פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



12
ועדת העבודה והרווחה
08/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 338
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, ח' בטבת התשפ"ה (08 בינואר 2025), שעה 10:12



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 65) (היעדרות בן זוג בשל אשפוז פג), התשפ"ד–2024 (פ/816/25), של חה"כ ינון אזולאי, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ ואליד אלהואשלה, חה"כ יוסף טייב, חה"כ ניסים ואטורי, חה"כ בועז ביסמוט << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון


חברי הכנסת:
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק


מוזמנים: 
	דקלה חורש
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד העבודה

	עילם שניר
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	גיל הכהן
	–
	רפרנטית תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

	נחמה גור
	–
	עו"ד, ראש צוות ייעוץ משפטי, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

	תמר מירסקי
	–
	מנהלת בכירה חקיקה ורגולציה, הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

	ויוי וייץ
	–
	עו"ד, מנהלת תחום חקיקה, לשכה משפטית, האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

	מוריה ברבי
	–
	עו"ד, ראש תחום עבודה פרטי, נשיאות המגזר העסקי, התאחדות התעשיינים

	סיגל סודאי
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, לשכת המסחר תל אביב




ייעוץ משפטי: 
ענת מימון
מיכאל קוסאשוילי

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< הצח >> הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 65) (היעדרות בן זוג בשל אשפוז פג), התשפ"ד–2024 (פ/816/25)
של חה"כ ינון אזולאי, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ ואליד אלהואשלה, חה"כ יוסף טייב, חה"כ ניסים ואטורי, חה"כ בועז ביסמוט << הצח >>


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה השנייה היום, ח' בטבת תשפ"ה, למספרם, ה-8.1.2025. עכשיו מדובר בנושאים שנוגעים לכל אחד שילד לו פג. הם אנשים מאמינים שהשם יעזור שהילדים ייוולדו בזמנם ולא יהיו פגים. אנחנו נפתח את הקריאה של הצעת החוק על ידי היועצת המשפטית, עו"ד ענת מימון. בבקשה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני מקריאה נוסח שהוא טיפה שונה מהנוסח שנמצא בפניכם, בעקבות שיחה ופניות שהגיעו. אני אציג את ההערות ואז אציג גם את התיקונים. 

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 65) (היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ה-2024

תיקון
סעיף
7	1.	בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (ג3) יבוא:

		"(ג4)	(1) בסעיף קטן זה – 

				"פג" – תינוק שנולד במשקל נמוך מ-1.750 גרם;

			(2) עובד שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שנה לפחות 				והילד שבת זוגו ילדה נולד פג ועליו להישאר בבית החולים לאחר הלידה 				לאשפוז, זכאי להיעדר מעבודתו עד 20 ימים במהלך תקופת האשפוז של 				הילד ובתוך תקופת הלידה וההורות של בת הזוג לפי סעיף 6.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

השינוי שלהבנתי היו"ר מבקש בתיאום גם עם חבר הכנסת המציע, זה לשנות את זה כך ש-20 ימי ההיעדרות יהיו לפי חופשה או מחלה, לפי בחירת העובד, וזה למרות שהנוסח בפניכם כולל איזו שהיא הדרגתיות שקודם מחייבת אותו חופשה ואז מחלה. כרגע אנחנו מבקשים שיהיה כתוב "20 ימים כדין חופשה או מחלה, לפי בחירת העובד". זו הבקשה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

			(2א) עובד שזקף ימי היעדרות לפי הוראות פסקה (2) או לפי הוראות 				סעיף 7(ג3) על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, לעניין הוראות סעיף 				2(א) לחוק דמי מחלה, יימנו ימי היעדרות העובד לפי ההוראות האמורות 				ברצף מהיום הראשון שבו נעדר העובד על חשבון ימי המחלה שלו, אף 				אם ההיעדרויות האמורות לא היו רציפות.	

