עכשיו, כל פעם שמביאים לנו סכום, אנחנו מאשרים אותו, ואומרים, זה מעט מדיי. זה לא נותן את המענה לעסקים. פעם ראשונה זה מעט מדי. הפאוול השני – זה שיטת עבודה. ברור לכל בר דעת, לכל איש עסקים, זה קורה בעולם - תמיכה ישירה לעסקים. דיברנו על זה בוועדת הכספים, הרב גפני, לא היית פה, מקיר לקיר קונצנזוס בוועדת הכספים, שהתמיכה חייבת להיות תמיכה ישירה. עושים השוואה על דוחות מע"מ, מי שנפגע קשה עוזרים לו בהנשמה. מי שנפגע בינוני או קל, שיחכה טיפה, נעזור לו קצת פחות. שיטת העבודה הייתה חייבת להיות, וזה עוד לא מאוחר מדיי. בדיקה, למי ירד המחזור ולסייע לפצועים קשה. זה לא נעשה, האוצר בחר בדרך אחרת. הוא בחר בדרך של אשראי. מה הוא עשה? במקום לתת אשראי ישירות לחשבונות של העסקים, הוא העביר את כולם דרך הבנקים, שזה 15% ערבות מדינה, למי שפצוע קשה, לא מחברים אותו למכונה. אז יש לך ענפים שלמים ועסקים שאלה באמת סיכון, ואנחנו רוצים שיחיו בשביל שיהיה לחלת"ניקים לאן לחזור. הם לא מטופלים באמצעות האשראי, זה לא נותן מענה. הנה, עכשיו, פעם שלישית, מגיעים אלינו ומדברים איתנו על עוד סיוע. מתוך 14 מיליארד שקל, 6 מיליארד, היעד שלו זה עידוד תעסוקה. וואלה, הכותרת היא נפלאה. אבל מה? ישבתי אתמול בהתאחדות התעשיינים – 80% מהתעשיינים והעסקים בישראל יודעים לא רק שזה לא יעזור, בחלק מהמקרים זה אפילו יזיק. פעם ראשונה, זה יזיק, כיוון שאיש עסקים לא ייקח עובד בגלל שנותנים לו 7,500 שקל. אם אין לו הכנסה, אם אין לו לקוחות, אם לעמותות אין את התורמים, הם לא ייקחו עובדים, זה לא יעודד תעסוקה. זה כמו תשלומי העברה ללא תכלית. אני טוען שצריך להחליף את התפיסה הזאת שכל מי שמבין בליברליות בכלכלה, יגיד שהדבר הזה הוא לא מתקבל על הדעת. הוא לא ישיג את היעד שלו. זה שישה מיליארדי שקלים שרובם ככולם יירדו לטמיון. זה כמו להגיד שאתה רוצה לטפל בנכים, סליחה על ההשוואה, שם תקציב לנכים, ובסופו של דבר, זה לא מגיע לנכים, לאנשים שבאמת הכי זקוקים לזה, כמו רווחה. כשאתה מכין תקציב רווחה, ובסוף, אתה מבין שהתקציב לא מגיע לייעודו. אז נכון להיום, התכנית במהותה לא תגיע לייעודה. לא זה מה שיעודד תעסוקה. ולחליפין, ללכת למה שיש קונצנזוס מאה אחוז לכל אנשי העסקים וזה לסייע בתמיכה ישירה לעסקים. עסק בריא שיש לו גידול בהכנסות יעסיק עובדים. עידוד עובדים ללא קשר להכנסה של העסק, לא יביא תוצאה. לסיכום, הרב גפני, יושב-ראש הוועדה, זה לא עניין של זוטות. אנחנו רוצים להעביר יותר כסף ממה שיש היום על השולחן. זה סכום קטן מדיי, שילכו ויתקנו ויגדילו את הסכומים, אבל ימקדו אותם במקום שהלקוחות שלנו – וזה אנשי עסקים יגידו, כן, זה יעודד תעסוקה, ולא סתם בדמיון שלכם שזה יביא תעסוקה. לכן אני מציע לא להצביע עדיין. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סכם את זה עם שר האוצר, ניר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, פתחת את דבריך בסיכום שהיה עם משרד האוצר, לא נקבת בסכום. אנחנו יודעים מה הסכום, אבל חשוב שייאמר לפרוטוקול עוד לפני שאנחנו מצביעים וממשיכים, מה סכום התוספת לרשויות המקומיות שהאוצר הסכים להעביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. יוגב, בבקשה, תשובה. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> הסיוע המדובר לרשויות מקומיות – בהצעה המקורית היה 150 מיליון שקל. בעקבות הדברים עם הוועדה, הדין ודברים, אנחנו הגדלנו את הסכום. אנחנו הוספנו 25 מיליון שקל, ומשרד הפנים הוסיף 25 מיליון שקל, כשהסכום עומד על 200 מיליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שזה יהיה 210 מיליון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה האם זה כולל את הרשויות הערביות הדרוזיות? << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> לא מדובר על כסף לרשויות ערביות. מדובר על קריטריונים במשרד הפנים תומכים על היקף ההכנסות מארנונה למגורים, ומתוך הנחה שארנונה מגורים נפגעה ברשויות חלשות. לפי הסימולציות שיש במשרד הפנים, גם רשויות שהן בסוציו-אקונומי מעל 3, 4-6. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 4-6 זו הקבוצה השנייה, זה 15 מיליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שיהיה 210 מיליון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקש, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> עודד, תגיד מה שאתה רוצה אחרי שהוא יסיים. אני מסכים גם לתביעה שלך. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> אני לא יכול לתת תשובה עכשיו על ה-10 מיליון שקל האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, אבל זה הכיוון. זו הבקשה שלי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 210 – 70, 70, 70. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> אני לא יכול לתת תשובה. אני אבדוק את זה ואחזור אליך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תבדוק באופן חיובי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. אגב, אתמול הייתה הפגנה של הרשויות הדרוזיות, והיו מגעים. הבטחתי להם בעבר, חשוב שגם המשבר של הרשויות הדרוזיות הסתיים, ואתם תיענו לדרישות שלהן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שם מדובר על מימוש וביצוע - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מימוש וביצוע של מה שהוסכם עם הדרוזים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> של 200 מיליון שקל שכבר הוסכם. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> חייבים לקיים את ההבטחה לרשויות הדרוזיות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הרשויות הדרוזיות – מדובר על 200 מיליון שקל שהיו צריכים לקבל אותם כבר בסוף השנה. זה מה שדיבר עכשיו יוגב, זה בגלל הגרעון עקב הירידה החדה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם במגזר הדרוזי סובלים מאותה ירידה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש 1-3 הם שם, עודד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 1-3 לכולם, כל המועצות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ינון, אין אבחנה, הוא אמר את זה. זה לכל הרשויות מ-1-3. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בצלאל, בבקשה. יוגב, יוגב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, הוא מסביר לנו מה זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אלה שיש להם ארנונה עסקית, קיבלו פיצוי מהמדינה על זה שקיבלו - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, זה השלושה מיליארד שקל. ארנונה לעסקים זה שלושה מיליארד שקל לעסקים – קיבלו המון כסף שם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני רוצה דיווח לוועדה. אני רוצה להגיד שני משפטים עקרוניים. אני דווקא במענה לדברים שעורר היועץ המשפטי, אני חושב שהדחיפות היא ברורה. עם כל זה שהוראת שעה בחוק יסוד - - - בסוף זה דחוף. אנחנו אחרונים שרוצים לחכות עם הסיוע לעסקים, למשק, ולמי שנפגע. כמה שיותר מהר, יותר טוב, הלוואי ויכולנו מהר יותר. איפה כן הבעיה שלי? בסוף, קראנו כאן עכשיו המון סעיפים והמון מספרים. אם באמת היינו רוצים דיון אמיתי, ולא להיות חותמת גומי, ולפעמים צריך חותמת גומי, אז בעצם בכל סעיף פה היה צריך לבוא משרד האוצר, להציג בדיוק את התכנית, את הקריטריונים, למה הוא מבקש להעלות את הסכום עכשיו מאיקס, לאיקס פלוס. איזה הרחבות הוא עשה בקריטריונים. איזה עוד אנשים זה מכניס בפנים. מה ההיקפים? מה היקפי המימוש. אנחנו בעצם כשנצביע עכשיו בעד, יכול להיות שנצביע בעד, כי שוב, כי יגידו לנו – אתם פגעתם עכשיו בעסקים. אבל באמת, נצביע חותמת גומי. אין לאף אחד מושג מה מתחבא מאחורי המילים בפסקת משנה 2, במקום 1.78%, יבוא 1.88% - מה המשמעות של זה? אין לאף אחד מושג. הנה, אז הגדילו את משרדי הממשלה שאני בעד מ-11% ל-14%, לאן זה הולך. הגדילו בפסקת משנה (ב) במקום 3.8% - דודי פה באדיבותו, אמר לנו כל סעיף מה הכותרת שלו. מה באמת המשמעות? מה הולכים לעשות עם הכסף? למה מבקשים את ההגדלה? למה ההגדלה הזאת תביא בסופו של יום גם לתוצאה שאתם מקווים שתביא לה בעידוד התעסוקה בהחזרת המשק לתפקוד. חבריי הוועדה צריכים לדעת. כרגע, אם נצביע בעד, נצביע, כי אנחנו סומכים על הממשלה שהיא יודעת אולי מה היא עושה. אז אני עוד מוכן שהשאריות הקואליציוניות בדי.אן.איי. שלי, כן, יש לי עוד שאריות בדם של די.אן.