פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



31
ועדת החינוך, התרבות והספורט
24/12/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 334
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ג בכסלו התשפ"ה (24 בדצמבר 2024), שעה 12:08


סדר היום: 
<< נושא >> היערכות מערכת החינוך לחזרת תושבי הצפון לביתם << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
משה טור פז
יבגני סובה
יסמין פרידמן


מוזמנים: 
שר החינוך יואב קיש
	ד"ר סער הראל
	–
	מנהל המנהל לחינוך התיישבותי, משרד החינוך

	ד"ר אורנה שמחון
	–
	מנהלת מחוז צפון, משרד החינוך

	דן פיקמן
	–
	רפרנט חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר

	אביתר רובין
	–
	מתמחה, משרד המשפטים

	ד"ר אסנת אייל
	–
	מנהלת אגף חינוך, רווחה וקהילה, מרכז השלטון האזורי

	אורית חזן
	–
	חברת סגל וראש פורום חינוך בחירום, הטכניון

	ד"ר אלי וינוקור
	–
	סגן נשיא, האקדמית גורדון

	מרסלה שלח
	–
	מנהלת קהילה, פורום קיבוצי השמינייה

	איתי יוחנן שטרן
	–
	מנכ"ל, אל-נט טכנולוגיות מידע בע"מ

	ד"ר אורית דגני דיניסמן
	–
	נציגת ציבור מהגליל העליון, יועצת ארגונית במוסדות חינוך ומרצה במכללת תל חי

	יורם אבן צור
	–
	חבר מליאת המועצה, מועצה אזורית גליל עליון

	אלינוער לויטן
	–
	מנכ"לית, עמותת בקהילה

	ליאור בר-ניר
	–
	המועצה לשלום הילד

	אורטל נדל
	–
	עורכת דין, האגף לקידום זכויות וממשל, אלו"ט

	שלומי קסטרו
	–
	מנכ"ל, מועצת ארגוני הילדים והנוער

	אורן ערן
	–
	רופא משפחה, מועצה אזורית אשכול

	ד"ר שירית אופיר
	–
	רופאת שיקום ילדים

	שלי רזינסקי
	–
	אזרחית

	כלנית שרון
	–
	אזרחית




	משתתפים באמצעים מקוונים:

	טלי דדון
	–
	אימא, ארגון הורים

	קרן רז פלר
	–
	יו"ר, הסתדרות המורים סניף קריית שמונה, הגליל והגולן

	רוני קמאי
	–
	יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית





מנהלת הוועדה:
אתי דנן

רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> היערכות מערכת החינוך לחזרת תושבי הצפון לביתם << נושא >> 


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, כ"ג בכסלו התשפ"ה, 24 בדצמבר 2024, בנושא היערכות מערכת החינוך לחזרת תושבי הצפון לביתם בהשתתפות שר החינוך יואב קיש. תודה, השר, על השתתפותך. בפתיחת הדיון אנחנו מקבלים בברכה את תלמידי אהל שם רמת גן שמצטרפים אלינו. לגבי חלק מהמשתתפים הנוספים, אתן לשר לכבד, ירצה להגיד, לא ירצה להגיד, אני משאיר את זה פתוח.

השר, אני רוצה להגיד לך, אנחנו בוועדה קיימנו המון דיונים סביב הנושא של הצפון, מפורום השמינייה ועד ערים לא מפונות, נהריה ועוד, סיורים שקיימנו בבתי ספר, עם זה באשכול שזה כבר דרום, אבל גם בצפון, מפונים של קריית שמונה, גם באופן פרטי וגם עם הוועדה. בגדול, אני כן רוצה לומר שמשרד החינוך עמד בפני אתגר לא פשוט בכלל בשנה האחרונה וב-90% מהמקרים גם עמד ביעדים שהוא הציב לעצמו. פעילויות לא פשוטות ומנגנונים וכל מיני שינויים שהמשרד היה צריך לבצע כדי בסוף לתת את המענים הטובים והרלוונטיים לתלמידים ולצוותים.

יחד עם זאת, אנחנו לא מטאטאים והוועדות הן שקופות. קיימים עדיין פערים, גם בערים הלא מפונות, אם זה בנושא של בגרויות ואם זה בנושא של מענים לתלמידים. השר, אני רוצה בנוכחותך לשבח את אורנה שמחון, באמת, שעשתה עבודה יוצאת מן הכלל, באמת, לעמוד מול כל האתגרים האלה. באמת תודה רבה לך אורנה ולצוות שלך.

עומדים בפנינו עוד אתגרים רבים, אני חושב שהאתגר הגדול ביותר הוא החזרה של תלמידי ישראל לצפון מול הפערים שצברו במשך השנה האחרונה. ואנחנו צריכים להיות פה גם יצירתיים כדי לצמצם את הפערים וגם לתת להם את הביטחון ואת המענה הלימודי, שבסוף, כלל תלמידי ישראל, לא משנה אם זה דרום, צפון, יוכלו להיכנס לתלם חזרה. השנה הזאת, עברנו אותה אחרי מספר שנים מורכבות, קורונה, החזרה מהקורונה וכמובן עכשיו המלחמה. ולכן המשרד עומד בפני אתגרים גדולים, אמרתי, בשנה האחרונה עמד ברובם, אבל עומדים בפנינו אתגרים לא פחות קטנים של חזרה לשגרה, כמה שאפשר לקרוא לזה שגרה.

הנושא של החינוך הבלתי פורמלי הוא גם נושא שעלה פה, תנועות הנוער וארגוני הנוער. אני חושב שהמחויבות שלנו, לפחות כמי שבא מהבלתי פורמלי, לבלתי פורמלי, לארגונים ולתנועות, היא צריכה להיות ראשונה במעלה, והם צריכים להיות חלק אינטגרלי. נכון שזה בלתי פורמלי, אבל הם צריכים להיות חלק אינטגרלי של התוכנית חזרה של תלמידי ישראל לביתם.

בבקשה, אדוני השר.

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 

(מוקרנת מצגת)

תודה רבה, היושב ראש. אני אציג פה מצגת קצרה, אני רק אגיד כמה מילים בפתיח. ראשית, באמת נמצאים פה איתנו מנהלת מחוז צפון, אורנה שמחון, ומנהל המנהל ההתיישבותי, סער אראל, שיש לו בתי ספר אזוריים גדולים, מפונים חלקם וחלקם בקו העימות. מילה אחת על הקווים המנחים ואז נצלול למצגת.

תראו, אנחנו כבר בעיצומה של חזרה בדרום. אני אומר את זה כי חשוב להבין את המשמעויות. אחת, הדבר הראשון הוא שלא דין החזרה בדרום כדין הצפון. מצד אחד, אנחנו מפיקים לקחים מהחזרה לדרום, דברים שהצליחו מול דברים שעשינו פחות טוב ואיך מתקנים, ומצד שני, אני אומר בצורה ברורה, החזרה בצפון, יש לה אלמנטים מורכבים שלא היו לנו בדרום.

למשל, הדבר הכי משמעותי זה משך הזמן. אם אנחנו התחלנו להחזיר בדרום את התושבים אחרי כחצי שנה מהמלחמה, אולי קצת יותר, פה אנחנו באירוע שעברה שנה שלמה, פתחו שנת לימודים נוספת מחוץ לבתים ונוצר אירוע שמשך הזמן הארוך מייצר הרבה מאוד קשיים כי הניתוק הוא ניתוק קשה, אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה. זה לגבי המפונים.

עוד דבר שצריך להתייחס אליו הוא קו העימות. קו העימות לא עזב את הבתים, אולי חלקם עזבו על דעתם, חלקם חזרו. קו העימות היה תחת אש תקופה ארוכה, אתגר עצום למערכת החינוך, אתגר עצום ליישובים, חינוך שנפגע, חוסן, הרבה מאוד בעיות. אנחנו אולי לא מדברים על זה כשיבה הביתה כי הם לא עזבו את הבית ברובם, אבל הוא אתגר מאוד משמעותי בכל האירוע הזה של החזרה.

אני אומר, יש פה דברים שונים שאנחנו מסתכלים עליהם באופן שונה ומבינים את הקושי שלהם ויש דברים, אני חושב שסך הכול בדרום, זו לא מטרת הדיון, אבל בדרום נעשתה עבודה מאוד משמעותית, מאוד חיובית, אנחנו רואים תוצאות, ואולי זה מה שדיברת על כך שבאמת מול כל האתגרים אכן יש הצלחות. אבל הנושא של הצפון הוא אירוע שאני חושב שצריך להסתכל עליו שונה.

ומילה אחרונה, בסוף, אין לנו עוד תאריך, אני רוצה לומר את זה בצורה ברורה. אנחנו בהפסקת אש, אנחנו מחכים להנחיות מערכת הביטחון, שר הביטחון, החלטת ממשלה בנושא ואני צריך עדיין לעמוד, לא אני, כולם, כולל כל התושבים, עומדים מול אי ודאות מסוימת. היא לא פשוטה, היא מורכבת, היא משפיעה על ההחלטות של אנשים. ואני יכול לומר שאם אני מסתכל היום, הבנתי שמערכת הביטחון אמרה שעד סוף פברואר כרגע אנחנו באירוע שלא מתכנס לחזרה וגם אחרי זה אנחנו עוד צריכים לראות לאן זה הולך.

קודם כול, האירוע הביטחוני, אני לא הולך לדון בו, אני לא הולך להיכנס אליו, צריך להבין אבל שהוא גורם המפתח הראשוני ובלי שהוא מוסדר לא תהיה חזרה. ולכן אנחנו צריכים לראות מה קורה באמת בהסכם הפסקת האש, הסכם הפסקת האש יכול להוביל להפסקת אש ארוכת טווח ויכול גם להיות במצב שהוא מופסק או מהפרה במהלכו או בסופו ואנחנו חוזרים לאירוע של מלחמה בצפון. ולכן, אני אומר עוד פעם, יש חוסר ודאות מובהק ומובנה בתהליך, איך אנחנו כמערכת החינוך מתנהלים בתוך הדבר הזה כפי שאנחנו נמצאים בו עכשיו.

אנחנו מתמודדים עם חמישה יעדים שונים שלכל אחד מהם אנחנו צריכים לתת מענה. ראשון הוא באמת השיקום הפיזי והתשתיות, יש לנו לא מעט בתי ספר ומוסדות חינוך שבהם צה"ל השתמש בתקופה הזו עם בלאי ופחת ויש מוסדות שלא השתמשו בהם ולא נפגעו, אבל בזה שהם היו סגורים שנה פלוס, הצפות, רטיבות וכל מיני דברים כאלה, גם זה. יש לנו מוסדות שגנבו מהם את המקרנים ואלף ואחד דברים. האירוע הזה של השיקום הפיזי הוא נושא אחד.

הנושא השני הוא באמת לראות שאנחנו מסוגלים לאפשר את הרציפות הלימודית התפקודית ולראות שאנחנו נכנסים למהלך שהגדרנו אותו בכמה גלים, תכף אני אפרט עליו בעניין הזה. המענים הלימודיים צריכים להיות מותאמים, אמרתי, גם קו העימות, גם השיבה הביתה, תלמידים שעברו מאז תחילת המלחמה תקופה מאוד מאוד מטלטלת וקשה. שמנו דגש מאוד משמעותי על התמיכה הרגשית, כמו שאמרת, גם על החינוך הבלתי פורמלי, גם על הליווי בתוך המוסדות, גם על כך שנושא החוסן הנפשי הוא נושא סופר קריטי שבלעדיו אי אפשר לחזור לשגרה, זה לא אירוע שאפשר להתייחס אליו כאילו בואו, חוזרים וככה וזה מאחורינו, ממש ממש לא.

ובסוף, גם החשיבה ארוכת הטווח וגם הכוח של הקהילה כגורם מניע וגורם שעוזר לנו לחזור ליישובים ולעשות את זה בהצלחה. אין ספק, אני אומר את זה פה, שמערכת החינוך ברגע שהיא תיכנס לפעולה באזורים המפונים תהיה עוגן משמעותי בשיבה הביתה.

סטטוס לגבי הפיזי, אני רק מראה לכם שתראו. 129 מוסדות, זה כולל גם כמובן גנים, אנחנו מדברים כרגע על מוסדות חינוך, אבל יש גם מבנים נוספים, מבני ציבור אחרים. בסוף, זו החלוקה בצורה גסה שתראו.

לגבי נושא הגלים ואיפה אנחנו נמצאים עכשיו. אנחנו כבר עכשיו יכולים לדבר על מה שנקרא גל מקדים. תוך כדי שאנחנו מדברים, יש תושבים שמחליטים על דעת עצמם, עוד פעם, וזה בסדר גמור, לחזור. ואנחנו מוצאים את עצמנו, עברתי על זה עם אורנה קודם, אם אני לא טועה, כ-130 תלמידים שנמצאים עכשיו בחזרה בקריית שמונה בביתם, לכולם צריך למצוא מסגרות.

אם לפני כן הוא למד נגיד בבית ספר שיש לנו למפוני קריית שמונה בתל אביב, עכשיו הוא רוצה לחזור לקריית שמונה, אנחנו צריכים לדאוג לו למענה. גם עכשיו, בנקודת הזמן שאנחנו מדברים כרגע, ההליך הזה קורה על כל הגזרה דרך אגב, ברור, על כל המועצות וכן, יש תופעה כזו. אני לא יכול להגיד שזה הרוב, אבל זה אירוע שקורה ואנחנו כל הזמן עושים ונותנים מענים. אני יכול לומר לכם למשל שהייתה הנחיה של צה"ל בהתחלה שלא יהיו הסעות, ואז זה יצר איזושהי דילמה, אבל נכנסנו לנושא ההסעות ואנחנו כן נותנים הסעות ומקדמים ועושים את זה. ואם פתאום עכשיו איזה יישוב יגיד אני רוצה לפתוח גן כי חזרו ילדים וצריך לפתוח גן, אנחנו נפתח גן. אנחנו צריכים לראות שיש איש צוות, צריך לראות שאנחנו מסוגלים גם מבחינת כמות התלמידים וילדים והעסק אכן עולה. אנחנו לא מחפשים תקינה, אנחנו לא עוסקים בתקינה.

אני אגיד מילה אחת על תקינה, חשוב לי לומר, זה חלק גם מההצלחה שהייתה בדרום. בהליך החזרה, אני אמרתי את זה בצורה ברורה, נושא התקינה הופך לנושא שולי, לא מתייחסים אליו. אנחנו נפתח את אותן מסגרות כפי שהיו לפני המלחמה. נניח היה בית ספר שפותח שלוש כיתות א' והיו לו נגיד משהו כמו 70 תלמידים או 80 תלמידים ועכשיו פתאום מגיעים רק 40, אנחנו עדיין נפתח את שלוש כיתות א' האלה כתשתית שתאפשר לנו להביא את התלמידים חזרה. כמובן תלוי בצוות, בסוף הדבר שיכול להגביל אותי זה רק צוות שלא חוזר ומענה של צוות פדגוגי. אני מתמרן כל הזמן בין אילוצי מיקום פיזי לצוות פדגוגי. ואני אומר לכם, לא הנושא התקציבי, הנושא התקציבי זה לא הנושא שיעצור אותנו במענה הזה. זה הגל המקדים שדיברתי עליו.

