פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 39 הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי 15/09/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 99 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יום ראשון, י"ב באלול התשפ"ד (15 בספטמבר 2024), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הצגת מחקר איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בנושא השפעות המלחמה על נפגעות ונפגעי תקיפה מינית שנפגעו בעבר << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר שלי טל מירון מוזמנים: סלעית שחר הוכמן – מנהלת תחום, פ"א טיפול בנפגעים מינית ביגרים, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל ד"ר זהר סהר לביא – מנהלת, המחלקה לאלימות במשפחה, משרד הבריאות ד"ר כרמית קלר חלמיש – עו"ד, מנהלת תחום מחקר, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מיה אוברבאום _ עו"ד, היועצת המשפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית רונית אילתי ממן – דוברת, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית נטע גור עו"ד, עו"ס, מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית הלה נויבך – עו"ד, מנהלת התחום המשפטי, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ד"ר חנה קטן – המועצה רננה דנון – נציגה, על"ם, עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה דורית אברמוביץ' – רכזת פרויקט, שתי"ל בר טיירי – מתנדבת, הלובי למלחמה באלימות מינית משתתפים באמצעים מקוונים: לוטם יניב בן ישי – מנכ"לית, מרכז סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית גליל גולן, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית רוחמה גמרמן – יו"ר, פורום של תקווה לנפגעות ונפגעי כתות ובני משפחותיהם מנהלת הוועדה: דלית אזולאי רישום פרלמנטרי: איה פרידמן, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצגת מחקר איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בנושא השפעות המלחמה על נפגעות ונפגעי תקיפה מינית שנפגעו בעבר << נושא >> << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה לפתוח בדיון בנושא הצגת מחקר איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בנושא השפעות המלחמה על נפגעות ונפגעי תקיפה מינית שנפגעו בעבר. כפי שכולנו יודעים וחווים, אנחנו נמצאים כבר 11 חודשים בתוך מלחמת חרבות ברזל. זאת אחת התקופות הקשות ביותר שידעה מדינתנו ואזרחי מדינת ישראל וזה גם מצריך מאיתנו להתכנס לדיונים שנוגעים באופן ישיר במלחמה. יש מגוון דיונים ומגוון נושאים שיושבים על שולחן הוועדה ואפשר לומר שבחלק מהנושאים יש החלטות תקדימיות והתקדמות גדולה ורצינית. על אף זאת, חשוב שאנחנו גם נפנה מקום לנושאים שהם על סדר יומה של הוועדה לאורך שנים. אנחנו בהחלט רואים גם ממשקים בין הקשר של המלחמה וההשפעה על נשים בדיוק כמו בנושא שיושב היום על שולחננו. אני רוצה להודות כמובן לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי על כך שאתם עובדים כל העת לאורך כל השנים, גם בשגרה ובוודאי בעת המלחמה אתם אף יותר עוסקים סביב הנושא החשוב הזה. אתן שותפות ומובילות בכל הנושא של חשיפת פשעי חמאס, איסוף עדויות וסיוע לממשלת ישראל בטיפול בנושא זה. כזכור, היו כאן דיונים בתכלול וסיוע של כלל המשרדים בעניינים שנוגעים באופן ישיר בנפגעות ונפגעי עבירות מין – פשעי מין, יש לומר – של 7 באוקטובר. אני רוצה לברך את חברת הכנסת שלי טל מירון שהגיעה לוועדה ומתמידה להגיעה לוועדה בנושאים החשובים כל כך האלה. מעבר לכך, אתן גם ממשיכות לטפל לצד ארגונים אחרים בנפגעות ונפגעים שבשגרה ולא נפגעו במלחמה באופן ישיר על ידי הפגיעה הקשה של מפלצות האדם, הנוח'בה. אנחנו נפתח עם ד"ר כרמית קלר חלמיש, מנהלת תחום מחקר באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית שתציג את המחקר אלא אם כן איגוד הסיוע רוצה שנאפשר קודם לנפגעות לדבר. זאת החלטה שלכם. אני רק רוצה לדעת אם אתם רוצים שאני אפעיל את סעיף החיסיון או שזה בסדר. הכול מצולם ולמיטב הבנתי, זה גם משודר בערוץ הכנסת. אני רואה שהשידור הוא על המצגת או שאני טועה? << דובר >> דלית אזולאי: << דובר >> כרגע זה על המצגת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בשידור מה שמוצג זה המצגת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> אז אנחנו בכל זאת נשמח שהן תדברנה לפני ד"ר כרמית חלמיש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר גמור. קודם כול, אני רוצה להודות לכן. לדורית, לבר. << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> דורית אברמוביץ. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אני רק קראתי דורית ובר כדי להודות לכן על כך שאתן כאן. כמובן שאני נותנת להציג את עצמך. דורית, בבקשה. << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> שלום, אני דורית אברמוביץ', בת 58 מתל אביב ואני נפגעת גילוי עריות על ידי אבי ומנותקת כבר עשרות שנים מכל קשר משפחתי, גם כתוצאה מכך שכתבתי ספר כשהייתי עיתונאית בעיתון הארץ ובמסגרת זה גם כתבתי טורים על מה שאני עברתי ולכן אני מתעקשת על השם המלא ולא החסוי אף פעם. שמנו הוא לא מה שצריך להיות חסוי. המלחמה הזאת די גמרה אותי. זאת אומרת, אני עבדתי בהמוני עבודות, מעיתונאית בעיתון הארץ למרצה במכללת ספיר, הכול בענייני מגדר ומאבקים שונים באלימות מינית, גם זאת שאני עברתי. מאז 7 באוקטובר קיומה של הדירה הקטנה השכורה שאני יכולה לממן מקצבת הנכות שיש לי – קצבת הנכות היא קצבת נכון נפשית וכולה 4,200 שקלים ועדו 700 שקלים לסיוע בשכר דירה – העלתה שאלות לגבי מה יקרה. אם הדירה הקטנה בשכונת התקווה בה אני גרה, תופצץ כך או אחרת אז אין לי איפה להיות. אני לא נשואה, אני רווקה ואני חיה עם הכלב שלי בדירה שכורה, כמו המציאות של הרבה מאוד נפגעות אלימות מינית שנותרות ללא משפחה או ללא משענת כלל וכלל. פניתי למשרד השיכון שסירבו לי פעמיים. הם לא ראו מה מיוחד בי כנפגעת גילוי עריות פתאום, שאני לא מסוגלת לתפקד בכלל אז הם לא נתנו לי שום סיוע. לשמחתי, בזכות נשים נהדרות כמו איגוד מרכזי הסיוע ונשים יחידות ואחרות, אני בינתיים מצליחה להתקיים מתרומות אבל הלילות הם לא לילות והתפקוד התערער לחלוטין, כמובן. גם ככה, או שאני מתפקדת מאוד או שאני לא מתפקדת בכלל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז המצב לא היה ככה לפני המלחמה? << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> לא עד כדי כך ולא בכזה קצה. לא היה העדר ביטחון בסיסי. אני מעולם לא חוויתי את התחושה שאין לי קרקע ושהסיכון שלי להיות ללא קורת גג הוא כל כך גדול. כמובן שאני חיה בדירה בלי מקלט, בלי ממ"ד כי כנפגעת גילוי עריות, מה אני בעצם שווה? אני אחת, יחידה. זה לא מדובר וזה לא תופעה , חלילה וחס. הרי, אנחנו יודעות שכן ועדיין אין לזה שום התייחסות, לא בקריטריונים של משרד השיכון או כל משרד אחר שאמור להתייחס אלינו כקבוצה מוחלשת ותחת סיכון, גם בהיותנו בוגרות, בזמן מלחמה שנלחמת בנשים באשר הן ובנפגעות. אנחנו יודעות מה קרה ב-7 באוקטובר. ראש הממשלה קצת שכח את התאריך אבל אנחנו זוכרות אותו מאוד, כמו שאנחנו זוכרות את תאריך הפגיעה המינית שלנו בילדות ועוד. הפחד של להישאר בלי בית היה גם לפני כן ועכשיו הוא מועצם עד לכדי בלתי נסבל. אני אסיים כאן את דברי כי אני לא רוצה להיות כאן על חשבון אחרים אבל אנחנו לא קבוצה קטנה, אנחנו קבוצה גדולה ואנחנו גם יודעות לדבר מצוין, כמו נציגותינו באיגוד ואנחנו עדיין מושכחות וננטשות על ידי המשרדים השונים, כולל משרדים שאמורים להיות מנוהלים על ידי נשים שאמורות להבין, כמו הדרגים השונים במשרד השיכון. הייתה כזאת אטימות ורוע צרוף שחוויתי בפנייה המאוד אישית ומאוד נפשית שלי אליהן, זה אפילו קצת תחנונים. ביקשתי שיעזור לי עם דיור ציבורי או איזושהי הבטחה והם אמרו לא. נפגעת גילוי עריות, רווקה ויחידה, מי את? אז הנה אנחנו פה ואני מרגישה בזות מסוימת, לא מטעמכם חלילה, אבל מטעם חברות הכנסת שלא טורחות להגיע כי אנחנו באמת לא הנושא. אנחנו אף פעם לא הנושא ובזמן מלחמה אנחנו תמיד לא הנושא. תודות למחקר של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, מסתבר שאנחנו עדיין קיימות בעוני מכפיר ובאי-נראות אז תודה לנראות שאתן מאפשרות לנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דורית, תודה על שיתוף הדברים. בר? << דובר >> בר טיירי: << דובר >> בוקר טוב, לי קוראים בר ואני שורדת התעללות מינית בילדות ואונס קבוצתי בגיל ההתבגרות. אם היו שואלים אותי עד 7 באוקטובר הייתי אומרת שאני השתקמתי, אני נשואה באושר, אני אמא גאה לבנים, אני עובדת, מתפקדת והכול בסדר אבל אז קרה 7 באוקטובר. למזלי, אני והמשפחה שלי לא נפגענו, לא בגדול ולא בקטן אבל כנפגעת, האמון הבסיסי שלי במוסדות המדינה לא קיים מלכתחילה וב-7 באוקטובר אני מצאתי את עצמי יושבת בסלון, שומרת על הילדים שלי וחושבת מה יקרה אם מישהו יגיע, אם הוא יאנוס אותי, אם הוא יהרוג את הילדים שלי, אם הוא יאנוס את הילדים שלי ומה הוא יעשה. באיזשהו שלב היו את כל העדויות ואני הייתי חייבת לשמוע את הכול כי אני חושבת שצריך לשמוע וצריך לזכור אבל באיזשהו שלב, העבר שלי התערבב עם ההווה וחוויתי פלאשבקים מטורפים. אני נזכרתי בדברים שלא חשבתי שקרו והם קרו. הייתה תקופה של בערך חצי שנה שבה פחדתי. לא ידעתי להסביר לילדים שלי אם יש מי שיגן עלינו או אין מי שיגן עלינו. תחושת הבטיחות הכי בסיסית שלי נעלמה. אני בסדר, אני בן אדם מבוגר ואני יודעת להתמודד בין זיכרונות הילדות שלי לבין זיכרונות הגדות שלי אבל אני לא יודעת מה להגיד לילדים שלי. אני לא יודעת מה להגיד לילדה שבי. אלו שאלות שהחל מ-7 באוקטובר עד היום, אני לא הצלחתי לפתור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה קרה ב-7 באוקטובר? את הצלחת לקבל עזרה? טיפול? << דובר >> בר טיירי: << דובר >> כן, אני מטפולת, אני מחוזקת ואני בסדר. אני כאן כדי לבוא ולהגיד שלי יש הרבה מזל, הרבה מאוד כי לפי הסטטיסטיקות אני הייתי אמורה להיות בבית חולים פסיכיאטרי, בנווה תרצה או סביר יותר להניח, בבית קברות. אני לא שם עם הרבה מזל אבל יש המון אנשים שהיו איתי בדרך, שהיו איתי בקבוצות והיו איתי בטיפולים והם לא שרדו, גם לא את 7 באוקטובר. זה פשוט הורס, הנפגעות מתפוררות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה ששיתפת, אלו דברים לא פשוטים וקשים. ד"ר כרמית, בבקשה. << דובר >> ד"ר כרמית קלר חלמיש: << דובר >> בפתח דברי אני רוצה להגיד תודה גם לנפגעות שהשתתפו במחקר ובזכותן יש לנו אותו וגם לבר ולדורית שהגיעו לפה לדבר היום – זה מאוד משמעותי בעיני – וגם לך, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, על הבמה שאת נותנת ועל ההכרה בצרכים שלהן, שתכף נגיעה אליהן. (הצגת מצגת) הרקע למחקר הזה הוא גם מחקר שעשינו בתקופת הקורונה שבו עלה שהאוכלוסייה של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית היא אוכלוסייה שיש לה צרכים ייחודיים בתקופה של משבר לאומי ובהמלצות באמת כתבנו איזושהי המלצה להתייחס ולתכלל את הסיטואציה ואת הצרכים של נפגעות ונפגעים. לא עבר מספיק זמן והתגלגלה לפתחנו המלחמה הנוראית הזאת. ממש בהתחלה, כשהבנו שהמלחמה פה, נשארת ולא עוברת אז החלטנו שנעשה איזשהו מחקר שבוחן את הצרכים של האוכלוסייה הזאת מתוך התייחסות אליהם כאיזושהי אוכלוסייה שיש לה צרכים ייחודיים שלא תמיד באים לידי ביטוי. הפצנו את ההזמנה להשתתף במחקר בחודש פברואר 2024 ומה שקרה היה מדהים והוא לא קרה באף מחקר שעשינו קודם. תוך כמה ימים הגיעו הרבה תגובות וחלק גדול מהם הודו על ההזדמנות להשמיע את הקול ועל כך שאנחנו רואות את האוכלוסייה הזאת ומתייחסות אליה. כמו שנגלה בהמשך – אני עושה ספוילר – זה ממש לא מה שקרה מצד המדינה. יש פה גם את המשתתפים וזה ניתוח משולב שהוא גם כמותי וגם איכותני. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא הבנתי למה כתוב שם שלושה משתתפים. מה ההבדל בין הראשון עם 126 משתתפים - - - << דובר >> ד"ר כרמית קלר חלמיש: << דובר >> 126 משתתפים ומשתתפות, מתוכם 122 משתתפות שהגדירו את עצמן כנקבה, שלושה משתתפים גברים ואחד שהגדיר את עצמו בינארי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הבנתי, מתוכם. זה לא היה ברור. << דובר >> ד"ר כרמית קלר חלמיש: << דובר >> החלק הכמותי של המחקר הזה נועד להשלים את החלק האיכותני. שכחתי להגיד בהתחלה שהמחקר נעשה בשיתוף פעולה עם פרופסור קרן גואטה מאוניברסיטת בר אילן. התמקדתי בנפגעות ושכחתי אותה. אני אציג את הממצאים העיקריים של המחקר באמצעות ארבע תמות. הראשונה תדבר על המצב הרגשי של נפגעים ונפגעות, אחרי זה יש איזשהו ניתוח של המנגנונים שקידמו את החייאת הטראומה וזה הממצא העיקרי, נדבר על גורמי ההגנה שלהם זה הצרכים שלהם ודרכים לסייע וזה הדבר העיקרי. הדבר שעלה הכי הרבה במחקר ובעצם ממש זעק, זה ההחייאה של הטראומה. כמו שתואר פה, נפגעים ונפגעות תיארו את ההחמרה בתסמינים, גם אלה שמקורם בפגיעה המינית שעברו וגם בכלל, הצפה כללית. החלק הסטטיסטי אומר ש-57%, כמעט 60% מהנפגעות, תיארו החמרה בתסמינים שמקורם בפגיעה המינית שעברו. זאת אומרת שגם אם הם כבר התמודדו איתה או למדו לחיות עם זה איכשהו, פתאום 7 באוקטובר, המלחמה וכל מה שקרה פה הציפו את הכול מחדש. 74% דיווחו על החמרה במצב הנפשי. זאת אומרת שיש לנו 74% מהנפגעים והנפגעות שהמצב הנפשי שלהם הוחמר והתדרדר. הם תיארו הגברת סימפטומים, רגרסיה והצפה. אחת מהן תיארה "גיהינום, משבר נפשי שלא היה לי כמותו. אחרי שנים של "החלמה", עבודה, לימודים ונישואים, הכול קרס. הטראומה התפרצה במופע שיא. אין לתאר. תסמינים שאפילו לא היו לי בעבר". חלק גדול מהן תיאר הצטלבות של פגיעות. זאת אומרת, הפגיעה המינית שהן מתמודדות איתה מלפני 7 באוקטובר ועוד איזושהי סיטואציה חדשה. זה יכול להיות פינוי מהבית, בית שהיא גרה בו ואין בו מרחב מוגן ככה שהיא צריכה להתפנות, בן זוג במילואים או ילד שמשרת בצבא וכמובן המלחמה שמשפיעה על כולנו. הצורך להתמודד הוא עם הרבה גורמים ובהרבה זירות. הן תיארו מגוון השלכות פיזיות ונפשיות על האוכל ועל השינה. 61% מהן תיארו שינויים לרעה בהרגלי השינה שלהן, קושי לישון והתעוררויות מרובות. אחת מהן תיארה "טריגרים קשים מסרטוני זוועה וסיפורים, חרדות מהמצב ומחשבות אובדניות. אני הרבה יותר אימפולסיבית ומוצאת את עצמי רוצה למות רק כדי שישימו לב אלי בתוך הכאוס". זה גם בתחום של יחסים זוגיים ובתחום של האינטימיות. אחרי זה בחנו את המנגנונים כי ניסינו להבין מה גרם לזה. חילקנו את התשובות למנגנונים רגשיים ומנגנונים מבנים. המנגנונים הרגשיים מתארים איזושהי היררכיה של פגיעות ודחיקה לתחתית הסולם. נפגעות ונפגעים הרגישו שהם לא חשובים יותר ושכרגע יש נפגעים חדשים שהם בראש סדר העדיפויות הציבורי והלאומי וכל הקשב מוטה אליהם. "למרות שלא הייתי חטופה על ידי החמאס אלא רק על ידי האנס שלי בילדות, לאף אחד לא היה אכפת מהמצב הנפשי שלי. יש טראומה ששווה יותר וטראומה ששווה פחות", הדבר הזה יחזור בהמשך ותכף נראה את זה. עוד משהו שחזר בדברים שלהם זה איזשהו שחזור של השקיפות של הפגיעה. "המלחמה הציפה הרבה חוסר אונים, אימה, ותחושת נטישה. אני מרגישה שבמקום מסוים הקשיים שלי נשכחו או פחות חשובים", "שוב, כמו שבילדות לא ראו אותי, אף-אחד לא ראה את המצוקה שלי ואת הפגיעה שלי. גם היום, שוב לא רואים את הפגיעה שלי בתוך הסיטואציה החדשה שמתרחשת במדינה". אובדן שליטה שמדמה את הפגיעה המינית. "ההרגשה שלי להיות שוב במקום של חוסר מוגנות חוסר שליטה, מאוד מאיימת ומפחידה בעיקר כשמדובר בילדיי שעלולים להיפגע". אני רוצה להגיד שכולנו חשים מאז 7 באוקטובר איזושהי תחושת חוסר ודאות וחוסר מוגנות, קמנו לזה היום בבוקר אבל אצל נפגעים ונפגעות שעברו פגיעה מינית, התחושה הכללית הזאת פוגשת מקום מיוחד, במקום אחר וזה גם משפיע עליהם בדרך מסוימת. יש את תחושת הבגידה וההכחשה בזירה הבינלאומית. ההתעלמות של ארגונים בינלאומיים פגשה אותם במקום מוכר. את מהן תיארה את זה כך, "חצי מובסת, עם המצב המוכר מקרוב הזה של פושעים שמקבלים תמיכה ציבורית ומשפטית וקורבנות נפגעים שעוברים פגיעה נוספת של הכחשה". בר, אני לא רואה אותך. את מהנהנת? << דובר >> בר טיירי: << דובר >> אני מהנהנת. << דובר >> ד"ר כרמית קלר חלמיש: << דובר >> העיסוק בפגיעות מיניות שהתרחשו במלחמה כטריגר לפגיעה שהן חוו. כמו שאמרת, איגוד מרכזי הסיוע עסק הרבה בפשעי המין שהתרחשו במלחמה ואולי עדיין מתרחשים ועבור האוכלוסייה הזאת, זה נחווה כמשהו מטרגר ומטלטל במיוחד. "צמודה לחדשות, חרדות, לחץ ופלשבקים בכל פעם שנאמרות מילים כמו אונס ותקיפה מינית". זה נאמר בחדשות וזה נאמר בטלוויזיה. אנחנו עוסקים בזה כי חשוב לעסוק בזה אבל ההשפעה של זה על האוכלוסייה הזאת היא קשה במיוחד. אני רגע אעשה פאוזה ואגיד שהיו כמה מהנפגעות שתיארו את זה שהפגיעות המיניות שהתרחשו במלחמה, האירו להן את הפגיעות שהן חוו באור שונה. פתאום הן קיבלו איזושהי פרופורציה חדשה. "מה היא הפגיעה שלי לעומת השואה הזאת?". פתאום הן הרגישו שהפגיעה שלהן פחות חמורה וזה דווקא סייע להן. זה היה בכמות הרבה יותר קטנה מהתשובות. אני עוברת לדבר על המנגנונים המבניים. זה קשור למדינה, למוסדות שלה ולמשרדים השונים. אנחנו ראינו ירידה ושינוי בזמינות שירותי הטיפול. אני מזכירה שמדובר בתחילת המלחמה כי המחקר נעשה בחודש פברואר. "בכמה שבועות הראשונים נשארתי בלי טיפול בכלל. העו"סית שמטפלת בי הוקפצה לטפל בניצולי הטבח". מישהי אחרת אמרה "לצערי, הפסיכולוג שלי גויס למילואים כך שחשתי מעט משנית, ננטשת או נשמטת". עם פרוץ המלחמה, חלק גדול ממי שעוסק בבריאות הנפש גויס לסייע לניצולי הנובה, למי שיצא מהקיבוצים או גויס למילואים לסייע ללוחמים ובעצם נטש את שירותי הטיפול של הנפגעות שהיו זקוקות לזה יותר מכול. עוד גורם מבני זה השלכות כלכליות. יש פחות משאבים ואז נפגעות ונפגעים נאלצו לצמצם טיפולים – שהן מממנות באופן פרטי הרבה פעמים – ולהפנות המשאבים האישיים שלהם לדברים אחרים. יש לנו עדויות על זה שנפגעות פנו לטיפול בעקבות המלחמה וההחמרה במצב שלהן, כמו שתואר ולא קיבלו מענה. יש פה ציטוט שבעיניי, הוא פשוט מגלם את כל מה שאמרתי עד עכשיו. "כשפניתי לפסיכיאטרית בקופת חולים וביקשתי הפניה לטיפול, סורבתי. נאמר לי כי אין אפילו טעם לכתוב הפניה כי אני לא אקבל שום טיפול משום שכל המשאבים הדלים גם ככה, מופנים לטיפול בתושבי הדרום". היא כבר מוצאת את הכוח לפנות לפסיכיאטרית ואז הפסיכיאטרית אומרת לה "אין לך טעם להגיש כי כל המשאבים הולכים לתושבי הדרום, את בעצם לא חשובה", שזה בדיוק מה שאמרנו עד עכשיו. זה משהו שקצת שמענו פה מבר שדיברה על הפגיעה בביטחון האונטולוגי. "אני מרגישה שהמדינה נטשה אותי, המדינה יודעת לטפל בטראומה אבל היא לא מטפלת בי אלא היא מטפלת רק בנגעי טרור או נפגעי מלחמה". מישהי אחרת אמרה "אני באופן אישי לא סומכת על גורמי ממשלה אבל אין לי ספק שהרבה מאוד נותני שירותים, בעיקר בתחום הבריאות והרפואה, חייבים לעבור הכשרות מודעות טראומה ולהבין שהשטח השתנה". זה משהו מאוד משמעותי. יש פה כמה גורמי הגנה שתיארו נפגעות, אלו דברים שעזרו להם להתמודד עם המצב. הן תארו קשר זוגי כמשאב תמיכה, קשר זוגי קיים מאוד סייע להן. חלק קטן מהן תיארו גם את ההתמודדות ואת הכלים שיש להם להתמודד עם פגיעה מינית שהן אימצו לעצמם לאורך הזמן, כמשהו שהם השתמשו בו. "איך שהתחילה המלחמה המשכתי לעשות ספורט כי אני יודעת שזה חשוב". אחת אחרת אמרה "הפעלתי איזשהו חמ"ל. אני יודעת איך לעבוד וזה עזר לי". חלק מהם תיארו את זה שהם הפעילו את מנגנון הניתוק. "רוב הזמנה אני מנותקת, הרבה יותר מבדרך כלל". חלק גדול מהם דיברו על הכרה בערך הטיפולי וזה מאוד מאוד חשוב. "אני יודעת שטיפול הוא חשוב ואני נעזרת בטיפול פסיכולוגי פרטי. בחלק מהתקופה העליתי לפעמיים בשבוע כדי להחזיק מעמד אבל אין לי יותר אפשרות וירדתי לפעם בשבוע. מאוד קשה לי אבל אין לי ברירה ואני מקווה שאני אחזיק מעמד". חלק מהן אמרו שהן יודעות שהטיפול הוא קריטי להתמודדות שלהן אבל אין להן את האפשרות לעשות את זה. בעיניי, הדבר הכי משמעותי היה כששאלנו נפגעות מה יכול היה לעזור להן בתקופה הזאת. אני חושבת שבעיקר צריך לשמוע אותן כי אני לא יכולה לדמיין מה הן יגידו והן המשאב העיקרי שלי לדעת מה באמת יכול לעזור. הן דיברו על זמינות טיפולים ללא חסמים כלכליים או בירוקרטיים. חלק גדול מהם דיבר על הסיבוך בקבלת סיוע או טיפול והרבה פעמים זה גרם לנשירה שלהם מהתהליך הזה. "מקווה שיום יבוא ויהיה אפשר לקבל מימון מהממשלה ויהיו מספיק מטפלים, שזו נראה לי עיקר הבעיה כי זה לא הגיוני לחכות שנה לטיפול". אנחנו יודעות שגם לפני המלחמה המצב של בריאות הנפש לא היה מיטבי, בלשון המעטה והמלחמה באמת טלטלה את כל מה שקרה שם. אחת אחרת אמרה "זמינות גבוהה יותר למענים פסיכיאטריים, התגמשות בתנאי סל שיקום, הפחתת בירוקרטיה". בירוקרטיה חזרה לאורך כל התשובות, זה