איי. קואליציוני, יכול להיות שנסמוך על הממשלה. אבל באמת, אדוני היושב-ראש, וגם ההערות שהערנו כולנו החברים, הן הערות שלא קשורות לסעיפים האלה, אלא מתוך ההיסטוריה של החודשיים, שלושה האחרונים, והכשלים שאנחנו עלינו עליהם ורוצים לראות איך מתקנים אותם. אף אחד מאיתנו לא יודע בכלל למה להתייחס פה, כי לא הציגו לנו שום תכנית של מה עושים בשום כסף. אז בעצם, כמו שיכולתם להביא סעיף אחד ולהגיד – אם הוועדה ביקשה בחוק הקודם לחלק את זה לסעיפים, לקבוע בכל סעיף סכום, ואם רוצים לשנות ביותר מ-15% שיחזור לוועדה – כל התכלית הזאת לא מתקיימת עכשיו. יכולנו בעצם להצביע על סעיף אחד שאומר – מוסיפים 14 מיליארד, הממשלה תחלק אותם איך שהיא מבינה. זה בערך מה שכתוב לנו כאן בג'יבריש הזה שנמצא פה לפנינו, רק צריך לדעת את זה. איך אומרים – קצת מתסכל אבל נתגבר. אני כן חושב, ואני אומר את זה לאנשי משרד האוצר, שמין הראוי שתביאו לוועדה כמה שיותר מהר – אגב, הדוגמה שדובר עליה קודם על היחס בין החוק של עידוד התעסוקה לבין החוק הזה, זה רק לגבי סעיף אחד. בעצם, היינו צריכים ביחס לכל אחד ואחד מן הסעיפים לדון במקביל, אז איפה שזה חוק, זה חוק. איפה שעשיתם את זה במסלול עוקף של תקש"ח, הרי הבטחתם פה בדיונים הקודמים שנגמרו התקש"חים, וזה יבוא כבר בחקיקה. הדבר הנכון היה להצמיד לכל סעיף כזה גם את השימושים, ואז להתווכח על השימושים. יכול להיות, אגב, שבדיון כזה, אתה היושב-ראש, היית אומר, סליחה, אני בסעיף 2 מבקש להוריד 300 מיליון, ולהוסיף לסעיף 3, כי אני במימוש מבקש לשנות את הקריטריונים, וצריך שם עוד כסף. מה יקרה? כשנבוא מחר לדיון, נניח בחוק של עידוד תעסוקה, ונבקש לפתוח קריטריון ולהכניס עוד משהו – יגידו, תקשיבו, אין כסף, כי אתמול אתם אישרתם רק שישה מיליארד לסכום הזה, עכשיו אתם רוצים שישה וחצי מיליארד – מאיפה נוריד? אז אם הדיון הזה היה שלם ונכון, אז יכולנו לעשות את המסחרה הזאת בין הסעיפים השונים, אנחנו לא נוכל לעשות את זה כרגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני מבקש, לו חברי האופוזיציה את הנושא הזה של המגזר השלישי, ואתה אמרת שזה יהיה בחוק של עידוד תעסוקה, אבל זה לא יכול להיות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם חבר מהקואליציה העלה את זה. בהצעה לסדר-היום, העליתי את זה גם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. ישבתי עם חברי האופוזיציה, מבחינה סמנטית זה לא היה מדויק. אני מדבר בשם הקואליציה, ואני מדבר גם בשם חברים בקואליציה. אני מבקש אתה תדבר, תגיד לגבי העניין הזה מה שאמרת לנו. מה שלא הגיוני, אנחנו מסכימים שלא הגיוני. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> מה שהוא טען שלא הגיוני היה לגבי אגודות שיתופיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, לא משנה. אני מבקש לגבי כל הדברים שהם כן הגיוניים. לא יכול להיות שבמגזר השלישי שהם לא יקבלו מזה בשעה שהם זקוקים לזה כמו אחרים, לפעמים אפילו יותר, ומצבם הכלכלי קשה בגלל הקורונה. אני מבקש שתאמר מה אתה מתכוון לעשות בעניין הזה בעקבות הדרישה. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> המגזר השלישי מחולק להרבה תחומים. אני אנסה לעבור בקצרה. קודם כל, בתחום התרבות, העלה חבר הכנסת פורר, יש צוות שממש מסיים בימים אלה את עבודתו. לדעתי, נמצאה נוסחה שתביא את הפתרון. בתחום הרווחה, בעמותות שמתוקצבות על-ידי משרד הרווחה, נמצא פתרון כבר, והכסף הועבר דרך משרד הרווחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני, יש לי עמותה שהיא מתוקצבת במשרד הרווחה, וקשורה למשרד הרווחה - אני לא יתוקצב? << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> מענק עידוד תעסוקה תבוא לפה לחקיקה, מחר, אני מקווה לא היום. כאשר החוק יבוא לפה, יהיה שם סעיף שקובע - למעט מוסדות מסוימים שנתמכים בהיקף מאוד גבוה על-ידי תקציב המדינה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מדבר על מי שנתמך בהיקף גבוה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 25 אחוז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפעמים זה אפילו קצת יותר. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> מספר מצומצם מאוד של עמותות שאפשר לעשות רשימה. אבל רוב העמותות חל עליהן מענק עידוד התעסוקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא חיסרון שהוא עמותה, בגלל שמה שהתקשרו אליי, אמרו לי, תשמע, בגלל שאני עמותה, אני לא אוכל. אני מחזיר עובדים ויש לי כך וכך עובדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, הם יקבלו את המענק כמו של העצמאים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אבל זה הדיון שיהיה מחר. אבל בואו נדבר על חבילות שיפוי שכבר אושרו ולא מכסות הרבה מאוד. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> מענק ההוצאות הקבועות – 5.2 מיליארד שקל. העמותות הן זכאיות בגין ירידה בפעילות בגין העסקות העצמיות. אמר חבר הכנסת סמוטריץ', יש ירידה בתרומות. לדבר הזה הוקצה סכום בתוך התכנית, אנחנו עכשיו עובדים על מנגנון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> איזה סכום הוקצה? << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> הוקצה 50 מיליון שקל כרגע. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לעמותות שהן מתחת ל-20 מיליון. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> אין שם סף שמתחת ל-20 מיליון שקל. יש סרטונים עכשיו יחד עם הג'ויינט. אני מקווה שהדבר הזה ייצא לפועל, ככל שהוא לא ייפתר, הבטחתי שאנחנו ניתן איזשהו מענה אחר. אני רק אומר לגבי היקף התרומות – זה גם מה שאני יודע, לבחון את זה בראייה שנתית ולא חודשית. אמר חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שדיברנו קודם לא בפורום הזה, שיכול להיות שיש עם זה בעיה תזרימית. גם את הנושא הזה ננסה לפתור. אני מקווה שהנושא יבוא לידי פתרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש 200 מיליון שהוקצו לעמותות. << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> זה מה שאמרתי. יש שם כסף לתרבות, ויש שם כסף לעמותות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הוא העלה את זה גם קודם שבאפס ביצוע – איך פותרים את הבעיה. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> נכון. אמרתי, ביום רביעי, לפי דעתי הנושא הזה ייפתר סופית. הסיפור של הג'וינט יצא לדרך כבר, זה מיזם משותף שלנו, וגם זה אמור - - - אני אומר ביושר, הדבר הזה מתעכב - לא באשמת הוועדה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> יוגב, אתה יודע להגיד כמה אנשים מועסקים בעמותות המגזר השלישי במדינת ישראל? מה מספר המועסקים? << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> לצורך העניין, כל עובדי הסיעוד – עמותות כמו מט"ב, דניאל. דניאל – היא חברה בורסאית, האם זה מגזר שלישי או לא? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> שאלתי שאלת מאקרו חשובה. יוגב צודק, צריך להגדיר. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> לא תמיד זה עמותה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אגיד לך למה שאלתי. בסוף אתה אומר 50 חמישים מיליון שקל, ימים כתיקונם זה נראה לנו הרבה מאוד כסף. כשאתה הולך להשקיע עכשיו שישה מיליארד שקל בעידוד תעסוקה, אז שוב, חלק ממנו יגיע בסוף לעמותות. אבל אם תראה שמספר המועסקים בעמותות הוא עשרות אלפי אנשים כפי שאני מעריך, לא עמותות שסידרת אותם כבר במשרד החינוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בצלאל, אתה אוהב לדבר הרבה. היית שר התחבורה, חבל על הזמן, לא דיברת הרבה – עשית. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני רוצה להצביע בעד, אני רוצה להציע. תן לי גפני הצעה. אני רוצה להציע שתקיים דיון או פה או אצלך, מסודר על נושא המגזר השלישי, ועל נושא האגודות השיתופיות. יהיו שני דיונים, זהו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא אצלי, יהיה פה. אני בצד שלך. זה ברור. אנחנו כולנו דיברנו על העניין הזה. קואליציה ואופוזיציה בעניין הזה היא תמימת דעים. מה שאנחנו הועלנו בעניין הזה, זה שהם יסכימו והם יקיימו את הדיון הזה, והם מסכימים שזה לא פסול בעמותה שהיא מעסיקה עובדים, ושלחה אותם לחל"ת, ועכשיו הם חוזרים והם לא יקבלו את המענק, בגלל שהם עמותה שההיגיון אומר בדיוק ההיפך. יוגב מסכים לעניין הזה. אנחנו נקיים את הדיון הזה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> זה הדיון של מחר, עליו אין ויכוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא התווכח על דברים אחרים, שבדברים האחרים הוא טוען, שאם באמת רוצים לעשות את זה באופן הזה, אז שיעשו את זה כל השנה, לא רק כשיש קורונה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> לא, אתה שוב מערבב בין האגודות לעמותות. הוקצה סכום של 200 מיליון שקל, לא קשור לעידוד תעסוקה שנדון עליו מחר, שזה כמו שנתנו לעסקים פיצוי על ירידה, נותנים לעמותות. הטענה שלי ושהקריטריונים של הפיצוי הזה הם לא הגיוניים בגלל שהם לא מתייחסים לתרומות כהכנסה. לכן המון עמותות הן מחוץ לזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יוגב, אתה אמרת שאין בכוונתו של שר האוצר להגיש לפני ראש השנה את התקציב. זה אומר שאנחנו ממשיכים - - - << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> לא. אמרתי בכוונתו לאשר, ככל שהכנסת תאשר עד ראש השנה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה אומר עדיין שאנחנו נתנהל בשנה הזו ללא תקציב, כי זה עד ראש השנה. ולכן אני אומר לכם, תראו מה קרה? לפני חודש אישרנו להם תקציב. עכשיו אתם מבקשים שנאשר תקציב, ובעוד חודשיים נאשר תקציב. תגידו: כמה תקציבים אתם רוצים למרות מצב החירום של הקורונה? ומה שדיברנו עם גפני בחדר, חברי האופוזיציה, לבוא ולנסות ולאחות את כל הקרעים האלה לתקציב אחד. אז אתה בא ואומר – יש דברים דחופים. אז ספרי לו את הדברים הדחופים. אתם מבינים שלנו כוועדת הכספים, אין שליטה על ההוצאות שלכם. אנחנו מאשרים ואתם אומרים לנו - אנחנו נדווח לממשלה, אנחנו לא חותמת גומי. יושבים פה חברים שהצביעו לרוב עם הממשלה בנושאים תקציביים, כי זה היה חשוב. אבל אנחנו לא נהפוך - זה מה שדיברנו, לחותמת גומי. אתם הופכים אותנו לחותמת גומי בחסות הקורונה. ואני אומר לכם, אני לא כמו בצלאל, עכשיו מתווכח על תקציב כזה או אחר. אני מדבר עליכם על מדיניות. אם לא תשנו את המדיניות הזו, זה יהיה מטורף. עכשיו תראו, אחד חלקי שתים עשרה, מאפשר לחשב הכללי באוצר להיות שר אוצר, ראש ממשלה כלכלי - בלעדיו לא זז כלום. אז אני חושב שצריך לשנות את זה, שאחרי ארבעה, חמישה חודשים, אני לא יודע, אנחנו נוכל להיקלע למצב כזה פעם נוספת. התקציבים האלה ואישורי ההוצאות כפי שנושאים בתקציב המדינה, הצטרכו לבוא, גפני, לוועדת הכספים, אחרת, אתה מיותר. אני אומר לכם, אני לא מתכוון להצביע בעד. ולכן, קחו את הדברים שאמרתי, תנסו לשפר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם מתכוונים להביא לפה את האישור של החצי מיליארד שקל? << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> מבחינת המענק עידוד תעסוקה אתה מדבר. המנגנון לא נקבע עדיין. ככל שהוא יהיה בחקיקה - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הנה, בבקשה, אתה בכלל לא נחשב. חצי מיליארד שקל לא נחשב. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הייתה התחייבות אחת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יוגב, הפעימה השלישית לעצמאים גם לא תגיע? זה גם ימשיך לעשות - - - << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> הפעימה השלישית כבר התחילה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, היא מדברת על משהו אחר. היא מדברת על דמי אבטלה לעצמאים, לא על ירידת מחזור. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> דמי אבטלה לעצמאים, לא הפעימה. לא על-פי מחזור דיווח. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין, הם לא החליטו על פעימה כזאת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ביטלתם את הפעימה הזאת, נכון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש להוסיף בחוק. אני מבקש להוסיף את החצי מיליארד שקל תביאו לכאן. << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> אני חושב שהמקום להכניס את זה, הוא בחוק עידוד התעסוקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אבל נכניס את זה כאן. זה מפריע לכם? מה שמיקי לוי אומר, הוא אומר דבר נכון. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> החצי מיליארד נמצא לך כאן? אז אנחנו יכולים להתייחס אליו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מציע, אדוני, אחת ההסתייגויות שלי תהיה שהחוק ייכנס לתוקף ברגע שהחצי מיליארד ייכנס. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> אבל אנחנו לא יודעים מה ההסדר שיהיה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כל ההסדרים שעשיתם לאחרונה, למרבה הצער של הכנסת, היו הסדרים או בתקנות שעת חירום, או בהחלטות ממשלה, ושום דבר לא הגיע לכאן. מה שאומרת לכם הוועדה כרגע, זה מעתה ואילך כל הסדר שאתם עושים הצטרך לבוא לכאן לפיקוח ולאישור, זה בעצם מה שאומרים לכם. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> אני מבינה. אני אומרת שאני לא יודעת עדיין מה המתווה פה, והאם הולכים לחקיקה ראשית, אין שום בעיה. אולי זה יהיה מכוח סמכות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יערה, אני רוצה רק להזכיר לכם, אני לא יודע איך זה במשרד המשפטים. אני לא יודע איך זה במשרד האוצר. אנחנו בעלי הבית, אני אביא את זה להצבעה. אם יהיה רוב בוועדה שהחצי מיליארד שקל האלה הצטרכו לבוא לוועדה, אז זה יהיה בחוק. יש לכם בעיה עם זה? אם יש, אני אעשה התרת נדרים... << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתם נותנים לנו את התחושה, שאנחנו, במקום למלא את חובתנו לפקח על פעולות הממשלה, אתם לא מביאים הנה פירוט, ואתם חושבים שאנחנו חותמת גומי. אז הבנו שאנחנו במצב חירום. אבל רבאק, חבר'ה, תתייעלו. אתם נותנים לנו אישור לעבוד עוד הרבה זמן ביחד. אל תתנו לנו את התחושה הזאת, כי אנחנו יכולים לעשות המון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, נשנה את זה. תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, לגבי הסעיף שמקצץ את העברות לביטוח לאומי, בין מה שדיברנו קודם בתחילת הדיון, יש דברים שנושאים באוכלוסיות, כמו שהגדיר אותם יוגב קודם, שהם נפלו בין הכיסאות. יש את הנושא של אותם עצמאים שהפכו לשכירים, או שכירים שאין להם תקופת הכשרה מספיקה. או עצמאים חדשים. הארכת תקופת האבטלה גם הסתיימה אתמול. הוראת השעה הסתיימה אתמול ב-31 למאי. אדוני היושב-ראש, אני לא יודע מה הם מתכוונים לעשות. אלה שעדיין לא מצאו עבודה, מאריכים להם את תקופת האבטלה מעבר - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אמר שלא. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז מה עושים לאלה שלא מוצאים עבודה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בדיוק מה שהוא אמר. מצד אחד נמצאים בפלונטר. אתה יודע, יש להם את היבט התעסוקה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז למה מקצצים לביטוח לאומי שני מיליארד? במקום לקצץ שני מיליארד, שיאריכו את תקופת האבטלה. האנשים לא מוצאים עבודה בגלל הקורונה. אותו דבר לגבי מה שדיברנו אז – אבטלה מהיום הראשון. הייתה התחייבות בהתחלה שמהיום הראשון מקבלים. בסופו של דבר, זה לא בא לידי ביטוי. במקום לקצץ לביטוח הלאומי, תנו להם עוד. אלה אוכלוסיות שנופלים בין הכיסאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על כל מה שעשית בעניין הזה לאור הפנייה של חברנו, חבר הכנסת אחמד טיבי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני גם פעלתי בשביל בצלאל ובשביל מיקי... << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לגבינו זה בסדר. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה אתה מתגונן, הוא אומר לך תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מרגיש שעשיתי משהו מיוחד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עשית משהו נכון וראוי, ולכן, מגיע לך תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> התוספת הזאת של ה-25 מיליון שקל, מעבר ל-175, זו תוספת חשובה מאוד. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה יהיה 35. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו מקווים גם שהאוזן של האוצר גם שמעה את הדרישה שלך – תוספת של 10 מיליון שקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם גם גילו נכונות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה בדיוק מה שראשי המועצות הערביות דרשו מההתחלה. 210 מיליון שקל – 70, 70, 70. זה חמצן לקופות. אני גם מבקש בעניין התיירות, שיתנו פירוט בדיוק כפי שאמרו כאן - תיירות, סוכני נסיעות, חברות שיתנו פירוט לוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ינון, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כל, יוגב, אני שמח על הבשורה. אני חושב שהבשורה שיוצאת מפה, שהעמותות יוכלו להיכלל בעידוד תעסוקה, או להחזיר את העובדים שלהם. אתה יודע, שר האוצר הכריז שזה יהיה משהו כמו חמישה או שישה מיליארד שקל. שאל קודם בצלאל כמה עובדים יש בעמותות, לא סתם נשאלה השאלה הזאת. אם אתה מחשיב בתוך השישה מיליארד - הרי מההתחלה הוא לא החשיב את העמותות שם. אז עכשיו תבואו ותגידו, נצטרך לחלק אותם גם בזה, ואז הקריטריונים יהיו גם ככה. עוד מעט יהיה ביורוקרטיה, ועוד פעם הם לא יצליחו לקבל את הזה. אז צריך להוסיף מעל השישה מיליארד, ולא בתוך השישה מיליארד. אני מציע, כשאתם מביאים את השישה מיליארד, כבר תוסיפו. תראו כמה כסף יש בעמותות, כמה עובדים יש בעמותות ותוסיפו על זה. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא משנה, אבל הוא צריך להוסיף את זה מראש, הוא לא צריך לעשות גם כך. מה שאני מדבר, לגבי השישה מיליארד את העמותות לא הכללתם אותם, אתם צריכים להוסיף על זה עכשיו. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> גם שר האוצר הצהיר, ככל שיידרש, והלוואי ויידרש סכום נוסף ויחזרו יותר עובדים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חשוב לתת דגש. עובדים שחזרו לעבודה, אמנם המעסיקים שלהם יקבלו את הכסף וזה טוב, אבל עובדים לא חזרו במשרה שהם היו קודם לכן. עובד חזר ב-50%, ב-75%. חזר לשעות, אבל הוא מדווח שהוא חזר. גם את זה צריך לבדוק על מנת שנוכל לתת את המענה גם לעובדים, לא רק לעצמאי, לבעלי עסקים. שם צריך לתת את הדגש. לגבי הערבות שאמרתם שאתם נותנים 60%, מגדילים את הערבות מעל ל-20 מיליון, לעסקים מעל 20 מיליון. אני רוצה להביא דוגמה קטנה מבין מספר דוגמאות. בן-אדם פנה אליי, ואמר, תשמע, יש לי רשת של תחנות דלק. אף פעם לא היו לי בעיות תזרימיות בבנקים, הכול היה בסדר. ביקשתי סיוע, כי תחנות דלק מצד אחד, אמרו להם תמשיכו לעבוד. אבל מצד שני, אנשים לא נוסעים. אומר, אני קודם כל הפסדתי, כי הזמנתי כמות. אחר-כך ירד המחיר, הפסדתי בירידת מחיר, כי אני צריך להוריד את המחיר. אומר, אני הוצאתי חלק מהעובדים, הייתי צריך להוציא אותם לחל"ת כי אין מספיק אנשים. אני בא לבקש את הכסף, זה היה במקרה בנק הפועלים. שלחו אותי לבקש אישור מ-BOSK זאת חברה שבודקת. הוא אומר, הם אישרו. חוזר לבנק הלוך וחזור, בסוף אומרים לו: לא מאשרים לך. אומר, אני כרגע בהתמוטטות, יש לו מחזר של 150 מיליון. זו רק דוגמה. מגיעים אלינו עשרות. אני אומר, קחו מעקב גם אתם במשרד האוצר, שאנשים האלה המסכנים לא יפלו. אתה נותן להם 65% ערבות זה, אבל בסופו של דבר, הבנקים נותנים לעשירים ביותר שבטוח לא יקרה איתם כלום. אני אומר זה הערבות, שאם יש מישהו שיש לו סיכוי, צריך לעשות על זה מעקב, ולראות איך אנחנו עושים את זה, על מנת שאותם בעלי העסקים לא יפלו. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> צריך להקים משרד לענייני ערבות. בסוף אנחנו משלמים, לא קורה כלום. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בדיוק העניין, בסוף אנחנו משלמים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. עודד, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תראו, אנחנו עוסקים כאן בדיני נפשות. ממש. יש פה קבוצה של אנשים שאני רואה ככה יושבים בשקט בחוץ בזום, אבל אם היית שומע אותם, היית מבין עד כמה מדובר בדיני נפשות, ועד כמה כמעט כלום ממה שהובטח על-ידי הממשלה, לא ירד למטה, ולא כי משהו כאן בבניין הזה עצר את הממשלה. אני לא סתם אומר דיני נפשות. כי הפיצויים שאנחנו דרשנו כאן, ושהובטחו כאן, שהובטחו לאנשים שחלקם רואים אותנו גם בזום, או חלקם רואים אותנו באתר האינטרנט, או בערוץ 99, לא יודע איפה זה משודר. הפיצוי הזה, הפיצוי שאנשים מחכים לו, לא כדי לנסוע לאיי סיישל לחופשה, זה כדי לקנות אוכל הביתה. האנשים האלה הולכים ונובלים. אני לא אומר את זה סתם, אתם פשוט מייבשים אותם. דיברנו בוועדה הזאת לפני חודשיים בהתחלה על פיצוי בגין ירידת מחזור, אמרתם לא, בסוף, זה מה שעשיתם - מעט מדיי ומאוחר מדיי. אבל לפחות הבנתם את הקונספט, וזה הקונספט שאתם צריכים ללכת עליו. אבל גם הבטחתם שהפיצוי בגין ירידת מחזור, ייקח בחשבון את השוטף פלוס. לא יכול להיות שעסק שההכנסות שלו במרץ אפריל, דברו על הפעילות בינואר, פברואר, יגידו לו – אתה לא זכאי לפיצוי בגין ירידת מחזור, גם אם נאשר את ה-14 מיליארד שקל. ובסוף, אתם לא נותנים את זה לאן שזה צריך. זה לא יכול להיות שעצמאי שאתם לא החזרתם אותו לעבודה בחודש מאי, לא יוכל לקבל פיצוי בגין זה. זה לא יכול להיות. זה לא יכול להיות שאנחנו נרים את היד בעד, שאת מה שאתם הבטחתם שתתנו אתם לא נותנים. זה לא יכול להיות אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה אדוני, אבל אל תתעצבן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי זה מעצבן, אדוני היושב-ראש. זה מעצבן. אני מתעצבן בשביל כל מי שלא יכול לדבר פה. 63 אלף בקשות להלוואות הוגשו לקרן של החשב הכללי. דנו עד עכשיו רק ב-45 אלף, זה אומר ש-18 אלף אפילו לא דנו בבקשה שלהם. וגם כשאומרים לי כמה אושרו ונדחו, זה לא מגיע למספר ביחד של מה שהם אומרים שהם דנו בו. יש עוד 4,000 נעלמים שהם באוויר, שכנראה דנים בהם, אבל הם עדיין לא אושרו ולא נדחו. אני ביקרתי ביום שהם פתחו את המסעדות – עסק, בר, השקיע שישה מיליון שקל. פתח את הבר בחודש ינואר. עבד – ינואר, פברואר, עד אמצע מרץ, חבל על הזמן, מצוין. כדי לשרוד הוא ביקש הלוואה של 300 אלף שקל, אדוני. ערבות מדינה לא נתנו לו, אמרו לו, אתה עסק מסוכן. הבר הזה מעסיק 100 עובדים. 100 עובדים שיילכו הביתה. אני לא מדבר על המפעלים, ואני לא מדבר על כל העסקים, ואני לא מדבר אפילו על המגזר השלישי. יושבים כאן עסקים, אדוני, גם כאן בכנסת שבאו היום. שבאוצר אמרו להם – תחזירו את העובדים שלכם במאי, אתם תהיו חלק מהמתווה. עכשיו אומרים להם, מצטערים, השר אמר שאי-אפשר, זה לא יכול ללכת כך. אני אומר לכם אחד אחד, אין אחד פה מחברי הוועדה שלא יגיד שאני צודק - אחד, כולכם הייתם בדיונים. השוויון נפש שבו הולכים להעביר עכשיו עוד 14 מיליארד שקל, שילכו לכלום ושום דבר. זה לא יגיע לאן שזה צריך להגיע. בלי לבדוק, תאמינו לי, אף אחד מאלה שנמצאים בזום, תעלו אחד מהם, תשאלו אותו אם זה הגיע אליו. אני מבקש אדוני, לי יש רשימה ארוכה של הסתייגויות. או שאתה רוצה שנשלח אותן בכתב, או שאתה רוצה שאני אקריא אותן, ונצטרך להצביע עליהן. אני לא מעביר את החקיקה הזאת בצורה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם אני לא. אני מצטרף להסתייגויות שלך. יש לי הסתייגויות - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, לגבי הדיווח, אני מצטרף לקריאה של החברים, רק שאני חושב שהדיווח שאנחנו צריכים לקבל לגבי מה שנעשה עד עכשיו, רואים שיש פה הרבה כסף שלא נוצל. אני חושב שאנחנו צריכים לדרוש את הדיווח הזה לא רק בסכומים גדולים של ארבעה מיליארד שקל לנושא מסוים, אלא לרדת לרזולוציות של תכניות פרטניות. כמו שאתה עונה מאיזושהי טבלה, אז שגם לנו יהיה את הטבלה הזאת, לא בנושא על, אלא גם בסכומים של עשרות מיליונים צריך לדעת לאן זה הולך, ושהדיווח הזה לא יהיה חד-פעמי, ואחרי עוד חודשיים נשאל עוד פעם. בואו נקבע כבר עכשיו מסגרת של חד-שבועי, דו-שבועי, שאנחנו מקבלים דיווח מה נעשה עם הכסף, ובעיקר מה עם הכסף שלא הגיע לאנשים. אם יש איזושהי בעיה איך שזה עובד, אז אנחנו אולי פה יכולים לעזור בשביל לפתור את זה, ואנחנו מקבלים מהאזרחים מה בעצם לא מגיע. חשוב שנקבל את זה על בסיס קבוע בהתאם לשינויים. דבר שני, לגבי עידוד עסקים. האנשים שבעצם השאירו את האנשים שלהם בעבודה, והם לא מקבלים עכשיו מענק. בדקתם אם יש כאלה מקומות שהם השאירו את האנשים, כי הם רצו להשאיר אותם, וההכנסה שלהם ירדה בצורה משמעותית או אפילו הם הפסידו כסף – יצאה בדיקה כזאת למחזור שלהם? << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> אני לא רוצה להתייחס למענק עידוד תעסוקה שיבוא לבדיקה פה מחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו רוצים עכשיו שתביא את התשובות למחר, זה העניין. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> יהיה פה מי שיסביר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> דבר אחרון. בדברי ההסבר יש את הסעיף – סיוע לאנשים שלא ישובו לפעילות סדירה בתקופה הקרובה. אנחנו מדברים פה על אירועים, אולמות, צלמים, שמלות כלה, כל הדברים האלה. האם יש כבר תכנית לגביהם? וכמה כסף מתוך זה הולך להיות מוקצב, ואיך הם רוצים לקבל את זה. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> הסיוע מחולק לשני חלקים. אחד, לתחומים ספציפיים כמו שמשרדי הממשלה תומכים בהם כמו תיירות, תעופה ותחבורה. התחום השני, הוא בעיקר דרך הקרן - - - גם הייתה ישיבה עם בעלי האולמות, עם האוצר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת אומרת, הם לא מקבלים שום מענק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הם מקבלים גם וגם. << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> הם מקבלים את המענקים כמו כולם. יש את הערבות המוגדלת, ובנוסף כמובן מענק עידוד תעסוקה, ככל שהוא יאושר - - - הסברתי את הפרוצדורה, תאשרו את המסגרת, אחרי זה יבוא לפה עוד דיון להגדלת הערבות ואז נצא לדרך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל הבנקים לא יתנו לאולמות. יגידו להם, לא היו לכם אירועים, אין לכם כסף. גמרתם את כל תזרים המזומן שלכם, אנחנו לא יודעים מה הולך. עכשיו גם בערבות הם לא קיבלו את זה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כמה נוצל עד עכשיו? כמה יצא בפועל? << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> מבחינת האשראי - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> האשראי נגמרה. אני מדברת על הכסף. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> 33 מיליארד שקל. << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> האשראי - - - הוא מאוד יפה. מתוך 40 אלף בקשות, 27 אלף אושרו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> 63 אלף בקשות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הנתונים שהוא מקריא עכשיו, אנחנו צריכים לדרוש אותם כל שבוע. צריך לבקש את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, צריך לקבל החלטה. << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> התוספת של הערבות המוגדרת שהיא - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב - - - לפני חודש וחצי. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> אני כבר אמרתי שאנחנו מתקצבים. רק תאשר את הסכום, כדי שנוכל להקים את הקרן כמה שיותר מהר, כי אותם עסקים הבנקים מחכים לקרן הזאת כדי לתת להם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם מי יוכל שנדחה בערבות הראשונה של ה-15%, יוכל לגשת לערבות של ה-60%? << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> כן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש הגדלה של תקציב משרדי הממשלה. מ-11 ל-14 מיליארד שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לכם בקרה על זה? << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> יש בקרה, אבל לא - - - לא כולם יקבלו. בסוף הבנק נותן הלוואה למי שיכול להחזיר לו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש הגדלה של תקציב משרדי ממשלה - מ-11 ל-14 מיליארד שקל. אני מבקש שיוצג פירוט מדויק על ה-3 מיליארד שקל האלה. איזה משרדים, מה השימושים שלהם. << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> חלק הארי של הכסף הולך לרשויות מקומיות כמו שדיברנו. 200 מיליון שקל מזה הולך לרשויות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בסדר, אבל על הכול צריכים לקבל פירוט. לא רק על משהו ספציפי. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> 14 מיליארד כולל את משרד - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ה-11 גדל ל-14. עכשיו, השלושה מיליארד האלה, פרט אותם לאן הם הולכים. << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> אז אמרתי, יש גם את עניין התמיכה ברשויות מקומיות, עם מרכיב הכנסות מאוד גבוה מארנונה למגורים. יש תוספת למענקי האיזון – 150 מיליון שקל. יש 320 מיליון שקל לירושלים, בגין ההסכם שהביאו איתם ורשויות מקומיות. יש שתי החלטות ממשלה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קשור לקורונה ה-320? << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> כן. גם לקורונה, וגם לבעיות ספציפיות של עיריית ירושלים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז איך אתם פותרים בעיות ספציפיות באמצעות הקורונה? << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> שנבעו מהקורונה. תאמין לי, על זה יש בקרה מאוד טובה. לעוד רשויות מקומיות יש סיוע מיוחד לערים אילת וטבריה, בהיקפים של בערך 50 מיליון שקל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה לאילת, כמה לטבריה? << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> זה אני לא יודע להגיד לך. החלק השני הגדול זה חינוך. יש סכום של 900 מיליון שקל, לדעתי, של בית הספר של החופש הגדול, זה מה שהוחרג בשבוע שעבר. תוספת של החופש הגדול, הסעות, חלק מההגבלות של הקורונה, זה פשוט תוספת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יכול להעביר לחברי הוועדה את החלוקה. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> בסדר, אנחנו נעביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תעבירו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> כתוב – שר האוצר ושר התיירות סיכמו על מתווה לסיוע לענף התיירות והמלונאות בגובה 300 מיליון שקל, זה בתוך זה? << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> כן. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> 300 מיליון שקל כוללות את טבריה ואילת - - - זה לא קשור, זה סעיף אחר. זה שאתה אומר בתוך הרשויות המקומיות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 50 אילת וטבריה. הוא לא יודע את הפירוט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אני אבקש את הפירוט. מירי סביון, שלום לך, אנחנו מתפללים שהקורונה תסתיים ושנוכל לדבר רגיל. היו פה בקשות או שאלות שלא ידענו לענות עליהן, אני חשבתי שאתם שתהיו כאן, זאת אומרת, תהיו בתוך העניין. לגבי הפעימה השנייה והשלישית, מה קורה עם זה? מה היה עם הפעימה הראשונה, ומה קורה עם הפעימה השנייה והשלישית. בבקשה. << דובר >> מירי סביון: << דובר >> אני אסקור את הנתונים שלנו. במקום שלוש הפעימות – אז קודם כל, בשלוש הפעימות הראשונות, עוד לפני הפעימה של החזר ההוצאות, של ההשתתפות בהוצאות, שילמנו למעלה משלושה מיליארד שקלים, ועוד קרוב ל-800 מיליון שקלים בפעימה של ההשתתפות בהוצאות. אם נחלק את זה לפי הפעימות השונות, אז בפעימה הראשונה לעצמאים שילמנו לכמעט 230 אלף אנשים סכום של קרוב ל-900 מיליון שקלים. בפעימה השנייה שילמנו כבר 334.900 ל-335 אלף איש, סכום כולל של יותר ממיליארד ושמונה מאות. בתוך אותה פעימה, לחלק של הפעימה השלישית, לאלה שיש להם השתתפות בהוצאות, המחזור שלהם הוא עד 300 אלף שקלים, אנחנו שילמנו ל-211 אלף איש, סכום כולל של יותר מ-311 מיליון שקלים. אז סך הכול שלושת הפעימות האלה עומדות על יותר משלושה מיליארד שקלים. לגבי הפעימה של ההשתתפות בהוצאות – תהיה פעימה יותר מורכבת שנפתחה ב-12 למאי, הוגשו לנו עד עכשיו בערך 60 אלף בקשות, מתוכם 8,000 מתוך הבקשות, אלה בקשות שלא הוגשו לגביהן מע"מ, ולכן, לא ניתן לשלם אותם. לגבי 52 אלף הבקשות הנוספות, 40 אלף כבר אושרו לתשלום, והסכום הכולל שאישרנו לתשלום, כמו שאמרתי, כ-800 מיליון שקלים. 12 אלף בקשות מעוכבות אצלנו כבקשות לבדיקה, שאנחנו בודקים אותם בימים האלה. גייסנו כוח אדם ייחודי כדי שיוכל לבדוק את הדברים האלה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> האמירה של ראש הממשלה לא הייתה שקודם ישולם הכסף ואחר כך יבדקו מירי? << דובר >> מירי סביון: << דובר >> רק חשוב לי לציין, שאנחנו היום, מחר, נשחרר לתשלום לאותן בקשות שמעוכבות אצלנו לבדיקה, אנחנו נשחרר 20% מהמענק המבוקש, ממש בימים הקרובים. חשוב לי לציין, שכבר עכשיו בבדיקות ראשוניות שאנחנו עורכים לגבי כמה בקשות שכבר הזינו, אז ישנם מצבים שבהם עסקים טובים למענקים, והם זכאים לסכומים הרבה יותר נמוכים מתוך המענקים ששולמו. מאוד חשוב לנו, שהשימוש שאנחנו עושים בכסף, באמת יגיע למקומות הנכונים. ברור לנו גם הדחיפות שבה העסקים זקוקים לכסף הזה. ולכן, אנחנו עושים באמת את המיטב, ברמה הכי מהירה שאנחנו יכולים כדי לבדוק את אותן בקשות שאנחנו חושבים שצריך לבדוק, כדי שנוכל לשחרר את הכסף במהירות למי שהכסף מגיע לו. באותה מידה חשוב לנו שאותם מצבים שבהם אנשים דורשים מענק שלא מגיע להם, שאנחנו נעצור את הסכומים האלה מבעוד מועד, גם עבור אותם אלה שמבקשים, כדי שלא יחשבו שהם זכאים למענק, והשתמשו בכסף שהם לא זכאים לו. וגם כדי שנוכל באמת לשלם ולהשתמש בכסף שהוקצה למענק הזה כדי לתת אותו למי שבאמת זקוק לו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מירי, ההנחיה של ראש הממשלה כפי שנאמר באותה מסיבת העיתונאים המפורסמת, היא שקודם ישולם הכסף, ואחר כך תבוצע הבדיקה, ובמידת הצורך הכסף יוחזר כמו באמריקה. << דובר >> מירי סביון: << דובר >> לגבי שתי הפעימות הראשונות וגם הפעימה השלישית הקטנה, הכספים האלה משולמים בעצם בצורה המידית, כל מי שזכאי לקבל את הכסף באופן מידי. לגבי הפעימה השלישית שבה אנחנו מחלקים סכום של עד 400 אלף שקלים, גם בהחלטת הממשלה נאמר שאם הדברים מעוכבים לבדיקה, אנחנו מחויבים לשלם את ה-20%. גם מבחינת הקופה הציבורית בדרך שבה נכון שהמדינה תתנהל בכספים האלה, אנחנו בודקים את הכסף. אני אומרת שוב, אנחנו לא מדברים פה על עיכובים ארוכי טווח. הבקשות האלה נבדקות, ובאותם מצבים שזה מעוכב, בחלק גדול בעיקרם של המקרים, ישנם מצבים שבהם אנשים לא היו זכאים לכסף. לא יהיה נכון שנשלם את הכספים האלה, ואחרי כן ננסה לרדוף אחריו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את לא צריכה לרדוף אחריו. הרי האנשים האלה שאת משלמת להם זה לא אנשים זרים, זה עסקים שבשוטף משלמים לך, ובשוטף הם נמצאים אתך בקשר, לא שזה פתאום נוחת מהשמיים. << דובר >> מירי סביון: << דובר >> הניהול של המענק הזה הוא ניהול שונה ממצב שבו אנחנו מתנהלים מול משלמי מסים. אנחנו מדברים על מענק מכוח החלטת ממשלה. ולכן, שוב, נראה לנו שהדבר הכי נכון גם מבחינת היעילות, גם מבחינת הדרך שבה אנחנו מנהלים את המהלך הזה יחד עם העסקים, וכדי שנוכל באמת לתת תמיכה למי שבאמת צריך. אני אומרת שוב פעם, באותם מצבים, זה האחוזים המאוד גבוהים. אנחנו משלמים את הכסף באופן מידי תוך ימים ספורים. באותם מצבים שבהם הוא מתעכב לבדיקה, אנחנו מדברים על ימים מעטים בדרך כלל, ואז אנחנו כבר משלמים את המקדמה, ומספר ימים אחר כך, את מלוא המענק שאנשים זכאים לו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מקדמות שילמתם עד עכשיו? << דובר >> מירי סביון: << דובר >> מקדמות ישולמו ביום, יומיים הקרובים. הסכום של המענקים ששולמו כבר קרוב ל-800 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> יש שאלה שחוזרת על עצמה בכל פעם. האם יש פילוח של הענפים ושל סוג העסקים? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש, אבל אסור לחברי ועדת הכספים לראות אותו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> כל ישיבה אנחנו מבקשים את זה. האם יש פילוח שאנחנו יכולים לדעת מי הם העסקים, אלו עסקים נדחו. אלו עסקים בעיקר או ענפים שפונים? << דובר >> מירי סביון: << דובר >> כרגע עדיין אין לנו פילוח. אני אומרת שוב, לגבי הפעימה השלישית, צריך לזכור שאנחנו רק התחלנו לקבל את הסיוע כדי לשלם. ככל שיעבור זמן, ויהיו לנו מספרים שמבחינה סטטיסטית נוכל להציג אותם, אז אנחנו נשמח להציג אותם בוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים. גם בזום. בבקשה. << דובר >> רון תומר: << דובר >> הרב גפני, קודם כל, ברכות על חזרתך לתפקיד. תודה לעודד פורר ששמר על המדוכה בחופשה שקיבלת. אני יושב פה שעות, ביטלתי את כל יום הפגישות בקשב רב, כי זה אחד הדיונים הכי חשובים היום ומחר. קודם כל, רבותיי, חשוב שכולכם תדעו - אין תכנית כלכלית לטיפול בקורונה. מה שקורה פה לאורך כל הזמן - זה תלאי על תלאי שמוגשים מבלי ראייה כללית, וזה בעצם הכסף הכי יקר שאני זוכר, ובטוח הרב גפני, הותק שלך עוד גדול משלי. אתה זוכר שהושקע במשק בצורה הכי לא מסודרת, קודם כל חשוב להגיד. מעבר לזה, למרות שזה הכי יקר, ישראל היא מדינה בין הקמצניות ביותר במתן תמיכה למשק בתחום הקורונה. אם תרצו, אני אוכל לשלוח לכם השוואה להמון מדינות מערביות - בלבל של ישראל, אנחנו לא מקום טוב באמצע – אנחנו בתחתית הליגה. אנחנו במקום שבו יורדים ליגה, ובקצב הזה, אנחנו נרד ליגה למדינות מתפתחות במקום מפותחות. דבר ראשון שחסר בתכנית הזאת, ועליו אני לא ארחיב, כי אני רואה את חברי אוריאל לין, וברור לי שהוא הולך לדבר על זה, ואני אשאיר לו את הבמה – זו תכנית פיצויים. הדבר הראשון שחייב להיות, זה פיצויים למי שנפגע. לא קומבינה על החזרת