גל ראשון הוא הקפיצה הגדולה שקורית ברגע שהממשלה מגדירה שאפשר לחזור ושאנחנו פותחים את מערכת החינוך בצפון ואנחנו מאפשרים חזרה מוסדרת וצריך להבין איפה המשמעות, בעיקר דרך אגב באירוע של סגירת בתי ספר שפתחנו למפונים. מה הכוונה? אם עדיין יש לי בית ספר באילת שפתוח לתלמידי קריית שמונה והצפון ויש במלונות, אם אנחנו נחליט, לצורך העניין, עוד פעם, שלא יצא שזה התאריך, אבל נגיד ב-1 במרץ מחליטים שמחזירים. עכשיו אנחנו צריכים להחליט שבנקודה הזו את בתי הספר שפתחנו למפונים אנחנו נאלץ לסגור, יכול להיות שיהיה שבוע חפיפה כזה, ואז פותחים אותו בחזרה בקריית שמונה, בשלומי, במקומות אחרים.

זה שונה במועצות, אני תכף אסביר את השינוי במועצות כי בחלק מהמועצות בתי הספר כבר שם באזור. אבל אני אומר לערים שפונו, שלומי, היום יש שלושה בתי ספר שנמצאים בעכו, אנחנו נצטרך לסגור אותם ולפתוח אותם בחזרה בשלומי. בעיקר, אני רוצה להסביר מה הסיבה המרכזית, זה הצוות. אין לנו צוות כפול לשרת גם פעילות בית ספר מלאה בעורפיים וגם בתי ספר בחזרה בעיר, אנחנו נצטרך להשתמש בצוות הזה.

האם נוכל לתמרן ולהשאיר בתוך אילת לטובת מפונים שירצו להישאר איזושהי מסגרת מסוימת? ננסה. דרך אגב, עשינו את זה בדרום, בדרום עשינו את זה, במקומות שיכולנו, אישרנו. זאת אומרת, אנחנו לא פה באירוע של לעשות דווקא, ההפך. אנחנו עובדים עם התושבים, אבל גם התושבים צריכים להבין שהאירוע שמכתיב לנו הוא הנושא הפיזי שאנחנו תכף נגיד איך מטפלים בו והנושא הכי חשוב הוא הצוותים, אנחנו צריכים לעבוד באמת ולהביא את הצוותים. אני אומר, כל זה כפוף לזה שיש ביטחון, כן? שלא ישתמע. אבל צוותים, זה בסוף צוואר הבקבוק שמאפשר לנו גם את החזרה וגם מונע מאיתנו לתת את הדואליות הזו שדיברת עליה.

זה יהיה הגל הראשון, אחרי זה יהיה טפטוף עד מה סוף שנת הלימודים תשפ"ה וכנראה, אנחנו מעריכים שבפתיחת שנת הלימודים תשפ"ו זה יהיה המקום שבו משפחות שעוד לא חזרו ויחליטו לחזור יחזרו. דרך אגב, אני אמרתי את זה לכל אורך הדרך ואני אומר את זה גם פה, כל מי שהתחיל במערכת חינוך במקום אחר וירצה להשלים את שנת הלימודים תשפ"ה במקום שהוא נמצא, הוא ישלים אותה שם. אנחנו לא הולכים לכפות על אף אחד חזרה בניגוד לרצונו ולא נגיד לילדים שעכשיו לומדים בזכרון יעקב או ברמת גן והם היו מפונים, לא מקריית שמונה, רציתי איזה יישוב קטן, אביבים, מטולה – לא, סוגרים לכם, אתם חייבים לחזור. לא, זה לא יהיה, אנחנו נאפשר לתלמידים לסיים.

מה שכן, וזה אני גם אומר, נגמרה שנת הלימודים, מתחילה שנת הלימודים תשפ"ו, מי שירצה, המטרה שלנו כמדינה היא לעודד כמה שיותר את החזרה לבתים, אבל משפחה שתחליט בנקודת הזמן הזו, לצערי, אני מניח שיהיו כאלה, אני מקווה שכמה פחות, לא לחזור, יצטרכו לעשות שינוי כתובת וישובצו בהתאם לכתובת שלהם, אנחנו לא נאפשר דואליות גם בתשפ"ו. אבל הנקודה הזו היא הנקודה שתייצר את הגל השלישי הזה שאנחנו מדברים עליו.

קצת לגבי מה קרה בנושא בממשלה מאז. אחת, יש החלטה שעברה לדעתי ממש לפני כשבוע, אולי קצת יותר, של 200 מיליון שקלים לטובת תשתיות של מוסדות ציבור בכללן, עם הגדרה מאוד ברורה שמוסדות החינוך מתועדפים לראשונה. זאת אומרת, לא יהיה מצב שישפצו בית כנסת לפני שישפצו את הגן או את בית הספר, הכסף הזה קודם כול לשם. אנחנו פעלנו לחלק את זה לזרועות ביצוע, גם בנגב גליל וגם במשרד ההתיישבות.

דרך אגב, זה אני אומר לכם לקח שהפנמנו מאוד מהר במערכת החינוך, במשרד החינוך. לי אין היום יכולת במשרד ללכת למערכת של ביצוע. זאת אומרת, אני עובד עם הרשויות, אני נותן לרשויות - - -

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

משכ"ל לא יודע לעשות?

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 

משכ"ל יודע, אבל איך עובד משכ"ל?

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

דרך הרשויות, כן, אבל אתה יכול להוציא מכרז.

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 

עם הרשויות. אני לא יכול, עד היום זה לא הוסדר ולכן הגדרתי, ומטפלים בזה, בדיוק מה שאתה אומר. דרך אגב, מה שהצעת זה אחד הכיוונים שאנחנו כמשרד החינוך נוכל לתקשר ישירות עם משכ"ל ולבצע. וזה יתן מענה למקרים עתידיים, זה לא משהו שהיה כרגע זמין לעשייה. אנחנו לא עשינו את זה מעולם ולא היה זמין ולכן עברנו לכיוון הזה. אבל מה שאמרת, זו בדיוק דוגמה. למי שלא יודע, זו החברה הממשלתית שמנהלת ונותנת מכרזים גם לרשויות ואין שום סיבה שמשרד החינוך לא ידע לעבוד איתם ואת הדבר הזה אנחנו מסדירים. אבל כרגע, כמענה ראשון, שכבר התחיל המהלך הזה, אני מניח שהוא יבשיל עד סוף ינואר-אמצע פברואר, אני מניח, אלה לוחות הזמנים שמדברים עליהם על שיפוץ פיזי של כל המבנים והכשרתם.

עכשיו אנחנו מדברים על הנושא הפדגוגי. הנושא הפדגוגי, אנחנו מחלקים אותו גם כן לשניים. אחד זה סיום שנת הלימודים תשפ"ה. סיום שנת הלימודים תשפ"ה, תקציב של 278 מיליון ש"ח, החלטת הממשלה הזו, המשרד כבר הוציא אותה, היא בסבב משרדים והתייחסויות, כולל משרד האוצר ותקצוב של הדבר הזה. אני נותן לכם פה את הרקע הכללי, יהיו בו שינויים מן הסתם, אבל חשוב שתבינו. היא כוללת את כל מה שאנחנו רוצים בשביל לאפשר לנו לייצר את מה שדיברתי על מה שנקרא המעבר לשלב השני, מחזירים ואנחנו מממשים עד לסוף שנת הלימודים תשפ"ה. אלה הדברים שמופיעים, אני לא אעבור על המרכיבים, אם אחרי זה תרצו לשאול, בבקשה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

רגע, מנהלת צפון לא קשורה לאירוע?

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 

כמו שיש את תקומה, מנהלת צפון עובדת כמעין משהו מתכלל שעוסק בהרבה דברים גם מעבר לחינוך. כל נושא החינוך, גם תשתיות, אנחנו בונים אותו ומתכללים אותו יחד עם מנהלת צפון. לדוגמה, ההחלטה הזו של ה-200 מיליון היא החלטה אוצרית והיא נבעה מתוכנית שאנחנו הבאנו שאנחנו צריכים לשפץ אותם והם הביאו את הכסף ועכשיו זה יצא לביצוע. גם ה-278 מיליון שקלים זו החלטה שתובל כנראה על ידי המשרד של אלקין, יכול להיות שיהיו בה סכומים נוספים לפעילויות נוספות דחופות שצריכים לעשות.

אני מסתכל על חינוך, זה האירוע החינוכי שאנחנו מקדמים. הכול מתואם עם, האמת שזה היה צ'ייני עד עכשיו, עכשיו זה מול אלקין ישירות והמשרד שלו שמטפל בזה, כמובן יחד עדיין עם צ'ייני, הוא מסיים לדעתי רק עוד כשבוע, בסוף החודש, כך שהוא כמובן גם היה מעורב. ולא רק זה, כל ראשי הרשויות בפנים. כלומר, אנחנו לא עשינו פה עבודה סתם כי בא לנו. ישבנו, ופה גם לאורנה וגם לסער, ישבנו עם כל ראשי הרשויות, כל הגורמים הרלוונטיים ועשינו את העבודה הזו, אחרי זה אפשר יהיה לעבור על המרכיבים שלה.

בואו נעבור שקף כי חשוב לי לומר: דיברתי על תשפ"ה ואנחנו מסתכלים קדימה, אנחנו מדברים על תוכנית חומש. דרך אגב, ככה ממשלה מסתכלת. אם אני זוכר נכון, הממשלה מדברת על 15 מיליארד שקלים לחומש, לא יודע, יש פה את נציג האוצר, יכול אחרי זה לעדכן, זה מה שתואם עם משרד האוצר.

והוא נוגע פה, אמרת, יו"ר הוועדה, על החינוך הבלתי פורמלי, אתה רואה אותו ממש שם, אנחנו רואים בו גורם מרכזי בחיזוק החוסן, בחזרה לשגרה, בצמצום הפערים, בטיפוח הנוער, וכל הדברים הנוספים שדיברתי עליהם. גם בנושאים הפיזיים, גם בנושא של טיפול בנוער וילדים בסיכון, גם בכיוון של מצוינות, צמצום פערים, חוסן. אני אומר עוד פעם, חוסן הוא גורם סופר מרכזי, הוא כבר מטופל דרך אגב, הרשויות כבר מקבלות היום הרבה יותר כסף לטובת חוסן והאירוע הזה כבר קורה, ואין ספק שהוא יהיה בסדרי גודל בחזרה.

זו הייתה המצגת. אני אגיד עוד פעם איך אנחנו באירוע הזה בסך הכול מסתכלים, כמו שאמרתי, על כמה קוביות. קודם כול, הכול עדיין באי ודאות כי הנושא הביטחוני עדיין לא הוסדר, אבל כן, אנחנו לא מחכים לשיפוץ וההשמשה של המבנים עצמם, זה אירוע שמתנהל. השלב הבא זה טיפול בדחוף בתשפ"ה, איך אנחנו מצליחים להרים חזרה את מערכת החינוך ומחזקים אותה, ולאחר מכן תוכנית חומש שלמה שבה אנחנו מסתכלים על איך כל מערכת החינוך בצפון קופצת מדרגה אחת למעלה. אני פה לעוד רבע שעה ואז אני צריך לצאת.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לשואלים: הדיון היום רק צפון. אנחנו נעשה גם דרום, כל דבר בעיתו ובזמנו.

חבר הכנסת קינלי, בבקשה.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

קודם כול, אדוני היושב ראש, תודה. ותודה גם לך, שר החינוך, על הסקירה. 

כמה הערות, אני מסתמך פה על נתונים בעיקר של מרכז ידע גליל מערבי בסקר רחב שנעשה, זה כמובן סוקר חלק מהאוכלוסייה הרלוונטית, אני רוצה לגעת בכמה נתונים. קודם כול, לפי דיווח של התושבים, כ-50% מתוכם לא נמצאים בבית נכון לעריכת הסקר הזה. כשהם אומרים מה הכי חשוב להם, הראשון זה בטיחות ומוגנות, זה כללי, והשני זה חינוך בסטנדרט גבוה, מיד אחרי זה נמצא גם החוסן הקהילתי.

מה שבולט בסקר הזה זה שההורים שנשארו בבית פחות מרוצים מההורים שפונו, וזה דבר שאני חושב שצריך עליו כוכבית. גם בסיורים שלנו, אדוני היושב ראש, ראינו את זה. כשהגענו לאוכלוסיות שנותרו בבית, לא משנה אם זו קריית שמונה, יישובי הגליל, שוב, עירוניים וכפריים, המענים שיש להם, הם פחות מרוצים, אני אומר כאן את הנתון שהסקר הזה מביא, סקר מאוד מקיף. 54% מקרב אלה שפונו הביעו שביעות רצון לעומת 31% מקרב אלה שלא התפנו. עוד שני נתונים חשובים שעולים מהסקר ואז בעיניי שלוש נקודות לפעולה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כולל גם אלו שלא פונו כמו נהריה לצורך העניין שהייתה מטווחת אבל הוגדרה לא - - -

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

נכון, כן. סכנת נשירה – 11% מההורים, כלומר אחד מתשעה, אומר שהוא רואה סכנת נשירה של הילד שלו. זה לעומת נתון כללי של מערכת החינוך לרפרנס של כ-1% נשירה בסך הכול. כלומר, זה נתון מאוד מאוד גבוה של הורים שרואים סכנת נשירה. ו-62% מדברים על סכנה רגשית לילדים וגם עם מאפיינים של פוסט טראומה.

בעיניי, המפתחות, וגם הסקר מציין את זה, אני לא חושב שזה יחדש פה, אבל זה נותן לנו כאן איזשהו פוקוס. הראשון זה צוות איכותי. בסוף השר ציין את זה בהקשר מסוים, אני אומר את זה בכל ההקשרים. הצוות יעשה את ההבדל. ובעיניי, שוב, גם כסף צריך ללכת לשם עם כל המגבלות, להביא את האנשים האיכותיים, להחזיר את האנשים האיכותיים, להשלים משרות לאנשים האיכותיים. יש לנו אתגר בכל מערכת החינוך היום, שלא לומר משבר, בצפון צריך להשקיע יותר. שני זה טיפול רגשי, ושלישי זה הבלתי פורמלי.

ואני רוצה לומר כאן המלצה, וזה כן בא לידי ביטוי בתוכנית העבודה שלך אבל אני רוצה שנייה להדגיש אותה. בניגוד לאינסטינקט שהרבה פעמים חושבים, את השינויים במערכת החינוך לא צריך לעשות ב-1 בספטמבר, צריך לעשות באמצע שנה, בדגש על מפורים ואילך. כי כל מי שמכיר את מערכת החינוך יודע שמפורים ואילך היא בפייד אאוט. מה לעשות? זו המציאות. לא משנה אם זה א' או י"ב, היא מתכווננת כבר לשנה הבאה.

שוב, יש שיקולים ביטחוניים, אבל בכל מצב שעכשיו חושבים להחזיר בית ספר או לא להחזיר בית ספר, זה קשה במרץ, זה משבר בספטמבר. ולכן, תחזיר אותו במרץ למרות שיהיו קשיים ולמרות שיהיו צעקות, יהיו צעקות, אבל בספטמבר אתה תקטוף את הפירות כי הם כבר פותחים את השנה אחרי כמה חודשי הסתגלות. לעומת זאת, שינוי שקורה בספטמבר גורר את כל שנת הלימודים אחר כך. לכן, אני חושב שצריך לחתור, בכפוף לאילוצים הביטחוניים, לעשות את כל השינויים באמצע שנה כדי לפחות להציל את השנה הבאה. תודה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. פורום השמינייה, בבקשה, מרסלה.

