פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



60
הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה
17/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 10
מישיבת הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה
יום רביעי, כ"ה בסיון התש"ף (17 ביוני 2020), שעה 15:12

סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020 << הצח >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
יפעת שאשא ביטון – היו"ר
משה אבוטבול
אימאן ח'טיב יאסין
מיקי לוי
יוליה מלינובסקי קונין
ג'אבר עסאקלה
טלי פלוסקוב
יואל רזבוזוב
קטי קטרין שטרית


חברי הכנסת:
אורלי פרומן
בועז טופורובסקי
רם שפע
יואב סגלוביץ'

מוזמנים: 
	מיכל גולדברג
	–
	סגנית היועמ"ש, משרד הבריאות

	שי סומך
	–
	מנהל מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	לילך וגנר
	–
	מח' ייעוץ וחקיקה - פלילי, משרד המשפטים

	איל זנדברג
	–
	ראש תחום משפט ציבורי, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	גאל אזריאל
	–
	מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים



משתתפים (באמצעים מקוונים): 
	ד"ר אודי קלנר
	–
	אודי קלנר

	מירה סולומון
	–
	יועצת משפטית, הרשויות המקומיות

	אורית בנבנישתי
	–
	נשיאות המגזר העסקי



ייעוץ משפטי: 
נירה לאמי רכלבסקי
תמי סלע

מנהלת הוועדה:
לאה גופר

רישום פרלמנטרי:
אסתר מימון


 << נושא >> הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020,  מ/1324 << נושא >> 
  

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

 ברשותכם, אני מבקשת לפתוח את דיון הוועדה בנושא: הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020, הצעת חוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

שלא כמו בתחילה, אנחנו לא נקיים פיצול של החוק ולא נאריך רק את תוקפו, אני כן אומרת לחברי הוועדה שאנחנו נקיים כאן דיון רציני ומעמיק. אנחנו ננצל את כל הימים שעומדים לרשותנו, שזה היום, מחר ויום ראשון, גם במחיר שהחוק יהיה ללא תוקף, לצורך העניין, למספר שעות. אנחנו נתחיל בדיון עכשיו. אם חברי הכנסת רוצים להתייחס טרם תחילת הדיון, בבקשה. ואם לא, אנחנו נתחיל בהקראת החוק. מי מחברי הכנסת רוצה להתייחס?

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

על פניו יש נושאים בחוק הזה שפוגעים באזרחי מדינת ישראל, מגבילים את העסקים הקטנים. החוק הזה הוא חוק כבד מאוד מאוד מאוד. סתם לדוגמה, יש שם חודשי מאסר. מה עוד הממשלה הזאת רוצה לעשות? הכי פשוט שהממשלה תכניס את כל אזרחי מדינת ישראל לכלא, יהיה יותר קל. יש כאן סעיפים שמצריכים זמן, שגם הייעוץ המשפטי, טרם הגעתו לשולחן הזה, לא היה צריך להסכים שזה ייכנס לכאן. היום בחטף רק הסתכלתי על העניין הזה. 

לכן, גברתי היושבת-ראש, תצטרכי לתת לנו זמן. זה שיש לנו אקדח מעשן, שההחלה שלו נגמרת ביום ראשון, אני מבין אותך, אני גם מבין את השייכות שלך לממשלה, אני גם מבין שהיית שרה והלחצים עלייך הם יותר גדולים מאשר סתם חבר כנסת. אני מבין הכול.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אין סתם חבר כנסת.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אני סתם חבר כנסת.

יש סעיפים מאוד מאוד כבדים, על פניו שישה חודשי המאסר והפגיעה בעסקים הקטנים. ולכן הדברים האלה מצריכים דיון מאוד מאוד מאוד רציני, ומאוד יכול להיות שלא נספיק לעשות את זה עד יום ראשון. הקואליציה נחושה. נחושה. הינה, אני אומר גם למשרד המשפטים, שהם ידידים ותיקים שלי, עבדנו יחד, בצד הזה של האולם, זה לא סתם שאף אחד מהקואליציה לא מגיע, לא אכפת להם. התנסיתי בזה בשבועות האחרונים יחד עם חבריי פה במגוון חוקים. אם הקואליציה לא הייתה אחראית אתמול, גם החוק של אתמול לא היה עובר ב-23:30 בלילה מוועדת החוקה. נכון, יש אופוזיציה לוחמת, אבל היא גם אחראית. בלי הקולות שלנו זה לא היה עובר אתמול.

נעשה ככל יכולתנו, ואני מאוד מקווה שנזכה לשיתוף פעולה, כדי לשנות סעיפים מהותיים בחוק הזה, לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני לא רוצה להשתמש במילים שהשימוש בהן הוא לגבי מדינות חשוכות, אנחנו לא מדינה חשוכה, אבל יש כאן חוקים דרקוניים שהם נגד ציבור המעסיקים, נגד בעלי העסקים הקטנים, נגד עולם התרבות שעדיין לא נפתח. מישהו כאן איבד את הדרך, מישהו כאן הגזים לצד אחד. עצם זה שמכניסים לי שישה חודשי מאסר – ראבק, אני לא מבין. אני באמת לא מבין. כמו שהכניסו אמצעי מאסר לחוק שהוא חוק כלכלי, כשיש סדר דין פלילי, אז למה צריך את זה? הרי יש איזה מערכת תומכת. 

לכן, גברתי, אני מאוד מקווה שנזכה לשיתוף פעולה איתך. יש ועדות שלא זכינו לשיתוף פעולה, ואז עברה האופוזיציה להתנהג באגרסיביות, ואני מצר על כך, כי בסוף נשאר טעם רע. ראינו את החוקים שהיו אצל איתן – לא רציתי להזכיר את השם. זה נפלט לי, אני מתנצל על כך – דיונים שהתחילו מערב יום הזיכרון בחמש והסתיימו בחמש לפנות בוקר, חוקי-יסוד שדנו בהם בחופזה. בכלל לא ראוי שחוקי-יסוד, שמכיוון שאין לנו חוקה והם משמשים למעשה כמעין פסיפס לחוקה, יידונו בצורה כזאת. 

נכון שאנחנו בעת חירום, ואני אצטרך ממך הרבה מאוד באמת, הרבה מאוד סבלנות גם לאנשים שיושבים כאן, גם להסתייגויות שאנחנו אמורים להביא. אנחנו מקווים, כדי שנשתף פעולה באיזה צורה, להשיג שינוי מהותי בחלק מסעיפי החוק, כי חלק מסעיפי החוק הם רעים לאזרחי מדינת ישראל. אני מבין שאנחנו במלחציים של קורונה ושל בעיות רפואיות קשות מאוד. אני לא יכול להתעלם מהקורונה הכלכלית שנוחתת עלינו. בסופו של דבר מהקורונה הבריאותית אנחנו נצא, מהכלכלית ייקח למדינת ישראל שנים לצאת.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה.

 << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

תודה רבה. אני רוצה להלין, או לפחות להעלות בקול רם, את התופעה הזאת של מה שקורה בתקופה האחרונה, של הבאה של החוקים בדקה ה-90. ביום שני הצבענו על כמה כאלה שעוד רגע מסתיימים, עוד שבוע מסתיימים.

אני חברת כנסת חדשה, באה מבחוץ, יודעת איך הסתכלתי על מה זה חוק במדינת ישראל. אני מרגישה, הרגשתי כך גם ביום שני בלילה וגם בדיונים קודמים, שאנחנו לא מכבדים את עצמנו, לא מכבדים את הבית הזה ולא מכבדים את המשמעות של חוק. 

אזרחים משתמשים הרבה בלא חוקי, כן חוקי, חלקם הגדול גם אומר את זה ביראת כבוד, ואנחנו מתייחסים לזה בדיוק הפוך, כי אם החוק הזה אמור לעבור דיון פה וחשיבה מחודשת – הוא נכתב כשהוא נכתב, היום אנחנו עם קצת יותר ניסיון אל מול המשק שמנסה לשקם את עצמו – הרי אני חושבת שצריך להקדיש לזה זמן. ואני לא אומרת את זה כדי למרוח. ניקח לעצמנו פרק זמן, נלמד אותו לעומק, לא מביאים מיליון הסתייגויות, אלא הצעות לדיון הוועדה, כדי לתקן את הסעיפים הרלבנטיים ולא נמשיך להתאכזר ולהתעלל באזרחי מדינת ישראל.

אני אזכיר שוב את עולם התרבות, שרק אתמול קיימנו דיון עליו, גם בוועדה הזאת, ואמורה להיות היום פגישה אצל ראש הממשלה ואני מקווה שמשהו ישתנה. אנשים שם על סף אבדון. אבדון. אני מקבלת מכתבים, חברים, קראתי היום אחד בוועדת החינוך בבוקר, קורע לב. אז קודם כול אנחנו צריכים שהם יתחילו לפעול, אבל אם גם נשים עליהם כל מיני איסורים דרקוניים, שיביאו אותם למצב שהם לא יוכלו להפעיל, או ענישה – ראינו בטלוויזיה, נכנסים לבעל עסק קטן, היה הכול שם, רק השלט, אחת מההנחיות של התו הסגול לא היה במקום או לא היה, הוא קיבל אלפי שקלים קנס. הבן אדם עוד לא התאושש. אלפי שקלים הוא מבקש בפעימה הראשונה שעוד לא הגיעה אליו, וכבר המדינה שמה עליו עוד קנס. זאת אומרת, את הפעימה שלא קיבלת, עכשיו תשלם כפול.

רגע, חברים, מדובר פה בחיים ומוות של אנשים, במאות עסקים שנסגרו, אני יכולה להגיד לכם מתחום החינוך, גנים פרטיים שלא ייפתחו – לאן ילכו ילדי ישראל? – ואנחנו נמשיך בגלל מהירות, בגלל חוסר תשומת לב, להתעלל באזרחים. רגע, אני מבקשת: בואו נעצור רגע. אם אנחנו רוצים לטוב, מצד אחד נשמור על כללים שמחייבים אותנו בתקופה הזאת של הקורונה, ומצד שני נאפשר לעסקים להתקיים, ולהתקיים בכבוד. בואו רגע נעצור, ניקח פסק זמן, נלמד לעומק את החוק הזה, ונציע ביחד בוועדה מה אנחנו רוצים לתקן, ולא נעצור את הדיון באין-סוף שעות הסתייגויות, כשלצערי החברים בקואליציה לא באים אפילו לשמוע השגות. הרי לא הכול שם מריחת זמנים, לא הכול פיליבסטר, יש שם דברים אמיתיים שנאמרים תוך כדי ההסתייגויות האלה, אבל זה לא מעניין, כי יש רוב וזה יעבור. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

תודה רבה, חברת הכנסת אורלי פרומן. אני רק אתייחס. אנחנו מדברים על תקנות שבעבר היו תקנות לשעת חירום שאנחנו אישרנו במסגרת הממשלה בעקבות המצב.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

לי אמרו שהן היו נכונות לשעתן.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

תודה. תודה על החידוד. קודם כול, אני שמחה שאתה אומר שהן היו נכונות לשעתן, לפחות היום אנחנו מודים - - -

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

לא. זו אמירה של בני גנץ.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

גם כאן אנחנו מדברים, חברת הכנסת אורלי פרומן, על הארכה של התקנות ל-45 ימים. אני מקבלת את הערתך שאתם רוצים לקרוא ולהעמיק. אני יכולה להבטיח לך שאנחנו נקיים פה את כל שעות הדיון שנדרשות, אפילו אולי נעשה היום דיון לא ארוך ולא לתוך הלילה, כדי לאפשר לכם לקרוא את זה במהלך שעות הערב עד מחר, ומחר אנחנו נתכנס כאן לדיון, ארוך ככל שיידרש, כדי לאפשר לכם לומר את הדברים, וכך גם ביום ראשון, אם וכאשר נידרש לכך. מהבחינה הזאת אני יכולה להיות רגועה, שיהיה פה דיון מעמיק, כמה שיהיה צריך. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, רצית לומר משהו?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

רציתי להבין מה קרה פה בעשר הדקות שפספסתי.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

מה שקרה זה שהחלטנו שאנחנו לא עושים פיצול לחוק. ניתן לו את כל הזמן הנדרש לדיון, ומוכנים במשרד הממשלתי שתהיה דלתא בין תפוגת תוקפו של החוק, שזה ביום ראשון, לבין אישורו ביום שני. זה מה שחששנו שיקרה, אבל משום שיש פה הסכמה של המשרד שאנחנו נאשר את זה אחרי שפג תוקפו של החוק, החלטנו לקיים את הדיון.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

במקום לקיים משהו שהוא מעמיק ורציני ולתת על זה את הדעת, שוב אנחנו בשיטת מכתב?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

לא. אני חושבת שאמרתי, ואני אחזור על זה שוב, גם שיהיה כתוב בפרוטוקול שוב, ואני אחזור על זה עוד פעם אם יהיה צריך, נקיים פה דיון מעמיק ככל שיידרש, וניתן לזה את כל הזמן שיידרש עד לאישור החוק ביום שני. בסדר?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא. לא סיימתי. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

קודם כול, לא סיימתי, אני לא מצליחה להבין מה זה "כל הזמן שיידרש". יש היום. החוק הזה כבד ומשפיע ישירות על כל אזרחי מדינת ישראל. זה לא משהו נקודתי, זה משהו שיש לו השלכות רוחב. זה דבר ראשון. אני לא מצליחה להבין את ההיסטריה של הממשלה. ממה אתם מפחדים? מה הלחץ הזה? את בעצמך באת ואמרת, ובשכל, זה עשה שכל: בואו נפצל את התקופה, ניתן לזה זמן היערכות ונדון על זה בצורה רצינית ולא בשיטת הסלאמי. מה השתנה בעשר הדקות האלה או ברבע שעה הזאת? מישהו פה נכנס להיסטריה מיותרת, שפתאום חברי הכנסת ילמדו את החוק וידעו על מה הוא מדבר? מה קרה פה בדרך מקומה שלישית לקומת הוועדה? ההצעה שלך הייתה הגיונית ואפילו הייתי אומרת נבונה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אני בדרך כלל אני מעלה פה הצעות הגיוניות.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מבחינת חברי הכנסת, אנחנו משועבדים, יהיה דיון מחר. ישבתי איתך בדיון אחד תשע שעות, זה בסדר, אני זוכרת על הצהרונים לדעתי. תשע שעות בוועדת החינוך ברצף.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

הוועדה לזכויות - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה לא מפחיד אותי. אבל אם תבחרו בדרך הזאת, דרך הכפייה, דרך העבודה הלא תקינה, אתם תקבלו בתגובה אלפי הסתייגויות, אלפי שעות דיבור, וזה לא יוביל אותנו לשום מקום. זה במקום להגיע למשהו פרקטי. בסופו של דבר המטרה שלנו היא להביא משהו בהסכמה. פה ושם אפשר לא להסכים, אבל יש דברים עקרוניים. הדרך הזאת היא דרך לא הגיונית בעיניי, גם לא נכונה וגם לא מכבדת, כי עדיין אנחנו רוצים שהכנסת תהיה מקום שמכבד, גם את עובדיה – קחי בחשבון שיש עובדי הכנסת – וגם נבחרי ציבור, וגם ככה, אנשים שרואים אותנו, רואים את דרך העבודה, כשהחוקים הכי כבדים, שמשפיעים על כלל אזרחי ישראל, עוברים תוך יום של דיונים, זה לא מוביל אותנו לשום מקום. זה דבר ראשון.

בכלל הממשלה תפסה טרמפ על זה, או שזה חוסר יכולת לעבוד – אני לא יודעת מי מציג את החוק הזה. מי מביא אותו לוועדה? משרד המשפטים?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

משרד הבריאות יחד עם משרד המשפטים.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא ידעתם שזה פג תוקף ביום ראשון? אני שואלת. אם לא ידעתם, צריך לפטר אתכם, מאוד פשוט.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

חברת הכנסת מלינובסקי, הפקידות היא לא שק החבטות שלנו. את יכולה לבוא בטענות לממשלה, אפילו גם אליי, אבל בואי, לפחות לפקידות – בואי נתייחס בכבוד.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני כן אתקוף. אם הפקידות לא יודעת שהחוק פג תוקף ביום מסוים, ומביאים את זה, מה שנקרא "בדקה ה-99", זה פשלה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

הפקידות אמרה לפוליטיקאים, והפוליטיקאים לא עשו דבר.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה פשלה. זה פשלה. 

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

מי עם הידיים על ההגה?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הממשלה בזמן האחרון והפקידות הממשלתית שאחראית על החקיקה, פתאום אתמול הם גילו שכל הוראות השעה שהיו אתמול הסתיימו. אופס, סליחה, ב-16 בחודש התברר שהכול נופל וצריך לחדש בדחיפות. אתמול, היושבת-ראש, קיבלנו ב-19:30 בערב תוספת לסדר יום של 20 סעיפים. "סליחה, קרה". זה לא קרה, זה לא אמור לקרות ככה. אם קורה בממשלה דבר כזה, אז הממשלה לא מתפקדת, אז צריך לפטר את הממשלה. אותו דבר פה. לא ידעתם? למה צריך להעביר דברים כל כך כבדים, כל כך בעלי משקל למיליוני אזרחי ישראל, בשיטת הזבנג וגמרנו? זה לא דרך. זה לא דרך, גברתי. או שזה יהיה בצורה נורמלית, בצורה מכובדת ומכבדת, או שתהיה פה התנגדות עזה. והתנגדות עזה, את יודעת מה משמעותה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

תודה רבה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. אנחנו נעשה את זה בצורה רצינית, מכבדת ומכובדת, גם נעשה את זה בצורה תקינה, גם אם זה יהיה בלוח-זמנים קצר. אנחנו נעשה הכול כדי שזה יהיה תקין. אנחנו גם נעשה הכול כדי שנתקדם בדיון באופן ענייני, כדי שתוכלו להתייחס באופן מהותי לסעיפי הדיון.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

חוק "דירה שלישית", להזכירך.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

חבר הכנסת רזבוזוב, רוצה להתייחס?

