פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 הוועדה לביטחון לאומי 15/09/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 256 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום חמישי, ט' באלול התשפ"ד (12 בספטמבר 2024), שעה 10:45 סדר היום: << נושא >> השיטור העירוני בישראל סקירה עדכנית << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר עאידה תומא סלימאן נאור שירי מוזמנים: איתי ליכטנטל – רכז שיטור, המשרד לביטחון לאומי שרית נשיא – מנהלת תחום בכירה פרויקטים ויזמות בל"מ, המשרד לביטחון לאומי ירון אבטליון – מרכז בכיר ניתוח מידע תקציבי, המשרד לביטחון לאומי קרן אבירם – הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי ליאור מזרחי – ר' מנהלת מערכי אכיפה, המשרד לביטחון לאומי אוהד סרי – רמ״ד סיור מ״י, משטרת ישראל איילת סוטו – ר' חו' אג"ם ומחוזות תכנון אג"ת, משטרת ישראל ליאת מזרחי – ק' חו' שיטור ואבטחה יועמש מ''י, משטרת ישראל וחיד חשאן – מנהל תחום חירום וביטחון מיעוטים, משרד הפנים עידו צ'פניק – מנהל אגף מתודולוגית בקרה בשלטון המקומי, משרד הפנים, משרד הפנים שלומית גרינפילד גילת – יועצת משפטית המחלקה למשפט פלילי, משרד המשפטים אורלי אלמגור לוטן – מרכז המחקר והמידע של הכנסת מתן שחק – מרכז המחקר והמידע של הכנסת אלי אטון – ראש המועצה האזורית לב השרון אלון ביטון – מנהל ביטחון וחירום, מרכז השלטון האזורי, מרכז השלטון המקומי תאיר קיזל – ראש העיר, עיריית מע'אר שלי סבר – חברת מועצה ויו"ר ועדת ביטחון, עיריית כפר סבא נגה ספרא – אחראית תחום ביטחון, מכון שיטה למדיניות מקומית יעל ליטמנוביץ – חוקרת בכירה, המכון הישראלי לדמוקרטיה מירית לביא – חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה קרן גרין – ראשת המועצה, מועצה מקומית קדימה-צורן שלומי מוכתר – סגן ראש המועצה ומחזיק תיק הביטחון בקדימה, מועצה מקומית קדימה-צורן עופר פרץ – מנהל אגף הביטחון בקדימה צורן, מועצה מקומית קדימה-צורן איציק צ'יפרוט – מנהל השיטור המשולב באסף סל"ע, עיריית תל אביב-יפו מוזמנים באמצעים אלקטרוניים: חיים נוגלבלט – יו"ר איגוד הקב"טים סרג' קורישא – ראש מועצת כפר שמריהו ויו"ר ועדת בטחון במ, מרכז השלטון המקומי ראויה חנדקלו – ראש מטה החירום למאבק בפשיעה ואלימות, הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל ייעוץ משפטי: איילת לוי נחום מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> השיטור העירוני בישראל סקירה עדכנית << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום - אחד הנושאים היותר חשובים שאנו מתעסקים בו בוועדה לביטחון לאומי, ואני שמח שהגענו גם לרגע הזה אבל רגע לפני שניכנס לדיון עצמו אינ מבקש להזכיר לכולנו – אנחנו ביום ה-345 למלחמה הרב זירתית הזו שנכפתה עלינו, שכל מי שממהר לראות את סופה, ממליץ לו להתאזר בסבלנות, לאגור כוחות, כי זה לא הולך להיגמר מחר בבוקר. האויב שמולו אנו מתמודדים בכל הזירות מחייב אותנו להשקיע הרבה מאוד זמן ומאמץ ולעשות זאת עם הרבה מאוד שכל כדי שנוכל להגיע לאותן תוצאות שכולנו מקווים להגיע אליהן. בהזדמנות זו, מניח שאני עושה זאת בשם כולנו, להודות לכל אותם לוחמות ולוחמים, מפקדות ומפקדים שנמצאים בשטח ונלחמים ועושים עבודה מדהימה עם כל כוחות הביטחון האחרים – שב"כ, משטרה. גם כוחות ההצלה לא מעט פעמים נדרשים גם הם באירוע הזה לקחת חלק, אז בשם כולנו לומר להם תודה ולקוות שכולם יחזרו הביתה לשלום. התכנסנו כאן כדי לדון בנושא השיטור העירוני כדי לראות איך אנו נענים לאתגרים של התקופה שבתוכה אנו חיים. אני מזכיר למי שלא יודע או שלא עקב אחר העסק, ב-31.7 קיימנו פה דיון שבו אישרנו הקמת שיטור עירוני במועצות האזורית, עוטף עזה. 3 מועצות אזוריות, שלשמחתי, הצלחנו לשכנע את כולן שזה הדבר הנכון לעשות. הגיעו לכאן ראשי רשויות, ואני שמח לראות שגם הפעם הגיעו הנה, אך גם אז, שישבו פה והסבירו עד כמה הנושא הזה נדרש. עד כמה ברור ששיטור עירוני זה משהו שהיום מצליח לתת מענה ומשמעויות רבות בתוך הרשויות. גם לביטחון האישי, גם לביטחון בכלל, גם לסדר הציבורי, גם לאירועים חריגים של פעילות חבלנית. לכל הדברים האלה השיטור העירוני בא לתת מענה לפחות בראייה שלנו. אני אומר זאת כי המשרד לביטחון לאומי ביצע תהליך חשיבה ובחינה של כל השיטור העירוני של השנים הארונות, והבין שגורמי הביטחון למיניהם לא מסוגלים לתת מענה בטח לא כפי שהיינו רוצים בטח לא בתחומי האחרית של המועצות המוניציפליות, ולכן אמר: בוא נבחן, מה למדנו מתוך השנים שחלפו, ואיך כדאי להמשיך עם זה, והמשרד לביטחון לאומי בעקבות תהליך הפקת הלקחים הזה, הגיע למסקנה שבסופו של דבר לכולם יהיה שיטור עירוני. כל מי שירצה ויהיה מסוגל – יהיה לו שיטור עירוני. כל שנשאר – לקבוע את סדר העדיפויות. אבל סדר העדיפויות לא ייקבע על סמך היכולת של המועצה לממן זאת אלא על סמך האתגרים והאיומים שאיתה מתמודדת אותה רשות. על סמך היכולת של אותה רשות לקבל מענה ממשטרה או מצבא בטווח הזמן הנראה לעין. כי יש ישובים שמקבלים שירותים של תחנת משטרה שמגיע אליהם אחרי 20, 30, 40 דקות – נכון, קדימה צורן? איני טועה. יש להם תחנת משטרה מצוינת אבל זה המצב. המרחק נותן אותותיו וכך גם במועצות אחרות ובכל מקום אחר שבו ביקרתי. כינסנו את הדיון הזה מהר כדי לשומע אתכם ולגבש בסופו של דבר את הצעת החוק שתונח פה על השולחן מהר מאוד, בשבועות הקרובים, כדי שנוכל להוצא את זה לפועל ושחוץ מהמועצות שכבר אושרו ל-24', החל מ-25' נעבוד לפי המתכונת החדשה, לפי הצעת החוק והקריטריונים החדשים. מקווה שנצליח לעשות יותר ממה שהצלחנו לעשות בשנים האחרונות. הדיון הזה יימשך עד השעה 16:00. אני מבקש מכל הדוברים – נא להיות תכליתיים כדי שבסופו של דבר – מטרת הישיבה היא לסייע לי לגבש הצעת חוק הכי טובה שאפשר כדי לתת מענה לצרכים שלכם ולכן ביקשתי מראשי רשויות להגיע לכאן ולהביא לידי ביטוי את הדברים מנקודת מבטם כי בסופו של דבר אנו פה כדי לשרת אתכם בדרך הטובה ביותר שאנו יכולים. כמו תמיד אצלי בדינים זכות ההתייחסות הראשונית היא לחבריי חברי הכנסת. במקרה הזה יש פה אחד, שכבר יושב לי על הזנב חצי שנה, מה קורה עם השיטור הערוני אצלי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חצי שנה שמרגיש את הזנב. בבקשה, חבר הכנסת שירי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. אהיה קצר כי מה שאני מתכוון לומר לא קשור לשיטור העירוני – בנושא הזה אנו רואים עין בעין. לא נדבר על החוק - אשמח שבכל 257 הרשויות במדינת ישראל מינוס הרשות הכלכליות – בקיצור, אני בעד השיטור העירוני אבל חושב שהוועדה לביטחון לאומי לא יכולה לא לדבר על מה שקורה עם המשטרה. אסביר. אפשר לדבר על פינויים והפגנות ואיך מכילים והמון דברים שכל אחד רואה מהצד שלו וזה בסדר גמור אבל כוועדה לביטחון לאומי לא ייתכן, צביקה, שאנחנו לא מדברים או לא מתייחסים למעצר שהיה לעצורות שחילקו עלונים בבית כנסת. ואני לא מתייחס למעצר עצמו שהיה צריך פעולת חקירה, לראות במצלמות, לעקוב אחר התנועה, ניידות ולהגיע אליהן הביתה אלא להודעת משטרה שפרצו למקום. בית כנסת הוא שטח ציבורי. היה פעיל ורואים בתמונות שהיה פעיל. יש לי בעיה עם המשטרה ואיני מסתיר זאת, ואיני נגד המשטרה, ואמרתי אלף פעם שיש לנו רק משטרה אחת אבל המשטרה לא בהודעה הראשונה, בשנייה ולא בשלישית, גם המעצרים –נניח, עוצרים עכשיו פעיל מחאה ומשאירים אותו להארכת מעצר, אומרים שתקף שוטר כשארבעה שוטרים מפרקים אותו ואומרים שסכנה לציבור על זה שרצה לקחת מגה פון. ויש מפגינים עם אלימות, אבל אנחנו לא יכולים לשתוק ותר. אבל אי אפשר לשתוק על זה. אי אפשר לראות משטרה שדוחפת מפגין בן 80 על הרצפה. אי אפשר לראות משטרה שאוזקת בידיים וברגליים מפגינות כי שמו פליירים של חטופים בבית כנסת. כל שני וחמישי יש עלונים בבית כנסת. זה ידוע. גם ראיתי מישהו שכתב שזה כאילו פוליטי. אפשר לדבר על איך הגענו למצב במדינת ישראל שהחטופים הפכו להיות פוליטי אבל ראיתי גם עלונים שבן גביר כתבה בבתי כנסת בגבעת שמואל. זה לא פוליטי? מהמקום הציוני כתבו את זה? גם ראיתי את דובר המשטרה החדש – שיהיה לך בהצלחה בתפקיד, שאומר שאמון המשטרה עלה והאינדיקציה שלו – אמרנו בדיון הקודם שלא נדבר – אינדיקציה לעליית האמון במשטרה זה חיוגים ל-100. לא כך עולה האמון במשטרה במשטר דמוקרטי. יש לנו בעיה, ואיננו מטפלים בזה, צביקה. שראש השב"כ אומר אין משטרה? אתה ואני יום יום ברחוב רואים זאת. אף משטרה לא תגיע כשתוקפים אותנו ברחוב ,ואם תגיע - באיחור, ולא בטוח שיגישו תלונה. אם יגישו - בסבירות מאוד גבוהה לציבור לא יהיה עניין בזה. נקבל הודעה לקונית בדואר או במייל או בסמ"ס, לא יודע איך סוגרים היום חוסר עניין לציבור. זה כישלון גם שלנו. המשטרה צריכה להבין שכפופה לחוק. לא יכולה לעצור כך אנשים. לא יכולה לחפש בקרטונים של חולצות של חטופים ולומר: אעשה לך את זה כל שבוע. שוטר לא יכול לומר זאת. למי נפנה שכך אומר – זה החוק, זה מה שאתה רוצה – זה מה שאני אעשה? אתמול חסמו לי כניסה לחניון למקום עבודה כי אמרו שמשם אולי ייכנסו מפגינים. מה אתה חוסם לי את החניון? אני אחסום את החניון בכניסה לבית כי חושש ממשהו? כל אחד פה עושה מה שרוצה פה. צביקה, אי אפשר להשאיר את זה כך והמשטרה כושלת בתפקדה המרכזי - האמון. אם אני לא מאמין כולנו כושלים פה. אם אני לא אאמין בשוטר ויודע שיעצור אותי בגלל שיש חשש מסוים ולא בלתי מבוסס שאם יעצור הרבה מפגינים ויתייחס אליהם בצורה כזו או אחרת או יזרוק רימון פיזור הפגנות יקודם בדרגות – נשמע לכם הגיוני? למה אף אחד לא מדבר על זה מהצד הזה? למה אף אחד לא אומר: לא מתאים. מה שעשיתם ביום שישי או שבת לא ייתכן. בוא נדבר על שיטור עירוני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה יודע שקשה לי לשמוע את הדברים האלה במיוחד בדיון שהתכווננו לדברים אחרים אבל אלה דברים חשובים ונדבר גם עליהם בוועדה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גזלתי שלוש דקות