 << אורח >> מרסלה שלח: << אורח >> 

שלום, שמי מרסלה, אני מנהלת את הקהילה בקיבוץ שדה נחמיה ואני חלק משמונה קיבוצים שלא פונו והיינו שם כל השנה. קודם כול, אני רוצה להגיד תודה ליושב ראש ולאורנה שמחון. אני מוצאת פה אוזן קשבת, זו פעם חמישית שאני מגיעה לפה ולדברים שאני אומרת פה יש תוצאה מיידית בשטח. כי אנחנו מתמודדים היום, יש פה תוכניות, תוכניות מאוד יפות, הבעיה העיקרית שלנו היא כוח אדם. יכולות להיות תוכניות נפלאות, יכול להיות מלא כסף, אבל אם אני לא מצליחה לגייס כוח אדם שידע לטפל בילדים שהם במצב קשה ביותר.

גייסתי מדריכות מהממות הקיץ, הן ברחו לי, הן לא יודעות להתמודד עם הילדים. יש לי מנהלת חינוך עכשיו, מדהימה שגייסתי, היא אומרת לי, מרסלה, לא פגשתי כזה דבר בחיים. אני חושבת שצריך הדרכה וליווי רגשי מיידי, אני לא מדברת על ספטמבר, שנורא חשוב ספטמבר שנה הבאה, אנחנו מתמודדים עם זה היום.

דבר שני שאני מבקשת להגיד זה העניין של הגנים המפונים. אני כרגע מחזיקה בתוך הגנים שלנו ילדים מקיבוצים מפונים. הם ביקשו להתקבל, יש לנו ערבות הדדיות, קיבלנו אותם. האוכלוסייה שלי, חצי משדה נחמיה התפנו מרצון, ועכשיו הם יכולים לחזור הביתה כי הם משלמים מהכיס שלהם את הפינוי. ויש מצב, אני כרגע על 37 ילדים, אני לא צריכה גן נוסף שנה הבאה, אני לא יכולה לפתוח עכשיו עוד גן. מה אני עושה? אני צריכה להגיד לילדים שקיבלתי לפני שלושה-ארבעה חודשים תלכו? צריך לתת מענה כי המשפחות חוזרות, הן חוזרות עכשיו, הן רוצות עכשיו את הגנים. צריך לחשוב על איך נותנים פתרון כמו שידענו לתת פתרון כשהתפנו, לתת פתרון עכשיו באזור שלנו.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה את מציעה? אני בטוחה שאת יודעת את הפתרון הכי טוב, תני לנו את הרעיונות.

 << אורח >> מרסלה שלח: << אורח >> 

הפתרון הוא גיוס של צוותים, הוא הכשרה של מבנים, שעם כל - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לפתוח עוד גן.

 << אורח >> מרסלה שלח: << אורח >> 

בוודאי. ויש מבנים שאפשר להתאים אותם ומהר, צריך לעשות את זה מהר, אני צריכה את זה עכשיו. אנחנו יודעים לעשות את העבודה, שנה אנחנו עושים את העבודה ומתמודדים בכל הקושי. צריך פתרון עכשיו, של צוות, של מקום, של כסף. שוב פעם, אותו דבר בבלתי פורמלי, צריך לצאת בעיניי, שמת שם יעדים נורא חשובים, אני חושבת שהיעד הכי חשוב, כי יהיה לי את המבנה הכי יפה, אבל לא יהיה לי מי שיעבוד, זה לא עוזר לי.

אני צריכה שהצעירים במדינת ישראל, אלה שמחזיקים את תנועות הנוער, אלה שעובדים בחינוך הבלתי פורמלי יראו בעבודה בצפון משימה לאומית, שיהיו לנו כספים להשלים. בדרך כלל אלה לא משרות מלאות, אבל הם לא באים אם אין משרה מלאה. תל חי עדיין סגור, אלה בדרך כלל המדריכים שלנו, בעיקר בגליל העליון אלה המדריכים שלנו. אין לנו מדריכים.

והנוער מסתובב. שבוע שעבר רק עצרו סוחר סמים אצלי ביישוב שאני בכלל לא ידעתי שקורה. למה? כי אין לי מדריכים, אני לא באמת בקשר עם מה שקורה. יש פה סכנה שצריך לתת לה פתרון מיידי ועכשיו. אנחנו איתכם לאורך כל הדרך במשימה הלאומית ובחזרה הביתה, לעשות את כל מה שאנחנו יכולים כקהילות קטנות כדי להיות שם בשביל התושבים שלנו.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כל הכבוד לכם צריך לומר, אתם עושים דברים מדהימים, תודה.

 << אורח >> מרסלה שלח: << אורח >> 

ודבר אחרון שאני רוצה, דיברת על ליווי הסעות. נדרש מאיתנו כרגע לשים מלווה בתוך האוטובוס, גם הלוך, גם חזור, זה המון כסף. ולך תמצא את הבן אדם שמוכן בבוקר לעלות על האוטובוס, למצוא מי מחזיר אותו, בצוהריים לנסוע לבית הספר, למצוא מישהו שיקח אותו לבית הספר, שיחזיר אותו. אני הולכת לחייב את ההורים עכשיו על ההסעות האלה, אני הולכת לסבסד את זה מתוך הקהילה, ממיסי הקהילה שגם ככה כבר גבוהים. זו עלות של 50,000 שקל בלי שפתרתי מי מחזיר ומי לוקח אותם. אם יש דרישה כרגע של ליווי הסעות, צריך לתת לזה מימון. זה לא יכול ליפול על אותם הורים שבתוך קו עימות, עם כל הקושי, וזה עכשיו, זה עכשיו קורה. תודה רבה, באמת תודה רבה.

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 

אני רוצה רגע להתייחס לדברים שנאמרו, גם למה שאמר קינלי ובטח למה שמרסלה אמרה. קודם כול, מה שאמרת בסקר על הנושא של הפונו וקו העימות, חד משמעית זה נכון, אני אומר את זה גם בהרבה מקומות אחרים. האירוע של המפונים בהתחלה היה קשה ומצאנו לו פתרונות ושדרגנו ובנינו בתי ספר והצלחנו לייצב את האירוע של המפונים. אירוע קו העימות, במיוחד במלחמה, היה אירוע בלתי נסבל, אני אומר את זה בצורה כנה לחלוטין. הם היו שם תחת אש במלחמה עם ילדים, לא פונו, וזה מנהריה עד ליישובים שנשארו לנו ברמת הגולן ובגליל העליון, אנחנו היינו באירוע מאוד קשה, באמת.

וישר כוח לכם, אני חושב שזה היה אתגר לאומי שאתם נשאתם בנטל במקום הזה עם כל המורכבות, כולל מחירים בנפש. בנהריה ארבעה נהרגו במלחמה הזו, אזרחים, מירי, והייתה תקופה מאוד מאוד קשה במלחמה מול חיזבאללה. דרך אגב, אני אומר, אני לא יודע מה העתיד צופן לנו בעניין הזה, ואני אומר את זה בצורה מאוד ברורה, ואנחנו ניסינו, עם כל המורכבות הזו לתת את המענים החינוכיים בגזרה שלנו הכי טובים שיכולנו.

עכשיו אני רוצה רגע להתייחס, מרסלה, לדברים שאמרת, רגע אחד ברמת המקרו ואחרי זה במיקרו. נושא כוח האדם, נמצאים פה גם סער וגם אורנה והם יודעים את זה יותר טוב מכולנו והם כל הזמן מדברים על זה ואני מדבר על זה וזה מרכיב מרכזי בתוכנית שלנו חזרה, הוא נושא סופר קריטי. לוודא שיש לנו יכולת לתמרץ ולהביא את המורים הכי טובים ואת הגננות. זו לא רק החזרה של מי שהיה, אלא גם לתגבר ולהביא עוד. זה משהו שאנחנו מאוד מאוד ממוקדים בו ואנחנו נייצר לו את התנאים. זה אתגר, אנחנו נהיה חייבים לעשות אותו, אבל זה המפתח המרכזי להביא את החינוך לרמה אחרת, חד משמעית.

לגבי הדברים שאמרת בנושא הגן בכלל, ודיברתי על זה עם אורנה, בכל מקום שיש דרישה אנחנו נפתח עוד גנים, ימומן ויפתח. ואם יש לך בעיה, תסגרי את זה אחרי זה עם אורנה, אנחנו נפתח שם עוד גן. אין שום סיבה שיהיו 37 ילדים בגן אחד אחרי שעברו את מה שעברו, כולל ילדים ששבים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

השאלה אם יש מישהו שיעבוד בו.

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 

אנחנו נמצא.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

יש מי שיעבוד בעוד גן?

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 

אנחנו נמצא את המענה.

 << אורח >> מרסלה שלח: << אורח >> 

זה תהליך.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יצטרכו למצוא איזשהו מנגנון תמרוץ.

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 

תאמיני לי, אורנה אחרי זה תתייחס, אפשר למצוא. תראי, אני לא באירוע של מסה, ולכן אני כן יודע היום לתת מענה כשיש דרישה. כשיהיה אירוע של מסה, יהיה יותר מורכב ואז גם לא כל הצוותים. היום אני יודע, אני חושב, לתת מענים, אנחנו נפתור את הבעיה הזו, חד משמעית. הנה אני אומר, אורנה תטפל בזה.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

אדוני השר, התייחסת למצב הפיזי, אתה יכול להתמקד בקריית שמונה.

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 

רגע, קינלי, אחרי זה אני אתייחס לכל מה שאתה רוצה. תן לי לסיים, אם תשאל שאלה, אני אענה. אני מבקש את הנושא של הגן לפתור. לגבי נושא הדרישה למלווה בהסעות, לא הכרתי אותה, אני לא יודע אם זו דרישה שלנו בכלל.

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

אצלנו יש מלווים בחינוך המיוחד, זה מתוקנן, בחינוך הרגיל אין מלווים.

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 

את מדברת על החינוך המיוחד?

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

לא, בחינוך הרגיל היא דיברה.

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 

אין מלווים בחינוך הרגיל.

 << אורח >> מרסלה שלח: << אורח >> 

אבל יש לנו דרישה מהמועצה שיהיה מלווה בכל אוטובוס.

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 

מאיפה זה הגיע?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא מאיתנו.

 << אורח >> מרסלה שלח: << אורח >> 

אני לא יודעת, - - - הנחיה.

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 

קודם כול, אני מציע שנעשה בדיקה עם הרשויות, עם המועצות, לא כל מועצה דורשת את זה, אנחנו לא דורשים את זה. אני לא מדבר על החינוך המיוחד, זו דרישה שהיא לא קשורה, היא גם ממומנת, החינוך מיוחד, אנחנו מממנים את המלווה ואת ההסעה.

 << אורח >> מרסלה שלח: << אורח >> 

אני חושבת שזו תחושת הביטחון של התושבים.

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 

אני לא יודע, אם אתם חושבים שחייב בגלל תחושת הביטחון, לא כל המועצות כאלה, אני לא יודע אם דווקא בתקופה של הפסקת אש עכשיו זה מחויב, יכול להיות שזה יהיה מחויב בתקופה אחרת. צריך לעשות חושבים על זה ולהחליט ואם כן, אני לא יודע, זו לא דרישה שעלתה אלינו ואני לא מכיר את המקרה הזה, אנחנו נבחן אותו. אבל זה לא אירוע גורף וזו לא דרישה של משרד החינוך, חשוב לי להבהיר את זה.

ומילה אחרונה ואז קינלי, אני אתייחס למה שרצית. כל נושא הנשירה ונושא הנוער זה אתגר מאוד מאוד משמעותי שתפס אותנו גם בדרום, גם בנושא המפונים וככל שלא חוזרים הביתה ואין מסגרות קבועות, זה מאיץ את עצמו. ובטח מה שהיה במלחמה שלא היו לימודים בהרבה מאוד מקומות, אנחנו בזה גם מקצים הרבה מאוד משאבים, גם מדריכי נוער, גם עובדים עכשיו עם מורות חיילות ומנסים להביא, גם מכינות. אנחנו עובדים עם המון פוטנציאל של נוער, מה שנקרא, בגילים הקרובים, ההשפעה הכי טובה היא המדריכים בגילים הקרובים אליהם, מנסים לתגבר ככל שאפשר את האזור הזה.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

שאלת המשך בהקשר של קריית שמונה, ואני מניח שהמצב דומה גם בשלומי. לפי מה שאני מבין, יש כרגע 42 מוסדות חינוך שנפגעו בעיר קריית שמונה, אני יודע שגם סיירת באחד מהם. השאלה שלי, האם באמת, לאור מה שאמרת קודם, שאין למשרד כרגע חברה זמינה, האם ריאלי שבחודשים הקרובים תהיה יכולת ביצוע להחזיר אותם לכשירות? אני שואל מה המשמעות של זה.

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 

אני אסביר כי כנראה לא הייתי ברור. התוכנית של ה-200 מיליון שקלים היא בדיוק למשימה הזו. מי שקיבל, משרד נגב גליל, יש לו זרוע ביצוע, הוא לא צריך לחכות לאף אחד, הוא קיבל כסף בדיוק בשביל לטפל בקריית שמונה ושלומי.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

והוא יצליח אתה חושב? כי זה יתנה את החזרה. זה תלוי בו.

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 

חד משמעית. א', הם יצאו לדרך, אורנה יכולה לעדכן, סער פחות, אצלו זה במועצות, אבל בנוגע לקריית שמונה ושלומי, המיקוד הוא של משרד נגב גליל שיש לו זרוע ביצוע, אורנה עובדת על זה עם המנכ"ל שלהם באופן שוטף, מציפה פערים, הם מביאים תוכנית. הם עובדים, אני לא יודע אם עם משכ"ל או עם מי הם עובדים, אבל הם עובדים, יש להם זרוע ביצוע. זה היה הרעיון כשהעברנו להם את הכסף מהאוצר, כדי שיבצעו עכשיו. זה האירוע וזה אמור להיפתר בצורה הזו כי הרשות לא מסוגלת לתפקד ולהוביל מהלך כזה ואנחנו היינו צריכים מענה אחר.

חבר כנסת דוידסון רצה שאלה ואז אני צריך לצאת.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

ממש קצר. אני לא אחזור על דברים, אני רוצה רגע לשים פרוז'קטור על דבר שאתה יודע את העמדה שלי, את האג'נדה שלי, הנושא של החינוך הבלתי פורמלי. עכשיו, זה יפה שכתוב חינוך בלתי פורמלי, קודם כול הייתי רוצה להבין מה בחינוך הבלתי פורמלי, כי הוא כל כך רחב ויש כל כך הרבה זרועות לחינוך הבלתי פורמלי. ולמה שאמרה מרסלה, תקשיבו טוב למה שהיא אמרה, למשפט שהיא אמרה, ילדים מסתובבים ללא מעש ומגיעים לסמים ואלכוהול. זה משפט שעובר ככה מתחת לרדאר, אבל צריך להבין שהנתונים הם מפחידים.

