פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 19 הוועדה לביטחון לאומי 31/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 246 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום רביעי, כ"ה בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2024), שעה 11:03 סדר היום: << נושא >> צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ד-2024 – דיון והצבעה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר שרן מרים השכל מוזמנים: מירי שמואלי – משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון לאומי מנדי רוטרו – מדור שיטור עירוני, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי חן ירמיאל – רע"ן יישובים, משמר הגבול, המשרד לביטחון לאומי רועי הראל – עו"ד, ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון לאומי משה אלפנדרי – עו"ד, ייעוץ משפטי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי דוד בבלי – עו"ד, יועץ השר לביטחון לאומי שרית נשיא – המשרד לביטחון לאומי גבי פיסמן – עו"ד, ראשת אשכול סמכויות שלטוניות, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ענת אסיף – ראש אשכול עבודת הממשלה, משרד המשפטים שלומית גרינפלד – עו"ד, ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים יצחק רפפורט – קשרי ממשל, משרד הפנים אורלי אלמגור לוטן – מרכז המחקר והמידע של הכנסת איתמר רביבו – ראש המועצה האזורית חוף אשקלון גדי ירקוני – ראש המועצה האזורית אשכול יוסי קרן – מ"מ ראש המועצה, מועצה אזורית שער הנגב משתתף באמצעים מקוונים: גדי ירקוני – ראש המועצה האזורית אשכול ייעוץ משפטי: איילת לוי נחום סגן היועצת המשפטית לוועדה: עידו בן יצחק סגן מנהלת הוועדה: רון רומן רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ד-2024 – דיון והצבעה << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה לכל מי שעשה את המאמץ להגיע לכאן. אנחנו לפני דיון, אחד היותר חשובים במיוחד בתקופה זו, וכשאני אומר תודה רבה לכל מי שטרח להגיע לפה, אז אני מבקש להודות באופן אישי גם לראש המועצה של חוף אשקלון, רביבו, ולמ"מ ראש המועצה בשער הנגב. מ"מ בגלל אירוע מצער. כולנו זוכרים את אופיר ז"ל, אבל יוסי לקח את המושכות האלה ולא השאיר את המקום הזה יתום. תודה לך בשם כולנו על העובדה שאתה עושה את זה, יוסי. איתנו בזום גם גדי ירקוני, ראש המועצה של אשכול, כך שבסופו של דבר נוכל לדבר עם כולם ולשמוע את כולם, כי הדיון הזה חשוב לא רק להם, גם לנו, מדינת ישראל. אנחנו ביום ה-299 לחרבות ברזל. תחשבו רגע על המספר הזה. מחר מחליף קידומת, 300, מספר מטורף למרות שכשהתחילה המלחמה הזאת, אני לפחות אמרתי שהיא תיקח שנה. אמרתי שנה ולא בטוח שהאמנתי לעצמי, והנה זה קורה ואנחנו כבר ביום ה-300. אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה שהרבה דברים קורים, ונדמה לי שהיום יותר מתמיד אנחנו מסוגלים להבין מה זה רב-זירתי כשמדברים על רב-זירתי. זאת הזדמנות נוספת בשמי להודות לכל אותם מפקדים ולוחמים שנמצאים בשטח גם בעזה, גם ביהודה ושומרון, גם בצפון ובמקומות אחרים עלומים שאסור לנו להזכיר אותם, כמו טהרן, ועושים עבודה נהדרת. אני מודה להם, אני מניח שבשם כולנו כאן ובשם עם ישראל. התכנסנו כאן כדי לדון בנושא שנקרא צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות, אבל אני כאן רוצה לעשות סדר כי למרות השם, אנחנו דנים פה היום בצו שמשמעותו באמת תגבור הביטחון האישי והציבורי של מועצות האזוריות. זה שיטור אזורי ולא שיטור עירוני. אני מציין את זה כי ההסתכלות היא ההסתכלות הנכונה בהיבט של שיטור מועצתי. הצו שמונח על שולחן הוועדה לאישור מדבר על בניית מערך שיטור מועצתי בשלוש מועצות אזוריות, שמי שהספיק לשכוח למרות שעברו רק 299 יום, היו במוקד טבח שמחת תורה. מועצות אזוריות חוף אשקלון, שער הנגב ואשכול היו במוקד הטבח של שמחת תורה. שלא נשכח את זה, כי עכשיו כשהם חוזרים הביתה לאט-לאט ועוברים את תהליך השיקום, אחד הדברים שאנחנו יכולים לעזור להם לא פחות מכל התהליכים האחרים, זה לתת להם תחושת ביטחון, והשיטור המועצתי הוא חלק חשוב במרכיבי הביטחון שאנחנו רוצים באמת להעניק להם. אני מציין את זה כבר עכשיו כי אני מניח שאם יש סימני שאלה, הם סימני שאלה למה עכשיו ולמה דווקא בשלושת המועצות האלה, אז דווקא עכשיו ודווקא בשלושת המועצות האלה זה הדבר הנכון שמדינת ישראל צריכה לעשות בכל התהליך של החזרת תושבים ליישובים האלה חזרה. ככה אני לפחות רואה את זה. אני רוצה להזכיר שמועצה אחת מתוך השלוש, מועצה אזורית אשכול כבר אושרה בעבר, כך שזה לא משהו חדש, עומדת בתבחינים. שתי המועצות האחרות, גם אם לא עומדות בתבחינים, הממשלה החליטה שהם ראויים לקבל את האפשרות הזאת. לפחות מבחינתי לצו הזה יש יותר מכל דבר אחר הבעת שותפות בבניית העתיד בשלושת המועצות האזוריות האלה. ככה אני רואה את זה ולכן מצאתי לנכון להביא את זה כמה שיותר מהר פה אל שולחן הוועדה רגע לפני שאנחנו יוצאים לפגרה, שאני באמת לא יודע איך קוראים לזה פגרה, אבל השם, לא נדון בו עכשיו, ואת התרומה שאנחנו חייבים לתת לחוסן ולביטחון האישי והציבורי בשלושת המועצות האלה, ואת האמון שבין המדינה לתושבים שאנחנו חייבים להחזיר. זה חלק מהתהליכים, אז לזה התכנסנו. אנחנו נקיים פה דיון ונצביע בסופו של דבר על אישור הצו. גבירתי היועצת המשפטית, איילת, דברי פתיחה בבקשה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני חושבת שאני קצת מקדימה את זמני כי נכון שהמשרד לביטחון לאומי יציג את הצורך בצו ואת הרשויות, אבל אם כבר נתת לי את רשות הדיבור אני אקדים את זמני כי אני חושבת שכולם יודעים על מה אנחנו מדברים. תיראו, יש שלוש נקודות שאני מוצאת לנכון להעלות כאן לקראת אישור הצווים. אני מניחה שהמשרד לביטחון לאומי תיכף יציג את הצורך בצו ואת הקשר של הגדלת מערכי השיטור העירוני ביישובי העוטף בהקשר של מלחמת חרבות ברזל. אני רוצה לציין בפניך, אדוני היו"ר, שרק אתמול הועברו לוועדה מסמכים שאני מניחה שתיכף תציגו אותם, שתומכים בקשר הזה בין מלחמת חרבות ברזל לבין הקמת מערכי שיטור עירוני בשלושת המועצות האלה, ואני מזכירה לוועדה שאמנם ואולי יש כוונה לבחון את מודל השיטור העירוני ולאן פניו מועדות, אבל כרגע חוק השיטור העירוני מדבר על תפקידים מיוחדים שיוחדו למערך השיטור העירוני בתחום עבירות החיים. זה התחומים הקלאסיים המוכרים כרגע של השיטור העירוני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הסדר הציבורי והביטחון האישי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> השאלה שלי בתחילה לפני שהתקבלו המסמכים האלה, היא לחדד את הקשר בין הקמת מערכי שיטור עירוניים, שוב, לפי התכלית שמוכרת היום בחקיקה, לבין מלחמת חרבות ברזל. אני מבינה שזה עוגן בהחלטות הממשלה ואני מבינה שהובאו לוועדה מסמכים שמבססים באופן זה או אחר, תיכף המשרד לביטחון לאומי יציג את הצורך, את הקשר הזה. העניין השני, וזה גם שאלה שתעלה אחר כך מבין הצורך שיציג משרד המשפטים. אם אנחנו מקבלים את ההנחה שקיים צורך כזה ביישובי עוטף עזה ובמועצות האזוריות שקיים שם, בהחלט עולה השאלה מה קורה ביחס למועצות אזוריות שקיימות בצפון הארץ, כי חרבות ברזל מתקיימת למעשה גם באזורים האלה ושאלת הצורך עולה גם שם, אז ככל שיש משאב מוגבל אנחנו נצטרך לענות על השאלה כוועדה, או לבסס את הקשר למה אנחנו כרגע מקימים את המערכים האלה בעוטף עזה ומה אנחנו עושים עם יישובי הצפון. השאלה השלישית שאני מניחה שיתייחסו אליה כל נציגי הממשלה שנמצאים כאן, היא לעניין ההליך שיתקיים לאישור הצווים, ומה דינו של ההליך הזה לאור התהליכים שהתקיימו בממשלה, והאם התהליכים האלה הסתיימו? לגבי שלושת הנקודות האלה אני מבקשת, ברשותך אדוני היו"ר, לקבל את התייחסות נציגי הממשלה, כי לאור מה שתציגו אני גם אמליץ לך את המלצתי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לחלוטין, בוודאי. רגע לפני שאנחנו נותנים למשרדי הממשלה, ואני כבר נותן למשרד לביטחון לאומי, יושבת איתנו פה גם חברת כנסת, וכמו תמיד אני נותן גם לחברי הכנסת את האפשרות לומר דברי פתיחה. שרן. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לשמוע את הגורמים המקצועיים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> המשרד לביטחון לאומי, בבקשה. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> בוקר טוב לכולם ותודה, אדוני היושב-ראש, על הדיון החשוב הזה, וכמובן המכובדים, ראשי המועצות שנמצאים איתנו כאן וחברי הכנסת. אני מירי שמואלי, המשנה למנכ"ל במשרד לביטחון לאומי. היה לי מאוד חשוב להגיע לכאן היום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זאת גם הזדמנות להגיד לך בהצלחה. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> תודה רבה. בעזרת השם נעשה ונצליח. היה לנו מאוד חשוב להיות כאן היום מתוך הבנה ברורה שהצורך המיידי בחיזוק השיטור המועצתי ומתן מענה לשיטור המועצתי בשלוש המועצות שנמצאות על סדר-היום, הוא מבחינתנו גם צורך שעולה מהשטח, הוא גם צורך שמעוגן על ידי משטרת ישראל, והיה לי שיחות גם עם ממלא מקום המפכ"ל היום בבוקר בנושא הזה, שכמובן מבין ומכיר בחשיבות המהלך, ותיכף אני אפרט את הדברים. נמצאים איתנו גם נציגי משטרת ישראל שיוכלו לשפוך אור נוסף במידה ויידרש על הנושא הזה, וכמובן הסכמת צה"ל. צריך להזכיר ששניים מתוך שלוש המועצות המדוברות הן שדות נגב וחוף אשקלון, ומצויות תחת שטחי צה"ל לעומת אשכול שנמצאים תחת אחריות שטחי בט"פ, ולכן היה נדרש גם לפנות לצה"ל ולהביע את הסכמתו, ואכן אתם בטח ראיתם את המסמך שיצא ואת הסכמת צה"ל ואפילו גיבוי מלא למהלך הזה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> מירי, גם אשכול נמצאת תחת אחריות צה"ל. חוף אשקלון באופן חלקי לפי מה שאני מבינה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. אשכול למעט יישוב אחד. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> אוקיי, אז יש לנו גם את ההסכמה של צה"ל, גם את משטרת ישראל. כמה נקודות מבחינתנו. קודם כל הצורך עולה כמובן מהמועצות ותיכף הן יציגו את זה. הסכמת צה"ל כפי שציינתי. החלטת ממשלה 1393 שהובאה אחרי ה-7 באוקטובר מתוך ההבנה שחשוב לנו לחזק את מערך תחושת הביטחון האישי ביישובים הללו, היא החלטה שהתקבלה, הונחה ועובדתית זה נמצא על השולחן. מבחינתי כשמסתכלים על הייעוד של השיטור המועצתי כפי שעולה כאן, אז אכן מדובר בעבירות איכות חיים, בהחזרת תחושת הביטחון. אני חושבת שזה אולי מיותר לציין, אבל עדיין אני אציין, מדובר במועצות שבהן חלק מהיישובים בכלל לא חזרו עדיין לשגרת חיים כחלק אינטגרלי מתפיסת הביטחון האישי. הסיפור של עיבוי כוחות ונוכחות משטרתית באזורים הללו היא כמובן מחזקת את תחושת הביטחון האישי, אבל לא רק תחושה, אלא את ההגנה בסופו של יום על האזרחים כפי שראינו את מאורעות ה-7 באוקטובר, ואני לא צריכה להרחיב בנושא הזה. העמדה המשטרתית הבהירה והמובנת היא כמובן תומכת במהלך. ספציפית בדרום נשאלה כאן השאלה מדוע ואיך אנחנו כמשרד מסתכלים גם על יישובי הצפון. כמובן אנחנו מזהים את הצורך לעיבוי השיטור המועצתי גם שם בהמשך, אבל כפי שהממשלה קיבלה החלטה, תקומה ולאחר מכן את השחר הצפוני, גם כאן ברור לנו שצריך לראות איך הדרום חוזר לשגרה. זה לא אומר שלא נפעל גם בצפון. אנחנו נעלה גם את הנושאים הללו בהמשך, אבל הצורך המיידי כרגע הוא בשלוש המועצות הללו, וזה גם מה שציינתי במכתב שלי. מבחינת הייעוד ברור שמדובר בעבירות איכות החיים, עבירות של תחושת ביטחון ולא אירועי פח"ע פר סה. בשביל זה יש לנו את הקמת המשמר הלאומי, מרכיבי ביטחון, צה"ל. יחד עם זאת, בסופו של יום שוטר זה שוטר והנוכחות המשטרתית היא חיונית לשגרה, בטח כשמדובר על חזרה לתושבים לאיכות חיים תקינה ונורמלית בכל היבטי החיים, בכל היבטי חיזוק הקהילה, אבל חלילה גם במצבי חירום הנוכחות המשטרתית נזקקת ובטח העיבוי במועצות הללו. זה מבחינתנו. עוד חשוב לציין שאנחנו יושבים וכמובן בוחנים את כל מודל השיטור העירוני. אתה מכיר את זה היטב, אדוני היו"ר, ואני מניחה שאנחנו נביא את זה לפתחיך בהקדם, אבל אנחנו לא רוצים להמתין, אנחנו לא יכולים להמתין, השטח לא יכול להמתין. יש פה צורך אמיתי לאומי בהחזרת התקומה ליישובים הללו, ואני חושבת שזו המחויבות והאחריות שלנו כשליחי ציבור, ובשביל זה אנחנו כאן. אני אציין ואגיד שכל יחידה צפויה למנות כעשרה שוטרים, שבעה פקחים. אנחנו נרצה גם להגיע בטווח קצת יותר ארוך לעשרה שוטרים ועשרה פקחים, אבל על זה אנחנו נדבר בהמשך, כשהמימון הוא בדומה לשדרות ולשיטור מועצתי הקיים כרגע ביישובי העוטף, 90% משכר הפקחים. אנחנו תקציבית מגובים. יש פה גם נציג של אגף תקציבים ממשרד האוצר, כך שמבחינת משאבים ותוכניות ותקציבים זה גם חלק אינטגרלי מתוכניות העבודה שלנו החל מה-7 באוקטובר, ונמצא על סדר-היום ועל השולחן. זה מבחינתנו. אם יש עוד שאלות אז אנחנו נשמח להשיב עליהן. זה מבחינתי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הנוכחות שלך פה חשובה מאוד. תודה, מירי. רגע לפני שאני נותן לשאר המומחים מהצד הזה, אני חייב לשמוע אתכם, ראשי המועצות. רביבו ואחרי זה יוסי, ובסוף נשמע גם את גדי בזום. ראש המועצה חוף אשקלון, בבקשה. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> בוקר טוב, קודם כל אדוני היושב-ראש וכל יתר הנוכחים, תודה רבה על הדיון. זה דיון שהוא מאוד חשוב מבחינתנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם ראש מועצה מצא לנכון לעזוב את המועצה ביום הזה ולבוא לפה, זה חשוב. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> תודה רבה. אני רוצה לומר כך, יש לנו משימה שהיא משימה לאומית בתקופה הזאת, כך אני רואה אותה, אלף, להחזיר את התושבים הביתה. זה לא משימה שהיא משימה של התושבים ולא משימה שהיא משימה של המועצה. היא משימה של כולנו יחד, של מדינת ישראל, ממשלת ישראל כמובן יחד עם המועצה. למהלך הזה שהוא מהלך מאוד חשוב יש משמעויות. רק להזכיר לעצמנו שכשהתושבים היו בחוץ, במלונות ובכל אתרי הפינוי, אז כמעט כל העולם הגיע לשם והסביר עד כמה חשוב לחזור חזרה הביתה, וניסה לשכנע מה תהיה המציאות ביום שאחרי שיחזרו. אחרי שהאנשים חזרו הביתה יש להם ציפייה וגם לנו יש ציפייה ואפילו דרישה, כדי שמציאות החיים תשתפר, ודובר פה קודם על שיפור תחושת הביטחון. אני חושב שאחרי ה-7 באוקטובר אנחנו יכולים לומר באופן ברור, ודאי שאין הבדל בין תחושת ביטחון לבין הביטחון עצמו. מדובר כאן בנושא הזה שעומד היום על הפרק שהוא כל כולו ביטחון. אפשר לראות רק לפני כמה ימים, נתיב העשרה, מפגע שהגיע לש"ג של המושב עם סכין במטרה לפגוע בחברי כיתת הכוננות שהיו שם בש"ג. רוצה להזכיר לנוכחים כאן אירוע שהיה לפני כמה חודשים, פיגוע בגן יבנה שנוטרל על ידי כוח של השיטור המועצתי. אני רוצה לומר לכל הנוכחים כאן שאחת המסקנות של ה-7 באוקטובר, והאמת שידענו את זה עוד לפני כן, זה שאין תחליף לכוח זמין שנמצא ביישובים, שנמצא בתנועה