לטובת מדינת ישראל והמשטרה שלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, ראשי הרשויות, בבקשה. << אורח >> קרן גרין: << אורח >> אני מברכת על הנחישות שבה אתה מוביל את הנושא של שיטור עירוני. שש שנים אני ראש מועצה מהיום הראשון פעלנו לקדם נושא של שיטור עירוני. בינואר השנה ביקרת אצלנו, הבנת את הצורך בשגרה אך בעיקר גם בחירום. יש תחנת משטרה מצוינת שדות, אבל נותנת שירות לכ-70 ישובים באזור גיאוגרפי עם פריסה גיאוגרפית מאוד רחבה, ואין לה לא האמצעים ולא הכלים לתת את המענה לכל אחד מהישובים ובטח לא לקדימה צורן עם כל המורכבות והאתגרים. ביוני התקיים פה דיון בוועדה. היו איתי יחד שלומי מוכתר מחזיק תיק הביטחון אלוף משנה בדימוס ועופר פרץ, קב"ט המועצה והסברנו למה כל כך חשוב שיטור עירוני, למה חשוב כל כך בישוב כמו שלנו ואיזה מכפיל כוח זה אמור לתת בשגרה אבל בחירום ובטח בימים אלה. אחד הדברים שביקשנו להאיץ תהליכים כי אין לנו זמן לחכות ובאמת כעבור חודש קיבלנו את הבשורה שקדימה צורן נכנסה לפרויקט השיטור העירוני. הסבירו לנו את התהליך הארוך שזה אמור עוד לקחת, ואני כאן היום כדי – אחת, לוודא שזה קורה, שאנחנו לא מפספסים את שנת 24' ושתיים, לראות איך בעזרת הצעת החוק או כל דרך אחרת אפשר להאיץ תהליכים כאלה כי זה דבר שאינהרנטית לוקח זמן, אך אנו צריכים את השיטור העירוני אתמול – לא מחר. וכשהתושבים שלנו פונים למוקד המועצה כי שומעים יריות והיה דיווח על רחפנים ויש עוד מישהו שמסתובב ברחוב, צריך שיהיה מענה מיידי בתוך הישוב. אנו ישוב של 23,500 אבל בפריסה גיאוגרפית של 11,000, 12,000 דונם. זה סדר גודל מאוד גדול של ישוב שחלקו בקו מזרחי, חלקו חקלאות. בתים גבוהים, בתים נמוכים, שיכון. יש אצלנו הכול. אנחנו צריכים את היכולת והכוח ויש אצלנו אנשים שמוכנים לעשות את זה. ולמדנו שאין כמו מישהו שמכיר את הגזרה שלנו כלומר לא משנה את מי נביא אבל אנשים שמכירים את הגזרה בשעת חירום ובשעת שגרה יידעו לתת את המענה הכי טוב והכי נכון. לכן על אף ההתראה הקצרה עזבנו הכול והגענו לפה היום כדי לוודא שקורה ונעשה כל שביכולתנו לעשות זאת. אני מברכת על העובדה שמכל חלקי הבית מסכימים לזה ושחבר הכנסת נאור שישי רתום לעניין ושעושים את זה יד ביד. שאין פה עניין אחר אלא ענייניות והבקשה לי לראות איך מפה אנו מקדמים את זה. אני מבינה שהבקשה שלנו נמצאת במשרד הפנים, אחר כך אמורה להגיע לוועדה. אני רוצה לראות את זה בימינו ולא לפספס את 24'. ברשותך, עופר פרץ, קב"ט המועצה. << אורח >> עופר פרץ: << אורח >> בהמשך לפתיחה שלך לגבי חיילי צה"ל, צביקה, אני חייב לומר – אני אבא של עומרי פרץ. הבן שלי לא יחזור הבתה ויש לנו כיסא ריק כל הזמן. הבן שלי עומרי ב-7.10 קפץ עם הצוות שלו וכבש צמתים, גם צומת מעון, גם צומת רעים, גם חילץ חטופה מרכב והציל את קיבוץ כיסופים עם הצוות שלו. בלחימה הזו הוא נהרג יחד עם שלושה חיילים שלו ואומר את שמם כי חשוב שכולם ישמעו – גם בר יענקלוב, גם רגב אמר וגם מתן מלכה, ארבעה חיילים שנהרגו איתו. אני רוצה להקריא משהו שכתב במחברת וזה חשוב ומתחבר לכל מה שנגיד פה היום. התמונה שלו מול העיניים כל הזמן כמובן. אחרי זה המפקד הייתי הולך אחריו בעיניים עצומות כי הוא המפקד. אחרי מישהו שיודע מה הוא עושה וטוב בזה, בטוח במה שעושה. בחור ערכי שדואג לחייליו, בין אם זה שרואים, בין אם לא. נותן דוגמה אישית. עושה יחד איתם. פחות מדבר ויותר עושה. סבלני וסובלני. עומד על שלו מול מפקדיו אבל בנועם. אדם חזק מנטלית ופיזית. אדגיש את הנושא של פחות מדבר ויותר עושה וזה מתייחס לוועדה – הדיונים חשובים אבל אם לט יקרו דברים וזה לא יירד לפועל ולא ייצא הלכה למעשה, נטחן פה מים. יש לקבל החלטות כל אחד מהמקום שלו. אנחנו בקדימה צורן יחד עם קרן וכל מי שעומד פה, ושלומי, אנו עושים ולא מחכים שיגידו לנו מה לעשות. אך חייבים את הסיוע שלכם – לקבל החלטה ולומר: יש לכם. הכנו הכול, גייסנו כוח אדם, בנינו מתקן כדי שנוכל להריץ את זה לציבור שלנו. התפקיד שלכם לקבל החלטות וכמה שיותר מהר כדי שנוכל לתת לתושבים בקדימה צורן ביטחון. תחושת ביטחון זה משהו שהם צריכים לראות בעיניים ולהרגיש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ההחלטה התקבלה ונעשה הכול כדי שתקוים. תודה רבה שוב על זה שאתה מזכיר לנו את עומרי ומה שעשה וכתב. זה חשוב. תודה. ברשותכם, אשלב גם את הזומניקים. בבקשה. << אורח >> סרג' קורישא: << אורח >> שלום, מערך השיטור העירוני הוקם לפני 14 שנה. קיים בכ-90 רשויות. אנו חושבים שהגיעה העת להעביר את מערך השיטור העירוני מהוראת שעה לחוק קבע ולהחיל בחוק את כל התובנות והלקחים שצברנו עד כה. בשנים האחרונות המשטרה לא מצליחה לגייס שוטרים למערכות הקיימת. זו עובדה שגרמה לכך שיחידות השיטור העירוני בחלק מהרשויות הן שמטפלות בעבירות שבאחריות משטרת ישראל, לפעמים על חשבון העבירות המוניציפליות. מכאן שברור לכולנו שהפקחים ברשויות המקומיות רכשו מיומנות ומקצועיות בעבודה משותפת עם משטרת ישראל לאורך השנים. אני מציע שניקח את הפקחים ברשויות – לא אנחנו אלא משטרת ישראל, תעביר את פקחי הרשויות הכשרה, שמונה מפגשים, כמו כיתות הכוננות, וכך יצרנו מנגנון, שמגדיר וקובע את סמכויות ה ברשויות המקומיות, ת"פ הדרכה של משטרת ישראל. אני כל הזמן אומר בהדרכה ובהובלת של משטרת ישראל וחשוב מאוד שיהיה אבא אחד לאירוע הזה – משטרת ישראל. אנחנו כאן כדי לעזור, והרחבת הסמכויות של הפקחים גם ללא נוכחות שוטר - מעבר מכפיל כוח. מעבר לכך שצו השעה מחייב את זה. הציבור מצפה מאתנו, שנספק לו ביטחון במרחב הציבורי, וזה לא משנה אם מגיע פקח או פקח וניידת, שוטר או בלי שוטר. האזרח פה, ומצפה למענה מהיר ויעיל. יש בעיה כרגע – משטרת ישראל עמוסה. בנוסף, חושב שכדאי שנחשוב על מודל משותף, איך אנו עושים שיתופי פעולה בין רשויות שכנות – שיש להן שיטור עירוני לבין רשויות קטנות כי בסוף נצטרך לעזור אחד לשני. על זה אנו מדברים כל הזמן מאז 7.10. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לך דוגמה או שתיים לאיזה סוג סמכויות היית רוצה שיהיו לפקחים שאין היום? << דובר_המשך >> סרג' קורישא: << דובר_המשך >> החל משב"חים – לפני כחודש הפקחים שלי עצרו שב"ח. לפני חודש וחצי שב"ח זה אירוע גדול. חיכו איתו בצומת רחובות כשעה ו-45 דקות עד שהגיעה ניידת. מה מפריע להעלות אותו שב"ח לניידת של הפקחים שלנו ולהביא לתחנת משטרה? אין לנו סמכות. דוגמה אחת. שנייה, רואים איש חשוד ברחב – אין לנו סמכויות להתעסק איתו. זו דוגמה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר. חשוב לי הדוגמאות גם המוכרות וגם אלה שאינן מוכרות. סרג' גם מוביל את כל נושא הביטחון ברשויות המקומיות. בבקשה, חברת הכנסת סלימאן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. אני מגיעה עכשיו מהעיר רמלה. ביקרתי שם ביקור תנחומים וכמובן יצאתי מעירי עכו בבוקר, ונתקעתי בפקקים בגלל הפיצוץ בכביש 22 שהיה גם פיצוץ של רכב שבתוכו בחור עכואי. לפני יומיים הה פיצוץ בעכו 50 מטר מהבת שלי, ליד המאפייה שאני והילדים שלי כל יום הולכים לקנות את הלחם. באותה מידה יכולתי לא להיות פה היום. אני אומרת זאת כי יצאתי בהרגשה מאוד קשה מכל האירועים האלה. גם יום לפני היה פיצוץ בג'דייה מכר. עברנו לרמה אחרת לגמרי של עולם הפשיעה שאין לו שום מעצורים. לא נשים, לא ילדים, לא אור יום, לא אנשים שלא מעורבים בכלל. ומה אנו מקבלים – אם מדברים על ביטחון אישי, גם אנחנו נמצאים במלחמה אחרת. האוכלוסייה הערבית נמצאת במלחמה שגולשת גם כן כבר לכל המדינה. אף אחד לא יכול לומר שזה עניין של האוכלוסייה הערבית ולצערי הרב ישבתי אצל המשפחה ברמלה שאיבדה ארבעה מיקיריה, כולל ילדה קטנה ואימא, תינוק בן חודש וחצי שנמצא בבית חולים, מורדם ומונשם. אני מאוד מקווה שייצא מזה למרות שאבא שלו אין לו התקווה הזו. למה אני אומרת – כי 40 דקות לקח לכיבוי אש להגיע למקום. אנחנו מדברים על רמלה, שיש בה תחנת כיבוי אש. 40 דקות עד שהגיעו. וכמובן לא נתנו לאף אחד להיכנס לחנות להציל את האנשים שנחנקים בפנים, את אלה שקברו אותם לפני יומיים. סבתא של הילדה שנפטרה, ושהכלה שלה נפטרה ושהנכד שלה עכשיו בבית חולים הראתה לי את הסימנים של אנשי משמר הגבול ומשטרה שדחפו אותה וזרקו אותה החוצה כדי שלא תנסה להיכנס ולהציל את משפחתה. אני אומרת זאת כדי שתבינו – אנחנו איבדנו כל תקווה שנחיה במצב תקין של ביטחון אישי ברחובות – מדברים על ערים מעורבות, נכון. אני מגיעה מעיר מעורבת ויודעת את הסכנות הקיימות בעכו. הבת שלי והנכדים לא הולכים לשום מקום כי אף אחד לא יודע מתי יהיה ירי ומתי יהיה פיצוץ לידך אבל גם המצב בערים ובכפרים הערבים הרבה יותר גרוע. מה אנו נותנים להם ומה הצעת החוק הזו נותנת להם? יודעת שיש ראשי רשויות ששנה מתחננים והם במצב מאוד קשה כמו ג'דיידה מכר, הם שנה מתחננים למשרד שיכלול אותם בתוכנית הזו. והם לא מקבלים תשובה ולא מאשרים להם. השאלה שלי, כמו שאמר ראש העיר רמלה בבוקר – Vהתראיינו שנינו ל-YNET – הוא אמר דבר מאוד פשוט: העמדת שוטרים ותקנים בעיר מסוימת זה נגזר ממספר התושבים במדינה. האם זה נכון שיהיה כך? בואו נשאל את עצמנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> התשובה היא כן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא יודעת. אם יש לך מוקדים בוערים שאין בהם שום הרגשה של ביטחון אישי אמיתי – לא צריך לקחת אותם בחשבון אפילו אם הם לא עונים על כל אלף שוטר אחד? אז אתם לא משנים את התקן הזה – בואו נחשוב על התקנים והתבחינים ששמים בחוק הזה. האם לא נכון לקחת בחשבון את המצב של הישוב עצמו ואת הרגשת חוסר הביטחון של הציבור ולא רק – יש לאפשר ביטחון אישי לכלל אזרחי מדינת ישראל מכל הסכנות הקיימות אבל לא רק מסכנה אחת ומכיוון אחד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, זה חלק מהשינוי שיהיה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נושא הפשיעה, כבוד היושב-ראש, אין לי כבר מה לומר עליו. תאמינו לי. הם עברו כל גבול במה שהם מבצעים ואנחנו עברנו כל גבול בהצהרות שלנו. מה אפשר עוד לעשות? הגיע הזמן – שוב, קיימת דיון שהיה גם ביוזמתי לפני שבוע, וביקשתי בתחילת הישיבה שנקדיש פעם בשבועיים שהוועדה הזו תתחיל לתפקד בפן של השגחה ובקרה על מוסדות או על זרועות האכיפה במדינה כולל המשטרה. תקדיש פעם בשבוע או שבועיים ישיבה אפילו לשעה וחצי. ניקח פן אחד מהנושא, ננתח אותו עד הסוף, נקבל דיווחים עד הסוף. הרי אנחנו מדברים מסוג של חושך, מנסים לירות לכל הכיוונים כשאין לנו שום סטטיסטיקה בידיים. הצעת החוק אתייחס אליה אחר כך אך הגיע הזמן כאשר מדברים על ביטחון אישי – מבקשת בכל לשון של בקשה - תכללו כל סוגי ביטחון אישי ואת כל הסכנות הקיימות לאזרחים ולא רק הסכנה מבחוץ אלא גם זו מבפנים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה על הדברים החשובים, חברת הכנסת. