פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
6/01/2025


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 108
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שני, ו' בטבת התשפ"ה (6 בינואר 2025), שעה 13:08



סדר היום:
 << נושא >> הבאת עובדים זרים לשיקום יישובי הצפון והדרום שנפגעו במלחמה << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
חוה אתי עטייה – מ"מ היו"ר


מוזמנים: 
	משה נקש
	–
	מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

	דניאל איטח
	–
	מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

	אריאל פרטוש
	–
	מנהל תחום קשרי חוץ ועובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון

	אוסנת חיטרון
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	עופר אליישר
	–
	מנהל אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	אורית גנור
	–
	צוות בינוי ודיור, מינהלת תקומה

	ניר מסיקה
	–
	ראש צוות בינוי ודיור, מינהלת תקומה

	אביבית אסרף
	–
	מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

	אסף לוי
	–
	משרד החקלאות וביטחון המזון

	רעות אודם
	–
	מנהלת תחום הכשרה מקצועית, משרד התיירות

	מירה סולומון
	–
	ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

	ענבר בזק
	–
	מנכ"לית חברה כלכלית הגליל העליון

	נטלי שמעון ויינשטיין
	–
	מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים

	ניצן כהן
	–
	לוביסט, התאחדות קבלני השיפוצים

	צבי קן תור
	–
	עו"ד, יו"ר משותף ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין

	אפרים בנוב
	–
	מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה

	ליאת מזון
	–
	מנהלת הון אנושי, התאחדות המלאכה והתעשייה

	רונן סולומון
	–
	עו"ד, מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה

	אייל הננברג
	–
	סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות

	ישי פולק
	–
	מנכ"ל התאחדות האיכרים

	אביתר חנן
	–
	רכז אסטרטגיה ומדיניות, אגף כלכלה ומדיניות, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל

	אורי דורמן
	–
	מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

	אילנה דרור
	–
	כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

	סלומון יוספוב
	–
	מנכ"ל גלובוס שקד עו"ד בע"מ

	אחמד גנאים
	–
	אחראי בטיחות, תאגידים להבאת עובדים זרים בענף הבניין

	אייל מוסט
	–
	מנכ"ל עמותת דף חדש - תאגידי בניין

	ויויאן בן עמי
	–
	חברת ועד מנהל, עמותת דף חדש - תאגידי בניין

	איציק בונצל
	–
	אביו של סמ"ר עמית בונצל ז"ל שנפל בקרב במרכז רצועת עזה

	ללי דרעי
	–
	אימו של רס"ל במיל' סעדיה דרעי ז"ל שנפל בעזה

	גליה חושן
	–
	אמא של הדר חושן ז"ל שנרצחה במסיבת הנובה



מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הבאת עובדים זרים לשיקום יישובי הצפון והדרום שנפגעו במלחמה << נושא >>  


 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

שלום לכולם, צהריים טובים. יום שני בשבוע, ו' בטבת התשפ"ה, 6 בינואר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא הבאת עובדים זרים לשיקום יישובי הצפון והדרום שנפגעו במלחמה. 

ראשית, אני שולחת מכאן רפואה שלמה והחלמה מהירה לאביו של יו"ר הוועדה, חה"כ אלי רביבו, שעבר ניתוח ונבצר ממנו להשתתף ולנהל את הישיבה. שנית, אני שולחת תנחומים למשפחות השכולות שיקיריהן נרצחו הבוקר בפיגוע באזור קדומים והחלמה מהירה לפצועים. 

לפני שנמשיך בדיון אני נותנת את רשות הדיבור למשפחות שכולות. בבקשה, איציק בונצל, אבא של עמית ז"ל. בבקשה. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

שלום. אני אבא של עמית. עמית היה מפקד צוות בסיירת צנחנים ונהרג ב-6 בדצמבר בסג'עייה במהלך קרב מאוד קשה. אביו של נדב, שייבדל לחיים ארוכים, חייל מילואים בצנחנים, שנמצא במילואים מרגע שהוא קם מהשבעה, ואבא של עדי, שהתגייסה לפני כחודש, גם לסיירת הצנחנים, ונמצאת עכשיו בטירונות. כל הבית כולו בית צבאי, מי שבא ביום שישי רואה בכביסה רק מדים צבאיים. ואנחנו לא רוצים להוריד את המדים מהכביסה, זה הדגל שלנו, מה שנקרא. ושל עוד הרבה משפחות אחרות בעם ישראל שתורמות כל מה שהן יכולות למען ביטחון ישראל. 

אנחנו נמצאים בשעות קריטיות ובימים קריטיים, שבהם אנחנו מתבשרים חדשות לבקרים על עסקה כזו או אחרת שעומדת לצאת לפועל. ואני לא מקנא בטלטלה שעוברות המשפחות השכולות, אם זה רשימות מפוברקות שיעופו מכל עבר, מכל מיני מדינות שרוצים את רעתנו. ואנחנו כולנו כמובן תומכים בהם. וכמו שכולם ראו, חל שינוי גם באמירות של המשפחות השכולות, שהם כולם באים ואומרים את מה שאמרנו מההתחלה, שצריכה להיות עסקה כוללת שבה מביאים את כל החטופים, אלו שבחיים ואלו שאינם בחיים, בעסקה אחרת. כי כולם מבינים היום, גם בקרב המשפחות של החטופים שמי שיישאר מאחור לא בטוח שנראה אותו בימנו אנו. 

אסור שהדבר הזה יקרה. פורום הגבורה שדורש מממשלת ישראל להמשיך את הלחימה העצימה בעזה להביא למימוש מטרות המלחמה שהוצגו לעם ישראל ביום הראשון ומהרגע שהוכרזה מלחמה, המלחמה לניצחון מוחץ, למיטוט שלטון החמאס. אנחנו עדיין דורשים ממשלת ישראל ומנציגיה ומצבא הגנה לישראל לעשות הכול, לממש את מטרות המלחמה. כאשר אנחנו יודעים וגם מקבלים על עצמנו את ההסכמה והרצון, ומעודדים היום עסקה לשחרור חטופים. אבל כמו שאמרתי מקודם, עסקה שכוללת בתוכה את כולם כולל כולם. וזו צריכה להיות המנטרה של כל עם ישראל כדי לדרוש את הדברים האלה. 

לי ברור שהחמאס או אני אגדיר את זה ככה, מחלקות חשובות בגוף הטרור הזה עדיין פעילות. המחלקה הפסיכולוגית עדיין פועלת במלוא עוזה. פוגעת בנו ובמשפחות החטופים ובחטופים עצמם בקטע הפסיכולוגי, והם עושים את זה ללא רחמים. לצערי הרב אנחנו עדיין רואים את היחידה הפסיכולוגית של החמאס וכאילו לא התקיימה מלחמה בעזה וכאילו חמאס הוא אפילו לא הזדעזע ממה שקרה. זו המחלקה הראשונה. 

המחלקה השנייה שעובדת במלוא עוצמה ועושה את זה בגאון לצערי, היא מחלקת המשא ומתן של החמאס. הם טסים בכל העולם, נפגשים עם ראשי מדינות, מדינות ריבוניות, ומנהלים איתנו, ארגון טרור קיקיוני שאפשר לחסל אותו מהר, מנהלים משא ומתן וכאילו הם היו מדינה ריבונית שמנהלת עם מדינה אחרת משא ומתן. וגם המחלקה הזאת, שאני מגדיר אותה כמחלקת המשא ומתן עובדת במלוא עוצמתה. 

ומחלקת הגיוס. לשכות הגיוס של המחבלים של חמאס עובדים שעות נוספות. יש עדויות שהגיעו שהם משלמים לבני נוער, ילדים, כמה מאות שקלים והם הולכים ומגייסים. הרגנו להם באלפים, בעשרות אלפים והם מגייסים מחדש את החיילים שלהם. 

מה שאומר שהקריאה היא לממשלת ישראל, לצבא הגנה לישראל, כל עוד אין עסקה שמחייבת אותנו הפסקת אש, להכות במלוא העוצמה בחמאס. נוכחנו לדעת בפעמים הקודמים שכל פעם שהיכנו בהם בעוצמה אדירה ראינו יותר ויותר דגלים לבנים וראינו המון חטופים וחטופות שחזרו הביתה. לכן לא צריך להיות מצביא גדול ואיש צבא כדי להבין שהחמאס מבין רק כוח וכוח והוא לא מבין דבר אחר. 

לכן אנחנו קוראים לממשלת ישראל, כל עוד אין עסקה, ונראה על פניו כרגע שאין עסקה, אלא שמועות בלבד, להמשיך לחימה בעצימות גבוהה, כמו שהיה בתחילת המלחמה. וזה לטעמנו גם יביא לעסקה טובה יותר, את החמאס. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. ללי דרעי. 

 << אורח >> ללי דרעי: << אורח >>  

אני ללי דרעי, אמא של רב סמל סעדיה יעקב דרעי שנהרג בעזה בי"ד בסיון, לפני חצי שנה. קמתי הבוקר וראיתי טבלאות מנוכרות, עם שמות. והרגשתי כל כך רע עם הרשימות האלה, שפתאום מה, מי יחיה ומי ימות. מי בקיצו ומי לא בקיצו. אנחנו פתאום בראש השנה, ביום כיפור, שאנחנו ככה באבחה אחת המשפחות של החטופים צריכות להתבשר איזה מהם יחזור, איזה מהם לא? בחיים, לא בחיים. 

אני אומרת בצורה הכי ברורה שאפשר, וכמו שחברי פה איציק אמר, העסקה חייבת להיות כוללת. ולכלול את כולם. אנחנו לא יכולים להשאיר אף אחד מאחור. ברגע שאנחנו קוראים את הרשימה הזאת ואנחנו מפרסמים אותה זו סכין בלב של המשפחות של אלה שלא מופיעים שם. 

בני, סעדיה, נלחם בעזה בין היתר כדי להחזיר את האחים והאחיות שלנו. הוא זעק "את אחיי ואחיותיי אני מבקש". וזה מה שאנחנו צריכים לדרוש כיום, את כל אחיי ואת כל אחיותיי אנחנו מבקשים להחזיר אלינו. כי רק דרך החזרה של החטופים אנחנו נוודא שהחמאס מורתע. כי כל עוד החמאס מסוגל, הארגון הנפשע הזה, מסוגל להחזיק חטופים בעזה, סימן שאנחנו לא שולטים בעזה. ואת זה אנחנו מבקשים לקדם ודורשים מממשלת ישראל להחזיר את כולם בעסקה אחת כוללת, מבלי להפלות בין אחד לשני. כי הטבלה הזאת היא סכין בלב המשפחות. תודה רבה. 

 << אורח >> גליה חושן: << אורח >>  

שמי גליה חושן, אני אמא של הדר חושן. הדר הייתה במסיבה בנובה. היא יצאה משם עם הרכב, עצרה במיגונית בכניסה לקיבוץ רעים, היא וחברה שלה. הם היו 41 במיגונית. אחד יצא ונחטף, 11 ניצלו, כל השאר נרצחו. הבן שלי יצא בשבת בצהריים לחפש אותה, במקום ללכת לבסיס. אבל הוא לא עמד במראות. הוא לא ידע בדיוק איפה היא גם. 

אני באה בשמה לפה, בלי כוחות. אבל הדם שלה זועק עם כל הדם של כל הנרצחים ונטבחים והנשרפים. אז אני לא אחזור על מה שאמרו, שעסקה עם כולם. ברור עסקה עם כולם. אי אפשר, אנחנו לא יכולים לתת לחמאס לעשות לנו רון ארדים, אסור לנו. ועם זאת, אני אישית נגד הפסקת המלחמה. הבן שלי אחרי ה-30 להדר נלחם בעזה כדי להחזיר את החטופים, נלחם להשמיד את הרוע, כמו כל החיילים הגיבורים והקדושים שלנו. לא יכול להיות שחלאה אחד יישאר בחיים, לא יכול להיות דבר כזה. 

החמאס מתעתע בנו. אנחנו נותנים לו כוח בעצם העובדה שאנחנו מדברים איתו ומנהלים איתו משא ומתן. אנחנו צריכים להביא אותו למצב שהוא יתחנן לנו ולא אנחנו לו. הסרטון ששוחרר, לא ראינו אותו, אבל על לירי, וכל הסרטונים האחרים, זה רק מראה שהוא יודע את הנקודות הרגישות שלנו והוא משתמש בהן. אבל אותי זה בכלל לא זעזע, כי אני זוכרת את ה-7 באוקטובר. מי שהסרטון של החטופים זעזעו אותם, סימן שהם שכחו את ה-7 באוקטובר. הסרטונים של החטופים מדברים מול מצלמה, שנראים זוועה, אבל מכתיבים להם מה להגיד, זה סרטון רגיל. כאילו, אין בו שום מראה מזעזע. לכו לסרטונים של ה-7 באוקטובר ואז תזדעזעו ותבינו איפה אנחנו עומדים ועם מי יש לנו עסק. 

אני מרגישה שהעם שכח. זוכרים את החטופים, וטוב שכך. אבל מה עם כל אלו שנטבחו ונשרפו ונאנסו ונערפו ונעקרו להם האיברים. מה איתם? צריך לזכור את זה תמיד, כי זה הברברים שיש לנו איתם עסק. ולכן אנחנו צריכים להראות להם שאנחנו חזקים ואנחנו בעמדת כוח. ואנחנו לא נוותר. הם צריכים להתחנן אלינו ואנחנו צריכים להבהיר: אנחנו לא משאירים אף אחד שם חי, מי שהיה שותף. ואין בלתי מעורבים. 

