פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 20/01/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 555 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ' בטבת התשפ"ה (20 בינואר 2025), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל נעמה לזימי סימון מושיאשוילי חנוך דב מלביצקי משה סולומון חוה אתי עטייה חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר נאור שירי עאידה תומא סלימאן מוזמנים: שלומי הייזלר – מנכ"ל משרד האוצר, משרד האוצר יואב הכט – רכז מאקרו באג"ת, משרד האוצר תמר לוי בונה – רכזת תקציב באג"ת, משרד האוצר אלכס מילר – חבר כנסת לשעבר חן מטס – מקדמת מדיניות, פורום ארלוזורוב בועז גור – מנהל המחלקה הציבורית, פורום ארלוזורוב עומר שכטר – ראש תחום, קשרי ממשל וכנסת בהסתדרות, ההסתדרות החדשה יוסף אבי יאיר אנגל חנה גיאת יעקב אפלקר חיים היימן חנה כהן חגי לוין יזהר ליפשיץ לי סיגל אודי גורן ייעוץ משפטי: שלומית ארליך עופרי נודל מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2024, מ/1821 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים את הבוקר הזה עם השמחה הגדולה שהייתה אתמול עם זה ששלוש החטופות חזרו הביתה. אנחנו מודים להשם, ומקווים מאוד ומתפללים, שכל החטופים יחזרו כולם, עד האחרון שבהם. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אתמול חזר גם אורון שאול, אבל מה לעשות שהוא שקוף אז לא דיברת עליו. כמו הבת שלנו, שהפכה לשקופה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב שאת מזכירה לי. אני גם מתכוון לאורון שאול, ולהביא חלל לקבר ישראל זה ודאי וחד משמעי ולא עומד לדיון בכלל. בבקשה. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> בראשית דבריי אני רוצה לברך את חיילי צה"ל וכוחות הביטחון שהצליחו להביא את גופתו של אורון שאול לקבורה בישראל אחרי 10.5 שנים. לברך על חזרתן של שלושה הנשים רומי, אמילי ודורון, שהוחזרו מהשבי האיום בעזה. חברי הכנסת, אין לכם מושג מה עוברות המשפחות של 94 החטופים שעדיין שם, כי אם הייתם יודעים, הייתם נוהגים אחרת. מהלכיה של הממשלה האיומה ששולטת במדינה האהובה שלנו הביאו את העסקה הכי קשה שניתן היה לחשוב. ודאי ליוויתם אתמול את תהליך חזרתן של שלוש הנשים היקרות. איזה מתח, איזו מריטת עצבים עד שנמסרו למשפחותיהן. הזכיר לי את הימים של העסקה הראשונה במתח הנורא בו היינו עד לקבלת ההודעה שאופיר שלנו ברשימה. תהליך קשה מזה יעבור על 30 המשפחות של החטופים והחטופות שיוחזרו ב-42 ימים הבאים, אם יוחזרו, כמו עינוי סיני, ואז אם הכול יסתיים ביום ה-512 למלחמה, בתנאי שסמוטריץ ובן גביר לא יטרפדו, ייוותרו עוד 65 חטופים לשלב הבא. חמאס, הארגון שחוסל כבר מזמן כמה פעמים על ידי מר הפקרה וחברו השר כץ, ימשיכו להתעלל במשפחות ובכולנו. אתם לא רואים את האבסורד הנורא בעסקה הקשה? החמאס, הארגון המחוסל מקבל מאות משאיות סיוע שהממשלה שלנו מאפשרת, דלק, מים ומזון, מוכר אותו בכסף רב לתושבי הרצועה, ובכסף הזה מחזק את כוחו הצבאי נגדנו. באין אלטרנטיבה, הוא השולט. חברי הכנסת, אזכיר שוב את ההודעה שקיבלתי מעזה בשבוע הראשון של המלחמה, ושתאם את המלצתם של עו"ד אורי סלונים ושל תמיר פרדו. העברתי לאנשי הביטחון, שכנראה לא התרגשו. זאת ההודעה. משפחה, זאת ההודעה מאל קסאם. אופיר אנגל, הצענו לממשלתך חילופי שבויים, אבל היא לא קיבלה. זה המסר שלנו – שחרור כל השבויים הציוניים בתמורה לשחרור כל האסירים הפלסטינים, כדי לדעת מה מצבם של כל השבויים שלך – הישארו אתנו בקשר. רק הממשלה חשבה אחרת. חכמי הדור, שהיום, אחרי 472 ימים, ועדיין 94 חטופים שם, משלמת את אותו המחיר שאפשר היה לשלם אז, לפני 460 ימים, לפנות את השטח מחטופים ללחימה, שתחסוך קורבנות רבים שנפלו כי נזהרו לא לפגוע בחטופים. חברי הכנסת, מתי אוכל לדעת, מדוע ומי אשם שנכדי אופיר בן ה-17 נחטף ממיטתו בבארי יחד עם יוסי שרעבי אבי חברתו, שנהרג מאש כוחותינו ביום ה-97? שעד היום מרגיש רגשות אשמה שהוא חזר ויוסי לא. מתי תחליטו שהגיע הזמן להקים ועדת חקירה ממלכתית, לברר את המחדלים הנוראיים שחלקכם אשמים בהם? מה הפחד לחקור ולהגיע לאמת? האם יש דברים בגו? האם לדעתכם אני ומשפחתי נצטרך להישאר בעלטה בעניין זה עד סוף חיינו? אם הייתם במקומי, האם הייתם מוותרים? ולסיום אברך את טראמפ שנכנס היום לתפקידו ונאחל לו שיהיה המבוגר האחראי בשטח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה . יעקב אפלקר. << אורח >> יעקב אפלקר: << אורח >> בוקר טוב. אציג את עצמי בקצרה, גם אדבר בקצרה. אני מכוכב יאיר, חבר בפורום תקווה, שתומך בהורי החטופים. מכירים חלק מהם שהיו פה פעמים רבות. אני גם שייך לפורום גבורה כי אח של החתן שלי מאור לביא מסוסיה עם ארבעה ילדים קטנים, איש מילואים קרבי מאוד היה, נפל בקרבות ברצועת עזה אך לא רציתי לדבר על זה. לא רוצה לדבר על עסקת החטופים. אני לא מבין בזה מספיק – זה גדול עליי, מה שנקרא. יעקב אבינו אמר: קטונתי. גם שמי יעקב, וגם אני אומר קטונתי. רציתי לדבר על משהו אחר. הבוקר בדרך לכאן מכוכב יאיר שמעתי גלי צה"ל וסיפרו שם שהפעימה הבאה של הסכם החטופים יהיה בשבת הבאה כלומר לפי ההסכם ביום שישי ב-08:00, אם הכול יסתדר, נקבל את שמות ארבע הבנות הבאות שיגיעו – אמרו בנות, חיילות אולי, תצפיתניות וכו', ו-24 שעות אחרי זה ב-08:00 בשבת בעז"ה הם ישחררו אותם. הגויים משחררים בנות בשבת. ברור שזה פיקוח נפש, כל שנייה שהן שם זה פיקוח נפש חמור. אבל איך עם ישראל מוכן להשפלה כזו? אנו יודעים שעם ישראל, ארבע בנות לא יהיו כולם מאזור העוטף. החבר'ה שלהן יחכו בכל מקום, יבואו עם דגלים ומכוניות וקרנבל גדול, ובצדק. למה לא להקדים את זה? הרי פיקוח הנפש ברור פה, אבל להקדים בפיקוח נפש תמיד אפשר אז שביום חמישי ייתנו את השמות ושביום שישי ישחררו אותן בבוקר. איזה חוצפה זה. אני רוצה ללכת עם דגלים ולתמוך ולחכות להן בדרכים. אי אפשר. נראה לי הזוי לחלוטי . החמאס בכלל לא יהודים. זה נראה לי שיא ההשפלה. מורידים אותנו גם ככה על הרצפה. לא רואה בזה שום סיבה. למה אני פונה אליך, הרב גפני – זו ועדת כספים – כי אתה מייצג את אנשי התורה בכנסת. נסו לפעול שזה יהיה ביום חמישי, שישי ולא שישי שבת. מה זה משנה? אנחנו משחררים נגד 4 הבנות האלה 120 רוצחים מכלא עופר ומכלא רמלה ולא יודע מאיפה. כל זה בשבת בוקר. צריך להסיע אותם ולשמור עליהם ולהביא מאות שב"סניקים ומגב"בניקים ומה לא. ברור שפיקוח נפש דוחה שבת אבל אם אקדים את ההחזרה לחמישי שישי במקום שישי שבת, זה לא יהיה פיקוח נפש, להפך – הן יגיעו יום קודם הביתה, הבנות האלה. לא יקרה שום דבר. אם עם ישראל מוותר על זה – לגויים לא אכפת – לדעתי זו השפלה לא יותר קטנה משאר הדברים שאנו עוברים. הרב גפני, אשמח שתעביר את זה לחבריך באגודת ישראל. גם אדבר עם מי שאני מכיר בציונות הדתית. מי שלא שומר שבת זה נראה לו הזוי כי מה זה שבת ומה הצלת נפשות? אבל תקדים את זה. זה הכול. כמובן לא לאחר. חמישי שישי. יום אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חנה היימן. קריאה: ואם יידחו את זה ליום ראשון והבנות האלה יישארו עוד 24 שעות? << אורח >> חנה כהן: << אורח >> קודם פרופ' חגי כי הוא ממהר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> תודה רבה, יושב-ראש הוועדה. אני רוצה להמשיך מהנקודה שקודמי דיבר, לומר שיש פה דחיפות, וזה נכון. אנחנו פה בהסכם שסוכם, שהוא איטי, ואני מאוד דואג וחשוב לי לומר לך הבוקר יושב-ראש הוועדה שלא נתבלבל מהתמונות שראינו. אנו מאוד-מאוד דואגים למצבם של החטופים שכרגע בשבי. איננו יודעים מה מצבם. ייתכן שברגעים אלה ממש בזמן שאנו מסתכלים על בית החולים שיבא יש חטוף שנאבק על חייו, ולכן כל מה שניתן לעשות כדי להקדים ככל האפשר את השחרור, את הצלת החיים, חיוני. חשוב שנעמוד על זה וננסה להקדים ככל האפשר. מה שנראה כאילו הם במצב טוב יחסית לפי התמונות, איני יודע, וחשוב שנכבד את הפרטיות שלהן. יטפלו בהן אני בטוח הטיפול המסור ביותר במרכז הרפואי שיבא, והמשפחות שלהן דואגות להן אך ברור שתזדקקנה לשיקום ממושך. ראינו מראיונות שיטתיים שערכנו עם שורדי השבי שהשיקום שלהם מעוכב וחלקי בגלל שהם מחויבים לחבריהם שנשארו בשבי וממש הבטיחו להם שימשיכו את המאבק לשחרורם. אני אומר לך, יושב-ראש הוועדה ולחברי הכנסת שנמצאים פה – לא יהיה שיקום של החברה הישראלית בלי שנחזיר את כולם, כולם, החיים כמה שיותר מהר לשיקום, והחללים לקבורה, כמו שאורון שאול ז"ל מובא היום לקבורה. גם החזרת המתים זה הצלת חיים, חיים של המשפחות שלהם, של החברה הישראלית ויפה שעה אחת קודם. בזמן שאנחנו מדברים גם שאלנו את החטופים מה קרה להם בימים לפני שהם שוחררו, וראינו שזו נקודת שבירה. בזמן שהם יודעים שחלק יצאו, דווקא בימים האלה הם עלולים לאבד את התקווה והאמונה – אני מאוד מקווה שלא – ולכן דווקא התקופה הזאת – סוף-סוף התחלנו בהסכם. אני מבקש ממך וממך ומכל חברי הכנסת שנמצאים פה ומהציבור בישראל - זה הזמן לחוץ – התחלנו ועכשיו להגביר את המאמץ להחזיר את כולם. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << אורח >> חיים היימן: << אורח >> חבר הכנסת גפני, תסתכל עליי רגע. זו הבת שלי היפה ענבר היימן. יש לה עיניים קסומות וחיוך שובה. תמשיך להסתכל עליה, הרב גפני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אל תגיד לי מה לעשות. דבר, בבקשה. אני מכבד אותך. << דובר_המשך >> חיים היימן: << דובר_המשך >> הרב גפני, חשוב שתראה את ענבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא צריך לשכנע אותי. << דובר_המשך >> חיים היימן: << דובר_המשך >> אתה רואה פה אישה או גבר? זו שאלה פשטה. אם אתה לא יכול לענות לי, אשאל את יזהר. מה אתה רואה פה? << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> יופי ארץ ישראלי עם הרבה פרצופים יפים שאני רואה. << אורח >> חיים היימן: << אורח >> תודה רבה. יש לי שאלה. למה ראש הממשלה לא רואה את ענבר כאישה? למה מה שאני ויזהר וכולם פה רואים אישה יפה, ויותר ממה שהיא יפה יש לה תכונות נעלות. היא חכמה, יצירתית. מלאת אהבה. חמלה. מה שחסר פה להרבה שרים בממשלה. היא מלאה בחמלה. תכונה עילאית ביהדות. היא מלאה בחמלה, הבחורה הזאת. אבל מה שכאן כל האנשים שיושבים פה בוועדה רואים, ראש הממשלה מסרב לראות. הוא לא רואה את ענבר כאישה. הוא רואה אותה כגופה. אז אני אומר לראש הממשלה – לענבר יש תואר כבוד - אישה. קודם כל היא אישה ורק אחר כך היא גופה, כמו שהוא מכנה אותה. אבל אחר כך היא חלל. ואני התלבטתי. הרי ענבר היא אחת מ-13 הנשים ולא הבנתי למה ראש הממשלה בוחר ומתעקש לא להכניס את ענבר לעסקה ההומניטרית שאנחנו יודעים שכוללת נשים. ואנחנו לא מדברים פה על חשבון חיים. אנחנו מנסים, מדברים פה על בנוסף. על בנוסף, לשלב את ענבר בעסקה ההומניטרית יחד עם כל הנשים. חבר הכנסת גפני, תענה לי על השאלה, כי התלבטתי בזה המון. יודע מה התשובה שהגעתי אליה? כי