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואם אפשר גם לקבל תשובות – אגיש שאילתות אבל האם אפשר להבין, למה לקח לכיבוי אש להגיע בתוך רמלה 40 דקות? שמעתי את זה מהמשפחה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רק עכשיו שמעתי. מבטיח שאבדוק. << דובר >> אלי אטון: << דובר >> נפגשנו לפני שבועיים במרכז המועצות האזוריות. אתה אמור גם להגיע אלינו ללב השרון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אכן. << דובר_המשך >> אלי אטון: << דובר_המשך >> אני רוצה להציג את הצד של המועצות האזוריות. נמצאת פה חברתי ושכנתי היקרה קרן גרין שמייצגת מועצה מקומית. בבסיס יש לנו אותם צרכים רק התנאים לביצוע הצרכים קצת אחרים. אני מאמין שאני מדבר גם בשם ראשי מועצות אחרים. בלב השרון למשל אנו מועצה של 24,000 תושבים, שטח של 57,000 דונם, 18 ישובים. מתוכם שני ישובים סמוכי קו תפר. אני אומר זאת כיוון שבמה שקרה בעשרות שנים האחרונות המועצה שלנו מחולקת לשתי משטרות – ישובי קו התפר, משטרת טייבה מטפלת בהם. 16 הישובים האחרים על ידי משטרת שדות שכפי שקרן אמרה, אחראים על 70 ישובים. השנה האחרונה גילתה שהצרכים שלנו השתנו, גם ברמת המשטרה כי המשטרה לא עוסקת רק בגניבות וכו' אלא בעיקר בשב"חים ומניעת פח"ע וכו'. כמועצה שסמוכה לקו התפר הצרכים שלנו הפכו מאוד משמעותיים. אני מברך על הדיון הזה ומכיר את המחויבות שלך לביטחון הארצי וגם לביטחון בעיקר של ישובי קו התפר. הנושא של שיטור קהילתי הוא מרכיב בעיקר היום, מאוד משמעותי ומרכיב כוח ומכפיל כוח לצורך שלנו כמועצה ענקית עם שטח ענק כדי להגן גם על שאר הישובים, לתת את המענה המהיר לכל הישובים שנמצאים בתחום השיפוטי של הרשויות שלנו. המצב של היום הוא כמעט בלתי אפשרי וברגע שיש שיטור קהילתי ואני מקווה שזה ירוץ מה שיותר מהר, מאמין שהמענה שלנו כמועצה לתושבים יהיה יותר מהיר. אני גם מקווה, שבמסגרת הזו גם תבצעו את האיחוד – מבין שזה בסמכות המשטרה עצמה אבל גם תדחפו לנושא הזה, לאחד את התחנות מול הרשויות. לא יכול להיות שרשויות תתחלקנה לשתי משטרות, אף אחת לא תדבר עם השנייה, אין שפה משותפת, כל אחד בתחום שלו, והצרה הגדולה ביותר אצלנו ואני מחויב להציף את הבעיות שלנו כישובי קו תפר, כמועצות קו תפר - חוסר השפה המשותפת. אני יודע שזה לא תחום הדיון הזה אך אני מציף את זה בכל שלב. אין כל שפה משותפת בין כל גורמי הביטחון, אין שפה משותפת מלאה בין הצבא למשטרה למשמר הגבול ובין המשטרות שמייצגות את קו התפר והמשטרה שמייצגת את הישובים שסמוכי קו התפר. מקווה שתעשו עבודה מסודרת בנושא, תדחפו לשפה משותפת. אנחנו נמצאים היום במצב מאוד מסוכן למדינת ישראל גם בגזרה המזרחית. כל מי שעיניו בראשו יודע – ואני מציף את זה בכל שלב – לא לחינם –יום שישי מגיע אלינו המזכיר הצבאי של ראש הממשלה למושב ניתן עוז לדבר עם ישובי קו התפר בנושאים. חייבים לאחד את כל הדברים. אי אפשר לדבר בשפה אחת. כל מי שנמצא פה מדבר בהתאם לישובים שהוא מייצג או למגזר שמייצג וזה לגיטימי. אני מסתכל מערכתית ככל שיכול. הבעיה הקשה שלנו היום היא שפה משותפת, משטרה אחת וכמובן הנושא של שיטור עירוני, שייתן לנו דחיפה ומרכיב וכוח מאוד גדול בעיקר למועצות שסמוכות קו תפר, ובעיקר לרשויות שהיכולת שלהם ושל המשטרה להגיע ולטפל בכל נושא היא מזערית. לדוגמה, באחד הישובים שלי אירוע פלילי ולא פח"עי - נזרק רימון הלם על איש ציבור באחד המושבים. הוגשה תלונה. אנו מחכים לראות תוך כמה זמן הנושא הזה ייפתר. המשטרה צפופה. ברגע שיש לך משטרה שצריכה לטפל ב-70 ישובים ברור שהיכולת לטפל מזערית ואני- - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם היו זורקים חול – 3 ימים כתב אישום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אל תיגרר. << דובר_המשך >> אלי אטון: << דובר_המשך >> אני באתי לייצג את ישובי קו התפר ורשויות קו התפר וגם את כל הרשויות האזוריות במדינת ישראל, יש 54 כאלה שהצרכים שלנו קצת שונים מישובים אחרים. הייתי מצפה להתייחסות רצינית לטענות שלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבקש התייחסות נוספת אבל אבקש, ליאור והמשרד לבל"מ, תתייחסו אחר כך לנושא של שיטור מועצתי במועצות שנהנות מיותר מתחנה אחת בגזרתן - איך זה מתבצע. איזה סוג של סמכויות היית רוצה שיהיו לפקחים? כי אתה שיטור מועצתי – לא עירוני. מטפל גם בשטחים חקלאים. יש סמכויות מסוימות שהיית רוצה שלפקחים שלך יהיה? << דובר_המשך >> אלי אטון: << דובר_המשך >> כמובן. אכיפה בנושאים של איכות סביבה, מרכיב מאוד משמעותי אצלנו בשטחים הפתוחים. האכיפה נמצאת כרגע בפקחים של איכות הסביבה, ואנו צרכים להמתין עד שהם יבואו ויטפלו בנושאים האלה. זה בשטחים הפתוחים. בכל נושא של אכיפה. דיברו פה גם על נושא של מעצר של שב"חים או של אנשים ללא רשיון. אי אפשר לחכות שהמשטרה תבצע כל דבר ודבר. צריך להכשיר אנשים בצורה החוקית ביותר, לתת להם את הכלים והסמכויות לבצע דברים שלמשטרה אין הכוח והיכולת לעשותם ביום יום. לא כל דבר זה חיים ומוות אבל יש המון דברים שמובילים לחיים ומוות, וברגע שלמשטרה אין הכוח לטפל בדברים האלה כמובן שתטפל בחיים ומוות אבל הדברים שמובילים לחיים ומוות - לא מטופלים. לתת לשיטור ולפקחים של הרשויות יותר כוח וסמכות, במסגרת סמכויות והכשרות. אני מאמין שאפשר לעשות זאת. תודה. << אורח >> קרן גרין: << אורח >> לשאלת הסמכויות אני מצטרפת לדברי חבריי ומוסיפה גם נושא של תנועה. למשל אצלנו זה הנושא של הטרקטורונים וכפי שציינתי בשיבה הקודמת יש אצלנו למשל סוסים מהישובים הסמוכים שבאים לסרוק את השטח. סוסים באמצע כביש ראשי. הרבה פעמים בישובים שבאים בצורה של אדנות להפגין נוכחות. ברגע שגם לשיטור העירוני יהיה סמכויות של תנועה – מדברת על סוסים, טרקטורונים – יהיה מאוד משמעותי ומכפיל כוח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << אורח >> תאיר קיזל: << אורח >> שלום, אני ראש העיר מע'אר, העיר הדרוזית היחידה במדינה וכנראה גם במזרח התיכון. נבחרתי לאחרונה ברוב מוחץ להוביל את העיר, עיר מרכזית בגליל, 25,000 תושבים. רוב של העדה הדרוזית מובהק. חיים שם מכל העדות, מיני ישראל. יש לנו גם 4 ישובים נפלאים מסביב, כלנית, חזון, חנייה, טפחות, מסד - כולם שכנים, אוהבים, מקיימים חיים בשיתוף פעולה. הצורך שלנו בהקמת שיטור עירוני דחוף מאוד. יושב-ראש הועדה חברי צביקה ביקר אותנו. השר לביטחון לאומי ביקר אותנו. צמרת המשטרה הייתה שם. דיברתי עם קובי וכל החברים וכדי להיערך לפתיחת השיטור העירוני הכנו גם מוקד צופה שממשיך לתקופה של חודש וחצי. פרסנו סיבים אופטיים, מצלמות, כל הטכנולוגיה המתקדמת על שטח ענק אבל עשינו זאת תוך נחישות מדהימה כדי לתת מענה. מע'אר עברה אירועים מאוד מורכבים. ארגוני פשיעה השתלטו על העיר בשנים האחרונות תחת החסות של תמיכה מבפנים בלי להיכנס לפרטים אבל בגלל שהמחוז הצפוני היה נחוש יחד עם שיתוף פעולה עם שירות הביטחון הכללי, הצלחנו להוביל את העיר למצב שקט וטוב יותר כדי שהבן שלי והילדים שלכם יגדלו שם בשלום. דין מע'אר צריך להיות כדין תל אביב וכדין צורן קדימה וכדין כל ישובי העוטף וקו התפר. לא יכול להיות שאת השיטור העירוני ניקח לקווי התפר, ולי בעיר בשנה האחרונה בלבד היו יותר מ-200 אירועי ירי. הו מספר רציחות. עשרות בתים נורה עליהם בלילה. ראיתי זאת בעיניים כשביקרתי בבתים האלה. השוטרים הקהילתיים לא היה להם מה לעשות. השפילו מבט והלכו הביתה. אני זוכר פעם אחת שאחד השוטרים – ואני מאוד מכבד את המשטרה – אנחנו עושים עבודה נפלאה ביחד, אבל הוא אמר לי: אין לי מה לעשות. ראיתי אותו. חברים, זה שאנחנו יושבים באולם יפה וממוזג לא נותן מענה. האנשים האלה מסתכלים עלינו וצוחקים, ואם לא נהפוך את הדיון הזה לפעולות אופרטיביות בשטח, שכל אחד שרוצה לעלות על רכב סמוי ולשים רעלה על פניו ולירות עם אקדח גנוב או לזרוק רימון יחשוב אלף פעם – אנחנו מפספסים את המטרה. השיטור העירוני כפי שאני תופס אותו, אחד התפקידים שלו גם לתת מענה תגובתי תוך 10 דקות ולא אחרי שעה כי אחרי שעה אותם עבריינים הספיקו להחליף רכב, להיכנס למסעדה הסמוכה, לאכול צהריים ולהסתכל בפייסבוק ובטיקטוק מה כותבים על אותו אירוע. אם לא נהיה נחושים לתת מענה תוך 10 דקות ורבע שעה בשיתוף פעולה בין המועצות – המשטרה לבד לא תוכל להצליח. גם רשויות צריכות להעמיד משאבים. אני מדבר על מע'אר אבל על כל הרשויות הדרוזיות בפורום ובכלל הערביות בצפון שעוברות תקופה קשה, מאתגרת. ראשי רשויות מרגישים חסרי אונים מול אותם ארגוני פשיעה. ראינו המון דוגמאות. בשבוע האחרון הוצאתי מכרזי בינוי יותר מ-150 מיליון שקל. בתי ספר, גני ילדים, מעון יום, מפעל מקדם תעסוקה לנשים, לאנשים עם מוגבלויות. אם אין ביטחון קבלנים לא יבואו, הכסף או ישכב במוסדות או ילך לעבריינים ששליחיהם. לכן יש לדבר אליהם בגבה העיניים אך ביושרה ובלי למצמץ. אנו צריכים לחזור לקחת את ההגה לידיים. השיטור העירוני לא אמור לעבור תקופה של שנים כדי שיהפוך לפעול. אפשר לקדם את זה מהר מאוד. כשרוצים מקדמים חקיקה תוך שלושה שבועות. תוך חודשיים פרסתי בעיר של 25,000 תושבים ו-25,000 דונם מצלמות. כיום בטלפון הזה אני יכול