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

ממש בקצרה. אני מסכים עם חבריי. אני רואה שיש פה הרבה עמודים. כל סעיף כאן - - -

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

- - - לך את הספורט, עמ' 2.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

ראיתי את הספורט. יש פה דברים שאני התעסקתי בהם באופן אישי ודרושה כאן מחשבה. קשה לבוא לדעתי בדיון של יום-יומיים להתייחס, כי יש פה החלטות כבדות משקל שמשפיעות על כל המדינה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אנחנו נפתח היום את הדיון. אנחנו נשמע את אנשי המקצוע. אני אשאיר לכם זמן היום כדי שתוכלו לקרוא את זה ולהעמיק בזה, ואת מרתון הדיונים נתחיל מחר. אם זה מה שמקובל עליכם ותרצו, בשמחה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני מוכנה גם בשישי-שבת, אם זה מקובל על גברתי היושבת-ראש.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אין תחבורה, יוליה. איך נגיע?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה פיקוח נפש.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

גם בשבת עבדתי כשהיינו בממשלה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה פיקוח נפש. בואי נראה אם זה כל כך חשוב לכם.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אין תחבורה ציבורית בשבת, אנחנו לא יכולים להגיע...

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

משרדי הממשלה, האם מישהו רוצה להתייחס לפני פתיחת הדיון? בבקשה.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

אנחנו מדברים פה על הארכת תוקף של תקנות שעת חירום, שהממשלה התקינה ב-21 במארס, בשיאה של מגפת הקורונה. אנחנו עדיין נמצאים במגפת הקורונה. ישראל לא ייחודית כאן, כל העולם מתמודד עם מגפת הקורונה. ישראל היא לא המדינה היחידה שסגרה מקומות, זה קרה בכל העולם. מדינת ישראל אולי הייתה אחת המדינות שהשכילו להתמודד עם זה בשלבים יחסים מוקדמים, ולכן לשמחתנו עד היום שיעורי התחלואה והתמותה שראינו כאן בישראל נמוכים יותר בהשוואה למדינות אחרות.
        
אנחנו התחלנו את ההתמודדות כבר ב-20 בינואר. ב-20 בינואר הכריז שר הבריאות על נגיף הקורונה כמגפה מסוכנת, מידבקת, וזה היקנה למשרד הבריאות סמכויות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם. כבר בתחילת חודש פברואר הוצאנו צווים מכוח פקודת בריאות העם. הצווים הראשונים, אתם זוכרים, הודיעו שאנשים שחוזרים לישראל מסין צריכים להיכנס לבידוד בית ל-14 יום. 

בהמשך, עם התפשטות הנגיף, הרחבנו את זה לאט לאט למדינות נוספות. אם אתם זוכרים, תאילנד באיזה שלב נכנסה לרשימה, אחרי זה איטליה וכל אירופה. הנגיף הגיע אלינו מהר מאוד, וברגע שהוא הגיע הוא התפשט מהר מאוד, ונקטנו עוד ועוד אמצעים. היה לנו אחרי זה סעיף שאסר על כנסים בין-לאומיים במדינת ישראל, אסר על התקהלויות. בהמשך אסרנו גם פתיחה של מקומות מסוימים שמתאפיינים בהתקהלויות, ובשלב כלשהו, בעצה אחת עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לממשלה, הוחלט להסדיר מבחינה משפטית את ההגבלות בצורה של תקנות לשעת חירום, שהממשלה מוסמכת להתקין מכוח סמכותה, לפי סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה.

כמו שאמרתי, ב-21 במארס הותקנו התקנות האלה, תקנות שעת חירום בנושא הגבלת פעילות. התקנות האלה עברו הרבה מאוד שינויים, כי הנגיף באופיו הוא דינמי. אנחנו כל הזמן היינו עם אצבע על הדופק. עשינו לילות כימים, זו לא מטפורה, זה אמיתי לגמרי. וככל שהנגיף התקדם, ככל שראינו שיש סכנה, בשלב כלשהו, אם אתם זוכרים, הסעיף העיקרי בתקנות האלה היה סעיף 2 שאסר יציאה של אדם ממקום מגורים, אלא לאחת מהמטרות המפורטות. גם המטרות האלה השתנו עם הזמן. היו תקופות שאפשרנו לצאת לפעילות ספורט במרחב של עד 500 מטר, היו תקופות שמותר היה לצאת רק עד מרחק של 100 מטר ממקום מגורים. גם זה כל הזמן השתנה.

באיזה שלב התחלנו גם עם ההקלות, כי המצב לשמחתנו השתפר. סעיף 2 לתקנות בוטל. היום אין שום הגבלות על יציאה של אדם ממקום המגורים. בזמנו היה לנו סעיף מאוד רחב שאסר פתיחה של מקומות ועסקים. רוב העסקים במדינת ישראל היו סגורים, למעט אם אתם זוכרים, הגדרנו את זה, חנויות מזון וחנויות למוצרי היגיינה, ועם הזמן באמת בצורה מדורגת, אי-אפשר לפתוח הכול בבת אחת, פתחנו לפי רמת הסיכון, לפי הערכות מקצועיות שעשינו. לאט לאט נפתחו עוד ועוד מקומות, המקום האחרון שאפשרנו את הפתיחה שלו היה בתיקון האחרון שהממשלה עשתה לתקנות, זה היה תיקון שאפשר פתיחה של אולמות אירועים עד 250 אנשים. זה היה תיקון 19 לתקנות. עד היום עברנו 19 סבבים של תיקונים.

מה שאנחנו כרגע מניחים בפני הכנסת ומבקשים את אישורכם זה לנוסח התקנות כפי שהן כיום. אנחנו בהחלט מאוד מעוניינים לקיים פה דיון ענייני בכנסת, אבל את זה אנחנו נשמח לעשות במה שנקרא "חוק המסגרת", "חוק הסמכויות", שיהיה חוק של הכנסת שיאפשר לממשלה להתקין את התקנות האלה מכוח אותו חוק. זאת אומרת, לא להמשיך בהסדר של תקנות לשעת חירום. התקנות לשעת חירום, המטרה היא להאריך אותן למינימום הנדרש. ביקשנו 45 יום, כי אנחנו רוצים להיות ריאליים. אנחנו לא יודעים כמה זמן ייקח לחוקק את חוק המסגרת. אנחנו מקווים ומעוניינים את כל האנרגיות שלנו ושלכם להשקיע בחקיקת חוק המסגרת, כדי שיהיה לנו חוק טוב שנוכל מכוחו להתקין תקנות כמו שצריך, שזה לא יהיה במסגרת של תקנות שעת חירום. והתקנות האלה, אין מה לעשות, אנחנו חייבים אותן כרגע, כי הן התקנות שקובעות את המגבלות שחלות כרגע, נכון להיום, לפי מצב התחלואה שקיים היום. לצערנו אנחנו עדיין מתמודדים עם הנגיף, אין חיסון, אין תרופה, עובדים על זה, גם על זה משרד הבריאות עובד, אבל כל עוד אין חיסון למחלה ואין תרופה. לצערנו ולדאבוננו ראינו בימים האחרונים עלייה משמעותית בתחלואה. 

נמצא כאן בזום ד"ר אודי קלינר, סגן ראש שירותי בריאות הציבור. אם תרצו, הוא ישמח להרחיב בהיבטים האלה, אבל כרגע התקנות קובעות את המגבלות הבסיסיות. הן קובעות חובת שמירת מרחק של שני מטר בין אדם לאדם, הן קובעות מה שנקרא "התו הסגול", זאת אומרת, עסקים שהם פתוחים, באיזה תנאים הם צריכים לעמוד, ואלה תנאים חיוניים, הם התנאים הבסיסיים. אם לא נשמור עליהם,  נמצא את עצמנו חס וחלילה בהתפרצות משמעותית.

אנחנו מבקשים להאריך את תקנות שעת החירום האלה למינימום שיידרש לנו, עד שנסיים לחוקק את החוק, כשזאת המטרה שלנו, לחוקק את אותו חוק מסגרת, שיאפשר לנו להתקין את התקנות שיחליפו את התקנות האלה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

תודה רבה, מיכל.

 << אורח >> שי סומך: << אורח >> 

אני רוצה להתייחס להחלטה לא לפצל את הצעת החוק. אני חושב שההחלטה של גברתי היא החלטה נכונה, ואני אסביר. המטרה של התקש"ח האלה זה לקשר בין מועד פקיעת התקש"ח הנוכחיות לבין מועד תחילתן של התקנות לפי חוק המסגרת ולאפשר לכנסת לדון בחוק המסגרת.

סדר הדברים הנכון הוא לסיים את הטיפול בתקש"ח האלה, ואז לפנות את המשאבים של הכנסת ושל הממשלה לטפל בחוק המסגרת, שהוא החוק שיסדיר את הטיפול במגפה לחודשים ויותר הבאים, והוא בעל החשיבות הרבה. ולכן סדר הדברים הנכון הוא, כמו שהחלטת, גברתי, לסיים את הטיפול בתקש"ח האלה ולהתחיל את הטיפול בחוק המסגרת בשבוע הבא. תודה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

תודה רבה שי.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ברשותך גברתי, שאלה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

מייד. נשמע את נציגי - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני רוצה לשאול למה זה בא לכנסת כשאתם יודעים שזה פג תוקף ביום ראשון? למה לא הזדרזתם להביא את זה בזמן? מה זו השיטה הזאת של משרד המשפטים לאחרונה שמביאים הכול בדקה ה-99 פלוס, פלוס, פלוס?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

ברשותך, שי, אני אתייחס לזה. החוק הזה הגיע לכנסת לפני מספר ימים. הוא גם עבר במליאה. היו שתי ועדות שדרשו את הדיון בחוק. מה שעיכב את הטיפול בו שזה היה צריך להגיע לוועדת הכנסת, ולכן זה נגרר יותר ממה שהיה צריך. חברת הכנסת מלינובסקי, אנחנו כבר אחרי השלב הזה, אנחנו עם הפנים לחקיקת החוק, ואנחנו רוצים גם להשאיר זמן כדי שתוכלו להתייחס לכל אחד מהסעיפים בצורה מעמיקה ויינתן לזה זמן.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יש דרך נכונה לכל דבר, אבל מחר זה יחזור על עצמו. זה לא אמור להיות ככה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

תודה. חברת הכנסת מלינובסקי. בבקשה, משרד המשפטים.

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

שתי הערות קצרות על הנושא הפלילי של הצעת החוק הזאת. כמו שהסבירה מיכל, התקש"ח עצמן נולדו כתקנות שעת חירום שאינן פליליות, והרובד הפלילי התווסף להן במועד אחר. אם תשימו לב, הרבה מהוראות שקבועות בתקנות הן לא עבירות פליליות. עבירות פליליות נקבעו בתקנות האלה במסורה, בצורה שתתאים גם למטריה הזאת ותגן על בריאות הציבור, אבל לא תכביד יותר מדי, וכל העבירות שנקבעו לפי התקנות האלה הן עבירות מינהליות לפי החוק שאושר אתמול בוועדת החוקה וחוקק, ונכנס לתוקף הבוקר, שקובע את מדרג הקנסות. כולם היו צריכים לעמוד בסטנדרט של עבירות מינהליות, עבירות שהן מאוד פשוטות, ברורות, כשפקח רואה אותן או שוטר הם יכולים לתת דוח במקום. הן נקבעו בצורה מאוד מאוד מצומצמת. 

אני כבר אקדים ואומר לחבר הכנסת לוי, כפי שהסכמנו אתמול, שעונש המאסר של שישה חודשים ירד מצד העבירה הפלילית, גם כאן אנחנו נותיר את עונש הקנס ונסכים להוריד את עונש המאסר בצד העבירות האלה. אני אסביר כמובן כשנגיע בהמשך לנושא הזה של העבירות הפליליות, אבל תשימו לב שהן לא חלות על כלל ההתנהגויות שמפורטות בהצעת החוק.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

תודה רבה, לילך. מירה סולומון.

 << אורח >> מירה סולומון: << אורח >>   

תודה, גברתי. שלום לכם. אנחנו מבקשים לברך את יושבת-ראש הוועדה ואת הוועדה על קידום החוק. תקנות שעת חירום (הגבלת הפעילות) הן תקנות חשובות, שאנחנו פועלים מכוחן והפקחים שלנו גם יצטרכו לבצע אכיפה, ואולם יש לנו שתי הערות מרכזיות בקשר לתקנות הללו, שצריך יהיה לטפל בהן במהלך החקיקה.

ההערה הראשונה זה החלטת הממשלה בלי להתייעץ עם הרשויות המקומיות, עם השלטון המקומי, לקבוע שהרשות המקומית הופכת להיות מנהלת השוק כמו מנהל קניון, כמו שחברת הנהלה של קניון מנהלת את הקניון. באופן הזה מוטלת על הרשות המקומית רשימה של מטלות, כאילו היא נמצאת בשוק באופן יומיומי, כאילו היא זו שצריכה להגביל את הכניסות, להגביל את מספר האנשים שנמצאים בשוק, דברים שהרשות המקומיות לא מסוגלת לעשות, ודאי וודאי שלא ברשויות חלשות. זו סוגיה אחת שנבקש לטפל בה במהלך הדיונים.

הסוגיה השנייה היא כלי האכיפה והפיקוח, שאפשר יהיה להסמיך בהם את הפקחים שלנו בכדי שהאכיפה תהיה קוהרנטית, בלי עיוותים, בצורה מלאה. לא יכול להיות מצב שנקבע איסור, דווקא בניגוד למה שאמרה קודמתי ממשרד המשפטים, שנקבעים איסורים, אבל הם איסורים רק על הנייר ואין בהם אפילו קנס מינהלי ואין בהם אפילו כלי אכיפה – לא יכול להיות שנקבע איסור לתת שירות לאדם שחובש מסכה, אבל אין שום דרך לוודא שאכן איסור כזה מבוצע, מקוים ונאכף.

אילו ההערות שלנו, ואנחנו מקווים שבסוף התהליך, אנחנו סמוכים ובטוחים שכך יהיה, גברתי, יצא חוק נכון, מאוזן וטוב. אנחנו מכירים את פועלך ובטוחים שכך יהיה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

תודה רבה, מירה. יוחאי, ראש מינהל ביטחון לתפקידים מיוחדים, המרכז לשלטון מקומי.

 << אורח >> מירה סולומון: << אורח >>   

ראש מינהל ביטחון לתפקידים מיוחדים נמצא כאן איתי בחדר, הוא תמך במה שאמרתי, ואין לו עוד מה להוסיף. תודה, גברתי.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

מצוין. תודה רבה לשניכם. אורית בנבנישתי, נשיאות המגזר העסקי, בבקשה.

 << אורח >> נורית בנבנישתי: << אורח >>   

א', אני חייבת לבוא ולהגיד שלנשיאות המגזר העסקי יש בעיה. אין לנו בעיה עם התו הסגול, רק כשיצא התו הסגול הייתה הידברות עם המגזר העסקי, באו ואמרו שזו תהיה רגולציה עצמאית ולא רגולציה פלילית. העובדה שקיבלנו הצעת חוק של 16 עמודים וזו עבירה פלילית. הרי כל המטרה, שהמעסיקים והמגזר הפרטי דואגים לעובדים שלהם, דואגים לספקים שלהם, דואגים ללקוחות שלהם. כולם רוצים שהמשק יחזור לעבוד, אבל כשבאים וקוראים את הדברים, נכון שחלקם נשמעים כמו דברים שקיימים, אבל כשרואים את סעיף 6, שמדובר בעבירה פלילית, זה רק יגרום לפחד נוסף למגזר העסקי, כשכל המטרה לבוא ולפתוח אותו, שהמשק יחזור לתפקוד, המובטלים יחזרו לשוק העבודה. התשובה היא שחוזרים אחורנית. כל מעסיק וכל מנכ"ל דואג לעובדים שלו ודואג לכל מי שנכנס למשרדים שלו. 

אני חושבת שזאת צריכה להיות המהות, ואני מאוד מופתעת שמרגולציה פרטית, שבהתחלה באו ואמרו "רגולציה עצמאית", באים והופכים את זה לרגולציה עם חוק, עם אכיפה ומעצר, כולל קנסות. זה ממש רחוק ממה שדיברו בתחילתה של הדרך כשהיינו בשיא הקורונה. תודה לכם.
   
 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

תודה רבה, אורית. את תוכלי להתייחס באופן נקודתי לסעיפים, כאשר נהיה בקריאת החוק, ולהביע את הסתייגותכם. חבר הכנסת משה אבוטבול, רצית להתייחס לפני הדיון. אם יש חבר כנסת או חברת כנסת נוספים שרוצים להתייחס לפני פתיחת הדיון, בבקשה.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

ראשית, יישר כוח. אני מאוד שמח שזה הגיע לוועדה שלנו, ועדת הקורונה, ולא מסתובב במקומות אחרים, כי זה המקום הטבעי. פה צריך לדון בזה. אני חושב שיושבת-ראש הוועדה, כשהיא מתעקשת על דברים זה לטובת הציבור ולטובת העם, כך שתודה רבה לך.