מתמדת. רוצה להזכיר פה עוד משהו. מועצה אזורית חוף אשקלון היא חלק משלוש תחנות שיטור. יש לנו את תחנת אשקלון, תחנת שדרות, תחנת קריית מלאכי. אין לי מילים להביע את ההערכה לפעילות של משטרת ישראל. אנחנו יודעים את כמות המשימות והמשאבים שדרושים לה כדי לבצע את המשימה, אבל בסוף עיקר המשימות מופנות לתוך הערים הגדולות, לאשקלון, לשדרות, לקריית מלאכי. כמובן אנחנו מקבלים מענה, אבל זה לא אותו דבר, לכן יש פה צורך דחוף ומשמעותי. אני רוצה לתת לכם דוגמה אחת לסוגיה שאני מתמודד איתה. קיבוץ יד מרדכי, קיבוץ שפונה. שכנענו את האנשים לחזור הביתה כי אמרנו שהמציאות הביטחונית השתנתה. יש שם שני בתי ספר. יש כרגע דיון אצלנו במועצה. כמו שראיתי חשיבות להחזיר את התושבים הביתה, אני רואה חשיבות להחזיר את הלימודים הביתה, אז נכון שבנינו בתי ספר עורפיים אבל יש ציפייה להורים. יש דיון מאוד חשוב ומשמעותי במועצה האם הם חוזרים. אני קיבלתי החלטה שכן חוזרים, שב-1.9 פותחים את שנת הלימודים ביד מדרכי. זה מצריך מאיתנו גם להראות כל מיני פעולות בשטח שנעשות, ואני חושב שהנושא שבו אנחנו דנים כמו שיטור מועצתי, והיכולת שלנו להראות כוח נוכח במוסדות החינוך, בחופי הים. יש לנו חוף ים, חוף זיקים. נרצחו בו 19 אזרחים. החוף עדיין שטח צבאי סגור. אחת המשימות שלי, כמו להחזיר אנשים חזרה הביתה, זה לדאוג שאנשים יוכלו לחזור לחוף, משימה בעיניי ראשונה במעלה. חוף זה חוסן, חוף זה נפש, חוף זה פנאי, חוף זה משפחה. אנחנו הרסנו את החוף, אנחנו נבנה אותו מחדש וכמובן ננציח את כל הנרצחים הי"ד, אבל אני רוצה להיות שקט. אני לוחץ על הצבא גם שיפתח את החוף, אבל כשאני יודע לתת את המענה. אני לא יודע לשים עובד מועצה שיישב בחוף ויאבטח אותו. אני צריך כוח שיטור וכוח של פקחים שיידע לתת ולהקצות את כל המענים האלה. ברור לי שכמו כל דבר יש פה גם איזשהו דיון משפטי וסוגיה משפטית. ראיתי את הדיונים שנעשו במעלה הדרך. לגבי השאלה למה אנחנו ולמה לא רשויות אחרות? אני מרשה לעצמי קצת לקחת את הקרדיט ולהגיד למה אנחנו, כי ככה. כי מעבר לזה אני לא חושב שצריך להוסיף מילים. למה אנחנו? התשובות ברורות, מה עברנו, תושבים שנטבחו, נרצחו. יש לנו חובה למה אנחנו. לנו יש חובה לגרום לאנשים ולתת להם ביטחון אמיתי ביישובים שבהם הם נמצאים. שייראו ניידות שמסתובבות, שיראו שוטרים ופקחים שמסתובבים ביישובים, אז זה למה אנחנו. למה אנחנו? אני מאחל שתושבי הצפון יוכלו לחזור במהרה הביתה כמה שיותר מהר, ואני לא מקנא בהם במה שהם עוברים, אבל תושבי העוטף עברו את זה וחזרו הביתה, ועכשיו הם נמצאים בבית והם צריכים שיתנו להם ביטחון. אם יחזרו בעזרת השם תושבי הצפון חזרה הביתה, תתכנס ממשלת ישראל, מי שאמון על הדבר, ויקבל את ההחלטה הנכונה. כרגע לצערי אני לא רואה מתי הם חוזרים הביתה, אז אני לא רואה צורך למה לתת שיטור מועצתי לתושבים שלא נמצאים בבית. הם לא בבית. תושבי העוטף נמצאים בבית והם זכאים בזכות ולא בחסד לקבל ביטחון, וביטחון אמיתי ושיטור. ראינו מה עשתה משטרת ישראל ב-7 באוקטובר, הייתה קו המגע הראשון בין מחבלי החמאס לבין התושבים שלנו. הם אלה שנתנו את המענה. אני חושב שהדבר הזה מוכח. זה לא אולי, לא שמע. זה משהו שהוא ודאי, ולכן מכל השיקולים שאמרתי, אדוני היושב-ראש והחברים הנכבדים שנמצאים פה. אני מודה ושמח על הדיון שמתקיים פה היום. זה חשוב מאוד. זה היה צריך לקרות הרבה לפני. אני חושב שאנחנו צריכים לצאת מפה היום עם החלטה ברורה וחד משמעית, ועם בשורה לתושבים. אנחנו לא עושים טובה לאף תושב. התושבים האלה נמצאים במוצב הקדמי של מדינת ישראל, בחזית הקדמית. הם עושים משימה ציונית מהמעלה הראשונה. אנחנו לא עושים להם טובה. אנחנו חייבים להם את הדבר הזה. מעבר לזה שאנחנו חייבים להם, אנחנו חייבים את זה לעצמנו וחייבים את זה לכל תושבי מדינת ישראל, כי השירות שהם עושים שם הוא שירות מאוד חשוב עבור כל התושבים במדינת ישראל, ומכאן נובעת החשיבות. שוב תודה, אדוני היושב-ראש על הכינוס של הישיבה. אנחנו מצפים ודורשים שהאירוע הזה יסתיים היום ושאנחנו נוכל לבשר לתושבים שלנו שיהיה להם שיטור מועצתי במועצה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה לך. תודה, רביבו. אני חושב שהתושבים שלך, יש להם זכות שאתה עומד בראשם. יוסי, מ"מ ראש המועצה בשער הנגב. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> קודם כל, אדוני, תודה על הדיון. לא מובן מאליו שהדיון הזה מתקיים. אני במשך לא מעט חודשים מתכדרר בין המשרד הביטחון לאומי שמאוד רוצה, לבין צה"ל לבין משרד המשפטים בשיחות עם שרון אפק ושיחות עם גיל לימון, ומנסה לקדם את הדבר הזה, כי מבחינתי זה יעזור לכל התושבים שלנו לישון בלילה. המסמך שמירי דיברה עליו, עמירם מלכה חתום למטה, אני דאגתי למסמך הזה. זה עד כדי כך בוער בי. אני חושב שכמו שאיתמר אמר נכון, הצורך הוא ברור. יותר מזה, אדוני, אני אסביר. מבחינתו יש שני דברים מהותיים בשער הנגב, אחד זה חינוך והשני זה ביטחון. מבלי ששני הדברים האלה יתקיימו, אני לא יודע להחזיר את התושבים הביתה. אנחנו כמועצה מה-08.10 פועלים להחזיר את התושבים שלנו הביתה. מאוד מבקשים מהם לחזור, מאוד מייצרים להם פתרונות, מאוד מנסים להחזיר אותם הביתה למרות הקושי, למרות 7 באוקטובר. אנחנו עושים כל מאמץ, והשיטור המועצתי הוא חלק מהמאמצים שלנו לייצר ביטחון לתושבים. אני אסביר ואני חושב שזה אומר הכול. אני את המבנה של השיטור המועצתי הולך להקים בקריית החינוך אצלנו, שכל הורה לתלמיד שנכנס בבוקר יראה שיש שיטור ויש שוטרים ויש לוחמי מג"ב שמגנים על הילדים שלו כל עוד הוא בשטח קריית החינוך. קריית החינוך אצלנו בשער הנגב זה 10,000 ילדים וסטודנטים באותו מתחם. זה היישוב הכי גדול בעוטף מלבד שדרות, שנמצאים בו כל כך הרבה אנשים בו-זמנית. בשיחות שלי עם צה"ל באתי ואמרתי והסברתי, ואדוני היה מספיק שנים בצבא כדי להכיר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה מתכוון מספיק שנים גם בשער הנגב. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> נכון. את זה אני מכיר. לא כולם פה מכירים. אם האירוע הזה היה מתרחש ביום ראשון בבוקר כשצה"ל עדיין לא חזר לבסיסיו, היו נטבחים מאות ילדים. צה"ל מצא והראה לי מפות של הנוח'בה לגבי בית הספר, לגבי קריית החינוך שלנו. אנחנו באחד השערים מצאנו קליעים, דהיינו הם הגיעו לשם, ראו תודה לאל שריק והלכו למקומות אחרים. התרחיש מדיר שינה מעיניי, לחשוב שעלול לקרות מצב. אדוני, כל המבנים שלנו ממוגנים. החלונות ממוגנים. אי אפשר היה להוציא אפילו עשרה מחבלים שהיו מתבצרים עם תלמידים. המחיר שמדינת ישראל הייתה משלמת על כניסה של מחבלים לקריית החינוך הוא מחיר שאנחנו לא יודעים לשלם אותו, וראינו את האסון במג'דל שמס בפגיעה של הילדים. אף אחד מאיתנו לא רוצה אירועים כאלה במדינה. מאוד חשוב לנו הביטחון של התלמידים. מאוד חשוב לנו שההורים שבאים בבוקר יראו. אני לא מתחבר למילים 'תחושת ביטחון'. מבחינתי צריך להיות ביטחון, לא תחושות. ביטחון זה החובה של המדינה לספק לתושבים שלנו אחרי שהיא פחות סיפקה את זה ב-7 אוקטובר, אם אני מתבטא מאוד בעדינות. מעבר לזה לנו יש שטחים חקלאיים מאוד נרחבים במועצה. שיטור מועצתי יודע לתת פתרון גם לגניבות חקלאיות, גם לפגיעה בחקלאים שלנו שעמלים 24/7 ואז בא מישהו ולוקח מהם את כל התוצרת, ועונה שלמה הלכה לטמיון. אני באמת חושב שהלמה בעוטף הוא מובן מאליו. ליבי עם אנשי הצפון. לנו כבר יש תקווה ויש לנו אור בהמשך. אנחנו יודעים כבר לאן אנחנו מתקדמים. אני מבין שמורכב שם וקשה שם, אבל עם כל הכבוד, שם לא חדרו מחבלים וצה"ל מגן שם על הגבולות. תפקידו של צה"ל להגן שם על הגבולות כמו הוא מגן על הגבולות שלנו, אבל שוב, אין פה תחרות במדד המסכנות ולמי מגיע יותר ולמי מגיע פחות. אלה לא שיקולים שלי כראש מועצה. אלה שיקולים של מדינת ישראל, ממשלת ישראל. אני יכול להוסיף עוד דבר. כל מוצאי שבת לנו יש עצרת למען החטופים שלנו בצומת הקשתות. זה המקום היחיד להערכתי, ואולי אני טועה, שמשטרת ישראל מקבלת מחיאות כפיים בתחילת העצרת, בסיום העצרת, עם הכרת תודה עצומה של התושבים שלי על העבודה של משטרת ישראל. אני ב-08.10 נכנסתי לכפר עזה תוך כדי לחימה. ראיתי איך שוטרים נהרגו. ראיתי בכל האזור שלנו איך שוטרים חירפו את נפשם לשמור על האזרחים, שזה מהות תפקידם, אבל צריך אומץ לרוץ לתוך הלהבות. זה לא מובן מאליו, לכן אני ממש מבקש לא בשמי, בשם כל התושבים שלי שהשיטור המועצתי יאושר כדי שיהיה לנו בתוך החושך שהופך אותנו מ-07.10, שתהיה לנו עוד נקודת אור שאפשר יהיה לבוא ולהגיד, הנה, המדינה מבינה, המדינה מכירה, המדינה מתקנת. מאוד חשוב לנו. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> היטבת לתאר את זה, יוסי. באמת מאוד חשוב. אני לא בטוח שכל הנוכחים יודעים, אבל יוסי היה סגן ראש המועצה של אופיר שנהרג בהגנה על היישוב שלו כראש מועצה, ויוסי, למרות כל הקושי לקח על עצמו להמשיך להוביל את המועצה כבר כמעט שנה, אז בשמי ובשם כולנו תודה רבה. תודה, יוסי. גדי ירקוני נמצא איתנו. שלום גדי, בוקר טוב. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> שלום, אני מתנצל שאני בזום. דבר ראשן אני רוצה גם להגיד לך תודה רבה, אני אנסה לקצר בדבריי, על הדיון המאוד חשוב הזה. ברשותכם, כמו כל דיון בכנסת שאני מדבר, אני עכשיו חמישה קילומטר מהגבול יושב וחושב כמה האנשים שלנו, החטופים של מדינת ישראל עדיין שם, החיים, ואיך הם נושמים ומה הם עוברים היום. אני רוצה לבקש מכולכם ומכולנו שנעשה הכול על מנת שהם יחזרו כמה שיותר מהר הביתה. זה המשימה הלאומית לפי דעתי מספר אחת במדינת ישראל. אחרי זה כל המשימות האחרות. אנחנו לא הצלחנו להגן עליהם ב-7 באוקטובר, ויש לנו היום את המחויבות הכי גדולה כלפי המשפחות והאנשים האלה, להביא אותם הביתה במהרה וכמה שיותר בריאים ושלמים. כבוד היושב-ראש, כשאני מדבר איתך, אז אני לא צריך להסביר לך מה זה אשכול ואיפה עוטף עזה. אני אחסוך את זה מכולנו. השותפים שלי גם דיברו על זה. אני רוצה להגיד שלושה או ארבעה מספרים שתבינו מה קרה באשכול ולמה השיטור הזה הוא כל כך חשוב. שיטור, לא אמרתי עכשיו עירוני. אני אגיד תיכף למה עירוני. ב-7 באוקטובר קרוב לשבע-שמונה שעות נרצחו 254 אנשים רק באשכול. נכבשו 11 ישובים, תרתי משמע, לשש שעות. כבוד היושב-ראש, המילים האלה הן קשות. אתה בתור איש צבא שהגנת עלינו, קשה לשמוע שהיישובים נכבשו אבל זה האמת. ל-19 ישובים הגיעו המחבלים, ומ-24 ישובים מתוך ה-32 יש לי לפחות נרצח אחד עד 100. כשאני מדבר על השיטור העירוני, אני מסתכל על הדבר הזה ועל המשימות שיש לנו בעוטף עזה עכשיו לעשות. אחרי זה אנחנו צריכים לעשות את המשימה הראשונה וזה להחזיר את החטופים הביתה. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מחזירים את התושבים הביתה עם הביטחון המקסימלי שאנחנו יכולים לתת להם. גם תחושת הביטחון שהיא חשובה, אבל גם דבר ראשון הביטחון. כבוד היושב-ראש, אני הייתי מעדיף שתהיה פה תחנת משטרה, כמו שהמשטרה חושבת שצריכה להיות פה בדרום המועצה תחנת משטרה עם כל המשמעות שלה. אתה יודע שיש עבודת מטה של המשטרה שאתה עזרת לי להביא אותה גם לשר, שמשטרת ישראל חושבת, קובעת שחשוב מאוד שתהיה באשכול תחנת משטרה, בגלל שהמשטרה הכי קרובה היא מאופקים, שבלילה יש שם אולי ניידת אחת, אז בטח שזה לא מגיע הנה. לצערי הרב צוות המג"ב שנמצא פה, אי אפשר להגיד שהוא שומר עלינו, בייחוד לא בלילה. הוא בכלל איננו בלילה. בעצם אנחנו נשארים פה מהצד המזרחי חשופים לגמרי. אתה יודע מי זה הגבולות שלנו בצד המזרחי. לצערי לא רק שדות נגב ומרחבים. גם אחרים. משם מגיעה הרבה רעה אלינו שמורידה את הביטחון. מי שיכול להחזיר את הביטחון הזה הוא רק משטרת ישראל. לצערי משטרת ישראל החליטה שזה יהיה שיטור עירוני. לא תמיד אנחנו מקבלים את מה שאנחנו רוצים. אנחנו צריכים להסתפק במה שיש, ומה שיש היום זה שיטור עירוני. לא סתם השיטור העירוני נכנס גם בהחלטת הממשלה הקודמת לפני ה-7 באוקטובר, והיום ב-7 באוקטובר זה עוד כמה וכמה יותר מחויב. היום מ-01:00 כשהמתנדבים של המתמיד שלי הולכים לישון, אנחנו חשופים לעבריינות, לפשיעה, לגניבה, לכל מה שאתה רוצה. המחלה הכי גדולה של מדינת ישראל שאני מקווה שאני מצליח למנוע אותה לא בהצלחה, אני מחכה לשיטור העירוני, זה הפרוטקשן. אסור לנו לתת לדבר הזה להשתלט עלינו. זה גם כן מלחמת חורמה של ממשלת ישראל צריך להיות. השיטור העירוני שיהיה לי פה במרכז צוחר, יש לי גם מבנה שאני ישכין אותו שם. אני אצטרך לעשות לו שיפוץ, רק שיגידו לי שהם מגיעים. זה הביטחון המינימלי שאני יכול להגיד לתושבים שלי, בואו הביתה, בגלל שהייתי רוצה הרבה יותר, אבל עם זה, אני חושב שזה הרבה יותר טוב מכלום, ואם נצליח זה ייתן לנו שקט גם ביום וגם בלילה, גם בבתי הספר, גם בעסקים ובייחוד בלילה כשאנחנו ישנים. זה התפקיד של אזרח, לישון בלילה. יהיה מי שיבדוק שהכול בסדר. לא רק פשיעה, גם הנוער שאני מקווה שיחזור להסתובב עוד יותר עוד מעט פה בלילה. חשוב שיהיה פה את הצ'קלקה הכחולה. חשוב שיידע שגם שומרים עליו וגם מסתכלים על מה שהוא עושה, בגלל שלא מספיק קבוצות ההורים שמסתובבים עם מכוניות פה. הדור הבא, אנחנו צריכים לשמור עליו. בגלל כל הסיבות האלה, כבוד היושב-ראש, אני חושב שכבר אתמול היה צריך להתחיל פה השיטור העירוני. אני קורא אליך, אנא תן להם את האישור לפתוח פה את השיטור העירוני. זה חלק אדיר בביטחון שאנחנו רוצים לתת לתושבים שלנו, שמדינת ישראל מחויבת לתת לנו אחרי מה שקרה פה ב-7 באוקטובר. אנחנו מבקשים, אבל זו יכולה להיות אפילו דרישה וזה אפילו יכול להיות מחויבות של מדינת ישראל. לא יכול להיות. בטוח. אני מבקש באמת, כבוד היושב-ראש, תודה, ושהדבר הזה יתחיל לעבוד במהרה, בגלל שדיבורים לא שווים לנו כלום. זה כמו חול וחול. אנחנו חייבים להראות לתושבים שלנו ביצועים. תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה לך, גדי. אנחנו מכירים הרבה מאוד שנים ואני שמח לראות שהלהט הזה לא נגמר. אני גם יודע את המחיר האישי ששילמת עוד בעבר, ואתה חי את האווירה הזאת. היה לי חשוב לשמוע אותך פה. תודה רבה בשם כולנו. בבקשה, מכובדיי. משרדי הממשלה, מישהו רוצה? בבקשה, זה הזמן. << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, עו"ד גבי פיסמן, ראשת אשכול סמכויות שלטוניות, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. אני אגיד כדברי פתיחה, אנחנו ודאי מכירים בצורך גם של המועצות הספציפיות וגם של כלל אזרחי המדינה לביטחון, גם לביטחון אישי, גם לביטחון ברמה הגבוהה וגם ביטחון ברמה השוטפת מפני תופעות כמו שהוזכרו כאן, פרוטקשן, עבירות איכות חיים. כל הדברים האלה הם בוודאי חוקתה של המדינה לספק לכלל אזרחיה. החוק לייעול האכיפה הוא חוק שנחקק כאן, גם אז הייתי כאן, כאיזושהי הוראת שעה ניסיונית. הוא התחיל בפיילוט מוגבל, הוחל על מספר ישובים מוגבל כשהכוונה הייתה שבהמשך הוא יוחל באופן כלל-ארצי. מה לעשות שמדובר במשאב מוגבל כיוון שמוקצים כאן כוחות שיטור. יש כאן מפתחות שמוקצים כוחות שיטור אל מול משאבים של הרשויות המקומיות, וכשיש משאב מוגבל מוטלת החובה על מקבלי ההחלטות להקצות אותו באופן שהוא שוויוני, בראיית רוחב עם דאגה לכלל האינטרסים של הגופים השלטוניים, צופה פני עתיד, עם יכולת להבין את ההשלכות העתידיות של המהלך שנעשה. בהקשר הזה יש כאן שתי מועצות מבין השלוש שלא עומדות כרגע בתבחינים שנקבעו. גם החלטת הממשלה שתתייחס אליה בהמשך חברתי, בעצם לא נימקה את הצורך לתת הגנה לחלק מהיישובים באזור מסוים ולהעדיף אותם על פני יישובים אחרים. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> מה יש לנמק? הצורך לא ברור? << אורח >> גבי פיסמן: << אורח >> החוויה שעברנו כולנו ובוודאי עליכם עברה באופן הרבה יותר חמור וקשה, ידועה היטב, ועדיין אני אומרת, בסוף כשמקצים משאבים בראיה צופה פני עתיד, צריך להבין שהמשאבים האלה צריכים להתחלק באופן שוויוני ולהינתן בידי כלל היישובים והתושבים שזכאים לכך. אני רוצה לומר לוועדה וגם למשרד לביטחון הלאומי, תהליך שמחייב בחינה וקביעת תבחינים שהם שוויוניים, תהליך שצריך להיעשות גם ביחס - - - << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אני לא רואה איפה השוויון. האנשים שלי הגנו בגופם, בנפשם ובחייהם על מדינת ישראל. איפה השוויוניות, גבריאלה? << אורח >> גבי פיסמן: << אורח >> אני לא בוויכוח איתך. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> איפה את רואה שוויון? איפה אנשים בכפר סבא, רעננה, הגנו בגופם על מדינת ישראל? זה מכעיס. << אורח >> גבי פיסמן: << אורח >> אני אמרתי מראש שאני לא מתנגדת ואני לא יוצאת נגד ההחלטה הזו באופן ספציפי. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אבל המילה של השוויון דוחה את האירוע הזה כבר ארבעה חודשים, לרמות שאני צריך לבוא ולהוציא מצה"ל את המכתב כדי שצה"ל - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יוסי, וזה סוף-סוף הגיע אליי. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> זה מוציא מהדעת, באמת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יודע. אני שמח שאתה מצליח לצאת מדעתך ולחזור אליה. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> משתדל. << אורח >> גבי פיסמן: << אורח >> הדברים שנאמרו כאן הם קשים ביותר ומוכרים לכולנו וידועים. אני לא חולקת עליהם. מה שאני כן רוצה לבקש, שעבודת המטה תיעשה באופן שיאפשר להחיל את המשאבים האלה באופן שוויוני על כלל היישובים שזכאים לזה. כשנעשים מהלכים, כשמתקבלות החלטות שיש בהן סטייה מתבחינים קיימים, צריך להצדיק אותם ולבסס אותם. זו האמירה מבחינתי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, גבי. בבקשה. << אורח >> ענת אסיף: << אורח >> עו"ד ענת אסיף, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. בהמשך לדברים של גבי, שוב, בלי בכלל לא רק שלא לכפור בצורך של הדברים שהועלו כאן, אלא גם להגיד, אנחנו נציגי ייעוץ משפטי לממשלה. הנתונים לא אצלנו. זה לא דבר רגיל שחקיקת משנה מגיעה לוועדה לאישור ויושבים פה נציגים מהממשלה ובעצם משקפים לכם דברים שקרו בתהליך הממשלתי. בדרך כלל התהליכים הממשלתיים נעשים בצורה סדורה והדברים מגיעים לפה כשהממשלה סיימה את עבודתה ומבקשת את אישור הכנסת, וכך צריך להיות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. << אורח >> ענת אסיף: << אורח >> במקרה הזה הדברים לא התנהלו בדיוק כך, ואני אומרת, זה מעמד לא נוח מבחינתנו גם לפתוח בפניכם את התהליך הממשלתי. זה חשוב שתכירו, לנו כייעוץ משפטי. שוב, הנתונים לגבי הצורך לא יושבים אצלנו בייעוץ המשפטי. לחם חוקינו בתהליכי ליווי של החלטות ממשלה, זה שהחלטות ממשלה מגיעות לממשלה אחרי השלמת עבודת המטה המקצועי שמבססת אותם, ובליווי חוות דעת משפטית. חוות הדעת המשפטית בין היתר מוודאת שאם מדובר בהקצאת משאבים, וזה דבר שנעשה כל הזמן, כל השנים ובוודאי מאז ה-7 באוקטובר. יש לנו המון הצעות החלטה בממשלה והחלטות ממשלה שעוסקות בהקצאת משאבים שקשורים למלחמה. באופן שגרתי עולות השאלות של הקצאת משאבים שוויונית, בין אם בתוך יישובי העוטף, יישובים שסמוכים לעוטף, הצפון מול הדרום, ישובים שפונו, שלא פונו. אנחנו עוסקים בזה מבוקר עד ליל ללא הרף ותמיד שואלים את השאלות. במקרה הזה הצעת החלטה שבאה ולא הסתירה את העובדה שהיא משנה מתבחינים שנקבעו בהחלטה קודמת. מבחינתנו כייעוץ משפטי זה שאלה הכי בסיסית שיש. תסבירו למה, לא כי אי אפשר להבין את זה, אבל הנה, גם אתם ישבתם פה. בגלל שאתם מכירים את המצב ידעתם להציג לפחות טעמים ששונים ביניכם לבין יישובי הצפון. גם דברים שאין לי שום כלים להתווכח איתם. את כל השאלות האלה גם הייעוץ המשפטי של המשרד לבל"מ וגם אנחנו כייעוץ משפטי לממשלה שאלנו את המשרד לפני הבאת ההחלטה לממשלה, והשיח המקצועי הזה לא הושלם עד למועד שההחלטה הובאה לממשלה. הובאה הצעת החלטה לממשלה עם חוות דעת משפטית, שבגלל שהתהליך לא הושלם, לא בגלל שמישהו חושב שאי אפשר להשיג את הנתונים או להציג אותם. התהליך לא הושלם, השאלות היו עדיין פתוחות ולמרות זה החלטת הממשלה התקבלה. אנחנו מייד אחר כך שיקפנו למזכירות הממשלה במכתב של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, למזכיר הממשלה, על שורה של כשלים תהליכיים שקרו באותה החלטת ממשלה שהתקבלו החלטות, ושיקפנו את הצורך למרות שההחלטות כבר התקבלו. עצם קבלת ההחלטה לא מרפאה פגמים שאולי קיימים, להשלים את עבודת המטה ולחזור לממשלה עם החלטה שהיא שלמה מבחינת הבסיס שלה, כולל הניתוח המשפטי שלה. הדבר הזה לא נעשה ועצם הדבר הבא שקרה, גם נשאלנו את השאלה הזאת, אז רגע, אם יש כבר החלטת ממשלה, מה מונע מאיתנו לקדם את הצו? אמרנו, לא, עצם זה שהתקבלה החלטת ממשלה עם איזה שהם סימני שאלה שהיו פתוחים, היא לא מרפאה את הפגמים, והצו הזה הגיע לפתחיכם למרות שלא הושלמה עבודת המטה שאנחנו הצבענו על הצורך בה, שוב, הכול בשביל שהממשלה תדע שהיא מקצה את המשאבים האלה אחרי שנעשתה הבחינה הנדרשת, שלא יהיו טענות אחר כך של מישהו שיבוא, רגע, אני באותו מצב, למה הם ולא אני? << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אז שהוא, שאין. אין אף אחד במדינת ישראל באותו מצב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה לאל שכך. << אורח >> ענת אסיף: << אורח >> יכול להיות שאין. שוב אני חוזרת על זה. לייעוץ המשפטי לממשלה אין את הנתונים. המשרדים המקצועיים, ובמקרה הזה המשרד לביטחון לאומי וצה"ל, להם יש את הנתונים. אנחנו הצבענו על העובדה שלא הוצגו הנתונים שנתנו מענה לשאלות בהקשר הזה של הקצאת המשאבים השוויוני. זה המצב שאנחנו נמצאים בו כרגע. הצו נמצא לפתחיכם. איילת רוצה לשאול אותי שאלת המשך? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> טוב, אני לא אסתיר שאנחנו דיברנו לפני הדיון. אני חייבת להגיד לך, היו"ר, אני גם בתחושה לא נוחה שתהליכים ממשלתיים לא הסתיימו והדברים אחר כך מובאים לפתחינו לשולחן הוועדה, אבל, וזה חשוב לחדד את הנקודה הזאת. החלטת הממשלה מבחינתכם היא עומדת בעינה. למרות הקשיים שהצבתם היא לא void מבחינתה מבחינה משפטית. אם יושב-ראש הוועדה יקבל את ההחלטה שהוא מאשר את הצווים האלה, צריך להבין שיום לאחר מכן השר יוכל לחתום על הצווים, גם מבחינתכם כעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה. אם משהו מבין הדברים שאמרתי הוא לא נכון, אז כדאי לחדד את זה עכשיו. << אורח >> ענת אסיף: << אורח >> זה אכן כמו שגם דיברנו בשיח המקדים. האמירה שלנו כאמירה פוזיטיבית היא שעבודת המטה וההצדקות לא הושלמו ושצריך להשלים אותן. אנחנו לא נמנע משפטית חתימה על הצו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה, ענת. יש פה נציג של משרד הפנים? בבקשה. << אורח >> יצחק רפפורט: << אורח >> יצחק רפפורט, קשרי ממשל, משרד הפנים. הבקשה של השר לביטחון לאומי הגיעה לשר הפנים לבחון הסכמה, והוא אישר הסכמה לגבי שלושת הרשויות שהתבקשו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> משרד הפנים בעד לממש את הצו עכשיו? << אורח >> יצחק רפפורט: << אורח >> ניתן הסכמה של השר בכתב. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה תהליך שמתחייב לפי החוק לקבל את ההסכמה של שר - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. הם חלק מהעניין. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני רק אומרת למה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הם חלק מהעניין. אני לא יכול להתעלם ממנו. המשרד לביטחון לאומי, בבקשה. אחרי זה אני רוצה לשמוע את נציגי המשטרה, מג"ב. בבקשה, מירי. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> רק משפט אחד לעניין המשאבים המוגבלים שעלו כאן, כמי שהייתה אחראית לפני חמש דקות גם על סוגיית המשאבים של המשרד לביטחון לאומי. אגיד שגם כחלק ממדיניות השר עוד לפני ה-7 באוקטובר, כל החיזוק של מערכי השיטור העירוני והמועצתי היו על השולחן כחלק מהסיכום התקציבי עם משרד האוצר. יש לנו 282 תקנים עבור מערכי השיטור העירוני והמועצתי. בתוך הדבר הזה, בסדרי העדיפויות שלנו ובמודלים שכן בוצעה עבודת מטה, אני לא יודעת מי שיקף אותה בזמנו, אני יודעת מה קורה עכשיו, אבל יש עבודת מטה מאוד רצינית של המשרד לביטחון לאומי יחד עם משטרת ישראל, והקצאה של 30 תקנים מתוך ה-282 עבור הרשויות והמועצות הללו. זה נראה לי לגמרי שם, לגמרי בכיוון גם ברמת שוויוניות, גם ברמת עבודת מטה וגם ברמת התבחינים שאנחנו מסתכלים עליהם היום. אני גם אוסיף ואגיד שאחד הדברים שאנחנו מתעסקים בו רבות לאחרונה בטח נוכח הלחימה, הקמת מערכי כיתות הכוננות, מרכיבי ביטחון שתוקצבו במשרד לביטחון לאומי, מודלים שלמים שנשענים על נתונים גם של המשטרה, גם של צה"ל, גם נתונים כאלה ואחרים שאנחנו מקבלים מהשטח. אלה דברים שאנחנו מסתכלים עליהם יום-יום. זה המקצוע שלי, זה המקום שממנו באנו, לעשות את הדברים לא רק כמו שהבטן מרגישה. ברור שיש פה עניין שכל הדיון הזה, מי שרואה אותו אולי מבחוץ מרגיש קצת חוסר נוחות כי הדברים די ברורים, אבל ברור לי מאוד המקום שלכם כהיבטים משפטיים. ברמה המקצועית יש פה עבודת מטה. אנחנו מתייחסים לסוגיית השוויון. אנחנו נדע לטפל בעזרת השם כשנצטרך וכשתבוא העת, גם בצפון וגם בעוד יישובים אחרים במדינת ישראל שצריכים את החיזוק הזה. זה מבחינתנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, מירי. אורלי, בבקשה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אורלי אלמגור לוטן, אני ראש צוות בממ"מ. רק שאלה למירי לעניין המספרים. הזכרתם שזה יהיה עשרה תקנים של שוטרים ושבעה פקחים לכל מועצה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בשלב הראשון. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> רק להעיר שיש הבדלים בין שלושת המועצות גם בשטח וגם במספר היישובים, שאולי שווה לקחת אותם בחשבון. באשכול הזכירו פה 32 ישובים, ובשתי המועצות האזוריות יש חצי מכמות היישובים וגם השטח הוא שונה. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> אני רק אומר שזה ניתן על פי המלצה של המשרד לביטחון לאומי. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אני רק מעלה לפרוטוקול את עניין ההבדלים בשטח ובמספר היישובים, אם דובר פה על הנושא של תחושת הביטחון של התושבים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערה במקום בהחלט. בבקשה, משטרה, מג"ב. << אורח >> חן ירמיאל: << אורח >> צוהריים טובים, היושב-ראש, ראשי מועצות שאנחנו מכירים עוד לפני כן בישיבות שלנו. אני חן, ראש ענף יישובים של מג"ב. בתור אחד שמלווה את השיטור מועצתי מהקמתו, ארבע בדרום, שניים בצפון - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לפחות מישהו פה משתמש במינוח הנכון. << אורח >> חן ירמיאל: << אורח >> שיטור מועצתי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה. << אורח >> חן ירמיאל: << אורח >> המועצות הן שלנו. אנחנו חיים בתוך הדבר הזה. צריך לומר את זה, אם פתחת על השיטור מועצתי, היה לנו יותר קל להיכנס לתהליך כי האנשים שלנו טבועים בתוך השטח ביחד עם ראשי המועצות. דיברה פה מירי על השכבות. יש פה שכבה של מתנדבים, שכבה של כיתות כוננות, של המש"קים המועצתיים, מש"קים אשכוליים, משק"ים ביטחוניים. הרגל המסיימת זה השיטור מועצתי. דיבר פה ראש המועצה שהוא רוצה תחנת משטרה. זה נקודת משטרה שיש בה מפקד עם עשרה שוטרים, שבעה פקחים. תוסיף לזה את המתנדבים, תוסיף את כיתת הכוננות, תוסיף את הכול. בסוף זה כמו תחנת משטרה שיכול לקבל כל ראש מועצה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> והיכולת שלו להפעיל אותם זה יותר ממפקד תחנה. << אורח >> חן ירמיאל: << אורח >> כן. תוסיף את המתנדבים. זה עוד 120 מתנדבים בכל אחד. זה כמות מאוד רצינית. אני מאוד שמח על הסיפור של השיטור מועצתי. אנחנו רואים את זה גם בהיזון חוזר שאנחנו מקבלים מהתושבים באותן מועצות. המועצות השכונות והחברים כאן גם ממרחבים וגם מבני שמעון וגם לכיש וגם שדות נגב, בישיבות, ועדות אכיפה שאנחנו עושים עם ראש המועצה, ההיזון מהתושבים הוא מצוין. דיברו פה על ביטחון. אנחנו מטפלים גם כן באיכות חיים, מטפלים גם בחקלאי. כל המכלול הזה בסוף מגיע. בסוף אזרח מתקשר גם למוקד המועצה, מגיעה לו ניידת משולבת גם של פקח וגם של שוטר, שזה שם אותנו במקום אחר. אני כן מקבל את זה שבסוף צריך לתעדף. בתעדוף כן רואים בסוף את הדרום. כן המלצנו על המועצות הללו. אנחנו בקשר מצוין איתם. היינו גם בוועדות הראשונות, בישיבות הראשונות להקים את זה, וכן רואים בזה צורך. הלוואי וזה יהיה בכל המקומות, אבל אנחנו לא יכולים להתפרס על הכול. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו נתפרס על הכול בסוף. אל תדאג. << אורח >> חן ירמיאל: << אורח >> מילה ברמה האישית כבן מושב שגר במושב, אני רואה אצלי גם את השכנים. כשעוברת ניידת ומגיעה לטפל גם בדבר הכי קטן של כלבים משוטטים או פינוי גזם, זה שם אותנו במקום אחר. זה ביטחון, זה אמון באותן מערכות האכיפה שמגיעות ונותנות שירות. צריך לומר, ב-7 באוקטובר בלחימה עצמה כוח של שיטור מועצתי הגיע ונפצע. נלחם שם והגיע ראשון לטפל באירועים. נפצע לנו שם שוטר ונפצעה שם שוטרת במגע הראשון, זאת אומרת הם ורסטילים לכל דבר, גם לטפל בנושא הביטחוני וגם באיכות החיים. עד כאן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, חן, דברים חשובים. משטרה כחולה, בבקשה. << אורח >> מנדי רוטרו: << אורח >> צוהריים טובים, שמי מנדי ממדור שיטור עירוני. אני גם מלווה את כל תחום השיטור המועצתי לאורך שנים רבות. אני רוצה רק להזכיר מעבר למה שדיברו כאן, את היתרונות המשמעותיים ביותר שיש לשיטור העירוני, לשיטור המועצתי במקרה שלנו. זה כוח שנשאר במקומו. זה כוח שלא מנויד לשום מקום אחר. הוא נשאר רק בתחומי המועצה של חוף אשקלון, של אשכול, של שער הנגב. כוח שהוא מאוד מיומן כי הוא עובד כל הזמן ביחד. הוא מתורגל ביחד, הוא מתודרך ביחד. סידור העבודה שלו ביחד. אנחנו מקפידים מאוד על תהליכים, שהתהליכים יהיו סדורים, שכל הזמן יהיה שיתוף פעולה. הכוח הזה הוא כוח מקומי שאנשים מכירים את המקום, מכירים את האנשים, מכירים את התושבים. זה יתרון מאוד גדול. מכירים את סוגי העבירות. אנחנו מאוד תומכים. היינו כבר בפגישות עם ראשי כל המועצות. אנחנו מאוד מקווים שהנושא הזה יתקדם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לך על העבודה הנהדרת שאתה עושה במסגרת השיטור העירוני. תודה, מנדי. עוזר השר, דוד בבלי, בבקשה. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> עו"ד דוד בבלי, יועץ השר לביטחון לאומי. אני יושב מולם ואני חייב להגיד שאני מתבייש. איך אמרתי את זה? מדינת ישראל צריכה לאסוף הרבה מאוד משאבים מכל משרדי הממשלה, ללכת אחורה בשקט ולהגיד, סליחה, זה מה שמדינת ישראל הייתה חייבת לעשות והיא התחילה לעשות אחרי מה שהתושבים עברו שם באזור הזה. לגבי עבודת המטה יש דבר שנקרא מבחן השכל הישר, ובהקשר המשפטי בהקשר של נזיקין. יש דבר שנקרא גם ידיעה שיפוטית, דברים שאתה פשוט לא צריך להסביר. איך הוא אמר, למה? ככה. זה לא ככה כי הוא לא מנמק. כי הנימוק הוא כל כך ברור שגם אם תביא לפה ילד קטן, הוא יגיד לך, מה השאלה? מינהלת תקומה, מה שהיא עשתה, או החלטת הממשלה, היו כמה החלטות אבל ההחלטה הגדולה בעצם איגמה משאבים מכל המשרדים לטובת זה. טכנית זה לא נכנס אולי בתוך ההחלטה של המינהלת למרות שיש לנו דברים שם לכבאות, למשטרה, מרכיבי ביטחון. גם שם כתבו את זה כי היה צריך לכתוב, אבל לכולם היה ברור. בסוף מדינת ישראל חייבת לעשות הכול כדי להחזיר את הביטחון לאותם האנשים. גבי אמרה, כולנו. זה נכון, כל אזרחי ישראל, אבל אין מה להשוות בכלל לאוכלוסייה הזו. גם אוכלוסיות אחרות, אגב, שסופגות לא מעט, אין ספק בכלל, ובאמת גם החלטות הממשלה התחילו מהדרום ועברו לצפון, אבל האירוע הוא תולדה של הדרום. גם המערכה בצפון נאמרת כי המערכה נמשכת בדרום. הם האירוע בסוף, ואתה צריך להחזיר להם את תחושת הביטחון. עבירות איכות החיים הן לא קדושות. הסיבה שעבירות איכות החיים נמצאות בחוק, כי זה מה שמעניין את האזרח, לא כי זה עבירות יותר חשובות. חוק העונשין, כשאתה פותח אותו, אין עבירה חשובה ואין עבירה לא חשובה, אז למה איכות חיים? כי בסקרים ראו שזה הצורך. ה-07.10 שינה לכולם את התפיסה. חלק גם חשבו ככה לפני, צריך להגיד את זה ביושר, אבל מי שלא, הבין את האירוע. עבודת המטה התחילה עוד הרבה לפני. זה כולל גם להביא תזכיר ממשלתי כהוראת קבע למרות שהיו ארבעה-חמישה תזכירים בעבר שלא הבשילו. זה אמות המידה, לתת משקל קצת שונה לאירועים כמו פח"ע והכול, אבל כדי לממש את התכלית של תחושת הביטחון, אבל הביטחון האישי. בסוף זה מה שחשוב לאזרח. לתושבים האלה אין צורך אפילו להסביר. גם דיברו פה על פרוטקשן והכול, שזה באמת איכות חיים, או חקלאי, אבל זה מעבר לזה. אני באמת לא רוצה לדמיין, אבל בן אדם שחוזר לשם, ילד, ושומע רשרוש מאיזושהי עבירה אחרת, הוא מצטמרר. אני לא הייתי מסוגל בכלל. כל הטראומה הזו זה הביטחון. זה שצריך בכלל להסביר את זה, להסביר מה הייחודיות הזו. צריך להגיד את זה, שוויון היא לא מילה קדושה. מותר לחוק שיש קבוצת ייחוס מיוחדת כשיש סיבות מיוחדות. הצדיקו את האוכל המטורף שקיבלו המחבלים בכלא כי הם קבוצה מיוחדת. הייתה להם קנטינה והם עשו מה שהם רוצים והם ניהלו את הכלא. הייתה הצדקה לזה. היו הצדקות. מותר לחוק משוויון. אמרו, ככל שאתם רוצים לחרוג, תביאו את ההנמקה הביטחונית, אז הם היו צריכים ללכת לצה"ל ולהסביר לצה"ל. כוחות הביטחון הם קדושים, ועדיין הם הופקרו על ידי צה"ל. צה"ל מגן על הגבולות ומשטרת ישראל מגנה בתוך הגבולות, ומשטרת ישראל פעלה באופן מעורר השראה. מתייחסים לזה גם בתקומה, אגב. מעבר לתחושה כללית ושצה"ל השקיע שם, אגב, סכומי עתק כדי להחזיר את תחושת הביטחון, מתייחסים שיש היום הרבה יותר אמון באזור הזה למשטרה בעקבות מה שקרה. יגידו, יש שם צה"ל. זה נכון, אבל בסוף לראות את הניידת מסתובבת זה אירוע אחר. שוב, סליחה, ובאמת אין לי מילים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, דוד. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אדוני, אפשר עוד שתי מילים, ברשותך? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אני דווקא מדבר אליכם כמשרד המשפטים. אני מאוד בעד שוויוניות. אני אשלם 17% מע"מ וגם מישהו בתל אביב ישלם 17% מע"מ, או בחיפה או בירושלים או בכל מקום. התושבים שלנו של העוטף מהמרים בשנית על החיים שלהם בעצם ההגעה שלהם לחזור לבתים שלהם, לחזור למקומות שהם 800 מטר מהגדר או אפס מטרים מהגדר. התושבים שלנו מהמרים בחיים שלהם כי הם רוצים לסמוך על מדינת ישראל שזה לא יקרה יותר, ולכן האמירה של שוויוניות היא נכונה אבל היא לא במקום כאן. אני לא אהיה דמגוג ואשאל אתכן איפה אתן גרות ואם אתן הייתן באות לגור בעוטף, בנחל עוז או בנתיב העשרה או בכל מקום כזה, אבל כשהתושבים שלי מהמרים על החיים שלהם בפעם השנייה, אז אני צריך שהמדינה תהיה שם בשבילם. זה כל מה שאני צריך. זה כל מה שהתושבים שלי צריכים, עם כל הכבוד למילה הגדולה של שוויוניות שאני לגמרי מכיר בערכה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, יוסי. בבקשה, ענת. << אורח >> ענת אסיף: << אורח >> רק שהדברים לא יוצאו מהקשרם. כשאנחנו דיברנו על הצורך של ייעוץ משפטי ושל הממשלה בכלל לוודא שהיא מקבלת החלטות שהן עומדות בעקרונות הבסיסיים של משפט מינהלי שאחד מהם הוא שוויון, אין הכוונה שאנחנו משקפות איזה עמדה שאת המשאב הזה של השיטור הקהילתי יש הכרח לחלק בצורה שוויונית בין כל היישובים בישראל. זה לא נאמר. אנחנו רק אמרנו, ואני באמת רק בחצי משפט אחדד את זה שוב, שמרגע שהונחה הצעת החלטה שמשנה מתבחינים שהממשלה עצמה קבעה קודם, נדרשת לזה הנמקה, ויכול להיות שההנמקה היא הכי פשוטה בעולם, אבל נשאלו שאלות. לא כל התשובות ניתנו. התהליך לא הסתיים. את כל הדברים האלה כבר אמרתי. אני לא רוצה לגזול זמן מהוועדה. שחלילה לא יתקבל הרושם שאנחנו טוענות כאן לאיזה צורך בשוויון פורמליסטי בין כל יישובי המדינה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, ענת. רביבו, בבקשה. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> אני גם אוסיף ואומר בשני משפטים. ברור לי האירוע המשפטי וסוגיית השוויון. מאחר וזה מה שתוקע את התהליך, אז חשוב לי להדגיש את זה. אני חושב שאין הרבה אירועים בחיי אומה כמו האירועים האלה, ובאירוע כזה אין לי ספק שאתם שם. בסוף גם המטרה שלכם זה להגן על ההחלטות ולהגן על המערכת, אבל יש דברים כמו מבחן השכל הישר. למה חוף זיקים צריך שיטור מועצתי? כי נרצחו שם אנשים. למה אשכול צריך? כי נחטפו שם אנשים. למה נתיב העשרה צריך? כי נרצחו שם אנשים. נראה לי שבמקרה הזה קצת הרבה חרגנו ממבחן השכל הישר. אני לא חושב שמישהו פה נקט באיזושהי דמגוגיה. יכול להיות שהיושב-ראש והחברים כאן יחליטו לקבל את ההצעה והיא תעבור. אני הייתי שמח בשביל התחושה של כולנו, שההחלטה הזאת תעבור בפה אחד. שיבוא משרד המשפטים ויגיד, במקרה הזה אנחנו מבינים אולי שהייתה חריגה מהמינהל המקובל, אבל נראה לי שמהדברים שעלו פה, והם באמת לא דברים שיש בהם אף דמגוגיה, שנצא מפה בתחושה גם אם זה יאושר, שאנחנו נמצאים כולנו באותה סירה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רביבו, שני משפטים ארוכים לאללה זה היה. << אורח >> גבי פיסמן: << אורח >> אין לנו קול בוועדה, אז כולם יכולים להיות רגועים בהיבט הזה. רק הערה קטנה, ברשותך היושב-ראש. בלי קשר להחלטה שתתקבל או עם קשר להחלטה שתתקבל, אנחנו עדיין מבקשים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את כבר מנחשת מה ההחלטה, אני מבין. << אורח >> גבי פיסמן: << אורח >> אני מבקשת שעבודת המטה שצריכה להיעשות תושלם ותוצג בפני משרד המשפטים. אני חושבת שזו דרישה שהיא דרישה בסיסית והיא צריכה להתקיים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בקשה לגיטימית. גבירתי, אדוני, היועצים המשפטיים שחזרו סוף סוף לעבודה אחרי היעדרות? אתם כוח אדיר בשבילנו. תודה לכם. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני חושבת שכל ההנמקות פה הוצגו והצורך לבסס את הדברים עלה כאן. אני חושבת שבוססו הדברים. אני חייבת לך משהו, אדוני היו"ר. אני שמחה שהמסמכים מהמשרד לביטוח לאומי וההנמקות המפורטות שהתקבלו אתמול באמת התקבלו, כי בעצם אני חושבת שזה היה דבר חשוב. אני פונה אליך, מירי, כי אני יודעת שאת ניסחת אותם. זה היה חשוב לקבל את החומר הזה. אני חושבת שהתהליכים בממשלה היו יכולים להיעשות בצורה יותר טובה אם המסמכים האלה פשוט היו עוברים ביניכם לפני הדיון. זו הערה שהיא חשובה ואתם גם צריכים לשמוע אותה. הקשר ביניכם צריך לעבוד יותר טוב. זה כאמירה אחת. אמירה שנייה שלי לפני שאדוני היו"ר, תחליט אם אתה מאשר את הצו או לא, זה בכל זאת להקשיב בקשב רב לעמדת משרד המשפטים. מהמקום הזה אני ממליצה לך, אדוני היו"ר, כן לקיים דיון מעקב על מה קורה ביישובי הצפון, כי השאלה היא לא ביחס להשוואה בין ישוב במועצה האזורית אשכול לגבעתיים, אלא ליישוב במועצה האזורית אשכול ביחס למנרה. זו הסוגיה שעומדת לפתחינו ואני חושבת שבהיבט של השוויון - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את מדברת עם צפוני, כן? שלא נתבלבל. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אתה מדבר עם דרומית. זה בסדר. אני אומרת את הדברים כי בעצם זו השאלה שנשאלת לדיון, וההיבט של השוויון נבחן ביחס הזה שעכשיו תיארתי אותו, לכן אני ממליצה לך, אדוני היו"ר, לקיים דיון מעקב בהמשך לבקשת משרד המשפטים להשלים את העבודה הממשלתית ושהדברים יוצגו להם. לקיים כאן דיון מעקב בוועדה על הקמת מערכי שיטור מועצתיים גם ביישובי הצפון, גם באזורי הצפון, ולהמשיך לבחון את הנושא הזה גם מבחינתנו כוועדה. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> איילת, בהינתן וזה לא ממשיך לעכב אותנו בבקשה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> עמדתי שזה לא מעכב כרגע את אישור הצו. אני אמרתי את זה לצד העובדה שכרגע הוועדה, אם אני מבינה נכון את היו"ר, מתכוונת להצביע על אישור הצו במתכונת שמוצגת בפנינו, אבל כהשלמה לדברים שנאמרו פה, זה מה שאני ממליצה ליו"ר הוועדה לעשות. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> אדוני, אם אפשר משפט בנימה אישית. אני רוצה לומר גם לך, אדוני היושב-ראש ולכל הנוכחים פה, אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת גם ברמה החברתית, כמובן ברמה הביטחונית. אני יכול לומר שבתור תושב ובתור אזרח אני מאוד שמח לשבת פה, בניגוד לדברים או איך שמצטיירים מבחוץ, ולראות איך שהדיון מתנהל גם כשיש מחלוקת. באמת מפרגן קודם כל לאדוני היושב-ראש ולכל הנוכחים שנמצאים פה בשולחן. אני מאוד שמח להגיע לפה, אני אמנם מגיע לפה מעת לעת, ולראות את הדברים. כייף לראות שהדברים מתנהלים בצורה כזאת, ואת הפער הקיצוני שיש בין איך שהדברים מצטיירים לבין איך שהם מתקיימים בפועל, אז יישר כוח לכולם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. מכובדיי, אני מאוד שמח לראות שאנשים מגיעים לפה ומביעים את עמדתם גם אם הם יודעים שהיא לא פופולארית, אבל היא חשובה להבעה כי זה חלק מהדיון. זאת הדרך באמת להבין את כל התמונה כדי שבסוף כשנקבל איזושהי החלטה, אז נדע גם מה ההזדמנויות ומה הסיכונים באותה החלטה שאנחנו מקבלים. להחזיר תושבים הביתה אחרי טראומה כמו שהם עברו, ולחזק לא את התחושה, ואני מקבל את ההגדרה שנאמרה פה. לחזק את הביטחון הלכה למעשה זו משימה לאומית. אני מרגיש היום שבתהליך קבלת ההחלטה שלי אני צריך להתייחס לאירוע כאל משימה לאומית. מועצה אזורית, ואני לשמחתי בתור ראש מטה פיקוד דרום טיפלתי בכל המועצות האלה ואחרי זה גם הייתי פרויקטור שלהם, גם שילמו לי הרבה כסף בשביל שאני אהיה שם פרויקטור שלהם. כן, כן, יוסי, שילמתם. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אני לא יודע שהמועצה שלי יודעת לשלם הרבה כסף, אבל בשמחה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> למי שלא יודע, מועצה אזורית זה שטחים חקלאיים, זה מוסדות ציבוריים משותפים, זה מוסדות חינוך משותפים, זה עסקים או אזורי תעשייה. זה הרבה מאוד פעילות. מועצה אזורית היא מדינה קטנה. יש לה גם יישובים וגם תהליכים אחרים. לשיטור מועצתי יש משמעות, אני לא רוצה להגיד יותר גדולה משיטור עירוני. תחשבו על תחנת משטרה למדינה, משהו כזה בקטן. כשאנחנו מדברים על ביטחון הלכה למעשה, אז זה ביטחון לילדים במיוחד בתקופה הזאת שחשוב להם לראות אנשים במדים. זה משהו אחר מבחינתם עכשיו, במיוחד לילדים שעברו את הטראומה. זה לחקלאים שנמצאים בשדה והם לבד. יצא חקלאי עכשיו לשטח, זהו, אין לו מסביב שום דבר. זה לא שהוא נמצא ברחוב ויש סביבו עוד חנויות. הוא לבד. צריך להבין את זה. זה לתושבים. כמו שתיארו פה בדרך הטובה ביותר ראשי המועצות, כולל גדי שאני מקווה שעוד מקשיב לנו. מכיוון שזה באמת מין מדינה קטנה, אז זה גם חשוב לקליטה כי היישובים האלה גם יקלטו עכשיו תושבים חדשים, וירחיבו את הפעילות שלהם. כשאני מסתכל על כל זה, אז אני מבין שכשמדברים על משאב מוגבל, אז משאב מוגבל ראוי שימוצה לא על פי השוויון אלא על פי היתרון היחסי, ואני אומר לכם, חבריי, הצד הזה בשולחן, שלושת המועצות האלה זה היתרון היחסי. שם צריך להשקיע את המשאב המוגבל הזה. זה המקום הנכון שצריך להשקיע אותו. אני חושב שעבודת המטה צריכה להיות מושלמת, אבל אני חושב שעבודת מטה היא לא דבר שצריך לעצור תהליך של משימה לאומית, מה גם שאני חושב שחלק נכבד מעבודת המטה הזאת נעשה גם כלכלית, תקציבית, גם משרד הפנים, גם המשרד לביטחון לאומי, גם ראשי המועצות. כל הגורמים פה כבר עשו את כל מה שצריך כדי שהעסק הזה יקרום עור וגידים, לכן אם צריך לעשות עוד השלמות כאלה ואחרות, אז אני מעריך שהם יעשו אותם. אני יכול לבשר לעם ישראל שבתיקון שמוביל המשרד לביטחון לאומי, בעתיד כל המועצות במדינת ישראל יזכו, ואני אומר לכם שהצפון יכנס בסדר העדיפויות ממש כשם שהדרום נכנס עכשיו לסדר העדיפויות. אני אבקש מהיועצת המשפטית להקריא את הצו בבקשה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ד-2024 בתוקף סמכותי לפי סעיף 18(א) לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן - החוק), בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אני מצווה לאמור: שינוי התוספת הראשונה לחוק 1. בתוספת הראשונה לחוק, אחרי פרט 87 יבוא - "88. אשכול; 89. חוף אשקלון 90. שער הנגב." << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אחתום על הצו הזה היום. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> השר יחתום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> השר יחתום, אני אחתום והצו יכנס לתוקפו. מי בעד? מי נגד? אין. מי נמנע? אין. הצבעה אושר אני שמח לבשר לכם, שלושת המועצות ולעם ישראל, אנחנו בתהליך נכון. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:16. << סיום >>