פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



76
ועדת הכלכלה
23/12/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 550
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ב בכסלו התשפ"ה (23 בדצמבר 2024), שעה 9:16



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג- 2023 (מ/1622) << הצח >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל
אליהו ברוכי
ששון ששי גואטה
אלי דלל
שלום דנינו
אלון שוסטר


חברי הכנסת:
מטי צרפתי הרכבי


מוזמנים: 
	אורן לביא
	–
	מנכ"ל, משרד הבריאות וביטחון המזון

	עוזי שץ
	–
	מנהל תחום בכיר ענפי חי ותמיכות, משרד החקלאות וביטחון המזון

	ד"ר אוהד אפיק
	–
	מנהל תחום דבורים והאבקה, משרד החקלאות וביטחון המזון

	ד"ר אסף לוי
	–
	מנהל אגף גורמי ייצור, משרד החקלאות וביטחון המזון

	חגית איגרמן
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד החקלאות וביטחון המזון

	אפרת ורד
	–
	עו"ד, סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד החקלאות וביטחון המזון

	רס"ן ליעוז דוד
	–
	ראש מדור ממ"ג, אגף התכנון, צה"ל, משרד הביטחון

	אבינועם ביר
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה ציבורי-מנהלי, משרד המשפטים

	אריה בלבן
	–
	מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	ד"ר אנה טרכטנברוט
	–
	ראש תחום מגוון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה

	טל זסק
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

	אור סיון
	–
	עו"ד, רשות הטבע והגנים

	אלון רוטשילד
	–
	מנהל תחום מגוון ביולוגי, החברה להגנת הטבע

	אורי דורמן
	–
	מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

	אילנה דרור
	–
	כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

	ירון סולומון
	–
	מנהל המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

	אופי רייך
	–
	מנכ"ל, המועצה להאבקה ודבש

	אבי אלקיס
	–
	יו"ר, המועצה להאבקה ודבש

	גיל להב
	–
	עו"ד, יועץ משפטי, המועצה להאבקה ודבש

	דורון ליבנה
	–
	יו"ר, ארגון מגדלי דבורים

	דוד ויינשטיין
	–
	עו"ד, יועץ משפטי, ארגון מגדלי דבורים והתאחדות חקלאי ישראל

	אביב חצבני
	–
	איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

	ד"ר צחי גולדנברג
	–
	דבוראי



ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון
אביטל יזרעאל
נעמה דניאל

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג-2023, מ/1622 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בוקר טוב. הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג-2023. הסיפור הזה של המועצה סתם עיכב אותנו חודש ומשהו. זה דבר שיכולנו לגמור אותו ממזמן, אבל בסדר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בעקבות הדיונים הפנימיים הלא מעטים שהיו, גם בתוך הממשלה וגם לנו, עם הייעוץ המשפטי של הממשלה, הופץ ביום חמישי נוסח מעודכן. כפי שאתם רואים, החלקים שמסומנים בצהוב הם החלקים שאנחנו צריכים לדון בהם, ועיקרם עיגון המעמד של מועצת הדבש בחוק, התפקידים שלה ושינויים מתחייבים, בעקבות השינוי הזה, גם בהרכב ועדת ההיתרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

משרד המשפטים מסכים?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הכול נעשה בתיאום עם משרד המשפטים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, בוא נשמע, כי בפעם שעברה הם אמרו שזה בעייתי. אתם מסכימים?

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

אבינועם ביר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. יש לנו כמה הערות בתוך הנוסח, אבל בגדול - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל במכלול?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא הבנתי – אילו הערות יש לכם? הכול נעשה בתיאום איתכם.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

נכון. היו שם עוד כמה תיאומים קטנים שהתפספסו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני חושב שאחרי כל כך הרבה ישיבות שעשינו גם איתכם, ונוסחים – כבר היה צריך להכניס את אותן הערות קטנות לנוסח ולא לחכות ולא להגיד לנו את זה בתחילת הישיבה.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

אתה צודק. אתמול, בשעה טובה, גזרתי חוגר אחרי שלושה חודשים - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני לא מאשים אותך.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

נכון. זה משהו שאני בטוח - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זה לא אישי, אבל אני חושב שברמת התפקוד של ייעוץ וחקיקה – זה צריך להיות בתוך התהליך, ולא בוועדה, כמשהו חיצוני.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

חד-משמעית. אלה דברים קטנים שכשתראה אותם – אתה תגיד "בסדר".

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב. משרד החקלאות, אתם מסכימים לדבר הזה?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן? למה היה קשה לך להגיד את המילה "כן"?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כי לא פנו אליי, אדוני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה זה "לא פנו אליי"?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא ראיתי אותך. ד"ר אסף לוי, מנהל אגף גורמי ייצור, משרד החקלאות וביטחון המזון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני רוצה להבין את המשמעות של העניין. הרי, נתנו למשרד החקלאות להוציא את ההיתרים כדי לגבות את האגרות וכו'. מה עכשיו? הם לא יעשו את העבודה הזו? הם לא יגבו את האגרות? הם יגבו את האגרות ויתנו אותן למועצה? אני רוצה להבין.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

שאלת האגרות וההיטל זו אחת הסוגיות שעסקנו בה לא מעט. אנחנו נגיע לזה בסעיפים הספציפיים ונסביר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני רוצה לשמוע באופן כללי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

באופן כללי, הסמכות לגבות אגרות תישאר, ולצד הסמכות הזו – יש כאן, בהמשך - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הסמכות למי? למי היא תישאר?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

למשרד החקלאות. לצד הסמכות הזו, המשרד מציע לעגן סעיף לעניין גביית היטל בסך 30 שקלים, אם אינני טועה, שישלמו המגדלים לכוורת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בנוסף לאגרה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא בנוסף לאגרה. אנחנו שאלנו את אותה השאלה.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אני אסביר. שוב, בוקר טוב, תודה רבה על הדיון. עוד פעם לפרוטוקול, ד"ר אסף לוי, מנהל אגף גורמי ייצור, משרד החקלאות וביטחון המזון. אנחנו קיבלנו שיעורי בית מהוועדה, בהנחיית חברי הכנסת, באישור היושב-ראש ובהסכמת הנהלת המשרד – לראות איך אנחנו משאירים את הגוף הזה שנקרא "מועצת הדבש" יכולת המשך עבודה. גם נתבקשנו לראות איך אנחנו משאירים אותם בתוך העניינים, גם - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ראיתי ששיניתם להם את השם.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

הם שינו לעצמם. 

 << אורח >> אורן לביא: << אורח >>  

נקודה חשובה מאוד: בהמלצת המשרד, המועצה הסכימה לשנות את השם. לא קוראים לה יותר "המועצה לייצור ולשיווק של דבש" – היושב-ראש יודע את חשיבות ההאבקה – אלא "המועצה להאבקה ודבש".

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הם לא צריכים רק לעשות האבקה?

 << אורח >> אורן לביא: << אורח >>  

החלק החשוב שהדבורה עושה הוא תהליך ההאבקה, והדבש הוא ה-By Product של האירוע הזה. מיוחס לאלברט איינשטיין משפט מעניין וחשוב מאוד, שבין אם הוא נכון או לא נכון – הוא עדיין מעניין מאוד, לפחות מבחינתי: "אם הדבורים ייעלמו – ייוותרו למין האנושי רק ארבע שנות קיום". זו נקודה חשובה מאוד, ואני מברך את המועצה על שינוי השם. תודה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

נתחיל לעבור על הסעיפים. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אני רק אשלים, איתי, ברשותך. חלק משיעורי הבית שקיבלנו היה לראות אנחנו דואגים שימשיך להיות תקציב למועצה. לכן, בנוסח המוצע, אנחנו מציעים לקבוע היטל על כל כוורת, כמו שנמצא היום. אחרי העבודה שהמועצה הציגה לנו על כל הפעולות שהיא עושה – אנחנו מצלמים את נקודת המצב, עד שנבנה בתקנות, באישור הוועדה, נוסח חישוב כזה או אחר.

לכן, לצד היכולת לגבות אגרה – ואין רצון שתהיה פה כפילות – אנחנו נפריד בין שני הדברים. אין מטרה שישלמו יותר; המטרה היא אפילו שישלמו פחות, אבל נעשה את זה בהמשך, כשנבוא עם הסט של התקנות. 

אנחנו מבקשים להשאיר את היכולת לקבוע אגרה באם המשרד יידרש לקבוע אגרה נוספת, אבל כשלב ראשון – המשרד לא יקבע אגרה, ויהיה צילום מצב של המצב הקיים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זאת אומרת, בגלל שיש את המועצה – ישלמו יותר?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא. אמרתי הפוך; אמרתי "לא ישלמו".

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא. אמרת "כרגע לא כתוב, אבל יהיה כתוב בעתיד".

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא ישלמו יותר. בסוף, משלמים על מכלול העבודה, ואם נידרש – נעשה את ההפרדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מי נציג החקלאים פה? אתם מסכימים למתווה הזה?

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

כן. אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. אנחנו מסכימים. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >>  

דורון ליבנה, יו"ר ארגון מגדלי הדבורים. פרק חשוב; הכרח נדרש לסדר וקיימות של הדבורים במתן שירותי האבקה וייצור הדבש במדינת ישראל. אנחנו מברכים על התוספת הזו.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

אבינועם ביר, ייעוץ וחקיקה. אני רק אעיר שהתקנת האגרות, כמובן, דורשת את אישור ועדת הכלכלה, ובכל מקרה לא יוכל להיות כפל. זאת אומרת, האגרה וההיטל יבואו אחד על חשבון על שני, ולא יהיה כפל של שניהם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זו נקודה שאנחנו דיברנו עליה בדיונים הפנימיים שלנו, ונראה איך נעגן אותה. אני רוצה להגיד עוד משפט לפני שאנחנו צוללים לסעיפים: כן הקפדנו שהתפקידים שיינתנו למועצת הדבש הם לא תפקידים רגולטוריים. כלומר, הרגולטור ישאר משרד החקלאות. 

המועצה אמורה לתת סיוע בוועדת ההיתרים ולמלא תפקידים נוספים, שאותם כתבנו באופן מפורש בסעיף ייעודי לכך לחוק, אבל זה לא בא על חשבון התפקידים הרגולטוריים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יישאר לכם אותו צוות כוח אדם - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זה ארבעה אנשים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

- - של ארבעה אנשים, למרות שחלק מהתפקידים עברו למשרד החקלאות?

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >>  

מזה כמעט חמש שנים, ועדת ההיתרים יושבת במשרד החקלאות. יש נציגי משרד החקלאות, והם, בעצם, המחליטים. את העבודה עושה העבודה, ומנכ"ל המועצה שיושב פה יכול להסביר את העבודה.

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

איתי, אני לא מכיר את הסעיפים, ולכן אני לא יכול לחוות עליהם דעה יותר מדי. אני רק רוצה להעיר הערה: הרבה פעמים, יש תיאוריה ויש מציאות. בסופו של דבר, כשיש מישהו שיש לו את הידע – הוא משתלט על הרגולציה. 

לפעמים, קורה – וזה קורה – שהסמכויות נמצאות אצל המשרד אבל הוא מתערטל מהן, ובסופו של דבר, מי שמשתלט עליהן הם גורמים אחרים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

ניסינו להימנע מזה בנוסח החוק, וכדאי שכן תכיר את הסעיפים לפני שאתה מעיר.

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

אמרתי שאני רק מעלה נקודה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה כבר קובע שהם ישתלטו על משרד החקלאות?

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

ממש לא. רק אמרתי שצריך לדאוג שזה לא יקרה בעתיד.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

תכף נגיע לסעיפים. אם יהיו לך הערות – תעיר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר גמור. אפשר להתחיל. אילו חקלאים אתה מייצג, דרך אגב, חוץ מאשר את עצמך?

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

אני לא מייצג חקלאים; אני עצמאי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנתי. בסדר. הם מייצגים הרבה מאוד כוורנים וכו', אז להם יש מילה יותר רצינית בעניין הזה.

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

אני מקבל את זה.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>  

הוא גם חקלאי וגם משווק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה זה שייך? הוא לא מייצג קבוצה גדולה. בבקשה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

התיקון הראשון הוא בעמוד 2, סעיף 2. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

חגית איגרמן, משרד החקלאות. בסעיף 2 – סעיף ההגדרות – אחרי ההגדרה של "כוורת מאוכלסת" נוסיף:

	
	
	"מועצת הדבש" – חברה לתועלת הציבור ששמה המועצה להאבקה ודבש;


 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

הקראנו את סעיף ההגדרה, אדוני היושב-ראש. מאחר ואנחנו קובעים את המועצה בחוק ומסדירים את הפעולות, הסמכויות והחובות שלה – בסעיף ההגדרות נכנס סעיף המגדיר את המועצה בהתאם לשם החדש, כפי שהציג המנכ"ל: "המועצה להאבקה ודבש".

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אני מציעה שאני אקריא קודם את הפרק של המועצה ואז נחזור לסעיפים שאנחנו מתקנים בעקבות זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני חושב שדווקא יהיה יותר נוח להקריא לפי הסדר.

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

רגע, רק לגבי השם. גיל להב, היועץ המשפטי של המועצה להאבקה ודבש. אנחנו גם רוצים שבמקום שיהיה את צמד המילים "מועצת הדבש" – שזה יהיה "המועצה להאבקה ודבש" לכל אורך החוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זה כבר עניין נוסחי. אנחנו נבדוק את זה עם הנוסח. זו לא הערה למהות העניין. זה כבר קיצור שאנחנו משלבים בחוק, אז נבדוק את ההערה שלך אבל אני לא מתחייב שזה מה שנעשה.

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

בדיוק מזה ביקשנו להימנע – שיותר לא יחזור על עצמו צמד המילים "מועצת הדבש". דווקא אם בחוק - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שלא יהיה "מועצת הדבש"?

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

אנחנו רוצים שיהיה "המועצה להאבקה ודבש".

 << אורח >> אורן לביא: << אורח >>  

זה עניין טכני. מה שהוא מנסה לומר זה שהנושא של ההאבקה הוא הנושא המרכזי. הדבש הוא By Product. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בוא נלך לקראתם. לא "מועצת הדבש"; "המועצה להאבקה לדבש". זה הכול.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אין לזה הרבה משמעות. זה עניין טכני. 

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

זה בדיוק העניין - - -

 << אורח >> אורן לביא: << אורח >>  

יש לזה הרבה מאוד משמעות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אין לזה משמעות חקיקתית. לזה אני מתכוון. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

איתי, אז גם בהגדרה צריכה להיות הבהרה שהמועצה להאבקה ודבש היא מועצת הדבש.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

למרות שבכל מקום כותבים "המשרד" ולא "משרד החקלאות וביטחון המזון". זה קיצור. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

איתי, אם בגוף החוק יהיה כתוב "המועצה להאבקה ודבש" – בהגדרה צריך לכתוב "המועצה להאבקה ודבש" - - -

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא צריך הגדרה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

צריך הגדרה, אסף, כי זו חברה לתועלת הציבור. אנחנו כותבים: "החברה לתועלת הציבור ששמה "המועצה להאבקה ודבש"". 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אולי "שבעברה", או "שהייתה"? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הלאה. הנה, כבר קיבלנו הערה אחת. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

בסעיף 3א(ג), עוד תוספת בעקבות הדיון הקודם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

באיזה עמוד?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בעמוד 5. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

	
	
	(1) לא יציב דבוראי כוורות כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן דיווח לוועדת ההיתרים, בטופס דיגיטלי שפורסם באתר האינטרנט של המשרד, או באופן אחר שיקבע השר בצו, על הצבת כוורות כאמור, לא יאוחר מ-24 שעות לפני מועד הצבת הכוורות; דיווח כאמור יכלול את כל אלה:


 
את זה כבר אפשר לא להקריא. מה שהוספנו פה זה את הדיווח שנעשה בטופס דיגיטלי או באופן אחר שיקבע השר בצו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אנחנו נבדוק אם צריך להגיד "דיגיטלי" או "מקוון".

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

ברמת הניסוח.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן. 

<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

סעיף 6 בעמוד 6. סעיף 6 עוסק במינוי ועדת ההיתרים. אני אקריא אותו מההתחלה:
 
	מינוי ועדת ההיתרים 
	6.
	(א)	השר ימנה ועדה לעניין קביעת נקודות הצבה ומתן היתרים להצבת כוורות מאוכלסות ואלה יהיו חבריה:

	
	
	
	(1)	שני עובדי המשרד, שאחד מהם לפחות בעל ידע מקצועי בתחום גידול דבורים, ואם אין עובד בעל ידע כאמור – בעל ידע מקצועי בתחום גידול בעלי חיים; השר ימנה אחד מהם ליושב ראש הוועדה;



 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

שנייה, נסביר. בסעיף 2, אדוני, בנוסח שהוצג בפני הוועדה, הוחלף "נציג הציבור" ב-"מנכ"ל המועצה להאבקה ודבש". בהתאם לשיחות שהיו לנו עם הגנת הסביבה, בסיכומים ובמה שהקריאה הוועדה, אנחנו מבקשים לעדכן שלא נמחק את נציג הציבור, אלא נוסיף לוועדה את המנהל הכללי של המועצה. 