היום בשעה 14:00 אנחנו עושים דיון בנושא הזה ואני מכיר כבר את המספרים ואני מכיר את העלייה של שימוש בסמים ואלכוהול והתמכרויות לדברים אחרים. וצריכים להבין, ילד שאחר הצוהריים, דקה שהוא יוצא מבית הספר אם הוא בבית הספר, אנחנו כמדינה חייבים שהוא יהיה עסוק, אם זה במוזיקה, אם זה בספורט, ואם זה בדבר שאני עכשיו רוצה להגיע אליו, תנועות נוער.

כולנו מבינים, אתה גם מבין את המשמעות של תנועות נוער, ראינו את זה מאוד מאוד בשנה האחרונה. חייבים להיאבק על זה שזה יהיה בבסיס התקציב. לא ייתכן שהתקציב - - -

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 

יכול להיות שבתקציב הזה כבר. מנסים להכניס, הרי קוראים לזה כאילו תקציב קואליציוני. אנחנו מנסים שפעם אחת ולתמיד, הש"שים, המכינות, תנועות הנוער יהיו בבסיס תקציב. עובדים על זה עם האוצר, אני לא יודע, יש פה נציג אוצר.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

כן, אני אומר את זה כי האוצר נמצא פה ואתה שמעת אותי כמה פעמים בנושא הזה. זה פשוט הזיה במדינת ישראל שעד היום כל הנושא הזה נמצא חצי בתקציב, חצי בחוץ, צריך תמיד לריב על הכסף הזה. תנועות הנוער הן חלק מהחינוך של מדינת ישראל וזה צריך להיות בבסיס התקציב ולא צריך להתחנן עליו.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

בבסיס ולהגדיל, נכון מאוד.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חד משמעית. התקנה הזאת צריכה הכפיל את עצמה לפחות.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

ואם חסר לך כסף, יש 1.6 מיליארד שקל, כמו שאתה יודע, לאופק חדש.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

קינלי, תודה רבה.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

תמיד אני אזכיר לך את הכסף, שלא תגיד שאין כסף.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל למה תמיד ליפול על - - - של אופק חדש?

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

יוסי, יש ים של כסף, רק תנצלו אותו. הרי אם אתם לא הולכים לבזבז אותו, יאללה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

קינלי, בסדר.

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 

קודם כול, אני מקבל כל מילה שדוידסון אמר, הוא צודק מאה אחוז, אנחנו עושים מאמץ. אני נאלץ ללכת ואני לוקח גם את הכיתה כי גם הבן שלי פה, לא אמרתי את זה קודם.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

ואדוני יו"ר הוועדה, אני רוצה להציע שנעשה סיור של הוועדה בצפון על זה, בסדר?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חד משמעית.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

נסייר במוסדות, נראה את הבעיות בעצמנו, ואת הפתרונות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

השר, ברשותך, רק דקה אחת, נמצא איתנו יו"ר מועצת ארגוני הנוער, שלומי קסטרו. בבקשה, שלומי, בקצרה.

 << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> 

שלום, שר החינוך. אתה מכיר את הנושא של תנועות נוער, ארגוני הנוער. אני מתחבר כאן למה שמרסלה אמרה, אני רוצה להגיד שאנחנו גם מזהים את זה כמשימה לאומית וכמוך מתמודדים עם סוגיית ההון אנושי. אבל יש צעירים שרוצים להגיע, שיצאו מח'אן יונס, שיצאו מעזה, שיצאו מלבנון, הם רוצים להגיע. אם נצליח לייצר מראש תמרוצים להגיע אליהם, הדבר הזה יקרה ואנחנו עליו.

והדבר השני, נמצאים פה ש"שים מבקהילה ואלינוער שהיא המנכ"לית. אלה הש"שים המהממים.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה רק בארץ, נכון? כי יש ש"שיות גם בחו"ל.

 << אורח >> אלינוער לויטן: << אורח >> 

הם משרתים את ילדי קריית שמונה והגליל וחיים בטבריה כבר מעל שנה עם כל הקהילה. כל הכבוד לכם.

 << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> 

והדבר החשוב הוא שלנו יש יכולת, אנחנו מסתובבים בבתי הספר, להביא עוד 1,000 ש"שים בנוסף לש"שים הקיימים. זה עניין שאנחנו יכולים ללכת עליו. סמנכ"ל משרד החינוך גור מכיר את זה, אתה מכיר את זה, ביחד אפשר לעשות את זה. תודה רבה לכם.

 << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> 

כבוד השר, ברשותך, דקה ממך, ממש קטנה. אני בעניין של ילדים שחוו את המלחמה הזאת על כל היבטיה, ילדים שישבו בבית תחת ממ"דים ומקלטים. יורם אבן צור, חבר מליאת המועצה האזורית גליל עליון, פורום השמינייה. אני מדבר בשם ילדים בפורום השמינייה בקיבוצים צמודי הגדר לאורך כל הקו שלא התפנו כמו שאתה אמרת. אני מאמין בכוונות, בכנות שלך, של הדברים שלך, שקשה לך לראות אוכלוסייה שגם לא התפנתה.

לצערי הרב, המדינה נקטה כאן בשחור לבן, לא היה פה משהו דיפרנציאלי. לא אמרו, בוא, יש פה אוכלוסייה שלא התפנתה, היא סופגת עכשיו ירי רקטי, בואו נתייחס אליה בהתאם. זה לא קרה, כבוד השר. יש לי בקשה אליך, אני לא אגזול מזמנך יותר מדי. אני במצגת לא ראיתי שום דבר שקשור לטיפול, למענים רגשיים לאוכלוסייה שלא התפנתה, חוותה את המלחמה הזאת. אנחנו צריכים להתעסק בעניין הזה באופן דיפרנציאלי וברצינות. שני נסטל מקיבוץ שדה נחמיה באה איתי הבוקר לוועדות פה בירושלים, היא סיפרה לי שהבן שלה, בן 14, ישן איתם בחדר, וגם הבת שלה הקטנה. הם עדיין ישנים איתם בחדר, מסיוטים.

כל בקשתי אליך, כבוד השר, להנחות את המחוז ואת המשרדים שלך להתייחס באופן דיפרנציאלי לאוכלוסייה, לילדים שלהערכתי נמצאים בפוסט טראומה, סובלים קשות ולאורך כל השנה הזאת הדירו אותם, עשו אפליה. זה התחיל מזה שלפטופים קיבלה רק אוכלוסייה מסוימת, זה התחיל מזה שהקלות במבחנים היו רק לאוכלוסייה מסוימת. היינו פה לאורך כל השנה הזאת והפנו אלינו גם, תמיד. יש דברים שעזרו לנו, בסדר, אבל זה היה קשור עם כולם מקבלים בכללי.

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 

אני אגיד לך, יורם, קודם כול, אני לא אחזור על דבריי לגבי קו העימות, אמרתי ואמרתי את זה בצורה ברורה. כן דיברתי הרבה מאוד במצגת על כל נושא החוסן ולא דיברתי רק על השבים, אני דיברתי בצורה מאוד ברורה על קו העימות, ואני אגיד לך יותר מזה, השאלה שלך, אתה יודע איפה היא הכי רלוונטית? היא הכי רלוונטית לתוכנית של ה-15 מיליארד של שיקום הצפון. זה לא רק למפונים, הנה אני אומר לך את זה בצורה הכי ברורה. יהיו קריטריונים מאוד ברורים, לא דין נהריה כדין הקריות, לא דין היישובים שלא פונו, שדה נחמיה, כדין כאלה שפונו. דיברנו על זה, הדבר הזה נעשה עכשיו בעבודת מטה של הממשלה. אין מצב בחיים, אני אומר לך ככה, שלא יהיה מענה מאוד מאוד משמעותי לקו עימות שלא פונה, מנהריה עד הקצה.

 << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> 

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני רק רוצה לחדד, השר, בנקודה הזו. חשוב שהכסף שיגיע ללא מפונים יהיה צבוע, כי לצערנו, אנחנו רואים במועצות שלפעמים יש, לא בכוונה תחילה, אבל הכספים האלה הולכים קצת לאיבוד.

ארגון הורים, נמצאת איתנו בזום טלי דדון, בבקשה.

 << אורח >> טלי דדון: << אורח >> 

שלום, אני טלי, אני אימא לתלמיד בית ספר מבוא הגליל. חשוב לי פה להגיד ולייצג. אני נחשבת השביעייה; אם מרסלה היא השמינייה, קו העימות – אני השביעייה שלא פונתה, לא נשארה וגם לא מוגדרת כקו עימות. 

הבן שלי חזר לבית הספר לא מזמן ואני רוצה להציג לכם את זה שהבן שלי היום מקבל פחות שעות לימוד, אני לא מתלוננת חלילה וחס, אני לא מתחלפת עם המפונים לרגע. בשל בתי הספר הזמניים שהוקמו לטובת המפונים, אין הקצאה של הסעות נוספות, לכן קיצצו לבית הספר היסודי הכי גדול בגליל שעות לימוד לילדים שלא למדו 14 חודשים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

באיזה בית ספר מדובר?

 << אורח >> טלי דדון: << אורח >> 

בית ספר מבוא הגליל באיילת השחר שהוא בית ספר של שבעה קיבוצים שלא פונו ולמדו בלמידה יישובית. לא באמת למדו, אבל בואו נקרא לזה, היו בלמידה יישובית ב-14 החודשים האלה. לא רק זה, גם המענה הבלתי פורמלי שהיה לנו לפני המלחמה ובמהלך המלחמה לאור כל מיני שינויים וקשיים, ואני לחלוטין מבינה את הקושי בלגייס כוח אדם, שונו, הוא כרגע לא מותאם לקיצור השעות של בית הספר. 

משמע, שלושה ימים בשבוע אני צריכה לעזוב את העבודה שלי שלא עבדתי 14 חודשים, אתם מבינים מה זה לחיות תחת מלחמה, לא באמת עבדתי, ולצאת מוקדם, ב-13:30 כי בית הספר מסתיים ואין סידור לילדים. כי הבלתי פורמלי החליט להעביר את פעילותו ליום שישי ולימים שהם לא היום הקצר של בית הספר, ואני ועוד 400-300 הורים נוספים נותרים ללא מענה.

אני משלמת 720 ש"ח לבלתי פורמלי, 500 ש"ח בייביסיטר, ועם כל זה אני לא מצליחה להחזיק משרה ולדאוג שהבן שלי לא יסתובב אחר הצוהריים, ילד בן שבע, אוקיי? אני לגמרי מבינה, אני באמת לא הייתי מתחלפת עם המפונים לרגע ואני מאחלת להם רק טוב וביתי פתוח בפניהם, אבל אתם צריכים להבין, יש פה אנשים וילדים שחיים את זה 14 חודש וכרגע אמרו לנו תחזרו לבית הספר, בית ספר זה חוסן, בית ספר זה זה. איך? תנסו למצוא בגליל פה למטפלת רגשית באופן פרטי, שלא לדבר חינם.

הילדים האלה, בית הספר מדבר איתנו על מענים רגשיים, אבל בפועל אין שום תוכנית, אין שום דבר בפועל שעובד ונותן מענה לילדים האלה שחיו תחת מלחמה 14 חודש ועברו שינויים דרסטיים. אני באה וקוראת לכם לעזרה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אוקיי, טלי, נבקש ממשרד החינוך לתת לנו תשובות. בבקשה, אורנה.

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

תודה. אני רוצה להתייחס לדברים שציינת. את יודעת היטב, אני יושבת בהרבה ועדות כנסת וגם בפורומים עם פורום השמינייה, ואנחנו משתדלים לתת מענים ממש אד הוק לאוכלוסייה הזאת שכאמור, השר אמר ובצדק שהיא אוכלוסייה שסבלה מאוד קשה. ואתם כהורים ביקשתם לא להחזיר את בתי הספר למוסד החינוכי שלהם, ולכן אנחנו פירקנו כמעט את כל בתי הספר בגליל העליון למוקדים לימודיים על פי בקשת ההורים בגלל החשש הביטחוני ובצדק.

אנחנו קבענו נקודת זמן שברגע שהצבא איפשר את זה, אנחנו החזרנו את כל בתי הספר לתפקוד ואפילו נתנו שבועיים נוספים להתארגנות להורים, גם אחרי שאפשר היה להחזיר את התלמידים, להיות במוקדים שלהם. יחד עם זאת, במועצה אזורית גליל עליון ובעוד רשות אחת, במטה אשר, בתי הספר ביקשו אחרי החזרה ללימודים לשים שני מורים בכיתה מהטעמים של פערים לימודיים, בעיות התנהגות וחוסן וכן הלאה, ולכן זה היה על חשבון שעות אורך.

הורים פנו אליי משתי הרשויות הללו, ובדעתי, אני כבר הודעתי לרשויות, אבל בדעתי להוציא מכתב לכל הרשויות המקומיות שמייד לאחר חופשת חנוכה, יום הלימודים חוזר עד סוף היום כדי לאפשר להורים לצאת לעבודה. אני רוצה להגיד לך שפניתי לגיורא בעניין הזה ואני פשוט אחייב את כולם להחזיר את הלימודים עד סוף יום הלימודים. זה לגבי התשובה לגבייך, אם תרצו התייחסויות לדברים אחרים - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בהמשך הדיון. תודה רבה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

טלי, יש לי שאלה אלייך בבקשה. כשאת מדברת על חינוך בלתי פורמלי אחר הצוהריים, מה הילדים שלך עושים אחר הצוהריים?

 << אורח >> טלי דדון: << אורח >> 

אנחנו סידרנו לעצמנו איזשהו סוג של תורנות הורים שכל פעם אחת האימהות לוקחת כמה ילדים עד שההורים חוזרים, 17:00-16:30.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אבל השאלה מה הם עושים אחרי זה, אחרי שהם חוזרים, שאל חבר הכנסת.

 << אורח >> טלי דדון: << אורח >> 

הבן שלי, יום אחד הוא בחוג קרמיקה, יום שני הוא בחוג כדורסל, וביתר הזמן הוא עם חברים, יום אחד חוג אימא.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תנועות וארגוני נוער לא פועלים אצלכם?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

פועלים ש"שים.

 << אורח >> מרסלה שלח: << אורח >> 

חוסר תפקוד מוחלט של תנועות הנוער.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חברים, שאלתי את טלי.

 << אורח >> טלי דדון: << אורח >> 

אין תנועות נוער.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

וארגוני נוער? ארגונים גם לא נמצאים שם, שלומי?

 << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> 

למה?

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

טלי, באיזה יישוב את?

 << אורח >> טלי דדון: << אורח >> 

אני גרה בחולתה.

 << אורח >> אלינוער לויטן: << אורח >> 

אני יכולה להגיד עלינו, זו לא תשובה ישירה לטלי. אלינוער לויטן, מנכ"לית עמותת בקהילה. אנחנו עושים את מירב המאמצים וכבר עכשיו בונים את השנה הבאה ורוצים לשלב קומונה שתיועד לכל אזור הגליל העליון. אני אגיד שהשר עדכן על 278 מיליון שקלים שמיועדים לנושא הבלתי פורמלי, אנחנו השנה נתקענו במצב שבו חשבנו ש-25% או 30% מהתקציב שלנו יקוצץ, באותה מידה היינו צריכים כנראה לקצץ במספר הש"שים, הווי אומר הנוער שיכול לעזור בפעילות הפורמלית.

