פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
29/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 15
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ז' בתמוז התש"ף (29 ביוני 2020), שעה 12:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 7) (הארכת תקופות מעבר), התש"ף-2020 << הצח >> (מ/1317)  


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב מרגי – היו"ר
יבגני סובה
אנטאנס שחאדה


נוכחים: 
	יאשה יורבורסקי
	–
	מהנדס ראשי וממונה על הבטיחות, משרד האנרגיה

	צחי בר ציון
	–
	עו"ד - לשכה משפטית, משרד האנרגיה


	
משתתפים (מקוונים):
אילן לנדסמן
	
–
	
סמנכ"ל הסמכה, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות

	נתנאל היימן
	–
	ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים

	נועם בריימן
	–
	עו"ד, נציג גוף בודק





ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון, נעמה דניאל

מנהלת הוועדה:
לאה ורון

רישום פרלמנטרי:
שלומית כהן



 << נושא >> הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 7) (הארכת תקופות מעבר), התש"ף-2020,  מ/1317 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, ה-29 ביוני 2020, ז' בתמוז התש"ף. על סדר-היום הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 7) (הארכת תקופות מעבר), התש"ף-2020. 

מי מסביר את התיקון?

 << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> 

אני מהלשכה המשפטית, רשות הגז הטבעי. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מאיזה משרד? 

 << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >>   

במשרד האנרגיה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אנחנו עובדים עם משרדי ממשלה. גם לכם זה ייתן פרופורציות שאתם לא בעלי הבית, ואני אבין מי עומד מולי. חוק הניוד – אנחנו עדיין לא יודעים איפה זה נמצא. 

 << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >>   

אנחנו תמיד היינו באותו מקום, ואנחנו יודעים מי בעל הבית. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תסביר לנו מה אתם רוצים. 

 << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >>   

יש פה שני נושאים שהם תיקון לסעיף 8(טו) בחוק הגז (בטיחות ורישוי), שזה סעיף של הוראות המעבר לכל הרפורמה שנעשתה ב-2015 לנושא של גופים בודקים. תיקון אחד הוא תיקון שמאפשר לממונה על הבטיחות  להיעזר במכון התקנים, גם אם הוא הגוף שבדק את אותו מתקן שלגביו הממונה על הבטיחות רוצה לבדוק אם פנו אליו לפי סעיף 8(י). אז אנחנו רוצים להאריך את זה עד ה-1 בינואר 2024. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אם לא תתקן, מה מונע ממכון התקנים לקבוע?

 << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >>   

יש סעיף 8(י) בחוק הגז (בטיחות ורישוי), שקובע שאם גופים מסוימים שמנויים בחוק - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני יודע, רק רציתי שתאמר את זה. לא כולם מכירים את זה. אז תסביר בהרחבה. 

 << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >>   

סעיף 8(י) לחוק הגז (בטיחות ורישוי) קובע שאם גופים שמנויים בסעיף פונים לממונה על הבטיחות מחשש שיש סכנה למתקן מסוים שנבדק על ידי גוף בודד, הוא צריך לעשות כמה פעולות. אחת הפעולות שהוא יכול לעשות זה לשלוח גוף בודק מטעמו שיבדוק אם באמת יש ממש בפנייה, והוא צריך לעשות את זה תוך לוח זמנים מאוד מאוד קצר. לכן חשוב מאוד שתהיה זמינות לעניין. החוק עצמו אומר שאותו גוף שהממונה על הבטיחות שולח צריך שזה לא יהיה אותו אחד שבדק את אותו מתקן. יחד עם זאת, החוק הבין שהגוף היחיד שמוסמך בכל המתקנים הרלוונטיים אוטומטית מכוח החוק, לכל המתקנים הרלוונטיים, הוא מכון התקנים. שאר הגופים צריכים הסמכות, וכרגע אין לכל סוגי המתקנים גופים, וגם לאלה שיש אין מספיק. לכן אנחנו צריכים שאם יקרה איזשהו אירוע כזה, תהיה יכולת לממונה על הבטיחות. רק כדי לסבר את האוזן, עד היום, במשך כל השנים שחלפו, היה צורך להיעזר בסעיף הזה רק פעמיים או שלוש. זאת אומרת, זה לא משהו שקורה כל יום, אבל אם זה קורה אנחנו צריכים שתהיה זמינות לממונה על הבטיחות, שגם אם במקרה אותה פנייה למכון התקנים, הוא יוכל להיעזר בו. וזה מה שאנחנו מבקשים, להאריך את זה עד ה-1 בינואר 2024. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כמה מתקנים כאלה יש בארץ?

 << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> 

אנחנו מדברים על מפעלים, והמפעלים שמחוברים לגז טבעי שמקבלים. אני לא יודע להגיד לך את המספר המדויק. יש פה הממונה על הבטיחות, מה יאשה יורבורסקי, והוא יציג. 

 << אורח >> יאשה יורבורסקי: << אורח >> 

אני הממונה על הבטיחות וגם מהנדס ראשי של רשות הטבעי במשרד האנרגיה. סך הכול היום מחוברים כ-270 מפעלים לצרכנים גדולים, בינוניים וקטנים. מה שמדובר כאן, אם אני מקבל הודעה על אירוע על פי חוק, אני צריך לקבל החלטה תוך 48 שעות האם לסגור את המפעל או לתת לו להמשיך לפעול. לשם כך התקשרתי עם מכון התקנים. יש כל מיני גופים בודקים, כמו שעו"ד צחי בר ציון הסביר, ומכון התקנים הוא הגוף היחיד שיודע את כל התחומים. יתר הגופים, עוד שני גופים קיימים שרשאים לתת אישורים, אין להם הידע לאשר את כל המתקנים ולבדוק את כל המתקנים. זה יש רק למכון התקנים. לשם כך, אם אני חושב שעלול להיות סיכון, למשל הייתה שריפה במפעל, צריך לבדוק האם מתקני הגז לא נפגעו, אז יש לי הסכם איתם שאני שולח אותם, ותוך 48 שעות צריך לקבל החלטה מה לעשות עם המתקנים של המפעל. אופציה אחת היא שלא צריך לעשות כלום, אופציה אחרת, לנסות לעשות כמה תיקונים ולהביא אישורים, או שיעצרו, יעשו את בדיקת התקינות החדש ויקבלו אישור.  

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מי נותן את אישור הבטיחות הראשוני? הקמתי מפעל עכשיו, חיברתי אותו לגז, מי הגורם המוסמך לתת לי אישור בטיחות גז?

 << אורח >> יאשה יורבורסקי: << אורח >> 

כדי לחבר את המפעל, קודם כל צריך להביא לו את תשתית הגז בכניסה למפעל. בתוך המפעל מי שמקים את המערכות זה בעל המפעל. מי שנותן את האישור זה או גופים בודקים, שיש כאלו שניים במדינת ישראל, או מכון התקנים, שזה אוטומטית. יש לנו שלושה גופים שיכולים לתת את אישור התקינות הראשוני. בלי אישור תקינות בעל הרישיון לא יכול לפתוח את הגוף שלו. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

נתתי אישור תקינות ואחרי חצי שנה הייתה  תקלה. 

 << אורח >> יאשה יורבורסקי: << אורח >> 

אם קרתה תקלה, אני יכול לדעת ולא יכול לדעת. על פי חוק יש שמונה פונקציונרים שפונים אלי בכתב, ואז אני מחליט מה אני עושה עם זה. תוך 48 שעות אני צריך לקבל החלטה האם להמשיך לפעול, לסגור או לעשות משהו באמצע. לשם כך אני צריך גוף מקצועי שיהיה נגיש 24/7, כי כל שעה היא חשובה. לשם כך אני מפעיל את מכון התקנים, יש להם צוות מוכן שיוצא לשטח, מכין את חוות הדעת. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אם אני מבין נכון, אם אני לא מאריך עכשיו, אתה נשאר בלי מענה. 