הוועדה תכלול ארבעה נציגים – שני עובדי משרד, מנכ"ל המועצה ונציג ציבור בעל ידע אקדמי בגידול דבורים, כפי שהקראנו בדיון הקודם. אנחנו נוסיף סעיף חדש, שיגדיר שבמידה ויהיה תיקו – ליושב-ראש הוועדה יהיה קול כפול, כדי להימנע ממצב של אי-יכולת לקבל החלטות. בבקשה, חגית.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

סעיף קטן א(2), שעוסק במינוי של נציג ציבור - - -

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >>  

למה זה נוסף?

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >>  

אלה היו הסיכומים שלנו עם הגנת הסביבה. זה היה בנוסח המקורי ואנחנו מוסיפים את מה שהוחסר.

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >>  

ומה זה "נציג אקדמי"? מה התרומה שלו לוועדת ההיתרים?

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

נציג ציבור. נציג ציבור יושב בהרבה סוגים של ועדות, ובהרבה ועדות. למעשה, זה היה הנוסח המקורי. כרגע, התבקשנו להחזיר את מועצת הדבש, אז עצם זה שמועצת הדבש נכנסה לוועדה לא אומר שצריך להוציא את נציג הציבור החוצה. ברגע שאנחנו עוברים לוועדה עם ארבעה אנשים – יכולים להיות קולות שווים, אז אנחנו צריכים איזה שהוא קול מכריע, ולכן ההצעה היא שזה יגיע ליושב-ראש. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

יש פה, בוועדה, מישהו שמייצג את החקלאים שזקוקים להאבקה?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כן. אורי דורמן.

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

לא פה. בוועדת ההיתרים.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כן. יש שני נציגים של משרד החקלאות. אחד יהיה מדריך שה"מ או מנכ"ל המועצה.

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

יכול להיות שכדאי להגיד "מדריך שה"מ בנושא מטעים", ולא בנושא בעלי חיים.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

יהיה כתוב "שני עובדי משרד". המנכ"ל והשר ידעו מי הנציגים.

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

אם כל מטרת החוק היא שתהיה האבקה יעילה – צריך מישהו שייצג את החקלאים שזקוקים להאבקה.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

מטרת החוק היא לא רק האבקה יעילה; היא גם האבקה יעילה.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אלה הנקודות שהן לא האבקה.

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

בסדר, אבל בסופו של דבר, המטרה - - - 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >>  

מנכ"ל מועצת הדבש, מעצם היותה גוף שדואג להאבקה במדינת ישראל, רואה את האינטרס של כולם, ולא רק את האינטרס של המגדלים. הוא לא דמות פרטית – הוא לא נציג מגדלים; הוא לא יושב-ראש ארגון מגדלי דבורים. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

זו הערה לייעוץ המשפטי. מדברים כאן על הרכב ועדת ההיתרים. מטרת החוק, בסופו של דבר, היא שתהיה האבקה יעילה במדינה. השאלה היא בוועדת - - -

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

אני אענה לך, צחי. תקרא את סעיף 3א, שמדבר על הצבת כוורות לצורכי האבקה, ואז תראה שאם אתה הולך להאבקה – הסיכוי שלך לפגוש את ועדת ההיתרים הוא הרבה יותר נמוך. אתה לא אמור לפגוש את ועדת ההיתרים; ועדת ההיתרים עובדת לא רק בשביל האבקה, וכמעט ולא בשביל האבקה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

בסופו של דבר, המטרה הסופית של כל החוק הזה היא שנוכל לעשות האבקה.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

לא. צחי, אני מציע שתפתח את סעיף 3א - - -

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

אני מכיר את סעיף 3, אבל אם אתה לא תדאג מלכתחילה לאינטרס של החקלאים שזקוקים להאבקה – לא יהיו לך. אתה יודע שכבר היום חסרות כוורות להאבקה במדינה? כי לא מספיק רואים את האינטרס של החקלאים.

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >>  

סליחה שאני מתפרץ, אבל לא חסרה כוורת אחת להאבקה במדינת ישראל. תביא את החקלאי, האגש"ח, את מהדרין או כל דבר שיגיד שחסרה כוורת. לבוא סתם, במקום המכובד הזה, ולהגיד דברים כאלה – זו זילות. אני מצטער.

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

קודם כול, מחירי ההאבקה קפצו ב-100% בשלוש השנים האחרונות; זה רק מעיד על המחסור. זה גם משהו שחסר לי בהצעת החוק – משרד החקלאות מביא חוק אבל אין פה נתונים. תגידו: כמה מטעים במדינת ישראל זקוקים להאבקה? כמה כוורות יש? זה הבסיס כדי לקיים דיון אמיתי.

 << אורח >> אופי רייך: << אורח >>  

סליחה רגע, בבקשה. משאירים את המועצה כי המועצה עושה את זה. אני אופי ואני מנכ"ל מועצת הדבש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רבותיי, עד כאן. אנחנו לא מתחילים את הדיון מאפס.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כבר היה דיון על ועדת ההיתרים. התוספת היחידה כאן, כרגע, היא של מנכ"ל מועצת הדבש, ואנחנו מחזירים את אותו נציג ציבור שכבר היה בנוסח הקודם. כלומר, הדיון בנושא הרכב ועדת ההיתרים כבר התקיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש התנגדות לתוספת הזו? אתה מתנגד לאיש הציבור?

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

לא לאיש הציבור. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

למנכ"ל מועצת הדבש?

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

כן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

למה?

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

כמו שאמרתי, אני סבור שבסופו של יום, מנכ"ל מועצת הדבש מייצג את המגדלים. כל מטרת החוק כאן היא לעשות - - -

 << אורח >> אופי רייך: << אורח >>  

התשובה היא "לא נכון". אני לא מייצג את המגדלים. מועצת ההאבקה והדבש מייצגת את הצרכים של המדינה בתחום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

קודם כול, אין שום פגם בזה שאתה מייצג את המגדלים.

 << אורח >> אופי רייך: << אורח >>  

אני מייצג גם את המגדלים, אבל לא רק את המגדלים; גם את אנשי המטעים ואת כל הגורמים האחרים. זה תפקידי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב. בוא נתקדם.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

סעיף 6א(3) - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

שנייה, זה לא 6א(3). פסקה (1) היא כפי שהקראתם. תקריאי בבקשה את פסקה (2).

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

להקריא אותה עוד פעם?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן. לא הקראת אותה. את צריכה להתייחס לנוסח שנמצא בפני הוועדה. בפני הוועדה, כרגע, פסקה (2) – המנהל הכללי של מועצת הדבש.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

	
	
	
	(2)	המנהל הכללי של מועצת הדבש, ואם אין מנהל כללי מכהן, נבצר ממנו דרך קבע לקיים את תפקידו או מתקיים לגביו סייג למינוי כחבר ועדה לפי חוק זה – נציג של מועצת הדבש, לפי המלצה של מועצת המנהלים של מועצת הדבש.  



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

עכשיו, בעצם, מה שאנחנו אומרים זה שתהיה פסקה (3), שתעסוק בנציג הציבור. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

לא. נבטל את המחיקה של "נציג ציבור" – יהיה את אותו הנוסח שהיה בעבר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הנוסח שיש כרגע זה פסקאות (1) ו-(2). "נציג הציבור" זה מה שרואים כרגע במחוק. תקריאי את זה שוב כדי שיהיה ברור מה הנוסח המעודכן.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אוקיי.

	
	
	
	(2)	נציג ציבור שהוא איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, או מי שהיה איש סגל כאמור, ובעל השכלה באחד או יותר מהתחומים האלה: חקלאות, כלכלה, מדיניות ציבורית או סביבה, והוא אינו עובד תאגיד מוכר או בעל תפקיד בו.  


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני חושב ש-"מדיניות ציבורית" נמחק. לכן ביקשתי שתקריאי שוב את הנוסח המעודכן. בנוסח המעודכן נמחק "מדיניות ציבורית". בעצם, זה: "ובעל השכלה באחד או יותר מהתחומים האלה: חקלאות, כלכלה, מדעי החיים או סביבה". 

כאן, היה כתוב: "אינו עובד תאגיד מוכר או בעל תפקיד בו". השאלה היא אם צריך את הסייפה הזה, כי אין יותר תאגיד מוכר. אולי שהוא לא עובד של המועצה. אפשר.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אז "והוא אינו עובד מועצת הדבש".

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אז חקלאות, כלכלה, מדעי החיים או סביבה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן, כמו שהיה - - - 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אין לנו את הנוסח הישן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אתם יכולים לראות את זה. במה שמחוק – יש את הנוסח כפי שהיה בוורסיה הקודמת. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

כן, אבל שם יש גם מדיניות ציבורית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

צריך למחוק "מדיניות ציבורית", וגם את - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

וגם את הסייפה של "אינו עובד תאגיד מוכר".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

נכון, ובמקום הסייפה נוסיף: "שאינו עובד של מועצת הדבש".

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אוקיי. ובכל מקרה, צריך לציין שבמקום "מועצת הדבש" – ישונה הנוסח ל-"המועצה להאבקה ודבש". 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן. נעשה את ההתאמה הזו בשלב הנוסח להצבעות, או לאחר מכן.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אז, אנחנו מוסיפים את סעיף (3):

	
	
	
	(2)	המנהל הכללי של מועצת הדבש, ואם אין מנהל כללי מכהן, נבצר ממנו דרך קבע לקיים את תפקידו או מתקיים לגביו סייג למינוי כחבר ועדה לפי חוק זה – נציג של מועצת הדבש, לפי המלצה של מועצת המנהלים של מועצת הדבש.  



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כבר הקראת את זה.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

כן. זה פשוט יהיה סעיף (3).

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא משנה, בסדר. זה כבר עניין של סדר.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אוקיי.

	
	
	(א1) מועצת הדבש תעניק לוועדת ההיתרים את השירותים הנדרשים לצורך פעילותה, ואולם בכל הנוגע לפעילות ועדת ההיתרים, יפעלו אותם עובדי המועצה הנותנים שירותים לוועדה, לפי הוראות הוועדה ובפיקוחה.



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הסבר, בבקשה.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

המועצה תיתן את השירותים מסביב - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

מעטפת.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

כמו ריכוז ועדה – לרכז את החומר, את הבקשות, את ההתייחסויות ואת כל מה שצריך, לצורך קבלת ההחלטות על ידי הוועדה. כמובן שפה, העובדים כפופים רק להנחיות של הוועדה - - -. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

יש איזה נוסח דומה לנוסח שקיים בחוק תכנון משק החלב. בעצם, שירותים יותר טכניים, נכון?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

שירותי משרד.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

שירותי משרד והניהול של הבקשות. הכנת החומר לוועדה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בעמוד 7, אני רואה שצריך למחוק את כל ההוראות שהגענו אליהן בנוסחים הקודמים, לעניין המשקיף, כי הן מיותרות.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

בעצם, את סעיפים (ב) ו-(ב)(1) שנוגעים למינוי משקיף. מכיוון שיש פה את נציג המועצה, הוסכם שאין צורך בעוד מישהו בוועדה, אז אנחנו מוחקים את זה. גם המילה "משקיף" בסעיף (ג) – תימחק. לפי הנוסח שפורסם, הצענו למחוק את סעיף 8, שמתייחס לתקופת כהונה של נציג ציבור, אז אנחנו מציעים להשאיר אותו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בעצם, רק כדי שאבין, עכשיו יהיו ארבעה חברים בוועדת ההיתרים – שניים מטעם משרד החקלאות, מנכ"ל מועצת הדבש ונציג ציבור נוסף, שרק הוא יהיה קצוב בכהונתו, נכון?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

כן.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

כל השאר הם לפי התפקיד שלהם. כלומר, כל השאר הם קצובים במהות, כי הם עושים את התפקיד בוועדה בהתאם לתפקיד הציבורי שלהם. ברגע שהאדם מסיים את תפקידו במועצה או במשרד – הכהונה שלו פוקעת ממילא.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

יש איזה שהם שינויים בסעיף 8 לעומת מה שהוקרא?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

לא. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אין שינוי? כלומר, תקופת כהונה של ארבע שנים, נכון?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אין שינוי.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ומה קורה אחרי ארבע שנים? אלה אותם אנשים? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אפשר להאריך את התקופה לתקופה נוספת של ארבע שנים - - -

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אפשר להאריך לנציג הציבור, חבר הכנסת דנינו. הפונקציות האחרות – שניים שהם עובדי מדינה ואחד שהוא מנכ"ל המועצה, שזמן הקדנציה שלו נקבע על ידי הדירקטוריון של המועצה – הן בהתאם לכללים שהם קבעו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תגיד לי, אסף, כל הזמן רציתי לשאול אותך את זה: הדבורה עושה האבקה על כל המוצרים, או שיש דבורים - - -

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

להכול. אם תלך לקנות דבש אצל דבוראי – אתה תראה דבש שהוא גם לפי סוג הגידול. אתה תראה דבש שהוא טיפה שחור, של אבוקדו; אתה תראה דבש של חמניות; אתה תראה דבש של תפוזים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל ההאבקה היא לא - - -

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

הדבורה לא בוחלת בהאבקה. היא הולכת קודם כול לאיפה שטעים לה, ואחר כך – לאיפה שיש. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

לאיפה שנוח לה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

	תקופת כהונה
	8.
	
	תקופת כהונתו של נציג ציבור בוועדה תהיה לתקופה של ארבע שנים, והשר רשאי להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת של ארבע שנים, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות; ואולם נציג ציבור בוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי נציג אחר במקומו, ובלבד שהשר יפעל למינוי נציג ציבור אחר במקומו בהתאם להוראות סעיף 6 בהקדם האפשרי.



 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

זה כדי לא להשאיר את הוועדה בוואקום.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

ברור.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

הכהונה הנוספת היא של ארבע שנים או עד ארבע שנים?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אין "עד"; ארבע שנים. מחקנו את המילה "עד". לא רצינו לתת שיקול דעת להחליט שבמקרה אחד זה יהיה שלוש שנים ובמקרה אחר – שנתיים. התקופה צריכה להיות כתובה וקבועה בחוק.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אז בשורה הראשונה – "לתקופה של ארבע שנים".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בסעיף 9, שעניינו הפסקת כהונה, מחקנו, בנוסח שמונח בפני הוועדה, את התיבה "לפני תום תקופת הכהונה", אבל מכיוון שהחזרנו עכשיו את נושא הקדנציות לעניין נציג הציבור – בסעיף 9 נכתוב:

	הפסקת כהונה 
	9.
	(א)
	חבר הוועדה יחדל לכהן בהתקיים אחד מאלה, ולעניין נציג ציבור – לפני תום תקופת כהונתו:  



כלומר, כל העילות האלה יחולו על כל חברי הוועדה, אבל רק לעניין נציג הציבור, שתקופת כהונתו קצובה – נתייחס ל-"לפני תום תקופת כהונתו". את רוצה להקריא את שאר השינויים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני מציע שאתה תקריא. יותר קל ויותר מהר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

	
	
	
	(1)	הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

	
	
	
	(2)	הוא חדל להיות עובד המשרד או שהוא חדל להיות המנהל הכללי של המועצה, ואם מונה נציג מטעם המועצה במקום המנהל הכללי – המועצה הודיעה לשר כי הוא אינו מייצג אותה בוועדה.



כאן, בעצם, אנחנו צריכים להחזיר את הסייפה שנוגעת לנציג הציבור, נכון?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

כן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כלומר, "ואם הוא נציג ציבור – הוא התמנה לעובד המדינה". 

	
	
	(ב)
	התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר הוועדה, רשאי השר להעבירו מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:



כאן, בעצם, אני חושב שאין שינויים, נכון?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא. אנחנו רק מחזירים את המחיקות.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

יש ב-(ג).

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

סליחה שאני חוזר לעניין פסקה (2) – "חדל להיות עובד המשרד" או, לעניין נציג ציבור "התמנה לעובד המדינה" – צריך להגיד "הוא עובד המועצה"?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

כן, או בכלל, חדל להיות בקריטריונים, כי זה יכול להיות גם עובד מועצה. הוא יכול להפוך להיות עובד מועצה, ולא רק עובד מדינה. 