ממש עבר אצל כולן. דיברו על טיפולים קבוצתיים ייעודיים או מעגלי שיח. "טיפול או קבוצה ייעודי לנפגעות תקיפה מינית במצב הנוכחי שמציף אותי. הייתי רוצה לאתר מעגלים של בנות גילי שיכולות לדבר בשפה משותפת על מה שעובר עלינו עכשיו, לראות אחת את השנייה ולדעת שאנחנו לא לבד". הן דיברו על זה שעובר עליהן משהו ספציפי והן היו רוצות איזושהי קבוצה בשביל לדבר על מה עובר עליהן בתוך המלחמה הזאת. העלאת מודעות להשלכות המלחמה על נפגעות. אני חושבת שגם בגלל זה היו את כל התגובות שהודו לנו על עצם המחקר. "סוף-סוף מישהו ראה אותנו ומישהו הבין שאנחנו צריכות דברים שונים אנחנו בעיקר צריכות שיראו אותנו. הרגשתי שיכולתי לקבל עזרה. היה מאוד קשה שרוב האנשים לא ידעו ולא הבינו מה קרה ומה הקשר בין מה שקרה לטראומה שלי. רק היום כשהתפרסמה הכתבה על פגיעות מיניות, פתאום חברים הבינו למה אני במשבר". צריך יותר הסברה בתקשורת יש איזושהי חוסר מודעות למצב הזה. עד פה בקצרה. מיה? << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> אני אשמח לפרט אבל אני מבינה שיש איזשהו קוצר של זמן ואשמח מאוד שלוטם יניב, מנהלת מרכז הסיוע גליל גולן תספר קצת על המצב בשטח. היא מפונה מביתה ולכן היא עלתה בזום. אני ממש אשמח שהיא תתאר את המצב בשטח בשביל להבין קצת יותר את המחקר הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לוטם איתנו? את שומעת אותנו? << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> היא איתנו, היא אמורה להיות בזום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים אותה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יהיה קשה לנהל ככה דיון. כרגע לוטם לא יכולה לעלות עד שיסדרו את זה. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> אז אשמח בכל זאת להגיד שלושה דברים פרקטים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אין בעיה, רק תציגי את עצמך לפרוטוקול. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> עורכת דין מיה אוברבאום, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. אגיד בקצרה שלושה דברים שאנחנו חושבות שאפשר ליישם מתוך המחקר. ניסיתי לפרוט את זה לדברים ממש פרקטים ולא דברים שיצריכו תקציבים אדירים עכשיו. אחרי כל הממצאים שראינו, אנחנו מבינות שמדובר באוכלוסייה שנדרש להתאים לה מענים מיידים ולכן, אנחנו חושבות שהדבר הזה יכול להיעשות באמצעות גוף ייעודי. לא צריך להמציא את הגלגל כי יש את נציבות נפגעי עבירה שהממשלה אישרה את ההקמה שלה לפני מספר חודשים. אפשר לעשות באמצעות הנציבות הזאת איזשהו תכלול של כל המענים הנדרשים עבור אותם נפגעות ונפגעים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה לשאול אותך שאלה לפני זה. אתם קיבלתם תוספת תקציבית, כולל המאבק שעשינו כאן בוועדה. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> את מדברת על מרכזי הסיוע? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הייתי רוצה לדעת מה אתם עושים וכמה תקציב הקדתם לדבר הזה. יש פה מענים שנאמרו, למשל טיפול קבוצתי. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> קבוצות תמיכה בתוך מרכזי הסיוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, אני חושבת שמרכזי הסיוע יכולים לעשות את זה בתקציבים של המדינה. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> קודם כול, אנחנו גם בתקציבי המדינה אבל זה חלק קטן מתוך תקציב מרכזי הסיוע. באופן כללי, הרחבנו את קבוצות התמיכה שלנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני לא רואה 12 מיליון שקלים כתקציב קטן, זה תקציב סביר והיינו רוצים להגדיל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 8 מיליון. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> 8 מיליון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 8 מיליון בשנה ועוד תוספת שקיבלתם השנה. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יפה אז בכל זאת הייתי רוצה לדעת מה מרכזי איגוד הסיוע עושים בסיפור הקבוצתי. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> עוד לפני שנוסף לנו התקציב, אנחנו הוספנו עוד קבוצת תמיכה מרגע שהתחילה המלחמה. אלו קבוצות תמיכה ייעודיות לנפגעות ונפגעי מהמלחמה. חלקם באמת היו בזום בגלל שהרבה היו מפונות. זה היה בכל מרכזי הסיוע שלנו וכמובן שאנחנו ממשיכות - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הן משתתפות? << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> כמובן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את יודעת להגיד כמה נשים משתתפות? << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> אולי לוטם שנמצאת בזום תדע להגיד כי היא מנהלת את אחד ממרכזי הסיוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מצוין. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> אני יודעת להגיד שכל קבוצות התמיכה היו מלאות עד אפס מקום ולכן הוספנו עוד ועוד קבוצות אבל אני לא יודעת להגיד במספרים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> או-קיי, חוץ מקבוצות התמיכה שלהם – עוד מעט משרדי הממשלה יענו ויגידו – איך אתם מטפלים? << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> זאת שאלה לרווחה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תכף. תמשיכי את הדברים. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> זהו, אנחנו ממשיכות לתת את המענים שאנחנו נותנת תמיד, בצורה ייעודית למלחמה, כמובן. קווי הסיוע שלנו זמינים 24 שעות ביממה, שבע ימים בשבוע לכל הנפגעות והנפגעים. כמובן שאופי הפניות השתנה מעט. אחרי 7 באוקטובר, היה אופי פניות שהוא קצת שונה ממה שאנחנו רגילות לקבל בדרך כלל ועומס פניות קצת שונה. כמובן שיש את הסיוע הרגיל שלנו. אני חושבת שהמהות של כל המחקר שאנחנו מנסות להציג זה שהסיוע שאנחנו נותנת לנפגעות ונפגעים שנפגעו לפני 7 באוקטובר נשאר אותו דבר. הסיוע, הליווי למשטרה, לפרקליטות ולביטוח לאומי הוא אותו הסיוע. הנפגעות והנפגעים צריכים את אותו הדבר במובן הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, זה ברור ואפילו יש יותר צורך בסיוע ודחיפות. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רק שואלת כי אני הייתי רוצה לדעת שהכספים באמת עברו לתקציבים. בסוף, זה לא יכול להישאר אותו דבר כי גם אם אתם צריכים לעשות את הקפיצה. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> אז כמובן שהרחבנו את הפעילות שלנו בכל מה שקשור לקבוצות תמיכה וסיוע פרטני לנפגעות ולנפגעים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איך אני רואה את זה? מעבר לעבודת הקודש שאתם עושים כמגזר שלישי, בסוף אתם גם נותן שירות למדינה. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חד-משמעית אז כשאתם נותנים שירות למדינה ויש תקציב של 12 מיליון שקלים אז הייתי מצפה - - - << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> לתשעה מרכזי סיוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני יודעת. אני יודעת אבל זה עדיין 12 מיליון שקלים. הייתי רוצה שזה יהיה יותר אבל אתם עדיין נותן שירות של המדינה ולכן אני שואלת כמה קפיצה יש לכם ולכמה אנשים אתם נותנים טיפול. בסוף, גם את השאלות האלה צריך לשאול. אני משערת שמשרד הרווחה שואל. אולי גם משרד הבריאות אבל זה יותר משרד הרווחה. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> זה הרווחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> או-קיי, מי נציגת משרד הרווחה? << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> אני. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סלעית, שלום ובוקר טוב. מה נשמע? תציגי את עצמך ואת התפקיד שלך. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> שמי סלעית שחר אני מנהלת את התחום של הטיפול בנפגעי מינית בגירים במשרד הרווחה ואנצל את זה כדי להתנצל שאיחרתי. אני אחרי שלוש ויותר שעות נסיעה היום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הכול בסדר. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> גברתי, את רוצה שאני אתייחס לדברים? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה תמונת מצב. תתייחסי לסוגייה עצמה ולמצב של נפגעים ונפגעות טרם 7 באוקטובר, הטריגרים שעולים והמצב שלהם שמחריף. איך באמת מתמודדים עם הדבר הזה בסיטואציה שאנחנו נמצאים בה כולל לומר כמה מטופלים יש ואיך אתם מטפלים, עד כמה שניתן להגיד, בנוסף למה שקורה במרכזי הסיוע. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> קודם כול, אגיד שהתמונה שהציג המחקר מאוד דומה למה שאנחנו רואים במרכזי הטיפול שלנו. יש עלייה במורכבות המטופלים, בצרכים המוגברים שלהם, בקשיים שהם מביאים לתוך הטיפול והמופעים בתוך החדר קשים יותר. יש רשימות המתנה ארוכות לטיפול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם רואים את ההתארכות של רשימות ההמתנה? << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> אנחנו רואים יותר אנשים שפונים לקבלת טיפול ואנחנו עשינו כמה מהלכים לאור המצב. אני חושבת שמתחילת המלחמה, תגברנו תקציבית את כל מרכזי הטיפול שלנו והוספנו אפשרות להוסיף מטפלים. נוספו עוד 32 מטפלים וזה עוד בחודשים הראשונים של המלחמה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של המשרד עצמו? << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> כן, של המשרד עצמו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 32 מטפלים במשרה מלאה? << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> בחצי משרה כל אחד. אצלנו כל מטפל עובד חצי משרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה? << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> כי העומס הרגשי - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הם רוצים לטפל גם בפרטי? << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> לא רק, בגלל שאנחנו יודעים שהעומס הרגשי הוא מאוד גדול ולטפל במשרה מלאה במטופלים כל כך מורכבים עם צרכים כל כך קשים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> או-קיי, זה עניין מקצועי. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> לגמרי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו מדברים על 32 מטפלים שהתווספו והם מטפלים ספציפית בנפגעים ונפגעות? << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> בתוך המרכזים שלנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בתוך המרכזים שלכם. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> על כמה מרכזים אנחנו מדברים? סליחה, את תצטרכי לחדד לי עוד פעם. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> בתחילת המלחמה היו 80 מרכזים והיום יש לנו כבר אישור ל-90 ואני חושבת שאני יכולה להגיד שיש ביום בשטח 85 מרכזים שפועלים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז זה 85 בנוסף לתשעה? << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> לתשעת מרכזי הסיוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> או-קיי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הפריסה הגאוגרפית של המטפלים שהוספתם? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ראינו את זה אז ואני זוכרת שהייתה לנו איזושהי בעיה עם הפריסה הגאוגרפית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תמיד יש בעיה עם הפריסה הגאוגרפית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סלעית, את זוכרת שדיברנו על הפריסה עם הצפון שהיה ממש חסר? << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> אני יכולה להגיד שיש לנו מאילת ועד גליל עליון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, זה לא מספיק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הפריסה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סלעית, אני אשאל אותך עוד פעם.. אנחנו עדיין לא כאלה מבוגרת ובזמנו, העלנו את הביקורת הזאת והראנו עם שקף איפה הם נמצאים. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני זוכרת את זה. מה עשיתם מאז לגבי הפריסה? << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> הוספנו עוד מרכזים במקומות שבהם לא היה ועיבינו את מספר המטפלים בחלק מהמרכזים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יופי, אז כמה יש לנו היום בצפון? אז היה אחד או שתיים, נראה לי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> השאלה היא כמה מתוך ה-32 הם בצפון ובדרום כי במרכז - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, היא מדברת על 85. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, זה המרכזים אבל הוסיפו עוד 32 מטפלים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא על זה אני שואלת. אני מדברת בכלל על המרכזים פיזית. אחר כך נשאל איך הם מחלקים את המטפלים, בוודאי שזה בתוך המרכזים, הם לא יטפלו ברחוב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא אבל השאלה היא אם יש גם איזון בהחלטה שלהם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אין איזון אם אין להם מקום, הם לא מטפלים ברחוב והם לא באים לבית. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> אני חייבת להגיד שמאז הפינוי בצפון, הרבה מטפלים גם באמצעות טיפול מקוון. יש לנו גם מטפלים שפונו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סלעית, בואי נתמקד רגע, יקרתי. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> אשמח להוסיף עוד מספר דברים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לפני שאת מוסיפה, תעני לי על השאלה שלי. אני לא אוהבת לעשות דיון ואחר כך לא מתקנים. יש הנחיות של הוועדה. בזמנו זה הוצג לי ואני זוכרת שזה היה אחד ומיה תקנה אותי ואמרה שהיו שניים בצפון. ביקשתי לעבות את זה. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> נוסף לנו מרכז טיפולי בנהרייה. עיבנו אבל זה לא מרכז סיוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני לא מדברת על המרכזים שלהם, אני יודעת מה אני שואלת. אני מאוד, מאוד ברורה. בין אם זה סיוע ובין אם זה שלכם, אני לא שואלת על זה. מבחינתי, אני צריכה מרכזים. בזמנו היו שניים ואני נתתי הנחייה להגדיל באזורים האלה. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> היו יותר. היו יותר מרכזי טיפול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז תשלפי לי בבקשה את המצגת שהייתה אז. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> אני אומרת מהזיכרון, אני לא יודעת להגיד לך את כולם בעל פה כי יש בסביבות 20-25 מרכזי טיפול רק באזור חיפה והצפון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> טיפ ממני, את צריכה לדעת כמה יש בצפון ובדרום. עוד מעט אחרי שתסיימי לדבר, אני מבקשת שתבדקי לי כמה יש בצפון, כמה במרכז וכמה בדרום. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> אין בעיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נקבל את זה עד סוף הדיון כי בזמנו, נתתי הנחיה ואת אמרת שאתם יישמתם ואתם מתגברים. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה לראות שזה באמת קורה. אני סומכת על דבריך ובכל זאת אני כן רוצה לדעת מספרים. עכשיו את יכולה להמשיך בדברייך. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> אני אברר בשמחה ואשלים את הפרטים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> או-קיי, תודה. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> אני רוצה להוסיף ולומר שמעבר לתוספת הזאת של התקציב והמטפלים שהתייחסתי אליהם, בגלל מורכבות הטיפולים שיש לנו בתוך מרכזי הטיפול, הרחבנו את היכולת להוסיף ולעבות את הטיפול. מדובר בתקציב של 6 מיליון שקלים בכל מרכזי הטיפול, עם שימת דגש למקומות - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו מדברים על 6 מיליון השקלים שביקשתי ממשרד ראש הממשלה והם השיגו את התקציב, זה לא תקציב של משרד הרווחה. זה היה בעקבות האירועים שחשפנו עם המפונים, את מדברת על זה. אלו פגיעות חדשות. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> לא. גברתי, אני לא יודעת אם זה התקציב שאת מדברת עליו אבל זה תקציב - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו מדברים על הטיפול במרכזי מפונים? << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> לא. זה תקציב שהתווסף למרכזי הטיפול באופן של הוצאה תקציבית שונה מהרגיל כך שזה מאפשר קבוצות ייעודית, בדיוק כמו שעלה מהמחקר. אנחנו יודעים היום שצריך לתת ולאפשר קבוצות ייעודיות לממתינים לטיפול וגם להוסיף עוד קבוצות טיפוליות למי שמטופל במרכזים כך שיהיה להם גם טיפול פרטני, בשביל מה שצריך וגם טיפול קבוצתי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז זאת הוצאה שהיא שונה ולא רגילה. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את אומרת שזאת הוצאה מתוך המשרד? << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תקציב של המשרד? << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> כן, מתקציב חרבות ברזל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתן מכירות את זה? << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> כן, מכירות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וזה לא התקציב של המפונים? << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> מכירות. << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> אני כנפגעת, ממש לא פגשתי את השירות הזה. פניתי למשרד הרווחה ושום כלום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תכף. אנחנו נבדוק בסוף לגבי דברים פרטניים ואנחנו נחבר. << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> אני רק מציינת שאני לא יודעת על מה מדובר פה בכלל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> או-קיי, אז יש לנו 6 מיליון ובשפה העממית, זה דרכים יצירתיות להנגיש טיפול, לא בהכרח הטיפול הרגיל והמסורתי שאנחנו מכירים. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> נכון וגם לצמצם את רשימות ההמתנה ולתת מענה למטופלים שהצורך שלהם הוא גדול יותר בגלל הטריגרים ששמענו פה. אנחנו רואים את זה גם במרכזי הטיפול אצל מטופלים שיש אצלנו. שאלת בכמה אנחנו מטפלים אז זה בסביבות 3,000 מטופלים בכל הארץ. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בזמן נתון. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> זמן נתון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה מתחלף או שזה 3,000 שהולכים איתנו לאורך שנה שלמה? << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> אם זה קבוצות טיפול אז זה זמני. זאת אומרת, קבוצות טיפול לממתינים זה למספר חודשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כלום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מבקשת לא להעיר הערות באמצע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן אבל זה קצת מקומם אותי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הרבה דברים מקוממים בוועדה ועדיין, חברת הכנסת ואנוכי השתיים היחידות שיכולות להעיר. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> אני יכולה להסביר ולהגיד שמעבר לקבוצות, הטיפול עצמו של מי שמגיע למרכזים שלנו, אורך מספר שנים. הממוצע של הטיפול הוא שלוש שנים ויש לנו גם כאלה שמקבלים יותר בהחרגה של מטה המשרד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה זה היה לפני המלחמה אם עכשיו זה 3,000? << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> אני חושבת שזה עלה בסביבות 300 מטופלים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה מעט. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> 30 מטפלים בערך ב-300 מטופלים, הוספנו עוד 30. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, 30 מטופלים? << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> מטפלים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מטפלים. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> 30 מטפלים שהוספנו מטפלים ב-300 מטופלים בערך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כל אחד מטפל ב-30? אני טועה בחשבון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עשרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה, בעשרה. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> כל אחד מטפל בבין עשרה ל-12 מטופלים והם עובדים בחצי משרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא. זה לא נשמע סביר, סלעית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא נשמע סביר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בחודש? זה לא נשמע סביר אבל נבדוק את זה. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> אם הוספנו 30 מטופלים. אולי אני טועה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בעייני, להוסיף 300 זה מעט. אפשר יותר כי לא נראה לי שיש בעיה תקציבית כרגע, לפי מה שאת אומרת. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> גברתי, רק אשלים את העניין של מספר המטופלים. אין בפני את מספר המטופלים שנוספו כתוצאה מריבוי הקבוצות שהוספנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז את לא כוללת את זה ב-300, את כוללת רק את ה-30 מטפלים. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> בדיוק, נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני הייתי רוצה תמונה משלימה. אם תגידי לי שיש 1,500 שלא היו מטופלים ובגלל טריגרים של המלחמה הם הצטרפו עכשיו לקבוצות אז זה יותר מסבר את האוזן ואת וההיגיון. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> אני יכולה לאסוף. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסוף, מה המטרה? המטרה של כולנו היא אחת והיא שיהיה מענה לכל נפגע ונפגע שזקוקים עכשיו לעזרה. אף אחד מאיתנו לא רוצה שנפגעים ונפגעות ייפלו בין הכיסאות. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בין אם זה על ידי המרכזים ובין אם זה על ידכם ואני יודעת שיש מאמץ לעשות את זה. יותר מזה, אני חושבת שהיינו רוצים יותר תקציבים ועדיין הצלחנו להשיג משהו בתקופת המלחמה. הגזרות היו אמורות להיות יותר קשות אז אני מצפה לראות יותר קפיצה בנושא. השאלה היא אם אתם מסונכרנים ואז אנחנו יכולים לקבל תמונות מצב שהיא יותר רחבה בכנסת של כמה אנשים מטופלים מתוך הקבוצה הזאת שיש לה טריגר בגלל המלחמה. אני לא מדברת כרגע על הבעיות הכלכליות. לפעמים המצב הנפשי מוביל להתדרדרות במצב האישי בכל היבט אבל אני רוצה לראות שזה קיים לפחות בהיבט של הטיפול. אגיד לך עוד משהו, סלעית. אני חושבת שאתם צריכים לבוא עם מצגת כי מאוד קשה לנו להבין אחר כך את תמונת המצב. אנחנו צריכים את זה במצגת. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> אם הייתי מתבקשת, הייתי מביאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה צריך להיות יוזמה שלהם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אומרת את זה כיוזמה. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> את יודעת כמה פעמים אני רואה את זה? יש גם משרדים שיוזמים וזה מעט אבל רוב הארגונים, בדרך כלל מבקשים מאיתנו להציג מצגת וכך אנחנו רואים תמונת מצב. כך או כך, אבקש לקבל את כלל הנתונים גם בכתב ואאפשר לך לסיים את הדברים שלך. יש לנו בינתיים 6 מיליון שאני מברכת עליהם. אני רוצה לדעת כמה קבוצות חדשות, כמה טיפולים אלטרנטיביים וכמה יוזמות הוקמו על ידי משרד הרווחה. כמה שיתוף פעולה יש בינכם? << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> יש ביננו שיתוף פעולה אדוק ואגיד על עוד נדבך שלא דיברנו עליו והוא נוסף גם במרכזי הסיוע וגם ברווחה וזה כל מה שקשור למרכזי מפונות ומפונים. גם שם אנחנו הוספנו וכמובן שאנחנו מגיעים למרכזים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, אז הייתם בכוח גדול שם. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> אנחנו עדיין. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני יכולה להגיד שאני דווקא קיבלתי הודעה ממשרד ראש הממשלה שהוסיפו 6 מיליון לכל מה שקשור למוגנות, זה מה שנאמר לי. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> יכול להיות, זה לא הועבר אלינו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה מה שנאמר לי אחרי הדיונים ולכן כשהיא אמרה 6 מיליון, רציתי לוודא שזה לא אותם 6 מיליון שהופנו למוגנות אחרי שנחשפה כאן תמונה. מיה, את בעצמך מכירה את תמונת המצב. אלה שני הביטים שונים, לפחות מבחינת מיקום. אז יש שיתוף פעולה. חסרה לי פה רחלי ממרכזי הסיוע שעובדים לצידכם. אני לא טועה, נכון? << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> ממרכז סיוע מגן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> קוראים לה רחלי, נכון? << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> רחל ג'ייקובס, כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רחלי ג'ייקובס. הם לא פה היום? << דובר >> דלית אזולאי: << דובר >> לא. << דובר >> רונית אילתי ממן: << דובר >> אבל המנהלת של המרכז סיוע שלנו בקריית שמונה תשמח לדבר בזום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לוטם. << דובר >> רונית אילתי ממן: << דובר >> כן, לוטם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לפני שעוברים ללוטם, יש עוד משהו שתרצי, סלעית? << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> אני סיימתי אלא אם כן יש שאלות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. מה שאני רוצה בשביל שיהיה לי, לחברת הכנסת שלי טל מירון ולכל חברי הוועדה – אנחנו נשלח להם – יותר נוח, אני רוצה שתרשמי צעדים אופרטיביים של משרד הרווחה בעניין נפגעים ונפגעות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, דרכי טיפול, תגבור וכל מה שיוצא בכך. זה לא חייב להיות מצגת גדולה, זה צריך להיות משהו ממקוד תוך שבוע ימים. זה מפסיק זמן כדי לקבל את זה. שלום, לוטם. << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> שלום ובוקר טוב לכולם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בוקר טוב. אני אשמח לשמוע אבל אנחנו נצטרך לעשות את זה קצר כי הפעם אני מתחשבת בעובדים של הוועדה שיש להם תכף התכנסות ואני לא רוצה שהם יאחרו. << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> אין בעיה. שמי לוטם יניב, אני מנכ"לית מרכז סיוע גליל גולן ואני שמחה ומתרגשת להיות פה היום וכמובן, לשמוע את התוצאות של המחקר שנעשה. כאחת שנמצאת בשטח, אני יכולה להגיד שזה מאוד מדויק. המרכז שלנו יושב-ראש בקריית שמונה ומפונה מ-7 באוקטובר. שבע מתוך תשע עובדות, כולל אותי מפונות מאז 7 באוקטובר ומתוך הבנה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לאן את התפנית, אם אפשר לשאול? << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> את רוצה לשמוע את כל הטיול שלי? היום, אני נמצאת בעמק הירדן. חזרתי הנה, בין היתר כדי שאנחנו כמרכז סיוע, נוכל לקיים פעילות בשטח, יחד עם המפונים שלנו. לפני כן, הייתי בחוף כרמל וחשוב לי לומר שאנחנו לא הספקנו לרגע את הפעילות שלנו. תוך שבוע מ-7 באוקטובר אנחנו לקחנו החלטה שאני הובלתי יחד עם עכל צוות המרכז. אנחנו ידענו מה הולך לקרות וידענו מה צפוי לקרות במרכזי פינוי ופשוט הבנו שאנחנו לא יכולות לסגור את העמותה ואנחנו חייבות להמשיך לעבוד. ההתחלתה הייתה מקוונות ברובה ותוך ארבעה חודשים התארגנו כך שאנחנו נותנת הרבה מאוד שירות בשטח ובין היתר, במרכזי פינוי. אומר שזה היה לא פשוט. היום, המציאות במרכזי הפינוי היא קצת אחרת כי הרבה מאוד אנשים מצאו - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש התקדמות? זה יותר טוב. << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> אני לא יודעת להגיד אם זה יותר טוב אבל אני בהחלט יכולה להגיד שכל מי שיכל לצאת ממרכזי הפינוי, יצא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, רק בגלל זה יש שיפור? אין שיפור מבחינת - - - << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> לא נעים לי להגיד אבל בעיקר, כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> או-קיי. << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> העבודה בשטח הייתה מאוד, מאוד קשה וזה גם בגלל כמות הגורמים שהתעברו שם בצורה לא מתוכללת ולא מתוכננת. היו משאבים ותקציבים שלא עברו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, זה לא אידאלי. הרבה פעמים מדובר בכמות גורמים כמו משטרה ועוד. << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> היה בלגן לא נורמלי ובתור ארגון שטח, אני יכולה להגיד שהתקציבים לטובת עבודה במרכזי פינוי לא הגיעו אלינו. התקציבים שהיו לנו זה תקציבים שאנחנו גייסנו עבור עצמנו. לצורך העניין, משרד הרווחה לא ידע לתמוך בנו באופן הזה. אתחבר למחקר ואומר שהפניות הראשונות אל מרכז הסיוע שאנחנו קיבלנו ממש בחודשיים או שלושה אחרי תחילת המלחמה היו בהחלט פניות של נפגעות ונפגעי עבר, שאחרי מצוקה מאוד גדולה מצאו את הכוחות ליצור איתנו קשר. הם דיווחו על סימפטומים מאוד חריפים של פוסט-טראומה שהתעוררו בעקבות חוסר הוודאות, בעקבות חוויית חוסר המוגנות ובעקבות חשיפה לתוכן מאוד קשה מהאירועים שהתקיימו. הרבה מאוד אנשים פשוט ביקשו שישמעו אותם והיו בחוויה שהפגיעה שלהם לא רלוונטית כרגע. אני מאוד מתחברת ומחזקת את העובדה שהרבה מאוד מטפלים התחילו לתת מענה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גם הלכו למילואים. << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> כן, הם התחילו לתת מענה לנפגעים ונפגעות מהמלחמה ומהמסיבה ולא יכלו להמשיך טיפולים שהתקיימו הרבה מאוד זמן. כעבור שלושה חודשים, נדרשנו לתת הרבה מאוד עזרה בפגיעות חדשות שהתקיימו בעיקר במרכזי פינוי. אני רוצה להגיד בהיבט הזה שמי שאחראי מטעם המדינה ומשרד הרווחה לתת טיפול לילדים ונוער, פוגעים ונפגעים זה מרכזים ייעודיים שאצלנו בצפון הרחוק נקראים מרכזי כרם. אני יכולה להגיד שיש רשימות המתנה לקבלת טיפול. בהיבט של הבוגרים, החל מחמישה חודשים אחרי תחילת המלחמה, התחלנו לקבל פניות של פגיעות חדשות בבוגרים ובוגרות. עיקר הבקשה אלינו הייתה ללוות לביטוח לאומי ואני שמחה להגיד שהיום יש לנו איתם קשר אמיץ – לפחות עם הסניף המרכזי שבאזור שלנו בטבריה – לגבי הכרה וקידום נפגעי ונפגעות תקיפה מינית בהקשר של תביעות נכות. היתר מבקשים עזרה בטיפול. הבעיה שלנו מתקיימת בשתי רמות. בעיה אחת היא מימונית וכלכלית. טיפולים בפגיעות מיניות עולים הרבה מאוד כסף, מעצם זה שהם על פי רוב טיפולים ארוכים. להרבה מאוד נפגעים בנתבעות אין כסף כי פגיעה מינית היא פגיעה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את מדברת על טיפול פרטי. << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> נכון, פרטני. פגיעה מינית היא פגיעה שפוגעת כמעט בכל היבטי החיים. הרבה פעמים