ואני לא מבינה, הבן שלי נלחם שם. אני לא מבינה איך נותנים לחיילים להיהרג באותו מקום עוד פעם ועוד פעם, בגלל הוראות פתיחה באש הזויות, בגלל קשירת ידיים. לאחרונה, לפני שבוע הפצ"רית נזכרה שהיא דואגת שצה"ל לא מספיק מקפיד עם בלתי מעורבים. מה זה הדבר הזה? היא פצ"רית של חמאס או שלנו? מה קורה פה? מה הזלזול הזה בחיי החיילים? לא מאחלת לאף אחד להיות משפחה שכולה. אין דבר יותר גרוע כשבן נופל, שילדה נרצחת. אין דבר יותר גרוע. מה, למה את לא חושבת על החיילים שלנו? הדם שלהם פחות? 

לא מעניין אותי העזתים, לא מעניין אותי. לא מעניין אותי, שיירצחו שם כל האנשים, כל הילדים, כל הזקנות. כולם. כולם החביאו אמל"ח בבתים שלהם. החיילים מספרים לנו מה הם רואים בבתים. הגיע הזמן שאנחנו נתחשב רק בנו, רק בעם שלנו, רק בנשים שלנו, רק בילדים שלנו, רק בזקנים שלנו. הגיע הזמן. מספיק. מספיק עם ההתחשבות. בבג"ץ, במחבלים, כמה הם אוכלים ואיזה מזרנים יש להם. החיילים שלנו בתת תנאים. עוצרים חיילים שלנו, משחררים מחבלים. אני לא מצליחה לתפוס את ההיגיון. 

אנחנו נרצחנו בגלל שאנחנו יהודים ואנחנו צריכים לחשוב על עצמנו, על העם שלנו. לא על אחרים. נגמר, לא למדנו לקח 76 שנים? היום היה פיגוע, נרצחו שלושה. אבל זה בקטנה, נכון? בקטנה. מה זה שלושה? עוד פיגוע יהיה ושניים, ועוד פיגוע. מה זה? אנחנו הפכנו להיות כבר גסים ברגשות שלנו? השלושה האלה שנרצחו היום, זה מוביל בסופו של דבר לרצח של 7 באוקטובר. למה אנחנו מחכים ביהודה ושומרון? שזה באמת יגיע ל-7 באוקטובר? אנחנו לא פוקחים את העיניים? לא מנסים לשנות דיסקט? אני בהתחלה חשבתי ששינינו דיסקט, אבל לאור ההתנהלות? זה לא נראה שכך. 

אני רוצה שישמידו את הרוע. אני לא מוכנה, לא מוכנה שהדם של הבת שלי ושל כל הנרצחים ושל כל החיילים הקדושים שיצאו להילחם ולהשמיד את הרוע, אני לא מוכנה שהדם שלהם נשפך לשווא. לא יהיה. כמה פעמים, כמה דם של חיילים שלנו נשפך בג'באלייה? כמה? האדמה שם קדושה מהדם של החיילים שלנו. כבשנו, מחזיקים, גמרנו. מספיק. בכל המלחמות ויתרנו, בכל המלחמות. איך אחרי פוגרום, דבר כזה מזעזע אנחנו לא משנים? תפסיקו עם הרפיסות. 

ואני רוצה להגיד עוד משהו אחד. הוועדה זאת דנה בעובדים זרים, נכון? לשיקום הצפון והדרום. אז אני מברכת שמביאים עובדים זרים ולא משתמשים באלו שקוראים לעצמם פלסטינים. אין עם כזה כמובן. ברוך השם שזה כך וצריך לזרז את זה. אני יודעת מישהו מהמשפחה שלי שהפסיק לעבוד בגלל שלא היו לו עובדים. 

אבל אני רוצה להגיד לכם עוד צורה לשקם, חוץ מהעובדים. כולם מדברים על זה שבגליל ובנגב אין מספיק יישובים יהודים. בבקשה, תראו כמה חיילים גיבורים נלחמו. תנו להם שטחים שם. יש לנו זוג צעיר במשפחה שחיפש יישוב חדש בנגב. אמרו לו 'לא, לא מקימים עכשיו יישובים בשנים הקרובות'. לא מקימים יישוב חדש. למה? יש צעירים שמוכנים. ואני יודעת שהערבים והדרוזים מקבלים בגליל מגרשים, חינם, כמעט אין כסף. כל חייל שנלחם תנו לו רבע דונם, 300. אתה רוצה? בבקשה, קח מתנה. כך הוא יישב את המדינה. למה לא לתת להם? ככה אנחנו נרוויח משני הצדדים: גם נוקיר תודה לחיילים האלו וגם ניישב את המדינה. לא צריך לחכות. זה שלנו, לא?

פעם כשהיינו נוסעים בוואדי ערה אז כמעט לא היו בתים. בתים על ראשי ההרים, ככה. היום כשאתה נוסע אין מטר פנוי. אני עשיתי שירות בדימונה. וכשנסענו מבאר שבע לדימונה שממה. שממה. כל כמה קילומטרים איזה אוהל של בדואים. לאחרונה נסעתי מבאר שבע לדימונה, מצטערת, חשכו עיניי. אין מקום פנוי מאוהל, מצריף, מאיזה לא יודעת מה, של בדואים. אני בטוחה שזה לא חוקי. לא יכול להיות.

ואם בחור צעיר יהודי ילך לשם וישים איזה בודקה שם באיזה מקום או איזה צריף או איזה קרוואן, שלושה D9 יביאו לפרק אותו. הם משתלטים. הם לקחו את השיטה שלנו, חומה ומגדל, וזה מה שהם עושים. בבקשה, תשנו דיסקט. אנחנו המצאנו את זה. התיישבות זה שליטה, זה בעלות. זה חזקה, זה אמונה שזה שלנו, אמונה בצדקת הדרך. תודה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

את יכולה להשתתף בדיון אם את מעוניינת. נחזור לדיון, בבקשה. על סדר היום הבאת עובדים זרים לשיקום יישובי הצפון והדרום שנפגעו במלחמה.

לפי הפרסומים, יותר מ-17 פניות נשלחו למס רכוש, ביישובי הצפון. 51% מהם על נזקים למבנים. 343 פניות על נזקים בשטחי חקלאות, נזק של כשלושה מיליארד שקלים תמורת תשתיות שנפגעו. אלפי מקרי נזיקין של מבני דיור, מבני ציבור שנפגעו. פגיעות ישירות מטילים, הרב מוחלט על תשתיות, כבישים שנהרסו מטנקים שנסעו עליהם, בתים ובמני ציבור שנפגעו. 

עשרות יישובים בדרום צריכים שיקום של המבנים שנהרסו במתקפת ה-7 באוקטובר. למדינה צריכה להיות תוכנית עבודה סדורה לשיקום הצפון והדרום ומספיק ידיים עובדות כדי שהקבלנים יוכלו להתחייב על ביצוע עבודות עם כוח העבודה המתאים ולוח זמנים ברור. התוכנית השאפתנית של משרד הבינוי והשיכון והמינהלות שהוקמו לטיפול בדרום ובצפון צריכות להיות בהלימה עם כוח אדם מספק לשקם את כל המבנים והתשתיות שנהרסו. 

הקבלנים וקבלני השיפוצים הם שיצטרכו לבצע את העבודות בקנה המידה העצום הזה. אך הם, כמו שאר הענף, סובלים ממצוקות כוח אדם קשה. לאחרונה יצאה משלחת מטעם התאחדות קבלני השיפוצים לסרילנקה. נרצה לשמוע על ההתקדמות בנושא. 

אין ספק שאם עובדים זרים רבים לענף הבנייה ולענף השיפוצים לא יגיעו במהרה, השיקום הפיזי של הצפון יימשך שנים רבות. צריך לחשוב גם על הפעילות של השיקום בצפון ובדרום שעלולה לפגוע גם בהיקפי הבנייה וגם בהקמת התשתיות שבשאר אזורי הארץ בזמן הזה. 

אושרה הבאת 20,000 עובדים זרים במסגרת הבאה פרטית, שבה תאגידי כוח אדם זר מביאים את העובדים והמכסה נוצלה במלואה. הובאו 11,000 עובדים זרים לענף במסגרת הפרטית ו-9,000 הנותרים להבנתי נמצאים בימים אלו בתהליכי מיון סופיים במדינות המקור שלהם. 

ארצה לשמוע ממשרד הבינוי והשיכון על כך וגם מוועדת המנכ"לים על הצורך בתוספת במכסה זו. הבאת העובדים הזרים למשימה החשובה של שיקום היישובים שנפגעו צריכה להיות בהליך קצר ואפקטיבי ככל הניתן. הפחתת הבירוקרטיה, הפחתת האגרות, שלשם כך תתקיים ישיבה בהשתתפות יו"ר ועדת האגרות ונציגי ועדת המנכ"לים מחר. 

אני רוצה להפנות שאלות, קודם נתחיל עם משרד הבינוי והשיכון ואני מבקשת בבקשה שהתשובות יתמקדו לשאלות שנשאלות. שאלה ראשונה: כיצד המשרד נערך לשיקום ושיפוץ המבנים והתשתיות שנהרסו בצפון ובדרום? תפרטו בבקשה על סטטוס 20,000 העובדים הזרים שאושרו במסגרת הבאה פרטית. כמה הגיעו, כמה צפויים להגיע ומתי? האם פניתם לוועדת המנכ"לים בבקשה להוספת מכסה להבאה פרטית? האם חברות הביצוע הזרות שצפויות להיכנס לעבודה בישראל בענף יועדו גם לפרויקטים של שיקום היישובים? 

נתחיל עם משרד הבינוי והשיכון. לפרוטוקול שם בבקשה ולהתמקד בשאלות ששאלתי. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

ננסה לענות על מה ששאלת. אריאל פרטוש, מנהלת תחום קשי חוץ ועובדים זרים במשרד הבינוי והשיכון. ננסה לענות על השאלות שלך אחת-אחת. 

לגבי העובדים הזרים, הפרטי, אני אתחיל לעסוק דווקא בפרטי. ביקשנו מכסה נוספת של 10,000. ועדת המנכ"לים אישרה רק 5,000. וחבל. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אתה מדבר על ענף הבניין?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

כן, כן. הבאה פרטית של עובדים לענף הבניין. המכסה של השיפוצים זו מכסה אחרת. קיבלנו רק 5,000, היינו מעדיפים לקבל 10,000 כי המכסה כבר די סגורה. יש לי פה את הנתונים. עד כה מוינו, בפרטי אני מדבר כמובן, 18,124 ועברו את המבחנים כבר 12,000 איש. 

ממה שאנחנו מבינים, ההערכה שלנו לגבי מה שיידרש לשקם גם את הצפון וגם את הדרום, לפחות כרגע זו הערכה נעשתה הערכת חסר. אנחנו מדברים על כ-860 מבנים של הרס כבד שצריך לשקם לחלוטין. הרס בינוני עוד כ-800 מבנים והרס קל עוד כ-4,000 מבנים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה כולל גם את הדרום? 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

זה הדרום והצפון. יש לי את זה גם בחלוקה, אם אתם רוצים. הערכה שעשינו במשרד זה שזה ייקח בערך בין 3% ל-5% מההיקף השוטף השנתי של הבנייה שצריך. כמובן שלא כל הבנייה, חלק מהמבנים דורשים יותר שיפוצים ופחות בנייה מחדש, שזה באמת יותר ענף השיפוצים. 

לגבי חברות הביצוע הזרות: חברות הביצוע הזרות עובדות רק בבנייה רוויה. הם לוקחים פרוייקטי ענק. הם בונים מה שנקרא מאות אם לא אלפי יחידות דיור. הבנייה בצפון ובדרום מתמקדת בעיקרה בבנייה צמודת קרקע או בנייה נמוכה, אז אי אפשר לתת לחברות ביצוע זרות להתמקד אך ורק באזורים בצפון ובדרום. זה קבלנים צריכים לעשות בשיתוף אולי עם חברות הביצוע הזרות. 

איזה שאלות השארתי ללא מענה?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זה לא התחדשות עירונית גם כאן, כשדיברת על בנייה רוויה. יש כאן גם התחדשות עירונית במכלול הזה?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

התחדשות עירונית קיימת בכל מצב, בטח בצפון ובאזורים שהם אזורים ספר שהם רגישים וצריך לעשות שם, להוסיף ממ"דים. אני מניח שחלק מהמבנים בצפון ובדרום יצטרכו להיהרס לחלוטין כמובן. למרות ששוב, אין שם בנייה רוויה, זה בנייה באמת צמודת קרקע. יהיו מבנים שכמובן 10-12 וכו' קומות, אז זה כבר פרויקט שהם יותר פרויקטים גדולים ואפשר להשתמש בעובדים זרים "רגילים" מה שנקרא, לא עובדים ספציפיים לענף השיפוץ. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

סליחה רגע, כשאתה משפץ את מה שנהרס, אתה דואג גם שיהיה מיגון באותה הזדמנות?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

בדרך כלל כשהורסים מבנים מוסיפים ממ"ד. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כן? לא, כי השיקום, זה חוסר תקציב. גם צריך להביא תקציב למיגון. אז אולי צריך לחשוב על זה. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

באמת צריך תקציב גם לזה. וגם לעוד עובדים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

חשוב מיגון, לא?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

כמובן, ברור. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אוקיי. כן, מינהלת תקומה. ניר, האם יש לכם הערכה של מספר עובדים הנדרשים לפרויקטים השונים בבקשה? אתה יכול להתייחס לזה?

