פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 34 הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה 25/06/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 14 מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה יום חמישי, ג' בתמוז התש"ף (25 ביוני 2020), שעה 10:40 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים ועיצומים כספיים), התש"ף-2020 (מ/1329) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר מיקי לוי חברי הכנסת: אחמד טיבי מיכאל מלכיאלי מוזמנים: דוד ימין – עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, משרד ראש הממשלה יערה למברגר קינר – עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אפרת גל נוי – עו"ד, לשכה משפטית, משרד האנרגיה חן בר יוסף – עו"ד, יועץ משפטי, מנהל מינהל הדלק, משרד האנרגיה נטע דרורי – עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה רועי הראל – עו"ד, ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים רז הילמן – סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה' איגוד לשכות המסחר ירון סלע – התאחדות עסקים בענף הכושר יותם אדמי – עו"ד, יועץ משפטי, סופרגז, חברות הגז ייעוץ משפטי: נירה לאמעי רכלבסקי נעה בן שבת מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: אירית שלהבת << נושא >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים ועיצומים כספיים), התש"ף-2020, מ/1329 << נושא >> << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בוקר טוב לכולם. ברשותכם אני פותחת את דיון הוועדה בנושא הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים ועיצומים כספיים), התש"ף-2020. נמצאים איתנו גם אנשים שמחוברים אלינו בזום ויצטרפו לדיון. יש לי כרגע שתי בקשות להתייחסות. אם יהיו מצטרפים נוספים שירצו להתייחס במהלך הדיון, אנא תכתבו ותעבירו למנהלת הוועדה, או תכתבו בזום ומשם נעביר למנהלת. אני מבקשת ממך, אדוני שאחראי על הזום, לעקוב אחר בקשות הדיבור ולהעביר למנהלת הוועדה כדי שאנחנו נוכל לאפשר לאנשים להתבטא. נתחיל עם נציגי משרדי הממשלה המעוניינים בדברי פתיחה לפני שאנחנו מתחילים בהקראה. בבקשה, מי מכם רוצה להתייחס? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אציג בקצרה את הרקע לתקנות שעת חירום ואת הרקע להצעת החוק. עם פרוץ משבר הקורונה הוטלו הגבלות משמעותיות על המשק, הגבלת פעילות. זה גרם לשני היבטים בתחום חידוש הרישיונות. מצד אחד, משרדי ממשלה עבדו בחוסר כוח אדם ולא בהכרח היו יכולים לעמוד בלו"ז כדי לחדש בזמן את הרישיונות שהם מענקים. הרישיונות לרוב קבועים בחוק במועדים ספציפיים. מן הצד השני של המטבע, עסקים היו במשבר גדול והממשלה חיפשה איך לסייע לעסקים במשבר הזה כדי שלא יצטרכו להתעסק עם הבירוקרטיה של חידוש רישיון. חשוב לציין שחידוש רישיון או רישיון בכלל נועד כדי להגן על אינטרס ציבורי. האיזון שהממשלה ביצעה בא מתוך מחשבה שעל האינטרס הציבורי צריך לשמור כל הזמן, על התנאים ברישיון צריך לשמור כל הזמן, אבל זה שנקבע באופן כללי לתחום מסוים שרישיון יהיה אחרי 12 חודשים או 24 חודשים או 36 חודשים, הקביעה הזאת לא הייתה תורה מסיני. היא נקבעה בחיקוק אבל באותה מידה אפשר היה לקבוע שזה יהיה 30 חודשים או 40 חודשים, ולכן יש איזשהו זמן סביב חידוש הרישיון שאפשר היה להאריך אותו ולקבוע שיתחדש מאוחר יותר. על בסיס זה בנינו את תקנות שעת החירום. הוראת השעה – היום אנחנו נמצאים במצב שבמשרדי הממשלה יש הרבה פחות בעיה. המשק נמצא במצב טוב יותר, אבל עדיין במצב בעייתי, ולכן בהוראת השעה הספציפית אנחנו מתייחסים פחות לבעיות במשרדי הממשלה ויותר לבעיות של השוק, כדי שהשוק לא יצטרך להתמודד עם חידוש רישיונות איפה שאפשר לחסוך את זה ממנו. היו בעיקרון ארבעה רציונלים עיקריים, ועוד כל מיני מקרים ספציפיים, שחשוב שיבינו אותם. הרציונלים שלנו בהחרגת רישיונות מסוימים מהפטור הזה – יש רישיונות שמטבעם הם לזמן קצר מאוד, רישיונות שניתנים לחצי שנה והחידוש שלהם לרוב מותנה בבדיקות שעושים אחרי חצי שנה. מדוע? בגלל שהאינטרס הציבורי הוא מאוד מאוד רגיש. למשל אנשים שעובדים עם חומרים מסוכנים, הם צריכים לעשות בדיקות רפואיות בכל חצי שנה, ורק אם הבדיקות הרפואיות אחרי חצי שנה מראות שאין להם התחלה של משהו אז אפשר להמשיך להם את ההארכה לעבוד עם אותו חומר מסוכן. פה אין לקחת סיכון על חשבון אותו אדם. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> מה גם שמערכת הבריאות אמורה לפעול ולתת את המענה, כך שפה אנחנו פחות רואים בעיות. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> לגמרי. יש רישיונות שחידוש שלהם הוא טכני ופשוט. זה מה שמאפיין בייחוד רישיונות לבעלי מקצוע, שכל מה שהם צריכים זה להיכנס לאינטרנט, לשלם את האגרה השנתית ולחדש את הרישיון. יש רישיונות שמטבעם לא מתחדשים. כלומר יש רישיונות שמטבעם להתחדש וכאלה שמטבעם לא מתחדשים. פה אנחנו מכניסים למשל רישיונות עונתיים, שכאשר נגמרה העונה נגמר הרישיון, הוא לא מתחדש בכל מקרה, או ניסויים. ויש עוד אישורים רגולטוריים שיותר דומים למרשם של רופא. למשל אישור רגולטורי לקנביס יותר דומה למרשם רפואי – אתה צריך לחזור לרופא ולערוך את הבדיקה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אתן להתייחס. אני רק אוסיף נדבך נוסף. זה עניין לא רק של משרדי הממשלה שהיו בתפוסה מלאה כן או לא; זה לא רק עניין של המשק והשוק בישראל, שאנחנו יודעים שהוא עדיין בתהליך פתיחה והוא לא ב-פול קפסיטי; אלא גם יש הרבה מאוד אישורים שתלויים בגורמים שמחוץ למדינת ישראל. גם בעולם אנחנו יודעים שיש מגבלות או אתגרים של המשק, וגם זה מקשה על האנשים. לכן אנחנו צריכים להתייחס לכל הסל הזה. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> בדיוק בהמשך לנקודה זו: בתחילת התקופה של ההתמודדות עם נגיף קורונה, ב-25 במרץ נקבעו תקנות שעת חירום של הארכת תוקף ודחיית מועדים. היו להן שתי מטרות עיקריות: הן בגלל המגבלה וצמצום מספר העובדים במשרדי הממשלה והרגולטורים, והן בגלל המגבלות שהיו על העסקים ועל אזרחים בכלל, גם בהגעה למקומות, בטיפול בבקשות, לפעמים צריך ללכת למכונים או מטווחים או לערוך איזו בדיקה במקומות פרטיים שלא פעלו באותה תקופה. לכן הייתה בעיה לעמוד בתנאים או במסמכים שצריך לשם הגשת בקשת חידוש רישיון. התקש"ח קבע הוראה של הארכת אישורים רגולטוריים. אנחנו אומרים רישיונות כי זה הרוב, אבל זה יכול להיות בשם היתרים או אישורים אחרים. התקש"ח קבע הוראה של הארכה של אישורים שפקעו בין התאריכים 10 במרץ עד 10 במאי. כל מה שפקע בתקופה הזאת הוארך לתקופה של חודשיים. לכן הוראת התקש"ח התחילה לפקוע באופן הדרגתי מ-10 במאי ועד 10 ביולי. הצעת החוק פה אמורה ליצור רצף ולהתייחס גם לתקופה אחורה, מ-10 במרץ, וליצור רצף בכל התקופה הזאת שבה אנחנו נמצאים עד היום. כיום אני מודה שאנחנו כמובן לא יודעים מה יהיה מחר, כולנו, גם אני, לא יודעים בדיוק לאן זה יתפתח והאם תהיה החמרה. אני מקווה שתהיה הקלה, אבל בכל יום אנחנו לומדים משהו חדש. אנחנו צריכים להיות מוכנים באיזו גמישות להתפתחויות אם תהיה החמרה, ולכן הצגנו גם – נדבר על כך כאשר נציג את הסעיפים – אופציה להארכה נוספת בצו, שאמורה להתמודד ולתת את הגמישות הזו. אדגיש שכרגע למיטב הבנתנו הדגש הוא באמת בקושי של העסקים, שחלקם עוד לא נפתחו לפעילות או נפתחו באופן חלקי. התו הסגול גם מקשה. יש הרבה היערכויות מיוחדות וייחודיות על העסקים. אנחנו רוצים גם להקל עליהם מבחינת הדרישות הרגולטוריות. פעמים רבות כאשר אדם מגיש בקשה לחידוש רישיון היא כרוכה גם בנטל בירוקרטיה ורגולטורי על העסק ולכן הוא צריך להקדיש לזה משאבים. אנחנו רוצים שהמשאבים יוכלו להיות מוקדשים להתמודדות עם הדרישות המיוחדות שכרוכות בפתיחה של התו הסגול וכדומה. זה באופן כללי, אלא אם כן יהיו שאלות. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. תיכף נבדוק. חבר הכנסת מיקי לוי הצטרף אלינו. אתה רוצה להתייחס לפני שאנחנו מתחילים בהקראה או שאפשר להתחיל ונתייחס לפי סעיפים? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בוקר טוב. אני מציע שנמשיך. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> יש עוד נציגים שרוצים להתייחס? לא. בבקשה, נעה בן שבת, נתחיל בהקראת הצעת החוק. נעבור סעיף-סעיף ואם יהיו התייחסות נשמע אותן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הצעת חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש"ף–2020 אני רוצה להסביר. אנחנו מורידים משם הצעת החוק התייחסות לדחיית מועדים של עיצומים כספיים, מכיוון שהבנו שהממשלה מוכנה לא להכליל את הפרק הזה. למעשה תקנות שעת חירום, שפוקעות היום, עסקו בנושא הזה והסדירו אותו עד היום. כל שהצעת החוק ביקשה לעשות הוא להאריך את זה למספר ימים, עד 30 ביוני, ולכן הם הסכימו להסיר את זה, לא להכניס את כל אותו פרק לתקופה של 66 ימים. דובר שם באפשרות של הארכה לכל מיני פעולות שקשורות להליך העיצום הכספי. הם הסכימו להוריד את זה מהצעת החוק. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> זה אומר שמלכתחילה כל מה שאנחנו קובעים פה ייכלל לצורך העניין גם מהיום בלילה, או שזה בכל מקרה יחול? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כל מה שאנחנו כותבים פה יחול ממועד פרסום החוק אבל, כפי שציינה יערה קודם, יש גם התייחסות אחורנית. זאת אומרת, הצעת החוק בפני עצמה מדברת על כל התקופה שהחל ב-10 במרץ, מסדירה את הכול, כולל התייחסות לתקופה שהוזכרה בתקש"ח, כדי ליצור את אותו רצף שעליו היא דיברה. פרק א': הגדרות "הגדרות 1. בחוק זה – "אישור רגולטורי" – כל אחד מאלה: (1) אישור או רישיון הנדרש לפי חוק לצורך ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם, לרבות אישור או רישיון כאמור הניתן לגבי מכשיר, שנתנה רשות ציבורית, לאותו אדם, ובלבד שהאישור או הרישיון כאמור ניתן מלכתחילה לתקופה העולה על חודש;" אדגיש כמה עניינים שעולים מתוך הפסקה הזאת בהגדרה. היא מדברת על אישור ספציפי שניתן לאדם, אבל בידי רשות ציבורית – מיד נראה את ההגדרה שלה – ומראש התקופה שלו עולה על חודש. אם מראש מדובר על אישור, היתר שנדרש לפעולה קצרה מחודש ההארכה הזאת ממילא לא תחול עליו. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> כי היא גם לא רלוונטית. בעצם אין מקום להאריך בהרבה חודשים אם זה דבר שמראש ניתן לשבועיים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> פסקה (2) מחוקה פה אבל נקרא אותה והיא צריכה לחזור להיות בנוסח. "(2) פטור מביצוע פעילות או פעולה, שנתנה רשות ציבורית לפי דין לאדם, ובלבד שהפטור כאמור ניתן מלכתחילה לתקופה העולה על חודש;" רציתי לבקש להוסיף פה את המילים, להגיד שזה "אישור בכתב בדבר פטור מביצוע פעילות" כדי שיהיה ברור שאנחנו מדברים באישור ספציפי שנתנה הרשות לאדם על הפטור שלו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> מקובל? אני מבינה שזה חוזר לנוסח. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "(3) אישור המנוי בתוספת הראשונה;" בתוספת הראשונה יש רשימה של אישורים רגולטוריים שלא ניתנים בידי רשות ציבורית כהגדרתה כאן ולכן נכלל בתוספת הראשונה. הם מצוינים בפני עצמם ומצוין לגבי כל אחד מהם – תמיד זה גורם ציבורי אבל לא רשות הציבורית – מי הגורם הציבורי שמעניק את אותם אישורים. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> אישורי רגולטורי הוא ציבורי אבל לפעמים האישור ניתן על ידי מכון שהוא פרטי באופיו, יכול להיות מוגדר כחברה, ולכן היינו צריכים לכתוב את זה במפורש בתוספת כי זה לא חלק ממשרדי הממשלה או הרגולטורים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ""הוועדה" – ועדה של הכנסת שהנושא נמצא בתחום סמכויותיה, כפי שתקבע ועדת הכנסת; "רישיון" – הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה;" << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> לגבי הגדרה "הוועדה" – הכוונה היא שוועדת הכנסת תקבע ועדה והיא תהיה הוועדה הרלוונטית לחוק הזה, לכל הקשר בו. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> היא כבר קבעה ועדה. יש ועדה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מלכתחילה בנוסח המקורי של הצעת החוק דובר בכל מקום על ועדה, ואז עוד ועדה, ועוד פעם ועדה. בכל מקום היה כתוב "ועדה שתחום סמכויותיה ...". התיקון הזה, שכאן אנחנו מוסיפים הגדרה של "ועדה", מיועד להצביע על כך שתהיה ועדה אחת שתנהל את כל העניינים. כפי שנראה אחר כך, זה אפשרויות של תיקון התוספות, אפשרויות של הארכת מועדים. נירה לאמעי רכלבסקי: הכול יחזור למקום אחד. היו"ר יפעת שאשא ביטון: ברור, להכניס את כולם לאותו בית, תחת אותו גג. נעה בן שבת: ""רשות ציבורית" – כל אחד מהגופים שלהלן ובכלל זה מי שממונה על הגוף או עומד בראש הגוף, וכן עובד או נושא משרה בגוף כאמור, ולרבות מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו: (1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; (2) רשות מקומית; (3) תאגיד שהוקם לפי חוק; (4) ועדה, מועצה או מינהלה שמונתה או שהוקמה לפי חוק." כל אותן רשויות ציבוריות. אנחנו מדברים על האישורים הרגולטוריים שהן נותנות, שהן יכולות לתת לפי חוק. ""התקופה הקובעת" – התקופה שמיום י"ד באדר התש"ף (10 במרס 2020) עד יום ח' בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020)." אנחנו קוראים לתקופה הזאת "התקופה הקובעת". זה תקופה שחזרה – למעשה בחוק הופיעו לפעמים תקופות של "עד מועד תחילתו של החוק". מכיוון שבסופו של דבר אנחנו מתלכדים לאותה תקופה, תחילתו של החוק כפי הנראה תהיה או יום קודם או ממש ב-30 ביוני, אז רצינו לעשות הגדרה שתסביר את המועדים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ברשותכם אני רוצה פה הבהרה. אנחנו מדברים על הארכה לתקופה הקובעת הזו? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מיד נראה את זה בסעיפים. אפשר לקבוע גם תקופות אחרות. כרגע הוספה ההגדרה "התקופה הקובעת" כי זה חוזר גם לעניין הגז וגם לעוד עניינים, משתמשים במונח הזה. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> זה לשם הנוחות. אפשר היה גם לקבוע בסעיף הוראה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> זה מתכתב עם השיח שקיימנו כאן קודם. ארצה לדון בסוגיית התאריכים כדי שכולנו נבין למה אנחנו מכוונים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> את חוזרת לגז? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נגיע אליו בסוף. הוא בהמשך הצעת החוק. פרק ב': הארכת תוקף אישורים רגולטוריים– הוראת שעה לפני שנקרא את סעיף 2 אולי נחזור, כי יש פה שאלה שעולה לגבי מה ההסדר המהותי שייקבע. "הארכת תוקף אישורים רגולטוריים – הוראת שעה 2. (א) (1) על אף האמור בכל דין, אישור רגולטורי שמועד פקיעת תוקפו חל בתקופה הקובעת" – כלומר באותה תקופה שעד 30 ביוני 2020 – "תוארך תקופת תוקפו שלושה חודשים נוספים החל ממועד הפקיעה כאמור, ואם מועד פקיעת תוקפו חל בחודש שלאחר תום התקופה הקובעת – בחודש נוסף ממועד הפקיעה (בסעיף זה – תקופת ההארכה), אלא אם כן הותלה או בוטל או שחדל להתקיים תנאי המפקיע את תוקפו לפני תום תקופת ההארכה לפי כל דין." כלומר היו נסיבות כלשהן שבשלהן החליטו לבטל אותו או שמשהו פקע בגלל שאיזה תנאי שדרוש לו חדל להתקיים, אז כמובן הוא לא יוארך, ההארכה האוטומטית הזאת לא תחול. כאן מדובר על הארכה אוטומטית, ועכשיו השאלה היא באילו מועדים אנחנו מדברים. כרגע מדובר על אישור רגולטורי שתוקפו חל בין 10 במרץ ובין 30 ביוני. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כאן אני רוצה להעלות איזשהו עניין. ייווצר איזשהו עיוות, כי מי שהתוקף שלו יפוג עד 30 ביוני יוכל להגיש עד 30 בספטמבר. מי שהתוקף שלו יפוג ב-1 ביולי יצטרך להגיש ב-1 ביולי. יוצא שאנחנו מדברים על מחר בבוקר בשני המקרים. יוצא שאנחנו לא באמת נותנים פתרון לחלק מן הענפים, וזה מעוות. אני רוצה שנמצא איזה מדרג, שנאפשר הארכה גם למי שיפוג התוקף שלהם ביולי או באוגוסט, שבכל התקופה עד ספטמבר ניתן יהיה לבצע הארכות. אני יודעת משיח מוקדם יותר שאתם לא רוצים לייצר צוואר בקבוק לכיוון ה-30 בספטמבר. הגיוני. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> אנחנו לא רוצים שכל האישורים יפקעו בתאריך אחד. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ברור. אני מבקשת שאנחנו נמצא איזשהו מדרג או איזו דיפרנציאליות שתאפשר את ההארכה גם למי שנמצא בתוך התקופה הזאת של אותם שלושה חודשים בין 1 ביולי לבין 30 בספטמבר. כל מדרג מבחינתי הוא בסדר אם הוא נוח לכם. מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 31 בינואר, זה הכי קל. היו"ר יפעת שאשא ביטון: תיכנסו קצת לאוקטובר, תיצרו לכם את המדרג, אבל אני רוצה שכולם יוכלו להתיישר עם הדבר הזה. חבר הכנסת מיקי לוי, אני גם חשבתי בהתחלה שיהיה נכון פשוט להאריך לכולם עד סוף השנה, אבל יש פה עניינים שיש בהם סוגיות של ביטחון ובטיחות של הציבור, כמו למשל הנושא של הגז. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין שום סיבה להאריך לגז. במשך חמש שנים הם היו צריכים לעשות את זה. מה קרה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> נפתור את הצרות שיש לנו עכשיו, לא את הצרות שהיו חמש שנים אחורה. יש פה גם סוגיה של ביטחון ובטיחות ויש פה גם סוגיה שאם הם לא יספיקו להגיע לבדוק את זה הרבה מאוד משקי בית פשוט ינותקו מן הגז. אנחנו רוצים לחסוך גם את הדבר הזה. לכן אנחנו צריכים למצוא כאן את האיזון. מצד אחד לא לייצר איזה עיוות, ומצד שני לתת פתרון שבו אנחנו מבטיחים גם את טובת הציבור. בבקשה התייחסותכם, אלא אם כן אתם רוצים לייצר את המדרג אחר כך ובינתיים להמשיך בהקראה. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> אנחנו לגמרי מבינים את ההערה ויש פה קפיצה ברורה בין 30 ביוני ל-1 ביולי. מצד שני, כל תאריך שאנחנו נקבע יהיה בו יום למחרת שתהיה בו איזו קפיצה ולכן הייתה ההצעה ליצור הדרגתיות. אנחנו בהחלט יכולים לחשוב על הדרגתיות אבל כן אגיד שאנחנו רוצים מודל פשוט, למשל שיהיו רק שתי מדרגות, לא לסבך יותר מדי את המודל, כי בסופו של דבר יש פה עשרות ומאות אישורים רגולטוריים שזה יצטרך להיות מיושם לגביהם. מניסיוננו, כשמודלים מורכבים לפעמים זה לא מחלחל היטב לשטח, גם מבחינת האזרחים שלא יהיה ברור להם אם הרישיון שלהם הוארך, כן או לא, וגם מבחינת הרשויות. הדבר שאנחנו מפחדים ממנו הוא שתהיה אי-בהירות ומישהו יחשוב שיש לו רישיון ויפעל ובעצם הרישיון לא היה בתוקף. לדברים כאלה יכולות להיות גם משמעויות נזיקיות, ביטוחיות. אנחנו לא רוצים עמימות בזה. לכן הייתי מציעה דבר שיש בו שתי מדרגות, לא יותר מזה, כדי שהחוק יהיה קל ליישום. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אתם תייצרו את המדרגות, אני לא מתערבת, ובלבד שיהיו שני תנאים. האחד, כפי שאת אומרת, שהדברים יהיו פשוטים, והשני, שיהיה בהם היגיון. בואו נגיד את האמת: אם אפשר להגיש אישורים ב-30 ביולי אז גם את אלה של עד 30 ביוני יכולתי להאריך בחודש ולא בשלושה חודשים. לא יכול להיות שמי שנמצא בתקופה של עכשיו אנחנו נותנים לו את הארכה הזאת, ואילו לאחרים אנחנו אומרים: לא, אתם יכולים להגיש בתוך דלתת הזמנים הזאת. בסוף אנחנו רוצים להקל על המשק. תייצרו מדרגות שבין 30 בספטמבר לבין 30 באוקטובר. איך שתבנו את זה נכון – אני אתכם. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> אני רוצה להציע הצעה. ההצעה בחוק אומרת שעד 30 ביוני תהיה הארכה של שלושה חודשים. זה מביא עד ל-30 בספטמבר. ובתקופה שמ-1 ביולי ועד 1 באוגוסט תהיה הארכה של חודשיים. זה מביא אותנו עד אוקטובר. אזכיר גם שמעבר לזה, אנחנו כמובן לא יודעים, אם יהיו התפתחויות מבחינת הקורונה יכול להיות שבהמשך בספטמבר או באוקטובר ייקבע צו, שיהיה באישור ועדה, שיאריך בשלושה חודשים. צריך לראות ביחד את שני הדברים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנחנו אומרים שעד יוני זה הארכה עד 30 בספטמבר; עד סוף יולי זה הארכה עד 30 באוקטובר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תלוי. אם אתה במהלך חודש יולי אז אתה מקבל חודשיים עד ספטמבר, ואם אתה בחודש אוגוסט אתה מקבל עד אוקטובר. יערה למברגר קינר: חודשיים מן המועד שהיה אמור להיות. נעה בן שבת: כל מועד. אם אני ב-10 ביולי אקבל הארכה עד 10 בספטמבר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בכל מועד יש הקפצה של חודשיים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בסדר, מקובל. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> צריך לראות איך אנחנו מנסחים מול הצו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אנחנו מברכים מאוד על היוזמה הזאת שלכם, היא באמת חשובה. יש כאן אפשרות לעזור למגזר העסקי בלי סעיף תקציבי וזו הזדמנות שלא כדאי לפספס. אז קודם כול זו יוזמה חשובה. הגענו למשבר הזה כאשר המשק הישראלי עדיין תקוע עם שיטת רגולציה בפיקוח על הייבוא שלא תואמת את מה שקורה בעולם. בעולם, פיקוח על הייבוא כמעט ולא נעשה, מעט מאוד מוצרים נדרשים לאישור רגולטורי. בישראל לצערי אנחנו עדיין כאן. בחלק מן הדברים זה כבר תוקן, למשל ברפורמת הקורנפלקס, אבל הרבה מאוד מוצרים עדיין נדרשים לאישורי ייבוא. עד שהדבר הזה יתוקן מן היסוד, בינתיים יש לנו יכולת בתקופת הקורונה, שלצערנו עוד לא נגמרה, כפי שאנחנו רואים, לתת ארכה שהיא יותר נדיבה משלושה חודשים ויותר נדיבה מחודשיים. אם רוצים כלל פשוט אז אפשר לעשות כלל שכל אישור עד 30 בספטמבר מקבל ארכה של שישה חודשים. זה כלל פשוט שמייצר את ההדרגתיות שרוצים וזה מקל ונותן קצת יותר ודאות וקצת יותר אוויר לעסקים שמאוד מאוד קשה להם. אגב, במיוחד לעסקים הקטנים העלות השולית של הרגולציה הזאת והבירוקרטיה הזאת הרבה יותר קשה והרבה יותר מעמיסה. לכן אני מציע כאמור כלל, שכל אישור שיפוג עד 30 בספטמבר יקבל חצי שנה ארכה באופן אוטומטי. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לומר משהו גם לך, גם לפרוטוקול וגם לכל מי ששומע אותנו. אנחנו לא באים עכשיו לתקן את כל צרות העולם ולהסדיר את כל הענף הזה, הסדר חשוב ככל שיהיה. אני לגמרי בעד לפתוח את כל הסוגיות האלה, אבל לא בדיון הזה. אנחנו צריכים לתת פתרון למציאות הייחודית מאוד שבה אנחנו נמצאים ולהארכת התוקף של התקנה לשעת חירום שהייתה עד סוף חודש יוני, היא פגה הלילה בעצם. לכן אשמח אם אנחנו נהיה מוכווני מטרה. זה דבר אחד. דבר שני, הסברתי קודם למה אנחנו לא יכולים ללכת לפתרון שעל פניו היה נשמע מאוד אידיאלי, להאריך הכול עד סוף השנה. יש פה הרבה מאוד סוגיות של בטיחות וביטחון של הציבור, כולל מתן שירותים ומענה שאנחנו מחויבים באינטרס הציבורי. לכן נעשה את זה לשלושה חודשים. מה שכן, כפי שהצעתי כאן, יש לתקן את העוול שנוצר בתוך התקופה שבין 30 ביוני ועד 30 בספטמבר, כדי שלא ייצא שיהיו עסקים שיצטרכו להגיש את הבקשה לחידוש רישיון מחר בבוקר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> למה להם לתת רק חודשיים? לא הבנתי. למה לא שלושה חודשים גם למי שמיולי ועד ספטמבר? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כי באופן עקרוני אם אנחנו היינו רוצים ליישר קו היינו אומרים שכל מי שנמצא בתוך התקופה הזו של עד 30 בספטמבר יגיש ב-30 בספטמבר, כי מבחינתנו ב-30 בספטמבר כבר אפשר להגיש בקשה לרישיון. אלא שאנחנו לא רוצים לייצר צוואר בקבוק בתוך משרדי הממשלה, באופן כזה שהם לא יוכלו לתת מענה לכל ההצפה הזו, ולכן אנחנו יוצרים מדרג, כדי לתת לכם קודם כול את אורך הנשימה , ושנית כדי לוודא שמשרדי הממשלה יידעו לתת לכם את המענה בזמן וכפי שצריך. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> שני היבטים. דבר אחד, ציין חברי שזו דרך לעזור לעסקים בצורה שאינה תקציבית. אם נעבור את 1 בינואר זה הופך לתקציבי, כי בעצם זה אומר שלא צריכים לשלם אגרות וזה אומר שהכנסות המדינה נפגעות בשנה הבאה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ובכל זאת זה לא השיקול. השיקול הוא לא תקציבי. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> לא להפוך את זה לתקציבי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הערה נכונה, אבל בסדר. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אלה דברים שנלקחו בחשבון. דבר שני, אנחנו כן יודעים שהיום המשק חזר לפעילות טובה יחסית. אנחנו לא יודעים מה יהיה בינואר אם יהיה עוד פעם גל שני של קורונה. לכן אנחנו לא רוצים חלילה שהרישיונות יפוגו כאשר שוב המשק נמצא ב-50% או ב-20% פעילות. המשק עכשיו נמצא במצב שכן יש לו שלושה–ארבעה חודשים עם האף מעל המים. אחר כך כאשר נגיע לחורף זה עשוי להיות שוב בעייתי. אלה עוד שני שיקולים שהיו לנו. מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): צודק. היו"ר יפעת שאשא ביטון: בסדר גמור. תודה רבה דוד. ירון סלע רוצה להתייחס לסוגיה שעלתה או שאתה רוצה להתייחס לסעיפים אחרים בדיון? אני רואה שהוא לא איתנו. נעבור לנטע דרורי. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אני רוצה קודם כול להתייחס לנושא ההארכה. אני לא בטוחה שהבנו נכון את ההצעה. אם הבנתי נכון אז הרישיונות שפוקעים במועד המקורי שלהם ביולי אמורים להיות מוארכים בחודשיים, ואז זה אומר במהלך ספטמבר, כאשר הרישיונות שפוקעים ביוני מוארכים בשלושה חודשים, זאת אומרת שגם הם בספטמבר, ורישיונות שמלכתחילה אמורים להיות בספטמבר יוגשו גם בספטמבר. זאת אומרת שאישורי רישיונות של שלושה חודשים יצטרכו להיות מטופלים במהלך ספטמבר. אני חושבת שאם זאת התוצאה אז זה לא דבר נכון, אם זה המדרג שנוצר אז לא יהיה טוב. אם רוצים לתת ארכה גם לרישיונות שפוקעים ביולי אז עדיף שגם הם יהיו לשלושה חודשים ולא שייווצר פקק בספטמבר. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> אפשר לקבוע שישה שבועות, אפשר לסדר את זה בצורה אחרת אם רוצים לעשות הדרגתיות. לא חייבים להביא להארכה של שלושה חודשים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אין בעיה. ההערה נכונה, יש בה היגיון. תייצרו מדרג כזה שלא ייצור בסופו של דבר צוואר בקבוק. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> אפשר לקבוע שישה שבועות במקום חודשיים. נעה בן שבת: זה אומר שהדחייה של חודש יולי מגיעה עד אמצע חודש אוגוסט. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אבל אז אלה של יולי צריכים להגיש הרבה קודם. למה לא נאריך לאלה שמסיימים ביוני בשישה שבועות או חודשיים ואחר כך את אלה שמסיימים ביולי - - - נעה בן שבת: יוני כבר כמעט הסתיים. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> כי זה כבר קרה, זה אירוע שכבר היה ועכשיו אני צריכה להתאים למציאות שכבר יש לי. אני כבר נמצאת כמעט בסוף יוני. לכן כאן צריך שלושה חודשים. אם אנחנו קובעים שישה שבועות, מי שאמור לפקוע לו בתחילת יולי בכל זאת מקבל עד אמצע אוגוסט, זה כן נותן תקופת היערכות עכשיו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני לא אוהבת את זה. זה תקופה מורכבת גם כך, יש לה מורכבות על מורכבות על מורכבות באוגוסט. צריך ליצור איזה פתרון או לייצר מנעד זמנים בספטמבר שכן יאפשר את מתן המענה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למרות שצריך לציין שלא כולם מתנקזים לספטמבר. לפי ההצעה על חודשיים, מי שהאישור שלו פוקע באוגוסט מגיע לאוקטובר. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אבל נטע דרורי אומרת כך: מי שהאישור שלו פוקע ביולי מתנקז לספטמבר, מי שהאישור שלו פוקע בספטמבר יגיש בספטמבר, ומי שהאישור שלו פוקע בסוף חודש יוני גם למתנקז לספטמבר. היא צודקת. אנחנו מביאים את כולם לאותו מקום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ואם הייתם מציעים שזה יהיה מעט מעל חודשיים לגבי יולי, ואילו לגבי אוגוסט זה יהיה חודשיים? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תשימו את מי שהאישור שלו פקע ביולי בהארכה ל-14 באוקטובר, ואת כל מי שהאישור שלו פקע באוגוסט בהארכה ל-30 באוקטובר. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> בואו נעשה את זה עשרה שבועות. מה שמ-1 ביולי ועד תחילת אוגוסט יהיה עשרה שבועות. נראה לי שזה כן נותן ריווּח מסוים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בסדר גמור. נטע דרורי, תודה רבה על ההערה החשובה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> למה לא שלושה חודשים? זה הפתרון הכי פשוט וזה מְרווח את כולם. למה לא לתת שלושה חודשים לכולם? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כי אז נחזור לאותה שאלה ששאלה היושבת-ראש. היא אמרה: יש מישהו שמקבל שלושה חודשים, ולמחרת אין לו אפילו יום אחד. אז לפחות יש לנו מדרג פוחת. רז הילמן: גם למי שביולי–אוגוסט, גם הוא יקבל שלושה חודשים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> רז הילמן, אנחנו לא מחפשים עכשיו איפה למתוח את ההארכה. אם אתה שואל אותי, רציתי שלכולם יהיה אותו קו סיום, ב-30 בספטמבר, ולא משנה אם האישור פוקע בסוף יוני, באמצע יולי או באמצע אוגוסט. אבל אנחנו מבינים שאנחנו לא רוצים לייצר מצב שכולם מגיעים באותו רגע כדי לקבל אישור, אז אנחנו צריכים לייצר איזשהו מנעד. אני חושבת שהמנעד שיאפשר זליגה מספטמבר עבור אלה של יולי ועבור אלה של אוגוסט – זה יהיה בסדר גמור. כל עוד אנחנו עוברים את התאריך של 30 בספטמבר. בסדר? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אם אפשר לציין, לא היינו מוכנים לדיון הזה ולא תכננו איך להתייחס אבל אני רוצה להזכיר שבמהלך ספטמבר יש חגים כך שיכול להיות שמספר ימי העבודה ממילא מתקצר. גם זה צריך להילקח בחשבון. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> יש לכם שלושה חודשים להיערך, אתם יכולים להתחיל להיערך מעכשיו. נטע דרורי: אני מתכוונת מבחינת היכולת של העובדים, של הרשויות, שצריכים להוציא את האישורים. יש מספר ימי עבודה קטן יותר שבהם הם יוכלו לטפל בכל הבקשות. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> סוכות יוצא באוקטובר ולכן זה רק ראש השנה ויום כיפור וזה מתחיל רק ב-17 בספטמבר. בלוח השנה היהודי בהרבה חודשים ניתן למצוא חגים. אני לא בטוחה שזה טיעון. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> הערה נוספת שהיא יותר טכנית לגבי הנוסח של סעיף 2(א), שבכל זאת יש אנשים, גם במהלך התקופה עד עכשיו וגם במהלך החודש הקרוב, שכבר הגישו בקשות לחידוש רישיונות ויכול להיות שיש מקרים שגם סורבו אם לא נמצאו מתאימים. אני חושבת שכן צריך להבהיר בסיפה של סעיף 2(א)(1), כתוב "אלא אם כן הותלה או בוטל", צריך להוסיף "או שהרישיון סורב". << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> "או סורב חידושו", כי יש סירוב לחדש לפעמים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> במקרה של סירוב לחדש הם לא יוארכו. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> אם היה פוזיטיבית או מקרה נקודתי. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה נטע. אנחנו ממשיכים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו למעשה אומרים, פחות או יותר, כמובן נצטרך לעבור ניסוח יותר מסודר: "2. (א) (1) על אף האמור בכל דין, אישור רגולטורי שמועד פקיעת תוקפו חל בתקופה הקובעת תוארך תקופת תוקפו שלושה חודשים נוספים החל ממועד הפקיעה כאמור, ואם מועד פקיעת תוקפו חל בחודשים יולי או אוגוסט – בעשרה שבועות נוספים ממועד הפקיעה (בסעיף זה – תקופת ההארכה), אלא אם כן הותלה או בוטל או שחדל להתקיים תנאי המפקיע את תוקפו או שסירבו לחדש את תוקפו לפני תום תקופת ההארכה לפי כל דין." "(2) ראש הממשלה רשאי, בצו, באישור הממשלה ובאישור הוועדה, להאריך את התקופה הקובעת לעניין פסקה (1) בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת." << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> זה אותה גמישות שדיברתם עליה, כדי שלא נצטרך לתקן חקיקה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי כדאי לחדד את הנושא הזה. אנחנו אומרים: "ראש הממשלה רשאי ... להאריך את התקופה שבה תהיה הארכה של שלושה חודשים לגבי אישורים שמועד פקיעתם חל בה." השאלה אם גם אז אנחנו רוצים להשאיר עוד זנב. נניח שהוא מאריך בשלושה חודשים, כל האישורים עד 30 בספטמבר מקבלים הארכה של שלושה חודשים, אם אכן תמומש האפשרות הזאת, והשאלה היא אם גם אז אנחנו רוצים להמשיך לעוד חודשיים שלאחר מכן ולתת הארכה של עוד עשרה שבועות, או שלא. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> הרעיון הוא שבצו אפשר יהיה להאריך את כל מה שאנחנו קובעים עכשיו, על פי אותו מכניזם. אתם תנסחו את זה משפטית אבל שנשמור על אותם עקרונות. מקובל, חבר הכנסת לוי? מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): מקובל. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> צריך גם ליצור את הקשר במובן הזה, שאם יוצא צו זאת תהיה התקופה שחלה ולא העשרה שבועות. לדעתי צריך להגיד את זה במפורש. נעה בן שבת: שהשלושה חודשים תהיה "התקופה שחל", אבל עדיין אחרי זה, בחודשיים שלאחר מכן יהיו עשרה שבועות. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> אם הוא מוציא צו ב-30 ביולי, אז יהיו שלושה חודשים מ-30 ביולי, ממועד הצו. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> למה שהוא יעשה את זה ב-30 ביולי? << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> כי אתה כבר יודע שהמצב החריף ואתה צריך הארכה של שלושה חודשים. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> למה ב-30 ביולי? זה יהיה הארכה של התקופה הקיימת. יערה למברגר קינר: אז ב-15 ביולי. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> סביר להניח שזה לא יקרה חודשיים לפני, אבל היא דיברה היפותטית, שזה יהיה מיום החלת הצו. רועי הראל: במקום לתת הארכה מצטברת של חצי שנה את אומרת שהוא יעשה את זה ארבעה חודשים. זה לא נראה לי הגיוני. היו"ר יפעת שאשא ביטון: זה היפותטית. הרעיון הוא שזה יהיה מיום מתן הצו. סביר להניח שהם לא יאריכו את זה עד 30 בספטמבר, שתנוח דעתך. זה לא ממקום של ביקורת, זה ממקום שזאת הדינמיקה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> זה גם יאפשר הרבה יותר גמישות. אם המשק באמת פועל אז אין צורך, אבל אם יש מגזר מסוים שנמצא בבעיה אז הצו יכול להאריך רק לו. זה מאפשר שליטה יותר אד-הוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם זה כך, כרגע מדובר על כך שהוא מאריך את התקופה הקובעת לכאורה לכולם וזה רק הארכה אחת, אבל עדיין נשמרת בצד זה האפשרות לתקן את התוספות ולעשות החרגות. זה אפשרות בלתי תלויה. דוד ימין: אפשר להגיע לאותה תוצאה, הארכה כללית עם החרגות. אולי זה עדיף. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא עדיף שתכתבו את מה שדוד ימין אומר, שפשוט ראש הממשלה יוכל להאריך בתנאים או באישורים מסוימים? היו"ר יפעת שאשא ביטון: ניתן לייצר פה מוטת לחץ. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> זה בכל זאת הארכה בצו, אנחנו רוצים שהיא תהיה בשליטה. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> וזה גם באישור הממשלה. יערה למברגר קינר: זה עדיין חקיקת משנה ולא חקיקה ראשית ולכן אנחנו רוצים כלל פשוט, בלי חלוקות משנה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נצטרך לעשות התאמות אחרי הדיון, אבל אותם דברים שנאמרו פה, שההארכה היא לשלושה חודשים ממועד ההארכה. ההארכה היא של אותה תקופה קובעת, שהאישורים שפוקעים במהלכה מוארכים בשלושה חודשים, ובחודשיים שלאחר תום אותה תקופה יחול ההסדר של אותם עשרה שבועות נוספים. היו"ר יפעת שאשא ביטון: בסדר, זה משמר לנו את כל הרצף. נטע דרורי ביקשה להתייחס. בבקשה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> יכול להיות שלא שמענו מספיק טוב את הדיון אבל אני רוצה לוודא. האם הסמכות להאריך בשלושה חודשים היא סמכות שמוגבלת בזמן? זאת אומרת, היא מוגבלת עד סוף ספטמבר? או שניתן יהיה לבצע את ההארכה הזאת גם באוקטובר או בדצמבר? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אסביר. אם חלילה אנחנו ניכנס לאיזו סיטואציה שתגביל לנו את המשק או לא תאפשר לנו לקדם את כל הנושא של מתן אישורים, או לצורך העניין הענפים השונים לא יוכלו להתארגן בגלל מציאות חדשה במשק, יוכלו בצו, ולא שוב בתהליך חקיקה ארוך, להביא לשולחן הוועדה הארכת תוקף בשלושה חודשים נוספים על ה-30 בספטמבר. נאמר כאן שהתוקף ייכנס מיום מתן הצו. כלומר, אם הצו יגיע באוגוסט אז זה יהיה שלושה חודשים מאוגוסט, ואם זה יהיה בסוף ספטמבר אז שלושה חודשים מסוף ספטמבר. זו המשמעות. זה עניין טכני כדי לאפשר את הגמישות במתן השינוי בלי תהליך של חקיקה. זה הסיפור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם אפשר לחדד: זה לא שבחודש דצמבר, אחרי שאנחנו כבר מעבר למועדים, ראש הממשלה יוכל לעשות שימוש בסמכותו זו. זה צריך להיות ברצף לתקופה שלנו, כלומר צריכה להיות איזו רציפות. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> השאלה היא איך את רואה בנוסח של החוק שבאמת הסמכות הזאת מוגבלת בזמן. לפחות ממה שאני מעיינת אני לא רואה שזה ברור. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> כי זה להאריך את תקופת ההארכה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אם החוק הזה פוקע, אם תחולתו פוקעת אז את לא יכולה להאריך שוב. כלומר זה חייב להתכתב עם ההארכה שבחוק הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מבינה את הבעיה שנטע מצביעה עליה, כי אנחנו אמרנו שהוא לא מאריך את תקופת ההארכה. הוא לא אומר שלאותם אלה שהיו עד 30 ביוני יהיו עוד שישה חודשים, אלא הוא אומר: אני נותן עוד תקופת בסיס, תקופה קובעת, שהיא מוארכת, ואז לא ברור לך מתי אפשר לעשות את ההארכה הזאת. אולי צריך להבהיר שבמהלך תקופת ההארכה הראשונית הוא יכול לעשות - - - << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> אני חושבת שלא, כי לפעמים אנחנו עושים הוראות רטרואקטיביות אז אני לא רוצה לכתוב שזה "במהלך". תיאורטית במקרה חריג זה יכול להיות באופן רטרואקטיבי, אבל זה יצטרך ליצור רצף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה יצטרך ליצור רצף של תקופות הארכה, שנשמר רצף של תקופות הארכה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אני מציעה שהדברים ייכתבו בצורה ברורה כי בעצם מדובר בהגבלה של הסמכות, שכוללת מן הסתם את הצורך באישור הוועדה. כלומר, על מנת שצו כזה של הארכה ייכנס לתוקף הוא יצטרך להינתן ואולי גם להיות מאושר עד 30 בספטמבר או מועד אחר שייקבע לגבי סעיף 2(א). אני חושבת שחשוב שזה ייכתב במפורש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לכם התנגדות לכך שזה ייקבע? יש היגיון לקבוע את הגבלת המועד הזה. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> זה הנוסח הממשלתי שאושר בממשלה לגבי הסעיף הזה ואנחנו מבקשים להמשיך עם הנוסח שאושר בממשלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נצטרך להבהיר בו שלמרות שאנחנו מאריכים את התקופה הקובעת, התוצאה צריכה להיות הארכה של תקופת ההארכה. יש לנו את התקופה שיוצרת את הזכאות ואת תקופת הזכאות. נטע דרורי מצביעה על כך שאנחנו לא מגבילים מתי אפשר לתת את אותו צו, ויכול להיות שלכאורה זה יכול לרחף באוויר וזה יכול ליפול בדצמבר או בינואר. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> העיקרון היחיד שאנחנו רוצים, וזה בא לידי ביטוי בנוסח שמוצע פה, הוא שצריך להאריך את תקופת ההארכה, שזה רצף. נעה בן שבת: שהתוצאה תהיה הארכה של תקופת ההארכה. יערה למברגר קינר: זה רצף. זה כן יוכל להיות תיאורטית גם באופן רטרואקטיבי. אני לא רוצה להגביל. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כפי שאנחנו עושים עכשיו. אנחנו הרי נחוקק את זה ביום שני, והיום פג התוקף. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> למה להגביל רק בהארכה אחת של הצו? חבל שעוד פעם יהיה צורך בחקיקה ראשית בשביל להוסיף, אם חלילה הקורונה תימשך מעבר לתקופה הזאת. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> רז, אתה רוצה שאנחנו גם נשמע אותך, אז כשאתה מתחיל לדבר רק תוודא שאנחנו בקשב. פספסתי את כל התחלת הדברים שלך. בבקשה תתחיל מחדש. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> תודה רבה. אני מציע לא לקשור את הידיים של הממשלה, שלא יהיה צורך עוד פעם בחקיקה ראשית. בעצם לאפשר להאריך בצו יותר מפעם אחת. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> זה בדיוק מה שאנחנו עושים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כרגע מדובר על הארכה חד-פעמית. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> זה הארכה אחת נוספת בצו. דבר ראשון, הארכה בצו היא אירוע די חריג ולכן חשבנו שנכון שהיא תהיה רק פעם אחת. דבר שני, בסך הכול זה יכול להביא להארכה די משמעותית. אנחנו חושבים שנכון שאם יהיה צורך להאריך עוד אז יהיה נכון לחזור לכנסת, להסביר את הצרכים ולדון בזה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בסדר. רז הילמן רוצה לתקן עכשיו את כל סיפור הייבוא הרבה מאוד קדימה. מבחינתו הקורונה באה לסייע. הכול טוב, רז, נטפל גם בדברים האלה בבוא העת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לפני שמסיימים את הפסקה הזאת, אם אפשר לשאול עוד שאלה. לגבי תקופת ההארכה – את אומרת שתהיה הארכה של תקופת ההארכה. היא נספרת מתום התקופה שבה קיימת הארכה של שלושה חודשים, או גם מתום אותה תוספת של חודשיים נוספים? היו"ר יפעת שאשא ביטון: זה חל על הכול. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> מתום התוספת. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנחנו צריכים לשמור על אותו רציונל, שיהיה לנו אותו רעיון מסדר. זה יקל על כולם. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> נוצר לנו פה ואקום. הצעת החוק מדברת על רישיונות שהסתיימו מ-10 במרץ ועד 30 ביוני, לא כולל תקופת הארכה מכוח התקש"ח, ומוארכים בשלושה חודשים. לשם הדוגמה, רישיון שהסתיים ב-15 במרץ – לנו אין כאלה אבל אני מניח שיש כאלה – מוארך בחוק הזה עד 15 ביוני. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> כתוב: עד 1 ביולי. יש פה תיקון. "או עד יום 1 ביולי, לפי המאוחר". בכל מקרה הצמדנו את כולם עד 1 ביולי. זה בעקבות הערה של הייעוץ המשפטי של הוועדה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את ההערה הזאת אני מחקתי. חשבנו עליה. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> בסוף יש פה ואקום, כי הצעת החוק הוגשה לכנסת ב-6 במאי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון, אז צריך יהיה להחזיר אותה, אבל השאלה עולה. יכול להיות שצריך להגיד משהו אחר. לא לדבר על מועד, אלא להגיד שאם הוארך תוקפו של רישיון פעם אחת מכוח הסעיף הזה הוא לא יוארך עוד פעם מכוח הסעיף הזה, שזאת האמירה. כשאנחנו אומרים: עד 1 ביולי, זה עניין אחד. אבל נניח שיש תקופת הארכה של ראש הממשלה מכוח הצו של ראש הממשלה, יכול להיות אז שיש לי רישיון שכבר הוארך אוטומטית והוא מוארך שוב אוטומטית. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> זה הסיטואציה. זה אמור לחול על זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם רוצים שתהיה הארכה כפולה? << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> כן. נעה בן שבת: אז למה צריך להגביל עד 1 ביולי? יערה למברגר קינר: כי זה יהיה הצו, זה אופציונלי. כרגע אין הארכה כפולה. כרגע אני מציעה לחזור לנוסח שהיה בשיח בינינו לגבי העבר, שבכל מקרה ייושר קו עד 1 ביולי. זה נותן מענה. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> בהנחה שתהיה הצבעה על הצעת החוק, כי זה נמחק פה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> הצעת החוק תעלה להצבעה ביום שני הקרוב, בעזרת השם, לכל מי שסקפטי. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> זה סעיף 2(א)(1). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הנוסח אמר: "על אף האמור ... תוארך תקופת תוקפו", הכוונה לתקופה הקובעת המקורית, "בשלושה חודשים נוספים החל ממועד הפקיעה כאמור, או עד יום ט' בתמוז התש"ף, 30 ביוני 2020, לפי המאוחר מביניהם," אבל זה כי מתייחסים להיסטוריה, למועדים הקודמים. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> הרישיונות שנופלים באותם שבועיים–שלושה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בכל מקרה, גם אם פג תוקפו ב-1 ביולי, הוא מוארך בעשרה שבועות. רועי הראל: כן, זה כבר מכוח העתיד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לעתיד אין לכם בעיה שזה יוארך כמה פעמים? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא, כי אם זה בתוך טווח הזמנים הזה אז מבחינתנו זה חל עליו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נוסיף גם את הניסוח הזה. "(ב) (1) על אף הוראות סעיף קטן (א), הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי רשאית להחליט, ביוזמתה או לבקשת מי שבידיו אישור רגולטורי, כי אישור רגולטורי מסוים יעמוד בתוקפו לתקופה קצרה מתקופת ההארכה או כי הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין אותו אישור, ובלבד ששקלה בין השאר את האפשרות של בעל האישור הרגולטורי לעמוד בתנאים למתן האישור ואת הנטל המוטל עליו לחידוש האישור, בשל השפעות נגיף הקורונה." הסעיף הזה מטרתו לומר שבכל עת הרשות שנותנת את האישור הרגולטורי יכולה לשקול לגבי אישור מסוים להגיד: לגבי האישור הזה אנחנו בכל זאת לא מחילים עליו את ההארכה האוטומטית, הוא יסתיים במועד מוקדם יותר. לא מדובר פה בביטול או בסירוב לחדש אלא בהחלטה שהאישור הזה לא יוארך אוטומטית. אז הוא חוזר למועד המקורי של פקיעת התוקף שלו. "(2) החלטת הרשות הציבורית כאמור בפסקה (1) תיכנס לתוקף החל מהמועד שבו הודיעה על כך לבעל האישור הרגולטורי או מהמועד שצוין בהחלטה, לפי המאוחר; ההודעה תימסר לבעל האישור הרגולטורי זמן סביר מראש, בהודעה מנומקת בכתב." כדי שהוא יוכל להיערך לכל הדרוש. "(3) לעניין אישורים המנויים בתוספת הראשונה יראו את הגורם המנוי לצד האישור כרשות הציבורית המוסמכת למתן אותו אישור. (ג) (1) ההוראות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו לעניין אישור רגולטורי או סוגי אישורים כאמור המנויים בתוספת השנייה, ואם מנויים לצד האישור או סוגי האישורים תנאים – לא יחולו לעניין אותו אישור או סוגי אישורים בהתקיים אותם תנאים." כאן הוצע, בצד ההארכה האוטומטית והאפשרות שניתנה לרשות להודיע לבעל אישור מסוים שאת תוקפו היא לא מאריכה, יש פה תוספת מפורטת עם רשימה ארוכה של סוגי אישורים שלגביהם לא מחילים את ההארכה בכלל. רצינו לשאול האם עדיין אנחנו צריכים היום רשימה כזאת נפרדת של סוגי אישורים, כאשר תמיד נתונה בעצם לרשות האפשרות להודיע לבעל אישור שהאישור הספציפי שלו לא מוארך. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> יש שתי החרגות. יש החרגת סוג, שהיא החרגה שצריך לקבל אותה ברמת מדיניות ממשלתית, כי המדיניות הממשלתית, או פה כרגע בכנסת המדיניות אפילו של הכנסת, הייתה להחריג את הסוג; ויש את החרגת המקום הספציפי, שעל אף שכל המסעדות קיבלו הארכה, במסעדה הזאת בגלל שקיבלתי תלונות וראיתי עכברושים אז אני אומר להם: לכם ספציפית אין הארכה אוטומטית. תבואו לחדש ותראו לי שאין לכם עכברושים במטבח. אלה בעצם שני המקומות. נעה בן שבת: למעשה אתה אומר: זאת החרגת סוג. מכיוון שהיא החרגה רחבה אתה עדיין רוצה לשמור אותה ולאפשר אותה, את ההחרגה הכללית. החרגה כללית נעשית רק דרך התוספת השנייה. כל ההחרגות האחרות צריכות להיות ספציפיות, עם הודעה ספציפית לבעל האישור. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> בדיוק. משפטנית טובה ממני, יערה למברגר קינר, אמרה לי שזה שכתוב "מסוים" מכסה את זה, אבל אמרה לי שליתר ביטחון, אם אתה דואג אז תגיד את זה גם לפרוטוקול, שב"מסוים" הכוונה היא להגעה לעסק ספציפי. אני שמעתי לעצתה ואמרתי את זה גם פה לפרוטוקול. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "(2) ההוראות לפי סעיף קטן (א)(2) לא יחולו לעניין אישור רגולטורי או סוגי אישורים כאמור המנויים בתוספת השלישית." מדובר פה בהארכה העתידית של ראש הממשלה אם היא תקרה. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> כן, שלגביה אנחנו רוצים לעשות תוספת, כדי שיהיה ברור מה מוחרג בתקופה ההיא, כי יכול להיות שיש אישורים שבהם היה מתאים לקבוע את התקופה הזאת, אבל אם התקופה נהיית כבר תשעה חודשים או שמונה חודשים, תקופה ארוכה, לפעמים אי אפשר לעשות הארכות אוטומטיות כל כך ארוכות, למשל בשל הסכמים בין-לאומיים או התחייבויות אחרות, למשל בתחום התעופה ובתחומים אחרים, אז נתנו אפשרות להחרגות מותאמות לתקופה הארוכה היותר שיכולה להיות דרך הצו של ראש הממשלה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אני לא בטוחה שיש צורך שאנחנו נבהיר, אבל יש בתוספת, לפחות לגבי הפרטים שהם שלנו, היתרים שמבחינת אפשרות של סחר בין-לאומי, ייבוא וייצוא, נדרש אישור שכתוב עליו שהוא חל בתקופה מסוימת, ולכן לא יהיה נכון להטעות ולומר שהם לא זקוקים להארכה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> יערה התייחסה לזה עכשיו. נטע דרורי: מאה אחוז. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "(ד) בעל אישור רגולטורי שתקופת תוקפו הוארכה לפי הוראות סעיף זה, אינו חייב בהגשת בקשה לעניין ההארכה או בתשלום אגרה בעד ההארכה כאמור." הסעיף הזה מבטא את העובדה שמדובר בהארכה אוטומטית. למעשה אין פה חידוש של ההיתר או של הרישיון אלא ממש הארכה אוטומטית ולכן אין צורך בהגשת בקשה ואין תשלום אגרה בעד עצם ההארכה. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> זה לא כמו חידוש רישיון, שבדרך כלל מלווה באגרה. כמובן זה לא גורע – ונגיע לזה בהמשך – מתשלומים אחרים במהלך הרישיון שהם באופן הרגיל של חיי הרישיון והם לא קשורים לאגרת החידוש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את זה אומר סעיף קטן (ה). "(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל חובה, תשלום או הוראה אחרת אשר חלה על בעל אישור רגולטורי לפי חוק או שנקבעה באישור הרגולטורי שתוקפו מוארך לפי הוראות סעיף זה, בכל תקופת תוקפו של האישור הרגולטורי." אם זה תשלומים, אם זה חובות אחרות שחלות במהלך אותה תקופה. אתם אומרים שזה כל מה שמתוך ההתמשכות, אם באותו מועד הוא צריך להביא אישור אחר או לשלם תשלום אחר. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> אם יש חובות שמוטלות מכוח החוק על מי שהוא בעל רישיון. מבחינתנו זה לא גורע מכל הדינים שחלים על בעלי רישיונות. אנחנו לא מרגישים אחראים לפגוע בזה. זה מנסה לטפל רק בעניין התוקף והארכת התוקף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "(ו) אישור רגולטורי שתוקפו פקע בתקופה הקובעת, ושתקופת תוקפו מוארכת לפי הוראות סעיף זה, יראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופה הקובעת." כלומר יש אישורים בין מועד תקנות שעת חירום לבין המועד שעתה, ולמעשה גם אלה שהיו בתקנות שעת חירום. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> זה בעצם מתייחס לתחולה הרטרואקטיבית של אישורים שפקעו בתקופה שעד היום, מ-10 במרץ. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כולם רואים אותם כאילו הם עמדו בתוקפם. סעיף 3 ירד. זה הסעיף שהתייחס לעיצומים הכספיים. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> אסביר. דחיית מועדים בהליך להטלת עיצום כספי נדחתה במסגרת התקש"ח, תקנות שעת החירום, שלגבי הסעיף הזה, בשונה ממה שהסברתי קודם על הרישיונות, זה היה בתוקף בעצם עד היום, עד מועד פקיעת התקנות, ובהתאם הדחייה היא בעצם מהיום. כאן הצענו, יישרנו קו בהתחלה עד 30 ביוני אבל בעצם פער הזמנים בסופו של דבר יוצא קטן מאוד לעומת היום, וגם מבדיקות ומפניות שקיבלנו מהשטח, סברנו שאין צורך באמת בסעיף הזה ולכן ניתן למחוק אותו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אוקיי. אפשר להמשיך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "שמירת דינים 3. אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לרשות ציבורית לפי דין לשנות את תקופת תוקפו של אישור רגולטורי, לחדשו, לסרב לחדשו או לקבוע בו תנאים." אמנם אנחנו מאריכים תוקף אבל כמובן הרשות יכולה להפעיל את שיקול הדעת. היו"ר יפעת שאשא ביטון: משאירים לרשות את הסמכויות. נעה בן שבת: סעיף 4 הוא סעיף הגז. "דחיית מועד לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז – הוראת שעה 4. (א) על אף האמור בסעיף 14(5) לחוק הגז ובת"י 158, חל המועד האחרון לביצוע בדיקה תקופתית לגבי מיתקן גז בתקופה הקובעת, רשאי ספק גז להמשיך לספק גז למיתקן הגז גם לאחר שחלפה התקופה שנקבעה לפי הסעיף או התקן האמורים לביצוע הבדיקה התקופתית לאותו מיתקן גז, למשך שלושה חודשים החל מהמועד האחרון לביצוע הבדיקה התקופתית או החל מיום תחילתו של חוק זה, לפי המאוחר (בסעיף זה – תקופת הדחייה); ואולם, התקבלה אצל ספק הגז קריאה בנוגע לתקלה או חשש לתקלה במיתקן הגז, או שנודע לו על כך בדרך אחרת, והתקלה או החשש מחייבים לבדוק בלא דיחוי את מיתקן הגז, לא יחולו על מיתקן הגז הוראות סעיף קטן זה מהמועד שבו נודע לספק הגז כאמור." << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> זאת אומרת שבאופן עקרוני, אוטומטית זה מוארך גם לספקים של הגז הביתי. אם תהיה תקלה במתקן מסוים, הם מחויבים להגיע לאותו מקום והם לא יוכלו לחדש אספקה כל עוד הם לא מתקנים את התקלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא יוכלו אפילו להמשיך את האספקה. למעשה מדובר פה על המשך של האספקה הקיימת, שבדרך כלל היו צריכים לנתק את המיתקן אם לא בוצעה בדיקה מחודשת אחרי המועד. עכשיו הסעיף מאפשר להם להמשיך לתקופה של עוד שלושה חודשים, אבל אם יש תקלה אז צריך לסגור את הברז. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תקלה בעצם גוברת על הוראת החוק. אוקיי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם פה הייתה הוראה בתקנות שעת חירום. ההוראה בתקנות שעת חירום מסתיימת עם תקנות שעת חירום, וההוראה הזאת תאפשר להמשיך לספק את הגז במשך עוד שלושה חודשים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> רק אומר לפרוטוקול, בגלל שמדובר בנושא רגיש מאוד, אני קוראת לכל אותם ספקי הגז: אל תנצלו את השלושה חודשים האלה ותדחו את כל הבדיקות לסופם אלא תשתדלו להגיע לכמה שיותר בתי אב כדי למנוע תקלות וחלילה גם מפגעים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "(ב) ספק הגז יודיע לצרכנים, בכתב, על המועד המעודכן לביצוע בדיקה תקופתית לפי סעיף זה ורשאי הוא להודיע כאמור בחשבונית או בהודעת התשלום שהוא שולח לצרכניו. (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על אספקת גז שבוצעה לפני יום תחילתו של חוק זה למיתקן גז כאמור בסעיף קטן (א), שהמועד האחרון לביצוע בדיקה תקופתית לגביו חל בתקופה הקובעת." גם פה יש הוראה רטרואקטיבית מסוימת. "(ד) בסעיף זה – "גז" – גז פחמימני מעובה כהגדרתו בחוק הגז; "חוק הגז" – חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט–1989‏; "מיתקן גז" – מיתקן גז המשמש לצריכת גז לשימוש ביתי;" מדובר רק במיתקנים הביתיים. שמענו שבהם הייתה בעיה, שלפעמים אי אפשר היה להיכנס למקום מסוים בתקופה הבעייתית. ""ספק גז" – מי שהוא בעל רישיון ספק גז לפי פרק ג' לחוק הגז; "ת"י 158" – תקן ישראלי ת"י 158 חלק 4 – "מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ): בדיקות"." פרק ג' : ביקורת שיפוטית "ביקורת שיפוטית 5. על החלטה של רשות ציבורית לקבוע לפי הוראות סעיף 2(ב), לעניין אישור רגולטורי מסוים, תקופת דחייה קצרה יותר מהתקופה האמורה בסעיף 2(א), או לקבוע כאמור שהוראות אותו סעיף לא יחולו לעניין אישור רגולטורי מסוים ניתן לעתור או לערער לערכאה המוסמכת לפי החוק שמכוחו ניתן האישור הרגולטורי לדון בהחלטות הנוגעות לאותו אישור;" הרשות לא יכולה לקבוע כמובן הוראה שרירותית ויש ביקורת שיפוטית על החלטתה. פרק ד': הוראות שונות "תיקון התוספות 6. השר הממונה על ביצוע החיקוק שמכוחו ניתן אישור רגולטורי רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה, לתקן את התוספת הראשונה, את התוספת השנייה ואת התוספת השלישית (בסעיף זה – התוספות), לעניין אותו אישור, ובלבד שהוספת אישור רגולטורי לתוספת השנייה לא תפגע בתוקפו של האישור הרגולטורי עד למועד תיקון אותה תוספת; ואולם – (1) הייתה הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי תאגיד שהוקם לפי חוק, רשאי השר הממונה על התחום שבו פועל התאגיד שהוקם לפי חוק, באישור הוועדה לתקן את התוספות לעניין אותו אישור; (2) הייתה הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי רשות מקומית, רשאי שר הפנים, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה, לתקן את התוספות לעניין אותו אישור." יש לנו כאן אפשרות לתקן את התוספות, כלומר להוסיף לכל אחת מן התוספות. או להוסיף אישור רגולטורי שייחולו עליו הוראות החוק לפי התוספת הראשונה, או להחריג אישור רגולטורי בתוספת השנייה, או להחריג אישור רגולטורי מן ההארכה של ראש הממשלה בתוספת השלישית, אבל יש פה הוראות נפרדות. אם מדובר ברשות מקומית אז זה נעשה בפרוצדורה על ידי שר הפנים, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה; אם זה תאגיד שהוקם לפי חוק אז זה ללא התייעצות, רק השר שממונה על התחום באישור הוועדה; ואם מדובר באישור רגולטורי אחר אז זה השר הממונה על ביצוע החיקוק, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> מה הרציונל? << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> לגבי משרדי הממשלה – אמרנו שזה חלק מראייה רוחבית ויש גם יחידה במשרד ראש הממשלה בענייני RIA וטיוב רגולציה. זה לא חל לגבי תאגידים ציבוריים, למשל ההחלטות של טיוב הרגולציה ולכן, גם בשל האופי של התאגידים הציבוריים, אנחנו חושבים שנכון שזה יהיה – יש שר שאחראי על התאגיד ועל החוק, אבל אנחנו חושבים שזה לא רלוונטי. היו"ר יפעת שאשא ביטון: אוקיי, מאה אחוז. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כמובן שאם מוסיפים אישור רגולטורי או מחריגים אישור רגולטורי מהארכה זה לא פוגע בתוקפו עד מועד ההחלה. מכיוון שתקנות שעת חירום פקעו, או פוקעות היום, אין צורך בביטולן. אז אנחנו עוברים לתוספת הראשונה. תוספת ראשונה (סעיף 1(2) – ההגדרה "אישור רגולטורי") "(1) אישור מעבדה מוסמכת לבדיקה תקופתית למכלית או לרכב שמותקן עליו מיכל, להובלת חומר מסוכן, בדבר כשירות ועמידה בדרישות כאמור בתקנה 3(ג)(3) לתקנות שירותי הובלה, התשס"א–2001‏, לפי תקן ישראלי ת"י 819 או בהתאם לאמנה להובלת חומרים מסוכנים בכבישים (ADR) – המפקח כהגדרתו בחוק שירותי הובלה, התשנ"ז–1997; (2) תעודת הכשרה שנתן מוסד הכשרה לפי תקנה 51 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז–2007‏, ואישור שניתן לעובד בגובה בהתאם לתקנה 6(ב) ו-(ג) לתקנות האמורות – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה; (3) הסמכה שנתנה רשות הסמכה לפי תקנה 6(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (עגונראים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ"ג–1992‏, לאתת או לעגורנאי, לעניין הפעלת עגורן מסוג ג' ו-ד' – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה; (4) בדיקה סביבתית תעסוקתית בהתאם להוראות לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970‏ (להלן – פקודת הבטיחות בעבודה) – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה; (5) תסקיר על בדיקה שניתן בידי בודק מוסמך לפי פקודת הבטיחות בעבודה, ובלבד שלא הוצא לגבי המכשיר שלגביו ניתן התסקיר, בשנה האחרונה, צו שיפור או צו בטיחות לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–1954‏ – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה;" פסקה (6), שעסקה בנושא מיתקן בדיקה לגז טבעי, תטופל במסגרת חקיקה נפרדת, שהדיון לגביה יתקיים בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כפי שאתם רואים, יש פה אישורים לסוגיות מאוד מאוד רגישות. אני מודה שקצת כואבת הבטן כשאנחנו קוראים שאנחנו מאריכים את זה. אני יוצאת פה בקריאה, במיוחד לנציגים שנמצאים כאן: אל תחכו לתום התקופה. תעשו כל שאפשר בכל הקשור לבטיחות ולביטחון הציבור, תעשו את הכול כדי שגם בתקופה הזו יהיה פיקוח הדוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תוספת שנייה (סעיף 2(ג)(1)) << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> אזכיר שהתוספת השנייה זה חוקים שמוחרגים מהארכה אוטומטית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בנוסח הצעת החוק הייתה הפניה לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (פקיעת מועדים בענייני תכנון ובנייה), לגבי אישורים שנקבעו בהם. אתם פירטתם היום שמדובר ב"אישור רגולטורי לפי חוק התכנון והבנייה". מדובר בהרבה מאוד סוגי אישורים, אז אולי תוכלו להסביר מדוע ההחרגה היא לגבי כל האישורים לפי חוק התכנון והבנייה, שכולם לא מוארך תוקפם. "(1) אישור רגולטורי לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965;" << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כלומר התוקף שלהם פקע במאי. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> היה תקש"ח שיצר הארכה של מועדים בתחום התכנון והבנייה. זה נושא שהתנהל בנפרד וקיבל טיפול נפרד. לאחר שהתקש"ח הזה פקע במאי הם בחנו את הצרכים בשטח, האם יש צורך להאריך אותו או לקבוע בחקיקה, ומצאו שאין צורך כי בהיבטי תכנון ובנייה כן יש אפשרות לפעול, יש אישור פעולה תקינה ולכן אין צורך בהארכה אוטומטית, לא פה ולא בתקש"ח שלהם, ולכן יש בקשה להחריג. ההתייחסות היא לאישורים הרגולטורים כי בחוק התכנון והבנייה יש סוגים שונים של אישורים – יש בו רישיונות, יש בו היתרים. לכן השתמשנו במונח הכולל. זה חוק התכנון והבנייה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> הוא לא כלול בהארכה. יערה למברגר קינר: זה גם חוק מתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד–2014. גם נבקש להוסיף עוד היתר שלא היה בתקש"ח של תכנון ובנייה אבל הוא גם קשור לסמכויות ועדות מקומיות לתכנון, זה "היתר לפי חוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966". זה אותה הנמקה, שהוועדות המקומיות לתכנון ובנייה פועלות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כולם היתרים ואישורים שניתנים תמיד על ידי רשות ציבורית ולכן הם צריכים להיות בתוספת השנייה. מה שלא ניתן על ידי רשות ציבורית ממילא גם לא מוארך וגם לא צריך להיות בהחרגות. "(2) היתר או אישור לפי סעיפים 13, 14 או 19 לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד–1994‏; (3) היתר הפעלה כמשמעותו בסעיף 8ג לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג–1963‏; (4) הכרה במוסד מוכר לפי תקנה 10ג לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג–1973‏; (5) פנקס ימאי או אישור שירות הניתן לפי תקנות הספנות (ימאים), התשס"ב–2002‏, או מוארך לפי אותן תקנות; (6) רישיון לפי חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו–2005‏;" פה ביקשתם להרחיב. בהתחלה דובר רק על מסלול מרוץ קבוע או ארעי לפי סעיפים 8 ו-9 וכעת ביקשתם להרחיב את ההוראה. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> ביקשנו שזה יחול לגבי כל הרישיונות לפי חוק הנהיגה הספורטיבית. מדובר גם על רישוי של כלי רכב, אלה רישיונות בטיחותיים. גם הבנו שלמשל המסלולים שהיו סגורים נפתחו לפעילות. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כדי להבין למה יש פה החרגה – רוב ההחרגות פה הן בגלל שאנחנו יכולים לתת מענה גם בעת הזו? << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> גם אנחנו וגם המפוקחים יכולים ופועלים. גם לפעמים היו החרגות כי חלק מן המקומות היו סגורים, מקומות פרטיים, כמו המסלולים, ובינתיים הם נפתחו לפעילות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> וגם לפעמים דיברתם על סיכון מיוחד שקיים. יערה למברגר קינר: זה באיזון עם הסיכון. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אתה לא רוצה שרכב שמיועד לנהיגה ספורטיבית יעלה על מסלול לנהיגה ספורטיבית בלי - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> את זה אני יכולה להגיד גם לגבי מה שקראנו בעמוד הקודם, על ההפעלה. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> בגלל זה עשינו מעין איזון. מצד אחד, לקחנו בחשבון את אלמנט הבטיחות, ומצד שני, גם את האפשרות של המשק לפעול. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> הפעלת עגורן, לפי מה שהבנתי, זה התעודה של מפעיל העגורן. תעודה של מפעיל עגורן לא משתנה מהותית. רכבים ספורטיביים כן צריך לבדוק אותם אחת לכמה זמן לפני שהם עולים על הכביש כי הסיכון שלהם הרבה יותר גבוה. לכן ההבדל ברור. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> זה ברור. אני גם חיה בשלום עם ההחרגה שהייתה שם, שהם לא קיבלו שום התרעה על מפגע בטיחותי או ליקוי בטיחות במהלך השנה האחרונה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הייתה החרגה כזאת של ליקוי בטיחות? אני לא זוכרת. היו"ר יפעת שאשא ביטון: בתוספת הראשונה, כן. אם הוא לא קיבל שום התרעה על בטיחות אז זה יוארך. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> באספקט של בטיחות בעבודה. זה הניסיון לאזן את האינטרס מול הסיכון. היו"ר יפעת שאשא ביטון: חשוב לי שהדברים ייאמרו גם לפרוטוקול, שנוכל לחיות עם זה בשלום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "(7) תעודת היתר לפי תקנות החומרים המסוכנים (ייבוא וייצוא פסולת חומרים מסוכנים), התשנ"ד–1994‏; (8) היתר לפי תקנות 3, 4 או 5 לתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ם–1980‏, וכן היתר למתן שירות קרינה לפי תקנה 8 לתקנות האמורות לעניין שירות המנוי בפרטים 5, 6 ו-7 לתוספת השנייה לאותן תקנות; (9) היתר לפי תקנה 8א(א1) לתקנות הדיג, 1937‏;" << אורח >> דוד ימין: << אורח >> לגבי הדיג – משרד החקלאות אמר שאפשר להסיר את זה, מן הבחינה הפשוטה שאנחנו לא נמצאים בעונת הרבייה. עונת הרבייה עברה ולכן לא קריטי אם זה יישאר בנוסח או לא יישאר בנוסח כי גם כך זה היתר שעכשיו הוא בסדר. אנחנו לא בעונת הרבייה ואפשר לדוג. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם אתה מחריג אותו מפה זה אומר שהוא מוארך אוטומטית. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> הוא לא נחוץ והוא לא בתוקף. אבל אפשר להשאיר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל אולי נגיע לספטמבר ואז זה כן העונה. דוד ימין: אפשר להשאיר אותו למרות ההערה של משרד החקלאות. נעה בן שבת: "(10) היתר לפי תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ"ב–1982‏;" אני רוצה להזכיר שוב שאם יש אישור שהוא של פחות מחודש ימים או שהוא חד-פעמי הוא בכלל לא מוארך והוא גם לא מוחרג פה. "(11) היתר לפי תקנות מחלות בעלי חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), התשל"ו–1976‏; (12) היתר לפי תקנה 24 לתקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רבייה וגידול של עופות), התשמ"א–1981‏; (13) רישיון לפי תקנות מחלות בעלי חיים (ייבוא בעלי חיים), התשל"ד–1974‏; (14) היתר לפי סעיף 9(א) או 9א לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954‏; (15) אישור רגולטורי שניתן לפי חוק משק החשמל, התשנ"ו–1996‏, ולפי חוק החשמל, התשי"ד–1954;" היה פה מיעוט אבל למעשה גם פה ביקשו להרחיב ולהתייחס לכל האישורים הרגולטוריים לפי שני החוקים האלה, זו הייתה בקשה שהועברה דרך משרד המשפטים. "(16) היתר לייבוא או לייצוא של ערך טבע מוגן לפי סעיף 33 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998, לעניין ערך טבע כאמור שחלה לגביו אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה) (ערכי טבע מוגנים), התשס"ד–2004‏;" כלומר היתר לייבוא לעניין ערך טבע מסוים. "(17) אישור רגולטורי לפי תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (הוראת שעה), התש"ף–2020‏; (18) אישור רגולטורי לפי צו התעבורה (הארכת תקופת תוקף רישיון רכב), התש"ף–2020‏; (19) אישור רגולטורי לפי תקנות התעבורה (הוראת שעה מס' 2), התש"ף–2020‏;" אלה כולם אישורים שניתנו לרגל הקורונה. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> היו הוראות מיוחדות לתקופת הקורונה בתחום התחבורה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "(20) הסמכת ממונים על פיצוצים, לפי חוק חומרי נפץ, התשי"ד–1954‏; (21) בדיקות רפואיות של עובדים החשופים לגורם מזיק, שנדרשות לפי פקודת הבטיחות בעבודה;" כאן אנחנו מדברים על כל גורם מזיק, זה יכול להיות גם רעש וגם דברים שהם לא חומר או קרינה. "(22) תסקיר בדיקה לגבי מעלית או עגורן צריח לפי פקודת הבטיחות בעבודה; (23) היתרים לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951‏; (24) אישור רגולטורי לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996‏; (25) אישור רגולטורי שניתן לפי חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002‏; (26) הסמכה שניתנה לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז–1997‏; (27) רישיונות הניתנים לפי כלל 4 לכללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים), התשמ"ג–1983‏. (28) אישור רגולטורי לפי חוק הנפט, התשי"ב–1952‏;" תוכלי להתייחס לאישורים האלה? << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> אלה תוספות ועדכונים שהוספנו לעומת ההחרגות שהיו בתקש"ח, בתקנות לשעת חירום. בעקבות מידע שקיבלנו ממשרד האנרגיה, בעצם יש רישיונות או זיכיונות לפי חוק הנפט, זה רישיונות לחיפוש והפקת גז טבעי, שניתנים והם יחסית מצומצמים. הם מטופלים. אין צורך בהארכה אוטומטית כי אין המון היתרים ורישיונות לחיפוש גז טבעי. בסופו של דבר הדברים מטופלים גם על ידי המשרד וגם על ידי בעלי הרישיונות, אז מבקשים להחריג. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם תעודת כושר טיסה, שניתנה לפי סעיף 63 לחוק הטיס, וגם פסקה (30): פטור שניתן לפי סעיף 165 לחוק הטיס – גם אלה לא היו בתקנות שעת חירום, וגם פסקה (31): רישיון הפקה או רישיון הספקה לפי סעיף 23 לחוק המים, התשי"ט–1959 – הם לא היו בתקנות שעת חירום. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> אני יכולה להסביר בקצרה לגבי כושר טיסה ופטור לפי חוק הטיס. זה בקשה שתיקבע ברשות התעופה האווירית. בתחום התעופה אנחנו פועלים לפי אמנה בין-לאומית והסטנדרטים הבין-לאומיים. בעולם ניתנו בקורונה הארכות מסוימות אבל ההארכות שאנחנו מציעים פה עולות על מה שניתן בעולם. מכיוון שיש צורך, בתחום הזה במיוחד, לפעול בהתאם לסטנדרט הבין-לאומי אז הם ביקשו להחריג ולטפל פרטנית כדי שהם יוכלו ליישר קו עם ההארכות שניתנו באירופה. לגבי המים – מדובר ברישיון שנתי. הרבה פעמים אלה מפעילים שפועלים לאורך זמן, אבל בכל שנה הם מקבלים רישיון. הטיפול העיקרי נעשה על ידי הרשות וללא נטל רגולטורי מצד המפעילים. רשות המים אמרה שהיא ערוכה לטפל בכך, אז היא ביקשה להחריג. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "(33) אישור רגולטורי לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח–1958; (34) הכרה בבית ספר כאמור בהגדרה "תעודת הסמכה" בסעיף 1 לחוק הספורט, התשמ"ח–1988." << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> לגבי חוק המהנדסים והאדריכלים – הייתה הארכה מכוח התקש"ח ומכוחה נדחו הרישיונות. מאז אנשים נערכו, ולפי הבדיקה העובדתית שלהם אנשים שילמו והאריכו את תוקף הרישיונות. הדבר בוצע ממש לאחרונה ולכן אין צורך בהארכה אוטומטית. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לכן לא משנה אם זה נמצא פה או לא נמצא פה. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> לגבי ההכרה במוסד שנותן תעודות למאמנים – גם זה בוצע ומתקיים כיום. הם רצו לנצל את תקופת הקיץ כי הם לא יכלו לפעול בעת הקורונה. עכשיו הם פועלים. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> זה בדיוק "העונה החמה" שהם עובדים בה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תוספת שלישית (סעיף 2(ג)(2)) יש לנו רק את הכותרת כרגע. כרגע אין הארכה ולכן כרגע גם אין תוכן לתוספת השלישית הזאת. היו"ר יפעת שאשא ביטון: יותם אדמי ביקש להתייחס לפסקה (6) בתוספת הראשונה. אמרתם שהיא תטופל בחקיקה נפרדת. לטענתו זה לא מטופל שם. הוא ישמח לקבל הסבר או הבהרה. אתם רוצים להתייחס לזה? << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> אפשר שוב להסביר את השאלה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בפסקה (6) בתוספת הראשונה מחקנו את אישור בדיקה ראשונה למיתקן לפי סעיף 8טו(א)(1) לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט–1989. יערה למברגר קינר: זה עוד לא טופל, אבל הבנו שיש טיוטת הצעת חוק שמתקנת לגבי סעיף 8טו. יש טיוטת הצעת חוק שנמצאת על שולחן ועדת הכלכלה בעניין אחר, והם אמרו שהם כבר יטפלו גם בעניין הזה מכיוון שיש תיקון חקיקה שעוסק ממש בסעיף הזה בימים האלה בוועדת הכלכלה. היו"ר יפעת שאשא ביטון: השאלה אם זה צפוי להיות מקודם בימים האלה, או שכדאי כבר להסדיר את זה כאן. נעה בן שבת: הדיון קבוע ליום שני בוועדת הכלכלה. ב << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> גם הייעוץ המשפטי של הוועדה חשב שהגיוני לטפל בזה יחד, וגם המשרד. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> יותם אדמי, קיבלת תשובה. ביום שני צפוי דיון בנושא בוועדת הכלכלה. סיימנו את הקראת הצעת החוק. מישהו רוצה להתייחס? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי רק אוכל לבקש, מכיוון שהיו תיקוני נוסח אז כמובן אנחנו ננסח בהתאמה לתיקוני המהות שהוועדה החליטה עליהם. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> רק רציתי לוודא, באשר לסעיף על אישור הצו של ראש הממשלה, האם זה יכול לתת הארכה גם לאישור שפוקע למשל ב-2 בספטמבר או שזה עוזר רק לכל מה שפוקע עד אוגוסט? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כל מה שעד 30 בספטמבר. אמרנו שעל פי אותו רציונל של עכשיו, שאנחנו במדרגות מאריכים את הכול, זה יכלול גם את זה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אם ב-1 באוקטובר אישור פוקע זה מצריך חקיקה חדשה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> הרעיון הוא שתהיה הארכה. אבל בוא, שנחיה ונזכה עד אז. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אולי כדאי לנסח את הסעיף המסמיך הזה בצורה קצת יותר רחבה, שתוכל לתת מענה גם לתקופות אחרות, לא לתקופות שהיו כאן אלא גם לתקופות של אוקטובר ונובמבר. אם יהיה צריך, שגם להם יהיה אפשר לתת הארכה של שלושה חודשים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> באופן עקרוני נאמר פה שגם אם יהיה מקרה חריג אז יהיה אפשר לייצר מצב רטרואקטיבי, כפי שאנחנו עושים היום אגב, כי אנחנו נצביע ונחוקק רק ביום שני ואילו תאריך התפוגה של החוק הזה הוא היום בלילה, אבל בכל מקרה הרעיון הוא לייצר רצף. אם יזהו שאנחנו נכנסים לתקופה קשה אז לבצע את ההארכה עוד לפני שפג תוקף. רז, אל תדאג לדברים. עוד יהיה לנו כל כך הרבה לְמה לדאוג בשלושת החודשים הקרובים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני דואג שלא תצטרכו עוד פעם חקיקה ראשית. אני חושב שההסמכה כאן לא נותנת מענה דווקא קדימה, לא אחורה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה שאתה דואג לי אבל משלמים לי על זה. נטע דרורי, ביקשת להתייחס. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> כן, תודה רבה. אנחנו מצליחים לעקוב באופן מוגבל ורצינו לוודא. בעצם דובר על כך שגם הרישיונות של יולי, אוגוסט וספטמבר יוארכו בתוספת של עשרה שבועות כל אחד? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רישיונות רק לגבי חודשים יולי ואוגוסט, רישיונות שתוקפם היה אמור לפקוע, יוארכו ממועד הפקיעה שהיה צריך להיות ובמשך 10 שבועות. היו"ר יפעת שאשא ביטון: גם את ספטמבר אנחנו נצטרך לגרור קצת. אמרנו שכולם יעברו את 30 בספטמבר. נעה בן שבת: אנחנו מדברים תמיד על מועד הפקיעה. החישוב של שלושה חודשים הוא גם תמיד ממועד הפקיעה של כל רישיון. יכול להיות שהרישיון פג ב-10 בחודש מסוים, אז הוא ייגרר עד 10 בספטמבר. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> זה מדיניות שאנחנו משמרים. זה כמו הסטה. היו"ר יפעת שאשא ביטון: אנחנו פשוט מסיטים את זה בעשרה שבועות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כרגע מדובר רק על יולי ואוגוסט, תוספת של מועדים. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לגבי יולי ואוגוסט, אני רוצה להסב את תשומת לב הוועדה, כאשר התייחסנו להצעת החוק עשינו בדיקה מאוד מדוקדקת במערכות של המשרד על כמויות של היתרים מסוגים שונים שיוארכו וגזרנו מהן משמעויות. במקרה של הדיון הזה, לא ידענו שיש כוונה לתת הארכות נוספות כך שאין לנו הערכה כמותית של ההשלכות של ההארכה הנוספת ויש לנו חשש שההתנקזות של ספטמבר ואוקטובר לגבי רישיונות אוגוסט כן עלולה ליצור בסופו של דבר בעיה ביישום. אין לנו כרגע הצעה קונקרטית כי לא נדרשנו לבדוק, לפחות אצלנו, את הכמויות שבהן מדובר, אבל אני רואה חובה לעצמי להסב את תשומת לב הוועדה לכך שעלול להיות פה קושי משמעותי ביישום. אולי כדאי אפילו לשקול, אני אומרת בזהירות, שההארכה תינתן לגבי הרישיונות של יולי, שלגביהם יש יותר בהירות, ואולי לא ניגרר לפיגורים מצטברים שבסופו של דבר עלולים לפגוע בעסקים שכן יגישו בקשות וירצו לחדש ויכול להיות שלא תהיה אפשרות לטפל בהם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אזכיר שיש לנו פה שתי אפשרויות לסטות מההארכה האוטומטית הזאת. אם יש לכם סוג של רישיונות שאתם חוששים לגביהם אתם יכולים לפעול כדי להכליל אותם בתוספת השנייה ובכך להחריג אותם מן ההארכה, זאת אפשרות אחת. אפשרות שנייה היא לגבי רישיונות מסוימים לתת הודעות ספציפיות. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> יש אפשרות שלישית, והיא צו של ראש הממשלה שיחול רק על העסקים האלה שלא עומדים בזמן, יאריך להם בעוד שבועיים, בעוד שלושה שבועות, בשביל לפרוס את זה לנוחות העבודה של המשרד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא בטוחה שהצו של ראש הממשלה אמור להיות צו ספציפי. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> למרות שהתזוזה בעשרה שבועות בעצם אמורה לפתוח איזה אקורדיון מחדש. הרי מה עשינו – שמנו לב שהכול מתנקז לתוך איזו נקודת זמן אחת, וכדי לייצר פריסה יצרנו את המדרג הזה. אתם מוזמנים לבדוק את המשמעויות של אותו מדרג ואם יש משהו ספציפי שצריך לגעת בו לגבי ענף מסוים או רישיונות מסוימים תביאו וננסה להתייחס לזה באופן נקודתי. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> עד מתי תהיה לנו אפשרות לעשות את הבדיקה הזאת? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> מבחינת סדרי הדיון, אני רוצה להתייעץ עם היועצת המשפטית. נצא להפסקה קצרה, אני רוצה להתייעץ גם עם חבר הכנסת מיקי לוי ואז נחדש את הדיון. (הישיבה נפסקה בשעה 12:08 ונתחדשה בשעה 12:09.) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> נטע דרורי, נצביע עכשיו על הצעת החוק ונכריז על רביזיה שהדיון בה יהיה ביום שני בבוקר. אם עד יום שני בבוקר תהיה לך התייחסות או איזה תיקון שתרצי להכניס, נקבל את זה ממך, אבל לא ביום שני בבוקר. << אורח >> יערה למברגר קינר: << אורח >> הממשלה מדברת בקול אחד. תיקונים לא יגיעו ממשרד מסוים. זה חוק ששר המשפטים מקדם. אנחנו נשמח לדבר עם המשרד להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אין בעיה. לגבי המכניזם – אתם תחליטו איך. תקיימו שיח. אם תחליטו שיש משהו שאתם מכניסים בתיקונים אתם תביאו, ואם לא זה גם בסדר. אנחנו נצביע על הרביזיה ונעלה את הצעת החוק להצבעה במליאה. אני פשוט משאירה לכם את האופציה לשינויים, אם תרצו. יישרנו קו? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> על איזה סעיף תהיה הרביזיה? יהיו תיקונים? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> רז, לא יהיו תיקונים בנושא שלך. המנגנון סגור. זה רק התייחסות אם יש איזשהו ענף ספציפי או משהו ספציפי שיובא למשרד המשפטים ונמצא לנכון שיש להתייחס אליו, אז נעשה את התיקון. אם לא, נצביע גם ביום שני. המנגנון ברור. יצרנו דיפרנציאליות ומדרג בהארכה כדי לא לייצר עיוותים, כולל הגמשה, שתאפשר לממשלה בצו, בהבאה לוועדה להצבעה, את האפשרות להאריך פעם נוספת במקרה וניכנס לאיזה משבר נוסף. אני עוברת להצבעה בהכנה לקריאה השנייה והשלישית על הנוסח כפי שהוקרא. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למיקי לוי ולי יש הסתייגויות לדיבור בלבד. זה טכני. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> הוועדה מצביעה בהכנה לקריאה השנייה והשלישית על הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים ועיצומים כספיים), התש"ף–2020. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 3 נגד – אין נמנעים – אין הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים ועיצומים כספיים), התש"ף–2020, אושרה. היו"ר יפעת שאשא ביטון: 3 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק נתקבלה. אנחנו מכריזים על רביזיה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו מצטרפים לרביזיה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו מבקשים רביזיה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> הרביזיה תתקיים ביום שני בשעה 10 בבוקר. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 12:15.