			(3) זקיפת ימי ההיעדרות לפי הוראות פסקה (2) יכול שתיעשה לסירוגין 				ואף אם ההיעדרות לא הייתה רציפה.

			(4) בזקיפת ימי היעדרות לפי הוראות פסקה (2) זכאי עובד להביא 					בחשבון, לפי בחירתו, גם חלקי ימים שבהם נעדר לפי הוראות סעיף קטן 				זה; חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין 				שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר. 

			(5) ימי ההיעדרות לפי סעיף קטן זה לא יובאו בחשבון במניין ימי 					ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי סעיף (ג3) ולפי חוק דמי מחלה 					(היעדרות עקב היריון ולידה של בת הזוג). 

			(6) היעדרות לפי סעיף קטן זה תתאפשר אם העובד מסר למעסיקו אישור 				רפואי בדבר אשפוז הילד וכן חתם על הצהרה כי שהה בימי ההיעדרות 				עם ילדו שאושפז או עם ילדיו האחרים."

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

למעשה העובד רשאי להיעדר 20 ימים כחופשה או כמחלה. אנחנו אומרים שאם הוא מממש את ימי המחלה שלו, אז בעצם הספירה תהיה ברצף גם אם הוא לוקח את ימי המחלה ברצף, כך שלא כל פעם שהוא לוקח יום מחלה תתחיל מחדש הספירה. בנוסף, אפשר לעשות גם את הזקיפה לסירוגין ולא ברצף. הוא לא חייב להיעדר 20 ימים רצופים. יכול להיות שמדובר על תקופות אשפוז ארוכות ואז הוא יכול לקחת יומיים-שלושה בשבוע. כמובן הוא צריך למסור אישור ולהודיע.

ימי ההיעדרות לא יובאו בחשבון לפי הזכאות ל-(ג3) וחוק דמי מחלה. זה הימים שכל אב שנולד לו ילד זכאי להיעדר חמישה ימים על חשבון חופשה ומחלה, ואת היום של הלידה, אז זה בנוסף לזה. זה לא על חשבון חופשת אבהות שאנחנו קוראים לה ככה. אפשר גם חלקי ימים. זה גם מקובל בהיעדרויות מהסוג הזה, שאפשר יהיה לזקוף את הימים. זה הנוסח כרגע.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש הערות מצד משרדי הממשלה? משרד האוצר?

 << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> 

כן, אני אשמח להתייחס. גיל הכהן, רפרנטית תעסוקה באגף תקציבים. מבחינתנו יש חשיבות לקדימות של החופשה ולא של המחלה בשביל לייצר איזה שהוא איזון ביחס לנטל שמושת על המעסיקים. מבחינתנו זה משהו משמעותי. מהשיח שניהלנו עם המציע, צמצמנו את כמות הימים שהם על חשבון החופשה כדי לא לפגוע בזכות של עובדים לחופשה למטרות אחרות. אני חושבת שחשוב להדגיש את האיזון הזה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני רק אעיר שההערה הזאת גם הייתה בדיון הקודם. קיבלנו נתונים ממשרד הבריאות לגבי פגים שמאושפזים ולגבי ילודים שמאושפזים, ולפי הנתונים כשאנחנו מדברים רק על פג שזה כרגע הנוסח, מדובר סך הכול על ממוצע של 2,000 מקרים בשנה. כשאנחנו חושבים על זה בראיה משקית על המעסיקים, מדובר במקרים מאוד בודדים. ככל שאנחנו לא מרחיבים את זה, אנחנו מדברים על מספר מאוד מצומצם. המקרים של אשפוזים של ילודים, הוועדה דנה בזה ושם מדובר כבר על מעל 10,000 מקרים בשנה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, אבל לא הייתה החלטה שהילודים יצאו החוצה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לא הייתה החלטה גם להכניס. בקריאה הראשונה הנוסח דיבר על פג ואז אמרנו שלשנייה, שלישית צריך יהיה לדון בנוסח. הבנתי שחבר הכנסת המציע גם דיבר על הנושא הזה. כמובן שהוועדה צריכה לדון בזה. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >> 