החוק הוא חוק כתוב, אבל אחרי הכול הוא יבש. חייבים לפעול שמשרד הבריאות וכל משרדי הממשלה יגייסו את כל הכוחות, כדי להעביר את החוק בצורה הפשוטה ביותר לציבור. חסר המון בהסברה, אנשים לא מבינים, הם סביב עצמם עם כל מיני שאלות. אני עצמי מפנה אותם לפעמים למוקד 104 להתקשר, חלק אומר להם תשובות כאלה, חלק תשובות אחרות. חייבים בנושא הזה קצת לתת יותר הסברה, נקרא לזה "להנגיש את החוק לציבור". 

אני חושב שתפקידה של הוועדה והעומדת בראשה בעזרת השם זה כמובן להוציא את משרדי הממשלה בנושא, וכל אחד בפרק שקשור אליו. יש פרקים שקושרים לביטוח הלאומי – הביטוח הלאומי חייב להיות יותר נגיש, פרקים שקשורים למשרד הבריאות – משרד הבריאות, פרקים של משרד החינוך – משרד החינוך, אבל לא ייתכן שהתושבים גם אחרי החוק הזה, שנצביע עבורו – אנחנו פה כדי להצביע – אין לזה את הנשמה. יש לו את הגוף, אבל חסרה הנשמה, והציבור חייב את הנושא הזה. 

קיבלתי היום מכתב מאוד כואב ממשפחה שבשבת הם עברו בבית שמש ושוטר בא עם רמקול התחיל לצעוק להם: למה אתם בלי מסכה? רבותיי, עם כל הכבוד, בכל אופן אותו שוטר יכול היה לגשת אליהם ולא לעשות את זה בצורה מתריסה כזאת, צריכים גם לגלות רגישות מעבר לחוק. החוק מאוד יבש, אבל מעבר לזה יש אנושות. אנחנו בני אדם, ובני אדם חייבים לעשות להם טיפה יותר ריכוך בנושא הזה של הבאת החוק להסברה.

מעבר לזה, אני קורא כמובן לכולם לתמוך בחוק אחרי כל הדיונים בדברים האלה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

תודה רבה, חבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת ג'אבר, ביקשת רשות דיבור. בבקשה.

 << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

קודם כול, אני רוצה להצטרף לביקורת. אני מצר על הדחיפות. כלומר, עכשיו שמתם אותנו במצב בלתי אפשרי, אנחנו עם הגב לקיר, כחברי וועדה. זה הגיע אלינו בדקה ה-92, כמעט אחרי - - - ואין לנו הרבה ברירות. אנחנו לא יכולים לקחת אחריות, במיוחד עם החדשות על עלייה במספר הנגועים שאנחנו שומעים יום-יום. על זה עיקר הביקורת שלי.

אני חושב שנכון להיזהר, נכון לאשר תקנות עם ההקלות שדיברתם עליהן, וגם אני מצטרף לחברי משה בעניין ההסברה.

שמעתי את נציגת הרשויות המקומיות. חברים, הייתי בוועדת הקורונה הזמנית והשתתפתי ברוב הדיונים שם. אחת הביקורות הכי קשות היו על משרדי הממשלה ועל הממשלה בכלל שהם לא משתפים את הרשויות המקומיות ולא סומכים עליהן. אני חושב שהרשויות המקומיות גם עם המטלות הלא פשוטות הן כתובת יותר פשוטה לאזרחים, והם יכולים לנהל או לפקח על יישום החקיקה או יישום ההנחיות יותר טוב מאשר מישהו רחוק שיושב בירושלים. זה דבר אחד.

אני רק מקווה שלא נחזור לבהלה. מה שקרה לנו במארס ועד כמעט סוף מאי, אנחנו נכנסנו לבהלה. כל החברה בישראל נכנסה לבהלה וזה שיתק את החיים החברתיים, שיתק את החיים הכלכליים, שיתק את הכול. היום אני מציע שניקח את הדברים בטעם. כלומר, לפקח – נכון, להיזהר – נכון, להוציא הנחיות – נכון, אבל לא שבירה טוטלית של כל דבר. אנחנו עדיין לוחצים להפעיל את הרכבות ולהפעיל את התחבורה הציבורית ולהחזיר את האנשים האלה לעבודה. הדברים האלה מאוד מאוד חשובים לנו.

אם היה אפשר, חברת הכנסת יפעת, כן לדחות את זה בשבוע, עשרה ימים, שבועיים, ולא לקיים את הדיון באופן בהול, זה היה משמח אותנו ונותן לנו אפשרות לקיים דיון.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

היא רוצה, היא לא יכולה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

תודה רבה, חבר הכנסת ג'אבר, אני מקווה שאני אשמח אותך בעתיד בדברים אחרים, אבל אנחנו נתקדם עם החוק. עד ליום שני אנחנו כבר נגיע להצבעה. תודה רבה על הדברים. איתי – התאחדות בעלי המלאכה, ואחר כך חברת הכנסת קטי שטרית. בבקשה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יש משפט שאומר שמה שקורה בבהלה אף פעם לא יוצא טוב. כבר קיבלנו הרבה חוקים בבהלה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

מהוועדות שלי יוצא רק טוב.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא. לא יצא טוב. וגם כל - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אני מבינה שאיתי לא איתנו. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ראינו את כל הבהלות האלה ואת התוצאות.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

גם אני כשהסתכלתי על זה בתחילה וראיתי כל כך הרבה מגבלות והגבלות, אמרתי: וואו, מה נסגר? אבל אני מבינה, מה לעשות, התחלואה מתחילה לעלות. וכשזה מתחיל לעלות, מתחילה הדאגה. ואנחנו פה נהיה אחראים אם נעלה את הטבלה כלפי מעלה או שנוריד אותה. מה לעשות, גם אם זה עניין מהיום למחר, צריך להבין שיש פה מצב שהוא מתחיל להיות מצב חירום.

אני חושבת שעם כל הרצון של האופוזיציה להציג את זה כמחטף, אני עוד לא ראיתי מה יוצא לממשלה אם באמת מתחילים להגביל. מה יוצא? מרוויחים מזה המון... לא, הם יכולים להרוויח מזה דבר אחד, חיי אדם. ואם מדובר בחיי אדם, אנחנו כן צריכים לעשות מאמץ, לשים את הפוליטיקה בצד ולהתייחס באופן ענייני, כי באמת מדובר בשעת חירום.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

תודה רבה, חברת הכנסת קטי שטרית. חבר הכנסת מיקי לוי, ביקשת התייחסות נוספת. יש חבר כנסת או חברת כנסת נוספים שרוצים להתייחס לפני פתיחת הדיון בחוק? לא. בבקשה, חבר הכנסת מיקי לוי.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

מיכל היועצת המשפטית של משרד הבריאות, תרשי לי גברתי, מדינות שכנות, פחות מפותחות מאיתנו, עם בריאות ברמה יותר נמוכה ועם רמת סניטציה תברואתית הרבה פחות גבוהה, כמו ירדן, רמת התמותה והתחלואה פחותה משלנו. זה דבר אחד.

הרשות הפלסטינית בשבילי היא לא מדינה. אנחנו יודעים בדיוק מה רמת התחלואה ומה רמת בתי החולים שלה ומה רמת הסניטציה. אפילו עזה יותר טובה מאיתנו. בואו נהיה קצת צנועים. אני אומר את זה רק לפרוטוקול.

תיכף אני אשאל את השלטון המקומי, האם הם ערוכים לוגיסטית לתמוך בכל הוראות החוק, כי זה מצריך מהם מערכת כוח-אדם, מערכת לוגיסטית, לילה, בוקר, בתי עסק, בתי עינוגים. אם הם אומרים לנו שלא, במה עסקינן? זה חוק לשם החוק? חוסר היערכות ממשלתית? אני אבקש מהם את התשובה הזאת.

אני מבקש לפנות לחבריי וחברותיי מהקואליציה, חברת הכנסת שטרית ופלוסקוב. אני רוצה רק להפנות אתכן, כדי שתבינו איזה רגולציה ואיזה שוט ואיזה - - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

מה? אם אתה משתעל, חום גוף, מעלית - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

חברת הכנסת שטרית, לא ניכנס עכשיו לוויכוח, נעסוק בזה בקריאת החוק.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

מה? כאילו מה יש לו?

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

את רואה. את יודעת מה ההבדל? שאני קראתי ואני מכיר. זה ההבדל.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

מה, כשמודדים לך חום? ריבונו של עולם.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

חברת הכנסת שטרית, בואי ניתן לו לסיים את דבריו ונוכל להתייחס לגוף החוק.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

שטרית, חברתי היקרה, זה בהינף יד, לא התעמקתי לגמרי, אבל מכיוון שהרגולציה כל כך קשה, כל כך מקפידה על האזרחים בעלי העסקים, היא פשוט תחסל אותם. אם אני בעל עסק, אני לא פותח. עמ' 16 סעיף 6 – לפתוח כולם.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

רגע, חבר הכנסת מיקי לוי, לפי שעון ישראל עברה חצי דקה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

דקה. כל מי שלא  - - -, דינו – שישה חודשי מאסר? על זה אתם תצביעו? שישה חודשי מאסר.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

חבר הכנסת מיקי לוי.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

לא. אני רוצה להבין. תלכו הביתה ורק תלמדו את הסעיף הזה, לא צריך כלום.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

על מה אתה מדבר. על מה הוא מדבר?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

- - -

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אני רוצה לתת להם חומר ללמוד בבית. זה לא למדוד חום - - -

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

שחרר. שחרר, מיקי.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

זה שישה חודשי מאסר.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

שחרר, מיקי. שחרר, הכול בסדר. יש לנו את כל הזמן שבעולם.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

שישה חודשי מאסר.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

עכשיו, אני מקווה, אחרי שהוצאתם קצת - - -

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

- - - גברתי, רק אלייך - - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

תן להם להסביר.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

מכיוון שבבית לא התארגנו, ונולדו לנו נכדים - - -

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

מזל טוב.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

למה אתה כועס? אתה אמור להיות שמח ומחויך.

 << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

תאומות.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אני מתרגז. כל אחד צריך לקחת את זה בעירבון מוגבל, כי יש לי פיוזים קצרים. מה אני אעשה, זה בא מפה (הלב), ובגלל זה, זה (הלב) סבל. נולדו לנו תאומות זהות.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

מזל טוב.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

מתי יסתיימו הסדרי הדיון, כדי שנוכל לארגן את חיינו מעתה ואילך?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אגב, הערה נוספת. מי אמר פה - - - אם משרד הבריאות היה מתייחס לדוחות של ועדת הקורונה, הייתם יודעים שכבר אז דיברנו על - - -

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אנשים מסתובבים היום בלי מסכות. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אני איתך בדברים האלה. חוק נוראי - - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

בואו ניתן להם לענות.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

חברים.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אני לא אתן לזה לעבור.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

חברים, חבל על הצעקות. שמעתי את השאלה, אני אתייחס לסידורי הדיון.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

שישה חודשי מאסר.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

ראשית, יש דיון בוועדת הכנסת לגבי חוק אחר, כעשר דקות אחרי סגירת המליאה אני אצטרך ללכת, אנחנו נעשה הפסקה קצרה. אנחנו נתחיל בקריאת החוק - - -

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

היועצת המשפטית מטעם משרד המשפטים אמרה שהם מוותרים על שישה חודשים, אם הבנתי נכון.        

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

בסדר, אבל אנחנו לא מקיימים עכשיו את הדיון על סעיפי החוק, חברים. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אנחנו לא מקיימים עכשיו את הדיון על סעיפי החוק, עוד לא התחלנו בקריאה.

 << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

דחפו בשביל להוריד.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

נמשיך, חבר הכנסת מיקי לוי, לאחר ההפסקה כשעה, אחר כך נפסיק את הדיון ונתכנס מחר למשך יום דיונים.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מה קורה היום?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

היום כעשר דקות אחרי סיום המליאה נצא להפסקה, להפסקה ממש ממש קצרה, אנחנו נחזור אחר כך לכשעה דיון, נתפזר כדי שתוכלו לקרוא את החוק, להעמיק בו, יש לכם את כל הערב והלילה, ונתכנס מחר בעשר בבוקר לדיון כל היום, עד שתרגישו שנתתם את כל מה שיש לכם, ואם נרגיש שזה לא מספיק מבחינת הזמן, נמשיך את הדיון גם ביום ראשון. אלה סדרי הדיון נכון לכרגע. אם יהיו שינויים, כמובן אתם כאן כדי לשמוע.

נתחיל בהקראת החוק. גברתי מנהלת הוועדה, אני מבקשת להודיע לי עם סיום המליאה, כדי שנוכל לעלות לוועדת הכנסת. יש פה גם חברים נוספים.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בשביל מה ועדת הכנסת?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

לא קשור לחוק הזה. בבקשה, נירה היועצת המשפטית.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מה קשור לוועדת הכנסת? לא הבנתי.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

לא קשור אלייך.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

גברתי היושבת-ראש, שלא תהיה פה בהלה לא נכונה. אנחנו לא במגפה, לא אלפי מתים, לא 10,000 מתים, לא 5,000 מונשמים. כל מי שבר דעת היה קצת מתעמק ויוצא מהיסטריה מיותרת, וקורא דוח ביניים של ועדת הקורונה שדיברנו על העובדים הזרים, ומשרד הבריאות לא נתן שם טיפול, ודיברנו - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם לא - - - 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

קודם כול, את לא צועקת עליי.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא היינו צריכים את כל השטויות האלה פה עכשיו.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

עכשיו אנחנו נרגעים.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

פשוט ככה. פשוט ככה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אנחנו עכשיו נרגעים.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא מטפלים, לא עושים ואחר כך כולם בהיסטריה – אלפי מתים ומונשמים. וואלה יופי, אבל אין חומר ריאגנטי במחוזות לעשות בדיקות.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אוקיי.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מצוין. העיקר שיש חוק - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, אני אקרא אותך לסדר, את תצאי החוצה, זה מאוד פשוט.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

- - - שישה חודשי מאסר. תקשיבי, את מתעסקת בקקה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אני קוראת אותך לסדר בפעם הראשונה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

את מתעסקת בקקה. אנחנו משקרים לאזרחים.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

די, די, יוליה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

את משקרת לאזרחים. את משקרת בזה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אני קוראת אותך לסדר פעם שלישית. אני מבקשת להוציא אותה החוצה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אנשים מתים באלפים? אנחנו לא קוברים אותם בעילום שם. לא, זה לא המצב. אנחנו שקרנים. ממשלה שקרנית. במקום לטפל בריאגנטים - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, החוצה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יופי. מצוין, גברתי. שיהיו ריאגנטים למכונות לעשות בדיקות, אני אצא החוצה. את מבינה? את משקרת לאזרחים, כי את יודעת שזה האמת. את ישבת בדיון ואמרת, ושמענו - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

הכול בסדר, זה לא רלוונטי לדיון עכשיו.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ישבת בדיון ושמעת שאין אפילו ריאגנטים לבדיקות. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אנשי המשמר, אני חושבת שאתם מתמהמהים קצת.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מצוין. אין לנו ריאגנטים לעשות בדיקות, אבל אנחנו בשעת חירום.                   

(חברת הכנסת יוליה מלינובסקי יוצאת מאולם הוועדה)

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אתם מוזמנים כמובן, כל נושא בוער על סדר-היום בנושא הקורונה, להביא אותו לוועדת הקורונה, אנחנו יותר מאשר נשמח לדון בכל אחד מהנושאים. זה לא לעניין כאן. אנחנו עכשיו דנים בהצעת החוק הזאת, ואני מבקשת לא לפנות לעניינים אחרים. מה גם שאתם בעצמכם קצת מלינים על קוצר הזמן, אז לא נבזבז זמן יקר על דברים שלא קשורים להצעת החוק. 

אני רק רוצה להתייחס לנושא של התחלואה וגם לדוגמאות, חבר הכנסת מיקי לוי, שנתת על שכנותינו. אתה יודע, בסוף אומרים: הכול עניין של השקפה, כי אנחנו יכולים להסתכל על מדינות אירופה, מדינות מאוד מאוד מפותחות, ראו ערך איטליה, ראו ערך בריטניה, ראו ערך נורווגיה, ראו ערך הרבה מאוד מדינות בעולם, שאנחנו גם רואים מה היקף התחלואה שם, מה היקף התמותה שם. זה לא שמדינת ישראל נמצאת באיזה בועה ואנחנו יכולים לשפוט את ההתנהלות רק על פי התייחסות לעצמנו. יש לנו פה הרבה מאוד קבוצות ביקורת. עם הרבה מאוד צניעות, אנחנו נמצאים היום בתקופה של מגפה, אף אחד מאיתנו, גם לא מהיושבים מקרב משרדי הממשלה, לא היה נמצא כאן אם אין דחיפות ובהילות לגבי הנושא. וכמו שאתם רואים, אנחנו לא מבקשים פה תקנות לנצח, אנחנו מבקשים תקנות שרלוונטיות לעכשיו ולתקופה מאוד מאוד קצרה קדימה, ואנחנו כמובן נשוב ונבחן אותן כל העת, ככל שנידרש. היועצת המשפטית נירה, בבקשה. את מוזמנת להתחיל לקרוא את החוק.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020 – אני רק אציין שזה כבר לא יהיה הארכה, זה יהיה כנראה חוק ל"לקיום תוקפן", כי אם ההארכה תתנתק, אנחנו נקיים תוקף של תקנות, אבל לא נאריך אותן.