 << אורח >> ניר מסיקה: << אורח >>  

כן. נעים מאוד, מסיקה ניר, ראש מערך בינוי ודיור ותשתיות בתקומה. נמצאת איתי גם אורית, שהיא למעשה מרכזת את כל הפעילות של השיקום מטעם המינהלת. 

אני אתחיל רגע במשפט, איזה שהוא רקע על המתווה שלנו. אנחנו בחודש אפריל למעשה, ערב פסח אשתקד, פרסמנו את תוכנית השיקום של המינהלת. כאשר למעשה נשענה על איזה שהוא סוג של מתווה מאוד ייחודי שאומר שקודם כל מי שלמעשה מוביל את כל השיקום, במיוחד בעשרת היישובים עם הנזק הכי גדול, אלו למעשה היישובים עצמם. הנהגות היישובים הם אלה שהגישו לנו את תוכניות השיקום ואנחנו בתהליך מאוד ארוך וסדור למעשה אישרנו את התוכניות האלה. וחלק מהשיקום כמובן כבר יצא לדרך. 

עוד סוגייה שבעשרת היישובים, במקום שכל בית ילך באופן עצמאי למס רכוש, להגיש תביעה, יתנהל עם הקרן, החלטנו שאנחנו כמינהלת עשינו את כל המשא ומתן עם הקרן בצורה מרוכזת. ועל התקציב של מס רכוש החלטנו למעשה להגדיל אותו לא ב-10% יותר ולא ב-20% יותר, אלא ב-400% יותר, פי ארבע.

רק לצורך הדוגמה, אם הקרן אמדה את כל הנזק בעשרת היישובים ברבע מיליארד שקלים, אנחנו כמינהלת שמנו בעשרת היישובים, תקצבנו אותם במיליארד שקלים, כשכל גופי השיקום בכל היישובים שתחת האחריות של המינהלת, גם במגזר הכפרי וגם בעיר שדרות מסתכם בכמיליארד וחצי שקלים. 

כמו שאמרתי, בכל החודשים האחרונים התחלנו לאשר את תוכניות השיקום. אנחנו מלווים את היישובים. אני אשמח אם אורית שמרכזת מטעם המינהלת את כל הפעילות והיא בקשר עם היישובים, תוכל גם להרחיב קצת על התהליך. 

 << אורח >> אורית גנור: << אורח >>  

שלום לכולם, אורית גנור, ראש צוות ניהול פרוייקטי דיור במינהלת. אני מובילה את תחום השיכון בשיח מול היישובים. מתוך יישובי חבל התקומה 47 יישובים, אישרנו כבר תוכניות שיכון ללמעלה מ-40 יישובים. ביותר מ-20 יישובים כבר התחילה עבודה בשטח. 

צריך לזכור כאן שמדובר בסדר גודל של 500 מבנים שמסווגים אצלנו כאדומים. כלומר מבנים שהם טוטאל לוסט, מיועדים להריסה ולבנייה מחדש. עוד סדר גודל של כ-2,000 מבנים עם נזק בינוני או קל בתקציב כולל של 1.4 מיליארד. בשיח שלנו מול היחידים, אלה שהתחילו בעבודות, נעזרים גם בעובדים זרים, בקבלנים מהשטח. ובעצם העבודות בשטח כבר קורות בחלק מאוד גדול מהיישובים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

יש לכם בעיות עם עובדים? עם מחסור בכוח אדם?

 << אורח >> אורית גנור: << אורח >>  

אני חייבת להגיד שבשיח שלנו מול היישובים לא צפה בעיה של מחסור בעובדים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה רבה. אייל מוסט, בבקשה. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

צהריים טובים. אנחנו מעמותת "דף חדש", תאגידים של עובדים זרים. אני רוצה להגיד לך משהו בקטנה. א', התוכנית שמדברים עליה, אנחנו היינו בסיור יחד עם התאחדות הקבלנים ביישובי הגדר. פגשנו את משה דוידוביץ', שהוא יושב-ראש פורום רשויות קו העימות. בחור סופר רציני. מדבר לעניין. מספרים שהוא מציג פה הם אחרים לגמרי מול מה שהם נותנים את הנתונים. הוא נתן לנו דוגמאות שיש ביישובים כמו מטולה או מנרה, שהטנקים נסעו וירו תוך כדי תנועה. אומרים טוב, תעשו רק אספלט מלמעלה. זה בדיוק הרעה החולה שיש באותם הדברים, כמו בהבאת עובדים זרים, כמו בשיקום שניתקל בו עכשיו. בסוף בית שנשרף ופגע בו טיל אי אפשר לשפץ אותו. 

אז יש פה משהו שהוא לא מובן. ושוב פעם חוזרים לאותה נקודה. והנקודה הכי חשובה שהוא ציין שבסוף אישרו רק 5,000 עובדים בהבאה פרטים. שזה כרגע המסלול היחידי שבו מצליחים להביא עובדים מקצועיים לתוך ענף הבנייה. זה מה שקורה כרגע. וכל הסיפור הזה פה יקום וייפול בסוף על אותן ידיים עובדות שחסרות לכולם כרגע. אז אנחנו שוב פעם נכנסים לאותו לופ. כל פעם פותחים עוד סקטור ועוד ענף ועוד איזה משהו. אבל בסוף אין פתרון מלא לשום דבר. 

יש לכם הזדמנות עכשיו לעשות תוכנית. הם הכינו תוכנית מטורפת, מפורטת מאוד. חמש-שש שנים קדימה, שמתכננת את כל הדברים, איך כבר מרחיבים את הכביש ואיך קולטים עוד אנשים ואיך עושים כן בנייה טיפה יותר מאשר צמודת קרקע. אבל נראה לי שזה לא עבר למשרדים. ושוב, אנחנו נתקלים באותה בעיה. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אני רק אגיד, קודם כל יש כמה מסלולים. יש לנו גם בילטרלי וגם פרטי. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

מקצועיים כרגע זה רק ב-b2b. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אין דבר כזה מקצועי, כולם מקצועיים. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

השטח לא אומר את זה, אנחנו מדברים על זה כבר שנה. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

שנייה. רמת המקצועיות שלהם אולי משתנה ויש דרכים גם לפתור את העניין הזה כמו הכשרות וכו', אבל כולם עובדים מקצועיים בסופו של דבר. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אני אשאל אותך שאלה. בן אדם שבא לפה והוא היה דייג, תוך שבעה ימים אתה תהפוך אותו לטייח?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

תקשיב, תאגידים שאחרי יומיים שולחים את העובד הביתה לא השקיעו כנראה מספיק בלראות שהבן אדם הזה מספיק טוב. אוקיי? כמו כל דבר - - -

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

מה שאתה עושה עכשיו - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

רגע, תן לו. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אתה לא נותן לי אבל לענות לך. לכל דבר לוקח זמן הסתכלות, כל עובד, בטח תרבותית, בטח חברתית ובטח בענף הבניין, שלנו קצת שונה ממקומות אחרים. צריך סבלנות. אמרנו את זה בהתחלה, אנחנו נגיד את זה בהמשך. גם הסינים שהגיעו לפה לא הייתה סבלנות איתם והיום כל אחד חוטף כל סיני שהוא יכול. וגם המולדובנים אותו דבר. זה אותו סיפור שחוזר על עצמו. אז כמו שיש לנו הודים מצוינים, שאני שומע רק דברים טובים עליהם, יש הודים שאולי פחות. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אני שמח שאתה שומע, אני לא שמעתי בינתיים שום דבר. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אז אני המשרד המקצועי ואני מקבל את כל חוות הדעת. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

מעולה. אז כל אחד נותן לך לשמוע מה שהוא רוצה. בסוף אחי, בשורה התחתונה, ההודים שלי פה מאפריל. יש לי מספיק סבלנות. בינתיים אתה יכול להיות סבלני. אבל כל יום שהעובד הזה הוא לא טוב ונזרק מאתר עבודה אחד לשני אנחנו מפסידים כסף. אתה יכול לתת סיסמאות, אנחנו כבר אין לנו כסף ברמה היומית. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

זה לא עניין של סיסמאות. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

באנו ואמרנו בואו נגדיל את המסלול של הבאה פרטית שבו אנחנו מעורבים במיונים ויודעים להביא את בן האדם שהוא מתאים בדיוק ללקוח שלנו, מה שהוא צריך. בזה גם כשלתם, כי לא הצלחתם להגדיל מה שביקשנו, הגענו חצי. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

כרגע יש 13,000 עובדים בהבאה פרטית. אנחנו ביקשנו עוד 10,000 וקיבלנו 5,000 בוועדת המנכ"לים. בזה אני מסכים איתך שצריך עוד 5,000. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

זה שאתה חושב שיש אנשים שב-g2g הגיעו מקצועיים, אחי, אתה - - -

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

בינתיים יש הבנה פה. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

- - - כבר מראש שמדברים על זה שנה. האחוזים מוקטנים מאוד. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא להגזים. כל העובדים מקצועיים. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

זה לא נכון. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

יש ויש. רוב העובדים מקצועיים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אריאל, אתה יכול בבקשה להתייחס, מה אתם עושים כדי להגדיל את מספר העובדים הזרים בהבאה פרטית? תתייחס לזה. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

מה זאת אומרת מה אנחנו עושים? אנחנו הגשנו את הבקשה, העלינו את הבקשה. המנכ"ל שלנו העלה לוועדת המנכ"לים, הם הגוף שאחראי על המכסות של עובדים זרים בישראל. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נכון, בהבאה פרטית. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אישרו לנו מתוך 10,000 שביקשנו 5,000. לא רק הבאה פרטית.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לא, הייתה תשובה בסוגייה? 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מה הסוגייה? רק 5,000? 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

זה מה שאושר. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

ומתי הם יבחנו מעבר לזה יותר? 5,000 זה לא מספיק. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

נלך צעד אחורה. המסלול של הבאה פרטית כבר עובד. הוא עובד כבר כמעט שנה, אפילו יותר. יש הבאה פרטית שנעשית עם מבחנים מקצועיים, מיונים שנוסעים למדינות ועושים מבחנים מקצועיים, כמו שאנחנו עושים בבילטרלי. יש 30% שזה על סמך ניסיון, על סמך תעודות שאנחנו בוחנים אותם. והתאגידים מוצאים את העובדים, את חברות כוח האדם המקצועיות שיכולות להביא עובדים שמאה אחוז מקצועיים כי הם יודעים ויש להם את כל קורות החיים ואת הניסיון. הם מקבלים מתוך המכסה 30% של אותו תאגיד יכולים להיכנס בלי מבחנים. מבחנים לא מעשיים זה נקרא. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כמה המדינה משלמת עבור מיון לבחון את העובד הזר?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

עבור כל עובד? אני לא יכול להגיד לך בדיוק כרגע, אני צריך לבדוק את זה. יש תקציב מסוים למבחנים. בהערה גסה זה בסביבות 60,000 שקלים למשלחת להודו או לסרילנקה, קצת פחות מזה למולדובה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

ומה קורה אם הוא מגיע לארץ והוא לא מתאים? מה אתם עושים איתו? בהבאה פרטית. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

בהבאה פרטית?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כן. אם הוא לא מתאים. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

הבאה פרטית זה הבאה פרטית. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אבל הוא לא מתאים, מה עושים איתו?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

רק שנייה. הבאה פרטית זה business to business. זאת אומרת התאגידים מביאים עובדים שלהם. אם הם כשלו בעובדים שהם הביאו אנחנו לא יכולים לתקן את זה. בהסכמים הבילטרליים, שזו המדינה - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אבל מה הוא עשה? הוא מגיע, הוא נוחת, הוא לא מתאים. מה עושים? שולחים אותו בחזרה למקום המוצא שלו?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

זה בעיה של התאגיד שהביא אותו. אנחנו אחראים על הבילטרלי מבחינת המקצועיות של העובדים. עובדים שלא טובים מספיק, אנחנו עכשיו עובדים על תוכנית הכשרה לפחות לחבר'ה ההודים הראשונים שהגיעו, שבהתחלה היו מה שנקרא חבלי לידה בהבאה בבילטרלי מהודו. ונקש גם יכול להרחיב על זה בהמשך. ואנחנו עובדים איך לעשות להם הכשרות כדי שהם יהיו יותר מקצועיים. 

בינתיים מאז, לפי מה שאני מבין, העובדים מסרילנקה מצוינים, העובדים מהודו שהגיעו מאז הם בסדר גמור. 

 << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>  

שאף אחד לא לוקח אותם. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

כי יצא להם שם רע וזה חבל. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

למה לא לוקחים אותם?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אנשים צריכים לקחת. כי כרגע אין אופציות אחרות, לצערנו. אנחנו עובדים על עוד אופציות, על עוד מדינות. אבל כרגע זה מה יש. וצריך לדעת לעבוד עם מה שיש. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

את יכולה את השם שלך לפרוטוקול?

 << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>  

ויויאן בן עמי, מעמותת "דף חדש". הקבלנים לא מעוניינים להעסיק את ההודים. אני מסכימה שייתכן ויש ביניהם יותר טובים ופחות, יש מנעד. אבל נוצר פה נזק תדמיתי שאין מה לעשות איתו. אני מסכימה עם מה שאייל אמר לגבי העלויות של ההכשרה והסינון וההתנהלות איתם והלימוד שלהם, שאנחנו נושאים. אני מדברת בשם כל התאגידים שהביאו הודים. אנחנו נושאים בעלויות האלה כבר חודשים. 

