פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 הוועדה המיוחדת לפניות הציבור 10/09/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 80 מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור יום שלישי, ז' באלול התשפ"ד (10 בספטמבר 2024), שעה 13:18 סדר היום: << נושא >> ישיבת מעקב - זיהוי והנגשת שירותים לתושבי חוץ המתגוררים בישראל כחוק << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – היו"ר מוזמנים: טלי דהן – מנהלת תחום בכיר ערוצי שירות, משרד הבריאות דליה מזרחי – סגנית מנהל אגף בכיר גוח אדם בהוראה, משרד החינוך נדב גולני – רפרנט אוכלוסין (ייעוץ וחקיקה), משרד המשפטים איתמר חליוא – מתמחה, ייעוץ וחקיקה מנהלי, משרד המשפטים תמר להבי – מנהלת תחום מקרים ארציים, אגף בכיר רשויות מקומיות, משרד הרווחה והביטחון החברתי אריאלה פלמר – מנהלת תחום תכנון ופיתוח מש"חים, משרד הרווחה והביטחון החברתי אורית קול – מנהלת תחום מטה אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים דנה אלי – תחום פניות הציבור, משרד העבודה מיטל כאלי – אגף שירות, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק ינון מטלון – רמ"ד מחשוב תנועה, משטרת ישראל רפ"ק אברהם בוזו – ראש חוליית העברת מידע, משטרת ישראל עופר ירום ישי – מנהל שותפויות אסטרטגיות, יחידת השותפויות, מערך הדיגיטל הלאומי שחר נוימן – מנהל תחום, מערך הדיגיטל הלאומי יואל ליפובצקי – מנהל, מנהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה אורן אריאב – מנמ"ר - ראש אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, רשות האוכלוסין וההגירה נעמה פלאי – משנה ליועץ המשפטי, רשות האוכלוסין וההגירה דני זקן – סגן ראש מנהל ביטוח וגבייה, המוסד לביטוח לאומי יוסף איפרגן – מנהל חטיבה בכיר מחשוב, המוסד לביטוח לאומי ענת ויסמן – מנהלת תחום בכירה ביטוח וגבייה, איזור מודיעין רמלה, המוסד לביטוח לאומי דפנה קורן – מנהלת תחום בכירה - ביטוח, המוסד לביטוח לאומי לימור גוהר – מנהלת תחום בכירה, המוסד לביטוח לאומי רונה אסף – ממונה בכירה, המוסד לביטוח לאומי בשמת בן גיגי – מנהלת קובץ לקוחות, קופת חולים מאוחדת פסח פרידמאן – מנכ"ל, עמותת חיים וחסד רחל מורגנשטרן – קשרי ממשל, עמותת חיים וחסד הדס טלר – קשרי ממשל, עמותת חיים וחסד מנהלת הוועדה: אתי שבתאי רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ישיבת מעקב - זיהוי והנגשת שירותים לתושבי חוץ המתגוררים בישראל כחוק << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> צוהריים טובים, היום ז' אלול תשפ"ד, אני מתכבד לפתוח את הישיבה המיוחדת בוועדה לפניות הציבור, ישיבת מעקב – זיהוי והנגשת שירותים לתושבי חוץ המתגוררים בישראל, תושבי ישראל המתגוררים כחוק. את הישיבה האחרונה היה לנו ב-3 באפריל. היה לנו סיכום באותה ישיבה, אנחנו כבר היינו אחרי סיכום. ממה שאני מבין, אני אולי אשמח לשמוע יותר פרטים, היה לנו סיכום גם מהמסמכים הנדרשים, מהתהליך, איזה תהליך הם עוברים, מה יהיה אחרי אינספור ישיבות שאנחנו מקיימים כבר מעל שנתיים בנושא הזה, מהיום הראשון – אני חושב שזו הייתה הוועדה הראשונה שלי. ואנחנו עדיין עוד נשמח לשמוע איפה זה עומד, אם זה עובד כבר, לא עובד כבר. אם אנשי המחשוב במדינת ישראל עסוקים אולי במחאות ובדברים אחרים, אז הם לא מספיקים לתקן את המחשבים, אולי הם עסוקים בדברים אחרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עובדי מדינה, אנחנו לא עושים מחאות. אסור לנו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז עוד יותר, מ-3 באפריל ממתינים. אמרו לנו שאנחנו סטארט-אפ ניישן ואנחנו יודעים לפתח בעיות מחשוב, אז בואו נשמע איפה אנחנו נמצאים. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> צוהריים טובים, אכן הגענו לסיכומים ואכן אנחנו כבר לקראת הסוף. הייתה לנו, כמו שכולם יודעים, שנה מאוד מאתגרת, מאוד קשה לכולם אני מעריך, לא רק לנו, והרבה דברים נדחו, כולל כל מיני שירותים אחרים לציבור שמשרתים אוכלוסיות יותר גדולות אפילו מהאוכלוסייה שאנחנו מדברים פה עליה. אבל בכל מקרה, אני מעריך שעד סוף החודש הזה, לפני תחילת החגים, נסיים את כל הפיתוחים וכל מה שהיה צריך. זה כבר לקראת בדיקות, אז אם לא יהיה איזה משהו באמת חריג שפתאום לא יעבוד או משהו, שאני מעריך שזה לא יקרה, אז עד סוף החודש אנחנו נתחיל, נפרסם את הנוהל ונתחיל עם זה בפועל. כפי שסיכמנו, אותו דבר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הלשכות יהיו ערוכות לדעתך עד סוף החודש? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> הלשכות עמוסות בלי קשר לזה, אבל כן, יקבלו, יקבעו תורים ויקבלו אותם כמו את כולם. יתנו להם את השירות כמו שמגיע להם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מבחינת התעודות, השתנה משהו? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> שום דבר לא השתנה, הכול מה שסיכמנו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז בואו אולי למען לרענן את זיכרוננו, אילו דברים יידרשו לצורך הכניסה למרשם? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> קודם כול, זה לא יהיה חובה, לפחות בהתחלה. מאחר ושנים לא אכפנו את זה, אז מי שלא תהיה לו עדיין תעודה כזו או אחרת או יחליט שכרגע הוא רוצה לדחות את זה – יקבל את האשרה כמו שהיה לו עד היום בעצם. וכשיהיה לו את כל שאר הדברים והוא ירצה להירשם, אז הוא יגיע להירשם. הוא יביא מה שיש לו היום, כאשר אם הוא ירצה שנרשום לו בדת, בלאום יהודי, אז הוא יצטרך לעבור בדיקת זכאות שבות, מן הסתם, כמו כל אחד. כל עוד זה לא מה שיפריע לו, אז הוא יצטרך רק להביא את תעודת הלידה כדי שנדע כמו שהוא מביא היום. תעודת יושר סביר להניח שלא נדרוש, כי מן הסתם הוא הרבה שנים פה, ואנחנו רק נשלח - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה היה גם הסיכום בישיבה הקודמת, שתעודת יושר לא יהיה. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> נכון, זה היה הסיכום, שנשלח שאילתה למשטרה ובעצם בגלל שהוא כל השנים פה, אז אין טעם לטרטר אותו. וזהו, יקבל את תעודת הזהות. ושוב, במידה והוא ירצה או לעשות עלייה או שנרשום לו את הדת ואת הלאום, נהיה חייבים לעשות לו בדיקת זכאות שבות כמו כל זכאי שבות שעולה לישראל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שאלה נוספת שעולה מתוך הדברים שלך, אם הוא ירצה לעשות עלייה, ישאר לו אותו מספר? הוא יוכל להשתמש באותו מספר? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> כן, כן, כמובן. ברגע שהוא מקבל את המספר - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זאת אומרת, זה לא איזה מספר - - - << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> לא, לא, המספר ילווה אותו לנצח. גם אם הוא יחליט נגיד אחרי חמש שנים לעזוב את הארץ ולחזור לארצות הברית או בריטניה או כל מדינה אחרת, ירצה לחזור אחרי עשר שנים אחר כך שוב, אותו מספר, נחייה אותו, מה שאנחנו קוראים לזה בשפה שלנו, והוא ישאר עם אותו מספר. זאת אומרת, יהיה לו זיהוי אחד, כמו שרציתם, ומן הסתם כל משרדי הממשלה יסתנכרנו עם המספר הזה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> משרדי ממשלה גם היום, למיטב ידיעתי, מסונכרנים מול רשות האוכלוסין. זאת אומרת, זה קיים. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> כן, אבל יש למשל זרים בביטוח לאומי, הם מקבלים מספר שלהם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כי אין ברשות האוכלוסין מספר. יש לכם מידע, אבל לא מספר. על זה קיימנו דיונים שנתיים, אני לא אחזור חזרה. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> לכן אמרתי שכרגע, כשיהיה להם את המספר, אז מן הסתם הם יסתנכרנו עם כולם, שזאת הייתה המטרה בעצם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הפרוטוקול לא רואה את ההנהון, תאמר את זה לפרוטוקול, שחר. << אורח >> שחר נוימן: << אורח >> שחר נוימן, מערך הדיגיטל הלאומי. כמו שיואל אומר, ברגע שזו תעודת זהות רשמית, זה עובר אלינו במערכות כמו שעוברים כל התושבים עד היום. בעצם הוא יוכל להיכנס גם למערכות שעומדות מאחורי מערכת ההזדהות הלאומית. כלומר, מבחינתנו זה שקוף. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> פסח פרידמן. << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >> פסח פרידמן, מנכ"ל עמותת חיים וחסד. שחר, שאלה שאולי רלוונטית אליך או כל המשרדים השונים. מי שעכשיו יקבל את המספר וכבר בעבר יש לו את כל ה- 77 וה-66 וכל זה, מה יקרה? זאת אומרת, כל המשרדים ידעו לשייך את אותו 77, 66? << אורח >> שחר נוימן: << אורח >> שאלה באמת למשרדים יותר. כי מבחינתנו, ה-77, הוא לא קיים בעצם, עד היום לא קיים. << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >> אז יצטרכו אחד אחד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני אחדד את מה שהוא אמר על אף שזה לא מקובל. מבחינת מערך הדיגיטל הלאומי והאזור האישי לצורך העניין, מבחינת שירותים, זה המספר היחידי שהם מכירים, הם לא מכירים את המספרים. הרי מזה נולדה הבעיה. אם הם היו מכירים ב-77, לא הייתה בעיה. הם לא מכירים בזה, מבחינתם זה לא קיים. זאת אומרת, אתה עכשיו נכנס לצורך העניין עם המספר הזה בתוך המערכת, אוטומטית אתה מקבל את השירותים על פי מספר הזהות שלך. זה שיש לי, גם לי יש מספר ביטוח לאומי, אבל אין מה לעשות עם זה. לי יש מספר ביטוח לאומי, לא 77, אני אזרח ישראלי ויש לי מספר ביטוח לאומי, אבל הוא לא ה-77. בסוף המערכת מזהה אותי במספר הזהות שלי, לא עם שוב מערכת - - - << אורח >> דני זקן: << אורח >> אני אגיב. דני זקן, ביטוח לאומי. אני אשיב לפסח שמבחינת ביטוח לאומי, ברגע שאדם, יש לו 77, והוא מקבל את כל שירותי הביטוח הלאומי וביטוח בריאות לפי מספר 77 ועכשיו הוא יקבל מספר זהות, אנחנו עושים איחוד בין שתי הרשומות והופכים את זה לישות אחת. וככה גם כל ההיסטוריה של ה-77 מצטברת ונשמרת למספר זהות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש לנו עוד שאלות? << אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >> שלום וברכה, רחל מורגנשטרן מחיים וחסד. רק קודם כול מילה אחת של תודה לכל מי שיושב כאן בחדר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אנחנו כבר בפעם הרביעית של התודות, אני רוצה לראות את יואל והתאפקתי, הייתי עדין היום. << אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >> הסיבה שאנחנו רוצים לומר תודה היום זה בגלל שגם אנחנו לקראת סיום תהליך ארוך ומורכב וחשוב עד מאוד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מקווה. << אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >> אבל בדרך היו הרבה דברים טובים שכבר קרו בזכות המאמץ והמגויסות של כולכם. כל משרדי הממשלה שפנינו אליהם בינתיים נתנו מענה. אנשים הצליחו לקבל מענה במשרד הרווחה תודות לתמר שעובדת קשה על ההנפקה של המספרים. אנחנו מקווים לייתר את הצורך בעבודה הלא רלוונטית הזאת, אבל עדיין. אז אנחנו מודים לוועדה על היוזמה הזאת ועל השותפות. משרד החינוך, משרד הרווחה, ביטוח לאומי ועוד ועוד משרדים. מה שכן אנחנו מוצאים, וזה יותר בתחום שאנחנו עוסקים בו הרבה, זה בעלייה. אנשים שהיה להם 77 ועשו עלייה והפכו להיות מספרי זהות. למשל 77 או כל מספר פיקטיבי אחר, אנחנו מוצאים שהם נתקעים בקבלת הזכויות שלהם דווקא מול ביטוח לאומי. יש איזושהי בירוקרטיה שמונעת מהמערכת להסתנכרן. אנחנו מוצאים את זה בעיקר במחלקות של גמלאות וקצבאות וניידות ואבטלה וכל התחומים, לא בתושבות כל כך. המערכת אומרת כן, אני רואה שהמספר זהות הזה היה 77 קודם, אני רואה אותו מאוחד, לא יודעת למה. וזה לא משתחרר, ויש לנו נכים שנלקח להם הרכב, קצבאות ניידות שלא משולמות. פנינו להרבה גורמים בביטוח לאומי, כל אחד אומר, אני מבין, אבל אני לא יודע למה. ואנחנו