	הארכת תוקף
	1.
	תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020‏, בנוסח המפורט בתוספת, מוארך בזה ב-45 ימים.

	סמכות הממשלה 
	2.	
	על אף האמור בסעיף 1, הממשלה רשאית לתקן, בצו, את מספר השוהים המותר באירוע המתקיים באולם אירועים, כאמור בתקנה 5(ב)(12) המובאת בתוספת. 



הוספתי כאן הערה למה מספר השוהים באירוע באולם אירועים הוחרג בצורה כל כך קיצונית שהממשלה היא זאת שצריכה להסדיר את המספר הזה, בעוד שכל היתר מוסדר על ידי מנכ"ל משרד הבריאות. אם תרצי, ישיבו עכשיו. אם תרצי, נמשיך.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

בבקשה. נעבור סעיף-סעיף כדי שהדברים יהיו מסודרים, ואנחנו נתייחס לכל סעיף בנפרד. בבקשה, נציגי הממשלה מוזמנים להתייחס.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

כמו שציינתי קודם הפתיחה של אולמות האירועים אושרה ממש בשבוע שעבר על ידי הממשלה, בתיקון האחרון, אחרי התלבטויות והיסוסים בגלל העלייה בתחלואה. בכל זאת הממשלה כן החליטה לאפשר את פתיחת אולמות האירועים, במגבלה של 250 אנשים. אם יהיה צורך, נתקן את זה. אם נראה חס וחלילה החמרה בתחלואה תוך כדי, ונרצה - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

במה זה שונה מהדברים האחרים? למה כאן נדרשת הממשלה ובמקום אחר נדרש מינהל? והאם כאשר אנחנו מדברים על אולמות אירועים זה לגבי כל אירוע שמתרחש שם?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

קודם כול, ברגע שהכנסת תאשר את הארכת החוק, כל תיקון שנרצה לעשות יצטרך להיות בדרך של תיקון חוק. אני בהחלט מסכימה עם האמירה, יכול להיות שיהיו עוד דברים נוספים שנצטרך גמישות לגביהם, ואפשר בהחלט לחשוב על מנגנון גמישות רחב יותר, שיאפשר תיקון, לאו דווקא של המספר הנקודתי הזה, של מגבלת ה-250 אנשים שנקבעה כרגע לאולם אירועים. זו מגבלה שקבועה בתקנות, וברגע שהחוק יאושר זה יהיה חלק מהחוק. יכול להיות שיש מקום לאפשר לתקן בצו נושאים נוספים, מגבלות נוספות שקבועות היום בתקנות, ויקובעו בחוק שהכנסת תחוקק.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אם אני מבינה נכון, תתקני אותי בבקשה אם אני טועה, אתם באמצעות הסעיף הזה משאירים את הגמישות לנהל את היקף המשתתפים בהתאם להתפתחויות הבריאותיות.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

- - -

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אפשר שאלת הבהרה?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

שאלה דומה לשאלות ששאלתי אתמול. יש פה תקנות, עכשיו קוראים להן "חוק", אבל הכללים בין חוק לתקנות הם שונים. בחלק מהחוק, כמו שאמרה גברתי יושבת-ראש הוועדה, זה בסמכות המנהל, שזאת שאלה אחרת, נדון בה אחר כך. מה קרה? משפטית אני לא מבין מה קורה פה, גם עניינית אני לא מבין מה קורה פה, כי בהמשך נפגוש רכבות שעדיין לא נוסעות, ושם אין כללים. אני אומר אמירה כללית, כי זה יהיה לאורך כל הדרך, צריך להחליט במה אנחנו מתעסקים. זה לא תקנות היום, זה הפיכה לחוק, ומה שיש פה זה copy-paste, ואני אומר בפתיח הדברים שאי-אפשר לנהל חוק כמו שמנהלים תקנות.

ואחרי שאמרתי את זה, אני אשתוק, ואני חושב שבעניין הזה אני מכוון גם לדעת יושבת-ראש הוועדה. פשוט יצאה תקלה מתחת ידיכם. זה שעושים שורה ואומרים "חוק", זה לא חוק, זה תקנות. אם ההתייחסות היא לחוק, זה אומר שכל דבר שיקרה, לפחות כאן, צריכים לחזור לוועדה. אני נגד הרבה דברים שכתובים פה, אבל אין בו היגיון משפטי בכלל.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

משרדי הממשלה, רוצים להתייחס? אותי סיפקה התשובה של המשרדים מהבחינה הזאת שזה משאיר את הגמישות - - -

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

מהיכרותי זה לא אותו דבר – משרד הבריאות אומר את דעתו, אני מבקש לשמוע את עמדת משרד המשפטים.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

בבקשה, משרד המשפטים מוזמן לומר את עמדתו.

 << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> 

אחר צוהריים טובים, אני אשיב ברמה המאוד מאוד כללית, כי אני חושב שאנחנו נמצאים בפתח הדיון. אכן מדובר במעשה של חקיקה, מדובר בחוק. מדובר בחוק שמאריך תוקפן של תקנות שעת חירום. תקנות שעת חירום הוא כלי שהכנסת בחוק-יסוד: הממשלה העניקה לממשלה, אמצעי שנתון בידיה בגלל הדחיפות, כשלא ניתן להגיע לכנסת, אבל צריך לקבוע הסדרים דחופים, שיכולים גם לגבור על חוק. כלומר, מהותית הוא ברמה של חוק, למרות שזה תקנות שעת חירום. התוקף הזה מוגבל לשלושה חודשים. בתום אותה תקופה התקנות פוקעות, זולת – אומר חוק-היסוד – אם הכנסת האריכה את תוקפן בחוק. כלומר, הכלי הזה הוא אכן כלי של חוק, בחוק כמובן הכנסת יכולה לקבוע בו כל דבר שהיא רוצה במגבלות החוקתיות, שזה לא ממין העניין כרגע, אבל הטכניקה שבה לוקחים את תקנות שעת החירום הקיימות, כוללים אותן כטקסט, כלשון, כנוסח בתוספת, והכנסת מאמצת אותן היא טכניקה שקיימת בהיסטוריה החוקתית של מדינת ישראל. 

אפשר להתווכח האם היה עדיף לעשות את כל זה הרבה יותר מוקדם ולכתוב חוק מלא, לא בשיטה של תוספת, זו בוודאי הייתה דרך חקיקה יותר מוצלחת, אבל האמירה כאילו יש כאן תקנות בכסות של חוק, זו טכניקה חקיקתית מוכרת במדינת ישראל. יש חוקים שקיימים ככה עשרות בשנים.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

צריכים לחזור לוועדה הזאת, לוועדה אחרת, לא משנה איזה ועדה, לעשות תיקונים לאחר מכן, עכשיו בניסוח הנוכחי.

 << אורח >> איל זנדברג: << אורח >>   

בוא נזכיר, מה שהממשלה מביאה כאן זה חוק להארכת תוקף תקנות שעת חירום, חוק שיעמוד בתוקפו זמן קצר, כאשר הממשלה הביאה חוק ממש, חוק סמכויות מיוחדות בענייני קורונה, לפעמים קוראים לו "חוק המסגרת", שמסדיר תחומים דומים, את אותם תחומי תוכן שתקנות שעת החירום האלה הסדירו מלכתחילה בתקנות שעת חירום, והדיון המהותי שהכנסת עושה כמחוקקת ממש לפרטים ייערך שם. כמובן שהכנסת יכולה לעשות את זה גם כאן, אבל זה סוג של גישור, שהוא כלי אפשרי מבחינה חוקתית, ובנסיבות העניין הוא הדבר הכי טוב שאפשר לעשות, כדי שיהיו בידי הממשלה כלים וסמכויות להתמודד עם הנגיף וכן הלאה. ועדיין הכנסת תוכל – אולי אם אני אגיד בשלווה ונחת זה יישמע אולי קצת מוגזם – בפרק זמן יותר ארוך מאשר הדיון שמתקיים פה היום לחוקק את חוק הסמכויות המיוחדות, שהוא יהיה חוק יותר ארוך טווח. זאת אומרת, התכנים הם אותם תכנים. מה שהיום פה מופיע בתקש"ח יוסדר כפי שתקבע הכנסת, תחליט הכנסת, בחוק - - -

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

בהנחה שצריך את הדברים האלה בכלל.

 << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> 

כרגע הממשלה סבורה שבהחלט צריך אותם עד שיחוקק החוק ההוא. אם היינו מביאים את החוק ההוא ומבקשים שיחוקקו אותו ביממה אחת, זה היה מעשה לא סביר. אז מבקשים משהו כביניים, והמודל החקיקתי הזה של חוק - - - זה דבר שמלווה אותנו הרבה מאוד שנים. זה שזה נעשה בעבר זה לא מצדיק שזה דבר מוצלח, אבל זה בוודאי טכניקה מקובלת במשפט הישראלי, וזו פעולה של גישור. ולכן מדובר פה בתקופה קצרה, שהיא משקפת את היכולת של הכנסת לחוקק את החוק העיקרי, היא לא משקפת משהו אחר, היא לא משקפת איזה היבט חוקתי. היא זמן קצר, כדי שיהיו כלים, ובינתיים הכנסת תוכל לדון ולהחליט איך באמת ייראו ההסדרים האלה.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

אם כי החוק העיקרי לא יהיה חוק, אלא תקנות.

 << אורח >> איל זנדברג: << אורח >>   

לא. החוק העיקרי יהיה חוק. קודם כול, החוק העיקרי יהיה מה שהכנסת תחליט שהוא יהיה.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

את זה צריך להגיד.

 << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> 

יש הצעה ממשלתית. הכנסת המחוקקת, לא הממשלה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

חבר הכנסת סגלוביץ', גם התייחסנו לזה בראשית הדיון, גם משרדי הממשלה וגם אנוכי, לגבי תוקף התקנות. בסך הכול 45 ימים, גם חשבנו לפצל בהתחלה ולהשקיע כמה זמן שנדרש כאן, אבל הציגו משרדי הממשלה את העיקרון שלפיו הם רוצים להשקיע את מרב המאמצים בחוק המסגרת, שהוא יחליף גם את התקנות הללו, ולכן אנחנו נמצאים כאן, כדי לייצר את אותו גשר עד לחקיקת חוק המסגרת. בבקשה, נירה.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

מיכל, דיברת על גמישות. אם ככה, למה בנושאים רלוונטיים אחרים אנחנו לא מניחים לפתחם של שרים רלוונטיים, שיתערבו גם הם בקבלת ההחלטות, ומשאירים הכול, ולו כדי ששר יביא את האינטרסים של המשרד שלו?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

התשובה לכך התקבלה. אני מבקשת, נירה, שנעבור לסעיף הבא. אני חושבת שמיכל הציגה יפה את הדברים. בבקשה, נגיע להגדרות. אנחנו בתוספת ובהגדרות.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

	
	
	תוספת

	
	
	(סעיף 1)

	הגדרות 
	1.	
	בתקנות שעת חירום אלה – 

	
	
	"אנשים הגרים באותו מקום" – בני אותו תא משפחתי או יחידים השוהים יחד במקום מגורים אחד;



בישיבה מקדימה שערכנו תהינו מה היא בעצם ההגדרה של תא משפחתי, מכיוון שהיא איננה מופיעה פה. דיברנו על מסגרות שונות של תאים משפחתיים שונים בחברה הישראלית היום, שאולי לא מתאימים להגדרה המסורתית. האם גם הם יכולים להבין שההוראות לגבי תא משפחתי חלות עליהם?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

מדובר על כל תא משפחתי או יחידים שנמצאים באותו בית. אני יכולה להגיד לך כי הייתי חלק מהחקיקה של התקנות האלה. גם בזמנו נשאלו אותן שאלות. גם אם הם לא תא משפחתי, אבל הם גרים באותה יחידת דיור, מבחינתנו הם נחשבים - - - 

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

לא. אני מדברת על משפחות מורכבות. מה שנקרא למשל "זוגות בני אותו מין" - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

זה לא רלוונטי. הם נמצאים באותה יחידת מגורים?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

לא. ממש לא. הם גרים בשלושה מקומות. העליתי את המקרה הזה של זוגות למשל מאותו מין, שלכל אחד מבני הזוג יש ילדים עם אדם אחר, ילדים ביולוגיים, ההורים הנוספים גם מעורבים בתא המשפחתי, אבל מדובר כאן במין שתיים וחצי משפחות. אני מדברת על מקרים של משפחות שחיות בשני מקומות נפרדים או אפילו שלושה, והשאלה אם אנחנו לא רוצים לנסות לפחות להגדיר תא משפחתי באופן שיאפשר - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אתם מזומנים להתייחס. הייתה לכך התייחסות בכך שהוחרגו גם הורים גרושים, אם אני זוכרת נכון, והמעבר בין שני הבתים. בבקשה.

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

אני יכולה להציע שאולי נתייחס לכך כשנגיע לסעיפים שמזכירים את הנושא הזה, כי זה יהיה רלוונטי לגבי סעיפים מאוד מאוד קונקרטיים, למשל כשנדבר על הנושא של הרכב.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

מאה אחוז, אז בואו נקרא ברצף בבקשה את ההגדרות ונתקדם.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

	
	
	"הוראות המנהל" – לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, 1940‏;



המנהל הוא מנהל שירות הרפואה, נכון?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין - - -

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

המנהל הכללי של משרד הבריאות הוא יקבע מנהל שירותי הרפואה.

	
	
	"המנהל" – כהגדרתו בסעיף 2 לפקודת בריאות העם ומי שהוא הסמיכו לעניין סעיף 20(1) לפקודה האמורה;



אני מבינה שזה מנכ"ל משרד הבריאות.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

נכון. זה המנהל הכללי.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

	
	
	"מעסיק" – מי שמעסיקים עובדים;

	
	
	"מקום מגורים" – לרבות מקום שהייה קבוע;

	
	
	"מקום עבודה" – חצרים שבהם מועסקים עובדים על ידי מעסיק, כל מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק או משלח יד וכן מקום שעובד מגיע אליו במסגרת עבודתו לרבות במרחב הציבורי;

	
	
	"ספורטאי תחרותי" – ספורטאי החבר באיגוד או בהתאחדות כהגדרתם בחוק הספורט, התשמ"ח–1988.

	
	
	"עובד" – לרבות עצמאי, מתנגד, חייל, שוטר, סוהר, ומי שמועסק על ידי מעסיק ומי שנותן שירות למעסיק, בין אם מתקיימים עם המעסיק יחסי עבודה ובין אם לאו.

	איסור שהייה במרחב הציבורי ובמקומות שפעילותם אסורה
	2א.
	לא ישהה אדם במקומות המפורטים להלן: 



   כאן הייתה לנו הסכמה שגן שעשועים כשלעצמו – המטרה של הסעיף הזה מדברת על מתקני השעשועים כמשהו שעלול להדביק, אבל גן שאין בו מתקן, לא חייב להיות מקום שאסורה השהייה בו, נכון? לכן מחקתי את זה. זה בסדר?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

כן. מקובל.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

כל מה שאת מוחקת זה בסדר.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

יש הסכמה על משהו...

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

	
	
	(2)	מתקני שעשועים המצויים בשטח ציבורי - - -



ציינתי לעצמי שיש הגדרה ל"מרחב ציבורי" בסעיף 3. אולי תסבירו לנו את ההבדל.

	
	
	(2)	מתקני שעשועים המצויים בשטח ציבורי, מקום או עסק – כתבתי כאן – המקיים פעילות אסורה לפי תקנה 5(א).



תקנה 5(א) זה דיסקוטק - - -

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >>   

אולם מופעים, תיאטרון. כל המקומות שעדיין פעילותם אסורה לפי התקנות.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

לילך, אני לא שומעת אותך.

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

הייתה רשימה הרבה יותר ארוכה והיא הלכה והצטמצמה כמובן עם הזמן. כרגע נשארו שם בעיקר, למשל התיאטראות, הדיסקוטקים.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

אנחנו לא מתכוונים שאסור לבן אדם לשהות במבנה ששימש פעם כדיסקוטק או אולי באופן עקרוני משמש כדיסקוטק, אם לא מתקיימת בו פעילות אסורה, לכן תיקנתי את הניסוח, "המקיים פעילות אסורה לפי תקנה 5(א)". בסדר?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

כן. מקובל.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

ברשותכם, זה לא אומר שהדבר הזה מקבע ל-45 ימים. זאת אומרת, אנחנו יכולים לשנות את ההנחיות לגבי פעולות תרבות לצורך העניין, תיאטראות וכו' תוך כדי תנועה גם בתקופה הזאת. נכון?

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

כרגע צריך תיקון חקיקה כדי לתקן את הדברים האלה.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

דיברנו על זה שאם היום יוחלט בקבינט הקורונה, או ביום אחר, נצטרך לפני שהחוק יעבור במליאה, לתקן את החוק בהתאם.

