פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 14 ועדת הכספים 28/01/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 573 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ה (28 בינואר 2025), שעה 15:00 סדר היום: << הצח >> סעיפים 8(4), 8(6) ו-12 (חובת דיווח של דירות מקוונות לביצוע עסקאות להשכרת מקרקעין) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 (מ/1822) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה סולומון חמד עמאר אורית פרקש הכהן מוזמנים: גד רחמני – רפרנט שירותים מיוחדים באגף תקציבים, משרד האוצר גל אסף – רכז שירותים מיוחדים באג"ת, משרד האוצר יהורם אלבז – מרכז בכיר, משרד הבינוי והשיכון אפרת ריץ' – עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, רשות המיסים עופר רז דרור – סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, רשות המיסים אלישיב ממן – יועץ לסמנכ"ל שומה וביקורת, רשות המיסים טל כהן – מנהלת תחום תכנון וכלכלה, רשות המיסים בועז סופר – יועץ כלכלי, יד 2 תומר שנפלד – מנכ"ל יד 2 אורי גולדברג – סמנכ"ל יד 2 ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סעיפים 8(4), 8(6) ו-12 (חובת דיווח של דירות מקוונות לביצוע עקאות להשכרת מקרקעין) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 (מ/1822( << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סעיפים 8(4), 8(6) ו-12 (חובת דיווח של דירות מקוונות). << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> החקיקה שאנחנו מדברים עליה כאן זו חקיקה שתחייב פלטפורמות לדווח על השכרה של נכסי מקרקעין בישראל. החקיקה הזאת מבוססת על חקיקות שקיימות, על מודלים של חקיקות שקיימות גם ב-OECD וגם באיחוד האירופי. היתרון של החקיקה הזאת זה שהמידע לגבי בעלי דירות בישראל שמשכירים את הדירות, במיוחד לטווח קצר אבל לא רק, יעבור לרשות המיסים, כאשר התנאי הוא שהעסקה נסגרה בתוך הפלטפורמה. מדובר בהכנסות שחייבות במס בישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אם יש לי דירה ואני משכיר אותה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אם יש לך דירת נופש באילת שאתה משכיר לטווח קצר, נניח לתקופה של כמה ימים בסופי שבוע, כשהדירה הזאת משמשת ב-Airbnb, ב-Booking או בכל פלטפורמה אחרת, אנחנו נקבל את המידע בגין זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה המצב היום? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בחוק אין אזכור לטווח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם השכרתי לשבת דירה במירון כי אנשים רוצים להתפלל בקבר של רבי שמעון בר יוחאי וקיבלתי 100 שקלים, אתם יודעים מזה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> על מי שמדווח בהתאם לחוק אנחנו יודעים. מנתונים שהצלבנו מפלטפורמות שונות עולה שבחלק מהמקרים אנשים לא מדווחים. לפני הקורונה הערכנו את זה בהפסד מס של 200 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החוק הזה מיועד לכאלה שמשקרים? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כן, למעלימי מס. אנחנו רוצים לתפוס את מעלימי מס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז זה לא מירון. בוא נעבור לאילת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, כאילו במירון אף אחד לא מעלים מס. רק שילמתם 14 מיליון שקל בשביל הפקה ל-330 איש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה שילמת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון, אני שילמתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם אני. אתם מבקשים בחוק הזה לטפל במעלימי מס. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לגמרי. המטרה של החוק היא למצוא את האנשים שחייבים במס בישראל ולא מדווחים לנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם דורשים מאותו משכיר לדווח לכם. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> לא. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כבר היום אותו אדם חייב לדווח. הבעיה שבחלק מהמקרים לא מדווחים לנו. המטרה של החוק זה שהפלטפורמה שדרכה נסגרת העסקה, כדוגמת Airbnb ו-Booking, תעביר לנו את המידע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה עוד פלטפורמות קיימות? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אלו שתי הפלטפורמות העיקריות שקיימות כיום שנסגרות בהן העסקאות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם אני משתמש בפלטפורמה הזאת, מבחינתך שום דבר לא משתנה בעקבות החקיקה הזאת. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אם אתה עושה היום עסקאות לטווח קצר דרך פלטפורמה ולא דרך פלטפורמה אתה חייב לדווח. מה שאנחנו מבקשים זה שכל מי שעושה את העסקאות דרך פלטפורמה, הפלטפורמה תעביר בגינו את המידע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא להתמקד בזה שמי שעכשיו ביצע את ההפרה עצמה ידווח? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> זה כבר קיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם עכשיו אומרים שאתם לא יודעם לאכוף, שאתם לא יודעים לבוא - - << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> יש היגיון תפעולי שהכנסות קטנות ידווחו במרוכז. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם צד שלישי צריך לדווח על משהו שאתה לא עשית? << אורח >> גל אסף: << אורח >> זה מה שקורה בכל העולם. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> זה מה שנהוג בכל העולם ובמערכת המס שלנו. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> בחלק גדול מהמיסים שני הצדדים מדווחים, כמו בניכוי מס במקור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> פה זה לא שני צדדים, פה זה שלושה צדדים. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא, זה שני הצדדים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כי הפלטפורמה שמשלמת את הכסף או סוגרת דרכה את העסקה - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה עדיין צד נוסף. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> במקום שהפלטפורמה הייתה מנכה את המס היא מדווחת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם מבינים שיש איזה שהוא קושי באכיפה ולכן אתם אומרים שהדרך שלכם להתמודד היא לבקש מידע מגורם שלישי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מבחינת ההצעה הזאת שום דבר לא משתנה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> החקיקה הזאת לא תשפיע על מי שעושה את זה לא דרך פלטפורמה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> החקיקה תשפיע רק על אלה שמשכירים דרך פלטפורמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ועל מי שמשכיר לא דרך הפלטפורמה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הוא עדיין חייב במס. החוק הזה לא רלוונטי לגביו. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> אין פה חידוש מבחינת שיטת המס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם יכולים לחייב את הפלטפורמה לדווח? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> כן. אנחנו מדברים על מצב שבו נעשות המון עסקאות באיזו שהיא פלטפורמה שלא רשומה בישראל, כשחלק מהעסקאות מחויבות במס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הכוונה שלכם היא לתפוס את אלה שמשכירים לטווח קצר. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> בפלטפורמות הדיגיטליות האלו שהן לרוב בינלאומיות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מדוע בנוסח אתם לא מדברים על טווח ההשכרה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אימצנו את המודל שקיים ב-OECD ובאיחוד האירופי כך שזה חל על אותן פלטפורמות רב לאומיות שאין להן פעילות בישראל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לכם נתונים לגבי הטווח של השכרה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> יש לנו נתונים שקיבלנו מאחת מהפלטפורמות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה טווח ההשכרה הממוצע? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אין לי כרגע את הנתונים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> על סמך מה הערכתם את ה-200 מיליון שקל? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> על בסיס ההכנסות שקיבלנו מאותה פלטפורמה גדולה שעובדת בישראל בתחום הזה אל מול ההכנסות שמדווחות לנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם אתם רוצים לתפוס את אלה שמשכירים לטווח קצר, תרשמו שזה להשכרה עד 50 יום, עד 40 יום, עד 30 יום. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אנחנו כרגע לא מכירים פלטפורמה שמשכירה לטווח ארוך וסוגרים בה את העסקה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדרבא. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כרגע זה לא קיים, אין עסקאות שנסגרות לטווח ארוך בפלטפורמה. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> גם בחקיקות המודל לא הייתה התייחסות למבחן כזה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> הבעיה שמדובר בשחקנים בינלאומיים. הם אומרים שאם נחוקק את מה שיש ב-OECD הם ישתפו איתנו פעולה. הם לא ינדבו מידע אם לא נחוקק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם הכוונה בטווח קצר היא לשבוע וחצי או גם לשנה וחצי? מה זה טווח קצר? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> טווח קצר זה לא שנה וחצי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> טווח קצר זה בדרך כלל עד חודש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש פער בין מה שאתם אומרים לבין החקיקה עצמה. החקיקה לא מתייחסת לתקופה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הפלטפורמות שהזכרתי מקודם הן פלטפורמות שבהן נסגרות עסקאות לתיירות ולנופש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם אני סטודנטית שעוברת ללמוד שנה בחו"ל ואני משכירה את הדירה שלי, לכאורה זה יחול עלי. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לשנה? בפלטפורמה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני אבדוק את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם נסעתי לשוויץ ואני משכיר את הדירה לסטודנט או לקבוצה, אני צריך לדווח על זה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אנחנו לא משנים את החובה החוקית שקיימת כיום לגבי מה שחייבים עליו במס ולגבי מה שלא חייבים עליו במס. אם אתה חייב במס, אתה חייב לפתוח תיק ולדווח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת אומרת, אם אני משכיר דירה אני חייב לדווח. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> גם במצב היום. מה שקרה זה שהוקמו פלטפורמות, בעיקר רב לאומיות אבל לא רק, כמו למשל Airbnb, שבהן סוגרים את העסקאות האלו. אם אני עכשיו טס לשוויץ ואני רוצה להשכיר את הדירה שלי לתקופות מסוימות, אני משתמש בפלטפורמה. מכיוון שהפלטפורמות האלו לא מדווחות לנו אנחנו לא יודעים על העסקאות האלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הן לא מדווחות לכם? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כי במצב החוקי הקיים יש קושי מסוים לקבל את הדיווחים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתם לא כותבים חוק שאומר שאם אתה משכיר דרך חברה החברה הזאת תהיה חייבת לדווח? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> זה מה שכתבנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם מדברים על טווח קצר וזה לא כתוב. נראה שאתם רוצים להכניס את הדיווח על שכירות בדלת האחורית. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> ממש לא. לקחנו פה חקיקה בינלאומית כיוון שאנחנו היום בעולם יותר דיגיטלי. יש היום הרבה פלטפורמות שבהן נסגרות עסקאות והמידע לא חשוף למדינות שבהן זה קורה. בכל העולם הבינו את זה ועשו חקיקה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עשיתם בדיקה השוואתית למה שקורה בעולם? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> ברור. יש דירקטיבה של ה-OECD ושל האיחוד האירופי שממש הפכה לחקיקה במדינות כמו בריטניה, אוסטרליה, הולנד. באיטליה גובים את המס דרך החברות האלו, אבל איטליה היא חריגה בזה שהיא גובה את המס דרכן. בכל המדינות האלו הכניסו את הנושא של דיווח של פלטפורמות דיגיטליות. אנחנו לקחנו משם את ההגדרה שמדברת על פלטפורמה שדרכה נסגרת העסקה ויש אמצעי תשלום. זו לא כל עסקת שכירות, זה בעיקר דירות שמשמשות לתיירות פנים וחוץ. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ב-OECD מדובר על תקופת זמן השכירות? << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> לא. החקיקה שם הרבה יותר רחבה, היא מדברת על כל תופעת הכלכלה הצדדית, על פלטפורמות שלא מתעסקות רק במקרקעין אלא באופן רחב יותר. אנחנו התמקדנו בחלק של השכרת מקרקעין. ניסינו להיצמד לחקיקת המודל שנמצאת בכמעט כל מדינות אירופה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם זה נמצא בעוד מקומות בעולם חוץ מבאירופה? << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> אוסטרליה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כמה מדינות מיישמות את המודל הזה מכלל מדינות העולם? על מה הן מיישמות את זה? << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> נביא תשובה לגבי מספר מדינות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא רק מספר מדינות. אם אתם מבססים את החקיקה על מה שקורה בעולם, לפחות תבואו עם איזה שהם נתונים שמלמדים מה קורה בעולם, נתונים על מה מצאתם ומה בדקתם. << אורח >> גל אסף: << אורח >> הצגנו את זה במצגת בראשית הדיון, אבל נוכל להביא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הייתי שמח לראות את הנתונים שיש לכם. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הנתונים הם נתונים של לפני הקורונה, כי המצב בתקופת הקורונה ובזמן המלחמה לא היה יציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תראו לנו איזה מדינות מפעילות את הדבר הזה, על מה החוק מדבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שלא יהיה ספק שכולנו בעד מלחמה בהון השחור, אבל יש לי שתי השגות בעניין הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע שנפסיק להגיד את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל התקציב בנוי על ההון השחור כאילו כל מדינת ישראל זה עבריינים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם העליתם פה לא מעט מיסים בתקופה האחרונה. אני כבר מרגיש לא בנוח לבוא לאזרחים במצב שהממשלה לא מקצצת שקל מעצמה. אני רוצה שתציגו לנו השוואה בינלאומית ואת המצב בישראל מבחינת מספר המשכירים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הסיפור של הדיווח על כל תצורות ההשכרה זה משהו שיחייב כמיליון וחצי תושבים לפתוח מנגנון של עוסק פטור או כל מנגנון אחר לדיווח. האמירה שאומרת שאתם לא מתכוונים לעסוק בהם אלא באחרים, בגדולים יותר, לא מספקת, כי לא אתה, לא אני ולא כל מי שנמצא כאן יהיה בעוד חמש שנים כדי להגיד שלא התכוונו אליהם. אני חושב שצריך להחריג את העסקאות הקטנות, ואני לא יודע להגיד איך זה יוגדר. צריך לראות איך מחריגים את מי שמשכיר בית לשבת כך שהוא לא יצטרך לדווח. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אנחנו לא משנים את חבות המס, אנחנו לא מטילים פה מס חדש. לגבי איזה עסקאות מדווחות דרך הפלטפורמות נעבוד על איזה שהוא מתווה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם פשוט לא יודעים לאכוף את העניין הזה ולכן אתם פונים לדרכים אחרות שבהן תוכלו לאכוף ולקבל את המידע. << אורח >> גל אסף: << אורח >> כמו כל העולם. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> גם שיטת המס בישראל היא על ידי כפל על מנת שכמה שיותר פשוט יהיה לגבות. גם לאזרחים זה טוב כי לא כולם תמיד יודעים את כל החובות שלהם. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אם אני משכיר את הדירה שלי אחת לחודש או אחת לחודשיים ב-300 שקל כך שסך הכל יש לי 2,000 או 3,000 שקלים בשנה, כדי לדווח לכם אני צריך לפתוח איזו חברה או עסק פטור. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא מבקשים ממך לדווח, האדם מהפלטפורמה ילשין עליך. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> זו לא הלשנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ביקשתם בחוק ההסדרים הקודם את הדיווח על דירה ראשונה. אתם פשוט הולכים פה להכניס את זה בצורה אחרת. << אורח >> גל אסף: << אורח >> פה מדובר על אלטרנטיבה למלון, לא על אלטרנטיבה לנדל"ן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם אומרים שאם פרסמתי באתר מסוים בעל האתר יעביר לכם - - << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> רק אם העסקה נסגרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם השכרת, לא אם פרסמת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? הם במשטרה של בן גביר? הם יקבלו גם משכורת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה אתם רוצים מהמפרסם, מהלוח המוכר הזה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> זה לא חל על לוח מכירות או לוח מודעות, גם אם הוא מקוון, זה חל על ביצוע עסקה. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> על עסקה שנסגרת באמצעו אותה פלטפורמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בעל הנכס מרוויח 80%, אותו מפרסם, שזו הפלטפורמה, מרוויח 20%. אתם מטילים את כל האחריות על אותו אחד - - << אורח >> גל אסף: << אורח >> רק מידע, לא אחריות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הוא לא מדווח לכם, מה אתם עושים? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> למה שלא ידווח? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי הוא לא יודע מה אתה רוצה ממנו. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> הם עושים ככה בכל אירופה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא בכל אירופה. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> כל אירופה מחויבת לעשות את זה. לחלקם לקח יותר זמן, לחלקם פחות זמן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מתנגד לזה, זה לא אמור להיות על השולחן. הפלטפורמה היא לא זאת שצריכה לדווח לכם. << אורח >> טל כהן: << אורח >> אני רוצה לתת דוגמה מהבנקים. כשאני מוכרת מניה ומקבלת לבנק את התשלום, הבנק הוא זה שמדווח לרשות המיסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאת תהיי כמו בנק ותרוויחי כמו בנק אני אעזור לך. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה שיטת המס. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> ההשוואה היא לשיטת הדיווח במדינת ישראל שעובדת הרבה פעמים על ניכוי ודיווח באמצעות צדדים שלישיים. בהקשר הזה אין כאן חידוש, זה דיווח כמו שקורה במקומות אחרים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשאתה משכיר דרך הפלטפורמה, איך אתה משלם? אתה יכול לשלם במזומן? לא, אתה יכול לשלם רק בכרטיס אשראי, נכון? << אורח >> גל אסף: << אורח >> לאו דווקא. << אורח >> טל כהן: << אורח >> אתה יכול גם לשלם במזומן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> יש פלטפורמה שהכסף מועבר דרכה ויש פלטפורמה שאתה יכול לשלם כשאתה מגיע למקום. אנחנו מדברים רק על עסקאות שנסגרו, לא על פלטפורמות שמפרסמות מידע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה אם בעקבות החקיקה הזאת הפלטפורמות ישנו את הצורה שלהן ויהפכו להיות כאלו שמפרסמות בלי שהתשלום נסגר? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אלו פלטפורמות רב לאומיות שה-OECD אימץ את המודל, האיחוד האירופי אימץ את המודל. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה אם אני מפרסם מודעת שכירות ביד 2? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> על יד 2 זה לא חל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם מקדמים בפנינו רפורמה ראויה להערכה במסע של המלחמה בהון השחור, וישבתם אצלי בחדר והסברתם לי את כל הפרטים, אבל אתם מנצלים את העובדה שאנחנו בימים של מלחמה כדי להביא גל גדול של דברים שנפלו בממשלות קודמות, כמו הסירוב של הממשלה שהייתי בה להכריח את הציבור להגיש כל שנה דוח כדי להוכיח שהוא לא רימה במיסוי השכירות. אנחנו לא הסכמנו לחוק "האח הגדול" הזה. עכשיו אתם באים עם אותו הדבר בעיני. ברכיבים המשמעותיים ברפורמה שלכם אנחנו נתמוך, אבל בדבר הזה אני לא חושבת שזאת הדרך, אני לא חושבת שזה המקום, אני חושבת שאפשר להניח לעם ישראל. גם ככה שוק התיירות בישראל סובל מרשתות עם מחירים גבוהים ביותר. על מה אנחנו מתלבשים עכשיו? על הפלטפורמות שאולי מפרסמות דברים קצת יותר זולים. << אורח >> גל אסף: << אורח >> בין היתר כי הם לא משלמים מס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> קצת יותר לעמך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה חושד בהם שהם לא משלמים מס. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> יכול להיות שחלקם משלמים. בוא נסכים שרובם לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל פעם אנחנו חוזרים לזה שכולם רמאים וכולם שקרנים. אני לא מסכים לזה שכולם נוכלים, שכולם רמאים וכולם שקרנים. יושבים פה אנשים שהם בדרך כלל ישרים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הפלטפורמות האלו זה איזו שהיא קרקע שיוצרת תחרות בעולם התיירות והנופש בישראל, שנותנת מענה לאוכלוסיות מכל מיני סוגים. אני לא אוהבת את חוקי "האח הגדול" האלה. אני מכבדת את הדברים העיקריים שאתם מביאים והוועדה גם תתמוך בהם. כמה כסף זה מכניס? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כ-100 מיליון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בשנה הקרובה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> בטווח הרחוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה זה מכניס בשנה הבאה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> 30 מיליון שקלים השנה. << אורח >> בועז סופר: << אורח >> האמירה שיד 2 לא נכללת לא בהכרח קשורה ליד 2, זה כל מתווך מקומי שמפעיל פלטפורמה מקוונת. ברגע שהוא ייקח כרטיס אשראי הוא הופך להיות צד בעסקה. יד 2 זו זירה מקוונת. 100% מהעסקאות של יד 2 הן עסקאות של נדל"ן. אומרים ידידי מהממשלה, ובצדק גמור, שהם רוצים לוודא שמי שחייב במס גם ישלם אותו. איך הם יעשו את זה? על ידי בקשה ממאגרי המידע. מי שחייב במס, קרי עסקאות לנופש ועסקאות לטווח קצר, צריך לקבל ביטוי בחקיקה, אבל למה לבקש דיווח על מי שלא חייב בדיווח מלכתחילה? אין בכלל ויכוח שאם כלל העסקאות, גם של יד 2, גם של יד 17, גם של כל מי שיקים זירה מקוונות, הן לנופש או לטווח קצר, הן חייבות להיות בדיווח. כשמישהו אומר שיש דירקטיבה, הוא צריך להגיד בכמה מקומות יש חובת דיווח על שכירות למגורים. אם ההצלבה מלאה, אין לנו מה להגיד, אבל כנראה שזה לא מלא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו נעשה את זה בחקיקה. << אורח >> בועז סופר: << אורח >> למה לחכות לבית משפט שיגיד מה זה נופש, מה זה לא נופש, מה זה טווח קצר, מה זה טווח לא קצר? תקבעו פרק זמן סביר שמפריד בין עסק לבין נדל"ן למגורים – 30 יום, 42 יום. תפקידם של מאגרי המידע הוא בין היתר לייצר הצלבה. אתה חייב במס? בבקשה, הזירה המקוונת מסייעת לך. כמובן שיהיו כאלה שיוכלו להמשיך ולהעלים מס, אלה החיים, אבל זה בסדר לנסות ולצמצם. אני חושב שהצעת החוק היא בסדר גמור, רק צריך לסייג את זה שזה לא נדל"ן למגורים אם מדובר בתקופה של 30 יום או פרק זמן קצר כלשהו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מרכז החוק הזה. אני מבקש שתביאו לנו נתונים על המדינות בעולם ואני מבקש לדעת את נוסח החוקים שעליהם מדובר. אני חושב שינון צדק כשהוא אמר שזה מריח כאילו אתם רוצים להכניס את הדיווח על השכירות. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> זו ממש לא הכוונה. << אורח >> תומר שנפלד: << אורח >> אנחנו נשמח להיות חלק מהדיונים האלה כפלטפורמה מקומית, לא בינלאומית, שעושה שכירות ארוכת טווח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא עושים ישיבות בהיחבא. הישיבות הן גלויות וציבוריות, אלא אם הן חסויות. אתם יכולים לבוא לישיבות שבהן אנחנו דנים בעניין הזה. << אורח >> אורי גולדברג: << אורח >> אם רשות המיסים מתכוונת לבוא עם הצעות לתיקונים, אנחנו נשמח שהיא תתייעץ איתנו. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אנחנו מקבלים את ההצעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, אני מודה לכם על ההשתתפות. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:40. << סיום >>