רק רוצים להציף את זה פה כדי שנהיה ערוכים לאלו שהם אולי באגים במערכות שיכולים לא לסנכרן לכם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז אני רוצה לומר שני דברים. << אורח >> דני זקן: << אורח >> אני לא יודע למי היא פנתה, תפני בבקשה לגורם המתאים שזה אלינו, בסדר? לאגף שלי. << אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >> אצלכם זה מסונכרן. << אורח >> דני זקן: << אורח >> תעביר את זה אלינו, תעבירי את המקרים אלינו, בסדר? אנחנו נדע למי לפנות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני רוצה לחדד משהו שיואל אמר, ואני הקשבתי, אבל אני אחדד את זה. א', זה הולך להיות תהליך. זאת אומרת, גם אם אנחנו מתחילים בזה, זה הולך להיות תהליך. זה אומר שהנושאים של ה-77 וה-55 וכל המספרים שאנחנו מכירים וההסדר עם משרד החינוך, בסדר? וההסדר עם משרד הרווחה, כל ההסדרים האלה ילוו אותנו תקופה מסוימת. אני מקווה שבסוף ניפטר מהם, אבל הם ילוו אותנו, זאת אומרת, זה לא משהו שהולך להיעלם, משתי סיבות. אחת, יקח למשרד הפנים לרשום, 25,000, 30,000 יש לכם 77? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משהו כזה, 25,000. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 25,000 עם 77. לרשום 25,000 עם 77, גם שהאנשים יבואו, גם שיקבלו תורים ממשרד הפנים, גם שהכול יקרה והכול יעבוד והכול זה ייקח זמן, זו סיבה אחת. סיבה שניה, כמו שאמר יואל, אנחנו לא מכריחים, זה וולונטרי. בחוק, כולנו, פה בחדר לפחות, הסכמנו על זה מהדיון הראשון, גם משרד המשפטים הסכים על זה, בחוק מגיע להם את כל הזכויות כתושבים איפה שמוגדר תושב ישראל. אמרתי שפעם אחת משרד הפנים עשה לי תרגיל וכתב תושב ישראל הרשום במרשם האוכלוסין, אבל בכל החוקים במדינת ישראל זה לא קיים, קיים תושב ישראל. ולכן בחוק תצטרכו להמשיך לתת להם שירותים. אבל הדבר הזה בתהליך יהיה הרבה יותר מוסדר, הרבה יותר קל. ואדם, כן, בסופו של דבר שירצה תעודה רשמית, שירצה משהו רשמי, יש לו בת לומדת בבית ספר והוא צריכה לקבל תעודת גמר, מה שעד היום היה לה יותר מורכב, יהיה לה יותר קל. אבל הדבר הזה ישאר ולא הולך להתבטל. זה מה שאמרתי ליואל. אתם מבחינתכם אתה אומר עד סוף החודש אתם ערוכים? סוף החודש זה קרב. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> השנה הזאת. אני רק מחדד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מחשבים מוכנים? מוכנים לדבר הזה. << אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >> יש לי שאלה קטנה שאולי היא רלוונטית. כל מי שכבר יש לו שירות במשרדי הממשלה השונים, יש לו 55 בחינוך ו-99 ברווחה ו-89 בתחבורה, מה יקרה עם המספרים האלה? הם יפוגו פתאום או רק אם הוא יוציא מספר? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הם מתאחדים. << אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >> הם מתאחדים אוטומטית, בלי שהוא עושה - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה מערך הדיגיטל הלאומי, הוא מבחינתו רק מזהה אותם ככה. << אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >> הם מתאחדים אם הוא יבוא למשרד הפנים ויוציא מספר זהות חדש. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נכון. << אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >> הוא לא הוציא מספר זהות חדש. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה מה שאמרתי עכשיו. << אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >> הוא יהיה חייב ללכת להוציא. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אם הוא לא מוציא מספר זהות, הוא נשאר עם מה שהוא שהיה עד היום. זאת אומרת, אמרנו, חידדנו את זה מכיוון שגם לקח זמן, גם יקח זמן למשרד הפנים, אני בשביל זה חידדתי את זה. יושבים פה כל נציגי משרדי הממשלה, שידעו. יקח למשרד הפנים זמן לרשום 25,000 איש, יקח ל-25,000 איש זמן להגיע למשרד הפנים, יקח תהליך של אמון ושל הבנה מה המשמעויות של זה ומה הדברים שזה. יש תהליכי חקיקה שדיברנו עליהם שיצטרכו להיות בדרך בכל מקרה. יש פה כמה נושאים שיצטרכו להיפטר בדרך. עוד נכונה לנו דרך ארוכה. טכנית, אכן מקווה שבסוף החודש הזה אדם יוכל להיכנס למשרד הפנים, לקבל מספר זהות שמגדיר אותו. לצורך העניין, אם אנחנו מדברים היסטורית, מה שאנחנו מכירים מבית אבותינו, תושב ארעי מה שהיה מוגדר. שהייתה לו תעודת זהות והיה לו מספר זהות וככה הוא חי. אנחנו חוזרים בעצם להסדר הזה שהיה קיים הרבה מאוד שנים, שעבד נכון, בפרט כשעברנו לעידן הדיגיטלי שהוא קריטי. אני לא יודע אם יש מדינה אחרת בעולם שזה עובד עד כדי כך, זאת אומרת שכל אחד יש לו אזור אישי. באמת אני לא יודע אם יש דבר כזה. << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> לא בכל מקום יש את זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני חושב שברוב המקומות אין את זה. << דובר_המשך >> אורן אריאב: << דובר_המשך >> יש מקומות שיש מספר תעודת זהות, אבל לא בכל מקום. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שמה? שאדם לא יכול להיכנס לא לבנק ולא לשום מקום בלי מספר זהות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פה מנעד, יש כאלה שמתקדמים יותר, יש כאלה שפחות. << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> יש גם את כל המדינות האנגלו-סקסיות כמו שאתה מכיר ששם אין מספר זהות, ארצות הברית, קנדה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נכון. << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> אז לכן הם עושים איזשהו פתרון חלופי כדי שיהיה משהו, אבל אין בהגדרה גם בחלק ממדינות אירופה מספר חד ערכי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז איפה יש כן? << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> יש הרבה מאוד מדינות באירופה שיש להן מספר כזה. אתה רוצה, אני אתן לך