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

למיטב הבנתנו הממשלה דנה בדיוק בסוגיות האלה בימים האלה, ולקראת השלמת תהליך החקיקה - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

נוכל לתקן את זה בתוך כמה ימים. מאה אחוז.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

	תנאים לקיום תפילה במבנה
	2ב.
	תפילה במבנה תתקיים בהתאם להוראות המנהל.



העליתי כאן שאלה, למה הכוונה תפילה במבנה? יש לעיתים עניינים או יותר שמתקיימים במבנים שהם לא בתי כנסת. האם אנחנו רוצים שאנשים שמקיימים מניין ספונטני או מניין שהוא לא במקום מוסדר, יהיו כפופים להוראות המנהל, שהן חמורות יותר וחלות על בתי כנסת, או להוראה הכללית שאומרת: אתם צריכים לשמור על הפרדה של שני מטר בין אנשים? אני חושבת שהייתה הסכמה עקרונית שצריך להבהיר את העניין הזה.

 << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אין התייחסות למסגדים.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

בבקשה, התייחסות.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

קודם חשוב להבהיר שההוראה כמובן לא מדברת על בתי כנסת, היא מדברת על כל מקום שמתקיימת בו תפילה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אני הייתי משנה את זה במקום "בתי כנסת" ל"מקומות תפילה".

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

לא כתוב "בתי כנסת".

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

בית כנסת זו הערה שלי שציינתי כדוגמה.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

אנחנו מבקשים להשאיר את הנוסח כמו שהוא, "תפילה במבנה". תפילה כמובן של כל דת שהיא, כשהיא נעשית במבנה, היא צריכה להתקיים בהתאם להוראות המנהל. יש הוראות מנהל שקובעות תנאים שנוגעים לשמירה מפני הדבקה, שמירת מרחק, שכל אדם יבוא עם הספר – אני לא אומרת סידור, כי אנחנו כמובן לא מדברים רק על היהדות – עם ספר התפילה שלו.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

שטיח תפילה.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אני לא אוכל לדווח, אבל הוראות המנהל בהחלט מתייחסות לכל הדעות, והן קובעות הוראות, הן מאפשרות את התפילה, אבל בתנאים שנועדו שאנשים ישמרו על עצמם. דרך אגב, זו הוראה שהיא לא פלילית. זאת אומרת, הפרה של זה לא מהווה עבירה פלילית, אין סנקציה בצדה.

 << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

יש קנסות, לא?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

לא. להפרה של ההוראה הזאת – אין.

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >>   

אנחנו נפרט את ההוראות החוקיות, כשנגיע לזה.

 << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

- - - במזרח ירושלים נקנסו על זה שתפסו אותם בתוך כנסייה.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

היו שלבים שכן היו הוראות פליליות עם קנסות, אבל כרגע בשלב הזה – עוד פעם, אמרתי שעברנו הרבה שינויים.

 << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אולי הגיע הזמן לבדוק את הקנסות האלה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אני חושבת שהנקודה הזאת ברורה. דווקא הנושא של תפילה במקומות תפילה די מוסדר. פשוט יש סעיפים הרבה יותר מהותיים שכדאי להתעמק בהם. אני חושבת שדווקא הסעיף הזה הוא הרבה יותר ברור. אפשר להתקדם. בבקשה.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

	כללי התנהגות במרחב הציבורי
	3.
	(א)	השוהים במרחב הציבורי ינהגו בהתאם לכללים האלה:

	
	
	
	(1)	שמירה על מרחק של 2 מטרים לפחות בין אדם לאדם, ככל האפשר, ולמעט בין אנשים הגרים באותו מקום;

	
	
	
	(2)	בנסיעה ברכב פרטי יהיו עד 2 נוסעים באותו הרכב, נוסף על הנהג, למעט אנשים הגרים באותו מקום, ואם יש ברכב יותר מספסל אחורי אחד, ניתן להסיע נוסע נוסף, ובלבד שישב בספסל נפרד; פסקה זו לא תחול במקרה שיש צורך חיוני בנסיעה של מעל 3 אנשים באותו הרכב.



 << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

מה זה "צורך חיוני"? מישהו הגדיר את זה?

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

	
	
	(ב)	המחזיק במיתקני כושר בשטח ציבורי, יציב שלט בסמוך למיתקנים אלה לעניין החובה לשמור מרחק לפי תקנת משנה (א)(1).



 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

יש פה שאלה, האם הוגדר באיזה מקום מה המשמעות של "חיוני"? 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

לא. אין הגדרה כזאת.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אם עוצרים אותם ושואלים, כל אחד יכול להגיד. גם לקנות שמן זה חיוני.

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

זאת לא הוראה פלילית.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

קודם כול, אולי כדאי להגיד שגם ההוראה הזאת לא פלילית. זו הוראה שקובעת נורמה, אין בצדה סנקציה כרגע. כרגע זה גם יישאר ככה. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אם אדם מוסמך לאכוף, פוגש משפחה או רכב שיש בו יותר נוסעים מהאמור, זה לא יכול לייצר שום סנקציה.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

הוא יכול להעיר.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

שום סנקציה – לא קנס ולא משהו פלילי.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

לפרט קצת יותר לגבי ההוראה עצמה?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אני חושבת שהנושא ברור. זה בסדר חבר הכנסת ג'אבר?

 << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

ענו לך. קדימה, נמשיך.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

אגב, סעיף 2 שבוטל, אני רואה שאנחנו קפצנו מ-1 ל-2א, הייתה בו פעילות ספורטיבית, והיא ירדה.

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

סעיף 2 שהיה, כלל כל איסור יציאה למטרה שאינה מנויה, וברגע שזה הוסר, אין שום צורך לקבוע מטרות לגיטימיות, כי כל מטרה היא מטרה לגיטימית.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

בנוסח הקודם אפשר היה לצאת שניים בלי שני מטר. אם אנחנו לא מציינים עכשיו, גם שניים שעושים ספורט צריכים להיות באיזה מרווח.

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> 

כל מקום שכתוב "2 מטרים", כתוב "ככל האפשר", ולכן יש התאמות לגבי סוג הפעילות. אם זה פעילות שאי-אפשר לשמור על שני מטרים - - -

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

תוכלו לחשוב על זה שוב?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

שני מטר ככל האפשר – הדברים פה מאוד ברורים ופשוטים. תאמיני לי שכאשר הם יהיו מורכבים, תשמעי אותי. האמירה פשוטה, מבקשים שני מטר ככל האפשר. יצאו לפעילות ספורטיבית, זה מותר, כי זה לא בפעולות שמנויות כאסורות, וגם הם ישמרו שני מטר ככל האפשר.

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

וזו לא הוראה פלילית.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

בבקשה בואו נמשיך.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אני רוצה לחזור, אני מתנצל שיצאתי, אלה דברים שעלולים לעשות לך צרות. מנהרות הכותל זה בית כנסת?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

אם מתקיימת שם תפילה, כן. תפילה במבנה, כן. הם צריכים להקפיד על הכללים. הכללים הם לא נוראיים.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

יש שם בתי כנסת רשמיים במנהרות הכותל.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

לא, בתוך המנהרה מתפללים, ויש גם מקומות שמוגדרים כאילו שיש שם ספר תורה. לאורך כל המנהרה עומדים ומתפללים. מול קודש הקודשים עומדים ומתפללים.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

יתפללו לפי הכללים הנהוגים בבית תפילה.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

יש הגדרה לקבר רחל ולקברי צדיקים אחרים? האם יש הגדרה? דיברתם על זה? העליתם את הנושא הזה? קיבלתי דווקא תלונה - - -

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

זה "מקום תפילה" נקרא.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

מקום תפילה, כן, אבל נועלים את זה בלילה. אם זה מקום תפילה, אז שיהיה פתוח כמו ברשב"י.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

לפי הנוהל הנוכחי של משרד הבריאות בית תפילה הוא כל מקום שמתבצעת בו תפילה במבנה.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>   

קבר רחל, יש שם גם - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

קבר רחל סגור מתוקף ההנחיות של תקנות הקורונה? לא. אז זה לא רלוונטי לדיון.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

שר הדתות. הוא שלכם.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

זה לא קשור לכאן, זו לא הכתובת.

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> 

אולי בכל זאת נבהיר שאין מקום סגור כרגע שהוא בית תפילה. היו הוראות כאלה בעבר, אבל זה נכון שסעיף 2ב מדבר על תפילה במבנה. אני מסכימה שההערה של חבר הכנסת לוי נכונה בהקשר הזה. אנחנו מדברים על מבנה, אני לא בטוחה שזה כולל מנהרות או קברים למיניהם.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

זה כולל.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

אני אברר ואחזיר לכם תשובה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

יש לנו פה עוד מספר ימים. תסמנו לכם את ההערות, נשמח לחזור ולהתייחס.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>   

במילים אחרות: תבטלו את הסיורים שקבעתם.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אני לא קבעתי סיור בקבר רחל.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>   

אני וקטי שטרית.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

בואו נמשיך.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

	אחריות מעסיק 
	3א. 
	מעסיק במקום עבודה אחראי לכל אלה: 

	
	
	
	(1)	בטרם כניסה למקום עבודה – 

	
	
	
	
	(א)	המעסיק או מי מטעמו, ישאל את הנכנסים את השאלות האלה: 

	
	
	
	
	
	(1)	האם אתה משתעל ?

	
	
	
	
	
	(2)	האם חום גופך מעל 38 מעלות צלזיוס ומעלה או האם היה לך חום כאמור בשבוע האחרון?

	
	
	
	
	
	(3)	האם היית במגע קרוב עם חולה קורונה בשבועיים האחרונים?

	
	
	
	
	לא תותר כניסה למקום למי שלא השיב בשלילה על כל אחת מהשאלות, למעט אדם שהשיב שהוא משתעל בשל מצב כרוני כגון אסתמה או אלרגיה אחרת;

	
	
	
	
	(ב)	המעסיק יסדיר ביצוע של מדידת חום באמצעי שאינו פולשני לנכנסים למקום, ככל האפשר; בוצעה מדידת חום כאמור, לא תותר כניסת אדם עם חום גוף של 38 מעלות צלזיוס ומעלה;

	
	
	
	
	(ג)	פסקאות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על אדם הנכנס למוסד רפואי לקבלת טיפול רפואי;



 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אפשר להתייחס לזה?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

בבקשה, חברת הכנסת מלינובסקי.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תסבירי לי מה זה אומר.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

יסבירו משרדי הממשלה. בבקשה תתייחסו לסעיף הזה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

סעיף (ג), מה זה אומר?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

סעיף קטן (ג), מי שרוצה להגיע לבית חולים לדוגמה או למרפאה, מן הסתם יכול להיות שיש לו חום, הוא מגיע בגלל שהוא נזקק לטיפול רפואי, לכן ההוראות שקראנו קודם, שאי-אפשר להכניס אדם שיש לו חום מעל 38 מעלות או שהוא עונה בחיוב על אחת מהשאלות, דהיינו, הוא משתעל או שיש לו תסמינים אחרים, זה לא יחול לגביו. זאת אומרת, צריך לאפשר לו להיכנס.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הבנתי, אבל קראתי מחקרים לאחרונה וידיעות, ואנחנו כבר לומדים את הקורונה יותר טוב, לא ברור שהחום והשיעול זה תסמיני קורונה. הייתי רוצה התייחסות של גורמי הרפואה.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

נמצא איתנו ד"ר אודי קלינר.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

יש א-סימפטומטיים, יש אנשים שיש להם שיעול ואין להם חום וכן הלאה וכן הלאה.
 
 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אני אשמח להתייחסות, אני רק אומר שמה שאומרים כאן, בסעיף הזה, זה שגם אם מישהו יש לו חום או סימפטומים אחרים של קורונה, או מה שנתפס כסימפטומים של קורונה, יוכל להיכנס לתוך בית החולים, זאת אומרת, לא תחול עליו ההחרגה. זאת המשמעות של הסעיפים הללו.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

רק רציתי להתחלק עם גברתי היושבת-ראש בחוויה מתקנת שעברתי ביום ראשון עם הבת שלי. זה מאוד עוזר להיכנס לפרופורציות. הייתי צריכה לבלות איתה גם במיון של בית חולים וגם במוקד חירום של קופת חולים במכבי. להיכנס למרחב ציבורי כזה עכשיו עם ילד שמשתעל ברמות זה לא נעים, יש תגובות לא נעימות, וצריך לבדוק את הנהלים בכל המקומות האלה, כי אני שוב חוזרת ואומרת שהחוויה הייתה כל כך לא נעימה, כל כך לא מכובדת. אתה מרגיש שאתה מוקצה במצבים כאלה, גם לזה צריך לתת מענה איך מערכת הבריאות יודעת לקבל את האנשים. יתרה מזו, התייחסות של גורמי המקצוע, לא שיעול ולא חום הם לא תסמינים. מי קבע את ה-38? ולמה לא 38.5 ולא 37.5?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

אני אבקש שד"ר קלנר - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני מבין שההגדרה כוללת גם את מרפאות קופות החולים, נכון?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

נכון.

 << אורח >> ד"ר אודי קלנר: << אורח >> 

יש הרבה תסמינים למחלה. נבחרו התסמינים הנפוצים יותר, שקל לזהות אותם, מצד אחד. מצד שני, יש רצון שלא להעמיס על השאלון בכניסה. אם מחכים הרבה מאוד אנשים בכניסה לקניון או לאיזה מקום ונתחיל לתשאל אותם חצי דקה או דקה - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה יחול גם על קניון? הקניון כרגע פטור מהשאלות האלה.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

השאלות האלה חלות בכניסה לכל מקום. החלנו את הסעיף הזה עם הדרישות של השאלות האלה למדידת החום על כל מקום שפתוח לציבור. זה חל גם בכניסה לקניון.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה עכשיו חל על כל - - -

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

על כל מקום שפתוח לציבור.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה עובד עכשיו?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

זה אמור לעבוד.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה בתוקף עכשיו?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כן, זה בתוקף עכשיו.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בדיקת חום ושאלון גם בקניונים?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כן.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

בבקשה, ד"ר אודי, אתה מוזמן להמשיך.

<< אורח >> ד"ר אודי קלנר: << אורח >> 

כמו שאמרתי, הבחירה הייתה פרקטית בין הסימנים הנפוצים שקל לשאול והרצון שלא להעמיס על שאלון הרוחב. אפשר לשאול גם 20 שאלות על תסמינים ולא נצא מזה. זה היה הרעיון, לשמר את העסק פשוט, אבל גם אפקטיבי, כי אלה התסמינים הנפוצים של המחלה. זה נכון שיש אנשים שהם בלי תסמינים, אבל איתם אין לי מה לעשות. בכל מקרה, אדם חולה, אנחנו מצפים שתהיה לו אחריות ולא יסתובב ברחוב, אלא ילך לרופא להיבדק בלי קשר לאיזה תסמינים יש לו, וזה נכון גם בשגרה. זה הרציונל של השאלות האלה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

איך אנחנו יודעים שזה שפעת ולא קורונה?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אנחנו לא יודעים, כי אנחנו לא רופאים.

 << אורח >> ד"ר אודי קלנר: << אורח >> 

אנחנו לא יודעים. גם אדם עם שפעת אני לא רוצה שייכנס לקניון, אם את שואלת אותי.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יש הרבה מחלות אחרות. חוץ מקורונה יש עוד הרבה מחלות אחרות.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

נכון, אבל בגלל שאנחנו עכשיו בתקופה שבה אנחנו מנסים לבלום את התפשטות הקורונה - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מקורונה לא נמות ומשאר הדברים אפשר למות...

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

להפך, הסעיף שעליו אנחנו מתעכבים עכשיו אומר שגם אם את חולת קורונה, מותר לך להיכנס לשטח בית חולים או לשטח שנותן טיפול רפואי. איך מהסעיף הזה, שמתיר את הכניסה, הגענו למקום שאנחנו מוכנים שימותו אנשים?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני לא מצליחה להבין אם מישהו העלה על דעתו שיגידו לבן אדם חולה או שהוא מרגיש לא טוב לא להיכנס לבית חולים? למה צריך להכניס את זה?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

בגלל שהתקנות אומרות באופן עקרוני שאדם עם תסמינים של חום ושיעול לא יוכל להיכנס לכל מקום, למעט לבית חולים. כדי להחריג את זה מהסעיף הקודם, אומרים ברחל בתך הקטנה, בבית חולים או במקום שמקבלים טיפול רפואי, אתה יכול להיכנס גם עם תסמינים. תודה רבה, נמשיך. נירה היועצת המשפטית, בבקשה. את יכולה להמשיך.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

	
	
	
	(2)	מתן הנחיה לעובדים על שמירת מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם, אלא אם כן הם אנשים הגרים באותו מקום; במקום עבודה שבו לא ניתן לשמור על מרחק כאמור, ידאג המעסיק לאמצעים אחרים למניעת הדבקה;



 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

איזה "אמצעים אחרים"?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

מחיצות.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מה המדד של שני מטרים?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

מה זאת אומרת?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תכניסו לתקנות שצריך למדוד שני מטר. מי מודד את השני מטר? איך מודדים?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

שני מטר זה שני מטר. זה קצת מזכיר לי את הבדיחות על קילו נוצה וקילו ברזל. שני מטר זה שני מטר.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מי בודק אותם?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

זו אחריות של המעסיק או של המחזיק של המקום.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הוא צריך למדוד את זה עם כלי עבודה מסוים?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

לא קבענו.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אם הוא הולך למשפט, מי מוכיח את השני מטר? הייתי בסיפור הזה בהצעת חוק של עישון ליד גני שעשועים של ילדים. זה בדיוק הנושא שעלה שם.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

בבקשה, אתם יכולים לענות.