 << אורח >> יאשה יורבורסקי: << אורח >>   

אני בלי מענה, נכון. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין ספק שלא היינו רוצים שבמדינת ישראל יהיה גוף בודק אחד. זה דבר לא בריא. אדרבה, תחרות היא דבר טוב. אני מבין גם את המצוקה, למה שיקומו חברות בדיקה כשאין להן היתכנות כלכלית? אבל אנחנו הפכנו למעצמת גז, ואני שואל שאלה: מה שטוב לכולם, למה לא  טוב לנו? אני לא יודע אם אתם הכתובת, יועץ משפטי או ממונה בטיחות. אבל זו שאלה למשרד האנרגיה, מה אנחנו עושים כדי שלא יהיה מספר כזה קטן של גופים בודקים למפעלים שמחוברים לגז. אם יהיו  יותר מתקנים, יהיו לנו יותר גופים בודקים ותהיה תחרות ונשפר את השירות. השאלה אם יש עבודת מטה בנושא הזה במשרד האנרגיה. האם יש מישהו כאן או ב"זום" שיכול לענות? אתם הפונקציות במשרד האנרגיה?

 << אורח >> יאשה יורבורסקי: << אורח >> 

אנחנו יכולים לענות. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בבקשה, אדוני. 

 << אורח >> יאשה יורבורסקי: << אורח >>   

מי שאחראי על כל הנושא של גופים בודקים זה הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. זה תפקידה על פי חוק, וזה הוחלט ב-2015, שהיא מנהלת את הכול. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אנחנו לא שם. זאת לא השאלה שלי. 

 << אורח >> יאשה יורבורסקי: << אורח >> 

סך הכול עד היום, כמו שאמרתי, התחברו כ-270 מפעלים וצרכנים גדולים אחרים, שזה גם תחנות כוח. בוא נתחיל מזה שכל צרכן גדול במדינת ישראל מחובר לגז טבעי, מאה אחוז. עכשיו יש המפעלים הבינוניים והקטנים. אין ספק שאליהם הרבה יותר קשה להגיע, כי אתה נכנס כבר לתוך הערים. יחד עם זאת, עושים שני דברים כדי לשפר ולעודד את החיבור. קודם כל, משרד האנרגיה ביחד עם האוצר העבירו יותר מחצי מיליארד שקלים כדי להאיץ את החיבורים למפעלים. בנושא שני, אנחנו עושים עכשיו עבודה גדולה על מנת לבדוק איך אפשר לשפר את התעריפים על מנת לעודד את חברות החלוקה. כי מה לעשות, החיבורים אינם פשוטים. זו לא מערכת ביוב, זו סך הכול מערכת גז טבעי שצריכים להתייחס אליה בכבוד וצריך להשקיע. ואז צריך להתאים גם את התעריפים שנקבעו במכרזים לפני 15 או 10 שנים, וצריך לעשות רפורמה לתעריף. על זה עובדים. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אותי שכנעתם. אין לנו ברירה אלא לאשר את זה, אם אנחנו רוצים שתהיה בדיקת בטיחות ואישורים. חברי הכנסת, בבקשה.  

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אני מבין שצריך לאשר את זה, זה ברור. אבל יש לי שאלה. האם יש סיכוי שנגיד עוד שנה או עוד שנתיים יקבל עוד גוף למעט מכון התקנים אישור לבדוק את פריקת הגז?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

זה החוק. החוק רוצה את זה. 