מעבר לזה, המסלול של b2b, ברגע שאנחנו, זה מה שרציתי להדגיש לגבי מה שאריאל אמר. ה-b2b כרגע יש שם איזה הוא עיכוב בגלל שאנחנו בחנו והניירת מגיעה למשרד הבינוי והשיכון. הוא צריך לבחון אותם ואז לאשר. יש שם איזה שהוא עיכוב מאוד גדול בזמנים שאנחנו רוצים לצמצם. כלומר, ברגע שאני בחנתי והקבלן שלי איתי בחן את העובדים, הסטמפה שלכם היא קצת, במיוחד שאתה אומר גם שאתם לא לוקחים עליהם שום אחריות בהמשך, היא חסרת משמעות. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אם את בדקת את העובד את לא יכולה לבוא. 

 << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>  

לא, אני לא באה אליך בטענות. ההיפך, אני אומרת בוא נייתר את ההליך הזה שלוקח בגלל חוסר כוח אדם, לוקח המון זמן. ואתם מסורים ואתם עושים עבודה נפלאה, אבל זה לוקח המון זמן וזה מעכב. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

נכון, זה לוקח זמן, אין מה לעשות. 

 << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>  

אבל עובדים לא מחכים, אריאל. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

זה אלפי על אלפי בקשות. זה לוקח זמן. 

 << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>  

אלה אנשים שצריכים להביא כסף הביתה. אתה צודק במיליון אחוז. אבל אלה אנשים שבאים להביא כסף הביתה. עובד שמוין אצלי לפני שלושה חודשים לא מחכה לי. אני עוד פעם מתחילה את התהליך שוב ושוב. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אני מסכים איתך. דברים ספציפיים על עיכובים באמת ארוכים תשלחי לנו מייל אנחנו ננסה לטפל בזה. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

גם יהודה מורגנשטיין, המנכ"ל שלך, אמר בעצמו בוועדת המנכ"לים שהוא מעוניין לצאת מהתהליך. הוא רוצה שכל האישורים יעברו ישירות לרשות ההגירה וליתר אתכם בתוך התהליך. כי עכשיו מה קורה? אתה מגיש אליך. קיבלת אישור סוף סוף, אתה מעביר את זה. שוב, לאה ומיכל עושות עבודה נפלאה. מעביר את זה לרשות ואז מה קורה? אומרים לך חסר מסמך. אז אתה מתחיל להיות פיבוט. מסמך חסר, אתה חוזר למשרד השיכון, אתה מעביר לרשות ההגירה. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

רגע, רגע. זה מסמכים שונים. אנחנו בודקים את המקצועיות של העובד. רשות האוכלוסין וההגירה אחראית על כל השאר, כל המסמכים הרפואיים, היעדר עבר פלילי. אין מה לעשות, זה התהליך. זה לוקח זמן. גם לעובד בילטרלי שעושה מבחן, כמה זמן לוקח להגיע? 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

רציתי לשאול את ויויאן, כמה זמן לוקח התהליך?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

שלושה חודשים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

שלושה?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

שלושה חודשים להביא בן אדם. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אי אפשר לקצר את התהליך?

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

משה, זה לא נראה לי שלושה חודשים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אריאל, אי אפשר לקצר כאן את התהליך?

 << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>  

נטלי, הגשתי בקשות שעדיין לא קיבלתי עליהן תשובה יותר מארבעה חודשים. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

שלושה חודשים זה הממוצע, תבדקו את עצמכם. זה הממוצע. מי שמספר לך אחרת אז הוא מספר לך שקר שבסוף את תפגשי אותו מהר מאוד. כי אנחנו כבר נפגשים איתו כל יום כבר במשך תשעה חודשים. הכי מהר שהצלחנו זה שלושה חודשים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

גם עם הפועלים של סרילנקה?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אף אחד לא, מי מביא b2b מסרילנקה? 

 << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>  

לא הבאנו b2b מסרילנקה. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

זה שלך. אנחנו הבאנו תאילנדים לצורך העניין. לקח לנו שלושה חודשים לאשר אותם. גיאורגים ארבעה חודשים לאשר אותם. התחלנו עם קבוצה של 35 גיאורגים, הגיעו לארץ שמונה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נקש, אי אפשר קצת לעשות את זה יותר קצר?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

יש פה תהליכים שלוקחים זמן ויש פה תהליכים שמעורבים בהם כמה משרדים. אגב, זה שונה לפעמים בין מדינות וזה שונה בין ענפים. אנחנו עושים באמת כל מאמץ כדי לקצר את לוחות הזמנים. גם אצלנו הצוות מחויב ל-SLA קצר. כן, יש בדיקה מקדימה במשרד השיכון ויש בדיקה ברשות האוכלוסין. ויש תהליך שהעובד עובר והעובד צריך להביא את האישורים שהוא נדרש להביא ויש גם עובדים שמבקשים את הזמן להתארגן ועד שהם מסכימים לחתום על חוזה. גם הדברים האלה אנחנו נתקלים בהם. 

אנחנו מנסים להכניס קצת דיגיטציה לתהליך כדי שזה ילך יותר מהר. אנחנו עובדים על זה. אין לי כרגע בשורה בעניין, אבל אני כן יכול להגיד שאנחנו עובדים על זה כדי לעשות תהליכים דיגיטליים שייקח לנו קצת יותר מהר גם התהליך הזה אצלנו. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

באותה הזדמנות אני רוצה לשאול אותך האם הרשות בחנה אפשרות להבאת עובדים זרים ספציפיים לפרויקטים לשיקום היישובים? האם קיבלתם פניות מגורמים ממשלתיים או אחרים בנושא? אתה יכול להתייחס?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אין לנו פניות ספציפיות לאזורים ספציפיים. יש לנו פניות כלליות. אם זה בענף הבניין אז זה מתאגידים ואם זה בענף החקלאות זה מחקלאים, לשכות פרטיות בחקלאות שהם לכל המעסיקים בכל רחבי הארץ. אין לנו איזה משהו ספציפי. 

כן דיברנו על המינהלת של השיקום וביקשו מאתנו כל מיני נתונים ומידע והעברנו להם. ככל שנדרש אנחנו נירתם כמובן לעניין. מבינים בחשיבות. 

אגב אייל, כן חשוב להגיד, נכון, מדברים על לוחות הזמנים. ונכון, צריך ואפשר, אני מקווה גם שהם יקוצרו. אבל בסופו של דבר בשנה האחרונה רק בענף הבניין נכנסנו כמעט 30,000 עובדים זרים. זה פי יותר משלוש מכל שנה. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

הכול ברור. וגם כוח האדם שלך לא גדל, אנחנו מכירים את הכול, את כל הצרות. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

גם זה בעיה. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אבל בסוף הצענו פתרון. אמרנו שבהגשה הראשונה יגישו את כל המסמכים. הרי בסוף מה קורה? הוא מאשר במשרד השיכון כמות לא מבוטלת של אנשים. ואז כשזה מגיע אליך צריך פתאום להביא את כל המסמכים ואז מה שנקרא - - -

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כן. אבל אז יבואו ויגידו מה אתה דורש ממני מסמכים שאולי לא צריך להביא אותם.

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

בהתחלה תגיש גוגל דרייב אחד, דחוף את כל המסמכים של העובד ואז יש לך מישהי שבודקת שהכול הוגש. לא הכול הוגש, תזיז את הבקשה הצידה. ככה לפחות מה קורה? כי הוא מאשר, סתם, 10,000 ובסוף מגיעים רק 5,000. כי 5,000 נופלים בדרך על כל המסמכים האחרים שהוא לא פתאום הביא אפוסטיל ולא הביא את הרישום פלילי ולא הביא את כל הדברים האלה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אז יש פה תהליכים שהם עוקבים ולא תמיד מקבילים. מצד שני, יבואו ויטענו למה אתה דורש ממני להביא כל כך הרבה מסכמים על עובד אחד אם ממילא הוא לא יאשר אותם מבחינת המקצועיות. אז יש פה, אתה יודע, זה - - - שלכם גם. 

 << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>  

אבל השאלה מה המקום שלא לאפשר אותם מבחינת המקצועיות כשאני בחנתי אותו? והקבלן שלי. למה הוא צריך לאשר לי?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

זה משרד השיכון יענה לך. אבל הם בוחנים, הם בוחנים. 

 << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>  

זהו, השאלה שלי אליהם. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נקש, אפשר בבקשה שאלה? למה משרד השיכון ואתם לא בודקים במקביל? 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כמו שאמרתי כרגע. יכול להיות שעובדים לא יעברו מסיבות מקצועיות, אז אין עניין שאנחנו נעבוד עליהם גם. הבדיקה הראשונית היא קודם כל מקצועית של משרד השיכון ואחר כך אנחנו בודקים את הדברים שאנחנו בודקים, שזה בעיקר - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אבל אתם עובדים במקביל? אתה יכול ככה לזרז את התהליכים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא, כרגע לא. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אנחנו עובדים אחד אחרי השני, אבל אנחנו לא מחכים שהם יסיימו את כל התהליך. ברגע שהם מעבירים קבוצה של עובדים, מחזירים תשובות, ואנשים כבר פונים אלינו. אנחנו עובדים במקביל, אלה שהם עושים בדיקות נוספות. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אני רק אציין, בדיוק גם שאלתי וקיבלתי תשובה. אצלנו זמן המענה הממוצע הוא שלושה שבועות. מקבלים עובדים, בודקים אותם ומעבירים לרשות האוכלוסין וההגירה. וחוזר חלילה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כמה זמן זה לוקח ההליך הזה?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אני אומר, אצלנו זמן מענה לוקח כשלושה שבועות עד שאנחנו מעבירים את זה הלאה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אי אפשר לקצר? אני שואלת, בגלל התקנים? 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

זה לא רק עניין של תקנים. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

את צריכה לתקן החלטת ממשלה בשביל זה. אני מבין מה אתה אומר, אבל צריך לתקן החלטת ממשלה. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

הרי בסוף אני בחרתי אותו, אז תן לי את האחריות. אני גם ככה מתמודד איתו אם הוא לא טוב. אז בוא נדלג על השלב. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

רגע, אז למה אתם לא מפנים תיקון החלטת ממשלה לוועדת המנכ"לים או לשר הנוגע, לצוות? 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

מי, אנחנו?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כן. אז תעלה את זה, לתקן החלטת ממשלה. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

נבחן את זה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אבל אנחנו רוצים תשובה בפעם הבאה כשיהיה דיון. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

בסדר. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

זה יכול מאוד לעזור, אריאל, אם נדלג על משרד השיכון. זה יחסוך לנו חודש לפחות. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

יש לנו המון דברים שאנחנו רוצים לעשות. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אבל קדימה. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

כרגע צריך לראות מה אפשר לאשר. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אבל בסוף אתה רוצה שאנשים יחזרו, קראנו בעיתון שמבטיחים לאנשים לחזור עוד חודשיים הביתה. מי ישפץ להם את הבית, אני ואתה? 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

בסדר, עובדים על זה. אנחנו לא יושבים ונחים. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

לא, גם אנחנו לא. אבל אתה יודע, אנחנו צריכים לספק את העובדים. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

תאמין לי שעובדים 24/7 כדי שבאמת כולם יקבלו מענה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אז אפשר להפנות שאלה לדניאל איטח בבקשה? האם עלה נושא ההבאה של העובדים הזרים ספציפית לשיקום הדרום והצפון בוועדת המנכ"לים. האם קיבלתם פניות בנושא?

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >>  

צהריים טובים, דניאל איטח, משרד ראש הממשלה. כפי שאמרתי כאן בדיונים קודמים בוועדה, המדיניות של ועדת המנכ"לים היא לתת למשרדים המקצועיים לנהל את המכסות שהוועדה אישרה להם. יושב כאן חברי ממשרד החקלאות, וכך אני אומר גם במקרה הזה, אין לוועדה שום עניין לקבוע מכסות בענף החקלאות ללימונים, תפוזים ופומלות. באותה צורה, גם כאן הוועדה מתייחסת באופן רוחבי לצורך שיש במדינה ואנחנו סומכים על המשרדים המקצועיים, במקרה הזה משרד השיכון, שיודע לתת את התעדוף הנכון בהתאם לצרכים של השוק. תודה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

עכשיו למשרד החקלאות ולהתאחדות חקלאי ישראל. אם אפשר לפרט על השטחים החקלאיים שנפגעו במלחמה בצפון ובדרום. ועל הצורך שלכם בעובדים זרים לצורך השיקום שלהם. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

צהריים טובים, ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות וביטחון המזון. לשמחתנו, אנחנו לדעתי, ויעידו חבריי מהתאחדות החקלאים, נתנו מענה לאורך כל המלחמה כדי שהחקלאות תישאר כשמה, כביטחון המזון, ונמשיך לספק מזון לאוכלוסייה. הדרום הזה אסם הירקות של מדינת ישראל והצפון זה אסם הפירות של מדינת ישראל. יש פגיעה בשטחים. כל הנושא הזה בטיפול של מס רכוש וגם של ההתאחדות והמשרד מול מס רכוש. 

אבל מבחינת עובדים, בעקבות החלטת הממשלה והחלטת צוות המנכ"לים ופעילות המשרד בשיתוף ההתאחדות והחקלאים, הגדלנו את המכסות. אני יכול להגיד שאם בערב השבת השחורה היינו פה עם 30,000 עובדים זרים ובעקבות המלחמה עד בערך סוף דצמבר יצאו להתרעננות כ-10,000 עובדים, היום אנחנו נמצאים כמעט 43,000 עובדים זרים בחקלאות. 