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> 

כמו שהסברנו קודם אין אכיפה על העניין הזה של השני מטרים. מדובר בהוראה נורמטיבית מחייבת, שוב ככל האפשר, בכל פעילות כזאת או אחרת, ואין קנסות ואין סנקציות על העניין הזה.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

זו פשוט המלצה.

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

זו הוראה נורמטיבית. מי שיפר את זה, מפר את הדין, אבל אין אכיפה.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

מה העונש בזה שהוא מפר? זה קנס?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אמרנו שאנחנו לא רוצים ללכת לעונש וקנס בכל דבר. אני חייבת להגיד פה בסוגריים, בגדול, אני לא חושבת שאנחנו צריכים להיכנס, ואפילו חבר הכנסת מיקי לוי קצת התייחס לזה, לכל הנושא של אכיפה פלילית ושישה חודשי מאסר. אני אגב לא מאמינה בזה, אני מאמינה בתהליך של "חינוך הציבור", לא חלילה ממקום פטרוני, אלא ממקום של ייצור נורמות התנהגות שיעזרו לנו לשמור על הבריאות של הציבור ושל עצמנו. ולכן חלק מההנחיות האלה או מהנורמות האלה מקובע כאן בתקנות, ללא שום סנקציה בצדן. אני טועה?
                    
 << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

על כולן? אין עונשים בכלל?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

נגיע למקום שבהם יהיו סנקציות. זה מסוג ההוראות שבהן אין סנקציות.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

במתקני שעשועים שהכנסתם?

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

יש. במתקני שעשועים זה כן עבירה פלילית. אם אתם רוצים שנדון בעבירות הפליליות - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

נעשה את זה לפי הסעיפים. כשנגיע לסעיפים, נדון בכל סעיף, כמו שאנחנו עושים גם עכשיו.

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >>   

סעיף 2א הוא כן סעיף שתהיה סנקציה פלילית בצדו. אם אתם רוצים שנחזור אחורה לסעיף ונסיר את הסנקציה הפלילית, אפשר, או שנדון בזה במסגרת סעיף 6.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

נדון במסגרת סעיף 6 בכל מה שיש סנקציה בצדו, כדי שזה יהיה מרוכז ונוכל לעבד את הדברים ביחד.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

במקום עבודה שהוא נגיד חברה משפחתית, מי שעובד בו מאותו תא משפחתי, הוא לא חייב לשמור על שני מטר אם הם גרים באותו בית?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

נכון.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

את רוצה שנציין את זה?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני לא חושבת שיש טעם.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

יש את זה בהגדרות לפני כן, שמי שמאותו תא משפחתי - - -

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

אני תוהה מה גובר על מה, אבל אני מניחה שזה גובר. נכון?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כן.

 << אורח >> שי סומך: << אורח >> 

זה ברור. זו לא הוראה פלילית. ההנחיה היא שני מטרים, אבל יש עדיין מקום קצת לשכל ישר.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

איזה יופי, אז יש פה מקום לשכל ישר, נכון? אז שכל ישר אומר שאדם שהוא חולה, לא צריך להחריג אותו, הוא חייב לקבל טיפול רפואי.

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

זה בדיוק מה שכתוב.

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

החוק גם מתייחס לנקודה הזאת.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

יש דברים שהם ברורים מאליהם, בכלל לא היה צריך להעלות אותם.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

זה לא מובן מאליו, כי התקנה לפני כן אומרת שאם יש לך חום או שיעול אתה לא יכול להיכנס לשום מקום ציבורי. באה התקנה ואומרת: אם אתה חולה, ברור שבשכל הישר, וזה מובן מאליו, שאתה יכול להיכנס לבית חולים, אבל מי שלא ברור לו, אמרתי גם קודם, אומרים לו ברחל בתך הקטנה: אתה יכול להיכנס, כדי שלא יהיו סיטואציות בעייתיות. אני שמחה שאת מחייכת, חברת הכנסת מלינובסקי.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה כבר משעשע.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אני שמחה. בבקשה.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

	
	
	
	(3)	לכל עובד יוקצה ציוד אישי קבוע, ככל האפשר, ובכלל זה מקלדת, עכבר, טלפון קווי; ציוד בשימוש של יותר מאדם אחד, יעבור חיטוי קפדני לפני כל העברה מאדם לאדם;

	
	
	
	(4)	מתן הנחיה לעובדים על שמירה קפדנית של כללי היגיינה ובכלל זה שטיפת ידיים;

	
	
	
	(5)	מתן הנחיה לעובדים כי בעת שימוש במעלית במקום העבודה, לא יהיו במעלית יותר משני נוסעים אלא אם כן הם אנשים הגרים באותו מקום, ואולם במקום עבודה המצוי במבנה של למעלה מחמש קומות, לא יהיו במעלית נוסעים במספר הגדול ממחצית ממספר הנוסעים המרבי המותר אלא אם כן הנוסעים הם אנשים הגרים באותו מקום; המעסיק יציב שלט בכניסה למעלית לעניין מספר הנוסעים המותר בהתאם לפסקה זו;




 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

במעלית כן החרגתם את זה אגב.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מה עם בנייני מגורים?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

מה עם בנייני המגורים?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

את מתכוונת למעליות בבנייני מגורים? אנחנו לא נכנסים פה לבתים משותפים. ההוראה הזאת של המעליות תחזור על עצמה גם לגבי מקומות פתוחים לציבור, גם בקניונים קבענו את אותה הוראה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בניין בן 20 קומות, זה יותר אנשים מקניון.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

יוליה, זה המלצות.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

חבר הכנסת רזבוזוב, זה משעשע אותי, כי אנחנו מתעסקים בקקה. אני מצטערת על הגסות.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

זו לא שפה לכנסת.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כן. זו השפה, כי אם אתם רוצים להיות כל כך קפדנים, אני מבקשת התייחסות גם במעליות בבנייני מגורים רבי קומות.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

אנחנו נשמח. מצד אחד יש ביקורת שאנחנו נכנסים לרשות הפרט, ואנחנו לא רוצים לפגוע ברשות בפרט - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

במקום עבודה אסור עם שני אנשים, בבניין מגורים, 20 קומות, שיש יותר אנשים ממקום עבודה רגיל, מותר לי. זה פשוט לא הגיוני מה שאנחנו עושים.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

נציגי הממשלה, אם ההנחיה במעלית היא שני אנשים או מחצית ממספר האנשים המותר בכל מקום שהוא, שיהיה גם במבנה מגורים.

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

ניתן תשובה מחר. נשקול וניתן תשובה.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

מבחינתנו בהחלט אפשרי.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

ככל שהדברים יהיו אחידים, אנחנו נפשט את זה גם עבור הציבור, וגם כאן יהיה יותר קל להתייחס לזה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה גם לא ייראה הזוי.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

כמה שיותר אחידות ופשוט.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

אני רושמת את זה ואנחנו נתייחס לזה בהמשך.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

נרשום את זה כהערות, נתייחס לזה בימים הקרובים, הקרובים מאוד אפילו.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

יפעת, דיברנו לגבי כמות האנשים באולמות?

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

כמה שפחות רגולציה. את מוסיפה לרגולציה עכשיו עם ההערה הזאת.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אנחנו אומרים: אם מעלית, אז מעלית בכל מקום. פשוט. בבקשה.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

	
	
	
	(6)	לעניין עסק שבו מועסקים בדרך כלל עובדים במשמרות – ישבץ המעסיק, ככל האפשר, את אותה קבוצת עובדים יחד באותה משמרת.

	חובות מחזיק מקום הפתוח לציבור
	3א1.
	(א)	מבלי לגרוע מהוראות תקנה 3א, על מחזיק של מקום הפתוח לציבור שפעילותו לא נאסרה לפי תקנה 5(א), יחולו ההוראות המנויות להלן:



כאן זה איזה תו סגול גנרי לגבי כל המקומות הלא ספציפיים. בזה דן הסעיף הזה. מה זה מקום הפתוח לציבור? נראה תיכף בהמשך.

אני אקפוץ למה זה מקום הפתוח לציבור, כי אנחנו קוראים דברים שלא נבין אם לא נדע מה זה.

	
	"מקום הפתוח לציבור" – מקום תחום המנוהל על ידי מחזיק והפתוח לקהל לרבות מקום שהכניסה אליו בתשלום, בין שהוא מצוי במבנה ובין בשטח פתוח, ולמעט כל אלה:

	
	
	(1)	מקום כמפורט בתקנה 5(ב); 



זה אמרנו, מקומות ספציפיים, כמו קניון, דיסקוטק וכדומה.

	
	
	(2)	מקום שחלה לגביו תקנה 2(ג)(1) או (י), 2ב או 2ג לתקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020‏;



המקומות האלה שכתבתי כאן, עבודות בינוי או תשתית, משרדי ממשלה, מפעל למתן שירותים קיומיים – מה שציינתי כאן, עליהם לא חלה ההגדרה של "מקום הפתוח לציבור".
	
	
	
	(3)	מקום ציבורי שניתן בו שירות בריאות.



אלה מקומות הפתוחים לציבור. עכשיו אני חוזרת לסעיף.

	חובות מחזיק מקום הפתוח לציבור
	3א1.
	(א)	מבלי לגרוע מהוראות תקנה 3א, על מחזיק של מקום הפתוח לציבור שפעילותו לא נאסרה לפי תקנה 5(א), יחולו ההוראות המנויות להלן:



	
	
	
	(1)	המחזיק של המקום יגיש לרשות המקומית, לפני פתיחת המקום, הצהרה חתומה בנוסח הקבוע בתוספת השנייה, ולפיה הוא עומד בתנאים המפורטים בפסקאות (2) עד (10); הצהרה כאמור תוגש באמצעות טופס מקוון המצוי באתר משרד הכלכלה והתעשייה; ההצהרה תישלח על ידי משרד הכלכלה והתעשייה לרשות המקומית באופן מקוון, להמשך טיפולה של הרשות המקומית אל מול מחזיק המקום כאמור, בהתאם לסמכויותיה של הרשות המקומית על פי דין, ובכלל זה היבטי הפיקוח אל מול המחזיק של המקום;

	
	
	
	(2)	המחזיק של המקום ימנה מבין עובדיו, עובד שיהיה אחראי על ביצוע הפעולות המפורטות בתקנה זו;



 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

או את עצמו. אם זה עסק קטן, אין לו עובדים. המעסיק ימנה אחד מעובדיו, או אם זה עסק קטן את עצמו, שהוא אחראי על זה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אוקיי. אחד העובדים.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם הוא בעל שליטה, הוא לא אחד העובדים. הוא עצמאי. "או את עצמו".

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

מה הדין של הסעיף הזה? זה כהמלצה או קנס?

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >>   

כשנגיע לסעיף 5, שמדבר על המקומות הקונקרטיים, יש מקומות שמפנים להוראות של סעיף 3(א)(1), וחלק מהן הן גם עבירות פליליות. את זה נראה בסעיף 5, לא כאן, ואז אני אתייחס לעבירות הפליליות, ואני אסביר מה בדיוק פלילי ומה לא. סעיף 3(א)(1) כסעיף הוא לא פלילי. לא כל מקום הפתוח לציבור, חלות עליו עבירות פליליות, רק אלה שמנויים בסעיף 5(ב).


 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

חברים, האם יש סיבה שלא נכתוב "ימנה אדם"? למה מבין עובדיו? נכתוב "ימנה אדם", זה לא חייב להיות עובד, ולא כל מקום פתוח הוא מקום עבודה. "המחזיק של מקום ימנה אדם שיהיה אחראי על ביצוע הפעולות". זה בסדר?

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

אפשר.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

מקובל.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

"אדם שיהיה אחראי על ביצוע פעולות המפורטות בתקנה זו".
	
	
	
	(2א)	בדלפק שירות, אם ישנו, תימצא מחיצה למניעת העברת רסס בין נותן השירות למקבל השירות; במבנה שבו קיימת מערכת כיבוי אוטומטי (ספרינקלרים) או מערכת גילוי אש ועשן, המחיצה תותקן מכיוון הרצפה ועד לגובה של 50 ס"מ מתחת לגובה התקרה לכל היותר;



 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

זה דרישות לא הגיוניות בעסק של נותני שירות.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

	
	
	
	(3)	המחזיק של המקום, אף אם אינו מעסיק, יפעל בהתאם לאמור בתקנה 3א(1)(א) ו-(ב) ו-(6), בשינויים המחויבים;

	
	
	
	(4)	המחזיק של המקום, יעמוד בהוראות סעיף 3ה(ג1) לצו בריאות העם;



 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

אני מזכירה, זה סעיף שקובע שמקום הפתוח לציבור, המפעיל שלו לא יכניס אנשים שלא עוטים מסכות, לא ייתן שירות בלי מסכה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

לכל העניין של הסנקציות שעומדות בצד הסעיף הזה גם נדון בסעיף 6. נכון?

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

לא, הסנקציות על סעיף זה מופיעות בחוק שאושר אתמול, מאחר שבצו הבידוד אין הוראות פליליות, ההוראות הפליליות נמצאות בחוק שעבר אתמול ביחס לעבירות האלה. הן לא כאן.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

בסוגיית האחריות, על מי מוטלת האחריות? האם על בעל המקום או על האדם שלא עוטה מסכה?

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

לא. ההוראה הפלילית שקשורה להפרה של צו הבידוד נקבעה בהצעת החוק שאושרה אתמול, והיא כבר חוק, חוק לקיום תקנות שעת חירום, (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), ושם נקבע שהאחריות היא על המפעיל של המקום, שהוא לא יכניס אנשים שאין להם מסכה, ייתן שירות למי שאין לא מסכה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אני לא מצליחה להבין למה הפיצול הזה. זה פעם אחת. פעם שנייה, יש לי השגות שאנחנו מטילים באופן פטרוני את האחריות על אדם זר, שמקבל אנשים לחנות. אם עכשיו בא לי להתנקם במישהו או סתם להשתעשע, כמו ששעשענו את חברת הכנסת מלינובסקי, אני אכנס פנימה, אוריד מסכה - - -

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

האחריות של המפעיל של המקום – בכוונה הכנסנו רק דברים שהם בשליטה שלו. לא קבענו שיש לו אחריות אם כל בן אדם מסיר מסכה בחנות.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יבוא פקח - - -

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

לגמרי לא. נתנו אחריות רק על הנושא של הכניסה, כי שם יש לו אפשרות שליטה, ועל מתן השירות של העובדים.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

בעל חנות מכולת, יש לו שליטה על מי שנכנס אליו?

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

הוא צריך שתהיה לו שליטה על מי שנכנס למקום. שכחתי לציין שיש גם את חובת השילוט. אני מזכירה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

חובת השילוט זה בסדר. אני מדברת רק על היחס בינו לבין האנשים שנכנסים, שהרבה פעמים הוא לא בהכרח מכיר אותם, ואז הוא לוקח אחריות.

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

זה לא עבירה פלילית. ציינתי את הדברים שמהווים עבירה שאפשר להטיל קנס עליהם, והם לא נמצאים אומנם בהצעת החוק הזאת.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

כל זה נמצא במה שאושר אתמול?

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אנחנו יכולים לשנות את זה היום פה. אנחנו יכולים לסטות ממה שאושר אתמול. זו שערורייה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

נדון בכך לקראת השעות הבאות שנהיה כאן מחר וביום ראשון, נראה מה אפשר לעשות כדי שלא נטיל את האחריות על אדם שאין לו כל שליטה על זה. בסדר?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

נכון. אני מסתייגת מזה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

יכול להיות שתצליחו לשכנע אותי שאכן יש לו שליטה, אבל איך שזה נראה כרגע, אני קצת חוששת שאנחנו מטילים על אנשים אחריות שהיא לא באמת אחריות שלהם. אין להם שום יכולת לקחת על זה אחריות.

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

אנחנו ננסה לשכנע שיש, ואולי כדאי שתקראו את הסעיף עצמו. כאן יש רק הפניה לצו הבידוד.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

נעשה את זה כהכנה לדיונים הבאים.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

גברתי, אני מבקשת חוות-דעת מקצועית בנושא מסכות. זה אמיתי. אני זוכרת שבפרופ' סדצקי, בשיא המגפה - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

בתחילת המגפה אמרה שזה לא - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

שממש לא צריך, והיא בעצמה לא חובשת מסכה.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

חבר'ה, במקרה אני יודעת מה קרה שם, הם התחלפו ביניהם במסכות. זה היה קריטי.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה היה עוד קודם.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אל תיקחו כל דבר. יוליה, מה נסגר אתכם?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

לא משנה. יוליה, אנחנו אנשים חכמים, אנחנו גם מצפים מאנשי המקצוע ללמוד וגם להיות מסוגלים לשנות את דעתם.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

עוד לא שמעתי אף אחד מהאופוזיציה אומר כמה הם משקיעים, יום ולילה, יום ולילה. יש כאלה שלא ראו את הבית שלהם.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זו העבודה שלהם.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

העבודה שלנו רק לצעוק עליהם? כל הזמן אנחנו באים בטענות אליהם.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

תראו על מה אתן צועקות. חברת הכנסת שטרית. חברות, תירגעו.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

רוב הטענות לא קשורות לפה. די.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

תראו על מה אתן צועקות, זה אפילו לא במהות החוק.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

וואו, כמה טענות.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני רוצה חוות-דעת מקצועית. מניסיון אישי שלי עם הבת שלי, כשזה קרה, הרופאים התחילו לשאול, יכול להיות שהמסכה היא זו שהפריעה לה ועשתה לה את כל התסבוכת. אני עדיין לא יודעת אם מסכה עוזרת. אני יודעת על מדינות שאין.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

חברת הכנסת מלינובסקי, תראי כמה זה פשוט, תקבלי חוות-דעת נוספת.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

דבר נוסף. פה אני מסכימה איתך ב-200% - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אני מתחילה לדאוג...