אם אפשר רק להעיר. עילם שניר מייעוץ וחקיקה. זה לא 10,000 ילדים. דובר על מי שמעל שבועיים נמצא באשפוז, ואנחנו מדברים על הבדל של עוד 1,500 תינוקות בשנה. זה הדלתא. הפער בין תינוק שנולד 1.750 גרם ל-1.775 גרם ושניהם מאושפזים שבועיים בטיפול נמרץ במחלקת הפגייה, בעינינו אין הבדל מהותי ביניהם. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זה החלטה שלכם.

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >> 

אמרנו את זה גם בדיון הקודם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני ביקשתי בפירוש שנדון על הוספת הילדים היילודים שאינם פגים, שמאושפזים בפגייה. אני חושב שהאפליה הזאת כבר בפגייה זה לא מקובל.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אתם רוצים להוסיף שהוא מאושפז מעל שבועיים? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן.

חשוב שהגעת עכשיו כי עכשיו אני חזרתי לנקודה - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני מתנצל, פשוט היו שם משפחות שכולות ולא יכולתי לעזוב באמצע כי ניהלתי את הדיון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב, אז עכשיו אני פותח איתך את הדיון למרות שהזמן מאוחר, חבר הכנסת אזולאי. אני חושב שאי אפשר להוציא החוצה בפגייה, לעשות אפליה בין ילד שנולד במשקל כזה לילד שנולד במשקל אחר. אם הסיטואציה של הילד שהוא בפגייה ושל ההורים שצריכים להיות איתו היא אותה סיטואציה, אינני רואה שום סיבה שאנחנו נפלה ביניהם.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אנחנו רוצים להוסיף שאז התנאי הוא שאם הוא אושפז מעל שבועיים, כלומר אם נולד תינוק ומאושפז שלושה ימים בסמוך לאחר הלידה בפגייה או שבוע, זה יותר מקרים. האשפוזים של מעל שבועיים, שאנחנו מאמינים שאלה המקרים שמצריכים גם את ההשגחה, ומדובר על המקרים הקשים יותר, זה באמת אלף ומשהו מקרים. בנוסף עם הפגים, אז באמת הקבוצה היא יותר מצומצמת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה זה עד שבועיים?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

עד שבועיים זה המספרים האלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז את אומרת שאם זה שבועיים זה לא נורא - - -

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כאילו מעל שבועיים אשפוז. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מעל שבועיים יש כבר עומס יותר על המשפחה ועל ההורים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

קודם כל אנחנו מדברים על אלה - - - 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אלה הם בין 16 ימים ל-30 ימים, ואלה מאושפזים בין אפס ל-15 ימים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז את רוצה שזה יהיה - - - 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

שזה יהיה רק במדרגה של מעל שבועיים אשפוז.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אחרי שבועיים המשפחה כבר צריכה לקחת חופשה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

בכלל התנאי יהיה של אשפוז מעל שבועיים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כדי שלא תהיה אפליה בפגייה. מה משרד העבודה אומר?

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

דקלה חורש, משרד העבודה. קודם כל לגבי תקופת אשפוז מעל שבועיים, זה גם חל לגבי האימא. מאריכים לה את חופשת הלידה ב-20 שבועות אם האשפוז של היילוד שלה הוא מעל לשבועיים, לכן נראה לנו שהקריטריון של אשפוז מעל שבועיים זה קריטריון בלי עכשיו להיכנס להגדרת פג או לא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם אין אפליה, אני מסכים. אם יש אפליה, אני לא מסכים. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

בדיוק. זה ייצר לך את העניין הזה שאין אפליה. מעל שבועיים אשפוז ממושך כולם יקבלו. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אשפוז במחלקת יילודים או פגייה, נכון?

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

הקריטריון לגבי הארכת חופשת לידה לאישה, זה אשפוז מעל שבועיים של היילוד. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לא משנה באיזו מחלקה?

