פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 13 ועדת החינוך, התרבות והספורט 21/01/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 357 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ה (21 בינואר 2025), שעה 12:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן ולהנצחת זכר הנספים בדרך לישראל, התשפ"ה–2024, של ח"כ יונתן מישרקי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר חברי הכנסת: יונתן מישרקי מוזמנים: מיכל גרשוני – יועצת משפטית בלשכה המשפטית, משרד החינוך, משרד החינוך נעמה רוט – עו"ד, משרד המשפטים חנן ארליך – היועץ המשפטי, משרד מורשת אילה אליהו – מרכז המחקר והמידע של הכנסת מזל אהרוני – חברת קהילת יעקב, קהילת יעקב רחל ידיד – יו"ר העמותה אעלה בתמר, אעלה בתמר מורשת יהדות תימן מזל קורח – חברת קהילה, נתיב אור ייעוץ משפטי: שמרית שקד גיטלין מנהלת הוועדה: אתי דנן רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן ולהנצחת זכר הנספים בדרך לישראל, התשפ"ה–2024, של ח"כ יונתן מישרקי << הצח >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, כ"א בטבת, 21 בינואר 2025, בנושא הצעת חוק לציון עליית יהודי תימן להנצחת זכר הנספים בדרך לישראל, התשפ"ה-2025, של חבר הכנסת יונתן מישרקי. אני מקווה שנגיע היום להצבעות. חבר הכנסת מישרקי, דברים בפתיחה, בבקשה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> מה יש לי לפתוח אחרי שאנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים ורוצים? יש יועצת משפטית נהדרת לוועדה, עורכת הדין שמרית שקד. היינו בקשר בתקופה האחרונה וניהלנו שיחות והתייעצנו על הרבה מאוד נקודות. אני מציע שהיועצת המשפטית תתחיל בהקראה ובהתאם לזה ככל שיש הערות כל מי שירצה יוכל להעיר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בבקשה, שמרית. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> תודה רבה. אילה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת חקרה את הנושא עבורנו כדי שתהיה לנו תשתית עובדתית להצעת החוק. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> האמת היא שנכון. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> בין היתר, אם אתם זוכרים, הייתה לנו התלבטות לגבי התאריך ואילה גם בדקה את התאריכים. אני אשמח אם ניתן לה להציג את הסקירה תוך התייחסות גם לנושא התאריך. << דובר >> אילה אליהו: << דובר >> בסדר גמור. אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. לבקשת הייעוץ המשפטי לוועדה הכנו סקירה קצרה. אנחנו מדברים על עליית יהודי תימן שהיא עלייה המונית עם קום המדינה של כ-50 אלף איש. יהודי תימן התחילו לעלות לארץ בעת החדשה עוד בתקופת סוף המאה ה-19, תקופת העלייה הראשונה, החל משנת 1881. כך שעם קום המדינה היו בארץ כבר כ-30 אלף יהודים מתימן, ועם המבצע הזה עלו עוד כ-50 אלף איש. המבצע התנהל מדצמבר 48' ועד ספטמבר 50'; ולגבי תאריך תחילת המבצע רואים במקורות מספר תאריכים: 15, 16 ו-17 בדצמבר. ציטטתי במסמך את ספרה של אסתר מאיר גליצנשטיין "יציאת יהודי תימן" מ-2012. היא מסתמכת בו על התיעוד בארכיוני הג'וינט ובארכיון הציוני; והיא מציינת את 17 בדצמבר 1948 שזה ט"ו בכסלו תש"ט כתאריך יציאת המטוס הראשון מעדן לתל-אביב. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אני מודה שגם היועץ שלי אסף שאיננו פה כרגע, דיבר, לבקשתי, עם כמה אנשים שמבינים בתחום והם מנהלי עמותות וארגונים בחברה התימנית כמו ד"ר יגאל בן שלום ואחרים; וכולם מתכווננים פחות או יותר לתאריך הזה. לכן בהסכמה אחרי ששמענו את כולם וניסינו וירדנו כמה שאפשר לארכיונים ודיברנו עם מי שאפשר, ט"ו בכסלו הוא התאריך המקובל עלינו. תודה רבה על העבודה הנהדרת על המסמך. << דובר >> אילה אליהו: << דובר >> בשמחה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. שמרית, בבקשה. נתחיל בהקראה. התייחסות של כל אחד על כל סעיף. הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ה-2025 יום לציון עליית יהודי תימן ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל 1. (א) מדי שנה, ביום ט"ו בכסלו, יקוים יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל (בחוק זה – יום לציון עליית יהודי תימן). << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אולי כדאי שנדבר על זה. היה איזשהו דיבור בינינו בנושא של הנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל. התלבטנו האם להשאיר את זה היות שאין טקס הקראה של שמות הנספים. אבל האמת היא שאני כתימני, בן למשפחת עולים, הנושא הזה של הנספים בדרך הוא פצע פתוח בלב. אלה אנשים שיצאו למדבריות בחום הקשה בתנאים לא תנאים. ואני מאוד מעוניין שזה יהיה חלק אינטגרלי מהצעת החוק ושהשם גם יהיה כתוב בצורה כזאת כדי שנזכור אותם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> למה זה נמחק? << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> זה לא נמחק. אני רק הזכרתי שהייתה התלבטות בינינו בעניין הזה, וביקשנו להשאיר את זה בסופו של דבר. "ולהנצחת זכרם של הנספים" – גם בכותרת הצעת החוק וגם בתוך הצעת החוק. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אילה שבדקה עבורנו את הנושא הרחיבה שחלק מהנספים נספו במחנות המעבר. אבל היא הסבירה שגם בהם היא רואה כחלק מהדרך לישראל. לכן קראנו לכולם באופן כללי שמדובר על זכרם של הנספים בדרך לישראל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרדי הממשלה, התייחסות לזה? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני יועץ משפטי של משרד המורשת. אין לנו הערות. הנוסח מקובל. << אורח >> רחל ידיד: << אורח >> אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, בבקשה, גברתי. << אורח >> רחל ידיד: << אורח >> אני ד"ר רחל ידיד, יושבת ראש עמותת אעלה בתמר על שם העלייה הראשונה הגדולה שלא זכתה לאזכור בהיסטוריה הציונית של המדינה המתחדשת, לצערי, כמו הרבה מאוד נתונים היסטוריים. אני רוצה לומר, לציין ולתקן – אני מכירה את פרופ' אסתר, אנחנו חברות טובות מאוניברסיטת בן גוריון; אני רוצה לציין שלא פסקה העלייה של יהודים מתימן לאורך דורות ארוכים ורבים. נכון שלא הייתה עלייה כל כך גדולה ומסיבית של מעל 200 אלף אנשים קודם, אבל יחיא והרי עלה עם קבוצת אנשים במאה ה-14, 15, ישב עם האר"י, לקח את תורת הקבלה והחזיר אותה לתימן. הוא רק דוגמה קטנה. זאת אומרת כל הזמן היה טפטוף של עולים מתימן לארץ ישראל בצורה רציפה. דבר שני, נעשה לתימנים עוול היסטורי יותר מכל קהילות ישראל. אני לא רוצה להגיד לבכות "אכלו לי, שתו לי" – אנחנו לא שם; אבל בהחלט אני כואבת את העובדה שאין שום אזכור כמעט בהיסטוריה. כמי שעבדה 47 שנים במערכת החינוך בהכשרת מורים וגננות ובבתי ספר תיכון ועד האקדמיה שבה עבדתי 35 שנה – כמעט אין אזכור. ישבתי כאן בוועדות פעם ועוד פעם ועוד