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

- - אני חושבת שכל חברי הוועדה יסכימו. להטיל קנס כספי על בעל העסק, שגם ככה הוא בקרשים עכשיו, בגלל מישהו אחר שלא שם מסכה, זה פשוט מזעזע, זה לא צודק. זה כמו שאתה תטיל עליי עונש על זה שהשכן שלי לא בסדר, זה לא אחריות שלי, או שמישהו אחר בבניין זרק זבל במקום לא נכון, ואז אני אקבל קנס כי האחריות משותפת. בעל עסק יעשה כל מה שצריך לפי התו הסגול, יעשה חיטוי וג'ל וכו' וכו', אבל זה לא בשליטתו, אנשים אחרים, צד ג'. אין דבר כזה. זה לא קיים.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

תארו לעצמכם - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

סיכמנו, חבר הכנסת מיקי לוי, לא היית, שנדון בזה לקראת הדיונים הבאים. אנחנו גם נקבל את הסעיף שאליו זה מתייחס, ובהתאם לזה נוכל להתקדם.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

כולל הקנסות, לא רק הסנקציות הפליליות. תארו לכם מבנה תעשייה או מבנה מכירות של 3,000 מטר ומישהו הוריד את המסכה, אני אתחיל לרוץ אחריו?

<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

הסברנו שזאת לא עבירה פלילית.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אבל זה קנס.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

הקנס.

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >>   

גם לא קנס.

 << אורח >> שי סומך: << אורח >> 

אין קנס.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בלאו הכי נותנים עכשיו קנסות.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

חברים, סיכמנו את הסוגיה הזאת, נדון בה בצורה רצינית. הם יביאו גם את הסעיף לכאן.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

השלטון המקומי יודע על מה לתת קנסות? כולנו ראינו מה קרה בתל אביב – אנשים קיבלו קנסות. מישהו פתח בית עסק, קיבל 5,000 שקל, 2,000 שקל, 1,000 שקל קנס. אתם מבינים שאתם יוצרים בלגן?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אנחנו נפשט, חברת הכנסת מלינובסקי. אנחנו נפשט פה את הדברים. אנחנו גם נקיים על זה דיון כשנראה את הסעיף.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אחר כך מישהו צריך ליישם מה שאת כותבת פה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

ברשותכם, כפי שאמרתי, ברגע שמסתיימת המליאה, אני צריכה לעלות לוועדת הכנסת, גם בנושא של אחד החוקים. מייד אחר כך אני אגיע לכאן, בשביל לאפשר לכם אחר כך גם את הזמן להעמיק בחוק ולקרוא אותו. נתכנס בחזרה עד לשעה 18:00. אלה יהיו סדרי הדיון, כדי אני אוכל לאפשר לחברי הכנסת ללכת הביתה, לקרוא את החוק, להעמיק, ומחר נגיע לכאן ב-10:30 בבוקר לכמה זמן שיידרש. ברשותכם, אני מוציאה את הוועדה להפסקה. תודה.
                               
 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:53 ונתחדשה בשעה 17:30.) << הפסקה >> 
        
 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אנחנו חוזרים לדיון הוועדה, וכפי שהבטחתי לכם נקיים את הדיון עד 18:00 בערב, כדי שתוכלו אחר כך להעמיק בקריאת החוק, וניפגש כאן בחזרה מחר ב-10:30. בבקשה, נירה, את יכולה להמשיך בקריאת הסעיפים.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

קראנו את סעיף קטן (4) לגבי המחזיק של מקום יעמוד בהוראות סעיף 3(ג) לצו הבריאות, אני רק אגיד שההוראות האלה: מחזיק או מפעיל של מקום הפתוח לציבור לא יכניס למבנה אדם שאינו עוטה מסכה, אלא אם כן הוא פטור מחובת עטיית מסכה במקרים מסוימים, שזה קטין מתחת לגיל שבע ואדם שמחמת מוגבלות נפשית, שכלית או רפואית, מתקשה באופן משמעותי או שנמנעת ממנו עקב מוגבלותו האמורה לכסות את הפה ואת האף כאמור. כלומר, מעסיק אמור לדעת מי מתחת לגיל שבע? שווה שנדבר מחר מה אנחנו חושבים שמעסיק צריך לדעת עליו.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

באיזה עמוד את קוראת?

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

אנחנו בסעיף 3א(1), קראנו על חובות של מחזיק מקום הפתוח לציבור. אתה זוכר, מיקי, דיברנו על זה מקום הפתוח לציבור.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

כשאת מדלגת ממסך למסמך, אני מאבד אותך.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

סעיף קטן3א(1)(א)(4) מדבר על הוראות שבהן צריך להחזיק אדם שמחזיק מקום הפתוח לציבור. ובין היתר המחזיק של המקום יעמוד בהוראות סעיף 3ה(ג1) לצו בריאות העם. אני רק אומרת מה ההוראה הזאת בצו בריאות העם, כדי שתבינו במה הוא צריך לעמוד.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

גברתי היושבת-ראש, לגבי סדר הדברים, כשיש משהו שאת רוצה עכשיו, למשל - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

נתייחס לכל סעיף, בוודאי.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

לדוגמה, כל נושא המסכות, כשאדם נכנס לבית עסק, לא מקובל עליי שבית העסק יקבל את הדוח. לא מקובל עליי.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

זה מה שדיברנו קודם ואמרנו שהם יציגו את הסעיף, ובדיונים הקרובים אנחנו נלבן את זה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

זה יהיה בהמשך לאלכוג'ל ולבתי מלון ולכל זה. גם ככה הרגולציה על בתי המלון היא מטורפת. מטורפת. לא תתנו להחזיר את העסקים ואת התרבות חזרה לתלם. אני אומר את זה למשרד הבריאות כי אתמול הבעתי את המחאה שלי אצל פרופ' סדצקי, ותקפו אותי, לא שזה מבהיל אותי שתקפו אותי בכל אמצעי התקשורת.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

לא ראיתי שתקפו אותך, מיקי.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

הייתי מה זה מנומס, שלא כדרכי, אני מודה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

יש פה כמה אנשים שהם לא כדרכם היום.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

התנצלתי כבר 20,000 פעם, ביום הראשון שהיא נכנסה לפוליטיקה היא חוותה את זה, אבל אז הייתה נפילה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

הכול בסדר גמור.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

מיקי, אתה מסכים שאם אנחנו מורידים את החלק העונשי מהוראה כזאת, זה מוריד הרבה מאוד מהחומרה?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

קודם כול, אמרנו שאנחנו ננהל על זה דיון מסודר. כשנראה את הסעיף, נדון בו, נבין את המשמעות והרציונל ונראה איך אנחנו יכולים להתקדם לגביו. 

לגבי העניין שהעלית, חבר הכנסת מיקי לוי, על האלכוג'ל ובתי המלון, דווקא במקום הזה - - -

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אלכוג'ל זה בסדר.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

דווקא במקום הזה, גם העסקים בעצמם מאוד רוצים להיות נגישים. העניין של המסכות דורש התייחסות על מי מוטלת אחריות.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

הדברים האישיים שאני אמור לעשות, זאת הבעיה שלי: השילוט, האלכוג'ל, אפילו הכפפות כשנכנסים לבתי אוכל, כמו סופרים וכו', מקובל עליי שהאחריות על העסק, אבל אני נכנס, עושה ככה, וזהו.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אני שמחה על ההבהרה, כי זה לא מה שהבנתי מדבריך קודם. בעניין של המסכות, על מי מוטלת האחריות ולמי אנחנו באים בטענות, על זה נדון בפעם הבאה אחרי שתציגו את הסעיף.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

כולל שילוט במעליות, כולל מספרים – הכול בסדר.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

אם ככה, ההוראות שחלות על מחזיק של מקום פתוח לציבור לפי סעיף 3ה(ג1) לצו בריאות העם הן:  (1) לא יכניס למבנה אדם שאינו עוטה מסכה, אלא אם כן הוא פטור מחובת עטיית מסכה, וזה קטין מתחת לגיל שבע – אין לכם את זה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

את חייבת להגיד לנו. נירה, סיכמנו שבתום הדיון הזה ועד מחר יוצג בפנינו הסעיף, ננסה ללבן את זה ולהבין את המשמעות, ואם צריך, נביא אותו לדיון מסודר בפני עצמו בדיון הבא. אני מבקשת שיהיה רצף, אחרת אנחנו מאבדים. חבל לקפוץ מדבר לדבר.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

מחר נעלה את הסעיף כאן על השולחן.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

	
	
	
	(5)
	(א)	המחזיק של המקום יווסת את כניסת האנשים למקום, לרבות עובדי המקום, כך שיתקיים אחד מאלה:

	
	
	
	
	
	(1)	בכל עת לא ישהו במקום, באזור הפתוח לקהל, למעט החניון, אנשים במספר העולה על המספר הקבוע בהגדרה "התקהלות במבנה" – שזה 51 אנשים – או "התקהלות בשטח פתוח" – שזה 19 אנשים - - -



 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >>   

50.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

שניהם 51?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

לא. שניהם 50. מותר 50.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

בשטח פתוח יותר קל.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

מותר התקהלות עד 50 אנשים בשטח פתוח או במבנה. זה המצב החוקי היום.

 << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אם יש לו 100 עובדים, רק 50 יעבדו?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

זה לא אומר. במקומות עבודה הכללים הם אחרים, הם לא בתקנות האלה.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

	
	
	
	
	
	(1)	- - - שבסעיף 3א(ב) לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020‏ (להלן – צו בידוד בית), לפי העניין, ובלבד ששטח המקום מאפשר שמירת מרחק של 2 מטרים לפחות בין אדם לאדם;

	
	
	
	
	
	(2)	בכל עת לא ישהו אנשים באזור הפתוח לקהל, למעט החניון, ביחס של יותר מאדם אחד לכל 7 מטרים רבועים.

	
	
	
	
	(ב)	המחזיק של המקום יקבע ויישם מנגנון להגבלת מספר השוהים כאמור וכן יציב שלט לעניין מספר השוהים המותר במקום;



 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

עצרי. המקום פתוח, שבעה מטר, למה עושים את זה יותר קשה? לא הבנתי.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

יותר מה?

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

7 מטר במקום פתוח. בפארק למשל. הרי בשטח פתוח יותר קל מבחינת פיזור מה שיוצא לנו מהפה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אם אתה יורק על בן אדם זה לא משנה אם סגור או פתוח.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

למה שבעה מטר? אני עכשיו נלחם על מגרשי הכדורגל, פארקים ושוני בבנימינה להופעה.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

מופעים זה יידון בממשלה היום, אני מבינה, או ביום ראשון. אם נדבר על הסעיף שכרגע נירה קוראת, זה סעיף שקובע הוראות גנריות. מבחינתנו זה הסעיף הגנרי שקובע את התנאים, מה שקוראים לו "תנאי התו הסגול" לכל מקום פתוח לציבור. זאת אומרת, מקום שמקבל קהל מבחוץ, שהוא לא נכנס תחת אחת הקטגוריות הספציפיות. יש מקומות שקבענו להם כללים ספציפיים, ואז הולכים לפי הכללים הספציפיים. לדוגמה, נשאלה פה קודם שאלה לגבי מספר עובדים במקומות עבודה, זה קבוע במקום אחר. קניונים – גם לזה יש תנאים ספציפיים בסעיף 5, שנגיע אליהם. אולמות אירועים – גם לזה יש תנאים ספציפיים.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

שם המרחק שונה משני המטר הבסיסיים?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

נגיע לזה. זה הסעיף הבסיסי. כל מקום שאין לו הוראות מפורטות במקום אחר, צריך לעמוד בתנאים האלה. אלה תנאים כלליים גנריים של חובת הגשת הצהרה על עמידה בתנאים, חובת מינוי ממונה קורונה והסעיף שעכשיו קראנו, שהוא נמצא בכל המקומות, זה אחד התנאים הבסיסיים שלנו כדי למנוע צפיפות, זו הוראה שקובעת מה מספר האנשים המקסימלי שיכולים לשהות במקום אחד. לדוגמה, פה באולם הוועדה הכנסת קבעה, אם אני לא טועה, 43 אנשים. במקום הפתוח לציבור למספר האנשים יש שתי אופציות: או עד 50 אנשים, בתנאי שיש אפשרות לשמור על מרחק של שני מטר בין אדם לאדם, או אפשר ללכת לאופציה אחרת, לפי המטראז' של המקום ולחלק לשבע. זאת אומרת, אדם על כל שבעה מ"ר. זאת אומרת, אם יש לנו מקום שיש בו חלל של 350 מ"ר, נחלק בשבע, נגיע לאותו דבר. אפשר ללכת לפי שתי האופציות האלה. למה דווקא שבע? זה מה שנקבע כרגע. דרך אגב, בשלב הראשון זה היה 15 מ"ר, שזה הרבה יותר מרווח, וזה צומצם - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

יש רציונל מקצועי?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

כן. הרציונל המקצועי הוא למנוע צפיפות, למנוע התקהלות של אנשים במקום אחד. אחרי זה נגיע לסעיף 5, יש מקומות שקבענו להם מפתח - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

למשל בבריכות זה שישה מ"ר. אני מבינה את הרציונל של ההתקהלות, ברור. האם למספרים עצמם יש רציונל? למה בבריכה זה שישה? למה כאן שבעה? למה במקומות אחרים זה חמישה?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

זה יוכלו להסביר גורמי המקצוע יותר כשנגיע לכל מקום ספציפי. אבל בגדול המספר שבע נקבע מתוך חישוב שעשו. רוצים שלא תהיה צפיפות. במקור זה היה 15.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

זה לא אחיד, זה ישגע את האנשים. זו הבעיה שלי.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

אתם מדברים על אזור הפתוח לקהל. מה זה אומר האזור הפתוח לקהל? דיברתם בהתחלה על מקום הפתוח לציבור, ואז אתם מדברים במקום הפתוח לציבור באזור הפתוח לקהל 50, וב-back side - - -

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

אני אשמח להסביר. כל הסעיף הזה חל על מקומות שפתוחים לציבור, שזו הגדרה יחסית רחבה. ספציפית איך לחשב כמה אנשים יכולים להיכנס בתוך אותו מקום, אנחנו אומרים: תיקח את המטראז' של המקום, אבל אל תיקח שטחים של מחסנים או מקומות שמהם אנשים לא יכולים להיכנס, תיקח את כל החללים שפתוחים לציבור, תחלק בשבע, וזה מספר האנשים שיכולים - - -

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

אם יש לך עובדים שעובדים במשרד מאחור, הם לא נכללים באזור הפתוח לציבור?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

הסעיף הזה בכלל לא חל על מקומות עבודה. אם אנחנו מדברים על מקומות הפתוחים לציבור, אז כן, המקומות שפתוחים לקהל, כי עוד פעם, המטרה היא למנוע הצטופפות, למנוע התקהלות, אז המפתח נקבע לפי שבעה מ"ר מהשטח שאנשים מסתובבים בו.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

אני לא שואלת סתם, כי מקום הפתוח לציבור זה מקום תחום, המנוהל על יד מחזיק והפתוח לקהל הרחב, לרבות מקום שהכניסה אליו בתשלום. זה מקום שיכולים להיות בו גם עשרה עובדים וגם 50 אנשים באזור הפתוח לקהל?

ז << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

אם יש אנשים שהם במקומות הסגורים לקהל הרחב, שרק העובדים נמצאים שם, זה לפי הכללים של מקומות עבודה.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

יכולים להיות בשטח כולו 60 איש, אבל מתוכם, במקום שפתוח לקהל, 50 איש?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

נכון. במקום שפתוח לקהל זה צריך להיות לפי 50 או לפי המפתח של אדם לכל שבעה מ"ר.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

באולם אירועים זה כתוב במפורש וכאן זה לא כתוב במפורש.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

"למעט עובדים".

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

צריך להבהיר שיכולים להיות באזור כזה 60 איש או 70, אבל כל עוד הם עובדים - - -

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כאן הכוונה הייתה כל האנשים, כי המטרה היא למנוע צפיפות.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

זה ההבדל בין שתי ההגדרות?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

המקום הפתוח לציבור זה השם הגנרי לכל המקומות שפתוחים לציבור להיכנס אליהם. החישוב של השטח, המונח "אזור הפתוח לקהל" זה רק בחישוב של השטח, כשלוקחים את השטח שלפיו אנחנו רוצים לחשב כמה אנשים יכולים להיכנס למקום, אנחנו צריכים לקחת את אותו שטח שפתוח לאנשים.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

שבו הקהל נמצא.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

בדיוק.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

לכן מה שאמרתי נכון, שכל עוד יש שטח שהוא לא פתוח לקהל, הוא משרד סגור, הוא לא ייחשב.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

הוא לא ייחשב בתוך השטח. 