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

לא קשור לאיזו מחלקה. הקריטריון לגבי האישה זה אשפוז ממושך של היילוד. 

לגבי האפשרות של העובד לבחור בין ניצול ימי החופשה שלו או מחלה, אנחנו חושבים שזה נכון. אנחנו לא חושבים שמישהו שאין לו ימי חופשה, נכון להכניס אותו למצב שהוא ייעדר ללא תשלום. זה בעצם לא לתת לו את הזכות. אנחנו חושבים שזה נכון יהיה לאפשר לו את הבחירה. בלאו הכי זה יורד מהמכסה שלו, ובמהות כשחושבים על זה, מדובר בילד שהוא חולה וזה יותר קרוב למחלה מאשר חופשה. אנחנו חושבים שזה נכון לאפשר את הבחירה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בסדר. 

 << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> 

אפשר, אדוני?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נציגת ההסתדרות, הגברית וייץ, בבקשה.

 << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> 

תודה רבה. רציתי רק להעיר שאני חושבת ששבועיים זה די הרבה זמן. גם אם האימא מקבלת חופשת לידה, אם יש עוד ילדים קטנים בבית, מי יהיה עם הפג או עם היילוד המאושפז? משך שבועיים זה הרבה זמן. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

בשבוע הראשון כבר צריך עזרה. 

 << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> 

אני גם חושבת ככה. זה ממש הרבה זמן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הבעיה היא שהחוק הזה מתמקד בנושא מסוים. אנחנו לא הרשינו ולא נרשה אפליה בין ילד לילד בפגייה או בבית חולים.

 << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> 

בצדק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ההבדל בין לאחר שבועיים לבתוך שבועיים, בעיניי זה עניין תקציבי שהמדינה אומרת שהיא לא יכולה לעמוד בזה כי זה המון ילדים. 

 << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> 

המדינה לא הציגה איזה שהם נתונים שזה המון תקציב והיא לא יכולה - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

האבא רשאי להיעדר שבוע לאחר לידה, אז זה בעצם יתקזז. השבוע שאת מדברת עליו, בסופו של דבר מתקבל שבוע כי שבוע האבא יכול לקחת, יכול להיות כעזר.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אגב, יש לו גם ימי מחלת ילד לפי חוק דמי מחלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אוקיי. אני לא פותח דיון. אני רק שאלתי אם יש לכם הערה. הערתם. 

 << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> 

אני רוצה רק לשאול משהו. האם הסיבה שהזכות הזאת ניתנת לבן הזוג היא בגלל שלאישה מוארכת חופשת הלידה? למה רק לבן הזוג? 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

לאישה יש. יש לה 20 שבועות להאריך.

 << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> 

אני שואלת האם זה בגין זה שהיא מאריכה את חופשת הלידה?

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

לא, זה בגין זה שהוא צריך גם כן לטפל, והיא גם כן נמצאת במצב שהיא בהחלמה שלה. אנחנו צריכים לזכור גם את זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

המעסיקים, בבקשה, השם והתפקיד.

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> 

מוריה ברבי, התאחדות התעשיינים. אני כאן בשם נשיאות המגזר העסקי לשקף את עמדת המעסיקים. אנחנו חושבים שהשינוי הזה שהימים יהיו לבחירת העובד, מפר את האיזון ומטיל נטל שהוא לא סביר בנסיבות העניין על ציבור המעסיקים, שיש מי שגם צריך לשקף גם את העמדה שלהם כאן.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

את מהתעשיינים או מהמגזר העסקי?

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> 

אני מהתאחדות התעשיינים ואני כאן גם בשם נשיאות המגזר העסקי. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

את מייצגת את נשיאות המגזר העסקי?

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> 

כן, ארגון הגג של המעסיקים. אנחנו חושבים שנוסח שהוא הרבה יותר מאוזן למי שיש ראשית ימי חופשה, שבהחלט ינצל את ימי החופשה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

למה?