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אבל כרגע זה לא קורה. בעצם עד 2024 מכון התקנים הוא גם הבודק הראשון, גם עכשיו יפקח על עצמו וגם הוא בעצם כמו ספק. הוא מונופול. השאלה אם יש תהליך ואם יהיה סיכוי שיהיה עוד בודק. ואם יהיה עוד בודק, זה אומר שעד 2024 אי אפשר יהיה להזמין את הבודק השני, או שהדבר הזה יאשר שרק מכון התקנים יהיה עד תחילת 2024?

 << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> 

אנסה לענות. קודם כל, צריך להבין, אנחנו נמצאים בהוראת מעבר, בהוראת קצה. מהות התיקון של החוק שהיה ב-2015 קובע שמי שמסמיך את הגופים הבודקים זה הרשות הלאומית להסמכת מעבדות והממונה על התקינה. הרשות הלאומית להסמכת מעבדות היא זאת שקובעת את התנאים ואת מה שהיא צריכה כדי לאשר את הגופים הבודקים, ואת האישור שלה מאשר גם הממונה על התקינה. כל התיקון לחוק – המשמעות שלו היא שלא אנחנו, משרד האנרגיה ורשות הגז הטבעי, הם אלה שמטפלים בזה, משום שההבנה של המחוקק היא שצריך להפריד בין התשתית של הגז הטבעי לבין מתקן הצריכה שיכול להיות גם בגז טבעי, גם בדלקים אחרים, ולא לחבר בין הדברים כדי גם לא ליצור חסמים מיותרים, וגם זה תורות אחרות ומתודולוגיות אחרות. לכן את השאלה הזאת צריך להפנות לגופים האלה. הוראת המעבר זה למקרה קצה שמאפשר לממונה על הבטיחות, מכיוון שהוא צריך גוף שיש לו הידע להתמודד עם מתקן כזה שככל שפונים אליו אלה שנרשמו ונכתבו במפורש לפי סעיף 8(י), ויש לו 48 שעות, יהיה לו גוף מקצועי שהוא יכול לשלוח. לכן הוא כרגע יכול להיעזר רק במכון התקנים. אבל כמו שאמר מר יאשה יורבורסקי, יש כרגע עוד שני גופים בודקים שהם מוסמכים לחלק מהמתקנים, אבל צריך להפנות את השאלה לגופים האחרים. 

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

לא הבנתי. אם יהיה עוד גוף שיקבל הסמכה, אז תפנו גם אליו?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

זה פשוט מאוד. אם תהיה כדאיות כלכלית, יקומו עוד גופים. בלי שתרצה תהיה תחרות. אבל אנחנו צריכים לעודד אותם. 

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

ברור. 

 << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> 

מה שאנחנו מבקשים זה לא האישור למתקנים. הגוף זה אותו גוף בודק אז זה קצת מבלבל. זה אותם גופים בודקים שמסמיכים, הרשות הלאומית להסמכה למעבדות, זה למפעלים, ויש להם הגופים שיש להם כיום. אנחנו פשוט יכולים להיעזר באלה שהוסמכו. אנחנו מקרה הקצה. 

 << אורח >> יאשה יורבורסקי: << אורח >> 

אני גם רוצה קצת לתקן. צריך להבין, לשם בדיקת אישור תקינות של המפעל מהתחלה יש תחרות. יש שלושה מתחרים, ולדעתי מספיק גם שלושה. הלוואי שלכולם תהיה עבודה. כשאתה מתחיל, אתה כבר לא יכול להפסיק, אתה חייב להתחיל ולסיים. אז קודם כל יש תחרות, ותחרות עזה, והמחירים ירדו חבל על הזמן. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תודה. בבקשה, איתי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

שתי נקודות שאני מבקש להעיר לגביהן. הנקודה הראשונה היא לגבי מועד נוסף שאתם מבקשים לדחות כאן בהצעת החוק הזאת, אז אני מבקש שיינתן הסבר לוועדה בעניין הזה. ושאלה נוספת, בהמשך לדבריו של יושב-ראש הוועדה, אני מסב את תשומת הלב לכך שמדובר למעשה בבקשה שלישית להארכת המועדים שנקבעו בחוק ההסדרים לשנת 2015, ואני מחזק ומשלים את השאלה של היושב-ראש, מה בעצם הממשלה עושה כדי לנסות ולהגיע למצב שלא נידרש לעוד הארכות במועדים האלה.  

 << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> 

לצערי אני לא יכול להתחייב שלא נידרש לעוד הארכות. אני כמובן מאוד מאוד מקווה לכך. אבל אנחנו לא יכולים להתחייב לזה, כי כמו שאמרנו קודם, הגוף שמסמיך זה בעצם הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, וזה נובע, כמו שאמר גם היושב-ראש, משני אלמנטים בין היתר, גם בתחרות וגם בכל הדרישות וההסמכות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל את המודל החקיקתי אתם התוויתם. כלומר, זה נכון שהרשות להסמכת מעבדות והממונה על התקינה הם אלה שמאשרים את הגופים הבודקים, שאמורים לבוא במקום רשות הגז הטבעי ולתת את אישורי התקינות. זאת הייתה תכלית הצעת החוק בזמנו, שהובא בחוק ההסדרים. אנחנו עכשיו נמצאים כמעט חמש שנים לאחר הדיונים האלה, השאלה מה החשיבה שלכם לגבי ההסדר. האם ההסדר הזה ישים? אם למעשה יימשכו הדחיות ולא יהיו מספיק גופים בודקים, אני חושב שכל המודל הזה לא יהיה כל כך ישים. 

 << אורח >> יאשה יורבורסקי: << אורח >> 

שני דברים. קודם כל, אתה צודק. יחד עם זאת, רמת העבודה של הקבלנים בישראל בתחום הגז הטבעי עלתה. את זה צריך לקחת בחשבון. המקומות מוערכות ברמה גבוהה בתוך המפעלים, בגלל זה אין כל כך תקלות. ואם אנחנו מדברים כרגע כמו שצחי אמר, במשך שלוש השנים האחרונות היו שלוש תקלות, ובגז הטבעי בקושי רבע. פעם היה בגלל שריפה, פעם בגלל מתקן דחיסה שזה חנקן. אבל יחד עם זאת המערכות האלה משפיעות על מערכת הגז הטבעי שנמצאת על יד, ואז אתה שולח אותם לבדוק. עכשיו תחשוב, מכון התקנים זה שחותם איתי הסכם, זה ששם ערבות, זה שמחזיק צוות שלא חשוב באיזו שעה, אם אני צריך הם צריכים לצאת לשטח ולבדוק. זה לא טריוויאלי. ואתה יודע שמה שבסך הכול היה זה פחות או יותר עבודה אחת בשנה. אז גם אם יהיו אחרים, לא בטוח שירצו לשים את הערבות וגם לחכות מתי תהיה תקלה שאני אשלח אותם. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני לא מדבר רק על תקלה. התקלה זו נקודה אחת שרלוונטית להוראות המעבר. הסיפור הגדול יותר למעשה הוא העניין של מספר הגופים הבודקים שפועלים. הסעיף שמדבר על סמכות הממונה לטפל בתקלות בטיחות, ומי הגוף שיבדוק את הבדיקה החוזרת את המתקן, זה רק צ'ופצ'יק של הוראות המעבר בעניין. 

 << אורח >> יאשה יורבורסקי: << אורח >> 

איתי, מי שקובע זה כללים של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, והכללים אינם פשוטים, בצדק או שלא בצדק. זה לא תחום המקצוע שלי. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תודה. יש איתנו אורחים ב"זום" שרוצים להצטרף לדיון?

 << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> 

ברשותכם אציג את הנושא השני. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מיד. אין קול ואין עונה ואין קשב. בבקשה, אדוני, תציג את הנושא השני. 

 << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >>   

הנושא השני הוא גם הארכה של פקודת מעבר שמצוינת באותו סעיף, 8(טו), והיא בעצם קשורה למשבר הקורונה. באותו תיקון לחוק שנעשה נקבע שמתקנים קיימים שהוזרם להם גז טבעי לפני התקנת החוק, או שהיה להם אישור כלשהו למתקנים לפני כל הרפורמה שהייתה בחוק שקבעה את התקנים שצריך לבדוק עליהם והגופים בודקים וכל הדברים האלה, ניתנה להם תקופה של עד 30 ביוני 2020 לקבל אישור בדיקה ראשונה לאחר הכניסה לתוקף של החוק וכל התקנים הרלוונטיים. מכיוון שהתקופה אמורה להסתיים ממש ברגעים האלה, ולאור משבר הקורונה שהיה, שיכול להיות שיצר עיכובים כאלה ואחרים, אנחנו מבקשים להאריך עד 30 בספטמבר את התקופה הזאת לאותם מתקנים ואותן נקודות, כדי שמשבר הקורונה לא  יפריע להם לעמוד בלוח הזמנים שאומנם נקבע מזמן והיו צריכים לעמוד בו, אבל כדי לא להכשיל אף אחד חשוב לנו מאוד לנסות ולהאריך את המועד. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

יעמדו בזה, ב-30 בספטמבר?

 << אורח >> יאשה יורבורסקי: << אורח >> 

חלקם כן, חלקם סביר שלא. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני טיפוס שלא אוהב לבקש. גם אם זה יהיה כרוך בזה שאצטרך ללכת ברגל חמישה קילומטר. אבל אם כבר אתה מבקש, תבקש. אתה כבר מבקש הארכה, שלא תבוא עוד חודשיים.  

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בדיוק. למה לחודשיים? תבקש עד סוף השנה.  

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני לא יכול לאנוס לך לבקש משהו יותר ממה שאתה צריך. אבל שאלתי. היום אנחנו ידידותיים בגלל הקורונה, אחרי ספטמבר אני לא יודע אם הוועדה תהיה ידידותית. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

תקשיב לעצה הזאת, היא עצה טובה. 

 << אורח >> יאשה יורבורסקי: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, אתה צודק. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לימדו אותי כשהייתי קטן, שכאשר אומרים "אתה צודק" זה מכאיב יותר. 

 << אורח >> יאשה יורבורסקי: << אורח >> 

נכון. גם לנו זה מכאיב. הנושא של מפעלים לא בסמכותנו. ב-2015 הפרידו, וטוב שכך. יחד עם זאת האחריות לאכוף את החוקים – מחזיק המתקן לא  טוב, בעל מפעל שהיה לו מספיק זמן להתארגן. יחד עם זאת, אנחנו כן בדקנו והמצב הוא לא רע. הופתעתי לטובה שהמצב הוא לא כל כך רע. יחד עם זאת, יש ממש בודדים שלא התחילו, רובם סיימו. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אנחנו נאשר ב-30 בספטמבר. ניתן להם תמריץ להתאמץ. 

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> 

אפשר להתייחס?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

חיפשתי אותך. בבקשה, אדוני. 

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>   

אני מהתאחדות התעשיינים. כמו שאמרת, יש היגיון. בסך הכול ספטמבר זה כבר מעבר לפינה. אנחנו נמצאים לפני הקיץ, וגם המשבר עדיין נמצא איתנו. הייתי שמח, יאשה, ביחד עם הוועדה, אם כן תוכלו לאשר את ההארכה של הסעיף הראשון עד סוף השנה ולא רק עד ה-30 בספטמבר. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

נראה לי שאתה צעיר ממני, אבל בתקופה שלי אמרו שאלת קיטבג. זה מה שאני עשיתי, שאלתי שאלת קיטבג. 

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> 

שאלת שאלה נכונה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תודה. אנחנו נשאל זאת בהתאם.  