זה נכון שזה לא כל כוח העבודה שנדרש לחקלאות, כי כרגע החלטת הממשלה לא מאפשרת כניסה של עובדים פלסטינים שנתנו לנו מענה לפעילות עונתית. אבל מבחינת צרכי החקלאות, מבחינת ההיתרים אנחנו נמצאים במצב טוב. המשרד העביר המלצה של כמעט 53,000 היתרים. האתגר כרגע זה להביא את העובדים האלה לישראל. יש כרגע ארבע מדינות שמתוכן אפשר להביא את העובדים לחקלאות. החקלאים מעדיפים בעיקר תאילנד. יש ניסיון גם לשקם את האמון עם הסרילנקים. 

לאחר השבת השחורה, מאחר ותאילנד לא אפשרה גיוס של עובדים חדשים אז הממשלה בכוחות משותפים, יש לי רק להודות לרשות האוכלוסין שעבדה יחד איתנו לילות כימים כדי לתת מענה. והסרילנקים הגיעו לפה. ואיך נאמר? אין הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשוני. והרושם הראשוני, כמו שנאמר פה עם ההודים, לא היה טוב עם סרילנקים. כי הבאנו מה שאפשר. 

עכשיו מתגבשת משלחת שיוצאת עוד כמה ימים לסרילנקה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

עובדים חזרו מתאילנד? התחילו לחזור?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

יותר מזה, נכנסו בעיקר מתאילנד. מעל ל-20,000 עובדים מתוך ה-23,000 הנוספים. וכשאמרתי שרשות האוכלוסין חשבה מחוץ לקופסה, היא אפשרה לעובדים שסיימו חמש שנים ויצאו כדין לחזור לסבב נוסף. מבחינת עובדים כאלה שעבדו אצל החקלאים ומכירים את העבודה החקלאית והזמן למידה שלהם היה אפס. חזרו מעל 15,000 כאלה. מחצית מהעובדים שיצאו היו פה בשבת השחורה ויצאו חזרו אחרי התרעננות. 

לכן התשובה, גברתי יושבת-הראש, היא בהחלט כן. אנחנו רואים שיקום. וכרגע המעסיקים מעדיפים את התאילנדים ואנחנו מקווים שהם חלק מהמשלחת שיוצאת עוד כמה ימים, שיהיו חלק מהראיונות וגיוס העובדים, שגם נפתח אפשרות אחרת. כי כרגע הבעיה שלנו זה הגיוס והטיסות. לא סוד שכרגע הטיסות הן לא כסדרן. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לאן יוצאת המשלחת?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לסרילנקה. משלחת משותפת של החקלאים, של רשות האוכלוסין ומשרד החקלאות, לעשות ראיונות כדי שהחקלאים יראו בעיניים מי מגיע. ליצור פול של עובדים שהחקלאים לא יחכו רק לתאילנדים ונשקם את האמון עם הסרילנקים. לכן אני מסתכל עליך, כי זה חלק מיצירת האמון בגיוס העובדים. אני יודע שאתה בבינוי, אבל אני מסתכל בגלל שאתה העלית את זה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אסף, הם יגיעו גם לשקם בדרום ובצפון?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כן. הבעיה שהייתה בדרום שהתאילנדים, הייתה הסכמה שלא יהיה גיוס של עובדים תאילנדים חדשים לאזורים שאינם מוגדרים ירוקים. לשמחתנו, נכון להיום, כל הדרום הינו מוגדר כירוק. בצפון יש עדיין אזורים בודדים שהם מוגדרים, אבל אנחנו יודעים להסתדר עם זה, עם כל מיני תאילנדים חוזרים, עם סרילנקים. אנחנו כרגע מחכים שתתאפשר הבאה פרטית. מחכים שבעצם יוסדר נושא דמי התיווך שאפשר לקחת בהבאה פרטית ואז גם זה ייכנס לפול ממדינות שאין איתם הסכם בילטרלי. אנחנו עובדים במקביל על כל האפשרויות כדי שהחקלאים יוכלו לבחור מה שטוב להם ומאיפה שטוב להם. 

אבל צריך להבין שנכון להיום גם החלטה של החקלאים לחכות לתאילנדים זה גם מונע את מימוש המכסה. אז זה כרגע מבחינתנו האירוע. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה רבה. אורי דורמן. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

רק תאשר. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. קודם כל, אני רוצה להצטרף לדברים שאמר אסף. ולהדגיש את זה שבאמת העבודה שנעשתה על ידי משרד החקלאות וביטחון המזון, לא לשכוח, ועל ידי רשות האוכלוסין, משרד העבודה ומשרד ראש הממשלה בכל מה שקשור בעובדים זרים בחקלאות – נעשתה בצורה מצוינת. חה"כ עטייה, אני אומר דברים חשובים. באמת נעשתה בצורה מצוינת, בשיתוף פעולה עם החקלאים, תחת קשיים מאוד גדולים. 

באמת ההגדלה של המכסה, פתיחת מסלולים חדשים כמו המסלול של עובדים עונתיים, שעדיין אנחנו מנסים את זה. נכון אסף, אנחנו עדיין מתבשלים, אבל זה נפתח. כי הרי עובדים פלסטינאים לא נכנסו ובחקלאות, אחד הדברים בחקלאות זה הקטע העונתי, שיש חקלאים שלא צריכים עובד כל השנה, אבל בנקודה מסוימת של הקטיף הם צריכים עובדים וזה בעצם היה העובדים הפלסטינאים. אז גם נפתח מסלול בנושא הזה. 

נפתח מסלול עכשיו, שאני מקווה שבימים הקרובים משה נקש יפרסם את ההקצאות לבתי אריזה, שזה הקצאות של עובדים זרים לבתי אריזה, שזה גם מסלול חשוב מאוד. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מתי נקש אמור לפרסם?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

יש לנו דיון על זה בהמשך השבוע. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

דיון עם החלטות חיוביות. גם הפעילות, למרות שזה לקח קצת זמן, יושבת כאן הגברת אביבית ממשרד העבודה, גם זה לקח קצת זמן. אבל אני מקווה שבאמת מחר, כפי שאביבית אמרה לי, ההמלצות של הוועדה להכרה בהוצאות, לניכוי הוצאות עבור מגורים מהעובדים, יתפרסמו. הייתה החלטת ממשלה ב-30 ביולי 2023, בלי שום קשר לאירוע. והוקמה ועדה בין משרדית ואני מקווה שמחר הוועדה סוף כל סוף תפרסם את ההוצאות שלה. 

כל הדברים האלה באים למקום שמאפשרים לחקלאות לחזור לפעילות רציפה, לפעילות שגרתית. עדיין, כפי שאמר אסף, יש את הבעיות עם החזרה של העובדים לצפון בגלל הנושא הזה של האזורים האדומים וצריך לפתור את זה דיפלומטית. 

וכמובן הנושא האחרון, שזה הפאנץ' ליין, זה נושא האגרות. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מחר יש דיון. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

נכון, מחר יש דיון. ואני יכול להגיד פה שאנחנו גם יזמנו להגיש הצעת חוק בנושא הזה של האגרות כדי לעזור לממשלה להחליט. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

הצעת חוק ממשלתית או פרטית?

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

פרטית. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מי מוביל את זה? יש מישהו?

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

כן, כן, יש. כי הנושא הזה, יש החלטה של ועדת מנכ"לים, אבל אין, לא הגיעו להסכמות. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בסדר, זה סמוטריץ', הוא עובד על זה, שר האוצר. אני מאמינה. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

אבל אנחנו מחכים כבר, ועדת מנכ"לים, יכול להגיד כאן דניאל, מתי ועדת מנכ"לים החליטה להפחית את האגרות. בחקלאות זה לא קרה. אולי זה קרה בענפים אחרים, אבל בחקלאות זה לא קרה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

למה זה לא קרה? מה ההבדל?

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

זה יכול להגיד דניאל. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

דניאל, אפשר להגיד למה ענף החקלאות מוחרג?

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

יש מחלוקות בנושא הזה. הרי לא רק מייצרים מזון לעם ישראל, אנחנו גם בכמה פעילויות אנחנו קופה, אנחנו קופה של התקציב. אנחנו צריכים לממן כל מיני דברים. אחרי זה באים ואומרים העגבנייה יקרה. הכול חוזר בחזרה בתוך הקערה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

ברור. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

תודה. ואני באמת מאחל לך הצלחה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אמן. רגע דניאל, רצית להגיד משהו על ענף החקלאות? 

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >>  

אני אגיד באופן כללי על האגרות. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לאלה שלא משתתפים מחר בדיון, נשמח לשמוע בקצרה. 

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >>  

בגדול, ועדת המנכ"לים מתחילת, מאז הקמתה בעצם הממשלה אישרה את ההחלטה במאי 2024 והתכנסה כבר קרוב ל-20 פעמים. בשלבים הראשונים כדי לתת מענה לצורך האקוטי שיש במשק בעובדים החליטה הוועדה קודם כל להקצות מכסות לענפים השונים, גם לענפים שבהם הועסקו רק עובדים פלסטינים. ובעצם בסוף חודש יולי 2024 פרסמה הוועדה את ההמלצה שלה להפחתה באגרות להעסקת עובדים זרים. בעצם את ההמלצה הזאת או יושב-ראש, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, העביר לשלושת השרים הרלוונטיים, ביניהם כמובן שר האוצר. 

אני אגיד רגע בכנות, הוועדה רצתה לפחות בשלב הראשון לתת מענה לענפים האלה מתוך הבנה שאם לא יופחתו הסכומים שנדרשים לגבות מהם אז המעסיקים יצטרכו באמת לשלם את הסכומים שמופיעים בחוק כאגרות ברירת מחדל ואלה סכומים גבוהים. המשרדים המקצועיים סברו שבעצם הסכומים הגבוהים האלה יקשו מאוד על המעסיקים להביא את העובדים הזרים האלה. 

לכן בשלב הראשון הוועדה באה ואמרה קודם כל ניתן המלצה בהקשר הזה. אנחנו באמת עמלים בימים האלה ואני מניח שבקרוב תוכלו כבר לשמוע ולראות את הקו של ועדת המנכ"לים. אבל בגדול אני אגיד שרצינו ליישר את אגרת הבקשה לכלל ענפי המשק ל-350 שקלים. לא הייתה הסכמה של משרד האוצר בנושא ולכן זה לא קרה אז ביולי. 

שוב, הכוונה הייתה לבוא ולהגיד קודם כל ניתן מענה לענפים שלא הועסקו בהם עובדים זרים שאינם פלסטינים. אף אחד לא פסח על ענף החקלאות. יתרה מכך, הוועדה כן כתבה בצורה מאוד ברורה שהיא מתכננת להמשיך לעשות את העבודה. וכפי שהממשלה הורתה, לתת הפחתה רוחבית במערכת, לא בענף מסוים אלא באופן כללי. כי זה מה שהממשלה בעצם הורתה. תודה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

דמי היתר זה רק בענף הבנייה? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כן. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

שאגב אגרות, אנחנו משלמים הכי יקר מכולם. בואו רגע נשים את זה על השולחן. אם חקלאות עדיין רוצים הפחתה, זה בסדר. אנחנו בינתיים משלמים 23,000 שקלים לבן אדם שהבא בתור אחרינו זה מלונאות שזה 12,000. צריך לדבר, מחכים למחר. מ-2004 לא כונסה ועדת האגרות. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מ-2004?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

כמו שאמר לנו אדון גפני בוועדת הכספים כשהיינו. 

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >>  

אני רק יכול להגיד, אני לא נציג של משרד האוצר, אבל אני יכול להגיד, לפחות מההיכרות שלי עם התהליך בהפחתה בענפים שוועדת המנכ"לים כבר המליצה עליהם. אבל שר האוצר נשען גם על המלצה של ועדת אגרות. כך שכונסה. האם היא דנה בענף הבניין או לא? אני לא יודע, אני לא יושב בוועדה ולא מכיר את הנושאים. אבל אני אומר בצורה מאוד ברורה, ועדת המנכ"לים תיתן המלצה גם לענף הבניין. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מתי זה צריך לקרות? מתי ההמלצה תגיע?

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >>  

אני מניח שבשבועות הקרובים. אבל נשמע מחר בדיון. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

בינתיים יש איזה שהיא החלטה אמורפית. בינתיים דאגו לפרסם את זה בכל המקומות וכל הקבלנים מבקשים מאתנו הנחה, כי רשמו בכתבה שיש 60% הוזלה בעלות העובד. לא מאה אחוז, רק 60%. בינתיים זה רק עושה לנו נזק. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בבקשה, אחר כך המלונאות. 

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

התאחדות התאגידים ובעלים של תאגיד גלובוס שקד. אני רוצה לשאול את רשות האוכלוסין מה קורה לגבי פועלים שעברו את ה-63 חודשים. הייתה אמורה להיות הארכה גורפת. אנחנו נמצאים במצב שאנחנו לא יודעים מה לעשות עם העובדים. לעבוד הם לא יכולים, אסור לנו להוציא אותם לעבודה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אני אעצור אותך. היום נשלחה פנייה מהשר שלנו, המשרד שלנו כן מוביל את התהליך הזה כן לאשר להם, לשרים הרלוונטיים. נחכה להתייעצות איתם, הם יחזירו לנו תשובה, בהתאם לזה אנחנו נפרסם הודעה לכל המעסיקים. 

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

השאלה כמה זמן זה תכף?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא הרבה זמן בדרך כלל. מניסיון העבר זה עניין של כמה ימים. ששוב, הכוונה היא כן לאפשר להאריך פה לעוד שנה לעובדים שאמורים לסיים ולצאת, לאור ההבנה של המצב במשק. וגם ועדת המנכ"לים הנושא הזה עלה לדיון שם. השר שלנו הבין את הצורך ואמר שעכשיו להוציא 5,000 עובדים ברגע אחד מישראל בענף הבנייה זה יכול להיות בעיה. לכן פנה לשרים בבקשה להאריך את הרישיונות שלהם בעוד שנה. כמובן בכפוף לכל התנאים. 