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> 

למה להטיל על חשבון ימי מחלה? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כי אני בטוח שהמעסיק לא ירצה להתחלף במצב של אותו אחד, בסדר?

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> 

אף אחד לא רוצה להתחלף והסיטואציה היא מאוד מורכבת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ניסינו להגיע לקראתכם כמה שיותר. 

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> 

אדוני, אני רק אסיים את הטיעון, ברשותך. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

עשרה ימים הורדתי בשביל הבקשות שלכם. אגב, אפשר עדיין להעלות את עשרה הימים בחזרה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זכותה להביע את עמדת המגזר העסקי. זכותך לא להסכים. אתה לא צריך לכעוס. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

הבעיה שמתעלמים מהסיטואציה הספציפית. הרי אנחנו לא מחלקים ימי מחלה מתנה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו מאפשרים לכל הצדדים להביע את דעתם.

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> 

אני אשמח לסיים. בסופו של דבר יש כאן מכסה. יש עובדים שיש להם הרבה ימי חופשה, והמשמעות של ניצול ימי מחלה זה שגם לא יישארו לעובד, וגם המשמעות היא שזה ימים שלא בהכרח אמורים להיות מנוצלים, וזה מגיע על חשבון המעסיק. אמרה פה הגברת שזה ציבור קטן יחסית של מעסיקים, אבל בסופו של דבר אם יש לי עסק קטן, הנטל נופל עליי ואני נדרש לשלם את הימים האלה. גם בזה צריך המחוקק להכיר כשהוא מחוקק את החוקים האלה. אם יש לעובד ימי חופשה, מה הסיבה שהוא לא ינצל ראשית ימי חופשה? במובן הזה אני בהחלט מתחברת - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

למה, כי אתם רוצים להרוויח את ימי החופשה בסוף אם הוא לא ינצל אותם בהתחלה?

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> 

זה לא עניין של להרוויח, אדוני.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני מאלה הראשים שנלחמים פה למענכם בוועדות האלה. תבואו לוועדת כספים ותיראו. עכשיו לבוא ולהגיד שאנחנו פה לא בדיוק מתחשבים בהם? התחשבנו בהם מ-30 יום ל-20 יום שהורדנו את זה. זה לא התחשבות? אולי הגיע הזמן שתתחשבו גם אתם בעובד, בסדר? 

 << אורח >> סיגל סודאי: << אורח >> 

אני רוצה להוסיף בבקשה, אדוני.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה, את מי אתם מייצגים?

 << אורח >> סיגל סודאי: << אורח >> 

מלשכת המסחר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה. 

 << אורח >> סיגל סודאי: << אורח >> 

צריך להבין שהחוק הזה הוא תקדימי במובן הזה שכאשר עובד נעדר לרגל מחלת בן משפחה, תמיד זה אחד מבני הזוג. זה אף פעם לא שני בני הזוג בגין אותו אירוע, לכן יש פה איזה שהוא תקדים שפורץ איזה עיקרון יסוד ובסיסי בדמי מחלה, לכן זה חייב להיות מאוזן והדרגתי. ברגע שאנחנו מאפשרים לעובד לקחת או חופשה או מחלה, אין שום ספק שהוא ייקח קודם כל את החופשה ולא את המחלה. גם צריך להביא בחשבון שבמגזר הפרטי, להבדיל מהמגזר הציבורי, עובדים מנצלים את ימי המחלה, זאת אומרת הזכות הזאת לימי מחלה היא רק ברגע הניצול. היא תלוי אירוע. זה לא כמו במגזר הציבורי שהם יכולים אחר כך לפדות את ימי המחלה, לכן הם אדישים אם לוקחים חופשה או מחלה. ההבדל פה הוא מאוד משמעותי. בגלל שזה תקדים זה חייב להיות הדרגתי ומאוזן. לפחות את החלק הראשון שיהיה על חשבון ימי החופשה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אגב, אני חייב להגיד לך שאם תעקבי אחרי החוקים שלי, רובם תקדימיים. אני בא לעשות שינוי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

קודם כל המחוקק יכול תמיד להחליט על כל חוק בנפרד. הוא לא צריך תקדים או לא תקדים. זה לא מעניין. הרי כל מה שבא המחוקק זה לתקן, לא לשמר תקדימים. המחוקק יכול להגיד, יש תקדים או אין תקדים, אני רוצה כך לעזור לאנשים במצבים קשים.

