פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 89 ועדת הבריאות 16/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 237 מישיבת ועדת הבריאות יום שלישי, י' בתמוז התשפ"ד (16 ביולי 2024), שעה 12:44 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר מוזמנים: משה בר סימן טוב – מנכ"ל משרד הבריאות פנינה אורן שני דור – מנהלת שירות המזון הארצי, משרד הבריאות ד"ר זיוה חממא – מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במזון, משרד הבריאות דורית האוס – מנהלת אגף יבוא שירות המזון, משרד הבריאות לי-אור אבינועם – יועץ מנכ"ל משרד הבריאות דנה שך – מנהלת תחום מיקרוביולוגיה, שירות המזון, משרד הבריאות ד"ר יונתן דר – מנהל תחום פודטק, משרד הבריאות חן גוטמן – מנהל תחום הערכת סיכון מזון חדש, משרד הבריאות ד"ר עופר גולדשטיין – מנהל היחידה הווטרינרית, משרד הבריאות מרינה אוסטפלד – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות שרון גוטמן – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות יוספה הולצשטיין – יועצת, משרד הבריאות גל ברנס – רכז כלכלה ותעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר שי סומך – עו"ד, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יובל ליפקין – משנה למנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון ד"ר לילא שיני-חג'-יחיא – מנהלת אגף בכיר, כימיה ובריאות הציבור, משרד החקלאות וביטחון המזון חגית איגרמן – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החקלאות וביטחון המזון ד"ר ריבה בן-עזרא – ר.ו. ראשית לפיקוח על מוצרים מן החי, משרד החקלאות וביטחון המזון ליאת עזיקאל – מרכזת פניות ציבור בקרה ומעקב לשכת מנכ"ל, משרד החקלאות וביטחון המזון טיראן ששון – יועץ מנכ"ל משרד הכלכלה פרופ' טליה איינהורן – חברה קבועה באקדמיה הבינלאומית אביב חצבני – איגוד המזון, התאחדות התעשיינים בישראל רוית ארבל – איגוד המזון, התאחדות התעשיינים בישראל מיטל פרי – עו"ד מנהלת קרי ממשל, התאחדות התעשיינים בישראל ליאור לוי – התאחדות התעשיינים בישראל רז הילמן – סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר עמיר עופר – עו"ד, מנהל ענף המזון, איגוד לשכות המסחר אורי דורמן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל יריב קיטה – יו"ר מים מינרלים, עין גדי לירון הרשטיין – מנהלת אבטחת איכות מותג קרפור ישראל, גלובל ריטייל ק.י. בע"מ ד"ר גידי צפורי – מנהל אבטחת איכות וטרינר, קרפור ישראל ד"ר תמיר עמיחי – ארגון הנכים זכויות נכים ירדן גונן – מטה משפחות החטופים ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024, מ/1742 << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הבריאות שתעסוק בנושא הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים בייבוא מזון במסלול האירופי, התשפ"ד-2024. קודם שניכנס ונצלול לתוכן העניינים, אני מבקש לפתוח עם סרטון קצר, לבקשת ירדן גונן, ולאחר מכן נאפשר לה לדבר. בבקשה. (הקרנת סרטון). << אורח >> ירדן גונן: << אורח >> תודה. תמיד תודה על זה שאתם נותנים מקום לדבר, להתבטא ולהזכיר. אני זוכרת מהתחלה, בכל ועדה שפתחת, תמיד התחלת בברכה ובתפילה לשובם של החטופות והחטופים בבריאות ובמהרה. מי שדיברה בסרטון הקצר הזה זו אגם גולדשטיין, ילדה שנחטפה בגיל 17 אחרי שהיא ראתה את אבא שלה נרצח מול עיניה ואת אחותה הבכורה נרצחת מול עיניה. היא נחטפה עם שני אחיה הקטנים ועם אימא שלה והוחזקה 51 ימים לפני ששוחררה. היא כבר בת 18 והיא סיימה כיתה י"ב. היא עדיין בשבי. היא עדיין מרגישה שהיא חטופה. מי לימד אותך להתמודד אחרי שחטופים או תוך כדי? הסרט שהוקרן אתמול בכיכר החטופים ובו אגם דיברה לפני, סרט שקוראים לו "זעקות ואז שתיקה", נעשה על ידי יהודייה אמריקאית, שריל סנברג, ואני אפילו דורשת מכל אחד ואחת כאן לצפות בו. חייבים להיות מודעים למה שהיה ב-7 באוקטובר, שמחת תורה, ומה קרה מאז בשבי כי אסור לנו לדרוש מאחרים בעולם לפני שאנחנו דורשים את זה מעצמנו. זה סרט שיסתכלו בו עוד שנים קדימה. ברשותכם, אני רוצה לצטט לכם שני ציטוטים. בכל שאר הוועדות ציטטתי היום הרבה יותר אבל אני לא רוצה לגזול זמן. אלה ציטוטים שנאמרו בסרט ואני מצטטת את השניים שמכולם הם הכי מזעזעים אותי. אני לא יכולה לתאר לכם. זה רבע אחוז ממה שבאמת קיים. "הוא אנס אותה אחרי שהוא שחט אותה. הוא אנס אותה בזמן שהיא כבר מתה. בכל שעה באמצע הלילה הם יכולים להעיר אותך ופשוט להחליט שהם אונסים אותך מול כל שאר החטופים והחטופות שאיתך". זה הציטוט השני של אגם כפי שהוא בסרט. יש לי עוד. אני מתלבטת. אני רוצה להגיד לכם הכול. אני חייבת להגיד. אני מרגישה שרק אנחנו חיים עם המציאות ההזויה של העדויות האלה, של נשים כפותות לעצים עירומות אחרי שעברו אונס ואז רצחו אותן, של נשים שקדחו להן מסמרים באיברים הפרטיים שלהם, של אישה בשבי עם פרצוף של מפלצת ואקדח מקודח לראש הוא צורח עליה להוריד את המגבת כל אלה מחזיקים את אחותי כבר 284 ימים. הם לא עצרו ב-7 באוקטובר, זה לא נגמר. אחותי עדיין ב-7 באוקטובר ואיתה עוד 15 נשים, ילדות, לירי מסתכלת עלי מכאן, היא ילדה, היא ילדה. אחותי היא ילדה, ומה זה אומר על הבריאות שלהן? אולי הן לעולם לא יוכלו להיכנס להריון בגלל הזיהומים שהן עוברות שם? אולי מישהי מהן עכשיו בהריון בגלל מה שהמחבלים מעבירים אותה? מה זה אומר על הבריאות של אלה שחזרו, של המעגלים שעוטפים אותם והם לא מצליחים להתקדם הלאה? מה זה אומר על הבריאות של ילדים בני 13, בני 6 ו-17 שניגשים אלי בלי סוף ואומרים לי שהם לא מצליחים להתקדם הלאה בחיים? הם לא קשורים לאף אחד מהחטופות או מהחטופים או הנרצחים, הם פשוט מבינים שהם במציאות שלא רק שיש מחבלים ואויבים אלא יש גם מדינה שבה אפשר לחטוף ילדים ואנשים והמדינה לא מחזירה אותם. נהרסה להם התמימות. זה עולה לכולנו בבריאות ובחוסן העתידי של מדינת ישראל. אני רוצה לשאול אתכם. אנחנו עכשיו נמצאים בפתחה של הזדמנות להחזיר את כולן וכולם הביתה. אם זאת הייתה הבת שלכם והייתה את ההזדמנות הזאת על השולחן, הייתם מפספסים את ההזדמנות ומשאירים אותה שם? לא חשבתי אחרת. אני רק רוצה להזכיר שכדי שזה לא יעלה בבריאות, בחוסן ובקיום של המדינה הזאת, אנחנו צריכים להחזיר כל אחת ואחד מהם. כל אחת ואחד. ביטחון של מדינה, ביטחון של אזרחם במדינה נבנה מול ההנהגה שלה שמראה שהיא עושה הכול כדי לא להשאיר אף אחד מאחור וגם מצליחה. תודה. שיהיו לנו בשורות טובות במהרה עוד בימים האלה. בבקשה, אל תתנו להזדמנות הזאת להתפספס. אנחנו לא יכולים להחזיק עוד הרבה וגם הם לא. זה לא מגיע לאף אחד מאיתנו לחוות את הדבר הזה. כולנו חטופים ולא רק הם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אכן, כפי שציינת בפתח הדברים שלך, למעשה אנחנו כל יום כשאנחנו פותחים בבוקר את ישיבת ועדת הבריאות, אנחנו פותחים אותה בתפילה להשבתם של החטופים הביתה במהרה ובעזרת השם גם בבריאות. העדויות קשות ובלתי ניתנות להכלה בשום צורה. אני מבקש לצאת לחמש דקות הפסקה. קשה מאוד להיכנס ולחזור לעניינים מקצועיים כשאנחנו במציאות כל כך מורכבת. ירדן, תודה על הדברים. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:02 ונתחדשה בשעה 13:07.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מחדש את דיון הוועדה. התיאורים ששמענו בפתח הדיון באמת קשים מנשוא. באמת קשה לקיים דיונים בנושאים מקצועיים כאשר אנחנו במציאות כל כך קשה אבל יחד עם זאת יש לנו אחריות על היבטים של בריאות הציבור ונושאים נוספים בהם אנחנו עסוקים בחודשים האחרונים ומשתדלים לנהל את מה שצריך לנהל במסגרת האחריות הציבורית שמונחת על כתפינו. זה באמת לא קל. כל השיחות שלי במהלך הדקות האחרונות עם הנוכחים כאן, מתברר כמה הקושי הוא כבד אבל כמו שאמרתי, האחריות מוטלת על כתפינו ואנחנו צריכים יחד עם הקושי הגדול הזה לנהל גם את שאר העניינים שמונחים על סדר היום. הנושא הראשון בו נעסוק היום יהיה התקנות שנוגעות לחומרים המיועדים לבוא במגע עם מזון. נבקש משרד הבריאות – פנינה או זיוה או מי שעוסק בנושא – להסביר לנו את התקנות שמונחות בפנינו בהקשר הזה ומה הן דרכי האימוץ גם כלפי יבואנים וגם כלפי יצרנים מקומיים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לפני שאני אעביר את רשות הדיבור לד"ר חן גוטמן שיסביר מה המהות בתקנות, אני אומר שאנחנו נענינו לבקשת התעשייה והחקלאים ואנחנו עושים כאן אימוץ שיחול רק על יבואנים נאותים או יצרנים נאותים. האימוץ הזה של כל התקנות שעניינן חומרים שבאים במגע עם מזון, נהנינו לדרישת התעשייה ולדרישת החקלאים. מדובר כאן על אימוץ שהוא אימוץ מוגבל שיחול על קבוצה מאוד מסוימת של עוסקים במזון. אלה יהיו יבואנים נאותים שמייבאים מזון במסלול האירופי ויהיו יצרנים נאותים שעומדים בהוראת סעיף 40 לחוק. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> 321א המעודכן. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> תודה. אנחנו גם מחילים בתוכם את כל הנושאים שנוגעים לאריזות שבאות במגע עם מזון בלבד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עוד שאלה לגבי מסלול האימוץ. ככל שתרצו באיזשהו שלב, הוועדה היא זו שמוסמכת בצו לדון אם לאמץ או לא. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אם נרצה לשנות, זה אומר שנצטרך לעשות תיקון של הטורים ואז נצטרך לבוא לוועדה ככל שנרצה להרחיב את זה על החקלאים או על התעשייה או על כלל היבואנים. << אורח >> ד"ר חן גוטמן: << אורח >> שירות המזון הארצי. אנחנו מביאים היום לשולחן שבע חקיקות. חקיקה ראשונה היא חקיקה רוחבית, מסגרת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה יכול להגיד לנו מספר? << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> כן. 1935/2004. החקיקה הזו נותנת את המסגרת שלפיה כל החקיקות האחרות שעוד נדבר עליהן אמורות לעמוד בה. העקרונות הם שהמזון לפי החקיקה האירופאית, אסור שהוא לא יגרום נזק לאדם. יש מספר החרגות מסוימות שקשורות לאיזה מאפיינים מדובר, האם אלה צינורות ודברים כאלה, ויש כאן עוד כמה עקרונות נוספים כאשר אחד העקרונות הוא עמידה ב-GMP. התקנה הזאת לא תיכנס בחלק מהאימוץ. בנוסף לכך יש עניין של ציות, זאת אומרת, החובה על יצרני מזון ועוסקים במזון לעמוד בכל הכללים שמוגדרים בחקיקה הזאת ובכל החקיקות הרלוונטיות. יש גם את הנושא של העקיבות. כלומר, איזה מסמכים צריכים להיות, באיזו רמה הם צריכים להיות ואילו מפרטים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מבינה שזאת תקנת הגג. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> בדיוק. זו תקנת הגג. לתקנה הזאת יש 17 קטגוריות. דרך אגב, רק לסבר את האוזן, כרגע יש תקן 5113 תחת סמכות משרד הכלכלה ותקן זה מאמץ גם את התקנות האירופאיות וגם את האמריקאיות. התקנה הזאת, התקינה הזאת, אומרת שיש 17 חומרים שעומדים תחת ההגדרות האלה, לא לכולן יש הגדרות ספציפיות, לחלקן יש, ולמעשה מתוך כל הקבוצות החומרים בכל התקנות שיש אנחנו למעשה בחרנו שישה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שישה נוספים. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> כן. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> סוגי חומרים. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> קטגוריות של חומרים שמשמשים ל-... של מזון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זאת יכולה להיות קרמיקה, שעם. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> זכוכית. שעם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איפה בדיוק משתמשים בזה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> באריזות המזון. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> אנחנו משתמשים באריזות המזון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> התקנה הזאת חלה על כל מה שבא מגע עם מזון. זה יכול להיות לדוגמה במחלבה עליה דיברתם איתי, הפטמות שמחוברות לחלב שזה מקרה אחד וזאת יכולה להיות גם אריזה של המזון או המשטחים שבאים במגע עם המזון. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> לפי התקינה האירופאית זה בכל שרשרת המזון. מרגע שהמזון, אפילו מזון גולמי, נמצא במגע עם הסביבה שלו ועד הרגע שאתה נותן בו את ה-ביס, כל השלב הזה מוגדר כשרשרת המזון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ההחלה היא על הכול או רק על אריזות? << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> אנחנו מחילים רק על אריזות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש כאן למשל התייחסות לכלי פלסטיק או כלי מטבח. << אורח >> קריאה: << אורח >> כלים חד פעמיים לא תחת משרד הבריאות ולכן זה לא מתייחס לזה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> רוית צודקת. אנחנו צריכים לומר ליבואן נאות וצריך להוסיף את ההערה שזה יחול על יבואן נאות או יצרן נאות שעומד בסעיף 321 והתקנות מדברות על אריזות שבאות במגע עם מזון בלבד. זה יענה להערה. אמרתי את זה לפרוטוקול אבל אם זה לא מספיק, נוסיף את זה בטור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יבואן נאות ויצרן נאות, ידרשו התחייבות שקיבל על עצמו את אירופה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> יבואן נאות במסלול האירופאי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להבין, לדבר על הגדרים של הדבר הזה. החובה תחול על כל מי שהוא באירופה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> יבואן נאות במסלול האירופי או יצרן נאות שלקח על עצמו את החובות שנמצאות ב-321(ד) והאימוץ הוא על אריזות מזון שבאות במגע עם מזון בלבד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אחרי תקופת המעבר, הרי סעיף 321א הוא תקופת מעבר עד 2029, אחרי המועד הזה זה יחול על כולם? יהיה דין אירופי לגבי כולם? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, כי הוראת המעבר תפיל את המנגנון של 321 ולכן היא תפיל גם את היצרן הנאות. ככל שלא נאמץ עד אז את הוראות הסימון על הכלל, יחולו לגביהם התקנות של האריזה שאמרנו שהיום הן לא חלות במנגנון הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא הבנתי. אני מנסה להבין מה יקרה. אנחנו כרגע מאמצים דין אירופי. האם אנחנו מאמצים אותו על תנאי רק לצורך תקופת המעבר? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ליצרן נאות, כן. ליבואן נאות, במסלול האירופי זה תמיד ימשיך לחול. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למה אנחנו לא מאמצים את זה באופן קבוע? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה מה שביקש יושב-ראש הוועדה. הוא אמר שככל שנרצה להרחיב את זה לכלל היצרנים ובסוף תקופת המעבר, אנחנו נביא לכאן אחרי שנקיים התייעצות עם היצרנים. אני אחזור שוב על מה שאמרתי. במקור היצרנים, תעשיית המזון והחקלאים, ביקשו החרגה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> גם היבואנים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> גם היבואנים. הם ביקשו החרגה כי בעצם היום לפי הרגולציה הקיימת עוסק במזון יכול לבחור אם הוא לוקח את אירופה או לוקח את הרגולציה האמריקאית. בגלל שאנחנו באים למסלול האירופי, אנחנו נענינו לבקשתם ומחילים את זה רק על היבואן הנאות במסלול האירופי. בגלל שהתעשייה ביקשה לפטור אותה בתקופה של הוראת השעה מתקנות שחלות על אריזה, גם זה יחול לגביה. אנחנו מחילים את כל אירופה על הקבוצה המסוימת כך שייכנסו למועדון המסוים היצרנים של 321(ב). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת שבהוראה קבועה תהיה החרגה כך שזה חל רק על יבואן נאות. זאת תהיה ההוראה הקבועה. נכון? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כל ההוראות האלה של האריזות יחולו רק על יבואן נאות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> במסלול האירופי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> במסלול האירופי. לגבי הוראת השעה, בתקופת הוראת השעה, גם היצרן הנאות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בסוף תקופת המעבר נצטרך להחליט אם היצרן הנאות ירצה להמשיך את זה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אבל את האופציה ליצרן הנאות את נותנת גם אחרי תקופת המעבר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ברור. אבל אני לא רוצה להגיד חובה מהיום כי זה היה הסיכום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את תצפי שהיצרן הנאות ימשיך בזה גם אחרי הוראת השעה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני ארצה. לכאורה כן אבל זה תלוי גם אם יש לו מוצרים נוספים שהוא מייצר. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אנחנו מדברים על אימוץ התקנות ליצרנים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם מדברים, לא נותנים לי להעיר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מנסה להבין. אני מבקשת להגיב בצורה מתאימה לאירוע. בסך הכול ניסיתי להבין מה מבקשים לעשות. אני חושבת שהדבר הזה יכול לעזור, אם נבין מה מבקשים לעשות לפני שתעירי כי לפעמים מעירים ולא מבינים מה הם מבקשים לעשות. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> ההערות שלי יתייחסו בדיוק לניואנסים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר, אבל מנסים להבין. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני עונה. אני אחזור על התשובה. אנחנו לא רצינו להחיל את זה על היצרנים הנאותים מבלי שעשינו איתם שיח. לכן אנחנו נבוא אחרי שיח ונחליט אם אנחנו מחילים את זה על היצרנים הנאותים ועל החקלאים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ואז מה יהיה המנגנון? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נבוא לוועדה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> שתי הערות שקשורות לעניין הזה. להבהיר שכרגע זה לא בניסוח. יצרן נאות במסגרת מנגנון לפי סעיף 321א או המספר שיהיה בסוף הדיון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את מדגישה שזה דווקא 321א ולא אותו סעיף 34. למה אנחנו לא אומרים שזה סעיף 34? סעיף 34 מאפשר ליצרן נאות. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> תקנות מאומצות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון אבל זאת תקנה מאומצת. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> רוית אומרת ש-321 אומר שבמקרים מאוד ספציפיים - אנחנו נדבר על הסעיף הזה בהמשך – הסעיף אומר שאם אתה רוצה לאמץ את סעיפים 2, 3, 4, לקבל פטור מסעיפים 2, 3, 4, תקינה ישראלית לעומת הצרכן בפיקוח על המחירים, אתה צריך להשית על עצמך פר המוצר את כל הוראות הדין האירופי ואז במקרה הזה זה חלק מהוראות הדין האירופי למרות שיש לך פטור. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה חלק מההוראות. אם זאת הוראה מאומצת, אנחנו לא קראנו, לא דיברנו, לא עברנו את התהליך וזאת בדיוק גם ההערה השנייה שלי. אנחנו מבקשים - לא הצלחנו במנגנון של סעיף 3(א) לגבי אימוץ ... – אני רוצה להבטיח שבזה שאנחנו עושים את המהלך הזה, זה לא אומר שאימצנו את התקנה ועכשיו יחילו אותה על יצרנים. אני רוצה שזה ייחשב כאילו זה אימוץ של תקנה מחדש, מאפס. זה לא שעכשיו עשינו אימוץ ואנחנו רק משנים את הטורים. אם זה המצב, לא יהיה לנו יומנו לעניין. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> יש הבדל בין מה שאנחנו הצענו לבין מה שעורך דין רוית ארבל אומרת כאן. כולנו מסכימים שהרחבה של האימוץ או החלה על כלל תעשיית המזון ועל כלל היבואנים דורשת להגיע לוועדה, לבקש את ההרחבה הזאת אבל זה לא יהיה אימוץ מחדש כי זאת תהיה הרחבה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, אני כן אומר למה כוונתנו בנושא הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רגע. זו הייתה בקשה שלי. לא יהיה מנגנון שמאמצים או מחילים על התעשיינים חובה בלי שזה מגיע לכאן. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> המנגנון צריך להיות כמו כל הוראה מאומצת אחרת לרבות תקופת מעבר ודברים כאלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עכשיו אתה רוצה לקבוע את זה? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אני רוצה את הסייג הזה כי מבחינת התעשייה לא מדובר בהוראה מאומצת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לפי החוק סעיף 3(א), אם אין סייגים, זה מאפשר להם לאמץ בלי לעבור את הוועדה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> קובעים כרגע חריג בטור ג' שזה חל רק על יבואן נאות. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא אימוץ מלא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו קובעים שזה חל רק על יבואן נאות. בעתיד נרצה לשנות את זה ולהחיל את זה גם על כל מוצרי המזון, צריך לשנות את הטורים והדבר הזה מחייב צו באישור ועדה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה בסדר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הבעיה תהיה שאז לא תהיה אפשרות, 3(א) מגביל לכמה זמן אפשר לתת היערכות. סעיף 3(א), יש בו הוראה ועכשיו הולכים לתקן בה משהו, הוא כובל את הידיים של משרד הבריאות. הוא לא יוכל לתת שלוש שנים. גם זו בעיה שצריך לקחת אותה בחשבון. עוד משהו שאני מנסה להבין. ברגע שזה יופיע גם כדרישה, באיזה אופן יצטרך יבואן מקביל להראות עמידה בדרישה הזאת? איך יבואן מקביל יוכל להראות עמידה בהוראות האלה? << אורח >> קריאה: << אורח >> כמו כל דבר אחר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לפי ניהול סיכונים. שוב חוזרים לניהול סיכונים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למה שיבואן שהוא לא במסלול האירופי ירצה להראות עמידה בדבר הזה? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא. יבואן מקביל. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני אומרת שאני לא רואה שום הבדל בין הרגולציה הזאת לרגולציה אחרת. זה צריך לעמוד במסגרת ניהול הסיכונים של היבואן מקצה לקצה. גם על האריזה וגם על מה שבתוך האריזה. סעיף 96 יחול גם עליו במקרה של האריזות. << אורח >> שי סומך: << אורח >> משרד המשפטים. נעה, נראה לי שהתיקון לא צריך להיות בסעיף 34, כי האופציה ליצרן נאות צריכה להיות גם אחרי הוראת השעה. היא צריכה להיות לתמיד. זה מה שאת אמרת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני אמרתי הפוך. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אמרת שהאופציה של היצרן הנאות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> האופציה תהיה קיימת אבל לא תהיה חובה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> ברור אבל שהיא תהיה קיימת גם אחרי הוראת השעה. כל עוד יש ליבואן במסלול האירופי אפשרות לייבא אריזות לפי הדין האירופי, כל עוד זאת החובה, צריכה להיות אופציה גם ליצרן הנאות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רק אומרת שזה לא במסגרת 34. << אורח >> שי סומך: << אורח >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה לא במסגרת 34 כי 34 מדבר על ההוראות המאומצות. ההוראה המאומצת הזאת אומרת שזה חל רק על יבואן נאות. כדי להחיל את זה על עוד גורמים, אני צריכה הוראה מפורשת שתגיד שלמרות זאת בתקופה המסוימת הזאת. << אורח >> שי סומך: << אורח >> לא, לא בתקופה. לדעתי זו צריכה להיות הוראת קבע. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת השאלה, מה רוצים שיהיה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> זאת צריכה להיות הוראת קבע, האופציה הזאת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני חושבת שהם לא רוצים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> האופציה, לא הוראת קבע כי היא קשורה למנגנון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני חושבת שרווית צודקת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אני לא צריכה את זה. המנגנון מאפשר לי לייצר מוצר מסוים ולהצהיר שהוא על פי הדין האירופי בכללותו. ... אם אין את זה, אין רציונל לתקנה אלא אם כן היא מאמצת אותה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אבל כבר התחלתם לייצר לפי הדין האירופי. לא תרצו להמשיך לייצר את האריזות לפי הדין האירופי? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> להפריד בין התקנות המאומצות לבין חקיקה ישראלית שמאמצת תקנה אירופית לבין ההתחייבות שלי, התחייבות גורפת לכלל הדין האירופי. רק במנגנון הזה. אם אין את המנגנון שהוא בהוראת שעה, התקנה הזאת לא רלוונטית מבחינתי. << אורח >> שי סומך: << אורח >> יש יצרן שמייצר את האריזות לפי הדין האירופי ואחרי הוראת השעה הוא לא יוכל לעשות את זה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רגע. שי, אם אני מבינה נכון, אתה מדבר על הוראה אחרת. אתה אומר שלא יראו יצרן מפר אם הוא עושה שימוש באריזות של אירופה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> הייתי מנסח את זה אחרת. הייתי אומר שיצרן, גם אחרי הוראת השעה, שרוצה לפעול לפי הדין האירופי בנושא אריזות, הוא יוכל לעשות זאת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אנחנו הולכים ומסתבכים עם הוראת השעה הזאת שנולדה בחטא ועכשיו מכניסים אותה לרשימה. אולי נתחיל מהוראת השעה ואז נמשיך עם כל השאר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני חושבת שהסופרלטיבים כאן - - - << אורח >> רז הילמן: << אורח >> מה הצורך באימוץ הזה, כי הרי היום יש את המסגרת של אריזות המזון שנותנת את המעטפת. מי שמביא במסלול אירופי, יש לזה כללים של ההוראות האירופיות. לשם מה צריך את כל זה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כי אם אנחנו רוצים להביא את התפיסה האירופית, אנחנו רוצים להתחיל איתה ובסופו של דבר לתת ודאות. אם הייתם נותנים לד"ר חן גוטמן להמשיך בדבריו, הוא היה מספר לכם שהסיכון הגדול כאן הוא כל הנושא של האימיגרציה של חומרים מאריזות למזון. לכן אנחנו חושבים שהאימוץ האירופי הזה צריך להיות הסמן ולהתוות לנו את הדרך. לכן אנחנו מתעקשים. יבואן במסלול האירופי שגם כך צריך לעמוד בזה, אנחנו רוצים לבוא ולסגור את זה מכל הכיוונים, שלא יבוא למציאות שייקח מזון מאירופה עם אריזה של ארצות הברית. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> זה בגלל שיש תקן 5113. אתה לא יכול יותר לעבוד לפי תקן 5113 שמאפשר לך בחירה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> שיהיה ברור בחוק. שיהיה מובן בחוק. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> תעשו תיקון חקיקה בשביל זה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו לא צריכים. זה תיקון צו. אנחנו לא צריכים תיקון חקיקה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה נותן לכם שנה של היערכות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זאת לא הוראה של נספח אלא הרחבה. השר ישמע את הטיעונים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זאת המציאות המשפטית? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> תשאל את נעה. היא כרגע אמרה את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ב-(ד) זה מועד כניסה לתוקף ואתם אומרים שמועד מאוחר כאמור ייקבע לא יאוחר משנה. << אורח >> שרון גוטמן: << אורח >> השאלה אם זה לא שינוי מחויב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה אם רוצים להשאיר את ההגבלה על שיקול הדעת של השר. אתם תמיד רוצים להשאיר את ההגבלה על שיקול הדעת של השר? << אורח >> שרון גוטמן: << אורח >> השר בזמנו לא רצה לעשות את זה בגלל שהעדכונים היו. כאן זה לא בדיוק עדכון אלא זאת יותר החלה על נושאים מסוימים ויכול היות שאפשר לפרש את זה כשינוי מחויב של החלת ההוראות האלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כי זה לא עדכון של אירופה. שרון צודקת. זה לא שינוי שנובע מעדכון של אירופה ולכן זה באמת לא כפוף לסעיף קטן 3א(ד). << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אם כן, אין מגבלה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אין מגבלה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> מה זאת אומרת אין מגבלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אפשר לתת להם זמן היערכות יותר ארוך. הם לא מחויבים למגבלה של שנה או שנתיים. המגבלה של השנה והשנתיים נועדה למנוע מצב שבאירופה כבר מעדכנים הוראה מאומצת ואנחנו עוד לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה שתציעי את ההצעה שלך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רציתי להציע שאנחנו נכתוב שההוראות האלה יוגבלו ליבואן בלבד כך שבכל שינוי צריך יהיה להגיע בצו לוועדה אבל לגבי יצרנים אנחנו נכתוב הוראה כזאת שהם לא ייראו כמפירים אם הם עושים שימוש באותן הוראות מאומצות. << אורח >> שי סומך: << אורח >> והם הודיעו. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> גם היום הם לא מפירים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כי היום אפשר לבחור או-או. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כי היום מהבחינה הזאת אתה יכול לעבוד או לפי ארצות הברית או לפי אירופה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אין בעיה. לא צריך את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם כן, לא צריך את ההוראה ליצרנים. אם כן, אנחנו נשארים עם זה שההוראות המאומצות האלה חלות רק על יבואנים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> יבואן נאות במסלול האירופי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר. ד"ר חן, אתה רוצה להמשיך להציג בפנינו את שאר ההוראות או התקנות? << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> כן. נמשיך בתקנה 4, התקנה 10/2011. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> דווקא בגלל השאלה הזאת, אולי תוכל להציג מה קיים היום בנושא אריזות בישראל ומה החובות הקיימות היום? << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> כן. התקן כיום הוא תקן שהוא 5113. לאחרונה הוא עודכן בשנת 2019. התקן מאמץ באופן מלא את החקיקה האירופית או את החקיקה האמריקאית רק לפלסטיק. זאת נקודה חשובה להבין. אם אתם חושבים על זה, כל האריזות האחרות שהן לא מפלסטיק, אין עליהן שום אכיפה ושום פיקוח. זאת אומרת שלמעשה אם יש לכם בקבוק מחומר אחר, כלל אין על זה אכיפה. אנחנו רוצים לאמץ, מעבר ל-1935 שזאת החקיקה הרוחבית, עוד שש חקיקות כאשר אחת מהן היא 10/2011 שזאת החקיקה שנוגעת לפלסטיק בלבד. זאת חקיקה אינטנסיבית וגלויה שמכילה את כל החומרים על בסיס מונומרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היא זהה לתקן הקיים היום? << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> כן. התקן 5113 בעצם מאמץ גם את 10/2011 ועוד סדרה של תקנות אירופאיות, חלקן מופיעות גם כאן ואנחנו מאמצים אותן היום. למעשה מטרת החקיקה 10/2011 היא להסדיר איזה פלסטיק מותר, באיזה מונומרים מותר להשתמש, איזה אמצעי ייצור. הכול מופיע בנספח הראשון. יש עוד נספחים נוספים שמתייחסים לכל מיני הגבלות. באופן כללי מה שלא ציינתי קודם זה שב-1935 יש גם הגדרה של מה זה תנאי זליגה כלליים ותנאי זליגה ספציפיים. תנאי זליגה ספציפיים מתייחסים לחומרים ספציפיים ומצוינים בנספחים הרלוונטיים. ב-10/2011 הם מופנים בנספח מספר 1. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה אומר שזה רק מוצר פלסטיק שבא במגע עם מזון, למשל יוגורט או משהו כזה. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> אריזות. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> נס פקאן. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> מה הכוונה? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> הפלסטיקים האלה ששמים את הפירות. זה כולל? << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> הפלסטיק בו אתה שם את המזון, אם זאת אריזת המזון - כן. אם זה מה שאיתו משווק לציבור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה פחות אמור להפריע לך, אורי. עוד שאלות לגבי 10/2011? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הרשימה היא רשימה שמחייבת. כלומר, הרשימות כאן הן מגבלות על השימוש. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> רשימה חיובית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר. תמשיך. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> התקנה הבאה היא תקנה 450/2009. זאת חקיקה שמתייחסת לחומרים, מה שנקרא פעילים וחכמים. דרך אגב, הם מוגדרים גם בחקיקה 1935 כאשר בחקיקה ההיא יש גם הגדרות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה זה בגדול? תן לנו איזה משל. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> חומרים פעילים, הם חומרים שפועלים באופן אפקטיבי על הסביבה של המזון. לא על המזון אלא על הסביבה שלו. למשל, אוקסיג'ן, הם קולטים את החמצן מהאוויר ומפרקים אותו ובכך מאפשרים אורך חיי מדף ארוכים יותר. חכמים, זה אומר שיש כל מיני אינדיקטורים שיכולים לזהות ולהדגים כלפי הצרכן האם האריזה היא תקינה, האם החומר שם הוא תקין. שוב, הם עושים את זה באופן שהוא לא אמור לפגוע במזון בשום צורה ואופן. זה מוגדר בתוך החקיקה עצמה. גם כאן יש עניין של הפניה לרשימה חיובית. הרשימה הזאת היא כרגע בהתוויה באירופה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת, הרשימה עדיין לא גובשה לעניין הזה? << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> היא בגיבוש. היא בתהליכים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הנושא של הסימון, גם ב-1935 יש חובת סימון וגם כאן לגבי החומרים. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסימון הוא חובה או שהוא רק אפשרות? << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> הסימון הוא חובה. יש לך כאן סימון חובה לחומרים חכמים או פעילים, שזה סימון מיוחד של ילד או משהו כזה, וב-1935 יש חובת סימון על המזון אבל אני רוצה לציין שב-1935 מצוין שאם ברור מאליו, וזה מתייחס יותר לכלים שהם לא באריזות, שהכלי מיועד למזון, לא מחויבים לשים את הסימון הזה. על אריזות מזון אתה צריך לשים את הסימון הזה. ב-1935 הסימון הוא כוס וכוס יין. גם מלל. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> בעברית? << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> זאת שאלה. זה צריך להיות בעברית כדי שאנשים יבינו את זה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> ברור שזה לא יהיה בעברית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה המלל שנלווה לזה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> מגע עם המזון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש כאן דוגמה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו לא נדרוש סימון. למעט סימון. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> בלי לתרגם. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> המלל הוא למגע עם מזון ויהיה אפשר להשאיר את הסימון המקורי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא להחליף לעברית. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כל התקנות האלה, אלה דברים שהם מחייבים באירופה. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> כן. אלה תקנות מחייבות, בתוקף, מיושמות כבר שנים. שום דבר חדש. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> הדירקטיבה הבאה היא דירקטיבה 84/500 וזה בעצם נוגע למוצרים קרמיים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> ההחרגות יחזרו בכל המקומות האלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> באותה לשון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עוד מעט נגיע לזה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בסוף את תקריאי מה יהיה כתוב בדיוק לגבי הזמנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. אני לא יודעת אם לגבי כולם. לא בכולם יש סמליל, את הסמל הזה שמלווה במלל, אני לא יודעת אם יש בכל אחת מהתקנות. ראינו את זה עכשיו ב-450 וב-1935. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> 1935 היא תקנת גג. << דובר_המשך >> פנינה אורן שני דור: << דובר_המשך >> היא תקנת גג. היא חלה על כולם. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> היא חלה על כל החומרים, זה כולל את כל התקנות לגבי החומרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר. נמשיך. 84/500. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> כן. זה נוגע למוצרים קרמיים. התקנה הזאת באופן כללי מתייחסת לאריזות, במקרה הזה אולי קצת קשה לראות את זה, אבל באירופה זה מאוד מקובל שמשתמשים במוצרים קרמיים כאריזות סופיות לצרכן כאשר הצרכן אחר כך כחלק מגישה ירוקה משתמש עם האריזה, שוטף אותה ומשתמש בה שוב ועושה בה שימוש חוזר במקום שימוש חד פעמי. צריך לעשות עקיבה על מתכות כבדות. יש התייחסות לכך בחקיקה. למעשה זאת חקיקה ספציפית כי היא מסתכלת ועוקבת אחרי איזה מתכות כבדות זולגות ובאיזה שיטות לבדוק אותן. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> הזולגות, הוא מתכוון שהן עוברות מאריזה למזון. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> כן. זו הכוונה. מן הסתם הן בכלל לא אמורות להגיע עם מתכות כבדות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מוצרי קלקר למשל, הם נכנסים בפלסטיקים? << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו מאמצים את זה כי זה קיים בארץ או כי אנחנו חושבים שזה יגיע? << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> מרגע שאתה פתוח לייבוא האירופי, אתה פתוח לייבוא האירופי על כל המשמעות שבכך. הדירקטיבה הבאה היא דירקטיבה 207/42. זה נוגע לחומרים שעשויים מתאית משוחזרת. סליחה על התרגום. זאת עטיפת צלולוז. עטיפות צלולוז בארץ, יש גם עטיפות סינתטיות והן מיוצרות במפעל סיני או לא במפעל סיני אלא בכל מפעל אחר אבל זה לא מיוצר מהטבע. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אמרו לי שזה צלופן. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> צלופן. כן, אבל זה לא רק זה. לדוגמה בנושא של תאית משוחזרת, יכול להיות ציפוי נקניקיות, עטיפות לממתקים, מוצרי מאפה, כל דבר שאתה רוצה לראות את המוצר דרכו. גם כאן יש התייחסות לכמה שכבות יש לתאית המשוחזרת וממה היא מורכבת. שוב, גם כאן יש הגדרות ספציפיות למה אמור להיות בזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם זה וגם 450 הם דירקטיבות. זה משנה משהו? << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> לא. 450 לא דירקטיבה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סליחה, 84. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> 84/500, כן. זה דירקטיבה וגם 2007/42. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה משפיע? << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> לא. זה מחייב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שתיהן מחייבות. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> שתיהן מחייבות. << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> אם אפשר להעיר. אני קוראת שבהנחיה 84/500 של האיחוד האירופי נתנו שלוש שנים וחמש שנים להחלה. נכון שהתקופה עברה מאז הם החילו את זה, אבל השאלה אם אצלנו נותנים גם כן. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> לא. ההתייחסות כאן היא לחקיקה המהותית. אנחנו לא מתייחסים להוראות שרלוונטיות בנציבות. אנחנו לא הנציבות. לכן כל ההוראות שקשורות לאימוץ שלהן כשהם חוקקו או מתי שזה היה, זה היה ב-2007, לא רלוונטיות אלינו. << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> כלומר, אצלנו אין תקופות מעבר. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> כן. אנחנו לא מאמצים את זה. << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> אתה נותן תקופת מעבר כי כנראה יש בעיה להפעיל את זה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> את לגמרי צודקת. בגלל זה אנחנו מחילים את זה כרגע רק על יבואן שמייבא מזון שמשווק במסלול האירופי. לכן לגביו לא צריכה להיות בעיה. << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> ולגבי יצרנים זה לא חל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שמשווק ומה עם מיוצר? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> שמשווק ומיוצר. אם היינו מחילים את זה על התעשייה או על החקלאות, כמובן שהיינו צריכים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התאית הזאת המשוחזרת, אתה אומר שהיא לא סינתטית. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> נכון. זאת לא הסינתטית. היא משוחזרת. זה ה-ריג'נרייטד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> התקנה הבאה. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> התקנה הבאה היא 1895/2005. היא מתייחסת לנגזרות אפוקסי ובעצם זה מתייחס למונומרים שמשתמשים איתם בחלק מהמקרים גם בפלסטיק אבל לא רק. << אורח >> קריאה: << אורח >> אתה צריך להסביר מה זה מונומרים. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> מונומר זאת בעצם יחידה שחוזרת על עצמה, למשל החלבונים שלנו בגוף עשויים מחומצות אמינו. חומצות אמינו זאת יחידה שחוזרת על עצמה ויוצרת את החלבון. או למשל סוכר. << אורח >> תמיר עמיחי: << אורח >> כיוון שאני גם כימאי בתואר ראשון, מונומר זה המרכיב של פולימר. כל הפלסטיקים הם פולימרים. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> בכל מקרה, התקנה הספציפית הזאת מתייחסת לשלושה מונומרים ספציפיים כאשר לשניים מהם יש החרגה מוחלטת - אסור לעשות בהם שימוש ואסור למצוא אותם בתוך המזון, אסור למצוא זליגה מהאריזה. למונומר השלישי מותר שתהיה זליגה ברמה מסוימת. הכול מוגדר בתקנה הספציפית הזאת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש למישהו הערה? לא. תמשיך. הוראה אחרונה, 93/11. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בזה אתם אומרים שיש חומרים, בסעיף 2, החומרים המותרים ויש חומרים אסורים. זאת גם רשימה שלילית וגם רשימה חיובית? << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> כן. את יכולה להגדיר את זה כך. נכון. אבל זאת לא רשימה אלא זה בעצם בתוך גוף התקנה עצמה. אין כאן נספח. ההוראה האחרונה היא גם ההוראה הוותיקה, 93/11, משנת 1993. זאת הוראה שמתייחסת לניטרוזמינים שהם מרכיבים כימיים שנמצאים בפטמות ומוצצים. כאן זה מתייחס למניעת זליגה של ניטרוזמינים למוצצים ופטמות למשל מבקבוקים של הזנת תינוקות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש מוצרים כאלה בישראל? << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> יש מוצרים כאלה אבל אם יש כאלה, הם נמכרים כאשר הפטמה עצמה מופרדת באופן סטרילי מהבקבוק עצמו שמכיל את המזון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> הוא בסוף בא במגע עם מזון. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> כן, בסוף הוא מגיע למגע עם מזון, ברגע שההורה מחבר עם הבקבוק. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> החשיבות של זה היא שניטרוזמינים אלה חומרים מסרטנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם המזון ארוז עם זה וארוז בתוך זה, זה עלול לזלוג. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אחר כך המזון פוגש את הפטמה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא בחוק הזה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה בחוק הזה. זה הבקבוק שבא עם ה-רדי טו סיט. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אם זה רדי טו סיט, זה מוחרג. למה לרשום את זה כאן? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> זה חלק מהחבילה. << אורח >> חן גוטמן: << אורח >> אתה יכול לדעת בוודאות שיש מוצר באירופה שהוא לא עומד בתקן? לא מוצר לתינוקות אלא יכול להיות לפעוטות. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> שהוא לא נופל בתופסת ה-12. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רז, אני לא מבין. אתה בכל מקרה מסתכל אם מיוצר באירופה , אם משווק באירופה, אתה יבואן נאות שעובר למסלול האירופי, אז מה אכפת לך? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> המוצרים שאנחנו מכירים, אלה מוצרים שגם כך בתוספת ה-12. לכן אני לא במסלול האירופי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה. נעבור להקראה. עמוד 52. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השמות כמו שאר הדירקטיבות מפורטות בהתחלה של התוספת השנייה א' אבל אנחנו נקרא את הפרטים, פרטי האימוץ, בעמוד 52. תקנה 1935/2004. (1) התקנה תחול לעניין אלה (1) סעיף 9 – לא יחול (1) יבואן נאות. אנחנו מורידים את היצרן נאות. זה חל גם על משווק? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> יבואן נאות במסלול האירופי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה לדעת מה קורה עם המשווק של המוצר הזה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לגבי המשווק, זה אותו כלל. משווק שקנה מיבואן נאות במסלול האירופי, יחולו עליו ההוראות המאומצות האלה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה לא כל כך חשוב כי זה ממילא מותר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם זה ממילא מותר, עדיף. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> יש הבדל בין הפרה לדין מאומץ לבין הפרה לתקן ישראלי. לכן זה חשוב. השאלה שלך היא נכונה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את חושבת שצריך לומר משווק שקנה את המוצר מהיבואן הנאות הזה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן. לפי העניין. הוא גורר. המשווק לא אמור לעשות שום דבר אבל ההפרות לגביו נובעות ממי הוא קנה את המוצר. הוא יכול אחר כך לגלגל את זה. למשווק יש סעיף חזקה, 132. לא נחזור על זה כל דיון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה היה תיקון אחד שהכנסנו. עוד החרגה היא לגבי הסמל. הסמלים יופיעו בלי המלל. המלל שמלווה את הסמלים יכול שלא יהיה בעברית. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אין צורך בתרגום של המלל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בטור ב' נאמר שסעיף 9 לא יחול. מה אומר סעיף 9? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> סעיף 9 לתקנה 1935, בטור ב' מצוין שסעיף 9 מוחרג. סעיף 9 מתייחס להליכי אישור של חומרים חדשים במסגרת חומרים שבאים במגע עם מזון. לא חל כאן גם לא דרך ועדה ולא בשום דרך וצורה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 16 הוא תקנה 10/2011 עם ההחרגה של היבואן הנאות או המשווק שקנה ממנו את המוצר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> במסלול האירופי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תקנה 450/2009 עם אותה החרגה שדיברנו עליה עכשיו. דירקטיבה EC/84/500. תקנה EC/2007/42 ותקנה 1895/2005. דירקטיבה EC/93/11. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני מזכיר את הסימון. רשמת את זה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> היא רשמה. היא אמרה. ההגבלות של היבואן והסימון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה מתכוון לסימון של הסמל. המלל שמלווה את הסמל לא חייב להיות בעברית. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> מה בסוף לגבי שינוי התחולה של התקנה אם וכאשר יקרה בעתיד, של התקנות? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו בעצם לא אומרים על זה שום דבר. ברגע שירצו להוריד את ההחרגה הזאת עליה דיברנו עכשיו, יצטרכו לבוא לוועדה עם צו כדי לקבל את אישורה ואז יתקיים הדיון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כרגע היצרנים לא נכנסים בכלל לאף אחד מהטורים. נכון? לא לפי 321 ולא בכלל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ב-34 צריך לעשות את ההתאמה ולהגיד שלעניין הזה, זה לא נחשב. אולי אפילו לא צריך להגיד כלום. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לא צריך להגיד כלום. אפילו שירות המזון מסכים שלא צריך להגיד כלום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא צריך להגיד. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זאת אומרת שבטורים יהיה כתוב רק יבואן נאות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, יבואן נאות ומשווק. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני רוצה להסביר כאן משהו ולהבהיר. אנחנו באים ואומרים שיש לנו את סעיף 34 ויש לנו את סעיף 321(ב). סעיף 34 נועד לעשות סדר או לאפשר ליצרנים במזון או ליבואנים לדחות את החלת ההוראות המאומצות. זה מה שזה אומר. זה על הכלל. אני יכולה לבוא ולומר שזה נכנס אבל אני דוחה את ה- - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על האריזות. מה זה קשור? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה קשור. תקשיבי. לכן אני גם מדברת באופן כללי. סעיף 40 או 321א הוא בעצם קבוצה מאוד אקסלוסיבית של יצרנים נאותים ויבואנים נאותים במסלול האירופי שלוקחים על עצמם ב-1 בינואר 2025 לעמוד באופן מלא בדין האירופי. לכן גם ה-CM, גם פיה, גם 1169 המלא, הכול נכנס לגביהם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סליחה, אני לא איתך. סעיף 34 הוא לתקופת הביניים עד מועד התחולה המאוחר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עד ההחלה אנשים יכולים לומר אבל הם לא יכולים לבחור חלק מההוראות. גם שם יש מקבצים. עם סימון או בלי סימון אבל יש מקבצים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסעיף 321 את אומרת שיש לי הוראת שעה, לגבי היבואן הנאות זה בעצם מאפשר לו להחיל אבל היצרן זה רק לפי בחירתו. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, לא אמרתי את זה. אני אומרת שמי שירצה להיכנס למועדון של 321(ב), המשמעות היא שהוא בא והכריז שב-1 בינואר 2025 הוא מביא את אירופה מלא על מלא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא לא יכול במועד מאוחר יותר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה לא קשור. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> הוא יכול להודיע בהמשך. זה מתחיל מה-1 בינואר 2025 אבל בכל נקודת זמן בה הוא רוצה להצטרף למועדון, גם אם זה יהיה אחרי, הוא מביא את אירופה מלא על מלא. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לגבי אותו מוצר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לרבות האריזות. לגבי אותו מוצר לרבות האריזות. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> נכון. אבל בשביל זה לא צריך לאמץ את התקנות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא מבינה איך זה מתיישב. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה לגבי קטגוריית המוצרים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כאן כן צריך לומר. אם אנחנו מאפשרים לו לגבי האריזות להודיע את הדבר הזה, אם אנחנו אומרים שהדבר הזה יחייב אותו גם לעמוד בחובת האריזות, הוא הרי לא יבואן נאות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> הוא עוד לא נכנס למסלול הזה. אני אומרת שאם הוא יצרן נאות שלא חלות עליו הוראות סעיף 321(ב), שימשיך לעשות עם האריזות מה שהוא רוצה אבל אם הוא נכנס ל-321(ב), הוא לקח על קבוצת המוצרים שהוא התחייב לגביהם את אירופה מקצה לקצה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הבעיה היא שאנחנו צריכים להגיד שהוא חל על ההוראות המאומצות, אבל אנחנו אומרים הכול בכפוף לכל ההוראות המאומצות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זאת הטעות שיש לנו, שלא הספקנו לבוא ורצינו לבוא ולומר שאנחנו צריכים לתקן את הנוסח של 321(ב). 321(ב), הרעיון הוא שמי שנכנס למועדון, אני קוראת לו מועדון אקסלוסיבי לצורך הדוגמה, הוא צריך לקחת את אירופה מלא על מלא ורק אז אני באה ואומרת לו שרגולציה ישראלית לא תחול לגביו. זה ה-טרייד אוף שיש כאן. אתה לא יכול לומר לי שאתה נכנס למועדון והתקנות של האריזות לא חלות עליך במקרה הספציפי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת שהוא אירופה על מלא בלי החרגות שבטור א'? << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בלי ההחרגות של טור א' אבל עם ההרחבות שבטור ג'. << אורח >> קריאה: << אורח >> נכון. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, על סעיף 321 אנחנו נדבר בהרחבה. בעניין הזה אם זה חל או לא חל, אם יש יצרן שרוצה לעמוד בהוראות הדין האירופי עם אותה החרגה או בלי אותה החרגה והוא מאמץ את אותן הוראות, החובה היא לעמוד באותן הוראות. אם הוא אומר שהוא עומד בכל הוראות הדין האירופי - - - זאת המשמעות של החתימה באזהרה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> יש גם עבירה על העניין הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההתחייבות שלו, ההצהרה שהוא צריך להגיש בעמוד 20 היא שהמזון עומד בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי כפי שהן חלות על המזון המשווק באיחוד האירופי, בכפוף לכל ההוראות המאומצות. השאלה מה עושה ההכפפה הזאת. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> בגלל שיש לך את ההרחבה שזאת לא הוראה, בכל מקרה הוא מקבל את זה "בדלת האחורית" כחלק מהוראות הדין האירופי. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה גם פשוט כי הדין המקומי לא סותר את הדין האירופי לעניין הזה, כך שאין כאן בעיה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> חלק מהעניין של האימוץ, אני מזכירה שאם אני לא מאמצת את מה שברחל בתך הקטנה, אני גם לא יכולה לבצע עליו אחר כך אכיפה ולכן אנחנו מתעקשים שכל מה שאימצנו יהיה ברחל בתך הקטנה כי בשביל זה הבאנו את האימוץ, שיהיה דין במדינת ישראל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם כן, איך אנחנו משנים את ה"בכפוף לכל ההוראות המאומצות"? אנחנו אומרים בכפוף להחרגות שבטור ג' להוראות המאומצות? בטור ב' ו-ג'? << אורח >> יוספה הולצשטיין: << אורח >> כן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> טור ב', אלה לא החרגות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אלה כן החרגות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה מכיל את הכול. אני חושבת בכפוף להוראות המאומצות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל מה תעשי עם ההוראה המאומצת הזאת שאמרה שזה חל רק על יבואן נאות? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> גם כך הוא לא ייכנס למועדון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> למה לא להשאיר את זה כמו שזה כתוב בנוסח שהועבר אלינו? זה עדיף. שיהיה כתוב שזה חל על יבואן נאות ויצרן לפי סעיף 321. נקודה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 321 זה יצרן שהוא רק בתקופה הזאת, עד לתקופת הוראת השעה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אבל אחר כך לא נצטרך את זה כי לא יהיה את המועדון. אם לא יהיה מועדון, לא יהיה צורך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל המועדים הם שונים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אין מועדים שונים. אנחנו נורא מסבכים דברים נורא פשוטים בחקיקה בלתי אפשרית. בואו ננסה לפשט. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אין לנו התנגדות לאחד את המועדים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> המהות מקובלת. 321א נגמר. בהוראת השעה זה ייגמר כי לא צריך את זה. המנגנון הזה הוא זמני. זה שמנסים להפוך אותו עכשיו להוראת קבע, זאת בעיה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא מנסים להפוך אותו להוראת קבע. אני מנסה להבין. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם לא היה בא לעולם הסעיף הזה, היינו בכלל בדיון הזה? הסעיף הזה הוא הוראת שעה. בסופו הוא ייעלם מן העולם ואז לא יהיה צריך. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני מקבלת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר. 321 יישאר כפי שהוא. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> שיהיה כתוב שזה יצרן לפי 321 כי כרגע זה לא כתוב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את רוצה להחיל? את חוזרת עכשיו ל-1935 ודומיו ואת אומרת ששם את רוצה להחיל גם על יבואן נאות, גם על המשווק שרכש ממנו וגם על היצרן. << דובר_המשך >> רוית ארבל: << דובר_המשך >> או שלא יהיה כתוב שום דבר אלא יהיה כתוב רק יבואן כי הוא המהות העיקרית. אנחנו מדברים כאן על מקרים איזוטריים, היא קראה לזה מועדון אקסלוסיבי ואני קוראת לזה מועדון איזוטרי כאשר לגבי מוצר מסוים אולי אני אחיל את כל הדין האירופי. זה לא באמת ריאלי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יבואן נאות והמשווק שרכש ממנו. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בדיוק. או שאם מתעקשים על ציון של זה באיזושהי דרך, עדיף בדרך המלך לציין יצרן במנגנון לפי סעיף 321. אחת משתי האופציות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה אומר משרד הבריאות? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני מעדיפה את האופציה האחרונה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היצרן שקיבל על עצמו את ההתחייבויות בתקופה של 321? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> תודה. זה מה שיהיה כתוב בנוסח שיועבר אלינו הלילה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בתוך התוספת השנייה, היכן שציינו שזה חל על היבואן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בעמוד 52. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה להתקדם. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם לא אומרים את השורה התחתונה, בסוף אנחנו מקבלים נוסח שאין קשר בין כל הדיון הארוך והחכם שהיה לבין מה שמקבלים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לכן אנחנו אומרים עכשיו את השורה התחתונה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> נקריא בדיוק מה התקבל כדי שלא נופתע הערב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מתנצלת על כל הנוסחים שקיבלתם שלא היה קשר לדיון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לא, זה בגלל שאחר כך יש שינויי נוסח שאנחנו לא מבינים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו אומרים שזה יחול על יבואן במסלול האירופי, על יצרן שמתקיימות בו הוראות סעיף 321 ועל משווק שרכש את המוצרים או מהיבואן הזה או מהיצרן הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נתקדם. הפרות, עמוד 63. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההפרות הן: (24) מייצר, מייבא או משווק מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיהם, וחפצים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות תקנה 1935/2004 כפי אומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א'. יצרן, יבואן או משווק. (25) מייצר, מייבא או משווק מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיה, וחפצים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות תקנה 10/2011 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א'. יצרן, יבואן או משווק. (26) מייצר, מייבא או משווק מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיה, וחפצים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות תקנה 450/2009 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א'. יצרן, יבואן או משווק. (27) מייצר, מייבא או משווק מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיה, וחפצים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות דירקטיבה 84/500 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א'. יצרן, יבואן או משווק. (28) מייצר, מייבא או משווק מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיה, וחפצים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות דירקטיבה 2007/42 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א'. יצרן, יבואן או משווק. (29) מייצר, מייבא או משווק מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיה, וחפצים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות תקנה 1895/2005 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א'. יצרן, יבואן או משווק. (30) מייצר, מייבא או משווק מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיה, וחפצים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות דירקטיבה 93/11 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א'. יצרן, יבואן או משווק. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כרגע מצוין לגבי כל ההפרות שהוקראו שזה על יצרן, יבואן או משווק. בגלל שהחקיקה הזאת היא כל כך סבוכה, שיובהר שזה יצרן, יבואן או משווק כאמור בסעיף. זה מיעוט שבמיעוט של היצרנים והמשתמשים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה הכול בניגוד להוראות תקנה. התקנה אומצה עם ההתייחסות. << אורח >> שרון גוטמן: << אורח >> יכול להיות שעוד כמה שנים, זה כן יוחל על היצרנים, נצטרך עוד פעם לתקן. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> סיימנו את הפרק של האריזות? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני כאן הערות לנוסח, נכון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לגבי האריזות, לא. אני לא חושבת. עכשיו נשארו לנו שני עניינים. יש לנו את 321. אם כבר היינו ב-321א, אולי אפשר לדבר על זה. אלה שני חלקים. יש את התוספת ה-13 בעמוד 67. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש בעמוד 24. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת רשימת הדירקטיבות. לא קראתי אותן לגבי אף אחד מהם. אתם מוזמנים להסתכל, אם יש לכם הערות על כל רשימת הדירקטיבות. אלה הגדרות של נוסח. לא קראנו את כולן לגבי כל הדירקטיבות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> את מדברת על השמות של הדירקטיבות? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השמות של הדירקטיבות והתיאורים שלהן. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה כרגע בעמוד 18. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הנוסח מונח בפניכם. בעמוד 19, אנחנו בסעיף 321א. משרד הבריאות, משרד האוצר, אתם רוצים להסביר? זאת בקשה שלכם להוסיף את ההוראה הזאת. ההוראה המקורית בסעיף 40 אמרה שעד 31 באוגוסט 2029 לא יחולו פסקאות (2) עד (4) להגדרה חקיקת המזון למעט לעניין מזון המפורט בתוספת ה-12 וכן הלאה. זו הייתה ההוראה המקורית. כעת נוסף לרשימות האלה של פסקאות (2) עד (4), נוספות תקנות. 