פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 2 22/06/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 74 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ל' בסיון התש"ף (22 ביוני 2020), שעה 12:10 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר שלמה קרעי – מ"מ היו"ר ינון אזולאי ניר ברקת אופיר כץ מיקי לוי בצלאל סמוטריץ' עודד פורר מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: רם בן-ברק עאידה תומא סלימאן מוזמנים: ערן יעקב – מנהל רשות המיסים מירי סביון – משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר גיא גולדמן – ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר לילי אור – עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר יוסי אלישע – נציג לשכת עורכי הדין טדי לין – מנכ"ל בית השקעות מיטב דש איריס שטרק – נשיאת לשכת רואי חשבון צבי פרידמן – יו"ר הוועדה להצעות חקיקה וחבר ראשות ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל קובי פלקסר – יועמ"ש התאחדות בוני הארץ, התאחדות בוני הארץ ירון גינדי – נשיא לשכת יועצי המס, לשכת יועצי המס ייעוץ משפטי: שגית אפיק שיר שפר מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט << נושא >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, מ/1309 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלום רב, אני פותח את הישיבה. אנו מקדמים בברכה את מנהל רשות המיסים ואת סגניתו ואת הנציגות הבכירה של רשות המיסים, כי החוק פה הוא מאוד משמעותי. לפני שאנחנו נתחיל בהצעת החוק, כפי שסיכמנו, נצביע על הרביזיה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני מבקש לנמק אותה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא רוצה, לא נותן. נצביע על הרביזיה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אפשר חוות דעת משפטית? אני חושב שההגינות מחייבת לנמק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הסברתם עד עכשיו את מה שאתם אומרים. על תקנות מס ערך מוסף, הגישו חברי הכנסת סמוטריץ ופורר רביזיה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> למה אי-אפשר לתת לנמק? אני רוצה התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד הרביזיה? מי נגד? הצבעה בעד הרביזיה – מיעוט נגד – רוב הרביזיה לא התקבלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרביזיה לא התקבלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אפשר להצביע לפחות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ראיתי, כשאני טוב אליכם, לא יוצא לי מזה שום דבר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> טוב למדינת ישראל, לא אלינו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה אמרת לי שאני צריך להיות טוב למדינת ישראל. אמרתם שכשמגיעים אנשי צבא, בכלל אני צריך לעמוד דום. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> לא, אמרתי שזה מה שאתה עושה – לא מה שאתה צריך לעשות. לכן אתה לא מקשה עליהם קושיות קשות ולא מבקש מהם תשובות, כשאנחנו שואלים אותם שאלות קשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בחיים שלכם לא עשיתם מה שעשינו היום. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני חושב שמה שעשינו זה סוג של ישראבלוף, כי אתה סוג של נותן לחתול לשמור על השמנת. מה הציע חבר הכנסת קרעי – מה ביקשנו? שתכתוב בתקנות קריטריון. ואז היית מעביר את זה בהסכמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הגופים האלה, שהיו בתוך העניין בתקופתו של בנט כשר ביטחון. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ובתקופתו של ביבי כשר ביטחון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ובתקופת כהונתו של ליברמן כשר ביטחון. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ובתקופת בוגי כשר ביטחון. מה זה משנה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השאלה, אם עכשיו עצרנו את זה. התשובה היא כן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> עד שהם יאשרו את זה מחדש, אבל זה חוזר אלינו עוד שנה. בשנה הזאת הם יכולים לאשר מחדש. הלוואי שאני טועה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תנמק את הרביזיה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הלוואי שאני טועה. אני מבטיח להוריד את הכובע אם אני טועה. אני מכיר את היחס שלו לארגונים בין-לאומיים, היחס האוהד מבחינתו כי הוא צריך את השקט התעשייתי בשטח. אני חושב שלהפקיד בידיו את האירוע הזה, זה לא נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, מי מציג את החוק? אדוני מנהל רשות המיסים. גיא יציג את זה, אבל אני מבקש כמה מילים שלך ושל מירי לעניין, ומה מביא אתכם להביא את החוק. חוק גדול מאוד. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> ראשית, אנחנו עדיין חווים נגיף של קורונה, וחשבתי שלשני הצדדים - גם לרשות המיסים וגם לנישומים עצמם - יש מקום שבתאריכים שהחל הקורונה, מ-22 במארס עד 31.5, שזה התאריך האמור, שבו ניתנת האפשרות בחוק לכולם שיוכלו כולם לקבל על הזמן הזה גרייס, שלא ייחשב במניין הזמן לצורך המניין החוקי. זה יכול להיות מדיון על שומה בשלב א' או בשלב ב' או בצו. הדבר הזה נותן מענה גם לרשות המיסים, אגב, כדי שלא להאיץ בפני הנישומים, וגם בפני הנישומים, שיהיה להם זמנם, ולא ירגישו שעומדת חרב על ראשם. זה נכון, זה 71 יום שמאשר לאותם אנשים בתקופה הזו לעשות פאוזה לתקופה הזו, ולומר שאנחנו נותנים מענה. זה ראוי, זה נכון, ולכן אנחנו רוצים לקדם את זה מזה זמן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> מה קורה בתום התקופה? << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> זה רק נותן פאוזה לאותה תקופה. נניח, יש תקופה של ארבע שנים של התיישנות בגין שומות– אז במקום שיגידו: זה נגמר – אם זו שומה, שצריכה להסתיים, התיישנות שלה, או כל תהליך אחר בין 22.3 ל-31.5, באותה תקופה זה לא ייחשב, וייתנו לאנשים את הגרייס, זמן, שיוכלו גם לטעון טענותיהם בפני רשות המיסים, ככל שיש להם, וגם לרשות המיסים כדי לא לעמוד עם חרב – לפעמים זה יגרום לאנשינו לעשות פעולות שלא בהכרח נכונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שואלת חברת הכנסת מיכל שיר, וזו שאלה שתישאל על הרבה מקרים – לא רק על החוק הזה: מה קורה בתום התקופה הזו? הקורונה עוד לא נגמרה. אתם ערוכים בכלל ברשות המיסים למצב שאנו בו? היה קורונה. אנחנו קיווינו למצב שזו פוחת, וזה עדיין אתנו. << דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >> כמה מילים על מה רשות המיסים עשתה בתקופה הזו – גם בהיבט האוצרי, כי אנחנו חלק ממשרד האוצר, אז גם בפעולות שנקטנו כדי להנגיש לאזרחים, לאפשר, לפי דברים שהממשלה קבעה, דברים נכונים, כדי להנגיש - אם זה מענקים, דברים אחרים לציבור. בתקופה הזו היינו מאוד רגישים ופעלנו – אני אומר באחריות רבה – גם בעיקולים וגם מול הציבור, וברגישות רבה, אם בפריסות. כלומר היתה הוראה שלי אישית למנהלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נכון. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> שינהגו ברשויות, אני חושב שזה נכון. אנחנו כרשות המיסים, היינו מאוד בתוך התהליכים האלה, ונתנו לאנשים גרייס – למשל, דברים כמו עיקולים, שלפעמים נעשה בצורה אוטומטית. גם פה, כשיכולנו לגלות רגישות מול הציבור, עשינו את זה – כמובן, הכול כפוף לכך שהכול כתוצאה מקורונה. אם יש מישהו שמחזיק חוב מול רשות המיסים, והוא סרבן מס שיטתי – לגביו זה לא יחול, אבל בתקופה הזו נתבקשו המנהלים לגלות רגישות מול הנישומים ומול הציבור. אנחנו רואים את הלקוחות בראש ובראשונה, כך לחזק את האמון מול הציבור. יש דברים שכנונים גם לרשות וגם לציבור. אתה צודק שזה בעצימות יותר נמוכה, אך זה לא נעלם לחלוטין. אנחנו מנסים לחזור לשגרה אט-אט, וכך אנו עושים, וזה נכון בכל המישורים של רשות המיסים, אבל עדיין מתוך תפיסה והבנה של הסתכלות עם רגישות מול לקוחות רשות המיסים. זה אנו עושים נמשיך ונעשה כל עוד זה יהיה ברקע. אנו מבינים את השעה ואת המשמעות. אני בעקבות המענקים אישית הפכתי להיות כתובת ללא מעט אנשים שכותבים אישית. אנחנו מטפלים בכל פנייה ברגישות, וככל שניתן, מתחשבים ועושים מה שניתן מול הציבור הזה. לכן גם בצד של רשות המיסים וגם מבחינת הלקוחות נכון לקחת את התקופה הזו, לעשות עליה פאוזה ולומר: אנחנו בתקופה הזו משאירים זמן להתנהלות. זה לא אומר שהיא נעלמת. יכולים לדיון דיונים על שומה, למשל, אבל כן אנו לוקחים בחשבון, כדי שלא תהיה חרב מעל אנשי רשות המיסים וגם לא מעל ציבור לקוחות רשות המיסים או המייצגים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במקרה שאדם מאחר את התשלום – אם יש לו קנס על ריביות, האם גם באירוע התשלום אתם אומרים שאתם עושים את הגרייס הזה על ה-71 יום? << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> מה שאתה אומר זה דיון אחר לחלוטין, לא קשור למה שמובא עכשיו, החקיקה הזאת. אתה מדבר על מצב אחר, שבו נקוב זמן. אגב, הארכנו את התשלומים – את ינואר-פברואר הארכנו בצורה משמעותית ל-27.5, אם איני טועה. עשינו הארכות משמעותיות עם מרבית הציבור – כמעט עם כולו. הארכנו, ולמרות זאת, כאלה שבאים פרטנית ויש להם בעיה שנובעת כתוצאה מקורונה, קושי, מאפשרים פריסות, ואנו עושים את זה לא מעט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי שהיה אמור לשלם קנס, ועכשיו הגיע זמן הקורונה - מוותרים לו? למרות שלא היה יכול להגיע ולשלם את זה בכל צורה שהיא. << דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >> כל מקרה לגופו. חלק מהאפשרויות להתנהל מולנו מתאפשרת באמצעות דיגיטציה ולעשות את זה מרחוק. לא הכול, אבל חלק גדול. בתקופת הקורונה אפשרנו הרבה יותר, אפילו בדוחות מס הכנסה – חלק, מה שיכולנו, אפשרנו גם אז לסרוק ולהעביר אלינו כדי למנוע מאנשים גם את ההגעה אלינו, גם לא להסתכן בעצמם וגם לא לסכן את עובדי רשות המיסים. אני חושב שזה היה נכון. איפה שיכולנו, האצנו, והיכן שאנו יכולים, אנו מתחשבים. כמובן, מי שיש לו חוב שהוא לא כתוצאה מקורונה – זה לא קשור. אנחנו מתנהלים בצורה רגילה מול אותו אדם, וגם אז, אם יש אפשרות לקחת בחשבון, אנו עושים את זה. עושים זאת גם בשגרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לגבי הרביזיה, אני חושב שזה לא הגון. הייתי מעבר לדלת בראיון לרדיו. אפשר היה לקרוא לי. אני חושב שזה היה לא לעניין, בעיקר שהוצאת את הדיון להפסקה, וחבל שנוהגים כך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם נהגתם כלפיי בחוסר הגינות, אם מדברים על חוסר הגינו. אמרת את הדברים. בסדר. אמרתי שב-12:30 תהיה הצבעה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לעניין עצמו – כפי שערן אמר, אני שם רגע את הטענות בצד. עובדי רשות המיסים בתקופה הזו עבדו מסביב לשעון ללא לאות, וחשוב לומר את המילה הטובה הזאת, עם כל הטענות, והיו לי הרבה טענות ועדיין יש לי שיחות עם מרב. מגיעה מילה טובה, עם כל הבעיות שהיו בדרך. עשיתם דברים שלא הרבה נדרשו לעשות, ועשיתם אותם במסירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן יש לי טענות - הרי בסוף בכל פעם שביקשנו דחייה של תשלומים, יש הנטייה לתת אותה, יום או יומיים, וכשאתה עושה את זה כך, כשאתה מודיע יום או יומיים לפני – יש להבין – יש עסקים שלקחו הלוואות כדי לשלם את המע"מ, ולעמוד בזה. בעניין הזה יש פה טעם לפגם, ואין שום טעם בכך. דווקא התכנון והראייה קדימה הרבה יותר בעיניי. כלומר אם אנחנו מבקשים דחייה במע"מ, אומרים: המצב קשה, שלא ישלמו את המע"מ ב-15 בחודש, לדחות אותו ל-27 בחודש, מודיעים את זה ב-14, ב-13. זו פרקטיקה נהוגה. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> ממש לא, כי לעניין המועדים, מה שאנו עושים – היות שזה בסמכותנו, אנחנו יושבים מהלשכות ומראש, בגלל חגים, לוקחים בחשבון את כל הדברים. לצערי קרה לא פעם – היה פה מקרה שנפלנו על חג של אחד המגזרים, ואני לוקח את זה על עצמנו – לא התאפשר לנו להתחשב, כי זה היה בלחץ זמנים מאוד גדול, כי היתה דרישה שנדחית, ונענינו אליה. הדרישה היתה כזו שזה שנענינו לאותו תאריך שנתבקשנו, זה נפל ככה ש- - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ענייננו הוא דחיית מועדים, ובעיקר מועדים שנוגעים למחויבויות של רשות המיסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תרצה להגיש על זה הסתייגות? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יהיו לי כמה הסתייגויות. אני אומר את האמירה הכללית. יש פה הרבה יותר דחיות של רשות המיסים מאשר לנישומים, וגם אין קורלציה בין הדחיות שניתנו לנישומים, לדחיות שניתנו לרשות המיסים. דחו יותר זמן לרשות המיסים ופחות זמן לנישומים. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> אני לא חושב שזה נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נכון. הוא היה יושב-ראש ועדת הכספים לפניי. הוא מכיר את זה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את הנתון הזה למדתי בתקופה שלך. אתם יכולים לעשות עבודתכם נאמנה, ועדיין יהיו בינינו חילוקי דעות, וזה בסדר. בנוסף, בדרך כלל באירועים כאלה, כשהתבקשו דחיות של רשות המיסים, הדיו דחיות – אגב, כמו שאתה נותן דחיות למע"מ, של ימים בודדים כאלה ואחרים. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> נתנו דחיות של חודשים, בגין ינואר-פברואר דחינו מעל 3.5 חודשים, לטעמי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק לסוג מסוים של עסקים. לכן בעניין הזה יש מספר הסתייגויות. אגיש אותן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. שלמה, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לפני שאדבר על מה שיש לנו בהסכמה, על החוק עצמו, יש משהו שעולה בזמן האחרון לגבי עובדי עירייה, גננות, מורות, כאלה שיוצאות לבידוד כי בית הספר או הגן נסגר, ואומרים להם שהבידוד הוא על חשבון ימי מחלה שלהם, ואם יש כאלה שאין להם ימי מחלה, לא מקבלים שכר על אותם ימים שהם בבידוד, כי חייבו אותם לעבוד בגנים, בבתי הספר, ששם מקורות ההדבקה גבוהים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא נוגע לחוק הזה, אבל זו טענה נכונה. גם אליי פנו. זו החלטה שלכם? << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> לא נוגע אלינו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לגבי החוק עצמו, יש הנושא של הארכת תקופת הפטור ממס רכישה ומס שבח על כאלה שלא הצליחו למכור את דירתם הראשונה וקנו דירה שנייה. בזמנו סוכם עם שר האור כחלון, שתינתן הארכה של חצי שנה. דיברנו עם ערן. אנחנו נכניס את זה לחוק. אני חושב שכדאי, ערן – איך נעשה את זה? נכניס את הנוסח של הצעת החוק שהגשנו – אני, מיקי לוי ועוד חברי ועדה, לתוך הנוסח? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> צריך לקבל החלטה, איזו הארכה רוצים. אני מבינה שרשות המיסים מסכימה? << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> חשבנו שנכון לאותם 71 יום, כמו שאר הדברים, לתת את המענה גם לזה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למה 71 ימים? << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> כי זו התקופה שמדברים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל זה לא מה שהוועדה דיברה אתכם. דובר על תקופה הרבה יותר ארוכה. גם 70 הימים היום, שהם לחלוטין לא שוויוניים בין רשות המיסים לבין הנישום – נראה לי שאפשר לייצר התאמה אחרת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני, שכנעו אותנו שמס הרכישה יהיה לשנה וחצי, ושבח יהיה לשנתיים, וההפרש בין שניהם שיגע את המערכת החשבונאית. עשנו את זה לחמש שנים, שכנעו אותנו. אני דורש היום – גברתי היועצת המשפטית, אני מבקש היום, זו שעת כושר, כי פעם קודמת שכנעו אותנו שרכישה יהיה לשנה וחצי, ושבח ל-24 חודש, לחמש שנים. שכנעו אותנו. ההפסד הכספי אינו הפסד, כי אני רק מבקש להצמיד אץ הרכישה לשבח, ל-24 חודש. גם למנוע בלבול במערכת החשבונאית וגם למנוע סבל מהאזרחים. תשוו את 24 החודשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, אני מצטרף לדבריך. אני מבקש מכם להוסיף את התקופה הזו. אנו נתקלים בבעיות, אנשים פונים אלינו. חשבתי שתשימו את זה בחוק הזה. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> אתה מבקש במקום 71 יום לעשות את זה 180 יום, ובמקרה הספציפי הזה של דירות של בין 18, כאלה שתקופת ה-18 חודשים תיפול בין התקופה שבין 22, מאותו יום תספור 180 יום, ייחשב כאילו אותם 18 חודשים – זו הבקשה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 22 במרס? בסדר. מרגע שהתחיל המשבר. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> נניח, קנית דירה – עוד לא מכרת את שלך. יש לך תקופה של 18 חודשים שבהם לא יחולו עליך מס רכישה. נאמר, מישהו הסתיימו לו 18 חודשים. לכאורה הוא אמור לשלם על הדירה מס שבח ורכישה גבוהים, כי לכאורה הוא מחזיק בשתי דירות. אומרים: מהתקופה הזו – חשבתי 71 יום; אומר: תן חצי שנה לאותם אנשים. בתוכה- - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תביא תיקון חקיקה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו בחוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת מיקי לוי, ערן יעקב, אני מבקש להוסיף את זה לחקיקה הזו. הייתי מבקש – להוסיף בחוק את החצי שנה. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> אם רוצים לעשות את זה בחקיקה הזו, היות שבאנו עם 71 יום, אומר פה מיקי ואחרים – במקום 71 יום תן לי 180 יום שבהם מי שמסתיימים לו אותם 18 חודשים לא יחול עליו - לא יספרו את מניין הימים. כאילו התקופה הזו לא נספרת לו במשך 180 יום. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני רוצה להבין. זו לא הגדלה של חצי שנה לגבי כולם. אני מחדדת, כי היה לי שיח אתו קודם. זה רק לגבי מי שהתקופה שלו מסתיימת במועדים שאנו מדברים עליהם. זה לא הגדלה של חצי שנה. זה רק יחול על מי שבתקופה הזו של הקורונה הסתיימה התקופה שלו, והוא נדרש לכאורה היה לשלם את המס, ובגלל שאתם מוסיפים את התקופה עכשיו, לא יידרש. לא יחול על מי שהתקופה שלו, למשל, תסתיים בספטמבר או באוקטובר, כי זה לא בחצי השנה, ואותו אדם, יחולו עליו 18 החודשים. מה קורה אם בתוך חצי השנה תמה לו התקופה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שמ-1 במרס – כבר אז התחיל משבר עולמי בנושא הקורונה - עד סוף אוגוסט, זה חצי שנה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> צריך ליידע את השר, להגיד שיש לזה משמעויות תקציביות, אז בסדר, נבחן את האפשרות של 1.3. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אז נסכם את זה. נוסיף את העניין שמ-1 במרס במשך חצי שנה, אם הוא לא מצליח למכור את הדירה, לא ייחשב לו העניין לגבי החוק הזה של מס הרכישה. לא ייפגע. לא ייספרו לו הימים. גם לגבי רכישה וגם לגבי שבח. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שכנעתם אותנו להפריד בין שבח למס רכישה. אחד זה 18 חודש, אחד זה 24 חודש לאורך 5 שנים. בתום 5 שנים אמרנו שנאחד אותם. פחדתם ממחזיקי דירות, ממשקיעים, מכל זה. זה הביא לבלגאן. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> דווקא הוכיח את עצמו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ממש לא. אני רק מבקש לאחד את השבח ואת הרכישה ל-24 חודש. הרי בסוף הוא משלם. אז אם יש הפרש, פעם הוא משלם שבח, פעם הוא משלם רכישה. די. למה עשיתם את זה לחמש שנים, ובעוד חמש שנים אמרתם: איחוד? הרי כך הסכמנו, כי גפני אמר: בואו נעבור את זה. אני אביא את זה בחקיקה ראשית – תסכים? ועדת כספים – לא אני. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> אנחנו רוצים לפתור בעיה. העלית פה בעיה. אני מבין את הרגישות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש לי צעקות מהשטח. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> אנחנו מבינים את הצעקות, וזה הובא על-ידי עוד חברי כנסת. אנחנו מבינים, ונבחן את האפשרות. גם יש לזה עלות. יש ליידע את השר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין עלות. יש דחייה של שישה חודשים. שבח – 24. אחד זה 18 ואחד 24. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> זה חוק אחר. גם את זה יש להביא לשר כי יש לזה עלות. לא אמרנו לא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לתקן עוול ולעשות סדר. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> אגב, למיטב הבנתי, זה 18 חודש, גם זה וגם זה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ביקשנו ששניהם יהיו 24. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> היה 24, שונה ל-18. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוא מבקש להחזיר ל-24. זה תיקון אחר? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא עשה לי אוניברסיטה, גפני. אני למדתי אצלו. אנחנו מבקשים, שנגיש הצעת חוק להקל על אזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החוק הוא לחמש שנים. מה יהיה בתום חמש השנים? << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> זו הוראת שעה ממילא. זה יבוא לפה. נעשה דיון, נבוא. אני מניח שיהיה שיח על זה. עוד לא קיימנו על זה שיח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי המענקים של העצמאים בפעימות הראשונה, השנייה והשלישית. היו הרבה פרוצדורות. היתה הרבה סחבת. היו כאלה שלא הגישו, ולא האריכו להם את המועדים, אני מדבר גם על הפעימה השלישית, שבאו עצמאים ואמרו להם – נראה לי שזה אפילו היה פה בוועדה, שאם מסתכלים על הדוחות שלהם, מה שהיה פעם, טוב להם במרס-אפריל, הפעם לצורך העניין יום העצמאות יצא להם במאי. אמרו להם: ייתנו לכם אפשרות לעשות בחודשיים אחרים, מאי ויוני, אם לא מרס ואפריל. נכון לעכשיו זה לא נמצא. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> אסביר. אני מבין. לגבי הפעימה השנייה אכן, בשונה מהפעימה הראשונה, אפשרנו הסתכלות על פני ארבעה חודשים. אתה צודק ששם זה מביא לידי ביטוי בצורה כזו ואחרת, גם מי שמתנהג בצורה יותר ארוכה, אם זה על בסיס מזומן - נותן מענה כזה או אחר בהסתכלות של הירידה של ההשוואה בין השנים לגבי הירידה המחזורית, לדעת אם הוא זכאי להיכנס לפעימה. בפעימה השנייה נתנו מענה שנתבקשנו לקחת את זה בחשבון, ושינינו. לגבי הפעימה השלישית, זה לא כך כרגע. ההפחתה לא נבחנת בפרספקטיבה של ארבעה חודשים של השוואה בין 2019 ל-2020, מאז רואים לפחות 25% אלא רק על-פי חודשיים של מרס-אפריל. זה מובא ויבוא לתיקון. אתה צודק שגם אמרנו שניתן מענה לזה – היות שזה בנוהל, נתקן את זה, אני מקווה שהשבוע, מקווה שעד יום ראשון. ביקשתי שיחזרו אליך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עדיין לא נפתרה הבעיה. תצטרך לתת הארכה לאותם תושבי חוץ, למשל, כי כרגע יש להם 13 יום להגיש, אולי שבועיים. 15 יום מקסימום. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> אולי אפשר לפתור את זה בדרך אחרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מירי, בבקשה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אין הרבה מה להוסיף למה שערן אמר. חשוב לי לציין שהחקיקה שאנו מדברים עליה כרגע מובאת בצורה מאוזנת. התקופה הזו הקובעת, נוספת למועדים, גם בצד של רשות מיסים וגם בצד השני, ככל שהדברים יעלו צורך. לגבי דחיית תשלומים ודיווחים, דווקא בתקופת הקורונה, כשלא היתה חקיקה, הדברים נעשו בצורה לא מאוזנת אבל בכיוון ההפוך – רשות המיסים נתנה פריסות לתשלומים, נתנה הרבה דברים שלא היתה חייבת לתת, בטח לא לפי חוק, ובהתאם לזה פעלנו יותר לזרז דווקא בנושא של ההחזרים גם במס הכנסה וגם במע"מ, פעלנו לשחרר את ההחזרים הרבה לפני המועדים שקובעים לנו בחוק, כלומר אפילו לא ניצלנו את התקופות שבהן יכולנו לעכב את ההחזרים, והחזרנו אותם הרבה קודם. כלומר רשות המיסים יודעת לפעול בצורה לא מאוזנת לטובת הצד השני, כשזה מה שחשבנו שנכון לצו השעה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבקש רשות דיבור, אדוני. דבר קטן: אני מודיע לפרוטוקול שאם אדוני יסכים – אם לא, אגיש לבד – שנגיש תיקון לחוק של הארכת מועדי מס רכישה ומס שבח מאוחדים ל-24 חודש. היה נכון לשעתה, כפי שגנץ אומר. לפני שנתיים וחצי חששו מאובדן שליטה על שוק הדיור. זה נגמר – נהפוך הוא. שוק הדויר ושוק השכירות נכנס לבעיה. אגיש הצעת חוק בעניין הזה, שינוי של ששה חודשים. אם אדוני יסכים בשם הוועדה, שהוא יהיה חתום ראשון, נתקן את העוול שנגרם בפעם הקודמת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עמדתכם בעניין? << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> זה מצריך חשיבה. ממילא זה הוראת שעה, ואם איני טועה, מסתיימת בסוף שנה זו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אם תביא אחר כך ל-24 חודש, אין בעיה. אנחנו חיים יחד עכשיו. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> הסיבה שהיתה, והיא סיבה נכונה, העניין של 24 ו-18 - זה יצר המון – השפיע על המחירים. היתה לזה משמעות משקית. יש לבחון. צריך- - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתה לא רוצה שאגיד את דעתי על שוק הדיוק ועל דירה שלישית וכל הקשקושים האלה, נכון? אז עזוב. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> זה מסתיים במאי 21'. זה הוראת שעה ממילא שבאה עצמאית. אומר חבר הכנסת מיקי לוי: תבחנו, ואם לא, יגיש הצעת חוק. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> למה לא באופן גורף הכול? << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> יש תשלומים. בסוף צריך לנהל. אי-אפשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי מבקש להגיש הצעת חוק מעטם הוועדה. אני לא רוצה לעשות מהלך שלא תסכימו, לגמרי. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> הוא הסכים לחכות. ממילא זו הוראת שעה. את הפתרון נתנו לכאלה שבאמת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיקי, מקובל עליך? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר, אחכה. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> אנשים מתכננים את יומם וצריכים לדעת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני, הערת אגב שלא קשורה: סיכמנו עם נטליה ואתך, מיקי, שמערכות הבטיחות לדו-גלגלי לא יוחלו ללא אישור הוועדה. ומה אתם עשיתם – הטלתם את המיסים על ציבור הרוכבים ללא אישור הוועדה. גפני מרוח בכל העיתונים כאחד שלא עמד. לא בסדר. אני מוציא לכם כרטיס אדום. זה לא בסדר. הם העלו את זה באופן חד-צדדי. לא יפה. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> ההסכמה עם כל הנוגעים בדבר היתה. היה מתווה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> היתה הסכמה של הוועדה? אתם התחייבתם לבוא לוועדה. אוציא לכם את הפרוטוקול. אני מנהל מערכת תזכורת על כל דבר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אחרי דיון סוער ואחרי שלבקשת הוועדה נתנו ארכה נוספת למתווה של 3.5 שנים, לדעתי, שבו אנו משנים את הטבות המס שניתנות למערכות בטיחות שונות, לרכבים דו-גלגליים כדי שהשוק הזה יעבור למערכות בטיחות יותר מתקדמות, כדי לא לבזבז הטבות מס על מערכות בטיחות, שהפכו להיות מערכות חובה, בהצבעת חברי הוועדה כאן הוחלט על מתווה רב שנים. למיטב זיכרוני, כאן בתוך הוועדה אפילו נתנו ארכה נוספת לפעימות שביקשנו. נכון, יש פעימה שבהתאם להחלטה של ועדת הכספים עומדת להיכנס ב-1.7, והפעימה הזו היא בהסכמת ועדת הכספים וניתנה אז. כרגע יש הרבה מאוד פניות בניסיון לדחות אותה. היא מורידה הטבות מס מסוימות למערכת בטיחות שהפכה מערכת חובה, ובמקביל נותנות הטבות למערכות בטיחות, שחלקן הן מערכות בטיחות חדשות שנכנסו הרבה קודם, סדר גודל של שנה. אין בעיה לקיים דיון בנושא, אבל בעניין הזה רשות המיסים עמדה בכל ההבטחות שנתנה כאן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא נכון. אמר היושב-ראש: אם יהיה שינוי – אני מבקש להידבר איתי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> צודקת בכול, אבל הבטחתם להביא לנו נתונים עדכניים, גם בפעימה הקודמת. זה לא קורה גם בפעימה הזאת. 1 ביוני מתקרב ונתונים לא קיבלנו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ערן, גם לקראת הדיון מחר בנושא החזרי המס של ראש הממשלה אנו דורשים את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היועצת המשפטית, אולי אפשר לקצר? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה לשאול - למס רכישה, הארכתם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא לא מתנגד. נחליט. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> צריך את שר האוצר, להגיד לו את המשמעויות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שר האוצר הקודם התחייב על זה במליאת הכנסת. יש רציפות שלטונית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש לשאול את היועצת המשפטית – קודם העליתי את הנושא, של העצמאיים. אולי אפשר להכניס את זה בהצעת החוק הזו, להאריך להם, במקום לחודשיים, שיוכלו להגיש במשך ארבעה חודשים? במיוחד בפעימה השלישית, שמדובר במקום מרס, אפריל, מאי, יוני; וגם בנוסף, אנחנו יודעים שהייתה כל הבירוקרטיה. אולי מעכשיו נאריך לעצמאים אחורה לעוד זמן, שנקבע עכשיו בוועדה, כדי שיוכלו להמשיך להגיש, ולהכניס גם אולי שגם במקרה חירום תהיה הארכת מועדים, במקרה של פתיחת מלחמה, מבצע בצפון, בדרום? האם ניתן להכניס בחוק עצמו? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הנושא השני שהעלית הוא נושא שמספר פעמיים עלה פה בוועדה, והוועדה פנתה למנהל רשות המיסים לגבי הגשת דוחות בזמן לחימה בצפון או בדרום. הרבה פעמים קורה מצב חירום של לחימה, ואז המייצגים פונים. מנהל רשות המיסים מתנדב, ומאריך להם ביומיים, שלושה, כשמגיעים לתום התאריך. אני חושבת שיהיה נכון לקבוע פה הוראה להארכה מעט יותר ארוכה וגם קבועה שתקרה אוטומטית, כדי שהמייצגים לא יצטרכו בכל פעם מחדש לעבור את התהליך הזה. אני חושבת שזו הוראה נכונה וחשוב להכניס אותה. לגבי עצמאים, אמנם מדובר במענקים שלא עברו את הכנסת; הם נקבעו בהחלטת ממשלה, אבל כשם שלפני רגע העברתם פה פטור ממע"מ ביחס לאותם מענקים ואותן פעימות, אפשר, אם מגיעים להסכמות ביחס ללוחות הזמנים, הצעת החוק הזו עוסקת בלוחות זמנים, בהארכות מועדים. אני מעריכה שאפשר להכניס כזה תיקון - יש להגיע להסכמות עם רשות המיסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במקום לחכות להחלטת הממשלה שמתארכת - בואו נעשה את זה עכשיו. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> הקשבנו, אנחנו בוחנים את זה בצורה חיובית. בינתיים רוב הטענות נפתרו, גם לעניין של ה-66. אני מקווה שזה יבוא לפתרונו, אנחנו קשובים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> על הפעימות של העצמאים היה לנו כאן דיון, ולמיטב זיכרוני, הגענו להסכמה אתכם, שתהיה לזה הארכה לפעימה הראשונה. כבר אז דובר שאם נותנים הארכה לפעימה הראשונה, אוטומטית צריך לעשות הארכות נוספות לפעימות האחרות. עכשיו כל מה שמבקשים מכם זה לעגן את אותה הסכמה שניתנה בעל-פה טלפונית, במועד הישיבה, אחרי שוועדת הכספים פנתה. אז אני לא מבינה למה אתם נסוגים בכם מהסכמה שכבר נתתם לוועדה. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> לא אמרנו שאנחנו מסכימים או לא. אפשר לעשות דיון על כל דבר, מאופנועים עד קטנועים. שגית צודקת – אמרנו שיש מקום. נעמוד בזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, אנחנו שותפים לניהול הדברים. אתם בעלי הבית ואנחנו עוזריכם. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> הפוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. האופנועים זה אופנועים. יש עוד הרבה דברים. אנחנו לא רואים אתכם הרבה. כשזה מגיע, זה מגיע. אנחנו מדברים על הארכת מועדים. יש דברים שצריך לעשות, ואתם מבינים זאת. אני מבקש תשובות על הדברים האלה. אני מקבל את זה שאתה צריך לתת תשובה. נרצה שזה יהיה בחוק הזה. גם הנושא שאני פונה אליכם הרבה פעמים, כשיש תקופת לחימה – כל הדברים האלה – הבנתם. אנחנו מבקשים תשובות. אני רוצה שזה ייכנס. לגבי מה שמיקי לוי אמר של נושא רכישה, נכניס את זה בחוק. הסכמנו. זה אומר שאם לא היינו מסכימים, גם היינו. בבקשה, תקריא, גיא. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גפני, אתה לא מצביע היום, נכון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מעריך שלא. אני צריך גם את התשובות שלהם. אם כן, אומר לך מראש. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי יש לי הסתייגויות. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> כל ההוראות בחוק הן באותו מבנה של תקופות קצובות בזמן שנקבעו בדיני המס, שהיו אמורות לפקוע במהלך התקופה הקובעת, 22-23 במרס עד 31 במאי. לא ייספרו הימים במניין. כל התקופות שהיו אמורות לפקוע או בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה - הימים בתקופה הקובעת לא ייספרו. הכול נוגע לעולם ניהול הליכי של נישום מול רשות המיסים. << אורח >> לילי אור: << אורח >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020. פרק א', הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס החלים בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה. 1. הגדרה לפרק א'. בפרק זה – התקופה הקובעת – התקופה שמיום כ"ו באדר התש"ף, 22 במרס 2020, עד יום ח' בסיוון התש"ף, 31 במאי 2020. 2. הארכת תקופות המסתיימות בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה. א. בחישוב התקופות שנקבעו בהוראות החיקוקים המפורטים בסעיף קטן (ב) לא תבוא במניין התקופה הקובעת אם התקיימו שני אלה: 1. מועדי תחילתן של התקופות חלים לפי תום התקופה הקובעת. 2. מועדי סיומן של התקופות חלים בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי. מה התקופות שאתם מבקשים? << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> התקופות מפורטות לאורך כל הסעיפים, ואם התקופה הקצובה בזמן פוקעת או במהלך התקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה, ההוראה אומרת שמניין הימים בתקופה הקובעת לא תיספר. אני מזכיר שפורסמו תקנות שעת חירום, ועובדים היו מוגבלים, היתה הגבלה על שהייה במקום העבודה. אנשים היו צריכים להיות בבית, עם ילדיהם, גם בתי הספר היו סגורים. לא היתה אפשרות לנהל הליכים מול הרשות. גם הרשות עבדה במתכונת מצומצמת מבחינת כוח אדם. לכן הימים האלה בתקופה הקובעת לא יבואו בחשבון. רובן המכריע של ההוראות פה נחקקו בתקנות שעת חירום, והן כרגע נחקקות בהוראות קבע. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למה עשיתם הבחנה בין כל סעיף וסעיף ולא עשיתם משהו כוללני? << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> כי יש הרבה תקופות בדיני המס, תקופות פיסקליות, תקופות שהן בתוך שנת המס. כן סופרים, לא סופרים. המשרדים לא היו ערוכים ליישם את זה. המטרה היתה פה לומר: הליך - למשל, השגה על שומה או בקשה שאדם רשאי להגיש לרשות – על דברים כאלה לתת את ההארכה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא היה מועד אחד לרשות המיסים ומועד אחד לאזרח? זו לא אותה תקופה. << דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >> בניגוד למה שנאמר פה קודם – אין תקופה אחת לרשות ואחת לנישום, אלא ההארכה היא הדדית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל יש הרבה מקומות שבהם מלכתחילה התקופה של הנישום היא קצרה הרבה יותר, למנהל רשות המיסים – בחוק המקורי - יש אופציית הארכה ואופציית הארכה נוספת, ואתה נותן כאן את 70 הימים, וזה הופך להיות לא הדדי, כי רוב הסעיפים, כפי שאני רואה את זה – נעבור על הסעיפים אחד-אחד - רובם מתייחסים למועדים של מנהל רשות המיסים ולא של הנישום – כי כמו שדיברנו כאן על הגשת דוחות על-ידי המייצגים – אין פה הארכה של 70 ימים לתשלום המס על-ידי הנישום. בסופו של דבר ההארכות שיש כאן, שהן יחסית טכניות – רובן ככולן עוסקות בצרכים של רשות המיסים, שהם מאוד חשובים, וחשוב שרשות המיסים תתפקד בצורה טובה גם בתקופת הקורונה, אבל השאלה היא במה מתבטא האיזון הזה שאתם מדברים עליו? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> יש מועדים מאוד מהותיים, שאליהם התייחסנו בתחילת הדברים – כל מועדי הדיווח שכרוכים בתשלום מס אחריהם. לגביהם יש להבין שהם מאוד קריטיים לעולם שלנו, של המימון הממשלתי. לכן במועדים האלה, אם היינו עושים דחייה גורפת, המשמעות היא שהמדינה לא היתה מקבלת מיסים. אנחנו מדברים רק על סדרי גודל של 20 ו-30 מיליארד שקל בחודש, אם אתם חושבים שהמדינה יכולה להסתדר בלעדיהם ולחלק מענקים ולעשות דברים אחרים – בסדר. זה המועדים העיקריים שרלוונטיים ללקוחות שלנו. המועדים שעליהם מדברים הם מועדים של קבלת החלטות. לכן יש יותר החלטות שמתקבלות על-ידי מנהל רשות המיסים או העובדים שלו, ופחות החלטות שמתקבלות על-ידי הצד השני. נאמר, בהליכי שומה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נמצאים בתקופה שהיא מאוד קשה לרשות המיסים, אבל מאוד קשה לאזרחים. זה שצריך בתקופות מסוימות, כפי שמירי אומרת – להעביר כסף, צריך שלמדינה יהיה כסף – בסדר גמור. אבל גם האזרחים – יש דברים שהם צריכים לדחות. זה לא מופיע פה. דיווחים. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> אני לא יורד לסוף דעתכם. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אלה מועדים של קבלת החלטות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתן לכם רשימה של כל הדברים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היא ענתה לך. היא אומרת: המועדים שאנחנו מדברים עליהם הם מועדים של קבלת החלטות. את ההחלטות מקבלת רשות המיסים. מועדי תשלום מס – הם צריכים את תשלום המס, ולכן הם לא מאריכים. כנ"ל הדיווחים. אני מבינה נכון? ולכן הטענה שלנו היא שההצעה הזאת באה בעיקר לסייע לכם – שזו מטרה חשובה, אני לא מתווכחת, לרשות המיסים. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> אם לא תהיה ודאות וזה לא יסייע, אני הרבה שנים בגביית המיסים, ברשות המיסים, והמשמעות של תאריך ו-וודאות והיכולת שלנו לנהל את זה – ולא פשוט לנהל את זה - אין דרך לנהל סקייל כזה של גבייה, של מעל 300 מיליארד. הדרך הנכונה היא זו, וקבע אותה המחוקק וכנראה היה מספיק – לשמחתנו, קבע אותה כך שיתאפשר לאפשר גבייה בסופו של יום, כי זו חובתנו ומה שהוטל עלינו. אנחנו לא יודעים לנהל את זה אחרת. בעניין הזה זה מאוד מאוזן לשני הצדדים – גם מצד אחד, שמאפשר לנישום לא להיפגע גם כנגד החלטות של רשות המיסים, וגם מהצד השני, שרשות המיסים, יש ודאות ותהליך שבו זה מתנהל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ההתחייבות שהיתה לפני ארבעה חודשים של שר האוצר, ובעקבותיה של ערן שאמר שנכניס את זה – עברו כמה חודשים, והם לא מתחמקים מההתחייבות הזאת. תודה גם לשגית שהכניסה את זה לחוות דעת ולך, אדוני היושב-ראש. אני שמח – אי-אפשר לברך על המוגמר עד ששר האוצר לא יאשר, אבל אני מבין שזה בפנים. יש הרבה אזרחים שפנו אלינו בעניין הזה. זו בשורה בשבילם. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה לתת לאורחים. יוסי אלישע, נציג לשכת עורכי הדין. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שעלו פה לגבי המועדים. אי חושש שיש פה קצת בלבול, כי חלק מהמועדים הם מהותיים, חלקם טכניים, אבל בסופו של דבר אם נסתכל על הדברים, פעם במס הכנסה, למשל, יש ארכה להשגה ולא לערר, במס שבח יש גם להשגה וגם לערר. אם נדבר על עוד מועדים, יש הרבה מאוד מקרים שמגיעים למצב שמפלה בין נישומים, וזה לא אמור לקרות, לפחות לא בחקיקה הזאת. << מנהל >> (היו"ר שלמה קרעי, 13:24) << מנהל >> << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס למה שאמר ערן לגבי ה-18 חודשים. אין עלות, כי לא אמורה להיות עלות כאשר האדם שצפוי למכור, אמור להיות פטור ממס, לכן לא נלקח בחשבון חבות מס בגינו. יותר מזה – יש לכבד את זה שבתקופת הקורונה לא ניתן היה לממש את הדירה, הכלל שצריך לחול אמור להיות מאוד דומה לכלל שחל לגבי כל יתר התקופות, כלומר אם התקופה החלה לפני הקורונה והסתיימה בתקופת החירום או אחריה, צריכה להיות דחייה של אותם 180 יום שסיכמתם לגביהם, ולא רק בתקופת הקורונה – שאם הסתיימה בחודש יוני, למשל, ברור שנגרעו ממנו שלושה חודשים שבמסגרתם לא יכול היה למכור, ככה שלא היתה אפשרות לבצע את זה. אנחנו חשבנו שנכון, כפי שאמרה הוועדה, לאחד את המועדים כך שקטגורית יחולו על כל המועדים שקבועים בחקיקה, ואני לא מדבר על מועדי תשלום מע"מ ולא על מועדי תשלום מס הכנסה; אנחנו מדברים על זה שאם עכשיו נעבור סעיף-סעיף, נראה שיש הרבה מאוד מועדים שקבועים בחקיקה. המועדים האלה, אי-אפשר למצות את כולם. אי-אפשר לנהל דיון ולומר: זה כן וזה לא. גם אין שום סיבה מוצדקת לייצר הבחנה בין מועד כזה או אחר. אני מציע שלמעט מועדים, שערן ציין, שהם התשלומים השוטפים, כל המועדים בדין יידחו. וזה גם יאפשר לאנשים שלא יכלו לבצע את הפעולות שהם מחויבים לבצע במועדים שקבועים בחקיקה, את אורך הנשימה כדי לבצע אותן. תודה. << יור >> היו"ר שלמה קרעי: << יור >> תודה. איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון. << אורח >> איריס שטרק: << אורח >> לעניין הדירות, אנו מודעים למצוקה הנוראה שקיימת. חייבים לתת 24 חודש גם לעניין מס שבח וגם לעניין מס רכישה. זה מתבקש פה. אין פה שום הפסד; יש פה ממש סיוע לאנשים שזקוקים לכך. אנו מדברים על משפרי דיור. לא הגיוני לנהוג אחרת. אני רוצה להתייחס למועדים - להאריך כל מה שקשור – להאריך את כל המועדים, וגם הנושא של הגדרת תושב חוץ ותושב ישראל, גם פה ביטוח לאומי, וכך צריך לנהוג גם מס הכנסה – לקחת את כל התקופה הקובעת הזאת, ולא להחשיב אותה