פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 28/01/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 570 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ה (28 בינואר 2025), שעה 12:15 סדר היום: << הצח >> סעיפים 7-6 (שינוי מבנה ומיזוג) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק סימון מושיאשוילי חמד עמאר אורית פרקש הכהן מוזמנים: צח בסול – אגף תקציבים, משרד האוצר מיכאל אסולין – משנה לכלכלן הראשי, הממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר אפרת ריץ' – עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, רשות המיסים ישי פרלמן – עור ראשי ליועץ המשפטי, רשות המיסים כארים כנעאן – יועץ למנהל רשות המיסים צביקה בראל – מנהל תחום בכיר מיזוגים ופיצולים, רשות המיסים רחלי בן יהודה – מנהלת תחום מקצועיות, רשות המיסים ערן כדורי – מנהל תחום מיסוי בינלאומי, רשות המיסים נדב אשש – ממונה מחלקת שינוי מבנה, רשות המיסים מיטל קראוס – מנהלת תחום שינוי מבנה, רשות המיסים נתנאל יהונתן דוידי – ממונה מפקח ארצי מיזוגים, רשות המיסים ישראל מדן – עו"ד במחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים יעל מזוז הרפז – סמנכ"לית מדיניות, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית כרם נבו אכטנברג – סמנכ"ל צמיחה, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית שי עגמי – ראש אגף מדינות, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית אורנה לוי – EY, פורום חברות הצמיחה רולנד עם שלם – חבר ועדת המיסים, לשכת רואי החשבון בישראל אבי נוימן – יו"ר ועדת המיסים, לשכת רואי החשבון בישראל יוסי אלישע – לשכת עורכי הדין חן מטס – מקדמת מדיניות, פורום ארלוזורוב מיכל שריג-כדורי – מנהלת קשרי ממשל בחברת וויקס הילה ליפשיץ – מנהלת תחום מדיניות, וויקס ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סעיפים 7-6 (שינוי מבנה ומיזוג) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024, מ/1822 << נושא >> << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו נדון עכשיו על סעיפים 6-7 (שינוי מבנה ומיזוג) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התחלנו את הדיון על זה ונציגי רשות המיסים הציגו לנו את המתווה המוצע, את ארבע הנקודות המרכזיות. לא הספקנו לסיים את הנקודה הרביעית. << אורח >> צביקה בראל: << אורח >> הנושא הרביעי שמופיע במסגרת הצעת החוק זה הנושא של השלמת הבנייה. כרגע, כפי שציינתי בישיבה הקודמת, ישנו תנאי שאומר שברגע שמבצעים העברה לפי 104א או ב, פיצול אופקי או פיצול אנכי, ומעבירים קרקע בין יתר הנכסים לחברה חדשה שהיא איגוד מקרקעין, יש צורך להשלים את הבנייה על אותה קרקע תוך חמש שנים. הנושא הזה מפריע ומונע ביצוע הרבה מאוד עסקאות. אנחנו מזהים, וזה מהניסיון שנצבר במחלקת שינויי מבנה וברשות המיסים, שהתנאי הזה מונע ביצוע עסקאות. נניח שיש לי עסק שכולל מקרקעין וכולל פעילות עסקית רגילה בתחום המסחרי. כשאני מעונין להכניס משקיע לפעילות המסחרית, אני מבצע הפרדה בין פעילות הנדל"ן שלי לפעילות המסחרית. כדי להכניס משקיע אני נאלץ להעביר קרקעות לחברה חדשה ועקב כך אני מתחייב להשלים את הבנייה על אותה קרקע תוך חמש שנים. במציאות השוררת במדינת ישראל, להשלים בנייה על קרקע תוך חמש שנים זה בלתי אפשרי, כי זה תלוי בשטח הקרקע, בייעוד של הקרקע ובעוד הרבה מאוד פרמטרים. התנאי הזה שהתיימר לעודד ביצוע בנייה בסופו של דבר מונע עסקאות חשובות למשק. מה הכוונה? אותו משקיע מעונין להיכנס לפעילות העסקית אבל כתוצאה מזה שאני לא יכול לבצע את ההפרדה אני לא יכול להכניס אותו לפעילות העסקית שלי כמשקיע, אם בדרך של הקצאה או בדרך של מכירה, וזה מונע ביצוע של הרבה מאוד עסקאות. לאורך השנים היו אלינו לא מעט פניות, קבוצות מאוד גדולות במשק הישראלי וגם גופים קצת יותר קטנים ביקשו לבצע שינוי מבנה בו הם יבצעו את ההפרדה בין פעילות הנדל"ן שלהם לבין הפעילות האחרת - אני מדבר לפעמים בהיקפים של מאות מיליוני דולרים ואפילו מיליארדים. התנאי הזה שבו יש צורך לבצע השלמת בנייה - המחויבות לבצע השלמת בנייה במדינת ישראל תוך חמש שנים היא כמעט בלתי אפשרית - לא מאפשר לבצע את העסקה המקבילה של הכנסת המשקיע לאותה פעילות שלשמה ביצעו את שינוי המבנה. צריך גם להביא בחשבון שאם לא עומדים בתנאי של השלמת הבנייה, זה גורר ביטול או הפרה של כל שינוי המבנה, דבר שמביא לכך שיש חבויות מס גדולות. התנאי הזה גם מעורר הרבה מאוד קשיים טכניים ביישום השוטף שלו, מעורר הרבה מאוד מחלוקות. אנחנו מבינים שהוא לא תנאי מעודד, שהוא תנאי שמהווה חסם, תנאי שהוא מפריע, לכן במסגרת הצעת החוק הזאת אנחנו מציעים להסיר אותו כדי לאפשר לחברות ולגופים כלכליים לבצע שינויי מבנה במגוון רחב יותר של אפשרויות, לאפשר כניסת משקיעים ביתר קלות מבלי שיהיה צורך לבצע כתוצאה משינוי המבנה איזו שהיא פעולה שמבצע הפעולה לא מעוניין לבצע או לא נכון למשק הישראלי שהיא תתבצע. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> בדיון הקודם עלתה השאלה אם יש מקום להבדיל בין קרקע למגורים לבין כזו שהיא לא מגורים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היתרי בנייה/לא היתרי בנייה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> הבעיה שלנו היום היא דווקא בקרקעות שעתידות להיות למגורים. למה אני אומר עתידות? כי אם ניקח בחשבון חברות שהפעילות שלהן היא סחר בקרקעות, במרבית המקרים הקרקעות הן מלאי עסקי, הן מיועדות למכירה כבנויות או כלא כבנויות. כשאני מטיל הגבלה כזאת, אני בעצם מחייב אותן להגדיר את הקרקעות האלו כהעברה כך שאי אפשר למכור אותן. מה שאתה אומר לי עכשיו זה שאת כל הפעילות הזאת אני לא יכול לעשות, אתה חוסם אותי. אם העברתי קרקע של 1,000 יחידות ואני רוצה להכניס משקיע, עם הגבלה כזאת שאני נושא על כתפיי אני לא יכול להעביר אותה, והתוצאה היא שהחסם הזה – אני וצביקה טיפלנו בעשרות מקרים - מעכב בנייה. המטרה של ההסרה של התנאי הזה עכשיו, בטח במקרים שיש לנו על הפרק וכולם מכירים, היא לשחרר חסמים. ברגע שהוא מעביר לחברה חדשה לא צריך להרע את מצבו, צריך לאפשר לו לזרז את התהליך, לבנות , לבצע, למכור, לעשות כל מה שהוא רוצה בשביל למקסם את הערך. ככה כל המשק נהנה מזה. << אורח >> צביקה בראל: << אורח >> השאלה אם צריך להשלים את הבנייה תלויה בשאלה אם הגוף שאליו העבירו את המקרקעין הוא איגוד מקרקעין או לא איגוד מקרקעין. גם השאלה הזאת שנויה במחלוקת. יש לא מעט פסיקה בנושא שהיא לא חד משמעית. אנחנו לא יודעים היום לומר בוודאות אם גוף מסוים הוא איגוד מקרקעין או לא איגוד מקרקעין. בנוסף לקושי שקיים מעצם העובדה שצריך להשלים את הבנייה תוך חמש שנים, יש גם את השאלה אם יש איגוד מקרקעין או אין איגוד מקרקעין, כשכל זה משליך על השאלה אם אותו משקיע בכלל יוכל להיכנס לפעילות עסקית שלא קשורה למקרקעין. ראוי ונכון בנסיבות העניין לבטל את תנאי הזה כדי לאפשר את ביצוע העסקאות בצורה חופשית וחלקה. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> ישבנו עם כל הלשכות והסכמנו להכניס חבילה מצומצמת של תיקונים להצעה העכשווית שאינם מעכבים את ההתקדמות בהצעת החוק. יש דברים יותר מהותיים שהסכמנו להביא עד מאי. יש ארבעה סעיפים חדשים שאנחנו מוכנים לתקן בהצעה הקיימת. אנחנו מסכימים להעלות את שיעור המזומן בעסקה של מיזוג מ-40% ל-49% ולהגביל את יחסי הגודל בפיצול מ-1-4 ל-1-9. אנחנו רוצים להוסיף התייחסות לבעל מניות מהותי שבעקבות מיזוג יכול לרדת מתחת ל-10%, ואנחנו רוצים לשמר את שיעור המס שחל על בעל מניות מהותי בדומה למנגנון הקיים ב-104ח. לגבי הגדלת יחסי הגודל לחברות סטרט-אפ מעל ל-19, אין לנו התנגדות, אנחנו רק מבינים שיש לזה עלות תקציבית. אתמול קיבלנו הערכה ראשונית שזה אמור לעלות כחצי מיליארד שקל עד 2030. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תפרט למה אין לכם התנגדות. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> בדיון הקודם עלתה בקשה מצד פורום חברות הצמיחה להגביל את יחסי הגודל במיזוג חברות הייטק. אנחנו הצענו להגביל את זה ב-1 עד 19 לכולם, כאשר לגבי חברות סטרט-אפ - לפתוח את זה כך שזה יהיה בלי יחסי גודל. בתחשיבים שעשו החבר'ה מהמחלקה הכלכלית יוצא שיש לזה עלות תקציבית בגלל שתהיה אולי הסטה מ-104ח ל-103כ - 104ח זה הסעיף שמאפשר דחיית מס מוגבלת בזמן רק לשנתיים וארבע, 103כ זה דחיית מס שיכולה להיות אין סופית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שלאגף הכלכלי סיפרו רק את העלות של כחצי מיליארד ולא סיפרו כמה יכולה להיות הצמיחה מכך שנעשה את זה ללא הגבלה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אני רוצה לברך על ההסכמה של משרד האוצר להשאיר את המגבלה של ה-1-19 לגבי עולם ההייטק, זו הצלה של סטארט-אפים. נכון שאולי יש לזה עלות מסוימת שהיא תיאורטית היום - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר לך שכל החצי מיליארד זה עד 2030. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> 100 מיליון כל שנה. בתמורה לעלות שהמדינה "משקיעה" במגזר ההייטק, כל הסטארט-אפים שהיו קורסים בגלל אפשרות מיזוג יגדלו. כשבעתיד נראה כמה אקזיטים טובים, נוכל להיזכר שזה בזכות החקיקה הזאת. צריך לברך על הרצון להציל את החברות הקטנות האלו. הוויכוח אם הוא מתחת ל-1-19 או מעל ל-1-19 הוא ויכוח שיכול לגרום לדיונים אין סופיים לפני המיזוג, אחרי המיזוג. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> את העלות של המהלך אנחנו צריכים לבחון. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אכן ישבנו עם רשות המסים והגענו להבנות. את התיקונים המשמעותיים והכבדים יותר הסכמנו לדחות לתזכיר שיגיע לוועדה עד סוף מאי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם רוצים להתייחס לתיקונים שצריכים להגיע? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> העברת נכס עם התחייבות, שזה התיקון המרכזי שרצינו; העברה של פעילות יחיד למסגרת של חברה; העברת עובדים לפי סעיף 104; תיקון של תקנות חברות אחיות שיחולו גם על איגודי מקרקעין. את כל זה אנחנו מצפים לראות מגיע עד סוף מאי. לגבי הנושא שכרגע אנחנו מדברים עליו, 1-19, אני לא מקבל את ה-100 מיליון שקל, כי לדעתי לקחו את מה שנמצא במעל 1-9 עד אין סוף ואמרו שזה המס שצפוי ב-104ח - זה כאשר ב-1-9 שחררת, אתה כבר לא עם דרישה תקציבית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה 100 מיליון? הם אמרו חצי מיליארד, לא? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 100 מיליון לשנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עד 2030. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> ביקשנו שזה יחול על החברות שמוגדרות חברות הייטק. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> החישוב הוא רק על חברות הייטק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> החישוב הוא מעל 1 ל-19? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> מעל 1 ל-9. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אני רוצה מעל 1 ל-19. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> נאמר שרוב העלות מגיעה מעל 1 ל-9. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מכיר את זה שזה יהיה כחצי מיליארד? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> קיבלתי אקסל שמציג את התחשיב שרשות המיסים ביצעה חמש דקות לפני שהוועדה התכנסה כך שעוד לא הספקתי לפתוח ולעבור עליו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי זה ברשות המיסים שישב לעשות את זה? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> שלומי פיליפ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אין פה מישהו מהמחלקה הכלכלית, כנראה שזה לא נכון. << אורח >> צח בסול: << אורח >> חבילת צעדי המיזוג בחוק ההסדרים הייתה ללא השלכות פיסקליות. כשאנחנו מדברים על צעד נוסף, על הרחבה מ-1 עד 19 ומעלה, אנחנו צריכים זמן נוסף כדי לשקול אם יש כאן משמעויות פיסקליות נוספות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כמה זמן אתם צריכים לבחון? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אני מקווה שאת העלות התקציבית נוכל להביא עד מחר, לראות את הכיוון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי ורשות החדשנות, האם אתם יודעים לעשות את ההבחנה בין סטארט-אפים לחברות שהן לא סטארט-אפים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זאת הבחנה שיחסית מקובלת בחקיקה. לפני כמה שנים עשינו תיקון שמעודד סטארט-אפים. לא ידענו שיש אותה הגדרה, אבל יש חוק עידוד, יש כל מיני הגדרות. אני חושב שזה מקובל בחקיקה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> יש הגדרות חוקיות בדיני המס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תתנו את הפירוט לגבי איך הגעתם להערכה שלכם. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> דיברנו כרגע על הפתיחה של 1 עד 19, שזה סיפור אחד, אבל דיברנו גם על בין 1-9 ל-1-19, כשכרגע הנוסח הנוכחי מדבר - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ודאי ש-1-19 לא צריך אישור מנהל, זה ברור. << אורח >> צביקה בראל: << אורח >> צריך אישור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה צריך? << אורח >> צביקה בראל: << אורח >> הנושא של שינויי מבנה, ובמיוחד מיזוגים, הוא פתח לתכנוני מס שיאפשרו ניצול של הפסדים, קיזוז של הפסדים והפחתת נטל המס. חלק משינויי מבנה נעשים כתכנוני מס אגרסיביים. ככל שיחסי הגודל בין החברות משתנים, הם מעל 1 ל-9 או אפילו לכיוון 1 ל-15 או 1 ל-19, הפוטנציאל לתכנוני מס אגרסיביים הוא גדול מאוד. למה? כי יכולה להיות חברה קטנה שהפרויקט שלה לא הצליח, כשל וכשהיא תתמזג עם חברה רווחית אחרת ינצלו את ההפסדים האלה, יעשו חגיגת מס. לא רק שהמיזוג הזה לא יתרום למשק הישראלי, הוא גם יביא להפחתת מס שאותה אנחנו נשלם. במיזוגים זה מאוד מאוד ברור וחד, אנחנו רואים את זה כל הזמן, לכן ראוי ונכון, והסברנו את זה בדברי ההסבר בצורה מעמיקה, שכל המיזוגים שנעשים שהם מעל 1 ל-9 ייעשו כך שמנהל רשות המסים