פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 89 ועדת הכספים 14/08/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 453 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, י' באב התשפ"ד (14 באוגוסט 2024), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה טובין (תיקון מס'... והוראת שעה מס'...), התשפ"ד-2024 (תמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה) << נושא >> << נושא >> 2. הצעת צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון מס'..), התשפ"ד-2024 (תמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה) << נושא >> 3. הצעת צו הבלו על דלק (פטור והישבון) (תיקון מס' ....), התשפ"ד-2024 (התפלה לייצור מים). << נושא >> 4. הצעת תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה) (מס' 2), התשפ"ד-2024. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר אביחי אברהם בוארון ולדימיר בליאק אלי דלל שרן מרים השכל אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי נעמה לזימי חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן נאור שירי חברי הכנסת: רון כץ מטי צרפתי הרכבי אלעזר שטרן מוזמנים: כפיר בץ – מנהל תחום, אגף כלכלן ראשי, משרד האוצר רז פרוגל – רפרנט אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר יונתן פלורסהיים – רכז אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר ליהי צלאל – רפרנטית מים והגנת סביבה, משרד האוצר ויקטור וייס – ראש חטיבת האקלים, המטה לביטחון לאומי רון אייפר – ראש חטיבת אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה קובי בוזו – מנהל תחום בכיר תכנון וכלכלה, רשות המיסים לילי אור – עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המיסים אורי זיסקינד – מנהל תחום תכנון וכלכלה, רשות המיסים מנחם הסה – יועץ למנהל רשות המיסים-מכס, רשות המיסים רוית נעים – הלשכה המשפטית, רשות המיסים אסף יזדי – מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה תמר רוזמרין זאב – עמיתת ממשק אשכול משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה יצחק קדם – סמנכ"ל אגף אקלים, המשרד להגנת הסביבה חנן פריצקי – מנהל מינהל בכיר תקצוב וכלכלה, משרד הרווחה רון תומר – נשיא התאחדות התעשיינים בישראל חגי אדרי – סמנכ"ל, התאחדות התעשיינים נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים אלדד בן משה – יו"ר ומנכ"ל נשר אמיר לנג – מבעלי IDE נעמה קאופמן – מנכ"לית IDE ענבל מעין – מנכ"ל זכיינות התפלה אשדוד שפיר הנדסה דוד גיל – מנכ"ל ארגון חברות הסעה בישראל שלמה אלפסה גורן – משפחות החטופים ענבר גולדשטיין – משפחות החטופים אלה בן עמי – משפחות החטופים יזהר ליפשיץ – משפחות החטופים לי סיגל – משפחות החטופים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> 1. הצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה טובין (תיקון מס'... והוראת שעה מס'...), התשפ"ד-2024 (תמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה) << נושא >> << נושא >> 2. הצעת צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון מס'..), התשפ"ד-2024 (תמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה) << נושא >> 3. הצעת צו הבלו על דלק (פטור והישבון) (תיקון מס' ....), התשפ"ד-2024 (התפלה לייצור מים). << נושא >> 4. הצעת תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה) (מס' 2), התשפ"ד-2024. << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. (סרטון). << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ענבר גולדשטיין. << אורח >> ענבר גולדשטיין: << אורח >> צוהריים טובים לכולם. רגע לפני שאני מתחילה לדבר אנחנו כולנו ראינו עכשיו סרטון על ילד תמים ומקסים, חף מפשע, שהיה לו כמעט הכול חוץ ממזל טוב שזה מה שאיחלו לו עכשיו, מזל טוב, טו לייט. למזלי, כי לי היה מזל טוב, אני זכיתי לקבל את בני המשפחה החטופים שלי חזרה בנובמבר, אח שלי ואחיינית שלי נרצחו בכפר עזה, נדב וים גולדשטיין אלמוג, גיסתי חן ושלושת האחיינים שלי נחטפו, אגם, גל וטל והם שוחררו, נחשו איך? נכון, בעסקה. יש לנו מחר שיחות עלומות, אני לא יודעת מה יעלה בגורלן, אבל על פניו מתקיימות שיחות מחר בדוחה, מה שאני קוראת טורניר ההזדמנות האחרונה. יש אנשים שההזדמנות האחרונה שלהם, כבר פספסנו אותה מזמן כשהרשינו לעצמנו להימרח ולשחק משחקים עם חיי אדם. אנחנו כאן לבקש שרגע לפני ההדממה או – אני יודעת? אני מרגישה שהממשלה בהדממה כבר 313 יום, אבל יכול להיות שאני קצת מחמירה, אני כאן כדי לבקש שכולנו נבין ששורש הבעיה הוא שורש הפתרון. הבעיה שמדינת ישראל נמצאת בה כבר עשרה חודשים החלה כשהאויב נכנס לשטחנו, לבתים שלנו, לבסיסים שלנו, למסיבות שלנו ופשוט לקח אותנו משם באכזריות, את כולנו. ורק כשנצליח לסגור את מעגל-העל הזה אולי אולי אולי יהיה בכוחנו לסגור את שאר המעגלים שנפתחו בהמשך, כי המעגל עם חיזבאללה לא נפתח משום מקום, הוא נפתח כי נפתחה לו ההזדמנות, כי היינו מספיק חדירים ומספיק פגיעים ומספיק חשופים כדי ליפול. אני לא יודעת אם עוד יש מישהו שחושב שאפשר לקום על הרגליים ולדבר על בניין הארץ בלי שמדינת ישראל מוכיחה לאזרחיה שהיא מסוגלת לבטח אותם, כי ברמה החברתית כבר הוכחנו את זה, עם ישראל השלם שנזכה לו במהרה בימינו. והלוואי שנתבשר כולנו מחר במילה אחת, כן. המילה כן היא המילה שבזכותה הקמנו את המדינה הזאת מלכתחילה, והיינו תלויים באומות העולם, ועכשיו יש לנו הזדמנות להיות אלה שאומרים כן בעצמנו ולוקחים אחריות על גורלנו ועל המדינה שלנו, ויותר מעל ישראל על הישראלי, ויותר מעל האדמה על האדם. זה לא רק חובה, בעיניי זו זכות. כמו שאמרתי, אני זכיתי, אני בת מזל שזכיתי למשפחה שלי חזרה ויושבים לידי חברים יקרים ואנשים שאני מעריצה שהם לא זכו לזה, או לפחות לא במאה אחוז. אז בואו ניקח את גורלנו בידינו ונפסיק להיות תלויים באומות העולם ובואו נתחיל מזה שנדע אנחנו להבטיח לעצמנו שמגיע לנו להיות פה. אבל אם נמשיך לפספס הזדמנות אחרי הזדמנות אחרי הזדמנות, לא רק שלא יהיה לנו את מי להציל, גם לא יישאר פה מי שיאמין. מילה אחת, כן. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אלה בן עמי. << אורח >> אלה בן עמי: << אורח >> שלום. לפני שנכנסתם לוועדה הנחנו כאן חולצות על הכיסאות, אם יושב ראש הוועדה יסתכל מאחוריו – << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ראיתי. << אורח >> אלה בן עמי: << אורח >> אבא שלי נמצא שם. אבא שלי בתפקידו בקיבוץ הוא יושב ראש ועדת הכספים, הוא מנהל הכספים של קיבוץ בארי. בדרך כלל הוא עושה את הוועדות, ועדה שממש נראית כמו פה, הוא עושה אותה בקיבוץ, עם חברי הקיבוץ ועם בעלי המקצוע והוא לא יכול לעשות את זה כבר 312 ימים. המחשבה שאני רואה את אבא שלי רק בחולצה, רק בפוסטר, רק בתמונה, כבר כל כך הרבה זמן, מעל עשרה חודשים, זו מחשבה בלתי נסבלת ובלתי נתפסת. כמות הפעמים ביום שאני רוצה לדבר עם אבא שלי וכל מה שיש לי זה תמונה שלא עונה לי, זה לא הגיוני. ועכשיו יש הזדמנות על השולחן, מחר יש פסגה, יש עסקה שראש הממשלה שלנו הוא זה שהגה והניח על השולחן. יש עסקה שיכולה לעבור ויכולה להציל את העם שלנו ויכולה להחזיר את הרוח והתקווה שלנו וכל זה יכול להתחיל ממחר. אם הדברים ייראו כמו שצריך מחר בפסגה אבא שלי עוד שבועיים יכול לשבת פה, עוד שבועיים אני אוכל לדאוג לזה שהוא יתחיל להשתקם, עוד שבועיים אני אוכל לראות את אמא שלי מחייכת שוב. כל זה יכול לקרות עוד שבועיים. רק תעצמו לרגע את העיניים ותדמיינו לעצמכם את התמונה שכולם חוזרים אלינו, התמונה הזאת שכולם שואפים אליה יכולה לקרות ממש עוד רגע, ולעומת זאת אם מחר לא יילך כמו שצריך ואם יהיה בפסגה הזאת 'לא' אחד, כל זה מתרחק מאיתנו חודשים או שנים קדימה. כי כמו שכולם אומרים, נראה שזאת הולכת להיות ההזדמנות האחרונה בתקופת הזמן הקרובה. והדבר שהכי משמעותי להגיד בהקשר הזה זה שאם מחר זה לא ייצא לפועל, אם זה יתעכב עוד קצת, זה יכול להתעכב גם עוד הרבה, אנחנו יכולים לאבד את זה עוד פעם. בסוף תהיה עסקה ככה או ככה, גם אם זה עוד כמה חודשים, גם אם זה עוד חמש שנים, גם אם זה עוד עשר שנים, בסוף תהיה עסקה השאלה היא כמה ואת מי נאבד בדרך וזה עליכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. שלמה גורן. << אורח >> שלמה אלפסה גורן: << אורח >> שלום לכם. השם המלא זה שלמה אלפסה גורן, אני גר בגן יבנה, אשתי בת קיבוץ ניר עוז. היינו בקיבוץ, חיינו שם, עזבנו, אבל המשפחה של סמדר שהיא בת הקיבוץ עדיין נשארה שם, אנחנו איבדנו את המשפחה. מדובר באבנר שהוא האח היחיד של סמדר, אבנר גורן, ובמיה, שאותה אתם מכירים שהיא נחטפה וחזרה אלינו לאחר תשעה וחצי חודשים. לארבעתם יש ארבעה ילדים יתומים. חוץ מאשר אני סמדר והמשפחה שלי נרתמנו מה-7 באוקטובר בכל רגע ורגע לתמוך בהם ולקבור את גיסי תחת אש ב-23 באוקטובר, אנחנו דואגים שגם כולם יחזרו. הנה אני כאן אחרי שקיבלנו את מפעל הפיס. חבר'ה, זה מפעל הפיס. אתם רואים פה למטה? הקבר הזה זה מפעל הפיס. שני מפעלי פיס, לא רק אחד, זה הגרלה כפולה. הגרלה אחת שהיא הגיעה, הגרלה שנייה זה שאף חייל לא נפצע, אף אחד לא נהרג, איזה הרגלה זאת. תאר לך היו מוציאים חמש גופות וחמישה חיילים היו נהרגים, איזו הרגשה זאת? אז יש לנו מפעל הפיס כפול, שמי חושב שזה יקרה עוד פעם לשאר 115 חטופים? אם מישהו חושב שזה יקרה עוד פעם עם שאר 115 חטופים הוא צודק, זה יקרה, עוד שלושה חודשים לעוד חמישה, לעוד שלושה חודשים לעוד חמישה, ככה נישאר לעד שם בעזה עם כל החטופים שלנו. אם זה מה שהממשלה שלנו רוצה, בבקשה, אבל אנחנו, ואני פה במיוחד אחרי שקמתי משבעה לא מזמן, באתי לפה להגיד שאנחנו רוצים את המשפחה שלנו חזרה, זה כל המשפחה של קיבוץ ניר עוז וכן כל המשפחה החדשה שלי שזה משפחות החטופים. אנחנו לא נוותר עד שכולם יגיעו וזו אחריות שלכם. אני בנימה אישית אומר פה שלי באופן אישי אני קיבלתי ארבעה יתומים ואני מתרוצץ פה ושם גם לגדל אותם וגם לתמוך בהם, למרות שהם בגירים, ואני עדיין מחכה שהמדינה הזאת תדע לתמוך במקרי קצה. זה דבר אחר לגמרי, אבל היא צריכה לדעת לשלם, גם לשלם כשיש חטופים וגם לדעת לשלם כשיש מקרה קצה כמוני. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יזהר ליפשיץ. << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> להיות רביעי אחרי זה זה לא פשוט. למה אנחנו פה? למה אנחנו פה כבר עשרה חודשים? איפה שהוא בשביל להיתקע לכם בגרון, שיהיה לכם קצת יותר קשה לבלוע. כשאתם בחופשה, בפגרה, מזמינים איזה מנה טובה, שתזכרו את אותן תצפיתניות, אותם ילדים, איזה אוכל להם יש, מה הם עוברים, כשנעים בשמש מה קורה אצלם. בעצם זה לתפוס קשב בפס של התקשורת שרץ פה, כשיש מלא מלא אירועים, אז החטופים כמו בוועדה הזאת מקבלים בהתחלה איזה שהוא קשב ובהמשך חוזרים לעניינים הכספיים. אז אנחנו באים לתפוס כמה שיותר קשב. אני מודה שהרגשתי לא טוב, ראיתי איך יש שר, בן גביר, שהוא פשוט יותר טוב מאיתנו. אני לא יודע איך הוא עושה את זה, כל המליאה הייתה מלאה בבן גביר, כל הימים האחרונים מלאים בבן גביר, הר הבית מלא בבן גביר, הכול בן גביר. אנחנו לא מצליחים להבקיע את זה שאנחנו נהיה האור הנוצץ, המאחד, הגדול, הדמעה הכוללת של כל עם ישראל והוא כן מצליח ואני שואל את עצמי איך הוא עושה את זה. << אורח >> שלמה אלפסה גורן: << אורח >> כשהמשפחה הראשונה תקפוץ מהגג זה יקרה. << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> אני מקווה שאף אחד לא יקפוץ מהגג. אז אנחנו פה כי מחר אולי תהיה איזה שהיא תקווה בשבילנו, עוד פעם, אבל הפעם נראה שיש הרבה אדי דלק נפיצים באוויר ומשהו נוסף יתחבר לחטופים. זה הסיכוי אולי להוריד את הפיצוץ הגדול שיהיה פה במזרח התיכון, ושמענו שאפילו האירנים רוצים להצטרף, אז אנחנו בטח שמזמינים אותם. אז להגיד שאנחנו עכשיו בפיק של הפיק של הפיק ומבקשים שכולם יהיו מרוכזים, לא במשפחות אלא באותה משלחת שתצא ובצורך לדאוג שהיא תצא ושרעשי רקע או כל מיני אנשים עם ג'ריקן עם בנזין שהיו מתים עכשיו להבעיר כל מיני דברים כדי שעוד פעם הקשב שלנו יירד, שיתאפקו טיפה ומי שמכיר אותם אז שידאג שהם יתאפקו טיפה. ולאחל לכולנו שמחר תצא משלחת עם מנדט לסגור את העניינים ושהעסק לא יתפוצץ דקה לפני באיזה שהיא דרך. וגם לראש הממשלה ולמשלחת שלנו שיוצאת, נאחל לה את הכי טוב שיהיה. כמו באולימפיאדה, תראו איזה הישגים. אנחנו מפה מאחלים לכולם את זה ומזכירים שכל שנייה יש לנו חטופים וחטופות חיים עדיין. אם נפספס את זה אני לא יודע אם יהיו לנו חיים בלופ הבא, אבל עדיין יש לנו חיים ואנחנו נאחל להם שיצליחו להחזיר את החיים ואת כל המתים לקבורה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. לא אהבתי את ההשוואה הזאת, אפילו שהיא הייתה בציניות. << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> זו לא השוואה, זה מציאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. לי סיגל. << אורח >> לי סיגל: << אורח >> כן, לי סיגל, אח של קית' סיגל. כולכם, אני רוצה להאמין, מכירים את הסיפור של המשפחה. קית' ואביבה נחטפו מקיבוץ כפר עזה, אביבה חזרה אחרי חודשיים בשבוע של הפסקת האש היחידה במהלך הדיפלומטי היחידי שיצא לפועל, הנה אביבה בבית, קית' לא. כשחיכינו שהוועדה תתכנס אני לפחות הרגשתי שהזמן לא זז, מתי יושב הראש יופיע? מתי הישיבה תכונס? הזמן לא זז. לקית' הזמן לא זז יותר מעשרה חודשים. תחילת הישיבה צחוקים, בן גביר, שר עבריין מורשע, צחוקים. זה מה שנשאר לנו, לצחוק. המצב כל כך כל כך עגום אחרי ההופעה במליאה שגם כן, אני לא חייזר, אבל אני מרגיש חייזר כשאני יושב שם ביציע וצריך להסתכל על הסרט הזה. אבל זה לא סרט, זה החיים שלנו. כולנו יודעים שיש 115 חטופים עדיין, יותר מדי לא בחיים, שמגיע לכולם קבורה מכובדת. אלה שבחיים, ואני מאמין שקית' בחיים, מגיע לו לחזור לבית שלו, אם לא בכפר עזה אז איפה שיהיה לו בית זמני, לאשתו, לילדים ולנכדים. מי במדינה הזאת מחזיק בהגה? חברי כנסת אומרים לנו שהם לא מחזיקים בהגה, שאין להם מה לעשות, זה הממשלה, זה הקואליציה. זה לא מקובל עליי, כל אחד צריך להחזיק בהגה ולכוון אותו למחר, כמו שיזהר אמר, שייצא עשן לבן ומוחרתיים, כמו שאלה אמרה, הם מתחילים לחזור. זה תהליך, זה ייקח זמן, אבל כולנו יודעים שזה התהליך שאנחנו צריכים לעבור על מנת להחזיר למדינה את החטופים ולהתחיל להחזיר את השפיות שמזמן מזמן מזמן אבדה לנו. נגמרו המילים, אני בא לכאן ומוציא מילים, יותר מדי אני מרגיש שאלה מילים שנופלות על אוזניים חירשות, על אנשים שעסוקים במשהו אחר. אין משהו אחר, יש לדאוג מעוד דקה להחזיר את החטופים. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. הפסקה שלוש דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:09 ונתחדשה בשעה 14:11.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אתחיל את הדיון. אני מבקש ממשרד האוצר, היו פה שאלות ששאלו חברי הוועדה. אני אבקש לשחזר את השאלות ולתת תשובות, בבקשה. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אני רוצה בפתיחה קצרה להגיד שהשבוע התפרסמו נתונים כלכליים משמעותיים בדבר הגירעון ודירוג האשראי של מדינת ישראל. כולכם מכירים את הצרכים התקציביים והמשאביים שמדינת ישראל נדרשת להם בימים אלה ואנחנו מעריכים שהצרכים האלה לא יסתיימו, לא השנה ולא בשנים הקרובות. מס הפחמן צפוי להגדיל את ההכנסות של מדינת ישראל, אבל מעבר לזה הוא גם צפוי לעודד ולתמרץ מעבר לשימוש במקורות אנרגיה פחות מזהמים ובעינינו שתי התכליות האלה הן בהחלט ראויות בעת הזו. אני אגע בנקודות שהועלו פה על ידי הוועדה ושהועלו גם בכתב כפי שהובאו לנו. לעניין הסיוע לתעשייה ועסקים. כפי שהוסכם עם התאחדות התעשיינים במסגרת הכוללת של המענקים עד שנת 2030 היא מוערכת בכ-1 מיליארד שקלים. אנחנו מדברים על שלושה סוגי מענקים, מענקי הסתגלות שיגיעו ישירות למפעלים, לעוסקים, מענקי התייעלות במנגנון שיופעל על ידי מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה, ומענקים להפחתת פליטות פחמן שגם הוא יופעל על ידי משרד הכלכלה. אנחנו התחייבנו לפרסם את הנהלים האלה לפי לוחות הזמנים שמופיעים בצו, המענקים יוארכו בהתאם לעדכונם לקראת שנת 2028 והם יוארכו עד שנת 2035. מעבר לזה למשרדי הממשלה מוקצים תקציבים להתייעלות אנרגטית, אנרגיה מקיימת, מחקר ופיתוח בתחום האנרגיה והפחתת פליטות, היערכות לשינוי האקלים בהיקף של כ-600 מיליון ₪. בעינינו אלה סכומים משמעותיים שיכלו לסייע לשפר את תחום ההתייעלות האנרגטית להפחית פליטות. אנחנו מגישים גם את הפטור ממע"מ לגבי המענקים שיילכו לעסקים, זה נושא שעלה פה בשבוע שעבר ואנחנו הגשנו את תיקון התקנות בהתאם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם לנשר? לוקחים את זה מאיכות הסביבה. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> סוגיית נשר עלתה לאחרונה וההיבט הזה ספציפית עם נשר לא פתור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך לפתור את זה לפני ההצבעה. אי אפשר להפקיר את נשר בתוך כל מה שאנחנו מגיעים להסדרים, יש שם עובדים ששם זה מאוד משפיע עליהם. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> עוד רגע אני אגיע לנשר, ברשותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי, חשוב שתיקח את זה בחשבון. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> מעבר לזה אנחנו מקצים כ-300 מיליון ₪ לעידוד פריסה, רשת החלוקה של גז טבעי, זה תוכנית שרשות הגז הטבעי עבדה עליה, להערכתי, למעלה משנה. מטרתה היא בעיקר לעודד את המפעלים ולאפשר למפעלים ולתעשייה בישראל לזנוח את השימוש בגפ"מ ובמזוט ובדלקים מזהמים ולעבור לגז טבעי. זה גם ישפר את הכלכליות שכן הגז הטבעי יותר זול וגם יפחית את הפליטות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> המדינה דואגת לתשתית של הגפ"מ? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> הכוונה לתשתית של גז טבעי, כן, יש פה תקציב נוסף שיילך ותוכנית נוספת שלא קשורה רק לתקציב שמטרתה להאיץ את פריסת רשת החלוקה של הגז הטבעי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כן, מדובר על שנים והמדינה לא פעלה בתשתיות עד עכשיו. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> ככל שתרצה אני בטוח שרשות הגז תוכל להציג או לך באופן אישי או בפני הוועדה את התוכנית. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> שתציג בפני הוועדה, זה חשוב, כי היו לא מעט תוכניות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אחדד את מה שאלי אומר, הוא אומר שעד עכשיו התחייבתם ולא קיימו, מי מבטיח שמעכשיו יקוים? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נכון, אותו דבר גם תחנות שהיו לנושא של המשאיות וההיסעים והנוסעים, הייתה שם התחייבות ל-25 תחנות ועד עכשיו לא בוצע גם לא חצי מזה וגם לא רבע. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> כמו שאמרתי, זו תוכנית שעבדו עליה, עמלו עליה, רבות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אין לי בעיה עם התוכנית, הבעיה שלי עם הביצוע של המדינה, זאת הבעיה. אתה לא יכול להבטיח לעשות תוכניות, בסוף לא לבצע אותן ולבקש מהמפעלים ומהתעשייה וכל מי שצריך לפרוע את הצ'ק, זה לא הגיוני. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אני מסכים איתך ולכן יש פה את שאר המענקים ותמריץ לעידוד פריסת רשת החלוקה של הגז. לטעמי זו תוכנית טובה, טובה מאוד אפילו. אני לא מחלק ציונים אבל היא טובה מאוד, היא נעשתה בשיתוף עם החברות ועם תהליך של שימוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי נמצא כאן? << דובר >> קריאה: << דובר >> אני רק אגיד שני דברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אל תגיד שני דברים, אתה תגיד את כל הדברים שאתה צריך להגיד אבל אחרי שהוא יסיים, אני רוצה תשובות. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> לעניין מתקני ההתפלה, הנושא שעלה פה רבות. ניתן למתקני ההתפלה הרלוונטיים פטור, הפירוט שלו נמצא במס. אנחנו נרצה, ברשותכם, לתקן את הנוסח שהועבר לוועדה, כמה מילים קטנות לבקשתם, וגם את דברי ההסבר, אנחנו נשמח להקריא אותם. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> פטור ממה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ועל מי חל הפטור? על איזה מתקנים, שכרגע במכרז או מה? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> שני מתקנים שכבר זכו במכרז וכעת הם בשלבי הקמה כאלה ואחרים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ההגדרה תהיה לגבי מי שבשלבי הקמה? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אפשר לקרוא את ההגדרה, אבל כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אולי תקריא את ההגדרה? זה כמובן בתיאום עם מפעלי ההתפלה? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> בתיאום איתם. לבקשת חברת הכנסת פרקש הכהן נקריא את ההגדרה של מתקני ההתפלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> של הוראת המעבר. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> זו ההגדרה המצומצמת. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אני אקריא את ההגדרה שיש עכשיו בטיוטה. יש הגדרה למיתקן התפלה. "מיתקן התפלה"- מיתקן שהוא מיזם תשתית חיוני, המפורט בסעיף 3א לרשימת מיזמי תשתית חיוניים שפורסמה לפי סעיף 31 לחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023, אשר קיבל זיכיון לייצור מים מותפלים לפני יום כ"ג באב התשפ"א (1 באוגוסט 2021), על בסיס מערך ייצור הכולל ייצור גם שלא באמצעות חשמל; << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> התאריך הוא אוגוסט 2021. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי מסביר את זה? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> הסברתי את ההגדרות, הקראנו כרגע את ההגדרה המתוקנת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ועל מי זה חל? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> על מתקני ההתפלה הרלוונטיים שנידונו בוועדה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ולמה אתם נוקבים בתאריך אוגוסט 2021, אתם אומרים שהתחיל לפעול, הוקם, באוגוסט 2021? << אורח >> לילי אור: << אורח >> אוגוסט 2021 זה התאריך של פרסום החלטת הממשלה הקודמת שממנה והלאה כבר היה ידוע שיש כוונה של הממשלה להעלות את הבלו על הגז הטבעי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הבנתי, כלומר זה היה לפי אינטרס ההסתמכות? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> כן. אתם רוצים להקריא את דברי ההסבר? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, אנחנו לא מקריאים את דברי ההסבר. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אז אני אמשיך. יש הבנות גם עם מפעל נשר לאור הסוגיה של יצוא המלט והחשיבות שלו במדינת ישראל, גם זה מובא בפני הוועדה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נציג נשר פה? ויש אכן הבנות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, למה באמצע? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> סליחה. לא, כי הוא אמר שיש הבנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, נשמע תיכף. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> מבחינת המענה לתעשייה נגעתי בכל הנקודות שעלו פה בוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתעשייה הייתה עוד שאלה. אם יהיה עיכוב הרפורמה לא תתחיל עד שלא באמת נגיע ל - - - << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אז אני אגע בתהליך, עד עכשיו דיברנו במענים ובסוגיות. התהליך זה פרסום נוהל על ידי משרד האוצר, על ידי שר האוצר, ופרסום ברשומות שהנוהל פורסם, היום הקובע זה 24 בדצמבר 2024. ככל שהתנאי הזה לא יתקיים תחולת הצו תידחה בשנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תידחה או תתבטל? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> תידחה בשנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעצם תינתן אפשרות נוספת לשנה ואז אם לא יהיה כלום במהלך השנה הזאת אז הצווים יפקעו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא יתחיל ב-1.1.2025, אנחנו אמרנו שצריך לדחות את זה, היו לנו גם דיונים פה בוועדה והיה עיכוב מהפעם האחרונה, אמרנו בפעם שעברה שזה יהיה לפחות עוד חצי שנה. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אז מבחינתנו תחילת הצו היא ה-1.1.2025. המנגנון של הדחיות, היועצת המשפטית של הוועדה פירטה. מענקי ההסתגלות ניתנים החל משנת 2025, המס עצמו עולה בצורה מאוד הדרגתית, גם ההתייעלות הנדרשת במסגרת מענקי ההסתגלות היא בשיעור מאוד מאוד קטן בשנת 2025. בעינינו נכון להתחיל כבר ב-2025 את הצו ולא לדחות אותו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אמרנו ב-2025, רק אנחנו דיברנו על אפריל ולא על ינואר. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> בתחילת 2025. בעינינו וגם התאחדות התעשיינים כבר מכירה שהצו אמור להיכנס לתוקף, להבנות איתם הגענו כבר במרץ האחרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא בדיוק. אני רוצה להגיד לך שעכשיו אתה יושב פה ומביא עוד הבנות שהיו בשבוע האחרון כשתפרתם אותם בשביל להגיע לאיזה שהיא הסכמה, לא רק איתם, עם כולם. כל העיכוב היה בשביל להגיע להבנות כשהם עדיין לא ידעו איפה הם עומדים. כרגע כשאתה בא ואתה אומר שאתה משאיר את זה ב-1.1.2025 אתה אומר שזה לא משנה ההיערכות שהייתה או לא הייתה, אני קבעתי עד 1.1.2025. קח בחשבון שנשאר לנו פחות מארבעה חודשים ל-1.1.2025, קח בחשבון שיש את החגים, קח בחשבון את כל ההיערכות שלהם, אני לא בטוח שזה הזמן שיהיו מוכנים ויהיה אפשר לעשות את זה ולכן הדרישה בפעם שעברה של הוועדה הייתה, היושב ראש העלה את זה, לדחות את זה מ-1.1.2025 ליוני-יולי 2025. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אני מבין מה שאתה אומר, אני רק מבקש לדייק. לגבי התאחדות התעשיינים, ההבנות איתם נסגרו, התקבלו, בתחילת מרץ. לצורך העניין לדוגמה סיפור המע"מ כבר עלה בהבנות איתם, הם רק ביקשו לוודא שזה באמת אכן קורה ושזה לא נמרח ולכן גם הבאנו את התקנות. העבודה במהלך החודשים האלה המשיכה והתקדמה, הן בשיח גם עם מתקני ההתפלה, גם עם ההתאחדות, גם עם נשר, הפער בין הדיונים האחרונים לפער הזה נועד לחדד דברים כמו הגדרות שעלו פה, דברי ההסבר, לא דברים שהם, קשה לי להגיד שהם לא במהות, אבל יותר ניסוחים וחידודים ורצון לוודא שלא יהיו פרשנויות הדדיות לצו ופחות במהות. << אורח >> רון תומר: << אורח >> אדוני, אם יורשה לי לשם ההגינות, אני תומך בהחלט במה שמשרד האוצר אומר. ינון, אתה צודק במהות אבל כאן הסכמנו איתם על ה-1 בינואר, אז כדי להוריד את העניין אנחנו עומדים מאחורי הסיכומים ודובר על ה-1 בינואר ואנחנו נעמוד בהתחייבות שלנו. כמובן לפי ההנחות, כמו שהיועצת המשפטית אמרה, שיהיה נוהל עד 2024 ואם לא, יידחה בשנה, ואם לא אז זה, אבל למען ההגינות אני חייב להגיד שזה מה שסוכם ואנחנו עומדים מאחורי זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. לגבי נשר? << אורח >> אלדד בן משה: << אורח >> אני אחזור ואומר, העקרונות והניסוח של הצו בנספח ב', בנספח שלנו, מקובלים, מאושרים מבחינתנו. אני אסייג ואומר שיש פה פרויקט שאם הוא לא יקום נשר לא תתקיים, כלומר הצו הזה הוא גזרה שנעמוד בה רק אם אנחנו נפתח את הפרויקט והוא פרויקט לאומי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. אנחנו צריכים לאשר או לא לאשר. מה אתה אומר לנו? << אורח >> אלדד בן משה: << אורח >> אני אומר לאשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומה יקרה אם יהיו בעיות? << אורח >> אלדד בן משה: << אורח >> אם הצו הזה יישאר לבדו ולא נפתח את הפרויקט שנשר התחייבה עליו בהשקעה אדירה של 1.5 מיליארד שקלים ללא מע"מ זה אומר שלא יהיה מלט במדינת ישראל בעתיד ובעיקר לא יהיה טיפול בפסולת במדינת ישראל. אנחנו קבענו מנגנון, וזה הניסוח האחרון שהוספנו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יכול להרגיע אותנו? << אורח >> אלדד בן משה: << אורח >> אני אסביר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הסיפור של המע"מ, אצלכם לא מקבלים את אותו סיוע מאיפה שהתעשיינים מקבלים, אתם מקבלים מהקרן שנמצאת בהגנת הסביבה וקרן הניקיון שם, אז השאלה אם אתה יודע להגיד לנו שאתה יודע להיות סגור עם האוצר ועם איכות הסביבה ששם המע"מ ינוכה כמו שאתם רוצים, בדומה לתעשיינים. אין לנו בעיה אם אתה רגוע, נשר זה חברה, אני לא רוצה שמחר תצטרך לפטר עובדים בגלל המע"מ הזה. << אורח >> רון תומר: << אורח >> ינון, החשש של נשר, ואני אגיד את זה בצורה יותר בוטה, מרגולטורים אחרים, לא ממשרד האוצר, שעלולים לתקוע את הפרויקט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן אני אמרתי שזה בא מקרן אחרת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא רק האוצר, האוצר והגנת הסביבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת דלל, אתה רצית. בגלל שאני רוצה לדעת מה זה הרגולטורים האחרים, תגידו את זה עכשיו. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הרגולטורים האחרים זה המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר ויש פרויקט בנשר שהוא מטפל בנושא של פסולת ואם פה לא תהיה הצהרה ברורה, לא רק הצהרה, אלא ממש תמיכה בנושא הזה, אז חבל על כל הסיכומים. וכדאי שתפרט, אלדד, אני חושב שזה המקום. << אורח >> אלדד בן משה: << אורח >> בניסוח האחרון שהוספנו שמוצג לפניכם היום ביקשנו שתקום ועדה בין-משרדית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, אתה מתכוון לעניין הזה של הרגולטור? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, גם הסיפור של המע"מ, זה מביא להם עוד רגולטור. שני הדברים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסף יזדי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. << אורח >> אסף יזדי: << אורח >> שלום, תודה. ראשית לגבי נשר, ואנחנו אכן בשיח מתקדם מול החברה ומול המנכ"ל, יש פה כמה אינטרסים וצריך לראות שהם קורים. הראשון במעלה זה שמירה על איכות האוויר בארץ בכלל ובמרחב של רמלה ונשר בפרט. מפעל נשר כבר היום נמצא שם באתגרים, אנחנו בשיח ענייני ומקצועי מולם. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כמה בדיקות ניטור אתם עושים בשנה במפעל של נשר? << אורח >> אסף יזדי: << אורח >> לא באתי מוכן עם תשובה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אז אני אגיד לך, זה 300,000 בדיקות בשנה, נכון? << אורח >> אלדד בן משה: << אורח >> אנחנו עושים דיגיטלית 286,000 דגימות בשנה. << אורח >> אסף יזדי: << אורח >> זה לא נראה לי רלוונטי לעניין. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא, זה כן רלוונטי. אם מוצאים בדיקה אחת או שתיים מתוך כמות שזה הפרומיל של הפרומיל של הפרומיל אז באים בטענות שהם לא עומדים בסטנדרטים. << אורח >> אסף יזדי: << אורח >> אני אשמח אם ייתנו לי להשלים את התשובה שלי, לתשובה שלמה אפשר להתייחס בצורה יותר עניינית. ראשית אני חוזר ואומר, עניין של שמירה על איכות האוויר זו סוגיה ראשונה במעלה, אנחנו מקפידים עליה ונמשיך להקפיד עליה וחברת נשר מכירה את זה, הם גם לא רואים דברים שונה מאיתנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפני שאתה ממשיך, אני גם רוצה את איכות הסביבה ואני רוצה שלא יהיה זיהום, אף אחד מאיתנו לא חושב אחרת. חברת נשר הופכת להיות החברה היחידה שהיא מספקת את המלט, אני לא מדבר כבר על ההשלכות הכלכליות, אני לא מדבר על העובדים, אני לא מדבר על כל התוצאה, מה שעלול לקרות במדינה, אנחנו נמצאים גם בסכנות ביטחוניות שהמשמעות של העניין שאם חס וחלילה מפעל נשר נסגר, מסיבות טובות, לא סיבות רעות, המשמעות של העניין היא קריטית מבחינתנו. << אורח >> אסף יזדי: << אורח >> אין לנו שום עניין לסגור את המפעל הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שנייה, אני לא רגיל שמפריעים לי באמצע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דווקא אתה קצת רגיל לזה. << אורח >> אסף יזדי: << אורח >> ממני אתה לא רגיל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על כל פנים אתה צריך להרגיע אותנו שאתם הולכים שם למשהו אחר ממה שהיה. אם מדובר על אלפי בדיקות וכל מה שנלווה לעניין הזה ופעם ראשונה שאני שומע במו אוזניי שמפעל אומר שהוא לא חושש ממשרד האוצר אלא מהמשרד להגנת הסביבה, זה דבר שהוא מפחיד אותנו. << אורח >> אסף יזדי: << אורח >> לא יודע לגבי חושש או לא חושש, אנחנו היינו ונשארים ענייניים. הווקטור השני שהוא חשוב לא פחות הוא עניין הטיפול בפסולת שאנחנו אחראים עליו. במקרה הזה יכולה להיות פה זהות אינטרסים בין שני הווקטורים האלה, פעם אחת להפחית באופן משמעותי את הפליטות לאוויר ופעם שנייה תוך מודל התייעלות של נשר, גם שיוכלו לטפל בכמות הרבה יותר גדולה של פסולת של RDF, לשרוף פסולת במקום לשרוף פטקוק. אמרתי לנשר, אמרתי לאוצר ואני אומר את זה גם פה בוועדה, אדוני היושב ראש, ככל שהווקטורים האלה יתכנסו, והם יכולים להתכנס, אנחנו נפעל ונעזור שהם יתכנסו. אנחנו לגמרי שם ונתמוך בהם בכל מה שאפשר, גם בהיבטים של רגולציה וגם בהיבטים של תמיכה כספית מכספי הקרן. אלה הדברים. << אורח >> אלדד בן משה: << אורח >> אני רוצה לומר, כבוד היושב ראש, שנשר לא רק תהיה אחראית לספק מלט איכותי וזול בעתיד, היא גם תהיה אחראית, אם נממש את הפרויקט הזה, לטפל במרבית הפסולת במדינת ישראל בלי להוסיף פליטות, עם להוריד פליטות ובדרך הכי טכנולוגית, הכי מתקדמת והכי טובה. אנחנו בנשר מוכנים להשקיע בפרויקט הזה. אני רוצה להגיד עכשיו כולל מע"מ כי אני מפחד כבר, אנחנו נשקיע בפרויקט הזה 1.8 מיליארד ₪, חלקו בסיוע המדינה, אני מקווה, ואנחנו מאותגרים וניפגש עם הרבה אתגרים טכנולוגיים וגם תהליכים הנדסיים. אנחנו נכונים לזה, אנחנו עושים את זה, השקענו כבר הרבה מאוד כסף בפרויקט הזה ואם נצליח והמדינה לא תפריע לנו בדרך, ואני מגדיר את זה המדינה לא תפריע וגם תעזור במקומות שהיא יכולה לעזור, בעוד שש-שבע שנים נשר תספק מלט - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה שהמדינה תפריע? ממה אתה חושש? << אורח >> אלדד בן משה: << אורח >> למשל כשאתה צריך להקים מחסן לקלוט פסולת, מחסן דורש יותר בנייה, מי מאיתנו ביקש אישור היתר בנייה בזמן האחרון במדינת ישראל וכמה זמן זה לקח? בסוף תעשייה צריכה להיכנס ללוח זמנים, היא לא יכולה על כל תהליך וכל מחסום קטן להיתקע חודשים ושנים. אלה הבעיות שבסוף אנחנו נתקלים ביום יום. היו פה לפני כן אנשים מניר עוז. אני ניהלתי 16 שנה ברצף מפעל בניר עוז בחברה בשם נירלט, על גבול עזה, המפעל הזה נשרף ב-7 באוקטובר, אני לא רוצה לומר לכם כמה זמן במפעל הזה בזבזנו, וסליחה שאני אומר את המילה בזבזנו, על דברים שלא קשורים, לא לצבעים ולא לחברת נירלט, אלא על רגולציה כש-500 מטר בגבול מהצד השני איך התנהגו העזתים. בסוף יש מפעלים שרוצים לעשות טוב במדינת ישראל, לא חייבים להפריע להם כל הזמן, זה כל מה שאני מבקש. << אורח >> רון תומר: << אורח >> אדוני, אם יורשה לי להציע אולי שתהיה ישיבת סטטוס בוועדה גם על העניין הזה עם הרגולטורים אחת לתקופה, שבאמת הם יצטרכו לתת דיווח איך הם עוזרים לקדם את הפרויקט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מתלבט בזה. אני רציתי להציע את זה, אבל אני מתלבט. אנחנו בכל אופן גוף מפקח וגוף שמחוקק, האם אנחנו לא נכנסים פה לתוך מערכת שהמערכת הזאת היא מערכת ביצוע? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני הייתי שואל את המנכ"ל האם אתם עושים באופן שוויוני את הבדיקות שלכם? אני כל פעם אעלה את זה מחדש. עכשיו באשדוד אתם הולכים לתת אישורים על יתר פליטות במפעלים מסוימים, אני תושב אשדוד, הולכים להעביר את מפרץ חיפה לאשדוד, כאילו לא מספיק מי שמת שם הולכים להרוג את האשדודים, והשאלה שלי באמת, איפה שצריך להוציא כסף תעשו להם בירוקרטיה. אני מאוד בעד איכות הסביבה, אבל מה שיקרה זה שבסופו של דבר תיקחו מקום שאתם צריכים להוציא כסף ושם תגידו רק שנייה, אנחנו צריכים את קרן הניקיון, עזוב שלא משתמשים בקרן וכל פעם לוקחים ממנה איזה הלוואה, גם המדינה לקחה ממנה הלוואה לדברים אחרים, לא משנה מה, אבל בסופו של דבר איפה שרוצים יעשו את הבדיקה וידקדקו בה ואיפה שלא רוצים לא יעשו את הבדיקה. אני בעד בדיקות, אבל תהיו הוגנים בעניין הזה, אל תחפשו להעביר את מפרץ חיפה לאשדוד, יש מספיק מקומות פתוחים גדולים שאפשר להעביר לשם. תגידו שזה משרד האנרגיה, גם אליהם אני פניתי וגם אליכם, הבדיקות שעכשיו פרסמתם לציבור לגבי הפליטות שהולכות שם. יושב פה מפעל נשר ואומר שהוא מגיע עם האוצר, ולהגיע עם האוצר להבנות זה לא פשוט, ושהאוצר יעמוד במילה זה עוד יותר לא פשוט, אבל בסופו של דבר שאצלכם תהיה בירוקרטיה וחלק מהבירוקרטיה תחזיקו אצלכם והוא לא יצליח והוא יצטרך את ה-1.8 מיליארד לזרוק לפח, צריך לדעת פה את האמת, שיגידו לו מראש, יכול להיות שאולי עדיף לסגור את המפעל וזהו, למה להשקיע? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ההשקעה הזאת היא השקעה חשובה למדינה. אין היום פתרונות קצה בנושא של פסולת וכשבא יזם ואומר חבר'ה, אני רוצה להשקיע - - - << אורח >> רון תומר: << אורח >> הוא פותר לכם את הפסולת שאתם טובעים בה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע, היועצת המשפטית גם מסכימה, אני התלבטתי בזה, שיהיה דיווח חד שנתי, כל הרגולטורים האלה, בגלל שאנחנו עכשיו מודעים לעניין שגם אנחנו מעוניינים באיכות הסביבה, אבל גם אנחנו מעוניינים שהמפעל יעבוד ושעובדים לא יפוטרו, שאחת לשנה יימסר כאן דיווח, גם מהמשרד להגנת הסביבה וגם מהמפעלים. אני לא רוצה לדבר ספציפית על מפעל מוגדר, על מפעל מסוים, אף על פי שאנחנו מדברים על מפעל מסוים, שיצטרכו לדווח אחת לשנה ויהיה לנו מה לומר בעניין הזה. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> כבוד היושב ראש, ברשותך, אנחנו הגענו להבנות עם - - - << אורח >> רון תומר: << אורח >> אני רציתי להזכיר שבסעיף 3 יש דיווח לכנסת של מנכ"ל האוצר, אפשר להוסיף את מנכ"ל הגנת הסביבה גם בעניין של נשר. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> עשינו דיונים עם נשר בשבוע האחרון והפתרון שמצאנו לנכון ושנשר גם הסכימו לו הוא להקים ועדה של משרד האוצר או צוות של משרד האוצר שישתתפו בו גם המשרד להגנת הסביבה, מינהל התכנון ומשרד הכלכלה, שהוא יהיה צוות שמסיר חסמים בפני הפרויקט הזה של נשר. אנחנו נוביל את הצוות הזה ואנחנו נסייע לנשר כדי להסיר את כל החסמים הרגולטוריים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדרך כלל להקים ועדה זה להקים בית קברות, השאלה אם יש לך יעדים, אם יש לך זמנים. << אורח >> רון תומר: << אורח >> ינון, יש לי הצעה שלוועדה הזו ייכנס גם נציג התאחדות התעשיינים שיוכל גם להביא מהידע שלנו בנושא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה ברור שהוא בפנים. << אורח >> רון תומר: << אורח >> כרגע הוא לא בפנים לפי ההגדרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי הוא רוצה שאתם תהיו יושב ראש הוועדה, לא חברים. נראה לך שהוא ישכח אתכם? << אורח >> רון תומר: << אורח >> אז אם תקפידו על זה שזה ייכנס. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> נשר יבואו לדבר. << אורח >> רון תומר: << אורח >> לא, כנציג ועדה, מעבר לבעל העניין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רז, אני שמח על מה שאתה אומר. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> אני רוצה להגיד מעבר לכך, אני רוצה לשמח אותך יותר, אם מצא יו"ר הוועדה שהפרויקט לא התקדם כתוצאה מדברים שלא קשורים בנשר, שקשורים למדינה, יש לו אפשרות להמליץ על דחיית המכסה של הפטור לנשר. אנחנו באמת רואים בפרויקט הזה הרבה מאוד חשיבות, אנחנו מקימים צוות לטובת העניין. << אורח >> רון תומר: << אורח >> רק חשוב שיהיה נציג תעשייה בצוות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לכם בעיה עם נציג תעשייה בצוות? << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> מה שכתוב בנוסח שהוסכם מול נשר זה שהצוות יפעל בשיתוף פעולה עם נשר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היושב ראש, אם יורשה לי, שהוועדה תדרוש שנציג של התעשייה גם יהיה בפנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שני דברים. דבר אחד אני מבקש שנציג התעשיינים, אם אפשר את היושב ראש, שהוא יהיה גם כן, משום שהוא המגן הראשי של התוכנית שלכם. אז אני סתם הייתי רוצה שהוא יהיה בפנים, אחרת - - - << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> שיבוא לירושלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי יבוא לירושלים? << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> היושב ראש. << אורח >> רון תומר: << אורח >> או אני או מישהו מטעמי. איפה אני עכשיו? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם זה בירושלים אז מישהו מטעמך. << אורח >> רון תומר: << אורח >> איפה אני עכשיו? אנחנו לא בירושלים, רבותיי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע שנציג התעשיינים יהיה בפנים ואתם גם ערים לחששות שיש לכולנו פה בוועדה. זה תהליך שהוא תהליך בעייתי וחשוב מאוד העניין הזה, אבל הדבר היותר חשוב מבחינתי, גם זה חשוב, אבל היותר חשוב זה שמה שאמרת, רז, כשהקראת את סעיף 3, אני מבקש להוסיף שאתם אחת לשנה באים לדווח, כל הקבוצה הזאת, לוועדת הכספים וועדת הכספים תדון בעניין הזה. אם אין בעיות אז בסדר, אנחנו עוברים לסדר היום, אבל אם יש בעיות אנחנו נתערב. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> אנחנו מוכנים לדווח לוועדה על התקדמות הפרויקט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה הסתכלת עליו. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> שנינו אמרנו אותה תשובה. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> מקובל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וגם נציג התעשיינים, כן? תגיד לפרוטוקול. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> למען הסדר הטוב, נציג התעשיינים יצטרף לוועדה והוועדה תדווח כפי שננסח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לוועדת הכספים אחת לשנה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כשאמרתי קודם שיש בערך 300,000 ניטורים בשנה אז כולם פה הופתעו ואז הוא אמר שחלקם הם וירטואליים, לא יודע מה, אבל תארו לכם שבכל יום יהיה ניטור אחד שהוא לא בסדר, אז מה יבליטו? יבליטו את ה-300 ניטורים מתוך ה-300,000, שזה הפרומיל של הפרומיל של הפרומיל, ואז - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לכן אני מציע שהם יבואו לכאן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ואז יבואו בטענות למפעל נשר. צריך לראות את זה בסך הכול ואת זה צריך להבליט ולראות. כי גם אני בעד איכות הסביבה, אבל צריך לראות כמה בדיקות נעשות ואיזה בדיקות לא בסדר ומה האחוז שלהם בכלל. ואני אומר לכם שכשמסתכלים בזכוכית מגדלת על נשר, שזה מפעל מאוד חיוני - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא מסתכלים רק על נשר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> במקרה הזה אני מדבר על נשר, אבל בכלל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי אתה יכול להגיד בכלל על כל תושבי האזור, את רמת התחלואה שלהם. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בסדר, אני גם מכיר את הבעיות שיש ואני יודע על מה מדובר במפרץ חיפה ובמקומות אחרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין בתחלואה אתה אומר. << אורח >> אלדד בן משה: << אורח >> אין שום תחלואה. אל תגידו סתם, לא מכובד. אל תגיד את המילה תחלואה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קודם כל אנחנו נגיד את המילה תחלואה, גם אם אתה חושב שזה לא מכובד, אני לא מבין מה לא מכובד בלהגיד תחלואה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נאור, הרעיון שלי או לפחות מה שניסיתי להסביר, כשמסתכלים על מפעל צריך להסתכל על הפרופורציות, אז אם בודקים מישהו, 1,000 בדיקות ניטור ביום, ואם יצא ביום אחד שאחד מתוך ה-1,000 לא בסדר צריך לבדוק את זה, אבל לא בשביל זה אתה סוגר מפעל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לכן אני אומר שהם יבואו לכאן. זה לא שיוציאו מקרה אחד במפעל נשר ואנחנו נשתוק. אין דבר כזה, הכול יבוא לכאן. אדוני המנכ"ל, אתה רצית להוסיף משפט. << אורח >> אסף יזדי: << אורח >> כן. א', אני מאוד שמח שלכולם פה אכפת מאיכות הסביבה, זה לא מובן מאליו, אני מברך על זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה? זה תמיד היה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לשרה לאיכות הסביבה לא אכפת לפחות מהחברה הערבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אכפת. אני לא אוהב את ההערה הזאת. יש חברי כנסת שאכפת להם מאיכות הסביבה, מה יש פה לדבר? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, אני אומרת רק שלשרה לא אכפת מאיכות הסביבה בחברה הערבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השרה לא פה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה פה, רציתי לתת את זה כהצעה לסדר. לא יכול להיות שאנחנו מבקשים מידע והיא אפילו בבית משפט לא נותנת את המידע על התוכנית הזאת. יש תקציבים שהם מוקצים לחברה הערבית והיא מסתירה את כל המידע. אנחנו יודעים שלא יצא כלום, השאלה למה היא מסתירה ולאן הולך הכסף הזה. עוד שנה כבר נגמרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אני מדבר עכשיו רק על הנושא הזה ובנושא הזה אני לא אוהב את ההערה הזאת שלא אכפת לנו מאיכות סביבה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני חושב שהשרה, אני חייב לומר, היא מאוד עניינית וכן אכפת לה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בסדר, זו דעתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דעתנו שונה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חבר הכנסת דלל, אנחנו כולנו יכולים להביא דעות, אבל עובדות זה רק עובדה אחת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר להגיד עליה הכול, עניינית היא לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איך ריסקו את חוק אוויר נקי, ביטלו את הוולחו"ף, העבירו חוק אקלים מסורס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי, אבל זה לא הנושא עכשיו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הכניסו נציגים של סטרוק לוועדת התכנון, כמו שאתה מכיר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעמה, נאור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> המשרד הזה רוסק בשנה האחרונה, באמת רוסק. מדיניות אפס סיכונים לאילת, נתנו עכשיו לקצא"א לשנע נפט ולסכן את כל תושבי אשקלון, אשדוד, אילת והנגב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעמה, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל איך אפשר להגיד את זה? המשרד הזה הוא כבר לא מגן על הסביבה, הוא ליטרלי הפקרת הסביבה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני קורא לך לסדר. נעמה, מספיק, זה לא נושא הדיון עכשיו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תקשיב - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני לא רוצה להקשיב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמור להיות אכפת לך מהסביבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא רוצה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז לפחות תהיו כנים, הפקרתם את הסביבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא רוצה להיות כן, את כנה כל הזמן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כל הזמן אני כנה, קשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, אדוני המנכ"ל, ביקשת משפט. << אורח >> אסף יזדי: << אורח >> תודה. רק אני אומר שאנחנו פועלים תמיד ובאופן שוויוני על פי חוק, בהקשר הזה על פי חוק אוויר נקי ועל פי החוקים הרלוונטיים, כמובן שלא עושים אפליה בין מיתקן למיתקן ובין אזור לאזור. צוות החסמים, מה שאני הגעתי לסיכום עם משרד האוצר, שיהיה צוות ממשלתי לפתיחת חסמים ככל שיהיו, זה לא צוות שיעשה אובר רולינג לאף חוק או לאף רגולציה קיימת של אף אחד מהמשרדים. אנחנו באים לפעולה הזאת בלב פתוח ובנפש חפצה ונתקדם עם הדבר הזה. כמו שאמרתי, ככל שהווקטורים של שמירה על איכות האוויר וטיפול בפסולת מתכנסים אנחנו מאוד מאוד בעד שהם יתכנסו ונתמוך בזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. היועצת המשפטית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עוד כמה עניינים שעליהם עבר יונתן בשעה הקודמת לגבי הנושא של אוכלוסיות מוחלשות, יוקר המחיה. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> דיברנו עכשיו רק על הסיוע לתעשייה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בדיוק, אז תמשיך. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> כפי שציינו, המענה שהממשלה מציעה לטובת השכבות החלשות הוא מענה חוקי דרך המחלקות החברתיות ברשויות המקומיות בהנחיית משרד הרווחה. בפעם הקודמת שהגיע המס הוחלט להקים צוות בין-משרדי, כולל ביטוח לאומי, משרד הרווחה, הצוות הזה יתייעץ עם גורמים חיצוניים וההמלצה הסופית של הצוות הזה, בשקלול ההיבטים הסוציאליים וההיבטים הסביבתיים, הייתה התוכנית שמובאת פה שבאמת היא משיגה תכליות סוציאליות, היא משיגה תכליות סביבתיות, ונציגי הרווחה עוד מעט ידברו פה, ויש לה תועלות משמעותיות מעבר לזה, בדברים שהם יחסית פחות מדידים לנפש האדם. לכן יש פה את מר חנן פריצקי ממשרד הרווחה שיוכל להרחיב לגבי התוכנית. היקפה הוא 700 מיליון ₪. אם אני זוכר נכון, וחנן יתקן אותי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אני זוכר נכון ביקשנו להגדיל את זה בפעם שעברה. בדיון הקודם היושב ראש גם העלה את זה שאנחנו מבקשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, לא רק להגדיל את זה, אנחנו דיברנו על זה גם שמי שישלם יותר על החשמל שהוא יהיה ברשימת ההנחות של תשלומי חשמל. דובר על זה. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> ברשותכם חנן יציג את המנגנון, אני חושב שהוא איכותי מאוד. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אנחנו מציעים באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים, יש לנו היום כלים כאשר הכוונה היא שיהיה 700 מיליון שקל עד 2030 כאשר אנחנו נשלב בטיפול במשפחות, בעיקר במשפחות בעוני ומשפחות עם צרכים מיוחדים, התייעלות אנרגטית, זה אומר שאנחנו ניכנס פנימה. יש לנו גם היום באמצעות המחלקות עזרה בצרכים מיוחדים וכו', אנחנו נשפר יעילות אנרגטית, דהיינו ניתן להם גם שוברים להחלפת כלים זוללי אנרגיה במוצרים שהם אנרגטיים יותר. אנחנו מדברים על כך שאנחנו נעשה טיפול ממוקד במשפחות וגם נשפר את המצב גם הכלכלי שלהם וגם על מנת לעשות שם טיפול מאוד אינטנסיבי כאשר התקציב הזה ייועד לטיפול במשפחות האלה וגם לטיפול באוכלוסייה יותר כללית. אנחנו חושבים שנצליח גם בפרויקטים נוספים של משפחות שנמצאות היום בעוני, שבאמצעות התקציב הזה אנחנו נצליח לחלץ כמה עשרות אלפי אנשים מהמצב שבו הם נמצאים כאשר השילוב של זה יהיה גם אנרגטי וגם שילוב סוציאלי ואחר. אנחנו רואים חשיבות מאוד מאוד גדולה בתוכנית, אנחנו חושבים שהתוכנית הזאת יכולה למקד. אמנם היא לא תוכנית אוניברסלית, אבל היא תוכנית שיכולה למקד ולטפל בעשרות אלפי אנשים בטיפול אחר ולעשות הרבה יותר לאנשים הספציפיים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עם מה שאמרתי? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אולי לפני מה שאמרת, אני חושב שמשרד האנרגיה גם רוצה להתייחס למנגנון הזה שיש לו יתרונות בהיבטים של התייעלות אנרגטית סביבתית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה הולך לענות לי? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אני אענה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז בבקשה, משרד האנרגיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתמול דיברנו, הצעתי איזה שהוא פתרון ביניים לפתרונות האחרים שהוצגו. אפשר להבין אם יש איזה שהוא עדכון? אני הצעתי, חבר הכנסת גפני, עמדה פחות בוא נגיד קשה ליישום, בעצם שהרף של מדד הצריכה למניעת ניתוקי חשמל לאותם 300,000 אנשים בישראל שהוא פשוט יוחל כרף שממנו לא מעלים מחיר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאני דיברתי, לקחת את אלה שמקבלים הנחה בחשמל, נמצאים בקריטריון, ביקשתי להוסיף כסף לעניין הזה שבעקבות החוק הזה יוכלו לקבל הנחה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אומרת משהו אחר, בגלל שאנחנו יודעים שהרבה מהעשירונים הראשון והשני לא מדווחי רווחה כולם והם בדרך כלל אוכלוסייה שלא צורכת חשמל יותר מרף שהוא כנראה הרף של איסור הניתוק, אז להגיד שצריכה רק מעל הרף הזה היא תהיה מה שממנו תוחל עליית המחיר, אבל מתחת לא ייתנו כי זה רף מינימלי שבג"צ הגדיר אותו לפני שנתיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מעבר לעניין של מה שפריצקי תיאר עכשיו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן וזה עדיין אמור להישאר סכום שמגיע לרווחה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל התוספת תגיע מחוץ לתקציב, היא לא תגיע מתעריף החשמל מכלל הציבור. זה צריך להיות מאוד ברור כי אי אפשר להטיל על כולם כל הזמן את הכול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה פשוט אומר לשמור על עשירון אחד ועשירון שני שלא ישקלו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מדובר על הכסף הזה שעליו דובר, מדובר על 700 מיליון, צריך להוסיף פה עוד כסף לעניין הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אגב זה פתרון, הדיפרנציאליות היא יותר מורכבת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שאלתי ואני מבקש תשובה לזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> דרך אגב, היו"ר, מה דעתך על הצעת החוק שמדובר עליה בנושא של להעביר חקיקה שאסור לעלות להר הבית? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בוא נטיל מס, כל מי שעולה להר הבית ישלם מס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הרב גפני, מעניין אותי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה קשור לדיון של עכשיו? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בעקיפין כן. יהיו פחות עולים להר הבית, פחות נשק, פחות זיהום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם אתה עולה עם רכב מזהם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה יש לכם אתם היום? רכב, מה רכב? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם תתמכו בחוק הזה, הרב גפני? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין לי מושג. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אורית, זו הצעה לסדר, זה לא חוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אל תבלבל עם יותר מדי פרלמנטריות, תן בגבוה, תן בביחד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, הצעה לסדר, שיבינו במה מדובר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, תודה רבה. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אני אגיד בקצרה את התועלות שאנחנו רואים במס הפחמן ואני אתייחס גם לכמה דברים שעלו פה. אחת, מיסוי ההשפעות החיצוניות של הדלקים המזהמים מבחינתנו הוא הצעד המרכזי שיכול להביא להתייעלות באנרגיה שזה אחת מהמשימות של מדינת ישראל. מדינת ישראל לא מצליחה להתייעל באנרגיה מספיק ולכן מס הפחמן שהוועדה דנה בו עכשיו, אנחנו תולים בו תקוות רבות להתייעלות באנרגיה. זו נקודה ראשונה. נקודה שנייה, מס הפחמן יביא לזה שייווצר יתרון מובנה לאנרגיות מתחדשות בשוק החופשי, היום בשוק החשמל יש שוק חופשי והאנרגיות המתחדשות מתחרות באנרגיה הקונבנציונלית וברגע שיחול מס הפחמן הוא ייתן יתרון לאנרגיות המתחדשות שיתווסף לכל מיני צעדים נוספים שאנחנו עושים כדי להאיץ את הפריסה של אנרגיות מתחדשות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תתייחס לטענה שעלתה פה גם ביחס להפנמה של עלויות הזיהום, הטענה שנטענה הייתה שהמס לא משקף את ההפנמה. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אני אסיים ואז יונתן יתייחס לזה. נקודה שלישית, אנחנו מתעסקים גם בסוגיה של עוני באנרגיה ואנשים שיש להם קושי בתחום האנרגיה, שלא מצליחים לקרר את הבית, הם לא מצליחים לשלם את חשבונות החשמל ובנושא הזה יש לי שתי התייחסויות. אחת, לדעתנו המנגנון שהוצע פה על ידי משרד הרווחה הוא מנגנון מצוין שיעזור לאנשים גם מבחינה כספית להחליף למוצרי חשמל חדשים וגם מוצרי חשמל יעילים יותר. סוגיה שנייה זה ההשפעה של מס הפחמן על תעריף החשמל. ההשפעה בעינינו היא השפעה מאוד מתונה, מה גם שהממשלה החליטה שככל שתעריף החשמל יעלה בקצב יותר גבוה ממדד המחירים לצרכן אז שר האוצר יביא צו שמשהה או מפחית את עליית המס, ולכן לדעתנו השילוב של הגורמים האלה גם בהיבטים של עוני באנרגיה ויוקר המחיה המס הזה הוא חיובי ומשרד האנרגיה, בגלל כל הסיבות שאמרתי, תומך במס הזה. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> לגבי השאלה שהיועצת המשפטית של הוועדה שאלה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היו כמה שאלות שאתה צריך לענות, אחת מהן זו השאלה שלי. זו לא שאלה, אני מבקש שזה יהיה. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> גם על זה נענה. לגבי ההפנמה של העלויות, פרסמנו בעבר את המסמך שלפיו נקבע היקף הבלו ביחס לפליטות. היקף הבלו על גז טבעי הופחת והסיבה שהוא הופחת זה בעיקר ההשפעות של עליית מחיר החשמל, הפחתנו את הבלו על הגז הטבעי כדי למתן את ההשפעה על תעריפי החשמל. זה האיזון שעשינו, בעינינו הוא איזון נכון. כפי שרון ממשרד האנרגיה ציין, העלייה צפויה להיות לא גבוהה גם ב-2030, זה בהקשר הזה. לשאלתך, כבוד היושב ראש, בחוק משק החשמל יש מנגנון שמדבר על היכולת לתת הנחות בחשמל, בטח חברת הכנסת פרקש הכהן מכירה. נעשה בו שימוש היום - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא מנוצל כמעט כולו כבר, לא? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אפשר לשאול את רשות החשמל, בסוף יש הנחות שניתנות היום, 50% לאוכלוסיות שנקבעו בחוק, בחקיקה ראשית ובתקנות שמתקבלות על ידי שר האנרגיה ושר האוצר בהתייעצות עם שר הרווחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכמה כסף זה מתוקצב היום? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא כסף, ינון, זה אחוזים מתעריף החשמל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה העלות של זה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה בערך כמה מאות מיליונים. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אני אחדד, זה לא מתוקצב, זה מתוך תעריף החשמל, למיטב זיכרוני זה 300 מיליון ₪. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הצרכנים. ינון, אני ואתה מממנים קופה שמסבסדת מוחלשים. לכן שאלתי את היושב ראש שאמר, מה אני גם שאלתי? אני רוצה לוודא שזה לא עוד פעם הולכים למעמד הביניים ולמי שכבר קשה לו ואומרים לו שיטילו עליו גם את הכסף הזה. לא רק שעליו מוסיפים מס בחשמל, אלא הוא גם ישלם את המס לאותם צרכני החשמל שאין להם, דרך הקופה הזאת גם אותם הוא יממן. אז שאלתי והיושב ראש הסביר שהוא רוצה שאתם תוסיפו את הכסף הזה מבחוץ, מתקציב מדינה. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> מתקציב המדינה על פי החוק היום זה לא אפשרי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר רק לדבר איתך או שאי אפשר? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> כן, ודאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל שאלה, אתה לוקח אותי לכל מיני מקומות ש - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא עונה לך שזה יהיה מ - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, בסדר, את מבינה בזה, היית שם, אני לא מבין בזה. אני יודע שאנחנו הולכים, זה החשש שעלה כאן בוועדה בין יתר הדברים, אז על הדברים האחרים נתתם תשובות, אני רוצה לדעת תשובה על זה, יש מציאות שכתוצאה מהחוק הזה יעלה מחיר החשמל לכל מיני צרכנים שהם זכאים להנחה. אני מבקש להוסיף להם כסף, מהכסף הזה, לא מהכסף של הציבור, להוסיף כסף כדי שתהיה להם הנחה במחיר החשמל. זה מה שדובר בדיון הקודם. תן לי על זה תשובה, האם אתה מוכן להוסיף כסף לתת הנחה לאנשים שזכאים לזה ועכשיו הם הולכים לשלם יותר? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הרב גפני, להוסיף כסף זה יבלבל אותם, ולא מבחוץ, מתוך הכסף שאתם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אמרתי שלוש פעמים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> להיפך, מבחוץ, לא מצרכני החשמל כי אז אתה מטיל על צרכני החשמל מס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, אמרתי את זה כמה פעמים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אמרת, אבל הוא עונה לך אחרת, בצדק מבחינתו. כלומר אתה לא יודע להתחיל להביא מיסים ש – האוצר לא ייתן לתקדים כזה. תענה ליושב ראש כי זו דרישה ברורה שלו. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> כפי שחידד פה חברי רון, האוכלוסיות האלה כבר כיום זכאיות ל-50% הנחה בתעריף החשמל, זה אומר שגם העלייה הצפויה שהיא לא גדולה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא לא גדולה, אז אל תוסיפו הרבה. כמה שהיא גדולה תוסיפו. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> שהיא לא גדולה וגם עליה עדיין יש 50% הנחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אז היא לא גדולה, אז תוסיפו לא הרבה. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> לגבי המנגנון או איך אפשר לעשות את זה, זה לא מתקציב המדינה. על פי חוק משק החשמל הוא משק סגור, הנחות מתוך התעריף או פרמיות או דברים כאלה, הכול מקבל ביטוי בתוך תעריף החשמל. אפשר להגדיל את ההנחה הזאת, דרוש - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא מהכסף של הצרכנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא עונה לך שהוא לא יודע לעשות את זה. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> מבחינת חוק משק החשמל, זה משהו שמצריך - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא חוק משק החשמל, דווקא פה אני רוצה להקשות עליך, הרי תהיה קרן שהיא תהיה חיצונית למשק החשמל, של כספי המס, לא? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> לא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> המיסים האלה יילכו לחשב הכללי, לאוצר, לקופת המדינה בלי צבע? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> לקופת המדינה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אומר היושב ראש, תיקח פרומיל מסוים - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שבמקום 700 יהיה לך 680. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> פרומיל מסוים מהמס הזה ותחזיר אותו למשק החשמל, שזה לא יודעים איך לעשות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מאיפה זה יבוא? יש לכם הכנסה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מעבר ל-700. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הכסף שיתווסף לצרכנים החלשים יבוא מהכסף שנגבה או מקופת המדינה? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> ה-700 מיליון ₪ - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוא נקצר, הוא אומר אי אפשר, זה או מהצרכנים או אי אפשר. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> זה מקופת המדינה והתנאי לזה זה שהמס קיים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה זאת אומרת? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> בתוקף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יונתן, אני מבקש ממך שתרד גם לעם, גם כאלה כמוני שלא מבינים כלום. אתה אומר שכתוצאה מהחוק הזה שאנחנו אמורים להעביר אתה מקבל כך וכך כסף לקופת המדינה, נכון? והוא סכום לא קטן, סכום גדול. יש אפילו שתקפו אותי על זה למה אני לא מביא את זה מהר כי צריך את הכסף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה באמת? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יודע באמת. ואז אני בא עם חשבון פשוט, למדתי בחינוך העצמאי כשלימדו אותי חשבון, אתה יכול לתת 700 מיליון שקל - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז עוד לימדו חשבון בחינוך העצמאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם היום, יותר גבוה ממה שהיה אז. יונתן, אתה אומר שאתה לוקח 700 מיליון שקל ונותן למשרד הרווחה כדי לעשות דברים חיוניים וחשובים שאנחנו כולנו תומכים בעניין הזה. אני אומר שיש דבר שהוא לא מספיק, אתה צריך לא 700 מיליון אלא 750 מיליון או 800 מיליון שאתה צריך להעביר כדי לתת הנחה לאלה שזכאים להנחה בחשמל וזה הולך לגדול בשנים הקרובות, חשבון החשמל שלהם הולך לגדול ב-5%, כדי שיהיה להם כיסוי לכסף הזה, זה הכול. נורא פשוט. אתה יכול להגיד לי סעיפים בחוק ולהגיד שיש את רשות החשמל, ותאמין לי שאני מכיר את זה ואני מבין את זה ואני יודע את זה, ואני אפילו יודע שאתם כמעט הסכמתם לזה, ואני מבקש שתסכימו. זה הכול, נורא פשוט, לא צריך להיות פרופסור. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אני רוצה לחדד, מנגנוני ההנחה מעוגנים בחוק משק החשמל, אפשר להעניק אותם, תקציב המדינה לא נכנס למשק החשמל על פי חוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא נכנס, בתעריף הסוציאלי התערבתם, עשיתם שם לכלוך, אבל בחקיקה ראשית. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, את צודקת, אבל זה בכלל לא משנה. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> כבוד היושב ראש, ניתן להעמיק את ההנחות, דרושה הסכמה של שר האנרגיה ושר האוצר בהתייעצות עם שר הרווחה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הרב גפני, אני אגיד כמי שלא למד בחינוך העצמאי אז לא למדתי חשבון ולא למדתי אזרחות. אומר הרב גפני, אתה אומר שצריך הסכמה של שר האוצר ושר האנרגיה, אבל שר האוצר ושר האנרגיה בשביל הצו הזה צריכים הסכמה של ועדת כספים, אז ועדת הכספים מבקשת תמורת ההסכמה שלה שתביא את ההסכמה שלהם. נכון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא בדיוק, אבל בערך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בחדר בקמניץ ככה אפשר ללמוד, זה בסדר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא למדת חשבון? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני בפטור, אני לא מבין כלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל בפטור גם לומדים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הוא דובר אנגלית. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אתם רוצים שנצא להפסקה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני רוצה שתקריאו את הצווים ואחרי זה תגידו לי תשובה. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> אנחנו מתחילים בהקראת הצווים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סיימתם עם כל המפעלים? את מפעלי ההתפלה לא שמענו שהסתדרו איתם. שמענו את נשר, שמענו את התעשיינים, יש מפעלי התפלה באשדוד ועוד מפעל התפלה, אולי כדאי שנשמע מה הם אומרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שני המפעלים נמצאים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז שידברו. צריך לשמוע שהכול בסדר. << אורח >> ענבל מעין: << אורח >> אני פה מאשדוד, מנכ"לית הזכיין. אנחנו הסתדרנו איתם, היה חשוב לנו שייאמר לפרוטוקול שהנוהל להשבת פד"ח יהיה לעשר שנים וזה נאמר, אז אנחנו בסדר. << אורח >> אמיר לנג: << אורח >> אנחנו היינו בהרבה מהלכים לגבי הניסוח, כרגע הנוסח כמו שהוא נראה הוא מקובל עלינו, אלא שיש חלק מהדברים שאמרנו עם משרד האוצר ורשות המיסים שאנחנו נגיד אותם בפרוטוקול, הם מובאים בדברי ההסבר. מאחר שהופצו דברי הסבר שהם לא מעודכנים לוועדה, אז כדי לוודא שדברי ההסבר הנכונים אכן מגיעים לוועדה, ברשות כבוד היושב ראש, אני רק אגיד בכמה מילים חלק מהדברים שהם עוגנים כי הם מתכתבים עם מה שכתוב בתוך הצו, בלעדיהם הם מאבדים מהתוקף שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << אורח >> אמיר לנג: << אורח >> או אפילו משרד האוצר, אם תרצו בבקשה. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> אנחנו נקריא את דברי ההסבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, אנחנו לא מקריאים את דברי ההסבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, האוצר, אז תגידו אתם את ההבנות ונראה שזה בסדר. << אורח >> אמיר לנג: << אורח >> בדיוק, נכון, אם אפשר. << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> אני חושבת שהחלופה הכי טובה תהיה שנקריא את דברי ההסבר לפרוטוקול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פה כללים, לא אני קובע אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא מקריאים דברי הסבר, תגידי את התוכן. << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> אנחנו נעשה סדר על מנת ששום דבר לא יתפספס ואז נגיד את עיקרי הדברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה העקרונות? << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> מדובר פה בפרטים רבים, לכן אני רוצה שנסכם את זה ואז נגיד את העקרונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יכול להגיד את זה? << אורח >> אמיר לנג: << אורח >> כן, רק אני חושב שהאוצר רוצה לומר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תגיד, חבל על הזמן. << אורח >> אמיר לנג: << אורח >> אני ברשותך הולך בתוך דברי ההסבר. ליהי, אם תוכלו לעקוב אחריי מה יובהר. אנחנו מבהירים, יש כמות שלגביה ניתן רכש גז בפטור חלקי על בסיס בקשה שתוגש על ידי מתפיל, ותחנת הכוח הוא רק המתפיל, בהתאם לאומדן היקף הצריכה הצפויה הנדרשת בשנת המס באותה חטיבת הקרקע. גם לייצור מים מותפלים שלא באמצעות חשמל וגם ייצור אנרגיה להתפלה. חשוב כאן להבהיר שכמות הגז הטבעי אשר לגביה יינתן הפטור החלקי לא תעלה על 65,000 טון בחטיבת קרקע אחת בפיצול של 55 ו-20 כפי שכתוב בדברי ההסבר, אלא אם כמות המים תשונה על ידי מינהלת ההתפלה בשל עלייה צפויה בשימוש או בשל עלייה או ירידה בכמות הגז הטבעי שהשימוש בה בוצע בפועל לעומת הכמות שלגביה ניתן האישור לרכישתו בפטור חלקי. כלומר עד 65,000 אין צורך להביא באישור, אנחנו נגיע לזה בתוך דברי ההסבר. אנחנו מבהירים כי עד לכמות של 65,000 טון מגיש הבקשה לא יידרש לצרף אישור של מינהלת התפלת מי ים לעניין כמויות הגז הפטורות, אולם מעבר לכמויות אלה מגיש הבקשה יידרש לקבל אישור של מינהלת התפלת מי ים לכמות הגז המבוקשת. זה לשון דברי ההסבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד האוצר, בסדר? << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> אנחנו מאשרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש להקריא את הצווים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע לפני שמקריאים רק נסביר מה מונח בפני הוועדה. בפני הוועדה מונחים ארבעה צווים. צו תעריף המכס והפטורים, שזה הצו שקובע את העלאת שיעורי מס הקנייה שחלים על יבוא באופן הדרגתי. צו הבלו על דלק, הטלת בלו, שהוא מתייחס להעלאת שיעורי הבלו שמוטלים בייצור המקומי של סוגי הדלק השונים, גם הוא במתווה מדורג. אלה שני סוגים של צווים שחלה עליהם הפרוצדורה שקבועה בחוק מיסי מכס ובלו, שינוי התעריף, כלומר הצווים קודם כל צריכים להתפרסם ברשומות ורק אחר כך לחזור במהלך תקופה של חודשיים לאישור ועדת הכספים. בעצם הם הובאו הנה כטיוטה לאישור הוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה חודשיים? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ככה זו הפרוצדורה שנקבעה בחוק מיסי מכס ובלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה עד חודשיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תקופה של עד חודשיים כשהפגרה לא נספרת במניין. יקריאו אותם, אבל אנחנו לא נקיים עליהם הצבעה כיוון שההצבעה נעשית לאחר שהם מפורסמים ברשומות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אנחנו צריכים להסכים לנוסח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן, הכוונה של רשות המיסים הייתה להביא את זה מראש כדי לקבל איזה שהיא הסכמה עקרונית של הוועדה כדי שניתן אחר כך יהיה לפרסם כבר את הנוסח שמוסכם מבחינת הוועדה. הצו השלישי הוא צו הבלו על דלק (פטור והישבון), שהוא הצו שקובע פטור חלקי מהבלו על גז טבעי שמשמש לייצור מים מותפלים. הצו הרביעי זה תקנות מס ערך מוסף שמתייחסות לכך שהמענקים לתעשייה לא ייחשבו כחלק ממחיר העסקה ולא יחול עליהם מס. ביחס לשני הצווים האחרונים לא נדרש אישור בדיעבד אלא מראש ואני מבינה שהכוונה גם להביא אותם כבר להצבעה יחד עם יתר הצווים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבין שמשרד האוצר לא ירצה להצביע על שלישי ורביעי בלי שנצביע על ראשון ושני? << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> כן, נרצה להצביע על כל הצווים בפעם אחת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אנחנו נתחיל בצו תעריף מכס והפטורים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר התייעצות סיעתית לפני? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אין הצבעה אז אין התייעצות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין הצבעה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה מה שאמרנו הרגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את רוצה להצביע? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני גם רוצה, אבל היא אומרת שצריך שקודם יפרסמו את הטיוטה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יפרסמו את הצו ברשומות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם גם לא פתרו לך את הנושא של הצרכנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא צריך לענות על זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נושא שאני לא בדעתך, אני לא חושבת שצריך לתת תוספת לצרכני חשמל שמקבלים כבר הנחה. אני חושבת שיש נטל מספיק כבד על ציבור הביניים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל את מעלה פה את המחירים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק, אבל אתה מטיל את העלייה הזאת על הציבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגידי אחר כך, נשמע קודם מה הוא עונה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> משהו שגם עלה אתמול בשיחה ואם אפשר להבין את זה לפרוטוקול, שבלי קשר יכניסו גם סעיף שקשור לחובת קיומו של מס פחמן גם בחוק האקלים, כדי שאכן יהיה לזה משהו שהוא לא יכול להיות מבוטל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אם הם מסכימים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, זה לא החוק הזה, אבל צריך לוודא שעוד חצי שנה - - - << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> כבוד היושב ראש, לבקשתך, משרד האנרגיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רק אומר לך שאם זה היה חיובי הוא היה אומר כן, לא היה נותן לך את האופציה הזאת. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> היום יש 11 קבוצות שהן זכאיות להנחה בתעריף החשמל. הדרך לשנות את הקבוצות הזכאיות ואת גובה ההנחה זה באמצעות תקנות שחותם עליהן שר האנרגיה בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הרווחה. שר האנרגיה כבר החל בתהליך של העמקת ההנחה מעבר ל-50% שיש היום לחלק מהקבוצות הזכאיות, החל כבר תהליך ושיח כזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא התחילה ההנחה, התחיל השיח. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> שר האנרגיה כבר הצהיר על כוונה שבכוונתו להעמיק את ההנחות מעבר ל-50%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> על חשבון כלל הצרכנים. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> הנושא הזה כבר התחיל בעבודת מטה. עכשיו, לבקשת הוועדה, במסגרת התהליך להעמיק את ההנחות לקבוצות מסוימות גם תועמקנה ההנחות לכל האוכלוסיות בגובה הפגיעה משיעור עליית המס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי. אז המשק מתחיל להיות משק מסובסד כמו במצרים? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> כפי שציינו, החוק אומר, זה תקנות של שר האנרגיה בהסכמת שר האוצר, ואנחנו רוצים להגיד, מוסכם עלינו בקשת הוועדה והתקנות יקודמו בהתאם. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אני אענה לחברת הכנסת פרקש. החוק מאפשר במסגרת התקנות האלה שדיברתי עליהן עד 1.5% מהתעריף שזה יהיה תעריף חברתי. התעריף הזה לא הגיע לכדי מיצוי ולכן שני הדברים שאמרתי עכשיו, התהליך שכבר החל והתהליך הנוסף - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך להבין משהו, אין פה ארוחות חינם, ה-1.5% תעריף חברתי שנקבע בחוק, מישהו משלם אותו. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אבל צריך לעשות את זה, הם לא עושים את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הציבור שמשלם את חשבונות החשמל רגיל ולא זכאי להנחה הוא משלם לקופה הזאת של התעריף החברתי והוא מסבסד את הצרכנים החברתיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כי זה הכלל, זה החוק. עשו את זה בחקיקה ראשית כי זה חריג למשק כלכלי. עכשיו בא השר ואומר כאן למשרד, פשוט שנבין. אני מתנגדת לדברים האלה, אני חושבת שאם רוצים להיטיב עם צרכנים מוחלשים שתבוא המדינה מתקציב הרווחה שלה ותעשה את זה ולא תגלגל את זה על צרכני החשמל שגם משלמים, שגם משרתים, שגם עובדים, שגם משלמים מס הכנסה, שגם סופגים את המס הזה ועכשיו הם גם ישלמו את המס הזה למוחלשים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, או מהכנסות ההתייעלות האנרגטית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה היא פשוטה, האם אתם ממשיכים את אותו מנגנון? האם בכוונת השר להמשיך את אותו מנגנון כמו שאורית אומרת, או שהמנגנון גם ישונה בחקיקה? כי בחקיקה היום אי אפשר לעשות את זה וכסף שייכנס מהמס של הפחמן, נביא אותו לקופה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> רון, אל תיעלב, אני התנגדתי לזה גם כשהייתי רגולטורית, אבל זו הזכות של המחוקק לעשות את זה, אבל במידה. פה אתם פורצים את זה עוד ועוד ועוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אמקד אותך, יש פה שיח. השאלה שלי היא כזאת, לאחר שיש התייעצות התקנות של שר האנרגיה בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר הרווחה, איך שאתם רוצים תקראו לזה, האם המנגנון ימשיך אותו מנגנון או שבמנגנון אתם תביאו שינוי חקיקה שיהיה אפשר להכניס כסף מהמס שלוקחים ממס הפחמן, לשים שם כסף כדי שיוכלו לסבסד את זה, מאשר להמשיך את אותו מנגנון? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> מדובר באותו מנגנון, לא נביא חקיקה שתשנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא תביאו כסף נוסף אלא מהמנגנון שאתה אומר, הציבור ישלם עוד כסף? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מהצרכנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זו בעיה. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> חברות הכנסת פרקש ולזימי, בסוף - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יונתן, דקה, אם אתה מתכוון לקחת את זה מהנושא הכללי כאילו אנחנו פה לא קיימים, בסדר, אני מוותר על זה, אני לא רוצה את זה. לא על זה דיברנו, דיברנו על דבר אחד, אמרתי את זה כמה פעמים, אתם מקבלים כסף מהמס הזה - - - << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> מכלל הציבור שהוא גם צרכני החשמל. זה היינו הך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הציבור. אמרתי, כמו שאתם מוסיפים 700 מיליון שקל, אתם מוסיפים 700 מיליון שקל לצרכים של משרד הרווחה, שהסכמנו לזה ואנחנו רוצים את זה, להוסיף סכום מסוים שהסכום הזה ייתן הנחה נוספת, לא מהחשבון הכללי של הצרכנים, לנושא החברתי. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אני מבקש לחדד פה משהו, בסוף מדובר במשחק סכום אפס, המס נגבה מהציבור, ממפעלים, והשאלה איך הוא מחולק. זה אותו דבר גם בהקשר של תעריף החשמל, בסוף הוא נגבה מהצרכנים ומחולק. הדרך היא איך לחלק את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא אכפת לך איפה זה עוצר, אתה אומר. השקל נגבה, בין אם הוא נכנס לקופת - - - << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אני רוצה להגיד שאכפת מאיפה הוא - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר > > מבחינה אוצרית אני מבין אותך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סיימנו את הדיון בעניין הזה. אני מבקש להקריא את הצווים. אני מוותר על זה, אני רוצה שתחשבו ותגיד גם לשר שיחשוב, עד שנצביע על הצווים אני רוצה שתחשבו גם על העניין הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ולגבי השאלה על מס הפחמן בעיגון – << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בחוק האקלים. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> אין לנו התנגדות עקרונית לנושא, אבל זה כפוף לדיונים בוועדה אחרת. זה לא בדיון בוועדה - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לכל דבר יש תשובה שהיא לא לעניין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש להקריא את הצווים, אנחנו כבר מעבר לזמן. בבקשה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אנחנו נתחיל מצו תעריף המכס. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס'... והוראת שעה מס'...), התשפ"ד-2024 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3 ו-5 לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937, לפי סעיף 1 לחוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש"ט-1949, ולפי סעיף 3 לחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952, אני מצווה לאמור: תיקון התוספת הראשונה 1. בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע"ז-2017 (להלן- הצו העיקרי), בתוספת הראשונה – הסעיפים הבאים שאני אקריא הן הגדרות חדשות שנחוצות לצורך העלאת המס ולצורך טיפול בנושא של נשר. (1) (א) בכלל 1, אחרי פסקה (ב) יבוא: (ב1) מזוט דל גופרית" – מזוט, שתכולת הגופרית שבו לפי שיטת בדיקה ASTM D4294 לא עולה על 0.50% משקלי"; (2) בסופם יבוא: (7) לעניין קוקסנפט שסיווגו בפרט 27.13.111000, הכמות הכוללת ליבוא בפרט האמור תהיה כמפורט להלן: יש לנו פה טבלה עם שנה וכמות מרבית, אני אעבור על זה בזריזות. 