ענבר היא המחדל של 7.10. היא פוגעת לו בתמונת הניצחון. ענבר עולה לראש הממשלה 2.5 מחבלים, לא יותר. על ענבר לא תיפול הממשלה, וגם חמאס מוכן לדבר עליה אבל היא פשוט מאוד, פוגעת לראש הממשלה בתמונת הניצחון. אתה מבין שעם ענבר ראש הממשלה לא יכול להצטלם ולדבר בטלפון עם גל הירש הממונה על השבויים והנעדרים ושזה יצטלם יפה? זו הסיבה שראש הממשלה גרע את ענבר מרשימת הנשים. בושה וחרפה. אין פה חמלה במשכן הזה. אין פה חמלה. אחרי ענבר יש פה משפחה שלמה. בסתא של ענב ר- לא מדובר פה רק על חלל – מדובר על חיים שלמים שאחרי ענבר. סבתא של ענבר שבוע שעבר הלכה לעולמה משברון לב. אז למה אנחנו מחכים? שגם אימא של ענבר תלך משברון לב? אימא של ענבר כל לילה מעירה אותי, ואומרת לי, שהיא מאבדת את הסבלנות. היא צרכה את ענבר לידה. היא מדברת על ענבר כאילו הייתה בחיים. אימא של ענבר צריכה קבר לעלות אליו. לדבר אל ענבר, להניח פרח ולהדליק נר, ואת זה ראש הממשלה מונע מאימא של ענבר משיקולים של מנדטים, של קולות. מה מביא לו יותר קולות. חללים לא מביאים לו קולות. אתמול גם שוחרר גיבור ישראל אורון שאול בצורה הירואית. כמה הוא סוקר וכמה סוקרו שלוש הנשים שאני שמח – לא יכול להיות שמח כי ממני נמנע הדבר הזה אז לא אהיה צבוע. יש לי עצב שהבת שלי לא השתחררה אבל על אורון שאול בקושי דיברו כי הוא חלל. פוגע בתמונת הניצחון. זו גם הסיבה שראש הממשלה לא מביא את ענבר, כי היא חלל. היא פוגעת לו בתמונת הניצחון. יש לך תשובה? אני טועה, חבר הכנסת גפני, בניתוח שלי? אולי אני טועה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא מביע בעניין הזה. אומר את זה לא פה. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> חבר הכנסת גפני, כשאתם רוצים להשיג משהו, אתם מביאים את ראש הממשלה אחרי ניתוח להצבעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא הבאתי אותו. << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >> אתם הבאתם אותו אז יש לך השפעה כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את רוצה להביע את עמדתך – בבקשה. << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >> אני אגיד מה שאני רוצה, חבר הכנסת גפני. אתה לא תגיד לי מה להגיד ומה לא להגיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרתי לך מה להגיד? << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אתה שואל אותי אם אני רוצה להביע את עמדתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 13 נשים בשבי חמאס. זאת הייתה פעימה של הנשים. אני שואלת, לאן נעלמה הילדה שלנו? היא שקופה? אתה יכול לענות לי? חבר הכנסת גפני. שאני אעיר אותך מתרדמת החורף? אתה יכול לענות לי, לאן נעלמה הילדה שלנו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא משיב פה, ואני גם לא משיב מה שאני לא יודע. << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >> אתה יודע יפה מאוד. אתה יודע שהכיסא שלך יותר חשוב לך. אל תגיד לי אני לא משיב. הכיסא שאתה נצמד אליו יותר חשוב לך. איפה הילדה שלנו? איפה עוד 2 נשים? לאן הן נעלמו? זאת עסקה של נשים. איפה הילדה שלנו ועוד 2 נשים? אני רוצה לדעת. מה קרה? היא לא מוסיפה לכם למנדטים? היא לא מספיק חשובה כמו הפטור של תלמידי הישיבות? מה קרה? אין לך השפעה, חבר הכנסת גפני? עסקת הנשים, 3 נשים לא חוזרות. אני רוצה תשובה. אני זכאית לתשובה? המחדל הגדול ביותר קרה במשמרת שלכם. << אורח >> חיים היימן: << אורח >> אתה ידעת שבעסקה לא חוזרים 3 נשים בכלל או שאנחנו מחדשים לך? << אורח >> חנה כהן: << אורח >> לא ידעת כי זה גם לא מעניין אותך. זה לא מזיז לך אפילו. אתה באחד הימים, שתחיה עד 120 אני מאחלת לך מכל הלב, תגיע לבורא עולם ובפניו תיתן את הדין. לא בפניי. בפניו. מה הייתה הסיבה שהכיסא שלך היה חשוב לך יותר משלוש נשים שלא חוזרות. אתה תיתן בפניו את הדין, לא בפניי. אין לך תשובות, נכון? אם זו הייתה בתך? אז היית דורש אותה יחד עם הנשים? ראש הממשלה שלנו, מר בנימין נתניהו, לקח מענבר את התואר אישה. אתם יודעים את זה? הוא לקח ממנה את התואר אישה. את התואר המכובד אישה. וגם אתה בשתיקתך, חבר הכנסת גפני, גם אתה לקחת ממנה את התואר של האישה, שזה תואר מכובד. אני אומרת לך, לא אתן לכם לחיות. אני נשבעת לך. אתם לא תחיו. אציק לכם כמו שזבוב מציק לפיל. אתם לא תחיו. נרדמת, חבר הכנסת גפני? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. << דובר_המשך >> חיים היימן: << דובר_המשך >> חשבתי שאתה ישן. אני רוצה תשובה. יזהר, אף אחד לא ידבר פה היום. אני רוצה תשובה, לאן נעלמו 3 נשים. יכולה לקבל תשובה? חבר הכנסת גפני, אני רוצה תשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרתי שאני לא משיב פה על שום. << דובר_המשך >> חיים היימן: << דובר_המשך >> למה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני משיב אצלי בחדר, מדבר עם אנשים. << דובר_המשך >> חיים היימן: << דובר_המשך >> אתה לא מדבר עם אף אחד. הבטחת לי אישית, הבטחת לי שהעסקה הזו הולכת להיות עסקה כוללת אך זו עסקה חלקית שאתם קוראים אותה ועוטפים אותה בשם עסקה כוללת אז איך אאמין לך? נתת לי הבטחה אישית. אישית.. לא פעם ולא פעמיים. יש לך תשובה לפחות על השאלה הזו? חבר הכנסת גפני, אתה יכול לענות לי? אתה יכול לענות לי? אני מחכה לתשובה. אתה יכול לענות לי? אני מחכה לתשובה. אתה שיקרת לי? אתה התלת בי? איך אקרא לזה? נתת לי הבטחה אישית, שאתה תומך בעסקה אחת כוללת בלבד. הבטחת לי. ולכן אני גם לא מאמינה לך שלא ידעת ששלוש נשים לא יוצאות פה. ידעת יפה מאוד אבל הכיסא שלך חשוב לך יותר. תמשיך להידבק לכיסא. תידבק חזק, כמה שיותר חזק. אני מתביישת בכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חנה גיאת. << אורח >> חנה גיאת: << אורח >> בוקר טוב. אני מארגון אימהות הלוחמים. אני נשואה ללוחם ואימא לשני לוחמים. קשה למצוא את המילים לשמחה ולהתרגשות של כולנו עם התמונות מאתמול של רומי, אמילי ודורון שחזרו מהשבי, ועם משפחתו של אורון שאול שזכתה לסגור מעגל ולהביאו לקבר ישראל. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> לפחות את מזכירה אותו. << אורח >> חנה גיאת: << אורח >> הלוואי שנזכה לראות את כולם אתנו בקרוב. עם השמחה, אי אפשר לעצום עיניים מול המראות של המחבלים המשוחררים, ומול כאבן של המשפחות השכולות. אי אפשר לעצום את העיניים מול התסכול של הלוחמים לנוכח הוויתור על הישגי המלחמה, שעלו בדם רב כל כך. 82% ממשוחררי עסקת שליט חזרו לעסוק בטרור. אי אפשר לעצום עיניים מול הנתון הזה, אסור להתעלם ממנו. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> תקשיב, חבר הכנסת גפני, למה שהיא אומרת. תפסיק עם הלחשושים באמצע. האישה מדברת. זה מרגיז אותי. << אורח >> חנה גיאת: << אורח >> אנחנו שומעים את דוברי החמאס וגם את ההמונים בשטח אומרים, שכל מטרתם היא לבצע את הטבח הבא. אסור לנו לעצום עיניים. אסור לנו להתעלם או לזלזל באמירות הללו. במשל העבד המפורסם, העבד גם אוכל את הדגים המסריחים, גם משלם, וגם מגורש מהעיר. אם נתעלם, כמו במשל העבד, גם נשלם את מחיר הדם של שחרור מחבלים, גם נאבד לוחמים במלחמה חוזרת על כל ההישגים שעליהם ויתרנו, וגם נשאיר עוד הרבה רון ארדים מאחור. אסור לנו לתת לזה לקרות. ראש הממשלה בנאומו אחרי חתימת ההסכם אמר שישראל לא תוותר על השגת כל מטרות המלחמה. האמירה הזו תיבחן במעשים, לא במילים. העובדה שנאלצנו לשחרר את חיות הטרף הללו כדי לשחרר את חטופינו היא תוצאה של כישלון מתמשך של צמרת מערכת הביטחון, שאחראית למחדל הטבח, והתעקשה להמשיך ולחזק את ארגוני המחבלים לאורך כל חודשי המלחמה. בכירי צה״ל, שב״כ ואמ״ן שהתעקשו להאמין למשאלות ליבם לאורך חודשים ארוכים של מידע מודיעיני, כולל בלילה שלפני הטבח, לא יהיו אלו שיגנו עלינו מפני הטבח הבא. רמטכ״ל שהתעקש להעביר סיוע ישירות לידי מחבלי החמאס, פצ״רית שפתחה חזית נוספת מול לוחמינו וראש שב״כ שיוצא מהחדר כשנבחר ציבור מביע דעה שונה משלו - הם אלה שהביאו אותנו עד הלום, ואת המצב הזה חייבים לשנות. אנשי הקונספציה חייבים לפנות את מקומם. חוסר האמון של הדרג הלוחם בצמרת צה״ל הוא סכנה ביטחונית ברורה ומיידית. ללוחמים שלנו אין תחליף. צמרת מערכת הביטחון, לעומת זאת, צריכה להתחלף כולה, ויפה שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יזהר ליפשיץ. << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> בוקר טוב. אני מרשה לעצמי לומר בוקר טוב. אנחנו אחרי יממה מטלטלת. עם חזרתו של אורון, 3 חטופות חיות ומסתבר שגם כנראה שפויות חזרו למשפחות ולאימהות שלהן. לא חושב שיכולנו לבקש משהו יותר ממלא באנרגיה ובתיאבון. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> ואם הן היו חוזרות מתות, זה לא היה שמחה? << דובר_המשך >> יזהר ליפשיץ: << דובר_המשך >> אלך בשיטה של גפני. אני לא עונה. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> רק תדייק במילים. למה חלקית? אל תגיד דברים פוגעים. << דובר_המשך >> יזהר ליפשיץ: << דובר_המשך >> והשמחה הזאת היא תחילתה של דרך, שאני מקווה שתלווה אותנו חודשים קדימה, שהיא כוללת השלמה של חלק ראשון בעסקה, דיון ומעבר לחלק השני בעסקה והגעה למצב סטטי, שבסיום החלק השלישי. זו התקווה שלי. ברור שכל מי שיושב בחדר הזה ישלם את המחיר. את מחיר שחרור המחבלים, את מחיר הכאב שיש בכך שיש פה אנשים שרואים כאילו לא הגענו למטרות המלחמה, ומחברים את החללים ומחברים את הפצועים על כך שלא השיגו את היעד, ואני חושב שמהיום הראשון כולנו ידענו, שאי אפשר להגיע לכל מטרות המלחמה כי 250 חטופים זה נשק לא הגיוני בידיים של ארגון טרור מרצח. והאפשרויות שהיו לו הן הרבה מעבר לכל דמיון והוא עוד לא השתמש בהן בשיא האכזריות האפשרית. מה זה חמאס ראינו ב-7.10. קראנו את האמנה שלו והוא לא הולך להשתנות. אך אפשר להסתכל על זה קצת אחורה. העונש של הפלסטינים הוא שיש להם את החמאס. תראו איך הם נראים. תנו להם חצי שנה להבין מה קרה להם באירוע הזה והם ידברו אחרת לגמרי. אל תסתכלו על הצהלות שלהם. תתרכזו בשחרור אצלנו. כל מי שמת, כל מי שנפצע הכול הוביל אותנו בסוף להתחיל את התהליך הזה של הזחרת כל חטופינו שהתחיל אתמול בשחרור של 3 ובמבצע שהביא לנו גם את אורון. הפוטנציאל שלנו לריב פה ולא להיות מאוחדים במטרה הזו הוא אדיר והנזק שנעשה אחד לשני בזה ששוב נהיה חלשים כמו ב-6.10 שנתפוצץ הוא נזק שיכול ממש לפגוע בנו קודם כל. כל מי שאומר שהצד השני ניצח סך הכול מתדלק את הנרטיב שלו, לא שאכפת לי מהצד השני – אני לא מסתכל על הצהלות שלו. הן לא מכאיבות לו והוא פשע בקיבוץ שלי ופשע ואנס ועשה את הדברים הכי נוראיים. אני רואה את זה שהחזרנו אתמול שלושה חטופים, התחלנו תהליך ונצטרך כולנו למצוא את הדרך. אסור שנזלזל בכלום, גם לא בזה שיש פה אדם שאיני מצליח להבין מה אמר אבל השבת חשובה לו, שזה לא יקרה בשבת. אני לא מזלזל בזה. << אורח >> יעקב אפלקר: << אורח >> אמרתי להקדים. << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> אני מזכיר לך – אתה ואני, תזכיר לי אחרי זה, נבדוק תאריך שמתאים לשנינו אבל גם יום כיפור קרה ביום כיפור ו-7.10 קרה בשמחת תורה, והכולירות שם ידאגו גם לומר לנו שישחררו בחמישי ואז ישחררו בשישי. תפסיק לחפש היגיון שם. אם זה פוגע בך השבת- - << אורח >> יעקב אפלקר: << אורח >> לא בי. פוגע בעם ישראל. המטרה לפגוע. << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> אתה צודק במאה אחוז. הם יעשו הכול כדי לפגוע גם בזה. << אורח >> יעקב אפלקר: << אורח >> גם אתה משחרר 120 מחבלים, אל תשכח, כלומר עם ישראל משחררים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יזהר, אני מתכוון לטפל בעניין הזה בלי שהוא אמר, ושהוא אמר – ודאי. לא לעשות מזה נושא. << אורח >> חיים היימן: << אורח >> הייתי מוכן שהבת שלי תשתחרר בראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, שישי, שבת, רק תבחרו - רק שתשתחרר. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אבל חבר הכנסת גפני, תטפל בזה, נכון? סימן שאתה כן יכול לטפל במה שאתה רוצה לטפל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה התלבשת עליי היום? מה עשיתי? << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> אנחנו כואבים את הכאב של כולם. יש לנו אויב סדיסטי ואכזר. הוא מנסה להוציא כל טיפה של מחלוקת בתוכנו, לעשות לנו את הדברים הכי פחות נוחים, להביא אותנו לדקה ה-90 ואז להבעית אותנו. להבטיח משהו ולא לתת אותו. ככה אנחנו הולכים עכשיו לבלות חודשים. אנחנו צריכים קצת לרדת אחורה ולא לתת לו בקול רם לייצר את הדברים הללו. כלומר כשאנחנו רוקדים עכשיו זה כי הוא רוצה להרקיד אותנו וכשאנחנו רוקדים, אנחנו נותנים לו קצת את הכיף הזה. נאחל לכולנו שכל החטופים יחזרו ושנעבור בין כל השלבים בדרך שלא תגמור אותנו, ושנישאר מאוחדים ושהמחיר של שחרור כל אחד מהמחבלים הזה, כל אחד בחדר הזה ישלם אותו, בין אם זה בסכנה ליקיריו, בין אם זה סכנה לבניו שאולי יילחמו פעם נוספת. כל המחירים הם של כולנו. לא שייכים לאף אחד ברמה האישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. הפסקה 5 דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:47 ונתחדשה בשעה 10:52.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הישיבה. על סדר-היום: הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025. מבקש לדעת מי נמצא ממשרד האוצר שמציג את התקציב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני כאן מאגף התקציבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מאוד מכבד אותך ומעריך את מה שאתה עושה. אתה גם מסביר יפה והכול בסדר. מציגים את התקציב של 25' - היה אמור לבוא המנכ"ל והסמנכ"ל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> והשר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השר בסדר. היה צריך לבוא מישהו ממשרד האוצר ברמת שר, מנכ"ל. אני מבין שהם לא הגיעו אז מבקש, אני נותן לכם חצי שעה. מבקש שבחצי שעה הזו יבואו. אם לא יבואו, לא תהיה ישיבה. הפסקה חצי שעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:10 ונתחדשה בשעה 11:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אדוני המנכ"ל, אני מתכבד בזה שאתה כאן, ואני מבקש, אם תוכל לומר כמה מילים. מבין שהנשים ימסרו מה שצריך. אני מצטער שלא נמצא הממונה על התקציבים ושלא נמצא החשב הכללי אך מבין שהם בחו"ל. אני כנראה מהיחידים שלא נוסע. בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הגיע הזמן שתתחיל לנסוע. אתה יכול להתפטר ולנסוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הנסיעה לא קשור להתפטרות. אני לא נוסע. לא ראיתי מה כל כך טוב בחו"ל. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> היית בחו"ל? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פעם אחת בבלגיה, בחתונה של האחיין שלי. לא יכולתי לא לנסוע. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה, משפחת יהלומנים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. אנשים עשירים אבל לא משפחת יהלומנים. אבל הסתובבתי. הייתי גם בבלגיה וגם בהולנד. הייתי בכל המקומות, לא ראיתי - חוץ מהרכבות שנוסעות בלילה שמזכיר לך את השואה. הרכבות באירופה, ועלי השלכת. באמת מזכיר. והכי הרגיז אותי בכל העניין, שאני מגיע לצומת, רואה נהגת רוצה לפנות שמאלה ולא מצפצפת. ככה עומדת רבע שעה. ראית דבר כזה בישראל? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבני ברק לא ראיתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אולי. אבל בתל אביב נהגת עומדת רבע שעה ומחכה? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> דבר עם מירי – היא תגלה לך את כל המקומות הטובים, מירי רגב. תתפוס אותה כשהיא בארץ. לא קורה הרבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני המנכ"ל, בבקשה. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> קודם כל, אני מתנצל על אי ההבנה שהייתה. ראש אגף תקציבים בחו"ל. אנו מתנצלים על זה. אנחנו שמחים להציג את התקציב לשנת 25'. כמו שאתם יודעים, מדובר בתקציב משמעותי מאוד, כ-610 מיליארד שקל. כמובן, חלק גדול זה לנושא המלחמה, ביטחון, פינויים אך גם כולל כמה נושאים מעודדי צמיחה כמו בנדל"ן, תקומה, צפון ודרום ועוד כמה נושאים שנציג. אנחנו כבר למעשה נמצאים באמצע הדרך, כלומר אנחנו מדברים על תקציב שדורש צעדי התאמות של כ-37 מיליארד שכוללים 30 מיליארד פרמננטיים וזה כדי להגיע למצב שבו יחס חוב תוצר בסוף יגיע לאיזון ואף יירד בשנים הבאות. לכן משמעותי מאוד בעינינו לסיים את אישור התקציב מה שיותר מהר ולקבל את ההחלטות שחלקן אינן קלות אך מתחייבות בנסיבות העניין. כפי שאמרתי, אנו אחרי חצי הדרך כי את רוב ההתאמות בצד ההכנסה כבר אישרנו בכנסת, אם מדובר ברפורמת הרווחים הלא מחולקים ואם מדובר בנושא ביטוח לאומי – סך הכול שתי חקיקות מאוד משמעותיות שהופכיות את התקציב הזה לבר השגה. לכן אנו מאוד מבקשים להתקדם כמה שיותר מהר באישור החלקים שנותרו כדי שנוכל להציג תקציב בזמן. זה תקציב שמאוד חשוב ליציבות של מדינת ישראל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הזמן זה 31.12. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> נכון, אנו מקווים שנסיים אותו כמה שיותר מהר בנסיבות העניין. גם בהקשר להערה המוצדקת, אבל היא מתחייבת, וחייבים לומר תודה לוועדה וליושב-ראש הוועדה. שנת 24' הייתה עתירת משימות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> משימות ותקציבים. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> נכון. מדובר במשהו שלא היה מעולם מבחינת היקף העבודה שהייתה לוועדה הזאת. זה גם תקציבים אבל לא רק. התעסקנו בפינויים ובמתווה עסקים ובאלף תקנות. יש לומר תודה רבה על הזמן ועל העבודה המאוד מסורה של הוועדה. לכן גם זה שאנו כרגע באיזה איחור, זה רק טבעי והגיוני בנסיבות העניין. העומס היה בלתי ניתן לתיאור ואני אומר תודה, ואת יתר התקציב אבקש מאנשי אגף תקציבים, תמר, סגנית הממונה להציג יחד עם יואב. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> גם היינו כאן בשבוע שעבר והצגנו את הרקע הכלכלי לתקציב הזה, גם היינו כאן כשהיינו עם החקיקות המוקדמות שהיה צורך להעבירן עד 31.12 והצגנו את הרקע הכלכלי אך בסוף אנו מדברים על תקציב שהוא תחילת הנורמלי החדש של הכלכלה בישראל. היינו בנורמלי הישן שבו הוצאות הביטחון והריבית היו מרוסנות במשך שני עשורים. הגענו לשלב של זעזוע ב-7.10 – לא מדברת על הזעזוע החברתי והביטחוני אלא על זה הכלכלי והפיסקלי ששנת 23' ו-24', בעיקר 24' אופיינה בגירעון מאוד גבוה ובהוצאות בעיקר ביטחון אינטנסיביות אבל גם הוצאות של פינויים והוצאות אזרחיות רבות. אתם זוכרים את זה כי העברנו תקציב 24' 4 פעמים נוכח חוסר הוודאות – פעם אחת טרום המלחמה ועוד 3 פעמים במהלך שנת 24'. כי המציאות הייתה לא ברורה לאורך רוב השנה. התרחיש שלאורו פעלנו הייתה שתסתיים בשלב מוקדם יותר. אחר כך הצטרפה גם החזית בצפון וזה הצריך מאתנו חדשות לבקרים לבדוק את המסגרות הפיסקליות. אנחנו רואים בשנת 25' – ושוב, אנחנו פועלים בסוף לפי תרחיש. אם התרחיש ישתנה גם התקציב יצטרך להתאים לאורו. נרצה לראות בשנה של נורמליות חדשה. זו לא הייתה הנורמליות שהיינו בה לפני המלחמה כי עכשיו יש לנו הוצאות ביטחון שצמחו כמעט פי שניים ממה שאנו מתארים שהיה אלמלא, והוצאות ריבית שמזנקות בטווח הארוך גם למעל 25 מיליארד שקלים בדלתא. הגירעון היה אמור להיות ב-24' – אני מדברת כמובן על הוצאות הריבית בטווח הארוך – 27', 28' וכו'. אני מזכירה לכם שהוצאות הריבית של שנת 24' בתקציב שאישרנו בשנת 23' טרום המלחמה היו על פחות מאחוז גירעון. אחוז גירעון זה פחות מ-20 מיליארד שקל וסיימנו את זה ב-7% כלומר פי שבעה ממה שהיה אלמלא. בסוף לווים את זה. להלוואות נושאות ריבית, ואת הריבית אנחנו והדורות שאחרינו, לפחות העשור הקרוב, ישלמו זאת. אז המציאות הפיסקלית החדשה וגם הכלכלית היא כזו שיש לנו נטל של הוצאות ביטחון כבד יותר, נטל של הוצאות ריבית כבד יותר, נטל של השתתפות בביטחון גבוה יותר שמקרין מן הסתם על שוק העבודה ואנו מבקשים ומניחים בפניכם תקציב שמגלם את כל הדברים הללו ולצדו מגישים שורה נרחבת של חקיקות שמטרתן להתמודד עם המציאות הזו. בהינתן שההוצאות ושהרכיב הפיסקלי פרמננטי, גם ההתאמות נאלצות להיות פרמננטיות. חלקים מאוד משמעותיים כבר אושרו כאן עד 31.12. אמר שלומי אבל נגיד גם שאין לנו די מילים לומר הערכה מאוד גדולה לאנשים פה ולצוות המקצועי בעיקר של הוועדה שעמדו פה בלוחות זמנים מאוד קשים כדי להביא את החקיקות האלה, בעיקר את החקיקות של הרווחים הכלואים שהיייתה חקיקה מאוד משמעותית שכבר מסייעת בהיבטים הפיסקליים וגם חשובה כשלעצמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה כסף נכנס מהרווחים הכלואים? << דובר_המשך >> תמר לוי בונה: << דובר_המשך >> אמור להיכנס השנה כ-9 מיליארד שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם כבר רואים תנועה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כן, בסוף 24'. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התנועה שראינו זה בשביל לא להגיע ל-25'. זה אנחנו יודעים. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> אנחנו רואים תנועות, אבל נורא התמקדנו כל הזמן בנושא הזה כשדיברנו על החוק, ומה קורה ב-25'. שוב, זה לא האירוע. זה כמובן חשוב, אבל האירוע האמיתי ברווחים הכלואים זה הפרמנטטיות של זה. אנו לאורך שנים נראה את זה. מדובר ב-5 מיליארד פרמננטי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה נכון אבל זה היה מרכיב משמעותי. מכאן הדחיפות. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> אנחנו עדיין עומדים על דעתנו שמדובר לפי החישובים שלנו – חישובים גם של אגף תקציבים, גם רשות המיסים, גם הכלכלן הראשי – מדובר בכ-9 מיליארד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל בתקציב מופיע 10 מיליארד. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> לדעתי תיקנו אותו כבר. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> איך? אחרי ישיבת ממשלה? אושר בממשלה התיקון? << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> נתקן את זה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה מדבר על תיקון של מיליארד שקל. אישרת בממשלה את התיקון? כי מה שהוצג לנו בהתחלה זה 10 מיליארד שקל. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> נצטרך לתקן את זה מול הייעוץ המשפטי של המשרד ושל הכנסת. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יש עוד שני חוסרי ודאויות – זה כבר ודאי אבל גם יש לנו רכיב נוסף שנצטרך להגיע אליכם עליו שזה ועדת נגל שתצטרך קודם לעבור ממשלה ואז להגיע לכאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה 9 מיליארד. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> 6 מיליארד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 6 פלוס 3. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא שאלתי על העתיד. שאלתי האם אתם מרגישים ברווחים הכלואים, האם אתם מרגישים עכשיו הכנסות? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יש תנועה בסוף שנה, הייתה תנועה של הקדמות, אם אתם זוכרים, הגענו לפה לאשר גירעון של 7.7 והוא בסוף נפל יותר קרוב ל-7. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 6.9. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בדיוק. זה עוד תחת עיבוד והייתי ממליצה שרשות המיסים תעדכן אתכם בזה אבל כפי שזה נראה כרגע, חלק מזה זה הקדמות בגלל המע"מ וחלק מזה הקדמות או בגלל הרווחים או היסף שעלה. לכן אנחנו רואים שם תמונות מסוימות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואתם מתעקשים עדיין שההכנסות, כי בדיונים שהיו פה על הרווחים הכלואים - אתם מתעקשים עדיין על זה שזה עומד בסביבות 9, 10 מיליארד שקל רווחים? << דובר_המשך >> תמר לוי בונה: << דובר_המשך >> זו התחזית של הכלכלן הראשי, כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 9.2. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שואל אם הם רואים את זה ועומדים מאחוריו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סוף שנה נראה אם היה פירוק החברות, לא היה -כי פירוק החברות לבד 5 מיליארד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מהדיונים שקיימנו פה בנושא, והייתי נוכח בכל הדיונים, אם נגיע ל-3.2 יהיה מאוד טוב. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> אנחנו לא מתערבים על שום דבר. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כבר התערבתם על בקבוק ויסקי והפסדתם. אל תתערבו שוב. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הכלכלן הראשי מנפק לנו את התחזיות. למיטב ידיעתי הם עומדים מאחורי התחזית הזו אבל יש לנו שני רכיבים – הרכיב הזה שציינת חבר הכנסת עמאר ויש הרכיב של ועדת נגל שיצטרכו להתקבל לגביהם די מהר החלטות בממשלה ואז נבוא עם ההחלטות האלה לכאן לגבי האיזון של זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה משנה את כל התקציב. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> לא. זה נכנס בחלק מהחישובים שלנו. נציג את זה בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם לא היינו מעבירים את החוקים האלה כאן, זה היה משנה. זה מה שהוא אומר. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> ודאי. נגל אנחנו מאוד מקווים – אני מזכיר שהגירעון שביקשנו להביא זה בין 4.4 ל-4.9, זו החלטת הממשלה ואנו עושים הכול כדי לא לעבור את 4.9 כולל ועדת נגל. נציג את זה בצורה מסודרת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אולי תגידו כבר עכשיו במה מדובר פחות או יותר. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הממשלה צריכה לקבל על זה החלטה וראש הממשלה והממשלה כולה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם זה עשוי להשליך על תקציב 25'? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה לוחות הזמנים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הממשלה הייתה יחסית עסוקה שבוע שעבר – כך זה נראה. אני מקווה שנוכל להביא אותה לכדי הכרעה באופן מהיר. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> שוב אומר, הכוונה היא כן להישאר במסגרות של 4.4, 4.9. נביא את זה בצורה מסודרת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל ההבדל בין 4.4 ל-4.9 זה 10 מיליארד שקל. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> נכון. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> השארנו רכיב של חוסר ודאות. הוא לא היה אמור להיות להתעצמות אלא ללחימה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה השארתם? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יש רכיב של 10 מיליארד שקל. זה גם כתוב בתקציב. זה המרווח בין 4.4 ל-4.9. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך לדעת כי נגל זה בדיוק 9 מיליארד. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> אנחנו מדברים על 6 מתוך 10. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אבל חלק מזה- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא בטוח שתביא מהרווחים הלא מחולקים. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> אנחנו בונים שנביא. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא תביא. אני לא כמו חמד. אני אופטימי יותר. בין 5 ל-6 מיליארד. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בכל מקרה חשוב לומר שכן יידרשו פינויים, חבר הכנסת אזולאי, ולכן אנחנו כבר יודעים, לא צריך לתקן את החקיקה לשם כך כי מה שמונח הוא לשם כך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מענק חזרה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> המענק חזרה ממומן מתוך התקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם יודעים מה יש בוועדת נגל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> יש החלק החסוי. החלק הפתוח ברור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אומר לך ממה אנו שואפים להימנע. ככל שיהיו שינויים שיצריכו פה תיקונים וכדי שלא נגיע למצב שבו, בדומה למה שהיה לנו בשנה האחרונה אנו מקיימים דיון מלא וארוך ומגיעים למסקנות, והוועדה בבואה לאשר פתאום מתגלה שיש לעשות תיקון דרמטי שמשפיע אחורה על כל הדיונים שהתקיימו. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> חד משמעית גם אנו היינו רוצים לא להיות במצב הזה ולבוא באופן שלם ולדון בכל מה שיש לדון בו. ננסה לזרז את הממשלה, אבל היא תצטרך לקבל את ההחלטה. נצטרך לבוא עם ההחלטה הזו לכאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פעם לא הייתם נוהגים כך. הייתם אומרים לנו לפני שמגיעים לדיונים, גם לממשלה וגם לכאן מה אתם מתכוונים לעשות. אתם לוקחים את ההמלצות של ועדת נגל ומביאים אותן כמו שהן לממשלה ואחרי זה אתם מביאים אלינו ותגידו שצריך להעביר תקציב. לא היה פעם דבר כזה. הי קוראים לי ואומרים לי: אנחנו הולכים למגמה כזו. אבל תעשו מה שאתם מבינים, זה בסדר. << דובר_המשך >> תמר לוי בונה: << דובר_המשך >> כפי שאמרתי בפתיחה, נכנסנו למצב של חוסר ודאות ואנחנו מצויים בהרבה החלטות בקצב הרבה יותר מהיר ממה שהיה נהוג בעבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הדלת שלי פתוחה. << דובר_המשך >> תמר לוי בונה: << דובר_המשך >> נעבור בה כשנקבל דרקטיבה. מניחה שזה לא יוכל להתעכב עוד זמן רב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> היושב-ראש, אם יורשה לי בדיוק מהסיבה הזו בדיון הקודם, על חוק המסגרות – מהטעם הזה שיקפנו בפני כל חברי הוועדה וגם היושב-ראש שיש ההמלצות על השולחן שהן כרגע החלטה בדבר, אבל שזה עשוי להשפיע על האופי שבו האופן כתוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כל מי שקורא עיתונים יודע שיש. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> היה לנו חשוב להדגיש את זה והוועדה שמעה את זה מאתנו עוד לפני שזה היה בעיתונים, שזה יכול להתממש כך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פעם היה דבר כזה? זה משנה את מבנה התקציב. אני שמתי בשבוע שעבר דיון על התקציב שאנחנו לא יודעים מה מתרחש. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> כבוד היושב-ראש, כמה שיותר מהר נתקן את העניין הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו דנים בדבר שלא בא לעולם. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> אדוני צודק. אני חושב – ושלומית, אומר גם לך – זה לא ישנה לדעתנו את מבנה התקציב כי חלק ממה ששמנו את הבאפר הזה, אמור להיות לדבר הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך זה לא ישנה את התקציב? אנחנו מדברים על סדרי גודל גדולים, לא על 500,000 שקל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לך ברזרבות 6 מיליארד? << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> לדעתי אנחנו מקדימים את המאוחר אבל אם הפער בין 4.5 ל-4.6 הוא 10 מיליארד ואנחנו מדברים על 6 מיליארד, אנחנו מבינים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני המנכ"ל, לא הורגלתי בזה. הורגלתי שאני בא לוועדה, יודע על מה מדובר והחברים גם בקואליציה וגם באופוזיציה יודעים על מה הם מגנים ומה הם תוקפים. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> אני מקבל את ההערה ונעשה מה שצריך לעשות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כשנקבל ודאות אנחנו מבטיחים להעביר אותה הלאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ודאות כנראה בממשלה הזאת לא תהיה אף פעם. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> אני מקבל את ההערה, אדוני היושב-ראש. נטפל בזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ישבנו שנה שעברה על ארבעה תקציבים. הייתה ודאיות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מזכיר שהתקציב הנוסף הראשון, תוכנית ההתכנסות שהייתה בו הייתה על 6 מיליארד שקל. במקרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא קשור למה שהם מדברים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הייתה יותר נרחבת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא ה-6 מיליארד שקל האלה עברו לעכשיו. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> התוכנית הייתה יותר נרחבת מזה, וגם המלחמה הייתה יותר נרחבת ממה שחשבנו. במצטבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תמר, עד עכשיו באתם אליי ואמרתם: אין ברירה, צריך להביא עוד תקציב, יש מלחמה. זה שכנע אותי והאמת שבסוף שכנע את החברים שצריך לעשות תקציבים נוספים. היום אתם כבר לא יכולים. יש הפסקת אש. אתם צריכים לבוא עם תקציב עכשיו, מבושל וברור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם זה תלוי בשר האוצר הפסקת האש מסתיימת תוך 40 ימים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> המצב שבו אנחנו מגיעים יותר מפעם אחת עם תקציב לבית הזה, זה לא מצב טוב, בהינתן שהמצב הביטחוני נשאר יציב לאורך כל השנה. זה ודאי לא יהיה מצב טוב ובוודאי לא יהיה מצב שנרצה להגיע אליו. לכן נחתור לזה שבתווך של הדיונים פה נביא תשובות מהממשלה לגבי הרכיב הזה. בכוונה אנו לא מתעלמים ממנו כי מרחף גם מעלינו, כמו שמרחף מעליכם. הסביר שלומי שנשמר מרווח למצב של הימשכות לחימה. חלק ממנו נצטרך בכלל הפינויים בצפון. חלק מהפינויים נמשכים עד 1.3. זה לפי חוות הדעת הביטחונית. אני לא יודעת לומר האם זו הפעימה האחרונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה כסף זה? << דובר_המשך >> תמר לוי בונה: << דובר_המשך >> פינויים זה 1.1 מיליארד שקל. זה כבר בתוך הרצועה של בין 4.4 ל-4.9. הוא ברצועה ומענקי שיבה במסגרת תוכנית הצפון. לגביו יש ודאות וגם לא צריך לתקן את החקיקה כי כפי שהיא מונחת היא מנוסחת כדי לאפשר את הפינויים כמה שנצטרך מבחינת הצרכים הביטחוניים. באופן כללי למעט השובלים של ההחלטות שצריכות להתקבל ביחס למלחמה וביחס לתקציב 25' שזה בעיקר הסכום של ועדת נגל, אנו מקווים שנהיה בתקציב של ודאות, שבו אנו מגיעים לסביבות של גירעון סבירות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך את מגדירה סביבה סבירה של גירעון? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> סביבה שמייצבת את היחס חוב לתוצר. את שנת 23' הגענו אליה עם 60% חוב תוצר בערך. אנחנו מסיימים יותר קרוב ל-70. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 69 ומשהו. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אכן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חזרה לכיוון 60? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> המסלול הזה הולך להיות מאוד-מאוד ארוך. מה שצומחים בלילה אחד לוקח שנים על גבי שנים אחרי זה לאזן אבל לפחות המגמה צריכה להתהפך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך אתם עושים את זה בתקציב ומתחילים את זה עכשיו? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא בטוח שעם 4.9 אנחנו בכיוון. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה מאוד תלוי צמיחה. אם נגיע ל-4.9- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם 4.9 זה תלוי צמיחה. מה אחוז הצמיחה שעומד בבסיס? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> 4.3. 4.9 לא מאזן. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם היכולת שלנון ליישם את המלצות נגל. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> חד משמעית. ניסינו להסביר את זה בוועדת הכנסת בשבוע שעבר. לא אחזור על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה ניסיתם להסביר? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> שלתוצר במשק יש משמעות סגולית על הרכיבים הפיסקליים. אם התוצר נמוך, הגירעון יהיה גבוה יותר, ואם התוצר גבוה, הגירעון יהיה יותר נמוך. גם אריתמטית כי זה במכנה וגם- - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלתי שאלה ברורה – איזה מהלכים עשיתם בשביל להגדיל את התוצר בתקציב 25'? כי אנחנו צריכים להתחיל בצעדים, הכיוון של 60. חלק מתוצר זה מנועי צמיחה. חלק מהמהלכים כדי להגיע למה שאת אומרת עכשיו, חוב תוצר של 60% אתה צריך להתחיל במהלכים עכשיו, בתקציב 25'. איזה מהלכים יש בתקציב 25' שנותן לי תוצר יותר גדול? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בראש ובראשונה אומר, שאם אתה ממשיך את הדימום של החוב – לא משנה איזה רכיבים תביא – אני תכף אתייחס; לא מתחמקת – לא משנה אילו רכיבים תביא - אם לא תעצור את הדימום, תיקח את כל הכסף שבעולם, ותעשה איתו תוכניות צמיחה, זה לא יעזור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חוסם עורקים. הלאה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הרפורמה הכי חשובה שלנו היא ייצוב היחס חוב לתוצר. עכשיו אתה שואל לגבי צמיחה. אחת, השתדלנו בכל רכיבי התשתיות שהפגיעה בהם תהיה ברכיבים שהם פחות מעודדי צמיחה. אם תסתכל, ונגיע, מונח בפניך התקציב. הסעיף הכי גדול של התשתיות זה סעיף התחבורה. תראה שהחסמים שם היום הם פחות תקציביים ויותר חסמים ביצועיים בין היתר בשל מיעוט עובדים במשק, עובדים זרים, פלסטינים שהם חלק – עסוקים בעבודות שדרושות לבנייה, לסלילה וכו'. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לזה עדיין אין פתרון. מה שמתגבש בימים אלה זה להביא עוד פועלים שאנחנו יודעים שגם זה נכשל במידה רבה, שלא מצליחים להביא פועלים לבניין כי תצא ותשמע מה אומרים הקבלנים, ולהביא פועלים מהשטחים – כרגע אין לך בהירות אז אתה לא יודע מה אתה הולך לעשות. אחד המנועים הכי גדולים שאנחנו צריכים להתעסק איתם זה הסיפור של הבנייה, הוא לא קיים. גם בתחבורה לא הבאת בפיצולים – לא הבאנו הכול ושמנו הכול. גם שם פיצלנו. לא הכול באמת נמצא. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> התקציב כולל סכום מאוד גדול כרגע לעולם הנדל"ן שזה מבחינתנו בהחלט מנוע צמיחה חשוב. לגבי עובדים זרים כבר אתם רואים שיש כל מיני דברים בקנה כולל ביטול אגרות, ביטול דמי היתר לגבי עובדים בבניין. אנחנו עובדים על זה עכשיו. הייתה אתמול החלטה של שר הפנים יחד עם שר האוצר. אנחנו עובדים על הדברים הללו. כמובן זה דורש תקציב כי זה פחות אגרות שנכנסות. אני מאמין שבסוגית העובדים נוכל יחסית בימים הקרובים לתת בשורה ראשונה אבל התקציב הזה בהחלט כולל גם סכום מאוד גדול לעולמות הנדל"ן והעובדים, שזה חלק מהאירוע. כפי שתמר אמרה, דבר ראשון שאנחנו רוצים בתקציב הזה זה לייצב את החוב תוצר. זה מבחינתנו הרפורמה הגדולה ביותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם משערים שהשנה יבואו עובדים זרים בכמות כזו שאכן – << דובר_המשך >> שלומי הייזלר: << דובר_המשך >> אנחנו מאוד מקווים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על סמך מה? << דובר_המשך >> שלומי הייזלר: << דובר_המשך >> על סמך הצורך, קודם כל. יש צורך גדול מאוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צורך היה גם בשנה שעברה. << דובר_המשך >> שלומי הייזלר: << דובר_המשך >> אנחנו חושבים שנעשה שינוי בכל נושא האגרות ודמי ההיתר. יש קצת קושי משפטי בעניין אך נשתדל להגדיל כמה שיותר את ההיקף של העובדים שמגיעים ישירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם מדברים על פטור מהיטל למשל בבנייה, כפי שיש בחקלאות? << דובר_המשך >> שלומי הייזלר: << דובר_המשך >> כן. אנחנו כבר פועלים בימים אלה על הסיפור הזה. מקווה שנוכל להביא בשורה בימים הקרובים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה עובדים פלסטינים יש היום? << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> לא זוכר לומר בשלוף. יכול לבדוק את זה ואחזור אליך. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בכל מקרה אפשר לדון בזה כשאנחנו נכנסים לרכיבי התקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נדון בזה כי זה נושא מאוד מרכזי. זה נושא גם באישור התקציב וגם בנושא הציבורי. זה נושא קריטי. שתהיו עם נתונים פה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בסדר גמור. רשמנו בפנינו. מעבר לזה שרכיבי הצמיחה בתקציב כלומר התשתיות לא נפגעו ומתאפשר להם לצמוח בהתאם למה שהם יודעים כרגע לעשות, יש הטיפול בהם בהיבטי הלתת להם אפשרות אבל התקציב כרגע לא חסם לפרויקטים שמניעים את המשק. יש הרי פער תשתית מאוד גדול בישראל והרבה הון שצריך כדי לכסות על פער התשתית הזה. חוץ מזה יש שתי תוכניות ענק שהן שיקום צפון ודרום. זה רכיבי צמיחה פר אקסלנס. התוכנית של הצפון מדברת על כ-15 מיליארד שקל בשנות השיקום ותוכנית הדרום מדברת על כ-19 מיליארד שקל בשנות הסיכום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה שנות השיקום? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> חמש שנים לצפון וחמש שנים לדרום אבל בסוף הפרויקטים- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה חמש שנים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> ההערכה היא שזו תוכנית חמש שנתית לשיקום הצפון והדרום. בסוף יש פה פרויקטים ארוכים של כמעט 35 מיליארד שקלים שזה תשתיות ופיתוח וזה אמור להביא לגישור על האובדן שהיה, וזה ללא ספק רכיבי צמיחה. בהיבטים אחרים, בסוף אנחנו- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה 5 שנים בצפון ו-5 שנים בדרום? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כן, אבל בסוף מה שמשנה זה המסגרת, כי קצב היציאה של הפרויקטים תהיה לא בהכרח מהחסם התקציבי אלא בחסם של הפרויקט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המשנה הוא ההתחלה והסיום שלו. אם אני יודע שבשנת 25' אם אנחנו נותנים מענקים על מנת לפתוח במפעלים בצפון, באזור קריית שמונה, מפעלים שהיו ונסגרו, לתת להם מענה ולהוסיף שם חדשים – ב-25' התחלת את זה - זה מנוע צמיחה אמיתי והוא טוב אבל אם ב-28' רק ייפתחו זה תהליך, אבל הצמיחה לא תבוא ב-25'. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בסוף פרויקטים זה דבר ארוך טווח, וגם אם אתה היום מתחיל בסלילת כבישים, בשיקום מבנים, במבני ציבור- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מבחינת צמיחה בתקציב עדיין לא תראי את זה. את יכולה לבנות על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הממשלה צריכה לקבוע לכמה שנים הולכים. זה משנה גם להתחלה. זה מה שינון אומר. הולכים להקים מפעל בקרית שמונה. צריך לדעת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כל הולכים לפתוח את מה שנסגר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא בטוח שמה שנסגר ייפתח בחזרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פגשתי שם בעלי עסקים שאומרים: לא בטוח שאני חוזר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם אני פגשתי. מה שנסגר קשה מאוד לפתוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הממשלה צריכה להחליט על איזה טווחים היא הולכת. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> זה חלק מהחלטת הממשלה שתתעסק בשיקום הצפון, ודאי תקבע את הזמנים. כרגע זה לחמש שנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ל-5 שנים בצפון ו-5 בדרום? << דובר_המשך >> שלומי הייזלר: << דובר_המשך >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני המנכ"ל, כמה שאנחנו חושבים שיש תוכנית לצפון, ואמרתי את זה בכמה הזדמנויות ואמרתי גם לראש הממשלה – שום תוכנית צפון לא תעזור בכללות לקריית שמונה. קריית שמונה צריכה החלטת ממשלה נפרדת כי זה משהו אחר. תוכנית צפון אתה יכול לומר – אני אתן פה. ראיתי את תוכנית הצפון, שבוע שעבר ישבתי גם עם ראש העיר שם, ישבתי עם סגן ראש העיר שם יהודה חיים – ישבנו בצוות. גם הם מבינים את זה. הם יושבים עם כולם. אם לא תהיה החלטת ממשלה עבור קריית שמונה, שום מנוע צמיחה לא יגיע לשם. צריך משהו ייחודי לשם. אתה יכול לתת לו משהו במסגרת זה בסדר גמור אבל הם צריכים להגיש משהו ייחודי. זה ביטחון גם לאלה שבאים להשקיע. חשוב שזה יהיה, וכשאתם רוצים להחזיר את התושבים במהלך חודש מרס לא יעזור. זה שאנחנו רוצים וניתן להם מענקים הכול טוב ויפה. תמיד אמרתי, ותוציאו פרוטוקולים שאמרתי שהראשונים שיחזרו בסופו של דבר זה אנשי קריית שמונה כי זה אנשים שבאים ממקום שאין להם והם צריכים ויחזרו לצערנו אבל הם לא יחזרו לחיים כמסלולם, וזו הבעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסכים איתך על קריית שמונה אבל למה זה שונה מישובים אחרים? מטולה קטנה יותר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הייתי גם במטולה. אתה יודע איזה פוטנציאל יש למטולה? אתה יודע מה הולך שם? יש להם שדרה אחת שיכולה להיות – משהו מדהים לתיירות. הכול נהרס שם אבל זה למשל מקום קטן שיכול להיכלל בתוכנית הצפון. קריית שמונה צריכה טיפול מיוחד. זה גוף גדול. תיקח את קריית שמונה, היא עיר. כולם זה ישובים קטנים, מועצות – יכולים לתת מענה. אבל כשאתה נמצא במקום כזה שקריית שמונה היא עיר, שפינו אותה בגלל הגודל, בגלל המצב שהיה שם. אתה צריך לראות את הקרבה שהייתה לה על הגבול, הסוציו הנמוך שלה, הכבישים שנהרסו שם, התשתיות שנהרסו שם. זה משהו אחר. בישובים יש לך המענה דרך החלטת ממשלה שדיברנו עליה אבל להביא החלטת ממשלה לקריית שמונה זה דבר שייתן מענה לישוב הזה. גם במלחמה הסתובבת שם, לא ראית שם אף אחד. אולי ראיתי שם אדם אחד, פלאפל עמאר – היחיד שראיתי שפתוח. והסתובבתי גם במלחמה שם. כששאלתי למה, אמר: אני חי פה, לא יכול לעזוב. זה האנשים האלה וכל אחד מקריית שמונה לא יכול לעזוב שם. כדי להחזיר אותם אני חייב טיפול שורש מיוחד לעיר הזו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בתוך התקציב לשיקום הצפון ושיקום הדרום כמה ב-25'? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 3 מיליארד ₪ מיועדים לצפון, ולדעתי סכום דומה, קצת מעל זה לתקומה. מייד אחזור אליכם עם תשובה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי דיברת על 15 מיליארד שקל לצפון. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 15 זה ברמת החומש ולכן 3 זה ברמה השנתית. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הרכיבים הראשונים, בסוף הדברים הפרויקטליים יהיו של מספר שנים. הרכיבים הראשונים יהי מענקים של אנשים לחזור הביתה, מענקים של אנשים לטפל בשבר הבסיסי שיש שם מבחינת שיקום וכו'. זה יהיה הרכיבים הראשונים שתראה שיוצאים. הרכיבים היותר ארוכי טווח יהיו הפרויקטליים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני המנכ"ל, התקיימו פה שני דיונים – אחד היה ממש ואחד היה תקלה, עם העסקים השונים שהם לא קיבלו לאו דווקא צפון ודרום. עסקים שלא היה סיוע של המדינה אף שנפגעו מאוד. אולמות, תיירות. כל הדברים הללו שהיה דיון ונאמר לי, שיוראי אמור לשבת היום כדי להביא תשובה. אני צריך לקבל תשובות על זה כי כל החברים פה, קואליציה ואופוזיציה, העלו את זה. אנחנו כאילו מזניחים אנשים שזו פרנסתם. אין להם משהו אחר. עכשיו זה מתחיל ב"ה להשתפר, אבל מה שהיה במהלך המלחמה, הם נפלו בין הכיסאות באופן דרמטי. זה לא צפון שדיברנו על הצפון או דרום שדיברנו על הדרום. דיברנו על כל מיני גופים כאלה שהם לא מתפרנסים, וביקשנו לסייע להם. יוראי אמר לי שהוא אמור לשבת אתמול או היום, ואני רוצה תשובה לוועדה. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> אבדוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לסיים את ההצגה, אנחנו נמצאים פה במצב שהתקציב הוא יותר גדול מהתקציב שהיה פה אלמלא המלחמה – מחד. מצד שני, הבאנו גם הרבה התאמות ושינויים פיסקליים, מיסוי וכו', שחלקם לא היינו מציעים או חושבים שיש מקום להביאם – הקפאה של מדרגות מס לא צעד קל, גם העלאה של דמי בט"ל, כלומר מהעבר השני אנו מביאים וחלק הוועדה הזו ידעה לאשר רכיבים שהם מכורח השעה ומכוח הזמן ומכוח הפרמננטיות של הוצאות הביטחון והריבית והרכיבים הנלווים. בשנת 25' נהיה על ספו, בהינתן תחזית הצמיחה של עכשיו, על סף איזון היחס חוב לתוצר, בטח נעצור את הדימום. בהינתן המצרפים כפי שאנו מבינים אותם עכשיו של ההכנסות של התוצר ושל התוצר, נהיה על סף האיזון ולאחר מכן בהינתן התחזיות הנוכחיות נתחיל באופן הדרגתי ולאורך שנים להוריד את האינטגרל, את העלייה המשמעותית הזו שראינו נוכח הלחימה. הירידה הזו תהיה, ברור לנו שזה הולך להיות תהליך ארוך מאוד, אך אנו מחויבים לשדר לעולם שאנו אחראיים פיסקלית, שאנו יודעים לייצב, אחרי הזעזוע שעברנו, שאנחנו יודעים לחזור ליציבות, וזו כרגע התוכנית, גם התוכנית הפיסקלית יש להסתכל עליה בקונטקסט של 5 השנים ואני מקווה שנדע לשמור על זה גם בשנה וגם בשנים שיבואו כי העולם ביקר אותנו או היה מוטרד גם מהרכיבים אלה וחשוב לנו להפגין את האחריות הפיסקלית שלנו ומן הסתם לייצב את הוצאות הריבית, שאם משהו לא מוביל לצמיחה, החזר ריבית לא מוביל לצמיחה. ברור שההוצאות כשיש אותן, היה ברור לכולם שצריך להגדיל את ההוצאה מאוד בחדות בשנת 24' ובטח בטווח הארוך ריבית לא מקדם צמיחה בשום צורה. נצטרך לחזור לתוואי עבר שבו הריבית תופסת נפח פחות משמעותי מהתקציב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה ריבית נשלם ב-25'? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לדעתי 55 מיליארד שקלים חדשים. מייד אבדוק. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> סעיף 45 – כמובן נדון בו – עומד על 56 מיליארד שקל בשנת 25'. זה הסעיף של תשלומי הריבית וזה הולך ועולה. זה לא הולך להתייצב שם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היה 44 שנה שעברה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> סיימנו עם 50, אבל כשהגשנו את התקציב המקורי, ב-23' זה היה כ-45. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> טרום המלחמה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז 56 יהיה ב-26. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הראינו את זה במצגת האחרונה. עוד 25 מיליארד שקלים, בקצה הטווח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולדימיר, רוצה להתייחס? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש ותודה לאדוני המנכ"ל ולדרג המקצועי של משרד האוצר על הצגת הדברים. לפני שאתייחס לתקציב אני רוצה לגעת בשתי נקודות לא קשורות לתקציב. קודם כל, בית בן גוריון. נלחמנו ביחד כדי שיהיה שם קוורום, כדי שימנו דירקטורים. עכשיו ממה שנמסר לי יש שם קיצוץ של 800,000 שקל כתוצאה מהאיחור במינוי הדירקטורים. אני חושב שזה מצב לא סביר ואנחנו חייבים להתעקש על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יודע. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חייבים להתעקש שהקיצוץ הזה יבוטל. שנית, נמסר לי מההסתדרות שיש הנושא של תקנות הטבות מס לעבודה במשמרות שאנחנו חייבים להאריך את זה. זה עדיין לא הגיע? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הגיע. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חייבים להאריך את זה כי אנשים יאבדו את ההטבות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מישהו איתך בקשר? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגיד להם שאמרנו לך שלא הגיע. צריך לדאוג שיגיע. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני פונה למשרד האוצר כדי שתדאגו לתקנות האלה כי מדובר בפועלים, במפעלים, בתעשייה. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> מכיר את הנושא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו חייבים להאריך את זה בהקדם האפשרי. << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> מכיר את הנושא. גם אתמול התחלנו לדבר על זה. נהיה בשיח עם ההסתדרות. אני שומע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חושב שמן הראוי ששר האוצר היה מציג את התקציב. מבין שזה לא הסתדר בפעם הקודמת כי הלך לפני הזמן. מצד שני, זה לא כל כך נורא כי אין לנו שר אוצר במשרה מלאה וזה לא סוד. יש לנו שר אוצר שפחות עוסק בנושאים כלכליים ובנושאים של התקציב ואנחנו ראינו בימים האחרונים במה עוסק באמת. אגב אתמול עברנו יום מאוד מורכב, ברמה הלאומית, רגשית, בכל ההיבטים. ואנחנו, אם אנחנו מדברים על שר אוצר, אנחנו מכירים את עמדתו. מבחינתו עוד 40 יום הפסקת האש צריכה להסתיים ולא ברור מה יהיה עם השבת עוד 64 חטופים אחרי שלב א'. אני אומר מראש, חושב שאומר בשם כל חברי האופוזיציה. אנחנו נילחם על הנושא הזה, על המעבר בין שלב א' לשלב ב', ולא ניתן לבעיות הפוליטיות של נתניהו להפיל ולסכל את העסקה. נילחם בכל הכלים שיש לנו הפרלמנטריים וחוץ פרלמנטריים עד שכל 94 האחים והאחיות שלנו שנמצאים עדיין בשבי החמאס ישובו הביתה. נילחם בכל הכלים, ולא נוותר. לגבי התקציב, כל התהליך של העבודה על תקציב 25' ואני חושב שדיברנו על זה בוועדה, החל עקום, מהצעדים הפיסקליים שהגיעו עוד לפני התקציב וגם הייעוץ המשפטי חווה דעתו בנושא הזה. התהליך היה עקום, תקדימי, לא תקין. אחרי שכבר אישרנו את הצעדים הפיסקליים ואנחנו לקראת סוף ינואר ועדיין אין תקציב, אנחנו לא בכיוון בכלל לאשרו, זה מצב שהוא בלתי מתקבל על הדעת. אני חייב בהקשר התקציב הזה לציין שתי נקודות עיקריות מבחינתי. הראשונה, התקציב הזה כולל הרבה מאוד מיסים וגזרות, לדעתי 24 מיליארד שקלים מיסים וגזירות חדשים שהרבה מאוד מזה היה אפשר למנוע. בתחילת המלחמה – ולא מדבר כעת על הדרג המקצועי; מדבר על הדרג הפוליטי של משרד האוצר ושל הממשלה. אם היו מפנימים את גודל האירוע, אם היו מראש סוגרים את כל המשרדים הפיקטיביים ומקצצים בכספים הקואליציוניים לא ב-100% אלא במה שאפשר לקצץ אני חושב שהיינו יכולים לחסוך מסוף 23' עד היום וגם בראייה קדימה ל-25', לפחות בין 15 ל-20 מיליארד שקל והיינו חוסכים הרבה מאוד גזירות, אולי הקפאת מדרגות מס וביטוח לאומי ומס בריאות. כל הגזירות האלה שנופלות עכשיו על מעמד הביניים הישראלי, על האזרחים שעובדים ומשרתים ומשלמים מיסים. היה אפשר למנוע זאת. זה לא היה מחויב המציאות אך לצערי האינטרס הפוליטי הצר של הקואליציה, של שר האוצר גברו על האינטרס