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

שאלה נוספת למשרד הבינוי והשיכון. מי ממיין אצלכם ועושה לכם את המבחנים? לעובדים שאתם מביאים לתאגידים בהסכם בילטרלי?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

כרגע זה התאחדות הקבלנים. עכשיו אנחנו בהליך מכרזי למצוא ספקים חדשים. 

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

התאחדות הקבלנים מביאה לנו דייגים, טבחים, ספרים. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

התאחדות הקבלנים מביאה לכם עובדי בניין. 

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

אנחנו לא מקבלים עובדי בניין. דרך הסכם בילטרלי, שיתקנו אותי החברים שלי, אולי אני טועה. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אז יכול להיות שנפלת על מישהו שהוא פחות. 

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

לא אני, אני מדבר גם על החברים. אם אני נפלתי זה בסדר, אבל זה לא רק אני, זה כולנו. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

רק שנייה. המבחנים הם אותם מבחנים שמתקיימים כבר 30 שנים באוקראינה, בסין, במולדובה. בכל המדינות. 

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

אני חייב לשאול אותך, איך זה שמביאים באופן עצמאי לא עוברים את התהליך הזה עם העובדים שמגיעים לפה בהסכמים בילטרליים כמו שאנחנו עוברים אתכם?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אתה צריך להבין, מה זה אתכם?

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

העובדים שאתם מביאים לנו. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

התהליך הבילטרלי הוא שונה. כשאתה כעסק פרטי הולך ומחפש חברת כוח אדם מקצועית שמתמחה בבניין ואותה חברה מוצאת לך את העובד שעבד חמש שנים בדובאי או לא משנה איפה, ואתה יודע שהוא עובד טוב, זה מה שאתה מקבל. אתה משלם על זה גם כן. ואתה מקבל. 

המדינה עושה מבחנים לעובדים דרך הסכם בילטרלי. בכל מדינה יש גוף יישום שהוא אחראי להביא את העובדים הכי מקצועיים שהוא יכול. כנראה שהוא יכול להביא עובדים פחות טובים מאותן חברות כוח אדם שמתמחות בזה. 

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

אבל לא ספר. לא טבח. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אתה קורא להם ספר, אתה קורא להם טבח. 

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

אני לא קורא.

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אני קורא להם עובדים. 

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

זה מה שקורה כשאני הולך להסתובב באתרי בנייה ומגיעים לי עובדים דרך הסכם בילטרלי. אני שואל אותם מה היה המקצוע שלכם? אומרים לי אנחנו בכלל באים מענף הטבחות או הספרות או לא משנה מה, אין להם שום קשר לבניין. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

גם אם זה אותם מבחנים שאנחנו עושים בפרטים. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

א' המבחנים - - - שדרגתם אותם בחודשיים האחרונים. לפחות מה שאמרו המנכ"ל - - -

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אז המבחנים עוברים עכשיו שינוי, כדי שהמועמדים שמגיעים יוכיחו את עצמם יותר טוב. ועכשיו בכלל יהיה שינוי, כי אנחנו מוצאים ספקים חדשים לעשות את המבחנים, אז המבחנים ישתנו. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

בהסכם הבילטרלי לא אמרו לנו, לתאגידים, שחלק מהנושא שאף אחד לא רצה לתת לנו אנשים חוץ מהודו וסרילנקה אז לקחנו גם אנשים שהיו מה שנקרא במעגל האבטלה ומקורבי שלטון, זה חלק מהדברים שנעשו דרך משרד החוץ. זה רק שכחו להגיד לנו. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אני לא מדבר בשם משרד החוץ. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אחי, מתוכם 30 עבדו בבניין. כל השאר פעם ראשונה שהם עבדו בבניין זה אצלנו. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אני לא מדבר בשם משרד החוץ, אני מדבר בשם משרד הבינוי והשיכון. 

 << אורח >> צבי קן תור: << אורח >>  

אנחנו שמענו עדויות בישיבות קודמות על זה שאלה שהגיעו לא היו אלה שנבחנו ועל תשלום דמי תיווך. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

יש לך את רשות האוכלוסין וההגירה, שכל המסמכים אצלם. 

 << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> 

לא, אלו שנבחנו, שהיו נבחנים מקצועיים. אנשים שנבחנו 10 פעמים באותו יום ב-10 שמות שונים. פה שמענו עדויות כאלה. ומשרד השיכון ורשות, סירב להביא את הסרטים ואת המבחנים שלהם. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אתה רוצה להקשיב רגע?

 << אורח >> צבי קן תור: << אורח >>  

היה פה מורגנשטרן וזה מה שהוא אישר. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אריאל, אתה יכול להתייחס גם למתי ייכנסו ספקים נוספים?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

זה בתהליך מכרזי. אני לא יכול להרחיב. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

עד מתי המכרז?

 << אורח >> צבי קן תור: << אורח >>  

בתהליך מעל חצי שנה. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

התהליך לא מעל חצי שנה. אנחנו הוצאנו את המכרז לפני כשלושה חודשים. בוא בבקשה תן לי להציג מה אנחנו עושים - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אבל זה הרבה זמן שלושה חודשים. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

- - - ואל תיתן דברים. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אריאל, זו פעם ראשונה אני רואה אותך פה בוועדה. אנחנו יושבים פה כבר שנה. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אני הייתי בחופשת לידה. אז אני פה וחזרתי. תודה רבה. ואני יודע ואני מעודכן. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אנחנו יושבים פה כבר שנה, שומעים את הדברים. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

בסדר, אני מבין את התסכול. 

 << אורח >> צבי קן תור: << אורח >>  

זה לא תסכול. הם משלמים כסף כל חודש, התסכול הוא שלך ושלי. הוא משלם מזומן על התסכול הזה. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אתם רוצים תשובות?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כי אנחנו יודעים להביא עובדים טובים לבניין. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אני יודע שאתם יודעים להביא עובדים טובים. גם אנחנו הבאנו עובדים טובים עד היום. מי שבנה בישראל זה לא רק הפלסטינים, גם עובדים שאנחנו הבאנו. 

 << אורח >> צבי קן תור: << אורח >>  

לא, אתם לא הבאתם. אתם הבאתם עובדים לא בבניין. 

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

זה עולה לנו בסוף יותר כסף ברגע שאנחנו מביאים b2b אבל לפחות אנחנו יודעים מה אנחנו מקבלים. ברגע שאתם מביאים אנחנו לא יודעים מה אנחנו מקבלים. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

ברגע שאנחנו מביאים זה בווליומים יותר גדולים, כי כך המדינה החליטה. אוקיי? המדינה עובדת, דרך המלך מה שנקרא, זה הסכמים בילטרליים. 

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

אבל זה גורם לנו נזק וגם לענף כולו. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

זה גורם נזק, אין מה, יכול להיות שזה גורם נזק. אני לא יודע, אין לי מספרים. 

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

מה זה יכול להיות? כולנו אומרים את זה. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

בסדר. ואני אומר לך שיש עובדים. 

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

ביני לבין אייל אין שום קשר. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אפשר לעבור בבקשה להתאחדות המלונות? ואם יש למשרד התיירות גם, אם הם ירצו לדבר. בבקשה. 

 << אורח >> רעות אודם: << אורח >>  

רעות אודם, מנהלת תחום הכשרה מקצועית במשרד התיירות. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

את יכולה להתייחס בבקשה כמה מלונות נפגעו בצפון ובדרום? ואם יש לכם מחסור בעובדים זרים לשיקום ושיפוץ המלונות שנפגעו? את תוכלי להשיב גם או שרק התאחדות המלונות?

 << אורח >> רעות אודם: << אורח >>  

התאחדות המלונות תרצה להשיב על השאלה השנייה ואני אתייחס לשאלה השנייה. 

 << אורח >> אייל הננברג: << אורח >>  

שלום, אייל מהתאחדות המלונות, סמנכ"ל משאבי אנוש. אין לנו יכולת לבוא אצלנו בהתאחדות, אין יכולת לבוא ולראות לפי אזורים גיאוגרפיים. אנחנו מקבלים את כל הנתונים האלה מהלמ"ס וכרגע אין לנו. אנחנו מנסים לבוא ולייצר את הביקושים. לעניין התפיסות אנחנו מתואמים יחד עם משרד התיירות והיא יכולה לבוא ולהציג את העניין הזה. אם צריך אני אוסיף. 

 << אורח >> רעות אודם: << אורח >>  

המשרד כרגע לאחר אישור של ועדת המנכ"לים פועל להביא כ-2,000 עובדים זרים מסרילנקה. ברגע שתגיע הפעימה הראשונה, שאנחנו צופים שיהיו באזור ה-900 עובדים הם יחולקו באופן שוויוני למלונות בהתאם לבקשה של המלונאים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

עם עדיפות לצפון והדרום?

 << אורח >> רעות אודם: << אורח >>  

כרגע לא. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לא?

 << אורח >> רעות אודם: << אורח >>  

יש תעדוף מסוים שהוא תעדוף של קילומטראז'. אבל לא באופן ישיר לצפון. כרגע, שוב, היות ואנחנו אוספים נתונים לא קיבלנו צורך מסוים כזה ולכן כרגע זה לא משהו שעומד על הפרק. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא קיבלתם צורך, מהתיירנים?

 << אורח >> רעות אודם: << אורח >>  

לא קיבלנו פנייה מהתיירנים. אני אדייק ואסביר, ברשותך. 

 << אורח >> ענבר בזק: << אורח >>  

אני פה בשם התיירנים בצפון. 

 << אורח >> רעות אודם: << אורח >>  

אז קיבלנו כך, קיבלנו, אנחנו כל הזמן מקבלים פניות ממלונאים לתעדוף של עובדים זרים בוודאי, לתעדוף צפון זה מה שאמרתי, אלה מספרים שאנחנו מקווים לקבל בהמשך כדי לאגם. תיירנים בוודאי פונים אלינו כל הזמן, גם מי שזכאי וגם מי שלא זכאי. אנחנו משתדלים מאוד גם לתת מענה לכולם וגם לאסוף נתונים. ואם תרצי להוסיף אז אנחנו נשמח. 

 << אורח >> ענבר בזק: << אורח >>  

אז הנה, הבאתי. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

סליחה רגע, מתי יתחילו להיכנס? את אמרת פעימה ראשונה מ-2,000. מתי הם מתחילים להיכנס?

 << אורח >> רעות אודם: << אורח >>  

אנחנו כרגע בשלב של אישור נוהל הקצאה מול רשות האוכלוסין. לאחר מכן הנוהל יופץ למלונות. מלונות שירצו לקבל עובדים זרים יצטרכו להגיש בקשה. ורק לאחר מכן. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כמה זמן לוקח התהליך הזה?

 << אורח >> רעות אודם: << אורח >>  

אנחנו כרגע נמצאים באישורים וחתימות של המנכ"לים. נקש פה יוכל להעיד, כי הוא מעורב היטב. ואנחנו מקווים שבימים הקרובים הנוהל כבר יופץ. אנחנו בשלבים די סופיים של התהליך, לפחות הראשוני. 

 << אורח >> ענבר בזק: << אורח >>  

ענבר בזק, חכ"ל והיום מנכ"לית חברה כלכלית גליל עליון. אני פה, יש לנו פורום תיירנים של גליל גם מערבי וגם מזרחי. הייתי היום בבוקר בדיון, היה דיון על שיקום התיירות בצפון ודיברנו שהמשבר הכי גדול כרגע זה משבר העובדים. הקושי בזה שבמהלך המלחמה בעצם לא הייתה הארכה של החל"תים מאפריל 2023, לא הייתה אפשרות להאריך את החל"תים לעובדים שלא פונו. בעצם כל המלונות באזור שלנו התרוקנו מעובדים ועכשיו הם צריכים לגייס עובדים מחדש. 

אז משבר נושא העובדים בתיירות הוא ממש חסם היום לפתיחת מלונות ופתיחת אתרי תיירות בכלל. אז לשאלתך.

 << אורח >> רעות אודם: << אורח >>  

נתנו כאן מענה באמצעות הבאה של עובדים זרים מסרילנקה. 

 << אורח >> ענבר בזק: << אורח >>  

אז זהו, יש כמה ענפים, כמה תפקידים שמאוד קשה לאייש בעובדים זרים. זה בעיקר בתחום החדרנות והחצרנות, שאתם מכירים את זה. 

רק ביקשת נתונים. אז לצורך הנתונים, יש לפני המלחמה היו מועסקים 12,500 איש כשכירים בענף התיירות. אלה נתונים של אשכול גליל מזרחי בלבד, אין לי את גליל מערבי, אבל אם צריך אני אביא. בנוסף, 21% מהעסקים בפרטיים, העסקים העצמאיים הקטנים בתחום התיירות. היום החסם הכי גדול להניע מחדש, להחזיר מחדש את ענף התיירות זה נושא התעסוקה, העובדים. בעיקר העובדים הזרים זה באותם ענפים שציינו, גם מטבח אגב. מטבח, עבודות של משק. 

היה פה אחד מנציגי התיירות, הוא הלך. אבל כן, אנחנו מאוד נשמח שייתנו איזה שהוא תעדוף כן לגליל ומן הסתם לעוטף. כי אני חושבת שעובדים זרים שכבר מגיעים לעבוד אז הם כבר פחות מגיעים לאזורים שלנו, הם די נשארים באזור המרכז. אז כן לתת אפשרות לתעדף בצורה כזו או אחרת. 