 << דובר >> נעם ברימן: << דובר >> 

שלום. אני מייצג אחד משני הגופים הבודקים הרלוונטיים, ומה ששאלתם בהתחלה, גם היועץ המשפטי וגם היושב-ראש של הוועדה, לגבי הגופים הבודקים הרלוונטיים – אם הם יוסמכו, או בתחומים שהם יוסמכו או שהם מוסמכים כרגע, האם ניתן לקבוע שאפשר יהיה לעשות בהם גם שימוש מבחינת רשות הגז?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

נשמע את היועצים המשפטיים. 

 << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> 

כל עוד שהם לא בדקו את אותו מתקן, אין בעיה. כבר היום לפי המצב המשפטי אנחנו יכולים להיעזר בהם. אנחנו רק צריכים שיהיה לנו גורם אחד, שלא יהיה מצב שיהיה סוג של מתקן מסוים שאנחנו נגלה ברגע האמת שהוא היחיד שיכול לבדוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אין מניעה, בקיצור. 

 << דובר >> נעם ברימן: << דובר >> 

אין מניעה. ככל שתהיה הסמכה, אפשר לעשות שימוש.  

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

ברגע שיאושרו ויוסמכו, אין מניעה. תודה.  

 << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> 

לגבי הארכת התקופה, זה בסדר להאריך את התקופה, אבל צריך לקחת נקודה אחת בחשבון. זאת אומרת שיש פה איזשהו איזון עדין שנקבע בזמנו בחקיקה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אנחנו לא נפר אותו. 

 << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >>   

האיזון הזה כבר נתן תקופה ארוכה לאותם מתקנים להיערך, מכיוון שצריך להבין שלמתקנים האלה, לכל המתקן שלהם או לחלקם אין אישור, ולכן חשוב מאוד בסופו של דבר שהתהליך יסתיים. אז זה בסדר להאריך את התקופה, אבל חשוב שגם הם יבינו ושכל המערכת תבין שבסופו של יום צריך מהר ככל הניתן לסיים את התהליך הזה. אז זה בסדר להאריך, אבל צריך לקחת בחשבון שבסופו של יום אנחנו צריכים כמה שיותר מהר, כי יש פה מתקנים והם יכולים להיות גדולים מאוד ומסוכנים מאוד.  

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אנחנו נשאיר את זה כפי שביקשתם, 30 בספטמבר. בבטיחות אנחנו לא נדיבים, ואם תצטרכו לבוא לפה, תבואו. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה מה שרציתי להציע. זה טיעון הגיוני. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לא בטוח שנאשר לכם, אז תתמרצו ותזדרזו. 

 << אורח >> אילן לנדסמן: << אורח >> 

אני סמנכ"ל הסמכה ברשות הלאומית להסמכת מעבדות. אותו גוף שאחראי על הסמכת המעבדות, זולת מכון התקנים. מכון התקנים מאושר בתוקף חוק התקנים משנת 1953. 

צריך להבין שההסמכה של המעבדות היא לצורכי רגולציה, וההסמכה היא למעשה בהתאם להיצע וביקוש. יש היום שתי מעבדות מוסמכות, נאמר כאן והעובדות הן נכונות. אין סיבה שהמעבדות האלה ירחיבו את הפעילות שלהן, מכיוון שזה כרוך בעלות נוספת, הרחבת הסמכה, כאשר מלכתחילה אין שום סיכוי שהם יקבלו עבודה. וכאשר סוגרים את השוק עד שנת 2024, המשמעות היא שמקבעים למעשה את המצב הנוכחי ולמעבדות האלה לא תהיה עבודה בתחום הזה שהם ירחיבו, מכיוון שהשוק הוא סגור. כלומר, יש הסכם עם מכון התקנים, ההסכם יופעל, שמענו כמה פעמים הוא הופעל, ואין להם סיבה להשקיע היום בתשתית נוספת ולהרחיב את הפעילות שלה לשלם כסף כאשר ברור להם שעד 2024 אין להם מה לעשות עם זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

דיברנו על הבלעדיות. אין בלעדיות. תבהיר את הנקודה הזאת בבקשה. 

 << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> 

נוצרה פה אי הבנה. אנחנו לא מדברים על ההסמכה של הגופים לאשר את המתקנים עצמם של מפעל שרוצה להתחבר. זה התחום שלכם, ושם אתם אמונים ואני בטוח שתעשו כל מה שאתם יכולים כדי להרחיב את השוק, ואני מקווה מאוד שזה מה שאתם עושים. זה לא המקרה שעליו אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על גוף שהם כבר אישרו, אם קרה המקרה ועל אותו המתקן התעוררה, כמו שאמרתי, לפי סעיף 8(י), ואותם גורמים פנו ויש 48 שעות לפנות, אז אנחנו. אבל התיקון הזה בטח לא זה שיוצר את המונופול או מתווה על מתקנים, להפך, הוא מאפשר למערכת לעבוד. אני אשמח כמובן אם אתם תאשרו ככל הניתן יותר גופים, זה  יעזור לכולם. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה. ההבהרה נאמרה פעם שנייה ושלישית ואני שמח. הקראה, בבקשה אדוני. 

 << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> 

הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 7) (הארכת תקופות מעבר), התש"ף-2020

	תיקון סעיף 8טו 
	
	בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989,  בסעיף 8טו - 

	
	1. 
	(1)	בסעיף קטן (א)(2)(א), במקום "ח' בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020)", יבוא "י"ב בתשרי התשפ"א (30 בספטמבר 2020)";

	
	
	(2)	בסעיף קטן (ב) -

	
	
	(1) בפסקה (1), במקום "בתקופות האמורות בה" יבוא "בתקופה האמורה בה"; 

	
	
	(2) במקום פסקה (2) יבוא:

	
	
	
	"(2)  לעניין מיתקן כאמור בסעיף קטן (ד)(2) או (3) – עד יום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024)". 

	תחילה
	2.
	(א)	תחילתו של סעיף 1(1) לחוק זה ביום ט' בתמוז התש"ף (1 ביולי 2020). 

	
	
	(ב)	תחילתו של סעיף 1(2) לחוק זה ביום כ"ה בסיון התש"ף (17 ביוני 2020).




לעניין זה אני מבקש לחדד שיש פה בקשה לרטרואקטיביות שצריך לחדד. בעצם מכיוון ששני הנושאים, כמו שאמרנו, הם כאלה שלוחות הזמנים שלהם או הסתיימו או עומדים להסתיים ברגע זה, אז כדי לייצר רצף ושלא תיווצר איזושהי תקלה, אנחנו צריכים רטרואקטיביות קצרה כדי שתהיה רציפות של המשכיות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רק חייב לומר לגבי המועד הראשון שאתם מציעים לקבוע, 1 ביולי, יכול להיות שלא יהיה בכך צורך, מכיוון שאני מתכוון בכל מקרה להניח את הצעת החוק היום.  

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

ביקשנו פטור מחובת הנחה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מתבקש גם פטור מחובת הנחה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני לא אוהב לבקש טובות, והיום נאלצתי לבקש טובה בשבילכם. 

 << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >>   

תבוא עליכם הברכה. 
 
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני מבקש שהוועדה תסמיך אותי לעניין מועד התחילה לבדוק אם בכלל יהיה בכך צורך לגבי ה-1 ביולי. לגבי המועד שקבוע בסעיף 2(א). 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אתה מוסמך. 

אחרי ששמענו את ההקראה, מי בעד התיקון המבוקש? מי מתנגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין 
נמנעים – אין

שלושה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. התיקון לחוק אושר ויעלה למליאה להצבעה לקריאה שנייה ושלישית. הישיבה נעולה. תודה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:32. << סיום >>