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

זאת אומרת, זה לא כולל את העובדים. חשוב לדעת.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כן. זאת המשמעות.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

	
	
	
	(6)	המחזיק של המקום יקפיד, ככל האפשר, על שמירת מרחק של 2 מטרים לפחות בין אנשים שאינם גרים באותו מקום, לרבות בתורים, וכן ימנע, ככל האפשר, צפיפות של אנשים במקום אחד, לרבות, ככל הניתן, התקהלות בכניסה למקום;

	
	
	
	(7)	המחזיק של המקום יסמן במקומות המיועדים לתור, סימון מקומות לעמידת הממתינים במרחק שני מטרים זה מזה; המחזיק או המפעיל של המקום יציב במקום בולט לעין, שלט לעניין שמירה על מרחק כאמור;

	
	
	
	(8)	אם מצויה מעלית במקום, המחזיק של המקום יקפיד, ככל האפשר, שלא יהיו במעלית יותר משני נוסעים, או בבניין בעל 5 קומות ומעלה, כי מספר הנוסעים לא יעלה על מחצית מהמספר המרבי המותר אלא אם כן הנוסעים הם אנשים הגרים באותו מקום; לשם כך יתלה המחזיק או המפעיל של המקום שלט בכניסה למעלית, לעניין מספר הנוסעים המותר;



 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

כאן אמרנו שתעשו את הבדיקה לגבי מעליות. על זה דיברנו קודם, אין צורך לחזור.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

אולי אפשר לתלות לגבי קומות.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

על כל אחד מאלה שנירה סיימה לקרוא כרגע, יש סנקציה בצדה בהמשך?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

על הסעיף הזה, סעיף 3א1, אין עליו סנקציה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

ברוך השם.

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

לגבי העסקים הקונקרטיים, כשיהיו סנקציות שמפנות, אנחנו נגיד לכם. 

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

אנחנו נעשה מיפוי על מה יש סנקציות ועל מה לא. נכתוב לכם שיהיה לכם ברור אם צריך להילחם על סעיף או - - -

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

מה שהגיוני – בסדר. מה שלא הגיוני - - -

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

ברור.

	
	
	
	(9)	המחזיק של המקום יקפיד על שמירת כללי היגיינה במקום וינחה את עובדיו בעניין זה, לרבות הקפדה על חיטוי משטחים פנימיים באופן תדיר, ולא פחות מפעמיים ביום וכן לאחר סיום יום הפעילות; לעניין זה, "משטחים פנימיים" – כולל משטחים שהשוהים במקום באים עמם במגע בתדירות גבוהה, ובכלל זה: ידיות, דלתות, מעקים, דלפק, מתגים, לחצני מעלית וכיוצא באלה;

	
	
	
	(10)	במתחם יוצבו מיתקנים עם חומר לחיטוי ידיים במקומות נגישים וזמינים.

	
	
	(ב)	בתקנה זו –

	
	
	"לקוח" – לרבות מקבל שירות או מבקר במקום הפתוח לציבור, לפי אופי המקום;

	
	
	"מחזיק" של מקום – לרבות בעלים, מפעיל ומי שחייב ברישיון לפי דין;

	
	
	"מקום הפתוח לציבור" – מקום תחום המנוהל על ידי מחזיק והפתוח לקהל הרחב, לרבות מקום שהכניסה אליו בתשלום, בין שהוא מצוי במבנה ובין בשטח פתוח, ולמעט כל אלה:

	
	
	
	(1)	מקום כמפורט בתקנה 5(ב); 



כמו שאמרנו, זה מקומות כמו דיסקוטקים ופארקים. נכון?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

5(ב) זה לא דיסקוטקים, זה מקומות שהפעילות שלהם מותרת בתנאים ספציפיים. לדוגמה, מסעדות, לדוגמה קניון, שווקים.

	
	
	
	(2)	מקום שחלה לגביו תקנה 2(ג)(1) או (י), 2ב או 2ג לתקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020‏, או שחלה לגביו תקנה 4(ב) לתקנות כאמור;



אולי הבהרה, רק שיבהירו למה הכוונה.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

לתקנות יש סט נוסף של תקנות שעת חירום, הוא נקרא "תקנות שעת חירום (הגבלת מספר עובדים)". אלה התקנות שבזמנו הגבילו את מספר העובדים במקומות עבודה במשק והחריגו מקומות עבודה חיוניים, ואז בשלב כלשהו נקבע שאם אותם מקומות רוצים להגדיל את מספר העובדים, הם יכולים לעשות את זה בכפוף לזה שהם יפעלו לפי תנאי התו הסגול למקומות העבודה. הכוונה לכל אותם מקומות שפועלים לפי התו הסגול למקומות עבודה, לפי אותו תקש"ח של הגבלת מספר עובדים, או מקומות שהוחרגו מזה. הכללים האלה לא יחולו לגביהם, כי חלים עליהם כללים אחרים שנקבעו בתקש"ח המקביל לתקש"ח הזה.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

צריכים לדעת מה קורה בתקש"ח ההוא.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

במקומות שצריך לעשות את החיבור, כמו מה ששוחחנו עליו קודם, העניין על מי מוטלת האחריות אם מישהו לא עטה מסכה, תנסו להביא את זה.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

העניין הוא שזה לא אידיאלי, כל אחד מהתקש"חים חולק לוועדה אחרת.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אני מסכימה איתך ממש. אני מבקשת ברשותך, אם הפרוטוקול לא קלט את זה, להגיד שהתקש"חים מחולקים לכל מיני ועדות, וזה באמת לא אידאלי. כשאנחנו דיברנו בתחילת הדיון הרגשתי כמה חסר שאין רצף של עבודה. לי יש יתרון כי אני מכירה את התקש"חים מגלגול אחר, אבל אני לגמרי מסכימה.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

	
	
	
	(3)	מקום ציבורי שניתן בו שירות בריאות.



 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

תביאו את המקומות שאפשר לעשות חיבור בשביל החברים, זה גם יעזור להם להתחבר.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

מה זה "מקום ציבורי שניתן בו שירות בריאות"? רק להבין למה הכוונה.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

בתי חולים. מרפאות. 

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

זאת אומרת, קופת חולים. אם יש רפואה משלימה, גם זה?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

לא. "מקום שניתן בו שירות בריאות", הכוונה היא לבתי חולים, קופות חולים, מרפאות.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

טיפול רפואי, את מתכוונת. אולי אפשר לשנות את זה לטיפול רפואי? כי יש המון מרפאות רפואה משלימה שמחשיבות את עצמן לשירות בריאות.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

אני אבדוק עד מחר, רק לראות שאנחנו לא מפספסים.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

היא צודקת. זה לא יהיה נכון למשל לבתי מרקחת.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

תשאירו כך, כי הנושא של רפואה משלימה זה הוחרג במקום אחר.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

זה לא בהיר לציבור על מי זה חל ועל מי לא. מרפאה שיש בה עשרה מרפאים ברפואה משלימה מסוגים שונים, האם זה חל עליה או לא חל עליה? הם צריכים לדעת את זה, כי הם נותנים שירות בריאות.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

פילטיס, יוגה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

זה לא.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

למה? שירות בריאות, יגידו: פילטיס, יוגה.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אני אבדוק את זה. לא סתם השתמשנו במונח הזה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

חברים, שירות בריאות, אפשר להגיד גם - - -

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

נכתוב: מוסד רפואי או בית מרקחת.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אני מעדיפה להשאיר את המונח כמו שהוא.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

מה אתם מתכוונים? אנחנו צריכים לדעת.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

היא אמרה: בתי חולים, מרפאות, קופות חולים.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה טיפול רפואי.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

בית מרקחת זה לא טיפול רפואי.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

פקח של עירייה רואה את זה לדוגמה, הוא עושה אינטרפרטציה משל עצמו.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

קודם כול, כל הסעיף הזה אין בצדו סנקציה, וההפרה שלו לא מהווה עבירה פלילית. זה סעיף שמתווה התנהגות. מקומות שנותנים שירותי בריאות, לא יכולים כמובן לעמוד במגבלות של עד 50 אנשים או אדם לכל שבעה מ"ר, ויש להם הכללים שלהם.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

אולי "שירותים רפואיים"?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

אפשר.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

אולי המילה "רפואי" יותר מתאימה, ואז אם מישהו לא רפואי פרופר, הוא יבין שזה לא חל עליו.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אפשר.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

	הגבלת תחבורה ציבורית
	3ב.
	(א)	לא יפעיל אדם שירות תחבורה ציבורית אלא כמפורט להלן: 

	
	
	
	(1)	אוטובוסים, רכבות נוסעים ושירותי הסעה לנוסעים המיועדים לשירות לציבור – לפי הוראות שר התחבורה בתוקף סמכותו לפי כל דין;



 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

פה אנחנו יכולים להכניס אוטובוסים בשבת?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

על בסיס של חירום אתה אומר... זה מאוויי נפש, נאפשר להם את זה...

	
	
	
	(2)	נוסף על האמור בפסקה (1), שירותי הסעה לנוסעים המיועדים לשירות הציבור כמפורט להלן ובתנאים אלה:

	
	
	
	
	(א)	שירות הסעה לעובדים למקום עבודתם וחזרה ממנו, בהתאם להוראות המנהל לעניין מניעת הדבקה; לעניין זה, "המנהל" – כהגדרתו בסעיף 2 לפקודת בריאות העם, ומי שהוא הסמיכו לעניין סעיף 20(1) לפקודה האמורה.

	
	
	
	
	(ב)	הפעלת מונית עם שני נוסעים בכל ספסל או הסעה של אנשים הגרים באותו מקום, ובתנאי שהנוסעים כאמור ישבו במושבים האחוריים וחלונות המונית יהיו פתוחים.



 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

הסעה של אנשים הגרים באותו מקום – היו לנו את המשפחות שמסיעות ביחד את הילדים.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

לא שייך. על מוניות מדובר.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

פה זה שירות הסעה לעובדים למקום עבודתם. אנחנו לא מדברים על נסיעה ברכב בכלל. את זה כבר עברנו.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

זה שירותים של הסעות של מוניות?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

כן.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

אנחנו מתכוונים שהוראות שר התחבורה - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

הוא הבין. זה תחבורה ציבורית, הוא חשב שזה כל נסיעה.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

הוראות שר התחבורה יחולו על האנשים בפסקה (2)?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

הוראות שר התחבורה חלות על תחבורה ציבורית. שר התחבורה הוא הגורם שמוסמך לקבוע את ההוראות לגבי הפעלת תחבורה ציבורית בתקופת הקורונה. סעיף קטן (2) מדבר על שני מקרים ספציפיים, על שירות הסעה לעובדים, שההוראות לגביהם נקבעות על ידי המנהל, עוד פעם הוראות שנועדו למנוע הדבקה, וסעיף קטן (ב) מדבר על התנאים להפעלת מונית.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

גם הם אמורים לפעול לפי הוראות המנהל?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

סעיף קטן (ב) לא. סליחה, יש הוראות מנהל גם לגבי - - -

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

זה לא מופיע בסעיף קטן (ב) זה מופיע רק בסעיף קטן (א). אני לא מבינה מה חל על סעיף קטן (ב), על אנשים שמפעילים מונית?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

כתוב לך בפסקה (ב) "הפעלת מונית עם שני נוסעים בכל ספסל או הסעה של אנשים הגרים באותו מקום, ובתנאי שהנוסעים - - -".

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

אלה כל ההוראות שחלות עליהם.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

מאוד ברורה התקנה בפסקה (ב).

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

	
	
	(ב)	לעניין תקנה זו, "שירות תחבורה ציבורית" – אוטובוסים, רכבות נוסעים ושירותי הסעה לנוסעים המיועדים לשירות הציבור. 


3ה, הפעלת מקווה – אתם מתכוונים למקווה טהרה?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

לא צריך לכתוב "מקווה טהרה"?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

לא צריך, יודעים מה זה מקווה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

עצרי, אני לא מבין את הרכבת, ואני מאלה שלוחצים לפתוח את הרכבת. אני מתנצל, אבל העיניים שלי הן כלכליות. הן יודעות את זה. רכבת – סדרי לי את הראש. מחר אני רוצה לפתוח את הרכבת.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

שר התחבורה הוא הגורם המוסמך. כמובן זה נעשה בהתייעצות עם משרד הבריאות, בגלל שהסיבה שהרכבת לא פועלת - - -

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

בעניין שני המושבים.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אין הוראות. שני מושבים זה רק למוניות, זה לא לרכבת.

 << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

לפני שעה היה דיון במליאה וסגן שר התחבורה אמר שמשרד הבריאות מונע ממנו לחדש את הרכבות.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אחד מפיל על השני.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

זה אורי מקלב. לא משנה, זה לא רלוונטי כי לא נכנס פה הנושא של הרכבת. אם יהיו שינויים אגב בקבינט הקורונה, סביר להניח שהם יגיעו לכאן.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כשהתקנות האלה הותקנו על ידי הממשלה, זו ההחלטה שהתקבלה. הסמכות של שר התחבורה לקבוע הוראות לגבי התחבורה הציבורית.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

תגידו לי אחר כך איפה זה מופיע בדיוק. אפשר לתקן ל"מקווה טהרה" שזה יהיה ברור?

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

	הפעלת מקווה
	3ה. 
	לא יפעיל אדם מקווה אלא בכפוף לתנאים אלה: 

	
	
	(1)	המקווה פועל בכפוף לכל דין ובכלל זה בכפוף להוראות תקנה 3א1, למעט תקנת משנה (א)(1) בה;



שזה אומר הדיווח לרשות המקומית, נכון?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

בדיווח לרשות המקומית לא חל המקווה?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

נכון.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

כי הם שייכים למשרד הדתות?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

עד כמה שאני זוכרת המקוואות כולם, כל המקוואות חייבים ברישיון עסק, וזו הכוונה כשכתבנו "המקווה פועל בכפוף לכל דין", הכוונה כמובן שיש לו רישיון עסק בתוקף והוא פועל על פיו. הסיבה המקורית, עד כמה שאני זוכרת, שהמקוואות פעלו עוד לפני שהחלנו את ההוראות של הגשת הצהרה לרשות מקומית, ולכן אמרנו שהם יהיו פטורים ממנה.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

	
	
	(2)	בכל עת שהמקווה פתוח לציבור יהיה נוכח במקווה אחראי מטעם המפעיל לצורך קיום הוראות תקנה זו; 



כך זה נקרא? "מפעיל של מקווה"?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

	
	
	(3)	בלי לגרוע מהוראות כל דין, מקוואות יפעלו בהתאם להוראות המנהל;

	
	
	(4)	נוסף על האמור בתקנה 3א1(א)(5)(א), במקווה גברים, לא ישהו בכל עת בבור הטבילה טובלים ביחס של יותר מאדם אחד לכל 6 מטרים רבועים; 



כלומר השבעה מ"ר מקודם לא חלים עליהם?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

חלים. זה נוסף.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

זה היכן שיש מים, לא בחוץ.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

רק בבור, כשיש מים.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אין יותר משישה מ"ר. לא שביקרתי, בחיים שלי לא ביקרתי.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אנחנו רוצים שתספר לנו מאיפה הביטחון באמירה...

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

שמעתי מכל אלה שניסו לשכנע אותי ולא הצליחו.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אולי בזכות תקנות החירום תגיע לשם, תלך לבדוק. תספר לנו. בבקשה, נירה.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >>   

	
	
	(5)	לפני הגעה למקווה נשים, תתאם אישה מראש את מועד הגעתה.



 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כדי שלא תהיה התקהלות.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

הן מתאמות בלי שום קשר.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

הן לא מתקוממות? למה אישה צריכה לתאם את הגעתה? אתן לא מתקוממות על העניין הזה?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

האמת שזה סעיף שנשאר. גם בתקופות המאוד מחמירות הייתה מותרת יציאת אישה למקווה טהרה, בכפוף לתיאום הגעתה מראש.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

מיקי, הן מתאמות בכל מקרה ברוב המקרים, כדי לא לבוא כולן ביחד, ויש עניינים אישיים. הכול בסדר. 

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

נשאיר להן את הזכות, שהיא תעשה את זה בזכות.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

ידיעתי בנושא מגיעה לכדי אפס.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

היא מתאמת עם הבלנית מלכתחילה, כדי שלא יהיו יותר מדי נשים. אתם דואגים לטהרה של הנשים? לא הבנתי מה קרה כאן?

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>   

יואל, בענייני הספורט אני לא אתערב לך. 

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

למה? היום התערבת.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>   

יאללה כפרה, לא התערבתי, רק הוספתי.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אם אנחנו מוציאים את זה, אם היא תקבע, תתאם - - -

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

הן רוצות את זה, שלום.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>   

מיקי, תסביר לו, כפרה.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

זה לא מהותי, אבל תנו לה את החופש לבחור. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

תפסיקו כל הזמן לחשוב שלנשים אין חופש. הן לא צריכות שתתנו להן אותו. תשתחררו.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אנחנו מגבילים.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

סיימנו את הסעיף הזה, אז אני מציעה שכאן נעצור. אתן רוצות להתייחס לנושא של הטהרה?

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

היועצת המשפטית של הוועדה דייקה, אמרה את הדברים, ואין לנו מה להוסיף.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   

אמרתי שב-18:00 אני אסיים את הדיון. יוצא שבדיוק סיימנו את הסעיף הזה. נתכנס מחר בעזרת השם ב-10:30. בעזרת השם זה ברוח המקוואות. חברים, תודה רבה לך, אני נועלת את הדיון.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:01. << סיום >>