גם ענף הבנייה. אני גם מייצגת פה את ענף הבנייה. חברה כלכלית עוסקת בהקמת תשתיות. דיברו פה על שיקום. אנחנו מדברים כרגע אפילו קיבוץ, רק קיבוץ מנרה. למי שלא ביקר, מוזמנים לבקר. 70% מהבתים נפגעו. יש שם שיקום תשתיות שייקח שנים, לפחות שנתיים. וגם שם יש כרגע מחסור מאוד גדול בידיים עובדות. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

סיימת? נמצא פה איתנו מוטי בן דוד, ראש עיריית מעלות תרשיחא. לא. אביתר חנן, אתה רוצה?

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

כן. קודם כל, אני מברך על התפקיד החדש. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. עדיין לא. ממלאת מקום. 

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

וגם על הדיון החשוב הזה. חשוב לנו להגיד כמה נקודות בהקשר הזה. קודם כל, שיקום הצפון חייב לקרות כמה שיותר מהר. בדיוק משרד האוצר ושר האוצר באו וקבעו איזה שהוא דד ליין כרגע למרץ. אנחנו גם כמובן תומכים כמה שיותר מהר שיהיה שיקום לצפון. 

יכול להיות מצב שצריכים גם עובדים זרים לשיקום הצפון, אנחנו לא שוללים את זה. אבל כדי שהעובדים הזרים יגיעו לצפון צריכים לקרות כמה דברים. אחד מהדברים, קודם כל, זה לוודא שאותם עובדים שמגיעים, אם מגיעה מכסה כזאת, לצורך העניין עוד שנייה אני אגע בתיירות, מגיעה מכסה כזאת, אנחנו צריכים לוודא כבר לפני זה שהעובדים עצמם מגיעים ספציפית נקודתית לשיקום הצפון. ואפילו לזמן יותר מצומצם. ומיד אחר כך עוזבים את הארץ. כי יש לנו פה פער, איך שאנחנו רואים את זה לפחות, שככל שמגיעים הרבה מאוד עובדים זרים, יכולה להיפגע גם תעסוקה של עובדים ישראלים. 

במצב של שיקום הצפון כרגע אנחנו לא יודעים כרגע כמה אנשים עתיקים לחזור לצפון. בגלל זה גם אם עכשיו מגיעים עובדים זרים לשיקום צפון צריך לקבוע איזה שהוא סד זמנים מאוד מצומצם שהוא גם יענה על הצורך של שיקום הצפון מצד אחד ומצד שני לוודא שהעובדים האצה לא הולכים למקום אחר. 

 << אורח >> ענבר בזק: << אורח >>  

לא הבנתי את ההערה כמה אנשים יחזרו. זאת אומרת, ברור שאם לא ישקמו את הבתים לא יחזרו. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לא, הוא העלה טיעון חשוב מבחינת תעסוקה לעובדים שלנו. 

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

לא, לא דיברתי על בינוי רק. 

 << אורח >> ענבר בזק: << אורח >>  

לא, אבל זה ענפים שהעובדים שלנו לא יבואו. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בסדר, אבל עכשיו אנחנו מתמרצים אותם, בענף השיפוצים נותנים מענקים, אל תשכחי. 

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

אני אחדד את זה. עוד פעם, לא דיברתי ספציפית רק על הבינוי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

בואו נראה כמה ישראלים יבואו. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לא, אבל יש תמריצים, אנחנו הוצאנו. 

 << אורח >> אייל הננברג: << אורח >> 

כבוד יושבת-הראש, שנינו יחד בדיון, את ניהלת אותו. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אתה זוכר?

 << אורח >> אייל הננברג: << אורח >>  

אני זוכר, היית אופטימית, אבל כלום לא קרה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מה שקראתי בשבוע שעבר בעיתון שכן מתחילים. הייתה בעיה של המערכת של הביטוח הלאומי. 

 << אורח >> אייל הננברג: << אורח >>  

נכון. והביטוח הלאומי התחייב לאפשר למעשה להירשם עד 21 בדצמבר 2024. הוא באמת אפשר בשבוע שעבר התחיל לאפשר את זה. אבל המענק היה מענק תמרוץ. אין תמרוץ בדיעבד. כלומר, היום מי שנרשם לא זכאי לתמריצים האלה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בסדר, טוב שהעלית את זה בדיון. אבל אפשר להגיש בקשה לדיון מהיר או לעשות משהו מול יושב-ראש הוועדה. 

 << אורח >> אייל הננברג: << אורח >>  

זה היה דיון מהיר. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לא, להמשיך את הסוגייה. 

 << אורח >> אייל הננברג: << אורח >>  

היה דיון מאיר. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

ומינואר לתת עוד, לאפשר לעוד אנשים. מי שירצה להירשם. 

 << אורח >> אייל הננברג: << אורח >>  

זה משהו שמאוד רציתי שיקרה בדיון. לצערי זה לא היה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בסדר, אני אדבר עם ארז מלול. אני זוכרת שהוא העלה את הנושא, אז אולי נמשיך את הדיון. 

 << אורח >> אייל הננברג: << אורח >>  

אני בעד. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

הערה מצוינת. 

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

אני ארצה שנייה לחדד את הדברים שאולי לא הובנו כמו שצריך. אנחנו רוצים שהשיקום בצפון יקרה כמה שיותר מהר, במיוחד השיקום של הבינוי שבעצם עוצר את חזרת התושבים לאזורים שלהם. ביחד עם זה, בענפים אחרים שהם לא בינוי צריך מאוד להיזהר בלהביא עובדים זרים לזמן ארוך וצריך להגביל את זה קודם כל לזמן יותר קצר, כדי שהעסקים עצמם יחזרו לעבוד כמו שצריך ולא ייקחו את התעסוקה של הישראלים מצד אחד. מצד שני, לראות שהתמריצים מביאים את אותם עובדים לשיקום הצפון ולא אחר כך מתפזרים בארץ ומחליפים עובדים ישראלים במקומות אחרים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה לדבר? 

 << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >>  

אפרים מהתאחדות המלאכה. רעיון שאני רוצה להעלות פה, המלצה, הצעה שבעקבות המיונים יש כנראה הרבה חבר'ה שנושרים, שלא עוברים את המיונים לטובת המקצועות שבהם יש צורך. אז כיוון ולנו בהתאחדות המלאכה יש חוסר קריטי במקצועות, בייצור, יצרנים, שאלה בעצם עובדים רגילים, כלליים. בעיקר במפעלים חיוניים כמו מאפיות, קייטרינג ומקצועות שבבים ומתכת וכן הלאה, אבל אני מדבר כרגע אלה שלא מקצועיים ולא יתפסו ככאלה. עושים מיונים ונופלים. זה מזכיר לי אם הם לא הולכים לטובת הסיירות שילכו לתומכי לחימה, כמו שאומרים. אז אם לא הולכים איפה שיש צורך, אז אפשר להעביר אותם להתאחדות למיון. חבל לאבד אותם או להחזיר אותם. 

לכן כיוון שאצלנו כל חוסר הוא קריטי, כי אצלנו בעלי עסקים יש בהם בין 1 עד 20 עובדים בלבד וכל חוסר הוא קריטי. אצלנו עבדו גם הרבה פלסטינים במאפיות וכן הלאה. וזה מפעל חיוני. הם גם נותנים מענה לצבא, אם זה קייטרינג וכן הלאה. 

אז מה שאנחנו מבקשים שהצורך הזה פשוט לא ילך לאיבוד. אם כבר הם הגיעו. אנחנו מבקשים גם בלי קשר אליהם את הכמויות שאנחנו צריכים. אבל חבל לא להיעזר בזה שכל מי שלא טוב למקום אחר אפשר להעביר אותם אלינו ואנחנו נעשה הצרחה או הכשרה לפי הצורך. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נקש, אני רוצה שתתייחס למה שהוא אמר. אם יש לך כמובן. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

ענף, לא יודע על איזה ענף בדיוק הוא מדבר. יש שני ענפים שעכשיו אנחנו מטפלים בהם בהבאת עובדים, גם ענף תעשייה וגם ענף מסחר ושירותים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אפשר העברות גם, לא?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא. בתוך הארץ אנחנו לא מאפשרים העברות כדי לא לפגוע בענפים הקיימים. זה יכול לעודד תופעות שליליות של עובד שבאמת הגיע לענף הבניין וירצו אותו, אבל הוא ירצה לעבוד אצלו, כי אולי אצלו יותר נוח. 

 << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >>  

התכוונתי באותם אזורים שמדובר אליהם. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

זה רלוונטי לכל הארץ. בגדול אנחנו מקדמים את הבאת העובדים באמצעים הסכמים ייעודיים לאותם ענפים, גם לתעשייה וגם מסחר ושירותים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מאיזה מדינות?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

גם יש לנו מסרילנקה ואנחנו מוכנים כמובן מדינות נוספות בכפוף לצרכים ולביקוש. 

 << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >>  

הדגש שאני אומר שמכיוון שאנחנו יכולים לקבל אנשים לא מקצועיים בכלל, כי זה ייצור. לא צריך, הרמות, העמסה וכן הלאה. אבל בפועל החוסר בזה משפיע מאוד. מאפיות ממש עומדים, לא עובדים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אנחנו מכירים את זה. היו פלסטינאים. 

 << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >>  

לכן כן, היו מעל 50% פלסטינאים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

האם פניתם למשרד הכלכלה בנושא?

 << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >>  

כן, אנחנו בקשר עם משרד הכלכלה, משרד העבודה וכן הלאה. הצגנו את הפערים. אנחנו מעלים את הנושא גם כאן. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תפנו בבקשה לוועדה בכתב, בסדר? 

 << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >>  

טוב. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כן, לוועדה הזאת. ליושב-ראש הוועדה. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אנחנו הצענו את זה בעבר. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מתי? לפני כמה זמן?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

כל הזמן אנחנו מדברים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בערך? כי עכשיו הוא עורר את זה. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

הרי בסוף הוא צריך מישהו עם דופק. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בסדר, אז הוא ישלח מכתב ואתה תצרף את ההעתק. נמזג את המכתבים, את הנושאים ונקבל מענה בדחיפות. ויויאן, בבקשה. משרד העבודה, יש לך גם מה לומר אחר כך בנושא? לא? 

 << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>  

רק לחדד משהו ממה שאריאל אמר קודם. אמרת קודם שמיפיתם פחות או יותר את הצרכים. ידעתם להגיע לאיזה שהוא מספר כמותי של כמה עובדים יידרשו כדי לשקם את הצפון והדרום? 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אין לי מספרים. באחוזים זה בין 3% ל-5%. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זו שאלה טובה. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

צריך לדעת כמה בדיוק זה יוצא מבחינת כוח אדם, נבדוק את זה. 

 << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>  

אני חושבת שמכאן אנחנו יכולים לגזור את הדרישה. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

כן, נבדוק את זה ונחזור. 

 << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>  

תודה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. ביקשת, בבקשה. 

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

נטלי שמעון ויינשטיין, אני מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים. הוזכר קודם נושא המיונים שביצענו בסרילנקה, ממש בפתיחת הדברים. אז אכן ענף השיפוצים קיבל כרגע מכסה של 5,000 עובדים. אני יכולה לומר שהמכסה הזאת זו טיפה ביום. בטח ובטח לאור הנתונים שהעלו כאן בדיון גם לגבי הצורך שיש בביצוע עבודות שיקום ושיפוץ בצפון. כי כאשר אדון אריאל מדבר על 4,000 מבנים עם הרס קל, זאת אומרת הכוונה ל-4,000 מבנים שדורשים שיפוץ ולא בנייה מחדש. אני מחזקת את הדברים, אני לא סותרת. 

אני אומרת שבהחלט קודם כל, נכון, המכסה הראשונית היא 5,000. כרגע חזרנו ממיונים בסרילנקה, בהם עברו בהצלחה את המיונים הייחודיים של ענף השיפוצים 757 עובדים. מתוכם אנחנו יודעים שיש הגרלה וחלק לא מגיעים. אני מעריכה שבסוף אנחנו נראה כאן איפה שהוא במהלך פברואר את העובדים הראשונים וזה לא יגיע לכדי אפילו אולי 600 איש. אז אנחנו מבינים שמבחינת הקצב של ההגעה זה קצב שהוא לצערנו לא מספק. ענף השיפוצים גם ככה מצוי בקריסה אמיתית כבר מה-7 באוקטובר מאחר ובאמת הענף שלנו הושתת בעיקר על עובדים פלסטינאים. וצריך איכשהו לתגבר את הקצב. 

אנחנו קיבלנו גם אישור היום לצאת למיונים בהבאה פרטית. זה ככל הנראה יהיה בתאילנד. וגם שם אנחנו נראה את קצב ההגעה של העובדים. אני רק באה ושמה פה את הדברים על השולחן, לחדד את הנושא של ההכשרות וההתאמות. והציפייה של המעסיקים והתאגידים. אז נכון שאותם 757 עובדים מסרילנקה עברו את המיונים ועברו אותם בהצלחה, אבל צריך פה לשים את הדברים על השולחן. אלה אנשים שיצטרכו לעבור תהליך של התאמה לדרישות של הקבלנים פה בארץ, לחומרי עבודה חדשים, לכלי עבודה חדשים שהם נדרשו להתמודד איתם, לשיטות העבודה. 

ראינו שם אנשים שבאמת יש להם פוטנציאל, יש להם יד. רואים שיש להם עבר בתחום, בענף הבניין. אבל עם זאת, ללא מתן כלים מותאמים לעובדים האלה אני חוששת שיהיה פה שוב איזה שהוא מפגש לא תואם את הציפיות. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

יש דיון בקרוב וגם לפי הממצאים שפורסמו על הבטיחות בעבודה, על מספר העובדים שנפגעו.