כשאנחנו מתכננים את השנה קדימה ואת הרצון שלנו להתרחב ולייצר עוד קומונות, א', אין לנו תקנים לש"שים, פעם אחת, משרד הביטחון לא מגדיל את מספר התקנים. שתיים, אנחנו לא יכולים לתכנן תוכניות בלי תקציבים. וכשיש את חרב הקיצוץ מעלינו לאורך כל היום, אנחנו מתקשים לעשות את זה. ככל שזה תלוי בנו, הארגונים החברתיים, ארגוני הנוער, יש רצון, יש יכולת ויש המון תקווה, אנחנו צריכים שותפים לעניין.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

אף פעם לא היה בגליל עליון? לא היה לכם אף פעם?

 << אורח >> אלינוער לויטן: << אורח >> 

יש לנו קומונה היום שמשרתת את קריית שמונה והגליל העליון, אבל היא יושבת בטבריה, היא משרתת את אוכלוסיית המפונים מהגליל העליון שנמצאים בסובב כנרת.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני רק רוצה להבין, בסוף אין קיצוץ, נכון, שלומי?

 << אורח >> אלינוער לויטן: << אורח >> 

בסוף, אבל אנחנו עברנו ויה דולורוזה מאוד לא נעימה, תשאל פה את הש"שים, הם הקימו אוהל מחאה מול ביתו של שר החינוך.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, בסדר, רק רציתי להיות בטוח.

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, מתוך ה-276 מיליון שקלים שאנחנו רוצים להעביר עכשיו בהחלטת הממשלה שאני מקווה שתעבור בשבוע הבא, אנחנו גזרנו 40 מיליון שקלים עבור ש"שים, מכינות וכולי כדי לפרוס אותם. אני רוצה להגיד שיש לנו הרבה מאוד ש"שים, חיילים, תנועות נוער שפעילים בהרבה מאוד יישובים, וגם נתנו תקציבים תוספתיים, נתנו 8 מיליון שקלים. עכשיו אנחנו מפעילים פעילות חנוכה ועכשיו הוצאנו הודעה לכל הרשויות המקומיות, כולל הלא מפונים מ-5 עד 13 ק"מ מהגבול, אנחנו הוצאנו 8 מיליון שקלים נוספים עבור פעילות נוספת בלתי פורמלית.

אגב, יש לנו פניות של רשויות שכבר לא יודעות מה לעשות עם הכסף, אבל אני צריכה לבדוק למה בחולתה המועצה האזורית גליל עליון לא עשתה - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי שלא יודע מה לעשות עם הכסף, שיעביר את זה לרשויות אחרות שצריכות.

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

הצעתי את זה, אדוני היושב ראש, בדיוק.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זה מה שכיוונתי. חבר כנסת יבגני סובה, בבקשה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

תודה, אדוני היושב ראש. לפני שבוע במליאת הכנסת הייתה הצעה לסדר שגם חבריי היו חתומים עליה, בנושא של ירידה חדה בנתוני התלמידים במדעים ובמתמטיקה. שר החינוך, לצערי, לא היה באותה הצעה אבל אני מניח שהעבירו לו את הדברים. אני מאוד חושש שבחודשים הקרובים, קודם כול אני מקווה שהכול יחזור למצב הנורמלי.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בנקודה הזאת אני רק אגיד שמשרד החינוך מקים צוות בדיקה ואני פניתי למשרד לקבל את התוצאות תוך 30 יום. במידה ולא, כמובן הוועדה תתכנס כדי לקבל את התשובות.

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

על צהרונים אנחנו מדברים, נכון?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, ירידה בנתונים במדעים ובמתמטיקה. מה שאני רוצה להגיד זה שאנחנו נכנסים לחודש השני של ההפוגה, הפסקת האש, תקראו לזה איך שאתם רוצים. אף אחד לא יכול לדעת מה יהיה ב-22 בינואר, כך שכל ההיערכות הזאת יכולה להיות פשוט לא רלוונטיות אם המלחמה שם תתחדש, אבל אני מקווה מאוד שזה לא המצב.

ואני רוצה להזכיר לך, אדוני היושב ראש, שאת האירוע של קורונה אנחנו התחלנו בשנת 2020, סיימנו בערך ב-2023, משהו כזה, ובמהלך 2023 כבר נעשו מחקרים שהעידו על כך שיש ירידה חדה לאותו דור של קורונה בכל הפרמטרים. אם זה בלימודים, אם זה במצבם הנפשי, לא רוצה להגיד חלילה דור אבוד, אבל היו השלכות מאוד גדולות לתקופה הזאת של קורונה.

אני חושב שאנחנו צריכים לבדוק מהן ההשלכות של השנה וחודשיים של המלחמה בצפון. אני מאוד מקווה שלא נרגיש ירידה בנתונים, אבל כמו שאורנה הציגה במהלך השנה הקשה הזאת כאן, שאכן היו ירידות בנתוני המבחנים. אגב, אני חושב שבאחד המפגשים כאן אפילו אמרתי שצריך באמת לשקול את הפקטור כי תלמידים מפוזרים, תלמידים כאלה שאפילו היו בחוץ לארץ, את זוכרת שדיברנו על כך, לאפשר להם להיבחן. אני חושב שאנחנו נצטרך לקיים דיון נפרד רק בנושא הזה ולראות, אולי לקבוע את זה לפברואר-מרץ, ולראות האם יש מחקרים שמעידים על פגיעה ביכולת לעמוד במבחנים של אותם תלמידים. וצריך לבדוק, אם מדובר על מעל 50%, 60%, בוודאי שתהיה תופעה רחבה ונצטרך פה להתמודד עם זה.

אני חושב שכן תהיה פגיעה. גם אם משפחה פונתה אבל עדיין, האווירה הכללית, הציבורית, חדשות, כל מה שקורה מסביב, עכשיו גם תוסיפו לזה מה שקורה בסוריה וברמת הגולן, אלה הדברים שישפיעו ללא ספק על היכולת של התלמידים להתכונן טוב למבחנים וזה מצב של סטרס. אני חושב שפה אנחנו גם נצטרך לתת, כי בסופו של דבר, אותו דור, בעוד שנה, שנתיים, שלוש, ילך לאוניברסיטה, ילך לצבא, שלא תהיה פגיעה במבחנים בצבא, שלא תהיה פגיעה במבחנים למוסדות להשכלה גבוהה. אלה הדברים שלדעתי גם אנחנו צריכים להקפיד כשאנחנו מדברים על חזרה לשגרה בצפון. תודה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב. רוני קמאי, מועצת התלמידים והנוער הארצית. הם לא נמצאים בזום? טוב, לא באו. בבקשה, אורטל נדל, אלו"ט, התייחסות שלכם לנושא החינוך המיוחד והתלמידים על הרצף האוטיסטי, בבקשה.

 << אורח >> אורטל נדל: << אורח >> 

תודה רבה על זכות הדיבור. אני עו"ד אורטל נדל מאגף לקידום זכויות באלו"ט. אני כאן כדי להשמיע את הקול של הילדים והתלמידים על הרצף האוטיסטי. ילדים עם מוגבלויות, ובפרט הילדים על הרצף האוטיסטי נפגעו בצורה חריפה יותר בזמן הלחימה, בזמן הפינוי. התלמידים האלו נותקו מהמסגרות הקבועות שלהם, מהמטפלים המוכרים להם, כל הרצף הטיפולי שלהם והרצף החינוכי נגדע.

במהלך הפינוי מהצפון הם חוו שינויים דרמטיים שהובילו רבים מהם לרגרסיות שהתבטאו בבעיות התנהגות, בבעיות נפשיות, בעיות רגשיות. החזרה הביתה היא הזדמנות לתקן, אבל היא מחייבת היערכות מיוחדת מצד מערכת החינוך והרווחה ואנחנו סבורים שיש להעניק מענים מותאמים ואני אפרט על ארבעה מהם ממש בקצרה.

כמו שכבר נאמר פה, תמיכה בצוותים החינוכיים, הכשרות והדרכות להתמודדות עם טראומה. הצוותים הנוכחיים לא בהכרח מוכשרים להתמודד עם תלמידים שעברו חוויות טראומטיות, הם בעצמם עברו תקופה מורכבת והם גם זקוקים לתמיכה מקצועית ולתמיכה רגשית. חשוב שיהיו מענים רגשיים לילדים ולמשפחות שלהם, אם זה במסגרת משרד הרווחה, מרכזי החוסן ברשויות המקומיות. יש לבנות מערך תמיכה מקיף כמו טיפולים פרטניים, קבוצות הורים, קבוצות תמיכה, כל דבר כדי להבטיח שכל משפחה תקבל את העזרה שלה כדי לחזור לשגרה.

דבר נוסף הוא ציוד לוויסות חושי, יצירת פינות לוויסות במוסדות חינוך ומתן אביזרים לוויסות גם למשפחות כדי שיוכלו לקחת הביתה. דבר אחרון, אנחנו סבורים שיש להקציב ולהקצות תקציבים גם לפעילויות פנאי ושיקום, אם זה נופשונים, אם זה קייטנות, פעילויות יום, כל דבר שיוכל להחזיר קצת שמחה וחיוך לילדים. ודבר אחרון שכן התייחסו פה ואני גם רוצה להתייחס, זה שהמענים האלו לדעתנו גם רלוונטיים לתלמידים שלא פונו ויכול להיות שגם הם חוו את הלחימה בצורה עצימה יותר וצריך לכלול גם אותם בכל התקציבים האלו. תודה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אורנה, רוצה להתייחס?

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

כן, אני ראיתי את המכתב שהפנית ליושב ראש הוועדה וקראתי אותו בעיון רב. אני רוצה להגיד ולקבוע שאוכלוסיית החינוך המיוחד טופלה בצורה מיטבית במהלך כל המלחמה, כולל כל המענים, כולל סייעות ומטפלות, כולל בתי ספר ארעיים ומיוחדים שפתחנו, כולל בית ספר בנהר הירדן שפתחנו עבור תלמידים, ובאמת, נתנו את הטיפול המרבי.

אני רוצה להגיד לך שכל מה שיקבל ילד בחינוך הרגיל שנוגע לחוסן, לפעילות בלתי פורמלית וכולי, נוגע גם בתלמידים בחינוך הבלתי פורמלי. השנה לראשונה אנחנו פתחנו גם תקציבים לניהול עצמי, תקציבי גפ"ן גם לבתי ספר לחינוך מיוחד כדי שיוכלו לרכוש ציודים. אני יכולה להביא לך לדוגמה את בית הספר השחפים שהקמנו בצח"ר והוא יהיה שם עוד שנתיים לפחות עד שנגמור לבנות אותו.

אני לא חיכיתי לאף אחד, ביקשתי ממנהלת לחלום ולשים לי על נייר את כל הציוד שהייתה רוצה לבית הספר הזה ורכשנו לה. אנחנו עוד לא סיימנו את תהליך הרכישה כי יש שם ציוד ייעודי לתלמידים הללו. אנחנו נרכוש ומה שצריך להשלים כמחוז לבתי ספר לחינוך מיוחד, אנחנו נשלים, כי האוכלוסייה הזאת בצדק ובדין צריכה לקבל הרבה יותר מאשר תלמידים אחרים. כך שאנחנו על זה. אני לקחתי גם את המכתב שלך לצוות שלי כדי לתת את המענים ולראות שזה אכן מתבצע.

 << אורח >> אורטל נדל: << אורח >> 

תודה רבה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה לשאול שאלה בנושא זה, אורנה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

סימון, סליחה. ברשותך, אם אפשר להוסיף בתוכנית החומש לחינוך, לשים דגש לסיפור של החינוך המיוחד. כי אני רואה שנגעתם בהמון נקודות, אבל חינוך מיוחד הוא לדעתי אחת נקודות שלמרות המענה שניתן, החזרה והשינוי מעד שהם חזרו לסוג של שגרה והתרגלו למשהו מסוים, להתחיל לחזור מבחינתם זה שוב מעבר. ואם לא תהיה לנו תוכנית חומש מסודרת בשביל לתת להם את המענה, אנחנו - - -

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

בתכנון שלנו זה לתת תקציב נוסף, תקציב תנופה לחמש שנים לכל בית ספר, כולל החינוך המיוחד, בדיוק מהטעמים שאתה ציינת, ואני מקווה שאכן יקבלו את התוכנית שלנו.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

אחד מהנושאים של ילדים על הרצף הוא הנושא של אמון בצוות שמטפל בהם. וברגע שהם נאלצו לעזוב את האזור שלהם, כמובן הצוות לא הלך איתם. השאלה שלי, האם יש אילו שהם תמריצים, גם בתוכנית שהיושב ראש ביקש, להחזיר את אותו צוות שטיפל באותם ילדים על הרצף, ואני בטוח גם שיש מחסור בעובדים בכל המסגרות בנושא הזה של ילדים על הרצף. מה עושים מבחינת תמריצים, מבחינת תקציבים כדי לחזק את זה?

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

שני דברים. אחד, גם בתוכנית של השיבה הביתה, בתוכנית הפדגוגית שהשר הציג אותה, אנחנו כללנו תקציב ייעודי עבור תמרוץ של צוותי חינוך, הוספנו גם מטפלים וגם פסיכולוגים, אני מקווה שזה יאושר כמובן. ובתוכנית הרב שנתית הכנסנו תקציב לא מבוטל, אני מקווה שיאשרו גם את זה, לתמרוץ צוותים חינוכיים. ועכשיו בתי הספר עושים מיפויים כדי לראות מי מהצוות חוזר כי חשוב לנו - - -

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

אבל זה בכללי, לא רק לילדים מיוחדים.

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

לא, אני מדברת גם על התלמידים בחינוך המיוחד. ואני רוצה לומר שלגבי המיפוי שאנחנו עושים עכשיו של השיבה הביתה, כל מנהל בית ספר בכנס שתידרכנו אותו התבקש לעשות מיפוי. אנחנו רוצים 95% – זה היעד שהצבתי אותו – 95% מהצוות המוכר לתלמידים בבית הספר, כולל החינוך המיוחד, ואנחנו נעשה מאמץ לא רק של - - -, אנחנו רוצים שהצוותים החינוכיים יהיו הלפיד לפני המחנה ויהוו דוגמה אישית ויגיעו. כלומר, אנחנו לא נגיד להם, אם אתה רוצה, תחזור. אנחנו נעשה את כל מה שאנחנו יודעים לעשות כדי שאנשים יחזרו, אבל בסוף, אם 5% לא יחזרו, נצטרך למצוא מטפלים חדשים.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

הלוואי שזה יהיה 5%.

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

אבל אתה בהחלט צודק, חשוב שיהיו הדמויות המשמעותיות לילד.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר כנסת ירון לוי, בבקשה.

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה, אדוני יושב ראש. שני דברים. דבר ראשון, אני רק רוצה לוודא שאני הבנתי נכון, שלא יהיה קיצוץ בתנועות וארגוני נוער, נכון?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

נכון.

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

הבנתי. קודם כול שאפו לחבר'ה הצעירים האלה שהוזכר מקודם שהם במאבק.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

ירון, תפרגן פעם אחת. המפלגות שלנו נתנו כסף רב, מעל 77 מיליון שקל.