מדובר באנשים שמאוד קשה להם להחזיק תעסוקה, לדוגמה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> או-קיי, מה ההיבט השני? << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> ההיבט השני הוא שאין למי לפנות. אין מענים טיפוליים. אני יכולה לומר שבגליל העליון היו למשרד הרווחה שלוש יחידות טיפוליות והיום יש ארבע כי נפתחה גם אחת במג'דל שמס, בממוצע תקן וחצי של מטפלים. יש רשימות המתנה של מעל חצי שנה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> על כל הצפון? << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> על הגליל העליון, פריפריה צפונית, כן. << דובר >> רונית אילתי ממן: << דובר >> לוטם, אולי תגידי על איזה אזור הן חולשות. << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> אנחנו עובדות ממטולה עד עמק הירדן, מהגולן ועד כרמיאל. על השטח שלנו יש יחידה במג'דל שמס, יש יחידה בגליל העליון ויש יחידה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני ביקשתי מסלעית שתביא לי את הפריסה אז אני אקבל את הפריסה. << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> יש יחידה בצפת ויש יחידה בטבריה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, לוטם. סלעית, אפרופו רשימת ההמתנה, כמה יש ברשימת ההמתנה? << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> בסביבות 1,700 ממתינים לטיפול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש לנו חלוקה לפי אזורים? << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> אני לא זוכרת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז תרשמי לך להביא לי גם את החלוקה של רשימות ההמתנה לפי אזורים. דבר נוסף, מנהלת הוועדה שואלת כאן האם 6 מיליון השקלים צפויים להימשך גם בתקציב של שנה הבאה. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יופי. לוטם, תוסיפי לסיכום. << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> אני רק רוצה להוסיף שהנושא של קבוצות טיפוליות לא קיים כאן בצפון. מי שעושה קבוצות טיפוליות זה בעיקר עמותות כמונו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ביקשתם? << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם ביקשתם? הגשתם בקשה למשרד הרווחה? << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> אנחנו לא עובדות באופן הזה עם משרד הרווחה, אני עובדת באופן צמוד עם היחידות הטיפוליות ואין כאן קבוצות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מיה, אני שואלת שאלה. אם הן צריכות - - - << דובר >> רונית אילתי ממן: << דובר >> לא, לוטם לא הבינה את השאלה ואני מבינה. סליחה שאני נדחפת. חברת הכנסת פנינה תמנו שואלת אם אתן עושות קבוצות תמיכה. האם אתן מייצרות קבוצות תמיכה אצלכן במרכז סיוע? << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, זה לא מה ששאלתי. הפעם האחרונה שהייתי צריכה תרגום זה היה כשהייתי במרכז קליטה. אם היא טוענת שאין טיפול קבוצתי אז אני שואלת שאלה בסיסית. מבחינתי, אתם האוטוריטה המקצועית. האם הגשתם בקשה למשרד הרווחה ונעניתם בשלילה או שבכלל לא הגשתם בקשה? זה מעניין אותי לדעת. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> זה לא עובד בצורה הזאת. היא מתייחסת לקבוצות שסלעית דיברה עליהן. << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> נכון. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> הקבוצות שאני דיברתי עליהן הן - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היא אומרת שהקבוצות שדיברת עליהן לא הגיעו. האם ביקשתם שזה יגיע גם למרחב של לוטם? << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> מרכזי הטיפול שלנו, של משרד הרווחה שצריכים לבקש את התקציב הזה ולהפעיל את הקבוצות, זה לא מרכזי הסיוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני יודעת ואני אומרת שוב שהיא אומרת שהקבוצות שלכן לא פועלות. מה כל כך מסובך? אני שואלת האם אתם הפניתם את תשומת ליבם של הרווחה וביקשתם שייפתחו והם לא פתחו? << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> לא ידוע לי שככה - - - אנחנו עושות קבוצות תמיכה במרכזי הסיוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> או-קיי. סלעית, לוטם מעלה כאן צורך לטיפול הקבוצתי. תתקני אותי אם אני טועה, לוטם. << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> כן, אני מציינת את זה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אומרת שהצורך הזה צריך להגיע לפתחם של הרווחה למרות שבעולם מתוקן, אנחנו מצפים שהרווחה תקצה את זה לצפון. << דובר >> רונית אילתי ממן: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אם יש במרכז אז צריך להיות בצפון ואם יש בצפון אז זה צריך להיות בכל מקום בארץ. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> זה לכל מקום בארץ, המפונים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לוקח אותי לעוד בקשה והיא לפלח ולראות שיש שוויון בין פריפריה למרכז, בטח כשבתקופה הזאת, מי שצריך יותר את הסיוע - - - כולם צריכים אבל הייתי מצפה למיקוד על דרום וצפון. אני רוצה לדעת כמה קבוצות יש בכל מקום מכל שירות. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> אני רק רוצה להבהיר שאנחנו מקציבים לכל מחוז את התקציב שמגיע לו לצורך הרחבה טיפולית ומרכזי הטיפול הם אלה שבונים את הקבוצות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זאת לא תשובה מספיק טובה, את יודעת למה? בסוף, את צריכה לנהל את זה. כשאני מנהלת רוחבית איזשהו פרויקט ארצי אז גם אם יש לי מנהלים מתחתי, אני בודקת שהם ממצים או משתמשים בתקציב בצורה נכונה שנותנת את התשומות הנכונות. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> גברתי, אני אציג בפניך את כל - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תמונת מצב, כן. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> את תראי שבאמת יש הרבה מאוד קבוצות, גם בצפון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז נראה כי אני שומעת פה שלא. אולי באזור שלה אין. << דובר >> סלעית שחר הוכמן: << דובר >> אני שומעת שבאזור ההוא אין. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו צריכים איזונים ולראות גם את הביקוש. ברגע שתדעי מה יש ברשימות המתנה ותמקדי מאיפה מגיעות רשימות ההמתנה אז אנחנו נראה אם יש מספיק סיוע, פרויקטים או תוכנית שהן רלוונטיות. אנחנו נצטרך לראות איזושהי הלימה ואיזון. תודה, לוטם. << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> אני רק אוסיף שמכיוון שיש מחסור במטפלים ומטפלות, אנחנו כרגע מקדמות קורס להכשרה של מטפלות, כאן בפריפריה הצפונית כי אנחנו פשוט זקוקות וזקוקים למענים פה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם עושים את זה בשיתוף פעולה אם משרד הבריאות או משרד הרווחה או שזה הכשרה של המרכזים? << דובר >> לוטם יניב בן ישי: << דובר >> זאת הכשרה שלנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה לא עושים שיתוף פעולה בדבר כזה, למשל? בהכשרה של מטפלים? בעיני, זה דבר סופר חשוב. אתם עושים שיתוף? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אולי על זה כדי לחבור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נציגת משרד הבריאות, בבקשה. זוהר? << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> ד"ר זהר סהר, ממשרד הבריאות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, את מוכרת לוועדה. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> אני מנהלת המחלקה לטיפול באלימות במשפחה. אני גם לא הבנתי שאנחנו צריכים לבוא עם נתונים כאלה אז אעביר אותם בהמשך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עם איזה נתונים הגעת? עם מה הגעת? << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> אנחנו יכולה לספר על חלק מהדברים שאנחנו עושים בהקשר שרלוונטי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר, אני בטוחה שהגעת עם משהו אז בבקשה. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> קודם כול, בעקבות ההבנה שמערכת הבריאות פוגשת את בריאות הנפש ופוגשת הרבה מאוד נפגעים שהם לא כולם מזוהים ומזדהים כנפגעים מכל מיני סיבות, הכנסנו בשנה האחרונה מערך מאוד גדול של הדרכות. זה פרויקט גדול שנקרא הדרכות רגישות טראומה והוא בכלל מערכת הבריאות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לפנים העובדים של משרד הבריאות? << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> זה בתוך מערכת הבריאות, בשביל להעלות את הרגישות ואת ההבנה של המטפלים במערכת לנושא של פגיעות מיניות, מתוך הבנה שאנשים שעברו פגיעה מיני נמצאים בכל מקום ואנחנו לא תמיד יכולים לדעת האם אותה אישה שהגיעה אפילו עם דיכאון או נסיבות אחרות - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה חשוב, כן. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> אני באמת יכולה להגיד שמערך הבריאות הנפש נכנס מאוד חזק לנושא הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הסיפור של בריאות הנפש עולה הרבה בכנסת בהרבה מאוד היבטים. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> יש דגש גדול על קבוצות של מטפלים, גם של אחים ואחיות, גם רב מקצועי וגם הרבה מאוד רופאים והרבה מאוד מסגרות פסיכיאטריות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם רואים את הקפיצה במערכות הפסיכיאטריות אצל מי שבאים עם פגיעת עבר לפני 7 באוקטובר שמצבם התדרדר והם מגיעים אליכם? << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> אני חושבת שבמערך בריאות הנפש ובכלל במערך הבריאות, יש קפיצה גדולה של אנשים עם טראומה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן אבל אני רוצה לשמוע ספציפית ולכן אני ממקדת אותך על נושא הפגיעות המיניות. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> מבדיקה שעשינו, בשירותים האמבולטוריים, במרפאות, יש יותר ביקוש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של נפגעי ונפגעות תקיפה מינית? << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> כן. דווקא בשירותי האשפוזים, הביקוש הוא לא הרבה יותר גדול ממה שהוא היה קודם. אנחנו עכשיו ממש עושים סיכומים של המספרים אז אני יכולה להגיד את זה. כן הבנתי שיש יותר צורך בשירות במרפאות. אני חושבת שבאופן כללי, סביב הנושא של טראומה יש יותר ביקוש היום לטיפול מרפאתי ויש הרבה מאוד עשייה במערך בריאות הנפש היום סביב הנושאים של הנגשת שירותים, זה כמובן לא משהו שקורה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מיה, איפה משרד הבריאות פוגש אתכם ואיפה אתם חושבים שהם צריכים לתת יותר עזרה לקבוצה הספציפית? << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> יש לנו הרבה שיתופי פעולה עם משרד הבריאות אבל אני חייבת להגיד שבהקשר הזה, יש לנו פחות שיתופי פעולה איתם כי אלו פשוט פחות ממשקי העבודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של מה, ההכשרות? << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> יש לנו הרבה עבודה איתם בחדרים האקוטיים ויש לנו הרבה עבודה איתם סביב בתי החולים ובתי החולים הפסיכיאטריים אבל זה פחות רלוונטי לנושא הזה. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> זה נראה לי רלוונטי גם לנושא הזה כי בסוף, האוכלוסייה הזאת נמצאת בכל מקום. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> בבתי החולים הפסיכיאטריים. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> גם. אני יכולה להגיד שגם בתוך התהליך של מפגשי ההדרכות שאנחנו עושים, אנחנו נעזרים הרבה גם בשירותים של מרכזי הסיוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> או-קיי. זהר, בעניין אחר, כמה התקדמות יש לנו מאז הדיונים שביצענו כאן לעניין התכלול של כל הנפגעות והנפגעים מ-7 באוקטובר? היו פה כבר כמה וכמה דיונים. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> עשינו די הרבה מפגשים משותפים יחד עם ביטו לאומי וגם עם משרד הרווחה. אני חושבת שיצאו כבר כמה, מה עשינו עוד? אני לא יכולה להגיד על משהו ספציפי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה שאני אמרתי הוא מאוד ספציפי. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> לא, מה שמאוד ספציפי זה שלא שיש יותר - - - לא << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> , אני ביקשתי אז שהתוכנית תהיה מתוכללת, מסודרת וברורה. אנחנו הרמנו פה טלפון וזה בכלל היה מצב שבו יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, אם אתם זוכרים ואני רוצה לדעת שהיום זה עובד עם הרבה יותר שיתוף פעולה. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> אז קודם כול, כן. אני חושבת שבינינו, זה בוודאות עובד עם הרבה יותר שיתוף פעולה. אנחנו עשינו תהליכי זרימה כדי לראות איך מנגישים את המידע. אנחנו נתקלנו באיזושהי בעיה בהצלבה של הנתונים בין המשרדים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גם מידע, גם טיפול וגם כל מיני מוקדים חמים שבכלל לא יודעים לטפל ומעברים אותם ממקום למקום. אנחנו זוכרים מה היה בדיונים. כן, מיה. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> אני רוצה להתייחס לנושא הקודם. ביחס לממשק עם משרד הבריאות – גם לוטם רצתה לדבר על זה אבל לא הספיקה – אנחנו יודעות על תורי המתנה מטורפים לחלופות אשפוז ולבתים מאזנים. אם המספר שסלעית אמרה על תורי ההמתנה הפחיד פה את כולם אז בחלופות אשפוז זה אפילו יותר גבוהה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו מבינים שהבעיה העיקרית היא באמת תורי המתנה כתוצאה ממחסור במטפלים. זה ברור. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> זה פשוט תחת משרד הבריאות ולא תחת משרד הרווחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> או-קיי. הבתים המאזנים? << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> בתים מאזנים הם חלק מתהליך של סל שיקום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אני מכירה. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> אני יכולה להגיד שבתחום של מרכזי יום, שהם גם חלופה אשפוזית ולא משהו שהוא - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לפני זה אני רוצה לסגור את הנושא הקודם. דלית, תתקני אותי אם אני טועה אבל בזמנו, הם היו צריכים להציג לנו תוכנית קצת יותר טובה וזורמת מבחינת איך שזה עובד. עשינו שניים או שלושה דיונים. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> אנחנו עשינו בינינו חיבור של העבודה המשותפת ופגישות קבועות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואז ביקשתי שתציגו מצגת שהיא מאוד ברורה. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> הצגנו. עשינו את זה, לדעתי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא. הם הציגו? << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> עשינו. העברנו מצגת מסודרת של זרימה ושל - - - << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> חברת הכנסת פנינה, אני יכולה לומר משפט אחד כנפגעת? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> הרבה תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דורית. << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> נכון, דורית אברמוביץ'. אני לא זכיתי ולו פעם אחת לסיוע ממשרד הבריאות ובוודאי לא ממשרד הרווחה. אלו דלתות שהיו סגורות בפני, חוץ מההשלכה שלי למה שאתן קוראת בית מאזן, שדרדר אצלי את הפוסט טראומה המורכבת. צריך לבדוק את הבתים המאזנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את היית בבית מאזן וזה דרדר? << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> אני הייתי בבית מאזן וזה גרם לטראומה שלי להשתולל בטירוף. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל אנחנו לא מדברים על התקופה הזאת. לפני כמה שנים? << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> לא, גם על התקופה הזאת. עכשיו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את היית בבית מאזן עכשיו? << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> אני הייתי בבית מאזן שקוראים לו גשר לקהילה והמצב שם דרדר אותי. רמת הטיפול שם ואי- ההבנה בכלל בטראומות מיניות - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל לא גרים בבית מאזן? << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> גרים שם, אני גרתי שם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עכשיו, ב-11 חודשים האלה? << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> אני גרתי בבית מאזן שקוראים לו גשר לקהילה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אני שואלת מתי גרתם שם, דורית. << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> כן, אני אומרת שכן. בית מאזן ששמו גשר לקהילה בתל אביב ואף עובדת שם לא מבינה בטראומה או בפוסט-טראומה. עורכת הדין שלי פנתה למשרד הבריאות ויידעה אותם על זה ולקח חודשים עד ששחררו אותי משם, עד ששוחררתי למקום משלי. היחס המבזה לנפגעות שם, שיחזר אצלי לגמרי את ההתעמרות של בית אבי. פניתי לרווחה רק כדי שיעזרו לי באוכל. אני לא ביקשתי כלום, לא טיפול כי יש לי טיפול שהשגתי בזול - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דורית, מתי ביקשת? << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> עכשיו, בשנה הזאת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ולא נתנו? << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> לא נתנו ולא התייחסו בכלל. לא קיבלתי מענה והיו מספר פניות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את פנית לעובדת סוציאלית שלך? << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> אין לי עובדת סוציאלית. הפנו אותי לרווחה בדרום תל אביב ושם תמיד אומרים לי שאני לא רלוונטית ושיש להם עומס פניות. דחו אותי וזאת הייתה בערך הדחייה העשירית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואת גרה בגפך? << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> אני גרה בגפי בזכות הקצבה ואיכשהו אני שורדת, גם בזכות תרומות של יחידים שעוזרים לי מידי פעם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה מביש. אין לי מה לומר. << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> אני לא זכיתי, חוץ מאיגוד מרכזי הסיוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אם מבקשים עזרה באוכל, אין דבר כזה שמשיבים ריקם. יש כרטיסים של הקרן לידידות. << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש הרבה כרטיסים שהמדינה נתנה. << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> את צודקת בהכול. כל מה שאת אומרת עליו שאת יודעת, גם אני חשבתי שאני יודעת אך מסתבר שלא היה ולא נברא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מיה, אני רוצה את הפרטים, אני רוצה לבדוק את הנושא הזה מול מנכ"ל משרד הרווחה. << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> תבדקו בבקשה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה לבדוק מול מנכ"ל משרד הרווחה כדי להבין איך קורה דבר כזה שבו אדם מגיע למצב כלכלי שבו הוא נזקק לעזרה באוכל - - - << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> קוראים לעובדת הסוציאלית אסנת - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא נזכיר שמות פה. << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> סליחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו לא נזכיר שמות ולא נעשה שיימינג לאף עובדת סוציאלית שלא יכולה להגן על עצמה אבל אנחנו ניקח את הפרטים ואני אבדוק את זה כי אני באמת רוצה להאמין שבמדינה שלנו, אין אדם שהוא רעב ופונה לרווחה והם אומרים לו "אין". אני רוצה להאמין בזה. << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> אני גם מבקשת בדיקה יסודית של משרד הבריאות עם הבתים המאזנים של עד כמה האנשים שעובדים שם מתמצים בטראומה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לקחנו רשמנו לפרוטוקול. אני מבקשת לפקח. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> מה שאני אמרתי זה שהתחלנו להכניס את התוכניות, זה לא נכנס עדיין בכל מקום אבל זה כן - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זהר, אני אמרתי משהו אחר. תקשיבי, אמרתי לפקח, לרענן ולבדוק. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> להגיע, גם אם זה בחשאי. << דובר >> בר טיירי: << דובר >> חברת הכנסת, סליחה. << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> המזל הגדול שלי הוא שיש את מרכזי הסיוע. לולא זה, כבר הייתי מתה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נתקלנו בזה לא מעט. באות לפה נשים שהן נפגעות ומרכזי הסיוע - - - << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> אני בעד שכל התקציבים פשוט יגיעו לאן שבאמת עושים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> קנו את כל עולמן בסיוע הפרטני ולא רק בתכלול. << דובר >> בר טיירי: << דובר >> יורשה לי להגיד משפט? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, בר. << דובר >> בר טיירי: << דובר >> אני רוצה לחדד שההרגשה שלנו באופן בסיסי היא של אנשים שקופים ואז כשזה מגיע למצבי מצוקה ומקבלים את התגובות האלה אז זה רק יותר יוצר אצלנו את התחושה שאנחנו לא קיימות. זה נורא חשוב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חברת הכנסת, שלי טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> קצת קשה לסכם את זה. קודם כול, אני רוצה להגיד תודה רבה לשתי הנשים האמיצות באמת על כך שבאתן לפה וחלקתן איתנו. אני יודעת שזה לא פשוט ובטח שלא בפורום כזה ובשידור. אנחנו יודעות שזה לא פשוט. עצם ההגעה והחשיפה האישית שלכן היא גם סוג של טריגר ומשהו שיכול לעורר אצלכם עוד קושי אז אני באמת רוצה להודות לכם. אני חושבת שליו"ר הוועדה פנינה ואני כמובן איתה בזה, אכפת. אתן ממש לא שקופות בעינינו, אתן וכל מי שבקהילה של הנפגעות והנפגעים. אנחנו מאוד רוצים לסייע ולעזור ואני חושבת שעוד יש לנו עבודה לעשות. נעשו דברים ואני מעריכה את העבודה שנעשתה אבל עדיין יש פערים. אני חושבת שגם צריכה להיות תקשורת שלא תלויה רק בוועדה. אם מרכזי הסיוע מייצרים עכשיו קבוצת תמיכה ומשרד הבריאות ומשרד הרווחה לא מעורבים בזה אז זאת איזושהי נורה אדומה. אתם צריכים לדעת לתקשר בינכם גם בלי שפנינה נותנת לכם הנחיה. תתקשרו בינכם ותעשו שיתופי פעולה. תייצרו לעצמכם שיתופי פעולה גם בלעדינו, גם בלי הוועדה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש אבל צריך כל הזמן להעלות כיתה וכל הזמן להשתפר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הצרכים כל הזמן משתנים ומתעדכנים. אנחנו באמת בסיטואציה יוצאת דופן וכולנו מבינים את זה. ראינו שיש מקומות שבהם משרדי הממשלה יודעים לגלות וורסטיליות, גמישות ולייצר דברים חדשים. אני חושבת ששיתופי הפעולה יכולים להתהדק. יצא לי לבקר באיזשהו מרכז חוסן שעושה עבודה מופלאה. הם יצרו שם קבוצות תמיכה בנושאים אחרים. אני לא בטוחה אם הוצע לכל מרכזי החוסן לייצר קבוצות תמיכה של נפגעות ונפגעי אלימות מינית. מאוד יכול להיות שלדחוף את זה למרכזי החוסן, ייתן מענה נוסף. התורים ותקופת ההמתנה הם לא נורמאליים. אנשי מתדרדרים פה ומגיעים למצבים אז אנחנו צריכים לעשות הכול כדי למנוע את ההתדרדרות הזאת. אין מה להגיד, אנחנו מדינה בטראומה. אני רואה את זה על הילדות שלי שגרות בתל אביב והן "בסך הכול" חווה את 7 באוקטובר. אני רואה את הפחדים, אני רואה מה קורה בלילות ואני רואה את השיח. על אחת כמה וכמה כשמדובר באוכלוסיות שהן עם טריגרים לפגיעות לפני המלחמה. אנחנו כמובן כאן כדי לסייע ולחשוב על עוד רעיונות אבל אני חושבת שיש עוד עבודה לעשות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ולפקח, נכון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ותודה לפנינה ששמה את זה על השולחן ומקפידה לקדם את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה רבה. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> אפשר לומר מילה קטנה? אני רוצה להגיד שגם בעיינו אתן לא שקופות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה ברור. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> לא, זה לא ברור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נראה לי שזה ברור להן. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> לא בטוח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הרבה פעמים אנחנו במקור מבקר אבל אנחנו - - - << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> זה בסדר אבל אני כן חושבת שזה חשוב שהן יבינו שגם בתוך משרד הבריאות ומשרד הרווחה – אני יכולה לדבר רק בשמנו כי אנחנו פה – יש חשיבה מתמידה לגבי במה אנחנו יכולים לעזור. זה נכון שלא תמיד כל מה שאנחנו בונים, מגיע באופן אוטומטי לכל אחת וזה גם לא תמיד מתאים לכל אחת. לכל אחת יש את הצרכים שלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל מה אני כן חושבת? ששיתוף ציבור וביקורת מחדדים את דרכנו ואת השירותים שהמדינה יכולה לתת. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> לחלוטין. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לכן, ככול שזכור לי, יש שולחן עגול כלשהו שדן בנפגעי ונפגעות עבירות מין ואני אומרת לכן שזה כל הזמן מתחדד אז לא לבטל כי אין פה - - - אני ושלי שמנו לב שהרבה פעמים באים פקידים בכירים מחוץ לוועדה ואומרים "אני לא מוכן שארגון יגיד לי מה לעשות" אבל הרבה פעמים הפתרונות אצלם כי הם הרבה מאוד בשטח וגם אתם. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> אני חושבת שאצלנו השנה, דווקא אחרי המלחמה, ארגנו ארבעה מפגשים בשנה עם כל הארגונים החברתיים שעוסקים בנושא של פגיעות מיניות - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מצוין. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> כדי להציג להם את העבודה ולשאול אותם מה הצרכים שלהם. אני חושבת שאלו דברים שאנחנו מעגנים אותם מאוד עכשיו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מצוין. לפני שאנחנו מסכמים, רוחמה נמצאת איתנו בזום? תציגי את עצמך. << דובר >> רוחמה גמרמן: << דובר >> שלום. שומעים אותי? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שלום רוחמה, מה נשמע? בדיון הקודם לא הספקנו לתת לך לדבר. תציגי את עצמך. << דובר >> רוחמה גמרמן: << דובר >> אני רוחמה גמרמן, יושבת-ראש ארגון פורום של תקווה לנפגעות ונפגעי כתות ובני משפחותיהם ואני שורדת כת בעצמי, כולל פגיעה מינית בתוך הכת. אני רוצה להגיד שהמחקר מתאים גם לאוכלוסייה הזאת, הדברים מאוד מתאימים. אני כן רוצה לחדד משהו ששונה באוכלוסייה הספציפית הזאת וזה שמדובר בפוסט-טראומה מורכבת שהיא לא רק פגיעה מינית. זאת אומרת, חלק מהאנשים האלה הוחזקו בתנאי עבדות וחלק מהן עברו פגיעות נוספות בנוסף לפגיעה המינית. המלחמה מאוד הציפה את הדברים האלה, דווקא בגלל הדמיון המסוים שיש בין התיאורים של החטופות - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. רוחמה, יש לך נתונים? << דובר >> רוחמה גמרמן: << דובר >> לצערי, אין לי נתונים. אני יודעת מהמרכז לנפגעי כתות שאיתם אני בקשר רציף, שמאז המלחמה יש גם הרבה יותר פגיעה. מנהיגי כתות מנצלים את המלחמה בשביל לגייס אנשים חדשים לכתות אז יש הרבה יותר פגיעה חדשה, בנוסף למה שכבר קיים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> טוב, ננסה להשיג את זה מהמרכז לכתות. לצערנו, הרבה פעמים זה הולך יד ביד עם הפשע בעבירות מין. תודה רוחמה. << דובר >> רוחמה גמרמן: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> ד"ר חנה קטן: << דובר >> פנינה, אני יכולה להוסיף מילה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. << דובר >> ד"ר חנה קטן: << דובר >> ד"ר חנה קטן מהמועצה הלאומית לבריאות האישה, זה הכובע שלי היום. אני גניקולוגית וביקשתי מהשכנה שלי שגם הרופאות הגניקולוגיות תקבלנה חשיפה לכל האפשרויות. בסך הכול, הטיפול הראשוני הוא במרפאה שלנו, הרבה פעמים אפשר למנוע הסלמה ואנחנו לא מקבלות מספיק חשיפה לזה אז כדאי שבאופן פרו-אקטיבי נקבל את הנתונים כדי שנוכל להצטרף להכשרות או סדנאות שאתם מקיימים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נדמה לי שדרך הגניקולוגיות אפשר. << דובר >> ד"ר זהר סהר לביא: << דובר >> דרך המכרז הגדרנו קבוצות ספציפיות, בטוח בתוך קופת החולים יש גם את מרכזי בריאות האישה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> טוב. תודה לכולכן, אני רוצה לסכם את הדיון למרות שאי-אפשר באמת לסכם דיון כזה. אנחנו נמשיך לעקוב. קודם כול, הוועדה מברכת את איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית על המחקר החשוב שערכתם, שמעלה את השלכות המלחמה והקשיים הנוספים עמם מתמודדים נפגעות ונפגעי עבירות מין מהעבר, מאז פרוץ המלחמה. הוועדה מבקשת לקבל ממשרד הרווחה תמונת מצב כתובה תוך שבוע ימים שתכלול נתונים לגבי מספר המטופלים בעקבות המלחמה, מה שהיה לפני ומאז, כמה מרכזים קיימים לטיפול, כולל את תמונת המצב שהצגתם לנו בשקף בפעם הקודמת והיום לא קיבלנו. אנחנו נשמח לדעת כמה מרכזים גם בפילוח גאוגרפי של מרכז, דרום וצפון. אני רוצה לדעת כמה קבוצות חדשות הוקמו ומה התוכניות החדשות שהוקמו מאז 7 באוקטובר בעקבות המלחמה וכפי שאמרת סלעית, כדי לנסות לצמצם את רשימת ההמתנה. אני רוצה לדעת כמה נמצאים ברשימת ההמתנה. כמו כן, אני רוצה להנחות את משרד הבריאות לתת לי את מספר רשימת הממתינים והממתינות לבתים המאזנים. כמו כן, הוועדה מנחה את משרד הבריאות לפקח על הבתים המאזנים לאור הטענות שעלו כאן על ידי הנפגעת דרורית. << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> דורית אברמוביץ', בפעם השנייה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דורית. בסדר, את רואה שאני נותנת לך - - - << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> לא, את מהממת. << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> את מבינה, זה הפריווילגיה לחזור על השם שלך. << דובר >> דורית אברמוביץ': << דובר >> את צודקת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מחזירה לכולם כי כולם טועים בשם המשפחה שלי. אנחנו קוראים לשלי טלי ואפילו אני כמעט קראתי לה בשבוע שעבר טלי בטעות. אני מבקשת להמשיך באופן רציף את שיתוף הציבור עם מרכזי הסיוע ואני רוצה גם לקבל את תמונת המצב לגבי התוכנית שהוקדשה למפונים ולמפונות, זה דרך משרד הרווחה. בזמנו עשינו פה דיון על מוגנות של נשים וילדות במרכזי המפונים וכמובן שזה כולל בתוכו גם ילדים קטנים. אני רוצה לדעת האם יש סנכרון והלימה עם מה שעדכנו אותי ממשרד ראש הממשלה. כל אלה ועוד. תודה רבה לכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה רבה לך. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:15. << סיום >>