פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 6 ועדת הכלכלה 01/07/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 18 מישיבת ועדת הכלכלה יום רביעי, ט' בתמוז התש"ף (01 ביולי 2020), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר קרן ברק הילה וזאן תמר זנדברג בועז טופורובסקי יבגני סובה עידן רול אנטאנס שחאדה מוזמנים: רננה שחר – יועמ"ש, רשות התעופה האזרחית ישי דון יחיא – מנהל אגף כלכלה ויחב"ל, רשות התעופה האזרחית אסף רזיאל – יועץ משפטי יאט״א, יאט"א גונן אוסישקין – מנכ"ל אל על, חברות תעופה דן פוגלמן – היועץ המשפטי, אל על, חברות תעופה גיל סתיו – סמנכל שיווק, חב' ישראייר, חברות תעופה איריס ירדני – עורכת דין חיצונית, ישראייר, חברות תעופה אהוד שבתאי – סמנכ"ל בכיר, היועץ המשפטי ומזכיר החברה, ארקיע, חברות תעופה פנינה גל – יועצת משפטית, השטיח המעופף, סוכנויות נסיעות עופר מרום – מנכ"ל המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים דוד מלובני – מיסד, IATPA תעופה נבונה ייעוץ משפטי: איתי עצמון; נעמה דניאל מנהלת הוועדה: לאה ורון רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי << הצח >> הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 << הצח >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלום לכולם, בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה, 1 ביולי 2020, ט' בתמוז התש"ף. הצעת חוק שירותי התעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020. זאת הוראת שעה. אנחנו חייבים להרגיע את חבר הכנסת טיבי שלא הולכים לבטל את החוק שלו. הזכרנו פעמיים את טיבי עם החוק שלו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> חוק חשוב מאוד. חוק חשוב וטוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למען הסר ספק, זה חוק צרכני טוב שצריך לשמר אותו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לפי - - - הקואליציה, אין חשש לביטול החוק, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בדרך כלל כשזה מגעגע כמו ברווז זה ברווז. במקרה הזה זה מגעגע אבל זה לא ברווז. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה מגעגע כמו הוראת שעה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני יכול להיות יותר רגוע אם תגיד שאתה רוצה לבטל את החוק שלי ב-1 ביולי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה? כי כמו שזה לא יקרה זה לא יקרה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נתנו טעינה של הומור כי עכשיו אנחנו הולכים להיות רציניים במידה רבה. אז בואו נתחיל. קצת רקע: עשינו דיון מקדמי, פתחנו את הנושא לאורכו ולרוחבו ואנחנו כולנו באים בחרדת חודש לתקן בהוראת שעה חוק צרכני חשוב וטוב שהיה וטוב שבא לעולם, והוא בא מאוחר לעולם כי היה מובן מאליו. פעם בתור שר הייתי צריך לטוס מטעם הממשלה במוצאי שבת בטיסת אל-על לארצות-הברית ב-1:00 בלילה. היו אז שתי טיסות – ב-24:00 וב-1:00 בלילה. אני רואה שבין הנוסעים של 24:00 היה גם הרב לאו. הם הלכו וחזרו. אז חשבתי שהטיסה שלהם מתעכבת ושמחתי שלא שלנו. ב-1:00 בלילה אנחנו עולים למטוס, מחכים שהמטוס יזוז, ורואים טכנאים עם סרבלים נכנסים ויוצאים מהמטוס. אם אתם זוכרים, זה היה בתקופה שהייתה דליפת מים למכלי הדלק. קיבלנו הודעה לרדת – יש עיכוב בטיסה. שר בממשלת ישראל מתעכב אז כולם נחרדו שמא תצא כותרת שהשר חזר הביתה כי בוטלה לו הטיסה. הצמידו לי VIP. אני דוס כזה, אז שמו לי את הרב של אל-על ואת המשגיח של זה והדוד של זה – בקיצור, לכו, תנו לי לישון. אירחו לי חברה עד 8:00 בבוקר. לא ישנתי עד 8:00 בבוקר. טיסות של הכנסת, תדעו לכם, זה עבדות פרך – איך שאתה נוחת לוקחים אותך ישר לפגישה. יצא שאיזה 36 שעות אני נים ולא תיר – זה בארמית. אחמד טיבי, חוק צרכני. לפעמים לא צריך ללוות, תשחררו קצת לחץ, אבל צריך לפצות על עוגמת נפש כזאת. לא אותי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> - - - החשב הכללי היה מקבל את ההצעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחמד טיבי, אני שוב מודה לך על החוק שלך. עכשיו אנחנו בהוראת שעה בעקבות המצב שנקלענו אליו, והוא באמת מתוך אחריות כבדה. אנחנו באים בחרדת קודש לנושא הזה ועיני הציבור צופות בנו. מצד אחד כספים רבים של הציבור מוחזקים בידי חברות התעופה, ואתם לא יודעים עד כמה אני מקבל פניות והתכתבויות. עיני הציבור נשואות אלינו. זה לא נעים. לא נעים לראות גן סגור. אני מודיע לכם באופן חגיגי שאחרי הפגרה נקים ועדת משנה לסוגיית הצרכנות. כי אני רואה שבצוק העתים של הנושאים הכבדים של הוועדה הזאת הנושא הזה לפעמים נזנח. אז זה הפיצוי שלי, חוויה מתקנת שלי. אני משלם את חובי לחברה על כך שאני הולך לתקן את החוק הזה. אנחנו נקים ועדת משנה מיוחדת שתעסוק בצרכנות. אני מבקש מכל חברי הכנסת שנמצאים פה וצופים בי ושמעו לא לבוא לבקש את ראשות ועדת המשנה הזאת. היועץ המשפטי של הוועדה ייתן לנו רקע איפה היינו בפעם שעברה ונתחיל להתקדם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אדוני, בדיון הקודם נציגי רת"א התחילו להקריא את נוסח הצעת החוק. נעשו שינויים לא מעטים בנוסח המקורי שהונח על-ידי הממשלה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם בקטע שהקראנו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שכן. כן, קודם כול בנושא התאריך – מתי הוראת השעה פגה. יכול להיות שרצוי לקבוע כבר את המועד שבו הוראת השעה תיכנס לתוקף, כלומר לא מיום תחילתו של חוק זה, לא כשהחוק הזה יפורסם ברשומות אלא כדי שתהיה ודאות ויהיה נוח יותר לכל הגורמים הרלוונטיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> במקור עד מתי הוראת השעה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שיניתם עד לאוגוסט? עד 31 באוגוסט. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> במקור עד 31 במאי, אחר כך בישיבה הקודמת דיברנו על 31 ביולי אבל זה היה ביוני. עכשיו הגענו ליולי וזה נשמע לנו - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כדי שלא נעמול לריק. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אתם עכשיו מדברים על 31 באוגוסט. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> עכשיו עד 31 באוגוסט אבל איתי התייחס כרגע לשאלה מתי החוק יתחיל ולא עד מתי תהיה התקופה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה פועל יוצא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שכרגע מוצע בפתיח של סעיף 1 להצעת החוק הוא שהתקופה הקובעת שבה הוראת השעה תהיה בתוקף היא מיום תחילתו של חוק זה, דהיינו: מיום שחוק זה יפורסם ברשומות ועד, כפי ששמענו כאן, וגם נכתב בנוסח, עד 31 באוגוסט. אני חושב שנכון לקבוע מועד ברור שבו החוק הזה ייכנס לתוקף כדי שגם הצרכנים ידעו ממתי מתחילה הוראת השעה לחול. אפשר לחשוב על 15 ביולי, למשל, כמועד ריאלי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה רעיון טוב אבל אני מציעה שנדבר עליו כשתגמור לדון בחוק כי אז גם נדע את כל ההסדרים שקיבלתם ונדע מתי זה ייגמר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז החלטנו לחזור על ההקראה מהתחלה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אנחנו מתחילים להקריא מההתחלה, בבקשה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 תחולת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) על טיסות שמועד ההמראה הנקוב בכרטיס הטיסה הוא בתקופה הקובעת 1. לעניין טיסות שמועד ההמראה הנקוב בכרטיסי הטיסה שהונפקו לגביהן הוא בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום י"א באלול התש"ף (31 באוגוסט 2020) (להלן – התקופה הקובעת), יקראו את חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) , התשע"ב2012‏ (להלן – החוק העיקרי), כך: (1) בסעיף 1, לפני ההגדרה "הטבות" יבוא: - ""הוראת השעה" – חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020‏;"; (2) בסעיף 3(א)(2), במקום "21 ימים מהיום שהנוסע או נותן שירות או סוכנות הנסיעות כאמור בסעיף 15, לפי העניין, פנה אליו בכתב" " יבוא "90 ימים מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה"; זאת הפסקה שדוחה את השבת התמורה. אני אסביר: בחוק יש שלושה רכיבים, כמו שאנחנו זוכרים: השבת התמורה, שירותי סיוע ופיצוי על עוגמת נפש. בשלושת הרכיבים האלה הצענו שינויים. בעקבות ההערות של חברי הוועדה וכל הדיונים שהיו פה אנחנו גם שינינו הרבה דברים, כמו שאיתי אמר. פה בנושא הזה של השבת התמורה החובה היום להשיב את התמורה משהטיסה בוטלה היא תוך 21 ימים מהיום שהנוסע או סוכנות הנסיעות פנו בכתב לחברות התעופה. אנחנו מציעים לדחות את זה ל-90 ימים מיום ביטול הטיסה. הסיבה שלא קיבלנו את הערות חברות התעופה שרוצות שזה יהיה מיום שהנוסע פנה בכתב זה משום שאנחנו מבינים שקיים היום מצב שהנוסעים מתקשים ליצור קשר עם חברות התעופה מכיוון שיש חברות שאין בהן שירות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ניסינו את הנושא בדיון הקודם שזה לא יהיה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש התגייסות אחת. פה אנחנו דווקא באים לטובת חברות התעופה שטענו שאם אנחנו נקבל את ה-90 יום אז הם חשופים לתביעות על הטיסות בפברואר ובמרס. אז יכול להיות שיש מקום לעשות את הפיצול ולהכניס סעיף קטן שאנחנו נקבע את המועד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש מענה בהמשך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מפנה אותך לסעיף 2 בהצעת החוק שמדבר על כרטיסי טיסה של טיסות שהיו אמורות להמריא לפני התקופה הקובעת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז איפה הגבול? ממתי 90 יום? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נגיע לזה. כדי שלא יהיה דיון כפול נגיע לזה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם לי יש הסתייגות שדיברתי עליה בפעם הקודמת. אמרתי שאם רוצים להחזיר במקום 21, 90 יום שנקים קרן שהמדינה תממן את הפער הזה ותעזור לחברות התעופה במקום שזה יבוא על חשבון הלקוחות. אם אתם רוצים אני יכול להקריא את זה אבל, אדוני, אני לא אעלה את זה להצבעה אם לא תרצה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני עכשיו לא עושה גיוס ולא כלום. אנחנו רוצים כרגע להקריא את החוק עם דיון עומק. אני אקיים בשבוע הבא ישיבה שלמה בלי לחץ כדי לתת גם אפשרות לנמק את ההסתייגויות ולהצביע. אנחנו נרכז את כל ההצבעות בישיבה אחת מיוחדת. לכן היום אנחנו עושים הקראה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה רוצה שאני אסביר את זה או בישיבה הבאה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשאני אתן לך לנמק את זה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם שלא נאבד אותך. אני מייחס חשיבות לתהליך החקיקה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בישיבה הזאת אין הצבעה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין הצבעה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אין הצבעות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא יהיו הצבעות. מישהו אמר לכם שיהיו הצבעות? מירי רגב לא מנהלת אותי. פרוטוקול של ישיבת הסיעה של הליכוד לא העבירו לי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אנחנו אמרנו שאנחנו מנסחים את החוק וגם נעביר אותו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נכון. תאמינו לי שאני מכיר את עבודתי הפרלמנטרית והקואליציונית – אני מוסיף בסוגריים – שאם היו הצבעות היו פה כל חברי הוועדה. היום לא יהיו הצבעות. אנחנו די רציניים כדי לעשות את זה בצורה טובה. עוד הערה לפני שמתקדמים? מיצינו. קדימה, בבקשה, גברתי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> (3) בסעיף 6, במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה: (1) שירותי סיוע, ואולם, לעניין שירותי לינה תוגבל הזכאות לשני לילות במחיר מרבי של 100 דולרים של ארצות הברית ללילה, בהתאם לשער היציג במועד הלינה; (2) השבת תמורה; ואולם מפעיל הטיסה או המארגן רשאי להציע לנוסע, עד תום התקופה האמורה בסעיף 3(א)(2), חלף השבת התמורה, כרטיס טיסה חלופי או שובר זיכוי כאמור בסעיף קטן (א1), לפי בחירת הנוסע, ויראו שובר זיכוי כאמור כהטבה לפי חוק זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עכשיו תסבירי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לפסקה (1): היום שירותי הסיוע שכוללים גם שירותי לינה וגם כמובן מזון, משקאות וכולי, כוללים שירותי לינה באופן לא מוגבל. שירותי לינה קורים בדרך כלל שהנוסע נתקע מחוץ למדינת המקור שלו שאז הוא צריך מקום לגור. זה לא הוגבל בחוק העיקרי גם על רקע המציאות של החוק העיקרי שבה חברת התעופה יכולה תוך יום-יומיים למצוא כרטיס טיסה חלופי ולהטיס את הבן אדם חזרה. זאת לא הייתה בעיה. המצב שקרה הוא שהמון נתיבי טיסה נחסמו. אין טיסות פנויות ולכן אנחנו אומרים שאת שירותי הלינה צריך להגביל לשני לילות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין לי בעיה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, תן לה לסיים ואחר כך הערות. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה היה ההסבר לפסקה (1). << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז מה עם ה-100 דולר? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> מחיר מרבי של 100 דולר - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם את רוצה שאני אתן לך מחיר מרבי תני לי מחיר מינימום. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואם לא יהיו חדרי לינה בשווי שעונה לתיקון בחוק – מה נעשה? נשלח אותו להוסטל של משטרת הגבולות? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני מניחה שחברת התעופה תחזיר לו 200 דולר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את לא יכולה להניח. אנחנו מחוקקים חוק. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אתה צודק, אדוני. הכוונה היא שחברת התעופה תחזיר 200 דולר לכל נוסע לשני הלילות האלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אנחנו לא רוצים לקבוע מחיר מקסימלי. חברת התעופה צריכה לתת לו פתרון לינה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק. בארצות-הברית לא תמצאי לינה ב-100 דולר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בסדר. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אין לנו התנגדות, אדוני. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אז אני מורידה מ-"במחיר"? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את כל הסיפא שמדברת על הגבלת - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> חברת התעופה תצטרך לשאת בהוצאות הלינה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא היית רוצה שניכנס פה למחיר מינימלי ואיזה בתי מלון. לא נגמור. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל צריך שיהיה איזשהו - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אדוני, מה אתה רוצה - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא הוסטל. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז איך יודעים שזה לא הוסטל? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת שאלה טובה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לכם תשובה? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפילו מלון בשדה התעופה שהוא יותר זול. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> להפך מלון - - - לא יותר זול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שמח שאתה מקשיב לי. לפני כן אף אחד לא הקשיב לי. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני כל הזמן מקשיב. ואני גם שותק, מרגי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> יש לי תשובה. בחוק העיקרי כיום ההטבות, לפי 3(א)(1)(ב) אומר: "אירוח בבית מלון אם נדרשת שהייה של לילה אחד או יותר או אם נדרשת שהייה ארוכה מהשהייה שתכנן הנוסע". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא חושש לרמה של המלון. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אז אני רוצה להגיד שכמו שהחוק העיקרי שעובד כבר הרבה שנים בצורה טובה לא קבע את הרמה - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני התכוונתי לחמישה כוכבים אבל לא כתבתי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא חשבת שזה נחוץ. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עם ספא. הוא התכוון עם ספא. אבל זה באמת בית מלון - - << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני רוצה להיבנות מאותו היגיון שאומר: "שירותי לינה". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאמר לפרוטוקול. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל בית מלון להכניס, לא אכסניה או משהו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הורדנו את המקסימלי ואני חושב שזה הישג. תקריאי לנו את (2). << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בפסקה (2) גם היום צריך להשיב את התמורה בביטול טיסה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע. בעצם פה הכנסנו עוד הטבה. אני רוצה להגיד תודה רבה לייעוץ המשפטי של הוועדה שחקר את ההנחיות האירופיות וגם הרעיון שלו שאם היום החוק מבוסס על החקיקה האירופית נראה מה ההנחיות האירופיות. אז בעצם אנחנו מכניסים פה עוד הטבה. היא הטבה לבחירת הנוסע, לא הטבה שאפשר לכפות עליו. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> האם מדובר בדמוי זיכוי שיש ללקוח באותה חברה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> מדובר בשובר זיכוי עם תוקף. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> אבל הוא יכול להחליט במה הוא מממש את זה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> כן. הוא לא חייב לבחור את שובר הזיכוי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני רק אגיד שבסעיף קטן (א1) שאני יכולה להקריא כתוב קווים לדמותו של השובר הזה, מהו, מה ההגדרה שלו, מתי צריך לתת אותו, מה יהיה התוקף שלו ואיך אחר כך משתמשים בו. אז האם אדוני רוצה שאני אקריא את סעיף קטן (א1) שייתן את התמונה השלמה על ההטבה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם זה עוזר להבין, כן, ודאי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אז אני מקריאה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שנייה, בסעיף (2) - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה ההמשך שלו כדי שנבין אותו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> ((א1) (1) מפעיל הטיסה או המארגן יודיע באופן ברור לנוסע על זכאותו לבחור בין ההטבות לפי סעיף קטן (א)(2); הסכמת הנוסע לקבלת שובר זיכוי תימסר בכתב; כלומר, קודם כול חברת התעופה צריכה להגיד לנוסע – אתה יכול או השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי או שובר זיכוי. (2) שובר הזיכוי יהיה לפחות בסכום הכולל של התמורה ששולמה בעד כרטיס הטיסה המקורי, יונפק בתוך שבעה ימי עסקים מיום קבלת הסכמת הנוסע, ויהיה תקף לפחות לשנה; (3) לא מימש הנוסע את שובר הזיכוי בתקופת תוקפו או מימש חלק ממנו, הוא יהיה זכאי, ללא פנייה שלו או של נותן שירות סוכנות נסיעות, לקבל את התמורה או את יתרתה, לפי העניין, בתוך 21 ימים מתום תוקפו של השובר; (4) לעניין סעיף 2(ב)(2) לא יראו כרטיס טיסה שנרכש באמצעות מימוש שובר זיכוי ככרטיס טיסה שהתקבל בלא תשלום או שנרכש בתעריף מיוחד שלא ניתן לציבור במישרין או בעקיפין." << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו מבינים שהשובר יהיה בשווי כרטיס הטיסה שבוטל. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לפחות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השאלה היא מה השימוש שהוא יעשה בשובר הזה. מה היכולות שלו? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> איזה שימוש הוא רוצה, אדוני? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שואל שאלה: אני שואל האם בשובר הזה אני רשאי לרכוש את כל השירותים שאותה חברת תעופה מספקת? אני החלטתי לא להגיד בדיון הזה שם של חברת תעופה, לדוגמה אל-על, כי חושבים שאם השתמשתי באל-על כאיל החוק הזה נועד רק לאל-על. אמרתי את זה הפעם – אל תיפגעו שאני לא מתייחס אליכם. אני עושה את זה לטובת העניין כי זה חוק שבא לסייע לכל האזרחים ששילמו לכל חברות התעופה שפועלות בארץ שווה בשווה. זה גם בעקבות תגובות שקיבלתי. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> יש פה הוראות מינימליות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי אדוני? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> ישי דון יחיא מרשות התעופה האזרחית. יש פה הוראות מינימליות למה החברה מחויבת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפה יש פה? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> בסעיף (א1), קודם כול ב-(1) חייבים שההסכמה תהיה בכתב; ב-(2) חייבים שזה יהיה לפחות הסכום הכולל של התמורה בעד כרטיס הטיסה המקורי. זאת אומרת זה באמת עניין מסחרי של החברה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא מפורט. קראנו את זה. שאלתי שאלה ברורה ופשוטה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> מותר - - - כרטיס טיסה לכל יעד שאתה רוצה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק כרטיס הטיסה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> איזה עוד שירותים? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שדרוג, למשל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני בדרך כלל נוסע באקונומי, אני מזוכיסט. אבל לפעמים בא לי להתפנק ולהיות נהנתן ולשדרג את זה ל - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אקונומי פלוס. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לחברת התעופה יש אינטרס ובמקום שהנוסע ייקח את כספו בחזרה שיבחר בשובר הזה. זה עניין מסחרי של חברת התעופה. אני מניח שיש איזון מסוים שבו אתה מציע לנוסע כאלה הטבות שכנראה, הוא יעדיף לקחת את השובר ולא את התמורה הכספית. אז אם חברת התעופה רוצה אז שהיא תציע את התנאים. אנחנו חושבים שלא נכון להתערב ולהגיד לחברת התעופה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק להבין – אחרי שנה? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לפחות שנה. אם חברת התעופה רוצה היא יכולה יותר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אותי שכנעת. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אחרי שנה הוא מקבל את הכסף? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לפחות שנה. אם חברת התעופה מציעה לו שנתיים, והוא מסכים לשנתיים זה יכול להיות גם שנתיים. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עושים לפי סדר כדי שאני לא אפספס אף אחד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> א', שחברת התעופה לא תגביל את המימוש של הדבר הזה. זה כמו מימוש, זה כסף. שלא יגידו, אנחנו את הטיסה הזאת לא נותנים כי זאת טיסה מיוחדת, למשל. שנית, האם ניתן להעביר את שובר הזיכוי הזה למישהו אחר? אם בן אדם לא רוצה לנסוע בשנה הזאת ולא רוצה לטוס, האם שובר שהוא רכש על שמו ניתן יהיה להעביר למישהו אחר? כי זה לא מופיע פה בינתיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלה טובה. תשובות בסוף. הילה, בבקשה. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> היום חברות התעופה מספקות גם שירותי לינה ובתי מלון. יכול להיות שבגלל המצב שנוצר יהיה לקוח שהזמין במקור טיסה אבל עכשיו לאור המצב ירצה לממש את זה בחופשה ולא בטיסה. חשוב לתת את המענה גם למי שמחליט שהוא לא רוצה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז שייקח את הכסף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שייקח את הכסף. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> הכול בסדר, רק כרגע זה מוגדר לטיסה. אז, שוב, שיהיה ברור שהוא יוכל להשתמש בזה בכל השירותים הניתנים ולא להשאיר לשיקול דעת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מסכים איתך. אבל אנחנו עוסקים באפשרות המימוש של השובר. קודם כול, ברירת המחדל זה כסף חזרה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - זה לא בא לבטל את החזרת הכסף. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כבר שלב שני של החוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם החברה רוצה לפתות אותי ולשכנע אותי ואני הסכמתי בצלילות דעת – שלא נתבלבל כי בחקיקה אנחנו לפעמים שוכחים באיזו סמטה יצאנו. מלכתחילה עומדת לו הזכות לעשות בכסף הזה מה שהוא רוצה, לקחת את התמורה ולעשות מה שהוא רוצה. לקח שובר – שאלנו שאלה – אני חושב שעו"ד דון-יחיא - - << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> עוד שתי הערות קטנות: אולי זה מובן מאליו אבל אני חושבת שצריך לציין את זה שזה כולל כל כפל המבצעים; שלא יבוא אזרח לממש את השובר ויגידו לו שאם יש מבצעים הוא לא יכול לממש את השובר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלא ייחשב לו השובר כאילו הוא נהנה מאיזשהו מבצע. נכון. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> - - בכל מצב, שיהיה ברור. צריך לתת את הדעת לגבי ההערה שכתובה פה "לשנה לפחות". אני לא בטוחה שזה מספיק. היום אנשים מתכננים את החופשה שלהם משנה לשנה. אני לא בטוחה שתקופה של שנה היא תקופה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שייקח את הכסף. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הם רצו עד סוף השנה הזאת, נכון? << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> - - האם השובר פג תוקף אחרי שנה? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זאת בעיה שלהם. הם רצו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צריך גם לתת איזונים. התחום הזה הוא בתנודות ואי ודאות. מה שנכון להיום יכול להיות שמעבר לשנה כבר לא יהיה כדאי ולא כלכלי. התיחום הוא נכון, סביר. לא צריך למתוח את זה ולא לקצר את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הערה קצרה לגבי השוברים. עורכת הדין נעמה דניאל תגיד כמה מילים על ההמלצות של האיחוד האירופי בעניין הזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לעניין הדברים שעלו פה מפי חברי הכנסת, לאיחוד האירופי יש המלצות לכללים מנחים. זה לא מחייב אבל ההנחיות האלה נועדו להפוך את השוברים למשהו יותר אטרקטיבי לנוסע כדי שהנוסע יסכים לקבל אותם. גם שם זה מותנה בהסכמה בכתב של הנוסע. לעניין ההערות שעלו כאן – באמת באירופה השובר צריך להיות ניתן לשימוש לכל שירות שנותנת חברת התעופה. לעניין ההעברה – הוא צריך להיות ניתן להעברה ללא תשלום נוסף וללא תנאים נוספים שחברת התעופה מציבה. יש שם עוד כהנה וכהנה הנחיות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה עם כרטיסים שנקנו בנקודות? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> נראה לי שזה אותו דבר, עד כמה שאני מבינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> החוק הזה לא בא לשנות שום חוק אחר חוץ מהסוגיה הזאת של מה שנקרא "חוק טיבי". << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל אם קנית את זה בכסף אתה מקבל את הכסף חזרה, אם קנית בנקודות – מקבל את הנקודות חזרה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> גברתי, עילה מזכה, לפי החוק המקורי, זה אם יש לו מועד נקוב בכרטיס הטיסה. זאת אומרת אם הוא כבר מימש את הנקודות וקיבל כרטיס טיסה אז הכרטיס טיסה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא זכאי לכרטיס טיסה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אם יש לו נקודות והוא לא מימש את הנקודות אז יש לו נקודות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> סעיף 2(ב)(2) לחוק העיקרי היום, לחוק טיבי, אומר: "ההטבות לא יחולו אם הנוסע קיבל את כרטיס הטיסה ללא תשלום או אם כרטיס הטיסה נרכש בתאריך מיוחד שלא ניתן לציבור במישרין או בעקיפין אלא אם כן הכרטיס הונפק לו מתוקף חברותו בתוכנית למתן הטבות של מפעיל טיסה או מארגן". זאת אומרת אם קנית בנקודות, שזאת תוכנית של מתן הטבות, החוק חל וזה כרטיס טיסה שנרכש לכל דבר ועניין. זה מה שקורה היום וזה מה שיקרה, לא נוגעים בזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הדברים הובהרו. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לי זה לא ברור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם הובהרו עכשיו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הוא יקבל. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> יקבל את הנקודות? יקבל כסף? מה הוא יקבל? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה אותו דבר. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> זה לא משנה אם הוא קנה את זה בנקודות או בכסף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תרשו לי. קרן, אם אני אטעה הם יתקנו אותי. מה שהבנתי מדבריהם ושייכנס בשפה פשוטה, ברורה ונעימה – ברגע שמימשת את הנקודות שלך ואחזת בידך כרטיס טיסה, זה כרטיס טיסה לכל דבר ועניין ותוכלי לדרוש את התמורה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בכמה? בכסף? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> איך? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שווה ערך של כרטיס הטיסה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בנקודות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. תרצי בכסף – תקבלי בכסף, תרצי בנקודות – תקבלי בנקודות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מי קובע כמה זה כסף? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני לא מאמינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הנה, אמרו לך. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אז מה אם אמרו לי. אדם קנה ב-1000 נקודות כרטיס טיסה – יחזירו לו בכסף מזומן? לא. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> היום מחזירים לך כסף מזומן או נקודות? << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> נקודות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת השאלה – אז יחזירו לו נקודות, לא יחזירו לו את הכסף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירי רגב יודעת שאת שואלת שאלות כאלה? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה הבעיה לדייק את זה? אני לא מבינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כי זה ברור. את לא רוצה להכריע. זה מוכרע. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> - - - << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה לא משהו ששינינו, זה מה שאני אומרת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שקובע בחוק הזה. אז הוא יקבל נקודות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה גם הגיוני, הוא שילם בנקודות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. אם הוא שילם בנקודות הוא יקבל נקודות. אוקיי, הבנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מיצינו. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לגבי השאלות שנשאלו פה: רוב התשובות לשאלות שלכם הן שזה שיקול מסחרי של חברת התעופה. נשאלה פה שאלה לגבי היכולת להעביר את הכרטיס לבן אדם אחר – זה שיקול של חברת התעופה. אם חברת התעופה רוצה ליצור תנאים אטרקטיביים כדי שהנוסע יקבל את השובר ולא ייקח את התמורה הכספית, שזה ברירת המחדל, אז היא יכולה להגיד לו שהוא יכול גם להעביר את הכרטיס הזה. אנחנו בחוק לא מציעים מנגנון כופה שאומר, אתה חייב להציע א' או ב' בעניין הזה. בסדר? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם כבר עושים הוראת שעה ונותנים סוג של מתן פתרון לחברה אז אולי לתת פה גם מענה לצרכנים. כי יהיו כאלה שיחששו. משהו באמצע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה לשאול שאלה: שכנעת אותי בדיון הקודם שלא נכון להכניס בחוק. גם בסוגיה הזאת אני מנסה לענות להם וגם לעצמי. אני מחזיק שובר – ביקשתי שובר ונעניתי ולאחר מכן עשיתי טעות – אני אוכל לחזור למסלול של השבת הכסף? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לא. לא לפי מה שמוצע כרגע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז השאלה חזקה ובמקום. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם זה בן-אדם מבוגר, למשל, ויש התפרצות קורונה בסוף השנה ובן אדם לא רוצה, חושש, יכול להיות שהוא יעביר את זה לילדים שלו או למישהו אחר. מה הבעיה לעשות את זה? זאת הטענה שעלתה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כי אם התשובה הייתה חיובית מצדך - - << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> התשובה חיובית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - הייתי אומר ששיקול הכלכלי פה גובר על החשש כי לחברה יש אינטרס שיממשו את הכרטיס. אבל אם אתה אומר שהוא לא יכול לחזור למסלול של התמורה הכספית אז מחזיק שטר, שובר, בעל ערך לא יכול לממש אותו. אין שום סיבה שבגלל האילוצים שנוצרו והנסיבות שהשתנו – מה שהיה נכון לפני שנה כשקניתי את הכרטיס ורציתי לטוס, וחברת התעופה ביטלה את הטיסה בגלל אילוצים – אני חושב שצריך - - - << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לגבי שובר, גם בהנחיות של האיחוד האירופי הברירה היא או-או. החברה צריכה לקבל איזושהי ודאות שהכסף נשאר אצלה אחרת אין היגיון להציע הטבות שהן מעבר תמורת השובר הזה. לרוב הלקוחות צריך להציע אינסנטיב כדי לקחת את השובר כי כסף מזומן נותנת להם את הגמישות הכי מרבית שיש להם. לכן אני מניח – ואני מציע לא לקבוע את זה באופן כופה בחוק - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אמרתי שאני אהיה נכון אבל באיזון. האיזונים הם דו-צדדיים. ברירה מחדל ראשונה אגרסיבית – תחזירו את הכסף. אם היינו עוצרים פה השאלות האלה לא היו קיימות. אבל אפשרנו. אמרנו, מה אכפת לנו, האזרח הוא בוגר, מקבל החלטה בדעה צלולה. אם הצעתם לו והוא רוצה לסגור איתך עסקה – הולך איתך. הוא מחזיק בשובר בנסיבות הקיימות של הקורונה. אם אני מכניס את הקטע הזה של האפשרות להחזיר תמורה בשובר אני מבקש שייכנס התיקון הזה שניתן להעביר אותו למישהו אחר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי בהודעה מראש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ללא תוספת תשלום? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ללא תוספת תשלום ובאותם תנאים, כמובן. הוא לא משפר את התנאים. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אדוני, חברי הכנסת - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חייב לשמוע את העמדה שלך. אתה רואה בזה בעיה? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אנחנו לא נתנגד לזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא תתנגדו לזה. תודה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתה מכניס - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תתפתי שאני אכניס עוד ועוד דברים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, לא - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כי זה מעכב בעוד שבוע. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני רוצה שתגידו פה לפרוטוקול - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הפרוטוקול הקליט. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל היא לא נתנה תשובה. אני רוצה תשובה לגבי הנקודות, שיהיה לפרוטוקול. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> למה? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כדי שמחר אם החברה עושה משהו אחר שמי שילך לבית משפט ותובע אותה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חושב שאמרתם את זה לפרוטוקול. תנסו לומר את זה שוב לפרוטוקול. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אז תגידי שוב. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> התשובה היא שאיננו מנסים לשנות דבר בעניין הזה. מה שקורה היום הוא שיקרה מחר. זאת התשובה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זאת תשובה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> למה זאת לא תשובה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אנסה לומר, גברתי מרת"א – במקור אותם תנאים. אני לא בקי בהם כי אף פעם לא צברתי נקודות. אסור לי כחבר כנסת, ומאז שנולדתי אני חבר כנסת. זאת הטבה, בר מינן, שלא נהנה מזה. נשארה לנו הטבה אחת בסוף ימינו – דקת דומיה במליאה. אתה יודע איזה כבוד זה? צריך לעגן בחוק שהדקה תהיה באמת דקה. לא תמיד זה דקה. קרן, אני לא בקי אבל אותם תנאים שחלים היום על לקוח שמימש כרטיס בנקודות יחולו בהמשך גם אחרי התיקון הזה בהוראת שעה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת הנקודות חוזרות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא אומר "זאת אומרת". אני אומר שאותם תנאים מסחריים שחלים על התנאים במימוש - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מישהו נמצא בזום ויכול לענות על זה? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> חברות התעופה נמצאות פה. הן יוכלו להגיד. יש אפילו חברת תעופה פה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את רוצה לנהל את הדיון במקומי? תבקשי ממני. את לא יכולה לומר למישהו לענות בזום. רבותיי, הספרפקס הזה והזום וכל אחד מדבר – אני מרחם לא עליי. אני מרחם על אותם אנשי פרוטוקול שצריכים לפענח ולכתוב את זה. יש איתנו אורח בזום שרוצה ויודע? אני אתעקש רק בסוגיה של השאלה ששאלה חברת הכנסת בן ברק: אם לקוח מימש את הכרטיס הזה בנקודות. << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> אני יועץ משפטי של ארגון יאט"א, ארגון התעופה הבין-לאומי. המימוש בנושא של השבה עבור כרטיס שנרכש באמצעות נקודות לגבי הסוגיה שנשאלה – לטעמנו, החוק קובע שהחזר של כרטיס שנרכש בנקודות יהיה בנקודות. למיטב ידיעתי, זאת גם הפרשנות שניתנה להוראה הזאת על-ידי בתי המשפט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שמח שכיוונתי לדעת גדולים. תודה רבה. עזרת לנו. הכרענו בנקודה. לא עוסקים בזה יותר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> שאלה נוספת. אפשר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לאיזה סעיף? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> גם לזה, גם על השובר. הרי כשאתה קונה כרטיס אנחנו אף פעם לא מבינים מה כתוב. יש כל מיני אותיות. אתה קונה משהו אחד ולחברה יש היכולת לשחק עם סוג הכרטיס שקנית. כשאתה מקבל את השובר הם יכולים להגיד לך שהטיסה מלאה או ריקה לפי סימון האותיות בכרטיס. איך פותרים את זה? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אני לא בטוח שהבנתי את השאלה אבל אם טיסה היא מלאה, אז היא מלאה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אם היא מלאה ב-A אבל F לא מלא. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> את מדברת על fairs and conditions? על רמות מחיר שונות? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כן, בדיוק. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> בגדול אם קנית את הכרטיס המקורי במחיר מסוים - זה סכום הזיכוי, לפחות. יכול להיות שחברת התעופה תציע לך יותר. אבל זה, לפחות, סכום הזיכוי שיופיע לך בזיכוי. אם אתה קונה כרטיס אני לא יודע מה יהיה מחיר הכרטיס. זה העניין של הנוסע מול חברת התעופה. אנחנו לא יכולים להתחייב. זאת אומרת לא מוצע בחוק הזה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ובצדק. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> - - שהוא יקבל. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בקיצור, עדיף לקחת את הכסף, זה מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הבנתי את זה בהתחלה. אני מנסה להסביר לך את זה מתחילת הדיון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושב שהרבה אנשים ירצו לממש את השובר הזה כי יש אי ודאות, לא יודעים מה יהיה בעוד חצי שנה. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, יש לי עוד שאלה שהיא ברמת המאקרו אבל היא חשובה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אומר לך, היה פה דיון מקדים ארוך - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> היו שניים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דיון אחד ארוך שהתחלק בין כמה ישיבות. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> אני אשאל ואני אקבל אם תאמר לי שזה נאמר, ואני אחזור לעשות שיעורי בית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה מה שבאתי לומר לך. הבנת אותי. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> בעצם כל חברות סוכנויות הנסיעות כמו "אליס" ו"טריוגו" שהיום הרבה אזרחים קונים שם את כרטיסי הטיסה, לא נכללים בחוק הזה. השאלה היא מה איתם? מה ההתייחסות בכלל לרכישה של כרטיסי טיסה דרך חברות סוכנויות ותיווך כאלה שהיום הן מאוד גדולות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו שאלנו את השאלה הזאת בהתחלה והבנו. אמרתי לכם – נולדתי חבר כנסת. כשנהייתי חבר כנסת זה שולי מה שטסתי לפני כן. אבל אני יודע שהעסקה שלך תמיד עם חברת התעופה. כך אמרתם את זה בצורה מפורשת. הסוכן הוא צינור חלול מבחינה משפטית. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> האחריות היא על חברת התעופה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שואל את זה כדי שלא יהיו ספקות כי זה נאמר לי במפורש בדיון הקודם. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> התשובה היא כן, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> האחריות על חברת התעופה. כל מי שרכש כרטיס דרך סוכן נסיעות זכאי בדיוק לאותם דברים מול חברת התעופה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז הבנתי נכון גם הפעם. בדרך כלל זה לא קורה לי. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת מטרת החוק, אדוני. << דובר >> לאה ורון: << דובר >> תחזרי על המשפט האחרון שלך. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אמרתי שהאחריות להשיב את הכספים היא על חברת התעופה. גם אם קנית באמצעות סוכן הנסיעות אז חברת התעופה תחזיר את זה אולי באמצעות סוכן הנסיעות אבל עדיין האחריות להחזיר את הכסף היא של חברת התעופה, וסוכן הנסיעות הוא אדם שעוזר לנוסע לפנות לחברת התעופה. << דובר >> לאה ורון: << דובר >> גם מי שקנה דרך כל האתרים באינטרנט וכל הגורמים האחרים? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> האם תהיי זכאית לאותו דבר? בוודאי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא מה שהיא שאלה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> מה השאלה? << דובר >> לאה ורון: << דובר >> זאת לא הייתה השאלה של חברת הכנסת וזאן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אשאל את השאלה. גברת לאה ורון, מנהלת הוועדה, שאלה שאלה. את ענית לסוכני הנסיעות. היא שאלה לצורך הבהרה: היום יש תופעה שהיא כמעט שווה, ואפילו גדולה יותר מסוכני הנסיעות – אדם נכנס לאתר אינטרנט ורוכש כרטיס – מה הדין? מול מי החבות? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> למיטב הבנתי, זה סוכני נסיעות, מה זאת אומרת? "אליס" זה סוכן נסיעות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם זה, יש לו דין של סוכן נסיעות. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> במקרה יש לי עניין אישי תלוי ועומד, ולפי מה שאת אומרת לסוכנות הנסיעות אין שום מחויבות כלפיי למרות ששילמתי וה - - - שלי מולם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה מה שהיא אומרת. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> כרטיס הטיסה הוא חוזה מחייב בין מי שהנפיק את כרטיס הטיסה לבין מי שקנה אותו. כמעט תמיד מי שהנפיק יהיה חברת התעופה. אם את קונה כרטיס דרך סוכן נסיעות אז זאת חברת התעופה. יש יוצא דופן אחד שזה מארגן. אם מארגן מוכר בטיסת שכר – הוא שכר קיבולת בכלי הטיס מחברת התעופה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא הופך להיות חברת התעופה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> החוק לוקח גם את המארגן. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> החוק פוטר את חברות הנסיעות מכל אחריות כלפי האזרח. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> חברת הנסיעות היא צינור שיווקי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צינור חלול. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> אין לה שום אחריות כלפי הנוסע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לפי החוק הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מיצינו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> סעיף (3). << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, חכה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מתנגש עם השאלה שלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> (א1) מיצינו? << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> יש לנו הערות, אדוני. אפשר להעיר בקצרה? לא הערנו לסעיף בכלל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הערות למה? << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> הערות לסעיף (א1). << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, זה מה שבאתי לשאול. << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> אני היועץ המשפטי של אל-על. לסעיף קטן (1) בדיוק לגבי אותו סוכן נסיעות צינור שאתם אומרים, אנחנו מציעים שיהיה כתוב אחרי "יודיע באופן ברור לנוסע", "או לסוכן". בערך 70% מהכרטיסים של אל-על נמכרים דרך סוכנים. אנחנו מודיעים או לנוסע שרשום אצלנו או לסוכנים. זה גם עקבי לגבי כל החוק היום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפה אתה אוחז? << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> "מפעיל הטיסה או המארגן יודיע באופן ברור לנוסע או לנותן שירות סוכנות הנסיעות". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> (א1)(1). << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רת"א, את רוצה להתייחס לשאלה שלו? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לנו אין התנגדות. לפי מה שאנחנו מבינים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השאלה אם לנו יש התנגדות. מה המשמעות של השינוי שהוא מבקש? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> המשמעות היא שאתה אומר שאם הנוסע רכש כרטיס טיסה מסוכן נסיעות אז שסוכן הנסיעות יודיע? << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> לא, לא. כשאנחנו נודיע אנחנו נודיע או לנוסע או לסוכן הנסיעות כי גם אין לנו הפרטים של רוב הנוסעים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה אין לכם הפרטים? אתם מקבלים את הפרטים, אני מניח, דרך סוכן הנסיעות כשהנוסע רוכש כרטיס. תקן אותי, אם אני טועה. << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> לא, אנחנו לא מקבלים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כשהנוסע רוכש כרטיס גם דרך סוכנות הנסיעות הוא חייב למלא פרטים מינימליים כדי שבכלל אתם תנפיקו לו כרטיס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם הבנתי – אם אתה רוצה להתנדב להודיע גם לנוסע וגם לסוכן אני לא אמנע ממך. אבל - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא להעביר - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע. אם אתה רוצה להודיע גם לסוכן וגם לנוסע – תפדל, אני לא אמנע ממך זאת. זה נקרא "לא תמנע טוב מבעליו". אבל אני לא רוצה שיהיה מקום, לא לך – אני לא מזכיר את החברה שלך – לאיזושהי חברת תעופה להסתתר ולהגיד, הודעתי לסוכן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם הסוכנויות לא עובדות. הן בחל"ת או סגורות. מי יעשה את הטלפונים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה מחזק את הדברים שלי. תודה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מחזק את דבריך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אומר לאל-על, אל תנסו להעביר את זה לסוכנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> מה זאת אומרת להעביר? כל הסעיף הזה זאת זכות של החברה להציע הטבה לנוסע - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תעשה את זה במקביל. << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> - - לכן אין פה עניין של התחמקות. אנחנו נציע את זה או לנוסע או לסוכן כי הסוכן הוא הצינור. לגבי הפרטים ששאל היועץ המשפטי של הוועדה – אין לנו פרטים של נוסעים כי בדרך כלל יש לנו שם הנוסע. אין לנו מייל, אין לנו טלפון. למה? כי הסוכנים משאירים את הפרטים אצלם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תקשיב. אני מחייך, אתה רואה. הנחת העבודה שלי שאם אתה לא יודע לעשות את זה אין לך זכות קיום. בשיווק אתה מבין. אתה רוצה שאני אמשיך למה שהתכוונתי או שהבנת? עדיף שתבין. כמו שהשופט ממליץ לפעמים לתובע – עדיף שתבין בשלב הזה. עזוב את זה. << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> אדוני, אני חייב להגיד – אתם בעצם מבטלים פה 70% מהנוסעים שלנו שלא יוכלו לקבל את - - - ההטבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה חוק טבע – אני מאמין שאם יש לך אינטרס לשווק את החלופה הזאת אתה תעשה אותה בכל דרך. << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> אין לנו הפרטים של הנוסעים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך סוכן, נכון? תבקש ממנו את הפלט. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בטוח שיש לחברות. << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> אין לנו. אנחנו לא מחזיקים את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה את מפריעה לי? אני מנהל איתו דו-שיח. אני רוצה להתקדם בדיון ולא שהשם שלי יעלה שוב בישיבת סיעת הליכוד. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לקחת את זה קשה. אני פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תשאלי את הכתב מדה-מרקר – עד שהוא לא הרים ידיים ואמר, תפסיק להזכיר אותי לא הפסקתי. תיזהרי, אני אזכיר ואזכיר את סיעת הליכוד. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל שלא תגיד שאני עשיתי משהו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני יודע. אני אומר את זה כדי שמישהו אחר ישמע. << אורח >> גונן אוסישקין: << אורח >> אדוני היושב-ראש, זה באינטרס של הסוכן - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי אדוני? << אורח >> גונן אוסישקין: << אורח >> גונן אוסישקין, מנכ"ל אל-על. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל הכבוד שאתה מכבד אותנו ומופיע פה. למרות שאני מנסה להסתיר אתכם. << אורח >> גונן אוסישקין: << אורח >> אני חושב שגם בפעם הקודמת נפגשנו. זה אינטרס של הסוכן לשים את החומות הסיניות לגבי המידע הפרטי של הלקוח. אין לנו גישה למידע הזה, גם לא לסוכנים אינטרנטיים. זה לא יעבוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא תוכל לשווק לו שום הטבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא רוצה להישען על - - - לבד. אני רוצה להתייעץ איתכם. אומרים שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. זה מביא לי חשק להגיד: סליחה – השבת כסף, נקודה. לא בגלל שעכשיו פתחנו ערוץ של אפשרות להתחיל עכשיו לחפש מניעות כאלה ואחרות. אני לא רוצה לפתוח עכשיו למה אין לכם או יש לכם. אם החבות המשפטית היא כלפיכם זה חמור מאוד שאין לכם הפרטים של הלקוח. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> וגם סביר להניח שיש להם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השאלה היא כזאת: או שתחליטו שאתם יודעים להתמודד עם זה או שאני מוריד את האפשרות של - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש לי רק משפט להגיד בעניין הזה: החוק היום מחייב את מפעיל הטיסה או המארגן לתת לנוסע שהונפק לו כרטיס על טיסה שבוטלה או עוכבה מסמך המפרט את זכותו להטבות. זה סעיף 14(ב) לחוק היום שאני מניח שאתם מיישמים אותו, נכון? << אורח >> גונן אוסישקין: << אורח >> המסמך הזה מגיע בכרטיס הטיסה ללקוח אבל דרך הסוכן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> החובה היא שלכם. יכול להיות שזה דרך הסוכן אבל החובה בחוק היא שלכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הפרקטיקה לא מעניינת אותי. אני עכשיו ינוקא בתחום החקיקה. שאלתי בדיון הראשון, בדיון השני ועכשיו – כדי להיות יותר בטוח אחרי שקרן ברק שאלה אמרנו שהסוכן הוא צינור חלול מבחינה משפטית בקטע הזה. זה אפילו לא מתעכב ולא כלום. החבות המשפטית היא של חברת התעופה. מכוח זה מה שהיה בפרקטיקה או לא היה – אין מציאות כזאת שאתה חייב בדין, ואתה לא יודע למי אתה חייב. אני לא אאפשר זאת. את תתחילו לשנות את הפרקטיקה או שתעזבו אותנו מהשובר. עוד שנייה אני הולך להודיע לחברות התעופה – השבת תמורה. אז, תעזבו את זה, אני לא רוצה להתעסק בזה. אפשרנו את זה מתוך רצון טוב בגלל הסיטואציה. << אורח >> גונן אוסישקין: << אורח >> התמורה קיימת. אנחנו רוצים להוסיף אפשרות שהיא לטובת הצרכן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הטובה הזאת מכניסה אותי לחרדות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אנחנו מפחדים - - << אורח >> גונן אוסישקין: << אורח >> אבל העדיפות הראשונה היא להחזיר את הכסף. העדיפות השנייה היא להציע הטבה מרחיקה או משמעותית. << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> זה גם החוק היום. בכל סעיף כתוב: "לנוסע או לסוכן". לא ביקשנו שום דבר שלא כתוב היום. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> זה לא משנה. אבל אתה מגלגל את האחריות למי שאין לו שום חובה כלפי הלקוח. ואם הוא לא יודיע ללקוח? << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> תמיד הוא יוכל לקבל את הכסף חזרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו רוצה לשמוע חד משמעית. רת"א, אתם מושכים את החוק? חשבתי ככה. אז תהיו פעילים בדיון. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני מסתכלת על הסעיף היום - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תשכנעי אותי לכאן ולכאן, בבקשה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה נראה לי בסדר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה בסדר? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה נראה לי בסדר - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דברי איתי ותאמרי לי מה לא בסדר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> נראה לי בסדר הנוסח שהוצע: "מפעיל הטיסה או המארגן יודיע באופן ברור לנוסע". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ככה זה נשאר, נקודה. אז להבא לא להיות נפקדים מהדיון. בבקשה, מתקדמים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש לי שאלה לגבי המועד שנקבע כאן להנפקת המוצר. מוצע שהשובר יונפק בתוך שבעה ימי עסקים מיום קבלת הסכמת הנוסע. השאלה הראשונה היא מה קורה אם במהלך 90 הימים – כי זאת התקופה שיש לחברת התעופה להציע לנוסע את האופציות שלו, כלומר כסף חזרה, כרטיס טיסה חלופי או שובר – מה קורה אם מודיעים לנוסע ביום ה-88 לאחר מועד הביטול שמציעים להנפיק לו שובר? לדעתי, במקרה הזה השובר צריך להיות מונפק עד תום 90 הימים, לא לתת עוד פרק זמן להנפקה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש התייחסות לדברים של היועץ המשפטי? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר לקבוע "או עד תום 90 ימים לפי המוקדם". כלומר זה או שבעה ימי עסקים מיום קבלת הסכמת הנוסע או עד תום 90 ימים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אוקיי. << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> רציתי להעיר לגבי סעיף (א1)(2): שבעה ימי עסקים זה זמן מאוד קצר. מדובר על 450 אלף כרטיסים וזה גם לא מונע מהנוסע שום דבר כי ברגע שהכסף נמצא אצלנו אין משמעות גדולה אם זה שבעה ימים או 14 ימים - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז כמה אתם רוצים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע. אתה כבר הבנת? הוא רוצה להתמסחר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא יגיד 21 אז אנחנו נגיד שמונה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תשמע עד הסוף ותשאל. << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> 14 ימי עסקים יכול לסייע פה כי זה גם לא לרעת הצרכן. יש לנו 450 אלף כרטיסים שאנחנו צריכים לטפל בהם, אדוני. אני מדבר רק בשם אל-על. גם אין חשיבות גדולה למה בתוך שבעה ימים. הרי אם הוא ירצה להנפיק בתוך שבעה ימים או אחרי שבעה ימים הכסף - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תקשיב. הגברת הנחמדה מעבר לקו, אם היא ענתה לו, היא כבר שכנעה אותו לגבי השובר. הכול נמצא במסך. היא סימנה את זה בעיגול הקטן את הנקודה הכהה. << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> הלוואי שהכול היה ככה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז איך זה עובד? זה עדיין כמו שירות המדינה – לוקחים מעטפה חומה, מכניסים פנימה ונוסעים לדואר ושמים את זה בתחנת אוטובוס? << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> לא חומה, לבנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה ככה עובד? << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> לא, אבל זה מסובך כי אנחנו מדברים על מערכות בין-לאומיות. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> תסביר מה התהליך כדי שנבין למה אתה רוצה להאריך את זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא פשוט עושה את העבודה שלו טוב, זה הכול. << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> ואם היה כתוב "יומיים"? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אפשר להבין שהוא נכנס ללחץ שהוא הולך להתחייב עכשיו לשבעה ימי עבודה. לא אמרנו שזה שבעה ימים בלי – הוספנו עבודה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לי אין בעיה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אנחנו מסכימים ל-14 יום אז בואו נסכים על 10 שעות ולא 12 שעות. אם כבר נכנסים לתוך המשא ומתן הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << אורח >> גונן אוסישקין: << אורח >> אנחנו לא עובדים כבר שישה חודשים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה החשש הסביר. << אורח >> גונן אוסישקין: << אורח >> כשנחזור לעבודה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני כבר רואה איזו התנפלות – הקווים קורסים. אני מבין אותך. עשיתי לך את זה? << אורח >> גונן אוסישקין: << אורח >> הלוואי שזה היה כך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מוכן לאפשר את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לכמה ימים – 14 יום או ימי עסקים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 14 יום. בזמן שדיברתי היועץ המשפטי ואני אמרנו דברים חשובים. אחר כך לא תזכרו שהחלטנו להכניס את זה. 14 יום ולא 14 ימי עבודה. << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> זה אותו דבר כמעט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא אותו דבר. שבע פחות שתיים ועוד שתיים – במקום 14 קיבלתי עשרה ימי עבודה. עקצת אותי, עקצתי אותך בחזרה – פיתים. הגענו למשהו באמצע. אתה רוצה שאני אחזור בי? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל אם זה נופל על החגים, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תשחררו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי בכל זאת ימי עסקים אם זה נופל על החגים בספטמבר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יבגני, יש לך היום לילה ארוך עם הסתייגויות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לכולנו. אבל בכל זאת - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השמים הולכים ליפול. חוק השב"כ – אוי ואבוי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עמדתנו ברורה בעניין הזה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך שאלה על מה שקראנו קודם? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. אני רק אמרתי שיכול להיות שזה נופל על חגי תשרי ואז ייווצר מצב - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש הנחיות. לא בראנו את העולם היום. החוק קיים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז 14 יום ללא - - - << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> הערה לגבי סעיף (א1)(3). כתוב כאן, לפי הנוסח החדש, שהנוסע זכאי ללא פנייה שלו שאנחנו נחזיר באופן יזום את הכסף. זה אומר שאנחנו צריכים באמצעים שאין לנו לעקוב אחרי מאות אלפי כרטיסים עם מועד תפוגת התוקף של הכרטיס אחרי שהנוסע כבר בחר שהוא רוצה את השובר, לפגוש אותו שוב כחובה שלנו למסור לו שהשובר שלו פג תוקף. אין בכלל יכולת מחשובית כזאת, וזה גם מעמיד אותנו אחרי שהנוסע כבר ביקש לא לקבל את הכסף אלא את השובר, שאנחנו ניזום למאות אלפי לקוחות אחרי קובץ שאני לא יודע איך אפשר לעשות את זה - - << דובר >> לאה ורון: << דובר >> עורך הדין פוגלמן, אתם דיברתם על כך שחלק מהזמן אתם מושבתים. הנוסע גם בעידן רגיל לא יכול להשיג אתכם בטלפון או בדרכים אחרות. מה הדרך שאתה מציע לפתור את זה? << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> הסעיף מדבר על אחרי תקופת ההתאוששות. אנחנו לא מדברים על תקופת הקורונה. זה אומר שהנוסע כבר בחר - - << דובר >> לאה ורון: << דובר >> יש גם ניסיון - - - של התאוששות. איך אתה מציע שהנוסע ייצור קשר איתכם כדי לפתור את זה? << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> בימים רגילים – ואנחנו לא מדברים על תקופת משבר ועל מגפה חסרת תקדים – הנוסעים יוצרים איתנו קשר. יש לנו מוקד, יש לנו אתר אינטרנט, יש לנו בוואטסאפ ובפייסבוק. אין בעיה מהבחינה הזאת כי הרי הנוסע כבר יצר איתנו קשר ואמר שהוא רוצה שובר. אין לנו יכולת ואני גם לא מכיר שום עסק שחייב להתקשר למישהו שמחזיק שובר אצלו ולהגיד לו, שים לב, השובר פג תוקף, נזרים לך באופן יזום את הכסף – אחרי שהנוסע ביקש את השובר. מה גם שאנחנו, כנראה, הולכים להציע - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה אתה מציע? מה יהיה כתוב? << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> ללא פנייה יזומה שלו. למחוק את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> על איזה סעיף אתה מדבר? << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> על סעיף קטן (3): "לא מימש, הוא יהיה זכאי לאחר שפנה". לאחר שהוא פנה – נקבל ונחזיר. אני לא מכיר עסק אחד היום שחייב בדבר כזה. אנחנו מדברים על מאות אלפי כרטיסים עם יכולת מעקב - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה לא טוב לך בנוסח? << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> הוא יהיה זכאי ללא פנייה שלו – של הנוסע. אנחנו אומרים שהוא צריך לפנות כי הוא כבר בחר שובר. אז שיפנה כשהוא רוצה את המזומן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ללא פנייה שלו? << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> כן, בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל זה רק לגבי השובר. שלא יהיו אי הבנות. << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. ה"ברור" היה - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר ללא פנייה שלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה רק לגבי השובר. << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> ברור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק לגבי השובר. כלומר תיבה ללא פנייה של סוכן הנסיעות תימחק? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> "הוא יהיה זכאי לקבל את התמורה, את יתרתה, לפי העניין, בתוך 21 ימים מתום - - << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> מהמועד שפנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מהמועד שבו פנה בכתב לחברה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא רק בכתב. "או בכל דרך". כל השיחות היום מוקלטות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלת הבהרה: אתה אמרת שאם בן אדם בחר את האופציה של שובר הוא לא יוכל לקבל את כספו חזרה. אבל אם נגמרה השנה ובן אדם לא מימש את השובר הוא יקבל את הכסף חזרה אם פנה לחברת התעופה ביוזמתו? כלומר הוא לא יכול לעשות את זה בתקופה שהשובר תקף אבל הוא יוכל לעשות את זה בסוף? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אולי ניתן 21 יום ביוזמת הלקוח? כלומר שהלקוח יוכל לפנות לפני תום השובר? כלומר לא החברה תפנה אלא הלקוח שלא מימש את השובר מסיבות כלשהו, ואז 21 יום לפני תום השובר הוא יוכל לפנות אל חברת התעופה מיוזמתו. בכך אנחנו באים לקראתכם כי אנחנו מבטלים את הצורך שאתם תפנו ללקוח. ואז נוכל לפנות ולארגן תוך שלושה שבועות את השבת הכסף שלו מאי-מימוש השובר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה מה שאנחנו מכניסים בתיקון הזה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אדוני מדבר על 21 יום לפני תום תקופת השובר? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. לפני כן. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> מבחינתנו אין בעיה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא אחרי שתמה התקופה, שלא ייווצר מצב שהוא יחשוב שהשובר שלו כבר לא בתוקף כי הרבה אנשים יחששו. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לנו אין בעיה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז 21 יום לפני סיום מועד השובר. הבנתם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למשל, ב-31 בדצמבר זה התאריך שמסתיימת השנה שהוא יכול לממש את השובר. הוא רואה שב-21 הימים האחרונים שנשארו התקופה הזאת תהיה תקופת הכרעה, שהוא ידע להכריע עם עצמו וכבר בשלב הזה הוא יכול להודיע לחברת התעופה שהוא לא הולך לממש את השובר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> מקובל עלינו, אדוני. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז 21 יום לפני תום תקופת השובר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אבל חובת ההשבה עצמה תהיה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחרי שנה, בוודאי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כשנגמר התוקף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כשנגמר התוקף – 21 יום מיום תום תוקפו של השובר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן, זה לא משנה את חובת ההחזר. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל גם אם הוא נזכר בפברואר שנגמר לו הזיכוי עדיין - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין הגבלה. אני מבהיר: כל התיקונים שדיברנו עליהם – דנו בהם והסכמנו עליהם. בפעם הבאה אנחנו נעשה לפנים משורת הדין - ההקראה רצה. רק אם זה יהיה שלא בהתאם להסכמות, אם נפלה שגגה, אנחנו נפתח את זה לדיון. אני אומר את זה לפרוטוקול. מי רצה להתייחס בזום? << אורח >> גיל סתיו: << אורח >> אני מישראייר. מספר התייחסויות לגבי סעיף 3. בישיבות הקודמות כבר אמרנו שאנחנו מציעים שובר ללקוחות שהערך שלו הוא 125% משווי העסקה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כבר נתנו לכם להדליק משואה ביום העצמאות. << אורח >> גיל סתיו: << אורח >> תודה רבה, מעריכים זאת מאוד. יחד עם זאת לאור התיקונים החדשים שהיתוספו השבוע יש כמה בעיות: הבעיה הראשונה מבחינתנו היא אפשרות העברת השובר. אם הצעתי ללקוח מסוים שובר בשווי 125%, והוא יוכל עכשיו להעביר את אותה זכאות למישהו אחר יתחיל להיווצר סחר משני באותם שוברים. זאת לא כוונת המשורר. האמירה שלנו היא שאם שווי השובר גבוה מסכום התשלום המקורי לא ניתן לסחור בו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובדי, אני לא פותח את זה לדיון. אתה יודע למה? אני לא אילצתי אותך לתת 125%. אני לא הולך לנהל אותך מסחרית. זה התיקון. תעשו חושבים ותתנהלו בהתאם. תודה. << אורח >> גיל סתיו: << אורח >> אוקיי. התייחסות נוספת לגבי סוכן הנסיעות: כפי שאמר מנכ"ל אל-על, לחברת התעופה אין כל הפרטים של הלקוחות גם לנושא השבת התמורה. לכן ההחזר הכספי צריך להתבצע דרך אותו גוף או מקום שבו הלקוח שילם. אני לא יודע כמה כסף שילם הלקוח לסוכן הנסיעות ומה דמי הטיפול שהוא גבה. אני יודע מה התעריף שאותו נקבתי, ולכן אני צריך להשיב את הכסף באמצעות אותו גוף שלו שילם הלקוח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מיצינו. אמרנו את הדברים. היה דיון בנושא הזה והכרענו. << אורח >> דוד מלובני: << אורח >> אני מעמותת "תעופה נבונה". אני מעוניין לומר כמה דברים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << אורח >> דוד מלובני: << אורח >> דבר ראשון, חשוב מאוד שהוועדה תאשר את האפשרות של העברת השובר מנוסע לנוסע מהטעם הפשוט שנעשים מאמצים גם בישראל שיש חוק חדש בעניין הזה וגם באירופה לאסור על העברת כרטיס - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובדי, שמענו אותך, הכרענו. זה מסרבל ומסבך. מי שרוצה שייקח את הכסף – זאת האלטרנטיבה הטובה ביותר. אני לא פותח את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק רוצה להבין את ההחלטה או את הכיוון להחלטה לקראת הישיבה בשבוע הבא – האם הוועדה מבקשת שבנוסח החוק יעוגנו שתי ההוראות לגבי הסחירות של השובר? וכן לגבי השימוש בכל שירות שחברת תעופה מציעה. אם כן צריך לקבוע את זה מפורשות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה לקבל חיזוקים נוספים כדי שלא יהיו טעויות. אני מבקש לשמוע את זה עכשיו. זאת הייתה כוונת המכוון. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> גם היום בנוסח החוק כתוב שצריך להשיב לנוסע. גם היום אתם מסתדרים עם זה – אני אומרת את זה לחברות התעופה. זה מה שכתוב וגם עכשיו יהיה כתוב שצריך להשיב לנוסע, ואתם תעבדו מול הסוכנים כמו שאתם עובדים. זה לא כל כך מסובך. << אורח >> איריס ירדני: << אורח >> יש נושא חשוב בנוגע לסכום ההשבה במקרה שיש שובר - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלום לך, גברתי. מי את? << אורח >> איריס ירדני: << אורח >> אני עורכת הדין איריס ירדני מטעם חברת ישראייר. נושא ההשבה, חשוב שיהיה מוגבל במקרה של שובר לסכום התמורה ששולמה ולא לסכום השובר. לא תהיה השבה של 125% במקרה שלא מימשו את השובר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תיתנו 125%. אני לא הולך לנהל אותך מסחרית. תיקחו בחשבון כל שיקול כלכלי ומסחרי שהתיקון הזה עושה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אני רוצה לחדד את ההערה כי היא הערה נכונה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זאת הערה נכונה, אבל זה להם. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> נניח שחברת התעופה הציעה 125% כדי לעודד את הנוסע לקחת את השובר, והוא לא ניצל את זה ועכשיו מגיע לו הכסף חזרה – צריך להבהיר שהכסף שהוא מקבל זה הכסף המקורי שהוא שילם בעד כרטיס הטיסה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לפי החוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה בסיס, זאת ההגינות, זה מחייב. אתה רוצה הבהרה? זאת הכוונה. זה לא מה שרצה לומר נציג ישראייר בדיון הקודם. יש כרטיס טיסה – צריך להשיב אותו. נקודה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה נובע מסעיף 3(א)(2) לחוק היום שאומר שהשבת תמורה זה הסכום ששילמת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כתוב, מובהר. תודה למבהירים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך לכתוב את זה במפורש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נכתוב את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה בסעיף קטן (א1)(3). << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן, היום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רננה, לפני הישיבה הבאה אתם תשבו יחד לראות שזה אכן הנוסח. בכל דרך שהיא תעשו את זה – בטלפון, בפגישה. אנחנו ממשיכים לפסקה 8. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> האם מקובלת עליכם, אדוני, פסקה 3? (3) לא מימש הנוסע את שובר הזיכוי בתקופת תוקפו או מימש חלק ממנו, הוא יהיה זכאי לקבל את התמורה או את יתרתה, לפי העניין, בתוך 21 ימים מהמועד שבו הנוסע פנה למפעיל הטיסה או למארגן או מתום תקופת השובר, לפי המאוחר; זה מה שהבנתי שמתכוונים פה. זה בסדר? זה נותן מענה למה שאתה אומר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מתנגדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חכה עם "אנחנו". תסתכל על הכלל לפני "אנחנו". גברתי, תשאלי שוב את השאלה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> (3) לא מימש הנוסע את שובר הזיכוי בתקופת תוקפו או מימש חלק ממנו, הוא יהיה זכאי לקבל את התמורה או את יתרתה, לפי העניין, בתוך 21 ימים מיום תקופת תוקפו של השובר או בתוך 21 ימים מהמועד שבו הנוסע פנה למפעיל הטיסה או למארגן, לפי המאוחר; ואז אם פנית 21 יום קודם או ביום השובר – סליחה, אני טועה. זה לא נותן מענה למה שאתה ביקשת. כן, זה בסדר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חושב שאיתי הקריא משהו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> העיקרון הוסכם קודם. אנחנו ניתן לו ביטוי בנוסח שיובא לדיון בוועדה. אפשר יהיה לפנות גם 21 ימים לפני תום תוקפו. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אנחנו הבנו את התיקון של חבר הכנסת סובה ואנחנו נתאם עם עורך דין עצמון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם היועץ המשפטי של הוועדה הבין את הרציונל שלך וזה ינוסח בהתאם, ונקריא את כל התיקונים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> פשוט מוסיפים אופציה. << אורח >> עופר מרום: << אורח >> אני עופר מרום, מנכ"ל המועצה לצרכנות. אנחנו מבקשים להבהיר. קודם כול, ההצעה של 125% כפי שנתן אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, ראויה לכל שבח. אבל, בואו לא נשכח שמדברים על כך שאותו צרכן הסכים לתת מימון לחברות התעופה לתקופה של שנה וחצי, שנתיים. אי יכולת מימוש נובעת לעיתים מהאפשרויות השונות מהחברות. יכול להיות שיש לו אפילו קושי מצד חברת התעופה לממש. אנחנו עדיין נמצאים בתוך הקורונה – יכול להיות שיהיו מגבלות נוספות. למה הוא צריך אחרי שנה וחצי או שנתיים שהוא נתן מימון לחזור לסכום ההתחלתי שהוא קנה בו את הכרטיס לפני שנתיים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עומדת לו הזכות לקבל את התמורה המלאה שהוא שילם לחברה. הוא רוצה שובר – זאת התמסחרות בינו לבין החברה. אני לא הולך לפתוח את זה. << אורח >> עופר מרום: << אורח >> מגבילים אותו לשנה. הוא לא יכול - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עופר מרום, אמרת, הכרענו, מיצינו. תודה. דעתך נשמעה. אנחנו מתקדמים. האלטרנטיבה שאנחו המחוקקים נתנו היא שלא תטייל בבתי משפט, ואתה אחרון ברשימת הנושים של אותן חברות. תודה. << אורח >> עופר מרום: << אורח >> מצוין. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> התיקון של סעיף 7 שירדנו ממנו על טיסה באיחור – ירדנו מזיכוי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ירד. אנחנו מגיעים ל-8. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני רק אומרת ש-(8) צריך להיות מסומן כפסקה (4), אדוני. זאת טעות שלי. (8) בסעיף 18, במקום הסיפה החל במילים "ואולם לא יינתן" יבוא "ואולם לא יינתן פיצוי כספי לנוסע כאמור, על אף כל הוראה שקבע השר לפני יום תחילתה של הוראת השעה"; זה סעיף שמדבר על הפנים ארצי, ובעצם מבטל את רכיב הפיצוי בטיסות הפנים ארציות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש התייחסות? אין. קדימה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> פסקה (9) שאמורה להיות (5). << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את מבינה שכשלא מכינים שיעורי בית זה מקשה עלינו? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן, אדוני. (9) אחרי סעיף 20 יבוא: "הצמדה להשבת תמורה 220א. לעניין טיסה שהוראת השעה חלה לגביה, השבת התמורה תהיה בתוספת הפרשי הצמדה לפי שיעור שינוי המדד שהיה ידוע ב־1 בחודש שבו מבוצעת השבת התמורה, לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בחודש שבו היה על מפעיל הטיסה להשיב את התמורה אלמלא הוראת השעה; לעניין זה, "המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה." << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בגלל שקראת את זה מהר, תסבירי לאט. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> יש פה הוראת הצמדה להשבת התמורה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה יהיה סיוט. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> נכון. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אנחנו הכנסנו את הסעיף הזה בזמנו לבקשת הרשות להגנת הצרכן. אנחנו קיבלנו מאז – ואני חושב שגם הוועדה קיבלה – נייר עמדה בנושא מחברות התעופה. לדעתנו, הסעיף הזה גורם יותר נזק ובלגן מתועלת. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בינתיים המדד ירד. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> רק לסבר את האוזן, בדקתי את המדד, ובחודשים האחרונים המדד ירד. כלומר הנוסע לא רק שלא מרוויח מזה כרגע – אני לא יודע מה יהיה בעוד חצי שנה. כדי שהחברה תתחשבן ובסוף הנוסע יפסיד 1.30 דולר זה יוצר בעיה תפעולית עצומה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מתי הגעת למסקנה שהסעיף הזה רק מזיק? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אנחנו התחייבנו לוועדה שאנחנו לא עושים שינויים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יכולת להודיע לנו, רק בהתראה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא הייתה התחייבות כזאת. אפשר לעשות שינויים אבל פשוט להודיע לוועדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להודיע לנו. זה מה שביקשנו קודם. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל האנרגיה שהוצאתי בדיון הקודם לא עזרה לי. לפי החיוך המוסתר קיבלת את ההערה שלי. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אני מקבל את ההערה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז להבא לפני הדיונים תעשו שיעורי בית, עם כל הכבוד. אנחנו מפנים זמן יקר של הוועדה הזאת, אנחנו משקיעים דיון אחד בשבוע. החוק הזה חשוב גם לצרכנים, גם לחברות התעופה, גם למשק הישראלי. אנחנו מתעכבים כבר שלושה שבועות בחוק, שתאמינו לי, אם הוא היה מוגש כמו שצריך – אני לא בא אליכם בטענות – אני הייתי מושיב יחד איתך את היועצת המשפטית של משרד התחבורה. עם כל הכבוד, משרד התחבורה הוא הריבון. זה דמי רצינות שיבואו יחד איתכם וידעו איך החקיקה נעשית פה בכנסת, יש תהליכי עבודה פה. אני לא אמור לחנוך אתכם. זה זמן יקר. לפעמים עיכוב כזה זה עוד שבוע. אז אתם מבקשים להוריד אותו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, בטח. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בגלל הקושי הטכנולוגי שאין תוכנות שעושות - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. לעיתים המדד הוא שלילי. מה תעשה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא קשור למדד. אני שמעתי שחברות תעופה טוענות שבשביל להחזיר את הכסף יש להן בעיה כי הן צריכות להכניס שינויים לתוכנה ואז בגלל חצי אחוז זה יכול ליצור בלגן. זאת טענה נכונה? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> זה מה שחברות התעופה טוענות, ואנחנו מקבלים את הטענה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה גם נכון. זאת בעיה תפעולית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז איך אפשר לפתור את זה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז למה לנו אתה אומר - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי צריך להעביר את זה לוועדת המדע והטכנולוגיה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - - התירוץ של מדד שלילי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - אפשר לשמוע את חברות התעופה? אולי חברות התעופה יגידו אם יש בעיה או לא. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לא, זה רק לגבי השבת התמורה, אדוני. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שהנציגים של החברות יגידו לנו מה בדיוק הבעיה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יגידו לו לקחת זיכוי לשלוש שנים - - - << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לעניין השובר – אדם יכול לא לקבל את השובר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מדברים על השבת כספים, לא שובר. נציגים של החברות, יש לכם תשובה לזה? זאת באמת בעיה טכנולוגית או שזה עוד ניסיון לגנוב כמה דולרים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם היינו בתקופות של מדדים יותר גבוהים, אפילו קצת יותר גבוהים מאשר עכשיו, הייתי מתעכב. זה סתם מעכב. הצר לא שווה בנזק המלך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זאת זכותו של הצרכן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה מכשול פה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אם אתה מעכב את הכסף במשך שישה חודשים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה עלול לפגוע בצרכן ולעכב את הטיפול בצרכן. אני מאמין להערה של חברות התעופה. אני יכול להגיד להן להיות פרפקציוניסטים וללכת לחברת תוכנה לתקן את זה, ואז ניפגש בעוד שנה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה רוצה לבטל את זה לגמרי? << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אפשר אולי לדעת מה המשמעות? כי לצרכן זה אולי 1.30 שקל אבל לחברת התעופה זה יכול להיות הרבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אם המדד שלילי לצרכן - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> בסדר, אם המדד שלילי. יש גם הצמדה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אני לא עורך דין, אבל אני כלכלן, ובזה אני דווקא טוב. מכיוון שהחובה היא תוך 90 יום אז כך או אחרת המדד הוא של שלושה חודשים, ולכן לא מדובר בסכומים משמעותיים. העניין הוא שזה הימור – זה יכול להיות לטובת הצרכן, זה יכול להיות נגדו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ינצלו את משבר הקורונה לנדיבות שלנו על 0.003. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> מכיוון שחברות התעופה העלו את הקושי שלא היינו מודעים לו במועד הכתיבה המקורי - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני יכול להבין. תודה, מיצינו. בועז? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מסכים עם הקושי. 90 יום זה באמת בטל בשישים אבל אם הם לוקחים שובר זיכוי לשלוש שנים - - << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> זה לא רלוונטי לשובר הזיכוי. בן אדם יכול לבחור לא לקחת שובר זיכוי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רבותיי, זאת הוראת שעה ורק לתקופה של המגבלה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תאמרי מה הורדנו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הורדנו את פסקה (5) – הוספת סעיף 20א שמסומנת אצלכם כפסקה (9). << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יפה. ממשיכים בהקראה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> סעיף 2 - תחולת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) על טיסות שמועד ההמראה הנקוב בכרטיס הטיסה קדם לתקופה הקובעת התקופה הקרובה – אני מזכירה – היא תהיה מיום פרסום החוק או ממועד אחר שהוועדה תחליט. תחולת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) על טיסות שמועד ההמראה הנקוב בכרטיס הטיסה קדם לתקופה הקובעת 2. (א) הוראות סעיף 1 יחולו גם על טיסה שמועד ההמראה הנקוב בכרטיסי הטיסה שהונפקו לגביה קדם לתקופה הקובעת, והתקיים לגביה אחד מאלה: << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פה תקריאי לאט כי פה יש לנו עניין להבהיר דברים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> (1) הטיסה היא מיעד שחלה על חוזר ממנו חובת בידוד בית לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020 כפי שעודכן מעת לעת, או שהטיסה היא ליעד כאמור, ומועד המראתה המתוכנן היה לאחר פרסום צו כאמור; (2) מועד ההמראה הנקוב בכרטיס הטיסה היה ביום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) או אחריו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ה"על אף האמור" הבא בא לסייע להבין את (1), (2)? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז נעצור ותסבירי לנו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הוראת השעה תחול פרוספקטיבית, קדימה, מהיום שזה יפורסם. אבל, קודם כול, יצטרכו לטיסות שמועד ההמראה שלהם היא פסקה (2) – מ-1 במרס ואילך, שזה קל להבין; והנתון היה שבתקופה הזאת אנחנו רואים שביטול הטיסות והירידה בביקושים כבר חרגה. אני אזכיר, אדוני: בסוף פברואר זה התחיל עם סין - - << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> התחיל עוד קודם. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אבל מבחינת ישראל זה התחיל עם הטיסות לסין. הן היו הראשונות שהוטלה חובת בידוד בית על החוזרים מסין, ואז ירדו הביקושים לטיסות לסין. אחר כך היו עוד יעדים, כמו תאילנד – ירדו הביקושים ליעדים האלה. אחר כך הנוסעים הבינו שזה כבר הולך להיות בכל אירופה, ובמרס אפשר לראות ירידת ביקושים רוחבית. אז אנחנו רוצים להגיד שהוראת השעה תחול גם על טיסות שהתחילו ב-1 במרס - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה שאת מקדימה זה בא לעזור לצרכן. אני רוצה להבין. לפי קדם ההסבר שהיא נתנה זה אומר שככל שמקדימים את התאריך - - << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ככה הבנתי, אלא אם כן זאת לא הייתה הכוונה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הטיסות האלה הן טיסות שחברות התעופה יוכלו להציע עליהן את העסקה של השובר. בסופו של דבר – כן, אדוני מיטיב עם הצרכן. אני גם רוצה לומר את זה באופן כללי: אדוני מיטיב עם הנוסע - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איך היא הציגה את זה. אם היה לי זמן הייתי עושה לכם חידה במתמטיקה ומבנה לכם את המחשבה ולא הייתם מגיעים לפתרון. זה כמעט הבניית מחשבה. תסבירי את זה שוב. אני אומר לך, באתי לתקוף את הסעיף הזה, ואני מקשיב לך. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> יש לנו באג מאוד גדול מאוד של טיסות שבוטלו. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> כל הוראת השעה הזאת עוסקת בסיטואציה שנוצרה בגלל הקורונה. אנחנו מדברים מתי הוראת השעה על כל המרכיבים שלה שמנינו – תחול. אנחנו אומרים שהיא תחול באופן גורף על כל היעדים החל ב-1 במרס, ואנחנו מדברים על כך שהיא תחול על טיסות מיעדים ספציפיים בתאריכים מוקדמים יותר. אני מזכיר שהסגירה של ענף התעופה הייתה הדרגתית. מ-1 במרס אנחנו רואים הידרדרות מוחלטת בתנועה. זה בעצם היה המועד שאיטליה נסגרה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רוצה לעשות סייגים לטיסות? אתה לא תצא מזה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> הסייגים מאוד ברורים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> נגיד, טיסות לסין, כמו שרננה ציינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נתחיל מהקשה לקל או מהקל לכבד. מתי הייתה סגירה הרמטית? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> ב-10 במרס. ב-10 במרס נכנסה חובת בידוד לכל החוזרים מכל היעדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מפברואר עד 10 במרס מה היה? או מ-1 במרס מה היה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> מ-1 במרס כבר היו ביטולי ביקושים. הנוסעים כבר לא האמינו, הם כבר הבינו שזה משתולל וביטלו הכול. מ-1 במרס אנשים הבינו שזה לא יהיה רק תאילנד ורק איטליה אלא יהיה הכול. הפסיקו להזמין כרטיסים וביטלו את הטיסות שלהם בלי קשר ליעדים. זה ב-1 במרס. רואים השפעה מאוד רחבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אשאל שאלה לכאורה: אם זה ביטול על-ידי הלקוח מה הדין הקבוע – לא בהוראת שעה – אומר? << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> צריך להחזיר לו את הכסף. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בעולם הקודם אם זה ביטול על-ידי הלקוח זה תלוי עסקה רכשת. אם רכשת refundable, כלומר שאפשר להחזיר לך, אז צריך להחזיר; אם רכשת בלי יכולת החזרה אתה לא מקבל את הכסף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ובהוראת השעה אני מתייחס לזה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה אותו דבר. אנחנו לא שינינו את זה, אם זאת השאלה. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> אז את מיטיבה עם חברות התעופה, לא עם הצרכן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז לא משנה. הדין שחל על אופי הכרטיס נשאר אותו דבר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן, זה כמו שקנית בעצמך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז למה את רוצה שנחיל זאת מ-1 במרס ולא מ-10 במרס? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> כי ב-1 במרס הייתה חובת בידוד לשבים מאיטליה, ואז הייתה מסיבת עיתונאים ומשרד הבריאות יצא בהנחיה שהוא ממליץ לנוסעים שלא לנסוע. עוד לא היה צו בידוד בתוקף, הייתה אמירה במסיבת עיתונאים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לכל היעדים בחו"ל? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> כן. יש לנו נתונים שתומכים בכך שהתחילה התרסקות במספר הנוסעים ובמספר הטיסות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ניתן להבין. אם זה כפי שאתה אומר ניתן להבין. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא - - - את הדיון באמירה שלי. אנטאנס, רצית להגיד משהו. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> רק להבין אם ב-1 במרס או ב-10 במרס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז הסברנו. בבקשה, הילה. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> רק הערה קטנה: זה לא לטובת הצרכן, זה קודם כול לטובת חברת התעופה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברור. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> אבל, לדעתי, אכן יש מקום להחיל את זה מ-1 במרס כי לפני כן - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה היה כאוס אחד גדול. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> לא צריך רק את הסגירה ההרמטית הדקלרטיבית. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אבל זה כן גם לטובת הצרכן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איך? << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> טובת הצרכן נשארת כשהייתה. את לא מיטיבה את טובת הצרכן. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> צרכן שקנה כרטיס למועדים האלה – אם הוא קיבל את הכסף שלו חזרה הוא מחוץ למשחק; אם הוא עדיין לא קיבל את הכסף חזרה זה אומר שחברת התעופה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גברתי, אני שאלתי בעניין הדין על הכרטיסים האלה או האלה. ענית לי תשובה חד-משמעית שזה לא טובת הצרכן. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אדוני, אני לא רוצה להיכנס לפרשנויות לטובת מה. ההצעה שלנו היא שהוראת השעה, בין היא לטובת הצרכן בין לאו – תחול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברור. מיצינו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה היום תחילתה של הוראת השעה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תמר, בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> זה עולם הפוך. זה שכבר הפסקנו להתחשב פה בטובת הצרכן - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. התנצלנו. ישבנו פה שלושה שבועות ואנחנו עושים ככה, מתנצלים - - << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> נכנסת פה באמצע הדיון. זה לא נכון. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אני מבינה. אני אומרת שוב – הצעת החוק הזאת היא מראש עולם הפוך. אנחנו מנסים לצמצם נזקים, זאת המטרה פה. זה שהיא לרעת הצרכן זה ברור כי בעולם הקודם - - << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> זה ממש לא ברור. אין לנו שום יתרון בזה שהם יקרסו. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> ברשותך, אפשר להגיד משפט? תודה. לדעתי, הצעת החוק הזאת היא חד-משמעית לא לטובת הצרכן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא לא צרכנית. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> - - - היא לוקחת הצעת חוק צרכנית והופכת אותה לטובת חברות התעופה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברור, ברור. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> לעניין הנושא של 1 במרס. הצרכן שחי בעולם הקודם לא ידע. היה כאוס לחברות התעופה, היה כאוס למשק, היה כאוס לעולם והיה כאוס לצרכן. אותו צרכן שב-1 במרס, ב-2 במרס, ב-10 במרס היה לו כרטיס, והוא קנה אותו refundable – אולי הוא שילם על זה יותר אבל הוא ידע שהוא חי בעולם מסוים. העולם השתנה לרעתו מ-10 במרס, מ-17 במרס, לאורך אפריל – הוא השתנה אחרי הרבה זמן. אנחנו עכשיו הולכים רטרואקטיבית ומחילים את העולם שידוע לנו היום, עולם שאין ספק - חברות תעופה קורסות, ואין טיסות, ומחילים אותו רטרואקטיבית על תקופת הכאוס שהייתה לצרכן לא פחות - - - כי אנחנו מסתכלים מהזווית של האדם. אז נשאלת השאלה – אנחנו כבר בעולם שאנחנו מצילים חברות תעופה ונכנס כסף ממשלתי והכול בסדר, כולל החוק הזה שמתקן לתקופת הכאוס. למה לא לתת לו - - - בעשרה ימים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תמר, את יודעת למה נתתי לך את זה? כי אנחנו השקענו דיון מקדים - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אני מדברת עכשיו רק על הנושא הזה של 1 במרס או 10 במרס. כל העולם ברור לי. אני לא מסכימה איתו אבל הוא ברור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אילוץ, כורח. אני לא רוצה לומר, שלא יגונה. אני משאיר את זה על עצמי. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אבל לפחות ניתן בעשרת הימים האלה כי ניכנס לנעליים של הצרכן באותם ימים. כל החוק ברור אבל אני אומרת שלפחות נציל - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפני שנכריע כן או לא - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> וגם שם זה הרבה ביקושים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חייבים לומר שגם אני, שאני לא בדרך כלל צרכן של המרקע – חיכיתי כל יום למסיבת העיתונאים ב-20:00 בערב. חיכיתי למוצא פי גדולי ישראל. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 21:00 לא 20:00. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אמרו ב-20:00 אבל זה נדחה כל יום ל-21:00. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 19:00, 20:00, 21:00, 22:00. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תדייק בעובדות, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כולנו חיכינו. אומר פה ידידי ישי שמשרד הבריאות כבר המליץ לבטל, והתחיל כאוס. וזה בסך הכול עשרה ימים. יש מקום - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אבל אלה כרטיסים שנקנו לפני כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא מתווכח איתך. שמענו את הטענה – נכון, צודקת, מסכים איתך. אם אנחנו כבר עוסקים ובאמת רוצים – וזה בקטנות פה ושם – אם לא הייתה חקיקה הייתי מעז לומר את זה בצורה ברורה יותר. אף אחד לא הולך עם זכוכית מגדלת. אני רואה את המשפחה שלי שתכננו לצאת והם רק מחכים שיביאו להם את הצ'ק. עוד יום, עוד יומיים, עוד עשרה ימים, 90 יום – ממתי? אבל מה שיוכרע פה בין חברי הכנסת - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> - - - גדול מאוד של אנשים שבתמימות נפלו עליהם השמים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הם לא קנו באותו יום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תגידי. כשאני אומר לך לא לומר אל תגידי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר לומר משפט אחד? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. שחרר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו באופוזיציה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה שיוכרע פה בין חברי הכנסת – לי אין בעיה, אני לא הולך לעמוד על קוצו של יו"ד. אני מוכן שזה יהיה 1 במרס ולא 10 במרס. מה שיוכרע בין חברי הכנסת זה מה שיהיה מוסכם. אין לי בעיה ללכת עם רת"א על 1 במרס ולא על 10 במרס בגלל ההוויה הכאוטית הזאת. יבגני, דעתך. תמר אמרה את דעתה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בהמשך לדבריה של חברת הכנסת זנדברג אני רוצה להגיד שאנחנו יושבים וטובת הצרכן היא הדבר שמנחה אותנו. אני כמוך גם מאוכזב שהמדינה לא השקיעה בסיוע לחברות התעופה כמו שעשו במדינות אחרות. הטענה הזאת נשמעה לא פעם בדיון, אבל אנחנו צריכים למצוא את האיזון. לדעתי, התיקונים שהצלחנו להכניס ומכניסים לתוך החוק הזה זה האיזון הנכון - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הורדנו הרבה דברים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> - - בלי לבוא ולעמוד בצד של החברות כי אנחנו קודם כול עומדים לצד הצרכנים. את מוזמנת, כמובן, להכניס את כל השינויים שאנחנו עושים פה, ולפי ההתרשמות שלי בשלושת ימי הדיונים יש אוזן קשבת לטענות ולשינויים שאנחנו מכניסים לחוק הזה. אבל מעבר לזה צר לנו שהמדינה לא עוזרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. בועז, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה היום תחילת הוראת השעה? מה אנחנו מקווים שהיא תהיה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה תלוי בוועדה. בגדול אם הוועדה תאשר והחוק יפורסם ב-15 ביולי זה היה אמור להיות 15 ביולי. זה יפורסם ב-1 באוגוסט אז ב-1 באוגוסט. כשהחוק יפורסם. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם זה יפורסם ב-1 באוגוסט אז הכי מוקדם שאנשים יקבלו את ההחזר זה 1 בספטמבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> או שהוועדה תקבע במפורש את התאריך. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> זה בסעיף הבא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הילה, בבקשה. << דובר >> הילה וזאן (כחול לבן): << דובר >> אני מסכימה עם כבוד היושב-ראש. אני נאלצת לצאת להצביע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תמר, אם תרצי להגיש הסתייגות על התאריך – בשמחה. אנחנו מתקדמים בהקראה, בבקשה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין טיסה כאמור באותו סעיף קטן יקראו את סעיף 3(א)(2) לחוק העיקרי, כך: במקום "21 ימים מהיום שהנוסע או נותן שירות סוכנות הנסיעות כאמור בסעיף 15, לפי העניין, פנה אליו בכתב" יבוא "90 ימים מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה או 30 ימים מיום תחילתה של הוראת השעה, המאוחר ביניהם.". בעצם אמרנו שהשבת התמורה היא במקום 21 ימים מיום ביטול הטיסה – 90 ימים. אבל פה יש לנו תחולה רטרואקטיבית – 1 במרס או 10 במרס – מה שאדוני יאשר. זאת אומרת שיש טיסות שכבר חלפו 90 ימים. אז בעצם מה שאומר סעיף (ב) הזה שזה יהיה או 30 יום מתחילת החוק או 90 ימים לפי המאוחר. זאת ההצעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברור ומובן. יש הערות? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> דיברתם על עיכוב של 12 שעות בטיסה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> ירדנו מזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה ירד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מצוין. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הארכת התקופה הקובעת 33. השר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ואם לא הוקמה ועדת הכלכלה וכל עוד לא הוקמה - ועדה אחרת מוועדות הכנסת שתקבע ועדת הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת לתקופות נוספות של עד חודש כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה במצטבר על 9 חודשים, והכול כל עוד קיימות מגבלות שהטילו מדינות על כניסת בני אדם לשטחן או על טיסות לשטחן, לשם התגוננות מפני נגיף הקורונה החדש, המשפיעות באופן משמעותי על תנועת נוסעים מישראל ואליה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא הבנתי את ה"או, או". בתלמוד אין התפלפלות כזאת עם הקמת הוועדה. הוועדה הוקמה, נקודה. מה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אנחנו מאוד נכווינו, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גברתי, אני אסביר לך. אני מרגיש שנולדתי בכנסת. אבל גם מי שאין לו פרקטיקה לאורך כמה קדנציות, חברי הכנסת החדשים, הרגישו על בשרם. גם כשלא הייתה ועדה הממשלה ידעה להעביר את זה לוועדה הזמנית שקיימת בכנסת. אם זה כל כך חשוב לשר הייעודי – אני אגיד לך מה היה – אני הייתי יושב-ראש ועדת חינוך בכנסת ה-20 והיינו צריכים לאשר חוק קטן שהוא אפילו לא מכה בכנף, במושגים של תעופה, לעומת החוק הזה: אישור תשלומי הורים למוסדות החינוך. היום לא נעים להגיד לך מה החובה שנשארה מזה, כמו דקת הדומייה. בכנסת ה-21 הקימו ועדת חינוך לא זמנית כמו ועדת כספים. התעליתי על גפני – הוא זמני ואני הייתי קבוע. אז תורידי את זה, נקודה. אל תנסי להסביר את זה. יש כללי עבודה של הפרלמנט, יש תקנון כנסת. אז לא צריך להתפלפל בחוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק רוצה להשלים את דברי יושב-ראש הוועדה: החקיקה במדינת ישראל לוקחת בחשבון שוועדות הכנסת הקבועות פועלות וקיימות. העובדה שקרה מצב שלא היה כמוהו מאז הקמת המדינה לא אומר שעכשיו צריך לשנות סדרי עולם ולכתוב בכל דבר חקיקה "אלא אם לא הוקמה ועדה קבועה מוועדות הכנסת". אני מאוד בעד המחיקה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני יכול לתת לך נקודת זכות שסוף-סוף אני רואה בהליך העבודה שריון של כל הקצוות. הלוואי שבכל הסעיפים היינו מדקדקים על כל מיני אפשרויות היפותטיות כאלה. נגמר. קיבלת גם מחמאה, גם הערה. יש התייחסות למה שקראנו? << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> רק להבין, אדוני, מה הסיכום של אדוני לסעיף הקודם (ב)? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה חוזר כל הזמן? << אורח >> דן פוגלמן: << אורח >> לא הבנו את הסיכום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא היו הערות. זאת עבירה על החוק לנסוע ברברס. היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה להסב את תשומת הלב לעניין הארכת התקופה. מה שמוצע כאן הוא שהצו שיובא לאישור ועדת הכלכלה להאריך את התקופה הקובעת יוכל לקבוע רק הארכה של חודש בכל פעם. השאלה אם לא כדאי להשאיר את שיקול הדעת לוועדה לאיזו תקופה להאריך. כלומר לכתוב: "ניתן יהיה להאריך לתקופות נוספות, ובלבד שסך כול התקופות לא יעלה על תשעה חודשים". יכול להיות שהוועדה תחליט שצריך 15 יום, יכול להיות שהיא תחליט שצריך 45 יום. אבל אני לא בעד לקבוע את זה כל כך חד לחודש. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אנחנו מסכימים להערה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נראה לכם, רת"א? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש התייחסויות לתיקון שהקראנו? חושבים שזאת הערה חשובה. מאחר שבעוד תשע דקות יפנו אותנו מכאן האם יש בזום מישהו שרוצה להתייחס לפני שאני מסכם מה יהיה בדיון הבא? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני לא בטוחה שקיבלנו הנחיה חד-משמעית של הוועדה האם אתם מעוניינים שבשובר הטיסה יהיה כתוב שניתן להעביר אותו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרנו זאת חד-משמעית. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הדבר השני היה שהוא לכל השירותים של חברת התעופה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה נאמר בצורה חד-משמעית. אני אפילו שאלתי והיושב-ראש השיב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> התעקשנו שזה יהיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שאלתי האם הדבר יעוגן בנוסח, והיושב-ראש אמר: "בוודאי שכן". << אורח >> רננה שחר: << אורח >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טוב ששאלת כי שמתי לב שלא התייחסת להבהרה. לא היית קשובה באותו רגע, ועכשיו שאלת את זה. כל הכבוד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אדוני, יש נקודה חשובה שאנחנו רוצים להעיר לגבי החזר הסכום לאחר תום תקופת השובר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> פשוט עברנו שוב על ההנחיות האירופיות, ואנחנו רואים מהן זה שבאירופה נקבע שההחזר יהיה אוטומטי. כותבים שהמוביל צריך להחזיר אוטומטית את הסכום של השובר מיד עם תום הפקיעה שלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ומה אנחנו קבענו? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הוועדה ביקשה לקבוע שהנוסע יצטרך לפנות לחברת התעופה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר. לא רק בנושא הזה אנחנו לא נצמדים לאיחוד האירופי, אלא בהרבה דברים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר עוד לשקול את העניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם לא תגיעו להסכמה אני לא פותח את זה כי מיצינו, אבל אם תגיעו להסכמה - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק רצינו להסב את תשומת הלב - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש בזה גם היגיון למרות שאמרתי שזה 21 יום, אבל אם חברת התעופה מנפיקה שובר אז מן הסתם יש לכם כבר נתונים של הנוסע שהשובר שייך לו. כלומר מבחינה טכנית אפשר להכניס שיש סוג של תזכורת שברגע שפג התוקף של השובר הזה תהיה פנייה אוטומטית. אני לא יודע, צריך לשמוע את הנציגים של החברה, לא רק אל-על. בזה פותרים את הבעיה. אתה לא יכול להנפיק שובר בלי שאתה יודע למי אתה מנפיק, נכון? אני פונה לאל-על. נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם הנפקת שובר אתה יודע את הפרטים של הבן אדם אז שים לך תזכורת בתוך תוכנה או משהו כזה שהדבר הזה יצלצל לך בעוד שנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל חתכנו את זה. למה אתה מעלה את זה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אבל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חתכנו את זה והבהרנו את זה לצד המחמיר. אתה לא פותח את זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רבותיי, תודה. אני חוזר על סדרי הדיון. בימים הבאים עד הדיון הבא אני מבקש להגיע לנוסח, כולל כל התיקונים שדיברנו והסכמנו עליהם. אנחנו נעבור על הנוסח בהקראה – לא רק על התיקונים – מכיוון שאנחנו לא רוצים לפספס כלום. נפתח להערות אם זה לא יהיה תואם את מה שסוכם. לא פותחים מחדש את כל הדיון. ונגיע להצבעות בדיון הבא. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לכם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:50. << סיום >>