עובדים אחרי ששילמנו להם על החל"ת או משהו אחר. וזה הנדבך העיקרי שאיננו. אבל אני ממש אקח עוד דקה מזמנכם, כי מחר בדיון, הרב גפני אני אבקש יותר זמן, כי נושא תכנית הפיצויים או החזרת עובדים חשוב. אני רוצה קדימון קטן שחשוב כי אתם מאשרים את המסגרת. קודם כל, נתון אחד שלא עומד בפניכם – אחרי חג הפסח, זאת אומרת, אמצע אפריל עד היום. נתון מהיום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - הוחזרו לעבודה 220 אלף איש, סך הכול נחמד. אבל הנתון השני של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמאמצע אפריל ועד היום, הוצאו לחל"ת 110 אנשים חדשים. זאת אומרת, אנחנו הולכים שני צעדים קדימה, וצעד אחורה. לפני שאנחנו נבוא בתכניות לא נכונות, הן נכונות בקונספט, אבל לא נכונות לעידוד תעסוקה, וניתן תמריצים למי שחוזר במילא לעבודה, בוא נחשוב איך אנחנו לא מתמרצים מי שחוזר במילא, ואנחנו פוגעים באלה שכרגע עוד שימרו את העובדים, בתקווה לשחרר אותם חזרה לחל"ת, כי מה אנחנו עושים פה? אנחנו משקיעים שישה מיליארד שקל בשביל תעסוקה שזה מאוד חשוב. אבל 50% מאלה שחוזרים אנחנו רואים שדומים ואין יוצאים – 220 מול 110 אלף, תראו, זה נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהיום. ולכן, לפני שהיד שלכם קלה על ההדק, ואני באמת שמח שאתם רוצים לתמוך במשק בהזרמת כסף פנימה, תבינו שאם זה לא נכון, הרב גפני, מי כמוכה יודע. חור של שישה מיליארד בתקציב המדינה, זה לא כסף מהדוד מאמריקה. זה חור שיילך ויפגע בתקציב 20/21. זה חור שיפגע בדיוק בשכבות החלשות, בקידום, בתקציבי צמיחה, רק צריך לתת יותר, צריך לתת אותו נכון. אני אסיים כאן הרב גפני, יהיה לי עוד הרבה מה להגיד בדיון מחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזה מחר? << דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >> אני מבין שמחר הולך להיות דיון על נושא של - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה גם מה שהולך להיות. אנחנו הולכים לשבת פה הרבה זמן, יבוא תקציב, אני יודע מה יגיע? << דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >> הרב גפני, הנושא הזה של עידוד חזרה לתעסוקה הוא חשוב. אני זמין היום או מחר, נבקש אז להרחיב יותר. רק תזכרו שאם נעשה את זה לא נכון, גם בזבזנו וגם פגענו בתקציב המדינה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון. בבקשה. << דובר >> איריס שטרק: << דובר >> שלום, אני מבקשת להצביע על העובדה שנדרשים להגיש את הבקשות למענקים בזמן מאוד מוגבל, למרות המורכבות. וכמו ששמעתם מהמשנה, ממירי סביון, המענקים, בעיקר הפעימה השלישית הם מורכבים. יש בהם לא מעט בעיות. רק היום קיבלנו תשובות לשאלות רבות, ועוד הדיונים רבים גם לגבי הפעימה השלישית. גם לגבי מלכ"רים בפעימה השלישית, וכך גם לגבי מענק ראשון ושני. המגמה היא לסייע למשק. המצוקה היא אדירה. הדיון היום הראה עד כמה אנחנו רחוקים מהמפגש האמיתי עם כל סכומי התמיכה. ולכן, אין שום סיבה לא לאפשר. המענק הראשון עומד להסתיים עכשיו ב-10 ליוני, אחרי זה השני ב-12 ליולי, ואחרי זה באוגוסט. אז מאוד סביר, אני חושבת שצריך להאריך עד לסוף השנה את האפשרות להגשת המענקים, בעיקר שחלקם תלויים בהגשת דוחות 19, שגם לגביהם זו ביקורת חברות, או דוחות אישיים שמצריכה עבודה זהירה וקפדנית. אין סיבה ליצור את העומס הזה, ואת העובדה שרבים הולכים להפסיד כתוצאה מאי עמידה – הן בהגשת הדוחות, והן בלחץ של הזמנים. וזה עוד כאשר אין שום מענק לעסקים מעל 20 מיליון, וזה, כשיש השגות רבות לגבי המענק המתוכנן לחזרה לעובדים שלא מפצה עסקים שתרמו והשאירו את העובדים, וזה לדיון נפרד. יש לנו השגות רבות, ואני חושבת שהמקום של הדיון הזה הוא באמת בוועדת הכספים כדי לדון לעומק בעלות תועלת של המענק הרביעי מה שנקרא. לכן, אני מבקשת בכל לשון, שוועדת הכספים תוודא – בגלל שזה בתקנות שעת חירום, זה צריך לחזור כנראה לוועדת כספים, ושוב, אתם יודעים יותר לעניין הזה של הארכת המועדים עד לסוף השנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אוריאל לין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, בדרך כלל, מגיעה הצעת חוק לוועדה, ולוועדה יש סמכות לתקן את החוק, והחוק מגיע לוועדה על מנת שהוא יתוקן וייצא שלם יותר מלפניה, וזו בעצם האחריות של הוועדה. אני לא צריך לומר הרבה מזה. אני חושב שסמכויות הוועדה הן מספיקות כדי לתקן הצעת חוק שייצא חוק שלם. אני רוצה להתייחס רק לדבר אחד עכשיו, שאני חושב שהוא בלב העניין ובדחיפות הכי גבוהה – וזה כמובן המתווה להשבת עובדים למקומות העבודה. המתווה שהוצע על-ידי האוצר הוא פורסם, וגם נאמר בטלוויזיה, ונמצא בהצעת החוק שלפנינו הוא ברור ביותר. 1 ביוני – מי שמקבל עובד – 7,500 שקלים. מי שמקבל ב-1 למאי – 3,500. גם באשר למשרות חלקיות שהן למעלה מ-3,300 שקלים. אני חושב שצריך להכניס, אדוני היושב-ראש, שלושה תיקונים מרכזיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא לא מופיע בחוק הזה. << דובר >> אוריאל לין: << דובר >> אני מדגיש אותם, אם כי חלק מהם כבר נאמר. הדבר הראשון – לא ייתכן שאנחנו לא נלך בקו ההגינות ולא ניתן גם את ה-7,500 למי שהחזיר עובדים באפריל ומאי, מסיבה פשוטה – כי הוא החזיר את העובדים האלה בתנאים הרבה יותר קשים ממה שאנחנו מחזירים היום עובדים. אז איך אנחנו יכולים לבוא ולומר בהגינות וביושר – לך לא יהיה את אותו פיצוי – מדוע? מפני שהוא כבר החזיר את העובדים? זה לא יהיה הוגן. ואני רוצה להדגיש, שהייתה גם ציפייה צודקת ונכונה שהתגבש מתווה, ומשום שהממשלה התעכבה בגיבוש המתווה הזה, אנחנו נפגע עכשיו באלה שהחזירו עובדים במאי ובאפריל? לא הוגן. אני מציע את זה כתיקון ראשון. תיקון שני, דובר עליו. אנחנו עכשיו ניקח את הפשטות, עסק שלא הוציא עובדים לחל"ת, והוא כן סבל ירידה במחזור מעבר ל-25%. אני חושב שהעסק הזה מגיע לו לקבל פיצוי, הרי לא ייתכן דבר כזה שנאמר לעסק שהשיג את התכלית המרכזית של החוק, וזה השבת עובדים. הוא שמר על העובדים, המחזור שלו ירד, הוא סבל נזקים, ואנחנו אמרנו לו – רגע, אתה עכשיו לא מקבל כלום כי אין לך עובדים להחזיר. זה לא הולך. התיקון הזה חייב ללכת בקו ההגינות, אחרת אנחנו גם מעבירים מסרים מאוד לא בריאים למגזר העסקי כולו, ולמעסיקים ולנו עצמנו. דבר שלישי ואחרון שלדאבוני לא נגעו בו עד היום. אם מישהו משלה את עצמו שכל העובדים שנמצאים באבטלה יחזרו לעבוד ביוני, אז אני חושב שאין לו ראייה ריאלית ואמיתית מה זה עסקים, ומה זה מגזר עסקי, ומה זה התפתחות של המגזר. הרי ברור לכולנו, ואמר את זה גם נציג האוצר קודם, שהחזרת העובדים תיעשה על-פי תקופה, לא תיעשה בחודש אחד. נבנה כאן מתווה שמחלקים את ה-7,500 לארבע מנות. אם אתה קיבלת ביוני, תקבל את המנה המלאה – 7,500. החזרת ביולי – פחות 25%. החזרת באוגוסט – פחות 50%. זה לא הגיוני. מפני שיש הרבה מאוד עסקים שהצטרכו להחזיר את העובדים לא מיד ביוני, אלא על פני משך של זמן. אם אנחנו רוצים באמת לעודד אותם, להחזיר עובדים בחזרה וגם לקבל את הפיצוי שמגיע להם, ה-7,500 חייבים להתקיים לדעתי לפחות לתקופה של חצי שנה, למצער לתקופה של ארבעה חודשים. אני רק מעיר הערה סופית, אדוני היושב-ראש, יש הרבה צעדים שאפשר לעשותם שיחזירו את המשק לצמיחה, אני לא אציג אותם עכשיו. רק לומר בפשטות, בואו לא נשלה את עצמנו שאם נתנו למעסיק שכר של חודש, הוא יוכל להמשיך ולהעסיק את אותו עובד שנה שלמה. הוא יוכל לעשות את זה אם תהיה תמיכה של המשק, ואפשר להשיג תמיכה של המשק, לא באמצעים תקציביים. על כך, אדוני היושב-ראש, אני מקווה שנקיים דיון נפרד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני מבקש לומר, רבותיי, אנחנו נמצאים בתוך כדי תהליך. זה נכון שאם עכשיו היינו מתחילים לאשר תקציב ולדבר על כל הנושאים, אנחנו לא שם. אנחנו נמצאים בעיצומו שלצערנו הרב, בעיצומה של הקורונה, שלא אנחנו תכננו אותה, ולא אנחנו עשינו את מה שנלווה לעניין הזה. מנסים למצוא פתרונות, והפתרונות האלה, מה שאני היום רואה מבחינת הוועדה, הממשלה יודעת שצריך להביא דברים מפורטים לוועדה. זה לא יילך מעכשיו מכאן ואילך באופן כזה שיביאו לפה לאישורים, ובזה ייגמר העניין. אנחנו נצטרך להיכנס לתוך הבעיות. נצטרך להיכנס לתוך העניין. אותו הדבר יהיה גם עם החוק של עידוד השקעות הון. אנחנו נצטרך להיכנס לפרטים. זה לא יוכל ללכת כמובן מאליו. אנחנו פה מתלבטים בעניין של החצי מיליארד שקל. אתם יודעים לתת לנו תשובה כלשהי. השאלה היא האם אתם יכולים לתת לנו תשובה כלשהי בניסוח שאנחנו הצענו. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> אני מציע משהו אחר, אמרתי גם קודם, אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה המנגנון שבו החצי מיליארד שקל יחולק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, מה זה משנה? אנחנו לא מציעים עכשיו להעביר חוק. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> ההצעה שלי להקצות חצי מיליארד שקל - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק שנייה, אם לא יגייסו רוב, אז אין מה להצביע, זה ייפול. צריך להגיד להם את זה. << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> להקצות חצי מיליארד שקל בתוך המטרות האחרות, וככל שנרצה להסיט את זה לטובת המענקים, זה דורש ועדה. אנחנו לא יכולים להתחייב מראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תסביר, לא הבנתי. << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> החוק קובע, להבנתי, תקנו אותי פה אם אני טועה, שכל הסטה של מעל 15% מהתכנית, דורש אישור ועדת כספים במטרות האחרות כרגע יש מיליארד ו-250 שנועד לחיילים משוחררים. נגדיל את המיליארד ו-250 ל- - - על חשבון חצי מיליארד ממענקים לעסקים, ככל שנרצה לחלק כסף לעסקים, אנחנו נצטרך לבוא לפה לאישור ועדה כדי לאשר את הכסף. במועד הזה אתם יכולים לאשר או לאשר. זה המנגנון שאני יודע להציע בזמן הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה את ההצעה שלנו אי אפשר לקבל? למה צריך את כל ההתפלפלות הזאת? על החצי מיליארד שקל, זה ייכנס לתוקף ברגע שיש אישור של ועדת הכספים. << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> אז אני מציע משהו דומה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה דומה? למה את זה לא? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני אגיד לך למה זה לא דומה. כשתביאו לכאן אישור ל-500 מיליון שקלים, זה לא שאתם מביאים פרטים. אין מצב שהוועדה תוכל להרשות לעצמה לא לאשר לכם 500 מיליון שקלים למענקים לעצמאים, זה בדיוק העניין, אבל הוועדה מבקש לראות את הפרטים. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> זו נורמה לא ברורה. כשאנחנו אומרים שתהיה חצי מיליארד באישור ועדת הכספים, זו נורמה לא ברורה, מכיוון שהחצי מיליארד הזה, זה יהיה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגידו מה שאתם רוצים, זה ייכנס לתוקף רק עם אישור של הוועדה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת נורמה ברורה? << דובר >> דודי קופל: << דובר >> כן, זאת נורמה ברורה. מבחינה משפטית זאת נורמה ברורה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הבעיה בזה? למה זו נורמה לא ברורה? << דובר >> דודי קופל: << דובר >> מכיוון שמענק מהסוג הזה, צריך שיהיה לו את המסגרת הנורמטיבית הנכונה. זה יכול להיות במסגרת חוק, זה יכול להיות לפי חוק. אבל להגיד שזה יהיה מענק לאישור ועדת כספים – מה יהיה אם זה יהיה בחקיקה ראשית? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו מוכנים לכתוב שזה יהיה לפי חוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אנחנו הורדנו את המלה "חוק". << דובר >> דודי קופל: << דובר >> זה לא יעלה בקנה אחד עם הוראות של חוק יסוד, אנחנו כובלים את עצמנו. זה לא נכון. ולכן, מה שיוגב מציע בהקשר הזה, יש כאן שריון של הכסף הזה. הכסף הזה לא יוכל לזוז בלי אישור של הוועדה, זה מה שחוק היסוד אומר כרגע. תזוזה של סכום שהוא מעל 15% מסעיף במסגרת התכנית, חייבת אישור ועדת הכספים. לא נוכל להוציא את הכסף הזה בלי אישור הוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא ידרוש חקיקה, לא ידרוש. אבל לפי ההצעה שלכם, הרי החצי מיליארד שקל, לא כתוב שזה הולך בכלל לעניין הזה. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> אז אפשר לכתוב את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שמה לכתוב? << דובר_המשך >> דודי קופל: << דובר_המשך >> בתוך המטרות האחרות, אפשר לכתוב – לרבות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תראו, אני מביא להצבעה את הניסוח הזה שהוא ניסוח עד הגחון, אנחנו לא יכולים יותר מזה. תגישו הסתייגות על העניין הזה, רק כאשר יגיע למליאה תחליטו. << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> נעשה דיון, נראה מה אנחנו - - - תן לנו את הזמן להגיב על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז מה לעשות, לא להצביע? אנחנו העלינו דברים אחרים, אנחנו ירדנו. יוגב, תהיה אתי. אתה רוצה להצביע או לא? אני יכול להגיד לך, לך הביתה, נצביע כשתחזור. << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> אני שוב פעם אומר. אתם מעלים טענה שכבר אמרתי קודם, שהממשלה לא עמדה בהבטחתה לגבי מה שהיא אמרה על הבאת המענקים לחקיקה. הדבר הזה מאז שהוקמה הממשלה לא קרה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מלא זמן. אתה אומר, כל השבועיים האחרונים... << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> נכון. לעניין מענק התעסוקה הבאנו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוגב, תקשיב אליי. אני רוצה להצביע. אם זה יאושר כאן, אנחנו נבוא עם זה למליאה. אתם תבואו למליאה, ואתם תגידו שאתם מבקשים להוריד את הסעיף הזה, ואז נראה. אנחנו נדבר אז. << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> בסדר, אבל זה אנחנו מעדיפים לא להגיע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מציע לעשות, אני לא יכול להצביע ככה? << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> פה בסך הכול אין מחלוקת מאוד גדולה, אנחנו רק אומרים שאנחנו באמת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תסכימו. << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> עוד פעם. יש פה עניין משפטי שבו אתה קובע פה בעצם שיכול להיות כמסלול מינהלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה צריך אישור של ועדת הכספים. אם זה נכנס למסלול אחר, אז זה מסלול אחר. אבל אם זה צריך אישור, אז צריך אישור של הוועדה. << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> אם זה מסלול מינהלי, ככל שאני יודע, לא דורש שום ועדה. וזה שאתם עכשיו גורמים לאישור ועדה פה זה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל גם לפי מה שאתה אומר הצטרכו אישור ועדה. מה שאתה מציע זה גם צריך אישור ועדה. אתה אומר – במקום מיליארד 200, יהיה מיליארד 700, וה-500 האלה הצטרכו אישור ועדה. << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> הנוהל בוועדה שבא לפי התקציבית, אני בא, ואני מאשר את העברת הסכום ממקום למקום, ככל שהדברים הם לא חקיקה, אתם לא מאשרים כל שורה בתנאי המענק, או כמו שאתם עושים למענק התעסוקה עכשיו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי הם קובעים שהמענק יבוא בחקיקה. << דובר_המשך >> יוגב גרדוס: << דובר_המשך >> אני לא מבין, אולי תסבירו מה זה אומר אישור ועדה, למה? אישור למה? למה שהממשלה עושה באופן - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני אקריא לך את הניסוח שניסחתי, זה ייכנס בפסקת משנה (ג) שמדברת על מענק וסיוע לעצמאים, שאתם מעלים את הסכום ל-16 מיליארד שקלים חדשים, ואז התיקון יבוא ויאמר: "ובכלל זה 500 מיליון שקלים חדשים כמענק נוסף לעסקים שפרטיו ייקבעו בחוק, או שתנאי לחלוקתו מותנה באישור ועדת הכספים". זה הכול. ואז תצטרך לבוא לכאן. אם אתה עושה את זה בחוק, מה טוב. הפרטים יהיו בוועדה. אם אתה לא רוצה לעשות את זה בחוק, אתה רוצה לעשות את זה בדרך אחרת – התוקף של זה לצורך החלוקה ייכנס לתוקף, אחרת, זה יעבור לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אנחנו עומדים על זה, אז אתם הולכים אתנו? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בכל מקרה יש לי הסתייגויות, אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אל תגרמו לי שאני גם אוכל את הדגים הסרוחים וגם יעוף מהעיר, הכול אני עושה בכדי ש- - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון להגיד שבגלל זה אני לא מגיש את האלף הסתייגויות שרציתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוגב, צריך לקבל החלטות בחיים. וההחלטה היא שאתם יכולים עד שזה מגיע למליאה, אתם יכולים לבוא ולהגיד שאתם לא מסכימים, ואז נחליט מה עושים, אין דרך אחרת. בבקשה, הסתייגויות. רגע, יש לנו רוב פה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה רוצה להצביע אדוני? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ממילא תעשה רביזיה גם אם תיכשל, יעשה לך זעזוע בקואליציה, להבא ילמדו לקח. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עודד, עכשיו הוא ייתן לך לנמק את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אין לי כוח לזה... << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עוד לא התחלת אדוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רכז הקואליציה עלול להפסיד בפעם הראשונה, אסור לתת לו, צריך לעזור לו... << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> שאני אתחיל להקריא את ההסתייגויות? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אולי אני אתחיל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיקי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבקש ככה: הסתייגויות שהגשתי, ארבע מהן מאוד מהותיות. סעיף 1 – בסעיף 1 (2) קטן, להצעת החוק, לאחר המלים: "ולמטרה זו בלבד" – יבואו המלים "ובפרט לא יתאפשר שימוש בתיקון זה לטובת מימון הסכמים קואליציוניים גם אם ייחתמו כתוצאה מהמשבר". << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקש, סיעת ישראל ביתנו מצטרפת להסתייגויות. אני אעביר לך את החתימות שלנו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם אני מצטרף. אתה רוצה לעשות הצבעה על כל סעיף כנהוג? אולי יעבור, עודד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרב גפני, אתה רוצה להצביע על ההסתייגות? מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. הצבעה בעד – מיעוט נגד – רוב נמנעים – אין << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. תקשיבו טוב, זו הצעה רצינית שטובה גם לכם כחברי קואליציה. לאחר סעיף 1 (2) להצעת החוק יבוא סעיף 3. "בסוף כל חודש ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, או מי מטעמו, יסקרו בפני חברי הוועדה את ההקצאות התקציביות שנעשו בהמשך לתיקון זה באותו חודש, וכן, יפרטו את ההקצאות הצפויות כתוצאה מתיקון זה בחודש העוקב. הקצאת התקציב לחודש העוקב, תידרש את אישור ועדת הכספים". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור ההסתייגות? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה טוב בשביל כולם. מה שביקשתי, שראש אגף התקציבים יבוא כל חודש, או מי מטעמו, לא רוצה להטריד אותו. יבוא, כי אנחנו נעשה צרות בוועדת הכספים. יבוא וידווח בוועדת הכספים על כל ההוצאות וההוצאות הצפויות, על כל מה שהיה בחודש העוקב - זה לטובת כולנו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יש לך הסתייגויות חבר הכנסת פורר, לסעיף 1 עצמו? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לסעיף 1 עצמו כן. סעיף 1 ייכנס לתוקף מיד לאחר הצגת תכנית כלכלית מפורטת שתציג את תכנית הממשלה לשנה הקרובה למשבר הכלכלי בגין הקורונה, כולל יעדים ומדדים, ושתאושר על-ידי ועדת הכספים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? הצבעה בעד – מיעוט נגד – רוב נמנעים – אין << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לסעיף 2, יש לי הסתייגויות. פסקה 2. סעיף קטן 2(א) המובא בו בפסקה 2. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אין בעיה. אנחנו נצביע על כל הסעיף. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסעיף קטן א(2) המובא בו א בפסקה 2, הכוונה היא פסקת משנה, אותה פסקת משנה 1 – "פסקת משנה תימחק". לחילופין: "סעיף זה ייכנס לתוקף עם אישור ועדת הכספים לתכנית שלושת מיליארד השקלים הנוספים". לחילופין: "במקום 14 מיליארד שקל, יירשם 13 מיליארד". לחילופין: "במקום 14 מיליארד, יירשם 11.5". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. הצבעה בעד – מיעוט נגד – רוב נמנעים – אין << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני כבר אומר לך, אדוני היושב-ראש, רביזיה על הכול כדי שיהיה לנו זמן דיבור. לא אכפת לי שלא תקריא את הכול, אבל אני רוצה שיהיה רביזיה על הכול. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני באתי במיוחד בשביל רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו נעשה רביזיה על הכול, כדי שתקריא את הכול מחדש. אני מוותר על ההקראה מחדש, אבל אני רוצה לזכות בזמן דיבור במליאה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הרביזיה לא נותנת לך זמן דיבור במליאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מדבר על הסתייגויות, בסדר. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני נולדתי בשביל רביזיות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אחרי שבוע של צעקות בוועדת הכנסת - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו הצטרפנו כל חברי הסיעה להסתייגות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם אצלי – כל חברי הסיעה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז לא בקשות רשות דיבור. אתה רוצה הסתייגויות בשם כל חברי סיעת - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו מצטרפים להסתייגויות של מיקי ויש עתיד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה סיעתי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סיעתי. וגם אצלך סיעתי – כל ישראל ביתנו - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם המשותפת סיעתית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם יש עתיד סיעתית. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסעיף 7 פיסקת משנה ח – "במקום 0", יבוא "1.21 מיליארד שקלים חדשים". התווסף מיד אחרי הסעיף: "סעיף זה ייועד אך ורק לטובת תקציב לחיילים משוחררים". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? הצבעה בעד – מיעוט נגד – רוב נמנעים – אין << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, האוצר אמר לגבי חיילים משוחררים אין לו בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלתי אם יש תשובה לגבי הניסוח. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> לגבי חיילים משוחררים אין בעיה - - - כמובן, לכן הם בחוץ. כאשר תהיה תשובה הם יודיעו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לאחר סעיף 1, 2 להצעת החוק - יבוא סעיף נוסף, סעיף 3. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה שמופיע כ-3 ו-4 אין בעיה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אייל, סעיף 3 סידורי אצלי במכתב. לאחר סעיף 1(6) להצעת החוק, יבוא סעיף 1(7) להצעת החוק. 30% לכל הפחות מתוספת התקציבית החודשית היחסית תוקצה למערכת הבריאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה בעד – מיעוט נגד – רוב נמנעים – אין << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא התקבלה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני כמובן מצטרף אליהם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם אני מצטרף אליהם, וגם למשותפת. סעיף 4 לאחר סעיף 1(7) להצעת החוק, יבוא סעיף 1(8) להצעת החוק. 20% מהתוספת התקציבית החודשית היחסית תוקצה לסיוע למשק, ולסיוע לעצמאים ולמעסיקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה בעד – מיעוט נגד – רוב נמנעים – אין << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא התקבלה. יוגב, מה התשובה? << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> נשמע מה התשובה. << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> השר הודיע שהוא מוכן לאחר שהקריטריונים וחלוקת הכספים יגובשו, הן יובאו לאישור הוועדה. אני חושב על ההצעה שאני הצעתי, רק כדי לשמור על העקרונות של משרד המשפטים. שנית, על הקוהרנטיות של החוק. אם אתם מקבלים את ההצהרה הזאת של השר, אני עדיין מציע שהחצי מיליארד - - - במטרות האחרות, וכאשר נפקיד את הכסף יאושר, - אם לא, כמובן, שאתם סוברנים לעשות את התיקון. מבחינת השר, המהות של התיקון נדחית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אחמד, נראה לי ששר האוצר כחלון, הבטיח לך להקפיא את קמיניץ. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוגב, השר מסכים? << דובר >> יוגב גרדוס: << דובר >> להצעה שאני אמרתי כן. לעניין המהות, לעניין הניסוח, מעלה פה גם משרד המשפטים קשיים. אנחנו מבקשים בכל זאת שתתנו לנו את הזמן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה הקשיים שאתם מעלים? לא כל כך הבנתי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לזה השלכות רוחב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השר מסכים? אני מבקש להצביע על מה שהשר מסכים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בפסקת משנה 1(ג) "מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים, מתוך ה-16 מיליארד שקלים חדשים, ובכלל זה 500 מיליון שקלים חדשים כמענק נוסף לעסקים שפרטיו ייקבעו בחוק או שתנאי לחלוקתו מותנה באישור ועדת הכספים של הכנסת". תיקון נוסף שביקשתם להכניס בפסקה 4, סעיף קטן (ב) שהעדכון לתכנית המפורטת גם יוגש לוועדה. אתה יכול להצביע על הסעיף. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> במקום "יונח על שולחן הכנסת" זה יהיה "באישור הוועדה". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה הגשת הסתייגויות אחרי סעיף 3. תגיד אותן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אגיד את כולן, תצביע עליהן יחד. "חוק זה ייכנס לתוקף רק עם אישורו של חוק דמי אבטלה לעצמאים". סעיף נוסף – "חוק זה ייכנס לתוקף עם אישור פיצוי לעצמאים בגין חודש מאי". "חוק זה ייכנס לתוקף עם עדכון הפעימה שניתנה בגין מרץ-אפריל, על ירידת מחזור גם בגין מאי-יוני". "חוק זה ייכנס לתוקף רק עם תחילת פעילות הקרן היהודית לעמותות בסך 200 מיליון שקלים שתוקצבה בחוק הקודם". "חוק זה ייכנס לתוקף מיד עם הפעלת קרן הפיצויים בחוק מס רכוש, בגין ירידת מחזור עסקים בגין פגיעה מהקורונה". זה לא לחילופין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי, אנחנו מצביעים על הכול יחד. מי בעד אישור של חבר הכנסת פורר? מי נגד? הצבעה בעד – מיעוט נגד – רוב נמנעים – אין << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגויות לא התקבלו. מי בעד אישור ההסתייגות של חבר הכנסת מיקי לוי? מי נגד? הצבעה בעד – מיעוט נגד – רוב נמנעים – אין << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עכשיו, אתה מצביע על סעיף 1 עם התיקונים שהוועדה הכניסה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור החוק? חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון) - עם כל מה שהוקרא כאן ומה שהתווסף, עם התיקונים? אנחנו מצביעים גם על מה שהשר הסכים. מי בעד אישור החוק? ירים את ידו? הצבעה בעד – 8 נגד – אין נמנעים – 2 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הפרוטוקול רשם שחבר הכנסת רם בן ברק ואני נמנענו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רם בן ברק ומיקי לוי נמנעו. יש רביזיה של חבר הכנסת טיבי. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:00. << סיום >>