דוגמאות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> סתם, תן לי דוגמה. << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> פורטוגל, דנמרק, שוודיה, בלגיה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ומה עושה אדם זר במקום כזה? << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> מקבל מספר של אדם זר. הוא מקבל גם תעודה של אדם זר, זה נקרא Alien Card. זאת אומרת, הוא מקבל תעודה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זאת אומרת, איפה שזה עובד, זה עובד בערך כמו שאנחנו מציעים פה עכשיו. << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> לא, אני לא יודע. זה קצת שעטנז, אבל שמה אם אתה זר, אתה מקבל תעודה כמו תעודת זהות, אבל זו לא תעודת זהות, זו תעודה של Alien, של תושב, עם מספר ועם כל מה שצריך, ואתה יכול לקבל את השירותים על סמך המספר האחר, ה-77 לצורך הדיון שלנו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה מה שהתכוונתי, כן, כן. << אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >> אפשר עוד שאלה אחת? לגבי המשטרה, אני רואה שיש פה נציגים, אז רשמנו את זה לעצמנו. אנחנו יודעים היום שבעלי ויזה, כלומר בעלי דרכון זר מתקשים לקבל תעודת יושר בארץ מכם, כי אומרים להם לפנות למדינת המוצא. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה ימשיך? << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> מה הכוונה תעודת יושר? כי המונח הזה כבר בחוק החדש של המידע הפלילי, הוא כבר לא קיים. אז אם הכוונה היא - - - << אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >> רישום פלילי. << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> אישור על היעדר עבירות? כן, נכון. יש לנו מקרים, בגלל שאנחנו לא יודעים את העבר בארץ המוצא, אז אנחנו דורשים מסמכים נוספים. אנחנו לא יכולים להוציא את זה באופן אוטומטי במערכת כי בעצם התכלית של החוק, של האישור זה להגן על אוכלוסיות חלשות, קטינים או חסרי ישע. ברגע שאנחנו מקבלים את כלל המסמכים, אנחנו מוציאים אישורים. << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >> לא, אבל הם רוצים לדעת, ארץ המוצא, למשל, דורש תעודת יושר מכל ארץ שבן האדם היה גר. << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> אוקיי, זה הוא יכול לעשות. אלה שני דברים שונים. אם אנחנו מדברים על תעודת מידע פלילי, שזו תעודת היושר, שיוצאת גם בעברית, גם באנגלית, זר מוציא את זה, באמצעות הדרכון. בכל תחנת משטרה הוא יכול לעשות את זה. << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >> לא נכון כי יש לנו רשימה של אנשים שניסו ונתקעו ולא מצליחים. << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> אז בסיום הדיון אני גם אתן לך את הטלפון שלי ואנחנו נראה איך אנחנו מקדמים את זה, אבל - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש, הוועדה גם העבירה לכם פניות שעדיין - - -. << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> לא תעודת מידע פלילי, יש את העניין של אישור העסקה, ואנחנו כבר ענינו על זה. בעניין של אישור העסקה, כשמישהו שרוצה לעבוד פה בישראל במוסד שהחוק חל עליו, אנחנו לא פעם ראשונה ולא פעם שנייה כבר אמרנו, יש מסמכים, ואנחנו מקבלים את זה מאנשים מסוימים, יש מסמכים נוספים שאנחנו מבקשים לקבל. המטרה פה היא להגן על קטינים, על חסרי ישע. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, כן, ברור לי. << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> המידע שיש במאגרים המשטרתיים שעל סמך זה אנחנו מוצאים בעצם את האישור הוא מידע חסר ברגע שזה לא אדם שנולד פה ורוב חייו בילה בישראל. אז אנחנו דורשים מסמכים נוספים. כמו דרכון בר תוקף, את אישור רצף השהייה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני רק אשאל כי עלה הרבה בדיונים במשרד הפנים. מבחינת ההגדרה שלכם, הפנימית, אני שואל, בנוהל הפנימי שלכם, אדם שנמצא פה 15 שנה, מבחינתכם זה מספק אתכם או שאתם עדיין מחפשים מה היה לפני כן? זאת אומרת, מהי נקודת האיזון שאתם אומרים, הבנו, הוא פה, עזוב מה האזרחות שלו, הוא פה, אנחנו יכולים להוציא לו מידע. מהי נקודת האיזון? << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> אין לנו נקודת איזון אחת. זה תלוי מה הגיל שלו בזמן שהוא מגיש את הבקשה, באמת כמה זמן הוא נמצא בישראל, רצף השהייה שלו בישראל וכולי. יש גם אחרים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה מוחלט - - - << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> יש בן אדם שגם יכול להיות 15 שנה בארץ והוא בסך הכול בגיל צעיר, 35, והוא היה בגיר ועשה עבירות. אנחנו מבקשים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> איך אתם יכולים לדעת? אז מבחינתכם לעולם ועד אתם תבקשו ממנו מארץ המוצא? << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> אנחנו, כל עוד אין לנו את האישור על העבר הפלילי שלו בארץ המוצא ולנו יש מידע חסר, אנחנו נצטרך לקבל את זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה חשוב מאוד למשרד הפנים, שבעצם זה אומר - - - << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> לא, אבל בעניין משרד הפנים - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני רוצה לחדד. לא, אני אסביר לך, לא רוצה סתם לקטוע, אני מנסה להסביר פשוט וחשוב לי לחדד את מה שאמרת. כשמשרד הפנים מבקש, הוא בא לעשות עלייה, בסדר? והוא נמצא פה רוב חייו, חצי מחייו. אין לו דרך לפנות למדינת המוצא. תלוי איפה, אבל בהרבה מקומות אין, אין לו מה לעשות עם מדינת המוצא. תנסה עכשיו להוציא תעודת יושר בדרום אפריקה כשלא היית שם 20 שנה, כמעט אין לך סיכוי. << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> סליחה שאני קוטע, אני רוצה להסביר שוב. משרד הפנים, יש לו כספת מול משטרת ישראל, הוא מגיש, רושם