יוכל לבחון אותם. כדי להתמודד עם הנושא הזה התחייבנו לפתח מסלולים ירוקים שיאפשרו לחברות לעשות את ההליך הזה - ככל שהדבר הזה לא נעשה משיקולים של תכנוני מס - בהליך מזורז ומהיר. יש לנו כבר שני מסלולים שאפשר לשדרג לכיוון של 1 ל-9 ומעלה שמאפשרים תוך מספר ימים של בחינה לדעת אם המיזוג הזה עומד בתנאים או לא עומד בתנאים. אנחנו מתכוונים, כפי שאמרתי, לשדרג את המסלולים הירוקים האלה. תוך שבועיים-שלושה, ולכל היותר חודש, נוכל לפרסם אותם ולתת מענה ל-99% מהסוגיות שקשורות בלוחות זמנים. בנוסף, ככל שמדובר בשינויי מבנה מורכבים יותר או שינויי מבנה רב שלביים ודברים כאלה, יש לנו נוהל של קבלת אישור זמני. מה זה אומר אישור זמני? פונים אלינו לפני ביצוע עסקה. אפשר לקבל לפני ביצוע עסקה אישור עקרוני של רשות המיסים שהמהלך באופן עקרוני אפשרי, נכון, ואז מאפשרים אותו כשקובעים את המסגרת הכללית של עקרונות המס שיחולו באותו שינוי מבנה. זה דבר שנעשה תדיר. אנחנו פועלים כך גם בעולמות של 104ח, גם בעולמות של מיזוגים, גם בעולמות של פיצולים. זה נכון שתהיה עין שתבחן את הדברים כי אנחנו נכנסים פה לאיזו שהיא מציאות חדשה שבה לצד האפשרות שתפעל לתועלת המשק הישראלי גם ייפתחו כל מיני אפשרויות של חברות כאלו ואחרות לבצע תכנוני מס, חלקם מאוד מאוד אגרסיביים. המכלול של הכלים שאנחנו מציעים כרגע, שזה מסלולים ירוקים, עבודה מהירה של המחלקה, אישורים זמניים, אישורים עקרוניים למהלך מראש עוד לפני ביצוע המהלך, יאפשרו למנהל לתת את האישורים האלה. מה יקרה אם לא נעשה את זה ויבוצעו כל מיני תכנוני מס ודברים כאלה? זה יגיע לעיונו של פקיד השומה. העין הבוחנת של פקידי השומה בעניינים האלה של שינויי מבנה היא פחות עם אוריינטציה של שינוי מבנה, ניהול ותפעול מורחב, יותר אוריינטציה של חיסכון מס כדבר עיקרי, ואז יתחילו דיונים שומתיים, תיקים בבתי משפט, התדיינויות שומתיות, חגיגה שלמה כך שאי אפשר יהיה לשנות את סדר הדברים. הבחינה מראש של הדברים בצורה מהירה ויעילה תחסוך את כל הבירוקרטיה שתיווצר לאחר מכן. מי שבקיא בעולם הזה של השומות, ונמצאים פה הנציגים של הלשכות השונות, יודע את זה. ככל שאנחנו, הרגולטור, בוחנים את הדברים מראש ונותנים אישור, כשהאישור ניתן מכוח סמכות המנהל, זה נותן ודאות רבה מאוד, זה בעצם סוג של תעודת ביטוח שניתנת לחברות לגבי כך שהמהלך תקין, נבחן, הכל בסדר ופקיד השומה כמעט ולא יכול לשנות אותו. מהניסיון שלי – אני מנהל את מחלקת שינויי מבנה קצת יותר מ-10 שנים - לא היה בשנים האחרונות אישור שנתנו ופקיד השומה פתח. האישורים שלנו תקפים, שרירים וקיימים. ככל שהדבר הזה לא יהיה קיים, סביר להניח שתוך שנה-שנתיים ניתקל בהתדיינות שומתית, בתיקים בבתי משפט, בעומסים על רשות המיסים. כפי שאמרתי, יש לנו את כל הכלים כדי לאפשר את המהלך הזה בצורה יעילה ומהירה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מנקודת ההנחה שאתה יוצא ממנה, שזאת הנחת יסוד ברשות המסים, שכולם רוצים לתכנן מס - - << אורח >> צביקה בראל: << אורח >> אני לא יוצא מנקודת הנחה כזאת. לא כולם רוצים לתכנן מס, אבל יש לא מעט אלמנטים או גורמים, וזה מהיכרותי את הנושא הזה שאני חי כבר 30 שנים, שמתכננים מס. בחלק מהמקרים זה לגיטימי, בחלק מהמקרים זה לא לגיטימי. את המקרים הלגיטימיים אנחנו נאפשר, כפי שאמרתי, במסגרת של מסלולים ירוקים, אישורים מראש לכל המהלכים האלה ועבודה מהירה ויעילה. מי שמכיר את מחלקת שינויי מבנה יודע שאנחנו יודעים לעמוד בזה. ככל שבעתיד אנחנו נראה שזה מהווה חסם או משהו כזה, אנחנו נשנה את הדברים, נתייעל, נעשה את כל מה שצריך כדי לאפשר את זה. חד משמעית לא אמרתי שכל הנישומים הם מתכנני מס או שכל המייצגים הם מתכנני מס. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> זה לא שרשות המיסים חושבת שכולם מתכנני מס ומעלימי מס, זה איזו שהיא נקודת איזון בהקשר הכללי שבין הגדלת התנאי, ההקלה הזאת שנותנים, לבין כל מה שצביקה הסביר עכשיו. האיזון הוא באותו אישור מנהל כדי לראות שזה לא קורה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בסדר, אנחנו יכולים להיות חלוקים בדעתנו. כל פעם כשמביאים לפה איזו שהיא הצעת חוק אומרים על העצמאים ועל כולם שחוששים שהם ירמו ויעשו. אני מבין אתכם, אבל לפעמים זאת ההרגשה שאנחנו נמצאים בה. את יודעת, רגשות לא תמיד אפשר לשנות, אלא אם רואים שינוי במעשים. כשאתה מדבר, צביקה, על המסלול הירוק, תוך כמה זמן זה? האם ברגע שיש חקיקה יש מסלול ירוק מוכן? << אורח >> צביקה בראל: << אורח >> יש לי פה את הטיוטה של המסלול הירוק החדש שאנחנו הולכים לפרסם. זה כבר מסלול ירוק קיים שאנחנו יכולים לשדרג. במחלקת שינויי מבנה יש עובד שהתפקיד שלו הוא לפתח מסלולים ירוקים. שוחחתי איתו הבוקר, שאלתי אותו עוד כמה זמן זה ייקח בעקבות שיחה שהייתה לי אתמול בערב עם מיכאל אסולין. דיברנו על חודש. אנחנו מעריכים שאפילו בפחות מחודש אנחנו מסוגלים לשדרג את המסלולים האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם נחליט שאנחנו מקבלים את דעתכם, האם נוכל להתנות את החקיקה כך שברגע שיש את המסלולים הירוקים החקיקה תיכנס? << אורח >> צביקה בראל: << אורח >> כן, אפשרי. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אני חושב שחבל להתנות את החקיקה ביישום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה חבל? אני רוצה להקל. תוך כמה זמן יש אישור מנהל? << אורח >> צביקה בראל: << אורח >> כשמדובר במסלול ירוק ההליך יכול להימשך ימים בודדים, לכל היותר שבוע-שבועיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היה הבדל בעבר בין חברות ההייטק לשאר הסטארט-אפים. << אורח >> צביקה בראל: << אורח >> גם כשבעבר היה הבדל בין חברות ההייטק לחברות רגילות, בחברות ההייטק נדרש אישור המנהל ואישור של המדען הראשי. זה כשלעצמו יצר בירוקרטיה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> היתרון שבאישור המנהל מבחינת החברות הוא לצמצם את האפשרות של פקיד השומה לאחר מכן לטעון שהמיזוג לא עומד בתנאים. מה עושה המנהל כשהוא מאשר, מה ה"סיי" שלו? מה הדברים שיכולים להפריע לו? מצב שבו יש חברה שמרוויחה, חברה שמפסידה והקיזוז של ההפסדים בין המרוויחה למפסידה. החוק מגביל את האפשרות לקיזוז הפסד, אי אפשר לקזז אלא על פני חמש שנים ולא יותר מ-50% מהכנסה חייבת. המנהל מצמצם את תכנון המס בזה שהחוק מגביל. אם החברות יעמדו במסלול הירוק, יופי, אישור המנהל יהיה זריז ובא לציון גואל. אני חושש שבהרבה מצבים הן לא יעמדו בקריטריונים של מסלול ירוק וכשהן יבואו למנהל לאישור המנהל יסתכל בעיקר על הסוגיה של ההפסדים מול הרווחים. במקרים האלה או שהמנהל מקשה את התנאים של הקיזוז של ההפסד על ידי כך שהוא פורס את זה על פני יותר מחמש שנים, או שהוא מקטין את זה מול ההפסדים. יש כל מיני הגבלות נוספות שהוא עושה כי הוא לא יודע באמת מה הרצון של המיזוג הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא הולך לחומרא. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> הוא הולך לחומרא ומקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מצד אחד זה מקל, ומצד שני, כמו שאתה אומר, זה עלול להחמיר איתו כשזה לא במסלול הירוק. אם זה במסלול הירוק אנחנו נמצאים במקום אחר. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> הגורם הכי משמעותי פה זה הזמן, כי בסוף הסטארט-אפ שהולך לקרוס, ככל שהמנהל יתעכב במתן האישור - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולכן בפעם שעברה הצענו שעד 1 ל-19 לא צריך אישור מנהל, מעל 1 ל-19 צריך אישור מנהל. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> אנחנו מנסים לתת פה בשורה להייטק, לתת לגדולות להציל את הקטנות ולהשאיר את ה-IP בישראל. הניסיון להגיד שאותו אישור מנהל מייצר ודאות, במגרש המשחקים שלנו זה לא מייצר ודאות. העולם לא יודע מה זה אישור עקרוני שיתייצב על עצמו בעוד חצי שנה. אני לא מפקפקת בכלל ביעילות ובניהול המעולה שקיים היום ברשות המיסים, אבל החקיקה פה היא חקיקה ראשית, היא הולכת שנים קדימה, כשהמטרה שלה לעשות משהו מתוקן שהוא לא תלוי בכמה יעיל היום ספציפית מנהל כזה או אחר. המטרה היא לשחרר לחברות כדי להציל את הקטנות. לרשות המיסים יש הרבה מאוד כלי ביקורת. אם הם רוצים שנעדכן אותם כשזה קורה כדי שהם יוכלו להפעיל את כלי הביקורת אם משהו מריח להם לא טוב, אין לנו בעיה לעדכן, אבל יש הבדל מאוד גדול בין לעדכן, ויש הרבה מאוד מנגנונים של איך אנחנו יכולים לעדכן, לבין לחכות לאישור, שזה גורם מעכב ובירוקרטיה מיותרת. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> את הבירוקרטיה אנחנו מסירים באמצעות המסלול הירוק. אם אתם חוששים שייקח לנו זמן להתאים את המסלול הירוק, אני מציע שתשתמשו במסלול הירוק הקיים גם למיזוגים ביחסי גודל מעל 1 ל-9 עד שיתאימו אותו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו לא סוגרים עדיין את העניין הזה. אני מבקש שתעשו שמ-1 ל-19 לא צריך אישור מנהל ולגבי מעבר לכך כן צריך. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> הלשכות הן בדעה שלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש את הלשכות ויש את החברות. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> הם לא מייצגים את כל חברות ההייטק. יש הרבה חברות הייטק שמעדיפות את אישור המנהל. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> אנחנו לא מתיימרים לייצג את כל חברות ההייטק. חברות שרוצות אישור - שיבקשו אישור, אף אחד לא אומר להן לא לבקש אישור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשנקרא את סעיפי החוק נחליט. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> בחקיקה של חוק עידוד תעשיות יש אפשרות לקבל אישור למי שממש מרגישה שהיא רוצה וצריכה את האישור. אם היא מחליטה שהיא לוקחת את הסיכון כי היא חברה ציבורית, יודעת בדיוק מה השווי שלה, היא יכולה לבחור שלא. תנו לנו לנהל את הסיכונים. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אנחנו מבקשים, במידה ומורידים את התנאי של אישור המנהל, להוסיף סעיפים אנטי תכנוניים באישור המנהל. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> הסכמנו לאישור מנהל, כי בכל זאת ההבדל בין 1 ל-9 לבין 1 ל-19 זה דרמטי. יכול מאוד להיות שצריך לסגור את זה באיזו שהיא הוראת שעה לשנה ואחרי שנה לראות אם הם יכולים לשחרר את אישור המנהל. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> סימן ב': שינוי מבנה ומיזוג 6. בפקודת מס הכנסה – (1) בסעיף 103, בהגדרה "מיזוג", בפסקה (2), במקום "80%" יבוא "70%"; (2) בסעיף 103ג – (1) בפסקה (6) – (1) בפסקת משנה (א), במקום "10%" יבוא "5%", ובסופה יבוא "ובלבד שאם סך הזכויות האמור, במועד המיזוג, עמד על 5% לפחות ולא עלה על 10% משווי השוק של הזכויות בחברה הקולטת, המנהל אישר מראש כי תכנית המיזוג עומדת בתנאים המפורטים בסעיף זה"; (2) בפסקת משנה (ב), במקום "תשעה" יבוא "תשעה עשר", ובסופה יבוא "ובלבד שאם שווי השוק האמור, במועד המיזוג, היה פי תשעה לפחות משווי השוק של חברה אחרת המשתתפת במיזוג, ולא עלה על פי תשעה עשר משווי השוק של החברה האמורה, המנהל אישר מראש כי תכנית המיזוג עומדת בתנאים המפורטים בסעיף זה"; << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> כדי לפתור את העניין של אישור המנהל ואת המגבלה שמוטלת פה על החברות הטכנולוגיות, אפשר לבוא ולהגיד שכשחברה טכנולוגית מתמזגת עם חברה טכנולוגית, זה יהיה לפי ההגדרות של חוק עידוד השקעות הון, וכדי למנוע את בעיית ההפסדים הגדולים, להגיד שסכום ההפסדים בחברה הנרכשת לא עלו על 50 מיליון שקל ושעד היחס של 1 ל-19 לא יהיה צורך באישור מנהל. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אני חושב שההצעה מהווה איזון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מיכאל, תחזור עוד פעם. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> כאשר מתבצע מיזוג של חברה טכנולוגית עם חברה טכנולוגית והיחס לא עלה על 1 ל-19 וגם סכום ההפסדים בחברה הנרכשת לא עלה על 50 מיליון שקלים, לא צריך אישור מנהל. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> מבחינתנו זה בסדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה דווקא 50 מיליון? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה חברה טכנולוגית? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> בגלל שהרבה מהרכישות מבוצעות בעולמות ההייטק הלכנו על עולמות של חברה טכנולוגית. מגן המס של חברה טכנולוגית הוא 12%, לא 23%, ואז גם בהפסד של 50 מיליון שקלים יתרון המס שנוצר כתוצאה מהמיזוג מצטמצם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בחנתם סוגים שונים של חברות? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> כשהפעילויות העסקיות לא משתלבות אחת בשנייה יש כר לתכנונים. רכישה של הייטק עם הייטק זה רכישות שמתבצעות תדיר וזה תמיד לטובת מיזוג וקידום טכנולוגיה. ה-50 מיליון זה סכום שיורד בגרון בצורה הרבה יותר חלקה. כשאתה ממסה אותו עם מגן המס של ההייטק, של 12%, אני חושב שזה נותן פתרון לכל הצדדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מקבל את מה שאתם אומרים, אבל בגלל שזה היה תוך כדי תראו אם נכון לעשות את זה רק לטכנולוגיות. הרעיון הוא רעיון טוב, מוסכם, אבל תעשו חשיבה ותחזרו עם תשובה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם נכון לעדכן רק את הטכנולוגית לטכנולוגית, והאם ה-50 מיליון זה סכום שאתם - -? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אם אין דרישה לאישור מנהל, אין חובה לתת אישור מנהל. << אורח >> צביקה בראל: << אורח >> הרבה פעמים פונים אלינו אפילו שאפשרנו בלי אישור מנהל. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> יש תשלום אגרה. יש לרשות המיסים את הפררוגטיבה, את היכולת ואת הכלי שנקרא "מתן אישור". היא לא יכולה להגיד לעצמה "אני בכוונה לא אשתמש בו". << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> לא בכוונה. אם אין חובה בחוק, אז אין גם חובה לתת אישור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אין חובה ובכל זאת שלחתי, מה אתם כותבים לי? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> תדווח לפקיד שומה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם אני מבקש בכל זאת אישור? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> מחלקת שינויי מבנה לא מחפשת להנפיק אישורים, היא מחלקה עמוסה ואין הרבה כוח אדם. ברגע שפותחים את זה ל-1 ל-19 עם ים של בקשות, לפי התעדוף שלהם הם יטפלו בבקשות שמחייבות אישור מנהל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מ-1 עד 19 אין לך בעיה. אם הוא יגיד לך שהוא רוצה לקבל אישור מנהל - - << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אנחנו לא מתחייבים לתת אישור מנהל. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אם ניגש אדם שיש לו חובה להגיש בקשה וניגש אדם שעושה את זה כברירה, אני קודם כל אטפל במי שיש לו חובה. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אני חושב שזה מהלך שפוגע בוודאות ופוגע בחברות. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> אף אחד לא אומר למחלקה ולרשות המיסים איך לתעדף ולנהל את - - << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> לפני רבע שעה כולם היו חייבים אישור. נניח שהאוכלוסייה היא 1,000 וצמצמנו אותה ל-200. מתוך ה-800 יבואו 100 ויגידו: אם על ה-1,000 יכולת לתת אישור, על 300 אתה לא יכול לתת אישור? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסכים. << אורח >> צביקה בראל: << אורח >> העניין הוא היערכות, כוח אדם ומבנה המחלקה. ברגע שיוצרים מצב שבו יש חובה לתת אישור ומצב שבו אין חובה לתת אישור, אנחנו נתעדף באופן חד משמעי מקומות או מקרים שצריך לתת אישור. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> אף אחד לא יגיד לך איך לתעדף. << אורח >> צביקה בראל: << אורח >> אנחנו לא נוכל לעמוד במה שאת מבקשת, שהאישור יינתן תוך כך וכך ימים. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> אם חברה בחרה ללכת על בטוח, היא תמתין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשעכשיו יש את האופציה שהמנהל לא צריך לתת אישור כי הם לא חייבים אישור מנהל, אין לי בעיה שתגיד שהוא לא יכול להיות במסלול הירוק, שתגיד שזה לא ייקח 14 יום אלא שלושה חודשים. למה זה מקובל עלי? כי הוא בחר להחמיר עם עצמו. אל תבוא ותגיד שאתה מסיר אחריות. אני נותן לך את האופציה לא לתת לו מסלול ירוק, לא לתת לו להיות בעדיפות הראשונה, אבל אם הוא לוקח את הזמן - - << אורח >> צביקה בראל: << אורח >> הדברים שכארים אומר נועדו למקרה שבו בעתיד יבואו ויגידו: אתם לא עומדים בלוחות זמנים. בישיבה הזאת אנחנו קובעים את התעדוף, קובעים שיש מקרים שחייבים. מטבע הדברים המקרים שנהיה חייבים לתת אישור יקבלו עדיפות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי בדיוק את אותם דברים שאתה אומר, אמרתי שהעדיפות לא תהיה לאותם אלה. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אנחנו אומרים את אותו דבר, אבל יש גם סמכות לא לתת אישור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מסכים. אין לי בעיה שהוא ימתין, אבל אתה לא יכול להתנער מאחריות ולהגיד של-600 אתה נותן ול-400 אתה לא נותן. להגיד שאתה מתנער לגמרי? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אני לא מתנער לגמרי, אני שולח אותו לפקיד שומה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה כשאתם נותנים הטבה אתם לא מסוגלים לתת אותה עד הסוף, תמיד אתם חייבים לעשות איזה שהוא עוקץ? אנחנו נחזור לסעיף הזה. זה מה שאני רוצה שזה יהיה. << אורח >> צביקה בראל: << אורח >> יש פרסום רשמי של רשות המיסים בקשר להחלטות מיסוי באופן כללי, לאו דווקא בהתייחס לשינוי המבנה, כשבמקרים מסוימים בגלל עומסים, בגלל שהם טריוויאליים, בגלל שכבר ניתנה החלטת מיסים דומה בעבר, בגלל שיש מסלול ירוק, יש לפנות לפקיד השומה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השארנו את הנושא הזה פתוח עם ההערה שלי. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> (2) בפסקה (8) – (1) בפסקת משנה (א), הסיפה החל במילים "ובמהלך התקופה הנדרשת לא יפחת" ועד הסוף – תימחק; (2) פסקאות משנה (א1) ו-(ב) – יימחקו; (3) פסקה (9א) – תימחק; (3)בסעיף 104א – (1) בסעיף קטן (א), בפסקה (1), פסקת משנה (ב) – תימחק; (2) בסעיף קטן (ב1), הסיפה החל במילים "ואם הנכס המועבר הוא קרקע" ועד הסוף – תימחק; (4)בסעיף 104ב – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בפסקה (1), פסקת משנה (ג) – תימחק; (2) פסקה (4) – תימחק; (2) בסעיף קטן (ו), במקום הקטע החל במילים "אם התקיים שני אלה" ועד הסוף יבוא "אם התקיימו התנאים שקבע שר האוצר"; (3) סעיף קטן (ו1) – בטל; (5)בסעיף 104ג, בסעיף קטן (א), פסקה (4) – תימחק; (6)בסעיף 104ד, פסקה (1א) – תימחק; (7)בסעיף 105ג, בסעיף קטן (א) – (1) בפסקה (7) - (1) בפסקת משנה (א), הסיפה החל במילים "ובמהלך התקופה הנדרשת לא יפחת" ועד הסוף – תימחק; (2) בפסקת משנה (ב), הסיפה החל במילים "ובמהלך התקופה הנדרשת לא יפחת" ועד הסוף – תימחק; (3) פסקת משנה (ג) – תימחק; (2) פסקה (8א) – תימחק; (3) פסקה (14) – תימחק; (8) בסעיף 105י, במקום "סעיפים 104א(ב1), 104ב(א)(4), 104ח ו-105ג(א)(14)" יבוא "סעיפים 104א(ב1) ו-104ח". 