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

תן לי רגע. למה אתה עוצר לי את הרצף? עכשיו שכחתי איך רציתי לפרגן, אתה מבין? וגם לך כמובן, בשיא הרצינות, ליושב ראש הוועדה, חבר כנסת יוסף טייב, שאתה מקיים כאן את הדיונים האלה בנושאים ממש חשובים ואנחנו כן רואים שבסופו של דבר, אם למישהו נראה רגע, בעיקר לכם, לבני הנוער, כשאתם מגיעים לכאן, שכלום לא קורה ורק צועקים כאן ומדברים, תראו שההוכחה לזה שלצד המאבק החברתי שלכם ולצד הישיבות שאנחנו מקיימים כאן, קרה משהו ואין קיצוץ בתנועות וארגוני נוער. כל הכבוד קודם כל לכם, ועכשיו תמשיכו לנושאים עוד יותר חשובים, תמשיכו להילחם על הדברים שחשובים לכם.

ולגבי הנושא השני, אורנה, אני רציתי לשאול אותך בבקשה, גם לגבי תלמידי הצפון וגם באופן כללי. אני הייתי באשקלון בראשון, נפגשתי עם בני נוער, 70 בני ובנות נוער, והדבר המרכזי שהם דיברו איתי זה על הצורך שלהם לפרוק את הרגשות, לדעת לעבד את הרגש. בהתחלה שאלתי, זרקתי לאוויר, את יודעת, מישהו חווה חרדה? ילדה אחת הרימה את היד. כולם הסתכלו אחד על השני ואז אמרתי, חבר'ה, לי יש חרדות לפעמים, כשיש אזעקות ויש דברים, ופתאום הפך להיות שיח של שעה שלמה על חרדות ועל התמודדות ועל איך מערכת החינוך צריכה להסתכל בצורה אחרת אחרי 7 באוקטובר, מעבר להיבט הלימודי והציונים, אילו כלים, קוגניטיביים נקרא לזה, לעיבוד המחשבה ויצירת מציאות.

בסופו של דבר, את יודעת, כולנו רואים את אותה מציאות, מפרשים אותה בצורה אחרת. אילו כלים משרד החינוך הכניס למערכת או לצוותים החינוכיים או לבני הנוער אחרי 7 באוקטובר? אני אשמח לשמוע. תודה.

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

פרופ' חזן הוזמנה והשתתפה, אני הזמנתי אותה, להשתתף בכנס מנהלים, 700 מנהלים שהיה רק לפני שבוע, שבו דיברנו רק על העולם של הילדים. זה כנס שהוקדש אך ורק למה עובר על הילד. והבאנו גם מרצים, פרופ' חזן גם הרצתה כמובן, אבל אנחנו נתנו שם גם הרצאה מרכזית איך לטפל בילדים גם בהיבטים הרגשיים וגם בהיבט של הפסיכו-פדגוגיה. אי אפשר ללמד מתמטיקה כמו שלימדנו קודם ולצפות שהכול יהיה שם.

אנחנו קודם כול דיברנו עם המנהלים וחידדנו בפניהם את הצורך לתת מענים גם לימודיים וגם כמובן מענים של חוסן. אנחנו קיימנו שולחן עגול עם המטה של משרד החינוך ועם מומחים בתחום הנושא של טראומה, טיפולים בטראומה, כדי לתת כלים למנהלים ולצוותים שלנו, ליועצים, לפסיכולוגים וכדומה, איך בעצם לטפל בילדים במלחמה שלא הכרנו בתולדות מדינת ישראל, מלחמה כזאת ממושכת שהשפיעה לרעה כל כך על התלמידים.

אני הבאתי שם נתונים מספריים בהרצאה שלי שקראתי אותם ואספתי אותם מכל המחקרים וראינו תופעה של עלייה מאוד גדולה באובדנות, בצריכת סמים ואלכוהול, באירועים של דחק, של הרטבה, של ילדים שלא רוצים ללכת לבית ספר ולצאת מהבית ועוד כל מיני תופעות כאלה.

אנחנו ניתן כלים, נתנו כלים כבר, הכשרנו את היועצים שלנו בכל העולם של הפסיכו-פדגוגיה, יש לנו עכשיו צוות שיושב על המדוכה ששיתפנו בו גם גופים נוספים שמומחים בתחום הזה של טיפול בילדים ובטראומות ואת הכלים האלה, חלק כבר הזרמנו לשטח, נזרים למורים שלנו, למטפלים שלנו, ליועצים שלנו.

אגב, גם בכל הפורומים של היועצים וכל הפורומים של הפסיכולוגים קיבלו הדרכה מאוד מדוקדקת איך צריך לעשות את זה ולהעביר את זה לתוך מוסדות החינוך, וגם נתנו משאבים. גם בתוכנית הזאת של השנה נתנו נתח תקציבי גם לרשויות וגם לבתי הספר רק למענים רגשיים, וכמובן בתוכנית הרב שנתית סכום יותר משמעותי לטיפול בעניין הזה. נשארה לנו הסוגייה של מחסור במטפלים ופסיכולוגים, כי שעות ייעוץ נתנו והצפנו את המערכת.

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

בנקודה הזאת אני רוצה רגע להתעכב, ממש בקצרה. מפתח התקינה אומר 1,000 תלמידים על פסיכולוג אחד. איפה אתם עומדים כרגע? מה המחסור שלכם? ושאלה שנייה, אני יודע שפרסם שר החינוך שיש הסכמי שכר עם הפסיכולוגיה החינוכית והפסיכולוגים באופן כללי של משרד הבריאות, האם זה נכנס בתקציב המדינה וב-1 בינואר אנחנו נראה את זה קורה? ככה זה יוכל לתת תשובה לשאלה הראשונה.

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

מבחינת תקינה אין לנו בעיה, הבעיה היא אחרת, גם כשיש לנו תקן, אנחנו לא מצליחים לאייש את התקנים הללו כי הרבה פעמים הפסיכולוגים מעדיפים לעבוד חלק מהמשרה שלהם וחלק באופן פרטי. אבל עכשיו, בהצעה שאני הגשתי, בהחלטת הממשלה שצריכה לעבור, הכנסנו גם את הסעיף של התמרוץ לפסיכולוגים כדי שהפסיכולוגים לא יעדיפו לתת את זה באופן פרטי ויבואו ויתנו - - -

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

את המילה תמרוץ אני לא אוהב כי זה לא הוכיח את עצמו. משרד הבריאות ניסה לתמרץ פסיכולוגים, אף פסיכולוג לא יעזוב את הקליניקה הפרטית כדי להיכנס לשירות הציבורי בשביל מענק חד פעמי. השאלה אם הסכמי השכר, אני אשמח לשמוע, אם הפסיכולוגים החינוכיים יראו שיפור משמעותי כפי שהובטח מתחילת השנה, 2025, ואז אנחנו נוכל לצמצם את המחסור הזה שיש בשירות הפסיכולוגי.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בוא נשמע את זה ממשרד האוצר. משרד האוצר, בבקשה.

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 

דן פיקמן, אגף תקציבים. כן, הסכם השכר מול הפסיכולוגים נמצא בתהליכי גיבוש סופיים, ייחתם וישולם החל מינואר 2025. גם אם הוא יחתם אחרי זה, ישולם מינואר 2025. בנוגע לתקנים, באמת אורנה ציינה שהבעיה היא במילוי התקנים, אבל בכל מקרה, כצעד מקדים לקראת זה שיגדל השכר ויהיה תמריץ יותר גדול לפסיכולוגים לעבוד בשירות הציבורי, גם מספר התקנים שנה הבאה גדל ב-100 תקנים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אנחנו כבר עם כמה, דן?

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

כמה חסרים היום?

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 

זאת שאלה שאני - - -

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

אני אשאל אותה, זה נתון חשוב. את יודעת?

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

אני רוצה להגיד שלי אין בעיה של תקינה.

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, מחסור של פסיכולוגים. תקינה אני יודע שאין בעיה.

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

אני לא יכולה להגיד לך, אני צריכה לעשות על שיעורי בית בצורה יותר מדויקת, אני לא רוצה לשלוף מספרים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

דן, אנחנו יודעים בכמה העלאה מדובר או שעדיין אי אפשר לדבר על זה?

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 

האמת שאני לא בטוח, אבל זו העלאה מאוד מאוד משמעותית שבאה און טופ הסכמי המסגרת שהפסיכולוגים קיבלו כחלק מתוכנית כללית יותר של התמודדות עם המצב.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב. קרן רז, הסתדרות המורים.

 << אורח >> קרן רז פלר: << אורח >> 

צוהריים טובים, אני שמחה על ההזדמנות לדבר פה בפני הפורום הנכבד הזה, אני אציג את עצמי. שמי קרן רז פלר, אני יו"ר הסתדרות המורים בסניף קריית שמונה, הגליל והגולן. אני מפונה בעצמי מקיבוץ מעיין ברוך שעל גבול הלבנון וכבר שנה ורבע נמצאת בכפר הנופש עין גב. הקשבתי קשב רב לדוברים הקודמים שבאמת הציפו קשיים ואתגרים לא פשוטים, אבל המיקוד היה בתלמידים, בילדים, ובכובע שלי אני רוצה להאיר זרקור ולהגיד שבנוסף לתלמידים יש פה גם עובדי הוראה.

עובדי הוראה שבאמת הפגינו גבורה אזרחית יוצאת דופן לאורך כל המלחמה, עובדי הוראה שהם בעצמם מפונים והקימו יש מאין בתי ספר והשתלבו בבתי ספר מחדש בכל רחבי הארץ. וחשוב לי שכולנו נדע שהם המשאב החשוב ביותר בכל תוכנית שלא תהיה לשיבה הביתה. בדיוק כמו שבמטוס צריך לתת את החמצן קודם כול למבוגר כדי שיוכל לשאת את הילד, ככה גם עכשיו אנחנו צריכים לחשוב על עובדי הוראה.

אני רוצה בקצרה להתמקד בשני נושאים. אחד זה בתקופה הזאת עכשיו והשני זה לאחר שנחזור. אני אתחיל בתקופה הזאת הנוכחית. לכל מי ששכח, עובדי הוראה, בטח עובדי הוראה מפונים, הם גם בעלי משפחות, יש להם גם ילדים. גם הם השתלבו בשנה ורבע האחרונות בכל רחבי הארץ. וכשמבקשים מהם לחזור, צריך לזכור שהם אנשים, ואי אפשר בלחיצת כפתור להגיד להם להעתיק את המשפחות שלהם ולחזור צפונה.

יש פה אפקט של דומינו, אם מבקשים מעובד הוראה אחד לחזור עם המשפחה שלו צפונה אבל אין לו עדיין סידור לילד, אנחנו בבעיה. אם עובד הוראה נוסע כבר עכשיו 50 ק"מ וסוגרים את בית הספר של המפונים ברמת כורזים ומעבירים אותו חזרה לכפר בלום, זה אומר שעובד ההוראה צריך לנסוע מעבר ל-50 ק"מ עוד 40 ק"מ. ואם הוא גר בקריית שמונה ועדיין לא פתחו את הגנים בקריית שמונה, אין לו מה לעשות עם הילדים.

והבקשה שלי היא באמת בעניין הזה לראות את עובד ההוראה ולגלות גמישות. אני קראתי חלק מהתוכניות, והן מצוינות ונותנות מענה על חלק מאוד גדול מהאתגרים שאנחנו נגלה כשנחזור, אבל עדיין צריך לגלות גמישות ולהבין שעובדי ההוראה הם המשאב הכי חשוב, וצריך לדון איתם, צריך לדבר איתם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חד משמעית.

 << אורח >> קרן רז פלר: << אורח >> 

כבר עכשיו בשלב הביניים. אני שמחה שאתה אומר חד משמעית, אבל זה לא קורה. כי עובדה שפורסם שרמת כורזים נסגר מייד אחרי חנוכה ועובדי ההוראה צריכים לעלות צפונה. ואני מרכזת אצלי פניות של עובדי הוראה שלא יודעים מה לעשות, שאין להם מסגרות לילדים שלהם, כי המנהל החינוכי התיישבותי סוגר את רמת כורזים ומעלה צפונה, אבל מחוז צפון עוד לא פתח את קריית שמונה, זה יוצר בעיות.

נכון, יש פתרונות, ומה שאני מבקשת בוועדה הנכבדת הזאת, באמת להתמקד בעובדי הוראה ולגלות גמישות כדי שיהיו לנו פתרונות ראויים לגיבורים האמיתיים שהיו פה במערכת החינוך. והדבר הנוסף שאני רוצה להעלות זה מהרגע שנשוב הביתה, מהרגע שהתוכניות יהיו בצפון. אני לא אחזור כי שמעתי חלק מהדברים של הגברת אורנה שמחון והיא נתנה מענה גם בתוכנית שלה לתוספת של בינוי של מרחבי למידה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מה הנקודה שאת רוצה להעלות?

 << אורח >> קרן רז פלר: << אורח >> 

אני רוצה להוסיף גם חדרי מורים ראויים, חדרי מורים שיוכלו להוות מקום של רוגע וביטחון למורים עם כל העבודה שעוד נכונה להם. בנושא של משאבים, מעבר לתקנים, עם כל הבעיה של אנשים ושמחתי לשמוע שיהיו תמריצים, אבל אני מדברת על תמריצים לעובדי הוראה קיימים. אנחנו יודעים, מערכת החינוך יודעת לתת תמריצים לעובדי הוראה שבאים, אבל תמריצים לעובדי הוראה קיימים שנמצאים, שלימדו במשך כל התקופה הזאת תחת טילים, הם לא תומרצו בשום צורה ואנחנו גם מצפים שהם ישאו על הגב את כל התוכניות שדוברו כאן. וכמובן, הכי חשוב, קבוצות תמיכה מקצועיות. זה בסדר שיש לתלמידים, זה ראוי, זה צריך, אבל - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זה מופיע בתוכנית החומש.

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

וזה מתבצע גם כיום, אני יכולה להסביר על זה אם היא תרצה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בתוכנית החומש הטיפול נמצא, חוסן תלמידים וצוותים חינוכיים, זה חלק ממה שהציג לנו השר.

 << אורח >> קרן רז פלר: << אורח >> 

מעולה, וגם ליווי פרטני מקצועי. באמת, אני קוראת מכאן לכל מקבלי ההחלטות, התוכניות על הנייר יפות, הלוואי והכול יצליח להתממש, שימו רגע את ההון האנושי של עובדי ההוראה בראש סדר העדיפויות ובבקשה תסתנכרנו ביניכם, תקבלו החלטה, לא משנה מה תהיה ההחלטה, אבל שתהיה מסונכרנת, כי דבר משפיע על דבר. בסופה של כל תוכנית עובדי ההוראה הם אלה שישאו אותה. אנחנו צריכים אותם עכשיו, בתקופת הביניים עד החזרה ובטח ובטח כשנחזור, אנחנו צריכים אותם מחוזקים. זאת לא משימה חינוכית, זאת משימה לאומית. אנחנו חייבים אותם עם כוחות כדי שנוכל להגיד שלא איבדנו את הצפון. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. אורנה, את רוצה להתייחס לדברים של קרן?

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

כן, אני אתייחס. קודם כול, השלומות של הצוותים החינוכיים ושל המנהלים היא קריטית משום שהם צריכים להכיל את הילדים ולהחזיק אותם, אנחנו עושים פעולה מערכתית בעניין הזה. רק בחודש ינואר אנחנו מוציאים 700 מנהלים, כל פעם 100, לסדנאות עם מטפלים ותקצבנו את זה כדי שהם יוכלו במשך יום שלם לקבל ולפרוק גם את הקשיים של עצמם.