פעם. מסכמים, יושבים, מדברים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> כבודך מדברת על מערכת החינוך? << אורח >> רחל ידיד: << אורח >> כן, כן. ואז כמו עלה תאנה יש משהו כזה קטן, ואין בזה שום ערך – כלום, כלום. עמותת אעלה בתמר הוציאה 60 ספרי מחקר ברמה אקדמית ראויה להערכה, הקימה קבוצת מחקר של 15 חוקרים כבר שנה רביעית – שניים מאוניברסיטת קולומביה בארצות-הברית ו-13 מאוניברסיטאות שונות בארץ. הם הקאדר של הדור הבא לחקור את המורשת שלנו. במשפחה שלי שני אחים שלי נספו בדרך; קרובי משפחה קרובים שלי נספו בעדן בדרום תימן בעדן במלחמה בעקבות הכרזת המדינה; חמותי איבדה את בעלה ועם ארבעה יתומים, שני ילדים שאימצה – ומתו שניים – הגיעה בגפה לארץ בינואר 49'. יש הרבה מאוד סיפורים עצובים והגיע הזמן לעשות צדק עם העדה שלנו שסבלה מכות אחת אחרי השנייה: תכשיטים, ספרי קודש, כתבי יד, ילדים – מה לא. זה באמת הרע במיעוטו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב שהגיע חבר הכנסת מישרקי שמתחיל לפעול בנושא ועושה פה היסטוריה. << אורח >> רחל ידיד: << אורח >> יופי, בדיוק. עוד נקודה קטנה: הוצאנו ספר לפני שנה שמציין את נקודות ההתיישבות בישראל של יהודי תימן – 180 במספר. אני אשמח לחלק לכל החברים פה את הספרים האלה חינם. אני שמחה שמתחילים להכיר גם בסבל הזה. כי אנחנו לא כמו עדה אחרת שבהרבה מאוד אלימות זכתה ליותר הכרה, ליום שנה ולסיגד ועוד ועוד. תודה רבה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך. אני אומר לך בכנות שאני רואה זכות להוביל את הצעת החוק הזאת גם כנציג. אני חושב שאני חבר הכנסת התימני היחיד. יש פה עוד שרים בממשלה אבל בכנסת אני חושב שאני היחיד, ואני רואה בזה זכות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> התימני הנורבגי, אני קורא לזה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> כן. << אורח >> רחל ידיד: << אורח >> יש תימני גם בש"ס. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אני מש"ס. אני התימני היחיד בש"ס ולמעשה גם בכנסת. אני רואה בזה זכות גדולה מאוד לקדם את הצעת החוק הזאת. לא לחינם דייקנו אותה והובלנו אותה בצורה כזאת. עוד מעט נגיע לסעיף שעוסק בנושא התכנית במערכת החינוך. יש לנו שם קצת קשיים. העדפנו להכניס את זה למסגרת הזאת כפי שזה מופיע כרגע בנוסח, אבל נרחיב על זה כשהיועצת המשפטית תקרא את הסעיף. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> התימני הנורבגי. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אני התימני בש"ס. עוד מעט נגיע לנושא שעוסק בתכנית במערכת החינוך. נרחיב את זה כש- - - << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> (ב) חל ט"ו בכסלו ביום חג, מנוחה או שבתון, או ביום זיכרון או יום ציון ממלכתי, או ביום שלפני אחד הימים כאמור, יצוין יום לציון עליית יהודי תימן ביום ראשון בשבוע שלאחר מכן. פה יש תיקון שסיכמתי עם אסף לפני הדיון – ביום ראשון במקום ביום שלישי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה מקובל, יום ראשון, משרדי הממשלה? הלאה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> דרכי קיום 2. יום לציון עליית יהודי תימן יצוין, בין היתר – (א) בכנסת, בדיון מיוחד בנושא יום לציון עליית יהודי תימן; הדיון ייערך בדיון האמור בסעיף 1 או במועד סמוך לו; חל יום לציון עליית יהודי תימן במהלך פגרת הכנסת, רשאי יושב ראש הכנסת לקבוע מועד אחר לציון יום זה בכנסת. יש פה גם תוספת. כשאנחנו אומרים "הכנסת" הכוונה היא למליאת הכנסת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ימי הציון הם ימי שלישי, אז איך זה מסתדר עם הסעיף? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כי היושב-ראש רשאי להחליט גם לקיים במועד סמוך – זה מה שהקראתי; שהדיון ייערך במועד האמור בסעיף 1 או במועד סמוך לו. זאת אומרת גם אם זה נופל ביום ראשון כי זה נדחה בגלל חג או בגלל יום זיכרון אחר אז הוא יכול לקיים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אז יום שלישי יהיה יום הציון. בדרך כלל זה ימי שלישי. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> (ב) בכנס עיוני שיערוך משרד המורשת בנושא עליית יהודי תימן לישראל והנצחת זכר הנספים בדרך לישראל, ברוח ערכי המסורת והמורשת של יהדות תימן; הכנס ייערך במועד האמור בסעיף 1 או במועד סמוך לו. (ג) בפעילות חינוכית-ערכית שתתקיים במוסדות החינוך בקשר ליום לציון עליית יהודי תימן, ככל שיחליט על כך שר החינוך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רוצה לשמוע התייחסות של המשרדים לגבי סעיפים (ב) ו-(ג). נתחיל מ-(ב), משרד המורשת, בבקשה. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> ראיתי שבנוסח הקודם ציינת "במועד האמור בסיפא או במועד סמוך לו", ועכשיו זה ירד? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כן. ההנחה היא שמוסדות החינוך יוכלו לציין את זה ביום - - << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> שמתאים להם? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לא. ביום הציון. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אני לא יודעת. עדיף את הגמישות הזאת. בכל מקרה זה "ככל שיחליט" - - << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אם יש "ככל שיחליט השר" - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בכל מקרה יש לכם גמישות. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אני רק רוצה להתייחס למה שרחל אמרה. היום אין יום ציון כזה במערכת החינוך. ככלל אנחנו גם מתנגדים לעודף ימי ציון במערכת החינוך, ולכן אנחנו מבקשים בכל הצעות החוק האלה שיישאר שיקול דעת מלא לשר החינוך. לעניין הלימוד עצמו במערכת החינוך מבירור שאני ערכתי עם המזכירות הפדגוגית ועם מנהלת תחום הדעת של הנושא הזה של היסטוריה עליית תימן מוזכרת כחלק מהלימודים של העלייה הראשונה, וגם יש הנושא הזה במסגרת עלייה וגירוש של יהודי ארצות אסלאם, ולהבנתי, המורים בוחרים במה להתמקד. זה כרגע חלק מתכנית הלימודים. כמובן, יום הציון יהיה לפי החלטתו של השר. << אורח >> רחל ידיד: << אורח >> אם זה להחלטתו של השר, זה לא מקובל עליי. לא רק שהשר צריך לקיים את זה השר גם צריך להורות למורים, לא להמליץ – להורות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אתייחס לנקודה הזאת. << אורח >> רחל ידיד: << אורח >> אתה מבין מה קורה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זאת נקודה חשובה שעולה בכל דיון על ימי זיכרון. << אורח >> רחל ידיד: << אורח >> בוא נהיה פיירים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אסביר לך – זה לא משהו מיוחד להצעת החוק הזאת. הגיעו לוועדה כ-10 ימי זיכרון רק בתקופה שאני מכהן כאן ויש עוד לפחות בין 10 ל-20 שכבר נמצאים בספר החוקים של מדינת ישראל, ועוד כנראה עשרות בקנה. אנחנו המחוקקים לא יכולים