2025 – 280,000; 2026 – 270,000; 2027 – 260,000; 2028 – 240,065; 2029 – 228,062; 2030 – 216,659; 2031 – 205,826; 2032 – 195,534; 2033 – 185,758; 2034 – 176,470; 2035 – 167,646; 2036 – 163,700; 2037 – 151,619; 2038 – 138,888; 2039 – 124,260; 2040 – 110,000; 2041 ואילך – אפס. כאן ראינו את הכמות ההולכת ופוחתת של הדלק המוזל. מה שעשינו כאן, קבענו בכלל נוסף הגדרה של קוקס נפט שסיווגו בפרט 27.13.111000, זה פרט שאנחנו נראה אותו אחר כך, הוא מאפשר את היבוא בפטור מנכ"ל של הנפט שהולך לשמש לתעשיית המלט, והטבלה שהקראנו היא כמות שתלך ותקטן, זאת אומרת הכמות המקסימלית שיהיה אפשר לייבא בפרט המוזל תלך ותצטמצם עד 2041 ואז הכמות תרד לאפס. (2) בפרט 27.01, בסעיפים 110000, 120000 ו-190000 ובפרט משנה 200000, בטור ד', במקום האמור יבוא "515 ש"ח לטון"; זאת העלאת המס על פחם. (3) בפרט 27.02, בפרטי משנה 100000 ו-200000, בטור ד', במקום האמור יבוא "515 ש"ח לטון"; גם כאן זאת העלאה של מס הקנייה על פרטי המכס שפחם מסווג בהם. (4) בפרט 27.04, בטור ד', במקום האמור יבוא "515 ש"ח לטון"; זאת העלאת המס על קוקס וקוקס למחצה. (5) בפרט 27.08, בפרט משנה 200000, בטור ד', במקום האמור יבוא "515 ש"ח לטון"; כאן העלאת המס על כופר וכופר קוקס (6) בפרט 27.10 – (1) במקום סעיף 191900 יבוא: כאן אנחנו מכניסים החלפה של פרט המכס כדי לפצל את מס הקנייה שיחול על מזוט דל גופרית לעומת על מזוט אחר. א. פרט ב. תיאור ג. מכס כללי ד. מס קנייה ה. שיעור התוספות ביבוא יחידה סטטיסטית "191900--- אחר:- 191910/1---- מזוט דל גופרית פטור 951 ש"ח לטון - טון 191990/3---- אחר פטור 2,028 ש"ח לטון - טון"; גם הסעיף מפצל בין מזוט דל גופרית למזוט אחר. (2) במקום סעיף 203000 יבוא: א. פרט ב. תיאור ג. מכס כללי ד. מס קנייה ה. שיעור התוספות ביבוא יחידה סטטיסטית "203000--- מזוט:- 203100/5---- מזוט דל גופרית פטור 951 ש"ח לטון - טון 203900/8---- אחר פטור 2,028 ש"ח לטון - טון"; (7) בפרט 27.11, בטור ד' – (1) בסעיף 110000, במקום האמור יבוא "192 ש"ח לטון"; זאת העלאת המס הסופית שתהיה על גז טבעי. (2) בסעיפים 120000, 130000, 140000 ו-190000, במקום האמור יבוא "658 ש"ח לטון"; כאן יש גזים אחרים שהם לא הגז הטבעי. (ג) זה שוב גז טבעי. (3) בסעיף 219000, במקום האמור יבוא "192 ש"ח לטון"; (ד) זה שוב גזים אחרים. (4) בסעיף 290000, במקום האמור יבוא "658 ש"ח לטון"; (8) בפרט 27.13, בסעיפים 110000 ו-120000, בטור ד', במקום האמור יבוא "783 ש"ח לטון"; ב-(8), 27.13, כאן אנחנו נראה את פרט המכס שתיארתי קודם שנוגע ליבוא באישור מנכ"ל משרד הכלכלה. (1) במקום סעיף 11000 יבוא 11000 שאינו שרוף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זו תוספת חדשה. תסבירי כתוצאה ממה זה נכנס. למה ההפרדה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> זה קשור לכלל שהסברתי קודם, זה אמור לאפשר יבוא בשיעור מס הקנייה שקיים היום בכמות מוגבלת שהוגדרה בכלל שהוקרא קודם עבור ייצור צמנט קלינקר במפעל מלט. יש פה כמה תנאים שאנחנו מיד נקריא. 111000/2 שמנכ"ל משרד הכלכלה אישר כי הוא מיועד לייצור צמנט קלינקר במפעל מלט ובכמות שלא תעלה על הכמות הכוללת הקבועה בכלל 7 לכללים נוספים (ישראלים) לפרק 27 ובלבד שישמש כאמור מותנה. שיעור המכס יהיה פטור, מס הקנייה יהיה 51.10 ₪ לטון, יחידה סטטיסטית היא טון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מדוע נדרש אישור מנכ"ל משרד הכלכלה? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> הפרט הוא פרט מותנה לאישור משרד הכלכלה. אנחנו נקבל ממשרד הכלכלה את הכמות שמפעל נשר צריך כל שנה, הכמויות כמובן ייקבעו עם המפעל, ובהתאם לזה אנחנו נאפשר להם לסווג בפרט מכס המותנה עם המס שנשאר אותו דבר ומדובר פה בפטקוק. << אורח >> לילי אור: << אורח >> (2) בסעיף 120000 בטור ד' במקום האמור יבוא "783 ₪ לטון"; זו העלאת המס הסופית של קוקסנפט. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה החלק שפוצל, זה השרוף, נכון? << אורח >> לילי אור: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה שיעור המס נשאר אותו דבר בניגוד למה שאינו - - - << אורח >> לילי אור: << אורח >> נכון, בסעיף הראשון הוא נשאר אותו דבר. (9) בפרט 29.01, בסעיף 101000, בטור ד', במקום האמור יבוא "658 ש"ח לטון". סעיף 2 זה הוראת שעה, כאן אתם תראו את ההעלאה המדורגת, שיעורי מס הקנייה שאנחנו נקריא עכשיו הם הרבה יותר נמוכים והם יעלו בהדרגה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זאת הוראת השעה שמתייחסת לשנת 2025. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אנחנו נתחיל מ-(א) שמתייחס ל-2025 ונתקדם משם. הוראת שעה 2. (1) על אף האמור בתוספת הראשונה לצו העיקרי כתיקונה בסעיף 1 לצו זה יראו כאילו בטור ד' שבה – (1) בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) – (1) בפרט 27.01, בסעיפים 110000, 120000 ו-190000 ובפרט משנה 200000, במקום האמור בא "147 ש"ח לטון"; זו העלאה לגבי פחם, גם (ב) זה פחם. (2) בפרט 27.02, בפרטי משנה 100000 ו-200000, במקום האמור בא "147 ש"ח לטון"; (3) בפרט 27.04,במקום האמור בא "147 ש"ח לטון"; (4) בפרט 27.08, בפרט משנה 200000, במקום האמור בא "147 ש"ח לטון"; (5) בפרט 27.10 – (1) בסעיפים 191910 ו-203100, במקום האמור בא "92 ש"ח לטון"; (2) בסעיפים 191990 ו-203900, במקום האמור בא "1,168 ש"ח לטון"; (6) בפרט 27.11 – (1) בסעיף 110000, במקום האמור בא "33 ש"ח לטון"; (2) בסעיפים 120000, 130000, 140000 ו-190000, במקום האמור בא "176 ש"ח לטון"; (3) בסעיף 219000, במקום האמור בא "33 ש"ח לטון"; (4) בסעיף 290000, במקום האמור בא "176 ש"ח לטון"; (7) בפרט 27.13, בסעיפים 110000 ו-120000, במקום האמור בא "110 ש"ח לטון"; (היו"ר ינון אזולאי) << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> רצים עם זה ואני רוצה להבין על מה מדברים ולהגיב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אל תיפגעי, גם אני לא מבין. זה מספרים של פרט מכס. תשאלי את ולדימיר, אפילו שהוא רואה חשבון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רק אלה שלמדו בחינוך העצמאי מבינים בזה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> (8) בפרט 29.01, בסעיף 101000, במקום האמור בא "176 ש"ח לטון"; (2), אנחנו עוברים להוראת השעה לשנת 2026. (2) בתקופה שמיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026) – שתי ההוראות הראשונות נוגעות לפחם. (1) בפרט 27.01, בסעיפים 110000, 120000 ו-190000 ובפרט משנה 200000, במקום האמור בא "195 ש"ח לטון"; << אורח >> דוד גיל: << אורח >> הנושא של 25 תחנות גז, כמו שאתה מכיר אותו, שנאמר לנו כבר כמה פעמים שיהיה דיון מיוחד ספציפי לזה, בפועל לא קוימה ההבטחה הזאת, אפרופו אוצר, משרד האנרגיה. הבלו מ-2018 עוד שנה כבר מגיע לאפס כאשר, כמו שאתם מכירים ויודעים, מחיר הסולר פשוט גורס את החברות, אפרופו דרום צפון, מעבר לכל הבעיות הכלכליות האלה. הובטח לנו פעמיים בישיבה להעלות את נושא הבלו ואני מבקש כאן באמת לגרום לזה לקרות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> על איזה תחנות גז? << אורח >> רון תומר: << אורח >> מדובר על ההישבון ואנחנו גם תומכים בבקשה לדיון פה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> על מה הוא מדבר, על תחנות דלק? << אורח >> רון תומר: << אורח >> תחנות בגז, הישבון זה תחנות בגז שאמור היה לרדת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הבטחה של המדינה. << אורח >> דוד גיל: << אורח >> גפני יצא, הוא אמר שזה דורש ועדת חקירה דרך אגב. << אורח >> רון תומר: << אורח >> מדובר בתחנות תדלוק למשאיות בגז שאמור היה ההישבון לרדת כשיהיו תחנות אבל אין. עשו פה איזה, לא נעים להגיד קומבינה, וכבוד היושב ראש גפני הבטיח להעלות את זה לדיון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חבר הכנסת דלל, מה שאמרת ואני מצטרף לבקשה לדיון על העניין הזה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מבקשים מהם משהו והמדינה לא עומדת בהתחייבויות שלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא יכול להיות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בטח לא יכול להיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה בטח מדינה אחרת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לפחות תעזור לי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אעזור לך? אתה יו"ר ועדה לזכויות הילד, אני הייתי איתך בחינוך חינם לגיל הרך, איפה זה? קיצצו 200 מיליון, לא הייתי איתך? אתה לא היית איתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נאור, תודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא תודה, סליחה. << אורח >> דוד גיל: << אורח >> אם אפשר באמת שזה יצוין בפרוטוקול, עניין הדרישה, כי גם נאמר לנו פעמיים כאן שזה יתקיים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עצם זה שאמרת זה אוטומטית בפרוטוקול. << אורח >> דוד גיל: << אורח >> אני גם אומר שאמרו לנו פעמיים בעבר וזה לא קרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ינון, מה יש לך לומר על זה? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נקיים דיון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בוא נקיים דיון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה. אמרתי לו שאני מצטרף לבקשה שלו לקיים דיון. בבקשה, אם אפשר להמשיך. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אני מבקשת להבין, גברתי היועצת המשפטית, מפני שאנחנו מעלים פה את המס לחברת חשמל, הדבר הזה הולך להשפיע ישירות על הציבור הישראלי ואני מבקשת להבין קודם כל בכל סעיף על איזה מוצר הם מעלים את אותו המס. << אורח >> לילי אור: << אורח >> הקראתי את זה תוך כדי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה מה שהיא אמרה, כל דבר היא אומרת. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להבין בכמה אחוזים זה יתייקר. אני כן הייתי מעוניינת להבין על כל מוצר כמה תחנות חשמל במדינת ישראל משתמשות בזה, על מי זה ישפיע באופן עיקרי, להבין איך זה הולך להשפיע על הציבור. אם עכשיו על דלק או גז או כל דבר אחר פתאום עלייה של 10%, כמה זה ישפיע על חשבון החשמל שלהם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז אמרו שבהבשלה מלאה זה יגיע עד 5%. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> לא, אני רוצה לדעת כמה תחנות חשמל משתמשות בגופרית, כמה תחנות חשמל משתמשות בדלק, כמה תחנות חשמל משתמשות בגז, איך זה ישפיע על כל אחת מהן ואיך זה ישנה בסוף את המחיר לצרכן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> במהלך הדיונים עלו גם הדברים האלה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> יש לנו גם אחריות כלפי הציבור, אנחנו צריכים להבין את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יונתן, אתה רוצה בקצרה להתייחס? זה עלה בדיונים, אבל תעשה איזה בריף קצר. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> לא בקצרה, זה על כל אחד מהסעיפים. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אני חושב שהצגנו את זה לא פעם במהלך הדיונים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא פעם ולא פעמיים. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> גם לפני שבוע וגם בדיונים שהיו פה בהרבה דיונים. מרבית החשמל בישראל מיוצר בגז טבעי. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> כמה אחוז? מה זה מרבית? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> למיטב זיכרוני, אפשר לוודא את זה, 70% מהחשמל מיוצר בגז טבעי. השאר באנרגיות מתחדשות ופחם. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אנרגיה מתחדשת, אני מבינה שלא מעלים. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אנרגיה מתחדשת לא מעלים, להיפך זה עשוי לעודד את ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות, שכן אנחנו מטילים את הבלו על השימוש בגז טבעי. כפי שציינו פה לפני כמה דקות, ההעלאה על הבלו על הגז הטבעי היא בשיעור שנלקח בו בחשבון ההיבט של העלייה בתעריף החשמל ולכן הוא לא משקלל את כלל פליטות גזי החממה. לעניין תעריף החשמל, ההערכות שלנו שבשנת 2030 ההשפעה של המס תהיה בערך 5% על תעריף החשמל. עד כאן. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> כמה תחנות משתמשות עדיין בפחם? ומה העלייה שם? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> יש שתי תחנות של חברת החשמל שמשתמשות בפחם. מדיניות ממשלת ישראל היא הפסקה של השימוש בפחם. אנחנו מאוד מקווים שחברת חשמל תכניס להפעלה את שתי תחנות הכוח החדשות שהיא בונה, מחז"מ 70 ומחז"מ 80, אלה תחנות שהתעכבו הרבה מאוד זמן, שהטילו נטל מאוד כבד על צרכני החשמל כי השתמשנו בפחם, גם נטל כספי וגם נטל של זיהום. אורית לידך מהנהנת. אנחנו מקווים שהם ייכנסו להפעלה מסחרית בהקדם וכך נוכל לצמצם את השימוש בפחם בהקדם. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אבל כמה אחוזים שתי התחנות האלה משוק החשמל בישראל? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> הן מייצרות למיטב זיכרוני בערך 20%. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> יש שתי תחנות, לשאלתך, שזה תחנת הכוח אורות רבין ותחנת הכוח רוטנברג שהן עדיין מייצרות חשמל מפחם. לפי מדיניות משרד האנרגיה ושר האנרגיה יש הפחתה כל שנה בכמות החשמל שמיוצר מפחם במטרה להגיע לסוף עידן הפחם בישראל בשנת 2026. כמו שאמר פה יונתן, נגיע לסוף עידן הפחם בשני אמצעים, האחד, יש תחנות כוח חדשות שקמות - - - << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> כרגע שתי התחנות האלה הן 20% מכלל שוק החשמל? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> נכון, בשנה שעברה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> ואם ניקח את 2022 ו-2023 בכמה הייתה הירידה בשימוש בפחם או שלא היה שום שינוי? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> הייתה ירידה, יש ירידה עקבית בשנים האחרונות. אם את רוצה אני יכול להוציא לך - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כן, אבל להזכיר לך שהייתה הבטחה בזמנו שב-2020 יפסיקו לגמרי. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> מה זה, פשוט יפסיקו את הארובות? אחת מתוך שלוש? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> לא, יש אותה כמות של יחידות, פשוט מפעילים אותן פחות. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> בכמה הייתה הירידה בשנתיים האחרונות, 2022 ו-2023? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אם השימוש בפחם זה מה שמדאיג אותך אז אני חושב שנכון שיבואו מחברת החשמל ויציגו מתי היא צפויה להפסיק את השימוש בפחם, להכניס את מחז"מ 70 ו-80 להפעלה. אלה פרויקטים שהתעכבו הרבה מאוד זמן. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אם זה קשור לדיון אז חשוב שנקיים את זה לפני ההקראה. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> לא, לא יודע אם זה קשור לדיון, אולי זה קשור - - - << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אז אם תוכלו לענות, בבקשה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. תרשמו לפניכם ותענו לה תוך כדי הדיון. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אנחנו נעביר לחברת הכנסת, אין בעיה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> רגע, אבל זה עוד לא ענה על השאלה בפחם בכמה מתייקר החשבון. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> שוב, חשבון החשמל, גם על הגז וגם על הפחם, צפוי - - - << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> גם על הפחם זה יהיה 5%? המס שאתם משיתים עכשיו על פחם ועל גז הוא שווה? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> תעריף החשמל ב-2030 צפוי 5%, זה ביחס לתמהיל מקורות האנרגיה, אנחנו הנחנו שב-2030 לא יהיה שימוש בפחם, יהיה גז טבעי ואנרגיות מתחדשות. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> בכמה ייקרתם את הפחם לעומת הגז? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אני יכול לבדוק. נמשיך בהקראה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תבדקו את זה, תמשיכו בינתיים בהקראה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> איך ממשיכים בהקראה אם הם אומרים שהם יכולים לענות לי בכמה הם מייקרים את הפחם? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם יענו לך עוד מעט, בהמשך. << אורח >> לילי אור: << אורח >> (1) בפרט 29.01, בסעיף 101000, במקום האמור בא "176 ש"ח לטון"; זו הייתה העלאת המס על גז איתן או בוטאן לשנת 2025. (2) בתקופה שמיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026) – סעיפים (א) ו-(ב) מדברים על העלאה על פחם. (1) בפרט 27.01, בסעיפים 110000, 120000 ו-190000 ובפרט משנה 200000, במקום האמור בא "195 ש"ח לטון"; << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> זו העלאה בפחם? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זו העלאה בפחם, היא בעצם חוזרת על עצמה. לילי כבר הקריאה והתייחסה לכל דבר. אם תרצי אני אתייחס באופן ספציפי. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אני פשוט רוצה להבין בכמה הם מיקרים את זה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> שרן, תעריף החשמל נכון להיום נקבע על פי הפחם. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> בסדר, אתה מכיר הערכות שבסוף לא מתרחשות, אלי? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל כמה אחוז פחם היום, 20 ומשהו? << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אלי, כמה הערכות קיבלנו כאן מהאוצר שלא התממשו אגב יעדי הגירעון? לא התקיים, נכון? אם הם נותנים לנו הערכה ל-2026 אני רוצה להבין בכמה הם מייקרים את הפחם כרגע וכמה זה משפיע כרגע על השוק, לא מה תהיה ההערכה אחר כך של הכול. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אולי אני לא הבנתי. ברור שפחם הוא דלק מזהם מאוד מאוד מאוד, תושבי חדרה ואשקלון סובלים מאוד, אנחנו שואפים בממשלת ישראל - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> והוא גם יקר יותר. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> והוא יקר יותר מגז. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה אחוז האנרגיה שמיוצרת מפחם? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> היום בערך 20, אם אני זוכר נכון. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> 18%. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בזמן הלחימה יותר, לא? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> רק חברת חשמל מחזיקה תחנות פחמיות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אז מהסך הכול זה 10%? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא 10%, זה יותר, זה 20%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 18% עד 20%. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל לא הייתה כוונה להיפטר מזה ב-2025? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> הייתה ו - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש כוונה לעבור לאנרגיה גרעינית? << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> זה לא יקרה, אז בואו נבין מה העלייה בפחם כדי שנבין כמה זה באמת משפיע. לא מה ההערכה שכשהם ייסגרו, כאילו ייסגרו, ואז לא תהיה עלייה משמעותית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תני לו בבקשה לענות. יונתן. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> העלאת הבלו על הפחם מטרתה בין היתר לצמצם את השימוש בפחם, ככל ש - - - << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אז בכמה העליתם את זה? מבחינת אחוזים. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> היום יש בלו על פחם בערך 147 - - - << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> הבלו כיום על פחם הוא 115, אנחנו מעלים את זה בשנה הבאה ל-147. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> מבחינת אחוזים אתם יכולים לחשב לי? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ולהערכתכם זה ישפיע על השימוש בפחם? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אולי התשובות שלנו יהיו קצת יותר טובות אם נבין מה מדאיג את חברת הכנסת. אם מטריד אותך השימוש המוגבר בפחם אז הבלו - - - << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> לא, מעניין אותי כמה זה ייצא בסוף לכיס של האזרח הישראלי אם לא מצמצמים את הפחם. עדיין 20% מהשוק הוא בפחם והעלייה שם נגיד היא 25% והיא לא באמת 5%. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> ההנחה שלנו שעד 2030 נפסיק את השימוש בפחם על דרך קבע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עכשיו שיניתם את זה ל-2030? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> לא שינינו. בגלל שהארכנו את העלייה במחיר החשמל ל-5% ב-2030 יש טווח ביטחון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואתם מעריכים שהעלייה בבלו תשפיע על השימוש בפחם? למה שתשפיע? אם בסוף מגלגלים את זה, כפי ששרן אמרה, על הכיס של הצרכן. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> לכל הפחות היא תפחית אותו, היא לא תעודד את השימוש בפחם, זה בוודאות. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> כן, אני לא מדברת על זה, אני אומרת שאם ב-2026 עדיין 20% מהשוק יהיה שוק של פחם, מה תהיה המשמעות בכיס של אזרחי ישראל? אנחנו שמענו פה, חס וחלילה לא אליך, מהאוצר המון הערכות, בעיקר לגבי הגירעון בתקופת מלחמה. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> כפי שציינתי, אם מדאיג אותך השימוש בפחם אני חושב שנכון - - - << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> לא השימוש, מעניין אותי כמה זה יעלה בכיס של אזרחי ישראל. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> לא, את מעלה פה אפשרות שהשימוש בפחם ימשיך גם בשנת 2026, למרות שמדיניות הממשלה המוצהרת והגלויה היא בשימוש בפחם - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דווקא בגלל זה, דווקא בגלל המשפט הבא שלך - - - << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> כשהממשלה מבטיחה לנו משהו בחודשים האחרונים למדנו שההיפך הגמור קורה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תראה את בן גביר, הוא הבטיח שתהיה משילות. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> בלי להעליב אותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה, מדוע לא מתעסקים עם אנרגיה גרעינית? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יונתן, אתה אומר שעד 2030 זו המדיניות, שלא ישתמשו עם פחם, והיה ו - - - << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אבל, ינון, אתה מאמין שכל המדיניות מתקיימת? כל מה שמבטיחים מתקיים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שנייה רגע. אני שמעתי ואני מסביר. בעצם גם עד 2025 חשבנו ככה, עכשיו עד 2030, בסופו של דבר אם ימשיכו עם הפחם וישתמשו בפחם, השאלה מה העלות. תעשה אחוז מול אחוז. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אני רוצה להתייחס בצורה מסודרת לפחם. חברת הכנסת שאלה, יש לי פה את הנתונים, בשנת 2023 18% מהחשמל בישראל יוצר על ידי פחם וזו ירידה עקבית לעומת שנים קודמות. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> לעומת 2022? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> ב-2022 זה היה 22%, ב-2021 23%. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להבין, זה מסך הכול השוק או רק בחברת חשמל? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> מסך ייצור החשמל במשק. מגמת הירידה תימשך בוודאות, מדוע? שני תהליכים קורים שמורידים את כמות השימוש בפחם במשק, מצד אחד אנחנו מוציאים תחנות כוח פחמיות מכלל שימוש ברגע שייכנסו תחנות כוח חדשות שפועלות בגז טבעי. תחנת הכוח הראשונה שתיכנס לגז טבעי צריכה לקרות בשבועות הקרובים, באתר אורות רבין בחדרה תיכנס תחנה שנקראת מחז"מ 70, תחנה בגז של חברת חשמל, צפוי לקרות בשבועות הקרובים ומיד אנחנו סוגרים שתי יחידות פחמיות. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> ובכמה אחוז זה מוריד את השימוש? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> זה יוריד בצורה דרמטית. אני לא רוצה להגיד לך סתם, אבל זה יוריד בצורה דרמטית. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> בהערכה הכי שמרנית של כיוון? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אני לא יכול להגיד לך. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> מה, 14%? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חייב לשאול, כשאמרתם שב-2025 אנחנו ניפטר מהשימוש בפחם, על מה בניתם? הרי עשיתם את החישובים. אז עכשיו אתה אומר שאתם לא יודעים. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אני רוצה לענות. זה אחת, ותהיה תחנת כוח נוספת שתיכנס באתר אורות רבין שתסגור עוד שתי יחידות בחדרה. חוץ מזה, לשאלתך, חבר הכנסת, שאר היחידות הפחמיות עוברות הסבה, יש כבר יחידה אחת שעברה הסבה מפחם לשימוש בגז טבעי, אותה יחידה עצמה עוברת לגז טבעי, וחברת החשמל ברגעים אלו ממש ממשיכה להסב את התחנות מפחם לגז טבעי. היעד הוא שב-2026, לפי מדיניות שר האנרגיה, זה שלא יהיה יותר ייצור חשמל בשגרה מפחם בגלל שתי הסיבות שציינתי. אני לא הגעתי מוכן עם נתונים, כי לא ידעתי שזה יגיע לפה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אז אני אנסה להסביר, ינון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז תביא את הנתונים, אני מבקש להמשיך בהקראה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> לא, אבל אני רוצה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עשינו את הדיונים האלה. לא, נתתי עד עכשיו עם סבלנות מרובה, עשינו דיונים על גבי דיונים, עכשיו אנחנו בהקראה, נשארו לך עוד שאלות? בבקשה בסוף. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> ינון, אבל זה שאלות לעניין הסעיפים האלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אני לא מוכן להמשיך עם זה ככה. באמת, עשינו דיונים מעמיקים והלכו עם שאלות וחזרו עם תשובות ושאלות עלו ושאלות ירדו וכיבדנו, כל חבר כנסת שהיה פה קיבל תשובות, יכול להיות מספקות יותר, יכול להיות מספקות פחות, גם אני פחות מספקות אותי חלק מהתשובות, חלק כן, אבל בסדר, אבל בהקראה אין שאלות. לאחר ההקראה תרצי לשאול עוד שאלות - - - << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> זה לא נכון, כשיש סעיף סעיף, כשאתה מקריא סעיף סעיף מותר לי לשאול שאלות בנוגע לסעיף הזה וכשמדברים על העלאת המחיר בפחם אני יכולה לשאול אותם שאלות וצריכה לקבל על זה תשובות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יכול להיות שהתשובה שהם נתנו לך היא לא מספקת אותך, הם הבטיחו שיחזרו עם המשך התשובה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> לא, היא פשוט לא הייתה תשובה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי, מבחינתם זו התשובה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> יש הבדל בין לספק תשובה לבין לא לספק תשובה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. זו התשובה שיש לכם, אם יש לכם משהו אחר, אני מבקש להוסיף לה לאחר מכן. לילי, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> שלומית, אני מבקשת בבקשה גם לסעיפים האחרים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הם יתייחסו בכל סעיף למה הם מקריאים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, לילי. << אורח >> לילי אור: << אורח >> גם כאן, ב-(ב), כמו שאמרתי קודם זה העלאה על פחם, אותה העלאה בדיוק. (2) בפרט 27.02, בפרטי משנה 100000 ו-200000, במקום האמור בא "195 ש"ח לטון"; ב-(ג) יש העלאה על קוקס וקוקס למחצה. (3) בפרט 27.04, במקום האמור בא "195 ש"ח לטון"; (ד), זה העלאה על כופר וכופר קוקס בשנת 2026. (4) בפרט 27.08, בפרט משנה 200000, במקום האמור בא "195 ש"ח לטון"; (5) בפרט 27.10 – (1), מתייחס למזוט דל גופרית. (1) בסעיפים 191910 ו-203100, במקום האמור בא "204 ש"ח לטון"; (2) מתייחס למזוט אחר. (2) בסעיפים 191990 ו-203900, במקום האמור בא "1,281 ש"ח לטון"; (6) בפרט 27.11 – (1), מתייחס לגז טבעי. (1) בסעיף 110000, במקום האמור בא "54 ש"ח לטון"; (2), מתייחס לגזים אחרים. (2) סעיפים 120000, 130000, 140000 ו-190000, במקום האמור בא "239 ש"ח לטון"; (3), שוב מתייחס לגז טבעי. (3) בסעיף 219000, במקום האמור בא "54 ש"ח לטון"; (4), זה עוד התייחסות לגזים אחרים. (4) בסעיף 290000, במקום האמור בא "239 ש"ח לטון"; (ז), מתייחס למזוט. (7) בפרט 27.13, בסעיפים 110000 ו-120000, במקום האמור בא "198 ש"ח לטון"; (ח), מתייחס לגז איתן או בוטאן. (8) בפרט 29.01, בסעיף 101000, במקום האמור בא "239 ש"ח לטון"; (3), כאן זה הוראת השעה לשנת 2027. (3) בתקופה שמיום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027) עד יום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027) – שוב (א) ו-(ב) יתייחסו לפחם. (1) בפרט 27.01, בסעיפים 110000, 120000 ו-190000 ובפרט משנה 200000, במקום האמור בא "255 ש"ח לטון"; << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אני מבקשת לעניין הפחם עוד הפעם לשאול את השאלה, בבקשה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תמשיכי, אחר כך. תודה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> שלומית, מותר לנו להעיר על כל סעיף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל היא באמצע. לא על כל סעיף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לאחר מכן. בבקשה להמשיך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה אותן הוראות שעה שחוזרות. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> כן, אבל עדיין לא קיבלנו תשובה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. לילי, בבקשה להמשיך. << אורח >> לילי אור: << אורח >> (1) בפרט 27.01, בסעיפים 110000, 120000 ו-190000 ובפרט משנה 200000, במקום האמור בא "255 ש"ח לטון"; (2) בפרט 27.02, בפרטי משנה 100000 ו-200000, במקום האמור בא "255 ש"ח לטון"; (ג) ו-(ד) מתייחסים לקוקס וקוקס למחצה. (3) בפרט 27.04, במקום האמור בא "255 ש"ח לטון"; (4) בפרט 27.08, בפרט משנה 200000, במקום האמור בא "255 ש"ח לטון"; (5) בפרט 27.10 – ההתייחסות כאן היא למזוט דל גופרית. (1) בסעיפים 191910 ו-203100, במקום האמור בא "344 ש"ח לטון"; (2), מתייחס למזוט אחר. (2) בסעיפים 191990 ו-203900, במקום האמור בא "1,421 ש"ח לטון"; (6) בפרט 27.11 – (1), מתייחס לגז טבעי. (1) בסעיף 110000, במקום האמור בא "80 ש"ח לטון"; (2), מתייחס לגזים אחרים. (2) בסעיפים 120000, 130000, 140000 ו-190000, במקום האמור בא "318 ש"ח לטון"; (3), גם לגז טבעי. (3) בסעיף 219000, במקום האמור בא "80 ש"ח לטון"; (4), מתייחס לגזים אחרים. (4) בסעיף 290000, במקום האמור בא "318 ש"ח לטון"; (ז), זה סעיף שמתייחס למזוט. (7) בפרט 27.13, בסעיפים 110000 ו-120000, במקום האמור בא "307 ש"ח לטון"; (ח), מתייחס לגז איתן או בוטאן. (8) בפרט 29.01, בסעיף 101000, במקום האמור בא "318 ש"ח לטון"; (4), זו הוראת השעה שקובעת את מס הקנייה בשנת 2028. (4) בתקופה שמיום ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028) עד יום י"ג בטבת התשפ"ט (31 בדצמבר 2028) – שוב, (א) ו-(ב) מתייחסים לפחם. (1) בפרט 27.01, בסעיפים 110000, 120000 ו-190000 ובפרט משנה 200000, במקום האמור בא "335 ש"ח לטון"; (2) בפרט 27.02, בפרטי משנה 100000 ו-200000, במקום האמור בא "335 ש"ח לטון"; (ג) ו-(ד) יתייחסו לקוקס וקוקס למחצה. (3) בפרט 27.04, במקום האמור בא "335 ש"ח לטון"; (4) בפרט 27.08, בפרט משנה 200000, במקום האמור בא "335 ש"ח לטון"; (5) בפרט 27.10- (1), זה סעיף שמתייחס למזוט דל גופרית. (1) בסעיפים 191910 ו-203100, במקום האמור בא "531 ש"ח לטון"; (2), מתייחס למזוט אחר. (2) בסעיפים 191990 ו-203900, במקום האמור בא "1,607 ש"ח לטון"; (6) בפרט 27.11 – (1), מתייחס לגז טבעי. (1) בסעיף 110000, במקום האמור בא "114 ש"ח לטון"; (2), גזים אחרים. (2) בסעיפים 120000, 130000, 140000 ו-190000, במקום האמור בא "423 ש"ח לטון"; (3), מתייחס לגז טבעי. (3) בסעיף 219000, במקום האמור בא "114 ש"ח לטון"; (4), גזים אחרים. (4) בסעיף 290000, במקום האמור בא "423 ש"ח לטון"; סעיף (ז) מתייחס לפטקוק. (7) בפרט 27.13, בסעיפים 110000 ו-120000, במקום האמור בא "454 ש"ח לטון"; (ח), גז איתן או בוטאן. (8) בפרט 29.01, בסעיף 101000, במקום האמור בא "423 ש"ח לטון"; (5) בתקופה שמיום י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029) עד יום כ"ה בטבת התש"צ (31 בדצמבר 2029) - (א) ו-(ב) יתייחסו לפחם. (1) בפרט 27.01, בסעיפים 110000, 120000 ו-190000 ובפרט משנה 200000, במקום האמור בא "415 ש"ח לטון"; (2) בפרט 27.02, בפרטי משנה 100000 ו-200000, במקום האמור בא "415 ש"ח לטון"; (ג) ו-(ד) מתייחסים לקוקס וקוקס למחצה. (3) בפרט 27.04, במקום האמור בא "415 ש"ח לטון"; (4) בפרט 27.08, בפרט משנה 200000, במקום האמור בא "415 ש"ח לטון"; (5) בפרט 27.10 – (1), מתייחס למזוט דל גופרית. (1) בסעיפים 191910 ו-203100, במקום האמור בא "717 ש"ח לטון"; (2) בסעיפים 191990 ו-203900, במקום האמור בא "1,794 ש"ח לטון"; (6) בפרט 27.11 – (1), מתייחס לגז טבעי. (1) בסעיף 110000, במקום האמור בא "149 ש"ח לטון"; (2) בסעיפים 120000, 130000, 140000 ו-190000, במקום האמור בא "527 ש"ח לטון"; (3) בסעיף 219000, במקום האמור בא "149 ש"ח לטון"; (4) בסעיף 290000, במקום האמור בא "527 ש"ח לטון"; (ז), מתייחס לפטקוק. (7) בפרט 27.13, בסעיפים 110000 ו-120000, במקום האמור בא "600 ש"ח לטון"; (ח), מתייחס לגז איתן או בוטאן. (8) בפרט 29.01, בסעיף 101000, במקום האמור בא "527 ש"ח לטון". (ב), זה בעצם הוראה שקובעת את מדד הבסיס לעדכוני הסכומים. כאן מדד הבסיס יהיה דצמבר 2023, זה המדד שעל בסיסו נעשים חישובים שאתם רואים לפניכם בטיוטה. (2) על אף האמור בסעיף 12 לצו העיקרי, לעניין תיאום הסכומים האמורים בסעיפים 1 ו-2 לצו זה, יראו כאילו המדד היסודי הוא המדד שפורסם בדצמבר 2023. סעיף 3 זה סעיף של דיווח לכנסת. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> למה 2023 ולא 2024 אם הצו נכנס ב-2025? << אורח >> לילי אור: << אורח >> כי זה מדד הבסיס, על בסיסו חושבו כל הסכומים בצו. אם אני משנה את זה ל-2024 צריך לשנות את כל הסכומים בצו. חשבנו שפשוט וברור יותר יהיה אם נשמור על אותם סכומים בהחלטת הממשלה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אבל הסכומים לא משקפים מדד, הסכומים משקפים פליטות. לא הבנתי. << אורח >> לילי אור: << אורח >> מה זאת אומרת? << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> את כאילו כבר מעלה לי את זה בשנה של המדד של השנה הכי יקרה בעשור האחרון. << אורח >> לילי אור: << אורח >> זה המדד שהיה בתוקף כשחושבו המספרים בצו. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אבל הצו נכנס בינואר 2025. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> צריך להכניס את זה עם מה שיהיה ריאלי. אם היום זה 100 שקלים ויהיה לך מדד עכשיו של 1% או 2% אתה צריך להכניס את זה - - - << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> זה ריאלי, הצו נכנס בינואר 2025. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כן, אבל הסכום שנקבע כרגע הוא סכום שנקבע להיום, או אפילו על החלטת הממשלה הקודמת. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> לא, אתם כבר העליתם את הסכומים בפברואר. << אורח >> כפיר בץ: << אורח >> העלות של פליטות הפחמן חושבו לפי נתוני 2023. תמחור הפליטות נקבע לפי המספר שהמשרד להגנת הסביבה נתן וזה לפי 2023. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מוחה על השם של הגנת הסביבה, אתם לא משרד להגנת הסביבה. << אורח >> כפיר בץ: << אורח >> אנחנו מקדמים את המחיר הזה בצורה ריאלית כל שנה, אבל ל-2024 גם צריך לקדם את זה לפי המדד. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אני שוב פעם אומר, אלה צווים שפורסמו ב-2024, לא ב-2023. << אורח >> כפיר בץ: << אורח >> אבל אנחנו לא יודעים בכמה המדד יעלה ב-2024. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> בפברואר 2024 לא ידעת מה יהיה המדד - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא יעלה מעבר לציפיות. << אורח >> כפיר בץ: << אורח >> בדצמבר 2024 לעומת דצמבר 2023, אנחנו עוד לא יודעים להגיד את זה ולכן זה מקודם ל-2025 לפי העלייה של המדד של 2024. << אורח >> רון תומר: << אורח >> זה אומר בעצם שבשנת האינפלציה הזאת, על המספרים האלה, תהיה עוד קפיצה גבוהה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה צריך לעשות את זה בשנה הראשונה? אפשר להכניס את זה מהשנה השנייה? << אורח >> לילי אור: << אורח >> לא הבנתי, תגידי שוב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שהתיאום לא יחול על השנה הראשונה, כי הסכומים שהיו לנגד עיניהם אלה הסכומים, שהתיאום יתחיל מהשנה השנייה, מהוראת השעה השנייה, משנת 2026. כיוון שהתחילה היא תחילה מהירה ובהתייחס למה שנאמר פה קודם אני סברתי שנכון יהיה גם לאחר את התחילה ולא להתחיל אותה באופן מיידי לנוכח זה שהשיח הקודם על הצווים האלה נעשה לפני חצי שנה, אבל משהתעשייה הסכימה לתחילה הזו, השאלה אם אי אפשר, לפחות את התיאום, כדי שזה לא יקפיץ כבר עכשיו את הסכומים, לעשות ביחס להוראת השעה משנת 2026. << אורח >> רון תומר: << אורח >> גם ייאמר שהסכמתנו לתחילה לא לקחה בחשבון את ההקפצה של המדד כבר בינואר. << אורח >> כפיר בץ: << אורח >> רק נגיד, שוב, התמחור שלנו נועד לשקף את העלויות החיצוניות. הדיון הזה התחיל בינואר 2024, המחירים שעכשיו אתם רואים בצו - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הדיון התחיל בשנת 2021. << אורח >> כפיר בץ: << אורח >> לא, המספרים הנוכחיים שאתם רואים בצו זה מדיון שהתחיל בתחילת שנת 2024, אנחנו לא יכולנו לקדם אותם לפי משהו שלא ידענו מה. כמו שכל הבלו מקודם לפי המדד, גם המחירים האלה מקודמים לפי המדד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> והדיון מסתיים עכשיו, באוגוסט, ורצינו לדחות את זה עוד, אז מה? הרי אתם רוצים לתפוס את השמיכה בשני הקצוות, מצד אחד אתם אומרים שזה מתחיל ב-1.1.2025 ומצד שני אתה אומר שמבחינת התעריפים נעשה את זה – בגלל שהתחלנו את זה יותר מוקדם. אין בעיה, תחליטו מה אתם רוצים עכשיו. אם בגלל שהתחלנו את זה - - - << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> תמיד יש פער כזה, לקחת מדד שלא נקבע זה משהו שהוא לא אפשרי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל בדרך כלל כשאתה קובע את הסכום, הסכום שהוא מופיע לראשונה הוא משקף את סכום המס ולא מתואם מיד עם הכניסה שלו לתוקף. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אבל זה בסוף לקחת מדד שאנחנו לא יודעים מה יהיה טיבו. זה משהו שלא אפשרי לעשות, זה לצפות פני עתיד למשהו שלא קיים. זה לא משהו שאפשר לעשות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתם הבאתם את זה עלינו, לא אנחנו. << אורח >> כפיר בץ: << אורח >> אבל זה הגיע עם זה שזה מוצמד למדד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה הגיע עם זה, בתחילת 2024 זה התחיל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם נדייק שבמקור ההוראה הזאת לא הייתה כלולה בנוסח, היא נוספה באחד הנוסחים אי שם בחודש פברואר 2024. << אורח >> כפיר בץ: << אורח >> לא רק בהוראה, במסמך הסבר של התמחור של עלות הפליטות ציינו במפורש שזה במחירי 2023. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רון, אם אנחנו נאחר את התחילה ליוני 2025, זה מסדר את עניינים? << אורח >> רון תומר: << אורח >> אני הבטחתי להם את ינואר 2025. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עזוב רגע מה הבטחת, בוא נגיד שאתה עומד בהבטחה שלך, אנחנו לא נעמוד כי אנחנו לא הבטחנו, אבל סתם, זה יסדר לך את העניינים אם אנחנו מסתכלים על זה ככה? << אורח >> רון תומר: << אורח >> על ינואר 2025, אני אעמוד מאחורי ינואר 2025. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז תסדרו את המדד, כי אם לא, אנחנו נשנה את זה מבחינת הוועדה. תסתדרו איתם. תחליטו איזה אופציה יותר או פחות נוחה לכם. << אורח >> רון תומר: << אורח >> בסדר, אנחנו מורידים את ההסתייגות עם זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה קיבלת? אם אפשר לפרוטוקול. << אורח >> רון תומר: << אורח >> לא קיבלתי. כשאני נותן את המילה שלי אז אני משתדל לעמוד מאחוריה. אז אמנם אני מודה שפספסנו פה איזה נקודה קטנה, אבל נתנו מילה ונעמוד מאחוריה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר. << אורח >> לילי אור: << אורח >> סעיף 3 הוא סעיף של דיווח לכנסת, בסעיף הוכנס יותר פירוט, שתראו בדיוק מה הולך להגיע. דיווח לכנסת 3. (1) המנהל הכללי של משרד האוצר או מי מטעמו ידווח לוועדת הכספים של הכנסת אחת לשנה בשנים 2025 עד 2029 לא יאוחר מיום 31 בינואר בכל שנה על אופן יישום נוהל מתן מענקים לצורך הסתגלות התעשייה למס פחמן ובכלל זה על כל אלה: << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק נאמר שהכוונה היא בכלל זה, זאת אומרת אפשר להביא את הדוח גם רחב יותר, זה לא רשימה סגורה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> ודאי. (1) מספר הבקשות שהוגשו לקבלת המענק ומספר הבקשות שאושרו; (2) סכום המענק ששולם בפילוח לפי סוג המענק; (3) נתונים בדבר הכנסת המדינה מהמס; (4) הפעולות והתוכניות שבוצעו על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי בהתאם לסכום ששולם באותה שנה במסגרת תקציב הסיוע על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי; (5) מדיניות מס הפחמן החלה בעולם, לרבות מנגנונים להתאמת המס כפי שחלים בעולם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהתאם למה שנאמר קודם בוועדה אנחנו נכניס פה גם התייחסות לדיווח על התקדמות הצוות שהוקם - - - << אורח >> לילי אור: << אורח >> בסעיף קטן (ב) התחלנו לנסח, אני מניחה שזה עוד ישתנה בתיאום עם הוועדה. (2) המנהל הכללי של משרד האוצר או מי מטעמו ידווח לוועדת הכספים של הכנסת אחת לשנה בשנים 2025 עד 2029 על פעילות הצוות הבין משרדי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לילי, למה לא להצמיד את זה כבר באותן שנים גם? למה צריך לעשות סעיף נפרד לעניין הזה. פשוט להוסיף את זה כעוד פרט שעליו ידווחו בין השנים 2025 עד 2029. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אני לא יודעת להגיד שהצוות הזה יעבוד כל כך הרבה שנים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא משנה, לא יעבוד אז תדווחו שאין מה לדווח ושזה ייכנס כעוד פרט דיווח, לא ליצור לזה התייחסות מיוחדת. אם הצוות כבר לא יעבוד - - - << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> אנחנו תיכף ניסגר על נוסח של הדבר הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר, כרגע זה הזה, אם אתם רוצים לשנות תעדכנו. << אורח >> רון תומר: << אורח >> אני חושב שזה נכון כי זה מקבע את כל מדיניות הדיווח ביחד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עזוב, אל תוסיף, אחר כך אתה צריך לעמוד במילה שלך. << אורח >> לילי אור: << אורח >> תחילה, תוקף והוראות בדבר פרסום נהלים 4. (1) תחילתו של צו זה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), (להלן – יום התחילה), ובלבד שעד יום כ"ג בכסלו התשפ"ה (24 בדצמבר 2024) (להלן – היום הקובע), יפרסם שר האוצר באתר האינטרנט של משרד האוצר את כל אלה: (1) נוהל מתן מענקים לצורך הסתגלות לתעשייה למס פחמן הכולל, בין השאר, את אופן הגשת הבקשה למענקים ואת תנאי הזכאות למענקים; (2) נוהל מתן מענקים לצורך קליטת פחמן דו חמצני. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם מבחינתכם יודעים לעמוד בזמן שנקבע, לפרסם את זה עד ה-24 בדצמבר? << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> אנחנו נעמוד בזמן שנקבע. << אורח >> רון תומר: << אורח >> נוהל מפורסם ופתוח להגשה? << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> אנחנו נעמוד במה שנקבע במסמך מולכם וגם בצו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ההוראה המהותית הזו מתייחסת למועדי הפרסום, היא לא מתייחסת למועדים שבהם ישולמו המענקים. אם לא נכון יותר לקשור את זה למועד שבו ישולמו המענקים בפועל? זאת אומרת יכולה להיות סיטואציה מבחינתכם שבה יפורסמו הנהלים אבל בסופו של דבר לא יינתן תשלום על בסיסם? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> תשלום המענקים בפועל תלוי גם בזה שיגישו בקשות למענקים, זה לא תלוי רק בנו. הבקשות צריכות להיות מוגשות בצורה שלמה, זה הרבה יותר בטכניקה, ולכן אנחנו לא חושבים שנכון לתלות את זה בתשלום בפועל. יש את הפן של הדיווח, יש לכם את היכולת לעקוב אחרי ההתממשות, בהנחה שכל הנוגעים בדבר ירצו שהתשלומים יעברו. << אורח >> לילי אור: << אורח >> (2) שר האוצר יפרסם עד היום הקובע הודעה ברשומות בדבר פרסומם של נהלים כאמור בסעיף קטן (א). (3) לא פורסם נוהל אחד או יותר לפי סעיף קטן (א) עד היום הקובע, לא פורסמה ברשומות הודעה לפי סעיף קטן (ב) עד היום הקובע, או פורסם נוהל אחד או יותר לאחר המועד הקובע, יידחה יום התחילה ליום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) ויראו את היום הקובע ביום ד' בטבת התשפ"ו (24 בדצמבר 2025) (להלן – היום הקובע נדחה); לא יאוחר מיום ב' בשבט התשפ"ו (31 בינואר 2025) יפרסם שר האוצר ברשומות הודעה על יום התחילה ועל היום הקובע נדחה לפי סעיף קטן זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז בעצם יש פה שלושה אלמנטים שצריכים להתקיים, גם צריכים להתפרסם שני הנהלים וגם ההודעה ברשומות. מספיק שלא פורסם אחד הנהלים או ההודעה ברשומות זה דוחה את המועד בשנה שלמה. אם לא יפורסמו הנהלים וההודעה ברשומות גם במהלך השנה הזו אז הצווים יפקעו ונחזור למצב שקיים בחקיקה ערב פרסומם. << אורח >> לילי אור: << אורח >> (4) לא פורסם נוהל אחד או יותר לפי סעיף קטן (ג) עד היום הקובע נדחה או לא פורסמה ברשומות הודעה לפי סעיף קטן (ג) עד היום הקובע נדחה יפקע תוקפו של צו זה ויחול הדין הקיים ערב פרסומו של צו זה; שר האוצר יפרסם הודעה ברשומות על פקיעת הצו. זה המנגנון ששלומית הסבירה קודם. (5) שר האוצר יפרסם עד יום י"ג בטבת התשפ"ט (31 בדצמבר 2028) באתר האינטרנט של משרד האוצר נוהל מתן מענקים לצורך הסתגלות התעשייה למס פחמן הכולל, בין השאר, את אופן הגשת הבקשה למענקים ואת תנאי הזכאות למענקים לשנים 2031 עד 2035, וכן יפרסם עד המועד האמור הודעה ברשומות בדבר פרסומו של הנוהל באתר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירי לי למה יש הבחנה בין השנים 2025 עד 2029 או עד 2030 ומ-2031 עד 2035. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> אנחנו יוצרים פה נוהל מענקים חדש ואנחנו רוצים לראות שהוא עובד, גם עבור התעשייה וגם מבחינתנו, ואנחנו נשמח שתהיה אפשרות באמצע לעדכן אותו ולהפוך אותו לטוב יותר, אם נדרש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז מה קורה בשנת 2030? << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> בשנת 2030 הנוהל הוא כפי שהוא יפורסם עכשיו, החל משנת 2031 הנוהל יתעדכן. שוב, אם יידרש הכול יהיה תוך כדי שיח מול התעשייה וככל שיידרש נעדכן את הנוהל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אולי גם בדיווח צריך לעדכן בהתאמה ל-2030? כי זה מתייחס להוראות השנה בין השנים 2025 ל-2029. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> להוסיף עוד שנת דיווח ל-2030? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> אין לנו התנגדות. << אורח >> לילי אור: << אורח >> (6) לא פורסם נוהל לפי סעיף קטן (ה) או לא פורסמה ברשומות הודעה לפי אותו סעיף קטן עד המועד האמור באותו סעיף קטן, יפקע תוקפו של צו זה ויחול הדין הקיים ערב פרסומו של צו זה; שר האוצר יפרסם הודעה ברשומות על פקיעת הצו. בעצם גם כאן אם אין עמידה בלוחות הזמנים לגבי הנהלים הצו יפקע. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> שלומית, אם הצו פוקע למה הוא צריך לפרסם הודעה שהצו פקע? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כדי שתהיה ודאות לגבי זה שהדין מבחינת מיסוי חוזר למצב של ערב הצווים האלה. בסופו של דבר מדובר על שיעורי מס שצריך לשלם, אז שתהיה ודאות לגבי מה השיעורים שקיימים. << אורח >> לילי אור: << אורח >> זה לא סעיף שמכניס שיקול דעת לשר, זה סעיף שמודיע לציבור באופן מסודר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש עוד צו. << אורח >> לילי אור: << אורח >> יש עוד שלושה, השאלה במה אתם רוצים להמשיך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עכשיו אנחנו בצו הדלק (הטלת בלו). << אורח >> לילי אור: << אורח >> צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון מס'... והוראת שעה מס'...), התשפ"ד-2024 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק נאמר שזה הצו שחל על ייצור מקומי והסכומים בו משקפים את אותם סכומים שהוקראו עכשיו בצו תעריף המכס. << אורח >> לילי אור: << אורח >> בתוקף סמכותי לפי סעיף 2 לחוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958, אני מצווה לאמור: תיקון סעיף 1, כאן אנחנו נכניס פה הגדרות למזוט דל גופרית, זה במקביל למה שקראנו קודם בצו תעריף המכס. תיקון סעיף 1 1. בסעיף 1 לצו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס"ד-2004 (להלן- הצו העיקרי), אחרי ההגדרה "מזוט" יבוא: ""מזוט דל גופרית" – מזוט, שתכולת הגופרית שבו לפי שיטת בדיקה ASTM D4294 לא עולה על 0.50% משקלי; "מזוט אחר" – מזוט, שתכולת הגופרית שבו לפי שיטת בדיקה ASTM D4294 עולה על 0.50% משקלי". תיקון התוספת 2. בתוספת לצו העיקרי – הסעיף הראשון נוגע לגז טבעי. 2. בפרט 2(א), בטור "שיעור הבלו", במקום האמור יבוא "192 שקלים חדשים לכל טונה"; (2), זה נוגע לגפ"מ וגז אחר. 2. בפרט 2(ב) ו-(ג), בטור "שיעור הבלו", במקום האמור יבוא "658 שקלים חדשים לכל טונה"; (3), במקום פרט 3, כאן אנחנו רואים את הפיצול בין שיעורי מס שונים לסוגי מזוט שונים. 2. במקום פרט 3 יבוא: תיאור שיעור הבלו "3. "3. מזוט דל גופרית 951 שקלים חדשים לכל טונה 3א. 3א. מזוט אחר 2,028 שקלים חדשים לכל טונה"; (4), נוגע לפחם. 2. בפרט 5, בטור "שיעור הבלו", במקום האמור יבוא "515 שקלים חדשים לכל טונה"; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה פחם קוקס וקוקס למחצה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> (5), נוגע לקוקס נפט. 2. בפרט 5א, בטור "שיעור הבלו", במקום האמור יבוא "783 שקלים חדשים לכל טונה". 3, הוראת שעה, גם כאן, כמו בצו הקודם שקראנו, בכל שנה תהיה העלאה מדורגת של המס, אנחנו נעבור אחת אחת ונראה כל שנה את השיעורים שלה. הוראת שעה 3. 1. על אף האמור בתוספת לצו העיקרי כתיקונה בסעיף 2 לצו זה, יראו כאילו בטור "שיעור הבלו" שבה- 1. בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) – 1. בפרט 2(א), במקום האמור בא "33 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 2(ב) ו-(ג), במקום האמור בא "176 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 3, במקום האמור בא "92 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 3א, במקום האמור בא "1,168 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 5, במקום האמור בא "147 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 5א, במקום האמור בא "110 שקלים חדשים לכל טונה"; (2), זה הוראת השעה לשנת 2026. 1. בתקופה שמיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026) - 1. בפרט 2(א), במקום האמור בא "54 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 2(ב) ו-(ג), במקום האמור בא "239 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 3, במקום האמור בא "204 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 3א, במקום האמור בא "1,281 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 5, במקום האמור בא "195 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 5א, במקום האמור בא "198 שקלים חדשים לכל טונה"; (3), זה הוראת השעה לשנת 2027. 1. בתקופה שמיום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027) עד יום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027) – 1. בפרט 2(א), במקום האמור בא "80 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 2(ב) ו-(ג), במקום האמור בא "318 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 3, במקום האמור בא "344 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 3א, במקום האמור בא "1,421 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 5, במקום האמור בא "255 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 5א, במקום האמור בא "307 שקלים חדשים לכל טונה"; סעיף (4) זה הוראת השעה לשנת 2028. 1. בתקופה שמיום ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028) עד יום י"ג בטבת התשפ"ט (31 בדצמבר 2028) – 1. בפרט 2(א), במקום האמור בא "114 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 2(ב) ו-(ג), במקום האמור בא "423 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 3, במקום האמור בא "531 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 3א, במקום האמור בא "1,607 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 5, במקום האמור בא "335 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 5א, במקום האמור בא "454 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בתקופה שמיום י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029) עד יום כ"ה בטבת התש"צ (31 בדצמבר 2029) יראו כאילו – 1. בפרט 2(א), במקום האמור בא "149 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 2(ב) ו-(ג), במקום האמור בא "527 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 3, במקום האמור בא "717 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 3א, במקום האמור בא "1,794 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 5, במקום האמור בא "415 שקלים חדשים לכל טונה"; 1. בפרט 5א, במקום האמור בא "600 שקלים חדשים לכל טונה". (ב), גם כאן כמו בצו הקודם זה סעיף המידוד. 1. על אף האמור בסעיף 2 לצו העיקרי, לעניין תיאום הסכומים האמורים בסעיפים 2 ו-3 לצו זה, יראו כאילו המדד היסודי הוא המדד שפורסם בדצמבר 2023. סעיף 4 יהיה סעיף דיווח לכנסת, הוא יהיה דומה למה שקראנו קודם למעט הסיפור של הוועדה שנוספה שהיא לא רלוונטית לייצור מקומי. דיווח לכנסת 4. (1) המנהל הכללי של משרד האוצר או מי מטעמו ידווח לוועדת הכספים של הכנסת אחת לשנה בשנים 2025 עד 2030 לא יאוחר מיום 31 בינואר בכל שנה על אופן יישום נוהל מתן מענקים לצורך הסתגלות התעשייה למס פחמן ובכלל זה על כל אלה: (1) מספר הבקשות שהוגשו לקבלת המענק ומספר הבקשות שאושרו; (2) סכום המענק ששולם בפילוח לפי סוג המענק; (3) נתונים בדבר הכנסת המדינה מהמס; (4) הפעולות והתוכניות שבוצעו על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי בהתאם לסכום ששולם באותה שנה במסגרת תקציב הסיוע על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי; (5) מדיניות מס הפחמן החלה בעולם, לרבות מנגנונים להתאמת המס כפי שחלים בעולם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> וגם כאן ייכנס אותו תיקון. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אותו התיקון לגבי הדיווח? אבל זה לא רלוונטי לייצור מקומי, למה צריך את זה כאן? << דובר >> קריאה: << דובר >> פטקוק, רק מייבאים אותו. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אפשר לוותר עליו כאן? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << אורח >> לילי אור: << אורח >> כן. הדיווח לנשר נכנס בצו תעריף המכס שנוגע ליבוא. בכל מקרה יהיה את הדיווח, רק שטכנית נראה לי שלא שייך לקשור - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ממילא יגיעו לוועדה, זה מתייחס לאותו מוקד. << אורח >> לילי אור: << אורח >> תחילה, תוקף והוראות בדבר פרסום נהלים 5. (1) תחילתו של צו זה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), (להלן – יום התחילה), ובלבד שעד יום כ"ג בכסלו התשפ"ה (24 בדצמבר 2024) (להלן – היום הקובע), יפרסם שר האוצר באתר האינטרנט של משרד האוצר את כל אלה: (1) נוהל מתן מענקים לצורך הסתגלות לתעשייה למס פחמן הכולל, בין השאר, את אופן הגשת הבקשה למענקים ואת תנאי הזכאות למענקים; (2) נוהל מתן מענקים לצורך קליטת פחמן דו חמצני. (2) שר האוצר יפרסם עד היום הקובע הודעה ברשומות בדבר פרסומם של נהלים כאמור בסעיף קטן (א). (3) לא פורסם נוהל אחד או יותר לפי סעיף קטן (א) עד היום הקובע, לא פורסמה ברשומות הודעה לפי סעיף קטן (ב) עד היום הקובע, או פורסם נוהל אחד או יותר לאחר המועד הקובע, יידחה יום התחילה ליום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) ויראו את היום הקובע ביום ד' בטבת התשפ"ו (24 בדצמבר 2025) (להלן – היום הקובע נדחה); לא יאוחר מיום ב' בשבט התשפ"ו (31 בינואר 2025) יפרסם שר האוצר ברשומות הודעה על יום התחילה ועל היום הקובע נדחה לפי סעיף קטן זה. (4) לא פורסם נוהל אחד או יותר לפי סעיף קטן (ג) עד היום הקובע נדחה או לא פורסמה ברשומות הודעה לפי סעיף קטן (ג) עד היום הקובע נדחה יפקע תוקפו של צו זה ויחול הדין הקיים ערב פרסומו של צו זה; שר האוצר יפרסם הודעה ברשומות על פקיעת הצו. (5) שר האוצר יפרסם עד יום י"ג בטבת התשפ"ט (31 בדצמבר 2028) באתר האינטרנט של משרד האוצר נוהל מתן מענקים לצורך הסתגלות התעשייה למס פחמן הכולל, בין השאר, את אופן הגשת הבקשה למענקים ואת תנאי הזכאות למענקים לשנים 2031 עד 2035, וכן יפרסם עד המועד האמור הודעה ברשומות בדבר פרסומו של הנוהל באתר. (6) לא פורסם נוהל לפי סעיף קטן (ה) או לא פורסמה ברשומות הודעה לפי אותו סעיף קטן עד המועד האמור באותו סעיף קטן, יפקע תוקפו של צו זה ויחול הדין הקיים ערב פרסומו של צו זה; שר האוצר יפרסם הודעה ברשומות על פקיעת הצו. הצו הבא שנקרא הוא תיקון לצו הבלו על דלק (פטור והישבון), הוא נוגע לפטור בייצור המקומי על התפלה. צו הבלו על דלק (פטור והישבון) (תיקון מס'...), התשפ"ד-2024 בתוקף סמכותי לפי סעיף 9 לחוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור: תיקון סעיף 3 1. בסעיף 3 לצו הבלו על דלק (פטור והישבון), התשס"ה-2005 (להלן – הצו העיקרי)- << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 3, תסבירי, מדבר על הפטור. << אורח >> לילי אור: << אורח >> סעיף 3 מדבר על מקרים שבהם יש פטור לשימוש מסוים בדלק, יש רשימה ארוכה של פטורים ואנחנו נכניס לכאן את הפטור החדש שדובר כאן בוועדה. 1. אחרי סעיף קטן (א7) יבוא: "(א8) על גז טבעי המשמש במיתקן התפלה לייצור מים מותפלים שלא באמצעות חשמל (להלן – ייצור מים מותפלים שלא באמצעות חשמל), או המשמש בתחנת כוח להפקת אנרגיה שאינה חשמל המועברת למיתקן התפלה - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תיכנס פה ההתייחסו ל'להלן', זה כדי שנוכל להשתמש בזה אחר כך בנוסח, אז זה לא נמצא בנוסח שבפניכם. זה טכני. << אורח >> לילי אור: << אורח >> גם כאן עשינו טכני שתואם את התיקון הקודם, רשמנו - - - וזאת לצורך ייצור מים מותפלים שלא באמצעות חשמל (להלן – אנרגיה להתפלה), יינתן פטור חלקי בשנים המצוינות בטור א' שבתוספת השנייה בשיעור הקבוע לצידן בטור ב', ובלבד שהתקיימו כל אלה: כלומר שיעור הבלו לפי שנים אנחנו נראה בהמשך, עכשיו נכנסים לתנאים המהותיים שיחולו כל התקופה. 