להתחבר לכל סמטה אבל כשיש אירוע אין לי יכולת לעצור אותם. אפילו לא ברכב. להם יש הזכות לירות בי ולי אין סמכות לעצור אותם. תחשבו איה אבסורד. אז תעניקו סמכויות לפקחים ולא ארחיב על זה אבל מספיק שיש להם הזכות לעכב אותם, לעשות מעצר לשעתיים, הזכות לקיים פעולות אכיפה – זה לבד יביא למצב הרבה יותר טוב. לא חושב שיש לנו היכולת להמתין לשנת 25'. האירוע הבא במע'אר יהיה אני מאמין תוך שבועיים. לפני מספר ימים הצלחנו למנוע אירוע גדול, מאוד מורכב. אנחנו עוברים תקופה – בוחנים אותנו ארגוני הפשיעה. המפקד הצפוני עשה עבודה מדהימה ואני מאחל הצלחה גם למפקד הנכנס יחד עם תחנת טבריה אבל אין לה כוחות יותר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חסכת ממני את השאלה כי אנשים צריכים לדעת שהתחנה שנותנת לך שירות – ד"ר תאיר מקבל את השירות במע'אר מתחנת טבריה. גם במהירות תגובה הכי טובה, להביא לשם יותר מניידת אחת, זה מעל חצי שעה. << דובר_המשך >> תאיר קיזל: << דובר_המשך >> אנחנו כעיר מוכנים לשים את היד בכיס כדי לשמור על התושבים. קנינו 3 רכבי ביטחון חדשים, חונים בחצר. יש לנו מוקד ביטחון. אתמול גם החלטתי לקבל חמישה פקחים שיתחילו לעבוד – לא מחכים – שיתחילו להסתובב עם רכבי הביטחון, כיתת כוננות. אבל יש פה מדינה. המדינה צריכה לקחת אחריות. את הכסף הזה גזלתי מילדים, מגנים ומקומות אחרים כי בלי ביטחון אין יצירתיות ואין מדע ואין חקר. אני רוצה שהילדים ידברו על סיפורים וחקר בלילה ולא ישאלו את הוריהם למה יורים על השכן שלי. לכן צביקה יקירי, אתה אדם אמיץ, והחלטת וביקרת וראית ועם השר וכולם אבל צריך להתקדם. לקבל החלטות שאפשר ללכת איתן לסופר. אני מאוד מבקש שמע'אר תהיה כבר ב-24' בתוך הרשימה ולא להתגלגל ב-25'. כל אירוע ירי, בין אם זה ברמלה, בג'דיידה, בכפר יאסיף, בחיפה או בתל אביב כואב ולכל ילד שנרצח יש אבא ואימא. לא משנה אם אני מכיר אותו או לא. המספרים גבוהים אבל יום אחד זה יגיע אליך. אליי זה הגיע. רצחו את העוזר האישי שלי חמישה ילדים אחרי שניצחתי כי לא רצו שאכנס לעירייה. כי נלחמתי בהם שבע שנים ואמרתי להם את האמת בפנים וכל קציני המשטרה יודעים זאת, אחד-אחד. גם אקדח לא היה לי אבל לא פחדתי מהם ואני לא פוחד. במע'אר מסתובבים 400 מיליון שקל. ילכו לילדים שלנו ולא לעבריינים. יכול להיות שבחודש הבא ירצחו אותי. בטוח שמתישהו יצליחו לשים את היד עליי. עניין של זמן אבל עד היום האחרון אלחם בהם. גם בדרך לכאן קיבלתי איום והיום קיבלתי איום בתקשורת ושמו בפייסבוק וכתבו: מזל שיש לך אבטחה. מה אתם עושים עם זה? מספיק להיות אדישים לבריות. יש לי שני ילדים. אני רוצה שיגדלו במקום בריא. מחנך אותם קודם כל – חנוך לנער על פי דרכו, גם אם יזקן לא יסור ממנה. דרך ארץ קודמת לתורה. אנחנו צריכים קודם כל להנחיל ערכים ואחר כך מעשים ואני מקווה שמהישיבה הזו ולא בכדי באתי וביטלתי את כל הדברים – מקווה שמהפגישה הזאת ייצאו מעשים ולא רק דיבורים. סומך עליכם. כל רשות שרוצה ומתמודדת עם האתגרים האלה, יש להעניק לה. זה חשוב לה כי כל נפש שאנו מצילים זה מאות מילונים. תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה שהקדשת לנו את הזמן הזה. ראיתי כמה מאמץ אתה משקיע בזה. התרשמתי ואני מעריך שנדע לתת לך מענה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> בהמשך למע'אר, קיבלנו ביום חמישי את התשובה של המשרד לביטחון לאומי, את רוב התשובות לגבי השיטור העירוני. עוד לא הספקנו לעבד אבל לגבי מע'אר – היא חלק מרשימת המועצות שביקשו להצטרף לתוכנית בשנים 23' ולא נכללו בתוכנית, גם לא בתעדוף כרגע. אקריא: אופציונלית להצטרפות ולא נמצאת בסדר כניסת הרשויות הבאות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נשים את הדברים על דיוקם כי ב-23' ראש המועצה שהיה לפני ד"ר תאיר לא רצה שיטור עירוני. זו האמת. ליאור יתייחס. << אורח >> תאיר קיזל: << אורח >> אבל ביקשתי ב-24'. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אפשר? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אנחנו לא מפיצים תשובות גולמיות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אלון ביטון, יושב-ראש איגוד הקב"טים של המועצות האזוריות, בבקשה. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> ראשית אני רוצה להצדיע לך אדוני ראש העירייה על דבריך. יישר כוח. חסרים אנשים כמוך. אני חושב שהוא ביטא הכול במה שאמר. אנו טוחנים את הסיפור הזה לפחות 4 שנים. שנת 23' הייתה שנה אבודה. במועצות האזוריות לפחות לא קמו בכלל מועצות חדשות עם שיטורי - - משולב. אני רוצה לדבר הכי בכנות. אני חושב שהמשטרה בולמת את התהליך. לא רוצים שזה יקום במלוא אונו. אחרת אין לי שום הסבר לתופעה. מזכיר לי ראשית-ראשית הקורונה שהצענו למשרד הבריאות שניתן כתף לגבי מתשאלים אפידמיולוגיים כי במושבים קטנים, בקיבוצים וכן הלאה אתה עושה תחקיר כזה בשנייה - באיזה מניין התפללת, באיזה מכולת. הכול פשוט. שום דבר. משך חודשים מקצוע מתשאל האפידמיולוגיה היה מינימום – לא רוצה להכביר ולומר פרופסור. אחרי זה הבינו שזה לא עובד כך. גם פה, לא מבינים שעבריינים עשו עשרה צעדים קדימה. משטרת ישראל המפוארת, בלי ציניות, אנשים שעושים הכול, מחקירות דרך לעצור – עושים הכול אבל קטנים על האתגרים האלה. לא יכול להמשיך כך יותר. לא יכול להיות שבעולם הערבי רציחות חדשות לבקרים, בערים המעורבות, במושבים ובקיבוצים - לא מדבר על פרוטקשן או פשיעה עבריינית או על זמן ומרחב שכדי להגיע ניידת לרמת הגולן – יש ניידת אחת בלילה בכל רמת הגולן וגם היא לא יכולה להגיע לשטחים כי לא 4 על 4. אי אפשר להמשך ככה. אפשר להיאחז בקרנות המזבח ולומר ששוטר הוא שוטר הוא שוטר ומסכים. אבל הוא בניידת עם הפקח. לא רוצים לבד, לא רוצים פלנגות. לא רוצים להחליף את המשטרה. רוצים שכל מועצה אזורית שיש לה אחריות על תושביה וראש המועצה החליט שהביטחון זה מוצר שחייב לספק לתושבים שלו, בד בבד עם כל הדברים שמספק – כי אנחנו לא מצליחים. המדינה לא מצליחה לתת את המינימום הנדרש לתושבים. אנחנו מביאים לכם את הפתרון. תנו כתף. במקום שתביאו אלף שוטרים – תביאו 500 אבל תעשו את זה. אנחנו מביאים את הרכבים. תכשירו את האנשים .אתם מובילים את המהלך. אנחנו עוזרים לכם. אגב לנושא של המרחב אין תחליף, אי אפשר להביא שוטר מרמת הגולן שיהיה בשפלה ולומר שזה עובד. לא עובד. אי אפשר להביא שוטר מכפר דרוזי בצפון למרכז כי ייקח לו שנתחים ללמוד מה קורה שם ואם במושבים ובקיבוצים – אם אתה מוסיף במרחב של מועצה שיטור משולב שנותנים צייחים, שיש הקשר עם התושבים, העוגן בשטח, לא צרך וייז כדי להגיע, פתרת חצי מהבעיות של נו במרחב הכפרי. לא מבין למה המדינה לא מסירה את החסמים האלה ורצה קדימה, עם כל העוגנים הנדרשים. תעשו את כל הבדיקות ותהליכי הגיוס שאתם רוצים. תעשו במקביל, לא דרך קשית. זה הפתרון המיטבי בעיניי כאיש מקצוע והייתי הרבה שנים בתחום. גם אם הייתם מביאים אלף או 500 שוטרים ופקחים שהם טריטוריאליים, במרחב הכפרי 500 שוטרים ו-500 פקחים טוב מאלף שוטרים. ברמה הכי מקצועית. כי זה תופעות של שיטור רך. זה גמישות תפעולית. ונדליזם. זה הכול. השוטר הוא שוטר הוא שוטר, יש לו סמכות לעשות הכול. הפקח מביא איתו עוד סנרגיה של כניסה לחצרים, איפה שאולי לשוטר זה לא פשוט. זה סינרגיה מושלמת. לא מבין למה לא רצים על זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. חיים, יושב-ראש איגוד הקב"טים. חיים נוגלבלט: לא אחזור על מה שנאמר אך חובה שבכל רשות יהיה כזה דבר מהסיבות שנאמרו פה. רציתי להוסיף עוד משהו קטן וחשוב – לרשות המקומית יש מספר גופים שעובדים, שוטרים, פיקוח, קב"טים, סיירים, כיתות כוננות. חשוב לראות איך אפשר לעגן ולשלב את הכוחות שקיימים ברשות שיעבדו בכפיפה אחת ולא זה לצד זה. למצוא את הדרך לעשות זאת. זה אחד הדברים שרציתי לשים דגש. אינה דומה רשות קטנה לגדולה לרשות. אינה דומה מועצה לרשות. יש להתאים את זה לכל רשות, אי אפשר ללכת על משהו קשיח, משהו קצת יותר גמיש. תודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש מישהו שמתנגד לזה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הזמנתי אותם כדי לשמוע אותם, לשמוע איזה סוג של סמכויות ואתגרים. הנושא של הדיון הזה הוא מענה לאתגרי התקופה. חשוב לי לשמוע אילו אתגרים הם רוצים להתמודד איתם כדי שנטייב את הצעת החוק ושאנשים שנוגעים פה לעניין ממשרד הפנים ומהמשרד לביטחון לאומי ייתנו דעתם לעניין. אני לא רוצה שידברו על הצעת החוק. אני רוצה לגבש את הצעת החוק. יודע מה הצעת החוק אבל אם יש משהו שהם רוצים בו יותר חשוב לי לשמוע אותם. << אורח >> שלי סבר: << אורח >> שלום, אני חברת מועצה, יושבת-ראש ועדת ביטחון. כפר סבא היא עיר גדולה, השיטור העירוני מתפקד בה ועובד מספר שנים. היא קו תפר מבלי להיות מוגדרת כזו – יש לנו גם תחנה. אני שומעת אתכם, מצד אחד, הקשבתי בקשב לב – מרגישה שאנחנו מדינה בקריסה. תחושת הביטחון האישי, הלאומי, החברתי, הקהילתי בקריסה אך לא חושבת שהפתרון צריך לבוא בדמות זה שהפקחים העירוניים הם שיטפלו גם בבעיות טרור. אנחנו עיר גדולה שעכשיו אישרנו תקציב של כמעט 50 מיליון שקלם להגברת תחושת הביטחון המקומית. לא רוצה להתייחס לתרחישי הייחוס, האיומים הביטחוניים שעומדים לפתחנו. לתחושתי מערך הפקחים השוטרים העירוניים הוקם כדי שחיי הקהילה בעיר יוכלו להיות חיים יותר נעימים כלומר הפקחים נועדו לנו התושבים כדי שיהיה לנו יותר שקט וביטחון אישי ולא כדי שיצטרכו להתמודד עם פעולות טרור. גם ככה אנו בחסר של כוח אדם, בחסר של ניידות. מדברים על זה שפקחים עירוניים הם צמודי שוטרים – בכפר סבא אין לנו זוגות. אנחנו מתקשים מאוד לגייס את כוח האדם האיכותי כדי לבצע את המשימות היום יומיות הנדרשות של ונדליזם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה פקחים מאוישים אצלכם? << אורח >> שלי סבר: << אורח >> 50%. עכשיו - החוק הזה ידרוש מהם לא רק לעשות את ה-150% מהעבודה שלהם, שגם ככה הם מנסים להשתלט – כפר סבא