את המספר המזהה והוא מקבל תשובה, הוא מקבל את התשובה - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא הבנת אותי. אני עכשיו בגיל 30, בסדר? אבא שלי, כך היה באמת, היה תושב ארעי. אז החוק בישראל היה שאם אתה תושב ארעי והבן שלך נולד פה, אתה אוטומטית ישראלי. היום אנחנו מטפלים בזה, כרגע הסיכום הוא שהוא לא אוטומטית ישראלי, אבל זה מה שהיה כשאני נולדתי. לצורך העניין, כשאני נולדתי, החוק היה כמו היום, שאני לא ישראלי, לא גרתי פה רוב חיי, אני בא לעשות עלייה. הדבר הראשון שמשרד הפנים מבקש ממני בעלייה, מעבר להוכחה שאני יהודי, שאני לא יודע איך אני אביא, באמת אני לא יודע איך אני אביא, אבל בוא נגיד שאני אצליח להביא עוד כל מיני דברים. אני צריך גם להביא תעודת יושר. עכשיו, אם לצורך העניין מדינת המוצא היא דרום אפריקה, אין לי איך להביא תעודת יושר, כי אתה כמשטרת ישראל לא תוציא. << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> לא, סליחה. אם הם מבקשים, משרד הפנים מבקש, זה בדיוק מה שאני מנסה, זה מינוח לא נכון. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מבקש תעודת יושר. << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא מבקשים תעודת יושר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לעולה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא מבקש תעודת יושר ממשטרת ישראל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא ממשטרת ישראל, אתה מבקש מהעולה. << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> לא, זה זה בדיוק מה שאני אומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מבקש ממנו במדינות שהוא היה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> והמדינות שהוא היה, אין לו דרך להביא, דיברנו על זה. << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> אז זה לא קשור למשטרת ישראל. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> אם הוא חי פה הרבה שנים, יש לי ממשק ממוחשב, אני לא מקבל מהעולה כלום. אני שולח למשטרת ישראל, מקבל תשובה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> והיום זה עובד, עד כמה שנים אתם עושים את זה? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> מתי שאני שולח, אני מקבל תשובה ממשטרת ישראל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, לא, לא, כמה שנים הוא צריך להיות בישראל בשביל שלא תדרוש ממנו בעלייה תעודת יושר. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> לא מבקשים. אם הוא בא כקטין למשל, וכל השנים הוא היה פה, ולא חצי שנה, חצי שנה, סביר שאני לא אבקש ממנו. אם הוא היה במדינות אחרות חצי שנה, שנה בגיל צעיר כי ההורים היו איתו, אנחנו לא נבקש. במקרים חריגים, למשל כמו דרום אפריקה, קודם כול אפשר לקבל, אבל קשה, חלק מהם מתקשים. ואז במקרים חריגים שאנחנו באמת מתרשמים שאין איזה משהו, אין לנו מידע אחר שהוא עשה משהו, אנחנו מבקשים תצהיר מול עורך דין, מול נוטריון פה בישראל אפילו כדי לפתור אותו מזה ולא לתת לו עכשיו לנסוע. אבל זה כמעט ולא קורה היום שאי אפשר לקבל תעודה, ממש מקרים חריגים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אנחנו היינו אצלכם, אתה זוכר? דיברנו על זה. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> מקרים מאוד חריגים. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> ודיברנו שנקבע נקודת איזון של עשר, 15 שנה, אמרנו שאנחנו נקבע נקודת איזון. בכוונה חידדתי את זה כי - - - << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> אז צריך לחדד את העניינים. יש עניין של תעודת יושר, צריך להוריד אותו, זה כבר לא קיים משנת 2019, לא במשטרת ישראל ולא בשום גוף אחר במדינה. אין דבר כזה תעודת יושר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, לא, לא, אני מדבר על עולה, עולה חדש צריך להביא תעודת יושר. << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> גם לעולה חדש. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> חייב, חייב. << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> רגע. אבל לא תעודת יושר של משטרת ישראל. יכול להיות שמבקשים ממנו ממדינת המוצא שלו. זה לא עניינה של משטרת ישראל, זו לא דרישה שלנו, כל גוף יכול לעשות לפי ראות עיניו. מבחינת המשטרה, כשגוף ציבורי שחוק המידע פלילי מונה אותו כגוף זכאי, גם בעניין של זרים, אנחנו מעבירים את המידע שקיים לנו. אם אין לנו מידע, אין לנו מידע, אבל אם יש מידע, אנחנו מעבירים אותו. ככה גם עם משרד התחבורה, אם הם דורשים מאיתנו לקבל מידע לגבי זרים, אנחנו מעבירים את המידע שקיים אצלנו ישירות לגוף. חוק המידע אומר שלאף גוף אסור לבקש מבן אדם את תעודת היושר שהייתה פעם, אין את זה היום. יש חריג אחד שזה חוק של מניעת העסקה במוסדות חינוך, או מין או אלימות, וזה המקרה היחיד שאנחנו דורשים מסמכים נוספים, בכל יתר המקרים אין צורך. לגבי תעודות היושר, ככל והם רוצים את זה למדינה אחרת, לקבל ממשטרת ישראל, אנחנו מפיקים גם לזרים על פי מספר הדרכון. חובה לגשת היום לתחנת משטרה עד שיהיה את העניין של מערך הדיגיטל הלאומי. ברגע שהם יוכלו לעשות את זה, להיכנס לדיגיטל הלאומי, גם זה חלק מהשירותים שהם יקבלו שם. מבחינתנו, אנחנו עושים כמיטב היכולת שלנו. לגבי האנשים שאתם אומרים שיש לכם, נדבר בסוף ונתקדם איתם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> את מדברת על תעודות יושר למוסדות חינוך? << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> זה נקרא אישור העסקה, אדוני. << אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >> לא, גם וגם, על כל מה שהתייחסת. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אבל היא אומרת, התשובה שהיא הביאה לוועדה וגם הפניות שלכם הבעיות הן בהעסקה, באישורי העסקה. << אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >> נדבר. ברגע שנוכל לפתור את זה - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בסדר. פשוט מדובר פה על שלושה אישורים, אם הבנתי נכון. << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש תעודת יושר, העסקה ומידע פלילי שאלה שלושת הדברים. עוד מישהו רוצה להתייחס? כן, בבקשה, אדוני, רק שמך לפרוטוקול כדי שהוא יזהה אותך. << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> שלום, כבוד יושב הראש. שמי עופר ישי ממערך הדיגיטל, אני פה עובד עם שחר נוימן. א', הערה לגבי החלק הראשון של הדיון ואחרי זה אני רוצה להוסיף כמה אינפורמציות ועדכון של הוועדה. כמו שאתה ציינת, יש פה איזו תקופת מעבר, ויש פה מצב שאנשים רשומים עם מספרים שונים בכל מיני משרדים ועכשיו הם יקבלו מספר זהות לפי ההחלטה. אני חושב שכדאי שאנחנו ניתן אילו שהן הנחיות ונוודא שהתהליך הזה יהיה כמה שיותר תקין. כי אחרת נוצר מצב שבן אדם פתוח כתושב במרשם, אבל הוא עדיין זר באיזשהו מקום אחר וצריך לראות שהתהליך הזה יתכנס. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הוא נשאר זר. לא, אני אומר, הוא נשאר זר, יש לו רק מספר מזהה. << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> יש לו מספר, בדיוק. אז יש פה מין מצב, אתה יודע, שלפעמים לא כולם מבינים את זה בדיוק. לכן אני חושב שכדאי אולי שאנחנו נשב, אם אתם רוצים כמובן, ואולי ניתן הנחיות ונוודא שכל המשרדים יודעים שיש קבוצה עכשיו שעוברת איזשהו שינוי, בואו נראה איך אנחנו יכולים ליישר קו. זו ההצעה שלי לגבי הנושא הזה כי אנחנו לא מדברים על רק על הזדהות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אפשר להמליץ משהו מניסיון שלי לא בכנסת? נעשה את זה אחרי החודש הראשון. << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> ברור, אני לא אומר מחר בבוקר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, לא רק לא מחר בבוקר, אחרי החודש הראשון שזה עובד. << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> קודם כול, זו אחריות של רשות האוכלוסין ואנחנו רק מציעים פה את הסיוע שלנו אני בטוח שהם חשבו על זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני שמח על ההצעה, אני רק אמרתי פרקטית. << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> כן, כן, ברור, לא להעיר דובים מרבצם מה שנקרא, להתחיל להפעיל את זה. בסדר, אז אני רק מסתכל שני צעדים קדימה. מה שעוד רציתי לעדכן את הוועדה זה בשני מישורים, אני חושב חשובים. אחד זה במישור של החקיקה. כי יצאנו מהדיון, דיברנו על הנושא הזה, המשכנו אגב, אנחנו כל הזמן ממשיכים בקשר עם הלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין ועם משרד המשפטים. אני אומר מה שאני יודע וחבריי, תתקנו אותי אם אני טועה, אבל נכון להיום, אין שום חקיקה ראשית שבעצם מגדירה איך צריך לטפל במישהו שהוא לא אזרח ישראלי ולא תושב ארעי. אין חקיקה. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> מה זאת אומרת? כל תושב ארעי - - - << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> לא, לא, לא, אני לא מדבר על תושבים שיש להם אשרות, אני מדבר על זרים, מה שאנחנו מדברים, זרים שהם לא האוכלוסייה שדיברנו עליהם, אני עכשיו עובר קבוצה. וזה מאודליה, כי אין, אין חקיקה ראשית. לכן כל אחד עושה מה שהוא מוצא לנכון. אני מדגיש שזה לא לפתוח את הדיון כרגע, אלא פשוט אומר לוועדה, חשוב מאוד לקדם את הנושא. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו מול רשות האוכלוסין, מול אנשי הקשר שלנו שם, בכל הדרגים, לשכנע אותם שהפתרון של מספר אחד זה הפתרון הנכון. ועובדה אגב, יש קבוצה נוספת של הפלסטינאים, כל תושבי הרשות הפלסטינאית, יש להם היום מספר זהות שמתחיל בשמונה, תשע או ארבע וזה מאפשר למשרדים לנהל את כל האוכלוסיות בעצם במערכת אחת עם מפתח אחד. אז אני לא אפתח את הנושא, אני רק רציתי לדווח ואנחנו בקשר ואני מקווה שנצליח גם לשכנע, אבל בסוף יוחלט מה שיוחלט, אין היום אבל חקיקה ראשית שסוגרת את זה. מה שאנחנו כן רצינו לעשות, ושוב, גם בתיאום עם הרשות ובתיאום עם ידידינו דני זקן מהביטוח הלאומי ועם רשות המסים, כי יש היום שתי קבוצות שיש להן מספרים. אחת מהן, אנחנו בדיוק דיברנו עליהם, זה ה-77. זו קבוצה שקיימת בתהליך מסודר שהביטוח הלאומי מקצה לה מספרים, וקבוצה נוספת היא 66 ברשות המסים, גם שם יש תהליך מסודר. אלה קבוצות שבעיקרון יכולה להיות חפיפה, אבל לצורך הדיון הן שתי קבוצות שונות. אנחנו התחלנו לשבת עם דני בעקבות הישיבה האחרונה ואמרנו, אוקיי, יש לנו את המגבלה, לא יכולים להגיד שזה יהיה מספר כללי, אבל יש קבוצה. למה שלא נאפשר להם להיכנס לפחות למערכת ההזדהות ולקבל שירותים מסוימים? מחר חס וחלילה יקרה משהו. אנחנו רוצים לאפשר את הדיגיטל. והתחלנו לעבוד. אני מדווח פה על עבודה משותפת גם עם רשות האוכלוסין, עם החברים שלנו, של אורן, גם עם הצוות של דני וגם עם הצוות של רשות המיסים. הקונספט הוא כזה, ישבנו איתם ואפיינו ואמרנו, איך אנחנו יכולים לוודא שבן אדם, הרי אנחנו מדברים על הרשמה מרחוק בעיקרון, איך אנחנו יכולים לוודא שזה הוא? יש לנו את מקור המידע שזה הזרים שרשומים במערכת שם. אומנם בלי המספר ויש להם דרכון, יש להם אשרה, ואותו דבר בדקנו מה קיים ברשות המסים, מה קיים בביטוח הלאומי, אפיינו איתם איזה מידע אנחנו שולחים להם ומה אנחנו מקבלים ואיך אנחנו יכולים ליצור להם רשומה שיוכלו עכשיו להתחיל להזדהות. התהליך כרגע בעבודה, יש לנו חלק מדברים שאושרו, אנחנו עוד החודש הולכים לקבל אישורים כי זה עניין של העברת מידע בין גופים ואנחנו מתניעים את התהליך הזה. לא יכול לתת כרגע לוחות זמנים, אבל בהחלט מתקדם מבחינתנו בצורה טובה, אני מקווה שבעתיד נוכל לדווח שבאמת האנשים האלה יכולים להזדהות. מה שכן, זה לא פותר את הבעיה, כי אנחנו גם סיכמנו עם ביטוח לאומי ועם אחרים, ה-77 שנוצר אצלם, הוא לא יועבר בינתיים לשום גורם אחר, זאת אומרת, הוא לא יוכל לשמש גם את משרד הרווחה אלא אם כן אנחנו נשב עם ביטוח לאומי ונסכם משהו. אבל כל עוד לא סיכמנו, הפיילוט הזה, מדובר רק לתת להם אפשרות להיכנס ולקבל שירותים. זה קצת, אבל זה צעד קטן. לפעמים טוב לעשות צעד קטן ואולי זה יעזור. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני שמח שההצעה שלי מלפני שנתיים מתחילה להתקדם. אז התניתם את זה בהסכמת רשות האוכלוסין אם אני זוכר נכון. << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> אנחנו עובדים בכיוון, ואיך אומרים, רציתי לדווח שאנחנו, כל הגופים מנסים לשתף פעולה, לתת איזשהו מזור. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מבין שברגע שהוצאנו את ה-25,000 מהבעיה הרבה בעיות הולכות להיפתר. << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> לא, לא, מבחינתנו זו לא בעיה, מבחינתנו זו בכלל לא בעיה. וזה גם אומר אגב שאנשים שיחליטו כן להישאר, זאת אומרת, אמרנו יש אנשים שיחליטו, יש 25,000, יכול להיות שזה יקח זמן, אז אם אנחנו נוכל לתת להם אפילו בינתיים, אז יכול להיות שזה יוכל לתת פתרון מסוים גם על האוכלוסייה הזאת בלי קשר לאוכלוסייה שתחליט לקבל מספר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מסכים, זה לא היה נושא הדיון שלנו ואני הקפדתי לומר שנושא הדיון שלנו הוא א' א' על אף שזה עלה פה על ידי ארגונים כמה פעמים. אבל אני רוצה לומר לך, אני אשמח מאוד שבסופו של דבר, כפי שאמרת, במדינה שיש מערכת הזדהות שעל פיה היא מבוססת, אדם שנכנס לפה יוכל בסופו של דבר להזדהות. הסבל הוא בלתי נתפס, נכון, אני מסכים. גם לעובד זר, גם למי שנשוי ועוד לא עשה עלייה ועוד לא קיבל אישור ונשוי לישראלי או כל הדברים האלה, זה מציק. ואם יהיה פתרון, במערכת הבנקאות, אין כמעט מערכת היום שאתה לא חייב להתמודד עם הדבר הזה. ואני אשמח מאוד שבסוף יימצא פתרון בתוך מערכת ההזדהות הממשלתית. אז או שהפתרון יהיה באמצעות מרשם האוכלוסין, ואני יודע שיש דיונים במשרד הפנים, אני מכיר את הדיונים האלה, מה לעשות עם זה. הדיונים האלה בעיקרון אמורים להגיע לוועדת הפנים לחקיקה כמו שאמרת. עוד לא קיבלו החלטה שם אני מבין, הייתי קצת שותף בדיונים כי זה עלה תוך כדי הדיונים איתנו. אני אבל חושב שזה נכון. גם למשטרת ישראל יהיה יותר קל, משטרת ישראל היום תופסת אדם זר, היא מסובכת. היא צריכה להתמודד, כן דרכון, לא דרכון. ואם הוא קצת יותר מתוחכם, הוא מגיע כבר להליכים משטרתיים אז יכול להיות שיש לו אפילו שני דרכונים, וזה מורכב לעלות על שני הדרכונים. אין לי ספק שזה יקל על הרבה מאוד דברים, על הרבה מאוד נושאים. מצד שני, בקנאות, באמת בקנאות על קדושת רישום האוכלוסין שומרים במשרד הפנים, אני למדתי את זה בשנתיים האחרונות, מתייחסים לזה כאל איזשהו מסמך מקודש, כמעט כמו הר הבית, לא עולים לשם, אבל מסמך מקודש. אם ימצא פתרון והפתרון יהיה באיזושהי דרך כזאת, אני בטוח שלמשטרת ישראל יהיה יותר קל. ולא נוח לי עם זה, זאת אומרת, לא נוח לי שבסוף זר שנמצא פה, בכל סיטואציה, גם אם הוא לא זכאי חוק השבות, אבל זר שנמצא פה, אין לו בעצם שום דרך להתנייד פה, ולא נוח לי שלמשטרת ישראל אין גם דרך להתמודד פה, זה מסרבל את עבודת המשטרה, אין לי ספק. אז ביטוח לאומי פותר את זה בדרך כזו או אחרת, אבל אין לי ספק שאני אשמח מאוד שיימצא פתרון לדבר הזה. << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> אורן אריאב, אני מנהל אגף הטכנולוגיות של הרשות. רק לעדכן שבמושב האחרון עבר חוק במדינת ישראל שזה חוק לביומטריה של זרים, וזה הופך את הזרים לגורם שיש לו זהות והוא מזוהה, ואנחנו עכשיו עובדים על - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל איך הוא משתמש בביומטרי? אין לו דרך להשתמש. נניח ואני שוטר, מה אני עושה? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> המשטרה ישימו את האצבע שלו, הם יודעים מי בן האדם. << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> לא יודעים, החוק אומר שאתם לוקחים פנים. זה אמצעי הזיהוי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אמצעי הזיהוי זה הדרכון. << אורח >> רפ"ק אברהם בוזו: << אורח >> אמצעי הזיהוי הביומטרי הוא לא טביעת אצבע, הוא פנים. << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> דרך אגב, זו יותר בעיה שלנו מאשר שלכם. אבל בסופו של דבר, הדבר הזה משתלב קודם כול עם עובדה שנוצר מסד נתונים של זרים שהוא מסד נתונים הרבה יותר איכותי ממה שיש היום כי היכולת לשכפל - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל תנו לדבר הזה קוד. << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> יהיה קוד. שנייה, רגע, אני אדבר. הדבר הזה מתחבר עם מוצר נוסף שהעלינו בשבועות האחרונים להעביר, שזו אפליקציה לזרים. כרגע היא מוגבלת אך ורק לעובדים זרים, לשימושם, בעתיד זה יהיה לכל זר במדינת ישראל. וברגע שיש לך אפליקציה של מדינת ישראל שאתה יכול להזדהות בה ולהתחבר בה, אז גם כל הגופים האחרים יוכלו להשתמש בזהות הזאת. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני צריך בסוף שעופר יגיד לי שהאדם הזה יכול להיכנס למערכת, ומשטרת ישראל יכולה להיכנס למערכת, ומשרד הרווחה יכול להיכנס למערכת. אם עופר לא אומר לי שהוא יכול באמצעות תווי פנים, אני לא יודע, לא אכפת לי, עם הקוד. אבל אם עופר אומר לי זה לא עובד, אז זה לא עוזר לנו בסוף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא יכנס לממשל זמין עם תווי פנים? << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> כן, אפשר להזדהות עם תווי פנים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> במה? בממשל זמין? << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> בממשל זמין. היום אנחנו עובדים על הדבר הזה עם ישראלים. לדעתי, זה יהיה גם לזרים, כן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני יכול להיכנס