1. המתפיל הוא בעל רישיון הפקה לפי סעיף 23(א) לחוק המים, התשי"ט-1959; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 23 קובע שלא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי ים, בין לצריכה עצמית ובין לאספקה לאחרים, אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית בהתאם לתנאי הרישיון. זה רישיון ההפקה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> 1. הגז הטבעי משמש במיתקן התפלה או בתחנת כוח אשר התקשרה בהסכם עם מיתקן התפלה, וההסכם אושר על ידי מינהלת התפלת מי-ים ומסדיר מכירה של אנרגיה שאינה חשמל, המשמשת במישרין להתפלת מים על ידי מתפיל כאמור בפסקה (1), ובתנאי שתחנת הכוח ומיתקן ההתפלה הם באותה חטיבת קרקע; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חטיבת קרקע מוגדר, אנחנו נראה את ההגדרה בהמשך, כמקרקעין שלא עוברת בהם דרך ציבורית שנמצאים בבעלות אחת לרבות בעלות משותפת ומתקיימת לגביהם אמת מידה שקבעה רשות החשמל לעניין זה. תחנת כוח, גם כן מוגדרת בהמשך, אנחנו נראה, כמיתקן שמשמש לייצור חשמל בהספק שעולה על 5 מגוואט לרבות המבנים, המכונות, המצברים, המוליכים, מתקני הקירור והמערכות המשמשים למטרה זו. תסבירי גם את פסקאות (1) ו-(2), למה חשבתם להתנות את זה בהתקיימות התנאים האלה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> למה דרשנו רישיון התפלה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירי מבחינה מהותית מה עמד מאחורי ההתניות האלה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> בסעיף (1) חשבנו שראוי לתת פטור חלקי מבלו לצורך התפלה רק למי שיש לו רישיון מהמדינה להתפיל. סעיף (2) מתייחס לסיטואציה שבה תחנת כוח התקשרה עם המיתקן ולכן היא זו שמקבלת את הפטור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה נדרשת ההתניה ביחס להתקשרות בהסכם עם מיתקן התפלה? << אורח >> לילי אור: << אורח >> הסיטואציה שחשבנו עליה בעבר ועליה התבססו הטיוטות הקודמות נגעו למצב שבו מיתקן ההתפלה בעצמו מייצר את האנרגיה. הובהר לנו שיש מצבים שזה לא נכון בגלל שכדי לקבל פטור אתה צריך להיות זה שרוכש את הדלק, רצינו כן לאפשר לתחנות כוח לרכוש את הדלק, מצד שני הדלק הזה חייב לשמש לצורך התפלה ובהתאם קשרנו בין הדברים בסעיף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ולכן גם ההתניה של אותה חטיבת קרקע? << אורח >> לילי אור: << אורח >> ולכן ההתניה של אותה חטיבת קרקע, אנחנו רוצים לראות שהמתקנים ממש קשורים אחד בשני והפטור הוא אך ורק להתפלה. התנאים נועדו לחדד את זה כמה שנוכל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הלאה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> 1. כמות הגז הטבעי בטון אשר לגביה יינתן הפטור החלקי בשנה מסוימת תהיה כמפורט להלן: 1. לעניין ייצור מים מותפלים שלא באמצעות חשמל- עד 20 אלף טון; 1. לעניין ייצור אנרגיה להתפלה- עד 55 אלף טון; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה בעצם יש פה הגבלה על המכסות? << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> הכמויות שנקבעו זה בהתאם לבדיקה שערכנו בנוגע לכמות האנרגיה הנדרשת לייצור המים המותפלים שנדרשים למשק, על סמך זה נקבעו הכמויות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ואם לא תהיה מכסה, מה אתם חושבים שיקרה? << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> אם לא תהיה מכסה יכול להיות שהמתקנים ייאלצו לייצר יותר מים לצורך העניין ולרכוש יותר גז. פה אנחנו נותנים את הפטור בעבור כמות המים שאנחנו מעריכים שנידרש בה. ככל שנידרש ביותר מים ישנה אפשרות להגדיל את הכמויות המדוברות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישנה אפשרות, את מתכוונת למינהלת התפלת מי ים? << אורח >> רוית נעים: << אורח >> המתקנים גם משתמשים בגז הטבעי לייצור חשמל ולכן בסעיף הזה הגבלנו את הכמויות לכמויות שישמשו לצורך התפלת המים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עכשיו מסייגים את ההתייחסות לכמות. << אורח >> רוית נעים: << אורח >> מגבילים את הכמויות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה אנחנו נכניס תיקון כך שיתייחס לכמות הכוללת, הכוונה היא לסייג את הכמות הכוללת שנקבעה בפסקאות משנה (א) ו-(ב) שלגביה יינתן הפטור, כך שהיא לא תעלה על 65,000 טון. בעצם הכוונה היא יחד, נכון? << אורח >> לילי אור: << אורח >> כן, הכוונה היא שכמות הגז שתיצרך על ידי שני הגורמים, גם ייצור המים המותפלים וגם ייצור האנרגיה להתפלה יחד לא תעלה על 65,000 טון. על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) לעיל, כמות הגז הטבעי אשר לגביה יינתן הפטור החלקי לא תעלה על 65 אלף טון - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את היתר לא צריך, הסיפה לא נדרשת כי אלה חלק מהתנאים שנקבעו כבר בפסקאות עצמן. << אורח >> רוית נעים: << אורח >> לדעתנו מטעמי נוחות והבנה של הנוסח עדיף להשאיר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ההיפך, זה מסרבל, רוית, כי זה חוזר ולא ברור למה. בעצם בסופו של דבר מה שאתם מבקשים זה לסייג את הכמות, להגיד שיחד הכמות לא תעלה על 65,000 טון. << אורח >> רוית נעים: << אורח >> נכון, באותה חטיבת קרקע. חשוב שזה ייאמר שזה באותה חטיבת קרקע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל ממילא זה חייב להיות באותה חטיבת קרקע. האם יכול להיות מצב שבו זה לא יהיה באותה חטיבת קרקע? << אורח >> רוית נעים: << אורח >> אנחנו לא יודעים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני שואלת ברצינות, כי בפסקה (2) התניתם את זה בכך שתחנת הכוח ומיתקן ההתפלה הם באותה חטיבת קרקע, אז לא יכול להיות מצב שבו הם לא באותה חטיבת קרקע, נכון? << אורח >> רוית נעים: << אורח >> כן, אבל לצורך השיפטינג הזה בין שתי הכמויות חשבנו שעדיף שזה ייאמר ברחל בתך הקטנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שוב, אני רק רוצה לוודא שאנחנו מבינים נכון, האם יכול להיות מצב שבו פסקת משנה (א), ה-20,000 טון, תשמש לחטיבת קרקע מסוימת, וה-55,000 טון תשמש לחטיבת קרקע אחרת? << אורח >> רוית נעים: << אורח >> זה לא יכול להיות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אין טעם לכתוב את הסיפה, זה רק מבלבל, זה לא מוסיף. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני רוצה להבין, מה ההצעה שהתקבלה כרגע? << אורח >> לילי אור: << אורח >> אני אקריא שוב. על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) לעיל, כמות הגז הטבעי אשר לגביה יינתן הפטור החלקי לא תעלה על 65 אלף טון - - - << אורח >> אמיר לנג: << אורח >> עוצרים ב-65,000 טון, את חטיבת הקרקע מורידים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << אורח >> לילי אור: << אורח >> כמות הגז הטבעי שלגביה יינתן הפטור בשנה מסוימת תשונה אם מינהלת התפלת מי ים אישרה כמות גז טבעי שונה מהכמויות האמורות - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה אני מבקשת לשנות את זה, כשזה מנוסח כך לא ברור מי בעצם אחראי לשנות. הכוונה שלכם היא שמינהלת התפלת המים יכולה לשנות או לאשר כמות גז טבעי שהיא שונה מהכמויות עליהן דיברנו עכשיו ואז כמות הגז שלגביה יינתן הפטור בשנה מסוימת תשתנה בהתאמה. זו הכוונה, אז בעצם זה צריך להיות מנוסח הפוך. לא 'כמות הגז שלגביה', אלא להתחיל ממינהלת התפלת המים, להגיד 'אישרה מינהלת התפלת מי ים כמות גז טבעי שונה מהכמויות האמורות מאחד הטעמים המפורטים להלן, כמות הגז הטבעי שלגביה יינתן הפטור בשנה מסוימת תשתנה בהתאמה'. כי אתם מבקשים שהשינוי ייעשה בהתאמה, נכון? << דובר >> קריאה: << דובר >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זאת אומרת לא יכול להיות מצב שבו מינהלת התפלת מים תאשר כמות מסוימת ואז הכמות שלגביה יינתן הפטור תהיה כמות אחרת, נכון? << אורח >> אמיר לנג: << אורח >> כן, אם יורשה לי, כל עוד מדובר באחד מהטעמים האלה בלבד, וזה לא קשור ל-65, שהם מובטחים. זה בעצם או בשל עלייה או בדיעבד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אין בעיה, זה לא משתנה. אז שוב, זה יהיה הפוך. זה יהיה 'אישרה מינהלת התפלת מי ים כמות גז טבעי שונה מהכמויות האמורות מאחד הטעמים המפורטים להלן, כמות הגז הטבעי שלגביה יינתן הפטור בשנה מסוימת תשתנה בהתאמה'. << אורח >> אמיר לנג: << אורח >> כן, רק לדייק, כי זה הלב של כל העניין, שזה רק אומר שכל עוד אנחנו בתוך ה-65,000 לא נדרש אישור של מינהלת ההתפלה, וברגע שאנחנו, מאחד משני הטעמים, או רוצים לחצות מעל בשל צפי לכמות בפועל שצריך להשתמש בה, או בדיעבד, זאת אומרת בודקים את הכמות בפועל לעומת מה שביקשנו - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מזה זה אנחנו רוצים? איך המינהלת מאשרת? מגישים אליה בקשות? איך זה נעשה בפועל? << אורח >> אמיר לנג: << אורח >> תחת שני הסייגים האלה, (א) ו-(ב) וכל אחת מהן תפעל על פי (א) ו-(ב). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היא פועלת באופן עצמאי? באופן אוטומטי? << אורח >> אמיר לנג: << אורח >> ב-(א) זה בשל עלייה צפויה, כמו שנאמר כאן, בהנחה שצריך יותר מים, למשל על 200 מיליון קוב צריך את הכמות הזאת, אולי נצטרך עוד כמות מים ואז המינהלת, ברגע שהיא לוקחת תוכנית התפלה יותר גבוהה אז בהגדרה היא נדרשת ליותר גז טבעי, לייצר אותו, ואז היא תצטרך להגדיל את אותם 65,000. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את זה היא עושה באופן עצמאי? << אורח >> אמיר לנג: << אורח >> כן, ברגע שהיא מזמינה יותר מים היא גם צריכה יותר גז, אחרת אי אפשר לייצר את המים האלה. השלב השני זה שאותה מינהלת יכולה בדיעבד, בתום התקופה שבה צרכתי להסתכל כמה צרכתי לעומת מה שביקשתי במסגרת ה-65, ואם שם היא רואה אי התאמה לגבי הצריכה שלי בפועל היא יכולה לבוא ולהגיד: סליחה, ביקשת 50, אני רואה שינקת 48, שם נכנס סעיף (ב). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה קורה במצב הזה? נגיד היא מאשרת כמות שונה? זה משנה לא רק את פסקאות משנה (א) ו-(ב) אלא גם את הסך הכולל, או רק את הסך הכולל, נכון? בעצם גם וגם. זאת אומרת גם מגבלת הכמות הכוללת לא חלה במצב שבו המינהלת מאשרת? << אורח >> אמיר לנג: << אורח >> היא תעלה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> נכון, לכן זה על אף האמור. אני אקריא את הנסיבות. 1. בשל עלייה צפויה בשימוש; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה צריך לפרט איזה שימוש, זה יהיה שימוש בגז הטבעי לצורך - - - << אורח >> אמיר לנג: << אורח >> רק לחדד, סעיף (א) הוא בעצם שהיא רואה קדימה שהיא צריכה, נגיד לשנה הבאה, יותר כמות, אז היא יכולה כדי להעלות. ההורדה זה רק בדיעבד, זה אחרי שצרכתי בודקים כמה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בגלל זה יש את ההבחנה בנוסח. << אורח >> אמיר לנג: << אורח >> נכון, בשל עלייה או ירידה בכמות שבוצע בפועל. בפועל זה בהגדרה בדיעבד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בזה אנחנו לא נוגעים, אנחנו רק נסביר מהו השימוש, זה יהיה בשל עלייה הצפויה בשימוש בגז טבעי לצורך ייצור מי מותפלים שלא באמצעות חשמל. << אורח >> אמיר לנג: << אורח >> נכון, וב-(ב) בהגדרה בדיעבד כי זה על פי השימוש בפועל שעשיתי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה בשל עלייה או ירידה בכמות הגז הטבעי. גם פה צריך להיות לצורך ייצור מי מותפלים שלא באמצעות חשמל, שהשימוש בו בוצע בפועל לעומת הכמות שלגביה ניתן הפטור. << אורח >> לילי אור: << אורח >> שלומית, אני רק אוסיף שזה צריך להיות או לייצור אנרגיה להתפלה, שזאת החלופה של ייצור אנרגיה בתחנות הכוח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בכל אחד מהם? << אורח >> אמיר לנג: << אורח >> כן, תמיד זה ביחד. << אורח >> רוית נעים: << אורח >> יש לנו את ההגדרה, נכון? << אורח >> לילי אור: << אורח >> כן, זה הוגדר בפתיח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אין בעיה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אני עוברת להגדרות. בסעיף קטן זה- "חטיבת קרקע" ו"תחנת כוח"- כהגדרתם בחוק משק החשמל, התשנ"ו- 1996"; "מים מותפלים"- מים באיכות שאינה נופלת מאיכות מי שתייה כהגדרתם בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 52 מתייחס למי שתייה כמים שמיועדים לשתייה ולבישול מזון או בתעשיית מזון ומים שמיועדים להיכנס להרכב המזון או באים במגע או עלולים לבוא במגע עם חומר מהחומרים שמהם מורכב המזון. למה בעצם נדרשת פה ההגדרה של מים מותפלים באיכות שלא נופלת ממי שתייה? אין הגדרה אחרת שאפשר להישען עליה מבחינת מים מותפלים? << אורח >> לילי אור: << אורח >> זאת ההגדרה שאנחנו מכירים ורצינו להיצמד לאיזה שהוא סטנדרט. "מינהלת התפלת מי-ים"- מינהלת התפלת מי-ים של מדינת ישראל כמשמעותה בכללי המים (העברת רישיון ומגבלות על עיקול ושעבוד רישיון או חלק ממנו), התשפ"ג-2022; "מיתקן התפלה"- מיתקן שהוא מיזם תשתית חיוני, המפורט בסעיף 3א לרשימת מיזמי תשתית חיוניים שפורסמה לפי סעיף 31 לחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023, אשר קיבל זיכיון לייצור מים מותפלים לפני יום כ"ג באב התשפ"א (1 באוגוסט 2021) - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם מבקשים לשנות פה את הנוסח? << אורח >> לילי אור: << אורח >> כן. במקום 'על בסיס מערך הייצור הכולל' יהיה 'ומייצר מים מותפלים'. זה מאפשר מצבים שבהם הזיכיון וההנעה הישירה לא היו תנאים מצטברים, זה מאפשר כניסה להגדרה של מיתקן ההתפלה, גם מיתקן ההתפלה שכשהוא קיבל את הזיכיון הוא עוד לא פעל בצורה הזאת, הוא עוד לא ייצר מים מותפלים כמו שאנחנו מתכוונים בצו, אבל בשלב הבקשה לפטור הוא נכנס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> וההתייחסות ל-1 באוגוסט 2021 זה מה שהתייחסתם אליו בראשית הדיון, למועד שבו פורסמה לראשונה – << אורח >> לילי אור: << אורח >> החלטת הממשלה הקודמת שנגעה להעלאת המס. << אורח >> אמיר לנג: << אורח >> ואז בעצם ככה גם מי שעדיין לא התחיל את הייצור עצמו אבל מחזיק באותו הסכם זיכיון? << דובר >> קריאה: << דובר >> מחזיק היום, כן. << אורח >> לילי אור: << אורח >> (2) בסעיף קטן (ב), במקום "ו-(א6)" יבוא "(א6) ו-(א8)". סעיף 3(ב) קובע את התנאים הכלליים לקבלת פטור, אנחנו מכניסים לתנאים הכלליים האלה גם את מי שיקבל פטור מכוח (א8). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כשמדובר בסעיף הכלליים, הסעיף מדבר על רכישת דלק למי שהוא היצרן ועל התקיימות תנאי רישום, ניהול ספרים וכיוצא בזאת. << אורח >> לילי אור: << אורח >> תיקון סעיף 3א 2. בסעיף 3א לצו העיקרי, בכל מקום, במקום "בתוספת" יבוא "בתוספת הראשונה". לצורך הפטור הזה אנחנו מוסיפים תוספת שנייה ולכן צריך לדייק את המקומות שהתייחסו בצו לתוספת לפני כניסתו לתוקף של התיקון הזה. תיקון התוספת 3. בתוספת לצו העיקרי, בכותרת, במקום "תוספת" יבוא "התוספת הראשונה". אותו דבר, זו רק הבהרה שעכשיו יש תוספת שנייה. הוספת תוספת שנייה 4. אחרי התוספת הראשונה לצו העיקרי יבוא: "תוספת שנייה (סעיף 3(א8)) טור א' שנה טור ב' שיעור הפטור 2025 41% 2026 65% 2027 76% 2028 83% 2029 87% 2030 עד 2050 90% 2051 60% 2052 30% 2053 ואילך 0%". תחילה 5. תחילתו של צו זה ביום תחילתו של צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון מס'... והוראת שעה מס'...), התשפ"ד-2024 (להלן- צו הטלת בלו). הקביעה כאן היא שהפטור ייכנס לתוקף בהנחה שהעלאת המס נכנסת לתוקף. פקיעת תוקף 6. פקע תוקפו של צו הטלת בלו כאמור בסעיף 5(ד) או (ו) לצו הטלת בלו, יפקע גם תוקפו של צו זה ויחול הדין הקיים ערב תחילתו של צו זה; שר האוצר יפרסם הודעה ברשומות על פקיעת תוקפו של הצו. (היו"ר משה גפני) << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא צריך את 'בהקדם האפשרי' כי ממילא ברור שברגע שהוא פוקע יפוג הצו. << אורח >> לילי אור: << אורח >> נכון, מחקתי את 'בהקדם האפשרי', לא הקראתי. שוב, הכוונה רק לחדד, שאם אין העלאת מס אז גם אין פטור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תקנות המע"מ. << אורח >> לילי אור: << אורח >> תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה) (מס' 2), התשפ"ד -2024 אני אסביר. עקרונית, לפי סעיף 12 לחוק מע"מ, תמיכות, תקבולים, נחשבות חלק ממחזור העסקים של עוסק, החריג לכלל הזה זה תמיכות שמנויות בתקנה 3 לתקנות מע"מ. אנחנו בתיקון הזה מוסיפים לאותה תקנה גם את המענקים שדיברנו עליהם היום, את מענקי ההסתגלות וכו'. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12 ו-145 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: הוראת שעה 1. בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום ל' בכסלו התשצ"ו (31 בדצמבר 2035) יראו כאילו בתקנה 3 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, בתקנת משנה (א)(1), בסופה בא: << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה אתם קובעים את זה כהוראת שעה? << אורח >> לילי אור: << אורח >> כי חשבנו שאין צורך בתקנה מרגע שפוקעת חלוקת המענקים. אפשר הוראת קבע, אבל זה ישאיר אות מתה בתקנות, נראה לנו שאין צורך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם יוחלט מתי שהוא להאריך את המענקים אז תצטרכו לבוא לפה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אבל הם כבר ממילא לא יהיו לפי אותה החלטת ממשלה. הוראת שעה 2. בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום ל' בכסלו התשצ"ו (31 בדצמבר 2035) יראו כאילו בתקנה 3 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, בתקנת משנה (א)(1), בסופה בא: "(כא) מענק הסתגלות, מענק התייעלות ומענק קליטת פחמן שניתנים לעוסק על ידי משרד הכלכלה לפי החלטת הממשלה מספר 1261 מיום ד' בשבט התשפ"ד (14 בינואר 2024) לצורך הסתגלות למיסוי פחמן, תהליך ההתייעלות לעידוד הפחתת פליטות פחמן, המעבר לדלקים חלופיים או שיפור הליכי היצור". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה צריך את הסיפה שמייחסת את זה? האם זה לא ברור ממילא שמדובר במענק הסתגלות, מענק התייעלות ומענק פליטת פחמן בהתאם להחלטת הממשלה? אני אגיד לך ממה החשש, החשש הוא שאם מתעורר איזה שהוא צורך שהוא קצת אחרת ממה שהוגדר פה זה לא ייכנס. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> כרגע לפי איך שאנחנו רואים את זה רשות ההשקעות תיתן את המענקים שיהיו במשרד הכלכלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם יכול להיות שמי שייתן את המענק יהיה מישהו אחר מרשות ההשקעות? << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> אני יכול להגיד לפרוטוקול שהיה ומשרד אחר ייתן את המענקים אנחנו נתקן - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, אז השאלה אם יש צורך בהתייחסות 'שניתנים על ידי משרד הכלכלה'? << אורח >> רון תומר: << אורח >> לכן אני אומר, אם העיקרון ברור על מה לא לוקחים את המע"מ אז מה זה משנה איזה משרד נותן את זה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> ב-2030 אנחנו לא יודעים מה יהיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אפשר פשוט מענק הסתגלות, מענק התייעלות ומענק פליטת פחמן שניתנים לעוסק לפי החלטת הממשלה, בלי להתייחס ל'על ידי משרד הכלכלה'. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> לפי החלטת הממשלה זה בסדר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אנחנו מורידים את 'על ידי משרד הכלכלה'. אני חוזרת לשאלת הסיפה, האם נכון להתייחס פה לסיפה? כי שוב אם תהיה פה הגדרה טיפה אחרת יכול להיות שמשהו פה ייפול. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אנחנו התייעצנו בזמנו עם משרד המשפטים והם כן המליצו להוסיף פירוט בדומה למה שיש במקרים האחרים שמופיעים בתקנה 3. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני מבקש, כפי שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה וכפי שאתם ביקשתם, שלא להצביע. על שני צווים אנחנו יכולים להצביע, אבל אתם אמרתם שלא, אתם רוצים שנצביע על כל הארבעה ביחד, נכון? << דובר >> קריאה: << דובר >> נצביע על הכול ביחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נצביע על הכול ביחד. אני מבקש כשנביא את זה להצבעה, יש כמה אופציות, או שלוקחים את הסכום הנוסף ונותנים אותו, לעניין של הירידה במחיר החשמל, לאלה שזכאים לזה, או שמעבירים למשרד הרווחה את הכסף הזה אבל מוסיפים על ה-700 מיליון עוד כסף. פריצקי, אתה תצטרך לעשות איזה שהיא ועדה שתיתן את הכסף הזה לאותם אנשים שזכאים להנחות בחשמל. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> צריכים לחשוב על זה, רק צריכים להבין שמשרד הרווחה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק להדגיש מה שאתה אומר, אני רוצה לחדד את מה שאתה אומר, אנחנו מדברים על התוספת מעל ה-700 מיליון. זה מה שביקשנו היום להביא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני רק רוצה לחדד שמשרד הרווחה בתפיסה שלו אינו נותן קצבאות ולא נותן הנחות, אנחנו נותנים שירותים. כל עוד זה יהיה במסגרת שירותים זה אפשרי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פתרון שיכול להיות, הרי אותן אוכלוסיות הזכאיות להנחה נמצאות אצלכם ברווחה, אז אפשר שמשרד האוצר, נוסיף שם כ-100 מיליון שקל לרווחה, כמו שביקשנו, 800 מיליון, וכשיגיע הכסף הזה תוכל לראות איך מחלקים את זה כדי שזה יפצה אותם על החשמל שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פריצקי, יונתן, אני מבקש תשובות. אנחנו אמורים להיפגש בעניין הזה. סיימנו את הנושא של ארבעת הצווים, לא שניים, אתם צריכים לפרסם שניים מהצווים ברשומות, הם חיברו את כל הארבעה ביחד, ואז אנחנו נביא את זה לכאן להצבעה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לאחר הפרסום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לאחר הפרסום, ברור. אנחנו רוצים את זה ואנחנו מבקשים את זה ואנחנו מבקשים את מה שאמרנו ואנחנו רוצים על זה תשובה ואנחנו נצביע על זה. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מאוד מודה לכם על הדיון הזה ואני מודה לכם על ההקראה. << אורח >> רון תומר: << אורח >> רציתי רק להגיד תודה בשם התעשייה ליושב ראש, לחברי הכנסת, לינון אזולאי, אלי דלל ושאר חברי הכנסת היקרים, ולמשרד האוצר והאנרגיה, אני חושב שעשינו צעד חשוב להתייעלות אנרגטית בישראל. וגם לשלומית, היועצת המשפטית, שנתנה פה ליווי לעילא ולעילא. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תודה גם לכם, להתאחדות ולכל שאר התעשיינים. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:50. << סיום >>