זו עיר גדולה. שבעה פקחם עירוניים לא יכולים להשתלט על הסדר הציבורי הרגיל ועכשיו אנו מבקשים מהם גם לעסוק בפעילות טרור, גם להרחיב את הטריטוריה. אני שומעת את הקריאה של המועצות השכנות ושל חברינו למועצות – כל כך התרגשתי מדבריך. הייתי קצינת חינוך במחווה אלון במשך שנים. מע'אר מרגיש לי חצי כמו בית. אני מבינה את המצוקה של רשויות סמוכות לנו בחשש – יש לנו חשש זהה אך אני פוחדת מהעתיד לבוא. אנו כרגע עוסקים בחירום הקיים. אנו רוצים לתת מענה לתחושת הפוגענות של כולנו כאזרחים, כתושבים גם במדינה וגם ברשות עצמה אך אני פוחדת ממה יהיה ביום שאחרי. אנו מגדילים כמעט באופן מוחלט את הכוח, נגד מי יופעל הכוח הזה? מי יכול לשמור – חבר הכנסת שירי דיבר בתחילת הדיון על גבולות הכוח, מתי הכוח יופנה כלפי אזרח או אזרחית תמימים בהגדרה של טרור? דיבר יושב-ראש ארגון הקב"טים על עניין הכפיפות – בכפוף למי זה יהיה? לתחושתי המדינה אומרת לראש עיריית כפר סבא: לא יכולים לטפל בכלום. עליך. תוציא אתה כפי שאמר חברי ראש עירית מע'אר, מהתקציב של התושבים שלך על חשבון החינוך, על חשבון התרבות והספורט, תגדיל את התקציב, תקנה ניידות ואופנוענים, תגייס פקחים ותפתור את בעיית הטרור הלאומית. זה מדאיג אותי. אני מקווה – מדברים על זה שהמלחמה תימשך עוד שנים נוספות. בסוף המלחמה תיגמר, ואז עם מה נישאר? האם המיתוג ותחושת השיתוף והקהילתיות שנועדה, שבזכות זה החלטתם על השיטור העירוני, כדי לצמצם את המרחק בין שוטר לפקח, כדי שתושב העיר ילך ברחוב ולא יחשוש מהשוטר – זה פקח, מישהו שמכיר אותו יותר טוב. אני הייתי גם בסיירת הורים. הלכנו ביחד. עכשיו אתם אומרים: אתם מגדילים את הסמכויות, זה יהפוך להיות יותר מפחיד. יהפוך לפחות נעים לפגוש פקח ברחוב. לא רק שאנו לא פותרים את הבעיה של תחושת הפגיעות – מחמירים אותה כי ללכת אחורה אחרי שניתן סמכויות כה מרחיקות לכת לפקחים עירוניים לא ניקח מהם את זה אחר כך. וגם זה לא מעלים את חיי היום יום. זה שאנו מתמודדים עם איום טרור ופח"ע ואיום פלישה ואיום טילים ואיום ירי תלוי מסלול לא פותר את הבעיה של חניה באדום לבן, לא פותר את הבעיה של רעש מהשכנים או של סכסוכי שכנים, לא פותר את הבעיה של המרחב הציבורי הרגיל. אז איפה תהיה החלוקה? אם פקח קם בבוקר ולאור המשימות הרבות שעומדות לפניו צריך גם לתת דוח תנועה וגם לרדוף אחרי ילדים ששוברים שמשת אוטובוס אבל בעצם צריך לרוץ לציר המזרחי ולהגן על כפר סבא מפני פלישה – מה יעשה קודם? זה לא שהמדינה תגייס לנו עכשיו 700 פקחים לשמור על העיר. אנחנו עם המינימום שיש לנו נצטרך להתמודד עם זה. אני בחשש גדול מאוד מהשינוי המהותי הזה בחוק שנועד לעשות טוב, מבינה את מצוקת הרשויות שאין להן שיטור עירוני ופקחים בשילוב שוטרים, אך לא חושבת שלתת לדבר הטוב שהתחלנו אותו קודם עכשיו סמכויות של טרור, במלחמה בטרור יביא אותנו לביטחון שאנו רוצים. זה תפקיד המדינה. לא ייתכן שראשי הרשויות ייקחו על עצמם את הפתרון של הטרור הלאומי. לאן נגיע עם זה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> דבריך מאוד חשובים כי זה הדבר שאנו מתמודדם איתו, הרצונות שלכם, ראשי הרשויות. האם אנחנו רוצים פקחים או שיטור עירוני שמתמקד בסדר ציורי שזה בעיקר היה תפקידו העיקרי עד היום או האם אנו רוצים שיתעסק למשל בשיכור – האם אנו רשאים לשפוך לו את היין מהבקבוק, האם רשאים לעכב אותו? אם רואים שב"חניק, האם לעצור אותו? לא כל הרשויות רוצות את זה כמוך ויש רשויות שכן רוצות. כנראה נצטרך למצוא את הפתרון. יכול להיות שיהיה ספציפי לכל רשות עם הסמכותיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול היום. השיכורים – זה תפקיד השיטור העירוני. השוטר מקנה לו את הסמכות לפקח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כשהשוטר לידו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא ידעתי שמדברים על הצעת החוק. אני חושב, שאם יהיה איום פלישה על כפר סבא – הפיקוח העירוני יצמצם לאזור הזה ולא יתעכב על חסימת חניה ברחוב ויצמן, למשל. << אורח >> שלי סבר: << אורח >> ברור אבל זה בדיוק העניין. זו ההפרעה. נסגור את המשטרה, נסגור את הצבא. ראשי הערים נהיה שריפים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אף אחד לא רצה לעשותם לוחמים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנו לא יכולים שפקחים יסתובבו לבד. זה לא החוק. אנחנו לא יכולים לתת להם סמכויות של שוטרים. פעם שיש שוטר ליד הפקח, כל הדיון לגבי הסמכויות ריק מתוכן בעיניי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זו בדיוק הסיבה שאנו מקיימים את הדיון הזה, כדי לשמוע את דבריכם כדי שנוכל לבנות הצעה שבסוף נותנת מענה לאתגרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> צביקה, האתגר הוא שוטרים ופקחים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל אנשים לא רוצים להתגייס למשטרה. במיוחד לא במקום שבו הפקח מקבל פי שניים שכר מהשוטר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש פה איוש של 50%. אנחנו בהוראת שעה של 12 שנים? לפני כעשר שנים הוקם בכפר סבא. השאלה שלי היא האם המשטרה עדיין מאיישת ב-100%? << אורח >> שלי סבר: << אורח >> אנשים לא רוצים לבוא לתפקיד או לא עוברים מיון פסיכולוגי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם מסתכלים על חקיקה – זה כן נושא לחקיקה. אם הרשות לא מצליחה לאייש את התקנים, למה שהמשטרה תמשיך לשים שם 100%? או מה עושה השוטר? יוצא כשיטור עירוני או כנספח לניידת כפר סבא? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תכף תשמע את העמדה. << אורח >> קרן גרין: << אורח >> אם באתי לדיון הזה במגמה שהולכים לשיטור עירוני, אני מוטרדת מהדברים שנאמרו פה כי יש רשויות שיש להן שיטור עירוני ורק חושבות איזה עוד סמכויות. אני מדברת על רשויות שאין שיטור עירוני וזה מה שיש לעשות עכשיו. לא ביקשנו להיאבק בטרור. אף אחד מאתנו לא דיבר על מאבק בטרור ואם מישהו חושב שאם כתוצאה מזה ימנעו שיטור ענירוני מרשויות כמו שלנו, איני יודעת מה עמדתו של ראש העיר – כרגע גם לא נמצא פה. אבל יש פה ראשי רשויות שלא צריכים לקחת אחריות. הם מוכנים לקחת אחריות כי מבינים שהם אלה שמסתכלים לתושבים שלהם בעיניים. יש פה ראש רשות, עוד ראש רשות, אני ועוד הרבה אחרים שמוכנים לקחת את הדברים האלה, את האחריות, ואם יש סיכוי שלא תיתנו את השיטור העירוני בגלל מאבק כזה או אחר – תנו מה שיש לפחות, את הבסיסי עכשיו. אנחנו מתפלפלים במשהו גדול? תנו לפחות מה שיש עכשיו לרשויות אחרות. גם לרשויות שלנו מגיע ולא להסיט את הדיון למה יכול להיות למישהו אחר. לא רוצה לשפוך את התינוק עם המים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו שומעים את כולם כדי להבין מה יהיה נכון בסוף לעשות. יכול להיות שיהיה בידול – רשויות כאלה ורשויות אחרות. לא רוצה או לא יכול לכפות על ראש רשות איזה סוג של שיטור עירוני יהיה. << אורח >> תאיר קיזל: << אורח >> תשתדלו להיות יצירתיים ולאפשר מרחב תמרון לרשויות שיכולות ללכת צעד אחד קדימה תוך כדי המתנה כי ההקפאה כולה לגרוע מהתהליך. אם רשות מסוגלת לעשות דברים שלא מתנגשים עם החוק, אני לא אומר לבטל את החוק אבל אם אפשר להכשיר אנשים כפי שעשינו במודלים של מלחמה וחירום וצו 8 וכו', ולתת להם להתחיל לעבוד או לעשות פעולות בלי להיכנס לסיזיפיות של הדברים – ללמוד תוך כדי הליכה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זו מטרת הדיון הזה – לגבש הצעת חוק שנותנת מענה לאותה יצירתיות שתהיה עכשיו חוקית. לא יכול לפעל בניגוד לחוק. לכן רוצה להגדיר נכון את החוק. עו"ד ראויה, ראש מטה החירום למאבק בפשיעה ובאלימות. << אורח >> ראויה חנדקלו: << אורח >> שלום, אני חושבת שכל מי שנוכח מסכים שצריך להגביר את תחושת הביטחון, והשאלה היא איך ומה שתיאר ד"ר תאיר וחברת הכנסת עאידה ומה שקורה היום בחברה הערבית הוא אסון אחד שהולך ומתרחב באופן יותר, ואי אפשר לא להתייחס להצעת החוק או לתזכיר החוק שהתפרסם לפני כמה חודשים – זה אומר שהדיון הזה גם התייחס לחברה הערבית ולחברה היהודית או אומר – למתקדמים ולשורדים כי המשמעות, במקום למצוא את הדרך והחלופה ואיך לסווג את מערך השיטור העירוני ומערך השיטור בכלל בישובים הערבים זה לסגור מערכי שיטור עירוני בתוך ישובים ערבים כי לא יעמדו בתנאי הסף שהחוק מציין. כולם יודעים על ההתמודדות המאוד מאתגרת של הרשויות הערביות גם בגיוס תובעים עירוניים וגם בלעשות אכיפה וגם לגייס פקחים. לא מעט רשויות מקומיות – מכל 10 שמות שמעבירות לוועדה לאישור שמות של פקחים, אולי אחד יכול לעבור את התנאים. לכן יש גם קושי לעמוד בגיוס כוח אדם ולעמוד בתנאי הסף של השיטור העירוני. מצד שני, אני חושבת שכדי שיאפשר גם לוועדה ולכולם לגבש הצעת חוק שתעזור, צריך לקבל מהממ"מ מה האפקטיביות ומה המצב ואיך ההשפעות וההשלכות ומה האתגרים והפעלת מערך שיטור עירוני ומערך אכיפה עירוני ברשויות מקומיות. ב-23' הדוח הראה נתונים שליליים, והשאלה מה המציאות ומה אנו צריכים לעשות בהתאם. אני חושבת שלחוק הזה יש שני רובדים: אחד, בתוך הרשות המקומית ובתוך הגזרה המקומית, וגם העניין, להפוך לשיטור לכזה שהוא לא קהילתי – חושבת שזה פוגע בהרבה תהליכים שעוד לא הגענו לנקודה האופטימלית שלהם של שיפור האמוחן במערכי האכיפה ומערכי השיטור העירוני לבין החברה הערבית שכל פעם שאנו מגיעים לצעד חיובי אנו חוזרים אחורה. זה גם אומר, שהתקצוב הוא מהרשות המקומית, אם הרשות הערבית עומדת בתנאי הסף. מי שאחראי לתפעל זאת, זה המשטרה. זה ברובד של המשאבים. מצד שני, אני מסתכלת על הרחבת סמכות של פקח עירוני לטיפול בבעיות טרור, ומתייחסת למציאות הנוכחית שכולנו חיים בה, מרקם יחסים מאוד רגיש ועדין. לא מדברת על פעולה של מערך אכיפה בישוב ערבי אלא על אובדן תחושת הביטחון הכפולה של האזרח הערבי. מצד אחד, יש לו התמודדות יום יומית, שעתית אפילו, מול ארגוני הפשיעה והפשיעה ומצד שני, אם ייצא מגבולות הישוב שלו צריך להרגיש לא בטוח כי יש סמכות