עם תווי פנים לזה? אני צריך להביא כרטיס אשראי. << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> לא, לא, אני אגיד. אתה יכול משנת 2017 להיכנס עם טלפון ועם ביומטריה, משנת 2017. יש לנו אפליקציה שעלתה יחד עם המערכת ומשתמשים בה, לא הרבה, אבל יש עשרות אלפים שמשתמשים בה, מורידים אותה, ואז אתה יכול להזדהות עם הביומטרי של המכשיר. זאת אומרת, אם יש לך טלפון ששם אתה מזדהה, במקום לזכור סיסמה. זו ההזדהות שקיימת מאז ומתמיד ואנחנו כמובן הולכים, יש לנו אפליקציה שלא מאושרת עד היום, כי לא אושרו תקנות, שמאפשרת להירשם עם דרכון, זאת אומרת, לעשות השוואה ביומטרית מול הדרכון ואז להירשם למערכת ההזדהות, לאנשים שיש להם. והתכוונו להשתמש בזה גם לזרים וגם לפלסטינאים. יש בעיה עכשיו של ביטוח לאומי עם הנושא הזה. אבל מה שאני רוצה להגיד, שביומטריה, היא תמיד מוצמדת למשהו. כלומר, יש לנו את הביומטריה, אבל זה מאפיין, זה Attribute של בן אדם שיכול גם להשתנות אגב עם השנים ולהיעלם, תלוי בגיל וכולי. אז מה שאנחנו מחפשים במערכות מידע זה איזשהו מפתח חד-ערכי יציב, כמו מספר הזהות, כמו המספר שיש לפלסטינאים. הדבר הזה, להבנתי, לא קיים בפתרון שהוצע וזה שומעים שיש ביומטריה, הכול נפלא, אבל בסופו של דבר, אם אני צריך להיכנס למשרד הרווחה ואין שם לצורך העניין אמצעים ביומטריים. אגב, צריך להבין, זו לא רק ההזדהות, זה גם המידע. אם אתה הולך לבית חולים, לא מה שאתה מזדהה שם, אבל המידע שלך צריך לעבור בין קופת החולים לבין בית החולים לרווחה וכולי. אז להבנתי, הפתרון שאתה אמרת זה הפתרון שאנחנו חושבים שהוא נכון, שיהיה מספר מזהה פשוט שיקבלו אותו והוא יוצמד לביומטרי ויוכל לעשות כל מיני דברים. אז להבנתי, לא פתרנו את הבעיה, התקדמנו עוד צעד ואני מברך על זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אמרתי, אחרי שאנחנו נסיים עם תעודות הזהות, יכול להיות שזה יהיה הפתרון, מספר הביטוח הלאומי. << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> אבל הביומטרי זה לא במקום מספר מזהה. זה לא מספר מזהה, תבינו שביומטריה, אני לא יכול לשים את הפנים שלי במערכת המידע של הרווחה או של המשטרה או של הבנק. << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> הרווחה והמשטרה וכל הגופים, לפי החוק החדש שעבר, יוכלו לקבל את המידעים האלה מאיתנו אם הם לוקחים את התמונה. תמונה זה הדבר הכי מתקדם. << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> אילו מידעים? לא, זה לא הדבר הכי מתקדם. זה לא הדבר הכי מתקדם. סליחה, נעמה, זה הדבר הכי מתקדם, כולל בזיופים. אם את מכירה את הנושא. אני מדבר בזיופים של פנים. עם כל מה שקורה היום עם ה-AI והבינה המלאכותית, זה הדבר הכי פרוץ שאפשר. << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> אז כבר ביומטריה לא טובה. << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> הביומטריה – מי שאומר את זה הוא לא אני, זו היחידה להזדהות ויישומים ביומטריים – היא אומרת, תיזהרו עם הביומטריה. אגב, זה נכון, אני מסכים איתם. << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> מספר פחות קל לזיוף מאשר - - - << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> מספר הוא חלק מרשומה. זה לא קשור, המספר, הוא לא מוטבע בשום מקום, בסדר? הוא במחשב. אבל הוא הרשומה. << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> אבל הפנים של עצמו מול - - - << אורח >> עופר ירום ישי: << אורח >> לא, לא, יש טעות בקונספציה שלכם ואני לא אפתור אותה. אבל אני אומר, אם שאלת אותי, יושב הראש, התשובה היא לא. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא נפתור את זה כעת. תודה רבה. משרד הבריאות, טלי דהן. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> לנו במשרד אין מאגר של רשומות זמניות. המשרד ינסה ברגע ביקור, זה צריך להיות אקטיבי, שהפונה שמבקש שירות מהמשרד יגיד, יש לי מספר 77 או 9 קודם ויאחדו לו במעמד הביקור. אבל אין לנו שום מאגר כלשהו של מספרים זמניים כדי לדעת לאחד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הפוך, זה יותר קל, אצלך זה יותר קל. << אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >> לא, אני רוצה להתייחס, זה לא יותר קל. השירות במשרד הבריאות לא ניתן. אי אפשר לקבל שירות במשרד הבריאות. אם יש לך ילד – חס וחלילה, לא כלפי אף אחד – אם יש ילד שצריך לקבל מענה מיוחד ממשרד הבריאות, אם זה עזרים רפואיים, אם זה כל נושא שבעולם, אי אפשר. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> עזרים כבר עברו לקופות, לשמחתנו. << אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >> לא, זה טוב, נכון. אז לכן פחות עבדנו מולכם, אבל אנחנו נתקלים במשרד הבריאות בלי סוף. בבתי החולים אי אפשר לקבל מעבר למשרד הבריאות כי הוא פה מספר דרכון, בקופת חולים הוא ב-77, משרד הבריאות לא מזהה אותו, לא מכיר אותו, הוא לא קיים. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> מספר אקטיבי. << אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >> ואין פיקטיבי במשרד הבריאות. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> אקטיבי. << אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >> כן, אבל אין לכם מספר פיקטיבי כמו אחרים. << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> בסדר, אבל זה אומר שמי שיש לו בעיה ויהיה לו מספר, אז נפתרה הבעיה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן. << אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >> נכון, במשרד הבריאות זאת הבשורה הכי משמעותית כי שם אפילו אין משהו זמני. << אורח >> שחר נוימן: << אורח >> אין מה להסב. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אין היסטוריה, זה מה שאמרתי, זה לא זה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:55. << סיום >>