לחייב את משרד החינוך להתחיל לציין כל יום זיכרון שחבר כנסת יחליט להכניס לספר החוקים של מדינת ישראל – חשוב ככל שיהיה. לכן הגענו להבנה עם משרד החינוך, עם השר ועם המציעים בכל הצעות החוק – הפרהוד, 13 המשפחות, בתימנים, ברב עובדיה, ברב דרוקמן וביום האחדות – שיהיה נוסח אחיד שאומר: "ככל שיחליט שר החינוך" כדי לא לשבש את מערכת החינוך, ובסוף ימצא את עצמו כל היום רק מציין ימי זיכרון. << אורח >> רחל ידיד: << אורח >> אבל אתה יודע ממה זה נובע? זה נובע מזה שהתעלמו מההיסטוריה הציונית של עדות המזרח – בדיוק בגלל זה. אם היו מלמדים את זה בהיסטוריה לא כקטע קטן, כחצי עמוד עלוב, סליחה – אם היית בודקת את מה שאמרו לך היית רואה שאני צודקת. זה עלה תאנה. אם היו מלמדים את זה כמו שצריך – מי צריך בכלל יום זיכרון? כי זה חלק אינטגרלי מלימודי היסטוריה. ולא רק שהבחירה היא של המורים – הבורות של המורים גורמת לכך שהם לא בוחרים בכך כי הם לא יודעים את זה. אין באוניברסיטאות פקולטות שמלמדות על מורשת יהדות תימן, עיראק ומרוקו – העיקר יודעים לדבר על היסטוריה כללית, על השואה ועוד פעם שואה ועוד פעם שואה. סליחה, עם כל הכבוד – יש עוד אנשים ועוד עדות. יותר מחצי עם ישראל זה קהילות המזרח. אבל אין להם אזכור אפילו ב-10%. תסתכלו על ספרי ההיסטוריה ותגידו – זה בושה. היום 70 ומשהו שנה אחרי שקמה המדינה עדיין העוול הזה לא תוקן. אני אומרת את זה מבטן כואבת. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> רחל, אני חושב באמת ובתמים שאת צודקת, במאה אחוז צודקת. << אורח >> רחל ידיד: << אורח >> אני מתארת מציאות, אני לא ממציאה. זאת לא דעה, זאת עובדה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אם הייתי יכול והייתי חושב שהחקיקה תעבור הייתי כותב במפורש שתהיה חובה על מערכת החינוך לציין יום, ואפילו הייתי נכנס לרזולוציה מה ילמדו בתכנים. אבל כפי שהסביר יושב-ראש הוועדה, היות שיש הרבה מאוד חקיקות שמגיעות לכנסת, כל אחד עם האינטרס שלו, ואי אפשר להתלבש על מערכת החינוך ולנצל את המאה אחוז שלה על ימים לציון, אני הסכמתי כשהנושא היה בוועדת שרים לענייני חקיקה, והשר אמר שנשאיר לו את שיקול הדעת, הסכמתי לאפשר לו את שיקול הדעת בחקיקה מתוך הסכמה כדי שהוא יקבל את ההחלטה הנכונה ויוביל את זה בדרך שהוא חושב לנכון. כי אם נעשה את בכוח נפסיד שני דברים: א', זה לא יקרה – כי אי אפשר, אתה לא יכול להשתלט על מערכת החינוך ולהגיד להם כל היום לציין ימים; דבר שני, אם נעשה את זה בכוח הם יבחרו מה הם ירצו לקחת לתכנית הלימודים, ואנחנו רוצים שזה יהיה רחב ככל האפשר. למשל, גלות מַוְזַע – מישהו יודע מה זה בכלל? מישהו מדבר על זה? מישהו מכיר את המושג הזה? << אורח >> רחל ידיד: << אורח >> נכון. זה פי כמה יותר מהפרהוד. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> זה אירוע - - << אורח >> רחל ידיד: << אורח >> טראומתי. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> - - שואה מטורפת. << אורח >> רחל ידיד: << אורח >> נכון. 20% נשארו. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אני הנחתי הצעת חוק שמציינת את יום לציון גלות מַוְזַע כדי שאנשים יכירו וידעו מה זה; שיבינו על מה מדובר, כמה אנשים סבלו במדבריות. אולי 2/3 מההולכים שם לא שבו. יש הרבה מה לתקן. אני בעד להתחיל לציין ולהמשיך קדימה להטמיע את הזיכרון הזה של קהילה כל כך מפוארת. << אורח >> רחל ידיד: << אורח >> אני סקפטית. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> רק הייתה כאן הערה של מיכל שאני רוצה לברר אותה. מיכל, את ביקשת להוסיף את המילים: "במועד האמור" או שמבחינתך הנוסח בסדר כפי שהוא? << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> נבהיר לפרוטוקול: בכל מקרה יש לו שיקול הדעת, והוא יוכל לעשות את זה. זה לא חייב להיות ביום ציון. יכול להיות שזה יהיה במסגרת תכנית הלימודים לאורך כל השנה. לעניות דעתי, זה הרבה יותר חשוב מיום הציון עצמו. << אורח >> רחל ידיד: << אורח >> נכון. אני בעד לא לציין את יום הציון. אני בעד שיהיה פרק מכובד בהיסטוריה יהודית על יהדות תימן, על יהדות מרוקו, על יהדות טוניס – היסטוריה מפוארת ומורשת מפוארת וזה החמצה. אנחנו יודעים רק מה קרה במערב אירופה, מה קורה אצל הגויים. היסטוריה כללית – וואו – כמה פרקים, איזה ספרים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חד משמעית. הדברים נאמרו. << אורח >> רחל ידיד: << אורח >> זאת בושה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד המורשת, בבקשה, חנן. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אין לי הערות. הדבר היחיד הוא ניסוחים. בסעיף קטן (א): "יום לציון עליית יהודי תימן יצוין בין היתר בכנסת בדיון מיוחד בנושא יום לציון עליית יהודי תימן". אולי צריך להיות: "בנושא עליית יהודי תימן". << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אה, אולי אפשר להוריד את הנושא בגלל שכתוב בשורת הכותרת? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> רק המילים "יום לציון" שחוזרות. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אני אבדוק את זה עם הנסחית. אתה אומר שאת המילים "יום לציון" אתה מציע למחוק. << אורח >> מזל קורח: << אורח >> אם זה במהלך פגרת הכנסת ידחו את זה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לא, זה באמצע החורף. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נעבור לסעיף 3 וניתן לך להתייחס גם לסעיף הזה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> ביצוע 3. שר המורשת ממונה על ביצוע חוק זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מקובל? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> מקובל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד החינוך, מקובל גם עליכם? << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> משרד האוצר צריך להגיד שוב אם זה תקציבי או לא? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא. כבר נאמר. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> הוועדה כבר קבעה בקריאה הראשונה שההצעה איננה תקציבית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כבר נאמר. חבר הכנסת מישרקי, דברי סיכום. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> רגע, אני רוצה לעדכן. יש לנו בקשות רשות דיבור שהגישו סיעת חד"ש-תע"ל. הם הגישו בכתב בקשות. יש לנו הסתייגויות של חברי הכנסת מקבוצת יש עתיד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הם לא פה. ירדו ההסתייגויות. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אני לא רואה נציג. בעיקרון הם צריכים לבוא לנמק אותם, אלא אם כן היושב-ראש היה נותן אישור לדון בהם בהיעדרם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא אישרתי להם. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אז הן הוסרו או שלא דנים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רק לרשום שיש עתיד ביקשו רשות דיבור. אז רשות דיבור הם מקבלים – הסתייגויות אין. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אפשר להוסיף גם בקשת רשות דיבור של ש"ס. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לפני שאנחנו עוברים להצבעה, בבקשה, מזל קורח. << אורח >> מזל קורח: << אורח >> אני מזל קורח. עליתי מתימן בדצמבר 1948. אני מכירה היטב את הנושא מקרוב מאוד. יש לי לא מעט סיפורי משפחה ששמעתי מכלי ראשון מסבי, מדודי, ייבדל לחיים ארוכים, על הסבל של יהדות תימן בדרכם לארץ. במשפחה שלנו בדרך שעברו מסבחה תוך כדי נדודים של שבוע ימים על חמורים ומטלטלים מעטים נספה אב משפחה בשם אברהם שהשאיר אחריו אלמנה עם שבעה ילדים. זה היה ב-46' – אצה להם הדרך להגיע, אבל מכיוון שלא התאפשר להם לעלות הם נאלצו לחזור לסבחה ולחיות שם עוד שנתיים. בינתיים הייתה גזרת היתומים בתימן – גזרו על יתומים מאב ומאם להתאסלם – פגעה במשפחה שלנו, ומהמשפחה נותרו שלוש בנות צעירות יתומות שהמשפחה נאלצה להבריח אותן לצנעא שיתערבבו עם האנשים ויחיו שם בסתר. עשרה חודשים הן חיו בסתר במרתפים, ורק בלילה הוצאו לנשום אוויר. מאחר שלא הצליחו להמשיך כך דוד שלי שהיה אז בן 18 נשא את האחות השנייה, כי הגדולה כבר נישאה, ואת הקטנה הוא אימץ לו לבת, וככה הם עלו לישראל. זאת הייתה הדרך להערים על השלטונות כדי לא לאסלם אותם. גזרת היתומים נפוצה מאוד והרבה מאוד מהם גם התאסלמו. אני הכרתי משפחה בחשמונאים שקרוב המשפחה שלהם הגיע לארץ לפני 25 שנה בעלייה האחרונה כשהוא מוסלמי. הוא פשוט אוסלאם וזכה לעלות לארץ ולהתיישב פה בארץ זמן קצר, והוא חזר לתימן כי כנראה שההתאסלמות עבדה עליו חזק מאוד. כשהמשפחה שלי החליטה לעלות לארץ ב-47' הם שוב נאספו ונסעו מסבחה לירינת ושם עקב מחלת הקדחת שקראו לה "שובעת" מכיוון שאנשים חלו שבעה ימים ונפטרו. זאת הקדחת בשמה הארצישראלי פה. במשפחה שלי בלבד נספו ממנה 11 אנשים. יש תיעוד על זה מדוד שלי, ייבדל לחיים ארוכים, שהוא בן 101 היום זכה לעתד את זה. כמורה במערכת החינוך במשך 34 שנים לא נדרשנו ולא הוצע לנו ולא העזנו לבקש לספר סיפורים. אישית ביוזמתי בימי העצמאות השחלתי בעקיפין את הנושא של יהדות תימן, העלייה לארץ ישראל, הכיסופים לארץ ישראל. הבאתי בפניהם משיריו של רבי שלום שבזי "נעלה לארצנו בשמחה וברינה" וכל מה שכרוך בכך. מבית אבא זכורים לי היטב כל הכיסופים לעלייה לארץ ישראל. לכן גם כשהגענו לארץ ללא עוררין על המיקום ועל התנאים משפחתי הייתה בראש העין, אחותי נולדה שם – ואגב, היא כמעט הוחלפה. למזלנו, אמא שלי, זכרה לברכה, עמדה בתוקף שהילדה שהיא קיבלה היא לא הילדה שלה כי היא הייתה בהירה מידי לעומת אחותי הכהה. לכן היא עמדה על כך שזאת לא הבת שלה וניצלנו מאסון חטיפת ילדי תימן. ככה אחותי, ברוך השם, בת ה-73 היא אחותי האמיתית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מזל, ברשותך, אנחנו נעבור להצבעה ואחר כך אני אתן לך להמשיך. כך שמי שירצה לעבור לדיונים אחרים בכנסת יוכל. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> כבוד היו"ר, תרשה לי להחליף אותך בהצבעה רק למען הסמליות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, אתה בוודאי מצביע. לקחת לי את הדברים. אני רק רוצה להגיד: יש לנו אצבע אחת פה בוועדה, ומכיוון שאני רוצה לכבד את חבר הכנסת מישרקי, שלא יתפרש שלא הצבעתי על חוק לציון יום העלייה מתימן, להנצחת הנספים. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן והנצחת זכר הנספים בדרך לישראל, של חבר הכנסת מישרקי, קריאה שנייה ושלישית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההצבעה אושרה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הצעת החוק עברה ותעבור לניסוח לקראת העלאתו לקריאה שנייה ושלישית במליאה. מזל, בבקשה. << אורח >> מזל קורח: << אורח >> מה שחשוב לי לציין היום זה שאילו הנושא היה מועלה בכל השנים האלה, בחלקן או בכולן, אין לי ספק שהיות שרבים מאוד מבני עדת תימן עסקו בהוראה ובחינוך – חלקם מורים ומנהלים – אין ספק שהם היו מטמיעים גם את הנושא הזה באיזשהו אופן. אבל מאחר שבמערכת הכול הלך לפי הספר ולפי הכתובים זה כמעט נמנע מכולם, מלבד אלה שנטלו יוזמה כמוני והשמיעו את הדברים בהיחבא. היום כשרובנו מחוץ למערכת החינוך, והדור הבא של יוצאי תימן הוא לא כל כך במערכת החינוך, אלא במקצועות אחרים "מתקדמים" יותר, אין לי ספק שאם יהיה יום כזה שיצוין רבים מאתנו נשמח לחזור למערכת לאותו יום ולהקדיש מניסיוננו, מזמננו ומידיעותינו הרבות בנושא הזה. אין לי ספק שזה יתרום הרבה מאוד לכולם. אין ספק שעוד תחום שיבוא לידיעתם יעשיר את ידיעותיהם בתולדות עם ישראל ויהודי תימן בפרט. זה לא פולקלור, כמו שרחל אמרה, אלא אנחנו רוצים להביא את המידע המדויק, ולא רק פולקלור והווי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הנחלת המסורת היא לא פחות חשובה. << אורח >> מזל קורח: << אורח >> בהחלט. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> למעשה, מזל מציעה שהתימנים הפנסיונרים שעסקו בחינוך שיש להם ניסיון וידע, אם יוחלט במערכת החינוך לאפשר את הדבר הזה, שהם עצמם יבואו להרצות ולספר את הסיפור מכלי ראשון. אותי זה מרגש. תודה לך, מזל. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אני רק מציעה לפנות בצורה מסודרת לגורמי המקצוע במשרד החינוך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, כן. << אורח >> מזל קורח: << אורח >> אני אימא לארבעה ילדים - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שיהיו בריאים. << אורח >> מזל קורח: << אורח >> - - אחד מהם הוא סגן אלוף חגי קורח שמטייל פה הרבה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> כן, כן. << אורח >> מזל קורח: << אורח >> וד"ר צפניה קורח שהופיע כאן בוועדת הבריאות בזום מארצות-הברית. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> נכון, נכון. אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך על קידום הצעת החוק הזאת. זה נראה משהו קטן ומינורי אבל בעיניי זה משמעותי מאוד – להעלות על נס את העדה המופלאה הזאת שעברה אתגרים קשים ומורכבים מאוד עוד בחייהם שם אבל בטח במסלול העלייה שלהם ואחר כך בהתאקלמות שלהם כאן בארץ. מדובר באנשים שהקריבו את חלבם ודמם, ועשו ניסיון שהקדוש ברוך הוא ניסה את אברהם אבינו במסגרת "לך לך" – פשוט יצאו למקום לא נודע במדבריות בתנאים לא תנאים, איבדו את רכושם, את חיי התרבות שלהם, את הקהילתיות, את המשפחה. באמת קושי אדיר למען הגשמת החזון והתפילה "ותחזינה עינינו בשובך לציון". ציונות היא מורשת אמיתית. זה מרגש עבורי, ואני מקווה מאוד שבמהרה נזכה לראות את זה עובר במליאה בקריאה שנייה ושלישית, ונזכה לחגוג את היום הזה כמו שצריך. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:45. << סיום >>