7. (א) תיקון פקודת מס הכנסה כנוסחו בסעיף 6 לחוק זה יחול על שינוי מבנה כהגדרתו בסעיף 103 לפקודת מס הכנסה, שנעשה ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום) ואילך. (ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) – (1) הוראות סעיפים 103ג(8), 104א(א)(1)(ב), 104ב(א)(1)(ג), 104ב(ו), 104ג(א)(4) ו-105ג(א)(7)(א) ו-(ב), כנוסחם בסעיפים 6(2)(ב), 6(3)(א), 6(4)(א)(1),6(4)(ב), 6(5) ו-6(7)(א)(1) ו-(2) בחוק זה, יחולו גם על שינוי מבנה שנעשה ערב יום הפרסום, אם ניתנה על כך הודעה למנהל, ובלבד שביום הפרסום טרם הסתיימה התקופה הנדרשת כהגדרתה בסעיף 103 לפקודת מס הכנסה והתקיימו לגבי שינוי המבנה ההוראות החלות לגביו לפי חלק ה'2 לפקודה כנוסחו ערב יום הפרסום, לפי העניין. הסעיף הזה מדבר על הוראת התחולה לגבי ביטול הצורך להחזיק ב-25% במשך שנתיים. ההוראה אומרת שאם טרם הסתיימה התקופה הנדרשת להחזקה, שהיא בגדול שנתיים, התנאי מתבטל גם לגבי חברה שנמצאת במהלך התהליך הזה ולא נסתיימה לגביה התקופה הנדרשת, היא לא תצטרך למכור תוך שנתיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה צריך שהתקיימו לגבי שינוי המבנה ההוראות שחלות לפי חלק ה'2 לפקודה? << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> כי זה כפוף להתקיימות של שאר התנאים שנדרשים לגבי שינוי המבנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה למשל? << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> תכלית עסקית וכלכלית, עמידה בתנאים אחרים שקבועים בסעיפים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה פה נדרשת הודעה למנהל? << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> כדי לדעת מה קורה עם אותן חברות שהשתנתה לגביהן עכשיו ההתייחסות או התנאים הנדרשים לגביהן לצורך קיום שינוי המבנה. (2) הוראות סעיפים 104א(ב1), 104ב(א)(4), 105ג(א)(14), כנוסחם בסעיף 6(3)(ב), 6(4)(א)(2) ו-6(7)(ג) בחוק זה, יחולו גם על שינוי מבנה שנעשה ערב יום הפרסום, אם ניתנה על כך הודעה למנהל, ובלבד שביום הפרסום טרם חלפה תקופת 5 השנים ממועד העברת הזכויות בקרקע, העברת הקרקע או הפיצול, לפי העניין, והתקיימו לגבי שינוי המבנה ההוראות החלות עליו לפי חלק ה'2 לפקודת מס הכנסה כנוסחו ערב יום הפרסום, לפי העניין; מדובר שוב בהקלה. חברה מבצעת או שרוצה לבצע שינוי מבנה ונמצאת באמצע או במהלך תקופת חמש השנים שיש עליה לבנות על הקרקע, ההקלה תחול גם לגביה. כמובן שהיא צריכה להודיע על כך למנהל. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> איך היא מודיעה? << אורח >> צביקה בראל: << אורח >> היא תודיע שהיא מבקשת להחיל על עצמה את ההקלה שקבועה בתיקון הזה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אבל ההקלה חלה. << אורח >> צביקה בראל: << אורח >> אתה צודק, אבל מטעמים אדמיניסטרטיביים כדי שנדע, ומי כמוך יודע שפותחים - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שעד הישיבה הבאה תחשבו על זה עוד הפעם. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> על ההודעה למנהל. << אורח >> צביקה בראל: << אורח >> אין ספק שההקלה חלה. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> זה לא אישור פוזיטיבי, זו הודעה, כדי לשקף לרשות המיסים ששינוי מבנה מסוים נמצא בתחולת הסעיף הזה. אני לא חושבת שיש עם זה בעיה. << אורח >> צביקה בראל: << אורח >> אגב, זה מה שהיה בתיקון הקודם, ב-242, שהקלנו את התנאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? כדי שתדעו? היום כל דבר יודעים. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> נחשוב על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תחשבו עד הישיבה הבאה. הודעה למנהל זה דבר מיותר. החוק הזה הוא טוב, אני רוצה לאשר אותו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם צריכים לחזור עם הנושא של מעל 1 ל-19 ועם מה שביקש יו"ר הוועדה לבחון כרגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו סיימנו את הדיון בעניין הזה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:48. << סיום >>