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

אם נלך על (ב), נלך ל-(3) – "חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו כחבר הוועדה". בעצם, אם הוא חבר מועצה – חדל להתקיים בו התנאי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בעצם, אם אמרנו שהוא לא יהיה עובד של המועצה - - -

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

אז הוא לא עומד בתנאים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בסדר. נראה אם צריך לחדד את זה בנוסח שיובא להצבעה. מכל מקום, הקראתי את השינויים בריישה של סעיף (ב). אני חושב שאין שינויים בפסקאות (2) ו-(3) - - -

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

בסעיף (ג), גם מחקנו את "לפני תום תקופת הכהונה".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן. גם כאן – נחזיר את זה לעניין נציג הציבור. כלומר, הנוסח יהיה:
 
	
	
	התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר הוועדה, רשאי השר להעביר את חבר הוועדה מכהונתו, ולעניין נציג הציבור לפני תום תקופת הכהונה, אם חבר הוועדה נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של הוועדה.



 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

שנייה. יש את השינוי שלא מופיע בנוסח שהוצג בוועדה, בסעיף 11.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אנחנו מציעים להוסיף, אחרי סעיף (א):

	
	
	(1)  החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה. היו הקולות שקולים. תכריע עמדתו של יושב-ראש הוועדה.



 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

מאחר והוועדה מונה עכשיו ארבעה ולא שלושה, אנחנו מבקשים להכניס לחוק שבמצב שבו יש שניים-שניים – הקול של היושב-ראש יהיה הקול המכריע. זה מצב נהוג בהרבה ועדות. זה פשוט לא מופיע בנוסח שהוצג לוועדה, ולכן - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אז להקריא שוב? "ורק אם היו הקולות שקולים"?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

	
	
	(1)  החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה. היו הקולות שקולים. תכריע עמדתו של יושב-ראש הוועדה.


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

ב-"רוב קולות" – אין כאן איזו שהיא דרישה לכך שאלה יהיו דווקא קולות של נציגי המשרד?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

מאחר שאלה שניים ושניים, ה-Built-in הוא שיושב-ראש המשרד, או נציג המשרד, יהיה, בהכרח, הקול השלישי, כי אם יש מנכ"ל ונציג ציבור – כדי שיהיה רוב חייב להיות נציג שר שיצביע לטובת הרוב. לא יכול להיות מקרה הפוך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בסדר.

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

אם כבר אנחנו מדברים על סעיף 11, היות ואמרנו שוועדת ההיתרים נסמכת בפעילותה על המועצה להאבקה ודבש, קודם כול, בסעיף (ג) צריך להיות: "יושב-ראש ועדת ההיתרים ימנה, מטעם ועדת ההיתרים, עובד המועצה להאבקה ודבש", ולא "עובד המשרד".

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא. 

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

למה לא?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כי לא. 

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

זה בדיוק כל הרעיון – הרי, כל עבודת המטה מבוצעת במועצה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני שוב אומר: הריכוז של עבודת ההיתרים, ברמה המהותית, אמור להיות של המשרד.

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

	בסך הכול, אנחנו מעתיקים את המודל שקיים במועצה לחלב - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אנחנו לא מעתיקים את המודל הקיים. יש לך טעות. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

מה המשמעות של "נסמכת"? כלומר, היא חייבת לקבל את ההמלצות ואת העבודה שעושה - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא. ממה שאני הבנתי, וזה גם נאמר כאן, המועצה תיתן את המעטפת המשרדית לעבודה של ועדת ההיתרים, אבל ועדת ההיתרים היא במשרד החקלאות - - 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

היא עצמאית לחלוטין.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

- - והיושב-ראש שלה הוא נציג משרד החקלאות. כלומר, הכוונה היא לא לתת סמכויות רגולציה למועצת הדבש. הרעיון היה לשמר חלק מהתפקידים הלא רגולטוריים של מועצת הדבש, ותכף תראו את הסעיפים שנוגעים לכך.

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

למה הם כן נכנסו לוועדה?

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

אנחנו לא משנים פה את העבודה של הוועדה. הוועדה נשארת, והיא זו שמקבלת את ההחלטות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זו עמדתי. אמרתי את עמדתי. הוועדה תכריע כפי שתכריע. אני חושב שזה לא ראוי להכניס כאן את נציגי המועצה במסגרת תפקידים רגולטוריים שונים. התפקידים האלה אמורים להימסר למשרד החקלאות, וזה גם הרציונל שהוצג בידי הממשלה בדיון הראשון, ולהבאת הצעת החוק.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

גם היושב-ראש הוא עובד משרד החקלאות - - -

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

אז למה הוא נכנס לוועדה מלכתחילה? כלומר, מה הסיבה לשינוי הזה עכשיו?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

השינוי הזה היה מכיוון שחברי הכנסת ביקשו לשנות את נוסח הצעת החוק. זה נדון כאן בדיון הקודם – אני לא יודע אם היית - - 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

הייתי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

- - אבל אלה היו ההסכמות. הרעיון היה לשמר חלק מהתפקידים – לא תפקידים רגולטוריים, אלא תפקידים נוספים שהמועצה מקיימת לטובת הענף, ונראה את זה בסעיפי 29 שתראו בהמשך. הם אמורים להסדיר את התפקידים של המועצה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

היועץ המשפטי, המרכז האחראי לריכוז וטיפול יכול להיעזר באנשים, וגם בעובד מועצת ההאבקה והדבש, אבל בסוף, רגולציית-העל היא של משרד החקלאות. זו הכוונה.

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

בסך הכול, כמו שאמרו פה מקודם, ועדת ההיתרים פועלת במתכונת הזו חמש שנים. בסופו של דבר, מי שמרכזים ומכינים את החומר – לא מקבל החלטות – הם העובדים של המועצה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני אשמח לשמוע התייחסות של משרד המשפטים לסוגיה.

 << אורח >> אופי רייך: << אורח >>  

לפני ההתייחסות – משפטים זה נהדר – חשוב שתבינו: כשבן-אדם רוצה נקודה חדשה, הוא פונה לפקיד במועצת הדבש, שמסתכל - - -

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אבל אנחנו בחוק חדש.

 << אורח >> אופי רייך: << אורח >>  

אתם צודקים, רק תבינו מה - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

מה קורה היום.

 << אורח >> אורן לביא: << אורח >>  

הוא מדבר טכנית. הוא לא מדבר על איך זה אמור להיות מבחינה פרוצדורלית.

 << אורח >> אופי רייך: << אורח >>  

תנו להסביר. אחרי זה – אתם תיקחו את זה, ויהיה נציג של משרד המשפטים. אין לי בעיה. הפקיד, שמכיר את השטח, הולך ומסתכל שאין שם בתים, אבנים וכוורות אחרות, ומכין חומר לוועדה. הוא מציג את זה בפני הוועדה, ויושב-ראש הוועדה ואנשי הוועדה בודקים שזה נכון. מה שאתם אומרים זה שעכשיו, יצטרכו למנות מישהו במשרד החקלאות שיהיה לו טנדר ושהוא ייסע לראות. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא בהכרח. זה לפניות ציבור. 

 << אורח >> אורן לביא: << אורח >>  

איתי, הוא מנסה להסביר את המצב העובדתי.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

בסדר, אבל אנחנו בחוק חדש עכשיו. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אותו עובד ציבור גם יכול לפנות למועצת ההאבקה והדבש ולהפנות - - - את הפניות. בסוף, הסמכויות הרגולטוריות עוברות למשרד.

 << אורח >> אורן לביא: << אורח >>  

אופי, כאן מדברים לא מבחינה טכנית; כאן זה בית המחוקקים. פה, מדברים על האופן שבו הדברים אמורים לעבוד מבחינת החוק. מה שקורה בפועל, אם חקלאי לא מתקשר למשרד החקלאות אלא אליכם, לצורך העניין – זה סיפור אחר. לכן, אל תדאגו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זה לא במישור הסמכויות. 

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

ברשותכם, אני אעשה סדר. הסמכות לקבל החלטה נמצאת בידי הוועדה; הסמכות להפעיל סמכות נמצאת בידי המשרד. המשרד הוא הרגולטור, והוא בעל הסמכות. כשבעל הסמכות מבקש להסתייע בגורם נוסף – לקבל שירותים מגורם מסוים – הוא יכול לעשות את זה. זה לא הופך את נותן השירותים, המועצה, לבעל הסמכות.

בעל הסמכות פה הוא אדם שהוא עובד המשרד. זאת אומרת, הסמכות נשארת בידי המשרד. מי הגורם שילך, יצלם את השטח ויכין את החומר הגולמי והטכני? זו יכולה להיות המועצה, ובאותה מידה, יכולים להוציא מכרז לקבלת שירותים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה דבר מקובל, למשל, בנושא של גבייה ברשויות מקומיות – הסמכות היא של מנהל הארנונה, עובד העירייה, ומישהו עוזר לו בעבודה. 

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

במילים אחרות – זו הסתייעות. המשרד יכול להסתייע במועצה, אבל הסמכות היא של המשרד.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אכן.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

זו כל מטרת החוק והשינוי העיקרי. אדוני, אנחנו עוברים לעמוד 14, סעיף 17.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

שינינו את סעיף 17(א) בנוסח.

	בקשה למתן היתר
	17.
	(א)	מבקש היתר יגיש לוועדת ההיתרים בקשה להיתר, בצירוף אישור על תשלום אגרת בקשה לפי סעיף 36(ב)(11), אם נקבעה, ויציין בבקשה אם הוא מבקש היתר לתקופה הקצרה משלוש שנים.



בעצם, סייגנו את זה רק לעניין אגרת בקשה כתנאי - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

ככל שתהיה. כלומר, לא בהכרח תהיה.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

ברור. כרגע – אין.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

עמוד 16, סעיף 8(א).

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

סעיף 18 שנוגע למתן היתר. אלה העילות שהוועדה רשאית לסרב לתת היתר בהתקיימן. זו התוספת. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

נכון. הוספנו פה את 8(א):

	
	
	
	(8א)	למבקש חוב בשל אגרה תקופתית, אם נקבעה בתקנות לפי סעיף 36(ב)(11), או אם קיים חוב למועצה בשל היטל לפי חוק זה. 



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

למה, בעצם, צריך לאפשר לא לתת היתר אם יש חוב בשל אגרה או בשל היטל?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אנחנו מדברים פה על אגרות תקופתיות – שנתיות או - - -

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אם בן אדם לא משלם את המוטל עליו בחוק ימשיך לקבל – הרי, בחוק נקבע שהאגרה או ההיטל הם תנאי לקבלת ההיתרים, והיותו דבוראי מוסדר שעומד בתנאי החוק. הסעיפים האלה הם עילה לסירוב או ביטול.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

זה גם וגם. אתה צריך שיהיה לך היתר, ויש לך היתר רק אם שילמת את האגרה או אין לך חוב. יש כאן איזה רצף לוגי, והאגרה היא בתחילת המסלול.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

בסוף, האגרה וההיטלים, כמו שעמיתתי לחשה לי, הם עבור הפעולות שמסדירות את כל הענף. בסוף, זה החוק. לא יתכן שבן-אדם שנהנה מכל החוק – לא - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אבל אם יש חוב ואין הליכי גבייה?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

יש הליכי גבייה. עוד פעם - - -

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

עוד פעם, זה גם עניין של שיקול דעת של הוועדה. זה לא קטגורי. זאת אומרת, אם רואים שזה חוב שנוצר ממש עכשיו, ועוד לא הספיקו - - -

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

ברור. זה לא שהלכנו אתמול ועכשיו מבטלים. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אם זה חוב שקיים כבר תקופה ופעלו בגינו. שוב, זה לשיקול הדעת של הוועדה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

ככל שיהיה היטל כחובת היטל, איך הוא ייגבה, בעצם? כלומר, איך יהיו הליכי הגבייה של ההיטל הזה?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

הוצאה לפועל.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אם הבן-אדם לא ישלם – הליך הגבייה הוא הוצאה לפועל. 

 << אורח >> אבי אלקיס: << אורח >>  

כן. כמו שקורה גם היום.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

התיקון הבא הוא בעמוד 19, סעיף 21(ב). אנחנו מציעים למחוק אותו. הסעיף אמר שיפוג תוקפו של ההיתר אם הוא לא שילם את האגרה השנתית. מכיוון שקבענו שזה בשיקול דעת הוועדה לא לחדש – מצאנו לנכון למחוק את זה, וההיתר לא יתבטל מעצמו אם הבן-אדם לא שילם את האגרה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אוקיי. התיקונים הבאים הם בעמוד 21, סעיף 24. אנחנו מדברים פה על ועדת הערר.

	ועדת ערר
	24.
	(ב)
	(2)	שני חברים שימנה השר, האחד מקרב עובדי משרדו והשני מתוך רשימה שהגישה לו מועצת הדבש, אחד מהם לפחות בעל ידע מקצועי בתחום גידול דבורים; ובלבד שלא ימונה עובד מועצת הדבש או חבר ועדת ההיתרים. 



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כאן, אני חושב שאין שינוי מתחייב בעקבות הוספת נציג הציבור, נכון?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

לא. בנוסח המקורי היה תאגיד מוכר. מכיוון שביטלנו את התאגיד המוכר בחוק – אמרנו שמי שימליץ זו מועצת הדבש. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בעמוד 22, בסעיף 28, יש סימון בצהוב לגבי סעיף (ג), מכיוון שאמרתם שיהיה שינוי, בדיון הקודם, ואמרנו שיוקרא נוסח. לא הוקרא נוסח כי הנושא לא היה בפני הוועדה, אז אני מבקש שתקריאו רק את סעיף (ג).

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

הקראנו אותו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא. לא היה נוסח בפני הוועדה – אני מזכיר. זו תוספת שאתם הוספתם.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אני בדקתי בפרוטוקול - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

כן, הם נשלחו לעשות שיעורי בית לגבי - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אמרתם את העיקרון, ואמרנו שיובא נוסח לוועדה הבאה.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

	
	(ג)
	על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע מקרים שבהם תותר הזנת דבורים בתקופת אגירת הדבש, בהתאם לתנאים כפי שיקבע; לא נקבעו תקנות כאמור, רשאי אדם להזין דבורים בהתקיים אחד מאלה:

	
	
	
	(1) משקלה של קומת החלות הנוספת אינו עולה על 15 ק"ג - אם היא בעלת 10 חלות דונג בנויות, וגובהה הוא בין 16 ל-26 ס"מ; 

	
	
	
	(2) משקלה של קומת החלות הנוספת אינו עולה על 11 ק"ג - אם היא בעלת 10 חצאי חלות דונג בנויות, וגובהה אינו עולה על 15 ס"מ או אם היא עשויה מקלקר.



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני רק רוצה להעיר שלפי הנוסח, ההוראה הספציפית הזו, מן ההוראות בפסקאות (1) ו-(2), תחול כל עוד אין תקנות. בעצם, אי-אפשר יהיה לשנות. עיגנתם עכשיו, בחקיקה ראשית, את כל הפרטים האלה – זה פרטני מאוד יחסית לחקיקה ראשית. בדרך כלל, אנחנו לא כותבים כאלה הוראות. כל עוד אין תקנות – אין את מנגנון השינוי.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל איתי, אם במקרה יהיה איזה שהוא שינוי במבנה הכוורות – השר יטיל תקנות, וזה יעקר את הפירוט הספציפי הזה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

נכון, אבל אם ירצו לשנות רק את פסקה (1), למשל – יצטרכו תקנות בשביל זה. אין כאן מנגנון לשינוי רק של החוקים האלה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל ברגע שהשר יכול – יכול להיות שכל הסעיפים האלה יעוקרו מהר מאוד. זה הרציונל, בעצם, נכון?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

כן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אוקיי. עמוד 23.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

	
	
	פרק ד'1 – מועצת הדבש

	תפקידי מועצת הדבש
	29א.
	(1) מועצת הדבש תמלא תפקידים אלה: 

	
	
	
	(1) תפעל לקידום הרמה המקצועית של הדבוראים, ובכלל זה באמצעות ביצוע מחקרים, הדרכה מקצועית ופרסומים מקצועיים;

	
	
	
	(2) תפעל לשיפור שיטות הטיפול בכוורות ובאופן אחסון הדבש וקידום ההתייעלות בענף הדבש;

	
	
	
	(3) תפעל לאספקה מרוכזת של אמצעי ייצור וביטוח בענף הדבש;

	
	
	
	(4) תעניק לוועדת ההיתרים את השירותים הנדרשים לצורך פעילותה בהתאם להוראות סעיף 6(א1).

	
	
	(2) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע ממטרות המועצה בהתאם למסמכי היסוד שלה; לעניין פרק זה, "מסמכי היסוד" – תזכיר ההתאגדות ותקנון ההתאגדות של מועצת הדבש.