321א. סייג לתחולת חקיקת המזון - הוראת שעה (1) בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום כ' באלול התשפ"ט (31 באוגוסט 2029) (בסעיף זה – תקופת הביניים) לא יחולו פסקאות (2) עד (4) להגדרה "חקיקת המזון" ותקנות וצווים שנכללים בפסקה (1) להגדרה האמורה או הנחיות והוראות נוהל שרואים אותן כמנויות בפסקה האמורה מכוח סעיף 321(ד) או (ו), המנויים בתוספת ה-13, למעט לעניין מזון המפורט בתוספת ה-12, פירות וירקות טריים ומזון גולמי מן החי, לגבי אלה: (1) לגבי יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי, ולעניין התקופה שעד המועד הקובע כמשמעותו בסעיף 34(ב) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 10, הוראת שעה) התשפ"ד-2024 (בסעיף זה – תיקון מס' 10) – יבואן נאות כאמור שהודיע לפי הסעיף האמור שהוראות הסימון כהגדרתו בסעיף 32 לחוק האמור יחולו עליו. זאת אומרת, זה יבואן נאות במסלול האירופי שקיבל על עצמו את כל ההוראות, כולל הוראות הסימון. אם הוא לא קיבל על עצמו את הוראות הסימון, הוא לא במועדון הזה כפי שכינו אותו כאן. (2) לגבי יצרן שהתקיימו בו כל אלה: (1) יש בידיו אישור יצור נאות או שיש בידו אישור הגשת התחייבות. (2) הוא הגיש הצהרה מקוונת דרך אתר האינטרנט לעניין מזון מסוים שהוא מייצר, כי המזון עומד בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי כפי שהן חלות על מזון המשווק באיחוד האירופי ובכפוף לכל ההוראות המאומצות. (3) לעניין התקופה שעד המועד הקובע כמשמעותו בסעיף 34(ב) לתיקון מס' 10 – הוא הודיע לפי הסעיף האמור שהוראות הסימון כהגדרתו בסעיף 32 לחוק האמור יחולו עליו. זאת אומרת, יש כאן עוד תנאי מעבר לכך שהוא צריך להיות עם אישור נאות או אישור קבלת התחייבות. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לגבי המזון המסוים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אפשר להבהיר את זה. כל אלה לגבי המזון המסוים. אפשר לומר ברישה שהוא יצרן נאות לגבי המזון המסוים עם אישור הגשת התחייבות, הגיש הצהרה מקוונת לגבי אותו מזון מסוים. התנאי השלישי הוא שבתקופת הוראת המעבר הוא הודיע שגם הוראות הסימון חלות עליו. זאת אומרת, ההוראות המאומצות עם הוראת הסימון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כיוון שזה כתוב ממילא בכפוף לכל ההוראות המאומצות, ממילא זה למזון מסוים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מזכירה שבהוראות המאומצות יש גם את הוראות הסימון ובסעיף 34 יש הבחנה, יש אפשרות ליצרן לאמץ את כל ההוראות המאומצות ללא הוראות הסימון. לכן זה לא מספיק לומר את סעיף קטן (ב). יש כאן איזושהי הבחנה. << אורח >> שרון גוטמן: << אורח >> שיובהר לפרוטוקול שמדובר גם בכל ההוראות המאומצות. גם הוראות פסקאות (1) עד (4) לעניין המזהמים. כל ההוראות המאומצות, לגביהן הייתה הוראת מעבר שונה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> סעיף 23(י) לא תוקן. << אורח >> שרון גוטמן: << אורח >> לגבי פירות וירקות, הכוונה היא רק לתקנות לגבי חומרי הדברה ולא לכל ההוראות שבתוספת. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> פירות וירקות מעובדים. << אורח >> שרון גוטמן: << אורח >> הוספנו רק בגלל שתקנות שאריות חומרי הדברה ממשיכות לחול. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> זה מוחרג בטור א'. אני לא יודעת אם צריך. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה לא מוחרג. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> פירות וירקות טריים מוחרגים בטור א'. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אם תקשיבי, תביני. במסלול האירופי ניתן לייבא היום פירות וירקות טריים. אם אנחנו לא נחריג אותם, זה אומר שיחולו לגביהם ההוראות האירופיות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כי בטור א' הם מראש מוחרגים, גם כשיהיו כל ההוראות המאומצות. בהוראות המאומצות לא חלים חומרי הדברה ולכן לא צריך לחזור על זה. זה כבר בטור א'. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אמרנו עכשיו שמי שייכנס למועדון הזה ייקח את אירופה מלא-מלא. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אז כל החריגים לא רלוונטיים? שום דבר לא חל עליו? כשהוא אומר שהוא מאמץ את אירופה כבר מהיום, כל החריגים של טור א' לא רלוונטיים? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן רלוונטיים. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אם כן, זה מוחרג שם. פירות וירקות טריים מוחרגים מראש מההוראה האירופית. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אין בעיה. בואי נוריד את הפירות והירקות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה אכפת לך שיישאר כך? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> נראה לי מיותר. << אורח >> קריאה: << אורח >> אמרנו בישיבה הקודמת שמורידים את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה בכל מקרה מוחרג. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> הנוסח נראה לי מיותר אבל בסדר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא גורע כלום. לא צריך לקיים על זה דיון. זה מפריע לך בעין? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, זה לא מפריע בעין. אני מנסה להבין. נניח שאדם מביא פירות וירקות טריים - צריך לחול עליו כל הדין האירופי בלי החרגות של שאריות חומרי הדברה. נכון? << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כל ההוראות המאומצות בלי שום דבר מההחרגות שם? הוא לוקח על עצמו יותר ממה שיחול עליו בעתיד. הבנתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את זה גם הדגישה קודם פנינה כשאמרה שבסוף התקופה חוזר לחול עליו. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> ההוראות המאומצות, עם כל ההחרגות. זה כאילו מחיל עליו יותר ממה שבסוף יחול עליו. הבנתי למה הכנסתם את זה. עוד הערה לגבי המזון הגולמי מן החי. גם זה נראה לי מיותר כי בעלי היתר הפעלה מול יצרן, זה חל עליהם, ויבואנים, אלה רק דגים שהם בתוך התוספת ה-12. אם כן, אין משמעות לכתוב את זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זאת הרשימה שהוספה. זה לא הסעיף כאן. אנחנו עכשיו במנגנון אבל תכף נעבור לרשימה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הדגים נשארים? << אורח >> קריאה: << אורח >> הם לא במסלול. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אבל הם בתוספת ה-12. לא צריך לומר אותם. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אלה שימורים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כל מה שמפורט בתוספת ה-12, לא חל. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> לא חל עליו המסלול. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נעה, הכי חשוב שנעבור על התוספת של הרשימה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר. התוספת של הרשימה. (3) על משווק שרכש או קיבל מזון שמיוצר או מיובא על ידי יצרן או יבואן כאמור בפסקאות (1) ו-(2), לעניין אותו מזון בתקופת הבינים. (2) השר רשאי לשנות בצו את התוספת ה-13. (3) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 3א(י). << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> לא התייחסתם להערה שלי לגבי המזון מן החי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את יכולה לומר מה את רוצה? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אני חוזרת ל-321א(א), בסופו כתוב מזון גולמי מן החי. אנחנו חושבים שאת זה צריך למחוק. רוב המזון הגולמי מן החי מוחרג מחוק המזון, הייבוא שלו, ונשארים רק הדגים שהם בתוך התוספת ה-12. לכאורה זה מיותר ולא צריך לכתוב אותם במפורש. לגבי יצרנים מקומיים ובעלי היתרי הפעלה, זה לא יצרן. שוב, לא חל עליו הדבר הזה. לכן זה לא נכון שזה יהיה כתוב כאן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את אומרת שזו קבוצה ריקה ולכן אפשר למחוק את זה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אין בעיה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> יש שם רק את יבוא הדגים והם ממילא בתוך התוספת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני רוצה לומר משהו שאולי הוא לא ברור ואני אחזור ואומר אותו שוב. אנחנו מדברים כאן על סיטואציה מאוד מאוד מיוחדת. אולי גל יסביר מה המהות של הסעיף הזה כי אנחנו נענינו לשותפים שלנו במשרד האוצר. בעצם יצרנו כאן קבוצה לגביה לתת ודאות למסלול האירופי, מה חל עליהם ולומר שמאחר והם מביאים את אירופה מלא על מלא, במקרים מסוימים ההוראות המאומצות יחולו עליהם מיום התחילה כאשר מדובר על מוצרים שהם יכולים להיות מיובאים רק במסלול האירופי ולגביהם אנחנו נצלול לתוספת ונאמר איזו חקיקת מזון, אם אלה תקנות או אם אלה צווים שלא יחולו עליהם כי הם מביאים את אירופה. על זה כל הדיון. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> יבוא של בשר גולמי, חוץ מדגים, לא צריך אישור של משרד הבריאות. הרי זה היה בתיקון הקודם ב-56. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל יש יצרנים שהם אצלנו. היום יש יצרנים אבל הם לא יהיו רלוונטיים ולכן אני מסכימה כי הם לא במסלול האירופי, כי הם מוחרגים מהמסלול האירופי. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> גם זה מתוך התוספת ה-12. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> הייתה הבהרה שזה לא יחול עליהם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את הפירות והירקות הטריים אנחנו משאירים אבל את המזון גולמי מן החי שזאת קבוצה ריקה אנחנו מורידים. << אורח >> שי סומך: << אורח >> פוגעים ביצרנים שמייצרים בשר גולמי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הם לא בתוספת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> הם ייצרו שימורים אבל זה לא נקרא מזון גולמי מן החי ולכן אפשר להוריד את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם כן, השארנו פירות וירקות טריים והורדנו את המזון הגולמי מן החי. אנחנו עוברים לרשימה. התוספת ה-13. הכנסנו את כל הסעיף הזה לחוק. זה גם תקופת מעבר שהיא ממושכת יחסית וגם התוספות אמורות להיות בתוך החוק העיקרי. לכן סעיף 321א יהיה המשכן החדש של סעיף 40 הקודם. כאן יש לנו רשימה של תקנות, צווים, הנחיות והוראות נוהל שלא יחולו בתקופת הוראת השעה. אני אקדים ואומר שברשימה הזאת יש צווי פיקוח על מצרכים ושירותים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> סעיף (2) עד (4). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הם נכללים בסעיף (2) עד (4) והם לא פסקה (1), הם לא שייכים לכאן ולכן הם ירדו. הם נמצאים מ-21 לגבי היבואן עד 24 והם יורדים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כבר הקראת את הסעיף או את מקריאה אותו? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את התוספת? עוד לא הקראתי. התוספת מחולקת לשני חלקים, האחד הוא לגבי יבואן נאות במסלול האירופי וכן הלאה, והחלק השני הוא לגבי יצרן עם כל ההשגות שאמרנו בסעיף 321א. אמרתי שפסקאות (21), (22), (23) ו-(24) יורדות כי הן לפי צווי פיקוח והן ממילא לא נמצאות. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> הן ממילא כלולות בנוסח שסגרנו, זה שהוסכם עליו ב-30 במאי, בעמוד 75 ו-76 לפרוטוקול. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נכון. זאת טעות וזה יורד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לגבי השאר. נתחיל עם היבואן. אני חושבת שמתקנה 10, אני מבינה שאלה תקנות שעומדות להיות מבוטלות עם אימוץ הדין האירופי. נכון? לא כולל (25) לגבי היבואן. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> יש אפשרות לעשות הערת שוליים עם כוכבית שנבהיר כבר עכשיו ליצרנים מה התבטל? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא חושבת שיש אפשרות לעשות כאן כוכביות. אפשר לעשות חלקים או בתוך החלק לומר שיש לנו כמה קטיגוריות, שלוש קטיגוריות, שלושה סעיפים. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא הבנתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש כאן שלושה חלקים. מפרט 10 עד פרט 20, אלה הוראות שאמורות להיות מבוטלות עם החלת הדין האירופי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עמוד 68, מפרט 10 עד 20. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גל, השאלה עוברת אליך. למה אנחנו צריכים לכתוב את זה? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אני רוצה לשמוע את סוף ההקראה ואז אני אתייחס. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני חושבת שזה יחסוך לך. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אנחנו רוצים לחסוך לך שאלות שיבואו אחר כך או חצי מהנאום שלך, כדי לחסוך את זמן הוועדה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה לשאול את גל. אם התקנות האלה הן תקנות שממילא הולכות להיות בטלות, למה אנחנו צריכים לכלול אותן כאן בחקיקה ולתת להן בולטות, הן צריכות להישאר כאן לעד? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הן התבטלו כאן. זאת תוספת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הן בתוספת שאפשר להוציא ממנה, אבל למה אנחנו צריכים לכתוב אותן כבר עכשיו? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> למען הזהירות. זה לא קשור רק למשרד הבריאות. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אולי שיציגו ממה הורכבה הרשימה הזאת. מה היה הרציונל בהרכבת הרשימה? נשמח לדעת מה הם שלושת הקריטריונים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני אקריא. 31א. הוספת התוספת השלוש עשרה אחרי התוספת השתים עשרה לחוק העיקרי יבוא: תוספת שלוש עשרה (סעיף 321א) תקנות, צווים, הנחיות והוראות נוהל שלא חולו בתקופת הוראת השעה חלק א': תקנות, צווים, הנחיות והוראות נוהל שלא חולו לגבי יבואן נאות (1) תקנות בריאות העם (מים מינרלים ומי מעיין), התשמ"ז-1986. (2) תקנות בריאות הציבור (מזון) (חומרי אריזה), התשל"ז-1977. (3) תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור אריזה), התשל"ט-1979. (4) תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ"ו-1985. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> את זה מורידים. זה לא רלוונטי. זה בתוספת ה-12. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה רלוונטי לשימורים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אלה הדגים הטחונים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> הדגים הטחונים, כן, אפשר להוריד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אין שם שימורים. זה בתוספת ה-12. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בתקנות כתוב גם שימורים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זאת הגדרה לטיפול תרמי. אלה תקנות של שימורים שלא עברו טיפול תרמי והם מוחרגים מהמסלול האירופי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם כן, פסקה (4) ירדה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (5) תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה), התשנ"א-1991. (6) תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים), התשמ"ג-1983. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לפי הבדיקה שלנו גם זה מתייתר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא. היסטמינים בדגים, הרגולציה על ההיסטמינים בשימורים היא קבועה בתקנה הזאת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה חל על היבואנים במסלול האירופי? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא. זה לא חל. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נגיע ליצרנים. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אמרנו שלגבי היבואנים יש תהליך בחינה מסודר. כרגע יש כאן החרגה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני אענה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> ממספר (1), תקנות בריאות העם (מים מינרלים ומי מעיין), התשמ"ז-1986, הסעיף הראשון. זה אומר שיבואן שמקבל על זה פטור כשהוא חותם. כרגע, כמו שזה כתוב, זה אומר שיבואן מקבל על זה פטור כשהוא חותם וכל מה שאמרנו בחקיקה זה לא רלוונטי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> גם יצרן מקבל פטור כשהוא חותם. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אבל בנינו מנגנון שלם בנושא של התחולה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לפחות תן לי לענות לך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, אביב, בוא נדבר בנחת. עד עכשיו ניהלנו את הדיון בנחת וכך נמשיך. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> זה סעיף שסגרנו אותו. זה מחזיר אותנו ל-30 במאי. אני לא מצליח להסביר את עצמי בנושא הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תקשיב לתשובה ונראה אם זה מקובל עליך. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו ליצרנים המקומיים לא יכולים להחריג את תקנה (2)(א), תקנה (3) ו-(8) שעניינן במקור המים. גם אם אני אביא להם את אירופה, עדיין כאן הם יצטרכו לאשר את מקור המים ולקבל את אישור מנכ"ל משרד הבריאות לגבי מקור המים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> היום הם מאשרים את מקור המים בבולגריה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בולגריה מאשרת את מקור המים. הרשויות האירופיות. לכן אתה צודק. הוא צודק בדבר אחד אבל הוא לא צודק בדמגוגיה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בלי הביטויים האלה בבקשה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> באמת, פנינה, זאת הערה מיותרת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> סליחה. אני חוזרת בי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> במשך חודשיים ניהלנו שיח בצורה יפה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני חוזרת בי. אנחנו נוסיף בתקנות בטור של היצרנים ונאמר שתקנה (2)(א) ותקנה (3) ו-(8) לתקנות מים מינרלים לא יחולו על יצרן נאות שייכנס למסלול האקסלוסיבי. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> יבואן נאות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יצרן נאות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא עקבתי אחרי מה שהקראת ואני לא יודעת מה זה התקנות האלה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> מה שהוסבר, זה הפוך. את רוצה לפטור את היבואן הנאות במסלול האירופי בנושא של מקור מים וזה הגיוני כי נותנים מים ממקום אחר. לגבי כל יתר התקנות, מים מינרלים, נקבע כאן מועד שאומר שעד ה-1 בינואר 2025 צריכים לשבת ביחד כי אפשר להשית את זה על היצרנים המקומיים. אם לא מסכימים, יש 12 חודשים נוספים. מה שמופיע בנוסח כרגע זה בדלת האחורית, הוא יחתום על הוראות הדין האירופי ויביא מה שהוא רוצה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אחדד את מה שפנינה אמרה. פנינה אמרה שנוסיף גם ליצרן הנאות – ותכף נגיע לתוספת שלו – שגם הוא יוכל ב-1 בינואר 2025 לעשות את זה למעט אותן תקנות שפנינה הקריאה שנוגעות למקור המים. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> יש מנגנון עם מים מינרלים עם אורכה של השר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שם אין אורכה גם ליצרן וגם ליבואן. זה שוויוני. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> מה קורה אם אני צריך להאריך בשנה? מה שמוצע כאן אומר שזה לא רלוונטי. מאוד פשוט. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אביב אומר שכל הרעיון היה סנכרון במועדים וזה פוגע בסנכרון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו באים ואומרים שזה לא יחול עליהם אלא רק הסעיפים האלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> של מקור המים. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, מה קורה ב-31 בדצמבר? לא הספקנו להשלים את העבודה עם אותו מערך מומחים של מים מינרלים ויש כאן סעיף והוראת מעבר שאומר תחילה מאוחרת ל-12 חודשים. מה שמופיע כרגע זה לא רלוונטי. זה מה שזה אומר. אני שואל מה כוונת המשורר. האם עשינו תהליך שלם ובסיכומו של עניין מכניסים כאן בדלת האחורית את היכולת לשנות את זה או לא? יש מנגנון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה עוקף את המנגנון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה היא למה בסעיף 321, תוציא את המים המינרליים ב-321א. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הפסקה של חמש דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:30 ונתחדשה בשעה 14:52.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מחדש את הדיון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> המנגנון יהיה שלגבי פרט (1) בחלק אחד וגם בחלק (2), החלק של מים מינרלים ומי מעיין, התוקף שלו, במקרה של הארכה של ההסדר של מועד התחילה של המים המינרלים, גם מועד התחילה של הפרט הזה יידחה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אצלנו זה מופיע רק בסעיף (1). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה יופיע גם לגבי היצרנים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> גם לגבי היצרן. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אבל בנוסח שנשלח אלינו זה לא מופיע גם ליבואנים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו עכשיו מתקנים את התוספת תוך כדי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> רק לומר שלנוסח של היצרנים זה יהיה למעט תקנות (2)(א), (3) ו-(8). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לפני שנמשיך לקרוא את התוספת, התייחסות לסעיף 34(ב). יש לנו התייחסות ליבואן הנאות וליצרן הנאות ובהם אנחנו נסביר שעל היצרנים האלה שעומדים בתנאים האלה, ההוראות האלה יחולו, הוראות סעיף 321א. המשמעות היא שיחול עליהם סעיף 321א במובן הזה שלמזון שהוא לא בתוספת ה-12 והוא לא פירות וירקות טריים, יחולו עליהם חלק א' וחלק ב' לתוספת שאנחנו תכף נעבור ונראה מה חל בחלק א' ובחלק ב', בהתאם למה שהם בחרו שיחול עליהם. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> גם יצרנים וגם יבואנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם יצרנים וגם יבואנים. היבואנים הנאותים במסלול האירופי. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> היבואנים בכלל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. במסלול האירופי. כל ההוראה הזאת היא יבואן נאות במסלול האירופי. כל ההוראה של סעיף 34 היא רק ליבואן נאות במסלול האירופי. זה רק ב-34(ב) ורק חל על יבואן נאות במסלול האירופי. אם חלה עליהם גם הוראת הסימון, הרי לשניהם יש סוג של בחירה, יחול עליהם אותו חלק בתוך התוספת של ההוראות הישראליות שמקבילות, שצריכות להיות מבוטלות או נוגעות לנושא הסימון. אם לא חל עליהם נושא הסימון, ההוראות שכנגדן יש הוראות אירופיות והן לא עוסקות בסימון, יש חלק אחר בתוספת, חלק ג', שהוא הוראות שאין כנגדן הוראות ישראליות, לא בנושא הסימון ולא בנושאים אחרים והחלק הזה לא יחול לגביהם. זאת אומרת, אין להם פטור ממנו . << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אין מולם הוראות מאומצות ואף אחד לא יהיה פטור מהם למעט 321. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. זה גם חל על אותו חלק שלישי שתכף נדבר עליו וגם חל על ההוראות של (2) עד (4) בחקיקת המזון. חקיקת המזון תחול עליהם למעט מה שאמרנו, או חלק א' ו-ב' בהתאם למה שהם בחרו. << אורח >> קריאה: << אורח >> בהצלחה עם הניסוח. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> רק להרגיע כאן את החבר'ה, כל התיקון הזה יהיה ב-34(ב). אנחנו מנתקים אותו מ-321. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> מה שיקרה זה שכל יצרן שבוחר, לא יצרן אקסלוסיבי, יצרן שבוחר לאמץ את אירופה מוקדם, יהיה לו את הפטור מהתקנות האלה. נכון? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> יבואן שיקדים לאמץ את ההוראות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אותו הדבר. סעיף 34 חל על כולם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, 34 לא חל על כולם. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בטח שחל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 34 לא חל על יבואן שהוא לא יבואן נאות או שהוא יבואן נאות והוא לא במסלול האירופי. הוא חל רק על יבואן נאות במסלול האירופי. אם הוא יבואן נאות אבל לא במסלול האירופי, 34 לא חל עליו. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> למה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את רוצה לאפשר גם לו? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ברור. 34(ב) אומר על כל עוסק במזון במדינת ישראל, בין אם אני מייבא מאירופה ובין אם לאו. אני לוקח ומאמץ את חקיקת המזון, מקדים. אני רק אומר שזה לא כצעקתה. הרי יש לנו את סעיף 3א(י) שאומר שאימצת אירופה, אתה גובר. כאן אנחנו עושים את זה בשביל הוודאות, בשביל הבהירות, בשביל הנגישות. לכן זה צריך להיות הכלל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל זה חידוש לעומת מה שכתוב היום כי היום יש הגדרה של יבואן נאות. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אולי צריך לוותר בכלל על ההגדרה הזאת המיוחדת של יבואן נאות שהוא יבואן נאות במסלול האירופי כי הוא מאוד מבלבל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> צריך לבדוק את כל המקומות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה עניין טכני. זאת הגדרה נוספת שהוספה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת שצריך לכתוב את הדברים האלה. זה כתוב גם בנוסח הכחול. את רוצה שזה יחול על כל יבואן נאות? זה הרי לא יכול לחול על יבואן שהוא לא יבואן נאות. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> כל יבואן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אסביר. יבואן יכול לומר שהוא רוצה להחיל על עצמו את אירופה ב-1169 גם אם הוא לא נאות. זה לא קשור לניהול סיכונים שלו כשהוא מחיל על עצמו את 1169. זה הרי להקדים הוראה מאומצת שהולכת להיות גם כך. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אתה צודק. זה מה שהתכוונו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם צודקים. גם היבואן האחר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רז, זה מופיע בתוך הסעיף עצמו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עכשיו אפשר לחזור לרשימה. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> עוד שאלה לגבי 34(ד). עוד פעם המים או שלא? כבר לא הבנתי. יש שם שתי תקופות ובסעיף קטן (2), זה למעשה למעט סעיפים (24) עד (26). למים נותנים שנה אחת. למה המים שנה אחת? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני אסביר. המועד הקובע שאפשר לדחות ב-34(ד), זה המועד שעד אליו הדין האירופי, ההוראות המאומצות, למרות שהן אומצו, לא חלות על כלל האנשים, לא חלות מעצמן אלא חלות רק על מי שמוכן להחיל את זה על עצמו. את המועד הזה, יכול להיות שיחליטו לתת. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> למה להחריג את המים מהתעשייה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לכן עשינו את כל התיקון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מתנצל. אני לא פותח את הדיון מחדש. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אתה לא פותח כי באופן עקרוני הסעיף הזה אמור להיות בסדר. הנושא של הדחייה של ה-12 חודשים בתאריך התחילה ומעבר לכך, כשדיברנו על הוראות המעבר אמרנו שלוש שנים ועוד שנה אם יידרש בהחלטת שר. שני הסעיפים לא סותרים אחד את השני אלא משלימים האחד את השני. לא אמורה להיות כאן בעיה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עכשיו אנחנו חוזרים לרשימה אבל עדיין אין לנו את החלוקה לחלקים אלא אם כן יש לכם. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא. אנחנו צריכים חצי שעה הפסקה כדי לעשות את זה כמו שצריך אבל בואו נתקדם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תסבירי איך אנחנו רוצים לראות את הרשימה ואחרי שנסיים נצא להפסקה ונחזור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> קודם עשינו הבחנה בין מה שעומד להיות בטל לגבי כולם, שזה 10 עד 20 לגבי היבואן. בתקנות האחרות לא עשינו הפרדה. השאלה אם עכשיו אנחנו הולכים לעשות הפרדה בין הקבוצות, גם לגבי מה שבטל, האם אנחנו עושים הפרדה בין מה שהוא סימון ומה שהוא לא סימון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן אבל לגבי ה-321 זה יהיה ברור שהכול בטל להם כדי להיכנס למועדון כי הם יביאו את אירופה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו בעצם צריכים לעשות כאן חלוקה נושאית של הדברים, מה נגד הוראות אירופיות אחרות כמו למשל עכשיו חומרי אריזה, איסור האריזה או שאריות חומרי הדברה והמיקרוטוקסונים, ומה הוא ענייני סימון. אנחנו צריכים לעשות כאן את ההבחנה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לגבי יבואן. גם לגבי יצרן? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם לגבי יצרן. צריכים את החלוקה הזאת לשלוש קטיגוריות: הוראות שנוגעות לסימון, הוראות שנוגעות לעניינים אירופיים שיש כנגדם הוראות מאומצות - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> למעט האריזות שיהיו ב-ג' כי אריזות זה וולונטרי. אתה לא יכול להקדים. לאריזות יהיה רק 321. אלה לא היצרנים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן. האריזות יחולו על כל היבואנים הנאותים במסלול האירופי. תמיד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נכון. לכן הם ב-ג'. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה יהיה כשנחזור לסעיף. סיימנו את התוספת? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא סיימנו לקרוא את הדברים כי אנחנו רוצים לקרוא אותם לפי החלקים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נקרא אותם כשיביאו אותם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם כן, סיימנו את התוספת הזאת. חוץ מזה, את התיקון שאתם אמרתם לגבי המים המינרלים. יש עוד פרט שאתה רצית להכניס. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא קשור להנחיות יבואן. הוא לא קשור ליצרנים. להנחיות יבוא מזון רגיש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה לא נמצא כאן בנוסח. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> מזון רגיש ממילא לא נכלל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו רוצים לכתוב שהוא לא חל. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם אלה דברים שהם לא רלוונטיים, מספיק גילוי דעת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל משתמשים בסעיפים מתוכם ואנחנו נחיל אותו למעט סעיפים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה מקובל על כולם שלא צריך להגיד שמה שלא חל לא חל? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מה שלא חל, לא חל. יהיה גילוי דעת לכל הלא רלוונטי שזאת כל התוספת ה-12 ו הוא יהיה בגילוי דעת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני, השאלה מה לא נכלל כאן בתוך התוספת הזאת. מה שלא נכלל בתוספת הזאת, אלה דברים שחלים, אמורים לחול, או דברים שהם לא רלוונטיים, שהם למשל בתוספת ה-12. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> ב-35 יש תחילה מוקדמת ואנחנו מבקשים שגם סעיף 96 ייכנס לתוקף עם הפרסום ברשומות. זה סעיף של המסמכים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו לא מתנגדים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שייכנס לתוקף עם הפרסום ברשומות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כן. התיקון לסעיף 96. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עם ההפרה שלו. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ובתנאי שאתה יבואן נאות. שאתה עומד בתנאים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> בתנאים שלכם. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> לפי התנאים של המסלול. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לפי התנאים שלכם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יבואן נאות במסלול האירופי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רבותיי, סיימנו את הפרק הזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הערה אחרונה. נוסיף סעיף שמנהלת שירות המזון עד כניסת החוק לתוקף תעשה גילוי דעת לגבי הכול או לא רלוונטי כדי שתהיה ודאות מלאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא צריך בחקיקה. אני מצטערת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל אז זה נותן לה מעמד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא חושבת שאנחנו צריכים בחקיקה לומר כל מיני התחייבויות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> עם כל גילויי הדעת והדיווחים אני אצטרך לבוא ולגור כאן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא התחייבויות. זה נותן מעמד למפוקחים לדעת מה חל עליהם. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לשם כך יש את גילויי הדעת. לא כותבים בחקיקה פטור למשהו שלא חל. פטור זה פטור. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא פטור. רוית, זה גם בשבילכם. תהיה בהירות בכניסה לתוקף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה ממש לא מתאים לכתוב בחקיקה דברים שמתחייבים לפרוטוקול אלא אם כן, פנינה, אתם לא מתחייבים. תגידו לפרוטוקול. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני התחייבתי כבר יותר מפעם אחת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שתוציאו גילוי דעת? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> שאני אעשה גילוי דעת, שאני אעשה מדריך שיבהיר לכל אחד מה חל עליו ומה לא חל עליו ומה יחול עליו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אין הבדל משפטי? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא חושבת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. סיימנו את הפרק הזה. נחזור אליו אחרי ההפסקה שתהיה בהמשך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ליסטריה נוגעת להוראות שעדיין לא השלמנו אותה. בעמוד 32. לא קראנו את ההחרגות שלה אבל עיקר העניין הוא בהחרגה שנמצאת בטור ג', החרגה (2) שהיא עוסקת ברמות של הליסטריה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אבקש מהמנכ"ל להציג בפנינו את העקרונות. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> חלק מהרצון שלנו לייצר התאמה בין החקיקה הישראלית לזו האירופית נוגעת גם לעניין התקנה 20.73 של הליסטריה. צריך לראות את הדברים בהקשר הכולל. בהקשר הכולל, כלומר, באירופה זה בסוף נעשה תחת איזושהי מעטפת כוללת של ניהול סיכונים לכל אורך שרשרת הערך מהייצור, הובלה, שינוע, יבוא, שיווק וכמובן גם המסרים הנדרשים לטובת צרכני הקצה. אנחנו רוצים לבנות כאן את התשתית שתאפשר לנו לעשות את הדברים האלה, כמובן הרגולציה ולא רק הייבוא. לכן אנחנו מתכוונים לפעול לאמץ את התקנה הזאת בישראל, לשנות את מדיניות הליסטריה לגבי ישראל. זה תהליך שייקח זמן כי כאמור גם התעשייה וגם היבואנים צריכים להשתנות. גם אנחנו כרגולטורים צריכים להשתנות. לכן אנחנו עכשיו לא נבטל את התקנה הזאת כאן. בהמשך אנחנו נפעל לבטל אותה כאשר בינתיים נעשה את התהליך. אנחנו גם מודיעים לוועדה שאנחנו נעשה את זה. כדי שאנחנו נוכל לעשות את זה יש צורך בניהול סיכונים לכל אורך השרשרת. זה אומר להרחיב את 130א, את חובת ניהול הסיכונים, כרגע לא להחיל אותה אלא לאפשר לנו בצו להחיל את זה בהמשך בלי לעשות כאן תיקון חקיקה בשלוש קריאות - זה משהו שדיברנו עם היועצת המשפטית - ואז נחזור לכאן לוועדה לצורך האימות של זה. אז נוכל לייצר מדיניות שלמה סביב הנושא הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זאת אומרת שעכשיו מאמצים? << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> עכשיו אנחנו לא עושים שינוי במדיניות הליסטריה. אנחנו נבוא בהמשך לוועדה לפי הצורך גם לדווח וגם לעדכן. כל מה שאנחנו עושים עכשיו, זה להסמיך את שר הבריאות באישור ועדת הבריאות להרחיב את התחולה של 130א. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 130א הוא הסעיף שחייב את המשווק לגבי מזון שאינו ארוז מראש להפעיל מערכת בקרה עצמית. ההסמכה שאתם מבקשים היא על בשר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כרגע זה על מזון בתפזורת ואנחנו מבקשים להרחיב את זה גם על מזון ארוז מראש. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> להסמיך את השר להרחיב בצו באישור הוועדה את תחולת המזונות עליהם זה חל. << אורח >> לירון הרשטיין: << אורח >> אני מקרפור ישראל. מאוד מאוד חשוב לי להביא את הצד שלנו בסיפור. אנחנו יבואן נאות. יש לנו את היכולת להחיל את סקר הסיכונים ברשת השיווק. הסיפור הזה של ליסטריה הוא מאוד מאוד משמעותי, לא רק בגלל המזון שהוא ברור. כמו שנאמר כאן, בהחלט צריך שיהיו הכלים להתמודד. אני כיבואן שעובד עם היצרנים באירופה, ברגע שאני אומרת להם שאני צריכה את האישור שלהם של אפס ליסטריה, הם אומרים שאין בעיה, נעשה בדיקה, אפס ליסטריה אני יכול לתת לך ביציאה מהמפעל אבל אחר כך אני לא מוכן לקחת את הסיכון שיבוא משרד הבריאות ויהיו לכם שלוש ליסטריה, שבע ליסטריה, 99 ליסטריה ואתם תעשו לי ריקול כשלי מותר עד 100. הוא אומר אתם פוגעים לי בשם ואם אני עושה ריקול בישראל אני חייב לנהל גם ריקול באירופה למרות שזה לא נדרש. לכן יש יצרנים שפשוט מסרבים למכור לנו בישראל. זה משהו שהוא מאוד מאוד חשוב להתייחס ולתת עליו את הדעת וכן לאמץ את הרגולציה. אני מבינה את הצורך להיערכות של כולנו אבל אני לא שמעתי שיש כאן לוח זמנים מתי ייכנסו, מתי יפתחו, כמה זמן נדרש וגם אחרי שיעבירו את זה בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית, מתי זה ייכנס לתוקף, האם מיידית או לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קודם כל, את מבינה שזה עמד בליבת הדיבור בימים האחרונים ובכלל בתהליך חקיקה. בסופו של דבר למשרד הבריאות יש אחריות על בריאות הציבור וכשהוא אומר לי שהוא כרגע לא ערוך, אני בטח לא אאלץ אותו לעשות דבר כזה. זאת אחריות גדולה על הכתפיים שלנו. לגבי לוחות זמנים, אני יוצא מנקודת הנחה שאם משרד הבריאות יביא את החקיקה הזאת לשולחן כאן והוא עושה הכול כדי לקדם אותה, גם לשלב הזה הוא יגיע. אני לא יודע אם אנחנו יכולים לתחם את זה בזמן << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אנחנו נבוא לוועדה בקרוב. יש כאן הרבה מאוד שינויים שאנחנו עושים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מעדיף לא לדחוק כשזה בא לבריאות הציבור. אני מבין את הפן הכלכלי. אני לא מעיר לך. אני רק אומר לך איך אני רואה את הדברים. בתהליך כאן היו הרבה מאוד שלבים. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> כל השיח שנעשה לא מתבטל. אנחנו פשוט לא יודעים כרגע לעגן אותו בצורה מחייבת. מבחינת הכוונות, הן ברורות בכיוון הזה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> צו של שר הבריאות להרחבת 130א יגיע לוועדה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. אנחנו נבקש מהיועצת המשפטית להתייחס. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו נוסיף לסעיף 130א. מה שכתוב שם יהיה (א) ועכשיו זה נוסיף ש"השר באישור הוועדה רשאי לקבוע כי החובה כאמור בסעיף קטן (א) תחול גם על מזון ארוז מראש על ידי יצרן ומיובא ככזה על ידי היבואן". זה צו של השר באישור הוועדה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> צריכה להיות הפרדה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אין הפרדה. "מזון ארוז מראש על ידי יצרן או מיובא ככזה על ידי יבואן". אתם אומרים שהוא יכול לקבוע הוראה כזאת לגבי סוגי מזון או קבוצות מזון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רבותיי, זה הסיכום. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, ברשותך שאלה. כרגע יש החרגה גם בנוסח הנוכחי וגם בנוסח המתוקן. התעשייה בעיבוד וייצור צריכה לדבר על כל מיני הליסטריה, STP. ברגולציה האירופית מדברים על ליסטריה מונו וזו הבעיה המשמעותית. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> תסבירי שזאת הקלה. << אורח >> דנה שך: << אורח >> אני אסביר למה זה SPT. כיוון שאנחנו נמצאים במדיניות של זירו טולרנס, אנחנו רוצים ליצור מערכת התרעה מוקדמת טובה ומחמירה יותר - היא צריכה להיות מחמירה יותר כיוון שאנחנו ב-זירו טולרנס – מהמערכת שכתובה כרגע ב-2073 שאז עושים בדיקות מונו. אני לא יודעת על מה ההתרעמות כי התעשייה במשך שנים בודקת SPT במשטחים. במשך שנים התעשייה מבצעת בדיקות משטחים ל-SPT, זה לא משהו חדש, זה משהו שיצרנים מבצעים, ואני אף אגדיל ואומר שיש תעשיינים שמתחכמים ובודקים SPT במוצרים בטענה שהם מחמירים יותר אבל שוכחים לבדוק אחר כך האם מה שיצא לצלחת זה מונו על מנת לחמוק מהרגולציה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> לגבי תוכנית בטיחות ואיכות המזון של היצרן, אני מסכים איתך שהוא עושה SPT. זה לא צריך להיות ברגולציה מחייבת במערכת בטיחות ואיכות המזון של היצרן. זה לא צריך להיות ברגולציה מחייבת. גם באירופה מחייבים אותו ב-מונו. << אורח >> דנה שך: << אורח >> הרגולציה שלנו היא לא כמו באירופה. מה לא היה ברור? אנחנו ב-זירו טולרנס. כרגע הסברתי לך את ההיגיון המקצועי. לו היית נותן לי להשלים את דבריי, היית מבין עד הסוף את ההיגיון המקצועי. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אני עשיתי על זה הכנה מספיק מעמיקה כדי להבין. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה זה רלוונטי? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה לא עומד לדיון עכשיו. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> יש כאן תיקון לנוסח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו בעמוד 32, אני אקרא את תקנה 2073 על ההחרגות שלה. בטור א': (1) הוראות התקנה לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן. (2) בסעיף 7 לתקנה, תת סעיף 2, במקום "סעיף 19 לתקנה (EC) מספר 178/200" יקראו "סעיף 164 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015". אלה החרגות שכבר קיימות היום בדין הקיים. (3) הוראות התקנה בעניין תנאי תברואה בתהליך ייצור, ובכלל זה פרק 2 בנספח 1 לתקנה, יחולו, רק לעניין ייצורו של מזון אשר טעון קבלת רישיון ייצור או אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, לפי פרק ג' לחוק. אני מזכירה שיש לנו גם הוראת שעה לאותה פסקה (3) שקראנו עכשיו בטור א'. טור ג': (1) בסעיף 5 לתקנה, תת סעיף 2, בסופו, במקום "אזורי העיבוד והציוד למונוציטוגנס" יקראו "אזורי העיבוד והציוד למיני ליסטריה (SPP)". (2) בפרק 1 של נספח 1 לתקנה, בפרטים 1.2 ו-1.3 בטור "Limits", יקראו במקום "100 g/cfu", "לא מזוהה ב-25 גרם". (3) בפרק 1 של נספח לתקנה, בפרט 1.18, יראו אותו כאילו חל גם לגבי מזונות מסוג טחינה, אגוזים ותבלינים, ואולם לגבי סוגי מזונות אלה בלבד, בטור תכנית דגימה, בעמודה "ח", במקום "5" יקראו לגביהם "30". << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> סיימנו את הליסטריה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סיימנו. יש איזה דברים לא כל כך ברורים שכתובים בסוף, ב-44.3 והם כמובן יימחקו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> במיפוי שעשינו לתקנות ולהנחיות גילינו שיש לנו שתי תקנות שהן לא קיימות באירופה, הן הוראות מאומצות והן חסרות ב-321. אלה תקנות לסימון חנק וחפץ. אלה חריגים נוספים שעלו לאורך הדרך ואנחנו מבקשים בתיאום עם מנכ"ל משרד הבריאות להוסיף אותם לחלק ג' של התוספת 321 ליבואן שאימץ 100 אחוזים את אירופה וכמובן גם ליצרן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה המשמעות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שהם לא יצטרכו לסמן את הדברים האלה בשל רגולציה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> למה לא לתת? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לנו יש בדיוק את אותן בעיות. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> בגלל ניהול סיכונים. אנחנו עושים את זה ליצרן וליבואן שמנהלים סיכון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> יצרן נאות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יצרן נאות. סליחה. טעות שלי. מי שמנהל סיכונים. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> ראשית, כל ערך בסוף, גם אנחנו מאזנים אותו אל מול דברים אחרים אבל אני כן אומר כאן בהזדמנות הזאת ליצרנים וליבואנים שלא סתם אנחנו עשינו את זה רק על מי שמנהל סיכונים. כלומר, זה כמובן לא פוטר אותם מאחריות ואם הם יהיו צריכים להוסיף איזושהי הנחיה או לעשות איזשהו קמפיין או כל דרך אחרת שבה הם יחליטו ליידע את הציבור, אתם תצטרכו לעשות את זה. כלומר, זה יהיה חלק ממנגנוני ניהול הסיכונים שלכם. אחד הסיכונים שיש במוצרים האלה הוא לצורך העניין מוצר שאפשר להיחנק ממנו, מוצר שיש בו חפץ וצריכים להיות מודעים אליו, אתם תצטרכו לנהל את הסיכון ולמצוא את הדרך לנהל את הסיכון. עד היום "ניהלנו לכם" בחוק את הסיכון באמצעות זה שאמרנו לכם שאתם תכתבו את האזהרה. אתם תצטרכו למצוא את המנגנונים לנהל את הסיכון. אנחנו נבקר אתכם על מנגנוני ניהול הסיכונים שלכם וכמובן החובה הציבורית שלכם עומדת בעינה להיות בטוחים לציבור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הנושא של חנק. הרי אנחנו מדברים על אגוזים ועל דברים כאלה. זה לא משנה איך תטפל במוצר כי בסוף המוצר הזה מסוכן לילדים מתחת לגיל שבע. לכן אני לא מבינה איך אפשר לוותר על תקנה כזאת, על אזהרה כזאת לציבור. לא משנה אם עברת במסלול האירופי או לא במסלול האירופי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> חלק מניהול הסיכונים זה שיצרן יבוא ויאמר שהוא לא לוקח סיכון כי זה לא מספיק ברור ויש כאן סכנה אמיתית והוא ימשיך לסמן. זאת המשמעות. אני חושבת שהתעשייה או היבואנים ימשיכו לסמן את זה אבל זאת לא תהיה חובה. אם אני הייתי כזאת, זה מה שאני הייתי עושה כי אני לא יכולה לקחת אחריות להשאיר את זה ליד המקרה. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> העובדה שאנחנו לא קובעים חובה לא פוטרת אותם מהחובה. העובדה שאנחנו לא קובעים חובה ספציפית, ואני אומר את זה לכם, לנהל את הסיכון בדרך מסוימת, לא פוטרת אתכם מלנהל את הסיכון בין אם בדרך הזאת של אזהרה על המוצר או בדרך אחרת אבל תצטרכו לנהל את הסיכון ואנחנו נבדוק שהסיכון ינוהל. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אני מסכים איתך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> משהו נוסף שלדעתי נשמט בטעות. בדיון הקודם לגבי האלרגנים סיכמנו שכחלופה לזה שנוריד את הסימון מההוראות המאומצות, משרד הבריאות יביא תקנות תוך שבע שנים, הסדר שלם, ובנוסח נשארו שני הדברים, גם חובת הסימון וגם התקנות. צריך להשאיר את התקנות ולהחזיר את החריג הקבוע של חובת הסימון וזה יבוא עם התקנות ככל שנדרש, כך שהוא יבוא כחלק מאותן תקנות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סליחה, לא לגמרי הייתי איתך. אנחנו מדברים בסעיף 44 על הנושא של שבע שנים לגבי סימון אלרגנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עמוד 77, סעיף 44. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן. סימון אלרגנים, פסקה (2) צריכה לחזור לטור ג', לתקנה באופן קבוע, ל-1169. הסעיף המהותי יהיה (1). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התקנות הן בעמוד הבא. השאלה היא האם זה נכון. זו גם הייתה הבשורה שנאמרה למסעדנים ועל כל הגורמים שהיו בדיון שבתוך שבע שנים יהיו תקנות כאלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נכון. לפי תקנות ראשונות. בגלל שזה הסדר שלם ולא מספיק רק הסימון, צריך לנהל את הסיכונים, יכולים להיות עסקים גדולים כן ועסקים קטנים לא. באירופה יש לדבר הזה הסדר שלם. אנחנו אומרים שכאשר לא נתקיים מצב שיש לנו איזושהי חובת סימון בלי כל ההסדר השלם, החלפנו את זה בחובת להביא תקנות עם כל ההסדר לרבות זה שיכול להיות שכחלק מהתקנות יגידו שצריך עכשיו להחיל את ההוראה המאומצת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני, אני אומר למה אני רוצה להזהיר את הוועדה. תקנות ראשונות, יש לנו הרבה מאוד שפזורות ברחבי החקיקה ולפעמים הוועדה מוציאה תזכורות למשרדים ולא קורה עם זה שום דבר. תקנה ראשונה לא יוצרת באמת מחויבות של המשרד. לעומת זאת, אם אנחנו משאירים את ההוראה הזאת כהוראת שעה, מה שיוצר מחויבות ולחץ לעמוד במחויבות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא. יוצר סיכון. הפוך. זה יוצר סיכון בלי מחויבות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה יוצר סיכון אבל המשרד ירצה לבדוק. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> המשרד הרי באותה מידה יכול לבוא לוועדה ולדחות את זה. אם זה ייכנס לתוקף, זה ייצור סיכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש איזון אבל השאלה לאן הוועדה בסופו של דבר רוצה להגיע. אם אנחנו רוצים להגיע לכך שתוך שבע שנים יהיו הוראות לגבי סימון אלרגנים בהסעדה, אני חושבת שהדרך היא - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני חושב שגם עשינו לזה דיווח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. יש גם דיווח. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לדעתי שנה וחצי לפני התקנות יש דיווח שזה מתקדם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני חושב שבתום חמש שנים. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אם אתה רוצה להסמיך את השר לדחות לשבע שנים באישור הוועדה, אפשר לעשות את זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא כבר מוסמך. הוא תמיד מוסמך. אנחנו לא רוצים שבמחדל יגיע המצב שיהיה סימון בלי ההסדר השלם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה אם זה לא אומר שלא מתכוונים לעשות את זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> דוכן פלאפל יצטרך להתחיל לסמן. ויותר גרוע, מי שלא יעשה ASP יצטרך לעשות סימון ואז אנשים יכולים בדוכן פלאפל - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני יודע מה אני רוצה אבל אני לא יודע את לנסח את זה מבחינה משפטית. אני רוצה שהמשרד יביא לי בתוך שבע שנים תקנות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה הנוסח. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> יש שתי דרכים לומר בחקיקה שזה יקרה. יש דרך חזקה לומר את זה ויש דרך התנהגותית. אולי תעלו את שלומית שתתייחס. אני אומרת שיש שתי דרכים לעשות את זה. דרך אחת קובעת סוף שאם מגיעים אליו, אז צריכים לחזור ולדבר, או שלא קורה כלום - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא הבנתי. חובה בחקיקה ששר הבריאות חייב להביא, זה לא נקרא שעשינו? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה נקרא שעשינו משהו על הנייר. האם יש לזה אפקט במציאות. אני לא בטוחה שתמיד יש. רוב הפעמים אנחנו נתקלים בכך שזה לא עוזר לנו המנגנון של תקנות ראשונות והשרים מוכנים לחיות גם עם הכתם הזה שם לא הביאו את התקנות במועד. לעומת זאת, אם יהיה לחץ כזה שהדבר הזה הולך להיכנס לתוקף, בטוח שכל הגורמים שירצו לבוא, ידחקו ויגרמו לכך שהתקנות האלה יגיעו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש גם את הניסיון ההפוך. אנחנו רואים הרבה פעמים שניסו לכפות על משרדים לעשות דברים והם פשוט לא מגיעים בזמן אלא ברגע האחרון ודוחים. הם תובעים באותה מידה הסדרים אלא שאחד כאן כרגע גם מסכן את העסקים הקטנים וגם – לא תפקידי לומר זאת – כנראה גם את הציבור, והשני הוא יותר עדין במובן הזה עם חובת דיווח בהנחה שאמר כאן מנכ"ל משרד הבריאות שגם כך הוא מתכוון לעשות את זה, גם שירות המזון אמר שגם כך הוא מתכוון לעשות זאת. זה יכול אפילו להקדים בהיבט הזה וזה עד שבע שנים. אני חושב שלקחת איזשהו סעיף אחד מתוך מכלול ולהחיל אותו, אין בו ערך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסעיף הזה נדחה בשבע שנים. אין לנו כאן הרבה הוראות שנדחו בתקופה כזאת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יגיעו לרגע האחרון ואז יעשו הסדר לא רציני או לא מסודר, במקום לעשות משהו מסודר, רק בגלל הדבר הזה. עוד לא גיליתי שזה מעודד את הממשלה לעשות דברים טובים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> השר רשאי לדחות אחרי שבע שנים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא. הפוך. את התקנות הוא לא יכול לדחות. הוא יכול לא להביא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שאלתי לגבי האימוץ. השר יכול לדחות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא תמיד יכול לדחות. אני חושב שהוא יצטרך אישור ועדת חריגים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לו מנגנון, שידחה את זה אם הוא לא מצליח להביא את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל זה לא עניין של אימוץ. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אם הוא לא עושה, זה מצב בעייתי כמו שגל מתאר. אם הוא לא עושה את זה, יש את הדרישה ומצד שני אין את כל המנגנונים מסביב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי אבל אם אני משאיר רק את המנגנון הזה של האימוץ שאתה לא אוהב אותו? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני מאוד לא אוהב אותו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני שואל. מה קורה אם הגעת לשבע שנים והשר לא התקין תקנות? הוא יכול לבוא ולבקש מהוועדה לדחות את זה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> תמיד הוא יכול לתקן את התוספת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם כן, מה הבעיה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שיכול להיות שהוא גם לא יעשה את זה. יכול להיות שיהיה עליו לחץ לא לעשות את זה ואז ייכנס כאן הסדר מאוד בעייתי. יכול להיות שהוועדה לא תהיה כאן באותו יום, יכולים להיות הרבה דברים. לכן הצענו את הפתרון החלופי שמחייב את השר להביא תקנות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה מדבר על דחיית המועד. אף אחד לא דוחה מועד של תקנות ראשונות. פשוט מצפצפים על זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> החלופה היא שבמחדל ייכנס כאן סעיף חוקי על דוכני פלאפל שלא יודעים לנהל סיכון, שהם יצטרכו לכתוב שהמוצר לא מכיל בוטנים ובטעות יהיו בוטנים בתוך הדוכן וזה הרבה יותר גרוע מהמצב היום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי את התקנות תביאו בתוך ארבע שנים ואת ההוראה הזאת אנחנו נשאיר לשבע שנים? אז נהיה בטוחים שיהיו להם תקנות בתוך מועד יותר קצר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שוב, אפשר גם שש שנים אבל זה מול משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אי אפשר לבקש בקשה כזאת. הם לא יעמדו בזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התקנות הראשונות, אבל המועד שלהם יהיה קודם בשנה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שאלתי אותם אם הם יכולים לעמוד בזה והם אמרו לא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> המועד של התקנת התקנות יקדם למועד הפקיעה של ההוראה שפוטרת מסימון אלרגנים. אז אנחנו נהיה בטוחים. השר ידע שהוא מפר את ההוראה לקבוע תקנות ושיש סיכון. כרגע אלה שבע שנים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לדעתנו הפקיעה לא אמורה להיות. היא לא יכולה לבוא בלי הסדר של תקנות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר, לכן נאמר שהתקנות הראשונות יהיו קודמות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> על זה אמר משרד הבריאות שהוא צריך שבע שנים. אפשר שבע ושמונה. אני עדיין חושב שזה סיכון מאוד גדול לציבור. נעה, אולי אפשר שבע ושמונה. הסיכון כאן, בשונה ממקרים אחרים שזאת סתם הוראה, הוא גדול. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מציעה שמועד התקנות הראשונות יקדם לפחות בשנה למועד הפקיעה בתוקף של ההוראה כדי שלשר יהיה זמן. אם הוא רואה שהוא לא מגיע לתקנות ראשונות, כבר מראש יש לו שנה עם הבחירות וכל מיני אירועים כדי לדחות את התוקף של ההוראה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יכול להיות שהתקנות בכלל לא ירצו את החובה הזאת. אנחנו אומרים שיכול להיות שהתקנות ירצו את החובה ויכול להיות שהתקנות ירצו חובה בצורה אחרת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר, אז הם יביאו בצו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אומר יותר זה. הנושא הזה כרגע ממש על השולחן. הוא נדון בנושא של רישוי עסקים בכל בתי האוכל במדינה. יש צוות מקצועי בהובלת משרד הבריאות שבוחן את הדבר הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר. אתם כבר בתוך התהליך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נכון. עושים את התהליך לגבי מה מקובל במסעדות ואיך עושים. שוב, אם עושים שבע ושמונה, זה נראה לי פחות נורא כי הוא חייב להביא תקנות. אני חושב שבסוף כן יכול להיות כאן סיכון גם לעסקים וגם לציבור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה לומר אדוני מה נשמע מתוך כל הדברים. היה כאן אירוע חגיגי, באו הגורמים ושמחו מאוד לשמוע שתוך שבע שנים אנחנו נשנה מצב מבחינת סימון אלרגנים בהסעדה. כעת אנחנו שומעים את המציאות המרה והיא שלעולם לא יהיה כאן סימון אלרגנים בהסעדה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא. למה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה מה שעולה מתוך הדברים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא. זה לא נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סליחה, מה שאתה אומר זה שהסיכון הזה שאתה רואה אותו בתוך שבע שנים, הסיכון הזה שבסוף הדרך אחרי שבע שנים, אחרי תקנות ראשונות, בסוף אוי ואבוי לא יהיה סימון אלרגני ובסוף זה יפקע – זה אומר שאתם רוצים שלעולם לא יהיה סימון אלרגני. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הצעתי שאפשר לעשות שבע ושמונה. אני חושב שזאת טעות אבל אפשר לעשות את התקנות לשבע שנים ואת ביטול ההוראה לשמונה שנים. אז יצטרכו להביא תקנות. אני חושב שבכל מקרה יביאו תקנות. להגיד שזאת דרמה, אני לא יודע כי יבואו לכאן העסקים והציבור לצעוק בוועדה בעוד שמונה שנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, הציבור לא יצעק כי לציבור מאוד קשה ליזום הליך, לצעוק ולהביא את הוועדה לדון בנושא שהוא מחוץ לכל הענייניים. כשיש לך דד ליין כזה, ברור שכולם מתכנסים ל-דד ליין הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בזמנו היינו עדים לאירוע של אותה נערה שנכנסה למסעדה ולצערנו הרב היה אירוע טראומתי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני מקבל לחלוטין. אני פשוט אומר שגם בדיונים כאן נאמר שהסיכון כאן יכול לגדול ולא לקטון כי העסקים יצטרכו לסמן והם לא ידעו איך מסמנים. הם לא ידעו לנהל את הסיכון והם יסמנו דברים שמסכנים את הציבור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מאמין שהמשרד ירצה לעשות את העבודה. שבע שנים זה די זמן ולכן אנחנו משאירים את זה כך, עם הסעיף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> באותו מועד? התקנות הראשונות קודמות באיזשהו זמן? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> במקביל. אנחנו מאוד רוצים את זה ולכן אני משאיר את זה. אנחנו נצא עכשיו להפסקה של חצי שעה ויהיה לכם זמן כדי שתביאו לנו רשימה מסודרת. לאחר מכן נדבר על כל מיני תיקונים שאני חושב שרובם הם תיקונים טכניים. נכון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש כמה דברים שנרצה לדבר עליהם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דברים שכבר הצבענו עליהם. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> גם לנו יש כמה דברים קטנים. אני אציג לך אותם בהפסקה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא נצביע היום אלא נסיים את התוספת ואת התיקונים. מחר נקיים בעזרת השם הצבעה רציפה על הכול. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:36 ונתחדשה בשעה 16:50.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מחדש את דיון הוועדה. פנינה והצוות ימשיכו לעבוד על הרשימה ובזמן הזה אנחנו נתקדם על הנמקה של הרוויזיות. לא נצביע עליהן עכשיו אלא רק הנמקה שלהן. היועצת המשפטית תעבור על אותם סעיפים שכבר הצבענו עליהם ויש בהם כל מיני שינויים ברובם כנראה גם טכניים. ננמק אותם ואת ההצבעה נקיים במועד אחר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש כל מיני תיקונים ואני מבקשת אדוני שתשקול אולי אם אתה רוצה לפתוח אותם ברוויזיה או לא. אני אתחיל גם ברוויזיות וגם בדברים שעלו כאן בהערות ואני רוצה להתייחס. הערה ראשונה שנאמרה לגבי הנושא של תקנים בינלאומיים מקובלים. ביקשתם להכניס את כולם כאילו הם התקבלו לפי כל התקנים שהוכרו על ידי ארגון GFSI. בדקתי את זה עם פנינה והיא אומרת שאנחנו לא יכולים להסתמך על הארגון הזה, על כל התקנים שהוכרו על ידי הארגון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני לא מכירה. מה ששלחת לי, זה לא הארגון שאנחנו מכירים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> השם המלא נשלח אליך. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אני לא מסכימה. אין לנו את זה. מה שנעה שלחה לי, את שלחת לה. << אורח >> לירון הרשטיין: << אורח >> הוא מכיל את ה-FS, את ה-BRC. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בסדר, אבל יש את זה גם היום בנוסח ואני לא מבינה למה אני צריכה להוסיף את זה. אנחנו לא מכירים. אני לא מכירה. << אורח >> לירון הרשטיין: << אורח >> את ארגון BRC וה-FS את מכירה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אולי הם יהיו מקובלים בעוד שנה-שנתיים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כאשר יהיו מקובלים אנחנו נדבר על זה. אני לא מכירה את זה כדי להגיש לנעה סעיף. בשביל זה יכולתם לפנות בעוד מועד ולא עכשיו. אני לא מסכימה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> יש שם סעיף סל באישור השר. אולי לא נעשה את זה באישור מנהלת שירות המזון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רק מבקש ממך היועצת המשפטית, להביא את זה מחר בטבלה עם מספרים. היום אנחנו מנמקים ומחר אני פשוט אצביע על זה כמו שזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו בעמוד 4. תיקון נוסף שנראה שנדרש בסעיף שמסומן כאן בצהוב, סעיף 3(א) ב-(ד)(1). פסקה (1). אמרנו שתהיה הודעה שתפורסם ברשומות בתוך שישה חודשים מיום כניסת השינוי לתוקף, אבל צריך לומר מתי תיכנס ההודעה הזאת לתוקף. אנחנו מבקשים, פנינה, להוסיף את המילים "ובה יצוין מועד כניסתה לתוקף" של אותה הודעה. יש לנו את החלת שינוי במסמך בהודעה או של מנהל שירות המזון או של המנהל הכללי של משרד הבריאות. בהודעות האלה צריך לציין מתי ההודעה הזאת נכנסת לתוקף. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> יצוין מועד כניסתה לתוקף? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בסדר. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בסעיף 3א(ג), הנושא של התרגום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את רוצה להעלות את ההערה? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זאת הערה שעלתה. היא לא הוכרעה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תסבירי אותה בבקשה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בסעיף 3א(ג), זה בעצם המנגנון שמדבר על השינוי, על הודעה על שינוי לבעלי העניין. כרגע כתוב שמנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט הודעה על השינוי, 14 ימים ממועד פרסום ההודעה, ההודעה תכלול הפניה לנוסח השינוי בשפה האנגלית ואם זה לא נספח, גם את עיקריו. זאת אומרת, ההודעה על השינוי היא באנגלית. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא. ההודעה על השינוי היא בעברית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם לא מצרפים תרגום להודעה הזאת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לא. ההודעה על השינוי היא בעברית אבל השינוי עצמו, נוסח החקיקה שרוצים לאמץ מאירופה מגיע באנגלית. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא. הוא מגיע בעברית. לא כתוב אנגלית ולא כתוב עברית. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כתוב בשפה האנגלית. כתוב שתצרפי אותו, תכלול הפניה לנוסח השינוי בשפה האנגלית. אם זה לא נספח, גם את עיקריו. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני אומר לך למה בשפה האנגלית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> האמת היא שבשפה האנגלית היה כתוב גם קודם. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נכון. יש דברים שאנחנו תמיד מתרגמים לעברית אבל כשיש לנו רגולציה כמו שאריות חומרי הדברה, כאשר מדובר על גידול והשם שלו בלעז לא אומר שום דבר, אני לא רוצה לחשק את עצמי, שאני אצטרך לתרגם גם את זה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם כן, הנספח הוא רק עיקריו. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני מדברת על הנספח. אני מדברת על הארטיקלים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כרגע זה כולל הכול. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא. זה לא כולל הכול. שינוי נספח זה לא ארטיקל. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> סעיף (ג) מדבר על כל שינוי שהוא. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל בשינוי בנספח. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אין הבדל בין שינוי בנספח לבין שינוי לא בנספח. הוא אומר שינוי בנספח, רק אנגלית. שינוי שהוא לא בנספח, תשלח בעברית סיכום בעברית כדי שיבינו על מה מדובר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נכון. אנחנו גם מתרגמים מהנוסח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם בחוק הקיים אנחנו אומרים שההודעה תכלול הפניה לנוסח השינוי בשפה האנגלית ואת עיקריו. מה שעשו עכשיו, את השינוי, זה שהם אמרו שכאשר השינוי לא בנספח בלבד, הם מצרפים את עיקריו. זאת אומרת שבשינוי בנספח, אפילו את עיקריו לא מצרפים. לא עשו שינוי לגבי השפה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> החמירו עוד יותר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא. אני לא חושבת שהחמירו. אני לא חושבת שהחמרתי. זה היה משהו במקור. אני חושבת שהוכחנו שאנחנו מפרסמים, מיידעים, מנגישים את כל העניין. אני לא צריכה לתרגם משהו לפני שקיבלתי הודעות שאולי בכלל לא צריך את השינוי. אני עומדת על זה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> איך אנחנו נתייחס אם את שולחת לנו את זה ויש לנו 14 ימים? זה פשוט להפוך את השפה האנגלית לשפה רשמית בישראל. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אלה רק הנספחים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לא רק הנספחים. הכול באנגלית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הכול באנגלית אבל לגבי השינוי בנספח, את אפילו לא צריכה לפרסם. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נכון. זו המשמעות. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> כשדיברנו על כך שאולי יש חומר הדברה כזה או אחר, זה בסדר ואין בעיה אבל עכשיו אנחנו מדברים על 40 רגולציות ובחלק מהנספחים יהיו שינויים משמעותיים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כמו 1169. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מזכיר לכם שזו הנמקה ברוויזיות. נשקול את העניין. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הנושא הבא הוא בסעיף קטן (ז), באותו סעיף, 3א(ז), אנחנו אומרים שבמקום "או הקובע" יבוא "או הקובע, מרחיב" וצריך לומר שבמקום המילים "טור א', טור ב' או טור ג' לתוספת" יבוא "התוספת". כל שינוי שהוא בתוספת השנייה א', צריך אישור של הוועדה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זאת רוויזיה או תיקון? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו עכשיו מנמקים רוויזיות. מחר אני אצטרך לפתוח את הרוויזיה, לקבל אותה ולאשר או לא לאשר את מה שהיא מנמקת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא הבנתי את הנימוק. במקום לומר טור א', טור ב' וטור ג', אנחנו אומרים לתוספת השנייה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בדיוק. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני צריכה לומר מה עמדתנו? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רק אם את מסרבת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בעבר בטור א' הייתה מופיעה ההוראה עצמה. כיום דרך האימוץ היא אחרת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> את צודקת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם לא היית מתקנת, היה יוצא שבהוראה חדשה היית יכולה לא להגיע לוועדה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. בעמוד 6. עניין שדיברנו עליו בדיון הקודם. סעיף 3ב(ו), הוועדה המייעצת. תיקון שהוועדה ביקשה בדיון הקודם אבל זה גם נושא שכבר היה אחרי ההצבעה ואנחנו מבקשים להביא את זה לרוויזיה: "עוסק במזון רשאי לפנות לוועדה המקצועית המייעצת בבקשה להרחבה לפי סעיף 3א(ז1), בהתאם להנחיות שיפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט". אני מזכירה שזה בהתאם ל-3א(ז1). זאת אומרת, זה לעניין חומר, לעניין תהליך. זה לא לכל עניין שקבוע ברגולציה אירופית אלא רק לעניינים שפורטו ב-3(ז). << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מספר 4. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> השאלה אם זה מגביל כאשר רשום עוסק במזון. אם למשל חקלאי רוצה לפנות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> החקלאי לא יכול לגשת אלינו. הוא יכול לגשת באמצעות היצרן. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> את זה אני רוצה להבין. אני שואלת האם רק המפוקחים שלכם יכולים לפנות. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> יש לו גם נציג. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בסדר, אבל החקלאי לא פונה אלינו. אנחנו עובדים מול היצרנים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> נכון. לא רוצים שחקלאים יפנו אליכם. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> חגית רוצה לפנות אלינו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מספר 5. עמוד 7, עדיין בסעיף 3ב(ט)(2). כמובן ההודעה למקרה של ניגוד עניינים היא ליושב ראש הוועדה. יכול להיות שהוא לא יהיה מנהל שירות המזון. בעמוד 8 הייתה איזושהי בקשה. אחת ההנחיות שאתם מבקשים לבטל עוסקת בזה שהמזון לא יסומן באישור משרד הבריאות. ביקשתם שנוסיף איזושהי הוראה האומרת ש"עוסק במזון לא יסמן מזון כמזון באישור משרד הבריאות". << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> וזה יבטל את ההנחיה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה יבטל את ההנחיה. זה תיקון סעיף 17. "בסעיף 17 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא". << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לא כתוב באירופה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כנראה לא היה כתוב בנוסח. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> שש תקנות וזה לא כתוב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה תיקון 6? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה תיקון 15. תיקון 6, באישור משרד הבריאות. סעיף 7 זה התיקון עליו דיברנו קודם. לגבי סעיף 130(א), בעמוד 14. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> סעיף 96. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נתחיל עם סעיף 96 בעמוד 12. סעיף קטן (ב) ביקשת להבהיר שמסמך כאמור בסעיף קטן (א)(2), כיוון שיש אפשרות של הסתמכות על מסמכים - - - << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> באיזה סעיף? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו בעמוד 12, בסעיף 96, פסקה (2). הוספנו לפסקה (1) את האפשרות לבדוק באמצעות מסמכים, לעשות בדיקה של מסמכים, ביקש רז שגם בפסקה (2) אנחנו נתייחס לאפשרות הזאת ונגיד שמסמך כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (א)(2). את אותו תיקון נצטרך לעשות גם בפסקה (4) לגבי סעיף קטן (א). << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אין בעיה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> התחולה המיידית...? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא., ב-(ד) לא צריך. אנחנו הולכים לפי הסדר במיוחד שאנחנו מנסים להביא מחר דברים מסודרים לרוויזיה. סעיף 8. תיקון לסעיף 130(א) שהקראנו קודם וגם הוא טעון רוויזיה. זאת ההסמכה של השר לקבוע חובת ניהול מערכת בקרה עצמית גם לגבי מזון ארוז מראש. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> איפה יבוא התיקון, ב-130 או ב-130(א)? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ב-130(א). אנחנו מדברים על רוויזיה וההליך הוא כזה שיש הצבעה ואם רוצים דיון מחדש, כל התיקונים שאני קוראת עכשיו הם תיקונים שיתאפשרו רק אם הוועדה תחליט לפתוח דיון מחדש ולקיים אותם. בעמוד 18, סעיף 318, הדיווח על היערכות ליישום חובת סימון אלרגנים בהסעדה ובבתי אוכל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לדעתי זה היה לפני ההקראה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ליתר ביטחון, אני רוצה להכניס את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר. זה יהיה מספר 9. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 321. יש לנו כאן רצף של תיקונים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא הצבענו על זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> על 321 הצבענו. לא על 321(א). 25. תיקון סעיף 321. בסעיף 321 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (ד), אחרי "לפי חוק זה" יבוא "או עד שיבוטלו על ידי השר כאמור בסעיף קטן (ו1)(1)" ובמקום התאריך הנקוב בו יבוא "כ' באלול התשפ"ט (31 באוגוסט 2029). אנחנו מדברים כאן על ההנחיות להוראות נוהל שהיו קיימות לפני תחילת החוק והן בעצם מוארכות. לא הייתה כאן אפשרות לבטל אותן ולכן מה שמאפשרים כאן זה שהשר רשאי לבטל. כמו שביקשתם, לגבי סעיף קטן (ד), עדיין השר יכול לדחות את המועד הזה לפי מה שכתוב באותו סעיף. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> סעיף (ד) הוא הנחיות נוהל? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, הוראות והנחיות נוהל. סעיף (ו) הוא הנחיות והוראות נוהל לגבי יבוא שזאת פסקה (2). (2) בסעיף קטן (ו), אחרי "שיחליפו אותו" יבוא "או עד שיבוטלו בידי השר כאמור בסעיף קטן (ו1)(1) או עד יום כ' באלול התשפ"ט (31 באוגוסט 2029)" והסיפה החל במילים "השר, באישור הוועדה" – תימחק. שם אין יותר אפשרות להאריך וזה יבוטל בסוף התקופה הזאת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> מתי אין אפשרות להאריך? באיזו אופציה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בהנחיות נוהל לגבי הייבוא. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> הוא רצה בדיוק הפוך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> פנינה, אני הבנתי נכון, שלגבי הייצור את רוצה עוד אפשרות הארכה של ההנחיות והוראות נוהל ולגבי הייבוא את לא רוצה יותר אפשרות הארכה. הבנתי נכון. פסקה (3) מוסיפה הסמכה לשר. (3) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: "(ו1) רשאי השר, בהודעה ברשומות, לגבי הנחיה או הוראה כאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ו) – (1) לבטלה. (2) לקבוע שהיא לא תחול על מזונות מסוימים. (3) להודיע שהיא אינה בתוקף, כולה או לעניין מזונות מסוימים, משום שנקבעו הוראות לפי חוק זה שהחליפו אותה". אלה שלוש האפשרויות שנתונות לגבי ההנחיה, הוראת נוהלת. זה תיקון מספר 10. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> בתיקון שעושים כאן למעשה החל מאוגוסט 2029 לא ניתן להאריך הוראות - - - << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אם היית מקשיב ל-(ד), היית רואה את המנגנון שעשינו ל-(ד). << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אני שואל שאלה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בוא נקשיב. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אני משתדל להקשיב אבל אם יש משהו לא מובן, אני שואל את הוועדה ומצפה לתשובה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה לומר משהו. אני מציעה, כדי שהיצרנים לא ירגישו מקופחים בדבר הזה, להשאיר להם את העניין של אפשרות הארכה. הכי הרבה, לא תעשו בזה שימוש. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לא. להפך. אנחנו לא רוצים. שלא יהיו אפשרויות הארכה בכלל. הנחיות והוראות נוהל צריכות לעבור מן העולם ב-2015. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אם כך, בואו נבטל את הסעיפים האלה ונשאיר הארכה בשני המקרים. בסדר? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר. הארכה בשני המקרים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אין בעיה. אם אתם מבקשים את המנגנון שהיינו רוצים לבטל גם את ההנחיות. בואו נעשה הארכות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ב-(ו) אנחנו מציעים לא למחוק את הסיפה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> גם לא ב-(ד). אני גם לא רוצה את (ד). גם (ד) אני רוצה להאריך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ב-(ד) את יכולה להאריך אבל ב-(ו) מחקת את אפשרות ההארכה. בשניהם תשאירי את אפשרות ההארכה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> למה שאני לא אתן את המנגנון? למה רק ב-(ד) את המנגנון הזה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בשניהם יהיה לך את המנגנון או עד שיבוטלו על ידי השר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בסדר. אין בעיה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בשניהם יש את אותו מנגנון של אפשרות הביטול על ידי השר וגם אפשרות של הארכה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> יש רצון שאחרי 2029 נחיה עוד עם הוראות נוהל? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אולי כן. מי יודע מי יהיה השר והמנהל הבא. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא הבנתי. הוחלט שאת (ד) בכל זאת אפשר להאריך? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן. שוויוניות. אנחנו רוצים שוויוניות. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא אכפת לנו אי השוויון. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> גל התנגד לזה בתוקף. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בסדר. גל עכשיו בחוץ מסדר את השוויוניות. בואו נתקדם. באנו להקל, באנו לברך, יצאנו מקללים, בואו נחזור. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> לא יצאתם מקללים. בואו נחכה לגל ונשמע מה הוא אומר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, לא צריך לחכות לגל. זה חוק שלנו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו בעמוד 32, דבר שאנחנו צריכים להצביע עליו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הליסטריה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. זה הליסטריה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> על זה צריך להצביע בנפרד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסעיף 321 היו לנו שתי הוראות לגבי הנחיות והוראות נוהל. האחת היא בסעיף קטן (ד) שעוסקת בהוראות שונות ואחת בסעיף קטן (ו) שעוסקת בייבוא. בהצעת החוק דובר על כך שלגבי אחת תהיה אפשרות להאריך אותה ולגבי אחת מהן לא תהיה אפשרות להאריך. טוענים היצרנים שזה יוצר אי שוויון. << דובר_המשך >> רוית ארבל: << דובר_המשך >> לא, לא אכפת לנו השוויון. << אורח >> קריאה: << אורח >> הפוך. אפשר להאריך רק ליצרנים ולא ליבואנים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אנחנו חשבנו, בלי קשר ליצרנים ויבואנים, שהנחיות והוראות נוהל אמורות היו להתבטל כבר אחרי החוק ב-2015. אנחנו מאמצים עכשיו תקנות אירופיות כדי שלא נישאר בעולמות של הנחיות והוראות מס. אני לא חושבת שבחקיקה צריך להיות תמריץ לזה שהם יישארו איתנו גם אחרי 2029. אנחנו נותנים כאן חמש שנים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש דברים שחייבים לחול כי זה מוחרג. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם כן, שיתקינו תקנות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> גל, אני לא מסכימה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אף אחד לא יתקין תקנות בשביל דברים שיוחרגו. רוצים להוריד את ההחרגה, שיבוא משרד החקלאות, יתכבד ויוריד אותה. הם כבר עשו את התקנות. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אנחנו לא מתנגדים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> מה קרה עם משרד החקלאות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כרגע רוית אומרת שבגלל שרצו לאמץ, סתם נבזבז את הזמן בהתקנת תקנות. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה לא נושא חשוב. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו נשארים בנוסח הקיים גם ב-(ד) וגם ב-(ו). << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מה שנעה הקריאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר, אבל יש לנו תיקונים אחרים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אין לנו התנגדות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו חוזרים לנוסח שהקראנו עם התיקונים עליהם דיברנו, על סמכות השר לבטל את ההנחיה/ההוראה, לקבוע שהיא לא תחול על מזונות מסוימים או להודיע שהיא לא בתוקף. אנחנו אומרים או עד שיבוטלו בידי השר אבל אנחנו לא משנים את זה. ב-(ד) תישאר אפשרות הארכה וב-(ו) לא תישאר אפשרות הארכה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הפוך. ב-(ד) לא תישאר אפשרות הארכה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ב-(ד) תהיה אפשרות הארכה כי אנחנו לא מוחקים את הסיפה הקיימת. היום יש אפשרות הארכה והסיפה הזאת לא נמחקת. רק ב-(ו) הסיפה הקיימת לא נמחקת. הסיפה קיימת בסעיף הקיים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הבנתי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עמוד 49. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בעמוד 49 יש לנו את רשימת חומרי העשן. התיקון היה שהם צריכים לעמוד בנספח 1 לתקנה 2065. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מספר 11. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> יש עוד משהו קטן שצריך לדייק אותו. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אין מה לדייק. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> ההגדרה שכתובה שם. היום שלחו לי את זה. כרגע כתוב שזה בהתאם להגדרה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> יש כאן הערות שלא מגיעות אלינו. חמש ישיבות על הסעיף הזה וההערות לא מגיעות אלינו. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה סעיף שתוקן אתמול. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> תיקנתי בגלל ההערות שלך. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> נכון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ועכשיו יש לך עוד הערה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם זה לא עוזר, אני רק אומר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני לא יודעת אם זה עוזר או לא עוזר. זה שאת אומרת לי עכשיו תוך כדי ההקראה, צריך לבדוק אם זה עוזר או לא עוזר. אני לא יודעת לטפל בהערה הזאת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אני אומר מה ההערה ואת תחליטי. זה יהיה בפרוטוקול ואת תחליטי אם את רוצה לתקן טעות שעשית כאן או לא רוצה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אל תכניסי לי טעויות שעשיתי או לא עשיתי. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לא. שיש בהגדרה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> די. תאמרי את ההערה שלך. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> במקום לפי סעיף 3 לתקנה 2065, צריך להיות כתוב לפי סעיף 3(2)(ו) לתקנה 1334/2008 כי היא מגדירה מה זה חומרי טעם וריח, חומרי טעמי עשן או איך שזה נקרא. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אמרתי נספח 1. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> חומרי טעם וריח שמקורם בעשן. יש שם את ההגדרה המדויקת השלמה. מה שאתם הצבעתם עליו, זה רק חלק מההגדרה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תבדקו את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את יכולה לומר שוב מה את מציעה לכתוב? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> סעיף 3(2)(ו) לתקנה 1334/2008 שמגדירה מה זה חומרי טעם וריח שמקורם בעשן, על כל האפשרויות הרלוונטיות. תבדקו אותנו. זאת תקנה 1334 אחרי טעם וריח הכללי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> במקום להפנות לפי סעיף 3(4) לתקנה 2065, את חושבת שצריך להיות 3(2)(ו) לתקנה 1334/2008. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> תקנה 1334/2008 היא תקנת האם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם תבדקו את זה? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> רק תסתכלי על ההגדרה ותביני בדיוק מה אנחנו מבקשים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> משהו לגבי הוועדה המייעצת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא עכשיו. בסוף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוספתי את מספר 12 למה שרוית אמרה. עכשיו יש את הנושא של אריזות מזון שאנחנו צריכים להצביע עליו מחר. לדעתי אלה תיקונים שכבר עשינו בדיון הקודם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עמוד 50? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, אלה נושאים שעלו בעמוד 50 אבל גם כאן יש את או תו תיקון של נספח 1. זה חל על שניהם. עכשיו אנחנו עובדים לנושאים של אריזות מזון אבל עליהם נצטרך להצביע בנפרד. אריזות מזון גם בתוספת הראשונה וגם בתוספת השנייה א'. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון. לא הצבענו עליהם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא הצבענו עליהם. אחר כך נגיע לרשימות של תוספת 13. על תוספת 13 עדיין לא הצבענו וגם על כל סעיף 321. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא קראנו את תוספת 13, נכון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עדיין לא קראנו את כולה. נחזור לזה אחר כך? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אחרי שהם יבואו אלינו עם הרשימה. כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו עוברים לפרק ב'. התיקונים שעברנו עליהם היום בעמוד 72 לגבי היבואן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איחלתי לך בהצלחה עם הניסוח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. זה היבואן, היצרן והיבואן הנאות שיחולו עליהם הרשימות עם החלקים. זה חלק מהתיקון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הצבענו עליו? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ליתר ביטחון. מספר 13, ההתאמות הנדרשות לגבי החלקים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לגבי 35 ו-54. 35 זה התוקף מיום הפרסום ברשומות. נשאר 96. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> למה לא לעשות יחד עם 67? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את 67 כתבנו יחד עם ההוראות של מועד תחילה מוקדמת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> שם זה צריך להיות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר. אבל צריך להוסיף את 96 שזאת רוויזיה שנדרשת. תיקון לסעיף 96, לתוקף של סעיף 96. אם כן, מספר 14 זה תוקף לסעיף 96. זה איפה שהוא בסעיף 35. בסעיף 34(ה) אנחנו כותבים ש"תחילתם של פרטים (11) עד (32) ו-(36) עד (38) לתוספת השנייה ב' לחוק העיקרי, ותחילתם של פרטים (33) עד (35) לתוספת האמורה בתום שנה מיום תחילתם של פרטים (24) עד (26) להוראות המאומצות החדשות". זה לגבי הנושא של ההפרות. אלה ההפרות של המים המינרלים. הסיפה נוגעת להפרות של המים המינהלים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה תיקון מספר 15. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. עכשיו אנחנו בסעיף 35(ב) בעמוד 73. אנחנו אומרים שתחילתו של סעיף 67 לחוק העיקרי כנוסחו ביום זה, ביום הפרסום, ובלבד שלעניין בקשה לחידוש אישור מוקדם לייבוא, היבואן הצהיר כי לא חל כל שינוי בפרטי האישור המוקדם לייבוא הקודם". << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה תיקון מספר 16. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. ליבואנים זה בסדר? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> המצב לא השתנה. זאת הכוונה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> בסדר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כאן צריך להוסיף את הסעיף (ב)(1) ולהקדים את מועד התחילה של 96. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אמרנו את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה יופיע באחד המקומות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל צריך לומר שזה יחול רק על היבואן הנאות במסלול האירופי. השאר יחכה לכניסה לתוקף שהוא יהיה יבואן נאות. בסדר? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הסעיף עושה את ההבחנה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אתה צודק. סליחה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עמוד 40. הזזנו אותו ל-321. בנושא של הליסטריה דנו בנפרד. זה מה שמופיע לי ברוויזיות. << אורח >> שי סומך: << אורח >> המשכתי אתמול את הבדיקה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא שואל אותך מה העמדה. אני שואל האם היה איזשהו סיכום. אתה לא יודע. << אורח >> שי סומך: << אורח >> לא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כמובן זה לא מחייב אדוני. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לעניין העוסק במזון. יש איזו נקודה אפורה של כאלה שהם לא מוגדרים כעוסקים במזון ואם הם רוצים לפנות לוועדה המייעצת כמו תחנות למיון ביצים, משחטות, איך הם עושים את זה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דרך האיגודים, לא? דרך מי הם פונים? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> צריך לתת את הדעת על הנקודה הזאת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> הם יכולים לפנות דרך משרד החקלאות. << אורח >> קריאה: << אורח >> אנחנו לא עוסקים במזון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בהחלט אתה עוסק במזון. לא רק עוסק במזון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו צריכים תמונת מצב שמי שיכול לפנות זה היצרן או המשווק שבסופו של דבר יצטרך למכור את המוצר הזה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> החתמת ביצים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אם מישהו רוצה לשנות את הסימון של הביצים? את הדיו? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מי פונה עם הסיפור של הדיו? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נעשה את זה בהנחיות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אלה לא בעלי היתרי הפעלה. זה לא היבואנים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל אתם נציגים של משרד החקלאות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להזכיר שהסעיף הזה נולד מהאמירה שזו ועדה מייעצת לשר ולכן איך העוסקים במזון יוכלו לפנות ולענות לבקשות שלהם. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני חושבת שהנציג של החקלאים או הנציג של משרד החקלאות יאסוף את הפניות האלה ויגיש אותן לוועדה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אם כן, הוא יפסיק להיות מעוגן בחקיקה כאן. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני לא מוותרת על זה. אני לא הפכתי עכשיו להיות קול קורא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מדברים על הוועדה שיכולה לקבוע. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> פנינה, צריך לעגן את זה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> חבר ועדה, גם כך הוא נמצא בוועדה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז מה הבעיה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> יש בעיה. לא רוצה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי צריך להבהיר שלא רק עוסק במזון יכול להעלות את הדברים אבל השאלה מי את רוצה שכן יעלה. את רוצה שהוועדה רשאית לדון? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני רוצה שהנציג של אותו ארגון בוועדה יכול להגיש פנייה למנהל שירות המזון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם כן, רק להוסיף את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא צריך להוסיף. זה לא ברור? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא, זה לא ברור. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה ברור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בגלל שכתוב עוסק מזון רשאי להגיש פנייה, אולי חוששים שהאדם עצמו לא יוכל להגיש פנייה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, לא חוששים. כל אחד שהוא חבר בוועדה יודע שהוא צריך להציג. אני לא מוכנה לפתוח את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל מה אכפת לך? נציג בוועדה יכול לגשת? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> יש הבדל אם פונה אלי נציג אחד או עכשיו כל חקלאי ישראל יפנו אלי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא פונה אליך. הוא פונה אליו. הנציג בוועדה פונה לפנינה ומי שפונה לנציג בוועדה אלה החקלאים במשרד החקלאות. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם כן, לפי פנייה של עוסק במזון אל חבר ועדה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לכן הם התעקשו על הנציג. << אורח >> קריאה: << אורח >> הם התעקשו על כך שנציג יכול להגיש בקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אפשר לתקן בעמוד 6. יהיה כתוב עוסק במזון ונציג בוועדה או חבר בוועדה רשאי לפנות לוועדה המקצועית המייעצת בבקשה להרחבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. עד כאן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הרשימה מוכנה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש את הרשימה של התקנות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אקריא אותה. זה בתוספת ה-13. אני אסביר מה עשינו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תשלח את זה לנעה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בינתיים אני מסביר מה עשינו. אין כבר רשימה ליצרן ורשימה ליבואן אלא יש רשימה אחת לכולם והיא מחולקת לחלק א', לחלק ב' ולחלק ג'. חלק א' הוא חלק הסימון. רק מי שיחיל על עצמו את הוראות הסימון, יתבטלו לו התקנות האלה שתכף נקריא אותן. יש שם חמש תקנות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא יתבטלו. לא יחולו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא יחולו עליו, מולו, כן. רק עליו לא יחולו התקנות האלה. חלק ב' זה כל מה שנמצא מול כל ההוראות המאומצות שהן לא סימון. יש שם הוראות סימון, זאת אומרת שיהיה כתוב במפורש שאם יש הוראות סימון בתוך ההנחיות או התקנות בחלק הזה, הן ימשיכו לחול עד שתאמץ את הסימון ואם אימצת את הסימון, הכול לא יחול עליך. חלק ג' נשאר רק ליצרן האקסלוסיבי והיבואן האקסלוסיבי. אלה דברים שקשורים ל-ASP או לכל מיני הוראות נוספות שיש בארץ שלא מוצו מולן הוראות מאומצות. יש שם את כל האריזות כי זה וולונטרי. הסימון הוא החלק הקטן. יש עוד חלק עיקרי, חלק ב' ותכף נקריא הכול מסודר. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כמה פרטים בחלק השלישי? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לדעתי בעיקרו אריזות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ומים מינרלים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ומים מינרלים שגם הם חלק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נקריא. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> למה בכלל צריך את המים המינרלים בסעיף 321? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אמרנו שנכפיף את זה להסדר. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> זה יהיה כפוף להסדר. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בסדר, אבל באופן כללי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו לא מדברים עכשיו על המבנה. אני צריך סיים את הדיון הזה ולכן אני מבקש שההקראה תהיה כעת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אי אפשר במקביל להעביר לנו את זה כדי שנוכל לקרוא? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לך מנגנון כזה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא. חלק א', הוראות סימון שאומצו בפרטים (5) עד (7) ו-(29) עד (31). · תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון), 1935. · תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון המזון המכיל ממתיק מסוגים מסוימים, התשע"ט-2018. · תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ"ו-1996. · תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס זכויות ריפוי למצרך מזון), התשל"ח-1978. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> מה עם 1145? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה תקן. זה (2) עד (4), זה לא קשור. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה חשוב. בטח שזה חשוב. תקן 1145 הוא חי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נכון. הוא לא קשור לרשימה הזאת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נכון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> את לא רוצה שהוא יתבטל אם מאמצים את 1169? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> רוית, לא עכשיו. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> היא צודקת. צריך להכניס כאן תקן 1. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רבותיי, אני עכשיו על סטופר. אני מבקש מכם להקשיב להקראה. אתם תקבלו את הרשימה ותעירו את ההערות שלכם. אני רק רוצה לסיים את ההקראה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> חלק ב', הוראות אירופיות מאומצות שאינן הוראות סימון · תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה), התשנ"א-1991 למעט לעניין פירות וירקות טריים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> צריך להשאיר את ההחרגה האומרת למעט פירות וירקות טריים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ליצרנים, בטוח. אני כותב ליצרנים למעט פירות וירקות טריים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם ליבואנים להשאיר את ההערה הזאת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> · תקנות בריאות הציבור מזון (מזון) (תחולת היסטמינים) בדגים, התשמ"ג-1983. · תקנות בריאות הציבור (מזון) (תחולת כספית בדגים), התשל"ט-1979. · תקנות בריאות הציבור (מזון) (מיקוטוקסינים במזון), התשנ"ו-1996. · תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ"ה-1985. · תקנות בריאות הציבור (מזון) (צבעים במזון), התשמ"ד-1984. · תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א-2001 למעט הוראות סימון. · הנחיות והוראות נוהל המפורטות בפרטים (1) עד (3), (32), (48) עד (55), (61) ותוספת לצו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תוקפן של הוראות נוהל התש"ף-2020 כנוסחו ערב פרסומו של חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תיקון מס' 10 והוראת שעה, התשפ"ד-2024. חלק ג' הוא הוראות שלא ניתן להקדים אותן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למעט הנושא של המזון - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן. אי אפשר להקדים אותו. ברור. חלק ג', הוראות שלא ניתן להקדים לפי סעיף 34. · תקנות בריאות העם (מים מינרלים ומי מעיין), התשמ"ז-1986. על יצרן ימשיכו לחול תקנות 2א(3) ו-8 לתקנות. · תקנות בריאות הציבור (מזון) (חומרי אריזה), התשל"ז-1977. · תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור אריזה)*, התשל"ט-1979. · תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימוש בשמן מינרלי בעת ייצור לחם), התשע"ד-2014. למעט ליצרניים. · תקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון), התשנ"ג-1992. · תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), התשל"ט-1979. · תקנות בריאות העם (רמת איכות סטנדרט של צורכי מזון), 1935. · תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), התשל"ח-1978. · הנחיות והוראות נוהל המפורטות בפרטים (30), (31) למעט סעיף 10(5) עד 10(7) בכפוף להוראות סימן ו' לפרק ד' לחוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה זה אומר? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה אומר שיש הוראות דיגום ויש המסמכים שהחוק כבר לא דורש יותר. ידרשו את הוראות הדיגום שיש באותם סעיפים. כשעולה משלוח לדיגום, ישתמשו בסעיפים האלה, משתמשים גם היום, ולא ישתמשו בסעיפים שירדו מהחוק. אי אפשר לדרוש אנליזה אם החוק לא דורש אנליזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למה צריך להגיד בכפוף? זה לא ברור? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שיהיה ברור שאם בנוהל כתוב אנליזה והחוק לא דורש אנליזה, שזה יהיה ברור. · (33) ו-(34), (40), (41). הנחיה (42) לא תחול רק על יבואנים והיא כן תחול על יצרנים. על זה דיברנו עם אביב. אלה השאריות. (56) עד (57), (58) עד (60) ו-(67) בתוספת לצו הגנה על בריאות הציבור (מזון), ארכת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל, התש"ף-2020 כנוסחו ערב פרסומו של חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 10 והוראת שעה) התשפ"ד-2024. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. הרשימה הזו תישלח לכולם ועד מחר יהיה לכם זמן לעבור עליה. אני עובר להצבעה על הסתייגויות. הסתייגויות של סיעת המחנה הממלכתי, הסתייגויות לתיקון סעיף 321א. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני רוצה לוודא שסעיף 3(י) חי בפני עצמו. אם יש משהו שפספסנו. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה כתוב ב-321. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ב-321א. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הסתייגויות של סיעת המחנה הממלכתי לתיקון סעיף 321א(1). בסעיף (1), במקום "כ' באלול התשפ"ד (31 באוגוסט 2029)" יבוא "יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025). מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. בסעיף (2). בסעיף (א), המילים "למעט לעניין מזון המפורט בתוספת ה-12 פירות וירקות טריים ומזון גולמי מן החי – יימחקו". מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. לסעיף (3). בסעיף (א)(1) במקום המילים "יבואן נאות" יבוא "יבואן אשר הוכח כאמין". מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות לעניין הוראות שעה, התוספת השנייה א'. הסתייגות מספר 4. בסעיף 44(3), במקום "ט"ז בתמוז התשפ"ו (1 ביולי 2026)" יבוא המילים "י"ד בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025". מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מספר 5. בסעיף 44(3), המשפט "יצרן שבידו אישור הגשת התחייבות מלאה" – ההגשה תימחק. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות של סיעת המחנה הממלכתי. הסתייגות 1 לתיקון סעיף 25(א), במקום המילים "יחולו פסקאות" יבואו המילים "יחולו הפסקאות". לא יודע מה הם רוצים. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מספר 2. בתיקון סעיף 25(א) בסעיף 321א בהגדרה מזון חדש, במקום "וכן מחומר" יבוא "והינו חומר". מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מספר 3. בתיקון סעיף 25(א) בסעיף 321, במקום "תרגומו לעברית" יבוא "תרגום מהימן, מקצועי ואיכותי שלו לעברית". מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מספר 4. בתיקון סעיף 44(3) אחרי "תרגום" יבואו המילים "מהימן, איכותי ומקצועי". מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מספר 5. בתיקון סעיף 44(3), במקום "שישה חודשים" יבואו המילים "משנה ושלושה חודשים". מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מספר 6. בתיקון סעיף 44(3), אחרי המילים "מתן הצו" יבואו המילים "ו/או ההודעה". מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. עד כאן. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:40. << סיום >>