דבר שני, אני מבין שהשאלה אם הוא ייקח את זה מימי מחלה, ימי חופשה, זה לא מעלה עלות אמיתית למעסיק.

 << אורח >> סיגל סודאי: << אורח >> 

זה עלות אמיתית.

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> 

בוודאי שכן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה לא אמיתי, זה רק אם וכאשר הוא יחלה את כל המחלות. את בעצמך אמרת שבמגזר הפרטי אי אפשר להשתמש בימי מחלה כשלא חולים, כך שזה לא עלות גדולה.

 << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> 

אני אשמח להתייחס. זה בדיוק מה שהיא מנסה להגיד. בגלל שלא כל ימי המחלה מנוצלים, כשאתה מגביר את האפשרות לניצול שלהם, זה עלות בפועל לעומת ימי חופשה שכך או כך משולמים לעובד גם אם הוא לא ניצל אותם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, אבל זה לא עלות כל כך גדולה פר האדם השכיר פרטי כדי שאני אשלול ממנו את הזכות, שחבר הכנסת ינון אזולאי רוצה לאפשר לו לבחור בין מחלה לבין חופשה.

 << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> 

אפשר גם לשקול שאם נותנים פה על פי בחירה, משמרים את המנגנון הקיים שמחלה כל פעם נספרת מהתחלה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה לא יכול להיות. אני גם לא מבין את ההתנגדות שלכם. היה דיבור איתכם והיה סיכום על 1.750 גרם. סליחה שאני מדבר ככה. זה פשוט לא נוח לי לדבר ככה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, ביטלנו את זה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

באמת שזה לא נוח להגיד את זה ככה. הפער הוא ממש לא גדול. באמת אני לא מבין את ההתנגדות בעניין הזה. עשינו פה דרך ארוכה על חוק, ולא היה אמור להיות כזאת דרך. היושב-ראש אמר, עוד דיון ועוד דיון ועוד דיון, והיועצת המשפטית ניסתה להגיע לעוד משהו ובאמת בכל הכוח. אני חושב שאם היושב-ראש עכשיו בא, והוא אפילו לא שאל אותי, אגב. אני נכנסתי והוא החליט להוריד את זה, אני חושב שמשרד האוצר צריך להיות מספיק הוגן. היושב-ראש אומר שכל דיני העבודה נמצאים פה, והוא יודע בדיוק מה הוא אומר. הוא אומר, אני לא יכול לעשות את האפליה הזאת. הרי אם היה הפוך הייתם אומרים, זה אפליה. אתם הייתם באים ואומרים שזה אפליה, לא אני. כל מי שיושב פה היה אומר שזה אפליה. עדיין אני לא מבין למה ההתנגדות הגדולה הזאת. בעניין הזה ישבו עם היועץ אצלי, עם גיל, והגיעו להסכם בדבר הזה. אני אומר את האמת. באתי על דעת זה, ולא תיאמתי עם היושב-ראש שום דבר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