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני מציע שתסבירי את הסעיף הספציפי הזה, וגם, בכלל, את ההסדרה התאגידית שאתם מציעים פה לעניין המועצה.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

בעצם, בחוק אנחנו נותנים את המעמד למועצת הדבש – נותנים לה תפקידים שתואמים את המטרות שלה ואת העובדה שהיא חברה לתועלת הציבור, כמובן. היא צריכה לקדם את הענף; את הרמה המקצועית של הדבוראים; לייעל את שיטות הטיפול בכוורת; לפעול לאספקה מרוכזת של כל מיני אמצעי ייצור שמשמשים את המגדלים, וגם ביטוחים שנדרשים; ועל פי החוק, היא צריכה להעניק שירותים לוועדת ההיתרים, כמו שאמרנו.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

איך היא ממומנת?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

מההיטלים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

מההיטלים. יש סעיף בהמשך. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

עוד פעם, חבר הכנסת דנינו, הרמת לי להנחתה: בהתאם להנחיית חברי הכנסת ויושב-ראש הוועדה, הדרך שלנו להבטיח את המשך קיום המועצה ואת המשך הפעולות שמנויות כאן, בסעיף, היא להסדיר את מעמדה בחוק ולתת לה את האפשרות לגבות היטלים לשם מימוש הפעולות האלה.

לכן, בהתאם לבקשת הוועדה, זה נכנס כפרק בחוק. אנחנו מסדירים את המעמד שלה, את פעולותיה, ובדגש למה שנמצא בסעיף 4. הכי חשוב זה להעניק את השירותים לוועדת ההיתרים. בעצם, היא תהיה הזרוע הארוכה שלנו לאיסוף החומר, לבדיקה ולהכנה לוועדה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אתה יכול לפרט על ההיטלים, ואת ההערכה שלכם לכמה כסף זה?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כן. כהכנה לדיון בוועדה – ואתה תראה את זה גם בהוראת מעבר, כשנגיע אליה – אנחנו מצלמים נקודת מצב מינוס המצב הקיים. אנחנו מבקשים לקבוע הוראת מעבר שאומרת שישולם היטל של 30 שקלים עבור כוורת. אנחנו לא קובעים אגרות עכשיו. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

חודשי? שנתי?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

שנתי לכוורת. היום, מהבדיקות, זה אפילו טיפה יותר – 45 שקלים.

 << אורח >> אבי אלקיס: << אורח >>  

היום אנחנו גובים כ-30 שקלים לכוורת. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

בממוצע.

 << אורח >> אבי אלקיס: << אורח >>  

בתקנות מותר לנו לגבות עד 45 שקלים, מה שלא קורה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כמה כוורות יש? ואם עושים מכפלה – מה יוצא שם? רק כדי לוודא שיש להן קיום כלכלי.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

יש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש להם בסך הכול ארבעה עובדים. לא יותר מזה.

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

לגבי הסעיף של המטרות – לגבי סעיף קטן (1) – אנחנו רוצים לתת פה את הדגש על הנושא של האבקה, ולכן היינו מציעים לשנות אותו, אולי, ולרשום: "ליזום, להשתתף, לארגן, לקדם בכל דרך פעולות הדרושות לפיתוח ולייעול ענף ההאבקה והדבש, לרבות באמצעות ביצוע מחקרים, הדרכה מקצועית ופרסומים מקצועיים".

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה יותר ארוך מהסעיף.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא צריך את זה בחוק. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני חושב שכן צריכה להיות איזו שהיא התייחסות לעניין ההאבקה, אחרי ששמענו את כל מה ששמענו בראשית הדיון. צריכה להיות התייחסות; אני לא בטוח שכל כך מפורטת, אבל צריך להתייחס לזה איך שהוא. מה אתם מציעים, משרד החקלאות?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אין בעיה.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אפשר להתייחס לזה בתוך פסקה (1), שממילא מדברת על "תפעל לקידום הרמה המקצועית של הדבוראים".

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

"לשם הבטחת שירותי האבקה". 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אולי לא רק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

"ולרבות".

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

בכלל, כל פעילות. זה לא רק - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

"ובכלל זה, לקידום ענף ההאבקה"?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן. זה נשמע לי. בואו נתקדם. 

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

לפעמים אנחנו עושים מחקרים כדי לטייב את ההאבקה. עוד - - - של קידום ענף ההאבקה והדבש.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אנחנו נוסיף בפסקה (1): "ובכלל זה לקידום ענף ההאבקה"?

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

"פעילות הענף". או "כל פעולות הדרושות לפיתוח ענף ההאבקה".

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

האבקה זה לא ענף.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

"תפעל לאספקה מרוכזת של אמצעי ייצור, שירותי האבקה וביטוח" – אולי שם, בסעיף (3), איתי?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני לא בטוח. אני חושב שזה דווקא אחד התפקידים - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

לא? אז באיזה סעיף?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אם אנחנו מוציאים את זה עכשיו, השאלה היא אם זה עולה בקנה אחד עם המטרות של המועצה, כאמור במסמכי היסוד שלה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

אני לא יודע. אני לא מכיר את מסמכי היסוד.

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

כרגע, תיקנו את השם; אנחנו גם רוצים לתקן ו-"לרענן" את מסמכי היסוד, שכבר קיימים למעלה מ-50 שנה. זה הדבר הבא בתור שאנחנו הולכים לעשות, בקרוב.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

עכשיו, כשאני מבין את העניין הזה, אני חושב שהמטלות כן צריכות להיות יותר מדויקות. במה הם משרתים את ועדת ההיתרים?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זה רשום. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

זה רשום. זה מספיק רחב ומדויק למה שאנחנו צריכים. סעיף קטן 29א(א)(4).

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

למשל, כשיש בקשה – הבנתי שזה בספק פה. אתם אומרים: "אנחנו יכולים להגיד לבחור שלו ללכת עם הטנדר ולראות".

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

חד-משמעית.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זה בסמכותכם?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כמו שאמרתי, הסמכויות הרגולטוריות הן של המשרד. הוא מסתייע במועצה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ברור, אבל השאלה היא אם יש לו סמכות לשלוח את הבחור עם האוטו כדי לראות שאין אבנים, כמו שהוא תיאר.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

למשרד החקלאות יש את כל הסמכות.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

השאלה היא אם זו החובה שלהם בחוק.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

עוד פעם, זה מספיק רחב, חבר הכנסת דנינו, ואם צריך לחדד את זה – אני יותר מאשמח. עניתי: "ועדת ההיתרים את השירותים הנדרשים לצורך פעילותה, בהתאם להוראות סעיף 66(א)(1)". כלומר, הסעיף הזה מאפשר לי את הסמכות להפעיל כל פעילות או קבלת החלטה – אם אני צריך ללכת לראות א', ב' או ג' – ומאפשר לה לתת לי שירות, כדי שאחרי זה לא יבואו מהצד השני - - -

 << אורח >> אורן לביא: << אורח >>  

אגב, רק אותם?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא. אחרי זה יש את הפיצו"ח, את האכיפה ועוד דברים, וכמובן שלוועדה יש את הסמכות שלה.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

אני רק מחדד: מדובר פה בתפקיד; לא בסמכות.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

תודה.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אז אני מציעה שנקריא עוד פעם את סעיף (1). הוספנו פה:

	
	
	
	(1) תפעל לקידום הרמה המקצועית של הדבוראים ושירותי האבקה, ובכלל זה באמצעות ביצוע מחקרים, הדרכה מקצועית ופרסומים מקצועיים;



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

רגע, אז מציעה משהו עוד יותר מצומצם, בעצם. אנחנו דיברנו על "ובכלל זה לפיתוח יעילות האבקה"?

 << אורח >> אבי אלקיס: << אורח >>  

"פעולות".

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

איך? "פעולות למתן שירותי האבקה"?

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

"פעולות הדרושות לפיתוח ולייעול ההאבקה והדבש".

 << אורח >> אבי אלקיס: << אורח >>  

"לאספקה סדירה של שירותי האבקה".

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

שנייה. אנחנו מדברים פה, בסוף, על קידום רמה מקצועית של שירותי האבקה. מה נכנס לי בפנים? זה יכול להיות ייעול, פיתוח והכול. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אפשר קצת יותר לפרט. בסוף, אם השם של המועצה הוא "המועצה להאבקה ודבש" – זה צריך לבוא לידי ביטוי גם בתפקידים שלה לפי החוק.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

בוודאי, נכון, אבל אנחנו מדברים על רמת שירותי ההאבקה בישראל. אתה יכול להכניס לזה את כל הדברים שנאמרו פה בפירוט - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לי אין התנגדות שיהיה כתוב: "פיתוח וייעול פעילות כוורות ההאבקה - - -

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

לא. אפילו לא הזכרת את ההאבקה.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

שוב, אמרתי: "לקידום הרמה המקצועית של הדבוראים ושירותי ההאבקה". מה עוד חסר לך?

 << אורח >> אבי אלקיס: << אורח >>  

קודם כול, הייתי עושה קידום כלשהו של היתר האבקה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני חושב שזו לא רמה מקצועית של שירותי האבקה. אני חושב שהנוסח שהצעתם יותר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תסגרו את העניין הזה אחר כך. זה לא משנה. הלאה.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

"פיתוח וייעול פעילות האבקה" – אני חושב שזה - - -

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

זו בדיוק הרמה של העבודה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בסדר. אין לי בעיה לכתוב את זה.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

זאת אומרת, מבחינתך – זה בסדר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין לי בעיה. סמנטיקה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה שרציתי, וחסר לי, זה ההסבר לעניין ההסדרה התאגידית, או המבנה החדש שמוצע כאן. בעצם, אם אני מבין נכון, המועצה היא חברה לתועלת הציבור - -

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

נכון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

- - ויש הוראות לעניין חברה לתועלת הציבור בחוק החברות.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

נכון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בעצם, למה היה צריך להוסיף כאן את כל ההוראות המיוחדות האלה?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

ככלל, ההוראות ממשיכות לחול עליה, למעט החריגים הספציפיים שעכשיו נפרט. עשינו בהם איזה שהוא שינוי ביחס לחוק החברות. בגלל שיש לה מעמד בחוק ושהתפקידים שלה קבועים בחוק – אנחנו צריכים לוודא שהיא ממשיכה את הפעילות בהתאם לחוק, ולא רק בהתאם למה שחוק החברות קובע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה אני צריך לכתוב את סעיף (ב) בחוק? אני לא מבין את זה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בעצם, אם הבנתי נכון, המטרה היא כן לאפשר למועצה לבצע עוד פעולות בהתאם למסמכי היסוד שלה. כאן, אלה התפקידים הסטטוטוריים שלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אילו פעולות? הרי, התפקיד של המועצה הזו הוא להיות - - -

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

למשל, שהם לא יכתבו משהו שסותר את החוק במסמכי היסוד, ואז מאחר וסעיף (ב) אומר - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זה כבר סעיף אחר. מה שיושב-ראש הוועדה שאל הוא לגבי סעיף 29א(ב): "אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע ממטרות המועצה בהתאם למסמכי היסוד שלה". 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה צריך להכניס את זה?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

כל המטרות שלה הן מטרות ציבוריות. כבר היום, היא חברה לתועלת הציבור, שמקיימת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, אבל אם אני מכניס את זה לחוק – זה כאילו הסכמתי למטרות שאני לא יודע עליהן פה. אם מחר הם מתקנים את מסמכי ההתאגדות - - - 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

תיקון חייב להגיע לוועדה. זה ב-29ב, כבוד היושב-ראש.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כל תיקון במסמכי יסוד – צריך להגיע לאישור הוועדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, אבל ברגע שאני כותב – זה כאילו הסכמתי ליתר המטרות. אני לא יודע מה המטרות. אני לא יודע מה כתוב במסמכי ההתאחדות בכלל. למה אני צריך לכתוב את זה בצורה כזו בחוק?

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >>  

מסמכי ההתאגדות מבקשים לדעת מה המטרות היום, כדי לא לאשר באופן עיוור את המטרות בלי לדעת על מה מדובר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כל הרעיון זה שאם יש לו מטרות אחרות – אסור להם לסתור את מה שכתוב ב-(א). זה הכול.

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >>  

בוודאי. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

בשביל זה יש לנו את 29ב(ב).

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

גם המטרות האלה – כתובות היום. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

מצד שני, עולה השאלה: האם המועצה יכולה לפעול בהיבטים בתחומים אחרים שלא מנויים כאן? 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

כן. היא יכולה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אתן טוענות שהיא יכולה. 

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

היא יכולה כל עוד זה לא עומד בסתירה לחוק. אם זה עומד בסתירה לחוק – אנחנו ב-29ב(ב). 

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

כרגע אין סתירה למטרות המנויות, אבל כמו שאמרתי מקודם - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני לא מוכן שהדבר הזה יהיה כתוב בחוק. אני לא מסכים לשום דבר; אני מסכים ל-(1) עד (4). אולי שיהיה כתוב שאם יש מטרות אחרות או פעולות אחרות – זה צריך לקבל אישור של משרד החקלאות. זה הכול. למה אני צריך לטפל בזה?

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >>  

יש את הסעיף הזה. המועצה היא לא תאגיד סטטוטורי – בשונה, נגיד, ממועצת הלול, שהוקמה בחוק וכל הסמכויות שלה מוסדרות. מה שיש פה, מבחינת המועצה, זה סמכויות מסוימות מאוד שמעוגנות בחוק. עדיין יש למועצה מעמד - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנתי. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >>  

לכן, אדוני, יש את סעיף 29ב, שבא לשמור על שני מצבים: באחד, הוא אומר שאין בכוחם של מסמכי היסוד לגרוע מהוראות לפי חוק זה. הדבר השני הוא שבשביל לשנות אותם צריכים גם את אישור השר, ואם אנחנו מדברים על מסמכי יסוד – צריכים גם את אישור הוועדה.

הנוסח הזה הוא נוסח מקובל בעוד דברי חקיקה – גם בחוק תכנון משק החלב - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, אבל את לא יכולה לטפל במשהו אחר. לכאורה, יכולים גם להחליט לטפל בדברים אחרים.

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >>  

אדוני היו"ר, גם בחוק תכנון משק החלב, שמסדיר פעילות של מועצה שהיא - - -, יש סעיף דומה. 

 << אורח >> אורן לביא: << אורח >>  

החשש הוא שאם הסמכויות ישתנו במסמכי היסוד – זה ישתנה גם כאן?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

חייבים את האישור של הוועדה.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא. החוק מצלם מצב קיים, ולפי מה שהצהיר היועץ המשפטי למועצה להאבקה ודבש – אין שינויים. כל שינוי - - -

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

אני רק רוצה להסביר משהו לגבי חברה לתועלת הציבור. בחוק החברות, יש הוראות מיוחדות לגבי שינוי של המטרות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עזוב את זה, אתם לא יכולים להנות מכל העולמות. 

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

זה לא שאני יכול להכניס מה שבא לי מחר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתם לא יכולים להנות מכל העולמות. זה הכול. אתם רוצים להישאר קיימים ולעשות א', ב' ו-ג', אבל אתם כאילו מקבלים פה אישור מה שאתם רוצים.

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

עוד הפעם, אני מנסה להגיד שזה בלתי אפשרי, כי חוק החברות אומר שבגלל שאנחנו חברה לתועלת הציבור ופועלים למטרות ציבוריות מוגדרות – אני לא יכול, מחר, לשנות ולעשות מה שאני רוצה. בשביל לשנות את המטרות – אני - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה לא מבין. עזוב את השינוי. סעיף 29ב מדבר על שינוי. היום, עדיין יש לך תזכיר ותקנות משלך. יכול להיות שיש דברים שם שאני לא מסכים שאתה תעשה. 

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

תוכל להקריא את סעיפי המטרות עכשיו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה שהיועץ המשפטי מציע לי זה שכמו במועצת החלב – כשהשר יאשר את התקנות, הוא יבדוק את המטרות כמו שהן היום.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בעצם, בזמנו, בחוק תכנון משק החלב, המצב היה טיפה שונה אבל נקבעה הוראת מעבר שלפיה שר החקלאות יאשר בצו, עד יום תחילת החוק, את המטרות של אותה חברה – כלומר, של מועצת הדבש – ובלבד שהן עולות בקנה אחד עם הוראות הסעיף הזה, שמגדיר את - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בדיוק. שיאשרו, ואחר כך כל שינוי - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

מטרה שהשר לא אישר – בטלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בדיוק.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אין לנו בעיה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

מצוין. בעצם, אז במקום סעיף (ב) - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

דרך אגב, גם אפשר לעשות את זה לפני ההצבעות – שהשר יגיד "אין לי בעיה".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא. צריך איזה שהוא הליך פורמלי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין בעיה לגבי סעיף (ב).

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אתה משאיר אותו כל עוד - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כל עוד יש לך את סעיף (ג). 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הבנתי. אז נוסיף הוראת מעבר, בעצם.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

יש סעיף. לא פה.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כשנגיע להוראת המעבר – נקריא את הסעיף, איתי?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זה ייווסף בנוסח להצבעות, אבל ההוראה הכללית, כמו שאמרתי, היא: "שר החקלאות וביטחון המזון יאשר בצו, עד יום תחילת החוק, את המטרות של מועצת הדבש, ובלבד שהן עולות בקנה אחד עם הוראות סעיף 29א. מטרה שהשר לא אישר בצו – בטלה". תהיה את ההוראה הזו, ולצדה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה צו בלי האישור שלנו. לא צריך את האישור שלנו.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא. לא צריך. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אוקיי. 