לעניין ימי השהייה. כך עושים גם בארצות הברית, גם ב-OECD. גם פה אנו חייבים לנהוג באותה דרך. אני רוצה להזכיר גם שאנו ערב הפעימה הרביעית, שיש בה הרבה מאוד בעיות יישומיות שעלו מהשטח בגלל הנושא של רשות התעסוקה, ובין השאר בתוך החקיקה, מעבר לכל הבעיות היישומיות הקשות, לא קיים מביטוח לאומי. הדבר היחיד, שיש פטור ממע"מ. אני מבקשת שהנושא הזה יקבל מענה. אני מזכירה את הנושא של הארכת המועדים לעניין הגשת כל הפעימות. יש לנו בפעימה השלישית הרבה מאוד בדיקות שנעשו בידי רשות המסיים בהרבה רצון טוב, אדיבות בסכומים גדולים מאוד, שגורמים לצערי - לא משנה מה הסיבה, הם מביאים הרבה עסקים למצב אל חזור. לכן מעבר להארכת המועדים, אני חושבת שצריך לשחרר כספים. אחרי זה במילא יש מועד שאפשר לקחת אותם חזרה. אנו רוצים את שרידות העסקים, וללא שרידות העסקים נהיה פה אולי עם הרבה גבייה ושחרור, אבל נהיה בלי הרבה מאוד עסקים. בנוסף, הוועדה הזו צריכה להתייחס, מעל 20 מיליון לא קיבלו שום מענה. הם מעסיקים שמעסיקים הרבה עובדים. גם להם אין מענה. אם, ברשותך אדוני היושב-ראש, אפשר להעביר להשלמה לחברי צבי פרידמן שישלים את דבריי. << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 13:29) << מנהל >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> צבי פרידמן: << אורח >> צהריים טובים, כבוד היושב-ראש. קודם כל, אני מברך אותך. אני שמח לראות אותך על כס היושב-ראש בתפקיד הישן-חדש שלך. אני מאחל לך הצלחה בתקופה כל כך סוערת ומאתגרת. אני מאמין שהצלחתך תהיה גם הצלחתנו. הגשנו רשימה לך ולחברי הכנסת – יש עדיין מועדים בחקיקה שלפי התקנות והחוק, הם לא הוארכו, כמו עניין חוק מס ערך מוסף, חמש שנים, כמו עניין הוצאת הודעת זיכוי תוך שלוש שנים – מה קורה אם שלוש השנים מסתיימות בדיוק באותו חודש של הקורונה – זה לא מוארך. אני לא רואה סיבה למה לא יאריכו. צריך לעבור סקירה על כל התקנות. אנחנו עשינו סקירה. יש עוד מועדים בחוק שנגמרים בתקופת הסגר, בתקופת הקורונה, וגם אותם יש להאריך. לגבי מס הרכישה על 18 חודש, אני מבקש לחזור ולהדגיש – הקורונה זה לא רק שבתקופת הקורונה לא מכרו דירות; היא הביאה לחוסר ודאות אצל הרבה אנשים, חוסר ודאות כלכלית, אבטלה גדולה. השוק קפוא. ראיתי מחקר של משרד האוצר שאומר שהיום דירה עומדת על המדף 20 חודש בממוצע ואולי אף יותר. אני לא מבין, למה הלחץ של ה-18 חודש, ולמה לעשות הבדל בין מס שבח – 24 חודשים – למס רכישה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל דיברנו על זה - אנחנו מתקנים את זה עכשיו. << דובר_המשך >> צבי פרידמן: << דובר_המשך >> אבל צריך להיות גורף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אגב, למי שלחת את המכתב עם המועדים? לרשות המיסים? אלינו לא הגיע. << דובר_המשך >> צבי פרידמן: << דובר_המשך >> גם לרשות המיסים וגם אליכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא קיבלנו. גיא, קיבלתם? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> בשלבי התזכיר. << דובר_המשך >> צבי פרידמן: << דובר_המשך >> גם עכשיו. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> חלק מהדברים, מדובר במס רכישה, מיסוי מקרקעין. זה אמר מנהל רשות המיסים את עמדתו. חלק מהדברים נוגעים לערעור לבית המשפט, ובנוסחים המקוריים, בטיוטות המקוריות רצינו לקדם הוראה כזו, אבל היתה התנגדות של משרד המשפטים - רצו שזה יהיה במסגרת ההארכה של בתי המשפט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מר פרידמן, אני מבקש שתעביר לגיא גולדמן, לרשות המיסים, את הבקשה שלכם והעתק אלינו. אני מבקש מכם תשובה, ותגידו מה ניתן להיענות. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> מה שאיריס אמרה לגבי תושב חוץ או תושב ישראל, יש המבחן המהותי – רמת החיים – ויש המבחן הטכני של מספר הימים – 30 ימים, 183 ימים, 425 ימים. יש מצבים שישראלים שעובדים בחו"ל, שמרכז חייהם בחו"ל, יש להם אישור עבודה בחו"ל, הגיעו לישראל לפני הקורונה, לא יכולים לחזור לחו"ל, ולפי מבחן הימים הם נהפכים לתושבי ישראל, וזה לא נכון. מרכז חייהם עדיין בחו"ל. יש להוציא את השהייה הכפויה של הקורונה ממסגרת 30 הימים או ממסגרת 183 הימים. כך זה נעשה בארצות הברית. יש שם חקיקה שמי ששוהה 30 יום בארצות הברית ועובר אותם בתקופת הקורונה, תקופת הקורונה לא נספרת לגביו. כך נעשה ב-OECD שהוציא הנחיה לכל המדינות, וישראל היא אחת המדינות במסגרתו, שלא מונים את השהייה הכפויה בגין הקורונה במסגרת ימי השהייה לגבי התושבות של היחיד. אני חושב שמן הראוי שגם אצלנו במקרה הזה יוציאו את ימי השהייה האלה ממסגרת הימים שנספרים לצורך תושב ישראל. יש תקנות על מי ייחשב כיחיד תושב ישראל ומי ייחשב כיחיד תושב חוץ, וביניהן מופיע - מי שחולה או שחלה בישראל, אותם ימים לא יובאו בחשבון. למה שלא יהיה בימי הקורונה גם עם אחד שלא חלה? אין סיבה. ישראל צריכה לנהוג כפי שה-OECD נוהג וכפי שנוהגים בארצות הברית. תודה ובהצלחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> שלום. אנו מברכים את רשות המיסים על הארכת המועדים, אבל היינו מבקשים לעשות הארכה גורפת של המועדים. אם הארכנו את המועדים בנושאים מסוימים, למה לא עושים סעיף אחד, שלמעט תשלומים ניתן יהיה להאריך את כל שדה הזמנים של הגשות ומועדים בכל התחומים? סעיף אחד בלבד. ואז גם מי שהיה צריך להגיש בקשה, למשל, על הכרה במס תשומות מעבר לחצי שנה היה מקבל, בקשה להארכת שימוע בפני פסילת ספרים, היה מקבל, ועוד נושאים. המדינה עצרה חודשיים וחצי לא רק בתחומים שרשות המיסים מדברת אלא בשלל רחב של תחומים. היינו מצפים מהם לתקן את זה ולהאריך את התחומים בכל שדה הזמנים שהאזרח צריך להתנהל מול הרשות. כך זה היה פשוט מאוד. למעט תשלומים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הכול נוגע לרשות המיסים, מה שאתה מדבר? או למשרדים אחרים? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני מדבר על רשות המיסים. הארכת מועדים בכל הקשור לרשות המיסים. למשל, מגיע לי החזר מס 6 שנים אחורה. הייתי תקוע בקורונה. לא יכולתי לבקש החזר מס. עושים פה הארכת מועדים של חודשיים-שלושה – תנו לי שלושה חודשים הארכת זמן להגיש את החזרי המס. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> לא יכולנו להכניס הארכה גורפת כפי שהם מבקשים, כי יש הרבה מאוד תקופות בפקודת מס הכנסה, בדיני המס. ברגע שתכתוב שכל תקופה מוארכת, אתה לא יודע מה המשמעויות התקציביות. אתה לא יודע אם המשרדים ערוכים ליישם. לכן אני מזכיר שהיו תקנות שעת חירום וכולנו עבדנו במתכונת מצומצמת. נעשתה עבודה זריזה, מעמיקה של מטה הנהלת רשות המיסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ירון גינדי שואל לגבי החזרי המס. לא עבדו. הוא מבקש הארכה, שיוכל להגיש בקשה. לא תשלום. מה תשובתך? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> החזרי מס הכנסה זה ממילא סוף שנה אזרחית. אנחנו לא בתקופת הקורונה עכשיו, דצמבר 20. אנחנו מחוץ לתקופת החירום. כל הצווים על הגבלת שהייה במקום העבודה כרגע - אנשים עובדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אומר שאנחנו לא בסוף שנה, ירון. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> למה זה קשור לסוף שנה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הבעיה בהחזר מס? אם היתה קורונה - תגיש עוד חודשיים, שלושה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קח שש, שבע שנים אחורה, זה היה בחודש מאי. עוברות שש השנים האלה, הוא יכול לדרוש החזר מס. קיבל 6.5 שנים לצורך העניין. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> נתתי את זה כדוגמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זו לא דוגמה מוצלחת כי יש לך מספיק זמן. אני מבקש שוב, מה שביקשתי – אם יש דברים ספציפיים, שלדעתכם צריך להוסיף את זה – תעבירו את זה לרשות המיסם, תעבירו אלינו העתק. שהם יבדקו את זה. מה שניתן לעזור, נעזור. מה שלא, לא. או מה שאין צורך, אז אין צורך. עקרונית היה לי יותר נוח שהיתה הסכמה או חקיקה גורפת. לא להיכנס לפרטים. אבל הם אומרים שאי-אפשר לעשת את זה, אז אני מציע – תביאו את הדברים שלדעתכם חסר בחוק הזה. גיא, תקבלו מהם את הפרטים. מה שניתן לתקן, נתקן פה. תגידו לנו מה אתם מסכימים, ונתקן בחקיקה כדי שאנשים ירגישו. אנחנו בתקופה קשה. תודה, ירון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני, יש הסדרים – או פסק דין או הסדרים שהגיעו טרום משפט, בין נישום לרשות המיסים. זה נפל בתקפות קורונה. לא זאת ועוד - גם העסק נסגר, פשט את הרגל. אתם רוצים שהוועדה תביא רשימה? שאתם תגישו המלצה? איך תהיה הרגישות? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> בכל הקשור להשגות על החלטות, כתשומת וממונה מע"מ, נתנו דחייה במועד הגשת השגה. כל הקשור לערעורים מוסדר בדין הכללי על הליכי בית משפט, יחד עם יתר ההליכים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא לא ייגש לערעור נוסף בפני בית משפט. הגיע לידי סיכום לפני בית משפט. תקרא לזה גישור, תקרא לזה הסכם על סכום הכסף שאומר לשלם. נפלנו על תקופת קורונה – גם העסק סגור. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אני לא בטוח שזה לא מכוסה, אבל נעמוד בקשר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבקש ממך - את הטענה הזו העלו לשכת רואי החשבון. איריס שלחה לי מכתב בעניין הזה. אני מבקש ממך, או מי מכם שידבר עם איריס כדי להגיע לסיכום. יש דברים שלא צריך את הוועדה, אלא רק נשמה יהודית. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אמרנו לפני כמה דקות שבטיוטה המקורית קידמנו תיקון בנושא הליכים, אבל בסופו של דבר ההחלטה בהתייעצות עם משרד המשפטים היתה לקדם את זה לפי הדין הכללי בעניין הזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפשר לבקש ממך לדבר עם איריס בעניין? תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. עו"ד קובי פלקסר, התאחדות בוני הארץ. << אורח >> קובי פלקסר: << אורח >> צהריים טובים. כבוד היושב-ראש, כמובן, אני מצטרף לבקשה של יוסי וירון לעניין ההארכה הגורפת. אבל אם להיות ספציפיים ופרקטיים - העברנו מכתב גם לוועדה וגם לרשות המיסים לעניין תוספת שאנו דורשים בתוך החקיקה עצמה. קיים בחוק מיסוי מקרקעין תקנות מיסוי מקרקעין, שבח ורכישה, מס ורכישה לגבי הטבת מס בעניין רכישת קרקע. כיום, כשאתה רוכש קרקע, אתה משלם 6% מס רכישה, ובתקנות קבוע, שככל שאתה בפרק זמן של 24 חודש מוציא היתר בנייה, אתה זכאי להטבה של 1% ממס הרכישה. אנו מבקשים שהתקנה הזו תיכלל בחקיקה, כדי שאנשים, שאותה תקופה של 24 חודש נפלה באותה תקופה של ה-71 יום, יקבלו את הארכה הזו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רו"ח טדי לין, בבקשה. << אורח >> טדי לין: << אורח >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש וחברי הוועדה, אני שמח על התיקון בהארכת המועדים. רק להנחות בינתיים את רשויות המס עד האישור של שר האוצר, של התיקונים, שיקפיאו את הליכי הגבייה, אם זה עיקולים, אם זה מכתבים שנשלחים לנישומים שנגמרים להם ה-18 חודש, כדי לתת להם- - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה ה-18 חודש? << אורח >> טדי לין: << אורח >> מס רכישה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ה-18 חודש האלה שנותנים, חצי שנה, אם בספטמבר נגמר לו הזמן, הוא מתחיל כבר אז לשלם, או נותנים לו בספטמבר את החצי שנה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא נותנים לו. נדבר על זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נאמר שבתחילת ספטמבר מסתיימת לו חצי השנה – כל החצי שנה הזאת שאנחנו נותנים הארכה, הוא לא יכול למכור, אז אתה לא מוסיף לו כלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. נדבר על זה, כי בינתיים זה לא אמור להיות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הועלת בחצי, הועלת למי שהסתיימה התקופה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נדבר על זה לפני ההצבעות. אני רוצה לבקש גם מהאורחים וגם מחברי הכנסת, למי שיש לו הערה בעניין – מדובר בחוק גדול, שיש בו הארכת מועדים. האירוע הוא מאוד גדול, לצערי. אני מבקש שתעבירו לרשות המיסים את הבקשות שלכם. אני מבקש גם מכם, שתהיו קשובים לעניין. תגידו למה אתם מסכימים, למה אתם לא מסכימים. הישיבה הבאה תהיה עם הצבעות. נחליט מה אנו עושים. לגבי מס רכישה, אנו מאריכים את זה בחצי שנה. נצטרך גם להחליט מה יקרה אם זה יסתיים בספטמבר, כלומר נניח שקבעו את זה עד חודש מסוים, וזה קרה לו חודש אחרי זה – זה היה חצי שנה שלא היה יכול למכור כלום. יש לחשוב על פתרון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אולי לעשות את זה בהדרגה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נדבר על זה, בכל המועדים שדיברנו קודם, ודברים שאפשר להקל על האנשים ולהאריך את המועדים, מה שלא מופיע בחוק – יש גם בזה להתחשב ולקחת את זה בחשבון. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> כל מה שלא מייצר השלכות או בעיות ונוכל לבוא לקראתם - נבוא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתהיו קשובים למה שאנשים פונים, למה שהגופים פונים ולמה שחברי הכנסת פונים. אני רוצה שנגיע לישיבה עם פחות ויכוחים ויותר הצבעות. זו גם המטרה שלכם, לעבור את התקופה הזו, ושאנשים לא ירגישו לחוצים. זה נכון מה שהעירו פה - אל תשלחו הודעות תשלום לכאלה שמס הרכישה שלהם ל-18 הגיע באמצע הקורונה. ברור שגם אתם מסכימים שאי-אפשר לעשות את זה. לא לשלוח הודעות חיוב עד שנסיים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> דיברתי על זה עם ערן לפני כמה חודשים, אמרתי לו: תוציאו הודעה שיראו שאנו עובדים על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עד שנסיים את החקיקה בעניין. תודה רבה. נעשה ישיבה נוספת בעניין עם הצבעות. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:50. << סיום >>