אנחנו הזרמנו משאבים לכל בתי הספר ולרשויות המקומיות לפעילות חוסן שהמנהלים עושים ואני רוצה להגיד לך, אני לא יודעת עד כמה את מודעת, אבל אני אספור לך כמה פעמים יצאו צוותים חינוכיים לפעילויות שיזמה אותה הרשות המקומית ומשרד החינוך כדי לתת מענים.

ובנוסף, משרד החינוך הקים אגף, אני חושבת שאת יודעת את זה, קרן, אגף שקראו לו אגף לשלומות הצוותים החינוכיים. האגף הזה, יש לו גם תקציבים והוא בונה תוכנית ומשאבים, יש לו גם משאבים, כדי לטפל כל הזמן בשלומות של הצוותים, לא רק כשיש לנו אירוע כזה. וגם תקצבנו, גם בתוכנית הזאת, של השנה הזאת, הזמנית, בהחלטת ממשלה, כסף לטובת השלומות והחוסן, וזה מופיע גם בתוכנית הרב שנתית כמרכיב מאוד מרכזי. זה חוסן של תלמידים וחוסן של צוותים חינוכיים וזה בראש סדר העדיפויות שלנו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

רק לגבי חוסר היציבות או החשש של אותם מורים שצריכים לחזור לצורך העניין לקריית שמונה אבל המסגרות של הילדים שלהם עדיין לא נפתחו, איך אתם מטפלים בזה?

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

תראה, בסוף, אדוני השר, אנחנו צריכים לפתוח מערכת חינוך.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני לא השר.

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

בקרוב.

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

סליחה, אדוני היושב ראש. בקרוב, אני מאחלת לך.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, טוב לי בוועדה, תאמין לי.

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

שכחתי מה רציתי להגיד. מה הייתה השאלה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אמרתי לגבי היציבות והחשש של אותם צוותים שבסוף לא מצליחים.

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

אוקיי, בהחלט. תראו, בסוף אנחנו צריכים לתת מענה ורציפות תפקודית לתלמידים שלנו, ובסוף, אנחנו צריכים לייצר מערכת חינוך. מרוב שנתחשב בכולם, בסוף לא נוכל לפתוח מערכת חינוך. לכן אני אומרת, ביעד שלנו כל המורים חוזרים, נקודה. ואם אנחנו מעבירים את בית הספר ממקום א' למקום ב', גם אם המורה עבר 60 או 70 ק"מ או 40 ק"מ או 50 ק"מ, נתגבר על זה. אבל כמובן, בכל המקרים הללו יש גם מקרים שהם יוצאים מן הכלל, ואם יש מורה ספציפי שיש לו קושי, ניתן לו מענה.

אבל איך אתם מצפים שאנחנו נפתח מענים חינוכיים? תבואו אחר כך לוועדת החינוך של הכנסת, תגידו שלא נתנו מעטפת כי התחשבנו בכל המורים. המורים צריכים לדעת שהם צריכים לבוא לבית הספר אליו הם שייכים בכל מצב. מי שיש לו בעיה פרטנית, יטופל ונתחשב בו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

והמורים יודעים לאן לפנות?

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

המורים יודעים לאן לפנות, הם פונים למחוזות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אוקיי. פרופ' אורית חזן, בבקשה.

 << אורח >> אורית חזן: << אורח >> 

שלום לכולם, אני אורית חזן מהטכניון וממוסד שמואל נאמן. קודם כול אני רוצה לשבח גם אתכם, את הוועדה הזאת, וגם את מחוז צפון. אני כבר נמצאת פה כל המלחמה בדיונים, גם על השקיפות, גם על סגנון הדיבור, גם על הנתונים שמציגים, על המעקב, כל הגופים, אני ממש מורידה את הכובע. אני חושבת שצריך לשפר את יחסי הציבור של הוועדה ושל מערכת החינוך. זה דבר אחד.

אבל דבר שני, אנחנו צריכים לזכור שלא היה אירוע כזה לפני כן במדינת ישראל בהיקפים כאלה, גם מבחינת מספר אנשים, ילדים וגם מבחינת משך הזמן, ולהסתכל שנייה על השלכה מהצבא, לקחת את המודל של הצבא. וכמו שיש מילואים של הצבא, שבשגרה הם בשגרה, ובמלחמה הם ביום אחד כולם מתייצבים. גם פה, בואו נקיים מערך מילואים שיהיה לחינוך. אנחנו ראינו שהוא קריטי, הוא קריטי כמו בדיוק שהיה הביטחון הלאומי, הביטחון הפנימי, הביטחון החינוכי.

אנחנו נמצא פתרון, אנחנו רואים פה חלק מהפתרון, יש עוד פתרונות. אתם יודעים כמה מתנדבים היו בכל כך הרבה מקומות בכל הארץ? הם כולם יכולים להיות במילואים של החינוך. וזה גם ישים את החינוך במשמעות חשובה כמו מערכת הביטחון. ואני מוכנה לעזור בכל דבר שצריך בדבר הזה.

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

את כל הצבא הזה של המילואים, אנחנו השתמשנו וניצלנו אותו היטב בהוראת המפונים ובבתי הספר העורפיים וגם שילמנו להם שכר בנקודת זמן מסוימת כי זה היה לאורך זמן. ואני רוצה להגיד לך שהצבא שאני הכי גאה בו זה הצבא של המורים והמנהלים שלנו שעשו עבודה בלתי רגילה ונסעו קילומטרים ועשו את כל מה שצריך, ובלעדיהם לא היינו יכולים להחזיק את המערכת הזאת וצריך גם לזכור את זה.

 << אורח >> אורית חזן: << אורח >> 

נכון, וזה הסדיר, זה בדיוק הסדיר, זה השקול של הסדיר, אבל לצד הסדיר יש את המילואים כי צריך כשיש מלחמה. תודה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. עו"ד ליאור בר ניר, בבקשה, המועצה לשלום הילד.

 << אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >> 

תודה רבה. אני רוצה לדבר על שתי נקודות, האחת היא שיתוף נוער. הילדים והנוער חוזרים ללימודים, במקביל צריך לדאוג ל-Wellbeing שלהם, בד בבד לתוכניות ששמענו כאן במצגת שהוצגה לנו ולדבריה של אורנה. אני חושבת שגם לערב את הנוער באמצעות הליך של שיתוף נוער יכול מאוד מאוד להועיל. זה כלי טוב, זה כלי יעיל, אופרטיבי, והתוצאות שהוא מניב הן מאוד מהירות. הנוער מדבר את מה שהוא צריך והוא אומר את המענים שהוא צריך לקבל, מה שהוא לא צריך ואיך לקבל את זה בצורה הכי נגישה ומותאמת לו. אנחנו כמובן נשמח לסייע בכל שיתוף פעולה עם משרד החינוך וכל מי שרוצה כמובן.

הנקודה הנוספת שאני רוצה לציין היא שבסקר שביצענו לאחרונה אנחנו ביקשנו מהורים לציין את הדמויות המשמעותיות ביותר שעזרו לילדיהם בתקופת המלחמה בקשיים רגשיים, חברתיים ולימודיים. השיעור הגבוה ביותר של הורים ציינו את מחנכת הכיתה, אחריה הייתה היועצת החינוכית. זה רק מדגיש לנו כמה חשובה המערכת החינוכית, כמה עוצמות יש במוסד הזה למענה הוליסטי לילדים וכמה חשוב לחזק אותם. תודה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. נמצאת איתנו בזום רוני ממועצת התלמידים, בבקשה.

 << אורח >> רוני קמאי: << אורח >> 

אתחיל בזה שאנחנו מצטערים שלא מגיע ייצוג פיזי, אבל אנחנו נורא מברכים את הישיבה הזאת ונורא מעריכים את כל השותפים שדנים בנושא הזה. אנחנו שותפים בכל התהליך ואנחנו יודעים כמה עשייה וכמה מחוז צפון פועל למען הנוער ועל השותפות עם מועצת התלמידים. החששות העיקריות שעולות אצלנו הן גם העניין של המענים הנפשיים והמענים הרגשיים שהתלמידים יקבלו לאחר שיחזרו לבית הספר, כשהם כבר לא יוגדרו כמפונים. אני אשמח לדעת מה התוכניות בתחום הזה, ואחד הנושאים שעולים הוא הפערים בין הילדים עצמם בתוך הכיתות.

תלמידים חוזרים אחרי שלא ראו את חברים שלהם כבר מספר חודשים, תלמידים שלא רגילים להיות בבית. יש לנו המון חברים, אפילו ממועצת התלמידים והנוער הארצית, שחזרו לקריית שמונה, והרגשות שלהם לא באמת מצליחים להתרכז כרגע בחומר הלימודי. הם מנסים לעכל את הסיטואציה החדשה, הם מנסים להבין איך הולכת להיראות שנת הלימודים הבאה, הם חוזרים לבית, לא חוזרים לבית, והמון רגשות מוצפים מחדש, ואנחנו רוצים לדעת גם עכשיו מה הולך לקרות עם המצב הלימודי וגם לקראת הבגרות, איך מדביקים את כל הפערים ששונים בין תלמיד לתלמיד, שכל אחד למד במקום אחר והם יחזרו בסופו של דבר לאותה מסגרת לימוד במטרה לסיים את שנת הלימודים ביחד.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אורנה, בבקשה.

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

קודם כול שלום. אני לא יודעת אם השתתפת בכל הדיון, אבל אני רוצה לומר שגם בנושא החוסן וגם בנושא צמצום פערים, אלה שני רכיבים מאוד קריטיים שבהם אנחנו צריכים לתת מענים לתלמידים. וזה נכון מה שאת אומרת, תלמידים הגיעו, יש תלמידים שלמדו שלוש או ארבע פעמים, עברו מבית ספר לבית ספר, יש תלמידים שלמדו בבית ספר והשתלבו בבית ספר אחד וצריכים לחזור חזרה הביתה, ומן הסתם יהיו פערים לימודיים.

שני הרכיבים האלה הם נדבכים מאוד חשובים, גם עכשיו, גם בשיבה הביתה, וגם בחמש השנים הקרובות. כי אנחנו לא יכולים לעשות את זה בדקה וחצי, כשהתלמידים יחזרו הכול יחזור לקדמותו, זה תהליך מאוד מאוד ארוך. כמובן שאת הבוגרים, את תלמידי י"ב, אנחנו נפסיד לתוך המהלך הזה, אבל פה נתנו מענה של תגבורים לימודיים ונתנו מענה של הקלות בבגרות והרחבנו את זה. זה עלה גם על ידי יושב ראש הוועדה של הכנסת מספר פעמים ואנחנו נתנו לזה מענה מקיף כדי שהתלמידים לא יפגעו. 

אבל אלה שני נדבכים מאוד מרכזיים שאנחנו נעבוד עליהם חזק מאוד גם בשיבה הביתה וגם כמובן בשנים הקרובות בצורה מאוד משמעותית על ידי כל הצוותים החינוכיים: מחנכים, מורים, מנהלים, פסיכולוגים, יועצים, וגם מגובה במשאבים, גם לרשויות המקומיות וגם לבתי הספר באופן ישיר וגם המחוז מחזיק אצלו תקציב מיוחד כדי לתת מענים ולצמצם עיוותים או לתת מענים ספציפיים לתלמידים. כך שזה בראש מעיינינו, הדברים שאת אומרת.

 << אורח >> רוני קמאי: << אורח >> 

מעולה. אני רוצה רק לדוגמה להשוות לקורונה. תלמידים בכיתה י"ב הם תלמידים שחוו את הקורונה מכיתה ז' ויש להם עדיין פערים של הקורונה. השאלה אם באמת תהיה התחשבות גם בשנים הלאה לתלמידים שעכשיו חוו שנה שלמה מחוץ לבית ונוצר להם פער גם כשהם יגיעו לשלב הבגרויות מתוך הבנה שיש להם איזשהו פער להדביק שאנחנו בתקווה שיצליחו להשלים אותו, אבל זה איזשהו אתגר שילווה אותם כנראה עד סוף י"ב. בכל זאת, יש תלמידים שאיבדו כמעט שנתיים של לימודים.

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

אנחנו נביא את זה למודעות מקבלי ההחלטות במשרד שלנו, באגף הבחינות, נשקף את המצב של התלמידים. אני מבקרת אתכם בבתי הספר כל הזמן, נרגיש אתכם, נראה מה קורה, נשמע את הצוותים החינוכיים וניתן מענים לכל נושא שיצוף על ידכם ועל ידי הצוותים החינוכיים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יופי, תודה רבה. ד"ר אורית דגני, בבקשה.

 << אורח >> ד"ר אורית דגני דיניסמן: << אורח >> 

תודה רבה. אני קודם כול רוצה להעלות משהו בקשר להערות שאמרו על קיבוצי הגליל העליון, על החינוך הבלתי פורמלי. צריך לקחת בחשבון שמעבר לפעילות של תנועות הנוער יש גם מערך פעילות של חינוך בלתי פורמלי חברתי-קהילתי בארגון הקיבוצים, זה ארגון פרטי שממומן על ידי הקהילות וההורים. כדי שלא יווצר פה בוועדה רושם שהילדים לא מקבלים מערך חינוך איכותי. הוא ממומן באופן פרטי ובתמיכה וליווי של המועצה. מה שחסר כרגע זה שהמכללה האקדמית תל חי פונתה ובאמת הסטודנטים שחלקם גם סטודנטים שלי כרגע חסרים וחסר כוח אדם למערכת הזאת.

אני רוצה להתייחס לנושא אחר. בהמשך לדבריה של רוני בנושא של צמצום פערים, אנחנו בנינו קבוצה של אנשים יחד עם הארגון של קומו יחד עם המכללה האקדמית תל חי, תוכנית שאנחנו נציג אותה גם לאורנה ואליך בנושא של צמצום פערים ומה שגם עכשיו תוך כדי מערכת הלימודים, עושים את המקסימום ומקבלים הקלות בבגרויות וכולי. החשש שלנו הוא שהילדים שיסיימו השנה לימודים, או בשנה הבאה, או בשנים הקרובות, הם גם בוגרי קורונה וגם בוגרי שנתיים כמעט של לימודים שפוספסו, צריכים השלמה הרבה יותר גדולה גם ביום שאחרי.

גם אם קיבלו 90 בבגרות ממוצע, זו בגרות על 30% מהחומר. ולכן, התוכנית שאנחנו בנינו יחד עם המכללה היא מכינות משלימות גם בתחומים הלימודיים האקדמיים, גם במיומנויות למידה, גם במסוגלות, כישורי מסוגלות, וגם פסיכומטרי, כדי שהתלמידים שלנו יגיעו לאוניברסיטאות בדיוק כמו כל ילד בתל אביב או בכל מקום אחר בלי הפער הזה. אנחנו נגיש את התוכנית הזאת בצורה מסודרת ואני מקווה שהמשרד יתקצב אותה. תודה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. דניאל, ש"ש בארגון בקהילה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

דניאל יצא.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אסנת אייל, בבקשה, המרכז לשלטון אזורי.

 << אורח >> ד"ר אסנת אייל: << אורח >> 

שלום לכולם. ראשית, אני רוצה להודות מאוד לד"ר אורנה שמחון ולד"ר סער הראל שעושים עבודה באמת יוצאת מן הכלל ולהביא בינתיים פן נוסף שלדעתי לא דובר פה. אם דיברנו באמת על הצורך בשלושה דברים מרכזיים, אחד זה מערך תמיכה רגשי אינטנסיבי גדול שבאמת אורנה נתנה דוגמאות איך זה מתרחש, דיברנו על כל הנושא של תוכניות נרחבות למניעת סמים ואלכוהול, ודיברנו קצת, בעיניי, מדי, על הסיפור של החוסן הקהילתי.