הלאומי, על האינטרסס הכלכלי של מדינת ישראל. אגב אם היינו עושים את זה כבר בסוף 23' אולי היינו חוסכים לפחות חלק מהורדות דירוג האשראי, וחטפנו 5 הורדות דירוג אשראי לראשונה בהיסטוריה ואולי גם הוצאות הריבית היו יותר נמוכות כי אין ספק שחלק מהגידול המטורף בהוצאות הריבית של מדינת ישראל גם השנה וגם בשנים הבאות נובע מפרמיית הסיכון שהיום הרבה יותר גבוהה כתוצאה מהורדת דירוג האשראי. הנקודה השנייה היא דוח נגל. אשתדל להתייחס רק לחלקו הפתוח. דוח נגל מדבר על התוספת הפרמננטית לתקציב הביטחון, כמה וכמה שנים קדימה על התוספת שאינה קטנה. היא תוספת מאתגרת ואמורה לאפשר לנו לעמוד בכל האתגרים הביטחוניים הלא פשוטים שעומדים בפני מדינת ישראל גם אחרי 15 חודשים של מלחמה. והיכולת שלנו, והדוח מדבר על זה, היכולת שלנו לעמוד בתוספת הזו במידה רבה, לפחות ב-50%, נובעת משיעורי הצמיחה כי אם הצמיחה במשק לא תהיה מספקת, ואני מזכיר שבשנה שעברה, הצמיחה הייתה מאוד נמוכה - בעצם צמיחה שלילית לנפש מזה הרבה מאוד שנים שמשמעותה ירידה משמעותית ברמת החיים, ואם לא נעמוד בשיעורי הצמיחה בשנים הקרובות, זה אומר שגם כדי ליישם את ההמלצות של ועדת נגל גם לקראת 26', נעמוד מול הצורך להעלות מיסים פעם נוספת, גם ב-26' וגם ב-27'. צריך לדבר על זה ועל מנועי צמיחה ובעיניי אין מספיק מנועי צמיחה בתקציב הזה. אני כבר לא מדבר על זה כי אם ההזיות של שר האוצר יתממשו, ונחזור ללחימה אחרי 40 ימים, ברור שלא נגיע ל-4% צמיחה, וברור שנצטרך להגיש תקציבים נוספים ושוב להעלות מיסים. אני חושב שזה שר האוצר הראשון בהיסטוריה העולמית שמתנגד ליציבות. הוא פשוט גורר אותנו פעם אחר פעם לכאוס. אני חושב שאנו כן צריכים לדבר על זה, גם על הגזרות שהיה אפשר למנוע וגם על הצורך לעודד את הצמיחה. אחרת לא נוכל לעמוד באתגרים שעומדים בפנינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. נקיים דיון מלא על כל הנושא הזה. חמד, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על מה הדיון? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> על התקציב. היינו אמורים להגיע ב-10:30 אבל מנכ"ל האוצר לא הגיע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תקציב 26'. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להבין את מידת הפליאה שלי שאתם עובדים מסודר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה חבר בוועדת הכספים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שכחת את התואר העיקרי שלי - ממלא מקום של יושב-ראש הוועדה אם פינדרוס וינון וולדי ואורית לא נמצאים. גם חמד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא רוצה להיות ממלא מקום של אף אחד. שמעתי את המנכ"ל בקשב רב, ואני חושב שהוא נגע בנקודה מאוד חשובה, שאנחנו באמצע ינואר ועדיין בלי תקציב. הערתי שתקציב צריך להעבירו עד 31.12 התכוונתי לזה אבל נראה לי שזה גם תוכנית של האוצר להיות חלקי 12. ככה אתה לא משקיע יותר כסף, הולך על תקציב 24' ואז אתה מחלק כמו שהיה לנו בהעברות כי היום ישבתי במקרה עם אנשים שאמרו לי שהכסף אפילו שהעברנו, היושב-ראש, האוצר דורש עכשיו לקצץ 15% כי זה היה ביום האחרון של העברה. לקצץ מההעברה 15%, מה שהעברנו בלילה על ההסכם שהיה לנו בלילה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא היה לנו הסכם. איך מקצץ 15%? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אותן העברות שאישרנו פה, יקצץ האוצר 15% על הכספים העודפים. האוצר רוצה לקצץ 15%. הוא יכול לקחת מהם 15%. מה שאישרנו, ייקח 15%. זו נקודה אחת. לפי מה שאני רואה בתקציב הזה, גם עם הכספים הכלואים, גם עם מה שאישרנו פה בוועדה וקיצצנו גם בפנסיות שהיו אמורות להכניס עוד 100 מיליון שקל השנה ודחינו את זה לשנה הבאה, כל התקציב שאנחנו מביאים עכשיו הוא לא ישרת אותנו בשנת 25'. נצטרך לתקנו שוב. אפילו אם לא תיפתח המלחמה מחדש יביאו שוב את תקציב 25' ויתקנו אותו שוב כי גם הקניות שהיו בסוף השנה שראינו הכנסת יתר – כמה היה לנו הכנסת יתר בסוף השנה? 10 מיליארד שקל – אנשים הקדימו את הקנייה בגלל המע"מ. מי שרצה לקנות אוטו קנה לפני שייכנס לו המע"מ. גם את ה-10 מיליארד שקל נראה אותם פחות מתקציב 25'. לכן אנו מאשרים תקציב ואני בטוח שיגיע לכאן תיקון לתקציב 25', גם עם מה שקורה עם משרד הביטחון והוועדה ומה שאישרה של הכסף וכמה כסף אישרה, הכול יצטרך לבוא לכאן לוועדה לתקציב נוסף. עם כל זה, התקציב שלנו בנוי ב-25' על מיסים. העלאת מע"מ שנכנסה לתוקף, מס בריאות שיעלה, ביטוח לאומי שיעלה, הקפאת נקודות הזיכוי, הקפאת שכר. כל התקציב שלנו בעצם. כשאני שאלתי על מנועי הצמיחה והודגש נושא הנדל"ן, והנדל"ן אמר שזה אחד ממנועי הצמיחה הגדולים, נוסף להייטק – לא שמעתי מה אנחנו - - - בהייטק כי ההייטק היה הקטר של ההכנסה שלנו, של הצמיחה במדינת ישראל. גם לא שמעתי בהייטק איזה השקעות אנחנו מביאים לשם כי כולנו יודעים שהרבה חברות מההייטק עזבו את מדינת ישראל ולא משקיעים עכשיו במדינת ישראל אבל גם בנדל"ן, האירוע מתרחש יותר משנה ושלושה חודשים ואנו יודעים שהעובדים הפלסטינים לא יחזרו ועדיין לא חזרו. מה עשתה הממשלה כדי להביא פועלים? אם אנחנו עכשיו רק מדברים על לבטל את האגרה, על ההיטל ועל הדברים האלה אחרי שנה ושלושה חודשם שאנו באירוע ואנו יודעים שאחרי 7.10 לא יהיה מה שהיה לפני 7.10, כולם יודעים את זה, ועם העובדים הפלסטינים לא יחזור מה שהיה לעולם. כך אני מאמין וגם שמעתי את השרים ואת כל אנשי המקצוע שהגיעו לכאן. לא נחזור לפני 7.10. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרנו שנקיים על זה דיון. יביאו את הנתונים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לכן אני אומר, אם אתה מדבר על מנוע צמיחה שהוא הנדל"ן ואין לך פועלים כי בלי פועלים אין לך הצמיחה, מנוע הצמיחה הזה יירד לטמיון, ויחס חוב תוצר שדיברה עליו – אתה צריך להתחיל בצעדים מעכשיו מתקציב 25' ואנו לא רואים את זה בתקציב 25' את התחלת הצעדים הללו. לכן התקציב שאישרנו אותו היום, נצטרך לאשר אותו בתיקון, ועוד כמה חודשים נתקן את התקציב שוב ולקראת סוף ינואר אנחנו עדיין בלי תקציב. אל תשכח שקרוב ל-2 מיליארד שקל העברות שלא העברנו אותם כאן ב-24' כי הביאו לנו אותם בשבוע האחרון והייתה בעיה להעביר אותם ולא העברנו אותם, זה כסף שלא יחולק למשרדים, וזה מצד אחד, זה טוב לתקציב של המדינה כי הכסף יישאר ואולי ייתן לנו משהו אבל מצד שני, אותו ציבור שהיה צריך ליהנות מהכסף הזה, שהיה צריך להגיע למשרדים, לא הגיע למשרדים. לכן אני מקווה שבדיונים לתקציב שנתחיל להציגו עם הריבית, שתגיע ל-56 מיליארד שקל רק ב-25', וב-28' תצטרך להוסיף על זה עוד 25 מיליארד שקל, נגיע לריבית כמעט של 80 מיליארד שקל בשנה. זה ריבית מטורפת שנצטרך לשלם אותה. הציבור יצטרך לסבול שנים רבות. לכן איני יודע איך נתקדם בתקציב הזה אם יעבור עד סוף מרס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יואב, אתה יכול לתת תשובה לחבר הכנסת עמאר? האם קיצצו במה שעבר פה בהעברות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> היה חשוב לי להתייחס למה שאמר חבר הכנסת עמאר. כמובן, משרד האוצר עשה כל מאמץ, להביא את התקציב כך שיוכל להיות מאושר לפני 3.12 כדי להימנע מתקציב המשכי. אנו עדיין עושים מאמצים כדי להעביר כמה שיותר מוקדם. כמובן משרד האוצר עשה כל מאמץ להביא את התקציב לאישור לפני 31.12 כדי שלא יהיה המשכי. לגבי 15%, סעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה קובע, שבעת תקציב המשכי, ניתן יהיה להעביר רק סכום שלא עולה על 85% מהעודפים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> צדקתי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כאשר התקציב יעבור, אם יעבור- - << אורח >> שלומי הייזלר: << אורח >> הרעיון לאשר את התקציב – להעביר את הסכום הזה. זה כתוצאה מזה שכרגע זה המשכי. אנחנו לא רוצים את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא מדבר על ההמשכי אלא על העברות כי את ההעברות הביאו בשבוע האחרון והם רוצים לתת להם רק 85% ממה שאושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם אני רוצה להבין. העברנו פה 100 שקל, כדוגמה. המשרדים יקבלו את הכסף הזה, במקום 100 שקל – 85 שקלים? זה המצב? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה לא מדויק. סכום שאושר בוועדת הכספים בשנת 24' הגיע במלואו למשרד ב-24'. סכומים שלא בוצעו בתקציבי המשרדים בשנת 24', יוכלו להיות מועברים ל-25' על פי הנוהג שמקובל בסעיף 13 לחוק יסודות התקציב שדן בעודפים וזאת עד למגבלה של 85% כפי שקובע החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבאתם אלינו פניות שהגיעו ממש בערב האחרון. אנחנו העברנו פה, הצלחנו להעביר כמה העברות בלילה. אני שואל, האם יש הבדל באופן התשלום של ההעברה הזו שהייתה באותו לילה לעומת כאלה שהיו שבוע קודם? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> השאלה היא בסוף האם המשרד הצליח לשלם את הכסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולא משנה מתי זה עבר? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא משנה. יכול להיות שכסף הועבר בחודש מרס והמשרד לא הצליח לחייב אותו ולשלם אותו וזה ההבדל. זה לא משנה אם עבר ב-31. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ה-260 בזמנו של האוכלוסייה הערבית של הרשויות המקומיות כדי לקצץ מהם את ה-15% שעשו פלאט על כל התוכניות לאוכלוסייה הערבית היה צריך לעבור פה, וכשידעו שזה לא יעבור, השאירו את זה עד היום האחרון. הרשויות לא ניצלו את הכסף, כי לא ידעו אם יקבלו אותו. ביום האחרון זה עבר. עכשיו אפשר להוריד ממנו- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אי אפשר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> התקציב של המגזר הערבי, יורד ממנו 15%. יועבר בשנת 25'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמירה מאוד לא נכונה. אני מבקש לא לומר אותה. אמרתי כל החודשים הללו שלא אתן את הקיצוץ הזה. עמדתי על זה ולא נתתי את הקיצוץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הכסף לא עבר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מסכימה איתך ויודעת שזה מה שעשית אבל למה הביאו את זה ביום האחרון? הביאו את זה ביום האחרון, ואין ניצול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אומרת תמר ואומר יואב – אין הבדל בהעברה לרשויות הערביות או לרשויות היהודיות, ואין הבדל בין העברות שהיו במרס או בדצמבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברור שיש הבדל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא קשור למשרד. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל הם לא ניצלו את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל העברה שלא אושרה, יורד ממנה 15%. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה קוצץ 15% ולא 5% כמו כולם? כי אין הבדל? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, בבקשה. בבקשה בקצרה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על זכות הדיבור. אנסה להעלות כמה נקודות ולהיות מדויקת, כי הנקודות כבר נאמרו. לגבי התקציב הזה, אנחנו לצערי חוזרים כמו תקליט שבור על אלמנטים בתקציב אחראי בזמן מלחמה שלא קיימים גם בתקציב הזה. נקודה ראשונה, דוגמה אישית, משרדים מיותרים שלא נסגרים. אני רוצה את ההסבר שלכם לזה. שר האוצר הצהיר במסיבת עיתונאים כשהציג בזמנו את תקציב 25' – דיבר על חמישה משרדים שייסגרו. השאלה מתחדדת לאור העובדה שיש לנו מפלגה שמתפטרת מהממשלה לאור, רחמנא ליצלן, עסקת חטופים. יש לנו שר מורשת ומשרד נגב וגליל שאפשר לסגור או לייעל את פעילותם, בוודאי משרד המורשת. אני קוראת מפרסומים שכבר מעבירים את המשרדים הללו לשרים אחרים. אני רוצה תשובה האם אתם כדרג מקצועי לא אמורים ללכת לשר אוצר כרגע ולומר לו: אנחנו מבקשים שהמשרדים הללו לפחות הקטנים שבהם, ייסגרו? שתיים, כספים קואליציוניים – איך ייתכן, שבשנת תקציב שלישית רצופה בימות מלחמה אנחנו מדברים על 5.4 מיליארד שקלים? איך ייתכן כספים קואליציוניים? לא רק זה. הסכום הזה גדל ב-600 מיליון שקלים לעומת החלטה 2328 של הממשלה, הקצאת תקציבים עבור יישום הסכמים קואליציוניים והחלטות נוספות בשנת 25'. שם הכספים הקואליציוניים עמדו רק על 4.8 מיליארד שקלים. מה קרה? למה זה התנפח וגדל? יתרה מזאת, למה יש לנו עוד ברזרבה – סעיף הרזרבה להתייקרות זה סעיף שנמצא במשרד ראש הממשלה שכולנו מבינים את השיטה שזה החבאה של עוד כספים קואליציוניים, עוד 490 מיליארד שקלים בסעיף זה של רזרבה לעמידה ביעדים פיסקליים. ראינו מה עושים עם הכסף הזה – מחכים לסוף שנת התקציב ובום בלילה אחד מעבירים משם כספים קואליציוניים. אני רוצה שתשיבו לי וגם מנכ"ל המשרד, אני באמת מבקשת לנצל את העובדה שאתה כאן ולהפנות אליך עוד שתי שאלות. לא רק שהציבור בישראל סובל מכל הגזרות הללו ומקבל לנטו שלו הרבה פחות כספים, במיוחד במגזר העובד והמשרת. מה אתם כמגזר אוצר עושים ביוקר המחיה? השר שלך הודיע קבל עם ועדה שיטפל בזה אחרי רפיח. אנחנו כל כך הרבה אחרי רפיח. פשוט השתוללות של מחירים מעבר לדיור, בלי סימון מחירים. המחירים משתוללים. באמת. מה אתם מתכוונים לעשות בזה? ושאלה אחרונה, יואב, מהן הנחות היסוד לגבי הגיוס? אתם עומדים להכפיל את המילואים? אתם עומדים להאריך את הסדיר? הולך להיות חוק גיוס? מערכת הביטחון הודיעה – בשנת 26' יכולה לקלוט מגזרים שלא משרתים ללא הגבלה. יש לזה השלכות תקציביות משמעותיות ביותר. מה הנחות היסוד שלקחתם לתקציב 25'? תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. בבקשה, נאור, בקצרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שבוע טוב. מה שלומך? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ב"ה. בסדר גמור. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כל, אני יודע שעבדת על חוק קרן העושר. אחת ההצלחות שלך במשכן במסגרת 50 שנות כהונה. יודע מי קיבל את הוועדה שאמונהעל קרן העושר? ניסים ואטורי. שיהיה בהצלחה. דיברנו על העניין של התקציב. אני רוצה לעשות ביאור. אנחנו בשנת 25'. התקציב היה אמור לעבור כבר. אנחנו אפילו לא במבוא לדיוני התקציב אבל הכול בסדר כי שר האוצר שלנו אמר שלא קורה שום בדר בינואר. זוכרים את האירוע הזה? אחרי שלא ידע לחשב את ההבדל בין 5% ל-15%. ויסקי אף אחד לא יקבל פה. אני מביא לאזרחים ששומעים כי אתכם זה פחות מעניין. אין פה שום צעד התייעלות, מגוחך לומר את זה. מה שקורה פה זה שוד מתמשך מהכיסים של כולנו, שאתם רק מעלים מיסים ומוצאים עוד דרכים יצירתיות, תמר ויואב. אתם עושים עבודה נהדרת. אני מחמיא לכם גם במובן האישי וגם בדרך היצירתית שאתם תמיד מצליחים לייצר עוד ועוד הכנסות על חשבון התייעלות. אתם מדברים על סגירת משרדים? ההפך, אורית. אנחנו לא צריכים לסגור משרדים. אנחנו צריכים לקחת את גב' סטרוק שעומדת בראש המשרד לשאיבה לאומית, כי הסטארט אפ שהצליחה לייצר במשרד שתקציבו עולה לא משנה מה קורה – היא חסינה מכל משבר עולמי, היא חסינה מכל הורדת דירוג האשראי, חסינה מכל משבר כלכלי – היא המציאה סטארט אפ. אותה אני רוצה כשרת אוצר, שתצליח לשאוב עוד יותר כספים. זה הסטארט אפ הלאומי. אפשר לשאול אותך שאלה לסדר-היום? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אשאל בכל זאת. מתי אנחנו מתחילים את הדיונים על התקציב? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עכשיו. היום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר האוצר היה פה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כי לא היה. אחרי זה אסביר לך. עאידה, רוצה לדבר עכשיו או בישיבה הבאה – נצטרך לעשות ישיבה על התקציב בהמשך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ברור לי. אני רוצה לומר כמה מילים, ואני אחכה לישיבה הבאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם את מחכה לישיבה הבאה אז לא עכשיו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה? כל אלה שדיברו עכשיו לא ידברו בישיבה הבאה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אמרתי שאדבר קצר. זו לא פעם ראשונה שאני עוברת את הדיונים של תקציב המדינה בכנסת, ואני חייבת לומר, שפעם ראשונה שאני עוברת ממש דיונים וצורה של ניהול עניין התקציב. בבוקר אתה התרעמת וסגרת את הישיבה על עצם העובדה שלא היה מי שיציג בדרג שהא הבכיר ביותר במשרד, ואתה צודק, ואני יודעת, שגם התקציב הזה אפילו לסכם מול היושב-ראש של הכנסת כמו שנהוג ומול יושב-ראש הוועדה איך להתקדם עם עניין התקציב לא קרה כי כנראה יש אנשים עכשיו במשרד האוצר שחושבים שיכולים לעשות הכול ונהיה הגושפנקא וזה יעבור ממליא, אפילו אם שוברים את כל הכלים בדרך. לצערי הרב, אני חושבת שגם מאוד קשה לתפוס את כלל התקציב וההבנה הכללית כשעושים את כל הפיצולים כדי להתקדם בתקציב הזה. יהיה לנו קשה בדיונים ואני חושבת שכל הבלבול הזה לא קרה בטעות. זה לא בגלל הלחץ. אני חושבת שזו מדיניות לבלבל אותנו, לגרום לנו לא לשים לב איך הדברים קורים. לצערי הרב, אני מבינה שאתם תחת לחץ אדיר וזה שתמר ויואב תמיד מצליחים להביא לנו הסברים, אני חושבת שהם צריכים לעשות עבודה כפולה כדי ליישם את המדיניות. הם בסופו של דבר אנשי מקצוע ולא מחליטים והמדיניות מקולקלת לכתחילה בסדר העדיפות ובאיך רוצים ליישם את התקציב הזה. אנחנו יודעים שצריך תקציב נוסף כדי לשפץ וכדי לנסות לפתור את הבעיות בגלל מצב המלחמה, ואת העניין הביטחוני ואת ההוצאות הביטחוניות אפשר תמיד להגדיל את החוב אבל את השאר היו צריכים לעשות עוד מאמץ כדי להביא הכנסות נוספות לתקציב הזה. אומנם נעשה עניין הרווחים הכלואים, אבל היה אפשר לעשות עוד כמה צעדים כדי להכניס אבל כנראה, שוב הקשר של לא לפגוע בבעלי ההון היה אפשר להעלות את מס החברות במקום להעלות את המס על האנשים הפשוטים. היה אפשר לחפש מקומות שהיו יכולים להכניס עוד הכנסות לתקציב המדינה ולאפשר לנו לא לגעת ולא לפגוע דווקא בשכבות המוחלשות בתוך החברה במדינה. לצערי הרב זה לא מה שקרה ונצטרך לשאול את השאלות האלה בדיון הבא, ונצטרך לבדוק למה דווקא הכנסות שהיו יכולים להוות הכנסות יותר טובות לתקציב המדינה, ויתרתם עליהם והלכתם דווקא להכנסות שהן פחות, ופוגעות באוכלוסייה, והקיצוצים שנעשו גם בשירותים החברתיים צריך לדבר עליהם ואי אפשר לעבור עליהם בשקט. משפט אחרון. אני עדיין מתעקשת שזה שדחו הבאת העניין, וטוב שאמרת ואנחנו מעריכים מאוד שאמרת שבגלל ה-260 מיליון שהיו 260 והפכו 140 בסוף השנה לא תאשר את זה כי הם מחויבים אישור של ועדת הכספים, לא תאשר את הקיצוץ הכוונה, בגלל שהם מחויבים וזה עדיפות לאומית- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בגלל שזו הסיבה ולא שום סיבה אחרת. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ועמדת על זה ואני מאוד מכבדת את זה אבל תראה מה קרה – הם הביאו את זה ביום האחרון והביאו את זה פחות ממה שהיה כאשר היו בטוחים שאף אחד לא יוכל ליישם ואופס זה קרה. פתאום יש 15% קיצוץ כי זה יתרה עוברת בלי שתקבל אישור של ועדת הכספים. כל הכבוד. ידעתם איך לעשות את התרגיל הזה. אני חושבת שהגיע הזמן גם שנהיה יותר מפוכחים, כאשר תרגילים כאלה קורים כי בסופו של דבר אי אפשר לנצל את התקציב בשעה 12 בלילה ב-31 בחודש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלתי את שלומית מה עם השאלות שלי שלא נענו על תקציב 24' - 2. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני חייב לסיים. בבקשה. << דובר >> לי סיגל: << דובר >> אני אח של קית. אני לי סיגל. גיסתי אביבה חזרה אחרי 51 יום. אני רוצה להציע לוועדת הכספים, גם לאוצר, מנוע צמיחה הכי יעיל, מהיר וחזק, לסיים את המלחמה - להשיב את כל החטופים, ובזה הצלחתם להניע את הכלכלה ואת כל המדינה, קפיצות מדרגות שאין לתאר. אנחנו זכינו לחוויה של לקבל חזרה את אביבה לפני 420 יום. אנחנו יודעים מה זו התרגשות של אתמול אבל אתמול זה צעד קטן-קטן במסע שצריך להסתיים כמה שיותר מהר. אני קורא לסיעת – כל הסיעות בקואליציה שתמכו בהסכם. הצבעתם, חתמתם, הוצאתם לפועל. מחר תיכנסו לדיון, לא לחכות 16 יום. בתוך 42 יום, אם לא פחות, כל החטופים בבית, כל המדינה מתחילה להשתקם. החטופים בחיים, לשקם את החיים שלהם והמשפחות, אלה שלא - זה נשמע קלישאה. אנחנו חוזרים על זה שוב ושוב. זו לא קלישאה. אורון שאול, המשפחה חיכתה 10 שנים. אני לא מוכן לחכות לאחי 10 שנים שהמדינה תעמוד בהבטחתה. בבקשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אודי גורן: << דובר >> חבר הכנסת גפני, אני רוצה לשתף – אני בן דוד של החטוף טל חיימי. אתמול הורדנו ארבעה אנשים מהרשימה. מאוחר מדי בחודשים ארוכים. נחתם הסכם שהיה קיים במאי על השולחן. יכולנו לחסוך חיים של עשרות חיילים. יכולנו לחסוך חיים של כמה חטופים, ועם זאת הינה אני מברך על ההסכם. לא מוגמר כי הוא לא מוגמר, ואני רוצה לשתף אתכם באחד הדברים הכי שמחים שעשיתי ב-15 החודשים האלה: אני מוריד שמות מהרשימה. את אורון אני מוריד – לא מוחק אותם – מאיר אותם באור. שמח להוריד את רומי, שמח להוריד את דורון ושמח מאוד להוריד את אמילי. זה אומר שנשארו 94 שמות ברשימה הזו והמשימה שלכם שרק החלה עכשיו, בטח לא נגמרה, זה שנמשיך לספור אחורה מ-94 עד 0. ודאי שבכל שלב בין שבוע לשבוע יש שישה ימים מורטי עצבים שהכול יכול לקרות בהם, ויש לנו כפי שלא מפסיקים לדבר, את המעבר בין שלב א' לב'. חבר הכנסת גפני, דיברתם בצורה מאוד ברורה לאורך כל הדרך על זה שתתמכו ותמכתם, וכרגע בתוך הממשלה שלכם יש קולות שלא רוצים לאפס את הרשימה הזו וזה עליכם. ממש עליכם לאפס את הרשימה הזו. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, אדוני המנכ"ל. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:10. << סיום >>