	שינוי מסמכי היסוד של המועצה
	29ב.
	(א)
	על אף האמור בסעיף 345ה(ג) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן - חוק החברות), מסמכי היסוד של מועצת הדבש לא ישונו אלא באישור השר; ולעניין שינוי מטרות מועצת הדבש במסמכי היסוד – אישור השר לא יינתן אלא באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. 


 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אדוני היושב-ראש, זה בדיוק מה שחתרת אליו – שלא ישונו המטרות בלי אישור של הוועדה. בעצם, זה מבצע יישור קו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יישור קו, ואחר כך – אתם תאשרו כל שינוי.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

	
	
	(ב)
	אין בכוחם של מסמכי היסוד לגרוע מהוראות לפי חוק זה. 


<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא הבנתי. סעיף (ב) זה כמו (ב) למעלה. מה ההבדל?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא, זה הצד השני. "אין בכוחם של מסמכי היסוד לגרוע".

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

זאת אומרת, הם לא יכולים פתאום להחליט שהם ישנו את המטרות בלי אישור של - - -

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

אנחנו מדברים פה לא רק על מטרות; אנחנו מדברים פה על כל מסמכי היסוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה יכול להוסיף את זה למעלה ונגמר הסיפור. תעשו מה שאתם רוצים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

טוב, נבדוק את זה.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

זה עולה גם אם אנחנו הולכים על תיקון. זאת אומרת, אם עכשיו אנחנו מתקנים את מסמכי היסוד באישור של השר והוועדה – עדיין, גם השינוי המתוקן הזה לא יכול לסתור את החוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

נכון. אם תוכלו רק להסביר, למה צריך לגבור על הוראות סעיף 345ה לחוק החברות?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

סעיף 345ה(ג) מדבר על האופן שבו משנים מסמכי יסוד של חברה לתועלת הציבור. הוא מפנה שם לרשם ההקדשות, אם אני לא טועה, שצריך לאשר. אנחנו לא גורעים ממה שחוק החברות קובע – צריך לעשות את הפרוצדורה – אבל - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זה כן. את אומרת "על אף האמור". את כן גורעת מהוראות חוק החברות. זו המשמעות, לא?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אז זה צריך להיות, אולי, "בנוסף על האמור". לגבי מסמכי היסוד, אנחנו אומרים שחייבים גם את אישור שר החקלאות, ואם זה לעניין מטרות – גם אישור של ועדת הכלכלה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

משרד המשפטים?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

"על אף האמור" או "בנוסף לאמור"?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

נראה לי שזה צריך להיות "בנוסף". 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אז "בנוסף על האמור".

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

כשהם מגיעים לרשם – הם כבר צריכים להביא את האישור של השר והוועדה, אם זה לעניין מטרות.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אז 29ב(א): "בנוסף על האמור"; לא "על אף האמור".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

טוב. אוקיי.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

	פירוק מועצת הדבש
	29ג.
	(א)
	החלטה על פירוק מרצון בהתאם לסעיף 345כ לחוק החברות, לא תתקבל אלא באישור השר. 

	
	
	(ב)
	לא תוגש בקשה לפירוק מועצת הדבש בידי בית משפט, לפי הוראות סעיף 345יט לחוק החברות, על ידי מועצת הדבש או על ידי חבר באסיפה הכללית של המועצה אלא בהסכמת המדינה שתינתן בהחלטת הממשלה; על הגשת בקשה לפירוק מועצת הדבש ועל הגשת כל בקשה אחרת במסגרת הליך הפירוק, ימסור המבקש הודעה גם ליועץ המשפטי לממשלה.



 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

זה נוסח שהוא מקובל?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

מאחר שיש להם עכשיו סמכויות ויכולת, לא יכול להיות שחברה לתועלת הציבור פתאום תחליט - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

בסדר, אני רק שואלת אם זה פורמלי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לשאלתך, ההוראות נשארו מחוק תכנון משק החלב.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

בסדר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא מספיקה החלטת שר? צריך החלטת ממשלה בעניין הזה?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

למה צריך?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כתבתם: "תינתן בהחלטת ממשלה". לא מספיקה החלטת שר?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

	כי זו הסכמת המדינה, בעצם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל הוא מייצג את המדינה.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

מי שחברה באספה זו המדינה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. סתם פרוצדורה. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

	
	
	(ג)
	הוגשה לבית המשפט בקשה לפירוק מועצת הדבש, לא יורה בית המשפט על הפירוק אלא לאחר שנוכח כי בנסיבות העניין לא ניתן להביא לפעילות תקינה של המועצה או למימוש מטרותיה.

	
	
	(ד)
	החליט בית המשפט על פירוק מועצת הדבש, רשאית הממשלה להודיע לבית המשפט כי חברה אחרת שהיא חברה לתועלת הציבור תמלא את תפקידי מועצת הדבש לפי חוק זה ממועד פירוקה של מועצת הדבש; הודיעה הממשלה כאמור, יוקנו לאותה חברה, החל במועד הפירוק, סמכויות מועצת הדבש, ויחולו עליה הוראות חוק זה החלות לגבי המועצה, בשינויים המחויבים; הודעה על העברת סמכויות המועצה לחברה אחרת, ומועד העברתן, תפורסם ברשומות.



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

תסבירו, בבקשה.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

בעצם, אנחנו אומרים שבגלל שלמועצה יש עכשיו תפקידים לפי חוק – לא יכול להיות מצב שיוגש פה הליך פירוק שהוא לא מתואם דרך הממשלה. אנחנו צריכים לראות, אם אין מקום לפרק אותה – אם יש אפשרות כן להבריא אותה ולהמשיך את הפעילות שלה לפי החוק. 

אם בית משפט מצא שבאמת אין מקום, ויש אפשרות להקים חברה אחרת שתבצע את הפעולות לפי החוק – נכון שהסמכויות יעברו אליה, ולא שהחוק ישאר כאות מתה שאין לה מי שיפעיל אותה.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

שלא נישאר עם מצב שבו יש לנו חוק ואין לנו יכולת להפעיל, כי בתיקונים המבוקשים, שאנחנו מבצעים כרגע, המועצה מקבלת אחריות להמשך פעולה ושמירה על האבקה, והניהול מאחורה לעצם קבלת ההחלטות.

מאחר שזו חברה לתועלת הציבור – היא יכולה לקבל החלטה על פירוק מסיבות כאלה או אחרות, ככל שהיא רואה לנכון, אבל בגלל שהיא מקבלת סמכויות בחוק, אנחנו מבקשים שתהיה לה גם אחריות ושהיא תהיה כפופה לכללים שקבועים כאן, בהצעת החוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

מדובר גם בפירוק שהוא בשל חדלות פירעון?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

כן, זה יכול להיות גם בשל חדלות פירעון.

 << אורח >> אורן לביא: << אורח >>  

יכול. לא אומרים שאין מצב כזה.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

נקווה שלא. בגלל זה יש גם את (ג), כדי שגם אם הוא נוכח שניתן להביא לפעילות תקינה וכו' – כן לאפשר. זאת אומרת, איזה שהוא הליך הבראה, אולי, שיאפשר לה לחזור לפעילות כלכלית תקינה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני שואל את נציג משפט המשפטים – מבחינתכם, הסעיף הזה מכיל גם את הסיטואציה של חדלות פירעון?

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

כן.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אני רציתי לשאול: מה אם, נניח, בעוד 20 שנה, יקום איזה שהוא גוף מקביל לתועלת הציבור ויתפוס איזו שהיא תאוצה, ומועצת ההאבקה והדבש תרצה להתפרק מרצון ושחברה אחרת תיכנס בנעליה?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

הסעיף הזה מאפשר את זה, אבל הם לא יכלו לעשות את זה בלי שהמדינה ידעה ואישרה את זה.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

לחלופין, אפשר לתקן את החוק, ובחוק – להעביר - - -

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

נכון, תמיד אפשר לתקן את החוק ולהבהיר איפה מועצת הדבש תהיה פלוני או אלמוני.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

שהליך הפירוק בבית משפט לא יעקוף את תיקון החוק.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אוקיי. ואז, בעצם, זה מבטל את כל המנגנון? במצב היפותטי של חברה אחרת שתיכנס בנעלי המועצה – מתקנים סעיף בחוק – איפה שנאמר "מועצת ההאבקה והדבש" יבוא "מועצת הדבש וההאבקה"?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

נכון.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אוקיי.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

	דין נכסים בפירוק
	29ד.
	
	לאחר שנפרעו חובות מועצת הדבש לנושיה במלואם, יועברו נכסי המועצה העומדים לחלוקה בפירוק למי שיורה בית המשפט, לאחר שקיבל את המלצת השר לעניין זה, כדי שישמשו לטובת ענף הדבש; ואולם הודיעה הממשלה כאמור בסעיף 29ד(ד), יועברו נכסי המועצה, על פי הוראות בית המשפט, לחברה כאמור באותו סעיף.



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

תשנו ל-29ג(ד).

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

למה? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל בפירוק מועצת הדבש, ב-29ג(א), כתוב: "לא תתקבל אלא באישור השר". זה מספיק? בדוגמה התיאורטית שלי, ב-29ג(א), "החלטה על פירוק מרצון" – זה מספיק רק באישור השר?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כן, כי השר יוכל, אחר כך, להכריז שסעיף ד' הוא המשלים שלו – מאפשר לשר להכניס מישהו בנעליו.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

כן.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

מבלי לחזור לוועדה. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

בעצם, אנחנו אומרים שגם אם יש פה פירוק שהוא לא בגלל חדלות פירעון ויש עוד נכסים, אם יש חברה אחרת שנכנסת בנעליה – היא תקבל את הנכסים כדי שהיא תוכל להמשיך, וגם אם לא, בית משפט יורה לאן להעביר את זה כדי שזה ימשיך לשמש את ענף הדבש.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

למשל, תוכנת מחשב. כל תוכנת הניהול של ההאבקה. זה לא באמת נכס שאפשר למכור אותו, אבל לדבר הזה תהיה חובה לעבור לגוף החדש שלא יהיה; אני לא רוצה שיקרה מצב. הסעיף הזה מאפשר את המשך הפעולה והשמירה על הענף; רציפות.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

	מינוי נושאי משרה
	29ה.
	(א)
	מינוים של אלה ייעשה לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (בסעיף זה – חוק החברות הממשלתיות), בהרכבה לפי סעיף 60א לחוק האמור, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 16א, 17, 17א, 18א עד 18ג, 24(ג) ו-37(ג) לחוק החברות הממשלתיות, לפי העניין:

	
	
	
	(1) נציג המדינה במועצת המנהלים; 

	
	
	
	(2) יושב ראש מועצת המנהלים;

	
	
	
	(3) המנהל הכללי.

	
	
	(ב)
	החליטה הוועדה לבדיקת מינויים שלא להמליץ על מועמד למשרה מהמשרות האמורות בסעיף קטן (א) שהתקיים בו האמור בסעיף 18ג(א) לחוק החברות הממשלתיות, לא ימונה המועמד למשרה כאמור.



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לפני ההערות, תסבירי, בבקשה.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

באופן כללי, הוועדה לבדיקת מינויים בודקת מינויים לדירקטוריון, ליו"ר ולמנכ"ל של חברות ממשלתיות. זה הוחל גם על תאגידים סטטוטוריים. פה, זה לא תאגיד סטטוטורי, וזו לא נחשבת חברה ממשלתית, כי זו מועצה לייצור ושיווק. לכן, כמו גם בחלב, מצאנו לנכון להחיל את זה, בגלל שאנחנו נותנים לה מעמד בחוק, וכמו גוף סטטוטורי – גם פה יצטרכו את הבדיקות של הוועדה לבדיקת מינויים, שיש לה מעמד מחייב. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

מי ממנה את החברה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

היום, אין הסדרה של כל הפעילות של מינוי נושא המשרה, נכון?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז איך עושים את הסטרטר הראשון, שהחבר'ה האלה הם המנהלים?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

יש לה היום את האורגנים שלה, אבל זה לא מעוגן בחוק, נכון?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

לא. זה בתקנות ההתאגדות שלה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אבל לא בחקיקה.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

השרים ממנים נציגים מטעמם וארגונים אחרים ממנים נציגים מטעמם. לא צריך את הוועדה לבדיקת מינויים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן. מכיוון שנותנים לה פה תפקידים לפי החוק, ובין היתר גם חברות בוועדת ההיתרים – צריך לבדוק את הכשירות שלהם, כמו שבודקים כשירות של דירקטורים בחברות עסקיות, למשל. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז הם צריכים להיות גם בנבחרת הדירקטור?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

לא. אלה נציגי המדינה.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

זה לא דירקטוריון.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אלה עובדי המשרד. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

משרד המשפטים.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

חגית הקריאה שלושה גורמים, וכמו שעכשיו אמרת, אחת הסיבות שבגללה אנחנו רוצים לבדוק את המינוי היא ועדת ההיתרים. ברגע שהכנסנו את החלופה של נציג מועצת הדבש, ככל שלא מונה מנכ"ל או שנבצר מהמנכ"ל למלא את התפקיד – גם נציג מועצת הדבש בוועדת ההיתרים, לפי סעיף 6(א)(2) סייפה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

השאלה היא אם שם אין כבר הוראות לעניין מינוי חברי ועדת ההיתרים; כלומר, סייגים למינוי. 

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

לא לגבי ועדת ההיתרים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני רק רוצה להבין את ההערה, מכיוון ששמעתי אותה עכשיו לראשונה: אתה מדבר על נציג מועצת הדבש, אם נבצר מהמנכ"ל, שהוא חבר בוועדת ההיתרים, נכון?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

מי שמחליף את המנכ"ל כחבר ועדת ההיתרים אם אין מנכ"ל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לגבי ועדת ההיתרים, יש לנו הוראות לעניין כשירות למינוי. כלומר, סייגים למינוי וכו'. השאלה היא אם יש צורך, גם כאן, להחיל על אותו נציג בוועדת ההיתרים את כל ההליך לפי חוק החברות הממשלתיות. השאלה היא אם לא די בהליכי המינוי, כי השר יצטרך למנות, והוא יצטרך לעבור הליך של מינוי במשרד החקלאות.

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >>  

נכון. כל מינוי שנעשה על ידי שר ולא נבדק על ידי ועדה לבדיקת מינויים – נבדק על ידי היועץ המשפטי - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לכן אני שואל את נציג משרד המשפטים: למה, בעצם, צריך להוסיף אותו גם פה?

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

אם נסתכל על הליך המינוי של ועדת ההיתרים – הוא לא כזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא הבנתי. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

איתי, לדעתי זה פשוט מאוד. מאחר והתפקיד המוביל של המנכ"ל, מעבר לניהול המועצה והפעולות הנוספות, זה להיות חבר בוועדת ההיתרים, אם אנחנו מדברים על סיטואציה שבה המנכ"ל לא יכול להיות בוועדת ההיתרים – מה שמבוקש על ידי משרד המשפטים זה שהנציג המחליף שלו בוועדת ההיתרים גם יעבור את התהליך של - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

יש פה שני עניינים שהם קשורים אבל נפרדים. השאלה הראשונה היא הכשירות למינוי בוועדת ההיתרים. לכך יש סבבים נפרדים, ויש הליך מינוי של שר החקלאות. הנושא השני הוא הנושא שמוסדר פה, בסעיף 29ה, והוא הוראות לעניין מינוי נושא המשרה במועצה. 

לא בהכרח מדובר על חברים בוועדת ההיתרים; מדובר על אורגנים שונים במועצת הדבש שנותנים לה עכשיו תפקידים לפי חוק. מה שאני שואל הוא: למה צריך לחדד שחבר ועדת ההיתרים? לא מדובר על ממלא מקום המנכ"ל כמנכ"ל המועצה, אלא על חברת ועדת ההיתרים במקום המנכ"ל.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

קודם כול, חבר ועדת ההיתרים במקום המנכ"ל, שלא חייב להיות עובד המועצה, ממלא פה את אחד התפקידים הקרדינליים של מנכ"ל המועצה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אז הוא עובר הליך בדיקה של לפני מינוי על ידי השר.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

זו בדיוק הנקודה. כרגע, ההליך שקבוע בחוק לא מוסדר בהיבט הזה, אלא יש לנו פה המלצה של המועצה ואישור השר, ויש לנו פה הוראות לעניין ניגודי עניינים שלו - - - למינוי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

נכון, אז בודקים את הכשירות שלו. אתה רוצה, בעצם, לעלות עוד רמה ולבדוק אותו גם לעניין הכשירות של דירקטורים. השאלה היא אם זה נדרש.

<< אורח >> גיל להב: << אורח >>  

אין בזה שום היגיון. נגיד את אותו הדבר גם על הנציגים של משרד החקלאות; אני אעביר אותם עכשיו - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא, הם עובדי מדינה.