של אדם אחר שמוענקת לאדם אחר שיכול לשפוט אותו ולירות בו כי חשד בו כחשוד או לא נראה לו או יכול לבצע פעולת טרור. לכן אני מסכימה מאוד עם מי שאמרה שיש לחשוב על היום שאחרי, אבל על היום במציאות הזו ולאן אנו רוצים להוביל את המדינה. חושבת שאם רוצים להגביר את תחושת הביטחון זה אומר לא להפריט ולא להמשיך לעשות הפרטה לשיטור ולמשטרה אלא להחזיר להם את האחריות ולבנות מודלים או הצעת חוק מודולריות שלוקחת בחשבון את הרשויות המוחלשות, הרשויות הערביות, האתגרים והייחודיות של הרשות הערבית בצל הפשיעה. אנחנו אחרת רק מעמיסים ורק מחבלים בתהליכים של הגברת תחושת הביטחון ברשויות המקומיות. אפשר גם לקחת את הדיון למה קורה היום בתחנות המשטרה ברשויות הערביות ואיך השיטור בחברה הערבית מתמודד ואז לגזור משם איך שיטור עירוני בתנאים או בהצעת החוק, אם יהיה קיים – חוזרת על זה כל הזמן כי לפי ההצעה המונחת, 90% אם לא יותר מהרשויות הערביות לא יהיה להם, במיוחד שיש אישור של כלי ירייה ואיני יודעת איזו רשות ערבית יש לה אישור כזה. מהבדיקה שעשינו לא יודעים על רשות כזו. לכן אנו מבקשים מהוועדה לבחון את הפעולה של השיטור העירוני בישובים הערבים בפריזמה שמביאה גם את הנתונים ואת הממצאים של האפקטיביות שכל הזמן דובר עליה גם בדברי ההסבר ולהבין שהצעת החוק המונחת היום נוגדת את החלטת הממשלה 549 וגם לפניה הייתה החלטת ממשלת שמדברת על הגברת תחושת הביטחון לכלל האזרחים ולעשות דיון יותר מעמיק, מה המודל הנכון ואיך שיטור עירוני צריך להיות בישובים הערבים בלקיחת כל התנאים והגורמים שמשפיעים על הפעלת השיטור העירוני ועל התמודדות של רשות מקומית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה. שמח מאוד שעלית לדבר. דברים חשובים מאוד עם גבולות גזרה מאוד ברורים. << אורח >> איילת לוי נחום: << אורח >> חוזר פה כל הזמן הביטוי הצעת החוק המונחת – לא מונחת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לכן אמרתי שהתפקיד לגבש. << אורח >> איילת לוי נחום: << אורח >> ונזכיר שפרוצדורלית, אבל זה לא רק פרוצדורה – פרוצדורה שקובעת מהות – השיטור העירוני הוא כהוראת שעה עד 31.10. כלומר סד הזמנים פה גם של הוועדה – לא יודעת מה תביא הממשלה – אולי תכף נשמע עדכון, אבל יש להיות מודעים לזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. יצחק צ'יפרוט, בבקשה. << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >> תודה. באתי לספר את הסיפור של תל אביב – אעשה זאת בקצרה כי אני רואה את השעון. תל אביב היא רשות עם 100% איוש של פקחים גם בשיטור העירוני וגם בסיירת עצמה. הלוואי שיכולנו לומר, אנחנו לא צריכים סמכויות. יש לנו שוטר ליד כל פקח. אנחנו יכולים לעבוד, הכול בסדר. לא היינו דורשים דבר מעולם ונכון, תפקידנו לא להיאבק בטרור ולחפש שב"חים אך מה לעשות – זאת המציאות, או חוסר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה מתכוון לזה שאתם כן מתעסקים. << דובר_המשך >> איציק צ'יפרוט: << דובר_המשך >> כן. זה מה שאנו עושים ביום יום, גם כשאנחנו פועלים לבד אנחנו נאלצים הרבה פעמים להתמודד עם פער כוח אדם ולהפעיל ניידות עם שני פקחים עירוניים לבד. כשהם פועלים לבד, סמכויותיהם כמעט לא קיימות. כמעט כל מה שקורה במשמרת הזו קורה בחוסר סמכות, בחריגה מסמכות, בתחומים אפורים תוך הישענות הרבה פעמים על חוקים אזרחיים שאנו לא אמורים להישען עליהם לצורך מילוי תפקידנו כרשות מקומית, והיינו שמחים לקבלם. יכול להתחיל בדברים מצחיקים כמו להדליק את האור המהבהב על הגג. בטח שאם היינו מבקשים סמכויות למיניהן, זו סמכות של זיהוי אדם. אנחנו מתמודדים לא מעט, בטח בשנה האחרונה, עם אירועי אדם חשוד. אני יורד לפרקטיקה – היינו שמחים שתהיה לנו הסמכות לפנות ולזהות אדם כזה. מזכיר שתל אביב ומשטרת תל אביב עוסקת לא מעט סביב נושא המחאות ונטל השגרה נופל לא מעט עלינו, על מערך השיטור העירוני ואגף סל"ע. אנחנו עושים את זה באהבה גדולה. סופגים עיקר האירועים בשעת האלה. אנחנו מטפלים בכל האירועים, יש לנו גם קריאות שנכנסות למוקד 106 שהם אירועים משטרתיים פרופר. למשל אדם חשוד, אירועי פורצים. השאיפה היא לשלוח צוות משולב גם אם האירוע התקבל דרך 106 אבל זה ברמת האפשר והיכולת וגם האירוע שחווינו לפני שנה, שבו איבדנו את אחד הפקחים שלנו, חן אמיר ז"ל באירוע טרור שצוות אופנועים שלנו החשיד אדם, בחר לפנות אליו. אם היה מספיק לפנות אליו היה עושה זאת בחוסר סמכות. אין לו שום סמכות לפנות אליו, לבקש ממנו תעודה. לצערנו חן לא הספיק אפילו את זה לעשות ותוך כדי שירד מהאופנוע נורה למוות במקום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש סמכות, אזרחית. << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >> לבקש תעודת זהות? לא מכיר סמכות כזו. סמכות עיכוב. לא סמכות זיהוי, לא לפנות לאדם שלא ביצע עבירה רק על עצם היותו חשוד. זה חלק ניכר מעבודתנו כיום. מעבר לכך היינו רוצים לעזור למשטרה ולפנות אותה מכל אירועי הרעש שאני מדבר עליהם כל הזמן כמו הפרעות מנוחה שאנו יכולים לטפל בהן לבד, היינו רוצים את הסמכות לדפוק בדלת ולבקש להנמיך מוזיקה כפי שאנו עושים בפארקים – לא מדברים על להיכנס לדירה. לדפוק בדלת – להנמיך. חשש מהסלמה של האירוע שיכולה לקרות גם לשוטר וגם לפקח - תמיד לקחת צעד אחורה ולהזמין תגבורת. זה משהו שאנו יודעים לעשות ועושים. סמכות לשפוך אלכוהול לקטינים – סיימנו עכשיו את החופש הגדול. בטח לפני שהאירועים האלה מסלימים והנערים משתכרים ומגיעים לקטטות ודקירות, ואנו זוכרים את האירוע של האזרח שירד מהבית לבקש להנמיך ונדקר למוות כי עשה זאת בכוחות עצמו. לצערי גם אנו מגיעים לאירועים כאלה. אנו לא יכולים לשפוך את האלכוהול או לעצור את העבירה לפני שקורית. היינו רוצים לקבל את הסמכות להקפיא מצב, להציל חיים. היית אצלנו בסיור. לאחר מכן יצאנו לסיור שטח יחד עם החברות פה מהמשרד לביטחון לאומי בנווה שאנן, שהיא הדאון טאון של תל אביב, איך בפנייה לאזרח בחוסר סמכות תוך כדי שמשליך חפצים שתפסנו בחוסר סמכות, מצאנו 4 חרבות שהחזיק בתיק, שהיו כנראה אמורות לשמש בשבת הבאה באותה קטטה שמתרחשת מדי שבת בין התומכים למתנגדי השלטון בדרום תל אביב וכנראה שגם הצלנו חיים באירוע הזה בחוסר סמכות מוחלט. אזכיר שוב את המקרה המגוחך בעיניי של סיירת שלנו, פקחית שעצרה רכב עם נהג שיכור אחרי שזיהתה שמזגזג בכביש באופן מסוכן וחיכתה לשוטר שיגיע לטפל – לא עשתה דבר עם האירוע. הגיעה ניידת משטרה. לאחר מכן הורשע בבית המשפט על נהיגה בשכרות. במהלך הערעור הפרקליטות נסוגה מאחר שכל העיכוב החל בחוסר סמכות. אנו כן רוצים את היכולת לעצור מצבים כאלה, להציל חיים, להתערב ולחכות למשטרה. אנו לא מחפשים להחליפה בשום שלב, רק לפנות אותה לטפל באירועים שהיא באמת נדרשת אליהם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. תמסור לחנן את הערכתנו הרבה על העבודה שאתם עושים. משרד הפנים. << אורח >> עידו צ'פניק: << אורח >> משרד הפנים לא אחראי על התוכנית – זה המשרד לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל אתם שותפים שלנו לעניין. << דובר_המשך >> עידו צ'פניק: << דובר_המשך >> כמובן, מאשרים את חוקי העזר בדבר היטלי שמירה, לרשויות שמבקשות לעשות כן, מאריכים חוקים קיימים. מסייעים לרשויות במציאות המקורות התקציביים כדי לממן את חלקם בדבר הזה. כך נמשיך לעשות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך מסייעים לרשויות? << אורח >> עידו צ'פניק: << אורח >> משרד הפנים – לא משרד האוצר. מסייעים לרשויות שרוצות ומתקשות – לא מדבר על תל אביב, לה אנחנו מסייעים בדרכםי אחרות אבל מסייעים לרשויות שזקוקות לתוכניות התייעלות, לתוכניות הבראה, להיתרי אשראי – דברים שבכלים שלנו. עם תל אביב אנחנו עובדים עכשיו על תיקון חוק עזר, כי תוכנית השמירה שלהם משתנה לאור המצב בדרום העיר וכו'. אנו סך הכול שותפים, אך כשתהיה הצעת חוק, מניח שהדבר הראשון שיעניין אותנו זה לראות שרשויות רשאיות להיכנס לתוכנית ושלא מחייבים אותן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> היום על תוכנית ההכשרה של הפקחים יש לכם חלק. << דובר_המשך >> עידו צ'פניק: << דובר_המשך >> נכון. הרבה בעיות בתוכנית שאנו לא יכולים לסייע לרשויות המקומיות לגייס פקחים, הסמכות של השכר של הפקחים זה אצל הממונה על השכר ולא אצלנו. אנחנו הרגולטור של הרשויות המקומיות אך לא בכל תחום. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היושב-ראש, אני מבינה וראיתי שיש תזכיר ממשלתי. אנחנו דנים במשהו שיכול להיות הצעה פרטית? במקביל לתזכיר הממשלתי? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כתמיד את מבינה אותי נהדר. היא יודעת שאני עושה הצעות חוק פרטיות על מה שלא זז בממשלתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ולא תמיד שמחה מזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> משרד המשפטים, בבקשה. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> אומר רק שאנחנו מחכים להמשך השיח הממשלתי על הוראת הקבע ששונה מהוראת השעה ושונה מההצעה הממשלתית הראשונית שדיברה על הארכת הוראת השעה והפיכתה לקבע, והעובדה שמשנים את מאפייני התוכנית מעלה שאלות משפטיות מורכבות ואנו מצפים לכך שהדברים יתנהלו במסלול הרגיל של עבודה ממשלתית ואז לבוא לוועדת השרים בצורה מסודרת, במיוחד לאור הזמנים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם אני מקווה שילך במסלול הזה, אך אני פה כדי לא לחכות לזה. << דובר_המשך >> שלומית גרינפילד גילת: << דובר_המשך >> הוראת השעה מסתימת ב-31.10. באמצע יש חגי תשרי, אולי גם הצעת חוק התקציב ואנו לוקחים זאת בחשבון, ומבקשים שהעובדה שאנו בזמנים קצרים לא תפגע באיכות ההליך הממשלתי. לכן מציעה שנשקול להאריך את הוראת השעה בעוד חודשיים כדי שנוכל לוודא שהתהליך הממשלתי ייתן מענה לכל השאלות המאוד חשובות שעלו בדיון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ועכשיו יקפוץ נאור שירי ויגיד שהתחייבתי שלא נאריך את הוראת השעה פעם נוספת. תודה. משרד לביטחון לאומי. << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> יש לעשות תיאום ציפיות כי נשמעו קולות שונים מהרשויות המקומיות השונות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> וטוב שכך. << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >> נכון. רק להבין – השיטור העירוני לא מחליף את המשטרה. הוא לא במקומה ולא נותן מענה רק כי המשטרה לא יודעת לתת מענה. הוא רכיב נוסף בתוך סל מרכיבים שאנו רוצים לתת לרשויות מקומיות ובכלל לאזרחי מדינת ישראל כדי שירגישו בטוחים ומוגנים. כמו שיש לנו תחנות משטרה וסיירים וכיתות כוננות ומרכיבי ביטחון וכו', יש לנו גם המרכיב של השיטור העירוני או שיטור מועצתי בסל הזה וזה עוד רכיב שנותן מענה נוסף. יש לנו הוראת שעה ארוכה מאוד שכבר מושכת רגלים אך בזכותה ובזכות ההפעלה למעלה מעשור יש לנו הרבה תובנות ומסקנות והרבה ידע איך נכון לנהל את זה בעינינו. עלו פה הצעות - הסמכויות של הפקחים, היחס בין השוטרים לפקחים, היכולת שלהם לפעול גם עצמאית וגם במתן מענה לכל מיני אירועים שהיום אולי פועלים בהם אבל בחוסר סמכות. המטרה שלנו לעשות סדר באירוע, בהתאם לניסיון המצטבר. כמובן אנו רוצים לעשות זאת בשותפות מלאה עם הרשויות המקומיות. גם אנו במשרד לביטחון לאומי מקיימים סיורים ברשויות מקומיות ובמדורים של השיטור העירוני והמועצתי כדי ללמוד עליהם. יש סיורים שבוצעו, יש סיורים שנקבעו ומתוכננים לשבועות הקרובים. ייצא עוד השבוע קול קורא לרשויות נוספות שרוצות להשמיע קולן להגיע אלינו, לעשות תהליך של שיתוף ציבורי כי הרעיון הוא לשמוע כמה שיותר קולות ולעשות זאת בשותפות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אתם שואלים? << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> במה הם מעוניינים. מה למדו, מה חסר להם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כולם רוצים שיטור עירוני. << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> נכון אבל שמענו קולות שונים מבחינת הסמכויות, מבחינת סל העבירות שיכולים לטפל בהם. בגדול, המחשבה שלנו כפי שחבר הכנסת פוגל אמר, שכל רשות עירונית צריכה להיות זכאית לשיטור עירוני והשאלה היא מה סדר העדיפות בכניסה לתוכנית בהתאם לסל התקציבי וביכולת של הרשות המקומית הפעיל זאת אך אנו לא רוצים שייצור חסם רק בגלל היקף האוכלוסייה או תנאים כאלה ואחרים – יש לחשוב גם על זה. בהקשר של השותפויות, גם הרצון שלנו לעבור במסלול הממשלתי הרגיל, הקבוע שיש בו הרבה מאוד שכל ולעשות זאת בשיתוף ובהסכמות רחבות ככל שניתן, ויחד עם זאת, אנחנו עובדים פה בדד ליין מאוד צפוף, כמעט בלתי אפשרי. לא רוצים לשבור את השיא של הוראת השעה האחרת שדיברת עליה שאין לנו מושג מהי. אנחנו רוצים לעבור לחקיקת קבע ולהפוך את זה למשהו סדור והגיוני. איילת לוי נחום: מה אתם מתכננים? << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >> תכף קרן תוכל להרחיב על זה, מהייעוץ המשפטי שלנו. בניסיון שלנו להבנות בסיום עבודת המטה תפיסה שעושה שכל אנו רוצים לתת כמה שיותר מקום לרשות המקומית לבוא לידי ביטוי בצרכים שלה, ברצונות שלה ובאופן שיכולה להפעיל את השיטור העירוני כי כפי שראינו לא דומה תל אביב לכפר סבא או למועצות מקומיות אחרות ואנו מנסים לגבש תפיסה שעושה שכל. אנחנו גם מודעים למגבלות והיכולות שלנו להפעיל את זה. המשטרה עובדת אתנו בשיתוף פעולה מלא. אנחנו בשיח מתמשך. גם במשטרה יש עבודת מטה מקבילה. גם במשטרה יש הבנה שאנו רוצים לשדרג ולשפר את המענה הקיים ולתת לו – להפוך אותו למענה קבוע ולא הוראת שעה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם בעד הענקת סמכויות כמו אלכוהול, כניסה למרחב פרטי? << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> יש דיון בנושא הזה. השוטרים יוכלו להרחיב. עדיין אין מדיניות מפכ"ל קבועה ואנחנו עדיין בשיח על זה. יש הבנה שאנו לא רוצים שמינהלת סל"ע למשל תנהג בחוסר סמכות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה עמדת הסמכויות בהגברת הסמכויות? שפיכת אלכוהול, הקמת רעש בבתים? << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> לא רוצה להתייחס באופן נקודתי לעניין כזה או אחר כי זה מתוכנן עדיין בשיח. אבל הכוונה כן להגיע להסכמה ולעשות זאת בשיח ובאופן דיפרנציאלי. יש רשויות שזה מתאים להן ויש שלא. לגבי דברים שעלו פה גם מחברת הכנסת ומדוברים אחרים, ברשויות שבהן יש בעיות של פשיעה חמורה אין לנו ציפייה שהשיטור העירוני ייתן לזה מענה. יכול להיות שהשיטור העירוני יוכל לסייע למשטרה בצמתים כפי שאיציק תיאר ולפנות אותה לטיפול בפשיעה חמורה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 12 שנים סגרתם יחידת שיטור עירוני בגלל דברים שאתם אומרים שזה לא אפקטיבי? << אורח >>קריאה: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש מדד אפקטיביות? << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> יש גם בקרה ופיקוח קבועים – תכף ליאור שמפעיל את המערך הזה יתייחס לאופן היישום. חלק מהמטרה שלנו – לוודא אפקטיביות ואימפקט לאורך זמן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני לא מסכימה עם ההערכה הזו שאיפה שיש פשיעה חמורה, אין צורך. << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> לא אמרתי שאין צורך. אמרתי שהשיטור העירוני לא ייתן מענה לפשיעה החמורה. מקסימום יפנה את המשטרה לתת מענה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בינתיים אין שיטור ואין שיטור עירוני בכפרים אך כמי שגרה בעכו ורואה מה קורה והרבה מהבעיות לא מתחילות מפשיעה חמורה ביותר. מתחיל בהתגודדויות של צעירים. הפקחים ועצם העובדה שהם יודעים שיש עין פקוחה כל הזמן, כולל סיורי שוטרים ופקחים, וכולל גם המוקד העירוני שבודק הכול ויש מישהו שרואה מה קורה בכל מקום, זה כן מרסן איכשהו. אני חושבת, שבמקום שאין כלום, לא כדאי לומר ששום דבר לא יעזור כי השיטור לא מגיע לתוך הכפרים ולערים. כדאי לפחות להתחיל עם משהו. השאלה מה הסמכויות ואיך בונים זאת ואיזה סוג של הכשרות – אלה שאלות מקצועיות שאפשר לדון בהן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. ליאור, בבקשה. << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, חברי כנסת, ראשי ערים, מכובדיי, ברשותכם אני רוצה קצת לגעת במספרים. אשתדל להיות קצר וממוקד. נכון להיום התוכנית פועלת ב-92 רשויות בחלוקה של 83 שיטור עירוני, 2 בהקמה, 6 שיטור מועצתי ו-3 שאישרנו לאחרונה בעוטף עזה בחלוקה מגזרית של 54 במגזר הכללי, 21 במגזר הלא יהודי, מתוכן שתי יחידות שעדיין בשלבי הקמה. הכוונה למגזר הערבי. מגזר חרדי – 3, וערים מעורבות – 5. כולנו יודעים וצר לי אם אני חוזר אחורה, כי שמעתי פה בליל דברים שהרגשתי קצת סלט. אל"ף, נדרשת הבחנה בין שיטור עירוני למועצתי. בסיס התוכנית הזו היתה שילוב כוחות של רשות מקומית לצד משטרת ישראל לטיפול בעבירות איכות חיים וצמצום האלימות במרחב הציבורי. כפי שציינה שרית, הכוח הזה לא בא להחליף את משטרת ישראל אלא בנוסף לה, אבל פה גם נדרשת ההבחנה – וראינו זאת – בין מקומות שבתחומן יש תחנת משטרה וכוח ייעודי נגיש זמין לבין מקומות שהקמנו שיטור עירוני שבתחומן אין תחנת משטרה ויצרנו פה כוח שהוא המגיב היחיד. מעבר לתיאוריה, יש להסתכל על המציאות כפי שהיא הלכה למעשה. ייאמר לזכותו של השר הנוכחי שכשישבתי איתו בדיונים והצגתי, כשנכנס לתפקידו והצגתי את התכלית של השיטור העירוני – וחזרתי הרבה פעמים: אדוני השר, איכות חיים, אמר: אני מדבר חיים. הכוונה הייתה, עוד לפני 7.10, שהכוח הזה הלכה למעשה בהיותו במרחב הציבורי נדרש לתת מענה וזה קורה הלכה למעשה – אפשר לתת דוגמאות לכך - גם לנושא של פח"ע. אם זה נשמע מפחיד כאילו מישהו פה הולך להסיט את הכוח הזה לטפל רק בפח"ע, אני אומר כמי שמלווה את התוכנית הזו מזה כעשור – זה קצת שונה ממה שקורה בשטח. רק אומר שהתכלית של שיטור עירוני והתכלית של שיטור מועצתי לטפל בעבירות במרחב הציבורי בלבד. בשל כך- - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לגבי פח"ע. << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> זה לא הזמן והמקום להיכנס. כאמור נעשית עבודה סדורה בשיתוף שלנו. משרד הפנים במסגרת החוק לניהול אכיפה לוקח חלק פעיל ומקבל החלטה גם בנושא של צירוף או גריעת רשויות. זה חלק לא פחות חשוב,. אנו מבצעים עבודה סדורה אל מול השלטון המקומי, אנחנו בשיח מתמשך אל מול הרשויות עצמן כדי כפי שנעשה פה ואני מברך על זה, אדוני היושב-ראש – חשוב לנו כמשרד לשמוע את השטח ואת הצרכים של השטח כדי לעשות את ההתאמות הדרושות במסגרת החוק. אדוני היושב-ראש, ביקשת שאתייחס למועצות אזוריות. מזכיר – מועצות אזוריות, שיטור מועצתי זו החלטת ממשלה נפרדת. לגבי מועצות שהן תחת תחום אחריות חוצות מחוזות, מרחבים, תחנות – מזכיר שלתוכנית הזו של שיטור עירוני וגם שיטור מועצתי יש תפיסת הפעלה סדורה שבמסגרת מנגנוני הניהול ראשי הרשויות וראשי המועצות מכנסות את כלל בעלי העניין גם במשטרת ישראל כדי להסדיר את הפעילות של הכוח הזה, גם ברמה השנתית, החודשית, השבועית וכמובן אפילו ברמה יומית. אזכיר, מעבר לנושא של המשרד, הוא מקצה את כלל המשאבים והאמצעים הדרושים למשטרת ישראל להפעלת התוכנית, החל מ-2016 במסגרת החלטת ממשלה 1645 המשרד מסייע נכון להיום בהיקף כולל של 64 מיליון שקלים לרשויות לנושא העמדת כוח אדם בצד העירוני. אנו מקיימים – המנהלת שאני עומד בראשותה בשיתוף מלא עם מדור שיטור עירוני ומשטרת ישראל - מעקב בקרה ופיקוח באופן שוטף אחרי התנהלות היחידות באופן שוטף ואני חייב לומר כמי שמלווה את התוכנית שנים רבות – כמות פניות בלתי פוסקת להצטרפות, להרחבה. המהלך שמוביל כעת השר להפחתת תנאי הסף זה בשורה כי אנו לא פעם נדרשים להגיע למקומות שבהם יש צורך בכוח שכזה ואין תחנת משטרה לומר: אתה לא עומד בתנאי הסף. זה אומר לפתוח את התוכנית. כמובן זה יהיה בכפוף למשאבים שיוקצו למשרד בתוכנית רב שנתית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. קרן. << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> אומר כמה מילים לגבי התזכיר הממשלתי. אכן הופץ תזכיר ממשלתי בחודש יולי, להפוך את הוראת השעה להוראת קבע עם כמה שינויים שביקשנו לעשות. קיבלנו הערות מגופים שונים, גם ממשרד המשפטים, גם ממשרד הפנים, שלטון מקומי. החלה להתבצע ומתבצעת גם כיום עבודת מטה כדי לרכז את כל ההערות ולראות מה האיזון הנכון שיש להכניס בהוראת החוק. המטרה של השר היא לא להמשיך עם הוראת השעה, ולהפוך אותה להוראת קבע ולכן אנו מודעים לזה שהוראת השעה עומדת לפוג. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חודש וחצי מהיום. << דובר_המשך >> קרן אבירם: << דובר_המשך >> לא הרבה זמן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מ-2012. זה לא משהו שנופל עליכם מהשמיים. << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> מטרת השר להפוך את הוראת השעה להוראת הקבע כלומר לא תהיה עוד הוראת השעה מבחינת השר, ולכן הדיון הזה הוא חלק מסיורים שעשינו גם במחוז תל אביב, גם במעלה רדומים, גם לשמוע את השטח, את הצרכים ולעשות את האיזונים הנכונים בהצעת החוק. << אורח >> קרן גרין: << אורח >> האם אפשר להפוך את הוראת השעה להוראת קבע אז איז ובעתיד לתקן את החוק? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בגדול, אפשר. << דובר_המשך >> קרן גרין: << דובר_המשך >> בעתיד נעשה לזה שיפורים כפי שעלו פה. הייתי מברכת על זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << אורח >> נגה ספרא: << אורח >> אני ממכון שיטה, מתוך תפיסה שהשלטון המקומי הכי משפיע על התושבים – אנו פועלים לחיזוק הדמוקרטיה המקומית. אזכיר שהזכות לביטחון היא הזכות הכי בסיסית שיש והאחריות לביטחון התושבים בישראל היא קודם כל אחריות של המדינה, אחרית לאומית, של הממשלה, של השלטון המרכזי. תושב תל אביב או תושב בג'יזר א-זרקא או תושבת ברמלה כולם צריכים להיות מוגנים. הביטחון שלהם לא צריך להיות תלוי בממשלה כזו או אחרת, לא במשאבים, לא בהאם עמדה בתנאי סף כאלה ואחרים. ביטחון צריך להיות לכל אזרח. ב-2011 הוחלט להטיל על הרשויות המקומיות את האחריות לסייע למשטרת ישראל באכיפת איכות חיים ואלימות. כבר אז הוצגה הבעייתיות של פיצול האחריות בין השלטון המקומי למרכזי וחלוקת הסמכות לשימוש בכוח בנושאים כה מהותיים ורגישים ועכשיו לאור הכישלון של הממשלה כנראה להקנות ביטחון לתושבים היא גם ממשיכה לגלגל את האחריות לרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את רוצה להתייחס לשיטור העירוני או לתת לי שיעור על דמוקרטיה? אין הצעת החוק. << אורח >> נגה ספרא: << אורח >> מודל השיטור העירוני שנבדק ונחקר ושופר משך 13 שנים הוא מודל טוב. הרשויות מרוצות ממנו. צריך להמשיך כמו שהוא בהוראת קבע אבל מתן סמכויות לנושאי טרור זה לא הפתרון. שוטרים, משטרה חזקה זה הפתרון לטרור ולמצב חירום שבו אנו נמצאים. אנו לא יכולים להפוך מודל שמתעסק בביטחון בשגרה למודל בזמן חירום שש לו סכנות מאוד רציניות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. בבקשה. << אורח >> יעל ליטמנוביץ: << אורח >> בלי להתייחס לעיקרון של תזכיר החוק שהוצע, כשאנחנו מסתכלים על השיטור העירוני ברור שצריך אותו וברור שצריך ללכת לכיוון של הוראת קבע ולא הוראת שעה אבל לאורך כל השנים ועם פיתוח המודל היה ברור שהוקם בשביל ביטחון קהילתי, בשביל עבירות איכות חיים, בשביל שימור תחושת הביטחון. זה דברים שהמשטרה לא מצליחה ולא יכולה להגיע אליה. כשהולכים קדימה אי אפשר להפר את האיזון העדין הזה בין מונופול של משטרה ממלכתית ומשטרות עירוניות שמסייעות, פקחים מסייעים, ולהגיע למקומות של משטרות עירוניות. זו סכנה לממלכתיות ולשוויון בפני החוק. בטח שבלי להציע עם זה הכשרות מספקות לפקחים. רגע הדוח של הממ"מ, המחקר שהובילה המשטרה לפני כמה שנים מראים שההכשרות לא מספקות בשביל שימוש טוב בסמכויות. ודאי שאי אפשר ללכת קדימה בלי לתקן את הבעיות שכבר הצביעו שקיימות בחוק ובטח שלא ליצור מצב שבו אנו בכפל סמכויות שהרבה מאוד גורמים בשטח אחראים כולם על שיטור טרור ואף אחד לא יודע מי מוביל והמשטרה לא נשארת השחקן המרכזי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תמצאי איתי שפה משותפת בדברים האלה. משטרת ישראל? דקה. << אורח >> ליאת מזרחי: << אורח >> אנחנו נמצאים בשיח שוטף. התזכיר שהופץ – העברנו התייחסות לעקרונות שלו אבל כפי שאנו מבינים רוצים לגבש הצעת חוק חדשה. אחרי ששמענו פה את הצדדים לכאן ולכאן, המטרה שלנו כמשטרה זה למצוא את האיזון בין עמדת המשרד שמובילה לכיוון של סמכויות לפח"ע לבין עמדת המשטרה, והמצב כרגע הוא שהמפכ"ל החדש עדיין לא נדרש לסוגיה הזו. מאמינה שבהקדם תהיה לנו מדיניות ארגונית ואז נעביר עמדתנו למשרד בעניין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. משפט אחד כדי לפקס את כולנו – אף אחד לא רוצה לתת לאף אחד סמכויות פח"ע. אין דבר כזה סמכויות פח"ע. הפח"ע הוא איום. את זה יש לזכור. אף אחד לא אמור לקבל סמכויות של צה"ל לכל מי שרואה בפח"ע כדור בראש. איילת לוי נחום: לא מעט פעמים עלתה פה המילה איזון. יש שאלות שהוועדה הזו צריכה לדון בהן, שנעות בין התפקיד הקלאסי של המשטרה ושמירה על זה שהמשטרה היא שמפעיל את הסמכויות השלטוניות לבין הצרכים המתחדשים של הרשויות המקומיות והצורך לתת זה מענה. אני קצת מוטרדת מסוגית לוחות הזמנים כי 31.10 זה עד חודש וחצי אך ממש מעבר לפינה וצריך להיות ברור כבר עכשיו מה מתכוונת הממשלה להביא לשולחן הוועדה כי זה שאנו מקיימים דיונים זה סופר חשוב וגם התרענו בפניך אדוני יושב-ראש הוועדה, כמה פעמים להתחיל את הדיונים לפני שמגיעים לשנייה האחרונה וטוב שאנו מקיימים אותם אך יש לקבל מתווה של מה מובא לשולחן. כרגע יש תזכיר ממשלתי והצעה קודמת ולא ברור מה הולך לבוא לפה. נכון יהיה שמשרדי הממשלה ייתנו תשובה לנושא הזה מה שיותר מהר, מה הולך להיות מונח כאן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה יהיה הצעד הבא. כמה מילות סיכום כדי שנוכל להיערך לדיון הבא. התנאי שנוכל לקיים דיון הבא עם שפה משותפת שמוסכמת על כולנו זה להסתכל למציאות בלבן של העיניים ולא להשלות עצמנו. משטרת ישראל לא מסוגלת לתת היום מענה לכל האתגרים שאנו מצפים שתיתן. משטרת ישראל הפכה להיות חדר המיון של החברה הישראלית בלי לאפשר לעצמה את כל המחלקות שאליהן יש להפנות את הדברים. תסתכלו על כמה דברים משטרת ישראל אמורה לתת מענה היום. אנשים לא מתגייסים למשטרה לצערי הרב. יש לנו 5,000 תקנים פנויים, משכורות הועלו, מענקים ניתנים, תוכניות שירות. כל הדברים שאמורים להוות פיתוי. לא מצליחים לאייש. השאלה ששאלתי עצמי – לא רק אני אבל אני שאלתי עצמי מה אפשר לעשות אל מול המצוקה הכה ברורה של משטרה קטנה על משימותיה – לא מצליחה לעמוד בקצב הגידול שהיא רוצה. הוא יותר טוב משנים קודמות אך עדיין לא מספיק טוב כדי לעמוד בקצב הזה ויחד עם זאת לתת מענה לצורך הציבורי המאוד ברור לביטחון אישי – לא רק לתחושת ביטחון אלא גם לביטחון עצמו. לפעמים התחושה יכולה להיות נהדרת אבל אין ביטחון. אני רוצה שגם יהיה ביטחון. עם זה יצאנו לשטח. במשך השנתיים האחרונות שאני כאן – מצטער שאיני יכול לקחת אחריות על יותר מזה – פגשנו הרבה מאוד ישובים שיש בהם שיטור עירוני ואספנו לקחים. הלקחים המרכזיים היו תוספת סמכויות. כמעט בכל הרשויות, כמעט ללא יוצא מן הכלל. כל אחד במידתו. אחד לשפוך אלכוהול של שיכורים, השני לעצור מישהו שבטוח שהולך לפרוץ, השלישי לקחת שב"חניק. כל אחד בדברים שלו. המשטרה קיימה אצלי שלושה, ארבעה, חמישה דיונים – כבר לא ספרתי – רק על סמכויות – מה כן ומה לא במלחמה אדירה שאני רוצה לתת והם רוצים לעצור כי אי אפשר לקחת פקח ולהפוך אותו תוך שמונה חודשים להיות שוטר והם צודקים. לכן עשינו את הדיון הזה, לשמוע אתכם, מה כן ומה לא. שלי, מקבל עמדתך. צריך לעשות את זה מודולרי. יש מקומות שיהיו סמכויות ויש שלא. זה תלוי בהכשרה. לא תכשירי את הפקחים שלך – לא יהיו סמכויות. כן תכשירי – יהיו. אנו יודעים לעשות זאת אבל כל הרעיון של הדיון הזה היה לבנות מענה. הייתי במע'אר. שמעתי את ד"ר תאיר. ראיתי את ההכנות שנעשות שם. הייתי בהרבה רשויות. מה שראיתי שם דוגמה. המוקד מוכן, מצלמות שהונחו בשטח, רכבים שנקנו, חדר שנשק, אנשים שמוכנים, תקציב לפקחים – הכול קיים. רק צריך את האישור. ניגשתי לשר, דפקתי על הדלת, אמרתי: לך לביקור שם. זה הרעיון, לגרום לדברים האלה לקרום עור וגידים ולזרז אותם. יחד עם זה, אנו מבינים את הבעיה ולכן הצעתי בימים האחרונים ללכת למתכונת מסוימת אחרת בחלק מהרשויות. מה למשל – כיוון שאין לנו יכולת לגיס שוטרים, נקבע מפקד ויהיו לו ארבעה פקחים שעליהם יפקד והם ייצאו לעבודה בשטח עם חלק מהסמכויות ואז לא צריך יחס של 50%-50% פקחים ושוטרים אלא לבנות את זה אחרת. אנחנו בוחנים כל אפשרות לממש את זה. החזון שלי, בכל רשות שרוצה במדינת ישראל יהיה שיטור עירוני. לכל אחת נתאים את השיטור העירוני שלה. אבל לכולן יהיה מכנה משותף - החוק. מאוד פשוט. ממנו לא זזים. זה הדבר הנכון ללכת. אל תשכחו שאנשים צברו לקחים. מוביל את זה ליאור הרבה מאוד שנים. יש לקחים. אני מעדיף להקשיב להם, לבנות את הכוח על סמך הלקחים ולא על סמך דברים אחרים. אני באמץ חושב שיש לזה מקום לתת מענה. שת"פ בין רשויות שונות שהועלה פה יכול להיות רעיון טוב – צריך לראות איך עושים את זה כי הרשויות צריכות להסכים לזה שיהיה שת"פ ביניהן כי לא נבנה לכל אחת שיטור עירוני אלא נבנה שיטור עירוני לשתיהן יחד. יש לראות האם זה אפשרי אך זה רעיון שאני לא פוסל אותו. עזרתם לי מאוד היום למרות מה שאתם חושבים. אני מבין את הקשיים. חושב שנמצא לזה פתרון. האם כולם יאהבו אותו? כנראה שלא אך אני חייב לתת מענה לביטחון האישי של כל תושב במדינת ישראל וזה מה שמוביל אותי. תודה << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:15. << סיום >>