גם לא תיאמתי עם ענת שאומרת לי שאנחנו בוועדה הזאת נורא שומרים על זכויות המעסיקים, לא פחות מאשר זכויות העובדים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני רק חייב להגיד לגבי המעסיקים. מה שאני מקווה, שאת מייצגת רק את התעשיינים ולא את המגזר העסקי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תרשה לי רגע. אנחנו מבינים שבלי התעשיינים ובלי המעסיקים לא יהיה לעובדים איפה לעבוד, ולכן זה מאוד חשוב לשמוע על האיזון ולהגן עליהם שהם יוכלו להתפרנס ולפרנס את העובדים. מצד שני לא יעלה על הדעת שאנחנו נעשה אפליה בין ילד לילד פג. זה בשום אופן בלתי אפשרי. גם אחרי ששמענו את דבריהם ושקלנו את זה, גם חברי הכנסת, יש פה פה אחד. זה לא שאלה של קואליציה ואופוזיציה. היועצת המשפטית גם חשבה על הרעיון הזה והיא הציעה את זה, אז אני מבקש שניגש להצבעה. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

רק להבין, מעל שבועיים אנחנו אומרים?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש לך הסתייגויות?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

יש הסתייגויות? 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

של יש עתיד? קיבלנו. 

 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> 

של מאיר כהן. אולי זה הופך לרשות דיבור במליאה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

תשאירו את זה לרשות דיבור.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז נהפוך את זה לרשות דיבור.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני רק אציג את שני השינויים כדי שיהיה ברור ביחס לנוסח. אנחנו מדברים על עובד שנולד לו לא פג, אלא שנולד לו יילוד שנדרש להישאר באשפוז מעל שבועיים בבית החולים, ובנוסף אנחנו מדברים על היעדרות של 20 ימים סך הכול חופשה או מחלה, לפי בחירתו של העובד. אלה שני השינויים. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >> 

ענת, רק שאלה. זה ברור ממתי הוא מאושפז? שזה בסמוך ללידה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כתוב לאחר הלידה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הצעת החוק כפי שהקריאה אותו עו"ד ענת מימון, היועצת המשפטית של הוועדה? ירים את ידו. מי נגד? 
הצבעה

אושר

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה אושרה לעלות להצבעה בכנסת לקריאה שנייה ושלישית. שיהיה בהצלחה. תודה רבה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אדוני היושב, אני רק רוצה להגיד לך קודם כל תודה רבה. אני תמיד רואה איך שאתה מנהל את זה, ואתה כל פעם דוחף למען העובדים ותמיד מתייחס גם למעסיקים. גם בחוק הקודם שהיה פה רוויזיה, אני יודע גם מהמעסיקים שישבת איתם וניסית להגיע כדי שזה יהיה כמה שיותר בהבנה, והלב שלך תמיד במקום הזה. אתה יודע שאני יודע את זה עוד מבית אבא שתמיד אמר לי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל אל אבא שלך אני לא אוכל להשתוות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני רק רוצה להודות לך. דבי, תודה רבה לך שגם היית פה בכל הדיונים. אני חייב להגיד, אני חושב שלא פספסת שום דיון. כמובן ליועצת המשפטית ענת וליועץ המשפטי מיכאל ולענת כהן. כמובן כל הצוות שבאמת תמיד עושים עבודה. כייף לבוא לפה לעשות חוקים שהם למען עם ישראל וטובים לאוצר, למשרד העבודה, הרווחה. גם לתעשיינים שאני תמיד נמצא שם בשבילכם, לביטוח לאומי, להסתדרות וכמובן גם למגזר העסקי שהוא לא נמצא פה, אני חייב להגיד. נשיאות המגזר העסקי הם לא נמצאים פה, אבל אני מודה גם להם. ישבתי גם איתם בשביל ההשגות. נכון, הם לא הסכימו עם הכול, אני אומר את זה, אבל בסדר, לפעמים אנחנו חייבים לעשות את כל מה שעושים למען הציבור.

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> 

חשוב לי לציין שהדברים שאמרתי זה על דעת ועדת עבודה של נשיאות המגזר העסקי לאחר שהיא דנה בדברים הללו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אוקיי.

 << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> 

בשם העובדים והעובדות, תודה רבה לכולם.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

כבוד היושב-ראש, במילה אחת להגיד תודה רבה למציע. אני גאה להיות בוועדה שמביאה שינויים עדכניים ונכונים למציאות בימינו. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:38. << סיום >>