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

בסדר, אבל אותו הדבר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עוד יבקשו ממני שזה יהיה חלק מהנבחרת. עזוב אותי מזה. 

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

לא. הנקודה היא שאותו ממלא מקום – שאפילו לא חייב להיות עובד המועצה – נכנס בנעלי המנכ"ל באחד התפקידים הכי חשובים שהמנכ"ל עושה. לכן, אם אנחנו בודקים את המנכ"ל – אם הגענו למסקנה שהמנכ"ל צריך לעמוד בתנאים האלה – גם הנציג צריך לעמוד בתנאים האלה. זו עמדתנו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אבל אתה לא בודק אותו כממלא מקום המנכ"ל; אתה בודק אותו ב-Capacity שלו כחבר ועדת ההיתרים.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

נכון, אבל המנכ"ל עושה את זה מכוח תפקידו; מכוח התפקיד שלו כמנכ"ל המועצה, הכשירות שלו, היכולת שלו וגם הבדיקות שהוא עבר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני לא בטוח שזה נדרש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אם הוא ממלא מקום לתקופה ארוכה – הוא צודק. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אם הוא ממלא מקום של המנכ"ל – כמנכ"ל או כחבר ועדת ההיתרים?

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

כחבר ועדת ההיתרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אם הוא ממלא מקום זמני, שבא לישיבה פה וישיבה שם – הוא לא צריך לעמוד במה שאתה אומר, אבל במקרה וקרה משהו למנכ"ל, או שהוא מינה אותו באופן קבוע – הוא כן צריך לעמוד.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

אנחנו לא יודעים, כי החוק לא מדבר על קבוע או לא קבוע; על זמן או לא זמן. 

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

אם נתקן לכך שהמחליף יהיה רק עובד של המועצה – זה יספק אותך?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא. אולי לכתוב שאם המינוי של ממלא המקום הוא קבוע, או לתקופת זמן ארוכה – הוא צריך לעמוד בדרישות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אולי נעשה הפסקה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, נעשה. בוא רק נגמור את הסעיף. תנסחו את זה אחר כך. אין בעיה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא, צריך לבדוק את זה עכשיו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הנה, אמרתי לך את ההחלטה: אם המינוי של ממלא המקום הוא קבוע, או לתקופת זמן ארוכה – תגדירו מה זו תקופת זמן ארוכה – הוא צריך לעמוד בתנאי הכשירות שמציין משרד המשפטים. אם הוא לא מה שאנחנו אומרים – הוא לא צריך לעמוד.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

הוא אמור להיות רק בזמן שאין מנכ"ל למועצה. הבעיה היא שאנחנו לא תמיד יודעים כמה זמן יקח למנות - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

מה שייווצר בסוף, בגלל שההליכים בוועדה לבדיקת מניעים אורכים לא מעט זמן, זה מצב שבו בכלל לא תהיה נציגות. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

לא יהיה נציג. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אם הוא קבוע? אז מה? כמו שאתה עושה למנכ"ל; מה ההבדל?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אבל אז הוא כבר מנכ"ל. אם הוא כבר מונה למנכ"ל – ברור, אבל אם הוא רק ממלא מקום של המנכ"ל בוועדת ההיתרים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז תכתוב שעד שהוא יאושר בוועדה למינויים – הוא יכהן כממלא מקום בוועדה. אין בעיה, זה לא יפגע.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

יש הליך מינוי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מכיוון שאנחנו אומרים שאין בעיה עם זמני, ויש בעיה עם קבוע, אז ברגע שהוא מונה והוא יהיה ממלא מקום לתקופת זמן – הוא יכהן כממלא מקום עד שהוועדה תאשר אותו.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אדוני, אולי ממלא מקום לתקופה שלא תעלה על שנה, כי אז יהיה זמן להכשיר אותו כקבוע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא משנה. שהם יכתבו את זה וינסחו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא, אני רוצה שנקבל החלטה. אתה רוצה לתת להם רגע להתייעץ?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

החלטה של מה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הם רוצים לבדוק עם משרד המשפטים. זו הערה של משרד המשפטים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אמרנו לו מה דעתנו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אבל הוא רוצה לבדוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לבדוק עם מי? אתה רוצה לבדוק את העניין הזה עם מישהו? מה יש פה לבדוק? זה עד כדי כך מסובך?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

או שאתם רוצים לבדוק ביניכם?

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >>  

כן. אנחנו נשמח להתייעץ בינינו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי. חמש דקות הפסקה.


<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:37 ונתחדשה בשעה 10:48.) << הפסקה >>

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רבותיי, סיימנו את ההפסקה. תגיד מה סוכם ונסיים את העניין הזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני מציע שנציגי משרד החקלאות יגידו.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

מה שסוכם זה שנוסיף בסעיף 6 שאם אין מנכ"ל בוועדת ההיתרים – ממלא המקום ימונה ובלבד שלא ימונה לתקופה העולה על שנה. זאת אומרת, במהלך שנה, אם מונה מנכ"ל – הוא חוזר להיות נציג בוועדת ההיתרים, ואם עדיין אין מנכ"ל – למועצה אין נציג בוועדה עד שהיא לא ממנה את המנכ"ל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. הלאה, נמשיך. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

	סייגים לכהונה של חבר במועצת המנהלים 
	29ו.
	אלה אינם כשירים לכהן כחברי מועצת המנהלים שלא מטעם המדינה במועצת הדבש:

	
	
	
	(1) שר, סגן שר וחבר כנסת;

	
	
	
	(2) מי שענייניו האישיים או עיסוקיו האחרים, למעט עניינים הנובעים מתפקידו בגוף שמינה אותו למעט עיסוקיו במגזר שאליו הוא משתייך, עלולים לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים תדיר בין תפקידו כחבר מועצת המנהלים ובין ענייניו האישיים או עיסוקיו האחרים כאמור.



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

סעיף די סטנדרטי, אני חושב.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

כן.

	פקיעת כהונה של חבר במועצת המנהלים
	29ז.
	חבר מועצת המנהלים יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מכהונה במועצת המנהלים, או בהתאם להוראות תקנון מועצת הדבש.



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

יש תקופת כהונה שקבועה לעניין חבר מועצת המנהלים?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

בתקנון שלכם – קצובה כהונה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

תסתכל על סעיף 29ז שהוקרא עכשיו.

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

כבר אין. היה וזה בוטל.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אז לא צריך את "לפני תום תקופת כהונתו"; פשוט "יחדל לכהן אם התקיימה בו אחת מהנסיבות שפוסלות אדם מכהונה".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אוקיי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תמשיכו.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

	עובדי מועצת הדבש
	29ח.
	(1) קבלת עובדים למועצת הדבש תיעשה בהליך פומבי, שוויוני ותחרותי. 

	
	
	(2) על עובד מועצת הדבש הממלא תפקיד לפי חוק זה יחולו הוראות סעיף 13 וכן הוראות החוקים המפורטים להלן:

	
	
	
	(1) חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 (בסעיף זה – חוק המשמעת), בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות לשר ולמנהל כללי לפי סעיף 31 לחוק המשמעת, יהיו נתונות לשר ולמנהל הכללי של המשרד, בהתאמה;



 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ואם הם עוברים על אחד מזה – הם באים לדיון בבית הדין המשמעתי של המדינה?

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

בעצם, שר החקלאות נכנס בנעליים של נציב שירות המדינה, לצורך העניין.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

איפה, בעצם, הם "נשפטים"?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אם זה הליך שמגיע לבית הדין – בבית הדין למשמעת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה זה "אם"?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אם הוא עובר עבירת משמעת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הוא הולך לבית הדין למשמעת, כמו עובד מדינה רגיל?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

	
	
	
	(2) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959;

	
	
	
	(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969;



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אוקיי. הסבר קצר.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

בעצם, אנחנו מחילים חוקים על עובד שממלא תפקיד לפי החוק, בדומה למה שחל על עובדי מדינה, מכיוון שבסוף, זה המנכ"ל, כרגע, שממלא פה גם תפקיד רגולטורי, אז יש כל מיני סייגים שחלים עליו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

מעין רגולטורי.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

מעין רגולטורי; הוא חלק מהוועדה ונוטל חלק בהליך הרגולטורי, ולכן יש עליו מגבלות נוספות.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

יש לי שאלה: התקנון יעודכן בהתאם לדברים שנאמרים כאן? למשל, הנושא של ועדת משמעת?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

החוק גובר.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

כן, אבל אם, נניח, הולכים לעשות עכשיו איזה שהוא שינוי בתקנון – שיתנו את הדעת?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

לא צריך.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא. - - - חייב אישור.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

כן, אבל תינתן הדעת על - - -

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

התשובה היא, כמו שנאמר, שהחוק גובר בכל מקרה. צריך לשים לב שההוראות האלה מדברות על עובדים שממלאים תפקיד לפי חוק זה. זאת אומרת, לצורך העניין, אם מחר המועצה תבחר להעסיק עובדים נוספים בתפקידים שלא קשורים לחוק. לכן, יכול להיות שלא צריך לשנות בכלל את התקנון. היועץ המשפטי של המועצה יצטרך לתת על זה את הדעת.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

בסדר.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז על מי זה חל, בעצם?

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

על כל עובד מועצה שמבצע תפקידים על פי חוק זה. 

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

ובמסגרת התפקידים שהוא ממלא, אם הוא עוסק במשהו אחר – זה לא חל.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

זה יכול להיות כלכלן; זה יכול להיות מנקה - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

הם אומרים: "אם הם יעסיקו נוספים - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זה יכול להיות המנכ"ל; זה יכול להיות עובד מועצת הדבש שמונה כממלא מקום למנכ"ל; זה יכול להיות עובד שממלא תפקיד במתן שירותים לוועדת ההיתרים – כל תפקיד לפי החוק.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

השאלה היא: יש מישהו שהוא לא נותן שירות ועובד?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

כן.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

תיאורטית – יכול להיות.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

תיאורטית. ומעשית? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

יש אפשרות לפי חוק זה.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

חבר הכנסת דנינו, למועצה יש ארבעה עובדים – אחד בחצי משרה; יתקנו אותי אם אני טועה, או שזה השתנה. כולם או רובם עוסקים בעניין הזה, ואתה צודק שכרגע אין, אבל לכאורה, אם המועצה תחליט לקחת עכשיו איזה - - - של הדרכה, או משהו שלא קשור לזה בהכרח – זה לא - - -.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

בסדר.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

	תחולת חוקים וכללים לעניין מועצת הדבש
	29ט.
	על מועצת הדבש, נושאי משרה בה ועובדיה יחולו הוראות החוקים המפורטים להלן, לפי העניין, כאילו הייתה חברה ממשלתית, וכן הכללים המחייבים אדם הממלא תפקיד ציבורי על פי דין:

	
	
	(1) חוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951;

	
	
	(2) חוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב];

	
	
	(3) חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, למעט סעיף 3א לחוק האמור ותקנות שהותקנו לפיו;

	
	
	(4) חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997.



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

תסבירי, בבקשה, וגם תסבירי את הפסקאות שמחקתם; כלומר, הוראות חוקים שחשבתם שלא נכון להחיל על מועצת הדבש. אני רק אגיד שעל מועצת החלב החלתם רשימה יותר ארוכה של חוקים.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

לגבי נושא המתנות, זה פשוט נכנס בסעיף 13 אז אין טעם שיהיה פה כפל; זה חל על העובדים. לגבי חוק חופש המידע, בגלל שמדובר פה במועצה קטנה, והוועדה, שהיא החלק הרגולטורי, היא ועדה של המשרד – זאת אומרת, למשרד יש את הנתונים – חשבנו שנכון שאם יש בקשות חופש מידע, הן ייעשו דרך המשרד; המשרד הוא זה שיטפל וייתן את התשובות.

בנוסף, בהמשך, יש פה סעיף שמדבר על העברת מידע מהמועצה לגבי התפקידים האחרים שלה, כך שיהיה בידי המשרד את כל הנתונים שהוא צריך כדי לתת את התשובות לפניות ציבור בנושא של מידע.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כלומר, לא יינתן מענה מטעמכם לבקשת חופש מידע; המידע בידי המועצה, ולכן איננו יכולים לאשר.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

לא. בכל מה שנוגע לתפקידיה על פי חוק - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

תפקידים לפי החוק, ברור.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

- - למשרד צריך להיות את כל המידע, והוא אמור לקבל אותו באופן שוטף. יש סמכות גם לדרוש מידע ספציפי, והוא זה שיטפל, כמי שיש לו ממונה על חופש מידע ואת כל המערכת לעניין הזה. זה מביא אותנו לחובות הדיווח, כי זה קשור לזה.

	חובות דיווח
	29י.
	(א)
	מועצת הדבש תמסור לשר, או לעובד משרדו שהסמיך לעניין זה, דיווח שנתי על פעילותה בהתאם לתפקידיה לפי חוק זה, ובכלל זה פירוט ההוצאות שהוציאה לשם כך, וכן כל מידע אחר הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה לפי דרישת השר או עובד משרדו כאמור.

	
	
	(ב)
	דיווח שנתי כאמור סעיף קטן (א) יימסר בכל שנה עד ה-1 ביולי ביחס לשנה הקודמת.

	
	
	(3) 
	השר רשאי להתקין תקנות לעניין אופן העברת המידע לפי סעיף קטן (א) ולעניין הגבלות על מסירת מידע לציבור בשל הגנה על סודות מסחריים הנובעים מאותו מידע.



בעצם, פה, כמו שאמרנו, לחברי הוועדה, שהם עובדי משרד, יש את כל המידע שקשור לצד הרגולטורי, של ההיתרים. בנוסף, המועצה צריכה לתת דוח שנתי על הפעילות שלה, לפי החוק – בדומה לחוק חופש המידע; איזה שהוא דוח כללי שמפורסם פה, והוא פשוט מועבר למשרד – כך שיהיו למשרד את כל הנתונים לגבי הפעילות, לרבות העניינים הכספיים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

ומה קורה אם אתם לא מקבלים את המידע או את הדיווחים, כמשרד?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אנחנו דורשים לקבל אותם.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

אם אנחנו הולכים לסעיף הבא – 29יא – המועצה חייבת לפעול לפי התוכנית המאושרת, שמחייבת את אישור השר. אם השר לא מקבל את המידע הנדרש לשם שקילת התוכנית, לרבות הדוחות ביחס לשנה הקודמת, מן הסתם – הוא לא יאשר את התוכנית, ואז המועצה לא יכולה לעבוד על פי התוכנית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

על פי החוק, בעצם.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

ואז, בעצם, היא מפרה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

תוכנית העבודה השנתית היא בתחום העיסוק של החוק הזה, או שהיא תוכנית עבודה גנרית כזו?

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

לא, תוכנית עבודה על הכול.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אז אולי לציין את זה או לסייג את זה – תוכנית עבודה שנתית בכל מה שקשור לשירותי האבקה, או משהו כזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני לא בטוח. אני לא הייתי מסייג את זה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אוקיי, בסדר.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אז אני אקריא את הסעיף של תוכנית שנתית.

	תוכנית שנתית
	29יא.
	
	מועצת הדבש תגיש לאישור השר תכנית עבודה שנתית, הכוללת פרוט תקציבי לביצועה ותפעל בהתאם לתכנית המאושרת.

	היטלים ותקציב
	29יב.
	(א)
	השר, בהתייעצות עם מועצת הדבש, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת -

	
	
	
	(1)	יקבע היטלים שעל דבוראים לשלם למועצת הדבש, ואת המועדים והדרכים לתשלומם; ההיטל כאמור יכול שייקבע לפי מספר נקודות ההצבה ומספר הכוורות המאוכלסות שנקבעו בהיתרים או קריטריון אחר שיקבע, ורשאי השר לקבוע היטלים בשיעור מופחת בתנאים שיקבע;

	
	
	
	(2) רשאי לקבוע הוראות לעניין הכנת התקציב השנתי של המועצה ואישורו, הגבלת הוצאות התקורה בתקציב המועצה, וניהול מערכת הכספים של המועצה וביקורת עליה, ובכלל זה לעניין הגשת תקציבים ותחזיות כספיות ופרסום מאזנים שנתיים.

	
	
	(ב)
	עד לקביעת היטלים לפי סעיף קטן (א)(1), ישלם בעל היתר הצבה למועצת הדבש היטל שנתי בסך של 30 שקלים חדשים עבור כל כוורת ביחס אליה ניתן היתר הצבה, ולא יותר ממספר הכוורות המירבי שרשאי להציב במהלך השנה; מועצת הדבש תשלח דרישת תשלום לבעלי היתר הצבה עד ה-1 בדצמבר ביחס להיטל של השנה הבאה; בעל היתר ישלם את ההיטל עד סוף חודש מרץ.

	
	
	(ג)
	תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (א)(1) יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה.