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אני לא מבין, עוד פעם, למה מביאים עוד פעם אנשים שלא מתאימים. עוד פעם להביא אותם לפה? 

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

שוב אני אומרת, זה לא מה שאמרתי. אמרתי שצריך לעבור תהליך. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

איך עכשיו הם בוחנים עוד? זה הארכה ללא מכרז?

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

אפשר רגע לסיים את הדברים? אחרי זה אולי הערה?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בבקשה. וניתן לדובר נוסף. 

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

אני רק אומרת שהמבחנים שלנו באמת הם מבחנים שהותאמו לענף השיפוצים. שוב, וגם אמרו פה לפניי, מדובר פה על מבחנים של סביב 350 איש ביום. ברור שהמבחנים האלה הם מבחני סינון. ואנחנו באנו לשם מתוך מטרה לראות את היד של העובדים האלה ואת הפוטנציאל שלהם לשילוב פה בארץ. וגם הפלסטינאים כשהם נכנסו פה לפני 20 ומשהו שנים לא היו ביום אחד העובדים המצטיינים. הם צריכים לעבור תהליך של התאמה. מדובר פה על אנשים שגם נוחתים במדינה זרה, עם הרגלים שונים של עבודה. ובכלל, באופן כללי, גם אנשים שנוחתים out of the blue ביום בהיר אחד במדינה זרה וצריך לתת להם את האפשרות ואת הכלים להתמודד. אני לא חושבת שזו טעות. אני חושבת שצריך לבוא ולקחת את העובדים האלה ולעבוד איתם כדי לעשות להם שילוב נכון כאן בארץ. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

- - - יעשו להם הכשרות?

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

משהו שצריך, שעלה גם בדיונים מול משרד השיכון ומול רשות האוכלוסין. לבצע הכשרות. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אתה לא חושב שזה טוב לעשות הכשרות?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

זה סתם לזרוק את זה באוויר. להביא לפה עוד פעם אנשים לא מוכשרים. 

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

אפשר רגע? אני יכולה רגע לסיים את הדברים? גם כשאתה דיברת אני לא התפרצתי. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אנשים ראויים, אבל להכשיר אותם זה לא פוגע. 

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

אני אשמח לסיים רגע את הדברים שלי, בסדר?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

סליחה, היא עדיין לא סיימה. 

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

אני עוד לא סיימתי. אני אגיד ובסופו של דבר כל אחד, כל תאגיד יעשה את השיקול שלו אם להביא את העובדים ואיך להביא ואיך להזמין. אנחנו כאן כדי לתת את הכלים גם לקבלנים וגם לתאגידים ואנחנו גם בדין ודברים גם עם אריק אלקסלסי וגם עם איציק בן ישי מהעמותה שלכם. אנחנו מסבירים את התהליך הנכון. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

- - - 

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

קודם כל, מותר. דבר שני, אני כבר פעם שלישית מבקשת לסיים את הדברים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אייל, יהיו עוד הרבה דיונים בנושא. 

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

אבל זה כבר פעם שלישית שאני מבקשת לסיים וזה לא מכובד. 

אני באה ואומרת, עשינו פה את המיונים, עשינו הליך מאוד קשה, מאוד סבוך. עשינו את מירב המאמצים להביא לכאן את העובדים הטובים ביותר. ושוב אני אומרת, גם העובד המצטיין ביותר שיגיע לכאן וינחת מסרילנקה עם ניסיון עתיק שנים בסרילנקה, גם ברגע שהוא ינחת פה בארץ הוא צריך לעבור פה תהליך של התאמה. וזה לא יעזור, אנחנו בשיטות עבודה אחרות לחלוטין. כלי עבודה אחרים. גם חומרי העבודה שונים לגמרי. ואין מה לעשות, תידרש פה סבלנות גם של התאגיד וגם של הקבלן. ככל שאנחנו נקדים ונכיל את זה, כך יהיה יותר טוב המפגש הראשוני. 

עכשיו אני באה ואני אומרת, גם פניתי בעניין הזה גם למשרד השיכון וגם לרשות האוכלוסין וההגירה בדיונים שביצענו. אני חושבת שנכון יהיה לבצע איזה שהוא תהליך של התאמות עוד במדינת המוצא. זאת אומרת, ברגע שאנחנו סיננו את האנשים, עברו את המבחנים, עברו המועמדים את המבחנים שלנו, והם במצב של המתנה של כמה שבועות עד שהם מארגנים את האישורים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מנהלת הוועדה טוענת שיש דיון בהמשך באחד הימים. 

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

דיון ב-21 לחודש. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בסוגייה הזאת. 

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

אז אני חושבת שצריך להקדים רגע ולומר גם כאן עכשיו, כי חבל עד ה-21 לחודש יש לנו עוד 20 ימים לעבור. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תשלחו בבקשה מסמך עמדה בנושא. וגם בקצרה, אם למשרד השיכון יש להתייחס למה שהיא טענה, שהם יעברו. אתה יודע, אתה יכול להשיב? בבקשה, כאילו אם הם יכולים כבר בארץ המוצא שלהם לעבור שם את ההתאמה. ופה כבר הסינון האחרון. ולעשות גם השתלמות בארץ והכשרה זה לא גורע. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אז בעניין של סרילנקה למשל, היינו בפגישה שבוע שעבר עם משלחת מסרילנקה ובאמת הנושא הזה עלה. אמור להיות מה שנקרא pretesting, שזה שלב שבו אותו גוף מיישם בכל מדינה, מבצע איזה שהוא סינון ראשוני על ידי קורות חיים, על ידי בדיקה של ותק ועל ידי בדיקה של ניסיון וכו'. ורק מי שבאמת עומד בדרישות יכול להגיע לאחר מכן למבחנים. מסתבר שזה לא מספיק או שה-pretesting הזה צריך לעבור איזה שהיא מודיפיקציה חדשה וצריך לבדוק את זה יותר לעומק, גם את זה אנחנו מוכנים לבדוק איך עושים את זה. 

בעניין של הכשרה זה כבר עניין שנדרש לזה תקציב ולכן צריך לבחון את הנושא. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נכון. זה משרד השיכון מתקצב את ההכשרות?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

את ההכשרה עצמה הצלחנו להשיג תקציב להכשרה של הודים, אותם הודים לבניין, לא לשיפוצים. לגבי שאר הדברים צריך להעלות את זה לאוצר ולבדוק אם אנחנו יכולים לקבל תקציבים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אז אולי עכשיו, בתקציב 2025 אפשר להעלות את זה. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אנחנו נבקש. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תרשום. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אריאל, איך זה מתיישב עם מה שאתה אומר? שהמבחנים כל כך טובים שאתה מביא עובדי בניין מקצועיים לנו, לתאגידי הבניין. אתה עושה, עוד פעם, אתה מביא אנשים לא מקצועיים. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

יש לנו pretesting. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

לחפש להם מקור תקציבי. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

לא. נקודתית - - -

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אני לא יס מן, סליחה. אתה לא תגיד לי מה להגיד וגם לא את. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לא, אייל, רגע. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אם שיתוף הפעולה בינינו, אני יכול להגיד את דעתי. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

למה לגרור? עד כה היה בסדר, אייל. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

זה שתשלח לי הודעות ותגיד לאנשים להתקשר אליי לא ישנה את דעתי בוועדה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מירה, ישבת בשקט, עכשיו את. 

 << אורח >> מירה סולומון: << אורח >>  

אני מודה לך גברתי. מירה סולומון, מרכז השלטון המקומי. השיקום בצפון ובדרום כמובן חייב להיות כזה שכולל גם את היישובים שלא פונו, אבל טווחו, אבל נפגעו כתוצאה מהמלחמה וכתוצאה מהיום הנורא שחל עלינו ב-7 באוקטובר 2023. 

כלל מפתח לשיקום שכזה לדעתנו הוא טיפול בהקמה של מוסדות חינוך. ללא מוסדות חינוך תושבים לא מגיעים. תושבים לא מגיעים, תושבים לא מגיעים לעבודה, עסקים לא נפתחים. ולמעשה החינוך הוא המחולל של שיקום ושל תמיכה וכל מקום. 

אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה יש קושי ויש מחסור בידיים עובדות בתחום הבינוי והקמת מוסדות חינוך מתעכבת. כתוצאה מאי הקמת מוסדות חינוך לא נפתחות כיתות, לא נפתחת שנת לימודים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אז משרד השיכון, אני אשמח שתתייחס להקמת, לשיפוץ מוסדות חינוך. 

 << אורח >> מירה סולומון: << אורח >>  

אני רק אומר עוד מילה אחת בעניין הזה ותודה לך גברתי שאת מבקשת את ההתייחסות ובמהירות. לא נתפתח שנת לימודים, ההורים נשארים במקום שאליו הם פונו כיוון שהילדים צריכים להיות, לא יוכלו לעבור באמצע שנה. אז אנחנו חייבים להבין, כשאנחנו לא מתייחסים ומתעדפים בראש ובראשונה מוסדות חינוך אנחנו בעצם דוחים בשנה שלמה שיקום של יישוב. כי הורים מגיעים לשנות לימודים אחת לשנייה. לא מעבירים באמצע שנת לימודים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

חשוב מאוד. 

 << אורח >> מירה סולומון: << אורח >>  

לא מנתקים את הילדים שלהם בתוך מערכי שיעורים קיימים ולא משקמים את המקומות שאנחנו כל כך רוצים לשקם. 

אני מעריכה שראש עיריית מעלות תרשיחא, שביקש להגיע לדיון ולהירשם ולהשתתף בזום רצה לדבר על זה, כיוון שזה המסר העיקרי שלנו כשלטון מקומי. חשוב לתעדף את זה. תודה גברתי. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. אתה יכול שנייה ככה בקצרה לפני שמסיימים?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

הייתי שמח לענות, אבל זה לא בתחום אחריותי. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אם יש לך חדש בנושא?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

לא תחת תחום אחריותי שיפוץ של מבני ציבור. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אז מי צריך לתת את ההתייחסות לדעתך? זה במשרד שלך, לא? זה במשרד החינוך?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

משרד החינוך. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אז מנהלת הוועדה, בבקשה, להפנות למשרד החינוך את הסוגייה הזאת. בדיון ההמשך אולי שיבואו ויתייחסו. 

 << אורח >> אחמד גנאים: << אורח >>  

אני אחמד גנאים, ממכללת - - - הכשרות. אני בקריא בכל סוגייה הזאת, אבל אתם מדברים כל הזמן על מספרים, מספרים. גם רשות האוכלוסין וגם משרד ראש הממשלה וגם כולם. אתם שכחתם דבר מאוד חשוב, המספרים האלה הם קיימים בארץ, אבל השאלה איך לממש את זה. יש לנו דבר שנקרא לשכת התעסוקה. לשכת התעסוקה קיימים בה מעל 15,000 שנרשמים שם והם יכולים לעבוד. כלום לא זז. למה? כי הם עובדים בשחור. ואתם פה מתווכחים על דברים מאוד פשוטים. מאוד פשוטים. 

דבר אחד שאפשר לעשות את זה, בלי לשכת האוכלוסין, זה משרד העבודה. ואצלכם זה קיים, נכון? לשכת התעסוקה. 

 << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>  

לשכת התעסוקה זה גוף נפרד. 

 << אורח >> אחמד גנאים: << אורח >>  

אני יודע, הוא גוף סטטוטורי, אבל הוא שייך לאיזה משרד מסוים. 

 << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>  

הוא תחת השר. 

 << אורח >> אחמד גנאים: << אורח >>  

יפה, אז הוא תחת השר. הוא יכול מחר בבוקר לאשר. כי אני פניתי לפני חודשיים מפה גם שפניתי ללשכות תעסוקה ושם נרשמו 1,300 איש ללמוד, מאחר והם ידעו שזה אמור להיות ממומן על חשבון המדינה כולם אמרו לי שאנחנו לא רוצים לעבוד. למה? כי הם עובדים בשחור. מימשו את זה? אף אחד לא מימש את זה. באותו פורום שהיינו פה, אף אחד לא עשה את זה והם לא מוכנים. 

הזכות המלאה של המדינה פה, נכון שאכפת לך ואכפת לכולנו שיהיה לנו עובדים, מסרילנקה, מהודו, מתאילנד, לא משנה מאיפה. אבל יש לך קיים בישראל. אני לא צריך גם לא דיור ואני לא צריך מתווכים ואני לא צריך שום דבר. למה הנושא הזה בכלל לא מגיע למקומות הנכונים? 

שתיים, במשרד השיכון, ב-31 בדצמבר 2024 התוקף של התאחדות הקבלנים פג. הם לא יכולים לעשות מבחנים. 

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

חבר'ה, אתם חוזרים על משהו שהוא לא נכון. התוקף לא פג. יש לנו הארכה. כשהיא תסתיים ייכנסו הספקים החדשים. בסדר? 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אז אני רוצה לסכם את הדיון. תודה לכל המשתתפים. 

הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון ורשות האוכלוסין וההגירה לעשות כל שביכולתם לקצר את הליך הבאת העובדים הזרים לבניין ולקדם את תהליך הדיגיטציה כדי להקל על התאגידים ועל שיקום הדרום והצפון. 

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה לעדכן בכתב על הנוהל להקצאת עובדים זרים לבתי אריזה. 

הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא ואם יהיה צורך נקיים דיון נוסף. 

תודה רבה, אני נועלת את הישיבה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:44. << סיום >>