אני רוצה להביא את הצלע השלישית במשולש תלמיד-בית ספר-הורה, ולהזכיר שבסופו של יום, כל העבודה שנעשה עם הילדים בבית הספר, אם לא נתווך אותה נכון באופן כזה שההורים של הילדים האלה, שגם הם חווים משבר מאוד גדול במעבר, הם מבולבלים, הם מרגישים שהם לא מספיק טובים כהורים, אם הם לא יהיו חלק משמעותי מהמהלך של החזרה הביתה, אני לא בטוחה שהילדים יצליחו לשרוד את הדבר הזה. ואני רוצה לשאול את אורנה, ברשותך, אם יש אילו שהן תוכניות משמעותיות לשילוב הורים כחלק אינטגרלי בסיורים, בחזרה הביתה.

 << אורח >> ד"ר אורנה שמחון: << אורח >> 

תודה על הדברים שלך, אני חושבת שהם נכונים. בכל מרכיבי החוסן וגם בתהליכי למידה הורים הם חלק מאוד משמעותי מהתהליך של ההתפתחות של הילד. אנחנו עשינו מהלך של חוסן מול הורים, אני הצגתי את זה בוועדת החינוך הקודמת. למעלה מ-12,000 הורים עלו לשיחות עם אנשי מקצוע, שאלה פסיכולוגים, יועצים חינוכיים וצוותים חינוכיים. עשינו את זה ברמה של קהילות כדי שהקהילה תזמין את ההורים ולא המשרד יזמין את ההורים, כדי לחזק את הקהילות, מהסיבה שציינת.

זה מופיע כנדבך מאוד משמעותי בתוכניות החוסן שלנו וגם בתקצוב שתקצבנו את בתי הספר השנה וזה מופיע בכל התוכניות שלנו, יש לנו מרכיב שנקרא חוסן קהילתי. וזה מרכיב קריטי, כי הקהילות נשברו, ההורים נמצאים במקום אחר, ההורים נלחמים על הקיום שלהם. ואם אנחנו לא נרתום את ההורים גם לטיפול בילדים, אני אישית טיפלתי במשפחה אתמול שההורים לא יודעים איך לטפל בילד, בכל התוקפנות שנוצרה לו פתאום רק מתקופת המלחמה והיה צריך להדריך את ההורים. אני מסכימה איתך שזה נושא שצריך להיות נוכח אצלנו בצורה מאוד משמעותית ואנחנו נותנים עליו את הדעת וניתן עליו את הדעת גם בהמשך, זה קריטי.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. יש מישהו שנרשם ושלא דיבר? בבקשה, אדוני.

 << אורח >> אורן ערן: << אורח >> 

קוראים לי אורן, אני רופא משפחה. אני עובד בעוטף, וברור לי מה נושא הדיון פה, אבל אני כן רוצה להביא את עמדתי מהניסיון שלי בכלל ובטח בשנה האחרונה. דיברו פה על המון דברים מאוד מאוד חשובים ונגעו בהמון נקודות וגם חשוב לי להגיד שהדיון פה לעומת דיונים בוועדות אחרות באמת מאוד ענייני ומקצועי ומשתדל לתת מענה ותשובות על המקום שזו בהחלט חוויה אחרת. אבל נגענו פה שוב ושוב בחרדה ובנפש הזעירה של הילדים שלנו ובנוער שלנו שחוזר ומחפש את החומרים להקלה, אם אני יכול להגיד על האזור שלי. הבן שלי והחברים שלו יוצאים עם סיירות של קלנועיות בלילה כי הם צריכים לאסוף נערים שתויים, שיכורים, מחוסרי הכרה על הדשא, אלה הנערים שחוו את האסון, אבל כולנו פגועים.

והנקודה הכי חשובה שאני חושב שפוספסה פה, אנחנו מדברים על איך לטפל בכל הנזק שנעשה ואיך לנסות לשקם, מילה גסה אולי בימינו, אבל אנחנו, גם בצפון, גם בדרום, גם במרכז, בכל הארץ, לא נוכל להתחיל את התהליך הזה בלי החזרת החטופים, בלי עצירת המלחמה. כל עוד אנחנו במצב הזה, התחלואה ממשיכה להופיע, תחלואה חדשה, תחלואה כרונית תלך ותחמיר. כל מי שנביא לעזור, כל אנשי המקצוע, הם יוכלו ללוות, הם לא יוכלו לעזור.

אנחנו פה יושבים ועושים דברים סופר חשובים, כל רגע שאנחנו יושבים פה ולא מתעסקים בעסקה, לא דואגים שיהיה הסכם מלא להחזרה של כולם, כולם הומניטריים, כולם בסכנת חיים מיידית, כל רגע, בעינויים. כל עוד אתה יושב פה ואנחנו יודעים מה העשייה שלך ואנחנו יודעים מה הערכים שלה, אבל ברגע שאתה מפריד את הערכים ומשאיר אותם מאחור ומגיע לפתרון של הבעיה שלנו שהוא פוליטי ומתחילים לחשוב על חיי אדם או ממשלה, אנחנו בבעיה.

כדי לעזור לכל תושבי מדינת ישראל לחזור הביתה ולהשתקם, אנחנו חייבים לעצור את המצב הזה ואנחנו חייבים להביא את החטופים בהסכם כולל של כולם עכשיו ואנחנו חייבים לעסוק בזה. כל פעולה שאנחנו עוסקים במשהו אחר ולא עוסקים בהצלה שלהם, אנחנו מקדמים את ההמתה שלהם. אנחנו מצפים ממך ומהסיעה שלך שתחזור רגע לערכים ותביא אותם לממשלה ותגרום להסכם הזה להתגבש ובמהרה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה.

 << אורח >> ד"ר שירית אופיר: << אורח >> 

אני מבקשת להוסיף. ד"ר שירית אופיר, אני רופאת שיקום, שיקום ילדים. אין לי נגיעה לחינוך, אנחנו מתפרצים פה בוועדה, ובכל זאת, אני רוצה לדבר, בגלל שאני רופאת שיקום ילדים, יש לי קשר לחינוך מיוחד. אני מאוד התרשמתי מהרצינות של הדברים בוועדה הזאת, אין ספק, וההרגשה היא באמת שמאוד רוצים לקדם דברים. המצב בחינוך המיוחד מנקודת המבט שלי הוא קשה מאוד, במיוחד בכל העניין של המקצועות הפרא-רפואיים שקיצצו בהם עד שהגיעה המלחמה לבלי הכר.

ואני רוצה גם להמשיך את מה שאמרה ד"ר אוסנת, דיברה מאוד בצדק על החוסן הקהילתי. מה שד"ר אורן אמר זה שאי אפשר לדבר על חוסן קהילתי כל עוד החטופים נמצאים שם. זה פוער בור בלב של כולנו. אנחנו שלושה רופאים שיצאנו לשביתה כי הרגשנו שעבודה בשגרה, אפילו אם היא טיפול במטופלים, לא אפשרית כשהאסון הזה מתרחש מול עינינו כל יום.

וקשה לנו מאוד להבין איך את המגמות האלה, כל דיבור וכל מגמה של חזרה לנורמליות, לשגרה, לעבוד כרגיל, היא לא אפשרית, פשוט לא אפשרית. גם קיום הוועדה הזאת הוא מאוד בעייתי לאור זה שזה זונח, זה שם בצד את מה שקורה עכשיו, את האסון, את הסכנה לחיים של 100 מאיתנו ומתרכז באלה שנשארו, אבל אלה שנשארו לעולם לא יוכלו לקום ולהתקומם, במיוחד לא בני הנוער. איזה מסר ההורים יכולים להעביר לילדים שלהם עם המדינה מעבירה מסר כזה של הפקרה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. תעלו את רוני בבקשה, מועצת התלמידים, יש לה משהו להגיד. בבקשה, רוני.

 << אורח >> רוני קמאי: << אורח >> 

עוד שתי נקודות שמרגיש לי קצת לא מספיק. אני שוב פעם מחזירה לגבי הפן הלימודי. אנחנו מקבלים המון פניות לגבי סיטואציות שיש חוסר תיאום בין בית הספר העורפי, בית הספר שהתלמידים נמצאו בו שנה וקצת, לבין בית הספר המקורי שלהם. אם זה לגבי עבודות שהם עשו כדי להשלים חלק מהבגרויות וכל מיני תהליכים לימודיים שנעשו ואף אחד הוא לא האחראי להעביר את זה לבית הספר החדש.

אנחנו יודעים לסייע לתלמידים לעשות את זה, אבל ברמה הארצית, שכל תלמיד ידע שהעבודה וההשקעה שהוא כן הצליח לעשות בשנה האחרונה לא מתבזבזת. היינו שמחים שיהיה איזשהו מסמך או איזושהי הדגשה לגבי הנושא הזה של לא לאבד את ההשקעה ואת כל העבודה ואת כל התהליך שהתלמיד עשה בתקופת הפינוי, בתקופה שלא למד בבית הספר המקורי שלו.

ודובר פה מקודם לגבי מצבי סיכון. כל הזמן אנחנו מעלים את זה שהיום אין בן נוער שלא נמצא באיזשהו מצב סיכון. נקודת הקצה שהייתה פעם, היום זו נקודת ההתחלה של רוב בני הנוער. ברור שיש איזשהו גרף וכל אחד נמצא במקום אחר, אבל השיטה לפתור את זה היא שככל שיהיו כמה שיותר מסגרות וככל שיהיו כמה שיותר מענים. אנחנו יודעים היום על מקומות, גם קריית שמונה, במיוחד, שאין שם מספיק שנות שירות, אין שם מספיק פעילות אחר הצוהריים. יש בני נוער שבתור מדריכים מתפקדים בתור הש"שים שלהם.

ואחד הדברים שהכי יעזרו לשמור על איזשהו חוסן ברמה הנפשית, ברמה הרגשית זה שכל הזמן יהיה מה לעשות. ככל שיש לנו יותר מה לעשות, ככל שאנחנו מרגישים שיש לנו אחריות על חניכים או פעילות אחר הצוהריים ומעבר לפן הלימודי, שיש לנו איזושהי משמעות בשיקום העיר, בשיקום החברה, בעזרה לאחר, אנחנו פחות מגיעים למצבי הסיכון האלה וזה אחד הדגשים שהכי חשובים להיות בחזרה הזאת, איך מוודאים שלכל נער ונערה יש איפה להיות אחר הצוהריים ולמי לפנות אם ב-1:00 הוא לצערנו נכנס להתקף חרדה ויש מסגרת שעוטפת אותו. כי ברגע שאנחנו נרגיש שעוטפים אותו מכל כיוון, בני הנוער פחות יברחו לשוליים, תהיה לנו איזושהי דרך באמת לאכוף את זה. זו נקודה נורא משמעותית שהיא דגש עיקרי.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה, רוני. הוועדה שולחת תנחומים למשפחות החללים וכן איחולי החלמה מהירה לפצועים. הוועדה מתפללת ומקווה לחזרתם בשלום במהרה של כל החטופים והחיילים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

ולחנה קציר שנפטרה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

נכון. הוועדה מודה לשר החינוך יואב קיש ולכל המשתתפים בדיון. 

הוועדה מברכת את משרד החינוך ואת אורנה שמחון וד"ר סער הראל באמת על עמידתכם בפני אתגרים שעמדו ועדיין עומדים בפני המשרד החל מ-7 באוקטובר. הוועדה מברכת את המשרד על ההיערכות שלו לחזרת מערכת החינוך למסלולה בצפון עם חזרת תושבי הצפון לבתיהם. הוועדה מודה לכל צוותי החינוך על תמיכתם הרגשית והלימודית בילדים בתקופת המלחמה ומייחלת לחזרה בטוחה ומוצלחת לבתיהם.

הוועדה מברכת את משרד החינוך על הבטחתו לספק מבנים וצוותי חינוך לפתיחת גני ילדים נוספים במקומות שיצטרכו בצפון. הוועדה שמעה בדאגה על הילדים שחזרו לצפון ונמצאים במצב נפשי קשה, חשוב לתת להם את הליווי הרגשי והלימודי. הוועדה דורשת לדאוג להכשרת הצוותים לטיפול בילדים.

החינוך הבלתי פורמלי הוא עוגן לחוסן רגשי לילדים. הוועדה דורשת ממשרד האוצר להכניס את החינוך הבלתי פורמלי, ארגוני הנוער ותנועות הנוער בבסיס התקציב. והוועדה מבקשת ממשרד החינוך לעדכן כיצד התקציבים יועברו לארגוני ותנועות הנוער ומתי. הוועדה מודה למשרד האוצר על הסכמי השכר המתגבשים עם הפסיכולוגים החינוכיים.

הוועדה שמעה כי תנועות וארגוני הנוער לא פועלים בחלק מהצפון. הוועדה רואה חשיבות רבה לחזרתם לפעילות במהרה. הוועדה מציעה לגייס צעירים מתנועות הנוער וארגוני הנוער לעבודה בצפון עם הילדים, זוהי משימה לאומית. ילדי החינוך המיוחד נפגעו מאוד למרות הטיפול שקיבלו, והמעבר למקומות החדשים ואפילו לבתיהם יכולה לגרום לקצר ברצף החינוכי והטיפולי שלהם שנפגע או שעלול להיפגע. הוועדה דורשת ממשרד החינוך לשים דגש על החינוך המיוחד בתוכנית החומש לחינוך.

הוועדה שמחה לשמוע על הקמת אגף לשלומות הצוותים החינוכיים במשרד החינוך שהוקם כדי לשמור על יציבות המורים והצוותים החינוכיים ולתת להם את המענים הנדרשים. אני פונה לכלל הצוות החינוכי של משרד החינוך, מורים, גננות, סייעות, עברתם שנים לא פשוטות מאז הקורונה, בוודאי בשנה האחרונה, ואני חושב שמערכת החינוך הגיעה לאן שהגיעה בשנה האחרונה למרות המצב המורכב מאוד והפערים שקיימים. אבל באמת, אילולא הצוות החינוכי, המורים שלנו שעושים עבודת קודש, לא היינו מגיעים לאיפה שהגענו והמצב היה גרוע יותר והיה בכי רע.

ולכן אנחנו פונים אליכם באופן אישי ואני באופן אישי, תמשיכו להשקיע בתלמידי ישראל כמו שאתם יודעים לעשות. עומדים בפניכם ובפני כולנו אתגרים עוד גדולים מאוד במערכת החינוך ואנחנו צריכים גם את החוסן הנפשי שלכם וגם את העמידה האיתנה את מסירות הנפש שלכם לעבודה. אתם קמים בבוקר לא רק בשביל להשלים פערי תקציב לבתיכם, אלא באמת יש פה מסירות נפש ועבודת קודש שאתם מאמינים בה וכולנו מאמינים בכם. תמשיכו למרות האתגרים הגדולים, ואני אומר, שיהיו, ואנחנו כמובן נעשה את המירב כדי ללוות ולתת לכם את התגמולים המתאימים, כמה שיהיה ניתן.

ברשותכם, אני נועל את הדיון.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:51. << סיום >>