בעצם, פה אנחנו עוסקים בכל הנושא שדיברנו עליו קודם – של ההיטלים למועצה. יש פה גם חובה של השר להביא תקנות לאישור הוועדה בתוך שנתיים מיום כניסת החוק לתוקף, וגם הוראת מעבר – בינתיים, את 30 השקלים, שזה בדומה למה שנקבע היום. 

בעצם, ההיטלים יכולים להתייחס גם לכמות הכוורות, גם למספר ההיתרים שיש, או כל קריטריון אחר שייקבע. בשלב הביניים, הדבוראי משלם עבור כל כוורת שיש לו אישור הצבה לגביה, אבל לא יותר מסך כל הכוורות שהוא יכול להציב בשנה, כי יש היתרים שהם לתקופה מסוימת ואז הוא מעביר את אותה הכוורת למקום אחר, אז ברור שהוא לא משלם עליה פעמיים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

למה, בעצם, קבעתם כאן את המנגנון הזמני הזה בלי אפשרות שינוי? כלומר, האם, להבנתכם, נדרש הסדר שלם לעניין ההיטלים?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

כן. יש שנתיים להביא תקנות, וזו הכוונה – להביא הסדר לגבי ההיטלים. 30 השקלים מצלמים תמונת מצב נכון להיום, אבל הרעיון הוא שתיעשה עבודה ויראו מה השינויים שצריכים, גם בעקבות כניסת החוק לתוקף.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

גם כפונקציה של תוכנית העבודה השנתית, היא כוללת תקציב.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

יש רעיונות לגבות מכוורת מאביקה כך ומכוורת - - - 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אני רוצה לשאול: למה ההיטל, שהוא תקבול, ולא הוצאה, צריך את אישור שר האוצר?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

משרד המשפטים, זה הכרחי?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

הרי, בעצם, מדובר עכשיו על איזה שהוא היטל. השר הוא השר הממונה; הוא אחראי על עולם התוכן, והוא ידע לעשות את המתמטיקה המורכבת – מה גובה ההיטל אם צריך להצמיד או אם צריך - - -

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

חוק יסודות התקציב, סעיף 30: "הטלת מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים המשתלמים לתאגיד ושינוי שיעורם טעונים אישורו של שר האוצר בנוסף לאישורים הדרושים לפי כל דין אחר". אנחנו יכולים לא לכתוב את זה פה, אבל אז אני צריך לבוא לשר בגלל חוק יסודות התקציב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זה מתקיים בכל מקרה. אגב, גם אישור ועדה מוועדות הכנסת וגם אישור שר האוצר. פשוט כתבנו את זה כאן. אני שואל לעניין הוראת המעבר והתקנות בגלל הניסיון שהיה לנו עם חוק תכנון משק החלב, ששם נקבעה הוראה דומה, ועד היום, מאז 2011, אין תקנות לענייני היטלים.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

שם לא הייתה חובה להתקין את התקנות, לפי דעתי. בכל מקרה, כמו שנאמר, הרעיון פה – והמועצה כבר התחילה לעבוד על זה, לפי דעתי; לעשות את החשבונות ואולי לשנות קצת את המנגנון - - -

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

את אופן הגבייה בין כוורת מאביקה ללא מאביקה. תיעשה עבודה ואנחנו נסדיר את זה בתקנות. מבוקש כרגע לצלם תמונת מצב, ותחמנו את עצמנו בזמנים.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אני רוצה לחזור שוב לשר האוצר. למה זה לא מנוסח כך שזה בכפוף לסעיף זה של היטלים - - -

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

זה היינו הך.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

כשאני קראתי את זה, חשבתי שיש כאן איזה שהוא שיקול דעת מקצועי, רחב, ספציפי, בעוד שאם זה מה שכתוב בחוק – זה בכפוף לחוק.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

מה זה משנה?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אנחנו יכולים בכלל לא לכתוב את זה, אבל זה עדיין יחול מכוח חוק יסודות התקציב. זה פשוט למען הסדר הטוב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אבינועם, מה נהוג בהיבטים האלה? אני יודע שיש איזה שהוא הבדל בין אישור שר האוצר להסכמת שר האוצר.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

בעיקרון, זה אמור להיות אישור. גם כך זה קבוע בסעיף 30 לחוק יסודות התקציב. אפשר לשנות את זה ל-"אישור".

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

במקום "בהסכמת שר האוצר" – "באישור שר האוצר"?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

מה שמטי מבקשת זה למחוק לגמרי - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא. אי-אפשר למחוק לגמרי.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

לא. אני אומרת: באישור שר האוצר, בכפוף לסעיף 30 לחוק התקציב, כמו שהוא אמר. שיהיה ברור שזה לא משהו שהוא תהליכי.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

אני חייב לומר שזה קורה גם בדברי חקיקה אחרים. עכשיו התעסקנו בזה גם לגבי עצים ולולים. המנגנון קיים; אם תלכי עכשיו למשרד האוצר – הם יודעים בדיוק במה מדובר.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אוקיי, בסדר. זה לא יסבך; זה מה שאני אומרת. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כל דבר עם האוצר – יסבך. אם לא נכתוב את זה – זה לא-לא יסבך.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

הנקודה היא שאנחנו מטילים פה איזה שהוא תשלום חובה – פה, ספציפית, אפילו לתאגיד, ולא למוסד ממוסדות המדינה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אולי זה מוחרג מהחוק?

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

לא, זה לא מוחרג מהחוק, כי המדינה משתתפת במינוי, ואם זה היה מוחרג מהחוק – יכול להיות שלא היינו יכולים בכלל לגבות היטלים לטובת תאגיד שכזה. בעצם, כן נדרשת להיעשות העבודה הכלכלית התקציבית האחראית, שמי שמרכז אותה במדינת ישראל זה משרד האוצר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני רק שואל לגבי משך הזמן להבאת התקנות – בעצם, זה יצא שלוש שנים מהיום שבו החוק מתפרסם. גם שנה מהיום שבו החוק נכנס לתוקף ואז עוד שנתיים מיום התחילה? צריך שלוש שנים?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

כן, כי הפעילות של המועצה קצת משתנה בעקבות החוק; הוועדה עברה; בכל זאת, יש פה שינויים שגם משפיעים, בסוף, על התקציב שלה ועל ההוצאות שלה, וחשבנו שנכון לאפשר לה. גם לוקח זמן להתקין – צריך שר אוצר וכו'.

	ניגוד עניינים של חברי מועצת המנהלים או האסיפה הכללית
	29יג.
	
	על אף האמור בסעיף 254(א)(1) לחוק החברות, רשאי חבר באסיפה הכללית או במועצת המנהלים של מועצת הדבש להביא בחשבון גם את עניינו של הגוף או הציבור שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לתפקידי מועצת הדבש, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.



גם זה סעיף די גנרי בתחומים של מועצות הייצור. יש במועצה נציגים של חקלאים, של - - -

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

משווקים, צרכנים.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

יש במועצה נציגים של גופי חקלאים, וכמובן שהם באים לייצג את המגזרים האלה ואת הגופים. עצם זה שהם לוקחים בחשבון את עניינם של החקלאים – ברור שאין בו כדי להוות ניגוד עניינים.

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

לא רק חקלאים. יש לנו גם של צרכנים וגם של משווקים.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

ודאי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

טוב, התיקון הבא הוא בעמוד 31. זה הסעיף שמסמיך את שר החקלאות להתקין תקנות.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

	ביצוע ותקנות
	36.
	(ב)
	(11)	קביעת אגרות בעד שירות שניתן לפי חוק זה על ידי המשרד ושאינו כלול בהיטל למועצה, ובכלל זה אגרה עבור הגשת בקשה לקבלת אישור או היתר לפי חוק זה, ואגרה תקופתית בעד היתר הצבה; יכול שהאגרה תיקבע לפי מספר נקודות ההצבה ומספר הכוורות המאוכלסות שנקבעו בהיתר, ורשאי השר לקבוע אגרות מופחתות למקבלי היתרים חדשים; על גביית אגרה שנקבעה לפי פסקה זו יחולו הוראות חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.



בהתאם להמלצת הייעוץ המשפטי של הוועדה, במקום "קביעת אגרות בעד שירות שניתן לפי חוק זה על ידי המשרד ושאינו כלול בהיטל המועצה", לכתוב "ובלבד שלא ייווצר כפל בין הרכיבים שכלולים בהיטל לבין הרכיבים שכלולים באגרה".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

תסבירי, בבקשה.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

כמו שכבר דיברנו קודם, אנחנו משאירים פה את הסמכות לשר לקבוע אגרות על שירותים שהמשרד נותן, בנפרד מההיטל של המועצה, שזה לפעילות שלה. בעצם, מה שאנחנו רוצים להבטיח זה שאין פה כפל. 

זאת אומרת, דברים שהמועצה עושה ומשולמים שם – המשרד לא יכול להגיד שגם הוא עושה ולקחת את אותו הדבר, אלא יש פה חלוקה; המשרד יכול לגבות אגרה על הפעילות שהוא עושה, שלא כלולה בהיטל, ומה שהמועצה עושה – ייכלל בתוך ההיטל שלה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני אגיד לך ממה אני חושש: מכיוון שיש איזה שהוא ערבוב, לעניין פעילות ועדת ההיתרים, בין המשרד לבין המועצה. כלומר, המועצה, כמו שראינו, אמורה לתת את המעטפת המשרדית לעבודת ועדת ההיתרים. 

אם אתם תבקשו לקבוע בתקנות, שיגיעו לכאן, לאישור הוועדה, אגרות בקשה, למשל, או אגרות תקופתיות – איך אנחנו עורכים את הסיווג הזה? בעצם, אני רוצה להימנע מכך שהמגדלים ישלמו כפל – גם היטל וגם אגרות, אחר כך, בסכומים שיכולים להיות גבוהים.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

כתוב מפורשות: "שאינו כלול בהיטל המועצה".

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

התקנות שיגיעו יצטרכו להראות על מה כן – מה המשרד עושה שעליו הוא נותן את האגרה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אבל הוא עושה ומסתייע במועצה.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

לא. נגיד, פרסומים, ודברים שהמשרד מחויב לעשות על פי החוק והוא זה שעושה אותם.

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >>  

בפירוט של אגרות, יש לנו ממש שורות, סעיף-סעיף, של מה כוללת האגרה. כך זה גם נדון בוועדה הבין-משרדית לפני, וכך זה גם יגיע לוועדה. כל הנתונים האלה היו בפני הוועדה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

איתי, כתוב "רשאי", ויכול להיות ששווה להביא את זה לוועדה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זה יובא לוועדה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

לוועדה שלנו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לדיון בוועדת הכלכלה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אנחנו מדברים עכשיו על תשלומים לוועדת ההיתרים, או עדיין במועצה?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

למשרד החקלאות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

מכיוון שעכשיו תעוגן בחוק חובה לשלם היטל – שאלתי מה היחס בין ההיטל לבין האגרה. אני שואל עכשיו, ספציפית, למה צריך לקבוע אגרה תקופתית?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

למה בכלל צריך לשלם למשרד החקלאות?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

הוא רשאי.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

הוא רשאי כי אנחנו עדיין לא יודעים איך הדברים יעבדו בפועל.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

מאחר וועדת ההיתרים תהיה במשרד בסוף, וחלק מהפעולות עדיין ייעשו במשרד – כרגע אנחנו לא יודעים אם זה ייעשה - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל אלה עובדי מדינה, לא?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כן, אלה עובדי מדינה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

נו? אז יש משכורת, יש פקידים - - -

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

חבר הכנסת דנינו, אנחנו מחוקקים עכשיו חוק - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה זה רלוונטי? כשאתה הולך להוציא נסח טאבו – אתה לא משלם על הנסח? עובדי מדינה גם כן. מה זה שייך אחד לשני?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל אין את זה היום בהכנסות של משרד החקלאות.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

כי היום הוא לא רגולטור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא. מי שמשלם את התשלומים האלה – משלם למועצה. היום הם יעשו את זה, וישלמו את זה להם. זו אותה אגרה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל היא משולמת למועצה.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

דנינו, אנחנו מבקשים להשאיר את האפשרות. לא תהיה פה כפילות, ומאחר ונצטרך להצדיק גם אגרה – אנחנו נראה שאין כפילות. מאחר ואנחנו מחוקקים את החוק, בעזרת השם, פעם ראשונה שיסדירו - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה אתה עושה לי אגרה תקופתית פה? אני רוצה להבין.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

זה "רשאי". 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל מה שרשאי – קורה מחר.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

אם אנחנו נלך על ההיטל שמשולם למועצה, נכון לעכשיו, גם שם הוא ישולם עד להתקנת התקנות. זאת אומרת, למשך שנתיים או שלוש, לכאורה. ביום שבו יותקנו התקנות, באופן תיאורטי, המשרד יכול להגיד: "מעכשיו אני גובה 100% מהאגרות ומבטל את ההיטל". זה בסמכותו. שוב, הוא יצטרך להגיע לוועדה ולהסביר את הדברים, אבל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, אבל לבטל רק את האגרה התקופתית.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אז אגרה חד-פעמית, או אגרה תקופתית.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

דוד, אתה מתרוצץ כדי להוריד את עלויות המים. עכשיו, אתה פותח פתח כדי להעמיס על החקלאים? איזו סיבה יש לזה?

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>  

אני עונה על זה: נכון לעכשיו, היושב-ראש מציע לבטל את האגרה התקופתית בגלל שיש את ההיטל, אבל באותה מידה, יכול להיות שייקבע שלא יהיה היטל.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל למה להשאיר את זה בסמכותם?

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

זו דווקא סיבה לבטל את זה. אנחנו לא רוצים מצב כזה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אז אולי אגרה בעד היתר הצבה תקופתי?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

עוד 4 מיליון שקלים על מה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אם מבטלים את ההיטל ועושים תקופתי – בכל מקרה הוא ישלם את הכסף.

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >>  

קודם כול, אני מבקשת לחדד: גם האגרות שפתוחות פה – פתוחות רק לפעולות של המשרד. רשום ברחל בתך הקטנה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, רבותיי, אני רוצה לסיים את זה. תתקן את העניין הזה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

למה שלא נעשה הפוך? במידה והם יצטרכו – הם יבואו ויסבירו, ואז נאשר את ההגנה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כמה זה אגרה?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זה יכול להגיע עד ל-4 מיליון שקלים לחבר'ה האלה.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

ברור שהתקנות צריכות להגיע לוועדה בכל מקרה. זה עצם הסמכות בכלל להגיע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה מגיע אלינו בכל מקרה.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

דנינו, לא יכול להיות כפל. חייבים לבוא לוועדה וצריך להסביר. זה פשוט כדי שלא נצטרך לשנות את החוק, כי לשנות את החוק זה שלוש קריאות. אנחנו מבקשים להשאיר לנו את האפשרות לגבות את האגרה, אבל יש כל כך הרבה שלייקעסים וחגורות שאנחנו צריכים להסביר על האגרה לפעילות של המשרד, לעבור את ועדת האגרות הממשלתית ולעבור את ועדת הכלכלה. יש הרבה מאוד שלייקעסים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה מקובל. אין עם זה בעיה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

מה שאני מציע לכתוב הוא שלא תיקבע אגרה תקופתית בעד היתר הצבה כל עוד יש היטל בתוקף.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא, עוד פעם, זה יכול להיות גם וגם. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אם, בסוף, לא המועצה תיתן את השירותים לוועדה אלא המשרד יעשה את זה – זה ירד מההיטל. זה יהיה באגרות.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

למה צריך להעמיס על החקלאים עוד הוצאה, תיאורטית?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

זו לא עוד הוצאה. זה במקום.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז אתם תצמצמו את הכסף של המועצה? 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ואז מה? הם יפטרו שני עובדים מתוך ארבעה עובדים?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

הם לא יפטרו אם הם עושים פחות פעילות. הרי, בסוף, בהצעת החוק המקורית לא הייתה להם שום הבטחה תקציבית; פה, הם יכולים לקחת היטל על הפעולות שהם עושים. אם אנחנו, במשרד, נגלה שיש לנו עוד פעולות שדורשות אגרה, והמועצה לא עושה את זה, וכמובן שהמועצה לא יכולה להעביר למשרד - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל מה יכול להיות חדש? אתם לא מכירים את הנושא של הדבש? יש כוורות, יש חקלאים ויש את המפזרים.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כל הרגולציה הזו היא חדשה. כל החלוקה בין - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא. השינוי הוא אחר.

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >>  

ההבדל המהותי הוא שהסמכות הרגולטורית עוברת למדינה, ואז פתאום הם יגלו שהם צריכים עוד תקן או פקיד כדי לבחון ולבדוק את השטח בנוסף לעבודה של המועצה. הם רוצים לשמר לעצמם את הכוח הזה בידיים, ואנחנו לא רואים בזה שום בעיה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני רואה בזה בעיה.

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >>  

אני לא אשלם יותר – זה בתוך 30 השקלים. זה מה שאתה לא מבין.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זה לא נכון. 

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

בטח שזו בעיה. אתה יכול לשלם את ה-30 ועוד. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >>  

זה לא כתוב בחוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

חבר'ה, אני מצטער מאוד, אני כבר רוצה לסיים את החוק הזה. תקריא את התיקון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

"לא תיקבע אגרה תקופתית כל עוד יש היטל - - -

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא, אני מצטער, אני לא יכול להסכים לזה. אני אסביר. בסוף, אני לא רוצה לבטל את היכולת לקחת היטל. אני יכול לקחת אגרה רק על הדברים שאני עושה, וזה מתן ההיתר. הרגע סקרנו ארוכות מה המועצה עושה מעבר לעזרה למשרד של ההיטלים – כל הנושא של הביטוח, המחקר והכול. 

אי-אפשר להגיד "או-או", כי אם זה "או-או" ואנחנו נחליט שאנחנו צריכים אגרה – לא תהיה להם את הפעילות, וכל השינוי שעשינו עכשיו הוא לשם שימור הפעילות. לכן, אני מסביר בשנית: אנחנו - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אגרה תקופתית היא רק בשבילם?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז על מה אתה מדבר? אתה מערבב פה הכול.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

יכול להיות שיהיה גם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זה מה שרציתי להימנע ממנו.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

רשמנו שלא ייגבו גם אגרה וגם היטל על אותן הפעולות.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

על אותו שירות.

 << אורח >> אורן לביא: << אורח >>  

אני מנסה להבין: אתם טוענים שיכול להיות שתהיה פעילות נוספת שאנחנו לא יודעים עליה כרגע?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא כתוב פה. יכול להיות שהפעילות - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זאת אומרת, בסוף, אחת התוצאות של החוק הזה, מעבר להעברת הסמכות הרגולטורית למשרד החקלאות, היא לגבות עוד כספים.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

לא. ממש לא.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זה מה שייצא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זו יכולה הייתה להיות הוצאה, אבל זה לא - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אם עד עכשיו גבו 30 שקלים לכוורת - - -

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא ייגבה יותר.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא ייגבה יותר מ-30 שקלים?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כן.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז למה צריך עוד אגרה אם הם גובים?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כי ההיטל הולך למועצה, והמועצה לא יכולה להעביר כסף למדינה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, איתי, אני רוצה להגיד מה הבנתי ואחרי זה נדבר על הניסוח. הבנתי שיש עלויות בגין היתר הצבה, כשכרגע הרוב המוחלט מושת על המועצה. יכול להיות מצב שבו חלק מהפעולות שעושה המועצה במהלך הזמן – יוסטו למשרד. אז, מחד – זה לא דיכוטומי; לא שחור או לבן – ירד איזה שהוא רכיב בהיטל ויוסט למנגנון של אגרה. זה מה שהבנתי.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

נכון. חד-משמעית. זו המטרה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

זאת אומרת, יהיה שיקול דעת לשר במקרים כאלה, באישור הוועדה.

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >>  

זה באישור הוועדה הזו. זה חוזר לוועדה.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כן. הוועדה לא תאשר אם היא תראה - - -.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

זה מה שהבנתי, וזו גם כוונתם.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

אבל איך את דואגת שלא יקחו יותר? שזה יהיה מוגבל?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

עכשיו צריך לנסח את זה. זו הכוונה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

איתי, תמיד יש הבדל גדול בין אותה ועדה שבנתה את החוק, והיא יודעת, מודעת ותהיה לה יכולת ביקורת עתידית, לבין איזו ועדה בכנסת הבאה שבה באים לפה ומבקשים אישור אגרה אוטומטית. אני כבר רואה את זה בהרבה תקנות.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

איתי, אפשר להגיד: "על ידי המשרד שנגרע מההיטל".

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

די, מספיק. זה לא 1,000 דולר לכוורת. תקריא את זה עוד פעם כדי שיובהר העניין. זה הכול.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

ובלבד שהסכום לא יעלה על 30 שקלים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אנחנו נוסיף את ההבהרה, כמו שכבר הוקראה: שלא ייווצר כפל בין הרכיבים הכלולים בהיטל לרכיבים הכלולים באגרה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה לא יהיה כפל. זה הכול. זה התיקון. על אותן הפעולות – לא יגבו פעמיים.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

מעולה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אלא אם כן תמצאו פעולות חדשות.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אלה לא אותן פעולות. יכולות להיות פעולות חדשות.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ברור, ואת זה – אנחנו מנסים לסגור פה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל אם פתאום תהיה איזו חקיקה שתדרוש משהו?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז שיעשו חקיקה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

בסדר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בעצם, יכול להיווצר מצב שבו היטל עדיין יהיה 30 שקלים, ואתם תבקשו אגרה תקופתית של עוד 30 שקלים. יכול להיווצר מצב כזה?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

עוד פעם, אם ההיטל כולל את הפעולות שהמשרד עושה עכשיו – צריך יהיה לעדכן את ההיטל במקביל. זאת אומרת, זה חייב להיות אחד באחד.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בסדר. אם ההבהרה הזו ניתנה עכשיו לפרוטוקול - - -

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

יכול להיות שבסוף, גם אחרי שנוריד, כי עברו 20 שנה – זה עדיין יהיה 30 שקלים, אבל זה לא יהיה עבור אותם רכיבים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רק אל תמציאו רכיבים. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

לא. יהיה צריך להוריד את הרכיב שם - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי, הלאה, מספיק. אני רוצה לגמור עם זה. מה זה? רק תבהיר למה אתה מוחק את זה וגמרנו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן. אנחנו נמחק, כמובן, את סעיף 37, כי הוא עסק בהכרה ותמיכה בתאגיד ללא כוונת רווח - - -

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

וגם את ההגדרה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

וגם את ההגדרה. אני רוצה לחזור לסעיף 28. בסעיף 28 – וגם הערתי על כך בדיון הקודם – המשרד הציע לקבוע שאם לא נקבעו תקנות לגבי מקרים שבהם תותר הזנת דבורים בתקופת אגירת הדבש – יהיו הוראות לאופן שבו ניתן יהיה, בכל זאת, להזין דבורים.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

היא הקריאה את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

נכון, זה הוקרא. כמו שאמרתי, יש כאן פרטים שמקומם הנכון הוא בחקיקת משנה. אני מציע, בכל זאת, למען הסדר הטוב – מכיוון שנאמר לי עכשיו, על ידי משרד החקלאות, שהם רוצים לשנות משהו במספרים פה – שהפרטים האלה יהיו בתוספת לחוק, ושאפשר יהיה לשנות אותה בצו באישור ועדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי, אין בעיה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

בסדר גמור.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אין בעיה, אבל רק בשביל ההתחלה ובשביל הסדר הטוב, אנחנו מבקשים, בפסקה (2), שיהיה – "משקלה של קומת החלות הנוספת אינה עולה על 13 ק"ג", ולא 11 ק"ג. היה פה דיון בין נציגי המגדלים לבין מדריכי שה"מ שלנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב. סיימנו?

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

אני רוצה, ברשותך, להעיר עוד שתי הערות חשובות על דברים שכבר דנו בהם. א', לגבי סעיף 15(א)(2), שדן על "מטרד לציבור" – דבורים, בהגדרה, לא יכולות להוות מטרד. זה בעל חיים - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

תלוי את מי אתה שואל. 

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

אין כזה דבר. יש להן חשיבות אקולוגית ממדרגה ראשונה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הוא יכול להיות בעל חשיבות ועדיין מטרד. מה זה שייך אחד לשני? לא הבנתי. 

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

תיקנים הם מטרד; יתושים הם מטרד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה אומר שהמילה "מטרד" היא לא בסדר?

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

כן, יש לזה חשיבות. אני עומד בבית משפט לא פעם ולא פעמיים ומסביר את זה לשופטים, והם מקבלים את זה. אני לא יכול שבחוק - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אז מה המונח? מה צריך להיות כתוב?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אולי תכתוב "מבלי לפגוע בזכויות הדבורה". נו, באמת.

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

לאנשים יש פחד. הדבורה היא לא מטרד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי, עזוב אותי. אם תמצאו נוסח מיוחד – תעשו את זה.

 << אורח >> אורן לביא: << אורח >>  

הוא מפחד שכשהוא הולך להגן על דבורים – ישלחו אותו לחוק ויגידו לו: "הנה, גם פה כתוב "מטרד"". 

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

כן. זה מה שאומרים לי: "הנה, בהצעת חוק יש "מטרד"".

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל מה המונח שאתה מציע?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, היועץ המשפטי אומר ש-"מטרד לציבור" זה מונח משפטי. זו לא בדיוק המילה נגד הדבורים פה. אם תמצאו נוסח – בסדר. מה עוד? אני רוצה לסיים.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אולי "פגיעה בציבור"?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יותר גרוע. 

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

לגבי סעיף 19(א), שדן בסייגים להיתר – ישב פה אסף לוי בדיונים הקודמים והבהיר שיש הפרדה בין נקודת הצבה קיימת לבין נקודת הצבה חדשה. עם זאת, כשבאנו לסעיף של סייגים להיתר, שכחנו להוסיף שהוא חל רק על נקודות חדשות ולא על נקודות הצבה קיימות. אחרת, לא עשיתי בזה כלום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה אתה אומר, אסף?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא הבנתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי. אם אתה לא הבנת – אני צריך להבין את זה?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

קודם כול, הוא יכול היה לדבר איתי לפני כדי שאני אבין את זה. 

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

ב-19(א) כתוב לך כך: " ועדת ההיתרים לא תיתן היתר להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שהם אחד מאלה", ואז יש את כל הרשימה. צריך להוסיף: "לא תיתן היתר להצבת כוורות מאוכלסות בנקודת הצבה חדשה". הרי, בשביל מה עשינו את כל הפרק של - - -

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

קודם כול, בתוך הסעיף הזה נשארו רק שלוש פסקאות, כששתיים מהן זה שטח ביטחוני ומשטרת ישראל – שהייתה פה לבקשת אנשי הצבא. הם מבקשים ספציפית, בהקשר הזה, כן לתת את האישורים. 

בנוסף, בסעיף (ב), מה שהוספנו זה "תוקפו של אישור כאמור בסעיף קטן (א)(4), (4א) ו-(5), ביחס לאותו מקבל היתר, יהיה עד להודעה אחרת מאת הגורם המוסמך או המחזיק, לפי העניין". בעצם, זה תופס כל עוד יש לו את ההיתר – לא רק לשלוש שנים אלא בכלל.

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

אבל אני עדיין צריך לעבור את זה בפעם הראשונה. כל המטרה שאמרתם היא לעשות הפרדה בין נקודת הצבה קיימת, שבהיתרים היום, לבין נקודות חדשות. הרי, יש פרק שדן בדיוק בנקודת הצבה חדשה. יכולים לבוא כל הגופים האלה – משרד הביטחון - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

שנייה, תן לנו רגע להתייחס.

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

זה מופיע בהוראות המעבר להבנתי, בסעיף 42(ה), שקובע שנקודת הצבה שניתן לגביה היתר לפי תקנות הדבורים - - - 

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

לחמש שנים, אבל לא זו הייתה הכוונה כשעשינו את ההפרדה בין נקודת הצבה קיימת. יש הוראות שלא קשורות להוראות המעבר. הוראות המעבר מדברות על חמש שנים, ולא על זה אני מדבר. עשינו הפרדה עוד פעם; באנו ואמרנו – ואסף אמר את זה – "צריך להפריד. קחו בחשבון שיש נקודות הצבה קיימות, ועליהן יחולו - - -

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

איפה זה מוגבל לחמש שנים?

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

הוראת המעבר שאת מדברת עליה היא לחמש שנים, ועד לדיון ראשון בנקודה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

בסדר, מה אתה רוצה? שיהיה לו פטור לכל החיים?

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

אני חושב שאולי כדאי לשמוע התייחסות של משרד החקלאות לעניין הזה. מה שכתוב זה: "נקודת הצבה שניתן לגביה היתר לפי תקנות הדבורים, והוא עומד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותה כנקודת הצבה שנקבעה לפי סעיף 15א".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן. זה מעגן מצב קיים.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

הוא לא מדבר על נקודות ההצבה; הוא מדבר על ההיתר.

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

אבל זה לא עוזר לי לגבי הסייגים להיתר. קבעתם את זה, זו נקודה שקיימת, אבל אתם לא מחילים עליה את הפרק שקבעתם. קבעתם הוראות מסוימות, ואחרי זה, כשאתם באים בהוראות לסייגים להיתר – אני לא יכול לתת היתר לנקודה הזו, אפילו שהיא כבר נקודה קיימת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, זה ייבדק. אם צריך לתקן – יתקנו. זה לא לעכשיו. איפה היית עד עכשיו בעניין הזה? התעוררת וחזרת פתאום?

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

יש לי שאלה. 

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

גם בסעיף 16(א) - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא, אנחנו לא פותחים עכשיו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

גמרנו. נגמר הסיפור.

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

אלה דברים טכניים חשובים מאוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הם לא חשובים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אבל הוועדה דנה לעומק בכל הסעיפים. אתם עכשיו פותחים לנו את כל הסעיפים?

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

לא פותח; בסך הכול תוסיף שתי מילים ונגמרה הפתיחה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

יש לי שאלה. האם יש בחוק מענה - - -

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

רגע, אני רוצה להגיד, רק לגבי סעיף 16(א), שכשוועדת השרים מתכנסת – היא יכולה להתכנס גם מסיבות אחרות חוץ מאשר לנקודת הצבה חדשה – גם בנושא של שינויים של עונות ההצבה, מספר הכוורות המותרות להצבה או הארכת תקופת ההצבה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תקשיב טוב, יש לך שתי אופציות: או שאני מבטל את כל הסייגים של המועצה או שאתה עוצר. הבנת? אל תרגיז אותי. עזוב אותי. אתה באמת אלוף. קודם נתת לנו לתקן לך את מה שרצית, ועכשיו אתה בא בטענות? 

אני עדיין אומר: אם יש איזו הערה, לפני שאנחנו מצביעים, שאתם חושבים - - -

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

ההערה הקודמת היא סופר חשובה ועקרונית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רבותיי, בלי לפתוח. אם יש הערה שנראית הגיונית, גם למשרד וגם לך – תעשה את זה לקראת ההצבעה. מספיק כבר עם זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

תעביר לנו באופן מסודר.

 << אורח >> גיל להב: << אורח >>  

בסדר גמור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה רצית?

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

אם שר החקלאות מגיע למסקנה שחסרות לו כוורות להאבקה במדינה – יש בחוק מנגנון שמאפשר לו לפתוח את זה בצורה יותר יעילה מאשר להתחיל ללכת לחקיקה חדשה? שוק ההאבקה הוא דינמי; נוטעים הרבה מאוד אבוקדו, ופתאום אתה מגלה שיש בארץ 120,000 כוורות ואתה צריך 200,000. האם לשר החקלאות יש בחוק איזה שהוא מנגנון? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה יכול לענות לו?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כן. א', לא הבנו את השאלה. אני מכיר את צחי ומבין לאיפה הוא חותר, אבל בחוק של מתן שירותי האבקה חייב להיות דבוראי שיש לו גם היתרים רגילים, כי אי-אפשר לחיות רק משירותי האבקה ולהעביר ממקומות כאלה ואחרים.

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

זה לא קשור לשאלה.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

בחוק, יש מצב לאפשר עוד שיקולי דעת ודברים כאלה ואחרים גם לצורכי האבקה, אבל הבסיס הוא שכדי לתת שירותי האבקה, דבוראי חייב שיהיו לו כוורות מוסדרות עם נקודות הצבה מוסדרות. הוא לא יכול להביא כוורות יש מאין. אם השר יחשוב שיש בעיה – הוא יוכל לתקן את החוק.

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

זו השאלה. לתקן את החוק זה קשה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אסף, יתרה מכך, יש מספר כוורות לדונם אבוקדו. אם יהיו מיליון דונם אבוקדו – מספר הכוורות נגזר בהתאם. אין פה מספר אבסולוטי.

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

לא נכון. זה לא מופיע בחוק. אין כזה דבר.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

זה כתוב. בטבלה בתוספת השנייה, כתוב: "צפיפות ליחידת גידול". אם יש יותר מיחידת הגידול – במתמטיקה - - -

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >>  

נכון, אבל מאיפה תביאי את הכוורות האלה אם אין לך אותן במדינה? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

בשביל זה יש את שר החקלאות, ואני סומכת עליהם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, סיימנו, רבותיי. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >>  

בדיוק בגלל השאלה שלך – מהות החוק והצורך בתכנון. זו בדיוק המהות של החוק הזה – להבטיח שיהיו מספיק כוורות להאבקה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

בגלל זה – זה גם עובר לרגולציה של משרד החקלאות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רבותיי, סיימנו את הדיון. בישיבה הבאה אנחנו נצביע, אבל נקריא כל מיני תיקונים, כמובן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אם יש דיוקים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תודה רבה לכולם.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>